הדף היומי מסכת בבא קמא דף עד הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ה שבט תשפד

שמה לאט לאט יהיה לך לפני [מוזיקה] שתתחיל בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש ה בשבט תשפד הנה זכינו פרשת השבוע איך הקדוש ברוך הוא מצבה אותם ואומר להם שרוצים עכשיו הנה הגענו ליציאת מצרים פרשה עם ישראל יוצא ממצרים כתוב בזכות שני מצוות דם פסח בדם המילה ה עם ישראל היו ואת אהרון ועריה לא היה להם שום מצווה איך לצא ממצרים הקדוש ברוך הוא נתן להם שתי מצוות דם של פסח ודם של מילה כתוב בזוהר הקדוש הגאולה העתידה בזכות מה יצאו בזכות ספר הזוהר

זה חזיק את עם ישראל לצאת מן הגלות הקשה שאנחנו נמצאים בה אבל אז הקדוש ברוך הוא נתן להם שתי מצבות אז מה ראה הקדוש ברוך הוא רבותינו אמרו במדרש לתת להם ה להגן עליהם בדם אלא לזכור להם דם של ברית מילה של אברהם אבינו ולכן שני דמים ניצא לישראל דם הפסח דם המינ איך כתוב אומר לך בדמ ר חיי ומר לך בדמי ר חיי אז אומר חפץ חיים היה שואל מה זה יעזור שני מצוות כאלה עם ישראל היו שקועים במת שערי טומאה אומר לא בגלל המצב

הכי נמוך שהם היו אז גם שני מצוות כאלה הם כבר מאירים את כל הדרך זה חביב מאוד מאוד לפני הקדוש ברוך הוא זה מאוד בשמיים שני מצוות ללו כין שהם היו עמוקים בתוך הטומאה המצוות הללו זה חשוב מאוד לפני השם יתברך ולכן בזכות זה כי הם היו באמת שערי טומאה הם צו ממצרים אז הוא אמר רחבי צים אומר היה מעשה בתושבי שוויץ בחור אחד בא משווייץ בחזרתו לביתו הלך דרך עיר רדן רוצה להיכנס לחפץ חיים נסע ברכבת שנוסעת לרדן פוגש ברכבת איש הדור איזה פנים אמר

לו אנה פניו מועדות אמר לו אני נוסע לרדן אמר לו היהודי אף אני נוסע לרדן תוך כדי שיחתם נתגלה לבחור שיהודי זה הרב צבי הוא ראש ישיבת רדין הוא חתנו ש החפץ חיים או איזה שמחה הייתה לו הוא אומר אני רוצה שתכניס אותי חותנך אומר בסדר הגיעו באמצע הלילה לרדן הראש הישיבה הזה חתנו של החפץ חיים לקח אותו אצלו לבית הציע לו מיטה קרים קשתות נתן לו לישון היה קור אדיר חימם לו נתן לו נתן לו חריף קצת אתה יודע שאדם מתחמם הכפור עד כן אומר

אפילו היה קשה לצאת מהמיטה לעמוד להתפלל אז המשגיח אומר לו אתה יודע אין עומדים להתפלל מתוך קריירות צריך חום לב אש להתפלל לקדוש ברוך הוא אז הוא קם קפץ מהמ למה צריך להיות הר משגיח אומר לו זה צריך להתפלל באש בחמימות אבל הזיפות הייתה גדולה מאוד וקם להתפלל ערבית הוא היה עייף הוא הפסיד תפילת ערבית פרח ממנו למה מרוב הקו זה הוא נכנס ישר למיטה היה צריך להתפלל ערבית אפילו ביחיד אין עניין שהתפלל בבית היה אמצע הלילה אבל הוא לא שם לב ומסכן שכח בבוקר שהוא

קם הוא בכלל שכח מזה שהוא הפסיד את הערבית זהה הבעייה אחרי התפילה רב צבי נתנו איזה פת שחרית טובה יפה כמו שיש נושק הזה ואחרי זה לקח אותו לחפץ חיים והוא הוציא מכיש פתקה איזה פתקה הי לו שאלות לשאול את החפץ חיים חפץ חיים לא שב ניבו מה הוא שואל מספר לו אומר לו יאם אתה בחור אתה יודע בתקופה הקודמת היייתה עשירות גדולה ברוסיה כסף זהב היו מצוים לרוב אם היה למישהו נופל מטבע של כסף לא היה בכלל תורך את עצמו להרים את זה כי היה

הרבה אבל עכשיו בזמננו רבתה עניות לא עלינו וא אדם הולך ברחובה של עיר טיפול ממנו אפילו רק פרוטה אחת ש נחושת מיד התכופף להרים אותה למה אפילו סכום פעוט נחשב כהון גדול הבחור רה משתומם מה רוצה ממני צרים עכשיו מספר לי את הסיפור עם היסס הזה פעו סכום פעם עכשיו טוב המשיך החפץ חיים אומר אתה יודע גם בשנים קודמות כשעם ישראל היו על אדמתם בית המקדש עומד על מכונו כהנים בעבודתם נביאים בדוכנם הייתה עשירות בשמיים ממעל לכן תפילת ערבית לא הייתה כל כך חשובה מי שהתפלל

לא חובה אבל עכשיו בימינו כשהשיר החושך חסי ארץ נתמעטו שומרי תורה ומצוות יש עניות אז מחו חסר בעולם העליון אבל אז גם תפילת רביית של בחור יש לה חשיבות גדולה לא מוותרים עליה בשמיים הבחור פתאום מתחיל לזכור מה אומר החפץ חיים רואה לו על המצח שהוא לא התפלל ית איי איי איי אומר מרוב הבושה רצה להכניס את עצמו באדמה אז אמר לו החפץ חיים לפי המצב הנמוך שהם ישראל במצרים היה כוח גם משתי המצוות לבד לרצות לפני אבינו שבשמיים מצווה אחת אפילו כביכול לקנות את הבינו

שבשמיים אלא היה כל כך ערומים מן המצוות שאדם היה מוכין דקטנות אומר ככה זה אדם לא יאש מעצמו אדרבה כשרואה מוכן דקטנות רואה בעיות תן כוח בעזרת השם שיגיע אל המשקוף ל שתה המזוזות ככה זה ואלה פלאות איך אמר להם ואתם לא תציאו מ פתח בטו עד בוקר למה שהמזיק מצוי חס ושלום יכול להזיק לכן לא יצאו מהבית לכן גם נוח ובני ביתו ה גנוזים בתיבה למה כי יש מזיק בחוץ לא יוצאים בחוץ שיש בעיות הכי טוב זה לשב בבית המדרש היום ברוך השם הקדוש ברוך

הוא עוזר עמו ישראל צריכים הרבה הרבה פסח השם על הפתח אתם יודעים שכתוב בזוהר ש פרעה עשה 50 מיני קשירות של טומאה שאי אפשר לפרוץ ממנה לכן כתוב 50 פעם יציאת מצרים אז איך ם ישראל יצאו אומר עכשיו הוא פסח השם על הפתח אומר עשה הקדוש ברוך הוא חסד גדול עם עם ישראל בדרך כלל פתחו לי פתח כפתחו של מחת ואני אפתח לכם פתח כפתחו של עולם פתח שהגלות וקרונות יוצאים בו ל עכשיו אומר הקדוש ברוך הוא אני יודע שעם ישראל במצב קשה לא צריך פתח

