הדף היומי מסכת בבא קמא דף סד הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כד טבת תשפד

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כד בתבת תש פד הנה זכינו להתחיל השבת הזאת בעזרת השם ואלה שמות בני ישראל שפר שמות איזה פרשה יקרה רואים איך משה רבנו מוציא מהגינה של יתרו את מטה האלוהים שבמטוס את כל האותות והמופתים המטה הזה הוא כבר זכינו הוא נברא בערב שבת בן השמשות ונמסר לאדם הראשון בגן עדן ואדם מסר אותו לחנוך חנוך מסר אותו לנוח נח מסר אותו לאברהם אברהם ליצחק יצחק מסר אותו ליעקב יעקב הריד אותו למצרים מסר אותו ליוסף כשמת יוסף לקחו

את זה לפרטן של פרעה יתרו היה אחד חרטומי מצרים והיו עצים של פרעה ראה את המטה ואת האותות שעליו חמד אותו לקח אותו ולא היה אדם יכול להתקרב אליו כשבא משה נטע אותו בגינה שלו מי יכול להתקרב למטה הזה כשבא משה הוריד אותו כמו אדם לוקח רגע אחת איזה מקל מאיזה מקום ברגע אחד הוציא אותו עשה אצל יתרו יתרו ראה שזה האדם שראוי לציפורה בתו למה אתם יודעים בתיה וציפורה הם ירדו מן השמיים ואז פרעה לקח לו את בתיה ויתרו לקח את ציפורה המטה ואז בא

משה הוא ידע אם מיש ירים את זה יהיה האיש של ציפורה בא משה לקח את זה אמר זה אדם גדול וככה משה הלך והיה רועה אצו תרו והלך המדברה פלא פלאות לאיפה היה הולך לאיזה מקומות והמטה הזה וככה הוא ראה שמה הוא ראה את הקדוש ברוך הוא ב בת אש מתוך השנה ודיבר איתו הקדוש ברוך הוא ואמר לו לך תגעל את עם ישראל והנה המטה הזה אשר תיקח בידך תעשה בו את האותות והנה זה הה היה עשוי מאבן סנפרו שהוא כן אבן ספיר כותב המביט כ

המטה לא נתלש משום עץ ולא נחצב משום מחצב לפי שאין עוד עץ או מחשב שזה מהמין הזה אלא זה ראשון וזה האחרון שנברא בעולם כמותו אין יותר נברא בן השמשות מיוחד גם המטה הזה היה שוקל 40 שעה ויאמר השם אליו מזה בידיך ויאמר מטה התיבה מזה בידיך בדיוק נוטריקון מ זה בידיך מ זה בידך זה 40 שאה 40 שאה משכלו כך כותב הרב פלצ'י בצורת המטה הייתה צורת אות ו' כך כותב השפתי כהן על התורה המטה הזה שרביטו של מלך מלכי המלכים שנתן אותו למשה רבנו

לעשב לעשות בו את הניסים כמו נס הפיכת המטה לנחש פלא פלאות ואז לקח משה רבנו את המטה האלוהים בידו פלא פלאות והיה מגולף בו מארבע צדדיו קצם כל צד היה לו ייעוד אחר אחד למכות ואחד לקריאת ים סוף ואחד שיקה בו את הסלע בצד אחד היה ד עד השבחב בצד שני היה חקוק שם הביה מצד שלישי היה חקוק שם המכונה עב בצד הרביעי היה חקוק המב שם מב הכל היה פלאי פלאות במטה הזה חוץ ממשה רבנו לא היה שום נבי שהשתמש במטה זה סימן למלוכה גם

יהושע אפילו שהרס את הארץ ממלא ממקומו של משה לא היה זה בידו אבל משה רבנו לא היה צריך להעזר בשום מלאך הוא זכה אז אבל מטה הזה היה בידו של דוד המלך ועבר לידיהם נשאר מלכי בי דוד והוא בעזרת השם עכשיו זה מחובה בעזרת השם אנחנו מחקים לראות אותו בביאת משיח צדקנו והוא והוא מסדר את כל המטה את הלבבות שלנו מאיפה שהוא נמצא בעזרת השם כשאנחנו לומדים תורה מדברים בעניין הזה אז המטה הוא כבר פועל משמה את הפעולות כי איך אמר למשה את המטה הזה תיקח

בידך אשר תעשה בו את האותות איזה אותות ומבטים זה עושה מסילות בלבבם של עם ישראל שלומדים תורה הכל מתעורר ובעזרת השם נזכה לגאולה שלמה כן אנחנו הולכים לשמואל הרב איפה נמצא מתה המטה הזה מחובה כ שנכרה בית המקדש זה נטמן ככה זה ככה אומרים מי אמר לך ארוני אמר רגע אני יכול להגיד לך אולי הנה מטה האלוהים נגנז מזמן חורבן בית ראשון בימיו של ירמיה הנביא ונסתר מעיני כל חי ביחד עם אוהל מועד ארון העידוד ושאר כ הקודש שעשו במדבר ועתיד הקדוש ברוך הוא להשיב את

המטה לידו שמלך המשיח כמו שכתוב בתהילים אוד שית אויבך אדום לרגליך מטה עוזך ישלח השם מסיון ר בקרב אויבך סופי תיבות וד אשית אויבך איין גמטריה משיח בן דוד ועתיד משיח בן דוד לרדות בעובדי אלילים כשם שודים בכלבים באמצעות מטה האלוהים במרה בימינו אמן אמן עוד מלחמה אמא שלו בחוץ אומר שהוא ב מו יש לשלא מכ אברהם בן רוטי פואה שלמה ישועה גדולה חיים טובים בנפשו פ איפה אתה בוא בשיבה כן לא ותיעוד מלחמה ים אנחנו פרק כא פסוק טו ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל

וירד דוד ועבדיו עמו ולחמו את פשתים ו ויעף דוד ושבי בנו אשר בלידי הרפו משקל כנו 300 משכל נחושת והוא חרו חדשה ויאמר להכות את דוד תראה מה זה התיק שבראש בית יד הרומח והוא עשוי כקובע יש דברים שזה לא שלי רגע יש לא שלי הכל מה ש היה זר אחד ביחד זה שמה שמתי השני כן זה של של אפל ב משהו זה מה זה א כלניות לא יודע מה זה ש בסדר כן כן ליד תסים כאלה זה לא תן זה חלק את זה טסים אחרים

