הדף היומי מסכת בבא קמא דף נ הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי צום עשרה טבת תשפד

‏ja ‏og זרע השדה כן עכשיו ישמע א הדלקתי את זה מקודם בסדר עכשיו זה בסדר אז בעזרת השם עכשיו זה הזמן שאנחנו נעשה תשובה ובעזרת השם יהיה ישועה אם אנחנו נלך בדרך השם הכל הימים נלך בעבודת השם ואתם יודעים כל דבר שקורה לאדם אדם לא מבין כמו שראיינו בפרשה אומר להם יוסף אלוהים חשבה לטובה אתם מה שחשבתם חשבתם אבל הקדוש ברוך הוא עשה את הכל לטובה להחיות כיום הזה עם רע והכל לטובה מאיתו הברך אתה יודע הרבה פעמים בחיים שלבן אדם הוא רואה בעיות צרות אבל

דע בסוף הוא רואה שכל מה שקרה לו זה לטובתו הכל זה לטובה כי אדם לא מבין על מה אנחנו יודעים דרכי השם אספר לכם רק דבר אחד שהיה במלחמת העולם השנייה שמה ה האמריקאים והאנגלים התקיפו חזק בת ההיטלר והחיילים שלו שלו ואז אמר אמר להם לכולם לחזור לחזור לגרמניה הם כולם נטשו מיד וחזרו אבל אי אפשר ואמר להם עוד דבר אומר להם כל מקום שאתם רואים את המחנות ואת הכל ההשמדה את הכל להשמיד שלא ישאר זכר למה לא רוצים יהודים שום זכר כמה שאתם יכולים בדרך

גם שאתם באים וחוזרים הפסדנו עכשיו עד עכשיו מעכשיו הפסד אבל תשמידו כל דבר בדרך אפילו מחנות עניינים שלא ישאר חס ושלום איזה משהו מהיהודים אז הנה היה איזה ממש 300 איזה יהודים ככה שהם לקחו אותם היה אכזרי מאוד לקחו אותם ברגל איתם עד גרמניה ושם היו הרבה רוסים גם שבויים הרבה מרוסיה שבועים אצלהם וזה היה סוף המלחמה הם יודעים עכשיו דיי הם חייבים לברוח לא שנים שז איפה זמזום אולי המזגן ת המזגן אזה קש עכשיו ו חים ם טוב בעזרת השם אז מה הם עשו אז

הם ולא הם לקחו את היהודים האלה ושמה הם ידעו שעוד מעד הם הולכים אמרו להם לפני שאתם כולכם וצים לחרות מאצלנו תן לכם מתנה אומר שהם הם מספרים שהם לא אכלו היה יהודי אחד שם והוא ניצול אז הוא אומר לא אכנו איפה שמו אותם המ הרוסים ביחד היה כמה אלפים שם אז הוא אומר שהם לא קיבלו לחמניות חמות מי ראה ראו רק שלפני חודש הביאו להם לחמניות מה זה חמות אמר להם כל אחד עכשיו יקבל שתזכרו אותנו לטובה לא רעה תקבלו מאיתנו מתנה ואז מה זה

הם היו רעבים אדם היה מוכן לוותר על הכל רק תגיד לו תצא לחירות או תאכל לחמניה היה מוכן לאכול את הרחמניה לא לצאת כל כך היה צרה אז א אז הביאו שמה אלפים של חמניות כל אחד חטף חטף אומר היהודי הזה אני באתי גם לקחת לקחתי לי אחד אחת לחמניה אחת אחר כך ראיתי צד שני הביאו עוד לחמניות גם כן לקחתי בא רוסי אחד בכוח לקח לי את זה וישנתי בלי לאכול והייתי בוכה אומר ריבונו של עולם למה למה ככה אומר והם כל כל ה הטלר

נסאו ברחו אומר הם קמו בבוקר הוא קם רואה השמש זורחת אף אחד לא קם הם שמו להם בתוך הלחמניות רעל כן בר מינן ואז אף אחד לא קם כל מי שאכלת ת לא כמו אומר אני לא אכלתי מהשמיים ראיתי מה השם עשה איתי זה אלוהים חשווה לטובה אומר וניצלתי והקמתי עכשיו משפחה והכל זה הכל מעלת עילות וסיבת הסיבות ככה זה הולך אז בעזרת השם שקדוש ברוך הוא יבטל ממה שלא יקומו צרות לעם ישראל כן אז אנחנו נפתח את ה שמואל כן אנחנו שמואל ב פרק יג

פסוק ד הוא לא ש הוא אומר שוב יש ד רבי חיים ויבוא אבשלום המלך ויאמר אננה וזזים לעבדך ינכ המלך ועבדו עם עבדך ויאמר המלך אלם שלום אין בני על בני עלנה נלך כולנו ואני נכבד עליך ויפרוץ בו ויפרוץ בו ולא אב ללכת ויברכהו ויאמר אב שלום ולא ילך נ איתנו אמנון אחי ומר לו המלך למה ילך עמך ויפרוץ בו אב שלום וישלח איתו את אמנון ואת כל בני המלך ויצב אב שלום את נעריו למור ונה כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הקו את אמנון ומתם

אותו אל תיראו הלו כי אנוכי צויתי אתכם חזקו ויהיו לבני חין ויעשו נרי שלום גשר צב שלם ויקומו כל בני המל רכבו איש על דו וינוסו וימה בדרך ושמו דוד לאמור קב שלום את כל בני המלך ו נותר מהם אחד ויקם המלך ויקרא את בדם ושכב ארצה לבדם נצבים כע נים וי יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדוני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנו נבדו מת כי על פי אב שלום היתה שומה ביום ענותו את תמר אחותו ועתה [מוזיקה] ישם אדוני המלך