פסח השם על הפתח היו שקועים במט שערי טומאה לא יכלו לפתוח אפילו פתח כחודו של מחת אבל כיוון שישראל היו אנוסים לכן ביטר להם הקדוש ברוך הוא על אותו פתח לכן אומר הוא פסח השמן הפתח לא צריך חזה בלי זה נקבל אותם אוהב אותם רוצה אותם בוחר בהם האם כמו עם ישראל בעולם עם ישראל בעלי חסד היה נכד של החפץ חיים היה מתמיד גדול בלי עקבות כן היה לפעמים מאחר הרבנים היה קשה להם זה נכ שחפץ חיים הוא מאחר טוב הוא היה נשוי כבר אז מה

יגידו לו טוב יום אחד שאל אותו הרבי המשגיח למה כבודו מחר אתה אורך צעיר אתה כזה מתמיד כל היום אתה לומד בלי הפסקה ואתה נכד של החפץ חיים למה אתה מה אומר גיד לי ראש הישיבה מה היה מה היה אומר רציתי לבוא לישיבה וראיתי איזה בית שאישה יש לה עשרה תינוקות וזה צועק וזה מלכלך וזה מפריע לה והיא כבר לא יכולה לא יכולה לסבול ואיזה בחיות בבית וזה אז אני נכנסתי לעזור להם נתתי לזה לאכול הרמתי את זה סידרתי את זה עשיתי לו חתול הזה סידרתי

מה שיכולתי לעשות אז אומר ל ראש הישיבה תשמע עשית דבר גדול מאוד תכר אותי גם כן אני רוצה כזה מצווה גדולה לעזור גם אני רוצה אומר כבוד הרב זה היה אשתי והילדים שלי אשתי והילדים גם זה מצווה מסכנה היא קורסת אומר לו זה אמיתי אומר לו תשמע אין היא לא יכולה היא לא יכולה היא קורסת תחת העול הכבד כבר לא יכולה אז אז מה אני אעשה אני השתדלתי מאוד מאוד לעזור לה כמה שאני יכול ולכן אני מספר לו לכן הוא אחר כי אשתו לא יכולה אומר

לו אבל אתה כל ום כל יום הם בוכים מה אני יכול לעשות אין אף אחד בבית ואז אני גומר את זה אני מצמיד אני רוצה להתמיד אבל בלי זה אבל זה העניין הרבה פעמים ואם אדם רץ לבית המדרש הולך לא כולם יש להם ילדים קטנים עכשיו יש כבר חיתנו את כל הילדים שלהם ברוך השם צריכים לשמוח כל יום זה עובר אתה רואה המצב זה עובר כל פעם זה אדם עובר למקום אחר אתה מבין ככה זה הולך כל פעם אדם במצב פעם יש לו ילדים קטנים הם

גודלים אז צריך לטפל בגדולים אחר כך מתחתנים צריך לטפל בכן גם עדיין זה לא זה עבודה זה עבודה זה אדם אין דבר כזה אדם לא יחשוב שהוא יושב בשקט אדם לעמד יולד הוא צריך לעמוד לעמוד זה לא פשוט העיקר זה להיות בשמחה ולעשות את הדברים בשמחה ולדעת לא להתייאש פסח אשר אומר כתוב בפרשה לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו א אומר אדם ידע אתה יודע למה לא אדם לא רואה את אחיו ב שהוא לא קם מתחתיו לעזור את רוצה אתה צריך לקום לראות

מה קורה לראות מה חסר לעזור להשתדל בטח שאדם יעזור בבית שלו אשתו צריך מאוד מאוד היום אנשים גם הם חלשות צריך להשתדל לעיניהם ואנחנו צריכים כל אחד להשתדל גם על עצמו בעבודת השם זה כי עכשיו זה זמן חשוב מאוד זמן של הגאולה מתקרבים לגאולה הנה פלא פלאות פלא פלאות היה איזה יהודי אחד נכנס לאיזה בית כנסת אז הוא התפלל ו היה קשיש אחד יושב במזרח איזה איזה קדיש איזה קדיש ועיניים שלו זעו דמעה ועוד הפעם עוד פעם הגיעו לקדיש עוד הפעם קדיש ועינים שלות זה מעות

זה מעות אומר לו מה קרה לך אומר אנחנו היינו הוא ניסו שואה אומר ראיתי הצורר נחשי נצי מ שמו איך היה פועל להחריד כל שארית של יהודי אחד זה היה המטרה אפשר לדעת כמה הם היו אכזריים הוא אומר אומר גם זה היינו מתחזקים בתוך התופת הגדולה הזאת באמונה בהשם יתברך לא לשכוח את המסר אומר כל ום ישועת השם כרפ עין ישועת השם כל הזמן ובסוף הילי ישועת השם שהחברים שלו כולם נכנסו במשרפות והוא בדרך ו דרך הוא ניצול והם אמרו לו שהם היו בפנים והוא לא

הצליחו לסגור טוב את הדלת אמרו לו אל תעזוב את הקדיש עלינו ואני כל הזמן העיניים שלי זועות דמעה מהחברים שלי איך משהו שהוא ראה אז הוא לא יכול כן כל אחד וה פלא פלאות אומר שהיו זוג שבאו מה מהשואה ו הם יצ הם היו אכזריים מאוד והם עשו להם פעולות שהם לא כולו להביא ילדים אר מינן הם היו עושים דברים אכזריים הם הם הזוג הזה לא היה להם והם היו שמה הם היו בצרפת הזוג הזה ולא היה להם כלום היה להם איזה בית קטן עם החפצים

שלהם עם איזה קצת שיריות וזכר יום אחד היא הכינה אוכל לבעלה הם רק היא ובעלה והיא יצאה למכולת לאיזה לקניות יצא אש מהפטירה זה בשרפה את כל הבית אמרו עכשיו הם תבו זא הגל מודה הזאת היא ובעלה איזה אחיות תעשה היה השכן שלהם אחד הרבנים הגדולים אמרו לו מה נעשה כולם רצו אליו שהיא מסכנה גדולה אומר שמע את זה אמר להם תגידו לה שאם היא תעצור את עצמה והיא לא תצטער ותקבל את זה באמונה יהיה לה בן זה ואז באמת אמרו לה את זה והיא אמרה

אם ככה אם הרב אמר אני מאמינה ואני מתחזקת באמונה ואני מקבלת הכל באהבה רבה אז היה אחד ששמע את זה היו קוראים לו נטולי אומר אני אוסיף לכם על הסיפור עוד פרט רבותיי נולד לה בן אם תרצו לדעת מי זה הבן זה אני וגם יש לי עוד אחות וזה אמיתי הוא אומר להם שהיא שמעה לכל הרבי והיא קיבלה את הכל האמיתיות כן רב נפתולי זיד ברצו תראה איזה דברים השם יעזור שכל בני ישראל יהיה להם אורמ כל בני ישראל היה אור במושבותם כי אנחנו הולכים למלכים

אם אתם זוכרים כבר התחלנו מלכים ברוך השם מיר אתה זוכר שאנחנו במלאכים א' פסוק יא ויאמר נתן את בת שבע אם שלמו לאמור הלא שמעת כי מלאך אדוניה בן חגית באמת בוודאי את שמעת שד נהיה הדבר קרוב ואדונו דוד לא ידע ואתה זה נתן הנביא עתה לכי עצך נעצה מלתי את נפשת נפש בניך שלמו מתי מן המחלוקת אחר מות המלך יצא בנך למלוך יהיה בעיות גדולות אז בוא נגמור מהמחלוקת הזאת לכי ובואי אל המלך דוד ואמר אליו הלו אתה אדוני המלך נשבעת לאמתך לאמור כי שלמה

