הדף היומי מסכת בבא קמא דף מו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ו טבת תשפד

היום אנחנו יום שני בשבת קודש ו בתבת תשפ ד הנה ראינו בפרשה לא יוכל הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו בבת אתם אומרים רבותינו אמרו הנער זה אלו ישראל כי נער ישראל ואוהביהו לא יוכל לעזוב את אבינו שבשמיים מי שעוזב את אבינו שבשמיים חס ושלום מת חס ושלום צריך להיות קשורים לבורא עולם יומם ולילה כל הזמן בתורה במצוות אדם צריך לקשור את בניו בעזרת השם להשם יתברך שלא ימושו מתוך האוהל של תורה ויעקב אשתו יושב אוהלים שלא אדם צריך לדעת איך לטפל בילדים שלו, לחנך

אותם במוסדות טובים. איך כתוב? היה אומר לנו מורנו ורבנו רבי יוסף עדס מה שכתוב פרשת שמות פרשת שמות ויאמר מזה בידיך ויאמר מטה ויאמר השליחי ארצה ויל נחש ויאמר מזה מה זה 45 זה שבע וה ביחד יעלה 52 זה בן מה זה בידיך הבן הזה שביד בידיך וימר מה זה בידיך ויאמר זה צריך מטה הבן הזה שבידיך צריך לחנך אותו להתותר טובה אם לא שומע לפעמים צריך לנעל אותו במטה ויאמר השליחי ארצה אם תגיד נשליך אותו כך הוא יגדל הוא ילך בארץ בכל המקומות וילנחש חס

ושלום אסור אסור לוותר לכן איך כתוב בפרשה כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי איך אה להביא שבשמיים אומר רבי ראש הישיבה והנער איננו איתי הנוער הילדים החינוך לא כראוי לא איתנו איך כשאבא עדייד כל אבא ואבא עתיד ליתן דין וחשבון על הילדים שלו למה הם לא הולכים בדרך השם איך זה יכול להיות יש מובא בפסיקת רבתי הביא את זה גם באילקות שמעוני מעשה דבר פלא פלאות ילד יהודי היה בספינה של גויים זה מדרש בא באה הרוח שערה וחשבה סיפינה להישברור עד שבא אליהו זכור

לטוב לילד אמר לו קח אבני חדק קוד שחכמים לא יודעים מה הם אתה רואה ותלך לרבי יהושע בן נביא תראה לו אותו בתנאי שיהיהם ברחק שלוש קילומטר שלוש מילים מן העיר לא תמיד את זה בעיר והוא הקפיץ אותו אליהו הנביא למקום הזה ואז קיבל עליו הילד את דברי השליחות מיד נחיה מזעפו הגיע הילד לרבי יהושע בן נביא סיפר לו אודות האבנים הלכו רבי יהושע והילד שלושה קילומטר עד למערה הראה לו הילד את אבני החודקוד מה זה מגדל אור שבקע מאותה האבנים משהו כל עירלוד כתוב שהאירה

מאותם האבנים ברחוק עד שהחזן רבי יהושע והשליחם לארץ ונגנזו לא יכולים לעמוד באור הזה אומר הרב מפונוביץ' רב שלמה כהנמן כל תמיד שבא להסתופף בתלמוד תורה בישיבה ידע לו במוסדות הורניים זה אבן יקרה הגלים הסוערים מטלטלים את הילד במרחקים עד שמצא את המסירה עולה בית אל הילדים האלה הם כאבני חדקוד מהירות ונוצות יהלומים של פז מאירים ביופים כל ילד זה מרגלית יפיה עד שהיא מהירה לנוגע הזה הזה מקסימים הילדים האלה לכן צריך לנצל לחנך אותם במקומות טובים איך כתוב שלושה שותפים יש באדם הקדוש ברוך הוא

אבי ואמו אולי כולם שותפים ביצירת הבלן כמו ששותף הזה לא יכול לעשות כאו נפשו זה לא רצון השותף השני יש בית חרושת להריגים יש רשת חנויות אדם יכול לעשות להבי סחורה סחורות בלי ידיעת שניהם אותו דבר העומרים לא רשעים לעשות בילדיהם מה שהם רוצים לשלוח אותם לכל מיני מוסדות שלא תועמים את רוח התורה יש שותפים חביבי הקדוש ברוך הוא שותף שלכם אסור אתה לא יכול אתה רוצה לשלוח צריך להתייעץ עם הקדוש ברוך הוא מי זה הקדוש ברוך הוא זה התורה עכשיו הורים שולכים לבתיהם לבית הספר

חילונים אפילו קריאת שמע חס ושלום לא מלמדים בבית הספר הנוער מדה לא אומרים להם לא יודעים מה זה בכלל כלום מדות שום דבר קריאת שמע מודה אני לפניך ברכה תפילה אתמול בא לפה ילד נכנס אצלי ילד בגיל 14 15 אבא שלו טוב ולמד אצלי אבא שלו אבל ילך עם אמא חילונית משפחה חילונית ילד בגיל 14 15 הוא לא יודע איך מתפללים בכלל אמרתי לו תפללתי מנחה אומר אני לא יודע להתפלל אף פעם לא התפללתי לא יודע איך מתפללים כלומר הנוער מדרדר ר אין נם בכלל הערכה

כלפי המורים בכלל לא יודעים כלום גויה מלמדת בבית ספר גויים בטח מורות מה מה דיברנו איתך אז צריך מאוד מאוד להיזהר בזה ובכלל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו כיום יש מקומות בר מינן מורים ערבים כמו שהוא אומר יש היום מורים ערבים מורות גננות ערביות ממש כך זה צרה גדולה איך אדם ישים את הילד שלו שמה שילמדו אותו דברים לא בסדר גם ידוע מה שהגמרא אומרת שאל בין אחותו את רבי ישמעאל בין אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל אני למדתי תורה כל כך טוב

בהכל מה שאני אלמד חוכמה יוונית אני רוצה מה אמר לו לך תמצא זמן שאינו לא לא מאוד מני ולא מן הלילה ותלמד כתוב כתוב והגית בו יומם ולילה א יומם ולילה כתוב אתה לא יכול מכאן תוכחה לאותם ששלולכים אתה יודע שולח את הבן את הבן שלו לנוריסטי חוכמות זרות מעריבים להם לא רק מלמדים אותם חוכמות זרות כפירות, תמינות זה בעיה גדולה דברים השתיקה יפה להם בר מינן מה שיש שמה כל השחיתות וכל העוונות הכי חמורות ואחר כך בר מינן שלא ילך עם תחתן עם גויה שמים

אותו אבא אומר בוכה מה אתה בוכה אבל אמר לך תבכה מההתחלה אל תכניס אותו לשם אתה מבין זה הבעיה. הוא לא מודע טוב לבעיה הוא לא מבין.

הוא אומר מה שילמד קצת עבודה נכון שילך במקום טוב ילמד. לפעמים כן בן אדם הוא לא מצליח. קודם כל צריך יסודות טובות בישיבה ולימוד תורה. אחר כך אומרים לא תעסוק.

אחרי זה גודל קיבל יסודות יש מקומות שאפשר ללמד אותו. למה לא? אם הוא לא יכול למדו מקצוע טוב שילמד. אתה יודע סיפר רב אלפינג על צדיק אחד שאחד מבניו רצה לנסוע לאמריכה ללמוד באוניברסיטה האבא התנגד בכל תוקף מה עשה עלה לאוניה שלח מברך כל אביו שהוא הולך באוניברסיטה אמר לו האבא אם היית יודע שאין עוד יהודים על הספינה הייתי מתפלל שהאוניה תטבע בים זה אומר רבי אלי פיין הוא צודק האבא הזה אם הילד שלו לא הולך בדרך א זה גדול המחתיו יותר מן ההורגו ראובן השיך את יוסף לבור היו שם נחשים ועקרבים עדיף היה עדיף לו יותר משיוסף ירד מצרימה ערבות הארץ יותר טוב מה הוא צריך ללכת למקום ערות הארץ מקום הכי קשה תראה איך הקדוש ברוך הוא עבר שאמר את יוסף הצדיק איזה איזה מלחמות היה לו.

איזה מלחמות. שמו לו מסמירים בעיניים, לא הצליחו עליו. הצדיק. לכן אסור.

אסור צריך האבא וההורים. אני אמרתי להם פעם ב בא אחד ראש הישיבה אומר שאשתו לא נותנת לו לקחת את הילד שלו לתלמוד תורה. רוצה שילך ל לבית ספר. לא רוצה תלמוד תורה.

לא לא בדיוק דתיים. אמר לו הרב אתה צמת, עשית צום יומיים רצוף, שלושה ימים רצוף צמת, בכית, בכית חודש ימים להשם יתברך, בוכה אתה בוכה כל יום צריך להתפלל שהילדים אומרים חיים קניבסקי, שאלו שאלו את א את הסטייפלר אבא של הרב חיים, אמרו לו, עד מתי צריך להתפלל על הילד? אומר עד היום אני מתפלל על רב חיים עד היום תראה מה זה אדם לא יכול צריך כל הזמן להתפלל ולבכות על הילדים שילכו בדרך השם אז ראש ישב אמר לו אתה בוכה אתה אני זוכר שהיה פעם

בא איזה אמא איזה ילד אחד ה בא אבא אומר האמא לא רוצה בשום אופן שואל אותו הרב איפה הוא לומד אומר מצב חילוני אומר לא רוצה אומר תביא אותה דיברת הראש אומר לא מוכנה משום אופן הילד שלי הוא לא יהיה פרימיטיבי אני לא רוצה שילמד תורה מה אמר לו ראש הישיבה אומר תגרש אותה שלח שלח את האמת הבנים תקח לך היא לא רוצה דרך תורה גרש אותה אני הבנתי אנשים טובים הכל לא אומר תגרש תראה איזה ראיתי מספרים על אחת תם סופר שהיו שני הבחורים בישיבה

שלו גר גרו רחוק מהישיבה כל יום היו הולכים ביחד סוף הזמן חוזרים ביחד כל יום היו באים מגיעים ביחד לישיבה חוזרים ביחד לבית פעם אחת הגיע הזמן לחזור לישיבה אמר אחד לחברו תשמע בוא נלך קצת לנופש קיימים מקדם. חברו אמר לו אני לא אני חוזר לישיבה אומר לו לא אני נוטש את הישיבה אני רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטי רפואה חברו מה שעשה לו לא רוצה חזר לישיבה בא ם סופר אומר לו איפה החבר שלך הידיד שלך סיפר לו מה שיש לה החלטה בליבו מצטער החתם סופר מאוד