הבו דבר לאמור כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת ויברח שלום זה הנער הצופה את עיניו ויבי עמר לכי מדרך אחרי מצד ההר ויאמר יהונדב אל המלך הנ בני המלך באו כדבר עבדך כן היה ויקח ותו דבר והנ בני המלך באו ויסו כלם ובקו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאוד ואב שלום ברח וילך אל תלמי בן עמיהוד מלך גשו ויתאבל על בנו כל הימים מי זה דוד המלך ואב שלום ברח וילך גשו שם שלוש שנים ותכל דוד המלך לצאת אלם שלום כי

נחם על אמנון כי מת וידע יואב בן צרויה כילב המלך עליו שלום עד כאן שיהיה בשורות טובות כן א משניות ולפני המשנה צדקה תן היום כפול לציון משה מה זה אתמול מה זה קשור אתמול נתתי לכל לא לא היום זה היום זה עשרה בטבט ביום צום עושים מה זהו תן כפול הנה אתה רואה זה שבע נפתוח משניות אנחנו משניות מסכת בשקט בשקט פרק טז משנה ב בוא נזכה למצוות תיקח מציו משה כפול גם הוא נותן נותן בסטר חכה עד שהא מממש את כל מה שאמא נתנה

לאט לאט שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי זו אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו לזו עדים ולזו עדים אין עדים את שיש עדים אסורה ואת שאין לה עדים מותרת לזו בנים ולזו אין בנים את שיש לה בנים מותרת ואת שאין הבנים אסורה תיי במו ומתו יבמין אסורות להינשא רבי אלעזר אומר הויל ותרו ליבמן ליבמן אותרו לכל אדם שנה ג אין מעידים על אדם שמת להתיר את אשתו אלא על פרצוף הפנים עם החוטם ואף על פי שש סימנים

בגופו חלו אין מעידים אלא עד שתצא נפשו ואפילו ראו מרוד צלוב והחייה אוכלת בו אין מעידים אלא על ש עד שלושה ימים ר יהודה בב אומר לא כל אדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוים נכון אזה אתה לוקח ח כן קח שעומד טוב כן לא לא אלה לא עומדים טוב מה עומד טוב תקח גם ו גם בסדר ד עד כאן תפילת בית המדרש שתי אדוני לנגדי תמיד כני במות שחו קודש בריך ם ות ככ שם כל ישראל הנה אנחנו ב ק מצת הש ש תורה

כמו כתוב גשמה צנו בורנו נועם אנו עלינו עלינו ידנו עלינו מעשה ידנו עלינו ידנו כהו רצ ברוך אתו בר מסיון עושה שמיים ו כן היום אנחנו דף נו נפתוח דף נו הלימוד צאתי יום שישי פה עכשיו לקחתי תן לי אותו כ הלימוד היום נו נשמת מרים אסתר בת חוה נו נשמת אפרים בן יוסף וחמה מה אסתר פנינ לול בת זכריה וכינה דניאל בן רבקה וגם כן מה אמרת יש ב ישועה בן פרחיה אליהו בן יפה בצ לי בצרה זילפה בתחנה כן והשם רוח השם תלחם גן

עכשיו הלימוד שאנחנו יודים לרפואת שושנ שחת בת מרים השם יפפה אותה וחייה אותה ולהצלחת תהר בת איריס ומשה בן שושנ שויכה בסדר לפתוח דף נ אנחנו אתמול הגענו בדף נון למטה בנקודתיים בשורות הרחבות למטה בנקודתיים תנו רבנן מצאתם תנו רבנן יופי ו משה פתחת תבדוק עוד הפעם תבדוק הוא אמרכל פם הרב נוגע באיזה מקום זה לא אני אשתדל לא ליגוע כן בסדר רבי חיים אני אשתדל אני אשתדל אני אשתדל להיות זה בסדר מה נעשה אני אשתדל רבי חיים מחילה מחילה אני משתדל אני משתדל תענו רבנן

חפר ופתח ומסר לרבי פטור אדם חפר ופתח בור ברשות הרבים מסר אותו אחר כך לרבים הלך אתה יודע לשבעת טובי העיר אמר להם תראו איזה עיר איזה בור עשיתי יפה תחתי אותו בטיט כל זה אני מוסר לכם מתנה בשביל שיוכלו לשתות להנות ממנו רבים שתו מים עולה רגלים פטור על נזקיו למה מסר את זה ל לרשות חפר ופתח ולא מסר לרבים פתח בור ברשות הרבים ולא מסר חייב כל מ נזכה הבור מי שנופל וכולי חייב וכן מנהגו ש נחוניה חופר בורות שנו מערות שהיה חופר וא

פותח הוא מוסר לרבים היה עושה בורות ברשות הרבים לצורך עולי רגלים סדר אותם יפה שם להם מנעול הכל בא לעיריה כמו שאומרים טובי העיר אומר להם הנה בבקשה כששמעו חכמים בדבר אמרו קיים זה הלכה זו הלכה זו וו מה וכי רק הלכה זו קיים הלכות נוספות לא אלא אמה אף הלכה זו גם זו קיים תענו רבנן תענו ן מעשה בביתו של נחוניה חופר שחין שנפלה לבור גדול של מים בור גדול היה בפנים מים באו והודיעו את רבי חננה בן דוסא שהתפלל עליה שתצא בשלום שעה ראשונה

אמר להם שלום עדיין הכל בסדר עתידה לעלות מהבור שנייה אמר להם שלום עוד היא תכף תעלה מהבור ש אמר להם עלת מהבור נצל אמרו לה מי ילך מי לה אותך מהבור שאלו אותה אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו וזקן אחד מנהיגו ראית זכר של רחלים וזקן אחד זה אלו של יצחק היה מוליך זקן שהוליכו זה אברהם אבינו ככה תראה איזה פלא פלאות בזקן אחד מנהיגו פלאות אמרו לו אמרו לו לרבי חנינה בן דוסא נביא אתה שידעת שהיא תנצל אמר להם לא נבי

