הדף היומי מסכת בבא קמא דף נד הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יד טבת תשפד

[מחיאות כפיים] יום שלישי בשבת קודש, יום שנכפל בו פעמיים כי טוב שיהיה בעזרת השם אך טוב לישראל ישועות גדולות בכל בתי ישראל לא יהיה צער אז הנה ראינו היום אנחנו אנחנו היום יום יד בתבת תשפ פדף נדף היומי דף ד ראינו ויר יוסף כי ישיט אבי וידי מינו על ראש אפרים אומר לו חן אבי זה הבכור שי ממינך על ראשו רבותינו אמר לו יעקב אתה רוצה להוציא את הידיים שלי הרי שרו של עולם לא יכל עליי והוא שליש העולם. אתה רוצה להזיז את היד שלי? זה אי אפשר. יעקב אבינו הוא ידע כי לא משפט הבכורה.

למה? מי ש מה זה בכור? בכור זה מי שגדול מחברו. במה הוא גדול?

הולך בדרך השם. עשו הוא לא הולך בדרך השם. הוא בחר דרך של עבודה זרה, דרך של שחיטות, של תאוות, של ענייני העולם הזה. אבל יעקב אבינו אשתם יושב אוהנים, הולך בדרך השם.

אז לא משפט הבכורה. יודע יעקב, העיקר זה יראת שמיים, זה מידות טובות. ולכן כיוון שיעקב אבינו עובד על זה הוא יודע שלא משפט הבכורה נמשך מזה גם כן בשביל שהוא רצה לקחת את הבכורה מראובן ולתת אותה ליוסף כי בן זיכונים הוא לו תרגום מתרגם יוסף בר חקים הוא גם כן לקחת את הבכורה עכשיו הוא אומר לו תשמע לקחת את הבכורה ממנשה ולתת אותה לאפרים אפילו שהוא צעיר ממנו לימים. יוסף בהתחלה חושב, אבא לא שם לב, אז הוא שם את העת שלו על ראש אפרים, את הימין.

אמר לו, ביני ידעתי בני, כי זה הבכור מלידה, אבל כבר היה לו ויכוח התווקות עם שרו של עזב הוא המלאך. הוא הוא הוא יש לו שליש עולם סמ אומר הוא רצה הוא לא יכול עליי תדע לך גם מנשה טוב אבל אברהים ממנו יוצא משיח בן יוסף מה אתה זה הדבר הגדול מנשה יוסף הצדיק זה דבר מיוחד נכון שכל השבטים אין כמותם אותם אבל הוא משפט בכורה כי זה היה המחשבה זה יוסף גם אפרים הוא משפט הבכורה אפרים הצעיר אבל בזכות תורתו מעמיד את העולם והוא גם

יזכה להעמיד לנו את משיח צדקנו ככה זה לכן הוא היה יעקב אבינו היה רואה למרחוק שהוא יביא את משיח שהוא יעמיד את העולם בתורתו. לכן אמר לו זה ככה. יש צדיק הצדיקים הם רואים אדם חושב הוא רואה מה עכשיו לא הצדיק רואה הלאה בדורות בדורות בדורות היה לנו את רבי מאיר אבו חצירה שהיה קדוש וטהור שאין כמותו בנו של בבא סאלי אז היה בא איזה זה משפחה מלונדון שחטפו להם את הילד והם שאלוים את רבי מאיר איך הם יכולים למצוא את הילד שלהם כבר שבועיים אמר

להם האב אומר הוא בא שני פעמים כבר לאשדוד והוא לא הוא לא הצליח להיכנס עכשיו הוא נכנס לרבי מאל והוא בוכה רבי מאיר הכני האמית את הראש שלו 20 דקות והוא אומר לו הוא נמצא במקום פלוני ברחוב פלוני בקומה פלונית והוא מצייר לו הוא אף פעם לא היה בלונדון מצייר לו אומר הוא נמצא פה אומר אבל כבוד הרב עלו לשם השוטרים לא מוצאים אותו אומר הוא שם והוא קשור תלך לשם וא תדאג פלא פלאותשו בכנסייהו אותו לא לא באיזה דירה באותו רגע הוא מתקשר למשטרת לונדון

והוא אומר להם על זה הם עולים והוא אצל הרב והם מצאו אותו כמו שאומר הרב כן הם רואים אני הייתי רואה פה את הרב של אבי הוא רואה אין דבר שהוא לא הוא לא יודע פה למשל היה מלחמת יום הכיפורים הרב שרבי היה מדבר את הכל אתה יודע פה אני ברחתי מפורת יוסף הייתי בפורת יוסף וחייבו אותנו להיות בישיבה אותו שנה חייבו אני ראיתי התחיל המלחמה ברחתי בחזרה לפה היה הרב פה יושב מתפלל כבר בבוקר הוא אומר להם היום צריך לעשות היה לו התנהגות מוזרה אומר

להם לא לצאת היום מבית הכנסת בכלל היה שקוע כל היום בכוונות היה יודע הכל הוא היה רואה והיה אומר עכשיו יהיה כך יהיה כך ו סוף דבר יהיה בסדר אני זוכר ראיתי את רבי יוסף וטוח אחרי אחרי מלחמת כיפול אז הוא אומר לי, אני ראיתי את הרב שרעבי שהוא עומד שהוא עומד ב באמצע אויר העולם בערך כל השטחים הוא מעביר אותם מגן על עם ישראל זה האמת ומה היה פה היו באים פה עם האות שהבן שלהם נעד במלחמת יום כיפור היו באים עם האות פה היה

החצר איפה שהם זה הסוכה היה הכל מלא מלא איזה 100 כל יום 100 איש מלא מלא עכשיו כל אחד נכנס רגע על המקום הוא אומר מה יהיה מי שלא מבין לא מבין אבל היו נשים נכנסות בוכות על הבנים שלהם אומר יבוא ביום שלישי ככה היה היא לא מאמינה אומר החוצה אלנה אנחנו אומרים לה בואי בואי אמר תראי הוא יבוא ביום שלישי אם הרב אמר הלך אמר אחר כך אומר אחרת אומר לאחרים אומר השם ירחם השם ירחם סימן הלך אם הוא אומר באיזה יום יבוא ככה היה

ככה היה עיני ראו בלזל כולנו ראינו זה לא היה רואה הכל בלי איזה פטנטים או משהו זה היה טבעי מהקדושה והלימוד תורה כל היום לומד תורה היה גם באותו זמנים באה פה איזה אישה, היא אומרת שהבן שלה נסע לחוץ לארץ והוא נעלם כבר כמה שנים.

כל החיפושים שלה עלו בתור. מה אומר לה הרב? תבואי לכאן ביום שני. שבוע הבא יום שני אני אגיד לך מה עם הבן שלך.

אנחנו שמענו את זה, אמרנו מעניין מה יהיה שבוע הבא ביום שני אם הרב אומר יש פה איזה משהו היא לא הורדת אותו כמה שנים נעלם מה שמחפשים אותו לא מוצאים אותו בא ביום שני מה אומר לה הרב מחר יבוא הבן שלך לירושלים גם תבואי מחר ככה אומר לה מחר הוא בא פה נכנס איפה החוץ דסטורי הוא הילד הזה שואל איפה זה הרב שעבי אני רוצה ללכת אצלו הבחור הזה ואז הוא בא לרב שעבי והרב שרבי אומר הנה הבן שלך [מוזיקה] הם היו רואים היו רואים היו

רואים איזה ראייה הייתה להם איזה משהו לא רגיל זה היה בעולם כן כן היו הם היו יודעים מה היו רואים רואים אתה יודע היה היה פה יהודי רב חיים טובסטו מזמן היה הפטירה שלו יהודי יהודי טוב תלמיד חכם היה קצת מצחיק אבל יהודי תלמיד חכם אשכנזי אבא שלו זה רב שמואל תפילינסקי היה בעל קונטרנס הצבואה הוא קראו לו רב חיים טודלס תפילינסקי יהודי יקר מאוד היה בפורת יוסף היה איזה אברך אחד למד איתנו וה והיה איזה הפגנה תפסו את האברך הזה לקחו אותו לבית מגרש הרוסים

בדיוק אשתו ילדה בן היא בוכה זה רב חיים טוס הוא קשה לו לראות את זה אמר לי בואי בוא נלך למרגש הרוסים ונדבר איתם שישחררו אותו. האישה ילדה והיא בוכה ילדה בן. הלך עוד לשם המפחד אומר לו הוא מדבר אני הייתי ילד צעיר אומר לו לא. אומר לו אם תביא 1000 דולר ערבון אני אשחרר אותו.

הלכנו להביא 1000 דולר. הוא לבק מאיזה חבר שלו 1000 דולר והוא מלא חובות בכלל. דבר 1000 דולר ו בא לו מפקד אומר לא עכשיו לא אבל חביבי אתה אמר לא לא מה נעשה עכשיו זה מה אומר לי בוא ניסע למרון אני אומר לו לא קודם תחזיר את הכסף למי לקחת אני יודע אחר כך איך זה יחזיר את זה אומר לו אתה תגידי מה לעשות עצרנו מונית עלינו למון בדרך נכנס איזה מסעדה לפני שהגענו למרון קנה בשרים בבושה לכל כן מסעדה מה לא קנה בקבוקי ערק יש

לו כסף הגענו למלון בחוץ היו שמה קבוצות של מרוקאים אז פרס להם את זה והיה רוקד איתם משל משל משל משל גמרנו את זה אנחנו נכנסים למרון בבאסלי עושה סעודה עכשיו אני והוא עומדים בצד הוא לא קורה לנו היה אנחנו עומדים כולם יושבים לאכול ובבא סלי יושב בראש והוא לא קורא לנו אתה מבין קורא לא באים לא קורה אני איך שאני אומר לכם בא איזה אמריקאי הביא לי בבס בבס מעטפה דיבר איתו בירך אותו לא פתחת בבאסלי את המעטפה קורה לנו ברור תן לנו ברכות מה

הוא אומר מי שרציתם להוציא מבית הסוהר הוא כבר יצא וזה הכסף פה תחזירו למי ש מי שבאתם לותם הוא נותן לי בעיתה אשכנזי אתה רואה שאין לך אמונה פותחים את המעטפה הנה 1000 דולר אומר לי אתה אומר לי אל תנסה עלינו למונית עכשיו כבר את הלף דולר אני לוקח אצלי למה אני מפחד מה הוא יעשה עוד להחזיר את זה כן ככה כן ראית ראית דבר כזה זה אם העיניים שלך לא רואות אתה רק שומע זה לא דבר פשוט העיניים קדושות הם רואים למרחוק הם ראו יודע

היה משהו פלאות פלאות אלה פלאות היה גם היהודי הזה זה הלכתי איתו יום אחד לבב מאיר כן דורשתי אה הרב היה נותן לו לדרופ לא לא אתה לא ראית אותו נפטר לפני הרבה שנים פרסייה כן לא עם יראקית עם הנכד של חכם אינ ששלו התחתן אה כן שי פה שוש שים שקר כן כן נכון גו שערים נכון אז זה א אז הוא אז אז הוא אומר לי אז נסענו לרבי מאיר הגענו לרבי מאיר גם זה דבר משהו פלאות היה פטירה של רבי דוד המחצילה מה אומר

לנו רבי מאיר? בניהם אותה עשו סיבוב וואו בערב תבואו לבית מדרש בית הכנסת מזכיל את דוד נעשות סעודה יהיה יהיה נדיבים טובים אני לא רוצה את הכסף אבל אני ניקח מהם כסף ניתן לרבי חיים הוא צריך לו אז הוא אומר לרבי חיים תבוא בזמן הלכנו לאיזה בית קראו לו משה כנף הוא היהודי עשינו אצלו סעודה הוא שתה הרבה יין הרבה הרבה ערק לאן אני סוחף אותו בכוח הרב מחכה הרב מחכה בסוף באנו כבר היה 11 בלילה כולם הלכו רבי מאיר היה כואב לו אומר לו אבל

אני אמרתי לך והתחנתי לך תברו בזמן, אני רוצה להטיב איתך.