מאוד אומר כמה עמדנו עליו וזה עכשיו הוא יודע הוא עד בחור טוב אומר מוטל על כף המוזניים מה יהיה איתו עמד החתם החתם סופר התפלל להשם שאותו בחור יעזוב את רצונותיו ישוב לישיבה עשה החתם סופר איזה כמה דברים בשמות הקודש הבחור השני שנשאר בבית בבית העיר איתו אמו בוקר משנתו שילך להכין מזוודה לישיבה אז הוא אומר לה אני לא רוצה לחזור עם על הישיבה מחורת פני נן להתכבוניברסיטה למה היה ברור כי איזה כישרונות מיוחדים שמה שמחו מאוד לקראתו אומר עוד מעט הוא יעשה דוקטורט פרופסור גדול

באמת עשה כך והוא הלך לאוניברסיטי וה נהיה מומחה גדול דוקטור גדול פרופסור גדול מומחה גדול אבל הדרדר לאט לאט הידרדר התיידד עם הבת של הרופא היה רופא אחד שמה בעל שם גדול שולע מעולמי ו החליטו להתחתן שלח הבן מברק לאמא שלו אחרי כמה שנים אומר לה תשמעי יש לי מדי על החגיגית הוא מתחתן עם הבת של הרופא המפורסם אמא שלו שמעה את זה בעינה עמד להתחתן עם גויה איזה בחירות איזה מרמבר ברור אומרת א היא לא יכולה להגיע לחתונה בכל זאת היא באה וישבה ביציע לא

טעמה מאומה הייתה בצער גדול אחרי שנה נולד לו בן אומר לאמא שלו בואי לתקס הולדת הבן אבל כמובן אין ברית מילה אין שום דבר גוי האמא עוד פעם באה בכתה יא חביבי בכל זאת והיא בוכה אנחנו יהודים שבו ה האמא זאת הבת של הפרופסור אשתו של הבן שומעת מה שאמא שלו אומרת לו מה אתה יהודי מלאה אחרון גדול על אבא שלה שהשי אותה ליהודי בתוך העמודה לקרה האמא את התינוקת את התינוק למוות והיא מעלילה שהבעל הרג אותו.

וואו. וכל הסביבים אישור רק אותו. איזה בית משפט. לקחו אותו לבית משפט, גזרו את דינו לטליה.

כבר במחורת בבוקר הכינו לו גרדון לטלות אותו ואמא שלו מלווה אותו בבחיות ואומרת לו, תשמע, לכל הפחות עכשיו תעשה תשובה, תתחרט, שהתחת עם גויה. התחיל הבנו אמר וידוי באיזה לב התניינים קורחים אותו בחבלתיע והתחיל לזוג שמע ישראל לשם אלוקינו השם אחד מתעורר מהשינה שלו כל זה חלום בלאות כן הוא אומר לאמא שלו אני לא הולך לאוניברסיטה אני הולך לו טעיתי אני הולך לישיבה עם מה קרה לך לא אני הולך בעל הישיבה שאל אותו החתם סופר ברוך הבא בא הכנתי לך איזה עוגה טעימה. איך היה החתונה? מה מפוארת?

אומר תדע לך אם היית הולך זה ככה הי ניעכשיו אתה תהיה פרופסור בתורה. אתה מבין? מה אתה הולך שמה אתה יודע שמה מה הם עושים? המורים והזה.

שמעת פעם מה קרה? בם שותים בודקות אלכוהול. המורה לא יכול להתאפק. הוא שותה ואז הוא מלמד את התלמידים כן שטוי לא היה מפריע לו להרצות דווקא הגוף מתרגל לשתייה והוא מלמד את כל הסטודנטים שמה מלמד אותם יום אחד נגמר לו הגיר הוא כותב להם שהיה כשהוא היה מפוכח טוב הוא היה כותב מהר בלוח דברים יפים פיקח שלא היה מפוכח כותב לאט לאט שיראה יפה כי הוא אתה יודע יש א תחת השפעה של האלכוהול יום אחד נגמר לו הגיר אז הוא אומר לאחד התלמ הסטודנטים שישב מולו תעשה טובה לך תביא גיר מה כן מהכיתה הסמוכה יש פה עוד הרצאות תביא לי גיר לי נגמר לי פה הגיר אבל ההוא גם היה שטוי אתה מבין?

אז הוא קם, הולך לאט לאט. אז היה באולם, זה אולם גדול שיושבים הרבה סטודנטים, אז יש פתח מפה, אתה רואה ופתח מפה. אז הוא נמצא מפה, נכנס מהפתח הזה, שואל אותו, יש לכם יש לך גיר אולי המורה? והוא ממשיך איתו, עונה לו, אין לי גיר.

הוא לא יודע, הוא גם מסול, אתה מבין? הוא גם אומר לו אין לי גיר חוזר חזרה לפתח הזה אומר הייתי אצלהם אין להם גיר אומר כן גם היה פה א שאלו אותי גם כן אם יש לי גיר אמרתי שאין לי גיר אתה מבין אתה רואה מה קורה לו זהו זה ככה זה קורה איך אתה רוצה מים שעוברים בצינורות מזומים איך אתה רוצה שהם יתנו פירי אומר יש שולחים את הבנים של ללמוד תורה במקומות שמחלכים כמו עכשיו יש גויים יש אנשים לא ירא שמיים אומר המים למשל היה במקום אחד המים היו מורעלים מזוהמים אף אחד לא יכול לשתות מזה הביאו מים זקים טובים הלכו לעשות בדיקה מה הם רואים? גם הם מה רואה? העבירו אותם בצינורות המזוהמים.

איזה שכל אתה מבין מה קורה? איך אתה רוצה שהמים לא יהיו מזוהמים? כי בטח שיקבלו זוהמה וחידקים והכל. הוא רוצה שיעבירו לו את הלימודים דרך צינורות מורעלים.

אתה מבין? דרך אלה ה הערבים או הגם מורים יהודים שהם כולם מורעלים נגד התורה נגד סוד מה זה אסור ללכת לשם אתה יודע זה בעיה גדולה מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד אתני ילה תורה לא ללכת למקומות האלה היה מטבע של אברהם אבינו היה מצד אחד בחור ובטולה מצד אחר זקנו זקנה היה אומר רבי מאיר שפיר המלובלין מה מה זה בא לרמוז אומר זה כי דעתי אצל אברהם אבינו למען אשר יצווה את בניו את בתור אחריו לומר להיכם שהבחור והבתולה צריכים ללכת בדרך של הזקן

והזקנה בדרך של אברהם אבינו כן צריך מאוד מאוד להיזהר אתה יודע שהיו היום הם חושבים שהם מחנכים את הם יהודים לחנך ילדים הם מעלפים את הילדים הם לא מחנכים אותם אפילו תראה אותו יש לו כך וכך אבל הוא רק מאולף הוא לא זה כמו שרבי נתניה הפשיט אמרו לו פעם שהם יודעים לאלף חתולה וזה וזה היא יכולה להגיש כוש קפה ציון מושה מבסוט חתולה תגיש לו קפה וזה הגיע ובאמת הם ישבו בפרלמנט ובאה החתולה ובאמת הגישה והכל מה עשה כן רבי רבי יונתן הייפשיץ הוא הציא

משמה מה מהקופסה של הטבק הוא מקב קפץ לו עכבר זה עזב בכל המגע של הכוסות ושבר את הכל על הרצפה והלך אחרי אחרי העכבר למה אתה זה רק מאולף [מוזיקה] אתה יודע לא היה אחד נדיבים הגדולים של ישיבת פנוביץ' אבא שלו האבא הביא את הבן שלו לישיבת פנוביץ' אבל הוא היה מכריך כל פעם את הילן רוצה שילמד קצת קצות חול הרב הראש חוש ישיבה הרב קינמן מרגיש את הדברים האלה אמר לו מה אתה עושה אמר אני גם רוצה קצת ללמוד לימודי חול אומר לי תראה אם

אם אתה רוצה להפסיק תפסיק אם לא תסתלק מפה אבל אנחנו לא התומכים אנחנו אמרת לו שמעת אי אפשר פה לערב קודש בכל זאת יאללה לא משנה תומך לא תומך בבומך החוצה אי אפשר אין דבר כזה אתה מבין בר מינן מי שמחנך את הלת של מקומות חילוניים שומעים נכון מקבלים את הדברים באהבה אבל יש הורים הם תמימים שהולכים למקום הזה הם אוהבים את הילד שלהם אבל זה כמו שאומרים חיבוק של הדוב אתה בן איש חי מה אומר פעם אומר רצה אחד להיות חבר של הדוב עשה הסכם

הוא והדוב חברים אין כמותם הולכים ביחד באים ביחד יום אחד הוא רואה החבר שלו יושן הדו הדוב רואה החבר שלו יושן ובא עליו זבוב מנסה להוציא אותו בסוף לא זז אומר לזבוב הזה תראה מה אני אעשה לך נתן לו אחד בקיצור הרג את הילד הזה חבר של הדוב אתה מבין זה חיבוק של דוב נו מה ככה זה הם הורגים אדם חושב ש שזה פשוט לכן אין אין לנו אלא להישאן על הבנו שבשמיים לא ללכת אחרי העבד יהיה בלו היום הלימוד לצלחת משה בן שרה השם ישמרהו

לצחת החיה אברהם בן הניה חיה נשמת מרים בת סעיד וורד היום הוא היום זה פטירת ה הרב א היום פטירת מורנו ורבנו א בעל מזמור לעשיו בעל כל ששון חכם ששון מרדכי מה זה היה מקובל אלקי? טוב נדבר פעם אחרת עליו עכשיו אין זמן אני אלך שמואל כן רפואה שלמה לאמנואל בן יפה שיהיה בריא אולם אמן נעשה לו תה עם לימון מה נעשה לו אין הרב חי ספר על הקבלה 15 הרבה הרבה כן קראו לו רבי ששון מרדכי בעל כל ששון מזמור לאסף היום פצילתו היום

היום מוסר ספר מוסר לדרוש את כל הספר שלו ברוך השם היום שמואל ב פרק יא ויהי לתשובת השנה לעת צתמ המלכים המלכים יש עת בשנה שדרך החיילות לצות וישלח דוד את יוהב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל ושחיטו את בני עמון ויצרו רבה ודוד יושב בירושלים זה מחודש ניסן כזה והנה את הערב ויעקום דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך ויר אישה רוחצת מעל הגג והאישה טובת מראה מאוד וישל דוד וראש לי שיא אומר לו זאת בת שבע באתי לי עם אשת אוריה אחיתי בת