ג בספר תור זה לא רואים את היופי של זה תשים שרואים את היופי ואיש בי בנו אשר בני אני אוסיף מהם ויוציא להם פעמים כן כן בה שלא ימית אותו הוא אשר בלידי הרפה ומשכל כינו שלשמו משכל נחושת והוא חרו חדשה ויאמר להכות את ויעזור לו אבי שי בן צרויה ויח את פשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לאמור לא תצא עוד איתנו למלחמה לא תכבה את נר ישראל עד כאן אין זמן לא לא יהיה תמיד ישועות גדולות בעם ישראל משניות ולפני המשנה צדקה גם לשבת כן

כפול מי שלא נתן כל השבוע השם ישמרו של מש תיתן כפול האם הוא נתן אתמול של היום זכל מצוות א צח מי לוקח את הצדקה היום כן בבקשה וייה מעשה הצדקה אנחנו כתובות פרק ג משנה ד המפתה נותן שלושה דברים לשלם בעד שלושה דברים תכף אגיד מה הם האונס ארבעה הנה הפת נותן בושת ופגם וכנס שלושת הדברים אז היה בושת על הבושה שגרם פגם שנפגם בנפחת ערכה קנס אמרנו בתורה מוסיף עליו אונס שנותן את הצער מה בין האונס למפת האונס נותן את הצער מפא נותן את

הצער העונס נותן מיד המפתן אך שהוציא העונס שותה בעיצומן אם רצה להוציא מוציא משנה ה כיצד שטה בע ציצו מה המובן אפילו היא חיגרת אפילו י שומה אפילו מוקת שכין ש רעי נמצא ד ערבה אבל שאינה ראוייה לבוא בישראל שכל אמר היא ממזרת וכולי אינה רשאי לקיימה שנאמר ולא תהיה לא אישה אישה ראוייה לו זאת לא ראוייה משנה ו' יתומה שתאר נתגרשה מת מת אביה אז כנסה לעצמה נתאר שה נתגרשה רבי אליעזר רבי אליעזר אומר המפתה פטור מתשלום כנס למה מדעתה והאונס חייב עד כאן דף

היומי בראשי תמן נכון בראשית תמן תראה תמן שבת גבנדה בראשית בראשית שבתבת בניא שבת ש ח אחד בשבת יאות השבת שתים מים אבת נו לכל החוסים בו כן אנילא לא דיברנו על בעל התניה היום זה בפטירת רב שניאור זלמן מלאדי בעל התניה והוא האדמור הראשון בחסידות חבד לכן נקרא אדמור הזקן אז היה לו משהו היה אדם שאין כמותו גם היה גאון בתורה משהו לא רגיל אתם יודעים כנסו ר ברוך בראייתו אל קדוש השם מכובד רבנו ישראל בעל שם טוב בקשו את ברכתו להפקד בבן שיהיה כרצון

השם שיעשה רצון השם אומר הבעל שם טוב בירך אותה מה זה חמימות והיה להם שמחה גדולה והם נסרו שביב הבעל שם טוב והם זכו בח ביר באלול נולד בשנת תקה רב שניאור זלמן איזה דבר זה שני אור שני אור כבר כשהיה צעיר הוא היה היה מאוד מכובד אצל הרב המגיד ממגרש היה אדם מיוחד הוא יסד שיטת חבד והוא היה מקובל גדול הוא כיבר ספר תניה שזה כולו קבלה דברים אדירים גם חיבר שולחן ערוך של בעל זלמן דבר מיוחד מאוד כל הפוסקים מביאים אותו תראה מה הוא

כותב בספר התניה צריך להודיע כלל גדול כי כמו שניצחון לנצח בדבר גשמי כגון שני אנשים מתאבקים זה להפיל את זה הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות נוצח בקל וייפול גם אם היה גיבור יותר מחברו אם הוא קצן ככה ממש בניצחון היצר אי אפשר לנצח בעצלות הוא הוא בכל מיני עצבות וטמטום הלב כאבן זריזות שמחה פתיחת הלב תוכל להעיף את היצר הרע בסדר זכותו יגן עלינו אמן נעשה תפילת בית המדרש שביד תמ כ ממני במות שם אחו קודש בריך שכות כן בוא בוא אליי מה זה זה

שם כן יש לך עוד קצת אנחנו באים לקים מצת צי של לימוד תורה כמו ששם קדושה לא צריך קח תחלק תחלק נש י רצון פני מר חכמה חוך כם קודש ברו את אדני סיוון שמיים וארץ כן היום הלימוד יום השישי לנו נשמת חיים קופמן בן רוזה זליג יוסי יוסף בן חל ויפה אורן להצלחת ורפואת אורן יחזקאל בן חל ויפה חל ויפה בת נעימה וזת רוזה וד בן חלוו יפה משה בן ישועה משה בן ישועה רפואה שלמה וישועה גדולה וחיים טובים כן אנחנו הולכים לדף היומי היום

אנחנו אתם יודעים דף סיעתא דשמיא דף סד לרפואת שושנה שוקת בת מרים שרפואה וישועה וגם להצלחת תהר בת איריס ולהצלחת משה בן שושן הש דף סד של משה פתחת תדע לך שאתמול צמו שהיה בתיקון נכון של משה חה כן אנחנו סד אני אגיד לכם כמה שורות המרמור כמה שורות מלמטה מלמעלה איזה 10 יותר לאמ יאמר שור וגנבה כן אנחנו למעלה אמרנו בבריתה ראייתם המקום אם אתם זוכרים אתמול למדנו שתן ד רבי חזקיה אמר אם אמצא תימצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שא חיים שניים ישלם