וזה ככה היה צורפתי אחד במטבח מסדר, הוא שמע כמה הרב כואב לו. אומר, כבוד הרב, מה זה כמה היה סך הכל יכול לצאת בשבילו? אותו זמן מדבר איתכם לפני בטח לפני 40 שנה אותו זמן אומר לו היה יכול לצאת בשבילו 15,000 דולר כתב צ'ק כתב לו צ'ק 15,000 דולר הביא לו רבי מאיר אומר אוהבים אותך מן השמיים ראית הוא אומר לו היום אני אתן לך מתנה גדולה אומר לו רבי מאיר תראה איך זה תעילות וסיבת הסיבות מהאדם יודע מהאדם יודע מה האדם יודע ככה זה הולך מן השמיים ככה זה הולך מן השמיים פלא פלאות פלא פלאות פלא פלאות תראה כמה יעקב אבינו היה חשוב למצרים. כל מצרים מתברך בכננו.

יוסף גם היה חשוב. הוא כל העולם הוא נתן להם ניזון בחוכמתו. היה יוסף הוא המשבר לכל עם הארץ אבל כיוון שהוא היה מאצלהם הם לא יכולים לראות יהודי ככה מלך עליהם אז לא כשהוא נפטר עשו לו משהו רגיל לא בכו אותו 70 יום שמו אותו בארון ושמו אותו איפה שהוא אמר וגמרנו לזמן זהו זה כל הדורות מצאנו גדולי ישראל היו בערצה גדולה אבל אם אתה נכנס בתוך הנשמה שלהם, אתה לא שווה כלום. אתה צריך להיות בצד, לא להיכנס כמו יעקב אבינו.

יעקב אבינו הוא היה בהרסה. אותו דבר תמיד זה כך. הם ידעו מה זה מה זה איך א משהו לא רגיל. יעקב אבינו זה אי אפשר לתאר ולהבין.

אתם יודעים שמספרים כשנפוליאון היה קס צרפת, היה הולך וכובש מדינה אחרי מדינה. כשנלחם ממרוסיה אז הגיע עיר אחת הייתה מבוצלת, לא עלה בידו להבקיע את חומות העין. איזה הרעשות כבדות, מה לא עשה לא הצליח. כל החיילים שלא התחפרו שמה הסביבות הזהו שם ימים רבים לא ידע מה לעשות וגם מזון אתה יודע המזון הכניסו מתחילא לקרסם למה רוסיה זה גדול מאוד והם לא ידעו כמה זה קער והכל הכניסו אותם עמוק בפנים וצריך להביא הרבה מזון וחימום והכל ו אנשי העיר היו מתפרנסים מן המזון שבתוך העיר התחיל

היא לקרסם הצבא של נפוליון מה אנחנו יושבים כאן הקסר ישתדל להרגיע אותם אבל המאמצים עלו בטו בסוף הוא התחפש לראות מה לעשות והוא התחפש ונכנס בפנים בטור מחופס נכנס עם ה עם מישהו אחד עם אחד שומר ראש גדול חזק נכנס איתו ולראות מה לעשות אז הוא נכנס שמה לבית מרח הוא היה שומע הוא שמע שהם כבר מיועשים שעוד מעט הם הולכים אז הוא ידע עוד מעט יפלו שהוא יכבוש אותם אבל בכל זאת התחיל להסתובב בכל מיני מקומות תורפה בהכל היה שמה נכנס איזה בית מרזח הזמינו

יין והיו שומעים מה קורה, מה שם היה הרבה קצינים, הרבה זה הם שומעים שהם מועשים.

טוב, אומר פתאום מסתכל עליו איזה חייל רוסי שביקר בצרפת, אומר, תשמעו, אני אומר לכם זה נפול. אני נשבע לכם זה נפוליון לא מישהו אחר מה זה נפוליון הפיל את כבנה בא המקד הזה אתה מתבייש נתן לו איזה סתירת לחי אחד וזרק עליו את אתה לא אין לך בושת פנים ככה מגישים לכוס ככה עושים אמרו לו אתה משוגע זה זה נפוליון מישהו יכול לתת לו סתירה מצלצלת כזאת הוא נתן לו סתירה אז הוא אז הוא יצא החוצה מהבושה יעני הם כולם פרצו בצחוק בא המפקד הזה נותן

לו משלם כסף אומר הם נוהגים לו כולם אתה משוגע זה נפליון טוב ו שילם את הכסף והתחיל ללך אתה מבין בסוף דבר סוף דבר אה חזרו בחזרה וניצח נפוליון ניצח כבש לקח אבל מה קורה עכשיו הוא בא לבקש סליחה מה מנפוליון אומר לו תראה אומר אני אומר אני אעלה אותך עכשיו בדרגות גדולות בהתחלה קודם כל לפני כן הוא אומר לו אתה עכשיו תשב פה נס בכת בבית האסורים תשב בארץ וזה בינתיים אחר כך הוא השיר את השרבית הזהב אומר לו בוא אומר לו בוא אלי אומר

לו הלוואי שאני הייתי יכול לתת כל מכה שנתת לי החזיר לי את החיים הצלת אותי מבת לחיים טובים אומר מהעצה למה בהתחלה בכוונה למה שהוא דיבר איתו ככה אז הוא שם אותו עבן הוא אומר לו אתה לא זה לא מידה כנגד מידה אתה תתן לי מכות אני אתן לך מכות אתה הצלת לי את החיים אני אתן לך הרבה מתנות אותך למעלה אומר אותו דבר יוסף הצדיק איזה זכות הייתה לו אחרי יוסף זה אמור לעשות רעה ליוסף אבל יצא מזה דבר טוב שיוסף נהיה מלך אומר חס

ושלום שאני תחת אלוהים אני לא אעשה לכם רעה אתם חשבתם אבל הכל יצא לטובה חשבתם תעילות לסיבת הסיבות פלא פלאות כאשר הם עשו את הדבר הזה אין אנוש בן תמותה זה ככה היה צריך מהשמיים גם זה אותו דבר המכות הכל זה מכל הכל זה זה פלא פלאות זה הכל מן השמיים אדם צריך לדעת כל דבר שבא זה הכל לטובה השם יצילנו השם יצילנו שיהיה לבית ישראל טוב אמן נלך לשמואל כן אנחנו פרק טו פסוק ז ויהי מקץ 40 שנה ויאמר שלום אל המלך אלכנה ושלם את

נדרי אשר נדרתי לאדוני בחברון כי נדר עבדך בשבתי שורם לאמור אם ישוב אם ישוב ישיבני אדוני ירושלים ועבדתי את אדוני ויאמר לו המלך לך בשלום ויקום וילך עברונה שב שלום רגלים בכו שבת ישראל אמור כשבעכם את כל השופר ואמרתם מלאך השלום בחברון וואי וואי וואי וואי ואת הבשלום הלכו 200 איש בירושלים קראוים והולכים לטומם ולא ידעו כל דבר וישלח שלום את אחית הגילוני יועץ דוד מעירו מגילו מגילו בזובחו את הזבחים ויקש אמץ העם הולך ורב את אבשלום ויבוא המגיד אל דוד לאמור איש ישראל אחרי השלום

ויאמר דוד כל עבדם אשר איתו בירושלים קומו ונברחה ונברחה כי לא תהיה לנו פלטה מפני שלום מהרו ללכת פנימהר והסיגענו והדיח עלינו את הרעה והקע עיר לפי חרב וואי וואי תראה עד כדי כך ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר לדוני המלך הנה עבדך ויצא המלך וכתוב ברגליו ויעזוב המלך את 10 נשים פילרשמור הבית ויצא המלך בכל העם ברגלו יעמדו בית המרח המלך חק וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הקרתי וכל הפלתי וכל בכל הגיטים 600 איש אשר באו ברך לו מגד עוברים על פני

המלך ויאמר המלך אלי תהגידי למה תלך גם אתה איתנו שוב שב ושב עם המלך כי נוכרי אתה וגם גולה אתה למקומך תמול בואך והיום אניעך עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שובש ב את אחיך עמך חסד ואמת ויענית את המלך ויאמר חי אדוני וחי אדוני המלך כי אם במקום אשר יהיה שם אדוני המלך אם למוות אם לחיים כי שם עבדך ויאמר דוד אליתך עבור ויעבור התאג איתי וכל הנשה וכל הטעף אשר איתו כל הארץ בוכים כל גדול וכל העם עוברים והמלך עובר בנחל קדורון

כל העם עוברים על פני דרך את המדבר והנה גם צדוק וכל הנביאים איתו נוסעים את ארון ברית האלוהים ויציחו את ארון האלוהים ויעלה יתר עד טוב כל העם לעבור מן העיר אומר אותו יום נסתלק מן הכהונה למה שאל בהורים טובים לא נענה נכנס צדוק תחתיו ויאמר המלך לצדוק השבת און האלוהים העיר אם אמצא החם בעיני אדוני וישיבני ויראני אותו ואת נבהו ועם כו יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה כאשר טוב בעיניו אומר לו תחזור תשים את הארון במקום אם השם רוצה אותי יחזיר אותי יראה אותו

ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שוב העיר בשלום ואחי מעץ ונתן בנביר שנה ביניכם איתכם אנוכי מתמאמ בערבות המדבר עד בו דבר מעמכם להגיד לי תגידו לי מה קורה וישב צדוק והביטרון האלוהים ירושלים וישבו שם ודוד עולה במעלי הזיתים עולה ובוכה וראשו חפוי והוא הולך יחף כל העם אשר תורחו איש אירשו ועלו ועלו עלו ובכו וד גידמור החיטופ בכושרים עם אבשלום הדוד סקנה את עצת החיטופל אדוני ו דוד בא עד הראשחן שם לאלוהים והנה לקראתו חושקי קבוע על קונתו ועד על ראשו מר דוד אם

עברת איתי והיית עליי למסע ואם ואם העירת שוב ואמרת להב שלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני ואז ועתה ואני עבדך והפרת לי את עצת אחי ולעמך שם צדוק כהנים ויה כל הדבר שתשמע מבית המלך תגיד לצדוק ותר הכהנים והנה שם עמם שנה ביניהם אחי מעת צדוק ויונתני יתר שלחתם ביתכם אליי כל דבר אשר תשמעו ויבוא חושי רע דוד העיר ואבשלום יבוא ירושלים הנה הגיע וואי וואי וואי איזה דבר זה ככה דוד המלך צריך לברוח צדקה לפני המשנהג אה גמר תן לך בעולם לא כתובות

כתובות פרק א' פרק א' משנה ב' כן היה סיום רבי חיים יצחקים מפרחים לסיום. איזה סיום המשניות? כן.

סיום של א מסכת יבמות. עכשיו כתובות ראשי תיבות כן תרדפם בשערך ובסופתך תבהלם אלה כל עזים וכל שמה חזבלות שם ירדוף אותם בכל הפרסים האלה עד חלומה יאבד אותם מן העולם בעזרת השם אמן כתובות כן תרדפם בשעריך ובסופה חתבה עליהם מלא פניהם קלון תבוא עליהם הצירעה בתולה כתובתה 200 שניסאת מקבלת 200 כתובתה 200 דינרי כסף טהור זה 50 סלע של תורה באלמנה בתולה אלמנה או גרוש שב מנה אלמנה מנה בתולה אלמנה גירושה וחלוצה מן האירוסין אז היא בתולה הכוונה בתולה אלמנה בתולה שהיא אלמנה או גרושה

מן האירוסין כתוב בתן 200 ויש להם טענת בתולים הגיורת והשבויה והשבחה שנבדו שנתגיירו שתחררו חותות מבל שלוש שנים ביום אחד כתוב בטל 200 ויש להם טענת ביטולים אבל יותר מזה לא הגדול שבא על הקטנה פחוטה מבת שלוש שנים ביום אחד והקטן שבא על הגדולה הוא מוקת עץ כתובתן 200 דברי רבי מאיר חכמים אומרים מוקת עץ כתובתה מנה זהו שאלה נפלה ב קיבלה מכה מעץ אחר כך ביחדם גמרא פי בית היום זה פטירת רבי רפאל מאיר פניג'ל היה נקרא המרפ המרפא ראשי תיבות שלו היה ראשון ציון