אנוכי ולא בן נבי אנוכי אלא כך אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יקשר בו זרעו נח כמה תיגע לעם ישראל כמה סידר מים לעולה רגלים מה תמות בטו במים זה לא יכול להיות פלא פלאות התפלל עליה וזכתה הנה אתה יודע מה זה בא אברהם אבינו למה הוא עזר לבניו אז בא אברהם עם אלו של יצחק ועזר לו למה אברהם היה עובד יש לו בית אשל אשל מיוחד שעוזר לאנשים לתת להם לאכול לשתות כן אמר רבי אחה אף על פי כן שנחו ניה ככה הצטער בחפירת בורות

מים מת בנו בצמה אוי ואבוי שנאמר וסביבו נסערה מאוד מהזה זה נסערה מלשון שערה מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט הצערה צדיקים דבקים בו מדקדק איתם אכי דק רבי נחוניה אמר מאחה אין ערץ בשות קדשים רבה ונורא על כל סביביו ראית הקדוש ברוך הוא מטיל אמה משפטיו על הצדיקים הסובבים אותו אוי אוי אוי אוי אוי אוי אתם יודעים חטא אם אדם חייל פשוט עשה איזה בעיה היה צריך לראות את המזרח וירד המערב אז עשה בעיה לא כל כך נורא אבל מפקד מקלקל במאמר

פיב צריך לתת פקודה להתקדם או לסק את החור אוי ואבוי זה בעיה אבל הגנרל הגדול ראש המלחמה יושב בחדר מסדרת מפה עם טעה בדבר קטן מחריב עולם לכן זה נקרא סביבה נסערה מאוד הצדיק הוא מושל על כל העולם צדיק משה נראת אלוהים לכן סביבה נסער מאוד אמר רבי חנינה כל גלגל החיים אתה רואה פה ספר פה פה פה פה מולך מולך כן עוד קצת עוד ימינה איי אי אי אי אי כל אומר הקדוש ברוך הוא רב כל אומר הקדוש ברוך הוא וטרן תבינו עובר על פשע

אדם יחזור בתשובה יוותרו חייו ו מה זה ייוותרו יבקרו חייו אין דבר כזה אדם יחתה ויגיד כן הקדוש ברוך הוא יוותר לי אין דבר כזה מי שרוצה הקדוש ברוך הוא יוותר לו על חטאיו בתשובה יפקיר הבני מעיים שלו כלומר יוותרו מעב מי שרוצה באמת שהקדוש ברוך הוא יקבל אומר יפקיר את מעב מה פירוש לא יכול לא לאכול לא יתן למעיים שלו לאכול אתה רואה מה שהוא אומר מ זה לא הפשט סתם חידוש אומר את זה הרב מאניפולי אומר מי שרוצה שהקדוש ברוך הוא יותר לו על

חטאיו כל הם אומר הקדוש ברוך הוא ותרן מבקש כושון תוותר לי תוותר על המעיים שלך כומר אל תאכל תצום השרה בתבת לצום אמר רבי חננ כל אומר הקדוש ברוך הוא בטרן שובר על פשע הוא חייב שנאמר אצור תמים פעו ככל דרכ משפעת אין רחמים צריך לדעת הדרכים של הקדוש ברך הוא זה דין אמר רבי חנא חמני מה דכתיב להפוך צון משה רך אפיים ולא כתיב רך אף רך אפיים רך אף למה לא ב הקדוש ברוך הוא ארך הפים לצדיקים לרשעים הקדוש ברוך הוא מעריך אפה לא

רק גם בלשון רבים יש הרבה פעמים הקדוש ברוך הוא נותן שתי המתנות כלומר גם ממתים מלשלם להם שכר טוב לאלתר ולרשעים ממתים להעניש אותם לאלתר ערך הפים לצדיקים צדיקים לא עושים עוונות מה זה ערך הפים לצדיקים אומר כמה אני רוצה לשלם להם טוב עוד קצת אני מחכה לצדיקים למה רוצה שיקבלו בעולם ה כמה שיותר ולרשעים גם כן מעריך אסור רע לא נותן להם מיד עונש אומר אולי עוד יחזור בתשובה ערך הפים כלומר ערך הפים אחת של טובה אחת של רעה תנו רבנן לא יסכל אדם מרשות

מרשותו לרשות רבים לא יפנה אדם האבנים שלו ויש לו בשדה בבית כל מיני אבנים מפריעות לא רוק אותם ברשות הרבים זה יכולים אנשים להתקל וליפול מעשה באדם אחד שהיה מסכן מרשותו לרשות הרבים צו חסיד אחד כל חסיד שיש בגמרא זה רבי יהודה בר אלעי אמר לו רקע רשע ריק בפני מה אתה מסכן מרשות שאינה שלך לרשות שלך כלומר אומר לו אתה מסכל הבית שלו אומר לו עוד מעט זה לא יהיה שלך אתה מבין למה אתה מסכל מרסו שלאו שלך מהבית שלך שעוד מעט לא יהיה שלך

רשות שלך ל רשות הרבים זה אתה הולך שם אתה משתמש שם זה נקרא רשות שלך לגלג עליו אותו אדם לא הבין מה שכוונת החסיד מה אומר לימים נצטרך למכור שדהו ותני עני והיה מהמהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותם אבנים אמר יפה אמר לאותו חסיד מפני פ אתה מסכן משוט שנה שלך לרשות שלך אתה רואה הבית שלו נהפך להיות לא שלו מחר אותו לא היה לו רשות הרבים זה שלו הוא עכשיו נהייה יושב בזה ב ישיבת רחובות אויו משנה החופר בור רשות הרבים ונפל לתוכו שור א