שבע אמא של שלמה המלך בסוף וישלח דוד מלאכים ויקח ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה ותשוב אל ותהר האישה תגד דודר הר אנוכי וישלח דוד אל יואהב שלח את אוריה חיתי וישלח יואב את אוריה אל דוד ויבואיה אליו וישאל דוד לשלום יואב ונשלום העם ולשלום המנחמה ויאמר דוד נוריה אלבך אורחת רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו מסעת המלך וישכבור פתח בית המלך את כל עבדי עבדי אדוניו ולא ירד אל ביתו לא הלך לבית ויגידו לדוד אמור לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל

אוריה לא מדרך הטבה מדוע לא ירדת אל ביתך ויאמר ניל דוד אהרון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני אוהב ואדוני אוהב ועבדי אדוני על פני השדה חונים ואני אבוא אל ביתך ונשתות ונשכב עם אשתי חייך וחינשך ועשה את הדבר הזה ויאמר דוד אוריה שבזה גם היום ומחר יש לך יש לך חיקה וישבוריה בירושלים ביום ההוא ממחורת ויקרא לו דוד ויאכל לפניו ש וישקר ויצא בערב שכב משכבו עם עבדי אדוני ואל ביתו לא ירד וי בבוקר וישלח ויכתוב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה ויכתוב בספר לאמור

בו אתן מול פני המלחמה החזקה ושבת מאחר וניקה ומת ושמו יואב את העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנש חם ויציב אנשי העיר בן רחמו את יואב וייפול מן העם מעבדי דוד ווד גם אוריה איתי וישלח יואב ויגן לדוד את כל דברי המלחמה ויצב את המלך למור ככלותך את דברי המלחמה לדבר אל המלך והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע ניגשתם אל העירי לחם דעתם את אשר יורו מעל החומה מי הקע את אבימלך בן ירובושת הלו אישה השליחה עליו פלך רכם מעל

על החומה וימוד בטבץ למה ניגשם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה אחית מת וילך מלאך ויבוא ויגד לדוד כל אשר של אחו יאב ויאמר מלאך אל דוד גיגברו עלינו אנשים צו עינינו השדה ואני אהיה עליהם עד פתח השער ויאורו המורים אל עבדיך מעל החומה וימותו מדי המלך וגם עמדך הוא יהיה אחיתי מת ויאמר אומר דוד המלאך כותמר אני רע בעיניך את הדבר הזה ככזו וכזו תאכל אחר החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו ותשמע שתוריה כי מתוריה אישה ותצפות על בעלה ויבוא רב בנוש דבין ויספה אל

ביתו אישה מתנת בן ו הדבר אשר עשה דוד בעיני אדוני מפחיד מפחיד מה אנחנו מבינים הכל סודות עליונים רבותינו אמרו שבת שבע הייתה ראויה לדוד מבששת ימי בראשית אלא שהכלה פגע היה צריך לחכות והוא עריה היה חייב מיתה וחוץ מזה הוריה כל מי שיוצא למלחמת דוד היה כותב גט לא קודם היה גט לפני שהוא הלך מהתחלה דוד לפני מה בטח היה תגיד לפני שדוד היה אצל בטח מה אתה חושב דוד הוא צדיק שניות קודם צדקה לפתוח את המשנה אנחנו מסכת יבמות פרק 15 משנה ב' בתולל

בית הלל אומרים לא שמענו שאישה נאמת לומר בית בעלי אלא בבאה מן הקציר ואז היא אמרה מת בעלי היה נשיכת נחש נשך אותו מת באותה מדינה וכמעשה שהיה שהלכו עשרה בני אדם לקצו חיתים נחש לאחד מהם אמרו להם בית שמאי אחת הבאה מן החציר ואחת הבאה מן הזתים ואחת הבאה מן הבסיר אחד הבא ממדינה למדינה לא דיברו חכמים בקציר אלא בהוהזו בית הללות כבית שמאי צודקים בית שמאי משנה ג' בית שמאי אומרים תינסא ותיטול כתובתה זאת שהתירו לה ינסא אם היא מקבלת כסף כתובתה תנסה ותטיטול

כתובתה בתל אומרים תנסה ולא תטול כתובתה אמרו להם בית שמאי התרתם ערבה חמורה לא תתירו את הממון הקל אמרו להם בית הלל מצינו שאין אחים נכנסים נחנה על פיה אמר אמרו להם בית שמאי עלו מספר כתוב בתה ללמוד שהוא כותב לה שאם תנסאי לאחר תת לי מה שכתוב לכי חזו בתלורות כדברי בית שמאי שתיקח כתובתה מגיע לה כן אנחנו עושים את ההגרלה בוא בוא אתה בוא אתה סחר תוריד קח אחד זה זוכים ביין אמנוןג'ל אמנון אלג'ל זכה ביין כבר אתה יכול לקבל את זה תוציא עוד

אחד זוכה בפרחים אפשר מלכי משה סיון זכה בפרחים עכשיו זוכה בארגז פירות אה קודם פירות זה היה טוב זכית רבנו ורבנו מקובל הרב הנה זה בסדר אז הנה אני זכיתי בזה אני מחליף איתך אני פרחים אתה פירות יאללה קיבלת מה נפשך זכית אני רואה שאתה אוהב את זה עכשיו א פרנה אתה יודע מה גם זה וגם זה אבוברדה זכה בפרנות אבוברדה עכשיו כמה אחדים להוציא תשע טוב תתחיל אפרים מריון אפריים מריין זכה בספר עוד שמעון נחמני מהלביאין הרב חיים סל הרב חיים סלמן ספר ספר אליעז

אליעזר חזיז אליעזר חזיז ספר גי חיים מזרחי זכית בספר נחליף על היין תבחר לך איזה שאתה אוהב רוצה להחליף על היין עד שפעם אחת זה חילו ביין הלאה מי זה עכשיו הרב עופר אפלבו הרב עופר אפלבוים ספר הרב עופר אפלב תן לו את הפתח קח עכשיו אני ישראל צרפת ישראל צרפתי זכה גם בספר זה למעלה צרפתי הנה הוא פה מה אתה מלמעלה זה לא יש עוד אחד אז בסדר קח עוד יש עוד עוד שניים אברהםזה קצול אברהם דורי עוד אחד זהו הרב דן גבי הרב דן

גבאי תודה רבה זה הכל בקשה תפילת בית המדרש שבי אדוני נרדי תמיד כי ממני בלמות שם ייחוד קדשברך שחיט שם אותיות ותיות כ באות ו כ מצת עשה ללמוד תורה כמו שמ כתוב והגית בו יומם ולילה תשמע צון בואנו עמנו עלינו רצון לפניך שלא ולא קשבתך והרננו במות תורתך או ותצנו מכל ות בדך תורה בלימוד בלימוד תורה ברוך את חוקך כך אדוני אדוני מדני חוקך כך למדני אדם ברוך דברך שמברך את אדוני בד אדוני אדוני בו סאו ידכם קודש ברו את אדוני ברך אדוני מסיון ששמיים

וארץ היום אנחנו דף מו ורבנו מו מו ש שלא ישמעו אחר כך שו צינו אנחנו לא לא לדבר הלו לא לדבר כאן זה מילוי לא נדבר לא מרגיש טוב לא מדבר שתרגיש טוב ולא תדבר יש לך רפואה שלמה אנחנו פרק היום פרק חדש אתמול סיימנו פרק רביעי רביעי אמרנו רבי אליעזר אומר אין לו שמירה לשור המועד אלא סכין אמר אבא מה תעמה דרבי אליעזר דאמר קרא ולא ישמרנו קדושים כב שנגח מתמול שלשום שוב אין לו שמירה אלא מה לעשות לו לשחוט אותו בשקים ולעשות סו מסכתה

אמר להביא מעט דכתיב ולא יכסנו כיפתח ישבור או כי ישבור ולא יכסנו נמ שוב אין לו כיסוי לזה גמרנו לא חייב למלותו עד שחייב צריך מה יעשה אם בטח או קרע בור שהוא אין לו אין לו כיסוי לא יכול לכסות באיזה באיזה קרש באיזה דבר אלא חייב דווקא למלות אותו עפר וכיתי מחנות עפר ואתנן כיסא כראוי ונפלתוכו שור או חמור ומת פטור אלא אמר הביה היינו תעמד רבי אליעזר כדתניה רבי נתן אומר מנעיין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמלות סולם ראוע בתוך ביתו

שנאמר ולא תשים דמים בביתך אותו דבר שור מועד בתור ביתו זה דמים לא ישמרנו שלא שלא יקיימנו אלא מה יעשהט אותו הדרן הלך שור שנגח ארבעה וחמישה משנה שור שנגח את הפרה ונמצא וברא בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה או מי שנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לבלד. עכשיו זה מדובר בשור טם שור טעם הוא לא זה לא נגח עדיין שלושה פעמים צריך לשלם מגופו אז הוא נגח את הפרה והפרה הזאת הוזקה או שמתה ונמצא וברא מת בצידה עכשיו לא יודעים אם

עד שלא נגחה ילדה אם עוד לפני שנגחה נגחה אשור היא כבר הפילה את העובר לפעמים זה יכול להיות שזה גרמה מהפחד מהפחד היא הפילה אבל הוא לא אשם בזה למה זה רק גרמה בנזיקים ולא מתעובר מחמת הנגיחה או מי שנגחה ילדה מחמת הנגיחה מחמת הנגיחה היא פילטו אז משלם חצי נזק לפרה כמו דין שורתם עכשיו מה עם הבלד הבלד זה ממון המוותר בספק צריך לשלם חצי נזק אם זה היה בלד הם היו ביטוחים שהפילה מחמת הנגחה אז צריך לשלם חצי נזק על הבלד אבל כמה שאנחנו

מסופקים חצי נזק הזה חלקים אותו לשניים אז לכן זה רבע נזק לבלד למה ספק אם חייב חצי נזק על העובר או שפטור מכלום לכן משנם עליו חצי של חצי נזק ככה הדין רבע וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצידה עכשיו זה הפוך ה היא נגחה את השור ואחר כך ראינו את ולדה של הנוגחת הזאת בצידה והנה ידוע אם עד שלא נגחה ילדה או מי שנגחה ילדה משתלם חצי נזק מגניפ פרה לרבי נזק מן הברט זה לפעמים זה שווה הרבה היא הזיק השור שווה הרבה כסף

עכשיו אם תיקח מהפרה חצי נזק מהפרה זה לא מספיק אבל תיתן גם כן חצי נזק מן ה מן מן הבלד אז עכשיו לא יודעים באמת גם הבלד היה שותף בהקאה או לא הייתה מעוברת אםד שתף בהקעה אז גם כן הוא השתתף בתשלום אז לכן פרה שנקחה את השוב נמצא בלדה של הנוגחת בצידה ואין ידהם עד שלא נגחה ילדה האם ילדה לפני שהיא נקחה והבלד לא השתתף בנגיחה אז אז כך שהוא יכול לקבות חצי נזק רק מגופה של הפרה ולא מגופו של הבלולד כלומר אם לא ניתן

לגבות את התשובות מהפרה יפסיד למה דין שורטם שנגח משתלם רק מגופו.