למה התורה כתבה את כל הפרטים שור שה חמור יאמר שור וגנבה והכל בכלל מזה הייתי יכול ללמוד שגנב חייב כפל על כל דבר שהוא מטפט בגופו ממון יאמר שור וגנבה ומזה הייתי לומד למה כאין הפרט הכלל כאין הפרט אז למה נכתבו כל הפרטים לא יך לכתוב כלומר אם שור זה זה זה פרט פרט מוכלל אז הכל כולל כלל את הכל שהוא כעין הפרט קרל את הכל אז הגמרא תרצה ע זה אילו נכתב אילו אילו כך הייתי אומר מה הפרט מפורש שור קרב לגבי מזבח אכל קרב

לגבי מזבח וכולי הגמרא פלפלה בזה עכשיו המרמור מדבר על זה בוא נראה מה אומר חכם יאמר שור וגנבה למעלה הוא אמר למעלה למדנו שאמר מור יאמר שור וגנבה והכל בכלל זה מה שאמר בבריתה תנ דבר חזקיה אמרנו יאמר שור גנבה והכל בכלל כ כי גנבה זה כלל איך שמה כתוב הנה אם ימטה תמצא בידו הגנבה כל גנבה אחר כך מפרט משור עד חמור ע חיים זה עוד הפעם זה כלל שיניים ישלם עכשיו נראה יאמר שור וגנבה והכל בכלל לא צריך יותר אם ממצא תמצא בידו הגנבה

מישון ולא צריך אחר כך חמור למה כשעשיתי כלל ופרט אז הכל בכלל מרבה כל בעלי חיים אז הגמרא אומרת כתיב שור וגנבה גנבה ושור הוא דכתיב אלו איך תחילת הפסוק אםצ אם ימצא תמצא בידוע גניבה משור קודם כתוב הגנבה אחר כך שור אז קודם כל זה כלל ואחר כך זה פרט מתי אני יכול לכלול את הכל כ שקודם כל יש שור אחר כך גניבה אז אני אומר שהגנה היא כוללת את כל בעלי חיים אבל עכשיו שכתוב שור וגנבה זה בא למעט דווקא שור הנה תראה ראשי

מכתיב שור בן רשה והדר גנבה דב פרט וכלל דמה הכל בכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט גנבה ושור פרט גלל מוסיף על הפרט גנבה ושור כתיב דבה לכלל ופרט ושור אן מדי החינה לא כלל ופרט אם אמרת פרט בא להגיד לך דווקא שור דבר אחר לא אז זה שואלת הגמרא אמר מור יאמר שור וגניבה והכל בכלל אבל אדוני לא כתוב קודם שור ואחר כך גנבה שתגיד הכל היה בכלל שגנבה שזה כלל תרבה את הכל לא וכי מכתיב שור מכתיב שור וגנבה גנבה ושור דכתיב ככה פירוש

וכי תמה אילו נאמר כמר כוונת התנה להקשות אילו נאמר שור בגניבה היה הכל בכלל ולא היה צריך לכתוב יותר אז אם ככה מדוע באמת לא נכתב ככה א גם על זה יש טמוע אילו נאמר שור בנגבה מ מצית אמרת אתה לא יכול להגיד שור בגנבה גם זה אם גיד שור בגנבה קודם כל הוא אומר לו אם תמצא לאמר אילו נאמר כמר אילו נאמר שור בגנבה אז היה הכל בכלל ולא היה צריך לכתוב יותר אז באמת למה לא כותב ככה אלא גם הזה איש תמוה לכן לא

כתב ככה אילו נאמר שור וגנבה ממצית אמרת איך אתה לא יכול להגיד בהמשך הבריתה מה מה כתוב בהמשך הבריתה אילו כן כתוב בהמשך הבריתה אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש רק דבר ה קרב לגבי מזבח הכל קרב למזבח ככה הבריתה שמה המשיכה יופל כזה אבה שור פרט וגנבה כלל פרט הוא כלל נעשה כלל מוסיף על ה הפרט והתרבו כל מילה כל הדברים לא רק מה שקען הפרט אני לא אגיד לך דווקא מה שעל גבי המזבח התרבו כל מילה אלא באמת שהתנה אמר יאמר שור וגנבה

כוונתו כי דכתיב כעם אר גנבה ושור באמת שהתנה אמר שור וגנבה כוונתו גנבה ושור גניבה ואחר כך שור אז גם על זה יקשה ממצית אמרת איך יכול תנה הכל בכלל התנא יכול לומר שאילו נאמר כן היה הכל בכלל שהיינו מרבים את כל הדברים ממצית אמרת הכל בכלל איך יוכל תנ לומר אילו נאמר כך היה הכל בכלל שיינו את כל הדברים או איך יכול לומר בתירוץ אינו כבר הייתי אומר מה הפרט מפורש גם זה לא היה יכול לומר מה הפרט מפורש הייתי גם גם איך אפשר לומר

בתירוץ אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר שהוא קשר לגבי המזבח גם זה לא לרבות כל ש כאין הפרט למה למה לא הייתי יכול אבל לגנבה כלל בשור פרת כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ולא דברים לא מרבים דברים חוץ מן הפרט יפה אז הייתי צריך לומר שור אן מדי אחר לא דווקא שור נלמד מכאן אבל לא נלמד מפה שום דבר אחר אז ככ לא הי יכולים לרבות מכאן את הכל או כל שהוא כאן הפרט לא ה להגיד את הכל או גם לא הייתי

יכול לרבות כל דבר שהוא כען הפרט גם לא אז לכן מתית את הגמרה אמר רב תנא החיים סמך התנה סומך את דרשתו על חיים שנכתב בסוף הפסוק חיים שיניים ישלם כך משלם אם ממט צ בידו ג משור עד חמור עצה חיים שניים ישלם עעל זה הוא סומך וכלל ופרט וכלל כמר כשהוא אומר יאמר שור גנבה כוונתו היא שהיה מספיק לכתוב גנבה שור וחיים וחיים הוא גם בכלל ואז הלו דושים בכלל ופת וכלל זה הכוונת התנה היייתה ועלו דמה כלל בטרה לכלל קמה הגמרא שואלת הרי לא

