הדף היומי מסכת בבא קמא דף מב הרב בניהו שמואלי שליט"א נר ז דחג החנוכה ב טבת תשפ"ד

נו מה קורה ריתי כבר [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש בת תבת תשפד נר שביעי של חנוכה בעזרת האלו בשעתו שיהיה ניסים ונפלאות אמן עם כל עמו ישראל השם יושיע את עמו הנה ראינו אמרנו שהמצווה האחרונה שנצטוו עם ישראל מצווה דרבנן זה חנוכה הדלקת הנרות יש תריג מצוות זה 613 ועוד שבע מצוות זה רבנן כר זה כתר מצוות המצווה האחרונה זה הדלקת נרות החנוכה להדליק את הנרות הנרות הללו קודש מה המצווה הראשונה שבתורה נכון מצוות פרו ורבו פריה ורביה זה המצווה הראשונה

אז הסוף של דרבנן זה נר חלוקה אז אתם יודעים ש נעוצות וסמוכות סופן תחילתן כל המקיים מצוות ני חנוכה זוכה לבנים צדיקים זוכה לפריה ורביה מה הרמז על זה יש בספרים להדליק נר חנוכה בדיוק גימטריה פריה ורבה מפה לומדים שמי שמדליק ני חנוכה זוכה ו לכן באדם יש שלוש שותפים באדם אביו אמו והקדוש ברוך הוא זה כנגד רמח איברים של הזכר ורנב איברי הנכבה בשם הוייה ברוך הוא יחד עם זה רמח ורנה ועוד 26 יעלה גימטריה כסלו תבת מה העניין שב שני החודשים האלה מדליקים את

הנרות והזוכים האיש והאישה הרמ החברים והרן ברים בשם השם ביניהם כהם משותפים אביו ואמו והקדוש ברוך הוא שם הביה אז זוכים לבנים צדיקים א אומר הריח הטוב רבנו יוסף חיים מביא בשם הארי עיקר התוספת ההרה הגדולה שיש בחג החנוכה זה עיקר התוספת זה בשורש האישה לא בשורש האיש למה היא מקבלת ישירות שפע הכי גדול בעולם בימים הללו לכן לכן למשל אומרים האישה לא תעשה מנחה כשהנרות דולקים למה כי יש לה ההרה גם אם יש איזה אישה יש לה איזה בעיה איזה חולי או איזה בעיה אם

היא נודרת נדר איזה יום אחד בחנוכה לא תעבוד לא תעשה מלאכה תושע כן אז לכן זה דבר גדול הכי טוב שהאישה למשל יום אחד לא תעשה מלאכה ותתפלל לקדוש ברוך הוא תגיד ו אני לא עושה היום מלכה לכבוד לכבודך ריבונו של עולם לכבוד המצווה הגדולה הזאת אבל אני רוצה שיהיה לי כל זה אני עושה בשביל שיהיה לי בנים תלמידי חכמים לא סתם שאדם מזכה לבנים צריך בנים תלמידי חכמים אדם מחוייב בפריה ורביה אבל צריך להתפלל שיהיו הבנים שלו תלמידי חכמים היה אחד הרב כפיר שובלי הוא

היה בא לפה אז הוא אמר לי הביא לי דברי הרב לנדמן שמה הוא כותב שחט פעמים נר שמונה פעמים נר הולך חשבון משה יהושע זקנים נביאים אנשי הכנסת הגדולה שהם מעבירים את כל התורה שבעל פה אז רואים כמה הנר שאדם מדליק זוכה ש שיזכה לתורה של כל האנשים הקדושים הללו משה יהושע כל הזקנים כל השלשלת הקדושה הזאת חטא פעמים חנוכה זה גם כן הול בגימטריה ב פלאות שמונה פעמים חנוכה זה יוצא גימטריה בנים תלמידי חכמים הנה חת אדוני בנים שכר פרי הבטן נחלת השם זה בנים

זה פלא פלאות איזה זכות זה מי שזוכה באמת לבנים ולא וגם שיהיו תלמידי חכמים זה זכות גדול מאוד לכן צריך האדם לבכות על זה זה לא בא ברגל העיקר שאדם יהיה שמח במה שהשם נתן לו כל אדם זה התיקון שלו איך שהקדוש ברוך הוא בנה אותו מה נתן לו רק אדם צריך להתפלל שיהיה לו בנים תלמידי חכמים ויהיה לו צריך להשתדל כל מה שהוא יכול לעשות שיהיה לו בנים תלמידי חכמים לא סתם מתתיה כהן גדול זכה לכאלה בנים הצניעות הקדושה המסירות נפש זה זה זוכים לזה

ככה זוכים תמיד ראש הישיבה היה עושה מסיבה לפורת יוסף היה אומר פורת יוסף גמטריה שמן זית זך והיה עושה מסיבה בחנוכה המטרה שלו היייתה שנדבר איתנו שנלך בדרכי השם ונעשה לטוח גדול לקדוש ברוך הוא לא ללכת אחרי ההטעיות שיש בעולם לא ללכת אחרי זה אתמול אני אמרתי להם שיוסף הצדיק זה בחינת רשבי כתוב ויוסף הוא המשביר יוסף הוא המשביר מורנו רשבי הוא הוא יוסף הוא מורנו רשבי ודווקא חנוכה זה בהוד ורשבי זה גם כן הוד אתם יודעים מתי הוא הואק בעומר זה הוד שבהוד זה ימים

קדושים לתקן את זה עכשיו יוסף זה גמטריה אייפון היום הילדים איך הם הולכים לאיבוד ההורים יש להם מכשירים טמאים גם הרבה פעמים ההורים הולכים לעבדון יש גירושין יש בעיות בגלל המכשיר הזה זה אחד הגורמים עין רואה ולב חומד והילדים מה יעשה בן בלא יחתה שכל התועבות באות אצלו לכן צריך אדם שרוצה לזכות לתורה והכל צריך קדושה לא טוב הדברים האלה איך הוא רוצה יש לו בכיס דבר מפסיד והוא יזכה לזה כמה צריך לזכות זה זכות שאדם לא יהיה לו המכשיר הטמא זה דבר גדול אז אדם