בניך ימלוך אחרי והוא ישב על כס הנה עודך מדברת שם עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך עוד שעה תדברי אני אבוא גם כן ואני אטפל ותבוא בת שבע אל המלך אחדר והמלך כן מאוד ובי שג שונמית משרת את המלך תקות בת שבע בשטחו למלך ויאמר המלך מלך גברת ברת שבע מלך ותאמר לו אדוני אתה נשבעת בדו אלוהיך לאמתך כי שלמו בניך ימלוך אחרי והוא יש על כסאי ואתה הנה אדוני המלך ואתה אדוני המלך לא ידעתה ויזבח שור אומרי וצן לרוב וקר כל בני המלך

ולב יתר הכהן שר הצבא לשלמה עבדך לא קרא ואתה אדוני המלך איכל ישראל עליך להגיד להם מי ישב כיסא אדוני המלך אחריו והיה כשכולו המלך עם אבותיו והייתי אני ני שלמו חטאים מה זה חטאים חסרים מן המלוכה מן הגדולה והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בה ויגידו למלך נתן הנביא ויבוא לפני המלך וישתחו למלך על הפו ארצה ויאמר נתן אדוני המלך אתה אמרת אדוני המלוך אחרי והוא ישב על כסאי כי ירד היום וזב שור אומרי וצן לרוב ויקה לכל בני המלך ולשרי הצבא הכהן נם

אוכלים ושותים לפניו יאמרו יחי המלך אדוניהו עבדך עבדך ולצדק הכהן ולבניו בן יהו יד לשלמו עבדך לא קרא אם אם את אדוני המלך נהיה דבר הזה ולא הודעת את עבדך מי ישב על כיסא אדוני המלך אחריו ויאמר המלך דוד ויאמר קראו לי לבד שבע המלך דוד ויאמר קראו לי לבד שבע ותבוא לפני המלך ותעמוד לפני המלך וישבע המלך ויאמר חי אדוני אשר פדע את נפשי מכל צרה כי כאשר נשבעתי לך באדוני אלוהי ישראל אמור כי של שלמה בניך ל אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי

כ עשה היום הזה ותק בת שבע אפיים ארץ ותשתו למלך ותאמר לחי אדוני המלך דוד לעולם הגענו לב משניות רגע נגיד זה בראשית תמן תראה תמן שבת בראשית בראשית שבת שם אלא ז בשבת ש ה א לי בשבת בדושן בשרה במאכל צח הקודש צפה מרנו לכל החוסים בו צדקה לפני המשנה משניות אנחנו משניות כתובות הרב ישים צחקה ממני הום בית היתר ציון משה של הפרחים אבל הרבי מני היום שלש בוא בוא אנחנו פרק ה משנה ג צחק כ לשים ביד שלך ד של הר היבם אינו

מאכיל בתרומה הנה היבם אינו מאחי בתרומה אם הוא כהן לא מאחי בתרומה את בת ישראל שנפלה לפניו יבום כל זמן שלא ייבם אותה וקורן כקנה נפש קניה כספו זה לא קניה כספו עשתה שישה חודשים בפני הבעל ש חודשים בפני יבם אפילו כולם בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם או כולם בפני יבם חסר יום אחד בפני הבעל אינה אוכלת בתרומה למה לא זו משנה ראשונה בדין של אחריהן אמרו אין האישה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה דווקא נכנסה פ למה שלא תשקיע אחיה חיותן שלא יהיה בעיות

משנה ד' המקדיש מעשה ידי אשתו אמר הבעל מעשה ידי אשתי ייך קדוש למקדש הרי זו עושה ואוכלת למה אם אם ש אומרת אין זונת ואין עושה עושה לעצמה אוכלת משלה המותר גם פה מעשה ידיה ברשות הבעל ה הקדישו אבל המותר רבי יהודה רבי מאיר אומר הקדש מה שנפל בירושה מאשתו יוחנן סדר אומר חולין עוד משנה משנה ה או מלכות שהאישה עושה לבעלה טוחנת רואה שמה טוחנת ברחיים של יד מכינה כל מה שהיא צרי אופה פת אז היא גם תוכנת את החייטים אופה פת מכבשת את הבגדים

מבשלת תבשילין מניקה את בנה מצעת לו לבעלה את המטה עושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא הופה ולא מכבסת שתיים אינה שלת ואינה מניקה את בנה שלוש אינה מצעת לו מיטה ואינה עושה בצמר ארבע יושבת בקתדרה רבי אליעזר אומר אפילו הכניס לו 100 שפחות כופה לעשות בצמר אין למה הבטלה מביאה לידי זימה רבי רבן שמעון גמליאל אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מנחה יוציא וייתן כתובה שבטלה מביאה על ידי שעמום שיגעון יכול להות משוגע כי רבותיי עכשיו זה הגרלה השם ישמור אותכם פיזן בוא

תסחב בוא תסחב אחד זה יין לסגור את הדלת זה קר לאנשים יוד חד יהודה חדד מי זה יהודה אה חבר יהודה חדד זכה ביין זה עכשיו זוכה בערק כן מאיר כהן זכה בערק זה יהודי אחד הביא פה ערק חכה עכשיו זוכה בארגז פירות ארגז פירות בן טוב יצחק זכה בפרחים לא לא זה בסדר הלה עכשיו זוכה בפרות צ אבי אביי הימני אביבי התימני זה עכשיו הנה עכשיו 10ה ספרים סור סלימי סור סלימי הלו קח דור סולמי מי זה הנה זה הפתח עכשיו אברהם אליהו דורי אברהם

אליהו דורי זה כל זה מבחוץ ע מגיע להם ללומדים הרב עופר אפר הרב עופר אפרבן הלאלה אברהם מרין אפרים ארין אפרים מרין זכה ןקב הרב דן גבאי הרב הרב בניהו נותן את שני לחורש קרירי גאי מי זה גי מזרחי זה הוא דיין אמריקאי עוד אחד אני אגיע עוד אחד בסדר בטח שאני שלום בסורי שלם בסול זהו סיימנו כן כן תודה יצחק יצחקי הכל מכוון מלמעלה זה אמת תפילת בית המדרש שלימוד תורה כמו שמ הכו בע אנו לינו רצו לפניך אנו לאבנו ד ברוך את אוך קך

ך למ אכל ברכך אדני מסיון עושה שמיים וארץ היום אנחנו דף עד היום הלימוד ל בן נבה לנו נשמת מרוס בת ברכה ולהצלחת פנחס בן רינה ולהצלחת שושנה שוקת בת מרים ומשה בן שושנ ה שוקת וסתר בת חבה נכון השם יתן להם נחת ושמחה לפתוח דף עד אנחנו נתחיל מעג עמוד ג מרצה עמ רבה למה אנחנו מה נעשה זה שיהיה חתכה אחת שנלמד טוב אז שימו לב אנחנו מתחילים מעג עמוד ב כדי שבעזרת השם טוב את הגמרא נקודותיים באמצע העמוד עמוד עג עמוד ב באמצע העמוד

יש נקודותיים אמר הבא אמ רבא עדים שימו לב עדים שחשו בסוף הוזמו נהרגין חשה תחילת הזמה היא אלא ש לא נגמרה רבא מביאה הגמרא מביאה מה שאמר רבא רבא אומר עדים שהו חשו ובסוף הוזמו מה פירוש היו שני עדים שהעידו שפלוני הרג את ה את הנפש ואז נגמר דינו למיטה על פיהם הוא הם נגמר דינו על מיטה על פיהם אחר כך באו עדים אחרים זה כל זה למדנו אתמול באו עדים אחרים והעידו שאותו פנוני באמת לא הרק את הנפש הכחישו את העדים הראשונים הכחישו אותם על