חמור חייב זה התורה אומרת חפר ברשות הרבים ונפל שמה שור או חמור חייב חד החופר בור אם זה עגול בור עגול או שיח זה ארוך וצר ומערה חופר מערה היא מרובעת ומכוסה בקירוי יש לה פתח נערה אזה גדול בפנים מרובע אבל יש לה קירוי יש לה פתח מהצד חריצי גם חריצי הם מרובעים לב לא מקורים פתוחים לגמרי ונעצים חופר זה בורות רחבים מלמעלה וצרים מלמטה זה נקרא נעצי חייב אז הגמר אומרת המשנה אומרת אם כן למה נאמר בור בתורה כתוב בור למה בור מה בור שיש

בו כדי להמית עשרה טפחים אפקון שיש בו כדי להמית רה טפחים סתם בור עומקו ע טפחים ולכן כמו שחופר בו חייב שנפלה בו בהמה ומתה כיוון שעשרה טפחים עומק שיכול להמית אז גם כל סוג של חפירה התחייב החופר דווקא שיש בו כדי להמית עומק עשרה טפחים אבל היו פחותים מעשרה טפחים ונפ ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור בעל הבור למה לא מחמד בורו מת ואם הוא זק בו שהוא פחות מע פחים לומד חייב בעל הבור נזכור הם היו פחותים מעשר טפחים ונפל שמה שור חמור

ומת פטור אבל אם הוא זק בו אז חייב אפילו שזה פחות מע תכים הוא זק בו חייב גמרא אמרר בור שחיה עליו התורה ו ולא טו אתה רואה זה מחלוקת מה ממית בבור האם החבטה שנפל בתוך בור עמוק נחבט זה ממית או הנחנק אין לו אוויר לנשום אז רב אומר בור שחיה בתו להבלו על ההבל שנוצר בבור מזיק לו ולא לבתו לא על החבטה שמזיקה ל נופל בבור על מה כסבר חבת כרכה עולם הוא ד מזכ חברתה זה לא הוא הזיק לו קרקע עולם הוא עשה

חפירה זה הוא גרם ליפול אבל לא לא לא הוא הזיק לו החבטה זה לא מתייחס לחופר יחייב אותו עליה זה רק גורם גרמה שהוא גרם שם שתהייה חבטה סילק משם את העפר אבל ההבל הוא דבר החדש שנוצר בבור על ידי החפירה ולכן הוא חייב על ההבל ההבל חנק אותו ומת ו שמואל אמר שמואל אמר להבלו וכל שכן לחברתו על ההבל הוא חייב שאפילו שהבל בא מאליו לתוך הבור וכל שכן שחייב על החבטה למה החופר יצר את צורת הבור שגורמת חבטה ואם תאמר חבטו אמרה תורה ולא

להבלו כיוון שחבתי יש בו ליחסה לחופר אז דווקא התורה דיברה על מי שחובת לא לא מי שאיין לו הבל אומר התורה העידה על הבור ואפילו מלא פוגין של צמר אומר התורה מעידה מי שחופר בור עמוק עשרה אפילו למטה היה פוגין של צמר חייו זה לא בגלל חוותה זה בשמע שזה הבל מהבל שאיין לו מה לנשום אפילו יש בפנים ספוגים של צמר מה הי בני הו מה ההבדל אם מתה הבהמה בבור של עשרה בןכ התחייב לכול עלמה חייב מתה הבהמה בפנים חייב מה זה אכפת לך מחמת

חבטה מה היא נפק מינה או מחמת הבל קבני דעבד גובה ברשות הרבים עשה תן הוא לא עשה ממש בור חפר בור הוא עשה טל גבוה ברשות הרבים עשה ערימת עפר כמו מקום כזה ואז נפל בפנים אבל הוא לא בתוך הבור עמוק באדמה הוא עשה טל גבוה ואדם נפל מהטל כמו מרפסת נגיד כן לרב הגובה לא מחייב אפילו שהוא נכבד זה גרמה אז על גובה לא חייב לשמואל הגובה בנה ממחי זה חבטה שמואל אומר בגלל חבטה כי בגובה שהוא ירד זה לא בור זה גבוה עשה תל

ואדם נפל מהטל אז זה אז אין שמה הבל לפי רב שחיה בבור על רק בגלל הבל אז לכן הוא פטור למה אין שמה הבל אבל לפי שמואל שעל חבטה חייב מה יתע מדרו פותר על חבותה ומקרב נפל עד שיפול דרך נפילה כתוב שמה נף על שמה שחמור משמעת שיפול בעומק ועל פניו כי רק אז ניזוק למה שהוא לא נושם את ההוה נפל בעומק ועל הפנים אז הוא לא נושם ושמואל בנפל כל דיו משמע לא מי אמר נופל על פניו כל דהוא תנן עכשיו ג מקשה על

רב תנן אם כן למה נאמר בור מה בור שיש בו כדי להמית למה אם גם חריצי אמרנו במשנה אם גמה חריצי ומערה וכל אלה גם כן חייב עליהם נעצי חריצי שיח כל זה חייב עליהן אז למה נאמר בור מה בור שיש בו כדי להמית עשרה פחים אף כל שיש בו כדי להעמיד עשרה פחים צריך שיהיה עמוק בשמה לשמואל אף כל תו ייה גובה לרבות מה זה שחייב אם סתל ברשות הרבים ועלתה הבהמה ונפלה למרות שאין שם הבל חייב אלא לרב אף כל תוי מים מה זה