רבי מאיר רפאל פניג'ל היה מבולגריה אתה יודע היה ראשון נסיון יש משחה ש משחה ש קור פניגל פניג' בעל כני ובניחה בסדר היום הלימוד לעינון נשמת מרדכי בן רוזהספנרוס בן נזימה שווית אדוני אנרדי תמין כי ממני בלמות השם חו קדשה בריך שכינתם על השם אותיות כן שני משם כל ישראל שם נפש אחרי נשמתנו חידתם טובים עליהם הנביאים מניהם שביע בכל של לימוד תורה כמו שאמר כתוב והגית בו יומם ולילה לומדים תורה כדי לקשור שנום עלה תכני שלא ירנו חברנו שלא נאמות אלוה ולא על מותר אסור

ולא על אסור מותר קשור לך בהם ר עינינו במות תורתך צלנו מכלשות תענו בדיסור בלימוד צ מפ חכמה מפך ברוך ברוך אתה אדוני חוקך חוקךני אדוני אתה ברוך חוקותך שברך שמע את אדוני בדי אדוני עומדים בבית אדוני בליל צו ידכם קודש ברכו את אדוני בעלכך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ כן הלימוד שלנו בעזרת היום היום זה בדף דן להצלחת שושנה שויקת בת מרים רפואה וישועה וחיים טובים והצלחת סטהר בת איריס ומשה בן בן שושן השיחת שמצליח אותם השם ירפא אותם יתן להם נחת וכן לכל עמו

ישראל אז לפתוח דף נד השם ישמור כל חיילים כל המקומות יחזיר אותם שלא שלא יקבלו שום נזק שום נזק בריאים ושמחים בעזרת השם מעל שמו אז אנחנו היום דף גן עמוד ב' דן גן עמוד ב' למטה בסדר נתחיל משם נכון בנקודותיים 2 אר חמש שורות מלמטה של משה פתחת אל תדאג מחר הוא יבוא מאיר אל תפע כן מחר הוא יבוא אמרנו במשנה נפל לתוכו שור וחילה ונשתברו חמור וחילה ונתקרעו חייב על הבהמה ו פטור על הכלים למה לומדים שור ולא אדם חמור ולא כלים מתניתין דלא

דלא כרבי יהודה המשנה שאומרת שבעל הבור פטור מלשלם על נזקי הכלים זה לא כמו רבי יהודה לתניה רבי יהודה מחייב הנזכה כלים בבור חייב את בעל הבור לשלם שנתנו כזמור חכמים הם חולקים על רבי יהודה הם אומרים שור ולא אדם חמור ולא כלים שפטור בעל הבור לשלם על הכלים שנשתבלו מה היא טעמה דרבנן? מה הטעם שהם חולקים רבי יהודה שאומרים שפטור על הכלים? מקר קרב אינפל שמה שור או חמור לומדים מכאן שור ולא אדם חמור ולא כלים למה היה צריך להגיד ונפל שמה נופל מה זה

משנה מי אבל למה אמר שור וחמור מה לדרוש דווקא שור אבל לא בן אדם חמור ולא כלים הנה תראה רש"י שור בלא אדם מדלוק כתי בנפל שמה מה הנופל אלא למעות אתה כמה מפריך שאר בהמות מנמ כולם ממעטינן מי אמר שגם אם נפל שמה נגיד צבי שאר בהמות או חיות לא משנה מי אמר שגם הוא חייב אולי נמעט אותם גפתשור ולא צביא בוא נראה ורבי יהודה מה מה למה הוא לא דורש דרשה הזאת למעד כלים שור ולא אדם אומר רבי יהודה סובר כיוון שכתוב שור או

חמור ולא כתוב ונאף על שמה שור וחמור מה זה שור או חמור כיוון שכתוב שור או חמור תיבטאו זה בא לרבות את הכלים שנפלו עם הבהמה הבור ונשברו שחייב עליהם א ורבנן מה למה הם לא מרבים מתיבת או גם את הכלים או מבעלה לחלק אומר בתיבת או לומדים נחלק בין שור לחמור מה פירוש למה כתוב ונפר על שמה שור או חמור הייתי אומר עד שייפול ביחד שור אם היה כתוב ונפ נפל שמה שור וחמור בלי או באמצע הייתי אומר דווקא אם נפל שור וחמור ביחד לבור

אז חייב אבל אם נפל רק שור או רק חמור לא יהיה חייב לכן כתוב שמה שור או חמור יהודה למה למה הוא לא דורש כך לחלק מבנפל נפקה אומר באמת צריך דווקא או שור או חמור אומר מהאול לומד לרב רבות גם כלים אבל מה מאיפה הוא ילמד לחלק מנפל נפל זה לשון יחיד נפל השור או נפל החמור אז כל אחד מהם הוא חייב נפל לא נפלו נפל ממילא לא צריך ללמוד לי מתיבת או זה מיותר אז זה בא לרבות לרבנן בנפל טובה משמעה למה בנפל למה

הייתי אומר זה רק חוזר על שורג קל חמור למה צריך את האור אומר לא נפל יש הרבה פעמים מתפרש גם על דברים רבים על דברים רבים כמו שאומר רש"י וכמו ועשה בצלן והאוליה ובא האות והמופת ובא הארי ואת הדוב אתה רואים זה לשון אפילו שכתוב הוא בא ונפל זה לשון רבים כמו ועשה בצלל ועוליה צריך להגיד ועשו ועשה זה שניהם זה לשון רבים ונפל זה גם מתפרש גם על רבים לכן צריך או לחלק אז הגמרא שואלת אמה ונפל כלל שור וחמור פירט כלל ופרט אין אין

בכלל אלא מה שבפרט שור וחמורין מדי חרינה לא אתם יודעים שיש כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עכשיו הגמרא שואלת במידות כלל ופרט בוא נדורש פה מה קורה כתוב עכשיו ראינו הפסוק אומר בנפרש רוחמור ונפל זה כלל כל הנופל כל הנופלים בבור אחר כך שהוא אמר שור וחמור זה פרט דווקא שור וחמור שלפנים הבור חייב אבל בהמה אחרת שנפלה בבור יהיה פטור אזכי הכלל הוא הכלל הוא כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט לא מרבים בלשון הכוללת שנאמרה בפסוק דברים נוספים שלא נתפרש שלא נתפרשו

בפרט אז דווקא שור וחמור אין מדי אחרנה לא דווקא שור וחמור שנפלו בבור יהיה חייב אבל דברים אחרים לא יהיה חייב אז מנה היא לומדים ששאר בעלי חיים שנפלו לבור גם כן חייבים בין חכמים בין רבי יהודה השאלה מאיפה תלמד נפל א נפל נגיד אה צבי יפה הנה מידה חרינה לא שאר מילי מנלן ואף בעלי חיים לרבנן כמתרץ לרבי יהודה אתה או זה לא למדנו הגמרא אומרת בעל אמרה בעל הבור ישלם חזר וקלל ואם ככה כלל ופרט וכלל אתה דן אלא כאן הפרט מה הפרט מפורש

בעלי חיים אף כל בעלי חיים דומה לכן כלים לא דבר שיש בו חיים מיד אחרינה לא הנה אז הגמרא אומרת הפסוק לאחר מכן אמרי הפסוק אומר נאמר בפסוק בעל הבור ישלם ונפל שמה שו חמור אחר כך כתוב הפסוק בעל הבור ישלם חזר וכל וקלל התורה חזרה וקללה כל הדברים מנופלים בבור היה בעל בור לשלם אז מזה מרבים שאר בעלי חיים אבל לא שר דברים למה הכלל הופרט את הדן אלא כאן הפרט לכן כשאמר בתחילה ונפל כולל כל הנופלים פרטת השור וחמור אז זה דווקא שור וחמור

אחר כך שאמר ישלם כולל כל הנזוקים אבל מה לומדים איך זה איך זה הלימוד מהפרט מפורש שור וחמור נתפשו בפרט שהם בעלי חיים אף כל מה שמרבים מהכללות זה דווקא בעלי חיים בדומה לפרט כעין הפרט אז לא דווקא בעלי חיים ולא כלים לדעת רבי יהודה מרבים מתיבת או גם כלים היא רגע זה אז אז כאילו זה לא צריך את המט של שור החמור ולא כל עכשיו נלמד היא מה הפרט מפורש דבר שנבלתה מטמאה במגע ומסע כל דבר שנבלתה מטמאה במגע ומסע אבל עופות לא יפה אתה

אומר כל בעלי חיים אם ככה אם אתה לומד את זה בכלל הוא כבר תוכלל מרבים רק דבר שדומה לשור וחמור מה הפרט שור וחמור מפורש דבר שנבלתם מטבא במגע ומסע נבלת חמור שמת מטמאה במגע ומסע אותו דבר שו שלא נשחט אלא הרגו אותו מטמא במגע ומסע אז דבר שנבנתה מטמע במגע ומסע דומה לפרעת שור וחמור אז אני אומר זה שמנרבה אותם את הבהמות הללו אבל עופות אם מתו או שלא נשחטו כמו עפות טהורות נבלתם לא מטמאה במגע ולא במסעגע אז לא מטמאה לא במגע ולא במסע

אז לכן לא לא נרב באותם מנין אני ואני יודע שכן חייבים עליהם מנין אני אלמד שקוקוריק עוף שנפל לתוך הבור ומת יהיה חייב אומר אם כן במה מטמא עוף אם כן בבית הבליעה אם כן העיקר לא מטמא במגע ומסע אומר אם כן נכתוב רחמנא אחת פרטה יפה אם לא חייב רק על בעל חי שדיבלתו מתג במגע ומסע כמו שור וחמור.

התורה לא הייתה צריך לכתוב גם חמור וגם שור היה מספיק לכתוב אחד שאני אלמד רק דומה לו. למה התורה כתבה או שור או חמור וזה מטמא במגע ומסע? אף כל שמדבא במגע ומסע. למה התורה כתבה גם חמור וגם שור?

ללמד אותי לרבות כל בעלי חיים. למה מאחד מהם כבר הייתי יכול לרבות כל בעלי חיים שדובים שנבלתם מטמאה במגע ומסע? אז השני מיותר. הכוכנו השני זה בא לרבות הגם שלא דומה לגמרי שהוא בא חי אז לכן עופות שהם בעלי חיים והם לא מטמאים במגע ומסע גם הם חייב כן אם נפלו לבור הוא חייב בכשהג הגמרא הן אכתוב עדיין אי אפשר ללמוד עופות מהדרשה הזאת למה הן כתוב איזה מהם יכול התורה לכתוב בכך ללמוד רק מה שדומה לא היא כתב שור ולא היה כותב חמור אבל מן

הקרב לגבי מזבח אין שאין לא קרב לגבי מזבח לא אם היה כותב רק שור הייתי אומר מן שנפל בתוך הבוריה חייב דווקא דבר שמקריב לגבי המזבח אבל חמור לא אז בא כשכתב חמור ללמד אתי גם דבר שלא מכירים והיא כתב כתב חמור אבל אמנה קדוש בבכורה אין שאין קדוש בבכורה לא למה שהסוסים גמרים לא למה החמור הוא קדוש קדיש לי כל בכו חמור כן פתח חמור למה אתה יודע למה הם זכו בגלל נסיאת מצרים הוא החרץ אה לא זה בקורס את כן אז אז חמור שיש

לו קדושה שהוא קדוש כבכור שלו הנה אבל שאר אבל מה שאין קדוש בבכורה כמו סוסים גמלים שנפלו לתוך הבור לא יהיה חייב לכן כתבה התורה שור לרבות סוסים וגמלים אז נמצא שצריך לכתוב גם שור וגם חבור בכדי ללמד אותי על בעלי חיים שהם לא קרבין המזבח שהם לא קדושים מבכורה ככה חוזרת הקושיה נאמר רק דבר שדומה לשור וחמור שהם בעלי חיים שנבלתם טמעה במגע ומסע מנה היין נלמד לרבות עופות שאין מבנתם מטמאה במגע ומסע אלא אמר קרה הגמרא חוזרת בה מהדרשה של הכלל הופרט בכלל אלא

למה זה למה זה חזקשאלה למה חזק שלמ קודם שלא חילקתי למה כתוב שור וחמור מיותר מהם מיותר כן אני הייתי יכול ללמוד את הכל מהכלל ופתוכלל מהשור זה בעלי חיים וזה מטמא במגע ומסע ואחד מיותר אז זה בא ללמד אותי על העופות עכשיו הראיתי לך צריכותה שהוא לא מיותר אם היה כותב שור הייתי אומר רק שמקודשים אם היה כותב חמור הייתי אומר קדושת בכול אז אני צריך את שניהם אז לכן הוא אומר חזר בו עכשיו בוא נראה הרב למה אי אפשר ללמוד מה זה משנה מה