רוצה לשכות את בנים צדיקים צריך לשדר את הבית שלו שלא יהיה לו דברים לא טובים בבית עכשיו על ידי הדלקת הנר בהתלהבות בשמחה זוכים לבנים תלמידי חכמים אתם יודעים היה הגאון רב חיים עוזר פעם נקראה לו החליפה אין עוד זה אחד יש הולכים איתה שנים אז הוא נכנס לחיית לא יכול ללכת הכל קרוע קרע נכנס לחיית שיסתדר לו את זה חיית אומר לו אדוני אני עכשיו הולך צאת הכוכבים אני מדליק נרות חנוכה טוב אני מחכה לך אז אז הוא כבר היה בבית אצל החיית אז החנות

הכל היה בבית אז הוא רואה אומר רב חי מוזה אני רואה איך שחיית שוטף את עצמו לוקח את נטילת ידיים איך הוא רוחץ את הידיים שלו לובש בגדי שבת ואת הקובע העליון מה זה מברך באיזה התלהבות באיזה חשק ואחר כך כל הילדים שרים איתו מה זה התלהבות ווא אומר להם דבר תורה והכל עכשיו הוא אומר לו עכשיו בר חצי שעה אני יכול לבוא איתך סדר לך את ה חליפה אומר זה היה באיר קרקה אומר עכשיו אני מבין איך כל התלמידי החכמים יוצאים קרקה תראה איך הם

מהדרים במצוות הנרות אדם שרוצה לבנים תלמידי חכמים הזעיר בנר אבין לבנים תלמידי חכמים לכן צריך מה זה מה פירוש זהיר בנר בכל העניינים גם שיהיה שמן אכי מהודר גם שיהיה כלי אכי הכי יפה נחת גם שידליק בזמן גם ש בחשק בהתלהבות לא רק נרות חנוכה גם נרות שבת לכן אדם צריך לקנות בבית פמות של שבת קודש מכסף הכי יפה ולשים על זה את ה הכי טוב הכי טוב הכי טוב למה זה הוא זוכה ב לבנים תלמידי חכמים אני היה לי שכן כל בוקר כל יום שישי

בבוקר כל הילדים שלו מתייצבים איתו או יום חמישי בערב זוכר היו כולם באים עם איזה נשם אחות איזה זה הוא היה מכין את את הנרות שאשתו תדליק מכין את בסכ איזה התלהבות איזה חש מסכן נפתח צעיר אצלנו ברחוב צדיק זכה לב תלמיד חכמים צריך מאוד מאוד אומר הבני יסכר ש הוא מספר על האדמור מסלונים אומר פעם אחת הלך היה הרב יסוד בשורש העבודה עם הגבאי שלו בדרך שאלה אישה אחת האם זה רבנו זה הרב שואל את הגבאי מאיפה הרב אומר הנה הרב סו מצביע על הרב

יסוד בשורש עבודה אז הרב אומר לה מה את צריכה גולת למה את בוכה הייתה שבורה בוכה בוכה אומרת לה אני אישה שבורה יש לי בת יחידה והבת יצאה תרבות רעה ואני בוכה אני רוצה ש תהיה צדקן יהיה לה חתן תלמיד חכם כת ב לא פקעו אומר לה הרב יש לך בגד שלה בבית אומרת כן אומר תקחי את הבגד שלה תעשי מזה פתילות לשבת ותדליק בזה את הנרות שבת ותראי פלה עשתה ככה והיא בוכה על הבת לא הכר שבוע שבועיים הבת נכנסה בליל שבת איזה בוכיה אם

אני מתחרטת אמ אני רוצה ללך בדרך השם תעיתי טעיתי טעיתי תראה אמר להם בא ליסוד שורש העבודה היה אדם גדול איזה בכיות כן אדם שמשתדל הוא זוכה אבל מה היה חפץ חיים הרב שלו הצדיק רב נחו מאור דנה הוא היה עומד אצלו אומר יום אחד הוא הלך אצלו לראות את הרב איך הוא מדליק הדלקת הנרות חפץ חיים אז הוא אומר ראיתי אותו באותו יום אשתו של נחום הכרה הגיעה השקיעה לא באה צאת הקרבים לא באה מתי באה בסוף אחרי שעתיים אחרי שעה אומר לרב מה כבודו

ידליק מה צריך לחכות לה אומר תשמע נר חנוכה ונר שבת איזה נר קודם נר שבת נר שבת למה בקני שלום בית שלום בית עדיף אומר עכשיו זה האישה זה שלום בית אני אדליק לפניכם חכה לה שהיא תבוא נכבד אותה ואז הוא חיקה לה וככה הדליקו את הנרות חנוכה באיזה התלהבות באיזה שמחה אז ה אומר החפץ חיים איך הוא מסביר לו לחפץ חיים שכל הזמן שלהם מקדישה בשבילי אני כל הזמן יכול לשבת ללמוד תורה והיא עובדת אז היום היא הייתה צריכה לצאת איזה עניין אז מה אני

לא חכה לה זה יותר עדיף שנ אחכה לרבן בשביל כן זה יותר עדיף רבי שלום שבדרון היה מספר את הסיפור הזה והיה אומר אבל העיקר שהרבי לא התרגז הוא שמח בא איזה ארד פנים איזה שמחה קיבל את האישה אתה יודע אדם לפעמים מחכה לאשתו פ שוא רוצה כבר לעשות את המצוות או משהו כזה מחכה מחכה מחכה אבל כשהיא תבוא כיתון של מים לשפוך עליה איזה מילים איזה זה לא כשהיא באה קיבל אותה באיזה שמחה כן אני מבין בזה בואי נברך זה זה דוגמה דוגמה שאדם ידע

איך איך פלא פלאות ואנחנו יכולים להדליק את הנרות חנוכה יש אנשים הנה עכשיו הם בעזה הם יכולים להדליק נרות חנוכה מדליקים לא אבל למשל הם לא בבית עם הילדים שלהם לשמוח איתם וכן הלאה אנחנו צריכים זה בעיה מסכנים אז זה כל אחד והעניין שלו אבל זה אדם שיש לו את השמחה הזאת הוא צריך שמה הם עכשיו עושים במסירות נפש אומר שבסיביר היה אחד רב עשר היה מותיקי חסידי לו בביצה אז הוא אומר שהוא היה שם בסיביר בבית הסורים אומר הוא שמה היה ניגש אליו אזה אסיר

הוא גם אסיר וגם ניגש אליו אסיר אחר אומר לו אני פ 15 שנה הוא שואל אותו את הרב אשל האם זה נכון השמועה ששמעתי שאתה לא עובד בשבת אומר כן אני משת אומר גם אני משתוקק מאוד לשמור שבת לא לעבוד אני יהודי הבשר אמר לו היהודי אומר אתה יהודי אומר לו כן הוא בכלל לא ההיה נראה יהודי אומר לו אני יהודי ורוצה מאוד לשמור שבת אומר לו זה לא בעיה תשמור אומר אבל זה קרוך בעונשים כבדים שמים בצינוק בעיות אומר שמו אותך בצינוק אומר כן אז

