הדף היומי מסכת בבא קמא דף מט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ט טבת תשפד

ם חמישי בשבת קודש ט בתב תשפד היום זה יום תענית צדיקים כתוב בשולחן ערוך אור החיים סימן תקף ח בתב נכתבה התורה יוונית וכולי ובט בו לא נודע על איזה צרה שירה בו למה מטענים בו מה הצרה היייתה אבל מובא במגן אברהם ם בסליחות שלנו של אחיינו אשכנזים היתה שמת עזרה הסופר אבל אתם יודעים בסליחות של הספרד שלנו מה אנחנו רואים שעזרא הסופר נפטר בי בטבט בעשרה בטבט למה בתשעה לא כתבו על מה הוא אבל בו ביום מת עזרא הכואב נחמיה בכליה ככה אומרים גם שידענו

שמת עזרה נחמייה לא נכתב על מה מטענים יסוד בדבר ויש אומרים מובא בספר הקבלה לעבד שכיוונו ברוח הקודש להריגת רבנו יוסף הלוי שנהרג בו ביום ו טוב שיהיה בשור טובות לעמו ישראל אבל עכשיו אנחנו צריכים להכין את עצמנו מחר עשרה בטבט יום צום של עשרה בטבט אתם יודעים יום עשרה בטבט זה לא פשוט מובא בבית יוסף בסימן תקן כתוב בשם הרב דוד אבודרהם הוא אומר אילו היה חל ערה בטבט בשבת יכולים לדחות אותו שאר צומות אם חלים בשבת נדחים ליום ראשון אבל עשרה בטבט עם יחוד

בשבת אי אפשר ללחות אותו אף פעם לא יחול עסר בטבט בשבת וכן כן היו צמים בו וכן כמו יום כיפור וכן אם יכול לא יכול ער בתבת ביום חמישי לא יכול אבל עכשיו הנה חל ביום שישי צמים בו לא אותו צום עשרה בתבת לא נדחה למה כתוב בעצם היום הזה כמו שכתוב ביום כיפור כתב על זה הבית יוסף ולא ידעתי מנין לו על רבי דוד אבודרהם אבל החתם סופר כותב מביא דברי אבודרהם והוא כותב שהמצאתי שנבח נצר הרשע בחודש העשירי בשנה התשיעית למלכות נמוכת נ ר

בא נבוכה נצר מלך בבן על כל חילו על ירושלים ויחן עליה והבנו עליה דיק סביב ותבוא עיר במצור עד ה-1 שנה למלך צדקיהו בתשעה לחודש חזק הרעב בעיר תבקע העיר זהו אז זה היה צרה גדולה ש שנתיים וחצי הם צרו על ירושלים לא הצליח עליה עד מה היושים בשנתיים האלה וחצי כותב החתם סופר תדע לך מביא גם כן מספר הקרניים של רבינו יצחק בן הרבד יש עלזה פירוש דן ידין שרבי שמשון מאוסטרופולי הוא אומר ידוע שכל צרה שעברה כמו יום שמת בו אביו או אמו אין

מתענים בשבת אבל תענית חלום כן אומר אותו דבר הימים הללו דנים היו דנים בשמיים אם יחרב הבית או לא אלו מימינים אלו משמינים אלו מימינים אלו מסינים בסוף הכריעו שכן שמע שיחרב בבית בגלל עוונותינו הרבים השליך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים ולא השליך על עם ישראל ולכן כיוון שהתחיל בו המצור ביום עשרה בטבט אז צמים בו אז אומר החתם סופר כל שנה ושנה ביום עשרה בטבט יושבים בשמיים בדין נים אם יבנה השנה בית המקדש או לא יבנה כלומר בשרה בית הבת זה חמור

למה בשמיים מחליטים אם ימשיך החורבן או לא לכן צריך הרבה רחמים זה כל זה תלוי איך אנחנו מתנהגים לכן צריך בעשרה במחר אדם יעשה תשובה גדולה לא יעזוב ככה גם יקום מו דם יבכה על חורבן בית מקדשנו תפלתנו יראה קדוש ברוך הוא שאנחנו רוצים בית המקדש למה כל דור שבנה בית המקדש ביביו כאיל נחר ביביו צריך לעורר רחמי שמיים שהקדוש ברוך הוא יקבץ ח עמו ישראל עמו ונחלתו אז עדיין אנחנו בגלות קשה מאוד מאוד איזה גלות עכשיו רואים יותר ויותר ויותר את כל הצרות והייסורים כמה

זה קשה זה לא פשוט כל שנה ושנה כאילו נתחדש חורבן חדש כל פעם מגיע יום של עשרה בטבט התחיל בו למעלה משפט החורבן בכל דור בדור יושבים וגוזרים מה יהיה לכן צריך הרבה הרבה רחמים עכשיו הגלות היא שורש הגאולה אתם יודעים הגרעין הוא נובט אחרי שהוא נרכב הארץ ה כתוב בארץ הייתה טוב ובואו אחר כך כתוב ויהי אור הפרשה שלנו מתחיל גאולה כבר אתם ראיתם עכשיו תכף יבוא שמון זה הגלות ירדנו למצרים עכשיו יעקב אבינו ירד למצרים אבל מי נפגשים שני המשיחים יהודה משיח בן דוד

ויוסף משיח כן איך אנחנו אומרים בהפטרה ואתה בן אדם קח לך עץ אחד לכתוב עליו ליהודה לבני ישראל חבר ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו קרב אותם אחד לאחד ויהיו לי לעם אחד ויהיו לאחדים בידיך ויהיו לי לעם לעם ואני אהייה להם לאלוהים ועבדי דוד מלך עליהם וידעו גויים כי אני אדוני מקדש את ישראל איך הקדוש ברוך הוא עילה את העילות סיבת הסיבות איזה גלות קשה היייתה במצרים יצאנו משם כל זה בשביל שנזכה לקבל את התורה זה סיבה לגמור טוב

סוד הגלות זה כל זה בשביל להביא טוב עכשיו רואים כמה גלות קשה כמה טוב יבוא אפילו שהגלות קשה מאוד איך נהרגים איך הולכים מעם ישראל זה לא זה לא פשוט אז מה צריך למה אני אומר לכם את זה מעכשיו שיה נהיה מוכנים ליום ליום העשרה בטבט שאדם עכשיו ידע לו כבר מהלילה הזה יתחיל לעשות תשובה מעשים טובים זה טוב אפילו שהצום הוא מתחיל בעמוד השחר היום עמוד השחר נגיד זה חמ ורבע בערך אז זה מתחיל הצום יותר טוב קודם כל לעשות זה עמוד השחר השני יותר

טוב להתחיל מעמוד השחר הראשון חם בציון אבא שאול היה אומר לנו שעתיים לפני הנץ עשרה בתבת יותר טוב מי שרוצה להיות חסיד לא חייב חסיד שיעשה שעתיים לפני נץ החמה זה קשה זה לא קל מי שרוצה לשתות משהו וזה אדם יכוון את עצמו זה לא נורא היום זה קצר הצום כוון את עצמו לזמן טוב ויעשה את הדבר הזה ואז שהוא קם בבוקר יעשה תשובה יעשה וידוי גם בבוקר בסלי שעושים בבוקר בתפילה יעשה חזק חזק יחזור בתשובה להבינו שבשמיים ויעשה רצון לקבל עליו לעשות אך ורק רצון

הבנו שבשמיים מתחרט על המעשים שלו מקבל עליו תשובה שבשמיים יראו שאנחנו רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא במנחה אין תחנונים אפילו שזה צום ועושים מצאים ספר תורה והכל אבל אין אין תח אפשר להגיד אבינו מלכנו בלי חנו לפניך לבקש רחמים לבקש זה טוב רק מה צריך שצריך לא לעכב את הציבור בזה התחילו מוקדם שיהיה העיקר חצי שעה לפני השקיעה לא יותר מוקדם תוך חצי שעה לפני השקיעה לעשות את הברכת כהנים ואז יעשו אחר כך קבלת שבת אחרי מנחה ויעשו תפילת ערבית שיר השירים אני מציע להם שעשו

לפני מנחה אפילו שתמיד עושים בין מנחה לערבית הפעם יעשו לפני מנחה למה לא לעכב את הציבור שלש יש אנשים שהם יש אנשים שהם לא מרגישים טוב לכן הם צריכים מהר למהר להם הוא בבית יש לו ילדים יש אישה שהיא גם צמה אם הוא יאחר לה קשה לה גם כשהוא בא לבית לא יעשה ש לא הרבה זמן אם הוא רוצה לשיר אין דבר יעשה קודם קידוש יעשה להם תן להם יתחילו לאכול מנה ראשונה אחר כך ישאיר וש ישאיר שלום עליכם וכל מה שהוא רוצה כל הסדר יגיד

אחר כך למה אם הם צריכים אתה לא תמיד זה צריך לא יגיד שלום עליכם יעשה קידוש אחר כך יגיד עוד יש עוד ארוך יש לאנשים איזה דברים ארוקים שהם רוצים כן כן יגיד אחר כך יגיד אחר כך מה קורה עם אדם ןשד נגיד אחר כך יגיד אחר כך אז זה צריך ככה בסבלנות הכל אז בעזרת השם ככ זה יהיה בעזרת השם הכי טוב העיקר הגדול תכלית הצום זה התשובה זה לא שאדם ככה זה העיקר העיקר הכל זה התשובה אבל אדם יכול עכשיו לקום בבוקר לפני עמוד

השחר כמו שדיברנו לשתות קצת קווה במה שהוא צריך שיהיה לו נחת בבוקר השקב עכשיו כולם צריכים לצו אסור לפרוץ גדר אפילו שעל ידי כך תבטא מלימודו כל המצטער לירושלים זוכה ורואה בשמחתה סיס איתה מסוס כל המתאבלים עליה זה העיקר אז ולהוריד דמעות הוריד דקנה חל דמעה את מתעה אכל ביום התענית ציבור אבל מותר לו להמשיך גם כשחל הסרה מבד בשבת אפשר לטעום מתבשילי שבת למה צריך לראות אם זה צא טוב מו שך את החו ש שבזי אבל טועם הוא פולט פלוט לא לבלוע צו משה תואם

ופולט רוה טוב טוב לפלוט גם מי שחולה לא צריך לצום אפילו חולה לא לא להחמיר וגם מעוברות מניקות פטורות להתענות זקן תשוש לא צריך להתענות משת סוכרת לא להתענות צריך להיזהר מי שצריך לבלוע תרופות אם מותר אבל לא צריך לאכול אם השתדל חתן בקלת שבעת תוך שבעת ימי ברכות תענו גם מתענים לא לעזוב את התענית אבל גם מי שיש לו ברית מילה ביום שישי מתענה אלא אם כן זהזה זה צום דחוי אז לא מתענה אבל ככה אין צום דחו תעלה אבל מותר למשל יום שישי מותר

לרחוץ לסוך לעשות להסתפר מותר [מוזיקה] אז בעזרת השם גם צריך לתת צדקה לעניים ביום שישי בבוקר יעשה צדקה הרבה למה כבר טוב יותר טוב בליל שלישי לתת לאברכים שיהיה להם קום כבוד שבת אז בבוקר ירבה השנה עכשיו אפילו שהוא עושה כל פעם יתן יותר הצדקה זה הפרנסה של העניים זה הקדוש ברוך הוא שמח בזה מאוד למה צריך לקיים מצווה בגופו ובממון בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך איש כמתנת ידו אתם יודעים אומר הגאון חידה כמתנת ידו ג טיה תענית שביום התענית יתן צדקה אז צריך לתת