אם מי ש או אם מי שנגחה ילדה או שמילדה לאחר שנגחה וכיוון שהיה עובר עדיין בבטנעה אז הוא סייע לה אז ניתן לגבות גם את חצי הנזק גם מגופה של ה של הפרה וגם מגופו של העובר אז משתלם חצי נזק מן הפרה לרוע נזק מן הולד הגמרא תבאר לנו את זה תראה רשי היה חי אופרה מה שש חי ברשע היה עוברה מת בצד רשו שנגר את הפלצעובר בצידה ומת ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ולא מת מחמת הנגרחה אם מי שנגחה מחמת הנגרחה פילה ורבי

עלזקדים דח חייב חצי נזק דתם דתם סליחה חייב חצי נזקבלד מותר בספק הוא וחולקין אחרי פרשנקחה מפרש בגמרא גמרא אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין עליו אמר סומכו שחולקים למה זה בית דין בעצמו מסתפק בלי טענות הצדדים הייתה הפרה מעוברת לא ידוע מתי ילדה במקרים כאלה הספק נולד מעצמו אז לכן דין הוא שיחריקו בממון אז לכן אז זה דברי סומכוס המשנה דעת אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס דאמר ממון המטרל בספק חולקין לכן אמרה המשנה שיחלוקו בחצי

הנזק של הבלד וישלם רביע אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה לפי הכלל שאמרו חכמים עד שלא הכיח הנזק שבאמת מגיע לו גם דמי הבלד לא יכול להוציא מהמזיק שום דבר עבור הבלד אז מה היה פה שור שנגח את הפרה והפרה הזאת מתה או שהוזכה ונמצא עוברא מת בצידה עכשיו הוא טוען הוא רוצה שני דברים גם על הפרה וגם על העובר למה אומר היא לפני ש לא היא ילדה היא ילדה אחרי שהוא נגח אותה הוא מחמת הנגיחה זה יצא עובר מת לא

יכול עכשיו זה דעת שמואל הוא אומר זאת דברי סוכוס שאמר ממון המוות בספק חולקים לכן יחלקו בחצי הנזק של הבלד חצי הנזק של הבלד הבלד משלם זה טם משלם חצי נזק על הבלד הזה על הבלד משלם חצי נזק ואז ישלם לו רבע מחברו הלך ראיה ואמה שאמרו חכמים עד שלא הכיח הניזה כשמגיע דמי אולן לא יכולים להוציא ממון ממנו אומר תראה תוספות רוב האחרונים פסקו כמו חכמים לא כמו סום למה ששמואל לא סבר כמותו מחמת ראיות נוספות אבל הרשבא בבבה וטרה פסק כמו סומחוס הרמב"ם והריף

פוסקים כמו סומכוס במקרים מסוימים לא תמיד בוא נראה אז זה אמר רבי יהודה אמר שמואל זאת דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה בגבי הבלד אתה רוצה להוציא ממני גם דמי הבלד אז גם הרבים אה גם הרבים גם לא תביא ראיה תיקח מה? תירוץ אחר. למה אמרו חכמים זה כלל גדול? אז זה כלל גדול בדין.

למה לי? אני כאן. כן, אתה צודק. למה לי למר זה כלל גדול בדין?

למה? מה זה זה כלל גדול בדין? זה כלל גדול. מה צריך בכלל להגיד זה כלל גדול?

מה כל הלשון הזאת? למה נאמר זה כלל גדול בדין? תגידו, חכמים אומרים, המוציאים אחבר עליו הראיה. מה זה המילים האלה?

זה כלל גדול בדין. מה באים חכמים להוסיף בזה? הגמרא מתרצת אם צריך להגיד לי זה כלל גדול בדין, לחדש לי ואפילו נזק אומר בריא. הנזרק שהזיקו לו שנקחו לו את הפרה שלו השור נגח לו את הפרה הוא אומר ברור לי שהמזיק חייב לי על הבלט גם הוא מזיק אומר שמה אני לא חושב לא יודע בכל זאת המוציא מחברו עליו הרעיה תראה מה זה יש עד אחד אמ יש עד אחד שכן לא יודע אינמ לכיע דיתמר לא יודע מה הנה מיעה דיתמר המוכר שור לחברו ונמצא נגחן

למה אמרו חכמים זה כלל גדול בדין לכי הדתמר המוכר שור לחברו ונמצא נגחן שעוד קודם המכירה היה נגחן והוא טוען זה מקח טעות חביבי אני לא יכול להשתמש בסור הזה אני לקחתי אותו לחרוש והוא הוא נוגח כל יום נוגח הוא לא ראוי רק מה לעשות לו שחיטה רב אמר כמה שרוב העולם קונים שברים לחרישה ולא לשחיטה הרי זה מקח טעות בטל המקח חוזרים אדמים ללוקח שמואל אמר יכול להיות שאמר לו המוכר ללוקח לשחיטה מכרתי לך אדוני אני מכרתי לך את זה בשביל שתעשה סעודה הבנתי שיש

לכם סעודה בישיבה שחיטה מכרתיב לך המוכר תופס אתה מבין למה המוכר תופס במעות הכסף בידו לא הולכים בממון אחרי הרוב אלא אחר הטענה טובה אז כיוון שהיה לוקח לומר למוכר שהוא צריך שור לחרישה והוא לא פירש הוא הפסיד אז לכן שמואל אמר ככל שאומר לשחיטה מכרתיב לך המוכר תפוס במעות שתהלוקח נחשב מוציא מחברו אתה רואה הלוקח נחשב עכשיו מוציא מחברו והוא צריך להביא ראיה שהשור נמכר לו לחרישה ולא לשחיטה שיוכל לבטל את המקח אז במה שאמרו חכמים זה כלל גדול הם רמזו למה שאמר שמואל גם

במקרה שרוב העולם קולים שברים לחרישה לא לאוכל בכל אופן המוציא מחברו עליו אתה רוצה אני מחזה שחיטה אתה תביא ראיה שקנית את זה לחישה אתה לא יכול ככה סתם להגיד קניתי לחרישה אבל רוב העולם קונים לחרישה לא אתה לא יכול להבין תביא ראיה תוציא זה כלל גדול זה בא ללמד אותי אפילו בצורה כזאת שרוב העולם קונים ל חרישה כיוון שהמוכר כיוון שהמוכר תפוס בכסף גמרנו אתה רוצה להוציא ממני?

תביא ראיה אז הגמרא שואלת אמ והנך זה גברה דזבי נרדיה היא גברזבי לנחסתה בוא נראה למה זה מקח טעות אמות אתה אומר לי למה פוסק שמואל שמוציא מחברו עליו הרעיה יש לבדוק באיזה לוקח מדובר אם ידוע שהמוכר הזה שהלוקח הזה קונה לחרישה מכירים אותו עובד אדמה, הוא לא טבח, הוא לא שוחט, הוא לא מוכר בשר, אלא הוא יש לו חלקות אדמה פה ושם והוא צריך לחרוש. ודאי קנה את זה לחישה. וגם לשמואל שיהיה מקח טעות. ואם ידע שהמוכר לוקח קונה לשחיטה, מכירו שהוא טבח ולא עובד אדמה, אז גם לפי רב צריך להיות שזה לא מקח טעות.

אז אז למה למה אתה אומר זה מקח טעות לפי רב ולפי שמואל מוציא מחברו עליו הר למה לא צריך בגברה דזבין להה ולה הבן אדם הזה גם טבח יש לו כמה עסקים גם מוכר בשר גדול טבח וגם וגם הוא חורש את האדמה ועובד באדמה אז גם משחיטה וקונה קונה וגם לחרישה קונה אז רב הוא סובר שהולכים אחר רוב קונים כדי להכריע שדעת הקונה בפעם זו הייתה לקנות לחרישה זהו כן הנה המלכי ה ראשי יכול לומר לשחיטה מכרטיב לו לךגמרזיל בתרובה ורובה לרדיה כזבנה ב מקח טעות

שמעינ מתנתין דועיל בנקיד מוכר דמ הבידך מוציא מחברו ועליו הרעיה נחסתה לשחיטה דמרה יקרין אז הגמרא אומרת המי וניך זה אדמה רדיה לרדיה אדמה נחסתה לנחסתה בוא נראה לפי הסכום שהוא נתן זה זה ראיה אם שלם יקר סימן זה שור חרישה אם שלם זול פחות זה סימן זה בשביל שחיטה צריכה דעוקיר בשרה וכאה בדמי רדיה התייקר הבשר לאכילה ועומיר שקונים שור לחרישה קונים שחור שור בשביל אכילה אז זה אותו אותו אותו מחיר אתה לא יכול להוכיח הדמים לא יכולים להוכיח זה המצב זה כלל גדול בדין

המוציא מחברו עליו הראיה זה אותו מחיר אז כאילו כל הנפקמינה שמי צריך לטרוח אמרה הגמרא שואלת על זה אמרה שיטת רב שאתה אמרת לי זה מקרטעות אמרוכי ארנה נהיה בזה בעל חובלה לוקח מכח טעות אתה אומר אז המוכר צריך לתת את הכסף לקונה ללוקח אז הוא בעל חוב שלו ונהיה קלשתל ממינה יש כאלה תורה בזוזה מה הבעיה אם אין המוכר כסף להחזיר הרי לא מחייבים להחזיר את לא מחייבים את המוכר להשיג כסף בדווקא אם יש כסף היא פרה בכסף אבל אם אין כסף יכול לפרוע בדבר

שווה כסף שזה בשור קח את השור אומר לו שינה נשקלת תורה בזוזה הרי לא מחייבים את המוכר קציא כסף אז לכן לשקלה תורה בזוזה איתו לך קונה את השור שקנה תמורת הדמים שהרי זה שווה כעת כמו ששילם עבור שור אחרישה זה אותו מחיר דעם אמר אינשה ממרא רשבתך פרה אפרע מבעל חובך אפילו נותן לך סובין פרה אפרע אפילו נותן לך סובין תקח מבעלי חוב אז גם לשיטתו נשאר השור אצל הלוקח הגמרא אומרת אתה אמרת לרב שזה מקח טעות הרי המוכה נהיה בעל חוב וילקשתו לו ממנה

