הדף היומי מסכת בבא קמא דף סה-סו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כו טבת תשפד

שמח עלו מגיעים עלבו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש כו בתב תש פ ד הנה זכינו לשבת מברכים איזה שבת גדולה איזה זכות גדולה הכנה לחודש שבת שלום ברכה בטובה א שיהיה לכל בית ישראל נחת בשמחה ישועה הנה ראינו איך שמשה בפתח ותראה תילד והנה נער בוכר היינו בפרשה ותאמר מילדי העברים זה רשי אומר שהיה קולו כמו שנער לא כול סתם תחמול עליו מה זה מילדי העברים זה הרי בתי רואה ילד אחד מוכה למה אומרת מילדי העברים הי צריך להגיד ילד עברי זה

אלא צריך להבין מילדי העברים היא לא שומעת תינוק אחד בוכה בתוך המים אלא איזה ילדים עוד בננוס בימים האלה היא רואה שכולם בוכים פלא פלאות זעקות שאגות היה היה מהכל של של משה כל עם ישראל היו בוכים דרך דרך הבכיות שלו וזה ה היה עולה עד השמיים אז אומר שהיה מעשה בפראג היייתה שמה מלכה טרזיה משהו כזה רזה רזה טרזה טרזה היא יצירה לעם ישראל מאוד גזרה ליהודים הרבה גזרות קשות היו צריכים לבטל את הגזרות היה שם זקן אחד קראו לו רב זלמן הזקן הזה היה

איש נכבד קיבל על לעצמו רב זלמן ללכת למלכה לבקש ממנה לרב זלמן היה קל גבוע חזק התחיל לדבר עם המלכה כאילו שהוא מדבר לע אלפ איש הוא שואג בוכה למלכה תבטל את הגזירה חיייבים להציל את היהודים כולנו בסכנה באמצע הדברים המלכה עוצרת אותו אומרת לו אפשר לשאול אותך שאלה למה אתה צועק כל כך כולם שומעים אותך מצויין אתה לא צה לצעוק אמר לה באמת הכל שלי לא כזה גבוה אבל זה לא קול שבן אדם אחד שצועק זה כל פרג זה אלפי יהודים צועקים אנשים נשים וף

כולם צועקים את שומעת את הכל הזה זה כמה אלפים שואגים עכשיו כשבאת בתיה שמע את משה בוכי שמע הרבה ילדים בוכים הרבה ילדים בכו אבל הבכי שלהם היה בקור חלש של תינוק קטן אבל על משה כתוב והנה נער בוכה כולו כנער הכל שלו בוגר זה לא כל רגיל של ילד מילדי העברים זה אהה זה לא ילד שבוכה זה בכי שיוצא מהרבה ילדים מאלפי ילדים שצועקים בקול אז היא הבינה שזה לא דבר פשוט זה מנהיג של עם ישראל מילדי הרבה הרבה ילדים יש הרבה אבל זה הילד

המיוחד ד ש בילדים שהוא המנהיג הגדול של עם ישראל אז הנה עכשיו אתם יודעים אנחנו צריכים בעזרת האד ושועתי השם אנחנו בשיעור הראשון של המקדים כלומר ביום שבת את השיעור של שבת ביום שבת למדנו דף ס ה גמטריה אדנות אז למדנו את הדף הזה עכשיו נלמד את הדף של ס ועוד מעט נלמד היום זה דף סו אבל נלמד דף סח של יום שבת בעזרת השם והקדוש ברוך הוא ישמע כל תפילתנו אמן גם היום כשיש ברית מילה והתינוק בוכה אז אומרים שדרך זה יכולים להעלות את התפילות

של עם ישראל שהתינוק הזה בוכה יכולים להעלות את התפילות של עמו ישראל אז לכן בוא עכשיו אנחנו נזמן והקדוש ברוך הוא ישמע את כל תפילתנו לפתוח דף ס איפה שהגענו ביום השישי אפשר להביא לו גמרא שבב הביאו לך הביאו לך שב גופה אנחנו שורה רביעית פעם הרב אמר לנו זה גופ ה מיוחד למה לא נזכר העניין הזה בכלל קודם אז על מה הגמרא אומרת [מוזיקה] כן בוא נראה מה כתוב אי א אוי אוי אוי אוי אווו אתם יודעים למעלה הגמרא הביאה גנבה וחיים צריכים לדברי רב

החייל הקרן כעין שגנב בוא נראה מה מה היה הדברים כתוב בתורה אם המצא תימצא בידו הגנבה מישור עד חמור עצה חיים שיניים ישלם למעשה לא צריך להגיד הגנבה אם אנו מדברים על גנבה אם ימצא תימצא בידו משור עד חמור עצה שניים ישלם גם זה גנבה מיותר חיים מיותר בוא נראה גופה אמר כן זה כתוב מה שאתה אמרת בספר נחלת יהושע דיק שאין זה ככל גוף ה ש בשס שהרי לעל לא הביא הגמרא את הממרה עצמה של רב אלא את טעמו של רב אם כן שואלת שואלת

כאן הגמרא מה תעמ דרב אמר רב קרן כען שגנב תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמישה כשעת העמדה בדין אומר רב מי שגנב ולאחר הגנבה השתנה שווי של החפץ הגנוב עלה המחיר ירד המחיר אז את הקרן משלם כין שגנב בשובי בשעת הגנבה אבל תשלומי כפל אם הוא צריך לשלם י כפל למה זה הוא הוא נשבע ואז הוא צריך לשלם תשלומי כפל תשלומי ארב וחמישה הוא שחט את הבהמה אז כשעת העמדה בדין כמו שהיה קרן שווה בשעה שעומד בדין לא כמו שעת הגנבה אלא עכשיו כמה זה שווה עכשיו

בשעת העמדה בדין ככה משלם כלומר שעת גמר הדין ממה תעמ דרב למה למה את הכפת משלמים כשעת העמדה בדין אמר קר גנבה וחיים ואמ כמר רחמנא החיים בגנבה אלא פירוש הוא החייה לקרן כען שגנב יפה מה התעמ דרב אמר כרק גנבה בחיים גנבה פירושו הקרן שאותו הוא גנב זה ולמה ולמה באמת כמה רחמנא חיים בגניבה כמו שאמרתי לכם הפסוק אומר אם ימטה תמתה בידו הגנבה משור עד חמור עצה חיים שיניים ישלם גנבה וחיים לכ הורה זה קצת מיותר אז למה אמר אמר כרק גנבה וחיים הכרן

שאותו גנב ועל זה נאמר וחיים והמ קמ רחמנא חיים בגנבה למה כתוב חיים לגבי קרן אלא החייל הכרן כאן שגנב שישלם כפי שהיה הכרן בשעת הגנבה זה רק קרן אבל כפל של ארבעה וחמישה כשעת העמדה בדין החיל הקרן כאין שגנב ר קרן כאין שגנב אמר רב ששת אמנה אני אומר כי נעים ושכיב רב אמר להשמעת בזמן שרב היה ישן הוא אמר את דבריו כי הם לא מובנים כלומר לא שהוא מזלזל חס ושלום ברב אלא רב ה הוא אדם גדול מאוד זה לא יכול להיות זה הוא

היה אותו זמן א ממש צריך לישון כי נעים ושכיב אמרו להשמעת ד תניה למה זה לא ככה נתניה כחושה ושמנה מי שגנב בהמה כחושה והשמנה ושמנה לא והשמנה והשמנה ואחר כך נתן לה לאכול טוב טוב בורקס וכל מיני דברים והי שמינה את הבהמיות משלם תשלומי כפת תשלומי ארבעה וחמישה כעין שגנב לא כפי שהי שוה היום אלא כעין שגנב סותר את דברי רב רב אמר כפת וארבעה וחמישה משלם בשעת העמדה בדין ואתה אומר לא כמו שהיא שמינה אלא אלא כמו שבשעת הגנבה אז זה סותר את רב

תרצת הגמרא אמרי משום דאמר להנה פטמנ ואת שקרת אומר לו חביבי הגנב עצמו השמין אותה אומר ודאי שמשלמת כשעת הגנבה א הגנב אומר לבעל הבית שמע אני פטתי אותה איזה אוכל נתתי לה חשבתי יש לי בהמה אתה לא תתפוס אותי אבל באובן שהגנב לא פיטם אלא אלא התפת מאליה או שהוכרו השוק בבהמות הבהמות היה חוסר בבהמות נהיה ביוקר בשמן הגנבה הייתה שווה שתי זוז עכשיו שווה החמישה זוז בזה כן בזה דעת רב שמשלם כשעת הגמר הזה שמה משלם לפי הזה יפה מאוד תזכה למצוות אמן הלאה

אז הוא אומר לו מה נה פטים נבת שקעת אני פטנתיק אבל אם זה רק וקרו הבהמות אז זה בסדר משלם לו כשעת העמדה בדין כ בזמן הטבחה תה שמה טוב מקשה הגמרא על רה מברטה אחרת תה שמה שמנה והכחישה הייתה פרה שמנה השור שמן או בא אצלו נתן לה ד הרעיב אותה קמצן לא נותן לאכול והכחישה הגנב הכחיש אותה למה נתן לה הרבה עבודה משלם תשלומי כפת תשלומי ארבעה וחמישה כעין שגנב לא משלם כ שערת עמדה בדין אז עוד פעם קשה על רב למה רב אמר

משלם כפל רבעה וחמישה כי שעת עמדה בדין ועכשיו היא ועכשיו היא נתה היה חמש זוז שבה עכשיו נתה שבה שתי זוז נ היתה בזולה אומר את מנמה משום רי טלה כולה ליטלה פרגה הגנב הכריש אותה בידיים לכן משלם כשעת הגנבה אנחנו אומרים לו מהלי אם הרגת אותה את כולה או הרגת חציה מה זה משנה שחט את כולה או שחט חציה הוריד לה מהבשר מה זה משנה הכחיש אותה ללכן משלם כאותה שעה מה שאמר רב וכי כאמ רב ביוקרה בזולה ו דקאמר מה שאמר רב שמשלם קרן

כאין שגנב וכפל ארבעה וחמישה בשעת העמדה בדין זה התייקרה הבהמה הוזלה הבהמה שוק הבהמות בכללות אתה התימה איך ידמה טוב איך איך תגידי דוגמית באיזה אופן באיזה אופה נאמרו דברי רב אינמד מקרה שבה זוזה ובסוף שווה ארבע זוזה אם נאמר שבאופן שמעי קרה היייתה בשעת הגנבה במה הייתה שווה זוז בשעת העמדה בדין שווה ארבע זוזים הבהמה התיקרה מה קרן ן שגנב משלם מה באופן כזה יגיד קרן כעין שגנב למה פליגה איך זה יכול להיות באופן כזה אמר משלם קרן כן שגנב זוז עכשיו זה שווה ארבע

זוזים למה למה פליג דרב אדרבה האם נאמר לפי מה שאתה אומר שרב חולק על רבה מה היה דמר רבה אמן גזל חביתה דחמרא מחברי אדם גזר חבית יין איזה יין משובח גזר חבית קרה שווה זוזה הייתה בשעת הגניבה החבית שווה זוז ובסוף שווה ארבע זוזה בסוף היייתה שווה ארבע זוז תברה או שטייה אם הוא שטה את כל החבית או שבר אותה משלם ארבע זוז משלם כמו שהייתה החבית שווה בשעת שבירתה לא כמו שהקנה אותה לא כמו שהייתה בשעת שהוא גנב תבר ממילא אבל אם הוא לא

בחבנה נשברה לא על ידי משלם רק זוז אז אתה רואה כפי שהייתה אחבת שבה בשעת הגזלה לפי דברי רבה הגנב שחט את הבהמה בידיים הה חייב לשלם את הקרן כפי שהייתה שווה בשעת השחיטה לא כפי שהייתה שווה בשעת הגנבה אז זה לא כמו רב רב אמר משלם קרן כין שגנב ובו אתה רואה זה כמו שעת השחיטה למה בידיים הוא הזיק אותה תרצת הגמרא אי כי כמר כגו מקרה שווה ארבע בסוף שביה זוזה מתחילה מה שרב דיבר מהתחלה הייתה שווה ארבע בסוף שביה זוזה לכן יתן כמו

שעת הגנבה כי אתה שווה ארבע כעין שגנב הכרן כאין שגנב ארבעה אבל תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמישה כשעת העמדה בדין אבל באופה שהבהמה התקרה לאחר הגניבה ושחט אותה לאחר מכן אז הדין הוא כרן כשעת העמדה בדין ישלם יפה וכפל וארבעה וחמישה משלם כשעת גנבה למה הרב בא גרע כוחו של כפל מהקרן בכל מקרה הנה תנה רבי חנינה לסיועה לרב רבי חנינה הביא בריתה לסייע לרב מה היה בעל הבית שטען טענת גנב פי הפקידו אצלו איזה כסף איזה דבר והוא שומע חינם ואומר תשמע נגנב מאצלו ראה