אני בצינוק אם תפסו אותי אני בצינוק וגמרים אני יוצא אומר טוב אני גם מוכן לכבוד השבת לשבת בצינוק אז אז הוא היה שומר שבת גם כן הולך לעבוד הגיע חנוכה אומר ל אומר לרב אשר הזה נו מה עכשיו תעשה אומר לו עכשיו צריך להדליק נרות חנוכה אומר אבל אוי ואבוי מה שעושים פה השרפה דברים העלילו עליך אתה רוצה לשרוף דברים אומר אנחנו נדליק והשם יעזור לנו אנחנו נעשה בשמחה הוא מה עשה הבחור הזה היה פיקח ויודע להכין דבר מכין פחים ועשה מזה חנוכייה משהו הביא לרע

ברב היה שמח לקחו השמן והיו לקחו השמן והיו איזה שמחה ככה עבר ארבעה ימים הגיע היום החמישי היה ביקור הצבא בא לבקר אומר אוי ואבוי מייה דבר כזה אומר החייל הקצי שנכנס לבדוק אמרו לו מהר תזרוק את החנוכיה תכבה אותה זה היה לינה תכבד את החנוכיה זרוק אותה לאיזה אחד המקומות מהר אומר לא והם עשו ככה אומר שהחייל שאל אותם מה זה אמר להם זה חנוכיה ש צדיקים סיפרו לניסים תמשיך אומר לא היה דבר כזה בעולם בעולם לא היה רואים את המסירות נפש שאדם עושה מה

זה עושה זה משנה את הבן אדם לגמרי מה צריך לעשות למסור נפש לחינוך הילדים יש הרבה פעמים אדם שם אותם בפי פט היום זה צריך גדולה מה היה מה איך זה מדרדר בהתחלה שם אותם ככה אחר כך יותר עכשיו היום הילדים לא יודעים אפילו קריאת שמע לא יודעים לברך לא יודעים מודה אני לא רק זה היום כבר גננות ערביות גננים זה מורים השם יעזרנו זה בעיה גדולה שיהיה ישועה גדולה אנחנו פרק ט שמואל ב פרק ט ויאמר דוד אכי יש עוד אשר נותר לבין שאול ועשה

עמו חסד בעבור יהונתן האם יש מישהו ולת שאול עבד ושמו סובה ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו ואתה צבה ויאמר עבדך ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ושא אמו חסד אלוהים ויאמר סבה אל המלך עוד בן ליונתן נכר ארנים יש בן ליונתן ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר סב אל המלך הנה הוא בת מכיר בן עמיאל בלא דבר ש מקום וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר ב בן אמין מלא דבר ויבוא מפי בושת בן יהונתן בן שאול אן דוד וייפול על פניו וישתחו ויאמר

דוד מפיבושת ויאמר הנה עבדך יאמר לו דוד אל תירא כי עשה כי עשו העשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשיבותי לך את כל שד שאול אביך ואתה תאכל לחם על שולחני תמיד תראה איזה כבוד עשה לו וישתחו ויאמר מ עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני ווא ו ו ו מה הוא נחשב למאומה אומר לו ויקרא המלך את ציוה נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאו כ בתו נתתי לבן אדוניך ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדך והבאת והיה לבין אדוניך לחם ואכלו מפיבושת

בן אדוניך יאכל תמיד נחם על שולחני וציווה 15 בנים עבדים ציבה זה סך הכל עבד ויאמר ציוה אל המלך ככל אשר יצווה אדוני המלך את עבדו כן יעשה ך ומפיבושת אוכל על שולחני ככ אחד מבני המלך ומפיבושת בין קטן ושמו מיך וכל מושב בת ציוה עבדים נפי בושת ומפי בושת יושב בירושלים כי על שולחן המלך תמיד הוא אוכל והוא פסע שתר הגר גנוי ס ש ס שניות קודם המשנה צדקה מי שלא בא מחר שייתן היום בשל מחר וגם בשביל שבת זה 10 ביחד חורש ב אתה

צריך כן אנחנו פרק י ד פסוק משנה ג שני אחים חרשי נישואין לשתי אחיות חרשות או לשתי אחיות פקחות או לשתי אחיות אחת חרשת ואחת פקחת או שתי אחיות חרשות סות לשני אחים פקחים או לשני אחים חרשין או שני אחין אחד חש אחד פקח הריו פתורות מניצה ומני בום ואם היו נוכריות לא אחיות ינוסו ואם רצו להוציא יוציא חרי בגת שני אחים משנה ד' שני אחים אחד חרש ואחד פקח ים שתי אחות פקחות מת חרש בעד פקחת מה עשה פקח בעל פקחת אומר אוי ואבוי תצא

משום אחות אישה מת פקח בעד הפקח בפחת מוציא אשתו בגט אשת אחיו באשת אחי אסורה לעולם אומר לכל אדם למה חרש הוא לא יכול לחלוץ הגענו משנה ה כן היום הלימוד ברכה והצלחה בר בן גנית עדי אסתר בת ליהי גלית בת עליזה ליהי בת גולדיס נשמת רבי דוד ברוך בן רבקה זרע של קמה ליסי בן שולה שולמית שולה בת אסתר מקדש על ידי משפחת נמני נחמני נו נשמת יוסף בן אברהם זל חלה בצלי תפילת בית המדרש חילו חדשות כות ישראל שכתוב צני ו במח בהם נו

במ תורתך תצילנו מכל מכשל טעות אין בדס ב ממנות אן ב בלימוד שג כמת וא תצא מפי דבר אמת כי אדוני יתן חכמה מ ברוך את אברוך ברוך אתה אדני ל חוך חוך ך לד חוקיך חוקיך למד אדוני אתה ברוך ו מעלות הנה ברכו את אדוני כל עובדי אדוני עומדים בבית אדוני בלילות סו ידיכם קודש וברכו את אדוני ברכך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ כן היום אנחנו דף מב לפתוח דף מב הלימוד הו להצלחת ולרפואת שושנ שכת בת מרים אלה חיים טובים רפואה שלמה ולהצלחת סתר