אז שיקח את את שור עצמו שור אצלו כן שיקח אותו הוא שילם עליו אז תיקח אותו אז הוא לקח אותו בסדר אבל הוא רוצה לבטל את המקח אין לבטל את המקח זהו זה אני אני פורע עליך בשור בשור עצמו היא מרש אותך פרח אפילו נותן לך סובים תקבל אז הנה תקח סובין מה אני יכול לעשות אם יש לי כסף מזומני קעקורה תן לך מסומנים אין אז תיקח את זה שור אצלך תקח אותו מה עשה למי צה לך מישברך ונגמור מדובר שיש לה צריכה קרשתלומי מנה פה

מדובר במקרה שיש לו כסף יש כסף למוכר יכול להחזיר רב אמר הרי זה מקח טעות זה בתרובה ורוב דין של ירידה דזבנה אז אז לכן רוב האנשים קונים לחרישה אז לכן חוזרים המעות לקונה שמואל אמר ויתן לו אתן לו את הבהמה שלו שמואל אמר יכול שאמר לו לשחיטה מכרטיב לך ולא זנם בתרובה לא הולכים אחר הרוב תשמע אדוני אני מכרתי לך את זה לשחיטה זה שלך מכרתי נגמר כי אזנ בתרובה ויסורה אבל בממונה לא עזדים בתרובה אלא מוצא מחברו עליו הראיה מתי הולכים בתר הרוב באיסור

זה רק לגבי ייסורים נלך אחר הרוב אבל לגבי פונט כסף לאז נמתרובה אלא אומרים המוציא מחברו עליו רעיה הרב אני לא מבין למה לא תניה נמ אחי אפילו איסור שהוא השור שנגע את הפט לאט לאט לאט תניה נמי אחי שתמיד תרגיש טוב תהיה בריא מותק ויהיה לך כוח תניה נמ אחי שור שנגח את הפרה ונמצא וברא בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם מ שנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לוולד דברי סומכוס הנה אתה רואה הגמרא מביאה ראיה לרבי יהודה אמר שמואל

שמשנתנו כמו סמכוס לא כמו חכמים אז הנה אומר תנמי אחי שור שנגעת הפרה ונמצא ברא בצידה וידוע אם עד שלא נגע חי ילדה מי שנגע חיילדה משלם חצי נזק לפעה ורבי נזק ורביע נזק לבלולד דברי סמכוס למה זה ממון הבלד זה ממון המותר בספק חכמים אומרים לא תשלם בכלל על הבלד המוציא מחברו עליו הראיה אמר רבי שמואל ברחמני מני המוציא מחברו עליו הראיה היה אתה יודע מאיפה שנאמר מבעל דברים יגש עליהם יגיש ראיה עליהם אז הפסוק איך דורשים אותו מבעל דברים מי שרוצה לטבוע ממון לחברו

להגיש רעיה לדיינים ויקח מתקיף לערב השם מבעל דברים ראשי אומר טובע מתקיף לרבש למה קרה סברה דקאיב לכאבה אז היא לבעשייה למה למה אני פסוק שמוציא מחברו עליו הראיה הרי זה סברה מי שיש לו איזה כאב הולך לרופא אותו דבר מי שחושב שמגיע על הממו שאצל חברו עליו לבוא לבית הדין עם רעיה ולא נצטרך פסוק בכלל יבוא לבית דין יגיד להם רבותיי זה מגיע לי הנה והנה והנה וזה שלי וזה הכל מגיע אבל סומכו שהוא לא חולק על סברה אבל אתה אומר לא צריך לא צריך

סברה אבל סמכו סך הולך על סברות הלאה מהזה מה זה אומר תעיין במהרם מה שביאר בזה מה אתה אומר לי? לא לא הביא לי תירוץ שיטה מקובצת במערב הלאה מטרת מה הוא עונה הוא אומר למה למה צריך קרזה ואז הוא לא צריך סבר מספיק אומר מה הפסוק הביא לו פסוק אומר לא צריך בכלל פסוק דקבל קאבה זה דבעשיה אלא כרדב נחמן אמרב רבוע דמר נחמן אמר רב ברבוע מנין שזקקין אלא לטובע תחילה אם אדם טובע את חברו הנטבע טוען שהטובע חייב לו בעניין אחר עד בת

טובע טובע חברו הוא חייב לי את הכסף הזה כך וכך מה עושה הנטבע אומר הוא חייב לי כך וכך את יודע קודם כל הטובע אחר כך אתה נטבע יש לך טענון נשבע אותך קודם כל נזכקן לטובע לטענתו של ראובן שטבע מוציאים משמעון נותנים לראובן את כסף ההלוואה אחר כך בדין נזקקין אתענת שמעון נגד ראובן ודנים שנאמר מבעל דברים יגש עליהם יגיש דבריו עליהם הטובע הוא בעל דברים קודם כל הוא יגש לחילה עליהם אחר כך אחר כך אחרים אמר נרדעה פעמים שנזכנטע תחילה לפעמים כן הולכים לנטבע

קודם ואחדמה כז נכסה לאופן יש עלולים נכסיו של הנטבע להפסיד משוב ים אתה מבין אם לא ידונו עכשיו קודם כל בטענות שלו אומר הוא תפס לי נכס יש לי עכשיו קונים יש סוחרים באו אני יכול למכור להם את זה בזילזון ביום בחיר טוב הרוויח הרבה כסף א והוא מפסיד לי את זה הוא תופס לא יכול את זה בזול שישחרר אז קודם כל קודם כל מטפלים בו שיש כאן תגרין הנה ראשי אומר שיש כאן תגרים שיקנו בדמים מקרים ומחר ילכו להם הנה מ שקרקעותיו זלות על ידי

תביעה זו שהורין אותו דחוק אם יוציאו לו תפיסתו אותו או משכונו עם קרים וישלם לו מהם אומר זה בעיה למה יוצא שם שם לא טוב ובאים יודעים שהוא לחוץ יקנו ממנו בזיד הזון עוד לכן פרה שנקחה את השור ונמצא בלדה אמרנו במשנה פרה שנקחה את השור ונמצא בלדה בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם שנקחה ילדה יכול להיות שהייתה שותפה בנגחה אבל כן משתלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הולד חצי נזק ורביע נזק פגה נזכה דבע שלומה כול נזכה חי רבעה מה

יעבדתה אלו פלגה נזכה דביש אומ כולה נזכה נכ רבעה מה יעבדתה גמרא תמהה מה זה המשנה המורה שישלם חצי נזק ורביע נזק יחד זה שלושה רבעים שלושה רבעים מהנזק הרי מדובר בשור טם פה שורתם משלם פלגה חצי נזק פלגה נזכהו דבעי שלומה חצי נזק לא יותר כנזכה נחמה בדת למה המשנה אומרת חצי מהפרה וחצי מהבלד רבע מהד שלושה רבעים אמר רבי יהיה חצי נזק מה פירוש של מן הפרה לאחד מארבעה בנזק רבי הנזק אחד משמונה בנזק מה שאמרנו חצי נזק זה אחד מארבעה בנזק זה רבע

נזק חצי מהתשלום שהיה מוטל על הפרה אילו לא היה אבלד למה הביה מעמיד את המשנה הפרה שייכת לאדם אחד והבלד שייך לאחר כמו שהוא ייבאר אז כיוון שהעבלת שותף בנזק מותר על בעל הפרלל שלהם רק חצי מחצי הנזק למה עבדת שותף זה רבע רק חצי אז רק רבע מי הפרה אז מה ש מה שאמרש ורביע נזק כוונתה אחד משמונה בנזק שמינית נזק מהבנה למה דהיינו רבע של חצי נזק אתה הבנת רבע של חצי נזק שהיה חייב אילו היה אבלד לבדו נוגח שמחמת השותפות של הפרה עמו

בנזק אפשר רק חצי מחצי הנזק אז זה רבע מהנזק ומחמת ספק נותן בכבלה לשותפות בנגרה רק רבע כלומר שמינית אז יוצא סך הכל מקבל הניזק רבע משל הפרה ועוד שמינית מהנזק ואפילו זה לא מגיע בכלל חצי נזק אבל הדין הוא שמשלב חצי לא אז זה שהוא אומר אמר ביה אחד מארבעה בנזק אפילו לא יגיע אתה שואל אותי איך לשלם שלוש רבעי שלוש רבעים הי צריך לשלם חצי נזק אומר לא ככה הפירוש מה שאתה חושב חצי נזק חצי נזק מה שכתוב זה רבע נזק זה אחד מארבעה

בנזק זה הכוונה אחד מארבעה חצי מהתשלום שהיה היה מוטל על הפרה אילו לא היה אבלד למה הביה מעמיד את המשנה שהפרה שייכת לאדם אחד והבלד שייך לאדם אחר אז כיון שהבלד שותף בנזק מטל על בעל הפר לשלם רק חצי מחצי הנזק אומר אדוני אני צריך לשלם לך חצי נזק אני רבע ובעלד רווח אז הוא נותן אני אתן רבע משלי מחצי נזכ בקשה כן מהרבע שמ כן ועוד אחד משמונה בנזק וזה הכל יוצא סך הכל מקבל חצי ועוד שמינית מהנזק וחלסנ שלוש שמ והיא פרה הגמר עכשיו

את התירוד של הבן ספק כן ספק אז אחרי משלם חצי מחצי לחצי נכון שזה שמ אבלה אבלה צפק והיא והיא אז למה פרה חצי מחצי כי זה שותפות זה לא לבד לא לבד היא דיקה זה שני שלא גם ואי פרה בבלד אחדנינו אם למה עכשיו איך אביה מה אם פרה דולדחנינו הכי למדמצא אמר לבעל הפרה באמת בן אמא נקחה קודם שילדה בין אם נגחה לאחר שילדה מה נפשה חצי נזק אומר לו מה אכפת? מה זה משנה? אתה צריך לתת לי חצי נזק איך שתרצה הפרה שלך

הזיקה לי.