הכחשה לא חייבים כאשר זמם מה זה כאשר זמם לעשות לאחי על זה אין כאשר זמם עדים זוממים מחייבים רק שבאים עדים אחרים אומרים אמ אנו הייתם פה לא אמר לו אמ אנו הייתם הם מכחישים את העדות שלהם לא אותם עצמם ובסוף באה כת שלישית וזימה את הכת הראשונה שהיא הם העידו עליהם אם מנו הייתם באותו יום באותו שעה אז הם נהרגים כמו כל עדים זוממים שעושים כמו שממו לעשות עשות לנידון אפילו שקודם כל הוא שעדותם כבר לפני ההזמה ז בז מזמן ההזמה כבר היייתה עדותם פסולה

כי באו אחרים ואמרו להם אם אנו הית אתם מעידים נגדכם לא נכון הוא לא הרק את הנפש הכחישו אותם למה באמת ד הכחשה תחילת אזמה הי אלא שלא נגמרה הכחשה דנ כתחילת ההזמה כאילו חלק מהאמה הזמה היייתה בסוף זה התחלה פה לכן גם כשהוא חשו בתחילה שבאו שני עדים אמצעיים והם אמרו תשמעו הוא לא הרג את הנפש אתם מעידים עליו שהוא הרג את הנפש ורוצים לדון אותו למיטה הוא לא הרג את הנפש שני העדים מזימים לא מזימים אותם מכחישים אותם בסוף באו העדים כת שלישית והם

אומרים אתם בכלל כראשונים אתם הייתם איתנו לא היה ולא נברא באותו יום בכלל לא ראיתם אתם הייתם איתנו זה נקרא הזמה זה נקרא הזמה ומה אבל ואם תגיד לי אבל זה אזמה שכבר לפני כן היא הזמה קצת שחשה עדותם מקודם אפילו שהו חשה עדותם החשה זה תחילת ההזמה ולכן גם כן הם נהרגים אמר רבא מנא מינלה מאיפה אני יודע שהשה זה תחילת ההזמה ד תניה מעדני באיש פלוני ששמה את עין עבדו מעדנו אנחנו מעידים אנחנו מעידים אנחנו אתמול ככה אמרנו באיש באו שני עדים מעידים באיש

פלוני ש שימ את עין עבדו והפיל את שינו אתה רואה אם הוא שימה את עבדו אז הוא כבר יוצא לערות העבד אחר כך הפיל את שינו אז צריך לשלם לו חייב לשלם לו למה הוא בן חורין כמו שהוא הפיל שן של איזה חובר בחברו חייב לשלם שהרי הרב אומר כן גם הרב נוח לו בעדות הזאת ונמצאו זוממין בסוף באו עדים אחרים וידו עליהם אם הנו הייתם באותו יום באותו שעה שהוא שימ את עינו את עין עבדו והפיל את שינו איך אתם אומרים דבר מש דמי עין

לעבד העדים הראשונים האלה שזיו אותם משלמים דמי עין לעבד אז הבר היייתה לא מובנת מה זה דמי עין לעבד איך היא דמה איך מדובר הקת קטנ שבאמת שהוא באים שני עדים ואומרים מעדים אנו באיש דו פי שינו ושמן של עין הוא יצא לחירות ופינו צריך לשלם על זה ובסוף יצאו שהם שהזמנו אותם אז אם כן אז למה משלמים דמי עין צריכים לשלם דמ מהזה שייך דמ עין אי מקת קטנה דלק כת החרי אין כת של עדים שהיא לא מוזכרת כאילו אמר צריך שלהיות שלוש כיתות עדים

יש פה רק שני כיטי עדים הנה אם כמו שאמרנו היו רק עדים הראשונים והמזימות משלמים דמי עין לעבד בטר כ לחירות ד מעינו קבעו שלומה מה זה כתוב משלמים דמ עין לעבד מה וכי בטר ד מפק לחרות אחר שהוציא אותו לחירות דמי עינו כבע שלומה מה הם צריכים לשלם לו דמי עין הרי הם העידו שהרב סימה את עינו ורצו להוציא אותו בכח לחירות לא רצו להפסיד אותו את דמי עינו אז למה ששלמו להם בדמי עין הפוך הם רצו להעיד עליו שיצא ח מה זה שך ששנו

לו דמי עין מה איפה כאשר זמם לעשות הם העידו שהוא יצא לחירות למה ששלמו דמי עבד דמי עין ועוד דמקו עבד לרב בע לשלומה ועוד היה קשה כמה שזה ממו לעשות להוציא את העבד לחירות דמ כולו עבד לרב בעו שלו הפוך צריכים לשלם לרב לאדון קודמי העבד כי הם רצו להוציא את האבת סתם מהאדון שלו הוא לא שימ את עינו ולא את שינו ועוד שהרי הרב אומר כן הרב מניח לה מה מה זה ש הרב אומר כן מה ככי הרב נוער לו שהעבד שלו יצא לחירות

זה האבת שלו מה זה שיצא לחירות עובד לו מה זה הרב ני חלה אין עליו מחייבים להגיד מדובר כגון ו בטר שלוש כיתות עדים התר שבאו עדים ועדו שהרב הפיל את שינו וסימה את עינו דבעל מתו להרב דמ עינו על פי עדותם צריך הרב לתת לעבד מעינו קודם כל אמרו באו שני עדים ואומרים רבותיי האדון הזה הפיל את שינו בזה יצא לחרות שימע את עינו וצריך לשלם לעבד העין בשעה שהפיל את שינו יצא לחירות וטוב בתר מציה אתה רואה עכשיו היה פה עוד שתי כדים נמצאים

ואמרי הפוך הם אומרים קודם כל שימ את עינו והפיל את שינו ככה היו יכולים לזכות לעבד דמ עין עכשיו עכשיו באים עדים אחרים ואומרים לו העבד מגיע לו דמי שן יוצא לח והמרה אי אינו בהדר שינו דלא בעל מטבלה את אף על פי שעדות לא צריך לתת אלא דמ שינו ככש כצי כלומר הקמאה מכרישים את האמצעים העדים הראשונים מכרישים את האמצעים כי הראשונים מה הם אמרו שהפיל את שינו וסימה את עינו ואם האמצעים אומרים לא הוא הפיל את שינו הפיל את עינו וסימה את שינו סימה

את עינו והפיל את שינו שאז יוצא לחירות תמיד הוא יוצא לחירות השאלה מה צריך לשלם לו לפי הראשונים את שני העדים הראשונים צריך לשלם לו עין לפי שני העדים השניים צריך לשלם לו שן בסדר מצ אלא דכמה חשה לכמה אן ממצי והיינו שהרי הרב אומר כן עכשיו זה מובן למה הרב נוח לו בעידוד השניים למה שישלם רק דמי שן לא עין דני במיד קאמרה וקטנה ונמצאו זו עכשיו על זה נאמר נמצאו זוממין מיזה העדים אמצעיים כת שלישית עכשיו כן עכשיו כת שלישית באים ואומרים לא אתם

בכלל אומרים נדים האמצעיים מה אתם אומרים שהוא הפיד את שמה אתנו ויצא לחירות ואז הפיל את שינו אתם בכלל הייתם איתנו אתם לא הייתם בעדות הזאת בקטל זוממים מציעה מה אמרנו משלמים דמי עין לעבד למה הם רצו להפסיד את עינו באמת הוא לא הפיל את שנו צריך לשלם לים בדמי העין הם רצו להפסיד לו את דמי העין אז עכשיו זה מובן טוב אז שייך בהם דין הזמה אפילו שעדותם כבר הייתה מוכחשת על ידי עדים הראשונים הלו העדים הראשונים הכחישו אותם כבר שהם אמרו לא זה הפיל