בבוקר שאדם יהיה לו איך לקנות מה שהוא צריך לא יתן זה מאוחר זה דבר גדול זה זכות גדול אז אם תשובה והצדקה תשובה ותפילה וצדקה מעבירין תרוע גזלה אתה לא יכול לדעת כמה גזרות הוא מבטל על ידי זה לכן השתדל בכל ליבו ובכל נפשו ויראה ישועות עכשיו אנחנו צריכים הרבה ישועות איזה איזה במי שלומד תורה ומשתדל במצוות השם מציל אותו אתה יודע סיפר לנו יש שמעתי הרב יש אחד רב זיד אפשר לתת מחש כן זכ מצוות כן או ראית הוא כבר נתן לי ל לליל שישי

בסדר זכל מצוות סיפר הרב זאיד הרב זאיד אתה אז הוא אומר שדיבר עם איזה אלוף משנה אומר עכשיו תפסו כמה מחבלים חוקרים אותם אומר אחד מהם היה מפקד ש אומר מספר האלוף משנה הזה שהוא חקר את זהם אחד אומר שהוא מפקד של 18 מחבלים הוא מראה לו מוציא לו המחבל הזה מוציא לו את המפה שיש לו איך הוא הולך ליפרח ליישוב יפרח ישיבת יפרח תפרח תפרח ישיבת תפרח ומלו יש לו את הציור של כל הישיבה הייהה שמה אחד עובד ניקיון גוי הביא להם את כל התסריט

מראה לו אומר יש שמה אל בחור ויקום מתוכנן שתיים יעמדו על הפתח הזה שתיים יעמדו על הפתח הזה וכן וככה ואז הם יכנסו בפנים עשו להם כולם שחיטה חס ושלום וו ואומרים לו והוא מראה והם רואים אותו בתצלום עכשיו הוא לא סתם מדבר למה רואים אותו במצלמות מצלמות אותו כשהוא עובר שמה בתפרח הוא הוא המחבל הזה רב מחבלים הזה המרצח הזה רואים אותו אומרים לו למה לא נכנסת אומר איך איך למה לא נכנסתי בדלקת ל הזה אומר הכל כבר עלה באש מה אני צריך את זה

כבר נכנסו לפניי לשם העלו את הכל באש אז מהו מה מה זה האש של התורה אתה מבין היא כאילו היה אש אז הוא אומר אין לי מה להיכנס לזה ככה הוא מספר תראה איזה דבר פלא פלאות האלוף משנה הזה אומר שהמחבל אומר לו לא נכנסתי כי ראיתי כבר הכל שרוף אין מה לעשות אש תאבות עולה תראה איך מהשמיים אתה רואה לומדי תורה הקדוש ברוך הוא עוזר אתה יודע שהרב גלינסקי עליו השלום הוא סיפר הרב גלינסקי עליו השלום הוא סיפר מה שסיפר לו הוא אומר אני אספר

לכם מה שאמר לי יהודי קשיש מאוד בבית הכנסת אצלנו אומר שהוא כשהיה צעיר תפסו ברוסיה אצלהם ברוסיה תפס הממשל איזה ערה יהודים סוחרים אבל הם התחרו במסחר שעשוי להסתחרר אם תופסים שמה את זה זה חמור מאוד וגם הם יהודים גם וגם יהודים דנו אותם לתליה השרה היה מהומה גדולה עם ישראל היה בוכה מבכה בקיצור עיקר הגדול תליה לטליה בא אליהם הכומר אומר להם אני יכול להציל את כל העשרה כולכם אם אתם תתנצלו ואתם תראו אתם לא תמשיכו לחיות טובות אז לא יהיה לכם כלום אמרו לו

בעולם לאנחנו אנחנו יהודים נשאר יהודים נמות יהודים סלק מפה מה הוא חשב אומר עשיתי טעות למה דיברתי עם כולם אחד מקבל כוח מהשני שם אותם בחדרים בא עוד יומיים אומר אומר לזה אתה יודע כדאי לך החברים שלך הסכימו הם הסכימו כולם צל גם אתה כדאי ליך אומר שיסכימו אני לא מסכים לא רוצה אני לא שומר את היהדות שלי וככה הלך מאחד לאחד לא עזר לו בינתיים התאספו בבית הכנסת כל היהודים איזה בחיות לקחו בשביל כל אחד נר הדליקו אליו נר לזכות והיו מתפללים הה הר אחד

לא הדליקו אמא שלו אלמנה אומרת למה לא תדליקו על הבן שלה מה זה אומר הוא בן תבות רעה בטח הוא יסכים להתנצר לכן עליו לא מדליקים מה הבן שלי התחילה צ בכיות הבן שלי צדיק ובוכה בוכה בסוף אמרו טוב גם בשלא נדליק למה היה עולה הנר שהם מדליקים עולה הרבה כסף לא היה להם כסף אז אמרו טוב נדליק גם בשבילו אז הדליקו גם עבורו בסוף באו הגויים האלה ברוסיה בתוך זק שמו עשרה ראשים זרקו פ האמא הזאת באה מחפשת את הראש של הבן שלה מוצאת אותו

מוציאה את זה מן השקט רוקדת אומרת תראה הבן שלי איזה צדיק אמרתם ללא הוא עם כל התועבות וכל המצב שלו מסר נפש לכבוד השם יתברך אומר לא מחליף את היהדות שלו איזה ה הייתה מאושרת האמא הזאת תראה איך הם סרו את עצמם לכבוד השם איזה אהבה יש לעם ישראל הקדוש ברוך הוא איזה אהבה אגיד לכם עוד דבר חד היה איזה זוג מסכנים 10 שנים אין להם ילדים לא ידעו מה לעשו טוב הבעל הלך לזרה שמע עליו גדולות ונצרות הלך אליו אמר לו תשמע אני אין לי

10 שנים אין לי ילדים אני ואשתי לא יודעים מה לעשות אמר לו תשמע אולי אתה פגעת אולי לא לא פגעתי באף אחד אולי אשתך לא אולי תחשוב לא אולי היה לך לא אומר תחשוב תחשוב אומר אני יכול להגיד לך דבר אחד שהיה איתי כשהייתי ילד בגיל שש הייתה ילדה בגיל חמש ו ידה הזאת אמרה לי אני רוצה אני רוצה שתתחתן איתי היינו ילדים קטנים אמרת לה בסדר אמרה לו אתה אמרה לי אתה מבטיח אלי אמרתי לה כן וזהו עד היום לא ראיתי אותה ואני כבר התחתנתי

אבל אין לי ילדים אומר זה זה טוב מה וא מה אומר אני הקי את לך תיסע קח מטוס תיסע למקום פלוני שמה אני חושב תפגוש אותה הרב אומר לו טוב לקח מטוס נסע בלי ליצ נסע הוא מסתובב שם הוא רואה אותה אומר לה תשמעי אני התחתנתי אני רוצה לבקש סליחה רוצה לבקש בקיצור הכיר אותה אומר לה אני רוצה לבקש מך סליחה שהיינו ילדים אומרת אני זוכרת ואני מוחלת לך בסדר מחו לך מחו לך מחו ך הוא לא הסתפק בזה הוא ידע שההורים שלו היו מכירים אותו

ואוהבים אותו ההורים שלה הלך אליהם לבית דפק אצליהם אומר שהוא בא בקשר לזה אומר מה אתה מדבר זאת הילדה נפטרה לפני 15 שנה נפטרה מה לפני 15 שנה היא כבר נפטרה הילדה הזאת אומר לא היא נפטרה לפני 15 שנה והיא חיקתה לך חיקתה לך טוב שבאת לבקש סליחה בזה מהשמיים שראית אותה כי אין היא נפטרה היא באה במיוחד שיעיד לך והרב הזה רב גדול איך הוא ידע להגיד לך וככה היה ואז בא לו באמת ילדים תראה איזה עדת עידות וסבת הס איך צריך להיזהר לו לפגוע

בחברו איך צריך ללכת בדרך השם איך צריך לעשות פלא פלאות פלא פלאות פלא פלאות בסדר שיהיה ישועה גדולה אז ביקשו ממני להתפלל על ויקטור בן חנה יש לו השתלט כבד שיהיה לו רפואה שלמה ושועה גדולה וחיים טובים פולה בת אולגה שיהיה לה רפואה שלמה ושועה גדולה במעיים בכל וכן י רצון ונמר אמן כן ביקש ממני א יפרח משורש אמר לי להתפלל אז הנה עשינו לה אליהו בן רחל פ שתמה כן כןן שלום בןן שלום בן שרה כ צלחת נתנאל בן יף הקפי מה זה דון נפש

שמואל בן מזל אסתר בסדר אנחנו שמואל ב' פרק יג אז זהו אז אז אז הנה נולד לו לדוד המלך את שלמה עכשיו בוא נראה ויהי אחרי כן ולב שלום בן דוד אחות יפה ושמה התמר ויהוה אמנון בן דוד א לה ויצר לעמנו להתחלות בעבור תמר אחותו כי הי ופלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה פלא פלאות נהיה חולה עד נחלה כי רצה אותה לאישה אולמן רעו שמו יונדב בן שמעה אחי דוד יונדב איש חכם מאוד אבל זה חכם לרשעה אומר רשי לא חכם טוב ויאמר לו מדוע

אתה ככה דל בן המלך בבוקר בבוקר הלא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אב שלום אחי אני אוהב ויאמר לו יהונתן שכב על מ יהונדב שכב על משכבך והתחל אתה רואה זה בעירקית גם כן והתחל כן תהיה כאילו תראה שאתה חולה ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבונה תמר אחותי ותב לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה וישכב אמנון ויחל ויבוא המלך לראותו ויאמר ויאמר אמנון אל המלך תבונה תמ אחותי לבב לעיני שתן לבבות לביבות ברי ואברי מידה מה המלך הוא הוא

לא מבין מה שפה הולך פה שתי לביבות היא רוצה הוא רוצה אשקו כנראה וישלח דוד אל תמר הביתה לאמור לכינה בתמנון אחיך ועשיו הבריה ותן תמר בת אמנון אחיה והוא שוכב ותיקח את הבס ותלש לבב לעיניו ותבן את הלביבות ותקח את את המרת מסרת צוק לפניו ו אין לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויוציאו כל איש מעליו ויאמר אמנון אמרבי החדר ו מידך ותקח תבו אשר עשת חחד יגש אליו לאכול ויחזק ב ומר ב שכ ותאמר לו הל אחי אל תענני כי לא ישכן בישראל

אל תעשה את הנבלה הזאת ואני אנה הוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ואתה דבר נל המלך כי לא נעני ממכה ולא הב לשמוע בכולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אותה וישנאה האמנון שנאה גדולה מאוד כי רדולה השנאה אשר שנאה מאש אבה ויאמר לה אמנון קו מדכי ותאמר לה על אודות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עני ולא הב לשמו עלה למה למה אז כח סנה אותה אומרים רבותינו נימה נקשרה לאו ונעשה רות שופכה ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו את זאת מעלי החוצה עודת אחריה

ועליה כתונת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבטולות מעילים ויוצא אותה משרתו החוץ ןעל הדלת אחריה ותקע תמר אפ ע רושה וכת את הפסים אשר ליה קרע ותשם יד רשה ותלך לוך וזע ומר אלי שלום אחיה אמנון אחיך היה עמך ואתה אחותי אחרי שחיכו אל תשיטי אתך לדבר הזה ותשב מה ושוממה בית אב שלום אחיה והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאוד ולא דיבר אב שלום עם אמנו מרע וטוב כיסני אב שלון על דבר אשר נ את תמר ויל שנתיים ימים ויו וזזים