תן לי לא משנה עם הבלה בלי אבל ג'יב חצי זה הכל. בכל מקרה אתה חייב לשלם חצי. אבל עכשיו דחוצו של הביה זה לא נאמר באופן זה אלא לא צריכה דפרד אחד. יפה די עכשיו עוד דבר די דקדים טבעה לבעל פרה תחילה הכימה ד אמר לבעל פרה פרה דידךזה קטן אביר דידך שותפה אלא דקדים תבעה לבעלולת יחידה דמר לי גילית דעתך שותפה איתי אתה מבין אם היה קודם כל קודם וטובע את בעל הפרה הנזק היה קודם כל בער כך הולך טובע את בעל הבלת אז באמת

אמר לבעל פרה פרה תדעך איזה קטן ברור לי שהזיקה הפרה שלך תן לי ראיה אומר לא לא הפרה שלי לבד היה שותף הבלד שלו שביא ראיה תביא ראיה שהבלד היה שותף אולי הוא כבר קודם יצא ולא צריך לשלם את חלקו אז ברור שהביה אמר שבעל הפרה משלמת רק רבע לא הם מית המשנה בהופעה שהזקת תחילה את בעל הפרה כ משם חצי כן אלא דק קדים טבעה למי לבעל בלת חיילה שטבע נזר קודם בעל הבלט וכיוון שכך אז בעל הפרה יכול שלא לשלם אלא רביע חצי חצי

הנזק חצי מחצי הנזק זה רבע דאמר לה גילית עדדרשות שותפה אתלי אתה הלכת למי טבעת קודם בעל הבלת אתעל אבלד אתה גילית שהוא שותף שלי אם לא היה ברור שהבלד היה בבית בן גחה והוא שותף בני זה גם אני הייתי משלם רבע עכשיו שיש ספק אתה לא יכול ליצול ממני רק שמינית לא רבע מהפרה ושמינית מהבל מאבל קרא דאמרה אפלגב דקדים בתבע לבעל פרה תחילה בכל זאת לא תחייב בעל הפרה יותר מרבע נזק למה מצא מתחלה בעל הפרה יכול לדחות את הנזק לגבי רבע הנזק השני

אמר להם מדה יד שותפה איתי אתה יודע כולם יודעים שיש יש לי משותף שהרי הפרה היא מעוברת חזקה ויש להעמיד אותה בחזקתה שהייתה כך מעוברת בשעת הנגיחה הולד השתתף בנגיחה אתה יודע איזה ולד זה תסתכל איזה כוח יש לו משתתף יש לו גם פרח כבר שם על עצמו פרחד אז לכן לא יתן לך לא חייב לך יותר מרבע חצי רבע מהפרה שמינית מהבל אז הביה יכול לתרץ גם באופן שהניזה כתבע בא לפר תחילה הגמרא מקשה אמרבה אתו אחד מארבע בנזק ואחד משמונה בנזק קטנה חצי נזק

ורבי נזק קטנה מחי תנה במשנה אמר רבע שמינית איזה חשבונות אתה עושה בס אמר חצי נזק ורבע נזק אלא חוזר אלא אמר הבא לעולם בפרה בבלד אחד ואחיקרינן ומה שאמרת משתלם חצי נקס מן הפרה איתה באמת הפרה קיימת יש בשובע חצי הנזק משתלם חצי נזג מהפרה שורטם משתלם חצי מגופו קשה להתלפרה כלומר אם הפרה ה היא איננה אי אפשר לקבות את הנזק גופה היא לא נמצאת וטוען הנזק למזיק תן לי את החצי נזקופה של הבלד לא מקבלים אלא משתלם רביע נזק מהבלד ככה הדבר בספק אולי

אבל דולד קודם הנגחה אי אפשר לקבו ממנו ממון עמותה בספק חולקים אז טעמה מדיקת הגמרא טעמה שאמרה המשנה שמשתלם רק רבע מן הבלד לא ידע אני אהבה ולד בהדה כי נקחה היא לא אהבה לא יודעים אבל היא פשיט לן דבד דה כי נקחה משתלם כולי חצי נזק מבלד הם כל החצי נזק כל החצי כן כ למה רבה לטעמה דעמר רבה פרה שהזיקה גומה בבלדה מה היא טעמה גופה היא תרנגולת שהזיקה אין לה גופה מביצתה מה הייתה מה פרשה בעלמה הוא הביצה נחשבת כהפרשה זה לא כגופה

הבלד נחשב כגופה מה אם היא לקחה פעמיים כשהיה בתור בעצם כן עד כאן הוא נולד מועד שזה זה יפה זה מקסים כן הלכות מה נראה לך זה יכול להסתדר שם?

כן בעזרת השם שם בסדר עד עכשיו הכל היה שדר לא היה בעיה פתאום נהיה איזה שינו השם גם הוא בקשר מיש אותו רע מטפלים זה עוקבים אחרי זה יכול להסתדר אה שכחתי אתש לא בעיה לא יש לי טוב כן, אנחנו סעיף ד', רבי מאיר, סימן תקמות לכתוב חשבנותיו ולחשוב יציאותיו. למה? זה דבר העבד. מה יעשה פרחים, לא פרחים?

צריך לחשוב הגה והוא הדין הכתבים ש הכתבים שכותבים כשמלווים על משכונות שרי כן תראה עוד דבר מותר לכתוב שטר קידושין אבל לא נושאים נשים במועד אבל מותר לקדש כמה שמותר לקדש במועד מותר לכתוב שטר קידושין למה זה כמו דבר האחר העבד שלא א כן אבל צריך מהר לחתן את הילדים לא לחכות מה זה בשטרי פסתה גטין שוברי דיתיק דידיקי זה בר מינצה ועוד שכיר מרע מתנות שטר מתנה אדם בריא נותן מתנה פרוסבולין אגרות שום אגרות מזון אדם פוסק לביתו מה זה פיסקטה קודם כל אדם פוסק

לביתו כך וכך בן שלו כך וכך זה נקרא פסקתה הם יתנו ביניהם אחד תן זה את הבן זה את הבת זה יתן כך וכך זה יתן חצי דירה זה יתן חצי דירה זה חצי חתונה חצי חתונה והתים יש שקוראים היום ב כן זה תנאים ופירוש דיקי מה זה דייתקי שטר צבאה דת למקם ולהיות יש לך את זה בבר זה אין את זה יש את זה במרן לא זהרמח זה הרמך אה זה הרמך אה יפה כאילו זה סוגריים הוא פריש פרוסבול פרוס בולה ובוטה תקנת המלווה שלא

יאבד ממונו תקנה ללובה שימצא מי שילונו פירוש אגרות שום ששמו בדין נכסה לובן תנון מלווה אגרות מזון שמכרו בדין את הקרקע למזון האישה והבנות וכתפו מעשה בדין על זה הנה מי שקיבל עליו לזונת בת אשתו זה לא אה זהו שטרי חליצה שטר שכותבים בדין האבמה שחלצה בפניהם זה שטר חליצה ומאונין כותבין הקטנה זאת מינה סי אחי הבהמה וכולי שטר בירורים ברורי הדיינים מה שידו פסקי דינים הגעה הנה עכשיו הוא מותר לכתוב איך דינין סליחה דינין דינין כן מומר מה שפסקו הדיינים פסקי דין פסקי דין כן

כתוב פסקי דיינים אה כן מה איך בשני יהודין לא עוד אחד דינין כמו שהרב מסביר שזה פסקים של דיינים דינים דיינים זה שני יודין הגאה מותר לכתוב כתובה במועד למה דבר האבת שלא יצא ערער ויש אוסרים ועכשיו אגרות שאלות שלו שהאדם שולח לחברו שאלות שלום אומר לו שואל אותו אבסמטן ואפילו הדבריה שאינה עבודה ויש נושרים משאלת שלום כן מה זה מסחר פרקמתה זה מסחר לא אתה יכול לשאול לגרות שלום זה לא מסחר כן לא יש לו מה נשמע או פרקמת או כל שכן פרקמת ונהגו להחמיר

אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיטה. מה זה משיטה? אלכסון. חושב כתב ייד שאנחנו אומר כגון נכתוב בשינוי כגון באלכסון כתב בשיטה זה צורת אותיות שיטה שיטה זה שורה הרב מה זה שיטה?

זה לא שיטה עם ה בא' בא' וזה ראשי תיבות של ראשי תיבות כן לא זה באלכסון כותבים באלכסון הוא אומר שיטה מקובצת לא הוא כותב בשינוי אתה מבין במקום ביד ימין ביד שמאל והוא רוצה לכתוב ויש לו חבר טוב ושמו של משל יש לו חבר בהשפחה ויש עכשיו מישהו נוסע להשפחה אז הוא כותב לו בפרסית לא מדבר עוד אין כותבים שתרחוב במועד למה אתה יכול למטון להחטיר את השטר אחר המועד המלווהם מאמינו מצווה להלוות לו במועד אפילו בלא שטר למה ישרו כתיבה במועד או אח שוחר

מן תקלה ואם אינו מאמינו מלווה ללובה והלווה צריך למעוד או שאין הסופר מה יאכל הרי זה יכתוב הגאה הוא מותר לכתוב שטר מכירה במועד מחר הוא לצורך המועד איזה דבר אבל אין לכתוב שטר אריסות וקבלנות שקיבל קודם המועד זה לא סעיף ז' כל הדברים שמותר לכתוב לא שלוש כמה למדנו אה ד ה ו זהו נכון נכון? אז מספיק בסדר אתה מהטופן לא? מאיפה אתה? גילו אה גילור תודה רבה לך כן אנחנו הגענו בדף קמט הלכה יב שזה אמצע של אתמול כי התלמדנו אתמול של שבת הרי

זה גיטך עלמנת שלא תנסאי לפוני אין לו גט מה צריך מי שהוא רצה יכול לא התחתן או מזל טוב וסימן טוב או אני כבר חילקתי להם עכשיו יקבלו עוד פעם אוו איזה דברים תפוס ציון משה תפוס הנה קח עוד אחד ציון משה זה טוב מה זה טוב אי א ידעתי שאתה תקבל בלון לא ידעתי הנה אתה כהן אתה קודם כהן בראש בבוקר אני אמרתי להם כן לא בבקשה בוא בוא בוא תחלק להם בוא בוא בוא כן לכל אחד כזה ואחד כזה קודם שלך אה בסדר מיד

של הרב שמחה רגע רגע תמשיך הם קיבל זה קיבל מי פה מי פה גם פויזן לא קיבל הרב פוזן קבל אבל בשקט בשקט ארץ זה גיטרך עלמנת שלא תנסי פלוני אין גטניים ירוקים תן לו תן לו חן אמור חן אמור הרי זה גיטחמנת שלא תנסי לפניו ניהנוגת עלמה מה זה דומה לה?