דומה הכלל האחרון חיים למה כי חיים מרבה כל בעלי חיים ואילו כלל הראשון מרבה גנבה מרבה כל דבר לא רק בעלי חיים זה לא אפשר לטרו שני כללים כאלה גנבה זה מרבה כל דבר ודבר שכל דבר שאפשר לגנוב וחיים זה מרבה רק רק בעלי חיים אומר התנ ד רבי ישמעאל הוא התנה דבר רבי ישמעאל גנ מי שנ זה רבי ישמעאל רבי ישמעאל דורש גם אופן כזה כלל ופרט וכלל אפילו ששני הכללות לא דומים זה לזה הוא דורש אותם בכלל ופרט וכלל עכשיו הגמרא מסיימת את את

דברי רבה למה הוא הסביר שמה שהתנה של הבריתה הקשה בשפע יאמר גנבה שור חמור שא והכל בכלל היה אומר בתחילה גנבה שור חמור ושה והכל היה בכלל זה היה שאלה האחרונה של הבריתה יאמר שור וחמור וס וגניבה והכל בכלל כלומר למנ הוא אמר ראשי הסביר למה הבתה א למה נכתב חיים מאחר כל בעלי חיים לומדים ישוב חמו ושה אז לא צריך לכתוב בסוף חיים זה מיותר אז הנה אז עכשיו זה שאמרנו הגמרא מסיימת דברי רבה הוא הסביר שהתנה שלתה הגשה בספה יאמר גנ ושור סו הכל

בכלל והכי קשילי אם אמצא תמצא למה לי למה כתבה התורה אם ימצא תמצא בידו הגנבה משמע ריבוי אם זה מיותר אפשר לרבות הכל מהכלל ופ וכלל כאילו אמר אם ימצא תימצא מה שתימצא בידו הגניבה זה ריבוי לא צריך אם יש לי קלט כמו שאתה אומר לי כלל ופרט וכלל אז לא צריך להימצא תימצא זה היה קשה לרבה עכשיו עכשיו הגמרא מבארת את כל הבריתה הזאת כפי רבה הנה מה הקשה התנה לפי ביאור רבה בוא נראה התנה הקשה יום הר שור בגניבה וחיים ם הכל בכלל נכון

יאמר שור וגניבה וחיים והכל בכלל הייתי דורש כלל ופרט וכלל והייתי מרבה כל דבר שמטלטל בגופו ממון כ אין הפרט שור גנבה וחיים והכל בכלל זכית א אומרת אילו כן תראה כן אני רוצה לקרוא את הרשי יאמר גניבה בשור וחמור וחיים והכל בכלל אם תמט תמט למה לי ושננו כן הייתי אומר אף כל בעלי חיים צריך אם ממטה תמצ למר ד מגנבה וחיים דרשנו לכלל אלא מםמ תמצ שדי נכו פרת בניו זה לא זה נכון כן נכון אז עוד פעם יאמר שור וגנבה וחיים והכל בכלל

כלומר הייתי דורש כלל ופרט וכלל והייתי מרוה כל דבר שמטלטל בגופו ממון כן הפרט אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר הקרב לגבי המזבח אף כל הקרב לגבי מזבח הייתי אומר שור מפורש דבר שגרב מזבח גם כל שקרב לגבי המזבח לא דבר אחר לכן כתבה התורה סה טוב אז מה מה יש להביא אלו מה יש להביא ללמוד מהכלל ופרט וכלל של שור לוסה זה כהן הפרט גם הוא קרב לגבי המזבח אז מה זה ילמד אותי כשהוא אומר סה זה מיוט הרי זה אמור כבר למדתי

מהכלל ופרט וכלל שכל דבר שהוא קשר לגבי המזבח המה אני מקיים גנבה כלומר מה את הכלל בפרט הוא כלל של גנבה לרבות כל דבר אז בקשה המה אני מקיים גנבה לרבות כל דבר אז הגמא אומרת טוב יומר גנבה ושור וחיים והכל בכלל למה למה כתוב חמור כלומר אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר הקדוש בבכורה אב כל דבר קדוש בבכורה כלומר כל ולא דבר אחר לכן כתבה התורה חמור דבר קדוש בבכורה עכשיו הוא מבואר הרי יש לך להביא חמור הנה אתה רואה עכשיו יש יכול

להביא מכל פרת אוכל של סב שור בשה חמור שגם הוא קדוש בכורה כשהוא אומר חמור זה מיותר הרי חמור אמור אז למה צריך להוסיף לי את ה חמור אמה אני מקיים גנבה הכל שהכלל הופרט וכלל של שור וס וחמור בא לרבות כל דבר אז אות מהמה אני מקיים גנבה כלומר שהכלל ופרט וכלל זה בא לרבות כל דבר זה אני מקיים מקיים את הגנבה הזאת טוב אם ככה יאמר גנבה בשור בס וחמור וחיים והכל בכלל למה כתבה התורה אם ממטה תמצא זה מיותר כבר זה ריבוי כבר

התרבו כל הדברים אילו כן הייתי אומר מה הפחד מפורש בעלי חיים אף כל בעלי חיים שהם קדישים בבכורה אבל לא הייתי מרבה דברים שהם לא בעלי חיים לכן כתוב אמצא בת עוד פעם התנה שואל מה יש לך להביא לרבות מהכלל ופ תוכל שאר בעלי חיים כשהוא אומר חיים הרי חיים אמו כבר מרבים מכאן כל בעלי חיים אז ה היה מספיק לכתוב רק חיים מזה הייתי מרבה כל בעלי חיים לא היייתה צה צריכה לכתוב לי בכלל כלל פת וכלל אבל כיוון שאני רואה שבכל זאת התורה כתבה

את הכלל ופרט וכלל המה אני מקיה גנבה מהכלל ופרט בכלל שאתה למדת לי מגניבה מצתי מגנבה פ וכלל מה אני מקיים לרבות כל דבר אז עוד פעם קשה אם אממש למה לי הרי מכבים את הכל מהכלל ופת וכלל שואלת אחי שפיר קשלה אם זה הקושיה של תנה ככה הסביר עכשיו את לפי מהמהלך של רבה אם זה הקושיה של תנא דו חזקיה שפיר קש ילה אז זה שאלה טובה מה התשובה יש בדבר אל הוא שאל אותו יפה אניד מרבה כל דבר אם ממצה תמצא למה אני פיר