לאב שלום בבעל חצור אשר עם אפרים וקב שלום כל בני המלך עד כאן ידעו לא עשו כלום א ידעו עוד מע חכה סבלנות משניות בפני המשניות הצדקה כן מחר גם צריך לתת מחר צריך לתת בשביל מחר צריך לתת הרבה יותר למה מחר זה תענית משה כמה אתה רוצה לגבות על יום תענית 10 שק לא לא יותר הנה כל הכבוד זה נקראת זה מלא אוהב אותך כן אנחנו משניות יבמות פרק 15 משנה ט איך כן כן נו נשמת היום עשינו לו קדיש דוד כעניין בן רחל רוח

השם ת בגן עדן כןך פ עכשיו זה היא אומרת אישה שהלכה עם בעלה למדינת הים לא היה להם ילדים עכשיו היא אומרת ניתן לי בן במדינת הים הלכה היא ובעלה באה ואמרה שעדה שם בן ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי נאמנת ש עכשיו ה יכולה להתייבם נאמנת הא תייב מת בעלי ואחר כך מת בני והיא מותרת לי נישה לאכל אדם אינה נאמנת להבקיע עצמה מזיקה ייבום למה אתה מוחזקת זקוקה לייבום חוששין מדבריה חולצת ולא מתייבמת משנה י ניתן לייבם ממדינת הים הח בבעלה מתנת הים

ולא הה לי יבם אומרת עכשיו באתי שמה נולד בן חמותה אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי נאמנת אלחי בעלה והי במה למדינת הים אמת בעלי ואחר כך מתי במי יבמי ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת למה היה חזקה שזקוקה לייבום אין האישה נאמנת לומר מתי במי שתנסה ולא מתה אחותי שתיכנס לביתו ואין האיש נאמן לומר מת אחי שיבם את אשתו ולא מתה אשתי ששה את אחותה לא נאמן לזה למה חזקה על אשת איש שאינה נישאת לאחר עד שמתברר לה היטב הפה

שמה אנחנו אמרנו הפה שאסר ו הפה שהתיר פרק 16 האישה א' למדנו שניים זה עוד אחד בשביל שיהיה לנו ספר כן האישה שהלך בעלה בצרתה למדינת הים באו ואמרו לה כלומר היה לו שתי נשים הוא הלך עם אישה אחת אחת השאיר פה בבוא למד בעלי לא תנסה ולא תייב עד שתדע שמה מעוברת יצרתה היה לחמות אינה חוששת יצתה מלאה חוששת וש אומר אינה חוששת מחמותה יצאה מלאה כן ש ילדה חמותה בן ישע אומר אין החוששת למה יש כא שני פקות שפק שמ לא ילדה חמותה אלא

הפילה ואם תמצא לומר ילדה אלי נקבה זה הגענו משנה ב תפילת בית המדרש שיהיה ישועות בכל בתי ישראל בעזרת השם שתמות שח קוש ברי שכמו שמר כתוב ג בו ו ליש צון בורנו רצו פני בם נוך צל גני ת נפלאות מתורתך רב כי זרקת נמרת כ ך ברוך אתה אך ברך דברך ש א כל עדי אדני העומדים בבת אדוני בליל ידכם קודש וברכו את אדוני אתם יודעים היום זה פטירת א היה פה אחד הרבנים אבא של הרב שעיו זה רב חם אדמון ואתם יודעים הוא היה

פה לומד אצל הב שרבי קבלה והיה מקובל גדול היה לומד בישיבת פורת יוסף אחר כך בא לפה היה אחד השוחטים המומחים אז היה לומד טוב והיה צדיק זכותו יגן עלינו רבי אדמו שעיו בן מזל הוא ח השם תחנו בגן עדן כן גם לנו נשמת אליהו עמבר בן נעומי ולנו נשמת שרה בת שרה בת שרה ויחזקאל הדד השי אלו נשמת יעקב בן מרים כן אנחנו לומדים בעזרת השם היום הלימוד להצלחת כל החיילים השם צליח אותם השם יציל אותם שלא יהיה פיגועים לא יהיה חס ושלום לא יהרגו

לנו חיילים השם ישמור צת מת עדולם שלא יהיה צער בעם ישראל השם יעזרנו דבר כבוד שמו כן וגם היום הלימוד להצלחת לרפואת שושנה שוקת בת מרים ו הגברת טהר בת ארס רפואה והצלחה וגם להצלחת משה בן שושנה שוקת כן נפתוח היום זה דף מט מט תשעה 40 מאר פתחת אז תעשה מח עמוד ב' בסדר במשנה מוש אתה פתחת כן זה לא הרבה איפה אתה רואה נ דף קודם ארבע אורות מלמטה יפה אתה יודע למד כוונות השור הזה שור שהיה מתכוון החברו והכה את האישה ויצאו ילדיה

פטור מדמי ולדות השור היה מתכוון להכות את חברו למה חברו הפריע לו אמר אני עכשיו יתן לו מכה אחת אפיים אז היה מתכוון להכות אותו בטעות הקע את האישה פיד האישה את עוברה בעל השור פטור מדמי וולדות למה צריך להתכוון זה לא התכוון ואדם אבל אדם שהיה מתכוון לחברו וכא את האישה צודה משלם דות אדם מועד לעולם לא יכול להגיד לא התכוונתי הנה ראשי אומר אומר שור שהיה מתכוון לחברו הוא הדין מתכוון ישה מפטור תראה לא רק שהיה מתכוון לאישה לחברו והיכה את האישה וייצאו ידיה

פטור גם שהתכוון לכתחילה לאישה פטור למה כתוב למעלה למדנו בדף מב הוא בעל השור נקי מדבה בלדות אז הגמרא תגיד אז למה כתוב מתכוון חברו בגלל ההמשך בסדר שו שהיה מתכוון לחברו וכע את האישה וצו ילדיה והפילה פטור מדמי ולדות ואדם שהיה מתכוון לחברו וכע את האישה וצו לדה משלם דמי וולדות כצת משלם דמי וולדות צריך לשלם דמי ולדות עש מבין את האישה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה מ שילדה כלומר שמ את האישה כמה הייתה יפה עד שלא ילדה קודם שהיא פעילה

כמה מי שהיה קונה כזה שפחה מעוברת והכל כמה היה קונה אותה ש מעוברת וכמה יפה מ שילדה משפילה ואז משלם את ההפרש אישה מעוברת כמה שווה אישה שלא מעוברת כמה שווה כמה ההפרש הזה נותן למה כמה שהייתה שווה יותר מחמת ריונה אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כן מ שהאישה יולדת משבחת אלה שמין את הבלדות כמה הן יפין מה אתה חושב לפי דבריך יוצא האישה מש יולדת אתה אמרת כשהיא יולדת כשהיא מעוברת הם משובחת כשהיא יולדת היא פחות אומר אני אגיד לך כשהאישה יורדת ה הי

היא כבר משבחת יותר למה כי מקודם היא הייתה בסכנת חיים תלד איך תלד שלא תמות בלידה אז הוא אומר לו אם כן שהאישה יולדת משבחת אז לא ככה שעושים לא לא עושים ככה שמיין כאילו הייתה מעוברת שווה יותר ועכשיו נותן את ההפרש אלא שמיין את הולדות כמה הן יפין זה הכל כמה שווה הבלדות ם אחר את זה משלם כלומר לכאורה משמע שרבן גמליאל אומר לתנ כמה לדברך עד מאישה חין אחר שיולדת או או מפילה יותר ממה שהייתה בשעת אבורה וזה לא ככה תנ קמה אומר שמשבח

את בהריון אז הגמרא תפרש את זה עכשיו עוד ממשיכה המשנה ונותן לבעל כלומר הדמי הוולדות שמין כמה שווה ונותן את דמי הוולדות לבעל זה סתם זה לא המשך של רבן שמעון אומר ונותן לבעל התורה זיכתה לו לבעל בעל האישה זה שלו הוולדות כאשר ישיט עליו בעל האישה התורה זיקתה לו ואם אין לבעל נותן ליורשיו תראה לא לה ליורשיו של הבעל היייתה שפחה נשתחרר היייתה שפחה משוחררת או גיורת אתה נשואה לגר או לעבד משוכר ומת הבעל הזה בלי יורשים אז פטור הב זה שעשה את ה בעל

השור פטור לא אומרים יתן לאישה נראה בגמרא תראה רשי כן אם כן מי שהאישה יולדת נותן לבעל שתורה זיקתה ו דכתיב בעל האישה התה שבח נשתחרר כלומר היייתה משוחררת או גיורת נשואה לגר או לעבד משוחרר ואין לה בעל שמת פטור ד המחזיק מנכסי הגר שמת ואיין לו יורשין זכה וזה קודם לזכות במה שבידו וד נקת דשנ הייתה שבחה בלא נקת התה משוחררת שו דעג כ בשאין הבנים המנו כמר ונו ד כמר הייתה שבחה משתחרר זה משמעת משמעת מקרוב עדיין לא היו לו בנים דינ ישראלית הנשואה

לגר אומת הגר דפטור ד מולדות לבעל דקת שבחה וגיורת משום דסתם שבחה משוחררת נשואה למשוחרר סתם גיורת לגר כן גמרא טעמה ד מתכוון חברו א מתכוון האישה משלם דמ ולדות אם ככה מהב דרד אהבה מה רבד אהבה שברים שכוונו לאישה פטורים מדלד אמרנו במשנה שור שהיה מתכוון להכות את חברו והכה את האישה ויצו לידה פטור מדות מה שמ דווקא בגלל שיה מתכוון להקות את חברו והקבא אישה אז פטור ב בלדות אבל א מתכוון לכתחילה אמר לשם יחוד קודש בריך הוא שכינתה והוא רוצה להכות את את

האישה המעוברת הזאת אז המתכוון האישה משלד בלדות אז אם ככה לאמת י תובת ברב הדבר אהבה האם נאמר מהמשנה שלנו יש קושיה על רבד ברבה למה למעלה ראינו בדף מב דמה רבד ברבה ספרים שנתקנו לאישה פטורים מדמי ולדות למה כתוב בעל השור נקי נקי מדמי ולדות לא משנה דמי ולדות הנה תראה ראשי דרב דברב בשור שנקח ארבעה וחמישה נחי כ תבקר כי נצו אנשים נהג אפו אשה הרה אל במתכוון החברו משתעי אמר לך הדה רב אדה בר אהבה הוא הדין פילו נתכוון האישה רא נתכוון השור

לפגוע באישה מה פטורים מדד קטנ ש מתכוון לחברו אתה יודע למה הסיבה לכך מתנסה אדם שהיה מתכוון לחברו דכי כבקר מה שור שהיה מתכוון לחברו כיון שבשפה אנחנו רוצים להגיד שרוצים לשנות בשפע אדם שהה מתכוון לחברו זה כתיב בקרה כתוב כי נשו אנשים יחד נגפו אישה הרע ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון שלם ישלם א צריך לשלם דמי הולדות כי בתורה כתוב הם רבו בניהם ובלי מתכוון נגפו אישה רה וצו ילדיה אז לכן גם אמר ברשע שהתכוון החברו השור פגע באישה אבל הנה חינמה גם אם לכתחילה

התכוון האישה בעל השור נקי לא משנה אמר הפפ שור שנגח את השבחה אמרנו שור שנגח אישה פטור מדמ ולדות אז רב פפה אומר לפי רב הדבר אהבה שתמיד שור שנגח אישה פטור מדמי ולדות אותו דבר שור שנגח את השפחה ויצאו לידיה אה זה כן משלם דמי לדות למה צמנ מאיר למה מה הייתה מה זה לא אישה הוא לא נגח אישה הוא אומר חמרת מעברת בעלמה הו ד הזיק חמורה כמו לקח חמורה הזיק לה ונפל הבובה של החמורה אז מה זה צריך לשלם זה לא אישה תראה