אומר להנה שלא תשתי יין זה לעולם או שלא תלכי לבית אביך לעולם או כל ימי חיייכי אבל אם אמר לה על מנת שלא תנסי דפלוני עד 50 שנה הרי זה גט ולא תנסה לא כל זמן שיתנה ואם ניסה לבטל הגט הם מפריע זנת עמו אבל עד ממנו כשר והגט כשר שלא יתנע עמה אלא על נישואין הרי זה כיתך מנת שתנסי דפלוני אם ניסאת לו הרי זה גט כשאר כל התנאים אבל אמרו חכמים לא תנסה לא לאותו פלוני ולא לאחרות פלוני לא תנסה שמרוני שנותן זה לזה

במתנה לאחר לא תנסה אין נוגת אלא בקיום התנאי עברה וניסאת לאותו פלוני לא תצא ניסאת לאחר קודש שתינסא לו בוטא הגט ותצא והבלד ממזר וצריכה גט משני הרי זה גיט והנייר שלי אינה מגורשת הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת שאין זה קריטות המנת שתתני לי את הנייר הרי זה גט ותיתן טו חקק הגט על טס של זהב ונתנו לה ואמר לה הרי זה גיתך בכתובתך כשר ונתקבלה כתובתה אם יש בטס כדי כתובתה ואם אין בו ישנים לכתובתה טז כל המגרש תנ שמבטל את הגט כגון

שיתנע עליה שלא תשתה יין כל ימי חייש או שתהיה מותרת לכל אדם חוץ מפלוני או שיתנשאר התנאים קודם כתיבת הטורף אם היה תנאי התנאי כתוב בגד וחזר ומחקורתנולה ארי זה ספק מגורשת אם היה התנאי על פה הרי זה נותן הגט ממנה וחוזר ונתנו לה בתנאי בתנאי כשר או בלא תנאי כלל כיצד הרי שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי את מגורשת בזה ומותרת לכל אדם חוץ מפנוני קח קח אם נטלו ממנה חזרנו אתה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם הרי זה גיטך הרי זה מותרת לכל

אדם הרי זה גיטר הרי זו מגורשת אחרי קודם כל כ יוצא בזה יח הנותן גט לאשתו עלמנת שתיתן לו 200 זוז חזר ויתנע עליה תנאי אחר בפני עדים שתשמש תביב שתי שנים לא בטלו הדברים האחרונים אחר את הראשונים אלא הרי זה כאומר לעשי אחד משני תנאים עשה משמשת רצה נותנת ואין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפים אבל אם תנה עליה שתן לו 200 זוז חזר בפנים שניים שתיתן לו 300 זוז כבר בטל תניים של 200 היא צריכה לתת 300 לכן כן כל כך יוצא בזה

נעליה שתעשה דבר זה סתם הרי זה כמפרש יום אחד הועי ולא פירש כמה זמן תעשה תעשה כיצד אמר להרי זה כיתך עלמנת שתעשי אמי מלאכה עלמנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקחי את את בני אם עשה עמו מלאכה יום אחד או שימש את אביו יום אחד או שניקה בנו יום אחד בתוך הזמן שהבן יונך בו והוא בתוך ארבעה ו20 חודש הרי זה גט מת הבן או האב קודם שתניק או תשמש אין גט כף אמר לה על מנת שתניקי את בני או תשמשי את אבא שתי שנים

הרי זו משל משלמת משלמת הזמן שפירש מת הבן הוא האב בתוך הזמן או שאמר האב אין רוצה להשתמש אין גט שהרי לא נתחייה מתיניים וכן כל כ יוצא בזה כארי זה גיטר על מנת שת 200 זוז מכמה עד 30 יום נתנה בתוך 30 יום מדעתו הרי זו מגורשת אחרי 30 יום מגורשת נתנה לו בעל כוחו הוא אינו רוצה לקבל הרי זה גד פסול עד שתיתה מדעתו חזב אמר בתוך 30 יום הרי אין מכונן נחנה מגורשת שהרי לא נעשה את תני בתוך 30 יום הועי ושלמו 30

יום ולא נתנה אינה מגורשת כבת אמר לה הרי זה כיתך מנת שתתני לי 200 זוז ולא קבע זמן מת קודם שתיתן נכול ליתן לי שביו שלא יתנעלי אלה שתיתן לו ולא בטל גט שהרי לא קבע זמן לפי כך פי שעבד הגט או נקרא קודם שימון אז מגורשת ולא נתן לסל עד שתחלוץ כג אחרי זה כיתך מנ לי כלי פלוני או בגד פלוני עבד אותו כלי או אותו בגד או נגנב על פי שנתנה לו אלף בדמיו אין לו גד שתיתן אותו כלי עצמו אוע עד שתיבטל התנאים

כד מי שנתגרשבטל התנטל עד שיבטל התנאי מי שנתגרשה על תנאי מי שנתגרשה על תנאי קדשה אחר קודם שיתקיים התנאי אם נתקיים התנאי אז מחודשת אם לא נתקיים התנאי הוא בטל הגט אינה צריכה גט שמי שני שהרי אין קודשים תוספים בה אבל אם ניסאת ולא נתקיים תיני הוא בטל גט צריכה גת משני כמו שבאנו עכשיו של היום פרק שיערש את האישה לאחר זמן קבוע הרי זו מגורשת שיגיע הזמן שקבע והרי זה דומה לתנאי ואין לו תנאי דומה לתנאי שהיא מתגיר שגיע הזמן שקבע ואין לו תנאי שמגרש

התנאי הרי הרי גירש וזה עדיין לא גירש עד שהגיע אותו זמן לפי ככה מגרש על תנאי צריך לכפול תנ וזה אין לו צריך לכיפול דברו ולא לשאר משפטי התנאים שבארנו בנה הוא מסביר כצד האומר לאשתו הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו אלא לאחר 30 יום אינה מתגרשת אלא לאחר 30 יום ואם מתבעל לא עבד הג או נסרף בתוך 30 יום אינה מגורשת ג הלכה ונחתו בצידי רשות הרבים ונגנה והוא עבד משם לאחר 30 יום הרי זוה מגורשת היגים ביום שהיא מתגרשת בו חידה אותו במקום שאין

לו רשות הרבים שזה די רשות הרבים אין רשות הרבים ד' וכן אם תלה הגירושים במעשה דינו כדין מגרש אחר זה מן קצב כגון שאמר יש אחרי זה כתך ולא תתגרשי בו עד שתתני לי 200 זוז אז הוא מתגרשת אחר שתיתן ואינה צריכה לכפול תנאו הנה זה לא נשאר משפטי התנאים שביאנו שהרי לא גירש על תנאי אלא עדיין לא גירש זה אלא תן להגירוש בעשיית כך וכך ואחר כך איך תתגרש ח? ומה בין המגרש תנאי לזה שקבע? ה ומה ומה בין המגרש על תנאי לזה שקבע זמן

לגירושין או תלן במעשה? שם גרש על תנאי יש שם גירושים ואינם גמורים עד שתקיים התנאי זה מכך שהתקיים התנאי נתגרשה אם היה הגט קיים ואף על פי שאין ברשותה ואינה צריכה לחזור ולתלו להיות ברשותה אחר שנתקיים התנאי שהרי הגיע ליד התחילה בתורת גירושין פסת כל דן שתקיים התנאי לא תצא כמו שבאר אבל התולה גירושין בזמן בזמן או במעשה לא הגיע גת לידה בתורת גירושין בתורת בקדור עד זמן שקבע או עד שתעשה זה המעשה לפי כך שגיע הזמן צריכה להיות תגיד ברשותה או תחזור ותטלנו או שיהיה

במקום שיחדה אותו בו אף על פי שאין לו רשותה כמו שבארנו ואחר כך תתגרש בו ואם ניסאת קודם שהגיע הזמן שקבע או קודם שתעשה מעשה ששתבוא הגירושין תצא והבלד ממזר שעדיין ני אשת איש גמולה ואין כאן שם גירושין הנותן ו הנותן גת ביד אשתו ואמר לה אם לא תתני לי 200 זוז אין זה גט או אין את מגורשת הרי זה לא גורש כלל ואין כאן גת לא על תנאים ולא על מעשה ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה ו הרוצה להגרש על תנאי ויהיה עניין תנאון

שלא תתגרש על זמן פילוני הרי זה מוציא עניין זה בלשון תנאי תנאים בביאתו בזמן קבוע או בהליכתו כצד כגון שאמר לה אם לא באתי מכאן עד 30 יום הרי זה גט ואם באתי בתור 30 יום לא יהיה גט ונותן לה הגט בידה ויאמר הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן מעד 30 יום או הרי זה גיט על מנת שלו עבוני מדינה זו עד 30 יום לכן כל כ יוצא בזה חטא התנה עליה שיהיה גד אם לא בא עד 30 יום למדינה זו והיה בא בדרך

בתוך 30 יום בחנה או עקבו נהר ולא בא עד אחר 30 יום הרי זה גט אפילו עומד וצובע הרי נהנוס שאין אונס בגיטין אף על פי שגילה דעתו של רצונו לגרש למדנו את זה בגמרא טנה עליה שתתגרש כשעבור כנגד פניה 30 יום היה הולך ובא והולך ובא ולא תניחדמה שילך וישה 30 יום תהיה מגורשת פי שהיה הולך הוא בא בתוך 30 יום היו ולא אחד עם הרי זה גד כשר בין דברים אמורים שתנה ואמר הרי היא נאמנת עליין אומר שלא פייסתי אותה אבל אם לא אמינה

חוששים שמפייס אותה כשהל כשהיה הולך ובא מחלה לו התיני בתלגט שפיסה בני חשזה יהיה הגט פסול אחר 30 יום כן ה אומר לאישה הרי זה תכר 12 חודש היה במדינה חושבים שמפיס אותה עד שמר נאמנת עליי שלא פיסתי פיסתני וכן כל התנאים וכן כל התנאים שהיו תלויים ברצונה אם רצה וביטלה אותן בטל הגד חוששים מפיס או או שיאמר נאמנת עניי במים אמרו מתגרשת בני נשואין שלבו גס בה אבל מתגרשת בני ארוסין אין חוששינו שמפיס יא הרי זה כיתר מעכשיו בתי מקד 12 חודש אין חוששים שב

בסתר שאין דרך בני אדם לבוא בשנעה ואם תם הזה מה שקבע ולא בארזה מגורשת מ בתור 12 חודש על פי שאי אפשר שיבוא שהריה מגורשת לא תנסה במקום יבם עד אחר 12 חודש שיתקיים התנאי יב בריא שיתנה שיהיה זה גת אם מת או חולה שיתנה שיהיה גת זה אם מת מחולי זה לא אמר כלום שמשמעות מתי לאחר מיתה ומשמעו מעתה לפי כך אם אמר אמתי הרי זה כומר לאחר מותי ואין גט לאחר מיתה גם אין ירושה לאחר מיתה לפעמים הוא נותן ירושה אחרי שהוא מת זה

לא שווה כלום אמר לה הרי זה כיתר מעכשיו מתי או מהיום ממתי הרי זה גשימות תהיה מקורשת אמר לה אחרי זה כיתר מעכשיו או מהיום לאחר מיתתי אומרת הרי זו ספק בגלושלת שמאחר שאמר מעכשיו חזר בו ושם דעתו עד לאחר מיתה שאין גת לאחר מיטה טב הרי זה כתר שצ חמה ומת בלילה אין גת על מנת שזרחמה מת בלילה הריזו מגורשת שזרה חמה שיתקיים התנאי תנע עליה אם זרחה חמה יהיה גד אם לא זרה זרחה לא יהיה גד הוא מת בלילה אין גט שהרי לא נתקה