בת איריס חיים טובים וארוכים ומשה בן שושנ שוכ לפתוח דף מב יומו שפתחת תפתח גם ליצחק שיהיה לו פתוח מאיר פתחת יופי דף מב אנחנו תניה ידח בעל אשור נקי 2 אח שורה חמישית מלמעלה תחילת השורה תניה כן אם אתם זוכרים אתמול למדנו יש נחלקו התנאים מה זה בעל השור נקי אמרנו שור תם שנגח אדם והרגו בעל השור נקי מה פירוש נקי רבי אליעזר למדנו אתמול רבי אליעזר אומר נקי מחצי כופר אז שאל אותו רבי עקיבא לו הוא עצמו אילא משתל מ מגופו קח אותו לבית

דין ישלמו לו הלו בית דין הוא אסור בכלל בית דין סוקרים אותו מה זה בעל מה הוא רוצה חצי כופר מה צריך להגיד את זה בכלל אמר לו רבי אליעזר גם אני לא נראה לך שאני ככה מדבר אלא שהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים ולא לקחו אותו לבית דין אי אפשר לשכול אותו אז גם על פי הבעלים אומר לו זה מודה בקנס וכולי לא משנה תניה הדך עוד ברתה היתה על הדבר הזה עכשיו אנחנו פה תניה ידך מהזה פירוש מה שלגבי

הלימוד בעל השור נקי פירוש אחר דרשה אחר תני הדך בעל אשור נקי רבי יוסי רבי יוסי הגלילי אומר נקי מדמי ולדות מה שבאה התורה לכתוב לי בעל אשור נקי שנגח אישה במת עוברה אז הוא נקי מדמי ולדות כלומר הוא פטור מלשלם דמי וולדות כמו שביארנו למעלה מה זה אם זה תם חצי ד מולדות א מדובר פה בשור טם למסקנה גם שור מועט בתור בדמי ולדות נראה את זה למעלה לקמן מתו מתו יצאו ילד יצאו מתו ככה יש פשוט רשי נקרא רשי הנה פטור מד דות נגח

את האישה ויצאו דה הלכו לעבוד יצאו חלס כתוב הנה כי נצו אנשים יחדיו ונגפו אישה הרע בוא נראה עכשיו אמר לו רבי עקיבא הרי הוא אומר למה צריך את הפסוק הזה נקי שהוא פטור בדמ ולדות מה זה צריך ללמד לי כתוב בתורה הרי הוא אומר כי נצו אנשים יחדה ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אנושי נשכר ישית עליו בעל האישה ונתן בפלילים אנשים ולא שברים כתוב כי ינצו אנשים נגפו אישה הרה וייצאו ילדיה אנושי ענש כאשר הרשית עליו בעל האישה לא מתה האישה רק הילדים

אז אנושי אנש כאשר השית עליו בעל האישה אז דווקא אנשים שהזיקו בלדות חייבים מדויהם אבל שברים שהרגו בלדות הם לא חבים מדמם אז לא צריך לשור בעל השור נקי בשביל למעד מדמי וולדות לא צריך את הלימוד הזה כתוב רק כי ינצו אנשים ויצו ילדי ז חייו אבל שברים לא כתוב הנה ראשי כי נצו אנשים נגבו ישר ולא שברים אפשר להגיד משהו כתוב ולא יהיה אסון אנו ש הגמרא תדרש אני חושב הגמרא שואלת שפיר כמר רבי עקיבא יפה אמר רבי עקיבא לרבי יוסי כבר מעט שור מולדות

כי ינצו אנשים אז טוב מה יעלה זה רבי יוסי הגלילי לא צריך את בעל השור נקי ללמד א שהוא פטור בדמי וולדות אמר רבולה ברד רבידי מצאת אמר רבולה ברד רבדי אצטריך באמת רבי יוסי סובר שצריך גם את המוד מבעל אשור נקי אפילו שכתוב כי נצו אנשים ולא שברים אבל צריך גם בעל אשור נקי למה צרקה דעת כמנה אנשים בלא שברים הדומים לאנשים מה אנשים מועדין אף שברים מועדין התם מחייב כתב רחמנא על אשר נקי דפטור גם תם פטור זה פירוש יפה אומר אומר לו אומר

לו אמר ולה בר דרב אדי רבי יוסה סובר צריך גם את המעו מבעל לשון כי למה לולי המעו הסלקה דעת ח מנה שמה שכתוב אנשים ולא שברים דווקא ממעטים שברים הדומים לאנשים שהם מועדים אדם מועד לעולם דווקא שברים שהוא דומה לאיש האיש תמיד מועד מועדין אדם מועד לעולם גם שברים שפטורים בבלדות זה דווקא מועדין אבל שדעתם אבל אם זה שורם מחיב במילדות אז לכן ה צריך לי פסוק בעל השור נקי שגם שורם פטור בלדות אמר רבה מה זה הולך פה ישיבה בהרעה גיורה בשמי שמיה ציבה

זה אזרח האזרח הוא בעל יישוב הוא יושב פה אומר הוא אזרח כאן למעלה הכי מקום הכי יפה יציבה והראה וגר רום שמיה לולי הפסוק אתה אומר הייתי חושב מועד יהיה פטור בבלדות ותם יהיה חייב ודאי אם מועד פטור וד שדם פטור איזה שאלה זאת ו מועד חמור מטם מה זה הילולי הפסוק אם טם חייב ודאי שמועד יהיה חייו נכון אלא חוזר אלא אמר רב רבי יוסי סובר הצטרך למה צריך בעל אשור נקי הלא לומדים כי ינצו אנשים אומר סרקה דעתך אמנה אנשים ולא שברים אדומים לאנשים

בבקשה לא להפריע לי צכ דעתך מן אנשים ולא שברים הדומים לאנשים מה אנשים מועדין אף שברים מועדין וכל חומר לתמי פטיר הדר כתב רחמנא בעל שור נקי טם פטור ומועד חי אומר צריך בעל השור נכי למה אם היה כותב רק כי נצו אנשים היה שלקה תמנה אנשים ולא שברים ממעטים גם שברים הדומים לאנשים מה מה אנשים מועדים השברים שפטורים מדמי מולדות מועדים וקל וחומר לתמן שפטורים הדר כתב רחמנא בעל השון קי טעם פטור מועד חיו שם עד חייב בדמי ולדות מה שאמר רבי יוס ג קים