זה חבילה יפה אמר גנבו את זה ונשבע בהודה ובאו עדים הוא נשבע שגנבו את זה ואחר כך אומר למה לי לקחת כסף לא שלי חרם להודה ואחר כן אחר כך באו עדים העידו שהוא עצמו גנב את החפץ הדבר תלוי אם עד שלא באו עדים הודה עוד לפני שבאו עדים העיד מעצמו שנשבע לשקר משלם קרן וחומש ושם ככה הדין אדם שמודה בכנס פטור משלם קרן וחומש והשם ובי קורבן השם שנשבע לשכר אבל לא משלם כפל למה הוא הודה לא משלם כפל ואם מ שבאו עדים כלומר ומי

שבאו עדים ודה התחייב לשלם כפל ורק אחר כך ח הודה שנשבע לשקר משלם את השלום מכפל לא נפטר במה שהודה למה הודה אחרי שבאו עדים באשם וחומש עולה לו בכפל לא צריך להביא קורבן אשם וכפל לא משנה גם חומש גם כפל למה גם השם התשלום הכפל עולה לתשלום החומש כשיעור החומש זה שיעור כשיעור הכפל דברי רבי יעקב וחכמים אומרים חכמים חולקים אומרים בראשו וחמישית ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש חכמים חולקים הם אומרים אין דין חומש כלל אני משלם כפל

אין בכלל דין חומש מתי יש דין חומש ש אין כפל משלם רק את הקרן אבל כשיש כפל אין דין חומש אפילו במקרה שהחומר והכפל הם לא שווים למה כתוב בתורה והשיב את אשמו בראשו וחמי שיתו יוסף עליו דורשים רבותינו ממון המשתלם בראש מה זה בראשו וחמישית אומר אם ממון רק הקרן מלם משלם בראש אז מוסיף חומש כלומר ממון שהוא רק קרן שצריך בראשון שמצלם בתחילה זה רק קרן אז משיב חומש ממון שאין משתלם בראש אם הוא לא אם הוא משלם גם כפל בנוסף לקרם אין מוסיף

חומש זה דעת חכמים רבי שמעון בן יוחי אומר אין חומש והשם משתלם במקום שיש כפל לא גם לא אשם לא חומש ולא אשם גם את האשם לא משנ במקום שיש כפל קטנה מחט כתוב פה בבריתה חושו עולה לו בכפו דברי רבי יעקב החומש עולה לו בכפל צריך להבין איך הדמה איך מדובר ש ארבעה כלומר ארבעה זוזים ובסוף שווה ארבעה אם בתחילה כגנב הגניבה הייתה שווה ארבעה גם משע עמדה בדין הייתה הגניבה שווה ארבעה זוזים לא השתנה שובה בינתיים וכי חושו עולה לו בכפו כפלה ארבעה זוזה

הלו חומש זה רק חכות זוז מה זה חומש תיקח על ארבע תוסיף חומש זה עוד עוד זוז אחד אז הכבל זה ארבעה זוזים חומש זה זוז אז איך חושו עולה לו בכפו הכפל זה ארבעה זוזים איך עולה לו בכפו הכפל וחומש הם לא שווים לא שך להגיד שהכפר עולה במקום החומש אלא ל אתה יודע מה מדובר עיקרה שוה ארבעה ובסוף שה זוזה בשעת הדין ירדו המחירים והיא שווה זוז כפלה בחומשי זוזה אתה רואה כיוון שהייתה גנבה בשעת העמדה בדין וחומש זה רק זוז ואת הקרן משלם

כשעת הגנבה לכן בשעת הגנבה היייתה שווה ארבע זוזים אז החומ זה זוז אז לא צריך לשלם לא משלם את הכפל על מה הבריתה סוברת כרן כעין שגנב הבריתה סוברת שאת הכרן משנה כעין שגנב אתה שומה כפת את שומה ארבעה וחמישה כשעת העמדה בדין אז הנה ראייה לדברי רב שקרן כשעת גנבה כפל כשעת עמדה בדין בסדר צין משהי החומש עולה על כפלא אני אגיד לך אני אגיד לך אם אם אנחנו הגמרא בדיוק הסבירה הגמרא אמרה אם היה שווה מעיקרה ארבעה זוז ובשעת עמדה בדין ארבעה זוז זה

זה לא יכול להיות שקרן החומ זה רק זוז זה לא למה ארבע תוסיף תעשה חמש יהיה חומס זה זוז אז החומש זה זוז אז איך זה יכול להיות איך יוצא המחיר של ה של ה הכפל עם הכר עם החומש זה לא הולך אלא לא מההתחלה היה שווה ארבע זוז אחר כך בשעת העמדה בדין ירדו המחירים נהיה שווה הבהמה היייתה שווה זוז זוז עכשיו צריך לשלם הוא צריך לשלם את הקרן כשעת הגנבה כמה זה ארבע וחומש של זה כמה זוז ועכשיו כפל משלם כשעת עמדה בדין זה

זוז לכן כשיש כשיש חומש כשיש כפל אין חומש זה אותו מחיר בסדר הולך עוד אמ רבה אמ רבה לעולם דוחה הגמרא את הראיה לעולם שו א זוז ואש ארבע זוז מיקרה התה שוה לא לא קח את זה קח את זה לעולם שתה אתה לא יכול אמר אב ולעקר שו ארבע זוז בשת בשעת עמ בדין שבה גם כן הגניבה ארבעה זוזים קשה כפלה ארבעה חומשי זוזה אז כפל ארבעה בחומש זוז איך זה שייך לומר שהכפר עולה לו במקום החומש זה לא שייך אומר הכ במ עסקינן כגון

אתה רואה מה עשה עכשיו נשבע והודה וחזר נשבע פעם אחת בבית דין וחזר וכפר בבית דין אחר ונשבע עוד פעם ככה עשה ארבע פעמים והודה והתורה אומרת וחמישי תו התורה רבדה חמישיות הרבה וכן אחד אז אתה רואה אם נשבע כמה פעמים על אותו צריך לשלם חומש על כל שבועה ושבועה הבנת את הבן אדם הזה הוא לא מיושב בדעתו בכלל הוא אומר אני נשבע שזה לא היה הודה ואני נשבע לכם קודם כל הוא נשבע שהוא שהוא לא גנב אחר כך הוא הודה עוד פעם נשבע לא אומר

טעיתי לא לא אני לא מודה עוד פעם נשבע עוד פעם הודה עוד פעם נשבע כמה נהיה חומש ארבע כל פעם נהיה ארבע פעמים ארבע חומש אז אז לכן זה שווה לארבעה זוזים הקרן היה ארבעה זוזים בשעת העמדה בדין היה ארבעה זוזים איך החומש יעלה כמו ארבעה זוזים הוא נשבע בהודה עוד פעם אחר כך עוד הפעם נשבע עוד הפעם עוד הפעם ארבע פעמים נשבע אז צריך להביא ארבע חומשים לא בראשית שמות אה עכשיו מה זה קשור פה חטאת תגיד לא השם תשאל השם השם עוד אמר מו

וחכמים אומרים בראשו וחמישית ככה אמרנו למעלה ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש דווקא מממון אמרנו אין דיר חומש כלל אם משלם כפל אפילו אם רק מה זה דורשים ממון שמשתלם שהוא רק הקרן מוסיף חומש בראשו אז משתלם חומש אז ה אומרת המרמור וחכמים אומרים בראשו וחמישית ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שמשתלם בראש אין מוסיף חומש עכשיו מבאר את זה באופן שמשלם כפל לא משלם חומש אבל השם מיטה הנה עכשיו אתה מגיע אבל קורבן השמה פי שמשלם כפל מביא מהשנה

החומש עכשיו שואלת על זה אתה אומר רק חומש לו אם יש כפל אין חומש אבל משמם אשם כן מי שנה חומש דלא משלם למה לא משלם דכתיב בראשו וחמישית ממון המשתלם בראש מוסיף חומש וחמישית ממון שלא משתלם בראש לא מוסיף חומש אז כשיש כפן אין חומש אומר השם נמה לא משלם דכתיב בראשו וחמישית ואחר כך נאמר ואת השמו אתה רואה בפסוק מיד אחר כך בראשו חמישת את השמו יביא להשם אז נדרש מכך שממון שמשתלם בראש יביא אשם ולא וכ שמשלם כפל אין אשם למה זה גם

כתוב כ כמו שאמרת לי בראשו וחמישית אז אותו דבר תגיד כתוב גם שמה מיד אחר כך ואת השמו בראשו חמישית ואת השמו כמו חמישי תו אן גם גם השמו אין אמר לך רבנן את כן וא את מה שכתוב את אשמו לפני אשמו כתוב את לא כתוב כן פסקי קרע הכתוב בין אשם לבראשוב ועת לכן מביא השם גם במקרה שמשלם כפל זה לא בדיוק כתוב כמו כתוב על על הכסף בראשו וחמישית אלא יש שמה ואת השמו רבי שמעון בן יוחאי הסביר פסקי קר זה זה ה זה

זה היה התירוץ זה תירוץ כי פסקה ואת פסקה עכשיו מבארת הגמרא רבי שמעון ברחי ועת מה יענה על זה הוא אומר ש יתה שגם השם לא מביא שמשלם כפל למה לא יודע למה ואת רב קרה עבב החיבור ערבב הפסוק ערב את אשמו ם הפסוק שלפני שכתוב בראשו זה בא לחבר אז לומדים שגם השם הדין ככה שלא מביא השם אלא באופן שמשלם רק את הקרן זה הכל אז מביא אשם אם משלם כפל אין אשם ורבנן מה יענו ע זה היה לוב ואת ערבב אותם כמו שאומר רבי

שמעון בר יוחאי ורבנן אמר לך כוונת התורה לא לכתוב רחמנא לא ו ולא את ממילא היינו מערבים את השמו עם הפסוק עכשיו שכתוב כיוון שבכל זאת כתבה התורה ועת זה בא להגיד לי שהפסיק בנשם לפסוק הקודם א רבי שמעון בן יוחאי אמר לך את לא שגד כתב אי אפשר לא לכתוב את למה לפסוקי בין ממון גבוה לממון אדיוט זה בא להפסיק בין ממון גבוה זה ממון חומש שנותן הבעלים הקורבן השם זה ממון גבוה וחומש זה לממון אדיוט לחומש זה ניתן לבעלים זה לא דרך ארץ לערבב

אותם ביחד אשם זה ממון גבוה חומש זה ממון שנותנים הבעלים אז אז לכן באמת גם הל אשם לא צריך להביא אם יש כפל אין גם אשם אכך אתה ו ערבה כרע לכן כיוון שהתורה בכל זאת כתבה ו יש דמון מכאן שבא הו ערב את הדין אשם עם הפסוק הקודם אמר אמר רבי לעה גנב טלה ונעשה איל ראית אדם גנב טלה נעשה גדול הטלה נעשה איל או גנב עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו ו קנאו תראה מהזה זה שינוי למה בהתחלה היה טלה עכשיו נעשה אי זה

שינוי נשתנה בידו הדבר היה היה עגה נעשה שור קנה אותו בשינוי לכן אחר כך הגנב הזה טבע ומכר שלא הוא טובח שלא הוא מוכר תראה זה דבר פלא אתה מבין הוא פטור מתשלומי ארבעה וחמישה תשלומי ארבעה וחמישה זה רק בטוח בהמה שכת הבעלים כאן כבר קנה אותה בשינוי אתה מבין הוא כמו אצבען הוא יודע מה אתה קונה הוא בא לשלם אר חיש כן הוא בא בדיוק בזמן אתה הבנת איתי ב לפני ה היה אתמול במה שהוא גנב זה היה עדיין עגל למחורת זה יהפוך להיות עכשיו

שור אז לכן זה כבר קנה את זה בשינוי אצלו וגם טוח אותו לא חייב כפ ארבעה וחמישה אתתי רבי ח רבי לעה גנב תל נסא איל עגב נסא שור אחר כך שחרת אותו משלם תשלו מכפת תשלו מ ארב וחמישה כעין שגנב הנה מפורש כשרת גנבה סק דעתך כניה בשינוי זה זה נקרא שקנה את זה בשינוי המים משלם למה משלם את השלום ארבעה וחמישה שלא הוא טובח שלא הוא מוכר למה ארבעה וחמישה אמר לה ואלא מי שינוי לא קנה אלא מה אתה רוצה להגיד שהשינוי לא קונה