נפל מסבבה נפל עוף נפל א התורה אמרה שור וחמור מה נעשה אלא אמר כרב והמת יהיה לו כל דבר מיטה אתה רואה לומדים בעלי חיים מדרשה אחרת כתוב בתורה בפרשת בור המת יהיה לו למי הנבלה של השור או החמור שנפל בבור שייכת לא שייכת לבעל השור או החמור המת יהיה לוזיק הוא משלם את הפור אז המתל ב והמת יהיה לו מתעל הפור לא לא לבעל השור יש עוד מטלו שכתוב בשור שזה הבעלים כתוב אלא אמר קר והמת יהיה לו למי זה לא הפסוק אומר בעל הבור

יש שלם כסף ישיב למעליו והמת יהיה לו והמת יהיה לו אזה חוזר עליו חשבתי אולי המתא חוזר על השור לא אם הוא עבור משלם את הכל אז כאילו לא הוא יתן לבעלשור את המת ואת ההפרש הוא ישלם לופרש מה אומר רשי הוא רק מזכה בהמת מתנו בזה למעלה הרב לפני כמה דפים דיבר אתמול אתמול המד גם לפני אתמול לפני שבועיים זה שבועיים אתמול ומה זה המתיה לו בסוף מה אתה אומר אמן זה לשון כוללת אז כל דבר שיש בו מיטה כל דבר שיש בו מיטה חייב

בעל הבורש גם מזה לומדים נשאר בעלי חיים נשאר בעלי חיים תכף תכף כל דבר למדת להוציא קדים למדנו מאור מה קש לך ברגע שאומר המת הסימן שזה להוציא משהו אחר המת כל דבר מיטה דבר שיש לו מיטה לא אז גם מרבים בזה גם עופות כן ודאי חכה חכה על זה ב יפה מה הרב אומר מה תכף תכף תכף אני יודע מה יש רגע אני חשבתי שאת זה מפרשים והמת יהיה לו הנבלה השור והחמור של בעל השור ובעל הבור ישלם את ההפרש בוא נראה רגע אתה רואה

שאני אמרתי לך ואני מחכה תכף התברר לנו מה נעשה בן דרבנן דקם אני בינתיים ממשיך הוא מחפש לי טוב למה שלא נאבד את הקשר בין נרבנן דקם ממעתניו כלים בין רבי יהודה דקם מרבנו כלים כל בנמיתנין הוא אז כמה שלא שייך באמיתה הם לא בכלל מה שנאמר והמת יהיה לו אם כן ודאי שהם לא בכלל דין בור למה צריכים חכמים למעט מתיבת חמור ואיך מרבה אותם מתיבת או אתה הבנת למה בן לרבנן ממה מעט להו לכלים ממעטי מתיבת חמור כלים שנפלו לבור למה צריך פעמיים לכתוב

שור וחמור אמרנו החמור זה בא למעץ שכלים לא דווקא שור חמור ולא כלים כן חמור ולא כלים ובין לרבי יהודה דקה מרב לכלים מאו בכי כלים בני מתנים למה זה צריך למעד זה צריך לרבות לא צריך כיוון שלא שייך ביטר הם בכלל כשכתוב והמת יהיה לא אז בוודאי אין בהם דין בור למה עוד צריכו חכמים למען מתיבת חמור איך מרבה אותם רבי יהודה מתיבת או תירוץ אמר שבירתן זוהי מיתתן אומרת גם בכנים שייך לשון מיטה בכלל מה שכתוב בתורה והמת יהיה לו זה השבירה שלהם זה

מיתתן יפה כמו שכתוב אצל דגים הסיבתן זה הוא שחיטרתן עכשיו טהרתן עכשיו אותו דבר צריכים חכמים מעיד בתיבת חמור הבדסו תיבת או אז לא מצאנו עדיין את על מי על מי הולך והמת יהיה לו אם בעל הבור או בעל השור כל המקות שהנו עוד עכשיו לא היה גילוי מת תהיה במפרשים רבי שמעון כ רשי הלאה משיך עוד מעט זה יתברך לאט לאט כפ בדף נא עמוד א ולרב ד אמר בור שחיבה עליו תורה להבלו ולא לחבתו אז אם ככה בין לרבנן בין לרבי יהודה כלים בני

הבל כלים בני הבלן הוא אתה רואה הוא אומר אומר שורש שחיבה עליו התורה הנה ולרב ד אמר שהזק בור שחיוה עליו התורה על בעל הבור לשלם עליו זה להבלו על מה שהזיק בו הנופל מחמת ההבל ולא לחבתו לא משום שהוא גזק הנופל הנופל מחמת שנכבד בקרקע אז זה לא חיו התורה זה מי רב אומר להבלו ולא לחבתו אז זה פלא פנ רבנן שמעתים כלים מחמו חמור ולא כלים בין רבי יהודה שמרבה או כלים כי כלים בני הבנהנו מה שרך בהם נסק בשבילת הם הם נכבטים וזה

תגיד קרקע עולם הזיקה להם זה לא הבן אתה אמרת לי אתה יודע למה בור חיה בגלל הבל כלים הם נזקים בגלל הבל או בגלל שהם קיבלו מכה עמרי בחדתי כלים חדשים שייך בהם נזק מחמת הבלה לבור דמפקעי מהבלה שדרכם נפקע מחמת הבור ולכן צריכים חכמים למעתם שאין הבור חייב עליהם יוזקו בבור ורבי יהודה מרבה אותם שאלה פלאות כלים גם כןם נבקעים מחמת חדשים מחמת שאין הבל מההבל שיש הם נבקעים פלא כנראה עדיין צריך להם איזה משהו לחזק אותם ברגע שנכנסים לבור ואין הבל הם יכולים להבקע

ואם היו ישנים לשניהם פתוח גם לרבי יהודה וגם לרבנן בישנים אתה אומר נחלקו שיטת רב כן היי והמת תהיה לו מפעלה נכרבה הוא מסביר מסביר לנזק מסביר רשינזק אבל זה לא ברור כי הם מסבירים את זה שהם מטפל בנבלה בעלים מטפלים תמיד תמיד תמיד זה תמיד זה בעל השור כלומר תמיד תמיד בדרך כלל זה הולך לבעל השול אומרים אני משיב לך סובין אני הזגתי לך אתה אני זגת קח לך את זה אני אשלים לך בדרך כלל זה כך פה אבל עם בור אני לא לא על

הבור הם אומרים את זה על הבור הם אומרים את זה מה זה ניזק מי זה הניזק זה בעל ש מה זה שהרב אמר מושיב לו את ההפרש היי והמת יהיה לו הגמרא שואלת איך לומדים שאר בעלי חיים מה שכתוב והמת יהיה לו ההמת יהיה לו מבעלך דרבה צריכים פסוק זה למה שדרש רבה דמרב שור פיסולי המוקדשין שנפל הבור פטור שנאמר והמת יהיה לו במי שהמת שלו יצא זה שאין המת שלו חוזר אז איך אתם לומדים שאר בעלי חיים כתוב והמת תהיה לו ככה צילי ללמוד הרי

הפסוק רגע אדו תן לי ללמוד פטור פטור המאמד של נזק איפה אתה איפה שור פסולים המקדשים שפע לבור בעל הבור פטור למה הוא פטור לא הגעתי לא הסברתי הגענו לימין צדיש לא זה על כל הטעמים הוא תלמיד חכם איך לומדים שאר בעלי חיים אתה אמרת לי שאר בעלי חיים לומדים והמת יהיה לו והרי והמת יהיה לו ובלך דרבה צריכים פסוק זה לדרוש לי מה שדרש רבה דאמר רבה שור פסולי המוקדשין שנברו פטור שור שהוקדש את המזבח יש בו מום שאי אפשר להקריבו ונפדע ונפדע אתה שומע

שנפל לבור ומת בעל הבור פטור מלשלם את דמיו למה כתוב והמת יהיה לו הנבלה של השור או של החמור שנפל בבור באמת שייכת לבעל השור או החמור לומדים מזה שאין בעל הבו חייב לשלם את הנזק אלא במי במי שהמת שלו אה במבהמה בבהמה שנבלתה שייכת לבעליה שיכול למוכרה יצא זה שאין המת שלו שור פיסולי המוקדשים המת שלו ולכן פטור כן ולכן כן זה לא שלו תמיד צריך שיהיה שלו הנה מפה אתה גם רואה אני זק רק המת שלו פה הוא לא יכול למכור אותה אם המת

שיהיה שלו הוא יכול למכור יהיה לו חלק מהכסף שאין המת שלו הנבלה שייכת לבעל השור מפי שאסורה בהנאה מאחר שכבר הנבלה לא שייכת לבעל השור אין היא אסורה בהנאה אז כיוון שכבר דורשים פסוק זה לדרשה שבהמת יהיה לו שבסולי המוקדשים פטור אין אין להם פטור שהנב לא שייכת למי שאם יש לו את הנבלה לבעלים לבעל השור אז הוא חייב אם אין לו את הנבלה ואין אז מפה לומדים מסביר דווקא שנפע דווקא שנפע כן האמת שלו לא הפוך אני רוצה שלא נפדע כן נפל דבר צריך לראות

מה אמרנו למעלה אתמול אמרנו נפד אתמל אמרנו שנפדע שנבד של אם דחפה לתוך שור מקדשן שנפד הוא לא נפד זה הקדשור הקדש בין אה אני רוצה שלא נבד שיהיה שור הקדש אם זה נבד אז זה חוזר להיות רעיו אבל יכול להיות עדיין אסור לו להנות מזה עדיין אסור לההנות מזה בסדר כן לכן הנבלה היא לא שלא יפה כן זהו כיוון שאסור ליהנות אלא הגמרא חוזרת בה אלא אתה יודע מאיפה לומדים אמת אתה אומר אז אני הולך מקום מקום אחר אלא מאיפה לומדים לרבות שאר בעלי חיים

אמרקה כסף ישיב לבעליו לרבות כל דעית לבעלים יפה כלומר מה שכתוב בעל הבור ישלם כתוב בתורה בעל הבור ישלם כסף ישיב נבעליו מה זה לרבות כל דית בעלים כל דבר שיש לו בעלים ונפל בבור והוא זק חייב אז בכלל זה בעל הבצה לשלם את הנזק לבעלים אז גם זה קוריק כל הדברים זה בא למעץ דבר שאין לו בעלים יחי הנה יאכי אם כל דבר שיש לו בעלים חייב עליו בבור אז אפילו כלים באדם שנפלו לבור והוזכונמה יהיה בעל הבור חייב לשלם יש להם בעלים למה החכמים

אומרים אומרים שור ולא אדם חמור ולא כלים ורבי יהודה פותר באדם אמר קרא שור ולא אדם חמור ולא כליהם אבל השאר בעלי חיים אפילו עופות נתרבו אומר באמת לומדים את זה ונפל שמה שור חמור שור ולא אדם שהוא לא ממין בהמה אדם הוא לא מין בהמה חמור ולא כלים הם לא בעלי חיים אבל שאר בעלי חיים גם עופות נתבו מכסף ששיב לבעליו מה זה הלכה למשיני מי אמר לו את אדם וכלים לא ככה אתהורש שור ולא עופות לא זה בעלי חיים יש לי עניין זה גם

שור בעלי חיים זה גם בעל חיים או רבי יהודה דקה מרב להו לכלים או בשלמה שור ממעד באדם שנפל הבור אלא חמור מה ממעד בה אלא אמרבה חמור דבור דבור לרבי יהודה וס דעבדה קשיה הכל ושה דעבדה לדברי הכל קשיה חמור מה ימעד בו אומר זה חמור שנאמר גבי בור וגם לרבי יהודה שמרבה כלים מרבה חמור בסא אז זה החמור קשה כן בס דעבדה זה שנאמר ב שנאמרה בפרשת עבדה לא דורשים מזה כלום אז זה קשיח למה נאמרו אין תירוץ שור בסלמה ש כן תכתיב לכל

עבדת אחיך חמור וסא וסלמה א כנראה דורשים מכל אחד משהו אחד ששכן אז עשה מותר סתם שאלה כן זה לא לא כמובן למה צריך להגיד כל מי שיש לו בעלים למה התורה צריך לרבות כאילו כל מי שיש לו בעלים בא למעט מי שאין לו בעלים מהדבר של הפקר אשר פטור צריך להגיד שעל דבר של הפקר הוא פטור משנה אין לא משל לא רבות עופות כתוב חשובחמ הרבה עופות שהם מה זה בא למכשו דמית למד יכול להיות מקום אחר דורשים את זה נפל לתוכו למה סדבדה לכל

קשיה?