מדמ לדות זה בא לחייב זהא לא בא לפתור אתה רואה זה נקי מדני לדות זה עכשיו בא לחייב לא לפתור ב הפסוק לומר שרק תם פטור בדמי ולדות אבל מועד חייה בדמי וולדות אלא אמר כן אלא מעטה בסדר אמר לאבה אלא מעתה לגבי בושת נמני מאחי אנשים ולא שברים אדומים לאנשים מה אנשים מועדים השוורים מועדים כחומר לתמיד פטיר דרכת רחמנה בעל השו נקי תם פטו מועד חייו אז אומר לו גם נקוה בושת נאמר ככה אם אתה אומר לי שמה שבאה תורה להגיד אנשים ולא שברים זה

ש שטם פטור ומועד חייו הייתי ככה חושב אמר לי הביל מעטה לגבי בושת נמה גם נגיד שחיו דמה בושת נמן בפסוק איך כי נצו אנשים יחדיו איש ואחיו כתוב שמה וקרבה אשת האחד צידת אישה מיד מכב את בעלה באה להציל אותו מה עשתה ושאל לחי ידי והחזיקה במבושיו בכך ש כתוב אנשים אז ממעטים שברים שור שבייש פטור אז לדברך שאתה אומר לי אנשים גם עניין שמה כשכתוב אנשים ולא שברים היינו מעטים מחיוב בושת גם שברים שדומים לאנשים מה אנשים מועדים השברים מועדים וכמה חומר תמין פטירה

לכן הדר כתב רחמנא בעל הש נקי טם פטור ומועד חייו ובאמת נהיה מסקנה ששור מועד שבייש יהיה חייב אומר בכית אחי נמה אם תאמר לי באמת לומד רבי יוסי הגלילי ששור מועט חיו בבושת י אחי תנה בעל השור נקי תנה בעל השור נקי רבי וסגי אומר מדמ ולדות ובושת תנה יחי תנה בבריתה בעל השור נקי ורב רבי יוסי גלילי אומר פטור מדמי ולדות ובושת למה רק פטור מדמי ולדות צריך מב ולדות ובושת חמור שלדות פור ש ש לא זה בא ללמד אותי שרק תם רק תם

פטרו במי ולדות ובו אבל מועט אלה א מה יהיה מה יהיה פה מה יהיה מה נפק מינה לא לדבר הב זה קמינה אלא אביה ורבה דמר רו אנשים אין אונס באישה אין אסון באישה ינסו יש אסון יש אסון באישה לא ינסו אבל ולא שברין דפר גב יש אסון יענשו הד כתב רחמנה בעש קי דפטור הגמרא מתרצת אלא אמר אלא אבו רבי יוסי סובר שהפסוק בע לשון נקי הוא צריך לפתור מדמה ולדות למה את הפסוק וכי ינצו אנשים הינו יכלים לדרוש רק באנשים עליהם א רק באנשים

אנשים בעליהם אמרה התורה אין אסון באישה כלומר האישה המוקה עצמה אין נשארה בחיים אז יענשו אלה הניסים ייענשו וישלמו דמ ולדה אבל אם יש סון באישה עצמה שהיא מתה לא לא יעשו אין למה קמנ בדרבה מנה הם כבר חיייבים מיטה אז לא יענשו בבלדות ולא אבל לא שברים שברים פרג דיש אסון שכל אמר שנגו אישה הרעה ומתה יש אסון י שמ מולדות כ הייתי חושב לומר הדר וכתב רחמנא זה הייתי לומד כי נצו אנשים הדר וכתב רחמנה בעל השור נקי ללמד אותנו דפטור השור מדמי ולדות

זה בא ללמד מתקיף לרב הדבר אהבה אתו באסון תלי מנתה מתי פטור מבני לדות בשו שיש אסון או אין אסון בשו מה שמ הייתי חושב הייתי חושב דווקא באישה שהיה אסון אז הם פטורים מדמי וולדות איש אנשים כנסו ונגפו אישה הרע והיה אסון שהי מתה האישה אז הם טורים את וולדות למה הם חיייבים מיתה אבל הייתי אומר שברים אפילו שהם היה אסון הם כן נסו לשלם את לדות אפילו ש הורגים את השברים בכל זאת אין כ מדרבי בשברים איפה הראש שלך תגיד לי הדר כתב רחמנה

בעל השור נקי ופטור השור מדמ בלדו אתה רואה איזה פיק חטה מדקיפ לה למה אתה לא שומע איו אור פקח הגמר מתקיף להרב אד אהבה אתו באסון תלי מיתה בכוונה תלי מיתה הרי זה בכוונה אז הגמרא שואלת כי בכל אופן שיהיה אסון והאישה מתה אנשים פטורים מתשלום דמי הוולדות מה פתאום ועל כן הייני חושב לומר אנשים ולא שברים ששפים חיייבים אפילו שהיה אסון לא הרי זה לאזה בכוונה לי מנתה אנשים הם לא פטורים מדמי ולדות אלא אם כן הם הרגו בכוונה תחילה בכוונה לפגוע באישה אז

ה חייבו מיתה ואז כ מ בדרבה מנהם ואז הם טורים אתמ לדות אבל אם התכוונו להרוג אדם אחר והרגו את האישה בטעות הם הם רבו בשביל להרוג איזה אחד שמה התכוונו להרוות כי נצו אנשים לא בכלל לא הרה אישה והיא הייתה במסעה והיא קיבלה מכה והיא מתה בזה הם לא חיייבים מיתה אז לכן אין פה הם חב בתשלומי הדמי בלדות וממילא מה שכתוב שאנשים חיים דמי לדות זה גם באופן שהיה אסון אז מהפסוק הזה לבדו יש למעד שברים טוי מדמ ולדות אז קשה על רבי יוסי

הגלילי מה שקשה לול רבי עקיבא למה צריך הכתוב למעד בני לדות מהפסוק הוא בעל השור נכי עדיין למה ה הלא זה תלוי בכוונת לי מינתה בסדרת אלא אמר מר אתה איתי יפה אלא אמר רב אדבר אהבה אנשים כי נתכוונו זה לזה אף אלגב שיש אסון באישה ייענשו אבל כי נתכוונו לאישה עצמה לא יענשו ולא שברים ואפילו נתכוונו לאישה עצמה יענשו הייתי חושב כך לכן כתב רחמנא לבעל לשון אכי פטי יפה אומר אל מתרצת הגמרא רבי יוסי סובר שהפסוק בעל השור נרקי צריך לפתור בן בלדות למה