בא לרבות אומרת לאתויי חריצי בעצי נעצי שגם עליהם חייב החופר אה חריצי נעצי ב קטנ להו כתוב בפירוש במשנה בהד קטנ לאו תנה תנה והדר מפרש נכון נכון שכתוב מפש אבל קודם כל אמרה התורה שנתה המשנה ואחר כך מפרש את המשנה מאיך אן לומדים שהתורה נקטה דווקא בו אכל סיע סיג מער אף כול הגמר מבררת עכשיו ואני כול הוא דקתני למה לי למה צריך לפרט אותם צריך מבור ערה בבלה אז יכול להמית משום דת כריכה הוא קטן ועגול אבל סיח דאריך שהוא ארוך ויש בו אוויר

יותר אם בעשר לת בבלה נפל בתוך עמוק סרה אין בזה הבל כי הוא ארוך אז לכן בא להגיד לך גם סיח וית נסיח אב מנה סיח עשרה ודת בבלה בשום קטין הוצר אבל מערה ד מרבעה אמה בעשרה לת בהבה כיוון שהיא מרובעת אז אפילו עמוק עשרה אין בהבל והתנה מערה ומנה מערה בעשרה אודת בבלה משום דטלה מקורה סתומה מלמעלה אבל חריצים ד מטל אין בהם אין בהם תקרה אז באמת אין בזה הבן אמה בעשרה ובלה ללכן צריך להגיד לא גם שמה בעשרה יש הבלה וחצי חרצי

עבו פ מתא אין בהם למעלה רוחב יותר ממה שמתחת למטה אבל נעצי דרכי למעלה פ מתאה רחבים מלמעלה יותר מלמטה אם בעשרה ל בבלה כמה שמעלה לכן כתב גם נעצי שגם בעומק השרה טפחים יש בהם כדי להמית תנן היו פחותים מעשרה טפחים אם היה פחות אמרנו במשנה היו פחון הבור לא עמוק אסלה ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואם הוזק בו חייב אבל אם הוזק החמור חייב נפל לתוכו שורו חמור במת פטור מה הטעמה ל משום דלת בחבטה נו בו פחות מעשרה אין בו חבטה

כדי להמית אפילו שיש אבל אפשר למות ממנו הגמרא מבינה שהבל יש בכל עומק של בור רק בחבטה יש הבדל בין נופל מגובה גדול של גובה עשר כ פחות אם פחות לא הגמרא אומר אז אם כן קשה אז זה קשה בין רבין לשמואל הם חיייבים על ההבל ש בבור גם שמואל מחייב על ההבל ש בבור אומר לא משום דלת בבלה אין לא לא משום שאין בו חבטה אלא גם הבל אין בבור פחות מעשרה ואיין בו חבטה יחי מוזק בו חייב עלת בהבל אמרי איין הבלה למיתה ויש

הבלה זכין אין הבל שיכול לגרום לו למוות אבל הבל אין יש בו אין בו הבל שיכול לגרום לו לנזק כלומר לטיש את כוחו אין לו מספיק אוויר הוא לא מת אבל נהיה מוש עכשיו בוא תראה מה היה שים לב מהר ההוא תורה דנפל ריתה דלאה שור נפל לתעלת מים שמשקים ממנה את השדות היו גדולים ממנה מים עומקה היה רק שישה פחים אמה זה נקרא אמת המים אמת אמה זה שישה טפחים כלומר היא עמוקה אמה רחבה אמה אז היה נפל שמה שור טרפה רב נחמן כן למה

אחת מהתרת ה נפלה מן הגג חוש ש שתקו ברע זה מה עשה הפיקח הזה נפל מיד שחט אותה אתה מבין היה צריך לחכות כמה זמן לראות אמר חמן הנה הנה הגמרה תגיד אמר רב נחמן א שקיל מרה דעי תורה קב קמחה וזל תנא במדרשה שאם שאתה מעת לעת כשרה לא הפסד תורד שווה כמה כבה אומר אם היה לוקח קצת אוכל קבה איך הוא אומר לו היה בעל אשו לוקח עמו קב של קמח צדה לדרך והולך לשאול את החכמים היו אומרים לו שאם שעתה מעת לעת 24

שעות המשיך לחיות כשרה ולא הפסדה לתורה ד שווה כמה קבל הוא שחט אותו מיד מה אתה שוחט מיד עלמה כסבא רחמן יש חבטה בפחות מעשרה שיכולה להעמיד למה מה הוא הטריף את השור במקש התי ורב רב נחמן היו פחותים מעשר טפחים נפל לתוכו שור חמור ומת פטול מה הייתה מעלה משום דלת בחבטה אפשר שלא ימות לא משום דלת בבלה אומר לא ייתכן ויש חבטה יכולה להעמיד גם בגובה של פחות עשרה מה שאמרנו במשנה פטור אמת בבור של פחות מעשרה משום אין בו הבל רחמן סובר כמו

רב שהתורה חיוה רק על ההבל ולא על החבטה י אכי הוא זק בו חייו עלד בהולה הגמרא אומרת הוא זק בו חייו למה הגמר הבינה ש בבור ייתכן רק הבלה מימית אז מה הוא זק סך הכל הוא זק אמר לה אין הבה ל אין הבה למיתה ויש הבה לנזיקין בבור פחות מעשר אין הבל למיתה אבל יש הבל שהוא נזק ממנו נהיה חלוש כמו אמרנו למעלה איבים בית הסקילה היה גבוה שתי קומות אתה יודע זה בר מינן אדם שהיה חייב סקילה היה לוקחים אותו בית גבוה שתי