זה צריך לראות שמהמצע נפלו לתוכו שור חרש שותה וקטן חייב אין בעיה מחכה לך שתיתן לי תשובה נפל נפל לתוכו שור חרה שותה וקטן חייב אמרנו חייב בעל הבור לשלם את הנזק מה יש שור חרש שטה וקטן שור חרש שאין לך חרשוט וקטן או שור שהוא חרש ושקטן מה הפירוש הנה מה שורשל חרש שורשל שותה שור של אדם חרש אדם אטרש יש לו שור או הוא שותה או שור של קטן מה השור של פיקח פטור מה דווקא וכי רק להם חייב לשלם מה נזכיהם שורש של

פיקח פטור זה לא שייך מה זה קשור למה שור של פקח פת האם ככה מה זה לא יכול להיות הפירוש שור של אדם פיקח אלא אמר אמר רבי יוחנן שור שהוא חרש מסכן השור שהוא חרש הוא לא שומע הוא לא שומע כמה אומרים לו אל תדבר הוא לא שומע היה שור שהוא חר שור שהוא שותה שור שהוא קטןחדאורייתא אני יודע אני יודע צדיק אתה צדיק השם יעריך מך בטוב אמן אמן זכית שאתה מדבר דברי תורה אז אז יש שאומר הגמרא מקשה השור שהוא פיקח פטור. מה

דווקא שור שהוא חרש או שותה קטן ושור קטן חייב? א מה שור שהוא פיקח פטור? אם הוא שור פיקח הוא יודע ללמוד אז מה הוא פטור?

נפל בתוך ה בתוך הזה נכון מה? תראה למה אם יש לו עיניים והוא רואה אז הוא גרם לעצמו צריך להיזהר כן כן אמר בירמיה לא מבעיה כאמר לא מבעיה שור שהוא פיקח דחייו למה בעלים לא פשו הניחו אותו ללכת ברחובות לא מבעיה שור שהוא פיקח שחייב הלך בלילה בלילה כן כן שור שהוא פיקח דחייו אפילו אחרי שותה בקטן אם החרשותו גרמה לו חרשותו גרמה לו קטנותו גרמה לו נפטר כמה שמעלה שמעל השני חייב חייב חייב גם זה גם זה גם פקח לא מבעיה שור שהוא פקח אבל הייתי אומר שור שהוא חרש יגיד לו תשמע השור הזה חולה אני חייב השור שור חרש הוא לא שומע אומרים לו תזוז הוא לא שומע הייתי אומר בעל הבור יהיה פטור מלשלם. למה בעל השור פשע? היית צריך ללכת איתו.

אתה לא יכול לעזוב אדם שור כזה ללכת לבד. הוא צריך ליווי של שור גדול. כמה שמעלן שגם בשור שהוא חרש ושותה וקטן חייב בעל הבור. זה לא כן הלה טוב אמר לרב אחר רבינה והתניה נפל לתוכו הנה זה השאלה שלכם והתניה נפל לתוכו ברדעת פטור מה אליו שור שהוא ברדעת אומר אמרנו שנפל תוך הבור שור בעד דעת בעל הבור פטור מנש שלם לא כתוב שם מילה דעת כן נכון בר דעת כתוב מהב שור ששור בר דעת שהוא לא חירש אותה וחטן לא כמו שאמר רבי ירמיה

שור שהוא בר דעת חיה אמר לה אדם לא הכוונה לשור בר דעת אלא אדם בר דעת כן אלא מעתה אדם בן דעת הוא דפטור עליו בין דעת החייו אם נפל לבור אדם חרש שוטה וקטן שהוא לא ברדעת בעל הבור יהיה חייב אפשר וא כתוב שור ולא אדם ושור ולא אדם כתיב אלא מה היא בן דעת מין בן דעת כל אפילו אם הוא חרש או שותה אבל זה אדם שהוא מין בן דעת גם שהוא חירש גם שהוא שותה חייב כלומרזה מין אין דעת זה אדם שיש לו

דעת שור אין לו דעת שור יש לו דעת אמר לה והתניה נפל לתוכו שור בן דעת פטור לא יכול להסביר אדם כתוב שור אמ לא כמו רבי ירמיה שאמר שור בן דעת חייו אלא אמר שור והוא חרש אני תגיד לך מה שכתוב במשנה כך נפל לתוכו שור והוא חרש שור והוא שותה שור והוא קטן שאין דעת דווקא אז חייב בעל הבו אבל שור והוא פיקח פטור מה הטעמה זה בעה זה עיונה הוא מזל יש לו שכל צריך להסתכל איך והוא הולך זה לא הפקרות כאילו אם

לא סתכל כאילו הפיט עצמו עצמו לבור בכוונה תוספות אומר כאילו הפיל את עצמו לבור בכוונה מה הוא רוצה להזיק לעצמו מקום אחר בן אדם לא רב פתאום דף נב אם בן אדם לא רב פתאום הוא נפ סוף דיבור המתחיל בשכיחה תלמ אחי הנה נפל לתוכו שור חרש או שור שהוא שותה וקטן בסומה הוא מהלך בלילה או שנפל לבור לתוכו כדי ילוכו בלילה או פיקח ומהלך בלילה חייב פיקח ומעלך ביום פטור הנה מפורש סומך עוד משנה אדם שנפל לבור ורק הוא זק אז הוא חייב רק הוא

זקומ כן אדם שהוא זק ונפל הבור חייב לא תחשוב אדם פטור שור ולא אדם שזה אד אדם רק אם מת פטור אבל אם הוא זג בטח חייב לא אומרים שהוא צריך להסתכל לפרוש חק על בהמה כי הראש של הראש של כן אדם הראש שלו הוא בתורה הוא לא יכול להסתכל לא זה אמתז אתה רוצה יצחק כל הז הזמן הוא מפלפל מה שנה משנה חדש סיומו של תשים לב מעכשיו אחד צור ואחד כל בהמה לנפילת הבור ולהפרשת הר סיני יש דין שור דין שווה יש לשור ולכל

הבהמות זה נפילת הבור כלומר אם נפלו לבור חייב בעל הבור לשלם אפילו כתוב בתורה שור בנף על שמה שור או חמור זהו הדין נשאר הבהמות אז לכן אומר כן כמו שלמדנו אחד ואחד כל בהמה נפלו לבור בעל הבור חייב לשלם אותי דין יש להם להפרשת הר סיני כלומר הקדוש ברוך הוא אמר לא תיגע בו יד כיסכו יסקל או או ירו ירא בהמה אם איש לא יחיה במשוך יובל מהעלו בהר אומר אסור כלומר הפרשת הר סיני שווה דינם במעמד במעמד מתן תורה מה שכתוב לא תיגע בו

כלכל כולם שווים עם בהמה עם איש לא יחייה זה לא דווקא בהמה מרבים גם חיות גם עופות צריך להיות פרושים מהר סיני וד עליו השם את התורה אתה זוכר שמה ציון משה עמדת על ידי במעמד הר סיני זכינו נכון אמת רק השאלה כל אחד איפה עמד אני הייתי קרוב מתי זה הם אה יפה לפי איזה סדר הם עמדו לפי מה שכתוב בתורה איך סדר התורה בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ מי שבאות ב הנשמה שלו קשורה לאות ב של בראשית עמד ראשון ר עמד שני

א' עמד שני לא שהשם שלו מתחיל בב שהנשמה שלו קשורה לעות ב' של בן ראשית א לפי האותיות לפי האותיות כן יש חוטים יורד מלמעלה הם היו יודעים יש חוט יורד מעט ספר תורה העליון שזה שורש 60 ריבו נשמות של עם ישראל יורד לכל נשמה יש לו צינור זה צינור דק היה יורד משפיע עליו מזה היו יודעים כל אחד איך לעמוד היה יורד צינורות ולכן כתוב אצל משה ואת המטה הזה תיקח בידך אשר תעשה בו את האותות אל תקרא אותות אלא אותיות ככה הם היו עומדים

בסדר במעמד ככה אומר החתם סופר כן ככה יעומדים בסדר במעמד הר סיני וזה לא קשור בשם של לא זה קשור לנשמה שלו נשמתו כן כל אדם יש לו שני שמות יש לו שם של הנשמה של הנשמה כן שם בעולם העליון ב יש לו גם שם בקליפות הוא צריך לדעת את הכל אז איך מה שאדם כשאדם יגיד כל פעם את השם שלו בסוף אלוקי נצור אז א ישאל ל אותו המלאך מה השם שלך הוא צריך לדעת שידע שלא יקבל מכות מה את השם הרגיל שמי נו נכון

אז זה יגרום שידע את השם של הקליפה אבל איך בן אדם ידע שבקבר הוא שוכח אז אמרתי לך איך עשה יש סגולה להגיד בסוף אלוקי נצור את השם לבד זה יבוא תשלומי כפל אותו דבר שווה דינם לעניין התחייבות כפל בגניבתם כתוב שמה על קודם הפשע על שור על חמור על זה על צלמה אז מרבים גם שאר בעלי חיים שואלים אבל מה והר סיני כל הצדדים של הרסיני רק כולם מצד אחד אני פה יש לו תחושה מסבים כי למה צריך שהבחות יהיו כתובים שניברהם מה צריך מכל

מקום אני לא יודע סתם עד עכשיו חשבתי מצד חט קיבלת את הם סביב למסב כן למעלה אין פנים ואחורה זה הכל אותו דבר לא יודע מה זה לא יודע בסדר הסביב זה לא זה לא אומר זה לא מסביב ש סביב ולא עליו כז אז תגיד דווקא את שלומי כפת זה על שור וחמור בעלי חיים ובכלים מה גם אבל אומר אחד שור ואחד כל בהמה לתשלומי כפל כל בא לחיים אומר ומה עם כלים אה כתוב מפורש כן על כל דבר פשע שחמו על סל סלמה על כל

עבדה על כל עבדה ולשבת עבדה אותו דבר דינם להשבת הבדה והשבת הבדה לא תראה צור אחיך או שיוחים התעלמת השתש אחיך כל בעלי חיים לפרקה או כי פה זה מדובר על בעלי חיים זה לפרקה אותו דבר פריקת המסע אתה רואה כי תראה חמור שונעך רובץ תחת משאו חדתה ועזוב לו עזוב תעזוב עמו דווקא רובץ לא רב צן יצחק מה ההבדל דוקא מה זה מה ההבדל בין רובץ לרבצן א רובץ זה טם רבץ מחמת המצע רבץ אמת יש כל הזמן רבצן אתה מבין הוא הולך רואה אנשים

רואה בן אדם טוב בוכר פרחים אומר אז הוא יושב אומר שהוא יפרק עכשיו יש לו מצווה הוא צדיק הוא מקיים מה שכתוב בתורה זה לא לא חייב אבל הקדוש ברוך הוא סולחן לישראל כל הזמן זה כן מוחלן שבטי ישורון זה מועד למכול לנו כל הזמן אוכל מוכר למה כל השם יש בוכר כל הזמןחמ ישים לפריחקה זה לפריחקה לחסימה אותו דבר אתה לקחת אותו לא תחסום שורבדישו לא דווקא שור כולם לקראים כתוב בהנתך לא תרביע קראיים שעדך גם כלאיים זה גם לא רק בהמה גם שאר בעלי

חיים אסור לאחרש בשני מינים לא תחרוש בשור בחמור יחדיו לא גם בשור ודג אסור לחרוש ביחד ראית פרזה איך הדגול עם העזד מים דג בנהר לא הדג בנהר והעז בדיוק על שפת הנהר ביחד עם הולכך אותו ביחד לא קשר לעגלה חשבתי אתשגה לא חשוב איך יאללה העיקר זה נוסעים לא ראית בסן איך היה נוסעיקו כן אצלכם היה בקופיקו אומר אן אבל על זה דווקא לא מדבר שואל כתוב לכן חייב ולשבת גם כן איסור עבודתם בשבת למה כתוב בתורה לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וביתך עבדך

ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך כל הבהמות בכלל וכן חייב העוף כיוצא בהן כמו כל הבהמות אם כנמה נאמר שורו חמור דווקא בגבי בור כן כן חיוב בשור וחמור אלא שדיבר על כתוב בהווה נקתה התורה דבר שמצוי ש וחמו מצויים בדים יותר משאר בעלי חיים בהווה בהווה ראשי פרשת הרסניים בהמה עם איש כתיב ונן מרבנה חייב ועוף תשלומק על הגב דכתיב משור ועד חמור לפרקה עזוב תעזוב עמו לקעין דרבואעה בהובה בדבר רגיליות גמרא איי איי איי איי איי איי איי אי אמר במשנה נפילת הבור מאיפה מאיפה

לומדים שבית דינם שכל בעלי חיים נפלת הבורמה מה שכתוב כסף ישיב לבעליו בעליו קודעית לבעלים.