המי משלם כעין שגנב תשלומ ארבעה וחמישה הייתה בהמה שווה בשעת לשלם כי אשתה למה ארבעה וחמישה לא כעין שגנב צריך לשלם כמו בש העמדה בדין ששלם כמה בהמה שווה כעת בשעת העמדה בדין אז גם לפי דבריך הבריתה קשה לכן היא לא הבריתה יש בה בעיה אי אפשר להקשות ממנה אמר לה אמר לו אמר לו רבי חנינה לרבי לעה לא קשה הבריתה באמת לה נסה עין לא נחשב ל שינוי לכן משלם ארבעה וחמישה למה כי השתה היינו תעמ דלא משלם אתה יודע למה לא משלם כמו עכשיו

משום דמר לה תורה גנבים ממך אני לקחתי ממך בכרה לא גנה ממך אני לקחתי מך שור לא לקחתי ממך טלה אני לא הוא אומר לו וכי תורה גנבי ממך דכר גנב ממך מה וכי אני גנבתי ממך רק עגל אוכי הי גנבתי ממך גנבתי ממך טנה לכן ה לא צריך לשלם לו דמי שור ועין אמר לה רחמנא סלן מה דעתה אמר לו רבי אה לרבי חנ השם סלנו מהדעה שלך אמר לה אדרבה אמר לו רבי חננ לרבי אל רחמנא ן מ מדעתה דידך כן מתקיף רבי זרע

נקנין הוא בשינוי השם עדיין הבריתה לא מובנת לפי רבי חנינה יש להקשות אפילו שתלה נס נחשב לי שינוי מעשה בכל מקום זה לא נחשב שינוי מעשה ולכן חייב ארבעה וחמישה קנינו בשינוי השם קינה אותם הגב בבהמה בשינוי השם גם שינוי השם קונה אתה לא רואה אדם חולה עושה לו שינוי השם נהייה אדם אחר גם הוא נהיה לו שינוי השם מקודם קראו לו טלה עכשיו קוראים לו כבש יש לו פעמונים עכשיו הש טובע שלא מוכר אמר רבה שור בן יומו אין שנוי השם פה למה שור בין

יומו קרוי שור עיל בין יומו קרוי עיל לא נשתנה שמם עכשיו מביא ראייה איפה אני יודע שור בן יומו קרו ש כתיב שור סב ועז כיבד אי בן יומו קרו דכתיב בלי צוך יעקב אבינו אומר לו ללבן בילי צוך לא אכלתי אלם הו דלא אכל כבשים אחד אל שמינה אי במו קרוי אין זה הכוונה מכל מקום קשיה לשיטת רבי לעה כושיה שקשה עליו רבי חנינה בריתה רבי לעה אמר שטל נעשה אי זה שינוי ושלא הוא טובח שלא הוא מוכר והלו בבריתה שגונב טלה ונעשה עין אחר

כך חו מכרו משלם ארבעה וחמישה קשה לא אומרים שלא טובח שלא מוכר אמר רב ששת אמני בית שמאי תה דמרי שינוי שינוי במקומו עומד ולא קנה בית שמי סוברים אין שינוי קונה בזלה כלל אפילו שינוי מעשה גמור לכן בטל נעשה י אין שינוי כזה קונ עדיין בשות הבעלים אבל לדברי בית הלל ששינוי מעשה קונה אז גם תלה ונעשה אין נחשב לשינוי רבי לעה אמר את דינו לפי בית הלל תניה איפה ראינו תניה נתן לה בננה חיטין עשאן סונת אדם עתן כן כן זתים ועשאן שמן ענבים

ועשאן יין תן אחדה אסור ותן אחדה מותר ואמר רבי יוסב כן זה במסכת ממורה כתוב והשתן אזונה עשתה ככה ככה היא ככה ככה שמה גרוס אבל זה הולך גם פה מה קרה מצאנו בגמרא בית שמיי סוברים נתן לה לזונה בתנ אמר לה תן לה אתנן נתנה באתנה מה שהבטיח לה אמר לה נתן לה חיטים ועשאן לאחר מכן ושתה חיטין עשתה סונת או שנתן לה בתנ זתים ועשתה והיא עשתה אותם האישה עשתה אותם שמן ענבים והיא עשתה אותם יין עכשיו מותר להביא אותם לבית המקדש או זה

נקרא כתוב בתורה לא לא תביא את נזונה ומחיר כ לבית השם אלוהיך אסור להביא אבל עכשיו זה נהיה שינוי נהיה יין היא נתנה לו ענבים נהיה יין היה זתים נהיה שמן נחדה אסור להקריב את גבי המזבח תן חדה מותר מה רב יוסף תני גורין דספק משם מקום בת שמאי הסרין בית שמאי אוסרין בית שמאי אם אוסרן ובית הלל מה תעמד בבית שמיים כתיב גם לרבות שינויה כי תועבת השם אלוהיך גם שניהם לא תביא תועבת השם גם לרבות שינויה גם אם שינתה אתנן עדיין אסור להביא בת

הלל לא הם ולא שניהם אז מכאן לומדים שבית שמאי סוברים אזה אתה רואה מכאן לומו בית הלל ש שינוי קונה ובית הלל סוברים ההוא מהזה דרשה אחרת הם ולא וולדות הם ודעתה ללמד שהולד של תנן מותרים להקריב ובית הלל תרט שמעט מינה לומדים שני דברים שני דרשות הם בלא שינויה הם בלא בלדיה ובית הלל הכתיב גם שממנו למדו בית שמאי לרבות שינויה מה יעשו גם גם לבית הלל קשה כן זה קשה אין תשובה עד כאן לא פרגה טוב זה לאחר כך בסדר עד כא עד כאן

רגע אנחנו מסיימים רבותיי בוקר טוב לכולם היום תשפד הנה שיה שבועט טוב לכולם איזה שבת מברכים שבת שמחה מקווים שיהיה ישועות גדולות לעם ישראל אן שכל אחד יתפלל כמה שיכול עכשיו זה הפרשיות האלה איך עם ישראל היו משועבדים למצרים בכל זאת החזיקו כתוב שרבותינו אמרו לו שינו לשונם ולא שינו לבושם ולא שינו את שמם בזכות זה נגע לו אבותינו במצרים שלושה דברים שמרו את הלשון היו מדברים כמו יעקב אבינו עברית לבושם היו טוב לבוש של יהודי טוב ואת השם שלהם קראו לו יעקב קראו לו משה

קראו לו מאיר סיון לא שינו את השם שלהם שמות של מצרים בשום אופן היו דרוכים ללכת בדרך השם זה הענין שכשאנחנו הולכים בדרך השם הקדוש וך הוא עוזר לעם ישראל רב יעק גלינסקי עליו השלום סיפר בקסר לזה מה שהיה איתו רבי יעקב גנסקי אומר שהוא נשלח לסביר שמה נשלחו הרבה מאוד אנשים הרבה בחורי ישיבה שהקומוניסטים עצרו אותם נשלחו איתו לסיביר גם נשלחו לאותו מחנה לתאים גויים כל אלה מתנגדי השלטון רוסיה כבשה את ליטה ואת כל בעלי ההשפעה רופאים גנרלים פרופסורים נשיאים אנשי ממשל שהיו לפני הכיבוש

כולם נשלחו לסיביר שם היו צריכים לחיות ביחד היה בושה גדולה עבדו ביחד אכלו ביחד מאותו צלחת נשנו ביחד בתאים בתאים ממלך עשו עשו אותו אפס ככה עשו להם שישכחו איין אתה לא נשיא ואתה לא גנרל ואתה לא פרופסור אין אומר הרב יעקב גלינסקי הוא מספר שהוא היה ישן באיזה בקתה יום אחד הוא התעורר היה קר הרבה לא יכל לא צליח והוא לא מצליח לחזור לישון מתאפר מתאפר שוכב חולם קצת ישן יושב לומד משניות אבל הוא שומע איך שמישהו בבקתה נשמע לו דבר מוזר זה נראה כמו

שמישהו קם מהמיטה היה חושך אבל בתוך החושך הוא מצליח לזהות הוא רואה שאחד הגויים שהשם בבקתה קמה אמיתה ומוציא מתחת למזרון איזה שסק וא אומר כבר הוא מכיר את הגוי הזה הוא יודע לקח איתו סק כל הזמן היה הולך עם השק הזה כמו שיהודי הולך כל הזמן עם התיק של התפילין הוא כל הזמן היה הולך עם השק אומר מה זה יכול להיות הוא מסתכל רואה את הגוי פותח את הסג מוציא איזה בגד והגוי מלביש את זה מעל הפיג'מה שלו על ה כל העשירים קיבלו לבשו כל

היום מלביש את הבגד על הפיג'מה הזאת אומר זה לא סתם בגד מהזה מדה צבא של גנרל מה הוא רוצה לעשות מה זה פה פורים מה הוא מתחפש הגוי ממשיך להלביש את הכובע שתיים שלוש דקות באמצע הלילה כולם ישנים הוא כבר נבוש כמו גנרל מה זה גנרל עם ה הנוצה עם המגבעת נעמד והוא מצביע מצדיע לעצמו דום וצועד מזמזם מנגינה רוסית כן הגנרל בבקשה הגנרל עושה הצגה שלמה הרב יעקב גלינסקי שוכב שם הוא לא יודע אם לצחוק או לבכות מה קורה הגנרל הזה בסיביר ראו כל כך

הרבה שינויים אבל מרוב יאוש מרוב בעיות היו רואים שינויים אצל האנשים אבל עד כדי כך הוא מכיר אותו כל הזמן כמה כבר כמה חודשים ביחד מכיר אותו אדם נורמלי אומר מה זה התהפך לו הקופסה מה קרה לו דמיונות גנרל גנרל 10 דקות הצגה אחר כך הוא הפשיט את הבגדים שם בתוך השק ושם את זה מתחת למזרן בחזרה אחר בבוקר אומר אני אשאל אותו אחד בבוקר כולם עומדים למסדר הם הולכים כמה קילומטרים הוא דאג לעמוד קרוב ליד הבן אדם הזה כולם עומדים וסופרים את כל העשירים מתחילים

לצעוד הוא הולך לידו אומר לו אדון לדמיו אני יכול לשאול אותך אומר לו כן אומר תשמע אתמול ראיתי איזה הצגה שלא ראיתי אותה אתה פתאום נהפכת להיות גנרל אומר אתה חלמת זה לא יכול להיות מפחד למה שלא נשין עליו אומר לו אומר אומר אני לא חלמתי אני ראיתי אומר אין לי מושג מה שאתה מדבר אומר לו אומר לו דמיר אני יהודי מיושב בדעתי אני לא חולם אני ראיתי אותך מה טוב אומר אנחנו ביחד כל הזמן עובדים ביחד אומר לו תשמע אני אגיד לך אבל אסור לגלות

הוא אומר אני הייתי מפג הכי צבוע בצבא עליתי היו תחתיי אלפים אלפים של של חיילים ו ז טוב אז מה זה קשור אומר תשמע אתה יודע פה ברוסיה מה הם רוצים לעשות רוצים שאני אשכח ממה שמה שאני הם רוצים שאני לא אדע מה אומר אין דבר כזה אני לא יתן להם בעולם אני מסתובב בבקתה עם המספר והשם שלי אני הגנרל הגדול של הצבא לטאי מה אני יכול לעשות ביום אני לא יכול לעשות את זה אבל בלילה אני כל יום מצליח לעצמי בדמיון שיש מולי אלפי חיילים

זה נותן לי את התקווה שאני אצא מפה ואני אמשיך להיות גנרל גדול אומר שמע אותו חיזק אותו אתה יודע מה מה הגוי אמר אנחנו מה לא מי שהגויים אומרים ש שאנחנו הם רוצים לתת לנו את ההרגשה בגלות פה בסיביר לשבור אותנו אני לא אתנ עם את זה אז אומר רב גלינסקי אני אמרתי לעצמי אני יהודי איך אני אשכח את הבורא יתברך כל יום איזה שמע ישראל איך אני יהודי איך אני מזרה אברהם יצחק ויעקב איך אני בן מלך זה התקווה שלי כל יום אומר זה כוונת

המדרש אומר בזכות שלושה דברים נגלו אבותינו שלא שינו שמם לא שינו לשונם לא שינו לבושם אפילו שהדברים האלה נשמעים דברים חיצוניים אבל אבל ב זה צריך להשריש את זה בנו אומר שכתוב בילקו שמעוני בעת הגאולה של מצרים עמד למלאך המקטרג ואמר אי אפשר לגאול אותם אל עבד עבודה נו עבוד זרה אבל זה לא עזר למה עם ישראל היה להם בגדים יהודיים השם היהודי היה להם דיברו לשון הקודש ללכן הם יצאו ממצרים זה החשיבות של עם ישראל לא משנים את עצמם נכון יש יר הרע יש בעיות