את שינו וסימה את עינו והם באו ואמרו לא הוא סימ את עינו אז הם היו מכושים על ידי העדים הראשונים ובא עכשיו הזמו אותם העדים קת השלישית ובכל זאת זה נקרא הזמה אפילו שהייתה פה הכחשה אז מפה אתה לומד אומר רבה שמה אמינה חשה תחילת אזמה היא זה טוב זה מובן ב אז זה מי אמר את זה רבה מנ מנלה מכאן אמר לו הביה דוכה אותו אמר הביה לא פחי פחין וזמניו אומר לא מדובר בבריתה שהיו שתי כידי עדים באמת היייתה רקת אחת של עדים ומעולם

לא החשו לפני שהו זמו לא החשו לא היה פה ק חשה לפני שהו זמו אז אין להביא ראייה שהשה תחילת הזמה ואיך תפרש את את הבריתה הלו מה זה למה למה משנ דמ עינו צריך לשנ דמ עבד לאדון מה זה דמ עינו אומר העדים האחרונים דחינו והזמינו העדים האחרונים מדבד שהם הזמו את הראשונים אמרו לי זה לא כמו שאתם אומרים אל הראשונים אמרו סימ את עינו והפיל את שנו מלבד שהם הזמו אותם אמרו להם אתם הייתם איתנו הם גם העידו שהיה מעשה הפוך ממה שהעידו הראשונים

כלומר העידו העדים האחרונים אם אנו הייתם באותו יום באותו שעה ועוד תדעו לכם גם העידו שבזמן אחר ממה שעברו ד הראשונים היה דבר כזה שהרב הפיד את שינו ואחר כך שימע את עינו הפוך ממה שהעידו הראשונים יוצא שהעבד ממנה היה יוצא לחירות על ידי עידות המזימות אלא שלפי עידות המזימות היה צריך הרב לשלם זה מעינו זה הרבה כסף ואילו לפי עדות המוזמן היה הרב ש עבד רק דמי שינו והם זממו להפסיד לעבד את דמי עינו ולכן ולכן לכן כשהו זמו משלמים לעבד דמי אנוש זממו פסידו

כי באמת הרב הפיל מה הואם הרב מה הוא עשה את נו פיל הפוך הוא הוא הפיד את שינו וסימה את עינו רצו להפסיד את ה הם רצו להפסיד את העבד את העבד דמה העין ואת זה הם רצו להפסיד את העבד ולכן עכשיו הם צריכים שלם לעבד מענו זה היה זה היה בזמן אחר באמת שאתם אומרים הייתם איתנו והיה אבל עוד זמן שזה היה הפוך לא כמו שאתם אומרים ששמה את עינו והפיל את בסדר זה האמת כמה כיתות היו אלא הפיל את שינו משימה את עינו ואתם

רציתם להפסיד את העבד את מעינו זהו ככה זה היה זה היו שתי כיתות רק רק שניים רק שני הוא רה להמי בשלוש כיתות אמר לו לא זה הי ממי בשי זה חזרתי בסדר עד עכשיו בסדר הב אומר מי אמר בצורה כזאת אז הוא אומר מספה במפח זמה רשן הב בפך בזמה הספה של הבריתה אי אפשר עוד מעט נראה אותה אי אפשר לעמוד אותה בשלוש כיתות עדים כמו שביאר רבה בהתחלה חיייבים להעמיד את הספה באופן שהעדים האחרונים העידו הפוך מעדות הראשונים וגם הזמו אותם לכן כיוון ש

ספא חייבים זה בצורה כזאת שהיה רק לא שלוש כיתות עדים אלא שתי כיטי עדים והעדים האחרונים העידו הפוך מעידות הראשונים וגם הזמו אותם רשנ מ במפח זמה לכן אמרתי לך שצריך לעשות כך לכן אני אומר מה היה חכה קטני שפע מעדים אנחנו את איש פלוני העדים העדים העידו עדים את איש פלוני שהפיל את שן עבדו וסימה את עינו יפה בתחילה הפיל את שן עמדו בסימה אחר כך סימה את עינו כלומר הרב צריך לשלם דמי עין שהרי העבד אומר כן גם העבד נוח ללא בעדות הזאת זה

שפע נמצאו האבת באמת נוח לו שישנו לדמי עין ונמצאו זוממין א רצה להפסיד רצו להפסיד את הדון דמי עין בכלל אומרים להם אתם היית איתנו משלמים דמ עין לרב יפה זה בסדר איך ידמה אי דלא קמדו להו בתרא בחבלה כלל אם העדים האחרונים רק ראשונים ולא העידו כלום לבלה של הרב בעבד מדוע העדים שהוזמנו משלמים רק דמי עין לרב דמי כולו עבד לרבו שלו מלה צריכים לשלם כל הם רצו להפסיד את הרב עבד ששלמו לרב קוד מהעבד זממו להוציא את העבד לחירות אלא פשוטה דכמו דו

כולו בחבלה גם שעדים האחרונים מעידים שהרב חבל עבדו קה החינ והזמינו והזמינו הו כלומר מדובר שהעדים האחרונים העידו על שני דברים אחד הזמו את הראשונים והשני שאמרו עמנו הייתם וגם בנוסף העידו שהרב חיבל בעבדון אחר בכלל אבל בתחילה סימ את עינו ואחר כך הפיל את שינו הפוך ממה שהעידו העדים שהוזמנו אז העבד בכל מקרה יוצא לחירות אבל מה עכשיו מה לשלם לו לכן הם לא שייך ששמו להרב דמה העבד כולו לא כי באמת הוא הוציא אותו לחירות הוא הפיל את שינו אבל דמי העין הם צריכים

לשלם לרב למה האמת שהעבד יצא לחירות בעין והרב חייב לשלם לו רק דמי שינו על פי עדותם הם רצו שהרב ישלם דמי עינו הרבה יותר כסף לכן צריכים לשלם לרב דמי העין של האבן שהם זממו להפסיד לו אתזה זה העניין עכשיו הגמרא אומרת ואיך ידמה אתה אומר הבחינו והזמינו הו וזיו אותם הזמינו הו ככה אומרים הזמינו הו והזמינו הוא הזמו אותם הזמינו והזמינו הזמינו והזמין הו כן והזמין הו זה טוב והזמינו הוא כי זה לא יהיה הזמנה אחר כך והזמינו משה תגיד והזמינו ואיך ידמה אדק

מאחרי אחורי אנו בתראה עכשיו בין ברשע בין בשפע איך מדובר כגון דכמה אחי אחור הדים ה אחרונים הכו את זמן המעשה הראשונים העידו שהמעשה הייה ביום ראשון האחרונים העידו שהמעשה היה ביום שני אז הקטי עבד לרבע שלומה עדיין צריכים הראשונים לשלם לרב דמי כל העבד למה דכי מחיב לגברה הגבר בחיוב כל זמן שהעידו שהעבד יצא לחירות עדיין הרב לא היה חייב לשחררו נמצא שהעידו שלהם רצו להפסיד את הרבת מהעבד כולו לכן אי אפשר לבאר ככה אלא מדובר בברד קדומ ראה העדים האחורים העידו שקודם עדותם הראשונה

כבר חבל הרב בעבדון להעיד כבר היה כבר הרב היה חייב לשחרר אותו אזבי דלא עמד בדין הגמרא חוזרת ושואלת ואם מדובר דלא עמד בדין אם העבד על אחד הבנות הללו עדיין לא עמד בדין מה שבכת הראשונה הקדמ כו עבד באש שלומ עדיין צריכים לשלם לר דמ כל העבד למה דקת גברה לא מחיב עדיין הרב לא היה חייב לשחרר אותו אז צרי לשלם לו קוד עבד כל עוד שלא עמד בדין אין חיוב לשחרר כשב לו הם זממו להפסיד הר בדמה העבד כולו אז דמ עבד כולו באו