כל בעלי חיים שיש להם בעלים חייב עליהם כדי אמרן להפרשת הר סיני עם הלומדים עם בהמה אם איש לא יחיה היה בכלל בהמה וחיה בכלל בהמה הביה גם היא חיה בכלל בהמה בתיבתים זה מיור בתר לרבות את את העופות עכשיו אותו דבר שינם דינם שווה של כל בעלי חיים לתשלומי כפל כדימרינן הכל דבר פשע לשון כלל על הכל מכאן שחייב כפל הכל דבר פשיעה כל דבר שנגנבו בפשיעה שבת עבדה לכל עבדת אחיך כתוב בחיוב שבת וכן תעשה לכל עבד בדת אחיך עכשיו דינם של כל בעלי

חיים לפרקה ריף חמור חמור מןשבת גזרה שווה כי תראה חמור שנעכר עובד צחד משאו וכתוב גבי איסור שבת ושורך וחמורך כל בהמתך שבת נוגע איסור בכל בעלי חיים חסמה עדיף שור שור בשבת לגבי איסור עבודה בשבת כתוב שור גבי חסימד כתוב שור לא תחסום בשור יפה כלאיים היא קעיים דחרי שורשור משבת זה שבהיסור עבודה בשבת שנהג בעלי חיים שגם באיסור חרישה שני מינים עשו לא תחרוש בשורח היא קדעיים דרבעה יף בהמתך בהמתך משבת גזרה שבה מאיסור עבודתם בשבת שנוהג בכל בעלי חיים אם שור למה ש

רוצה לעבוד למה שיש כאלה הוא לא אסור אסור לגבי שבת מנן אסור לגבי שבת מאיפה אני יודע שאיסור מנחה נוהג בכל בעלי החיות לתניה רבי יוסא אומר משום רבי ישמעאל בדברות הראשונות נאמר עבדך ואמתך ובהמתך לא פתע תורה שור וחמור עבדך ואמתך בהמתך בהמתך כל הבהמות בדברות אחרונות נאמר בשורך וחמורך בכל בהמתך ך אז לו שור וחמור בכלל כל בהמה היו כתוב כל בהמתך ולמה יצאו למה הוציא אותם התורה מכלל כל בהמה ומנתה אותם בעצמו בהמתך כמו בדיבורות הראשונות אלא לומר לך מהסור וחמור אמור כאן

חיה ועובקה יוצא בהן באיסור מלאכת שבת חייו אף כל אף כלומר כל מקום שקבל לגבי פריקה חסימה וכדומה חייבוב כיוצא בהן ואומרת אמה בהמה דיברות הראשונות כלל שורך וחמור אחד דברות האחרונות פרט כלל ופרט כן אני דרוש את זה בדרשה של כלל ופרט מה שכתוב בדיבורות הראשונות בהמה זה נאמר כלל כל ביני בהמה אחר כך שבדיברות האחרונות פירצורך וחמורך פרט כללו פרט אין בכלל אלא מה שבפרט שורחמורין מדי אחרינה לא יהיו אסורים בכל מלאכת שבת אז לא יהיו אסורים דווקא שור וחמור אמר וכל בהמתך הדברות

האחרונות חזר וכלל כתוב שמה מה כלל ופרט וכלל אתהדן אינה כאן הפרט מה הפרט מפורש ובעלי חיים אף כל בעלי חיים ואמה מה הפרט מפורש דבר שמותו מטמע במגע ומסע כמו למעלה למדנו אף כל דבר שנמנתוטמע במגע ומסע אז הם דומים לפרת שור רוחמות אבל עופות שלא מתמים במשע ומגע לא מרי אם כן נכתוב רחמנה אחת פרטה דווקא שור או חמור אם נכתוב רחמנא אין ככתוב רחמנא כתב רחמנא א שולמנה קרב לגבי המזבחין שאין לו קרב לגבי המזבח לא דווקא שור שקב אז אני אומר זה

אסור אבל לא קרב לי גם מזבח לא חייב כתב רחמנא חמור והיא כתב רחמנא חמור מנק הקדוש ברוך הוא עין של קדוש בכורה לא כתב חמנ שור אז אתה רואה את זה לא מיותר הקדוש בבכורה נלמד מחמו אלא בא ללמד קושר בעלי חיים שדומים לו שנבלנתם מתמגע ומסע סוסים גמלים מאיפה תלמד למה לאכתוב עופות מאיפה תלמדך כתוב סוס זה לא כזה בכ חייב לכתוב חמור לא יכול סוס של מה ריבויה אלא בכלך ריבויה הוא מרבה כן מרבה בעלי עם כל בעלי חיים וכל אחד כתב רחמנ

כל ריבויהו בכל מקום שכתוב בתורה ק זה לא נדרש בדרך כלל אלא מרבה הכל ועגבי מעשר דכתיב קדרש שנלה בכלל הופרט לורשים אותו בדרך כלל הופרט לא מרבי ממנו כל דבר לתעניה כתוב שמה לגבי כסף מעשר שני ונתת הכסף בכל אשר תאבה נפשך בבקר ובצך בכל אשר תשלך נפשך נתת כסף בכל אשר תב נפשך כלל בבקר ובצ פרט בכל אשר תב נפשך חזר וקל כלל פכלל אתה דק כן הפרט מה הפרט מפורש זה בקר צון יין שחר פרי מפרי כלומר נוצר מפרי אחר או בקר בצון

הם ולדות שנדו מבקר בצון היה אין נוצר מן הענבים שכר מן התמרים וגם הוא גדולי קרקע הם גדילים על גבי קרקע הבקר והצו ניזונים מן הקרקע היין גדל בקרקע אף כל פרים מפרים מגדולי קרקע למעד דגים שהם והם לא נצרים מדגים אחרים זה קושיה למה הם לא גידו לקרקע לא הם נוצרים אפילו שהם נוצרים מדגים אחרים אבל הם לא גידולי קרקעה אז מה הקושיה איך אז אז קל מה אתה מרבה הכל אתה רואה שזה לא בא שגם במקום שנאמר קל זה נדרש בדרך כלל הופרט לוקים

משה אתה דרש כל דבר קושיה כן אמר בכל כללה כל ריבויה יפה איפה שכתוב בכל זה כלל נדרש במידת כלל ופרט לכן גבי כסף מהש שני בכל אשר תאבה נפשך זה כלל פרט אבל איפה שכתוב קל בלי לא בכל זה ריבויה מרבה הכל אבל גם ש היא בתימה כל נמה קללה הוא מו כל דאך רבויה הוא מכבה כל דבר למה מדהבן אני מכתב ובהמתך כדכתיב בדברות ראשונות היה היה צריך הכוונת התורה נדרוש כאן בכלל הופרעת היה יכולה לכתוב רק באמתך כמו שכתוב בדיבורות הראשונות בספר שמות

וכתב וכל בהמתך למה שמאמינה רבויהו זה בא לרבות מה את רוצה לישון הרב תלוי אם כתוב בכל או קול איפה כתוב בכל ואיפה כתוב קול בשניהם כתוב במעשר שני כתוב בכל בכל אשר תאוה נפשך אל תגיד לי הוא בכל הנה ובכל אשר תשמלך נפשך כתוב הוא בכלל אבל לא הבעיהו הבעיה בכול ב ב בכל עכשיו אשתדה אמרת קול רבויהו עכשיו כמה מה שעסקנו שתבת קול שנ נאמר בדיבורות האחרונות זה בא לכבות כל בעלי חיים באמת אחד דיבורות הראשונות שבסב שמות ושוב וחמות דיבורות האחרונות למה לי

הרי כבר נדרבו כל בעלי חיים כל אמרי שור לאגמורי שור שור לחסימה חייב לכתוב למה שכל ה כל הלומדים לרבות כל שור לחסימה איסור חסימה בעת חרישה נאמר בשור לומדים מזה איסור שבת בכל בעלי חיים חמור להגמורה חמור לפריקה כל בעלי חיים בהמתך להגמורה בהמתך ובהמתך לקראין אז לכן צריך לי את זה יש לי מהם לא סתם התורה כתבה אותם אפילו שאני יכול להגיד זה כל בהמות אבל יש לי בהם לימודים מיוחדים י אפילו אדם ניצר אם אתה אומר שמאיסור שבת מדינה איסור כלעים בחרשעה אז

גם אדם יהיה אסור למשוך את המחרשה ביחד עם איזה בהמה למה הוא שר באיסור שבת ביום השביעי שבת השם אך לא כל לא תעשה כל מנחה אתה ובנך וביתך ועבדך ואמתך עלתנן אדם מותר עם כולן לחוש למשוך אמר פפה פפונאי יד אתעמדה מיתה למה שלא נתרבע אדם לאיסור כלעיים ומנו מי זה פפונא שגרים שם רב החבר יעקב היה בפוניה אמר קרא למען אני נוח עבדך ואמתך כמוך להנחה הקשתיב ולא לדבר אחר כתוב ויום השביעי שבת להשם אלו לא תעשה כל מנחה אתה ובנך ובתך ועבדך ואבך

שורך וחמוניך וכל בהמתך וגרך אשר בשערך למען נו עבדך ואמתך כמוך אז הוא קשו עבד ואמה לבהמה ודווקא להנחה למנוחה ממלכת שבת אני קשתי עבד ואמה לבהמה זה מענין ינוח אבל לא דבר אחר אז אין איסור כיים נוהג בעדם שאל רבי מחר סיום פרק אתה רואהג נראה מה עם מעגיל מעגיל יבוא הכול כן עכשיו נלך להלכה ברוך הרב יבק בן אסתר יב נכון אריה בן ורדה אין לטלוש עשבים ועפר בחול המועד בבית הכברות כמו שנוהגים לעשות בחול מה זה אנחנו לא עושים אבל יש אתה יודע

שהם יוצאים תולשים אפילו צורך לקבור שם זה מלאכה שלא צריך מועד דין צדוקתים המועד היה ביורי דעה אם עושים שדוחדן או לא כן זה להלכה עושים דע אומר למה היו תולשים להראות שאין טומאה זו נטהרת אלא כי אין שלושה דברים אלו ומים אפר פרה ואזוב צידוק הדין דעת השולחן ערוך שאומרים צידוק הדין במועד הרמק כתב שלא אומרים קורו והטור בטעמו משום הרגל הספדספרדים אומרים אומר שדעת מרן אומרים לא יודע שבת מי ש נשיבה לא כל יום זה עם הקליפה קליפה פחות ח ברוך אתה אדוני אלוים

הקובר את מתו בתוך הרגל לא חל עליו אבלות ברגל יום טוב בין בן כ לא חל עליו אבלות ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל לבנות שבעה ונוהג בהם אבלות הוא מונה 30 מיום הקבורה ונוהג בשאר השלושים בכל גזרות שלושים כןשתי אלא לאחר רגל מתחיל לבנות שבעה ונוהג בהם עבדות הלאה ב במקומות מות שעושים שני יום טוב מונע שבעה מיום טוב שני האחרון והוא בכלל בתוך השבעה פי שאינו נוהג בו אבלות הועיד בדבריהם הוא עולה לא ממניין מונה אחריו שישה ימים בלבד הגענו ג' הרמבם 10 דקות חליחו