את הפסוק כצו אנשים יחדו היינו יכולים לדרוש באופן כזה רק אנשים אמרה תורה כי התכוונו זה לזה ולא התכוונו להרוג את האישה אפילו שיש אסון באישה בכל זאת צריכים לשלם דמי לדות למה כ שהם לא חיייבים מיתה שלמו דמי לדות אבל כי נתכוונו לאישה עצמה ונהרגה לא יענשו בתולדות שתקים דרב מנה אבל אבל לא ש בלא שברים שאם שברים נקפו אישה פילו נתכוונו לאישה עצמה צריכים לשל במ לדות לכן כתב רחמנא בעל השור נקי שהשבר פיטורים את בולדו זה בא הלימוד וכן כתה רב חגאי מדרומה

מהדרום למה הייה שמה הפגזות אתה ועתה מתנית בדה כבתה דרב אדבר אהבה זה הפירוש עכשיו זה היה תניה אדך עכשיו עוד תניה אדך בעל השור נקי מה פירוש רבי עקיבא אומר נקי מדמי עבד אתה יודע למה צריך בעל לשון נרקי למה צריך להגיד בעל השון רקי אני כבר יודע אם כ אנשים יחדיו ונגפו אישה הרע אנשים ולא שברים למה צריך בעל אשור נקי כלומר עד עכשיו למדנו יש תנה שלומד בעל השו נקי נקי מנכסיו שאם שחטו לאחר שנגמר דמנו אסור בהנאה פי רבי אבו איסור הנאה

נלמד מי לא יאכל אז לומדים בעל אסור נקי להנאת אורו ככה אתמול למדנו ולפי רבי אליעזר דורש בעל לשון נקי נקי מחצי כופר רבי וסג דורש בעל לשון נקי מה אמרנו עכשיו מולדות לא רבי יוסי הגלילי דורש נקי מחצי כופר רבי אלעזר דורש רבי אליזר דורש נקים חצי כ ורבי אליעזר מדמ ולדות נכון רבי יוסי רבי יוסי מדמי לדות ורבי עקיבא מחייב בדמי עכשיו רבי עקיבא דורש דמי עבד לד תני אדך בעל השור נקי רבי עקיבא אומר בא כתוב ללמד אתה יודע בעל השור שנגח עבד

נעני נקי בעל השור מדמי עבד 30 כסף הוא צרל לא צריך לשלם את השוב אם עבד יגח השור או אמה כסף 30 שכרים תן אדוני שור סקן זה בא לומר בא זה נאמר על שור מועל לפני כן כתוב וא שור נגח הוא מטמון ששום וועד בבעליו רבי עקיבא דורש מה שכתוב בפרשת בפרשת שור תם הוא בעל השור נקי שאם השור נגח עבד רגו תורים הבעלים מדמי עבד למה כיוון שהשור תם פטורים הבעלים מדמי עבד אז זה שאומר בעל השור נכי רבי עקיבא אומר למדני שבעל השור

טם שנגע אבת כעני עבד כנעני נקי מדמי עבד כלומר בעל השור פטור מדמי עבת לשלם של כסף תהפוך את הדף ונאמר רבי עקיבא לנפשה יפה זה למעלה קושיה שישאל רבי עקיבא בבקשה לא לדבר טוב השם ישמרך ונאמר רבי עקיבא לנפשה והלו עצמו אינו משתלם אלא מגופו ו לבדים ישלם לך הוא למעלה יקש כך עכשיו שיגיד לעצמו את מה שהגשר למעלה השאל רבי עקיבא את עצמו כמו שהוא שאל את רבי אליעזר למעלה גם השאל את עצמו פשוט שפטור בדמה עבד לא צריך הפסוק להשמיע לי והיה לו

עצמו כלומר תשלו מנזק שרתם אין משתלם אלא מגופו איך השלם לו ד מעבד מאיפה יביא לו אומר ה הוא אמר לו תקע אותו לבית דין שישלמו לו הרי אשור לוקחים אותו לסכן אז ה אמר לו בעל השור אם אתה רוצה ששלם לך אביאו את השור לבית דין ושלמו לך מהשור כלומר הוא משחק בו לא שייך לשלם הגמרא מתרצת אמר רב שמואל בר ברב יצחק כשדם בעליו ושחטו מה הו תמה נשתל מנה כמה שמענו הובר קטלה הו אבל גם תשחט ו להשתלם מנה אתה יודע ע מה

מדובר אמר רב וד כן הפסוק ש למה צריך ללמוד אותי ללמד אותי בעל לשון נקי אומר כ שקדם בעליו ושחטו לפני שנגמר דינו לקח אותו הבעלים שחטו אותו מה הו בכל זאת ישלם בעליו את דמי העבד מבשר השור כמה שענן הואילו ברטלה הו דינו מיתה אפילו ששחטו אותו לא משתלם ממנו יחי לרבי אלי כ שקדם הושחתו הכי נמה ושבר דית לטעמה אחרע נמלא אה יפה הגמר שואלת אז גם למעלה מה שאל אותו רבי עקיבא הרי אפשר לתרץ כמו שתראה עצמו למה למה רבי עקיבא שאל אותו

בכלל את רבי אליעזר למעלה כמו שהוא מתרת לעצמו ש ששחטו קודם שנגמר דינו והייתי חושב שישלם מהבשר גם שירץ ככה לעצמו למה שואל את רבי אליעזר גם זה התירוץ מתאים למעלה אפשר לתרץ כמו שרץ לעצמו הפסוק שמדובר שקדם הושחתו מה מתרצת אכי הנמה באמת אכן ידע רבי עקיבא יכול רבי אליעזר תרץ קן וסבר אלא שאל אותו אז מה הוא סבר למה הוא שאל אותו די מטעמה חרנה עדיף מי נמ בעקיבא אומר ד ממנו לרבי אליעזר ני יודע זה הטעם אבל אולי רבי אליעזר פעו איזה קשמ

איזה משהו איזה טעם אחר תירוץ יותר טוב ונשמע נלמד מה שואלת ורבי אליעזר נמ לשנ שקדם ושחטו באמת למה לא עלה לו רבי אליעזר למה אמר לו תירוצים אחרים למה לא אמר לו שקדם הושחתו אמר לך הטם הוד התכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם ור ל קטלה הוא כלל סק ת נחייב נחייב צריך קר למעות אבל אחדר בטב לא צריך קרה אפל ג שחטה לא צריך קרה למעות משלמה למעלה למה לא תרצי את זה אתם אוד התכוון להרוג את הבהמה א אפשר אין צברה לומר