לשלומה למה דמ העים נכון אלא אילה מוכרח לומר לברת עמד בדין על החבלות האלה ב ועדים להעיד והיה כבר ב חיובה בזמן עדותם חבל הרב עבדו והפיל את שינו ושמה את עינו והעמיד העבד העמידו העבד העבד העמיד את האדון שלו לדין ופסקו ביידין ששחרר אותו ושלם דמי עינו והרב והרב ברע לא קיים את פסק הדין בא האמת עמיד אותו לדין במקום אחר באו עדים האלו והעידו ש דין הקודם חייב לשחרר אותו בשנ דמי שינו בעדים אחרונים וזימון הפכו את עדותם הם שהעידו שבדין הקודם חייב את

הרב לשלם דמי עינו לכן חייבים לשלם להם את דמי העין ככה זה היה למה כי הם רצו להפסיד אותו דמי עין כן עכשיו בוא נראה אמר לרב חבר פה הגענו אתמול עכשיו רבא העמיד את הבריתה שהיה שלוש כיתות עדים נכון מה היה כת הראשונה מה ברשע בס ברשע ברשע איש פלוני סימ את עין עבדו והפיל את שינו אז אז העבד בזה לחרות וצריך לשלם דמי השם נכון אז באו תרה ואמרה הפיל את שינו וסימה את עינו דבע מתב להרב דמ עינו ובאר מציאה ואמר עינו והדר

שינו זה לא בא אלי מתו לדמי עינו אלא דמי שינו ו ובאו עכשיו בשלישית והם מכחישים את האמצעים ככה זה היה נכון שלוש כתי עדים ככה אמר רבה אמר לרוחה בר ד רביק לרב שה דויה דרבה אנחנו רוצים אמרנו הכחשת תחילת הזו מאיך מאיך הדיוק שלו מהחלק מאיפה בבריתה אילמה מרשה אם יש להקשות מרשה רש מקט מתקש מצ וכי בר שדים הצו מ ד מה אז למה דינ פסקינן יש בכלל 200 מנ מתש מצי לא מתקש מד אם מדובר ברשע אמני רוצה להגיד ש הכחשת תחילת

הזמה מאיזה חלק בבריתה אלמה מרשע רשע מתקש כי ברשע הדים האמצעים הוכחשו מתקשח מציעי העדים המצאים וחשו כן דלו מזמה כיוון שאילו לא היו מוזמ בסוף אלא היו רק היה רק את עדותם ואת עדות הראשונים ולא היה של אמצעים יש רק של אין ש שלישים אין של השלישיים שני הכיתות עדותה כבתו קיימה הרי העדות של האמצעים היא היייתה קיימת למה סעודתו כבת קיימה דינה כבת פסקינן יש בכלל 200 מנה היינו פוסקים את הדין על פי עדותם למה על פי עדות הראשו צריך הרב לשלם להם בדמי

עינו ועל פי האמצעים צריך לשלם לו רק דמי שינו אב עכשיו אם לא אם לא הוזמו היינו פוסקים שצריך רב לשנ דמי שינו למה על סכום של שני כיטי עדים מסכימים בהם למה יש בכלל דמי עינו את הסכום של דמי שינו יש בכלל 200 מנה אז פסקו את הדין כפי עדות האמצעים לא על פי עדות הראשונים אקח כמהו מתקשח כלומר העדים הראשונים הם הם הוכחשו אבל מציא לא מתקש ד העדים המצאים לא החשו בכלל כשבא עם עדים האחרונים מזימים את האמצעים הם חייבים לשנ מעין לעבד

אתה לא יכול להמי מפה הראיה ששה תחינת ההזמה לא היה אמר לה רבה אמרלה אמר לו רב של רחה רבה סבר מדרשה בשלוש כיתות ספה נמה בשלוש כלומר ממה שהרשע חייבת להעמיד בשלוש כיתות אי אפשר להעמיד את הרשע כמו שביאר הביה לדברי הביה הלשון הרב אמר כן זה לא מובן נכון ככה נו לא לא צריך להעמיד את הביה כ אם לא כן הלשון של הבריתה לא תהיה מובנת הרב אמר כן נכון צריך להגיד כמו הבה הבה סב מדרשה שלוש אי אפשר אה הביה ביאר בשתי כיתות

סליחה צריך להעמיד בשלוש כיתות כמו רבה ספה נמ בשלוש כיתות בדיק משפה רבה די קרבה משפה כון שבשפה בשלוש כיתות חיייבים דבר שמדובר גם ברשע שלוש כיתות כגון תוב בטרה באו שני עדים בתחילה ואמר הפיל את שינו ושמ עינו ושמ את ענו של עבדו פסקינו לדי פומו באותו זמן באו עוד קצת עדים לבית דין פסקו את הדין על פי עדותם וטוב בטרי אחר הנה אחרי שבית דין פסקו על פי עדות הראשונים באו שני עדים אחרים כט אחרת ואמר ה מעשה היה הפוך שמ את ענו והפיל

את שינו ק מכש נכמ הראשונים העידו הפוך אז זה אומרת הבריתה ונמצאו זוממים כמאה כת שלישית מזימה אות כן מ הראשונים נמצאו זוממים אז הראשונים האלה משלמים דמי עין לרב למה הם רצו שישלם לעם דמי עין רצו פסידו דמי עינו מן הדין השלם רק דמי שינו והם זממו שישלם דמי עינו לכן שוזו משלמים ענו וסרק תח שלה בתחילת הזמן ה המים משלמה החכ שחו מעיקרה כבר חשו לפני כן אלא שמאמינה חשד תחילת הזמי זה עכשיו הבריתה כאילו מסבירה את את רבה והביה אמר לך מה יענה

ע ולכן הראשונים משלמים דמ עיים כי הקשה תחילת הזמה כ כן והביה אמר לך רוצה לדחות את הראייה של רבה שחש תחילת הזמה ויה אמר לך משמה רשע לא צגד לא צג דלא שלוש כיתות אין אפשרות להעמיד בשני כיתות חייבים להעמיד בשלוש כיתות למה שערי קטנה הרב אומר כן הרב נוח בעדותם אם מדובר שרק שתי כיתות אז למה מדובר הנוח בעדותם הרי על פי עדותם העבד יוצא לחירות שלם דמ עין לכן נודע ביל רבא שתר ש צריך להעמיד בשלוש כיתות אל הספה למה לי שלוש כיתות

למה צריך להעמיד בשלוש כיתות מה שהרי העבד אומר כן בגלל שכתוב שהרי העבד אומר כן עבד כ אמר יעידו נוח לו דחד לחות נוח לא תמיד לצאת חלות כל זה הוא אמר עין לפני שן לפני נוח לו לחרות כלומר הוא בכל דבר נוח לו העבד העיקר ש הזה מוציא אותו לחרות מה אכפת לו מתקיף לרבי זרע אז אם הרב סימ את עינו לפי רבה אם הרב סימ את עינו ואחר כך הפיל את שינו יוצא לחירות בעינו וצריך לשנן כן אבל ואם יצא הזמם צריך לשלם נע

דמ עינו כן מתקיף לרבי זרה א אמה שימ את עינו אם נאמר שהרב שימ את עינו בלבד ניפוק בעינו יצא העבד חירות בעין בלבד הפיל את שינו ניפוק ב שינו שימה את עינו והפיל את שינו אבל אם שימ את עינו והפיל את שינו ניפוק בעינו ושינו מי אמר אולי יצא אם הפיל רק את אינו יצא בעינו אם הפיל את שינו יצא בנו אם הפיל את אינו ו את שנו ושמה את עינו שניהם יוצא חל לא צריך לשלם כלום לא צריך לשלם כלום האמא אמא אמ אמר