קומות דוחפים אותה חייב סקילה להעמיד אותו שני קומות של אדם אתה יודע שלוש אמות ווד שלוש עמות קומת אדם זה שלוש עמות כל עמה זה שישה טפחים אז אז זה מטר מטר וחצי מטר יותר קצת וחצי השלוש כאלה אין לי 4 וחצי מטר היה גבוה שני קומות ונעלה בקומה שלו הרי הרי כאן שלוש ביחד עם קומתו של ש זקן זה שלוש קומות של אדם והי סקת חבותה בפחות מעשרה למה ניקו הי למה צריך כל כך גובה למה צריך גובה כזה גדול פחות אם יכול למות ופחות

למה צריך ו עמיך נביד עשרה טפחים כיוון שמודה כולם מודעים שיש חבטה שיכולה להמית אלא כרב נחמן למה מה רב נחמן אמ רבא ב רבוע למה עושים כזה גבוה אמקר ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיטה יפה צריך להרוג באופן שימות מהר לכן גבוה יותר שימות מהר י אחי נגב תפה הרבה יותר גבוה משום ד מנויל אחר כך הוא יהיה חס ושלום מנוון מה זה מנוון פרקו התפרקו לו מהגובה הגבוה מאוד התפרקו לו כל העצמות וזה לא יפה טבים כי איפול הנופל ממנו ממנו ולא לתוכו כיצד

אמרנו בבריתה ועשית מעכה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו ממנו ולא לתוכו שחיוב כן תתקשר לאהרון חיוב שעשית מעכה זה רק בבית שעלולים ליפול ממנו לא לרשות הרבים ולא בבית שעלולים ליפול ברשות הרבים לתוכו כיצד הנה היייתה רשות הרבים גבוה ממנו עשרה טפחים מהבית ונפל מתוכה מתוכה לתוכו עלול אדם ליפול רשות הרבים על גג הבית פטור מעשיית מעכה עמוקה ממנו עשה טפחים היייתה רשות הרבים עמוקה ממנו עשר טבחים ונפל מתוכו לתוכה שאלו ליפול מגג הבית חייב חייב לעשות מעכי שלא ייפול מהבית שלו

שלא ייפול מהבית שלו לבפנים וסקה דעתך יש תה בפחות מעשרה למה לי למה לי עשרה אם יש יכול להעמיד פחות מעשנה אז למה אני שיהייה ביית גבוה ברשות הרבים עשנה הגם ב מע תפוחים יכול למות אמר לה שנ בית אכול פחות מעה ל בית אומר לו זה לא חייב לעשות מעכה זה לא בית ועשית מעכה לגגך נכון שיכול להעמיד גם פחות מעש התורה לא חייבה לעשות מעקל הגג רק של בית אז אם הוא לא ערה טפחים אדם לא יכול להיכנס מה יוריד את הראש שלו אזת

נשבית כול פחות מור כן הי אחי שצריך חלל גבוה שהי עשרה אשת ער דל מנ תקרא מעזיבה מגבלה עסלה אם מבחוץ יש עסלה אבל מבפנים עדיין אין עסלה איך יהיה אמר לה כגון דחק מגוי אומר הוא חקק בקרקעית הבית מבפנים ונהיה לו גם בפנים ערה יכי כילא ה ע י עשרה כגון דחג בטפ אז גם מבחו אני יכול אין עשרה בתוך הבית יש עשרה זה נקרא בית וחיה במעקה כלומר יכול חלל הבית להיות מבפנים עשנה יחקו בקרקעיתו מה שמידה הבריתה דווקא שבית גבוע עשה טפחים בשוט

הרבים הוכח שאתם מוקד שיהיה לו שם בית לא לא בגלל שיהיה לו שם בית אלא משום שאין חברתה אלא היינו תעמד חמן באמת הוכחת הגמרא מה הסביר למה רב רחמן אומר למה רב רחמן הטריף את השור אפילו שלמרות שעומקה של התעלה לא היה רק שישה טפחים אז למה הטריף סבר מכרס לתורה להרעה כמה הוה ארבעה אריתה דדלי כמה הה שיטה העשרה ששתק דכי מחבד מעשרה דכ מחבד אומר השור הוא עומד הכרס שלו עד הקרה יש ארבעה טפחים ואז הוא עמת המים שישה אז הוא נכבד עשה

אז הגמרא שואלת אלמה תת דקתני מה בור שו כדי להעמיד עשר טווחים אף כל שיש בו כדי להעמיד עשה טווחים למה צריך עשר טווחים בשיטה למסג מספיק שישה אמר אמרי מתתי ד גדר לבו הבנת הוא לא הוא לא הלך על הרגליים והוא נפל בבור הוא היה גדר אגדר הוא היה שוכב והתגלגל ונפל לבור לכן אין שם גובה ארבעה טפחים יפה בסדר עד פה ר משנה הלכות כל הכבוד הנה הוא בא אנחנו הלכה ג כל 30 יום לפני המועד אור להספיד על מן שמת לו לפני 30

יום קודם המועד ואפילו יש לו הספד בלא זה כגון שמת ומד בתוך 30 שמותר לסופו אפילו מת ערב הרגל אסור להספיד עמו כל המת המו עלמת שמת לפני 30 יום קודם המועד זה אסור להגיד כבר בןק הוא מספיד את זה והוא מצטער על זה אז סער גם על זה לא ד' מי שבא לו שמועה בתוך 30 יום קודם הרגל נראה לי שמותר לסופו אף על פי שהיא רחוקה אפילו שהיה אדם לא זה הרבה זמן ה נראה לי שמה שאנו נוהגים בתשלום השנה לספוד המת להזכיר נשמתו