אבל יודי כל זמן יש יר הרע אדם טועה אבל לא לשנות את עצמנו חס ושלום אתם יודעים מה שהיה פעם יהודי אחד היה עצר ניקולי היה הולך לטייל ברחוב עם שני משרתים עבר לידם איזה יהודי ראה אותו לא סתם רואה אותו עם איזה פאות ארוכות איזה זקן איזה קסקט איזה חליפה ארוכה גרטל אמר לו מה הדבר הזה אומר לו זה של יהודי מתפלא ניקול אומר אני צריך לראות אותו לשאול מה זה הדבר הזה אמר תגידו לו מחר ב-12 וחי בצלים יבוא אצלי צה לדבר איתו זה

יפה לבוש ככה יהודי פאות מיד ניגש המשלט אמר לו תשמע ניקולאי הצר ניקולאי רוצה אותך מחר תרגש חזר הביתה אומר לאשתו ניקולי רוצה לפגוש אותי אמר לו אתה אומרת לו אשתו אתה לא נכנס אבל ככה זה לא מתאים אתהה צריך ללבש קצת כמו נורמלים מה את אומרת מה תלבש חליפה קצרה שת גת אני צריך חליפה קצרה עניבה בכובע יפה טוב מה ה תעשה אומר אשתו מסבירה לו בבוקר נכנס לתפילה רואים אותו אין פאות חליפה קצלה והזקן והפאות אנשי הבתר הבת הכנסת אומרים לו פורים שמח מה

קורה איתך מספר להם היום אני נכנס לצר ניקולה וזה אי אפשר אשתי אמרה לי שאני צריך להראות נורמלי טוב תוריד את הזקן אתה לא יכול זקן עם זקן אומר טוב עכשיו הוא נראה כמו בחור בר מצווה תוריד את הפאות זה משוגע יש קצת עוות צערות בדאורייתא וזהו טוב הוא מחכה נכנס מי אתהם אומר אתה אתמול פגשת אותי צא מפה מיד השתגעת מה זאת אומרת אני לא אני לא אנשים כמוך זה אני לא יש לי הרבה אני ביקשתי עם הזקן הגדול עם הפאות עם הקסקט לא כזה

אני רוצה אתה הבנת זה לא זה הוא מייצא לייפות את עצמו להתייפות אתה מבין הוא עושה את הכל חושב שככה הוא תרא ניקולי אומר אין אל תחליף איך אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה לחופה מצות ומעשים טובים תבין השם שלו זה ינ עכשיו מה הוא רוצה לשנות את זה לאיזה שם של גוי אסור ג'ק מה זה ג'אק אתה מבין רוצה להחליף במעמד הר סיני כולם היה להם קור אחת פאות פה וזקן אתה מבין לא לובשים אחרת אתה צריך לראות כמו היהודי האמיתי לא אבל היה

שהיה להם אה כזה צערות ארוכות היו עוד אז זה יוסף הצדיק משה רבנו זכה זכה משהו לא רגיל איך שהוא היה משתדל בשביל עם ישראל משתדל רואה בסבלותם רואה מה קורה איתם מדריך אותם בדרך הנכונה מסר את עצמו שאף אחד לא ישנה את הדרך גם היו נותנים להם כל שבוע ראיתם היום יש אלונים גם אז העלונים הייו מוסרים להם ה לבני לוי היו מוסרים להם כותבים להם מכתבים לכל שבט ושבט תלמדו תן להם מוסר מי זה יעקב מי זה מי זה יצחק מי זה בני יעקב

השבטים והיה מושה רבנו גם רואים את ה אי איך כתוב היה משה רואה בסבלותם בוכה אומר מי יתן מותי עליכם איזה מלאכה קשה אתם בני אברהם יצחק ויעקב אתם אתם אתם אנשים יקרים אתם גנרל כל אחד ככה נותנים לכם זה י משה רבנו לא יכול רואים גם כן איך לא רואים ויר איש מצרי מכה אשברי מחו לא יכול לסדר היום אין דבר כזה אחר כך רואה שני אנשים עבריים ניצים לא יכול ו אומר לרש למה אתה קראך אחר כך נלד מפ מגיע אל הבאר רואה סכסוך

בין נוכרים סרסור לגמרי לא קשור אליו אלא בין הרועים בין בנות לוד גם כן לא יכול ויקו משה ויושיעם י רצונם אתה רואה הרגישות לסבל של הזולת הם מראים אתה מבין הוא לא יכול לראות עבל ולהישאר אדיש משה רבנו לכן אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה תהיה מנהיג של עם ישראל אם אתה לא יכול אתה תהיה המנהיג זה לא דבר פשוט הוא ידע את סבלם למה אתם יודעים מה אומרים רבותינו פרעה נצטרע רופאו אמרו לו הדרך לרפא את הצרעת לרחוץ בדמם של ילדים יהודים היה שוחט

כל יום 150 ילדים בבוקר 150 ילדים בערב עושה אמבטיה לא רק זה תכבד העבודה שאדם לא למד את מתכונת הלבנים לקחו המצרים את ילדם הקטנים הרימו אותם מהמיטות שמו אותם בטור לבנים בקירות סבל הזה משה לא יכל היה קשה לו זה ספר קשה זה לא פשוט זה לא פשוט זה הסבל שסבלו עם ישראל זה לא פשוט הוא רואה את הסבל הרגיש איזה זכות זאת שאדם אכפת לו מה מהסבל של הזולת עכשיו עם ישראל נתון בצרה לא פשוטה יש הרבה שסובלים סבל אדיר מ בגלל איזה בעיות

שיש כל אחד והסבל שלו בפרת אלה שנופלים במלחמות נשים אלמנות ילדים בעיות כל כך זה קשה בחורים קטועי ידיים קרועי רגליים צריך ממש להשתתף בסבל הזה זה לא פשוט לתן לזה ככה לעבור טוב השם יעזור שנזכה לישועה גדולה אמן כן אנחנו ממשיכים עכשיו זה שמואל כן צל משה תפתח שמואל פרק כ שמואל ב פרק כא נראה לי פסוק יח כן כ הם אמרו לו עם ישראל דוד שלא יצא למלחה שלא יכבה את נר ישראל ויהי אחרי כן ותיעוד המלחמה ברוב אם פשתים הזיקה סבכי אחו שתי

את צף אשר בלידי הרפה המשיכה המלחמה ואז הקא אותו הקא סביחי החושי את צף שגם כן מל הילדים של רפה אמא של גולית ותיעוד המלחמה ברוב עם פלשים וייך אל חנן בן יערי אורגים בת הלחמי את גליד הגיתי ואת חניתו כמ אורים אל חנן זה דוד ראית זה לא דוד הרג אותו בן יערי הורגים שהיו משפחות הורגים פרוכת המקדש ותה עוד מלחמה ברד ויה איש מדון ואצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש אוהו בשש ש וש 24 במספר וגם הוא יולד לרפה וי חרף את ישראל ויקל יהונתן

בן שמעה אחי דוד את ארבעת אלה יולדו לרפה ברת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו פרק כב כן כן זאת החוטא של גדרות וידבר דוד אדוני את דברי השיירה הזאת ביום השיל אדוני אותו מכו כיבו ומיד שאול עת זקנתו אחרי שעברו כל צרותיו שאול בכלל היה גם רודף אותו כן ויאמר אדוני סלעי סלעי ומצודתי סלעי ומצודתי ומפרטי לי זה בהיל יש הבד אומר סלע חזק מצודה סלע גדול אדם יושב שם לא יכולים כבשו מלשון מצודה מבצר הכוונה אתה השם אתה סלעי מבצר שלי ומפרטי לי אתה מציל

אותי אלוהי צורי אסבו מריני וקרן עי מגבי ומנוסי מושיעים מחמס תושיע ולה ל אדוני ווב ע כי אפפוני משברי מוות נחלי בליה על יבעטו אי א א אי אומר סבבו אותו משברי מוות כאבי מוות הקיפו אותו גלי מוות במנ נח וני חבלי שעון סבוני קדמוני מו שמוות בצר קר אדוני ואל אלוהי אקרא וישמע כלו קולי ושועתי באוזניו ויגש ותרעש הארץ מוסדות השמיים רגזו געשו כי חרו נעו נדו אויבי ישבי הארץ וב הפחד עלה שן באפו ואש מפי תוכן גחלים בערו ממנו זה כעס עלה עשן ופה

ויד שמיים וירד עפן תחת רניו רוצה להנקה מאויביו ממצרים מפרעה רקב על על קרוב ויעוף וירע על כנפי רוח טוב אפשר הכול ביום אחד [מחיאות כפיים] שניות קודם המשנה צדקה רגע אולי נגיד קודם בראשית תמן תרא תמן שבת בראשית רמן שבת כג בראשית בראשיתו עמוד צ ש גומים דח ז שבתם השבת ם 40 מלאכות א מים אין בושא דיבור ח בשבת חדש ורח כג ךגך נעל מפרח כי המקום אשר אתה עומד עלי וש בשג במכ כל המ מוסיפים ו נפש ינו לכל ה כן אנחנו בכתובות

פרק ג משנה ז לתת קודם צדקה שתיים ואחד מי שלא נתן על יום שישי על שבת לתת היום פעמיים גם של שבת גם של היום הנה שתיים ואחד שיהיה ש שועה גדולה בכל ישראל כל בעזרת השם כן אתה נתת יצחק עכשיו אני אתן פעמיים על שבת ע חמישי שישי נתתי יופי עכשיו שבת ראשון 50 בסדר בסדר לא אמרתי בסדר וד משה נתת על שבת או רק על היום כן טובות פרק ג' משנה ז אני מבקש לא לדבר זה מפריע תודה תודה איזה הו בושת שיעור של

בושת לימי בושת חייב ה האונס והמפתה לשלם הכל לפי המבייש ומתבייש לפי הבושת מי זה אדם שעשה ומי שמתבייש פרם רואים אותה כאילו ה שבחה נמכרת כמה היייתה יפה כמה ה וכמה היא יפה עכשיו קנס ככל אדם ב זה אותו דבר בכל אדם זה אותו דבר ככל שיש לו קצווה מן התורה שווה בכל אדם יש קצווה משנה ח כל מקום שיש מכר שלאב בבתו הוא זקן למכור אותה לאמה היא קטנה כל מקום אין כנס בכל מקום אין אין האה בבתו קנס ה ה קטנה כל מקום

שיש קנס שהיא נערה אין מכר קטנה יש לה מכר ולכן אין לה כנס נערה יש לה כנס ואיין לה מכר אבא לא יכול למכור אותה הבוגרת אין לה לא מכר ולא כנס אבל בו ש וגם יש לה עד כאן הגענו משנה ט אנחנו היום בגמרא דף סו היום הלימוד נו נשמת שמעה בת זהרה ויחיה חיים בן סעידה וצלח אבי חין אבי גין בת לאה כן הלימוד שלנו זה לרפואת הגברת שושנה ש בת מרים ולהצלחת תהר בת איריס ולהצלחת משה בן שושנה שוקת רבי יהודה יהודה ת

רבי יהודה עדס בן חי ה אסתר בבקשה לפתוח משה אנחנו הגענו עד כאן פליגה ש ארב כן נכון תפילה קודם תפילת בית המדרש שת א בלמות שם אחוד קודשך שכם באים ללמוד תורה כמו שכתוב גית בו יומם תור לשמ לש ענו י ו פר נו ורך צנו מכל מ דמת כי אדוני חכמה סיון שמיים וארץ אז כן סז כמו שאמרנו ארבע שורות סו סליחה ארבע שורות עד כאן לא פליג אלא דמס שינוי קונה אומר סבר אין שנוקו אבל לינן שלומה כול עלמה כד עקרה משלם אמרנו

למעלה שיש מחלוקת בין רבי אלעב ורבי חנינה יש אומרים זה עד כן פליג זה בית שמיים בית הלל הו בית הלל חולקים על הבריתה הפשט עד כאן פג רבי לעה ורבי חנינה דמ סבר רבי לעה אמר למעלה אמרנו שרבי לעה אומר ששינוי שתלה נעשה אין קונה ורבי חנינה סבר שינוי כזה של י תלה ונעשה יל הוא לא קונה אז זהו עד כאן לא בדג רבי ורבי חנינה אלא דמ סבר שנו קונ מ רבי ע סובר שאם הטלה ונעשה עין קונה הוא קנה את זה ברשותו זה

נהפך עכשיו להיות ברשותו לא צריך ארבעה וחמישה אומר רבי חננ סבר אין שינוי קונה ולכן צריך לשלם ארבעה וחמישה אבל עניין שלומה כול על מקדים עיקרה משלם מודים שתשלומי כפל וארבעה וחמישה כפי שח צווה בשעת הגנבה על זה לא נחלקו אם אין שינוי אז הוא משלם כמו שעת הגנבה כולם ממדים שעניין שלומד עיקרה משלם כפת בארבעה בחמישה כשאין שינוי שהיה החפץ שווה בשעת הגנבה קטנה בברטה כתוב משלם תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמישה כעין שגנב לפי רבי עה בכפל לפי רבי חנינה גם בארבעה וחמישה או באופה