הביה עליך אמר קרא תחת עינו ולא תחת עינו בינו תחת שינו ולא תחת שינו ועינו אין דבר כזה כתוב בתורה לחופשי ישלחנו תחת עינו לחופשי שחינו תחת שינו לא אינו בשי נו ו מוציא ענו ושינו אחד צריך לצאת חירות ואחד משלם שני פסוקים שונים לגמרי אמר רבי די ברבין עכשיו עוד פעם הכחשה תחילת הזמה אמר מח תחילת הזמה מה היה גנב עלפ שניים העידו פה שניים שהוא גנב וטבח ומכר על פיהם אותם גם העידו שהוא טבח ונמצאו זוממין משלמים לו את הכל כזה אמרנו במשנה מילב

עידו על הגנבה וחזרו ועידו על הטבחה וו זמו על הגנבה חז הוזמו על הטבחה אז משלמים את הכל כל תשלומ ארבעה וחמישה והקמת שו זמו על הגנבה לגבי טבחה אבל ה מושין לא צריך לשלם אם אין גנבה איין טבחה ומכירה בכל זאת קטנה משלמים את הכל סק דעתך קחש תחילת הזמי משלמים מה את הכל כמ זה עידות מוכחשת לא שייך לדין אזמה אלא לא שמאמינה הכחשת חלת הזמה הי הנה ראיה אמר דוחה הגמרה ח במ עסקינן כגון שהו זמו על הטבחה תחילה או ורק אחר כך

זמו על הגנבה בזמן שהו זמו על הטבחה עדיין לא הייתה עדותה מוכחשת למה עדיין לא זמו על הגניבה עכשיו המחלוקת הזאת של הביה ורבה עם הכחשת תחילת הזמן לדעת רבה ולדת הבילו אומר הפוקתה ו בפלקה כלומר יש נחלקו בזה עוד אחרים מה היה עדים שהוכחו ולבסוף הוזמו עדים העידו על אדם ונגמר דינו למיתה וחשו העדים בהתחלה ובסוף הוזמו רבי יוחנן ברבי אלעזר אחד אמר נהרגים שייך בדין הזמה ודין שהעדים נהרגים כמו כל עדים זוממים אחד אמר אין נהרגים למה לא שר בם דין הזמה כי כחושות

תחילה תסתיים דרבי אלעזר וד אמר אין רגין כ שחשו אחר כך הוזמו אין נרג דמר רבי אלעזר עדים שחשו בנפש עדים שידו על אחד שהרג את חברו בדודה מוקשה לוקין מכות למעבר הלא תענה ברך את שקר כל הבין ש בתורה זה מלכות למה צרכ איך למה אתה מאמין לאלו ולא לאלו סק דעתך רבי אלעזר וד אמר נהרגין שעדים שחו שו אחר כך הוזמו נהרגין המ המ לוקין כיון שעבר עליו לא תענה עליו לא אבל אן לב שניתן זהרת מתת בית דין וכל לב שניתן זהרת מתת

בית דין אין לו כן עליו כתבה התורה כדי להזיר שאם יעבור על ליו נו מיטה זה אז הם יזמו ההיו חייבים מיטה וכל ם שניתן את הזרת מדין אין לו קין עליו אלא ליו שמע מנ רבי לעזרי דמר אין נהרגין אם הכחישו בסוף הזמו לכן ליו לא ניתן זרת בית דין לכן לוקים עליו תסתיים שזה רבי אלעזר אז ידים שהו כחשו בנפש וקין אז בבין הגמרא הוכחשו על ידי אחת של עדים שעידו אחרת מהם אז לאכן תרנו הנה השאלה שלך מהחזית סמת סמוך הנה אמר הביה

בוה הרוג ברגליו מה שרבי אליעזר אומר חשו לא כת אחרת של דים אלא הם אמרו הוא הרג את הנפש את מי הרג את שמר או פתאום שמרן הוא בא לפנינו אז ודאי שקרנים הם שמרן הגיע אז הם לוקים לוקן משנה אז מה אז בסוף מה החשה מחלוקת חשבתי מחלוקת האם החשת תחילת הז משנה גנב על פי שיניים שני עדים מעידים עליו שהוא גנב וטבח ומכר על פי עד אחד אוהו עד אחד טבח ומחה או על פי עצמו הוא עצמו בא לבית דין ודע שט ומחר משלם

תשלומי כפל למה על זה שני עדים ואין משלם תשלומי ארבעה וחמישה עד אחד לא יכול לחייב גם מודעת עצמו לא מודה בכנס פטור עכשיו אם גנב וטבח בשבת או גנב וטבח לעבודה זרה למדנו את זה למעלה גנב משל אביו ומת אביו ואחר כך דבר מחר אז יש לו חלק בבהמה שהוא טובח או מוכר או גנב והקדיש ואחר כך טבח ומחר כן גנב והקדיש את הבהמה שגנב ואחר כך הגנב הזה טבח הו מכר בכל אלו הדינים משלם תשלומי כפל ואנו משלם תשלומי ארבעה וחמישה למה יש פה

פיטור על הטבחה למה גם שמשלם כפל אבל פטור מרב וחמישה ודלא מש עכשיוי לא משנה ל הבינו את זה בבריתה בזה בריתה אני רבי שמעון אומר רבי שמעון אומר גנב קדיש הרב למד גנב וקדיש כן לא גנב והקדיש ואחר כך תבחו מחר משלם תשלומי כפת ב משלם תשלומי 4ח למה בכל אלו יש פיטור על הטביעה והמחילה לכן אפילו שמשלם כפל פטור מארבה וחמישה למה כי הוא טווח של הקדש לכן לא משלם א וחמש אח שהוא עכשיו רבי שמעון אומר אמרנו מי שגונב הקדש מבית הבעלים פטו

מכפת וארבעה וחמישה למה כתוב וגונב מבית האיש מבית האיש ולא מבית ההקדש רבי שמעון אומר קדשים שחיה באחריותן משלם תשלום א וחמישה שין חי באחריותן פטור נכון זה מסתבר כן קד שהוא אם נבדה הבהמה חייב להביא אחרת במקומה חייב באחריותה אז הקדיש הבעלים בלשון הרי עליי אז משלם הגנה תשלומי ארב וחמישה אפילו שטבע קדשים דבר גורם לממון כ ממון דמה לכן הבהמה נחשבת כאילו הי של של הבעלים אבל קדשים שלא חי באחריותן שב ד הבהמה הוא לא חייב להביא אחרת למה הבעלים אמרו הרי זו לא

אמרו הרי עליי הרי זו פטור על הטבחה בסדר אמר מה אומרת אמרת לי שאם תברחו מחר על פי עד אחד או על פי עצמו פטור מארבעה וחמישה על פי עד אחד פשוטה בטח שפטור לדבח עד אחד לא נאמן מהזה איזה חידוש זה אמרי הקמה שועלן על פי עצמו דו מיד על פי אתעד אחד להשוות את הדין שלפי עצמו כמו עד אחד מה על פי עד אחד כי עד אחד מצטרף בהד מחיו אם יבוא עוד עד נצטרף עם הראשון ויש ביחד שני עדים ויהיה חייב לשלם ארבעה