איך הגמרא אומרת חמרת עברתה בעל מודי הזיק חמורה מעוברת תראה אז יש חמורה יש חמור ויש חמורה דמרקר שבו לכם פה עם החמור עם דומה לחמור אתה רואה הכנעניים האלו הם נחשבו כ ממש כמו חמורים כמו שעשה אברהם אבינו שבו לכם פ החמור פה עם החמור אתם מבין אי אפשר אתה לא יכול אתה יכול לעשות שלום עם חמור אין אין שכל מה תעשה איתו שלום אין שלום החמור תן לו רסן תן לו מכות הוא רק מבין זה הכל חמרת מעברת אם תאמר גבי בור תנן בש

פרקי נפל לתוכו עבדו אמה פטור ו דכ אמרת ולא נמטה משור ולא אדם נכון שור ולא אדם למה יש לומר דעכה לא מתה כתוב שור בדמ וולדות אלא מקום שלדות של בעל כ כתיב בעל האישה אבל כאן הוולדות לאדון נכתב האישה בילדיה תהיה לאדוניה כיצד משלם דמה לדות אמרנו במשנה המשך שמין את האישה כמה היא יפה עד שלא ידע וכמה היא יפה מ שילדה ככה אמרנו שמין דמ וולדות למה דווקא שומה של דמי ולדות דמי וולדות ושבע ד ושבע ולדות מבעלה צריך לקרוא לזה דמ ולדות

בשבע ולדות למה כל שומה גם שובין של הולדות וגם שבח של האישה למה כשהאישה מעוברת היא נראית בעלת איברים פני העובר אז דמי ה מתייקרים רואים אותה מנופחת עולה יותר כן אז לא צריך להגיד דמי ולדות ושבח בלי ולדות נכון למה אם תקרוס ולדות אז זה שבח ולדות דמה ולדות ושבע של האישה לא מוחק לך את זה הבח הבח אה מוסיף ו רשי לא גס את הגמא אז נכון זה שבח של ולדות כי כשהם בבטן שלה הם עושים לה שמן עושים לה בטן גדול אז זה

נקרא שמח בלדות שהם משמינים אותה היופי שלה כן יותר שווה חשבתי שהוא לא גורס בסדר רשי לא גורס איפה רשי דמי וולדות שבע וולדות הוא קטני דמי וולדות שבע וולדות ה דמ ולדות קטנ שמין את האישה ויש בכלל שומה זא דמי ולדות ומה שהאישה נראית משובחת ובעלת איברים פני העובר ודמה הקרים לא מסביר את זה אבל זה ככה זה ככה ביחד חד אז הגמרא מתרצת אכינה מקמה באמת כן כצת משלם דמנו בלדות ושבח בלדות כן שבח של האישה מחמת הבלדות הכוונה שמין את האישה כמה היא

יפה עד שלא ילדה כמה היא יפה מ שילדה ואת זה זה שניים ביחד כמה האישה יפה בשביל לדות הללו עד שלא ידע וכמה יפה עכשיו שתוקנה נפחו ונחתו דמיה נ לבעל ונזכה של האישה אינו בכלל שומה זו ין כן אין פחת רקון העובר אבל כח שגופה מחמת המכה וח שהייתה ראוייה להמכר שהייתה בריאה כנית הוא נזק ואיין של בעל אלא כשאר חבלה והדין קסו בכתובות בזמן שבסתר לה שני חלקים ולא אחד זמן שבגלוי לא שני חלקים ולא אחד יפה חשבתי ש שלה שותפים אז השבר ש

שמינה למה צריך לשנ אתזה זה בזכות הוולדות שהם שלו אבל כשלד זה ירד זה לא ישאר זה זמני כן אבל בכל זאת בינתיים הה יכול למכור יותר את האישה משל אני מכר אותה אשתו לא אבל איך לא לא אשתו אבל אבל כאילו היא שבחה איך שמיין אותה כמה שווה נימ אחר בשוק אישה מעוברת עם לדות וכמה וכמה בלי ולדות פ את הפרש זה נותן אבל לא אישה אישה לא אפש שבחה ככה הסברנו יפה זה זה לא יופי אלא כמה שווה כן ת גם אם דבש יפה

סודר לבן וזה שווה הרבה אתה חושב זה אומר אה בטח תראה ראית זה שווה אתמול לא היה היום לב פדר לבן הלך לקנות הלך להסתדר שווה עוד מי לובש את אמר רבן שמעון גמליאל אם כן שהאישה יולדת משבחת מה מה זה אמרנו זה אמר רבן גמלין אומר דבר על דברי תנה קמה אם כן הפי דבריך מ שהאישה יולדת משבחת מה ק אמר מה התכוון רבן שמעון בן גמליאל חורה משמ שרב שמון גמליאל אומר את הנקמה לדברך דמה אישה משבחי לאחר שיורדת או מפילה יותר ממה שהיו

בשעת אבורה אבל אי אפשר לומר זה הכוונה בוא נראה למה זה באמת לא ככה דבריך משבחת כש הוא משבחת שכש מעוברת מעוברת לא כש בוא נראה מה קאמר אמר רבחי קאמר ככה אומר הב שמ גמן וכי לפי דברי תנ קמה וכי אישה משבחת קודם שתלד יותר מלאחר שתלד מהבכי שווה יותר לפני שילדה שה מעוברת יותר משחה לילדה ו הי שמה אשבד לאחר שתלת יותר מקודם שתלת בזמן עיבורה היא מסוכנת מצער לדע שלא תמות דמיה הפחות למה אי אפשר לדעת לוקח סיכון אולי תמות בלידה אז אם

נשום כדברי תנ קמה כמה היייתה יפה וכמה יפה עכשיו שהיא פילה נמצא לא חייב לה כלום כי מ שילדה עלו דמה לא פחדו עכשיו שה ילדה עלו דמ אלא שמין את הבלדות ונותנים לבעל דוחה אומר ככה עושים שמים את הולדות ונותנים לבעל תננ אחי אז בכלל זה לא אחרי זה היא הפוך אחר כך היא משביחה יותר למה עכשיו כבר עבר סכנה היא מבסוטה עכשיו שמין את הבלדות כמה שווה הבלדות כן ככה עושים חי כי שם השבעה אחת קודם שתלד מלאחר שתן מה שם השבעה לאחר של

מקודם שתלן אם אם זה אחרי שהיא יולדת היא יותר חשבה אלא שמין את הבלדות ונותנים להבעל זהו רבה אמר ר רבה עכשיו רוצה לומר שגם רבן שמעון גמלי סובר שהאישה משמעת יותר קודם קודם שתלד מאחר שתלד יותר בשמחה באמת רואים אותה נפוחה משובחת טובה והכי קטנים וכי אישה למי שיולדת משבחת והין עצמה בשבח כו הפירוש כך וכי למי שזיכתה התורה זיקתה את דמי הוולדות לבעל אז מה וכי אישה למי שיורדת משבעת רק לא היא משבחת והין עצמה בשבח גופה מחמת הוולדות כלו הרי קופה השביח מחמת

הוולדות אז יוצא שגם מחמת גופה לא רק וולדות אז אז חלק של ה שנפסל זה ממנה זה לא שייך לבעל זה לא שייך לבעל צריך צריך לתת לה לא לא זה השאלה שלך הייתה למעלה אלא שמין את הולדות לטים לבעל ושבח ולדות שמחמת יכך היייתה האישה השמנה חולקין הבעל והאישה חולקים הנ ש למה גם גם היא מגיע לה מזה כן אבל גם הולדות שלו בפנים הבטן שלה אלד איך זה איך זה איך איך ה ניתה שמנה בבטה אז הם שותפים גם הוא נתן לה לאכול הרבה

ט אני צוחק תננ מה אחי מה זה שותפים רק בשבח הוולדות לבעל השבע חולקים כן ככה מדובר פה תנמ אחי אמר רבן שמעון גמליאל וכי אישה למי שיולדת משבחת ואין לעצמה שבח ולדות כלום אלא ודאי יש סומים שמגיעים לאישה בטח מה שמי נזק בפני עצמו כמה פחות דמה על ידי המכם כח שגופה אי לא היייתה בריאה ריקנית עכשו מקבלת את התשלום נזק של חבנה ושער בפני עצמו מסכנה מה הכל לאישה צער זה שייך לאישה בשמן את הולדות ונותנים לבעל קודם ההן ושבח ולדות שהאישה מחמה את

הולדות חולקין חזר ב לא חזר בו את נמה אחי לא לא לא אתה לא לא לדבר לא לדבר פה גמר קשיה דרבן שמעון בן גמליאל דרבן שמעון בן גמליאל למה למעלה אמרנו בשבח ות חולקין האישה משבחת אחר כשהיא הרה אז הא יותר מרינית ובבר התה יו עלי רבה שאישה משבחת כשלת יותר מההריון כן קודם הוא אמר אחרי שהיא יולדת יותר שווה עכשיו הוא אומר לא אתה איתי או לא מה אומר לפני או אחרי לפני שו נכון רבה כן לך קשה השאלה מרבן שמעון גמליאל רבן פה

אמרנו שחולקים בבלדות אישה משבחת ממחק שהיא ערה יותר ריקנית ולמעלה אמר רבן שמעון גמליאל הפוך כשהיא ריקנית יותר שווה אחרי שהיא ילדה לקשה כאן ב מבקרת כאן בשאי מבקרת בבריתה שאמרנו שברון דמי הפחותים מדובר במבקר מה פירוש מבקרת פעם ראשונה יולדת עד היום היא אף פעם לא ילדה אז היא מסוכנת עמות בלידתה יותר לכן דמי הפחותים כשהי הרה את רה לידה ראשונה מסוכן למה עדיין לא לא אפשר לבחון אותה עדיין היא במבחן כאן שאינה מבקרת מדובר שאין כל כך חשש תמות כבר היא מאומנת בזה כבר

היא ילדה וכבר הגוף שלה רגיל ולכן היא משובחת יותר כשיש לה ולדות בגוף אז לא נחלקו רבה ורבה רבה מעמיד את המשנה ב מבקרת ורבה מעמיד את המשנה באינה מבקרת אין מחלוקת ורבנן והגמרא שואלת ורבנן דמרי שב בלדות נמ בעל מה טעמה ברנן ש שבח האישה שמחמת הבלדות נמה זה כולו בעל מה טעמם גם האישה היא גם האישה כן כל הבעל מה קרה כד תניה משמה שנאמר וייצאו ילדיה אין יודע שהיא הרא מה תלמוד לומר הרה למה צריך להגיד הרה הרי אני אומר יצאו ילדה אני

יודע שהיא הרה לומר לך שבח הריון הבעל מפה ורבן שמעון גמליאל שאומר שזה שייך גם לאישה אז מה זה ההרה מה דרש בה מבעל לך דת רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו חייב עד שיקנה כנגד בית ההריון מכר כנגד בית ההריון אז אם לאובד את ההריון אז זה כן זה גרמה זה צער מחמת מכה במקום אחר אמר הפפ לא תמה כנגד בית הריון ממש אלא כל אחד צדק שחמה לבלד כלומר איפה שעולה חום חום המכה הולך לבלד עולה משם לבלד החלל החלל חלל הגוף לאפוקי