אין בכלל זה זה לא עורר שלא ישכח את תמן הלב הוא מותר לעשות בתוך 30 נ רגל זה מותר הגענו וואו הרמבם סמוש היום יש סיום הלכות גירושין האישה שאמרה לבעלה גרשת ני בי פלני ופלוני עמוד כ ע ה ק ע ה פרק 13 האישה שאמרה לבעלה גרשת פלוני ופלוני הוא בא אותם העדים ושוה חר כך הלכה היא ובעלה ושלום בעולם הואב מה מת בעלי אינה נאמנת שזו זקה שקרנית אמרת גרשת שקרנית רוצה להישמט מתחת בעלה באעד אחד ועיד השם את בעלה לא תנסה שמי שכרה

אותו ואם ניסת לא תצא שהרי יש לה עת וכן אם היייתה מלחמה בעולם הבא מת בעלי במלחמה אינה נאמנת אף עלפי שהייה שלום בינו לבינה שמת סמוך דעתה על דברים שרובן למיתה ותאמר מת כגון שנהרגו הראשונים והאחרונים ההוא באמצע שרי אומרת מאחר שנהרגו אלו ואלו נהרג הוא בכללן זה קורה נן לפי כך אינה נאמנת אפילו אמרה מת במלחמה הוא כבר טיב אבל אם אמרה מת על מיתתו נאמנת לא מלחמה לא הוחזק המלחמה בעולם הוא בא ואמרה מלחמה הייתה במקום פלוני עומד במלחמה לא תנסה לכתחילה והם

ניסת לא תצא וכן האישה שאמ מת בעלי תחת המפולת אינה נאמנת וכן ה אמר שו עקרבים נחשים ועקרבים ואמר נשכו נחש הו עקרב במת אינה נאמנת שמת תסמוך על דעתה רוב אנשים שמתו מנשיכה אמרה ישנו עלינו את הבית או מערה והוא מת ואני ניצלתי אינה נאמנת כשם שנעשה להנס כך נעסה ללא נס הייתה שנת רעבון ואמר מת בעלי אינה נאמנת מתו כפרתי נאמנת אמרא נפלו עלינו גויים וסתים והוא נהרג ואני ניצלתי הנאמנת שאין דרכן להרוג אנשים כדי שנאמר כשם שניצול הא כר ניצול הוא נשים הם

לא הורגים ח שמם ז היה דבר בע דבר בעולם הוא בא ואמרה מת בעלי נאמנת שהדבר פשוט מפי כל אדם שמשנת הדבר זה חוביה וזה מת זה חוייה ואפשר שימותו בדבר נערים חזקים ונצלו הזקנים החולים לפי זה כמ זה חי זה מ מת אי אפשר לדעת לפי זה אין חו שינה ששם ישם לך דעת על רוב המתים חט כבר אמרנו שעד מפי עד כשר לעדות אישה במ דבר אמורים ששמה מפי בן דעת שמת בלוני כגון עבד או שבחה אבל אם שמ מפי שוטה או קטן אין

מעיד ואין סומכים על דבריהם ט שמ מן התינוקות שהיו אומרים עכשיו באנו באספת פלוני כך וכך סדן היו פלוני חכם פלני עלה אחר מיתתו כך וכך עשו בתו זה מעיד מפיהם על פי הדברים הנו כיוצא באנו משין את אשתו יד ישראל שמה הרקטי פלוני הרי זאת נסה על פיו שאין אדם משים עצמו רשע הרי עת שמת י כבר אמרנו שהגוי שהסיע לפי טומו מסין פי כיצד היה הגוי מסיח ואומר אוי לפלוני שמת כמה היה נאה כמה טובה עשה עמי או שיה מסיח ואומר שהייתי בא בדרך

נפל פלוני שהיה מעליך אמנו ומת טמנו ולדבר זה כצד מפתאום כצד מדברים אלו שן מראין שאין כוונתו להעיד הרי זה נאמן יב ישראל ששמע מגוי מסח פומו מעיד ששמע ממנו נסה על פיו במ דברים אומרים שלא הייתה שם המטלה בשיחת הגוי שממנו נתכוון דבר אחר כגון שאמר לאחד ע עשה לי כך וכך שלא ארוג אותך כדי שפלוני שזה מזח לפי טומו כונתו להתיל אמה על זה יג כן שמע רקות של גויים שמ הרגנו פלוני אין נאמנים שן מחזיקים ידי עצם חז כדי להטיל אמה ח יוצא

בדברים אלה רת הם שקרנים אומר כן הרגנו אותו וזה למה שאנשים יפחדו יד גוי שהתחיל לפי תומו תחילה פיל שאלו אותו אחר כך בדקו עד שיפרש כל המעורה הרי זה נאמן מסיין פיל טו כבר אמרנו שעין שאמר שמעתי שמת פלוני אפילו שמע מאישה ששמעה מעבד הרי זה כשר לדות אישה משיאין על פיו אבל אם אמר העד הו האישה או העבד מת פלוני ואני ראיתי שמן שואלין אותו איך ראית ומה ידעת השמן אם מעיד בדבר ברור נאמן ן דברים שרובן למיתה אין מסין את אשתו שאיין מעידים

על אדם שמת אלא שראו ה שמת ודאי ואיין בו ספק טז כיצד ראו שנפל הים אפילו טבע בים הגדול אין מדים עליו שמת שם יצא במקום אחר ואם נפל מה מכובסים כגון בור או מערה שעומד ורואה כל סביביו שע כדי שתצא נפשו ולא עלה מעיד עליו שמת מסין את אשתו כן הם ישלחו במים ישלחו מצודה אחרו ועלה ממנו אבר שאין אפשר ליטון מן החי ויחיה ויחיה הרי זה מעיד אדם שמת משעין את אשתו ראו שנפל לגוב עריות מרים כצא בעיני מדים עליו אפשר שלא יכלו נפל