וחמישה על הטבחה הזאת על פי עצון המה כי אתו עדים ודו ש ח מחייב לאפוקי מרבונה אמרו דמ רבונה אמב בודה בכנס ואחר כך בא העדים פטור היא מודה שעשה מעשה שחייב עליו כנס ואחר כך באו עדים פטור לאפ שלם אתה רואה מודה בקנס ואחר כך בא עדים חייב אפשר ללמוד ככה זה צך ך דות אחר לפוקי מדר בונה גופה אמר נמר מוד בז אחר כך בעדים פטור רב חזל לרב הונה מעשה ברבן גמאל שימה אתן טבי עבדו היה שמח שמחה גדולה למה היה שמח שטבי

יצא לחירות למה תביא עבת כשר היה הגמרא בברכות והיה מתאו רב גמני לשחרר אותו אבל כל משחרר עבדו בר בעשה לא יכול לשחרר ופה הוא סימן לו את עינו ואז אוטומטיק יצא לחירות היה מבסוט רבן גמליאל מה שחר אותו מנין כן היה אבל למה מצאו היה מפיל את שינו ואז היה יוצא בכנה בכנה שמח אם היה מפי לו שן לא היה יוצא גם ם הלך בדרבה מ מצאו רבי יהושע אמר לו אי אתה יודע שתביא עבדי יצא לחירות אמר לו למה אמר לי שצמתם אז יוצא

לחירות אמר לו אין בדברך כלום הבד לא יוצא לחירות שתה מודה שסיימת את עינו שכבר אי שכבר אין לו עדים אין תביא אין תביא עדים שסיימת את עינו ואתה מודה בקנס פטול ה יש עדים חייב היה חייב רבן ג יש אחרו אפילו שודה לפי ש לפני שבאו עדים ושמעי על מנה פודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב עודה בקנס אחר כך בא עדים חייב נכון אמר לה אמר לו רבונה לרב חסדה באמת מוד בקנס אחר כך בדים פטול ושרב גמליאל דלא בפני בית דין אודה לא

הודה בפני בית דין לכן הודעתו לא נחשבת כשיבוא אחר כך עדים הרי הוא חייב אבל אלו הודה בבית דין היה פטור מלשחרר אפילו אם באו עדים אחר כך רבי יהושע בדין הבה והוא אמר בפניהם שלא בבי דין הבה כאה בשוק היה מה זה לא נחשב להודעה אדם רואה את הרב בשוק מדבר איתו זה לא נחשב עכשיו לפסק דין ואתני אין בדבריך כאילו מ שקה אמר לו אין בדבריך כאילו משקה עודת אז מה מה אליו תנאי הי זה מחלוקת תנאים הי תנא אמר שכבר אין לך עדים

סבר מודה בכנס ואחר כך בעדים חייו לכן השיב לו רבי יהושע כל סיבת יפטר עד פי שאיין עדים הלי העדים היה חייב לשחררו תנד אמר שכבר ודת סב מוד בכנס ואחר כך בעדים פטור הגמרא אומרת לא דקו לעלמה מודה בכנס ואחר כך בדים פטור בהק מפיגי היתנה דאמר שכבר אין לך עדים אם יבוא עדים יהיה חייו סבר חוץ בדין הבה מה שהיה עם רבן גמליאל רבי יהושע היה בחוץ לבית דין לכן הודעתו לא נחשבת לו הודעה אחר כך יבוא עדים יהיה חייו ואכ תנס אמר כבר

ודת צבר בבית דין הבה לכול על מה מוד בקנס אחר כך ב כן נעשה עכשיו הלחות זה קש הפ אות ל יש מי שר ללמד על ידי ור על ידי רור שמחה לכ ע למוד איזה דרוש או קושיה או תירוץ בארור מותר ומותר לקרוא כ סדר היום תפילה קריאת שמע ברכותיה פרשת הקורבנות משנת איזו מקומן ומדרש רבי ישמעאל מותר לחזור הפרשה בתשעה באב איך מותר לעזור את הפרשה עוברות ה עוברות ומניקות מטענות בתשעה באב כדי ש מטענות המשלימות בכיפור ביום כיפור ר בתש באב או משלמות

אח תע באב כן בות מניקות מטענות ת באב כדי ש מתענות חס מילה שלי יש מילה מותר בות מניקות מטענות תשע באב ומשלימות כדר שמתנות משלימות עוד הפעם וות מניקות מטענות בתשעה באב משלימות עכשיו בתשעה באב ומשלימות כדרך שמתנות לא חסר פה ומשלימות בסדר אתה תזכור את זה כדרך ש מתענות ומשלימות ביום כיפור אבל אשש אבל בשלוש סמות אחרים פטורות מטענות ואף על פי כן ראוי שלא תוכ להתענג במאכל ומשתה אלא כדי קיום הבלד תראה מה זה מה שלוש שלוש ז רב על זוה הרמבם אחרי

הלבין שיד ב נה פטירה של אביך לא יופי ד שבט אז אם בבס כן רואים את גודל מעלתו צדק היה צדיק אבא של הי משמח את אלוקים נשים היה שואל את חם עובדיה חם עובדיה היה עונה לו באמצע השיעור הגדול שואל את חם עובדיה אבל זה היה מאוד מצחיק מכוונים עליו את המצלמה והוא שואל אב שלו זה זה שבא עם התפילין בלילה לרב עוב לא לא עונה לו ולא נותן לו לא זה ו זה באמצע השיעור ביסדי נקד אצלי בחתונה איזה צחוק שהיה כמו כן כן

א זה תמיד זה ק יג דף ק יג זה הרב קצין מדרש ראש בת דר ספרדי ב עתיקה משנא לג אשר עשה האלוהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ובקשו חשבונות רבים די כפ ממש זמני זמז מד ושו חשבונות רבים דבקו בו אמר לה אמר קי אדם שבק חי דבקה איך תעשה כך חיתי עץ החיים בתוך הגן עץ תקר חיים האישה ח מק עבדי כ מלכה תראה הולכים אחריו כאבת לפני המלך והוא אמר לו פני השם עשנו כול בט כיוון חמו אדם גי דבש גכ

על כדם בר הי לכל המקר ר טוב לא ממנו מ ר כ וב לא תאכל ממנו ווא כ כיכ העץ כ העץ בז כ ב בז כ ב אד דע מעל כל פנים ברוך אדוני לעולם אמן ואמן אמלך אדוני לעולם אמן ואמן אדני אלנו שנו פניך צבים שבית המקדש קיים כאשר סת אותם עד משהו ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ולת ח בסמים נ ז י א מש קך סמים נטף סמים ז בבד ימר ך סמים נטף ושחלת חן בסמים ז יאמר אךמ נף

ייה בבת עש ועשית אות צת 38 ב חציו בבוקר וחציו בכור פורן ח ת זוזות בם שני הקנים ממנה כ צא ממנה כורבה כ זהב ור כיר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה אדוני ו אדוני וש מגפה צ ויאמר משה ן עלי יאמר משה וך כי הת מסג זך חסדך כת וזך אלוהים ו ארץ עמון פנחס פן מנוב בסתר עליון עשת ב פח בחכמה על לשונה צופי הליכות בתה בנח אשה רעשה אדוני צבות עמנו אד הושע עולם קדמוניות אנ בכוח גדולתך צור בניכם טהר זכ

קדושתך שנו עלינו ישראלח ר חיה רה מן הארח לא תעבור בצם צ פניך שח לאבותינו הקדושים אברהם ק מש ואהרון כל הקהל הקדוש יברך לכם ברים שמחים הצלחות עות נחת שמחה חיים טובים סורות טובות גם אלה שמאזינים דרך הנב ואלה שמזינים דרך הרדיו הפלפון ברך אותם כל הברכות והישועות וכן י רצון ונאמר