קשלה תצ גמר אם ימטה תמט זה לא מיותר משום דעת לפרחה אני יכול לפרוח את הלימוד מהכלל ופת וכלל לרבות כל דבר מך כמהת מכלל בתר כלומר כל דבר שאתה מרבה מאיזה אתה אומר יש פה כלל ופה וכלל אננו דעים שיש לרבות כל דבר מאיפה אתה מביא את זה מכלל בתר מהכלל האחרון ככה זה מידת כלל ופה וכלל שהכלל האחרון מרבים מנו כ את הכל כי אין הפרט אז אם לא נכתב הכלל האחרון היה זה רק ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט ונמצא שרק רק בגלל

הכלל האחרון מרבים כל דבר שהוא כן הפרט וכאן כלל גופי חיים כתיב בה בכלל עצמו האחרון זה חיים זה התיבת חיים זה הכלל אז קשה כלל ופת וכלל מהקמה הנלה מה הועיל הכלל האחרון הרי כבר נאמר חיים אילא תהיה כל דבר החיים כתיב בעלי חיים ואם בעלי חיים אן אפשר ללמוד מהכלל האחרון מדי אחר נה ללא אז הוא מתרץ אומר תשמע בעלי חיים כן הייתי יכול ללמוד מדי אחר אנה אי אפשר ללמוד מהכלל יותר מזה משום הכצ תריך אם ימטה תמצא אם ממצא תמצא זה בא

להגיד לך רבות כל דבר אמרי מה שואלת אתיתי אמרי והשני ד יפה אמצא תמצא אזה שני כללות סמוכים זה לזה אי אפשר לדרוש אותם בכלל ופת וכלל זה פרטים שלא אפה הפרטים שנכתבו נכתבו ביניהם אמצא כלל תמצא כלל איפה הפרט ביניהם שני כללים אמר רבינא שני הכללים סמוכים זה לזה דורשים אותם בכל זאת בכלל ופרט רה כל מקום שאתה מוצא שני כלים סמוכים זה לזה והפרט כתוב אחר כך על אדם הטל הפרט ביניהם בדונם בכלל ופר זה כלל יש לך שני כללים ביחד כמו אםצ תמצה

ויש על ידו שור שה תעשה אותו באמצע הטל פרט ביניהם ותדון אותם בכלל ובפרט לכן גם כאן דנים אם ממצה תמצא והפרטים בכלל ופרט אוזה כ לא עכשיו הוא לא דורש את זה ר שדה אז אז הוא אומר עכשיו איך איך איך נעשה את הפרטים שדה שור בני תימצא זה הכללות ודו בכלל ופה וכלל תו מ מה זה בע לרבות מה תרבה מהכלל פת מוכלל הזה או בע חיים חיים נפקה אפשר לרבות אלא לאת יהיה דבר שאין בעלי חיים הוא דרוש אחי זה בא לרבות דבר

שהוא לא של בעלי חיים תדרוש כך מה הפרט מפורש דבר מתעטר בגופו ומון הכל דבר מטל בקופ במון חייב חייב עליו הגניב כפל ותו עוד דורשים בק פרט וכלל חמון שדה חמור בין אמצה תמצה לטו י מ אי תוה דבר שאין בו שין ב שאין בעלי חיים מישור נפקה אלא תוה דבר מסוים כלומר דבר שיש בו סימן רק עליו חייב כפל אבל מי שגונב דבר שאין בו סימן לא חייב עליו כפל זה גם לימוד מהתורה דווקא דבר שיש בו סימן יש כפל דבר שאין סימן לא

כן כי זה מיותר אתה מבין י אחי סלמני אז אם ככה בוא אניצ את הכל שור חמור ורסה עכשיו שא את הטיל ביניהם מישור וחמור כבר למדנו צה למה לי אלא מחמת הקושיה הזאת הגמרא חוזרת בה מכל הביאורים שדורשת אם מטה תמצא אלא מה הוא אומר אמתה תמצא ריבה ומעת וריבה זה לא בכלל ופה וכלל כד תדרבי ישמעל הוא דורש את זה ריבוי מעו וריבוי כשיש שני כללים סמוכים תשמ במים במים שני פעמים הם סמוכים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומעת וריבה ריבה הכל מה

רבה רבה כל מינ על מה זה נאמר במים במים כשנאמר במים במים שני פעמים יש לכם את הפסוק דתכם במכו כל אשר במים כל אשר לאס במים פעמיים במים כל אשר לא במים כל אשר פיר קסת במים הכל אשר במים כל אשר יש לו סנפיר כסת במים זה לא בדיוק הפסוק הזה ראשי אומר הראשי אני אראה ראשי רבי ישמאל במים באב אה ולא גרס כל מקום שנאמר במים במים תוכנו כל אשר במים כל אשר סנפיר וקסת במים הוי בכללים סמוכים והפרט אינו ביניהם אלא אחריהם כתיב

בימים ובנחלים זה משמע ימים נחלים הו דעס בכס אבל שיחין ומערות ללא אין זה בכלל ופרט זה לא לצבא אלא כאין הפרט אלא בריבה ומעת יבה תרבה כל מיני יפה תודה אזה ראשי הביא אז אפה שפלו ביניהם הוא עושה עושה אותו באמצע כן רבה הו מת ורבה אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומעץ ורבה ריבה הכל מה רבה רבה כל מיני רבה הכל י אחי עני פרטי שור חמור שה חיים אם פה גם אותו דבר תעשה למה לי חד למהותי קל שגונב קרקע פטור מכפל אחד