שהבהמה התייקרה אבל לא היה שינוי אז גם לפי רבי אלעם משלם ארבעה וחמישה שמשלם כמו שגנב לא כשעת העמדה בדין ככה אומר רשי אב עניין של ומה כגון כפל לרבי אלעב רבעה חמישה לרבי חנינה או אנ ביוקרה וזולה בלא שינוי כעל מעיקרה משלם לקטני כען שגנב כן כמו מעיקרה בזת הגנבה בדקת תנה משנה תשלומי קפ תשלומ אר חמישה כען גנב אז אם ככה למת בטובתה דרב היי ומר ש מפה הבריתה קשה דברו של רב למה דמה רב למעלה ראינו רב אמר קרן כעין שגנב משלם אבל

תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמישה כשת עמדה בדין ואתה את ופה אתה רואה גם כפל וגם את השו ארב חמישה כשעת גנבה ורב אמר כשעת עמדה בדין כפל רה וחמישה אמר רב תלאים כד עקרה דמים כשל עכשו יש הבדל אם הוא בא לשלם הגנב לשלם טלה גנב טלה בא לשלם טלה אז זה יכול לשלם טלים כמו שגנב גנב טלה משלם טלה אבל זה מוד רב שתשתו מקפת בב חמישה זה כעין שגנב מה שברתה אומרת שמשלם ממש כפי עכשיו כשלת עמדה בדין זה דיבר ר באופן שהגנה משלם

פלוס כסף אז בדין משלם כפל ארבעה וחמישה כפי שובים בשעת העמדה בדין אמר רבא עוד דין שינוי קונה מה שאמר שינוי קונה כתיבה ונינה גם כתוב בתורה וגם מפורש במשנה למעשה רבה לא בא לשמנו את הדין ששינוי קונה אלא עיקר הדברים שלו זה בסוף בא להסתפק מה שיוש קונה זה בדאורייתא אוו בדרבנן בוא נראה תכף אמר רבא שינוי קונה זה מפורש בתורה וזה גם במשנה איך הדשנה להוא בידיים פשיט רשי אומר דורת בד כדר לא בעדרי בעיני אלא דמים משלם כגון צמר עשהו בגדים כתיב בהדיה

ננה גם כן אבל יאוש מספק דמו רבנן קנה ה דאוריתא ה דרבנן זה העיקר הייאוש יאוש שלא מדעת נכון אמר רבא שינוי קונה זה גם כתוב בפירוש וגם שנוי במשנה כתיבה כתוב בתורה והשיב את הגזל אשר גזל היה מספיק שיגיד והשיב את הגזלה למוד ל אז למה צריך אשר גזל למה פסוק אשר גזל מספיק לכתוב ושב את הגזלה יותר לא צריך אשר גזל רבותינו דרשו אם כן שגזל יחזיר אם זהה בו שינוי אותו דבר יחזיר את הגזלה ד שלו אז הנה אתה רואה כתוב את זה

מפורש בתורה והשיב את הגזלה אשר גזל למעשה כבר למעלה למדו בטילי שינוי קונה מפסוק אחר למה כתוב שמה הם ולא שינויי הם אלא יש שינוי שחוזר לברייתו יש שינוי שלו לכן צריך שני שני ש שני פסוקים העיקר מפורש בתורה כי כי אשר גזה זה מיותר אם כן שגזל לא נעשה בשינוי חזר את הגזלה בעצמה ואם נ אם נעשה בשינוי אז לא יכול אלא רק דמים בעלמה בע שלומה צריך לשלם דמים לא את החפץ עצמו דמי החפץ עכשיו אותו דבר גם תננה במשנה השנוי הגוזל עצים ועשאן

כלים קנה מהנ אם הוא קנה ולא נעשה שינוי בבהמה אז למה מה אכפת לו למה חזיר את הגז איך שה הוא קנה את זה שיחזיר דמים גם לא נעשה שי מה זה גזל מדובר לא קנה גזל אומר שגזלה שינוי קונה השישי השי רק השינוי עכשיו גם זה תנינה הגוזל עצים ושעם כלים אדם שגזר עצים ועשה עשה אותם בגד או כלי עשה בגד עשה כלי מהעץ עשה קופסה צמר ועשה על בגדים בא להשיב את הקרן הבעלים צמר עשה אותם בגדים משלם כש הגזלה עבור העצים או הצמר

כמה הם יהו שווים משעה שגזל לא מחזיר את הבגד שעשה למה קנה אותו בשינוי הנמה יש למוות שינוי קונה מקום אחר עוד דבר זה מקום אחד מי שגזל צמר כתוב שראשית הגז צריך לתת לכהן ולא הספיק לתנו עד שצבעו צריך לתת את זה לרב אפלים או לרבי מ יר הכהן ולא הספיק לתנו עד שצבעו הבעלים צבעו את הצמר פטור הטורים הבעלים מלתת את הצמר לכהן על מה שינוי קונה כון שהבעלים קנו את הצמר של הכהן בשינוי מעשה אז לכן פטורים מלתת אותן לכהן כבר זה לא

של כהן אלא זה שינוי בעלים הנה מראשית ג כה בשינוי אפילו דמים לא משלם ין כהן יכול להזמינו בדין יכול לומר לאחרת איננו אבל קודם שצבעו מי שחטפו זכה בו נמשיך הבא ד פה אתה רואה על מה שינוי קונה הנה אתה רואה כיון שהבעלים קנ את הצמר של הכהן בשילו מעשה אז הם פטורים מלתת אותו לכהן אתה רואה שכבר זה לא של הכהן מה יהיה הדין יאוש התייאשו הבעלי מן החפץ הוא גזל אומר זה תעשו בחלומות יחזור להם אמרי נקנה קנה הגזלן את הגזלה יכול להשיב

דמי החפץ בלבד לא צריך להשיב את הגזלה עצמה ביאוש רבנן ד נקנה קנה הגזל ת גזלה לא צריך להשיב את זה כלומר משמע שמה שהיאוש קונה זה מוסכם לפי כולם אלא מה שחולק בדבר זה רק אם צריך להחזיר את זה ע כסף או לא צריך להחזיר בכלל בוא נראה אז קנה הגזלן את הגזלה ויכול להשיב חבץ בלבד לא צריך להשיב את הגזירה עצמה מי הוא לא ידעי דאורייתא אי דרבנן לא יודעים יאוש קונה מדאורייתא או מדרבנן מה צדדי הספק הי דאורייתא אם אומרים שיוש קונה דאורייתא

מדאורייתא מדיד מוצא עבדה כמו דין מוצא עבדה מוצא עבדה ל כשמר מ מקמ ד כנ ה משמרה קנלה על מה קנה בדוש בדאורייתא הנה כמו כמו הדין במוצאי עבדה מוצא עבדה כמה שהבעלים התישו התייאשו מהחפץ למה זה לפני שזה בא לידי המוצא אז כנ המוצא עכשיו שקנה כיוון שבערים התייאשו אז קנה הזה שלו לגמרי מדאורייתא הנמה כד משמר כי ש ים התישו מן החפץ הגזול קנלה הגזל קנ לחפץ אז לא צריך להשיב לבעלים אלא יכול לתת במקום זה דמים אפילו שבעבודה יאוש קונה רק אם ישוע

הבעלים אם בא העבדה ליד המוצא לפני יאוש לא קנה אבל בגזלן היאוש קונה הנה על מקנה או דין מה לא יודע מי עלה עבדה עבדה הוא דחי ד בהתרת ליד שחר מצבה לידו הגיע לידו בהיתר כבר יצא מרשות הבעלים די יאוש באובן זה אומרים שהוא שכונה אבל הי כן סורד זה הגזלן הזה כן שהגיע לידו ביסור חפץ הגיע באיסור עוד כלומר שהגיע לידו בעוד החפץ עדיין הש של הבעלים הם לא היינו אומרים שיוש קונה אז רק מה שיוש קונה זה בגזל מדר נו ם רבנן נקנה

למה פני תקנת השבים אם תגיד שזה לא קונה אז מה הוא צריך עכשיו להוציא את הקורה מהבית הוא בנה סתור את כל הבית יעשה תשובה לא יכול להחזיר את הגזלה אל הוא תיתן כסף יכול להשיב דמים במקום החפץ עצמו רב יוסף אמר חולק על רבה יאוש אינו קולה בכלל אפילו מדרבנן צריך להשיב את הגזלה עצמה לא יכול לתת דמיה אובה הטיב אז רב יוסף אומר יאוש לא קולל בכלל בגזלן הטיב רב יוסף לרבה אתה רבה אמרת שמד רבנן נקנה מפני תקנת השבים אמרנו שהוא קונה בשביל

שיוכל לעשות תשובה אז התי בספר הרבא גזר חמץ ועמר לפצח נמצא שכעת החמץ אסור בהנאה לא שווה לבעלים כלום מכל מקום אומר לו הרי שלך לפניך יכול גזל לשב לו את החמץ שגזל הנה החמץ ש אחרי פסח אומר לו הנה החמץ שגזל י ממך משיב לך את זה עכשיו אז מקשה ברבה ויכן ורה ודאי מעש הרי הבעלים התייאשו כיוון שהגיע ערב פסח הגיע הזמן שחמת נאסר בהנאה הבעלים לפני זמן סוו תעשו ודאי מעש וסק דעתו שקנה המי אומר לו הרי שלך לפניך למה הגזלן א הוא

קנה את זה ביאוש ת ישוע בעלים אז לכן יכול צריך לשלם לו אתש את הגזלה אשר גזל צריך להביא לו דמי החפץ לבעלים חמץ נאסר הוא שייך ל לן שבי דמה החפץ דמה מעליה בעץ שלו מלה נגזל שלמה תמר יוש לא קונה זה טוב אמר לי בסדר למה אם לא מ איפה לא מתייאש דווקא בגלל שהוא מתייאש כ דמת עד סורה ודאי מאש הבעלים התייאשו כ למה אם לא כן אז הוא אומר לו הרי שלך לפניך אני משיב לך את זה עכשיו קח אותם יכול לעשות

אפילו שכעת אין חמץ שווה כלום למה אזק שאין לו ניכר השי אומר זה הזק ש ניכר לשמ הזק לא ניכר יכול להחזיר לו את זה איך שזה כמות שהוא בעין דזה שו ניכר הו אז יכול להחזיר לו את זה למה אם הוא התייאש אז הוא לא יכול להחזיר לו אמרנו הוא קנה ביאוש הגזלן קנה את זה בייאוש כיון שהוא קנה את זה בייאוש חזיר לו כסף הוא קנה את זה כיוון שקנה את זה בייאוש מחזיר כסף עוד איך יבוא טובם תאמר יאוש לא רגע והי כעדן

איסורה ודאי מאש ודעתך יאוש קנה אז המ למה יכול גז להשיב את החמץ עצמו אומר לו הרי שלך לפניך כבר התישו הבעלים מהחמץ לפני זמן סולו אז מיד באותה שנה באותו שעה קנה הגזל את הגזלה באותו שעה הת חיב לשלם כסף החמץ נאסר החמץ שנאסר זה של הגזלן לא של הבעלים אז אם ככה מעליה בעש שלו מלה נגזל עד כ נגע לנו אמר לי כי קמין לך אנה מה שאני אמרתי יוש קונה זה מתייאש וזה רוצה לקנות הבעלים היינו באופן שהבעלים התייאשו והגזל רוצה באמת לקנות

הי זה מתייאש וזה אנו רוצה לקנות בגזל חמץ ועבר עליו גזל חמץ ועבר עליו בפסח הגזלן רוצה הגזלן לא רוצה לקנות את החמץ למה שלא יעבור בבל יראה בל ימצא לכן גם שבכל מקום יאוש כונה אפילו שאני אומר בדרך כלל יוש קונה כאן הוא לא קונה יכול להגיד לו הר שלך לפניך יופי מה אני אעשה מה אני אעשה אתי אביה לרבה אתתי וביה גרסת המארשה לרבה אתי הבייה לרבה אם קורבנו בלא הגזול איך ידמה כתוב בתורה אם עולה קורבנו להשם צריך דווקא קורבנו שלו ולא קורבן