לחפירת כלבים או אפשר שלא יכלו הריות נירים נפל חפירת נחשים רבים או לתוך כבש לתוך ור מלא היין או שמן או ששחטו שני סימנים וב שני סימנים אפילו עמד מד עולם שמן שודי סופה למות כל יצא בהם דברים שאי אפשר שחי אלה בזמן קרוב הרי מעדין עלי יח רו צלו עוף אוכל בו אף עלפי שדקרו שדקרו או ירו בו חצים אין מעיד עליו שמת ואם ראו העוף אוכל במקום שהנפש יוצאת נטילתו כגון מוחו או ליבו או בני מעו הרי זה מעידים ליב שמת יט אד אחד

אומר שת שמת במלחמה או במפולת או שטבע ביים הגדול ומת כצה דברים אל שוא בא למיתה אם אומר כבר תיב נאמן תנסה עלפי ואם לא אמר כבר תי לא תנסה ואם נסת לא תצא כ כ שעד אחד עד אחד שטבע בעלה במים שאין אם סוף ולא עלי ואהבת זכרו השתקע שמו הרי זה לא תנסה א על דות זאת כמו שבארנו ואם ניסת לא תצא אפילו היה הגוי שהוא הסיע לפי טומו ואמר תבע פלוני ב נסת עלפי הרי זה לא תצא חכם שעולה להשיא אותה לכתחילה מן

הדין אותו חכמה זה אין דבר כזה מצאו ארו גומת אם פדח טוב חוטמו פרצוף פניו כימין ויקרו בהן שהוא פלוני מעדין עם נח ם נתה אחד מהם לפי ששם מסמנים בגופו בכליו אפילו שומה אין מעדים שמה אחרו מה דברים אמורים שרו בתור שלושה ימים אחר הריגתו מיתתו אבל אחר שלושה אין מעדים עלי שצו פניו משתנה טבע בים השליח אותו ליבשה אפילו אחר כמה ימים קו פניו חמו מעדין עליו שלא משתלם במים אלא אחר זמן מרובה ואם שעה ב בשעה אחר שהוא שך מן הים שעות צפח

אי אין מדין עליו שהרי נשתנה מסתלקים מסתכלים בצורתו כדי להכיר עיד עליו ותכין אותו ואין אותו אפילו בלילה לאור הנר או לאור הלבנה כג ראו אחד ומד מרחוק ואומר שהוא פלוני בן פלוני א פלוני במקום פלוני והר נשכו נחש והר הומת ולחו מצאו שנשתנה ולא קרו הרי לא מסין את אשתו בא אחד ואמר אמרו לי בית דין או אנשים שתלך למקום פלוני אמר להם שמת יצחק בן מיכאל בא השליח ואמר לנו בש אינו יודע מי הוא זה או ואנו יודעים פלוני ה ידוע משם זה הרי

אשתו מותרת אומרים שמ יצחק בן מיכאל אחר הוא שמת כפה יצא ישראל וגויים מנו למקום אחד בא הגוי וצח לפטו ואמר איש צאמ מכאן מת סין את אשתו אף על פי שאין הגו יודע אותו האיש והוא שמר כבר תיב כ לכן אם יצאו בני אדם כחד מקום מקום ואין אסו בכולן או נוסין גמלין כיוצא בדברים אלו ו הגוי לפי תומ ואמר ר אנשים שהלכו ממכות פלוני למחות פלוני ונו עשים כך וכך מתו כולם כבר מסיאן את נשותיהם צ שאמר מ איש יהודי אמנו במקום פלוני וכך

וכך צורתו וכך וכך הוא סימניו אין אומרים מאומדן דעתו פלוני עד שהעיד העד שהוא פלוני והכיר שמו ושם עידו אבל אם אמר אחד יוצא אמנו מעיר פלונית הומת חמסין אותו העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנסה אשתו כט כח מצאו כתוב בשטר מת איש פלוני בן פלוני הוא נהרג איש פלוני ונודע שזה כתב ישראל הזו נסה אשתו כ מי ש נשתתק בדקו אותו כדרך שבודקים לגיטין נמצא דעתו מכוונת כתב שמת פני בפני סכ כתיבתו תס אישה בדרישה חקירה שחכמים חמי להקל משום את גונה כט

שיני בעיניך ש ו חכמים ה חמורה בדוד אשה ו שפחה ואין מפי הק ולא ד ק כמו שבאנו שלא הקפיד התורה על הדו שני עדים ושאר משפטי העדות אלא בדבר שאין אתה יכול לעמוד על בוריו אלא מפי דים ובעידן כגון שעידו שזה רג את זה או אלוה את זה אבל דבר שאפשר לעמוד על בוריו שלא מפי העד הזה ואין העד יכול להשמת אם אין הדבר אמת כגון זה שעידו שמת פלוני לא הקפיד תורה עליו שדבר רחוק הוא שיעיד בו העד בשקר כ חכ דבר ממנו אח

מפי שבח מפי הקת בלא דוש כדי שלא ישארו בנות ישראל הגונות יפה ברי כמנה סייען עכשיו לכות יבוב חיצ זה של שבת אתה רוצה ללמוד של שבת בשבת תלמד יום ראשון טוב בעזרת השם שוע כן כן אפשר לכבות את זה שלא נישן תכף איךו את הלבנה דף כב ז כי ביום הזה לי ח 15 ק עלדה בע חודש הזה בית אבות וו בחמישה יומים א הח עלי ה חמי שה עד כאן מי שבירך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ברך ור צור כל הקהל הקדוש

אלה שמאזינים גם כן דרך על הפלפון הטלפון בדרך הבין ד מברך אתון זק בשמחה וישועה אורך ימים דשנים רעלנים בריאים ושמחים כן יהי רצון ונאמר אמן רבי חנניה בן הקשה אומר צעק