למותי עבדים אחד למותי שטרות אבל זה כל אלה לא חייבים כפל גנב עבדים גנב קרקע גנב שטרות הג אומרת גניבה וחיים למה נצרכים גניבה עכשיו אתה שאלת על הגניבה הזאת למה נצרכים לחדרו דם רב החיה לקרן כעין שגנב זה לומדים דורשים אחיהו אם גנב ב החשה הוזלה לאחר גנבה משלם את הקרן כפי שהייתה הבהמה שווה בשעת הגנבה מאיפה דורשים את זה לחיות את הקרן שיש עליהם חיים אולמן דאמר אחד בגנב אחד בטוען טענת גנב למעלה אמרנו פסוק אחד בא לגנב פסוק אחד שצריך לשלם כפל פסוק

אחד טוען טענת גנב בגנב עצמו נפק מם ימצא הגנב בגנב אחד בגנב עצמו נקלה שמשלם כפל מאם ימצא הגנב אז לא צריך ללמוד גנב עצמו אמצה תמצא אז אם ככה המצ תמצא מה דריש ב מב אכי דמר אכי מהמה דר דמ מוד בקנס ואחר כך ב פטור כתב אם ימצה תמצא איך דורשים אם אמצא בעדים תמצ דיינים התחיל נמצא על ידי עדים שהוא גנב רק אז הדיינים יכולים לחייב אותו כפל על הגבע פרט למרשי עצמו יפה הוא בעצמו בא הרשע את עצמו מודה לא משלם כפל

אפילו שבאו אחר כך עדים ומן דאמר תרבו בטוען טענת גנב שני הפסוקים די אם מ תמצא מפיק לגנב עצמו אז אז לכן צריך צ להמצא את זה בשביל גנב עצמו מרשיע עצמו מנלן כלומר מאיפה יודעים שמרשי עצמו לא אמרנו עכשיו מרשי עצמו מי שמודה בכנס פטור אנחנו אמרנו זה בא לברשיה את עצמו מאיפה הוא ילמד אומר מאשר ירשיעו אלוהים כתוב השר שעון אלוהים שלם שיניים לרעהו דווקא יר שעון אלוהים שהדיינים מחייבים אותו ולא המר שע את עצמו אם הוא מודה פטול מה דמר אחד בגנב אחד

בתן גנב דית מם תמצא למרשי עצמו שפטור מלשלם הישר רשעו דריש לה שמרשה עצמו פטור הרי כבר מע מרשה עצמו ממצה תמצא אמר להך הוא מבעלה למוד בקנס לפטו אם לא בעדים אחר כך לכן צריך המטה תמט שמלמד שמודה בקנס פטור זה מיותר וא יכול ללמוד שמודה בקנס פטור אפילו כשבא אחר כך זה צריך לה לימוד מיוחד שמודה בכנס פטור עדים ומן דאמר תרבו בטוען טענת גנב כסבר מודה את רואה אם ממטה תמצא מה דרש בזה לא למעד את המרשה עצמו אז אין לא פסוק נוסף

על מודה בקנס שפטור כצב מודה בכנס ואחר כך באו עדים חייב ומה שאמרנו מודה בקנה זה רק שבא שלא שלא באו עד בשום אופן גם אחר כך בדרך כלל מודה בקנס עד עכשיו למדנו ואחר כך באו עדים פטור עכשיו הוא אומר אם ודה בכנס ואחר כך באדים גם חייב גנב אז מי השומר השומר מי דיבר עכשיו על שואל לא דיברנו על שואל עדיין השומר איפה דובר על שומר ני זה אומן דמה אחד בגנב ואחד בטוען טענת גנב דנב כלי גנב טם כלומר שאם לומד גנב מי

ממצא הגנב ולא מהפסוק אם צא תמצא בשלמה אם ימצא תמצא לך דרבה אחילה שלומד שמוד בקנז אחר כך ב פטול אבל אבל כל עני פרטי שור חמור סה למה לי הרי הם לא נצרכים אז אתת מה כדת ישמעאל תנ ד רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה נשנת לא נשנת אלא לדבר שנתחדש בה כך זה דרך התורה לכתוב פרשה שלמה עוד הפעם אפילו שנתחדש ב רק דבר אחד הנשנית זה לא צורך אפילו כתב אותה התורה בכל זאת לחדש איזה דין שודה בכנס אחר כך בא עדים פטול אל

תשאל אותי עוד פרטים למה ככה דרך התורה ואם הגנב עצמו בשבועה עכשיו לפי הדעה שפסוק אחד נאמר בגנב ופסוק אחד בטוען טענת גנב ודין גנב נכתב בפרשה של טוען טענת גנב אז אמ גנב עצמו בשבועה לא חייב כף רק בשבועת ששבע לשקר כמו טוען טענת גנב טוען טענת גנב מתי הוא חייב כפל דווקא שנשבע לשקר אז גם גנב עצמו אני אגיד לך אומר לא סלק דעתך אי אפשר לומר דבר כזה נתניה רבי יעקב אומר שיניים ישלם שלא בשבועה הנה חיים שיניים ישלם אם ממצא הגנב ששניים

ישלם אתה אומר שלא בשבועה לא בשבועה אמרת לא כך היה כבר אומרת מה היא לא כך היה אמר הביה אם היה הדין שגנב חייב כפל לא לכתוב רחמן שניים ישלם בגנב חומר מ טוען טענת גנב מה טוען טענת גנב תרה אתה ליד בכל זאת אני אומר אחי ב דו ביתר נמצא לו מיד הבעלים לשמור המרכ לשלם תרא גנב עצמו שהוא עכשיו גנב סור לא כ שכן אלא שניים ישם כב רחמנא בגנב עצמו למני אפילו שלא בשבועה חייב גנב כפל והי עכשיו הגמ שואלת ם אמצא תמצא

לאכי הודתה המבע ך תניה בידו אין לי אלא ידו אני יכול ללמוד מכאן שרק הגונב חפץ בידו חייב כפל גגו חצרו רפיפו מן עין ה גנב על ידי מה עשה הוא גנב בחצרו הוא לקח נתן לבהמה במקל מכה והיא הוציאה אותה מחצרו של בעל הבית נכנסה לתוך גגו חצרו וכפו שלו מנן שגם על זה הוא צריך כפל ומר אם ימצא תמצא מכל מקום לא משנה איך אם כן אם אם ימצא תמצא זה בדרשה הזאת למקרה או אמצא אמצא או תמצ תמצא למה המצא תמצא ה ו