ש גזול קורבן ש גזול פסול להקרבה מדובר גזל בהמת חולין ואחר כך גזן הקדיש אותה לשמיים רוצה לעשות מצווה הוא צדיק אז כתוב בתורה אם עולה הקרבנו להשם ולא הגזול איך ידמה הלמה לפני יאוש מדובר שהגז הקדיש לפני שתעשו הבעלים למה נקרה פשוטה למה צריך םם עולה קורבנו לא צריך זה אי אפשר להקריב בהמה כזאת ה היא לא קדושה בכלל לא יתייאשו הבעלים אז אין הגזלן יכול להקדיש אותה אן ליו לאחר יאוש אלא מדובר שהגז הקדיש לאחרי שתעשו הבעלים בכל זאת מחדש ובריתה שאפילו שהיה יאוש

בשינוי רשות וחל ההקדש אפילו החי קורבן פסול למה לפי שקדש חל באיסור זה מצווה בא בעבירה שמע מינה יאוש לא קנה יאוש לבד הוא לא קונה אילו היה הדין שהוא שליחות קונה היה קורבן כשר לא היה צריך זה לא נקרא מצווה הבאה בעבירה לפני שהוא הקדיש כבר קנה את הבהמה בייאוש ההקדש חל בהתר אז אם ככה קשה על רבה שאמר שיוש קונה איך אתה רבא אמרת שיוש קונה תרצת הגמרא אמר להרבה לטעמך עד תניה משכבו ולא הגזול איך יד מימד גזל עמר עבד משכב קלמן דמר

מעשה לא קנה שינוי מעשה לא קנה אלא תך לממר גזל משכב חברה אכי נמה דגל קורבן דברה כך גזל את הקורבן שהקדיש אותו חברו מה מתרצת הגמרא אמר לרבה לעמי לפי מה שאתה הבאת גזל בהמת חולים קדישה אם ככה למדנו בבריתה דרשה דומה אבל בעניין אחר כתוב בזב ואיש אשר יגע במשכב טמא עד הערב משכבו ולא הגזול זה משכב גזול לא נטמע על ידי הזב להיות אבא טומאן תמי אדם תראה זה חידוש גזל אפילו שישב עליו הזו זה לא נטבע משכבו כתוב איך ידמ אילמה דגל

עמר עבדי משכב אם למר גזל צמר עשה מנו משכב הרש שינוי מעשה וקנה אותו לגמרי מקמ דמר מעשה שינוי מעשה לא קנה יש מי שסובר שינוי מעשה הרי זה שינוי מעשה די קונה דברי כל אז כיוון שקנה אגז בשלוי מעשה זה שלו לגמרי אז מדוע שלא תמ אלא מה תך לממר אל וכך בריתה מדובר גזל משכב חברי הוא גזל משכב מוכן כבר לא היה שינוי מעשה ובכל זאת גזרת הכתוב שמשכו גזול לא נטמע בטומאת משכב הזב אכי נמה דג קורבן חברי אומר אותו דבר ל קורבן

תפרש שברתה מדברת שחברו הקדיש קורבן ובא זה חברו אדם הקדיש קורבן ובא זה גזל והקריב אותו על גבי המזבח וזה הבריתה מחדשת הקורבן לא עולה לרצון אפילו לבעלים הראשונים אפילו באופן שבעלים לא התייאשו זה לא עולה זה התירוץ אז אתי וביה לרב יוסף אתה אמרת רב יוסף ש יאוש ו קונה אומר איך למדנו במסכת כלים אורות של בעל הבית מחשבה מטמאת בשל עבדן אין מחשבה מטמאת אורות של בעל הבית בעל הבית עיבד אורות שלו אם בעל הבית חשב להשתמש באור לאיזה דבר שזה לא צריך עוד

לעשות בעור זה מלאכה מיד קיבל העור הזה דין תלי לכן ראוי לקבל טומאה מכם ולהבה אבל של עבדן אורות של מי שמלאכתו לעבד עורות אין מחשבה מט מאתן גם אם חשב עליהן לכך יכול להיות הרבה פעמים הוא יחזור בו וימכור את העור לאדם אחר אלוקי יעשה מעור נעליים אני יודע מה אז עדיין לא נחשב גמר מלאכה לכן על ידי מחשבתו לבד לא נחשבים לכלי לא מקבלים טומאה עכשיו של גנב אבל אורות של גנב שגנב מאדם אחר מחשבה מטמאת המחשבה של הגנב מט מעט למה סתם גנבה

הבעלים מתייאשים למה הם הם לא יודעים מי גנב מהם אז הגנב קנה את העורות האלה ביאוש והם שלו לכן מחשבתו מועילה לעשות כלי אבל של גזלן אין המחשבה מטמאת למה סתם גזלה הבעלים הבעלים לא מתייאשים למה הם יודעים מ גזל מהם הם הולכים טובעים אותו לדין אז כיוון שאין יאוש אז החפץ עדיין של הבעלים ולכן לא מועיל המחשבה של הגזלן רבי שמעון אומר חילוף הדבר אורות של גזלן שלקח ממנו את האורות לא יכול לעמוד מולו למנוע אותו ב מלקחת מתייאש מהם אבל אז מחשבה מטמא תן

בשל גנב אין מחשבה מטמאת לפי שלא תשו בעלים הם סוברים שיחפשו ומצאו את הגנב שמאמינה יאוש קנה משמע שלדברי כולם דברי תנ קמה בגנב דברי רבי שמעון בגזלן יאוש לבד מועיל אז איך אתה רבי יוסף אמרת שיאושר הכל יוצא שדבריהם ייאוש קנה אמר לי אח במסקנה כגון שקצ ען לא פה מדובר חתך בעורות זה שינוי מעשה אז איפה שיש שינוי מעשה וייאוש ביחד זה קונה אבל יאוש לבד לעולם לא קונה לא שלו מעשהו כל עולם יוש גר מתקיף לרב אבר חנן א שמר ש מעשה והלו

עצבה שנו כאן אם זה ש מעשה עצבה עצבה זה כמו שולחן שוכנים עליו אב אם יש שינוי מעשה אז גם בלי יוש כבר כנ מה צריך לה אולי זה ברשות הבעלים מצווה זה לא שנוי מעשה זה רק מחשבה איך אתה אומר לי שהיה פה שינוי מעשה אומר לו והלו עצבה שנו כאן המשנה מדברת שחשב על האור לעשות ממנו כמו שולחן שוכנים עליו אצבה ואצב א צריכה קצו אתה אמרת לי שהוא חתך באור עשה ממנו ח מאיזה מקומות בשביל לסדר אותו מה זה עצבע אצבה זה שולחן

ולוקח את האורך שהוא אז אתה רואה בעצב אין צריכה קיצו המחשבה לבד יורדת תורת כני אז מאיפה לנו שהמשנה מדברת על צבה דתנן כל מקום שאיין לו חסרון מלאכה מחשבה מטמא תו אבל יש חסרון מלכה אין מחשבה מת מעטו חוץ מן הצבה שאפילו שיש בו חסרון מנכה מקבל תורת כלי במחשבה בעלמה למה הקצו זה רק ליפו את העצה זה לא אבל אבל ודאי הוא ראוי למלאכה גם בלא קיצו אז משמע שהמשנה אח שאומרת אה כן אורות של בעל הבית מחשבה מטעתה מדברת על כלים כגון עצבה

שמחשבה לחוד מט מאתן אז זה היאוש לבד גורם טומאה אז הנה אתה רואה שיוש לבד גורה טומאה אבל הרב לא כתוב מצווה מחילה בריתה אורות של בעל הבית מחשבה מטמה של עבדן אין אז אני אומר לך זה מדיבה משנה מדברת בעצה אתה אומר לי במקשה כן לא לא זה מדבר זה מדבר על עצבה אני אגיד לך לא מדובר בעצה אתה תגיד כתוב מפורש הגמרא מביאה את המשנה שכתוב צבה זה אותה משנה זה משנה אחר משנה ות משנה אלא אמר רבה האם מיתה קשה רבה לרב יוסף

בדבר הזה 20 טרטן שנין תשמע 22 ולא פרקה הקושיה תרוצי עד דיתיב רב יוסף בן רשע ו פרקה שינוי השם כשינוי מעשה דמ ברבל מוח הוא הבין את העניין ראית עד תיב רבי יוסף בן רשה נהייה ראש השיבה ואז הצליח לצרך את הקושיה מה שמועיל מחשבה באורות של גנב בלפי תנ קמה בורות של גזל רבי שמעון אתה יודע למה שינוי השם כי שינוי מעשה דמה קונה את דברי הכל הוא הדין ששינוי השם קונה למה שינוי מעשה מה קונה אתה מקרה עצים השתקנים ששם נמה מקרה קראו

להם משקה ואז שתה אברזין עצמה שולחן אתה מבין זה נהיה דבר אחר אז תראה רק אחרי 24 שנים שרבי יוסף זמנה לראש הישיבה אז הוא קיבל מוחין כמן שאדם עולה לגדולה מוחלין לו כל עוונותיו ואז מקבל מח גדולים ואז החול לפתור את הה לפתור את הבעיה הזאת מחן את העיני 22 מה זה הבזה עצבה אצבה זה לשון הקודש וברזי זה לשון ארמי זה שולחן עשב עשב יש קסבה ויש עסבה מה אבל זה לא נו שולחן זה עור כזה אור ש שולחן כפ הזה לא מ זה

כמו הקרש של השולחן מודחים אותו וזה נהיה כן כן שאל את חכם משה איך היה להם בעירה עתיקה כמו ראית רבוה רבוה כן הם ככה היו עושים שולחן נכון חכם משה בעיר העתיקה איך הייתם עושים שולחן גם גם מזה גם מעצים גם מזה בלי מסמרים נכון הלאה הלאה אז מה נשאר לנו בסוף מחלוקת אם יוש קונה או לא קונה הגמרא שואלת אתה אמרת ששינוי השם קונה הר מר דק השם שינוי השם עקרה קשורה ואשתה טללה ותנן על המרש הגזול שמנו בבירה שנוטל את דמהו פני תקנת

השבים אתמה בפני תקנת השבים הליו אחי הדר בעיני אתה רואה אז הגמרא שואלת אתה אתה אמרת לי שינוי השם קונה הרי קורה אם גזל אותה בנה אותה בבניין יש שינוי השם למה בתחלה קראו לה קורה עכשיו קוראים לה טוללה תקרה עכשיו זה הפך להיות תקרה נן על המרש הגזול שבן בבירה בבניין נוטל דמיו בפני תקנת השבים באמת רק בג תקנת השבים נותן אם לא כן היה לוקח את הקורה עצמה בעיני צריך להחזיר אז קשה על רב יוסף אמרת שינוי השם קונה אמר רב יוסף מרש שמו

עליו לעולם נקרא הקורה תניה צלעות הבית אלו המלן והעובי אלו המרש אה זה פסוק כן כתוב שמה בבית המקדש שבנה שלמה צלעות הבית והעובי צלעות הבית זה נסרים גדולים שנותנים בראשי הכוללים נניח את ה את הקורות עליהם אתה יודע זה הקורות הראשיים כזה ו עובים אלא ה מרשות הקורות שהם יעשו תקרה רבי זרא אמר שינוי החוזר לברייתו בשינוי השם למה בשינוי אם יחזור למצבו הראשון אז יחזור שמו להיות כבתחילה זה לאשם שינוי השם אז במר יכול לחזור למצבה הראשון אבל האצבע הוא לא יכול ז ר

ש שלא לא חוזר לשמ תמיד יקרה אצבה כנראה הוא תפס את הזה אותו ור כן לא אבל זה התקפל בצדדים שלו וזה לא קרורה היקרה זה התקפל אני ראיתי אי שהרב כדורי היה עושה מכסה לקופסה לא היה לוקח קרטון רוצה סננת יש לו סננת רוצה לעשות את זה לוקח קרטון עושה אותו עגול קצת יותר גדול מהצנצנת ואז הוא שם הוא שם את הצנצנת אתה רואה זה הצנצנת הוא שם פה את הקרטון שהוא יותר גדול ככה והוא לוקח קומקום מחמם אותו באים העדים על הקרטון ואז הוא

מכופף ואומר לי אחר כך ראית נהיה מכסה אז זה קיבל את את הצורה של השולחן הוא קיפל אותו מסביב את העצב למה זה נקרא עצבה הוא ושלה הוא מעצב אותה הוא מעצב ואז זה נשאר צורה הז כן זה נקרא שינוי תורה לעולם לא תשת הלאה נראה מה יהיה איתך טוב קודם כל על מבחן מבחן יש שבע שאלות חביבי יש מחור לא פה תה רק שש לא כן שיש מחו בסדר שותה ארוכות ש לכתוב את השם בניהו רבי פרטוש תכתוב פרטוש למעלה יש לך עת קח בבקשה