בתנאי עד שמת ואין גט לאחר מיתה שכיב מרע שכתב גט לאשתו וגירשה עמר אין יכול לחזור בו שאינו גיטה אין אין גיטו כמתנתו שאם תאמר יחזור בו אמרו גיטו לאחר מיתה וגירש כמו מתנתו שאינה קונה אלא לאחר מיתה יז הרי זה גיתך מהיום אמתי מחולי זה ונפל עליו הבית או נשחון אחש או טרפוא ארי כיוצ צנו ג אמר להם לא יעמוד מעוני זה ונפל בית או נשחון נחש או צפו ארי ארי זו ספק מגורשת הרי זה כיתר עכשיו אם מת אם מחולי זה עמד והלך בשוק

חלה ומת עומדין אותו אם מחמד חולי הראשון מת ארי זה גט אם לא אין לו גט יתק בחולי לחולי ולא עמד בשוק ארי זה גט ואין צריך עומד יט חול התנאים כל הימים ש כל הימים שנתינת הגט עד שמות תקמתנא היא מגורשת לכל דבר בלבד שלא את יחד אמה כמו שבארנו חולה שרוצה לגרש את אשתו אל תנת כשימות כדי שלא תיפול לפני הבם היא עמד לא תהיה מגורשת לא רצה לגרש מעכשיו כדי שלא תטרף דעתו כך הוא כותב בגט שכותב הטורף הוא אומר להכשנות הגט אם

לא מתי לא יהיה גט ואם מתי יהיה גת ואם לא מתי לא יהיה גת כדי אה כדי שיהיה תנאי כפול אה ואם לא מתי לא יגד כדי שיהיה תנאי גפון ואין קודן עליו ולא יפתח פיו תחילה לפורענות וימת תחילה מגורשת כשימות והוא שיגיע גט היה קודם איתה כא בעל שנתן גט לאחד אמר לו זכה בגט זה לאשתו כדי שלא תיפול לפני לבבו אומרת הבעל קודם שיגיע כת ידה ארי זה ספק מגורשת שרוב אנשים זכותי להן שלא יפלו לפני אבם פי כך תהיה ספק מגורשת פי שלא

הגיע הגדה הולי וזכה לה בו אחר חיים כב אמר להדים לאחר 12 חודש כתבו גטנו לאשתו או שאמר להם כתבו תנו גט לאשתי לאחר 12 חודש כותפין אחר זמן שקבע ונותנים להם כתבו בתוך זמן אף על פי שנתנו לה אחר זמן שאמר אין גט כתבו אחר זמן שאמר אומרת קודם שנתנה לה אין לנו גד ואם לא נודע אם מיתה קדמה לנתינת הגט או נתינת הגט קדמה למיטה הרי זו ספק מגורשת עד תקנה היום למה זה ארוך כן זוהר אין עדיין לא הביא אני אקרא לכם אבל

הרב אפלב הביא לי ביום אחי זמן זוהופה דחובן דוד על ידיז מנו אמרסית ונתן שכחי קודש מרח דלמד עבד מדמר ברסמר חולק רבי יהודה רבי מדוש כעל פי הגורל פי הגור אמרח ככה שר אשר עלי ולא דורה בבקש ישראל ויאמר תבוא ומן על משות בארץ אלא רב מק ישראל חלבר אמר קדשה בגן דינה דחי כשראה מה שנין אן מילן תראה איזה איזה בן אדם זה ולתוד אמרת ועבדו ועינו אותם 400 שנה לא צדיק בחושבנה אלא רדו ולא יתיר נראה מה יהיה יהיה בצורה טובות אמן פתומה

קטורת הוא אדוני אלוהינו שקטרו רבותינו לפניך את כטורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סופר על משה נביכ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך נתף ושחנת חני הסמים ולב זכה בת בבדים ויאמר משה קח סמים נטף ושחלת וחן בינסמים עוד זכה בד בבד יהיה אומר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחנת וחן בנסמים ודבונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בדק וימר יהיה בבקר יהיה בבק הה דב דבזו אין מפורס שמור היה דב דבזו ממסח שבה פנ מסה חלחו שמוא רמ ועשית אותה אה

כתורת היה הוהיה דבבה דבזו אינו ממסחבה פנסח שמוא שקת ממניך ונת ממני דוד מועד אשרך שמה קודש חדשים תלכם תיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר ציבות עלות אהרון את הנרות ואין הארבים יקרנה כתר תמיד פני אדוני לדורותיכם תנו רבנן בטום הכתורת כצד 3685 כמני רחמה מנה בכל יום מחציתו מחציתו ערב שלושה מנים מתרים שמהם מכניס כהן גדול נותן מהם חיום הכיפורים חזר מת בערב יום הכיפורים כדי לקיים עד דקה מן הדקה 11 עשרמנים היו בא ואלו הן אסורי והספורן ואח בנם ו לבונה משקל 70

מנה מור וכסיעה שבולד נר וחרקום משקל שישה 16 מנהה שיש עשר עשר מנה 12 חלופה שלושה כנמון תשעה בור שני כמין כפרסין סל קבין לא מסכסין מביא חמר חיבר עתיק מלח זה דומד רובע מעלה שן קושי רבי נתן הבבלי אומר אף כיפת דן קושי אם נתן בה דבש בסלה חיסר חד מכל אחר מיתה בן שמעון בן גמליאל אומר אסורי אין שצינ למה היא באה כדי לשבות צפון כשת אן כפסי למה הוא בא כדי שצפון שתי עזה והלו מרגליים יפין לה אלא שהן מכניסים רגליים במקדש מפני

הכבוד תניה רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הדרך הטב הטב דקן שהכל פה לבס מים בתמה חצה שני שנים שרבי לא שמענו אמר רבי יהודה זה כלל אם כמדתה כשר לחצין ואם חיסר אחד מכל זמן חמתה תה נבר כפרה אחת ל60 או ל70 שנה אתה שחצאים ועוד תנבר כפרה הילו היה נותן ברור טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין בערבין בדבש פני שהדרוה אמרה ככל סו בכל דבש לא תחת ממנו אדוני ויאמר נושו כחו מזרץכם שמנחה מעד צריים מעדבש נכות לות בוטנים

שכנים עשו כחו מזמר את הארץכם לאיש מנחה מעד צורים מעדבש נכות וולות בוטנים ושקדים ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן איפה זאת עשו כחו מזמרת רץ בכלכם איש מנחה מעד צורי מען דבש חות מושכדים יקר משה נכות אמר משיכו כל החצון שבחו חיים הפעזם סוף סף געתם אל המשקוף וא שזות מד בספתם לא תאוח בד בובר על מזוז ויעור ושמרתם את הדבר הזה חוק בניך עולם וי כי לארץ לכם שתם את העבודה הזאת ויואמרו לכם לכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זהעזחו לדוני שפסע בזה בני

מצרים פ את מצרים ואת בתנו קודע עם וישתחבו ויעשה בנולד זהב טוב ששה את המנורה ירכה ויקנה גביעי כפתוריה ממנה היו בשישה קנים יוציאים שלושה כנה עולם צדה אחד שלושה כנצד השני שלושה גבעים משוחדים כן אחד כתוב שלושה גבעים משוחדים כן אחד כתוב כן יש שש תקנים יוציאים מן המנחה ובמנ ארבעה גב שוגדים תורה בחבתות אחת שני הקנים ממנה וכבתות אחד שני הקנים ממנה כבתות אחד שני הקנים שש הקנים צ ממנה כר עשה אות כלך אדוני להושיע אדוני אדוני להושיע ננגד ש עשה את ויאמר משה

ארון חר ויתן את הכתור ויכפת בן שמשה היה שובן משה פתחו מועד מגפה והמגפה נעצה אומר משה אמר כחש דות והולך מהר אל העדה מכפר עליהם כי יצא חצב חינג אחרון כד מש ויתן את הקדוש חפ יעמוד בדים מגפה ש משה חגפה נחצלה ויאמר משה כחת זון הולך רחד מכפה עליהם צניח הנגלון כש דבר משהחנגם מוד בטים ובין החיים מגפה ש משה חגפה נחצה אני אשר זך לבח כי היית מסגן אשרך לבוק חזך כי היית מסג לי בצרלי צר מסג חזק זך אשר אשר עוזך לפח

לי צר ביום היית כחזניח בן שיעלו חונסים שחמים אלוהים כולם שמחו נומים כי תשפות עשמים ארץ חנו אלוהים אלוהינו כן אלוהים אותו כל אפסי הארץ ויעמוד פנחס ויפלל מת עצר המגפה עמדנו ענושנו כננו עשה כלו יושב בסתר עובר לילה של צהריים אלב ממניך גש רק בעיניך תבי עושים מעוניך תאונך רע געוניך כי מלך בכל חורך מצבי בשועיך ימים משביעו והר בשועתי אשת חיים נמצא לך עליו שלנו סר מלתו בנוע א כל ימי חיה דרשה פשת כפיה כוח ותיתן תרף לבט חוק עבודה זה ממן סד חזמה

כך פרצע שלך תרב משתו שנים עשנה בשע בעלה עשית תמכורני לבושה תשחק לרון פיה פתחה בחוכמה תורה צופיה חוק בתה בניה בעלה בנות עזו חקש אדוני צבעות עמנוש המלך ענינו קורנו כמה מעולם שנים בכך ברחתך קדושך עדך יחידה לעמך זוכר קדושתך שבעתנו רצון מדותך תרנו מדחת הרחמים תיכנס לנו לפני ולפנים שורת הדין גדול שח מענינו כל גופ כל עולם אמן את הפיצועים אמןכ שם אמור למלאך המשחית יב יבוא אל בתנו לגוף מה זה חיינים מסכנים שלא יהיה להם שום בעיות שום צרות שארו חיים טובים כבר

ארבע מלו ש מספרתשמות צמכים אדונם כשם שם ששם ובכן יענו כל הקדוש בקום חדש חליפות גרים שלום בארץ אמחשבתי חיה רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם אמפניך צריים שברך לאבותינו הקדושים אברהם צק ויעקב משה ואהבון ברך כל הקהל הקדוש עמה יברך אתק בפירות בשמחה ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים שבע וברכה על בלידי כל אשר תנו תסכים תכו בחיים טובים ערוקים בריים ושמחים שורות טובות וישועות גולות גם יהיה ישועה גדולה לכל המאזינים דרך הפלפון דרך החלין שמשיהם וחייהם בבירוד ושמחה כן י רצון אמןני