חת אוד די לשחק פרק רביעי דף קצא א כיצד מצוות חליצה היבמה הולכת אחרי במה למקום שהוא שם הוא בא על ידי היינים והם קוראים לו ונותינו עצה הוגנת לו ולה אם עצה טובה ליבם יועצים אותו ליבם אם עצה טובה לחלוץ כגון שהייתה היא ילדה והוא זקן או היא זכנה והוא ילד הוציא אותו לחלוץ ב וצריכים עדיין לקבוע מקום שיש בו ואחר כך תחלוט שם בפניהם שנאמר ועלתי במתו השער האלה זכנים ככה גם היום עושים קובעים מקום אפילו שיש בית דין והכל לא הולכים יושבים שמה

אומרים פה מחר נבוא לחלוץ ולא נועדו ויבוא השער אלא זכינים ולא נעדו ולא קבעו מקום אלא נקראו ה נקראו נקרו ונקראתי היא לפניהם וחלצו חליצתה כשרה ג מלמדין אותה בם לקלות עד שהיו רגילן תהי יכולה לקלות לא בנשימה אחת ואחר כך תאמר יבמי כי כדי שלא יהיה משמע דבריה אבה ייב בממי ולא אבה צריך ביחד לקרוא ולא אבא ולא אבא יב שואל אותך ולא אהבה אתה מבין כן ולא אבה לא ככה לא ככה זה לא אבה ד אומר אחר שתהיה רגילה לכרות אף על פי שלא

קרבנשימה אחת אין מכפדים על זה אבל אם אינ יכולה מרגילים אותה עד שתדע חליצה ביום ולא בלילה בפני שלושה יודעים נקרות קשורה ואם היה אחד מן השלושה גר פסול אפילו היה אביו גרמו ישראלית עד שהיא אבי ואמום מישראל מצוותה חמישה כדי לפרסם הדבר ואותם השניים אפילו היו עמי הארץ וואו כסד חורצין מביאים לו מנעל של עור שיש לו עקב שומע ואין לו תפור בפשתן לא משו בימין כושר את צעותיו על רגלו ועומד הוא והיא בבית דין הוא מקריין בממה בלשון הקודש מאין יבמי ואחר כך מקרין

ליבם לא חפץ לקחתה ונועץ חגלו בארץ והיא יושבת ופושטת ידה לבית דין מתכת לצוע מנען מעל רגלו חורצת מנען ומשלכת אותו לארץ שישמוב העקב באמנזר ככה זה הסדר יש כן מנען מיוחד ראינו ראינו אתה החליצה גם הוא צריך לרחוץ טוב טוב את הרגל שלא יהיה חוצץ בין המנען לרגל והיא קושרת לו את זה לבד גרביים כמובן יש נעל מיוחד של בית דין מלבישים לו את הנעל וקושר לה את זה רצועות על הירך אפילו שלא לפי מידתו זה בערך לפי המידתו היא קושרת לו לא לא היא

היא הוא פותח הבית דין כושר צריך לדעת היא פותחת היא פותחת ביד אחת כאן כתוב מקרן אבל היא כוח נכון ז ואחר כך עומדת ורקת בארץ כנגד פניו סמינה בלחתה כזה והיא יורקת לא על הפנים שלו כןפו היא יורגת בארץ כנגד פניו רוקנראה לדיינים שמצוות חליצה שיהיו שניהם עומדים בשעת חיה ובשעת רחיכה צריכה דיין נראות ארוך היוצאים מפיה אחר כך מקרין לה ככה יעשה מקרין לה שתאמר ככה תגידי זה הכוונה מקרין ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחים ק שבו בישראל בית חלוצץ על

נעל הכל בנישון הקודש שנאמר ככה בלשון הזה כל הישבים שם עונים אחרי החלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל שלושה פעמים צריך שתתכוון במה שתחלוץ תכונו שחלצה ועשו מעשים אנו לשמן ואסור מאנו חולץ שניה אמר וירקה בפניו ואין זה רואה רוק לכן אותו יום אסור לה לאכול לא אוכלת ולא שותה למה שיהיה רוק רו קטפת נמצא סדר חליצה ככו קוראה היא תחינה קוראה היא תחינה מעיני במי להקים שם להחים שם בישראל לא הוויה במי אחר כך קורא הוא לא חפצתי לקחתה אחר כך תחלוץ בכל כך אחר

כך תרוך אחר כך תקרע כך יעשה להישכים כך שם בישראל בתחלוץ הנעל ואין הסדר מעקל אלא אם לא קראה בתחילה לא היא ולא הוא אלא שרקה ואחר כך הרצה או שקראה ואחר כך הרקקה חריצתה כשרה לא נורא ולמה לא תחזור בתרוקל הסדר שמרכקה לבדה אין כלום ואין פוסלת מן האחיין יב חלצה בלבד ולא קרה ולא רקקה חלצת כשרה ואין צריך לומר שחלצה וקראה ולא רקקה או שחלצה ורקה ולא קרעה שחליצתה כשר שרה ומרים אומרים שהיו יכולים לדבר והרי הם נראו נכולות אבל אילמת או אילם אינן

חוצין והם חלצו חליצתם פסולה או ואינן כחרש וחרשחצו שלא עשו כלום פי שהחרש והחרשת אינן בני דעת יד רקקה בלבד שקקה וקראה ולא חלצה הרי זו חליצה פסולה קרא היא והוא ולא חלצה ולא רקה לא עשה כלום שנאמר ככה יעשה לאיש המעשה שחליצה ורחיקה האיש שמועה אבל הקריאה אינ אינה מעכבת ואינה המועלת טו חלצקה וקראת והן יושבים או מוטין על צידיהם או שהיה סרוך הנעל קשור על שוקו מנקובה ולמעלה או שחלצה בפני שלושה עמי הארץ שלם יודעים לחרות לכן הסומה שחלצה חליצתה חריצותו כשרה צ' חלצה

בלילה או שחלצה בפני שניים בפני שלא ש נמצא אחד קרוב בפסוק או שהיה מןען קשור למעלה מן הרכוב או שתראו הוא ושם תהי או שהתירה היא ושמת הוא או שנתכוונה היא בנתכון הוא או שנתכבון הוא ולא נתכוונה היא חן כד שעצל הגדול חריצתה פסולה וכן אם חלצת בפני חיד אפילו בינו לבינה ובלילה הרי זו חליצה פסולה אבל אחרי יש עודבר כת שעסור יכול לחולץ למי שהיא פתאולה מן החליצה ומן היבום אינה חליצה יז יבם שרגלו הימנית חתוכה אינו חולט בשמאנו ואם חלט על שמאלנו חליצתה פסולה

היית רגלו עקומה לאחור או הפוכה על צידה או שהיה מעלך על ראשי אצבעות רגליו הרי זה אינו חולץ שחולץ צריך לנעוץ עקבו בארץ ואינו וזה אינו יכול ואם חלצה לם נשאר לו כך הלצתה פסולה זה בעיה גדולה והם במה שידי ארוכות חתוכות סליחה ידיה חתוכות חולצה לכתחילה אפילו בשיניה שלא נאמר בחליצה בידה חלצה במנען של בגד אין חליצה אבל אם חלצה במנען שאין לו עקב או שהיה תפוך בפשתט או שהיה מנען של שער או של כסיב או של שעם או של עץ או שהיה מנעלן גדול

שאין יכול להלך בו או קטן שאין לו חופר רוב גרגלו או מנעל פרוס שאין לו חופר רוב רגל או נפחד שאין לו מקבל רוב הרגל אחרי זה פסולה אתה יודע זה כשעלו לארץ פה אז לא הבית דין לא היה להם נעל של חליצה לא ידעו לעשות מי עשה להם חם יצחק הדורי הוא ידע לעשות להם את הנעל, סידר להם את הנעל, הראה להם לעשות פה בירושלים. מי מי כותב את זה? רבי אברהם אבורע כותב, אתם רואים אותו כך, הוא נראה שועל, אבל הוא אריה, רק מתחזק

כשועל. ולמה הרב כדור א ולמה גם אבא של שבי רבי שאול בגל כן שנע אה חכם יוסף כן חכם יוסף אה כן אה כן אני ראיתי כן נראה אה ראית טוב יכול יכול להיות אבל בעיקר א חכם יצחק קדורי הוא היה אצלהם בבית אבא שלו יהושע שרבני הביא את חכם יצחק כדוריגשה מבגדד לאכול אצלו היה עושה לו סיר מיוחד של אוכל.

למה הוא לא היה אוכל בשר ועופות ולא דגים? היה עושה לו סיר מיוחד בשבילו בשבת. כן. אז הם גדלו איתו.

חלצה בסנדה של עץ ומחופה עור. או שהייתה כחקעתו עור ולחייב של שיער. או שעל הסלדה של שמאל מעל רגלו הימנית או ש או שלא על ידו מנעו שלו או שהיה מנעל גדול שיכול להלך בו ש או שהיה מנח גדול אבל שיכול להלך בו או קטן שחופר רוב הגלו או נפרם שחופר רוב הרגל או נפחד שמקבל רוב הרגל חניסתה כשלה לא נורא סדל המוסגר והמוחלט זה של מצרעת יש לו של עבודה זרה שמנכים אותו ברגלי הצולה לא תחלות בו ואם אם חלצה עלצתה כשרה ואף על פי

שהוא אסור בהניה אבל סד שקרוב את עבודה זרב שאין דחתן או שנעשה מת שכבר בו אם חלצה בו חלצות פסולה שהינון עומד להלך בו כאר המנען מעל רגלו או ששרפתו או שהיה לבוא שני מנענים וחלצה העליון פי שכר התחתון או שנגידת רגלו הרי זו חליצה פסולה י כב י במה שכל שום וגרגיר כצה בהן דברים ש שמזיבין את הרוק והיה רוק זב מפיה אין לו כלום עד שיהיה רוק מעצמו אתה רואה זה לא רוק מה לא אין לה רוק מה הסוסה מולה איזה גרגיר שמעשה שנותן

רוק שכומר שיהיה יצא לרוק לא תופס רק דם או שהיה או שהיה דם שוט מפיה אין לו כלום אבל אם מציצה ורקקה כשר שאי אפשר דם שנמצא בוצחרוק רקקוה כתהתו הרוח או שהגיע לקנה פניו כגון שהייתה ארוכה והוא קצר אין לו כלום את הה לא שווה ה היא גבוהה והוא קס והוא קסר והרקה לא שווה ואם אחר שהגיע נגד פניו פי שלא הגיע לארץ כשר לכן לא ראו הדיינן הרוג שיצא מפי הכשר היום מה אמרת לך מה הם עושים הם שמים כמין איזה ברעתה ככה עליד

הפנים שלו והיא יורקת גבוהה זה לא גבוהה שמים לה את הכיסא שמים על כיסא כד חליצה מותע פסולה כצד כגון שאמרה לו חלוץ לה הוא ביקח את הקונסה אתה מבין מה עשו הוא לא רוצה לחלוץ אומר לו אם תחלוץ אתה כמוך חתן איתה בגח את הקונסה או שאמרו לו חלוצה שזו מצווה היא ואינה מפסדת עליך כלום ואם רצ רצתה רצית אחר כך לייבם תיבם כותב דברים זה לא טוב אבל הם טעו ואמרו לו חלוצה על מנת שתה לך 200 זוז או על תנאים כך וכך בי

שלא נתן ולא נתקן גשרה שהרי נתכוון לחנות לה אותו דבר זה גירושין מרמם וזה זה בעיה כן הוא צריך לתת מרצונו אם זה לא בדיוק ככה והוא לא כל כך נורמל ואמרו לו ככה אני הייתי גר מול הרב יוסף כהן הוא היה הדיין של בית דין והיה ככה עם אחד וכל הלילה הוא היה יושב כמה לילות דן בזה מה לעשות המוסר מודעה לחליצה לצאתו פסולה לפי כך הוא ילדי הי נמר לו לבטל המודעה גדר שעושים בגט חצו ישראל ויקו עד שחלץ אם כדין עשו חלסת קשלה