תוציא לו את זה תוציא לו את הקרש יו מדוע אליעזר זעירה היה לובש נעליים שחורות ע ירושים ולמה דבר אש גלותה אסרו אמרו לו מאיש גדול אתה שאתה מתאבן זה יורה יעני יפה תודה אני צוחק למה מה יש אליעזר זהירה היה לובש לליים שחורות למה ה מב תכתוב כי היה מתאבל על ירושלים יצחק זה אליעזר אליעזר זה לא זעירה יצחק זה רבה זה רב גדול ולמה דבר ש גלותה הרורה מפני היוהרה כי הוא לא איש גדול חשבו שהוא לא איש גדול שהוא מתייר בסוף שאלו אותו

וראו שהוא ענק בתורה לסברה או שאני אגיד שלא לדבר מ ב שאלה שנייה מי שליבה את האש ביחד עם הרוח ו בלעדם לא הייתה אש מתפשטת וגם בלעדי הרוח לא יכלה להתפשט אל צרוב שניהם הועיל האם חייב על ההדלקה הוא כותב שזה מחלוקת האם משלם נזק או כל אחד חצי מה כן מה המכל א תלוי אם ניבא מצד אחד והרוח מצד שני זה פטול זה אותו צצ רבה רב מחלק בין רוח מצוייה לאינה מצוייה רבי זרא מה אומר הוא עשה כמו שעושים חום ביד כ שחם

לך צמר צבורה אז גם ברוח מצויה פט מה לעולם שזה מצוין הוא צריך להיות זעיר ג רגע לדעת רבי זרא ברוח מצוים מה הדינו רבי זרא נתן דינר זהב לאישה הרב לרבי זרה מה הדין רוח מצוין דווקא צמרה צורי מה הפשט זה לא ליבה ממש זה סר כמו רוח של חום אז גם רוח שנה מצו גם הוא פטור אם הוא עשה רק חום אז גם ברוח צויה פטור נתן אני לא יודע נתן דינר זהב לאישה כן אני לא יודע מה אתה רוצה נתן דינה זהב לאישה

ואמר לה שהוא של כסף והיא הזיקה לו הזיקה אותו בידי כוונה זרקה לנער חייבת דינר כסף או דינר זהב מחלוקת אם ה לא התקנא לא רצתה לש לא רצתה לזכות בזה בכלל הוא הרגיל אות מהזה לכן פטר לגמרי בוש דינ זהב חייבת ד' הציד לחברו את הבית אוי ואבוי ונשרף כל תכולת הבית וטוען בעל הבית היה לי מקרר חדש ארונות כך וכך בגדים כך וכך ומצית השורף אומר תביא עדים שהיה לך למי נאמין ואיך נעשה איך הוא יכול להוכיח דבר כזה אם זה דברים שרגילים לבוא

להיות בבית לא צריך עדים אולי צריך אמר הריצ זה מבר בתמ בטיש בבית כל אח כן אבל בקד את גם אתה רואה שיש לו הרבה כסף אז הוא אומר הזה אז יש לו כסף מה הוא ישב כמו איזה אחד בבית מסכן חושב צריך לשש ל של הכסף צריך לש או אם הוא אדם נאמן אבל זה זה לא על כסף כסף של כסף מקרר בגד לא ש שדברים שרגילים עשים בבית לא אמר לך בגדים בגדים בגדים אתה לא עושה בגדים בבית אתה שם בגדים אבל יש אחד

יש לו בגד אחד לכל השבוע ויש אחד יש לו מלא בגדים מה עכשיו תאמין לו כן אבל אתה עכשו מצ את העניים נורמלי י בן אדם מה תגיד בגדים זה נורמלי אף אחד לאם בבית זה על זה כצך שישה בבת אז אומ היה לי שמה זעה יכול להות שדבר כזה בני חמקה כלם רגילים לשים בא ונותן זה על הגד בשקף שמה על מה הגדיש שהוא אמר שהיה לו שמה כסף בגדיש לא לא על של הכסף על של הכסף גת הפש א יותר סב ה מדוע בעיני

חנוכה פטור לך אימרו לו היה לך ניחר גבוה ל לא הריחו אותו עוד תירוץ שצריך להניח מתחת חים שתי תירוצים רוץ הראשון פחות מ זה המצוה מחלוקת מחת מ לאולם שים הפקיד אצל שמעון שעון ושמעון טען שגנב ובסוף נמצא בידו הוא טען שנגנב סליחה בסוף מצאנו אצלו נשבע או לא אם באו עדים משלם גפן אם הודעה לא כפל שלם כסף לא ה משלם כ אבל אם הוא מוד מעצמו מוד מי שגנב עוד שאלה שאלה אחרונה א למנו שסמלה זה למע דבר שאינו מסוים בריתה אחרת כמה

דפים אחר כך שגם זה חייב מי שגנ מחברו דבר חדש שאין בו סימן לם כפן שהוא וא לא פשר בא לו ברשות בגלל שא לו ברש אז אז הוא מכפ יש בריתה כזאת בריתה כזאתי במקומות שונים הלכות אם הוא נמצא שש תפתח הלכה כל כ אבל ב שוא נשב לא מש אהלא כב לא כתוב נשב כן צך כוב רק אם הוא נשבע כל מי שאוכל בשר הלכה יא כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו אסור פורץ גדר חס ושלום ישכנו נחש מותר לשתות כל שכר אפילו

דבש שקוראים מעד רמח אבל קוניאק זק מותר לשתות שכר ר ערק וזה מותר בתש ימ חל אומר רקמה הצן אומר קוניק נסה מעדים של יין ישומים דינו כיין עוי מיין אז כדאי להחמיר בזה זה כ צריך להזהר מי שעושה יין חמור למרות שיש מטרים לגמרי שזה כמו רק רגיל לא ששו הריב שאני חושב תספורת שבוע הזה שעה בתשעה באב אחד ראשו ואחד כל שיער שבו אסור דעת מרן אסור יש נשים ש את הגבות אז רבי שלמה ז אומר זה לא נחשב תספורת מותר רב אלישי אומר

זה אסור את האיסור כן תלוי מה ברים הוא בזקן כל שמעכב את האכילה מותר זה הכוונה השפם זה לא הזקן מעכב את האכילה מותר אותו דבר הרב דן אם הוא מוהל אל הוא מוהל אז זה מפריע לו אז מותר מה הזה לא השפם כן הוא נולד לו בן לשמש א לא מכר אות מישהו בבת ים אתה כבר לא בבת ים כן הגענו אסור לגדולים תהיה ברי הרמבם היום מסיימים את החלק הזה של שבת אנחנו לומדים מר תפתח דף רלז ש הלכות סותה שז ב ב15 באדר

נפן בדין את צורכי הרבים דיש ל אזה סמת רלז ב 155 באדר נפנים בידין את וכי רבים בודקין אנה ראוייה לשתות להשקה ואנה ראוה לקנלה להוציאה בלא כתובה לקנלה להוציאה חול זמה משכין את הסוטות ב ואיין משכין את הסוטה אלא ביום כל היום כשר להשקות סוטה ואן משקין שתי סוטות כאחת שנאמר והעמיד אותה למה שלא יקלו ביניהם ג' סורטה שאמרה איני שותה מחמת תראה בפחד יש לה לחזור ולמר הרי אני שותה אבל אם אומרה איני שותה והיא בריאה ואינה ראה ולא פוחדת אינה יכולה לחזור ולאמר

אנני שותה ד' אמרה אני שותה כד שתמחק המגילה הרי מגילת נגזז וא ואינה כשרה להשקות בסוטה אחרת מנחתה מתפזרת על הדשן ואם אמרה אניש אחר שמחיה מגילה מרין אותה משכין אותה בעל כוח אין ללא שותה בכוח נותנים לה מה מחקנו שם הימין לי שתשתה ומבתי אם ברור לך הדבר שתורה את עמדי על על בוריך ושתי ואל תפחדי לפי שאין המים דומים אלא לשם יבש מונח על בשר חי אם יש מכה מחלחל ויורד אין שם מכה אין עושה כלום גברת אמרה תמאה אני אפ שחקה מגילה מים

נשפכים ני שאין בהם קדושה מנחתה מתפזרת על הדשן מרית סה שכתבה בלילה פסולה שנאמר וחטא ושקע וקרב כשם שכב יום כ כתבת המגילה והשקה ביום כתבה למפרע פסולה שנאמר האלה על הסדר כתבה קודם שתקבל עליה שבועה פסולה שנאמר והשביע וכתב ח כתבה אגרת פסולה שנאמר בספר כדבר ש דפין פסולה שנאמר בספר ספר אחד בנו שניים שלושה ואנה כותב אלא על הנייר ולא על הדפ לא על הנייר ולא על הפטרה אלא במגילת ספר שנאמר בספר אם כתבה נייר או דפטר פסולה ט וכתב הכהן הלמת שאם כתבה

ישראל או כהן קטן פסולה אינו כתבה לו קמוס ולא בקל קלטום ולא בכל דבר שרשמו ניכר ועומד אלא בדיו שאין בו קלקל טום שנאמר כתב ומחה כתב שהוא יכול למחות ם כתב בדבר מתקיים פסולה י נשאר במגילה רושם כתב כתב ניכר פסולה עד שמחק יפה יפה כתב אות אחת ומחכה וחזר וכתב אות שניה ומחכה עד ששים פסולה עד שתהיה כולה כתובה יא כתבה שלא נשמר או שמחכה שלא נשמע פסולה כתב שתי מריות לשני סות לתוך אחד או לתוך שני כוסות וערן בכוס אחד ושקה לשתיהן פסולה

שכל אחת מהן לא שתה לא שתת מגיתה מחקת לשתי כוסות רבן חזר בחכ שני הכוסות לא ישקה אותן ם ישקע כשר ששפכו המים הרי זה כותב מגילה אחרת ומביא מים אחרים נשפכו ונשר מהן לא ישקה את השאו ואם ישק קשר יב מסטה שלנו נפסלים בלינה דים עפר למים ל לא היה שם עפר בהיכל מביא עפר מבחוץ מניחו בהיכל ולוקח ממנו ל פני המים נו מביא אפר מבבית שהיא כעפר לא יחפור בקדום בהיכל יצא עפר שנאמר ש בקרקע משכן עם חפר והוציא עפר כשר יד הקריב את

מנחתה ואחר כך השקה כשרה את מנחתה קודם שיה נחנה בכלי שרת הרי זו תפדה שככל המנחות ש קודם שקדו בכלי שלט ובי מנחה אחרת תמאה מנחה אח ש קדשה בכלי שלט הרי זו תשרף כן אר תמאה אני כ שמץ המנחה או שמ הני שותה או שלא רצה בעלה לשקטה שבא עדי טומאה או שמת הוא או שמתה היא הרי המנחה כולה נשרפת ומרה אחת מאלו אחר שקרב הקופץ אין השרים נחלים טו היה בעלה כהן אין שר מחתן ח שש בעל חי נקבה ואינה עולה כולה לאישים כמנחת

זכרי כהונה מפני שישת חלק בה אלא הקומץ קרב לעצמו לעצמו ושירים מתפזרים על בית הדשא צ עדיה זוממין מנחתה תצא לחולין טז המקנה אשתו על ידי אנשים הרבה נסרה עם כל אחד ואחד מהן הרי זה מביא מנחה אחת על ידי כולן שמשכה אותה שנאמר מנחת כנאות מנחה אחת לכן הרבה יש להבעל לגלגל עליה יז יש להבעל לגלגל עליה בשבועה שלא זינתה עם זה שנתה בו ואם לא עם אחר ושלא זינתה תחתית הרסה כודם שתנסה ולא אחר שנישאת אבל אינו מגלגל עליה שלא זנתה קודם האירוסין ולא

אחר שגלשה אם גרשה והחזירה שאם זינתה בעת זה לא תאסר עליו לכל שתבן לא תהיה אסורה לו איןו מתנה עמה כח אם כנס במתו איןו מגלגל עליה שלא זנתה כשהייתה שומרת יבו אבל מתגלגל מגלגל מה שלא זינתה תחת אחיו שאי זינתה תחת אחי הרי זו אסורה עליו כן אם גרשה והחזירה מגלגל עליה שלא זנתה תחתה בנישואין הראשונים כן יש לו לגלגל עליה בלהבה שלא תזנה תחתיו שלא תזנה אחר שיחזירו אם יגרש ויחזיר לפי כך תזנה מים בודקין אותה ויראו לה אותן המורות כך נאמר אמן אמן

אמן מזה אמן מאיש אחר אמן נשואה אמן ארסה אמן לשעבר אמן יי יח מ מצוות חכם בני ישראל קנות נשותיהן שנאמר קנ את אשתו כל המקנה לאשתו נכנסה ברוח טהרה ולא יקנא לה מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה בטלה לא מתוך מריבה לא להטי עלימה מהכלה בפני עדים בתוך אחד מכל הדברים האלו הרי זה כ יט אין ראוי לקפוץ ולקנות מפני עדים תחילה אלא בינו לבינה בינה אחת דרך טהרה וזהרה כדי להדרכה בדרך ישרה להסיר המכשול התל מיד כל שאינו מקפיד על אשתו