היד ורגל דלא אתה רואה זה לא לא בעיה אז אם היא מפריעה עוד ילמדו רבנן יד ורגל לא רבנן מאיפה ילמדו את זה נראה רגלו היית שבחה והשתחררה אני לא יודע מה שאני לא יודע א לא יכול להגיד היייתה ס אומר לך הרב דן גרמה גרמה פטול לא צריך פסוק בסדר י יפה היייתה אתה גם מה מה הה הרב לומדים תורה עוד הייתה שבחה אמרנו במשנה אם אין לה בעל היייתה שבחה משחרה או גיורת שנשואה לגר אין לו יורשים פטור מדמי ולדות תראה מה זה הבן

אדם הזה פטור מדמי ולדות אמר הבא לא שנו אלא שחבל בה בחיי הגר ומת הגר בחיי הגר במת הגר כן חבל בחיי הגר זכה בהוא גר בדמי הבלדות לכן דמת הגר איןו יורשים זכה בהוא מ זכה בהו מן הגר אותו אדם המכה זכה בהו מן הגר אבל חבל בא לאחר מיטת הגר זכיה זכיה לה היו בגבו האישה זכתה מן ההפקר בבלדות של בעלה מיד כשמת אחר כך שהכה אותה חבל בה הפיל את הבלדות שייכים לה אז לכן הוא מחייב לשלומי לה לדידה לאישה עצמה למה זה

שלה היא זכה בזה ראשון זה בבטן שלה אמר לו הם כאילו הם כבר נולדו איך נולדו נולדו ואז הוא הזיק להם הניא לא זכה בהם לא חושב שמיד היא זוכה בהם אמר לו רב חסדה אמרי דיכי בעל מרי זה בעל השמועה מרי דיכי זה רבה נכון את ובלדות צררנו בזכיה בהוא מהבכי ולדות זה צרורות זה כמו מעות צרורות כספים שייכים לגר אז מי ש זכה בהם מן ההפקר מה פתאום הם לא שייכים לגר כשמת האישה לא יורשות אותם לא אלא איל בעל זכה רחמנא זה של

הקדוש ברוך הוא אם יש את הבעל הוא יורש שלו קיים בשעת ההקאה אז זכתה לו התורה את מה הוולדות תר הבעל וגם אין לו יורש לא לא זיקתה התורה אתמה הוולדות לאף אחד המכה פטור לגמרי לא משלם לאישה אין דבר כזה ת לא זיכתה למה הבעל זכל שלא בעל האישה כתוב מטיבי הקע את האישה וישו ידיה אמרנו בתה את ש ייצאו דה נותן נזק וצער לאישה ודמה ולדות לבעל אם אין הבעל קיים נותן ליורשיו אין נותן את הנזק והצער להורשה מה האישה מתה ליורשי השאלה אחרי

זה היייתה שבחה מן השתחררה או גיורת שנישאת לגר ומת הגר זכה זה המכה זכה בדני מלדון אתה רואה זכה אפילו במקרה שחבל בא אחר מיתת הגר אתה רואה לא כמו שאמר הבא אחר מיתת הגר חבל זכה אמרה אז אתה רואה שאפילו זכה לא כמו שדיברת זה הקושיה מטיבי כע את השה צדה וכולי אז אתה רואה שזכה אפילו במקרה שחבל באחר מיתת הגר לא כמו אתה רבה אמרת אמרי טרצ את הגמרא ומעדיף ה ממטים דוקים שחבל ב בחיי הגר הוא מת הגר חלמה חבל ב בחיי הגר

הוא מת הגר אומר מה עדיף הבריתה מהמשנה רבה עמיד באופן חבל ב בחיי הגר ומת הגר רק אז פטו אבל אכן המה גם את הבריתה הזאת יעמיד רבה חבל בה בחיי הגר ומת הגר רק אז פטור ובית אמה באמת התה מדברת אפילו יכה אותה לאחר מיטת הגר ן זכתה הא ע הכה אותה לאחר מיטת הבעל זכתה אישה בדמי הבלדות והחוב חייב לשלם לאישה כ אז הגמרא אומרת למה כתנא האם נאמר שרבה ור חסדה נחלקו במחלוקת התנאים בת ישראל שנישאת לגר נתעברה ממנו וחבל בה בחיי הגר

נותן דמ וולדות לגר לאחר מיתת הגר תן אחדה חייב תן אחדה פטור מה ו תנאי איננו זה מחלוקת רבה ורב חסדה זה מחלוקת התנאים האם לומר מה שרבה ורב חסדה נחלקו זה מחלוקת התנאים הנה בת ישראל שנישאת לגר עברה ממנו בא אדם וחבר בה חיה הגר נותן אד בנדות נותן בדות לגר אבל לאחר מיתת הגר תן אחדה חייב תן אחדה פטור מה אליו תנאה האם זה לא מחלוקת רבה חוסה שזה אומר זכ היא זכתה בהם זה אומר לא לרבה ודאי תנאי ברור שרבא שמחייב לשלם לאישה

זה לא יכול להעמיד את דבריו כפי הבריתה שאמרה פטור בהכרח צריך לתרץ להעמיד כדעת התנה בבריתה השנייה שמה חייב אז דבריו תלויים באמת מחלוקת תנאים אלא לרב חסדה שאומר פטור בבלדות כשמתקרר לומר את דבריו רק כפי הבריתה שאמרה פטור או שאפשר לתרץ שגם הבריתה שאמרה חייו נאמר על אן אחר לא על זה ולא סותר הגמרה אומרת לא קשה ה רבנן הרבן שמעון גמליאל רב חז יכול לתרץ ששתי הבר סברות שבגר שמן פטור מדמי ולדות ואייך הוא תארץ את הבריתות לה קשה אמר איתה שאמרה חייב זה

על שיטתו למה ה ש מחלוקת ברתות זה לא בעניין דמי וולדות אלא בעניין שבח ולדות אז הוא פרש את המחלוקת שלהם ה רבנן הבר ריתה ששמרה פטו זה דעת רבנן למה כל שבע לדות לבעל כיוון שהיה גר ומת אז החוב פטור א ברת שאמרה חייב דעת רבן שמון גמ שאמר שב לדות חולקים הבעל והאישה אז כיוון שההיא קיימת שלם לה את חלקה של הולדות היא הי רבן שמעון ב גמליאל אם אתה אומר כשי בריתה שמר חייו זה דעת רבן שמעון גמליאל מה היה לאחר מיתה אפילו

מחיי מתלה פלגה איזה טעם אמרה חייב לתן חלקה באופן שחב ב דווקא לאחר מיטה של הגר היה היה צריך בסתם אפילו מחיים למת לה פרגה למה גם לאישה חצי מה שבע לדות זה לא משנה מתי מגיע לה חצי משותפים כל הזמן מגיע לה אז הגמרא עונה בחיים התפלגה לאחר מיתה כולה באמת מחיים בחבל בא לאחר מיתה הדינו ה כמו בחבל במ חיים חבל במ חיים הת פלגה יש ישה חצי משבע לדות אם חבל ב לאחר מיתה כולה כל השבע בלדות לאישה אפילו חצי שעשת בעלה הגר

אם היה חי למה היא זכתה בחלק שבע לדות של בעלה למה ה זוכה לפיר לפי רב חזנה הוא זכתה ראשונה אן הוא אומר שלא זוכים בזה הרבח אומר אז זה אחר מיטת הגר אשמנו שחייב לאישה זה של אחר מיתת הגר אז כל השבח הבלדות של האישה זה לאחר מיתת לאחר מיתה אז כל השח של הדוד של האישה גם החצי שהיה של בעלה הגר אם היה חי אז החצי הזה זכתה בו כי חבל באחרי מיתה הגר אבל חז אומר שלא מה ששייך לבי זה מהשמיים זה לא

לא שייך א אין הב אמרה בבקשה ו בתמה לו הוה רבן שמעון גמליאל גם הבר הייתה שמ חיו שב לאחר מיתה גם הבר היתה שמ זה רבן שמעון גמליאל כאן בשבח ולדות כאן בדמי וולדות בבריתה שמנו חייב חולקים הבעל והאישה גם לאחר מיתת בעלה זכתה האישה זה שבח כאן בבריתה שאמר פטור בדמי ולדות לא זכת בעני האישה במידת הגר לכן פטור החובל טוב זה טוב אמרי מה מקשה משבח ולדות לשמע דמי ולדות מדרבן שמעון ו נשמע לרבנן קשה הגמרא עברה ל חסדה אם ככה ממה שרבן

שמעון בן גמליאל אומר כשמתה גר ואשתו מעוברת האישה זוכה בחצי שבח של ולדות שהיה מגיע לגר בחייו תלמד שהיא זוכה גם בדמ ולדות של בעלה הנה למה יהיה דין דמי ולדות שונה משבע ולדות ומדרבן שמעון גמליאל נשמע לרבנן מה שאמר רב ש שזכתה אישה בחיקו של הגר ללמד שגם לפי רבנן כשמת הגר זוכה אישה בכל התשלומים הרי לא נחלק כולה למי שמגיע שבח בלדות מחיים אבל לגבי אם זוכה אם זוכה מבעלה הגר כשמן בזה לא נחלק הו אז קשה על רב חסדן שאמר אם חבל לאחר

מיתת הגר פטור מדמי וולדות אמרי לא שבח לד ולדות דשך ידה בגבו זכיה בהוא בקול הו דמי ולדות לא שך בגו לא זכיה בהוא כלן יפה דמי וולדות לא דמין שב ולדות אי אפשר ללמוד מדברי רב שמעון גמ בשבר ולדות דמ ולדות שבר לדות שך ידע בגבו שיש לה אישה שיחות בהם שבחיי בעלה חצי שלה כשמת הגר זה חיה והוא ב היא זוכה בכל התשלו אבל לדות דלא שיכה ידה בגוו אין לה בהם שייכות בחיי בעלה הכל של בעלה גם כשמת בעלה הגר הכו ש בעלה

לא זכ בור כלל אז הוא הדין שבע ולדות לרבנן באמת אין לה בהם שייכות בחיי בעלה למה היא לא זכה בהם לאחר מיתה כמו שרצית בע הנה רב יבה סבא מרב נחמן למה מה רב שב כן רב נחמן המח זיק בשטרות של גר מה הוא עכשיו גר שמת עכשיו כדי לזכות בקרקעות המשעבד לגר שכתובים בשטרות לעניין נייר מה האים שואל אותו עכשיו הוא תופס בניירות אבל בשטרות לא בקרקע עצמה אז הוא אומר לו מה ד מחזיק משטרה דעתה דרה וד מחזיק ובערה לא חזיק ושטר נמלא

קנה דל דעת שטר אתה מבין גם הוא לא קנה את השטר אפילו לחסות בו איזה שיהיה לו נייר גם כן לו כלומר מי שמחזיק בשטר זה על דעת שוא רוצה לזכות רק בקרקעות שכתובים בו והוא לא זוכה למה הוא לא החזיק קרקה עצמה וגם את השטר עצמו שום דבר אין לו גם את השטר את הני עצמו לא קנה כי הוא לא התכוון לזכות בו עוד דעת אשטרה אולי דתו ג על השטר וזוכה על כפנים בנייר אמר להם אמר לו רב רחמן ענה מורי תענ לי י

חביבי וכי לצור על פי צליח צרחו הוא צריך וכי הוא צריך את הנייר לחזות את צלחתו למה נחשב שתכוון מתחילה לזכות בנייר אמר לה לעצור ולעצור כן ולמה לא הוא רוצה לכסות בזה פרחים בטח לעצור ולעצור אמ רבא משכנו של ישראל ביד גר הוא מת הגר ובא ישראל אחר חזיק בו מוציאין אותו בידו אם היה משכון של ישראל ביד גר משכון משכון הוא מת הגר הוא באישראל אחר חזיק ב במשכון מוציאין אותו מידו משבים אותו לבעלים שלו מה טעמה כ דמית לגר פקע לשעבוד פקע שעבוד