שקדם הושחתו רק תרץ כמו שרצתי למה הטעם הוא תכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם שמה הה התכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם ורת כל אין דינו להריגה לא התכוון להרוג אדם לק ידעו מה הכוונות שלו היה לסקה דעתך מנ נחייב הייתי חושב שתחייב לשלם חצי גופן נכון אפשר צריך קר למותה שהוא לא חייב אבל אחר שחטו לפני שנגמר דינו קר בקטב בתחילה היה דינו להרג ולא התחייב בעליו לשלם משום ספרת הבי לבית דין אז לא צריך כרף ג שחמה הלך שחט דבר והוא יודע

שזה לא שווה כלום כמו שחט אבן מה זה יעזור מה אתה שוחט זה אפשר לחלק את הבשר שלו מותר לאכול כן מה המקשה מה זה אגזה שחד שכוונה לא ישלם חצי כופר לא לא צרי לא לא צריך בכלל פסוק לפתור אותו מתשלומים אפילו לשחות אותו לא צריך פסוק את הבשר אפשר לאכול רק לא משלם חצי קופר עוד מ עבד פה אצל כ אכפת לי כל כך מהבשר עכשיו אבל אם הוא בח קטלה הוא אסור בהנאה איך אפשר לאכול אתזה לפני שנגמר הוא שחט אותו לפני שנגמר

דינו עכשיו אי אפשר לעמוד לא אפשר צריך להעמיד אותו בבית דין אין להעמיד א אפש כול כן לברך אבל שהכל לעשות תיקון קש רבי עקיבא נ בדאי אכי הבה איך אפשר ליישב שוצ הפסוק פתו קודם שקדם בשחת התחייה תחייה טובה כיון שלפני שעתון נפטר מתשלומים אין לו ממה לשלם בטח שהוא לא לא התחייב אז למה צריך לפטרו מדמי עבד אלא אמרת מפי דגבר רב שמעלי שמעתי ממה אדם גדול אומנו רבי יוסי ברבי חנינה הוא ישב רבי עקיבא למה צרך לפתור שורטה מדמי עבד למה רבי עקיבא

כך אומר ס תמ ואמר רבי עקיבא אבתם שחבל באדם ישלם במותר נזק שלם משתלם נמ מעבד מעלי כ כתב רחמנא בעל אז הוא מה דרש לו אומר היה סלקת עתך כיוון שאמר רבי עקיבא במשנה שגם שרתם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם לא חצי נזק רק שורם שחבל בבהמה משלם חצי נזק אבל שטם שחבל באדם משלם נזק שלם מה שנאמר ש שחיבל באדם אין לו דנתם כלל אין דבר כזה הוא משתלם למ מעבד מעליה גם שאר הנכסים דמי עבד אז היינו חושבים כשרק עבד נשלם דמי

עבד מעליה אפילו שהוא תם אתמנה בעל ש רקי שתה פטור מדמי עבד אמר לרבי זרה לרב הסה וה תבר רבי עקיבא גזיזה כבר שפ שבר את כוח אגרופו אפילו ש הוא אמר למעלה שאפילו ששורטים שהזיק אדם משלם נזק שלם ה בכל זאת לא משלם רק מגופו אז אם משלם מגופו אז למה צריכה התורה תו מדמה עבד לחזור השאלה תניה רבי עקיבא אומר יכול לשלם מן העליה יכול שרתם שנגח אדם ישלם מן העליה תנו ומר כמשפט הזה יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העליה ומה שאמרנו

כמשפט שור בשור משפט שור באדם ורבי עקיבא לומד רק לתשלום מגופו אבל באמת משלם נזק שלם הגמרא אומרת אלא אמר רבה לישב ד רבי עקיבא צריך סכ דת הכמנה יצחק איפה אתה הולך אה בסדר לא פחדתי שאתה בורח לי חס ושלום אני יכול לברוח יזה הוא יברח זה של הפחים אל אמ רבה הצריך צריך להגיד לי מה שמה שאמר רבי עקיבא בעל לשון הכי ששור תם פטור מדמי עבד מה שק תמנ או מחמר בעבד יותר מבן חורין שבן חורין יפה סלע נותן סלע 30 נותן 30

ועבד פס נוצן 30 משתלם נמ מעבד מן העליה בעל השו נקי הנה אומר למה צריך לכתוב הייתי אומר כמה שח מירה תורה בעבד שנהרג מבין חורין שנהרג למה בן חורין נהרג על ידי שור מועד משלם כופר כמה שביו יפה סלע נותן סלע 30 נותן 30 סלעים אבל עבד אפילו יפה גרוש משנים 30 אז עבד שנהרג על ידי שור מועל יפה סלע נותן 30 דעים אז אולי מחמירים בהריגתו גם לנין שמשתלם נמ מעבד מ עליה ישלם בעל שו מעבד מעליה בם אפילו שהוא טם כתב רחמנא בעל

שו נקי שתם שהרג עבד פטור מדמי עבד תני קבת דרבה בעל השו נקי רבי עקיבא אומר נקי מדמי עבד והלו דינו אפשר ללמוד את זה בלי פסוק א בחייב בעבד בחייב בבן חורין מה כשה בבן חורין חילקת בו בן תם למועד שתם פטור מכופר ומועד חייב בכופר אב כחייב בעבד נחלק בו בין תם למועד לא צריך פסוק לפתור תם מד מעבד ועוד קר בחומר ומה בן חורין שנותן כ שוביו חילקת בינתם למועד שנהרג על ידי שור שנותן בעל השור כל שביו בכל זאת חילקת בינתם למועד

עבד שנהרג על ידי שור שאין נותן אין ה3 אין דין שנחלוק בין תם למועד ואז מה יתפתו עבד בתם אומרת ללא מחמיר ני בעבד יותר מבן חורין בן חורין יפה סלע נותן סלע 30 נותן 30 אבל עבד יפה סלע נותן 30 יכול יהיה חייב גם בטעם לכן אתמר בעל שו נקי נקי נקי מדמי יפה נו ה בנן ו איש או אישה אמר רבי עקיבא לחימה בזה ללמדנו למה צריך להגיד אמית איש או אישה אם נחייב האישה כאיש אם נחייב ע אישה כאיש כלומר לחייב כופר גם