ובניו ובני בתו זירן ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים כל חט ועוון הרי זה חוטא אתרה אדם חייב לשים לב להדריך את הילדים שלו את אשתו דרך השם שנאמר ודעת כי שלום אוליך פך ולא תחתה בריך רחמנה סען נגמר ספר רביעי בעזרת שדי מנן פרקים שספר זה 35 חות אישות ח0 פרקים חות גירושי 13 פרקים חו יב בחצה שמונה פרקים חות נעלה בטולה שלושה פרקים חוותה ארבעה פרקים עכשיו אחריו קח כן ה בא החלק עכשיו הלכות איסורי באה כן הלכות איסורי ביאה יש בכללן שבע

או 30 מצוות אחת מצוות עשה ושש ושש מצוות לא תעשה וזה פרטן שלא לבוא עליהם שלא לבוא על אשת אב שלא לבעול אחות שלא לבעול בת אשת אב שלא לבעול בת הבן שלא לבעול בת שלא לבעול בת הבת שלא ניסה אישה וביתה שלא ניסה אישה ובת מנה שלא ניסה אישה ובת מיתה שלא לבעול אחות אב של לבעול אחות אם שלא לבעול אשת אחי האב שלא לבעול אשת הבן שלא לבעור אשת אח ש שלא לבעור אחות אשתו שלא לשכב עם בהמה השם סיננו שלא תבוא אישה שלא

תביא אישה בהמה עליה שלא לשכב עם זכר שלא לגלות ערבות אב שלא לגלות ערות אחי האב שלא לבעול אשת איש שלא לבעול נדה שלא להתחתן בגויים שלא יבוא עמוני ומבי בכל השם שלא לחי גדו של אישי מסרים מלבוא בקל השם שלא לחי גדו של אישי אדומים מלבוא בקל השם שלא יבוא ממזר בכל השם שלא יבוא שריס בכל השם שלא לסרס זכר אפילו בהמה חיה ועוף שלא ישא כהן גדול אלמנה שלא יבעול כהן גדול אלמנה אפילו בלא נישואין שישא כהן גדול בטולה בנערה שלא ישה כהן גרושה

שלא ישה שלא ישה חללה שלא יקרא בדן לאחד מכל ההריון וא עלפי ואף על פי שלו בעל והו מצות אלו מפרקים אלו א' נכון הבא על אחד מכל העריות במזיד חייב כרת שנאמר כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות מכר אמם שניהם נכרתו הבועל והנעלת ום שוררים חייבים חטאת קיבועה ויש בן העריות שהיא במיתת בית דין יתר על הכרת השווה בכולן אז לכן צריך עכשיו לעשות תיקון מחר גם יש כאן תיקון של טהרת המשפחה ב אותן העריות שיש בהם מיתת בית דין אם

היו שם עדים והתראה ולא פרשו ממעשיהם ומתי ותן מיטה המורה בהן ג' ואפילו היה העובר תלמיד חכם אין ממתים ולא מלכין עד שתהייה שם התראה שלא ניתן התראה בכל מקום אלא להבחין בין שוגג למזיד ד' העריות שיש בהם מיתת בית דין מהן שמיטת בסקילה ומהן בשריפה ומהן בענק ואלו שמיטת בסקילה הבא על אמו על אשת אביו ועל אשת בנו והיא נקראת כלתו ושוכב עם זכר ושוכב עם בהמה שה מביאה את הבהמה עליה אוי ואבוי סכילה והנו הערות שמתת משריפה הבה על בת אשתו בחיי אשתו ועל

בת בתה ועל בת בנה ועל אם אשתו ועל אם אמה ועל אם אביה והבעל בתו ועל בת בתו ועל בת בנה ועל בת בנו ו אין לך ערבה בחנק אלא אשת איש בלבד שנאמר מות יומת הנואף והנואפת מתה אמורה בתורה סתם היא חנק ואם היייתה בת כהן היא בשרפה בו עלה בחנק שנאמר ובשק כח לזנות באש תשרף ם התה נערה מאורסה שניהם בסקיה שנאמר כיה נערה בתולה מאורסה כלתם אותם באבנים כל מקום שנאמר בתורה מות ומתו מהם בם הרי הם בסקיה ז שר האריות כולם בקרבת

בלבד ואיין בהם מתת בית דין לפי כך אם היו עד והתראה בדין מלקין אותן שכל חייבי קטות לוקין ח הבעל אחד מחיב ין במזיד הוא לוקה והי בשוגג והיא בשוגג פטורים מכלום והבעל אחד מהשני במזיד מקין אותו מכת מרדות בן דבריהם אל הבעל אחד מחייבי עשה אין לוק ו מקו אותן בדין מכת מרדות כדי להרחיק מן העבירה הרשות בדם ט אנוס פטור מקלו מן המלכות ומ קורבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר בל הנערה לא תעשה דבר במה דברים אמורים כ שנאנס ה נבעל אבל הבועל

אין לו אונס שאיין קישוי אלא לדעת אישה שתחילת בעתה באונס צפה לרצון פטורה מכלום שמי שמתחיל לבעול באונס אין בידה שלא תרצה שיצר הרה וטבעו כופה אותה לרצות י המכניס רוש העתרה בלבד נקרא מערה מלשון את מקורה הערה ומכניס כל האבר הו נקרא גומר כל הביות האסורות אחד המערה ואחד הגומר ףל פי שלא הוציא שכבת זרע ואף על פי שפרש ולא כין שהכניס רוש עתרה התחייבו שניהם מצד בית דין או כרת או מלכות או מכת מרדות אחד הבעלי האישה כדרכה אחד הבעלי שללא כדרכה משערה חייבו

שניה מיתה או כרת או מלכות או מכת מרדות בין שהיו שכבת בין שהיו עומדים חסת הטרה או החיים יד א כל הבא ביאה אסורה בלא קישוי אלא שהיה אבר שלו מדולדל כמו אבר המתים כגון החולים או מי שנולד כך כגון סריס חמה פי שהכניס העבר בידו אין חייב לא כרת ולא מלכות ואין צריך לומר מיתה שאיין זו ביאה אבל פוסלו מן התלמה ובית דין מכינות שניהם מכת מרדות יב הבא לרבה מן העריות כמסת שק אף על פי שאין כוונתו לכך חייב ח חלבים כ שניות לבערה

מנ מתה פטור מקלום השם הצילנו ון צריך לומר וחיב להבין שהוא פטור ובעל הטרפה שכבי בהמה טרפה חייו חי הוא אף על פי שסופו למות מחוזה אפילו שחת בשני סימנים ועדיין מפרכסת הבעלי חייו עד שתמות עד שייתן או שיטי ז ראשה איזה בהמות יג כל אישה אסורה כל אישה אסורה מאלו אם הייתה בת שלוש שנים ביום אחד במעלה גדול הב עליה חיה מיתה או קרת או מלכות והיא פטורה מכלום אלא אם כן הייתה גדולה ואם הייתה פחותה מזה הרי שניהם פטורים שאין ביאתה ביאה כן האישה

גדולה שבעליה קטן אם היה בן תשע שנים יום אחד ומעלה היא חייבת כרת או מיתה או מלכות והוא פטור ואם היה בתשע שנים ולמטה שניהם פטורים יד הבעל הזכור אם הביא זכור עליו כיוון שערה אם היו שניהם גדולים סכרים שנאמר ואת זכר משכבי אישה ן שהיה בועל ו נבעל ואם היה הקטון בן תשע שנים יום אחד ומענה זה שב עליו הביאו על עצמו סכן וקטן פטור ומה הזכור בן תשע או פחות שניהם פטורים ו לבית דין להקות הגדול מכת מדות פי שזכר זכי שהוא פחות מ

ב תע ו אחד בעל הזכו או בעגנון דרך זכו ואם בעליו בדרך לכבותו פטור טומטום ספקו פח הבלום גנוס דרך נכותו בקין אותו מקת מגנוס מותר לש אישה ז הבע בהמה שבי בהמה עליו ש שנ בהמה חובתך כן שרבה בין הביאה עליון אחד הבהמה ואחד חי עוף הכל בסכנה חולק הכתוב בהמה בין גדולה קטנה שנ כל בהמה אפילו ביום לדתה הבע של ש ב ב ב בו חייב יז קטן בת ביום אחד שב על הבהמה הביאה עליו נסכלת על יידו והוא פטול ה בן תש פחות

אין ק את הבהמה י קטנ בת שלוש שני יום אחד שהביע ה בהמה חיה עליה בהן בהמה גדולה בהן קטנה שתה בהמה בדרכה מ שלא כדרכה בהמה נזכרת והיא פטורה הייתה גדולה שני סכלים ם אתה בת שלוש שנים ומעתה אין הבהמה נסכלת וכן השוכב בהמה בשגרה והאישה שהביאה את הבהמה עליה בשגגה אומר וש שבי את הבהמה עליש הבהמה נסכלת עדן י שהו גדולים כל ה אחד מהם הקטן פטור והגדול חייב כמו שבארנו אחד ער ואחד ישן הישן פטור אחד מזיד ואחד שוגג המזיד חייו והשוק מביא

קורבן אחד אנוס ואחד ברצון האנוס פטור כמו שביארנו יט ון הדין זקין ראות מפין שערו זה בזה והכניס במכחול כשפ פרת אלא כשיראו אותם דבוקים זה זה דרך כל הבועל הרי אלו נהרגים בראיה זו ואן אומרים שמלו ני שחזקת חזקת צורה זו שערה כף מישהו חזק בשר בשר שער בשר תנים בו אף על פי החזקה אף עלפי שאין שם ראייה ברורה שזה קרוב מקים שורפים סוקרים וחוקן על חזקה זו כיצד הרי שזו אחותו או בתו או אמו בעליה בדים הרי זה לוקה או נשרף או נסכן

ואפעל פי שאין שם רעיה ברורה שזו היא אחותו א אמו או בתו אלא בחזקה בלבד מעשה באישה אחת שבא לירושלים ינו מורכב על כתפה וגדל תו בחצת שהוא בנה בא עליה והביאו לבית דין סלוה ראיה היה לדין זה מה שדן התורה מ מקלל אביו ומכה אביו שהומת ני אין לנו ראויה ברור שזה אביו אין חזקה כ שאר קרבים בחזקה כא' איש ואישה שב מדת הים הוא אומר אשתי והיא אומרת בעלי אם זקו ב 30 יום שאשתו הורגין עליה אבל בתוך 30 יום אין הורגין עליה משום

ישת איש כבש קות בעלה לק עליה משום דה קנ לאשתו נסה הבא אחד ת והיה בעלה כהן בעלי אחר כך הזה לוקה עליה משום י שקר עדות בעד אחת זוקה ב העם שבא שאמר תי זו מקודשת ה לזה פי שהוא נאמן נסה לום אם זנתה אינה נסכת עלפי עד שיהיו שם עדים שדרסה בפניהם כןש ש מקודשת אני אי רפיע עד שיהיו שם עדים שק אפילו בד אחד ר כתוב עדים לא יודע ב כתוב אם כתוב כתוב אני לא יודע זוהר אנחנו היום בדף פה זוהר דף

פ רבי חי פת כבוד א עתיק יומי ככס עתיק ם דבר אחר כ רבי שמעון ש מי ג אלא למכסה עתי כדת בניך ביובי ך בכ רבי שמעון אכ לאכל לג דבר אח י ק בן הישה ישראלי שבר עד שק רבי אמ רבג כתורת פני טור הסמים בזמן שבית הקדש ק כשר סותם וימר אדוני אל משה ך סמים ך סמים נט ושחת ח במלך נטף ושחלת ח בסמים ב הזז ועשית אות אשרך שמה קודש קדש עליו אהרון כור כם תנו רבנן בטומה כצד ת בערב יום

הכיפורים כדי לקיים הור ספור אומג כד מרגליים פ למה א עליכם ומר עליהם יאמר מור ע דבש נ ל בשף שגוף שמרתם את הדבר הזה הז זב פס ו את המנורה אחים ככ אד רש מגפה ויאמר משה ויאמר משה קצף חסך ני ואני עשיר וקר חז עמוד פח פה עש בסר ני תבי לא אליך ר וחכמה תורת חשת על נשנה צופי הניח שקר נופ המלך גמ ראש תיבות ג רמך כל ח עמך ישראל צו למלאך הקדושים המנ בכוח שם חיה רעה מר ג שבר ותנו הקדושים

א קבש ואהרון ל הדש הדוש בר גם אלה ששמים דרך טלפון בריאות בשמחה נים רעלנים בריים שמחים הצחות ושעות ור כן י רצון ונאמר אמן יחני ב הקשה