ההלוואה והמשכון חוזר לבעליו משכנו של גר ביד ישראל הו מת הגר ב ישראל אחר חזיק בו זה קנה כנגד מעותיו זה קנה את השאר כלומר לו החזיק בו במשכון זה שידב לגר הזקנה כנגד מעותיו חלק במשכון בשובי סכום הלואה וזה שהחזיק במשכון קנה את השער בחלק העודף על סכום ההלואה הגמרא אומרת ומי תקנה לחצרו דמר רבי יוסי בחנינה חצרו של אדם כונ ו שלו מדעתו למה אתה אומר אפשר להחזיק ולזכות במשכונות של גר למה לא נאמר שתקנה לחצרו של המלווה אצלו נמצא המשכון את כל המשכון

וזכה בו אומר אמרה אכה במז קנן דלטה שהמלווה לא בעיר כיוון שהוא לא עומד בצד חצרו חצר לא קונה אלא מדעתו אז הוא לא עומד שם אז לא קנה הגמרא מסבירה כל איך ת לדידה ליבא מקנה מצה קנה כל מקום שהבעלים של השדה נמצאים בעיר שאם היה רוצה לעשות קניין בעצמו ולזכות כינמה חצרו קנה לו חצרו אבל כ לך דת לדידה הוא עצמו לא נמצא שם ובאה הוא למקנה לא מצה קנה אם היה רוצה לקנות בעצמו לא היה אפשר חצר לא קניה וחתה דלתה בחצרו דלא

קנה המחזיק במשכנו של גר יכול להקנות רק חלק באופן דלטה בחצרות של המלווה שאז לא קנה לו חצרו של המלווה אבל עם המשכון בחצר המלווה קנתה לו חצרו אפילו הוא לא עומד בצידה משנה עכשיו דיני בור אה גמרנו ע הפ הפרות גמרנו עכשיו בורות דף נ זה נפילות נפלתי קמתי עשו נקום בעזרת השם אין נפילות עכשיו קמים שלום בן אביבה בן זכר החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים או ברשות הרבים ופתחו פתחו ופתחו לרשות היחיד ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר חייב הר הרב זכ

החליף מצ זכיתי אני זכיתי שיה לך תמיד פרח נחת החופר ב ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים עשה מחילה אתה מבין זה למד לעשות פיר פיר היה לו בור ברשות ה חפר אותו עשה מחילה לרשות הרבים ושם לו פתח של הבור ברשות הרבים או ברשות הרבים פתחו לרשות היחיד עשה מחילה לרשותו הפרטית הפתח הפקיר את רשותו לבני רשות הרבים עכשיו עלולים ליפול לתוכו או בור ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד אחר עשה ברשות היחיד של עצמו ועשה מחילה הני חפירה לרשות היחיד אחר לא זה גם שייך לו

אז והפקיר את הרשות איפה שהוא נמצא פתח אבון לבני רשות רבים והרה נזק מ שהוא נפל בתוך הבור אז זה שחופר חייב בנזק בכל האופנים למה המשנה הזאת סוברת שחופר בור חייב גם על בור שחבר ברשות הרבים וגם על בור שחבר ברשותו הפרטית אם הפקיר אותו רשותו שסביב פתח הבור אם הפקיר את המקום חייב דבר ראשון צריך לדעת בור שאדם חפר ברשות הרבים אפילו שהבור זה לא ממונו של החופר הבור מתייחס אליו חופר בור רשות הרבים הבור מתייחס אליו הוא חייב בוא נפל בו אדם דבר

שני בור שאדם חבר ברשותו הפרטית אבל באופה שהולכים ברשות הרבים עלולים ליפול שם אז המשנה שלנו אומר בור נחבר ברשות אחת אבל הפתח שדבור ברשות אחרת הנה רשי פתחון לרשות הרבים כל שכן חבר ברשות הרבים פתחו לרשות הרבים לא מה דווקא חבר ברשות ור לבעלים אבל חבר ברשות הרבים פטור תס חבר ב ברשות הרבים ונפל לתוכו חייו ברשות הרבים פתחו לרשות היחיד נבל בור ברשות היחיד ובקי רשותו אתזה לא מצ בעיה ברשותי ונפל דרך פיב לתוכו חייב חיובה דיבור בין ברשות הרבים בן ברשות היחיד ובלבד

שיפקיד רשותו ברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד פגב ד אין כן צד רשות הרבים חייב ולבד אם הבקי רשותו אותה שפי הבור לתוכה גמרא ועכשיו בוא נראה מחלוקת תנאים על איזה בור התורה מחייבת בוא נראה תנו רבנן העובר בשו היחיד ובח ששות הרבים חייב זהו בור אמרו בתורה דברי רבי ישמעאל רק ם הפתח בשות הרבים דרכו נופלים לבור זה כאילו חפר את כל הבור ברשות הרבים וחייב וזהוא הבור שאמור בתורה שברשות הרבים שהתורה חיוה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו זהוא בורה

אמרו בתורה חפר בור ברשותו להבכיר את הרשות שמסביב ולא הבכיר את בורו זה בור האמו בתורה על זה חייבים הבור שלו עדיין ברשות היחיד שלו אבל הבכיר את הכל מסביב חייב אבל אם היר בור לא חיב הפוך חייב לא חייב אומר דו הקי רשו לא ה בוא נרא בוא נר לא אמ רב י אמר רבה לא רבי עקיבא אומר הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו חפר בור ברשותו ובכיר רשותו שמסביב זה בור שאמרו בתורה ה את לא הבכיר את הבור הבור ברשותו הבור שלום היר את הבור

פטור אני לא יודע למה למה למהר אותי אמר בבור ברשות הרבים כולם ל בליגד מחייו מ שעופר בור ברשות הרבים חייב נזכה הבור מה הטעמה כתוב בתורה אמר כר כי פתח איש בור וכי אכרה איש בור בלא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם למה התורה אומרת כי פתח וכי אכרה אם על פתיחה חייב הקריה לא שכן אם הוא רק פתח הוציא את הכיסוי חייב לקריאה לא שכן אלא התורה כתבה כיכרה על זכי פתיחה ועל זכי קריה באלו אדם חפר פתח בור פתח בור

ברשות הרבים אפילו שבור זה הוא לא ממונו של העופר בכל מקום מתייחס אליו אז לכן אז זה ודאי ה מתייחס אליו לכן כתוב כיכרה כאילו זה שלו מתייחס אליו לא נחלק הוא אלא בבור ברשותו רבי עקיבא סבר בור ברשותו נ מחייב דכתיב בעל הבור ישלם מה זה בעל הבור בבור דית לבעלים שחפר ברשותו כמר רחמנא אז חייב חפר בור ברשותו גם כן חייב אפילו שזה ברשותו זה שלו הבור רשימה אומר ן ורבי שמעי סב בעל התקלה רבי ישמעאל סובל שהתורה לא דיברה על בור שחפר ברשותו

מה זה בעל הבור אפילו שמדובר בבור ברשות הרבים זה בעל התקלה הוא עשה את התקלה רבי ישמ אז דת רבי עקיבא בור ברשותו חייב עליו שכתוב בתורה בעל הבור ישלם בעל הבור משמע בור דתל בעלים אנחנו אמרנו בעל הבור ישלם זה כאילו זה שחפר אותו ברשות הרבים קרא אותו בא רבי עקיבא אומר לא בעל הבור זה גם בור שחפר ברשות היחיד יש לו בע בבור דית בעלים כמר רחמנא רבי ישמעאל סבה לא באמת הדורה לא דיברה על בור שחפר ברשותו ומה שכתוב בעל הבור אפילו שמדובר

בור רשות הרבים הכוונה זה לא בעל המקום זה בעל התקלה אלא מהזה ה אמור בתורה דכ אמר רבי עקיבא מה הוא בא למעט זה הוא בור שאמר רבי עקיבא הרי רבא אמר שרבי עקיבא מודה שח בור רשות הרבים אז מה זהו בשל מהם נאמר שדווקא ברשות היחיד חייב ברשות הרבים פטור אז לכן אמר זהו בור אבל אם אתה אומר לכול העלם בשות הרבים חייב מה הוא זה הוא מה הוא זה הו בור זה הוא בור שפתח בו הכתוב תחילה לתשלומין כשדיבר הפסוק לה תשלומין דיבר בבור

ברשותו למה כתוב בעל הבור שלם בור שיש לו בעלים בסדר אז זה לא כמו זה הבור זה הכל ברשותו והוא הבכיר את המקום ובאו הבן אדם ונפל אז הוא חייב על הבור הזה כ זה של שלו חייב פ גם לבור ברשותו חייב ורב יוסף אמר כל שכן כן ברשות הרבים כולל המודעים שחיו כל המחלוקת זה ברשות היחיד קירו ברשות היחיד חפר בו עכשיו חייב או לא חייב לפי רבי עקיבא חייב זה הבור שנאמר בתורה לא אבל גם בב ברשות הרבים חייב ורב יוסף אמר בב ברשות

היחיד כפג מחי שחר בנזכ הבור מה התמה בעל הבור אמר רחמנא בבור זקינה כפג בבור בשות הרבים רביס בשות הרבים חייו נת כי פח וכי כ על פתחה חיוק לו כשכן אלא על זכה כמו שמרנו במשנה על הזכ פתיחה זכ קריה בא לו חייב גם החופר בשות הרבים י קיבה הוא לא דורש מהתור וכי כרה חייב עלב ברשות הרבי מלא אומר ה הוא כי פטר וכיכר מצר צריכ צריך את שניהם כתב רחמנה כי פתח אמנה פותח ו דסג בכיסוי מספיק לו שיפטר מזקו שכיסה ולא יכסנו

קורה לא סגלה בכיסוי עד טעים לה עד שממש יסתום אותו עם עבר ימלא אותו עבר כמה שמ שגם ב עד עמלה וי כתב רחמנא כיכרה ה מן הקריה הוא דבע כיסוי משום דעבד מעשה אבל פותח דלא עבד מעשה שהוא לא יצר בו חדש הוא רק גילה בו אם הכיסוי נמה לו בע הוא לא צריך לכסות כמה שמען שפותח צריך כיסוי והייתי חושב לאמר שגם קורא לא יעזורו ה כיסוי כשמן זה מספיק יוצא שברי רבי עקיבא התורה לא דיברה על בור ברשות הרבים הוא פטור מי שחופר

למה אין הבור לא שלו הבור לא שלו זה דעת רבי יוסף כך הגמרא אומרת ואל מ זהו בור האמור בתורה דכ אמר רבי ישמעאל משנ מה זהו בור האמור בתורה שאמר לרבי עקיבא הרי לפי דעתו חייב רק על בור ברשותו ואלא מיזה ובור אמרו בתורה דקאמר רבי ישמעל לגבי בור ברשות הרבים לפי רב יוסף גם רבי ישמעאל מודה שחיב בור ברשותו אז מה זה ב זה הו בור אומרת הגמרא הכוונה של רבי ישמעאל הוא אומר לרבי עקיבא למה אתה פותר בבור ברשות הרבים הרי זה הוא

בור שפדה בו הכתוב תחילה נזקין כתוב בתורה כי פטח איש בור וכי יכרה איש בור ונפל שמה שור חמון מזה אתה לומד שזה בור ברשות הרבים הוא פתח מה זה משנה איך אתה יכול לשנות זה בזה פתח תורה תביא עוד טיפה למה מחר זה צום אני רוצה לעשות לך קל ציון משה או אתם רוצים שאני אפסיק פהה זה עמוד הבא תנו רבנן יש לנו תנו רבנן יש נקודים תנו רבנן הנה ראית הזר הראשון א אחר כך זה מעשה בבטו של רבי נחוניה בטח מתי חופר בו

ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד פטור אתר שנינו בבריתה מי שחופר ב ברשות הרבים ועשה מחילה פתחו לרשות היחיד פטור ואף על פי שאינו רש לעשות כןפ נוסין חלל תת רשות הרבים כל מקום פטור למה הבור נבקע על פי פתחו ופטור על בור ברשותו מה הוא ה הוא הפקיר פה מזר שלוא הפקיר לא לא לא פטור על בור ברשותו פטור לא אפילו באופה שהבקיע מדובר כן החופר בורות שחינו מעלות ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים חייב חייב עליו חפר בורות ברשות היחיד הסמוכה לרשות הרבים כגון א חופרי

יושין יסודות לחומה אתה מבין ושין בפטור רבי יוסף י יהודה מחייב עליהם עד שיעשה מחיצה עשרה ו עד שירחיק ממקום דריסת רגלי אדם ומקום דריסת רגלי בהמה ארבעה טפחים למה בני רשות רבים שלא יפלו אז עכשיו מדייקת הגמרא אמרת לי שחופר ברשותי יחיד סמוך לרשות הרבים פטור טעמה לושין למה פטור דווקא שחפר ליסוד הבניין כן דרך לאפור סמוך לרשות הרבים הוא לא פשע שהוא חפר הלו לושין סתם פתאום מתחשק לו לעשות בור חייב אז אתה רואה שעל בור ורשות הרבים חייב המני קשה הרי ברשה אומרת

הבריתה על בו ברשותו פטור בספת יקנו על בו ברשותו חייב משמה לרבא רשע רבי ישמעל בור ברשותו זה דעת רבי ישמעל ושפה רבי עקיבא שב בשוש חפר ושין זה דעת רבי עקיבא אלא לרבי יוסף בשנ מהספה שמחייב את בור ברשותו לדבר הכל חייב אלא רשע מני שפוטרת בור ברשותו מני לא רבי ישמעל ולא רבי עקיבא למה לשיטת רבי יוסף כולם מודעים שחייב שעבור ברשותו אמר לך רב יוסף כולה די דברי הקולי ב ברשותו חייב עליו ורשע שלא הפקיר לא רשותו ולא בורו רשע מדובר נפל בבור

שמי שנפל בבור נכנס לחצר המזיק ללא רשות לכן פטור עליו מוסיפה הגמרא אמר רבש אש וקמת לרב יוסף דברי הכל רבמ לא תקמה תנאה מדרשה רבי ישמעאל שבו ברשותו פטור עליו ספ נמה רבי ישמעאל כמו יקנו תעמ לושין עליו ושין חייב כגאון דרו רשות הרבים חפר קצת מעבר לגבול תור רשות הרבים לכן נחשב חופר ב רשות הרבים צו חפרת יסודות התירו לעשות כן ומקשה מטבי חפר בו ברשות ה יחיד פתחו לרשות הרבים חייו פשוט היחיד עצמו לרשות הרבים פטור פש מה וראה עוד הפעם אמרנו הפרבור

רשות היחיד ועשה מחילה ופתחו לרשות הרבים חייב עליו חפר בור ברשות היחיד הסמוכה לרשות הרבים פטור מש לרבה כול רבי ישמעאלי בור ברשותו רבי חייו עב ברשותו פטול אלא לרב יוסף שאמר בור ברשותו לכולה על מחייב משנ מרשה רבי ישמעאל מחייב על בור ברשות הרבים אלא הספ המני פותר את בור ברשותו לא רבי ישמעל ולא רבי עקיבא אמר נ ב חופר לאושי ודברי הכו נכון הוא זה סמוך לרשות הרבים זה זה ב שטח שלו בשביל לעשות יסודות הדברי הכל פטור על הבור למה זהש אושין זה

יסודות של בניין דבר הכל פטור לכן ברשות היחיד הסמוכה לרשות הרבים פור אם זה לאושי יופי יופי יופי יופי אתה איתנו אתה איתנו הלכות ה פתוח אנחנו בסימן תקמ תקומו תקמו הלכה ב מותר להחזיר גרושתו מן נישואין בכל המועד מותר חזיר גרושתו מנסו תכין תביא לי יש לך יש ג בוא בוא בוא נשם לידו תוד רבתן לך ברכה חיים טובים שמיים תודה רבה הכל מותרים ניסע בערב הרגל אתה שומע הכל מותרים ניסע בערב רגל אפילו לעשות סעודה ברגל כמו שבת בין בטולות בין אלמנות עיקר השמחה

זה בשעת הנישואין זהו 26 אומר לאשכנזים לא מותר לעשות ברגל סעודת ברית מילה וכן סעודת פדיון הבן מה יעשו מתי יהיה מותר זה שלוש הלכות שאל היום עכשיו עושה אישה כו טח שיטה במועד יש בזה תוח גדול זה כמו אוכל נפש אה תשמע מצרת אה עושה מיצר מצ בכי מה זה מצ מה זה עושה אז היא עושה מעשה לא כנראה היא מושכת משחות ומציאה את השערות כחלת הנה הנה אומר צבע סביב העין פוסקת חלק צרה לכאן ולכאן שביל שביל הוא מעבר צ רק אתה רואה איפור

סומק על פניה וטופל את עצמה בשי בדקה יוצא בו אתה רואה בשביל לעדן את הבשר להוציא את השער והוא שתוכל לסלקו במועד ו מעברת שיער מבית השחר מבית הערבה בין ביד בין בכלי ומעבר את סכין על פחתה גם מעברת הסכין על הפדחת אבל לעשות ממש תספורת לו לסרק לספר את הראש לו אז מה שכתוב פה זה דווקא תכשיטין שלצורך הגוף אבל סתם טבעות ושרשרת וזה זה לא לורך הגוף לא זה צריכה להכין מקודם אם אין שבעלה קנלה מו מה או תשים פרחים חלשת אז מותר לעשות

טיפול קוסמטיקה האישה בכול המועד מה זה מסכת פנים אזה לבן כזה אה מסכת פנים אומר או לצבי השערה מסכת כא קרם כ מסכת פנים אה מסכת פנים מסכת פנים פידי קור זה יודע מה הוא מביא פה אני לא מבין את זה אה מסיחה הם וחת איזה חומר ונשארת איתו חומר לבן כזה אה א זה לא יפה אז מה זה אח כך אחרי שהי שוטפת את זה הפנים שלה טוב בוא בוא אין אין אתה חוש בבית שלך אין יש בבתים אחרים בטח מה אין לך ילדות קטנות

עכשיו ב עכשיו זה לקטנים לא יש נשים שגודל להם זקן מה הם יעשו עוז ש שזה עוד חול המועד סימת קמה זה חול המועד אסור בהספד בתענית לפי כך אין מניעים את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד מטעם זה אין מורכן את המת לבית הקברות עד שיהיה הקבר מתוכן שלא יכו לחכות אתה מבין ב נשים מענות דיינו שכולם עונות כ אחת אין הספד אבל לא מכוננות יינו שאחת מדברת וכולנו עונות אחריה היום אין את הדברים האלה ולא מטפחות היינו להקות כף על כף נכמר המת אף

לא מענות נגמר עד פה נכון בסדר רמב רמבם רגע אז למדנו את ההלכות של עשרה בתיבת נכון כן לא לא בשביל שמחר אדם הוא יצטרך לדעת החומרה של שמים גם ביום ערב שבת אז צריך להיזהר אבל מותר געץ מחר הבגדים ביום שישי יש משהו שאסור לעשות מחר לא מותר מותר להסתפר מותר להתרחץ מותר גם לטעום את התבשילים אבל לפלוט לא לב לא לבלוע גם אתה גם אצל אלה שרוכשי סבזי גיד אני לא יכול צריך לפנות אבל לא עושים אחר וידוי ו במנחה רק בשחרית אבל נוסעים

כפיים בתענית של מנחה אבל צריך שיהיה סמוך חצי שעה בטח יותר מדכן שהספיקו אנחנו פה 3 וחצי נכנס לשבת לא איזה תפילין אין תפילין אסור אז אנחנו אומרים שלום עליכם והכל רק מה לא לא יעריך בזה שאנשים יכלו כן כולם בצום לאם בפרת יש ו אורחים יעשה אחרות אחרות אחרות כן אבל אני בליל שבת הולך למור אבי אחרי שאני גומר פה גם פה יגמרו מחב למה מתי חייבים בשביל הכהנים לא יכולים לעשות מוקדם אז עד שיעשו כהנים נגיד ב נגיד נעשה כהנים ב4ב ורבע זה בסדר

ארב ע0 אב ורבע ככה נדייק את זה אז בשלוש וחצי נתחיל 320 אפילו כדאי למה עד שיגיע בחזרה לשם אז קראת התורה לוקח זמן אז זה אז זה ב4 ורב נגיד הוא יעשה ברכת כהנים אז איך הוא התפלל למנחה הוא החזן אז אתה יכול גם להיות חזן וגם לעשות לנו כהנים לא כבודו לא אני לא יכול הרב הוא נכנס לשבת קש אז מי שקיבל שבת הוא יכול גם להעלות את התורה לזה הוא כבר קיבל שבת יכול להעלות את התורה של ויכל ל לקבל עליה לתורה בתחילת

מנחה כן יכול טוב אחר כך מה שואל הרב הוא נכנס לשבת כשהוא מעו בטח עד צ הכוכבים חייב צום צום חייב למרות שזה שבת עד הקידוש בטח מה זה עד הקידוש בטח אסור אסור יכול פניץ את הכוכבים גם שיעשה קידוש מוקדם אסור לא לעשות קידוש מקדם כוכבים אשו עד הקידוש כן קידוש זה קידוש כמו כל פעם אז מחוקר לא אחד בבוקר מחר כ יש תמים המרוקאים בתענית הם לובשים בצהריים גם בצים רק בתשע באב לא מניחים בבוקר כל התניות בבוקר ובם מחים הצהריים גם גם לא

ר מוקים לא מכים אשכנזים בבוקר האשכנזים יש להם גם הפטרה שמ ש עכשיו לא שב ששאל על זה הרמבם בסדר אז בעזרת העיקר זה לעשות מחר תשובה אם התענית וצדקה בעזרת השם לא גם לא מרוקאים לא אנחנו כן וגם הרב דן אולי תעשה קצת פול לשבת א לחזק את הגוף א בסדר א זה עשה לך עוד איזה ד דף כף ען אתה יכול בפנים למלות אותו ב פול פרסיס הלאה כסף פול זה כסף בפרסית ס עוד האישה שבא ואמרה אשת איש האיתי וגרושה אני נאמנת הפה

שעשר הפה שהתיר עוזק אשת איש הובא ואמר גרש ני בעלי אינה נאמנת תיר עצמה אבל פס פסלה עצמה לכהונה לעולם מת בעלה חוששין דבריה וחולצת ולא מתייבמת ב היו לה שנ עדים שהיא גרושה אף עלפי שאין שם גת הרי זו תנסה לכתחילה הוציא הגד מתחת יד ואמרה גריש ני בעלי בזה הרי זו נאמנת תנסה בו אף עלפי ש אף על פי שאינו מקוים כמו שביארנו לא ק כן בא הבעל רער אם אמר לא תבלה אלא נפל ממני מצאה אותו איןו נאמן שהר ודה שקת הבולה והרי