דשנה כר שמאמינה תרת הנה אפשר ללמוד מכאן שני דרשות שמה לכן התורה שינתה ם מצא ופעם אחת תמצא אפשר לקח את שני הדרשות שרצינו עד כאן תדע לך היום זה גמרא לא פשוטה כי אנחנו לא רגילים לגמרא כזאת ככה אה אבל זה קצת מובן לא מר אתה איתי לא כי הגמרא קצת קשה אבל בסדר המנים לא שעל ולנים לם פלאים מה מה לאזה מיותר חמור הוא אמר דווקא כל מצ אם יש גנבה או עבדה מצה דווקא אם יש סימן שזה שלו בגניבה הזאת זה סימן לא

סתם הלכות נגמר היום ביום שבת נגמר אבל תתן נו זה לא נורא עדיין ביום שבת לומדים בזה שיום ראשון לא לא נכון תראה מה אומרת ההלכה ח נשג למשתה כלומר לא לעשות חקי החוטים שהולכים לאורכו של בגד לשון שטי או ערב הוא חשב זה עופר חשב לא לשתות שתה לא זה לסדר לערוך חוטים שהולכים לאורכו זה לא למשתה עמרה מדעי אב יש נשים לא לא לא מסדרים שטי לערוך ולעשות חוטי שטי שנכנס חודש אב מנהגה אומר זה מנהג יפה תראה אומר עוד מורם ונוהגים שלא לקדש

את החודש עד אחר תשעה באב יבה אפילו פ מצ צמר זקנות הי עושים כבס צמר כן אבל לא לא בחודש אב לא לא יש נוהגין שלא לאכול בשר שלא לשתות יין בשבת זו שבוע שח תשעב ויש שמוסיפים בראש חודש עד התענית ויש שמוסיפים 17 בתמוז היום אנחנו מ לא היום אנחנו לא כ מ ראש חודש עב לא אוכלים בשר מציאים בראש חודש ולך את הסכין של שחיטה ש שאין שועטים הם לא לצורך מצווה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן יד יש מי שאומר

שנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים מותרים בתבשיל שנתבשל בבשר ואסורים בבשר עוף בבשר מלוח ויין תוסס מותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון אנחנו שותים בעין ברכת הבדלה ברכת המזון שותים ונוהגים להחמיר שלא לשתות יין ברכת המזון ולא בהבדלה אלא נותנים לתינוק במקום דילק התינוק מותר בעצמו לשתות הבדל סעודת מצוו גול מילה פדב מסכת סעודת אירוסין אוכלים בשר שוטים יין כל שכים לסעודה אבל שצמצם ש לא וסייף את יבואו אנשים לא שייכים שבוע שחד באב בתוכה איין כול בשר ושות יין רק מניין מצומצם וזה אפילו ערב

שרה בלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה הלו הרמבם גם אפילו בערב שבת רק סעודה מפסקת ו בסדר הרמבם הרמנו הרב תביא לנו החדש לא אה זה ני לא וד דף רלג כצד סדר השקעת סוטה הבעל בא לבית דין שבירו ואומר להן אשתי האישה הזאת כינ תילה בפני פלוני ופלוני שלא תסתדר פלוני ונסתרה עמו ואלו עדי והרי היא אומרת שהיא טהורה ואני רוצה להשקה לבדוק הדבר ובית דין שומעים דברי העדים סרים לו שני תלמידי חכמים לשומרו ש שמה יבוא עליה קודם שתיה שהרי נסרה עליו עד שתשתה

שלחין אותו לירושלים שאין משכין את הסטה אלא בית דין הגדול ש70 זקנים במקדש כף הגיעו לירושלים בית דין הגדול משיבין אותה בניהם ומאמן עליה שלא בפני בעלה מפחדים אותה פחד גדול שלא תשתה ואומרים לה בתי הרבה יין עושה הרבה חוק עושה הרבה ידות עושה הרבה שכנים רעים עושים ע תקר מישם הגדול שנכתב בקדושה ש י על המים ואומרים לבתי הרבה דמוך נשטפו ואנשים גדולים ויקרים תקף צרן עליהם ונכשלו מגדנה מעשה יהודית ותמר כלתה מעשה ראובן יהודה ותברר כלתו ומעשה ראובן בפילגש אביו ע על פשטו מעשה

אמנון ואחותו כדי להקל עליה עד שתודה אם אמרה הן תמתי או אן שותה יוצאת בלא כתוב בא והולכת לה ג עמדה בדיבור שהיא טהורה מביאין אותה לשער מזרחי של עזרה שהוא כנגד קודש הקודשים מעלין אותה במקום למקום ו מקיפין בה כדי להגעת שתקצר נפשה אולי תודה ד' אם למדה בדבורה מביאין אותה כנגד שער המזרח מבחוץ מעמיד אותה שם היייתה מתכסה מתכסה בשחורים אם היו השחורים נעילה מתכסה בבגדים שאיין בהם נוי מסירים כל כל חלי כסף זהב שעליה ו מקבציים אותה קבוץ גדול של נשים שכן הנשים

נמצאות שם חייבות לראותה שנאמר ונאסרו כל אנשים ולא תעשנה כ מזימת וכל איש שיחפוץ לבוא לראותה יבוא ויראה ועומדת ביניהם ולא רדית ולא מטפחת אלא בבגדיה קופח על ראשה כמו שהאישה בתוך ביתה והם מניחים שם לא עבדיה ולא שבחיה פני שהיא מכרת אותן ודעתה מתיישבת בהן ז אחר כך משביעים אותה בלשון שהי מכרת מודיעה בלשונה שלא גרם לה אלא כ סטירה שכינה לה בעלה ונסתרה ואומר לה בלשון שהי מכרת אם לא שכב איש אותך ואם תי טומא תחת אישך אנק מי המרים המאררים האלה ואד כתי