אם שלא כדין כגון שטעו ש שהיו ידיות חליצתו מסולה ואם הגויים הנשו מעצמן מה יהיה הדין שלתניחות עלתה מסולה שלא כדין אינה חליצה כפו אינה חליצה הוא לא עשה כלום אין כלום הרי היא כאילו לא נחלצה לו ולא נאסרה עליה בקובותיה ולא נפסלה מן הכהונה ומותרת להתייבם בכל מקום שבו חלץ פסולה אני נסרה על קרובותיה אני מסת בני הכהונה ואניסה על האחין ואינה מתבמת ואינה מותרת להנסה עד שתחלות לצה כשרה כפז אמרה בניסת הרי זה חולץ לחליצה כשרה והיא תחת בעלה ואין מציא נתן יד כח

מה שגדה בן האחין ארי זה מותרת ברוך הוא ששן השם חלצה לאחד מהן בינו לבי ונפסלה עליהן אבל אם ראינו שחלצה נעלות של אחד מהן נפסלה שם אין התכוונה לחליצה וצריכה חליצה כשרה להתירה כט ג חליצה שאנו כותבים אינו אלא מעשה בית דין כדי שיהיה בידה ראיה שנחלצה ואין דיני חולצינה אלא אם כן מכירים לפי כך מי שראו זו שנחליצה כותבים נגד חליצה לפי שאין מכירים שזוהי היא אשת פלוני שזה חלץ לאחים שארי הדיינים שחלצה בפניהם יקרו זה ואחר כך חלצה ל וזהו נוסח גתה שמוא

שנהגו בו עם ביום פלוני כך וכך לירך פלוני שנת כך וכך למניין פלוני למניינת די רגיל נלמנבה במקום קבלוני אנחנה דינה דמקצתחת במותב תלטה כחדבן העצבים בית דינה סליקה דקדמנה פלונית בת פלונית ארמלת פלוני וקריב לכמנה חדש שמי פלוני בן פלוני לא ראיתי שכותבים את זה כנראה לא שמתי לב לכן אמר לנה פלונידה פלוני בר פלונידה אחו דפלוני מאבועה הוא הוא דאבן נסים ללב ושכיב וחיה לרבנן לכל ישראל שבח והוא ברבר ירית ומחסין מורכים שמה בישראל שבק והרי פלוני חזלי בומית כען רבנן אמרו להסבוב בומית

יבם והמלת ליל לקד מכון רגלי דמינה ואשרי שנה מעל רגליה והרוג פה שתמדעו לפלוני דנה דחיה דפלוני מתינה מהבוא ההוא אנחנו מכירים שזה אח שלה אח שלו ואמר להסובי בומת יבם אתה רוצה תיבם ואם לה אתעלה כדמנה רגליך דמנה תביא את הרגל הימין ותשרנח מעל רגלך תוציא נעל שלך מעל הרגל ותרוק בעפך ענה ואמר לתנס ביד בומ אני לא רוצה מיד קרנו לפני דה במי חים שישראל במיף פה פילונית קרנלה וחפצקחתה טלעל רגלי דמינה ושרת צנה הורים את הרגל הימין ואז חולצת ללו קרדן פה ורקדתחזה

וירקה לפני הלור קנוה ככה יעשה לאבנה את בית החים נקרא שמו בישראל בית חלוס נעל נחנה דינה דכל דאב מן קודמנ ענ בטר חלוץ הנער חלוץ הנער חלוץ הנער תל זמנה מדבדנדה קודמנה שרנו לפלני ד למר להתנסבה לכל מדתצווה מי שהיא רוצה תתחתן ואינה שלא ימחבידה מיומ מה זה עולם בית מננה פילוני דגת דחליצותה דה כתבנ כדעת משה וישראל זה דעת מן זה ארוך זה דעת מרן או שזה הרמבם הרמבם כל זה הרמבם הוא מעידן עליו שלושה או שלהם מן השלושה או שלהם שרו עלצה אף

על פי שאין חליצה בפנים כמו שבהר לו ואפילו אישה ואפילו הבדוקת שהוא מקריב ונבון נאמנים לומר זהו פלוני זוהי בביתו חוצין על פיה לכם חמש עדויות של התורה בין עדות ממון בין עדות איסור שזה דבר אסור להיגל אותו ואפשר לדעת מטות הדבר שלו פיהן כנין שבארנו בסוף הלכות גירושין ומשה יבם ליבם מקדשום יבם וכותב לכתובה כמו שהודענו וזה הוא נוסח כתובה יבמין שנהגו בו עם עכשיו נוסח כתובה אין הרמבם לא מחסיר שום דבר איך כתובתמין עכשיו הוא יבם אותה צריך לכתוב לה כתובה אבל זה על

חשבון בעלה זה כן זה כן ביום פלוני כך וכך ליר פלוני למניינ דיר רגיל ממנך אנהדך פלוני בן פלוני אתה לקודמ אמר לנפ דפלוני בן פלוני אחי דמין אב שכיב חיה דרבנן ישראל שבסח כים חיים לכולם וברת ובר וברית ומחסין מוקים שמה בישראל לא שבח ושבקתה הי די שמה פלונית בר פלונית חזורת במה כד בספר אוריתה דשה יבמה יבוא עליה בסבי פלוני דבמה תפלוני בר פלוני יבמה לוכמי שמה בישראל כדכתיב ויע בכתחמן ולא מח ש בישראל פלוני יהיה במפלוני במתה כסף זוזה מתן דחזולה דבו כתבנה

בכתובתה דכתב לה בעלה קדמה הנה זה תקבלת והוסיף לד כך וכך דקשר תוסגתין לג תופס הכתובה יום פלוני לר פלוני שנת כך וכך למני דרג גיד במתה פלונית נהרה פלוני מותנה איך פלוני בר פלוני אמר לי פלוני בת פלוני ביטולתה כלתה אבל תוקדת משה בישראל בן ברשמיה עוכר זון פרנס חלק חסתכי כחוברין יודעים דפחנו קרין ומסוברים זלים מפרנסים חס נש בקשות נכת זוזי מתן חזה מזוזי כספה טבה 20 זוזים חמש זוזי לחזו לכי מזוני וכסותי סיפוקיך מעל בתי עליכרה צביית קלתה פלונידה ואהבת לדינתו וחצה והוסיף

להתוספת על קר כתובתה עד עד משלם כך וכך ודני כך וכך הכל נתקבר לחתן זה הוא בא לידו ואינה עשה ברשותו וזקף הכל על עצמו בבושו וכך אמר לן החתנה דנן אחריותה כתובתה דה כל העיקר נדוניה ותוספת עם שקתני כתובה קבילת עליי על ברי שפס כל שקטג כולון אחראין כתוב כולם בחר מגני כל מפורש כוב אלא כח כתוב פנהגות בישראל כהוג גן כתיקון רבנן חתמנו על שת כתובה זוכל נזכר למעלה והכל שרו ברי וחיים אם הייתה כתובת אלמנה כותב פלונית ארמנתה והיא הייתה בכתובת גרושה כותב

פלונית הגירושה כדי שלא יקשו בכהן כותב לכם מריכי כסף זוזה מאה דה מזוזה כספה דרסר זוז פלג זוזה חזול לכם שכותבים גת במין או כתובת במין מסרט מקום הפסוכים שאסור לכתוב שלוש דבות בלא שרטות ומה מה שעזמות לנסה במכנסתה שהרינה חולצת עד שנים 90 יום להתחתן באותו יום ככה גם שעושים תיקון המנה מותר להתחתן כבר צריך לעשות דווקא באותו יום זה ארוך העסק הזה זוהר תמיתי ממי לאט לאט זה עכשיו מעניין אותך אמר לי מישהו ש אמר לך אז תשמע זה מה אתה שואל מה נפשך

דף לז כתיב כנען בידו מוזני מרמד כתב כנע כנעד שמש על אברהם ולעוד אל תכתיב ויאמר ברוך השם בסוכות חס יוס בעמוד ענראה דין שית מה זה שיט שש שש עננים היה שבעה עננים ענן אחד יה 106 תבניך את כתור את הסמן שבית המקדש קיים כאשר צוב אותם משה כך כתוב בתורת אומר אדוני אל משה קח לך מים נטף ושחנת וחן בן הסמים ולבונה זכה בת בבת יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף ושחנת וחן בנה שמים זכה בת בדיומד משה קח לךמים זכה

בדיה בבד בדיומר יהיה בבת בת זק הוא דב דב איך הזו הז קודש חדשים תצבע מלפני אדוני לדותכם תנו רבנן פתום הכ פום הכתורת כצד ששמו מ 365 כני מותחמנה בכל יום מחסית בבוקר שלוש בנים מת שמה מכניס גדול מהם מן החובה יום הכיפורים חזרה מתשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסועת דקה מנה דקה סמלן אסורים והסיפורן והחלן בנבונה משק 70 מנה מוקציעה שיפולת נרקו משקה 16 16 מני שם עשר כפה שמדם לא מספי חמר עצמ כיפדן כל ש נתן ב דבשפס הב שמעון בן גמלי

אומר צורי אינו אלה שרטף מעצב שמה כדי לשבת מה בא כדי שתעזה והלו מרגליים יפין לה אלא שאין מכניסים מרגליים במקדש מפני הכבוד תני רבי נתן אומר שהוא שוחד בדרך נשאר כל יפה פ אם כמיתה כשר 7 שנה שוב ש דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מערבים בדבש מפני שעזורה ממנו של כפ ככל מזמרצכם רדו לאיש מנחה מעד צורים מעדבש נכות לות בוטנים ושקדים מרבנו כז עסוק חוזמרה את הארץ לאיש מנחה עצורים דבש נכות בלות בטנים שכנים מרבסח הגעתזות מן אדם בסתם נותפח

בו ועבר שמזוזות חומת לנגוף הושמרתם את הדבר דבר הזה רחוק לך בניך על עולם ויה כי תבוא אל תן לכם כבר שמ את העבודה הזאת וכי אומר לכם בניכם העבודה הזאת זהפס בסח היה עשה זהב כפתורים צד שלושה קים אחוש השני שלושה גבים שוחדים אחד שלושה גבים שוחדים אחד כפו כן ש יוצאים מן המנורה במנע גבים שוקדים כפתור וכבת אחת שני הקנים ממנה וכבת שני הקים אחת שני הקמ שקנים יוצאים ממנה כפתורה וקם מני כולם שבעה מה ככה זהבור כיכרב טור עשה אותה ואת כלי אדוני

שי עיניות לנק על בית אדוני אדוני להושיע נגןזה מעצרך כמנו ויאמר משהו בגפה צרה ויאמר משה אחרון כסף עמוד בין המתים ובין צ ויאמר משהח עליהם כצרון פעם את הקדוש בפר עמוד בצגה בגצה ואני אשר ואני אשיר עוזך רנב כחז כיתה צני ואני אשר עולזרנן בוקר חזר ביום כח עוזך השיר ואני אני אשיר עוזך בדם יצ בוזיר ואני צ אלוהים כשפט עמים נועם אדוני אלוהנו ענו בצל שדיבר מפחד בעיניך בי שב השם תאונה אליך רע גולך ככה בעיתן תרב לבחוק לדותמה כטובה לא ציר לבשל כל

בית שנים סתכלה שיש שערים סדין עשתה קחני עוזר לבושחק חול פה פתחה בחוכמה שופיע לכות לחם עצוב בני שורה בעלה והללה רבות בנות עשו חיים תלית שקר החד צותחמלך ודירושלים שנים חדמוניות ענ בכוח גדולת ימינך תצטרה קבל עמך סגבנו טהרנו נורע נגיבור דושך כבבד שוברם ברכם תרם רחמי צדקתך תמיד גומנם חסין קדוש טובך עדך יחמך פני זוכר קדושתך שבעתנו כבד שמעכתנו רצון לפניך אליהנוזכות פסוקי תיבות שכבשו רחמך את כעשך מעלינו כל ישראל תכנס בפנים מענינו גופנו עונ רפואה שף כל הפיצועים כל הבעיות אלוהים בן ארב

הקדושם א תחי תחי ח יעלו כל הקדוש שבת מקום קד שלום ארץ שבתי חי הרע מן הארץ לפניך צורי מן אחרשים כל הקל הקדוש אלה שק שמאזים דרך הנבי ודרך הפלפון כדע מברך אתכון זכה עדכון בפראות בשמחה עורכמים שנים חננים שמחים שועות דונות וכן ‏Okay.