היא יוצאה מתחת ידו אבל אם אמר הבעל תנ היה קדון היה מעולם לא כתבתי מזוייף הו קיים בחותמו או בידי מסרה כמו שבארנו ולא נתקיים אינה מגורשת להיותה מותרת לאחרים אבל נפסלה מן הכהונה כמו שבארנו שהרי פסלה עצמה דת פיה ועשתה עצמה חתיכה של איסור ד' באה היא ובעלה היא אומרת גרשת אני ובתי והוא אומר לא גירשתי אפי שחזקה אשתו הרי זו נאמת חזקה שאין אישה מעזה פניה בפני בעלה ה אמר הבעל גירשתי את אשתי אין ו נאמן חוששין דבריו תהיה ספק מגורשת אפילו הודת לו

שגירשה אינה נאמנת שכן אינו נאמן שכן התכוון לקלקל אותה או בגט בטל גרישה והיא אינה יודעת או שמת עיז פניה בו מפני שהוא מאמינה והיא אינה יודעת כובד האיסור שלה וכם אומרים לו אם אמת הדבר הרי אתה אתם כימין גרשה אז מה תעשה אתם קיימים אז גרשה אתה בפנינו וואו שניים אמורים התגרשה שניים מגרש אותה ואמרים לא נתגרשה אפילו הבעל עומד והיא אומרת לא גרשת אני הרי זו בחזקת אשת איש גמורה כש והיא אומרת לו גרשת אני והיא אומרת לו כן גרשת אני הרי זו בחזקת

אשת איש גמורה כשהייתה מפנה העדים שסו מכין אותה אפשר שתע בפניה כך היא נישאת אם נישאת תצא בבלת ממזרת עד כדי כך זה באמת אומרים שאמרו עכשיו נתגרשה שהרי אומרים לה אם האמת הדבר הוצי גיטך אבל אם אמרו העדים מכמה ימים גרשה יש לו עבד הגן י והיא אומרת גרושה אני בוודאי שני ד מעידים לה אפי שהרי שניים מכחישי אותן אם ניסת לאחד מעדיה לא תשה שהרי ה בעלה יודעין שבוודאי שהיא מותרת חזקה היא שאן מקלקלין עצמן אבל אם ניסת לאחר ה דבר אצלו ספק לכן

אם אמרה היא אין יודעת אפלו ניסת לאחד מעדיה הרי זא תצא והבל ספק ממזר אמרו שניים רנו שנתגרש שניים אורים נוע אם היו כולם שורים בחצר אחת הרי זה נסה ואם ניסת לא תצא בבלת כשר שבני אדם עשויים לגרש בשנאה ט האישה שלו זקה אשת איש הובא עד אחד ואמר אשת איש הייתה נתגרשה בא אד אחד ואמר לא נתגרשה הרי שניהם מעידים שהי אשת איש אחד מעיד שהיא גרושה ואין דברו של אחד מועיל במקום שניים גר לא תנסה ואם נסא תצא יפה יד אישה ו שני

אנשים שבאו ממדינת מבינה אחרת זה אומר זו אשתי וזה עבדי וזה אומר זו אשתי וזה עבדי והאישה אומרת שניהן עבדיי הרי היא מותרת לכל אף עלפי שניהן החזיקו אשת איש וי בכל אחד מהן לעצמו העיד אינ נאמנים ד' שליח קבלה שהוציא גט מתחת ידו והבעל אומר מזוייף ו התקיים בחותמו ובידי מסלה כמו שבארנו אמר הבעל פקדון את הטיבו ושליח אומר לגירושין נתנו לי שליח נאמן ואם היה הגת יוצא מתחת ידי האישה והיא אומרת שליח זה נתנו לי והשליח אומר כן היה וגירושין נתנו לי הבעל אומר

לא נתתי פקדון השליח נאמן ם גורש יב הבת הגת אלפי שהבעל אומר לגירושי נתתי הגת לשליח שליח אומר תטיב לה הרי לא ספק מגורשת שרזה כאשת איש ואיין כאן אלא עד אחד בו בעל ואפילו אמרה האישה בפני נתנו לגירושין תנו השליח הועיד והבעל והשליח מעידין אותה אפשרת עז בניה שמן לא נתגרשה באמת יפה יג שליח קב שקיבל גת לאישה השלח ולה ביד שני עדים והגיע גת ליד לתו והרי הגת יוצא מתחת ידה והיא אינה יודעת אם בעלה שלח אולה או שליח קבלה שלח שלה שלח שלה

שלה או שלוחו של בעלה הרי זו מגורשת כמו שבארנו יד בא בעל רעה שלא כתבו או שהוא גת בטן התקיים בחמה שהרי עדים מעידים שהגט שנתנו לה יוצא מתחת ידי שלוחה שידע כידה שידו כידה ואף על פי שהיא אינה יודעת הרי עדים ידעו ואם לא ואם לא נתקיים אינה מגורשת טו מי שחזקה אשת איש ולחי בעלה ושלום בינו לבינה שלום בעולם בא מהמת בעלי נאמנת תנסה תיבם חזקה שאינה מקלקלת עצמה תסור עצמה על זה ועל זה תפסיד כתובתה מזה ומזה תוציא בני ממזרים בדבר עשוי להגלות

לכל ואי אפשר להכחיש ולא לטעון טענה שאם הוא חי סופו לבוא או יודע שהוא חי אם כן וכן אם בא עד אחד ועיד שמת בעלה תנסה לפ שהדבר אסור להגלות אפילו עבד או אישה או שבחה ועד מפי ע מפי עבד ועד מפי עד מפי מפי עבד מפי שבחה מפי כרובין נאמני אמר מת פלוני ותנסה אשתו או תיבב על פיהם מה זה שבחה לא נענית שבחה נענית לא נאמנת לא מעידה שמת אן זה למה מתו חומר שחמת עליה בסופה הקלת עליה ב והכונה מניידות זו חוץ מחמשת

הש חזק צונ אות זו את זו שאין מעדין זו לזו במיטת בעלה שמ התכוונו לאוסרה על בעלה ועדיין הוא קיים ואלו הן חמותה בת המותה צרתה י במתה ובת בעלה אפילו גוי המסיע לפי טומו נאמן מסיאן על פיו כמו שהתבאר ואם תכוון להעיד אינו נאמן יז כן הפסול בעבירה מן התורה אם ב להד לאישה שן בעלה אין ו נאמן ם היה מסיח לפימו נאמן אין זה פחות מגוי אבל פסול מדבריהם נאמר לעדות אישה יח בא עד אחד ועיד שמת בעלה תו אני אנסה לפיח כך ב

הראשון ר לא מת הרי זו לא תצא תרה ותנסה לא תצא תרה ולכן תנסה שעד אחד בעדות אישה כשני עדים כש דות ואין דבר של אחד מקום שניהם יפה באו שניהן כאחד זה אומר מת זה אומר לא מת אישה אומרת מת אישה אומרת לא מת א זה לא תנסה ם ניסה תצא ני שישפך סאת לעץ שעילה ההיא אומרת בריני שמת הרי זו לא תצא באו שניים ואמרו לא מת אפי שנצא שנישאת תצא כף במ דברים אמורים שהיה כשהיה אחד שנישאת על פיו כמו השיניים שבו והכחישו

אותו כגון שנישאת על פי איש באו שניים ואמרו לא או שנישאת על פי אישה או על פי וב שתי נשים או שני פסולים שדבריהם ואמרו לא מת אבל עת כשר אומר מת נשים רבות פסולות אומרות לא מת הרי זו כמרצה למרצה ואם סת חד מעדיה והיא אומרת ודאי מת הרי ז לא תצא כא אישה אומרת מת או היא שאמרה מת בעלי ואחר כך בא עת כשר ואמר לא מת הרי ז לא תנסה ס תצא כב אישה אומרת לא מת שתי נשים אומרות מת הרי זה הרי

זאת תנסה וכן הם אמרו 10 אנשים לא מת 11 אמרות מת אזא תנסה ש אומרים שניים אלה בעדים כשלים ו פיסולים חררות בין ח בין חמת שני עדים אומרים מת שניים אומרים לא מת הרי זה לא תנסה ואם נסה תצא שיספק ם נסא לאחד מדה והיא אומרת בריא לי שמת הרי זו לא תצא מי שיש לו שתי נשים ובא אחד מהם לאמרה מת בעלי הרי זאת תנסה על פי עצמה כמו שבארנו צרתה אסורה שאין צרתה מעידה לחברתה אפילו ניסת זו תחילה אין אומרים אילו לא מת

בעלה לא הייתה וסרת עצמה עלי ש משנתה בצרתה רוצה אי שעשו שתן עליו וואי וואי וואי וואיי זאת אומרת מת בעלי בצרתה מקשת אותה ואומרת לה לא מת הרי זאת תנסה כשם שאינה מעידה על הלי הטירה כ לא תעיד לאסלה זאת אומרת מתתה אומרת נהרג ש ש קיים הרי אלו נשאו אינן מכחישות אחת את השניה זוהר דף טו בשר דמת חת כ מה אחת ושתי אח ושל א חש אשח ועד כתב יום הכיפורים כמד זמ אמר י אם ימ קורב כנס בקודש הקודשים אם ימות משכים

אותו ובמה יד טוב איך יודעים מה קרה ש יודע לשון של זהורית וד ארת לא בדרגה אחרה מכ אמר יך למה באמה אמר לרבי שמעון אליעזר ביד מאוד שאלת זה דש לגבי מלכ זכ ו משם בםם ח בשה זמן השרא כמה כמה בזכותה ד ז בני מ זכאי נון ישראל קדש בריך פורח בשת מדו זכאין כמה הדוד כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם לטר אתכם וכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים מרתם מכל ומאותם אטהר אתכם למה זה ביך ו אדוני אלוהינו ש רבותינו לפניך את כתורת הסמים

זמן שבית המקדש קיים כאשר צית אותם ת משה נמר אדוני משה קח לך סמים טף ושחת ח בין הסמים ובונה זכה ב ב ויאמר אדוני אל משה כלך נף וחסמים ז משה קח נטף נ ב בד כנ בת השת א אהרון כ בבו בבוקר ת רבנן פטום הקור כס 368 הו ב ום כדי לקיים ממנים הן הסורי והציפורן וח בנ נ 7 צה ש ש לפה שלש מבי רבי נתן אם נתן ב ח שו אסורי אי ף מ הג למה היא באה כ למה הוא בא

כדת עזה והלו רגליים פי אלא שם מכניסים מרגליים במקדש פני הכבוד תניה בנתן אומר שהוא שוחק אומר הד שהכל יפה לסמ אמר זה הכ אם כ מדת ר לח ם חחחי מח ל או שנש אין אדם יכול לעמוד למה אין מערבים בדבש נו של אד עלי ית א מעצור עד דבש נכות לות בטנים משקדים עו ו מזרת הארץ מח מעד צור דבש נכות לות מים משקדים ויאמר אליהם י וריד יש מחור איש מפתח ביתו בוקר ש כ שקים הוצא המ ובמ שני הקנים ממ ממנ כפור

זה כיר זה כלכ א אדא ויאמר משהן עלש ךךך וזך חסך ו פנחס ופ עצ המגפה ים ך לא רק בעיניך תבי ליך רה ככ ךפ חש פמי קני עכי בורך ימים אשת חיים צ ופ ות בנות חים י רצון ני ושמות צכ דבר כל הקהל הקדוש בבריאות ובשמחה נים ברים שמחים שפע ושע גדולה חיים טובים כל המאזינים גם דרך הטלפון השם ברך אותכם כל הברכות חיים טובים עזרת השם ברצון לכן הי רצון ונאמר אמן אמן