תחת אש כתמת ויתן אבך את שחוו בעדך יתן אדוני אותך ללי לשבועה בתוך עמך בת אדך נופל בניך צב במים המרים האלה במ בח ו אומרת אמן אמן בלשון שהי מקלת מודיעה ש מודיעה שהבטן היא תלקה תחילה והרך בסוף כדי שלא להוציא לעז על המים ואחר כך מביא מג מגילה של עור טהור מגילה של עוף עור טהור עור כמו ספר תורה כותב עליה בלשון הקודש בדיו ש שם בקון קטום שמה של האישה כמו הגת כותב כל הדברים שהשביע אותה בהם או אות באות מילה במילה כותב

שם כתבו ונו כותב אמן אמן אחר כך מביא כרץ שלא נעשה בו מלאכה מעולם ולא יראה ככלי בולה מאורך הזמן ואם מחזירה קבש חדש כשר ן לתוכו חצי לוג מים מקיו חצי לוג שהיה במקדש היה מודו ונכנס בו לאכל מקום שהיה שם ימינה נכנס בו טבלה ששש טבעת כבובה מגבע הטבלה ולוקח פר מקק משכן נותנו על פני המים ר פני המים נותן לתוכו דבר מר כגו ע צ ב שנאמר ממרים מח ן המגילה לשמ וימחה יפה יפה עד שלא ישאר במגילה ראשם הניכר אחר כך כהן

אחר בא אליה כהני עזרה חוץ בגדה כנגד פניה וקורע עד שהוא מגלה תבה מגלה שערה וסותר מחלפות רשה כדי נבלה מביא חבל מצרי כדי להזיז כירה מעשה מצרים שעשתה ואם לא מצאה מצרי מביא חבל מכל מקום וקוש שור למעלה מדדה כדי שלא יפלו הבגדים נמצא רומה שהרי נקרעו כך מביא יסרון קמח שעורים בשל בעל ותו בכפיפה מצלית ח בכפיפה באים מש לשקע נו דה כדי געה אחר כך לוקח מח מן הכפיפה נו לקלי שרת ו נותן שמן ולא לבונה ה נתן לוק לשמן בפני עצמה לבונה

בפני עצמה שני אמר לא יצוק עליה שמן יתן עליה לבונה חוץ מה שפור רושה נותן ו המים בכלי ביד הכהן ויראה אותה את המים שנאמר ביד הכהן ו ה מהמרים המאררים מסכנה האישה הזא ואחר כך משקה אותה ואחר שתשתה לוקח כ שרת שש ממנחה נותנו על ידיה וכ מניחו מניח ידו תחתיה ומניפה במזר פות מליך עלי מגיש המנח לק מערבית של המזבח כשר נחות של יחיד וקומץ מקטיר וקומץ שר נח כים תרא אזה עבודה זה אם תורה יוצא והולכת לה והרי הי מותרת לבעלה ם ת

בור גים ן אומרים הציו הצי כדי שלא תפוס ד דות מוות בזרת נשים ן מציא מזת נשים שה עומדת בנצבא בתחילה חר כ תיפול ך ותמ יז באותה שעה שתמות ימ הנוף ששקע ד בכל מקום שהוא לא דתי רע לו וראות שעולה אותו דבר צבות בטן פי ירך כל הדברים הלו בשלו חטא בעל מעולם אבל אם בעל בעילה של אסור אין המים בודקים את אשתו כמו שבנו גם שהוא הוא לא בעל בעילת איסו דיק לא רק איתה כל העולם ואם עבר כ את האישה אר מוסיף

עלתו פשע שגורים לש ש צי זותה ישה אומרת ח שזנתה ולא בתגובה והיא לא תדע שמעשה הבע גרמו כך משרבו מנפ בגלוי בית בית שני בתו ממרים ם כתוב בכונה לא לא אבקות על בתכם כי תזנה ועל כלכם כי כי נפנה סוטה שהיה לה זכות תלמוד תורה אף על פי שאין מצובה על תמוד תורה הרי זו תולה לה ואין מתה לשעתה אלא נמוק והולכת וכלים כבדים וים עליה עד שתמות אחר שנה או שתיים או שלוש לפי זכותה והיא מתה בצבת בטן פי ים תראה מה זה

סה שתרים לא מת מין הרי מותרת לבעלה אפילו היה כהן י שו חוים לבוא עליה חלו על שר ולא צותה בתנ חיל פ לירך הרי זו מותרת א שתתחיל בתנ לצות פ לירך א זו אסורה ודאית סוטה ששתתה ו הייתה טהורה הרי זו מתחזקת לפניה מזות אם הייתה בחו הי אסור תעבר ותל את זכר שומ הנה אם היה דרכה ד בקושי תלד במ היה דרכה ד כבוד תד זכרים באו עדי טומא שתת הרי זאת תצא בלא כתובה ואסורה לבעלה אפילו לא ר לה דבר מדברים האלו

מפני שאין המים בודקים שין שמוד זותה עוד שב בעלה ש מ בעון גיע ל בתים את אשתו א בא עיד אחת שעי ש טמאה הזאת ישבת עד בעלה שר שתת כד שזנתה באונס או שבת עליה זה שקנ או אם דך איבר אין בטקן אותה שנאמר והי נתפסה פנוס ש נתפסה חוקה באישה פ משוגתי שותה שבת זרה פליה דרך אברים כן זה ליום שבת אז בעזרת השם שיום ראשון נלמד זו פ פה החתן חזה דף עח למר פ רפ דבר דבר אלאל גזור מ דבר דבר ז

ויאמר אמם ה בנים לא ישקר מושיע ויצא בש ישרא ו ויש וסו במחנה מג ראית זה פרשת שבוע מה זה את מי הרג אותו איש רבי רבי חי פת כ דבר עתיק ודאי ש ישועות גדולות ש לאבותינו הקדושים אברהם משה כ הל הקדוש בר כל חיים טובים בשמחה בכל וסלה קשמ ורוחני ישועות גדולות כן יהי רצון ונאמר אמן רבי חנניה בן הקשה אומר הצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כרב ם ורה מצוות שנאמד אדוני חפ שמע צדקו יגדיל תורה ויאדיר דל תקדש שמ רבה

אמן חי לכל ב ישראל בג קרמו אמן שברך יתברך