שור שהרג את האישה כמו שהרג איש הרי כבר נאמר כגע שור את איש או את אישה אז אני יודע אותו דין אין לי אישה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו שמת משלמים את הנזקים ליורשים אפ אישה שמתה נזקה ליורש הני לא לבעלה רשה בלי הבעל בלי הבעל לא הבעל כ הגמרא שואלת וסבר רבי עקיבה להריד בעל ואתני לשותה תת נחלתו אישה קרוב אלי משפחתו והיא מתה שארו מכאן שהבעל יורש את אשתו ור בעקבה אזה הבעל מה מה המטר את הגמרה אמר רש נקיש לא אמר אלא בכופר

הוי בן משתלם אלא לאחר מיתה ובלה ראוי והבל ראוי ואין הבעל נטל בראוי כב מוחזק מה הטעמה המרקר ומית איש או אישה השור יסכל וגם בעליו יומן עם כוף ירושת עליו יפה אז זה בעלה בעלה יורש אותה מה מה העניין שאתה אומר לי שנזכה להורשה וולא לבעלה אלא אומר אמר שקש לא אמר לא אמר אלא בכופר נזכה אישה רשה ולא לבעלה זה רק בכופר הוא ן משתנה ממנה לאחר מיתה אם היא הייתה זוכה בכסף בחייה זה של שיך לבעלה שייך לבעלה ואבלה ראוי תבוא איליי אל

או תבוא אליי ואבלה ראוי ראוי כלומר ראוי להגיע אליה אחר מיטתה אבל זה אין כסף מוחזק צ בחיה ואין הבעל נותן ב ראוי כבא מוחזק אפילו זה ירושה שראויה לבוא לא נותן מה יתע מה למה למה אין הכופר משתלם אן אחר מיתה למה לא ישנה מהחיים המקרה במית אישו אישה קוד סכל וגם בעליו יומת עם כופר ושת עליו דווקא לאחר שהשור סכל משלמים את הכופר ומתי השור נשכל רק אחרי שימות הנזק ממש לפניכן הוא לא נשכל ובן זקין השמה שואלת מהו בן זרקין לא אמר רבי

עקיבא בשאר דמי זרקין שחייבים לאישה בזה לא אמר רבי עקיבא שמשלם מזיק לראשיה ולא לבעלה גם בשאר נזקים והתניה הכה את האישה וייצאו ילדיה נותן נזק וצער לאישה ו לדות לבעל אין הבעל נותן ורשו אין האישה נותן לורשה ולא לבעלה אתה רואה אומר ואתה נקה את האישה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאישה צער הגוף לא זיקתה התורה לבעל וא בן בלדות לבעל אין הבעל נותן יורשיו אין האישה בחיים נותנת את הנזק והצר להורשה אז אתה רואה לא לבעלה היייתה שבחה נ השתחררה היייתה שבחה מעוברת מעבד

משוחרר והשתחררה אחר כך אחרי שנחבלה או גיורת זכה כלומר היתה ו מעוברת מגר ומתו שניהם אז המכה זכה בתשלומים אין להם יורשים אז אתה עיקר אתה רואה שגם יורשה לוקחים הנה אמר הבא בגרושה וכן אמר רב נחמן בגרושה לעולם השארת שלמ נזקין סובר רבי עקיבא שהבעל יורש את אשתו בברטה הזאת מדובר שגירשה בעלה לאחר החבלה אה לאחר החבלה ולכן הי מתה נותן ושע וכן אמר נחמן בגרושה אמרי גרושה נמ תבלו אם זה מדובר בירושה תפלו בדמי בלדות למה ברשע באופן שהבעל והאישה החיים משלם לדות לבעל

למה אם מדובר בגרושה כמו שאתה אומר שגם האישה תחלוק אמו בדמי וולדות אמר פפה התורה זקט דמי לדות לבעל אפילו בעליה בזנות רי מה זה מה מה המרקה כאשר ראשית עליו בעל האישה בועל הוא הזוכה בדמי הולדות ולכן האישה לא חולקת אמו כן גמ שואלת וקמה לרבה כגון שגבו מעות ולרב נחמן כגון שגבו קרקע דמה רבא גבו קרקע ו יש לו גבו מעות ואין לו ואין לו ורב חמן אמר גבו מעות יש לו גבו קרקע אין לו אז למה תרץ כך הגמרא שואלת מה דוחק של

רבה ורחמן ורב נחמן נעמיד את הברה בגרושה ולכן א בעל יורש אותה נעמיד כל אחד לפי שיטתו כמו לקמן לרב מדובר ש כגון שגבו מעות רבה יעמיד באופן שבית דין גבו מהמזיק מעות ולשיטתו מעות נחשבים ראוי לכן איין הבעל יורש אותם ול נחמן כגון שגבו קרקע לשיטתו קרקע נ שבת ראוי ולכן אין לה בע יורש ככה תעמיד למה דאמה רבה בדיני ירושה בכור מקבל פני שניים בפי שניים במחזק ולא בראוי אז לכן אמר הבל זה גבו קרקע יתומים שגבו קרקע מאדם שהיה חיים לאביהם נחשב שהייתה

קרקע מוחזקת לאביהם ויש לו לבכור פי שניים בקרקע למה השתעבד בחייה האב אבל גבו המעות היתומים גבו מעות מאדם שהיה חייב להבי הם המאות נחשבו ראויים לבוא לאביהם ובזה אין לבכור פי שיניים אין לו ורב נחמן אמר להפך גבו מעות יש לבכור פ שניים למה אבי מדבה מעות המעות נחשבים מוכז גם הוא קרקע אין לו עכשיו אין לו פי שתים בקרקע למה זה תמורת החוב וזה נחשב ראוי תרצת הגמרא אמר אני מ לבני מערבה דרבנה כרבי מה מה שנחלקו רבה ור חמה לגבי רושה זה רק

לשיטת בני ארץ ישראל ששלחו לבבל דין שבור נותן פי שניים במלווה אבל לא ברבי ומידה הגמרא הליבה דרבנן ולכן לדעת רבנן היו יכולים להעמיד את הבריתה כשהם באופה שגבו קרקה או מעות כיקר מה שמנו כאן את הבריתה שמדובר בגרושה קרבי שהוא סובר שבכ נותן פי שניים בהלוואה בין אם גבו מעות בין אם לא בין אם גבו קרקע זה לא משנה והוא הדין שבע נותן בדמי חבלה ולכן צריך להעמיד את הבריתה כש גרשה בסדר שים לב איפה הגענו ציון משה כי מחר זה יום שישי אתה יודע

אבל יש לך דף שמן שמה לאט לאט לאט הלכות אז היום בערב זה יום חנוכת המזבח זה יום חשוב מאוד מאוד עד היום בערב זה הזמן לעשות תשובה אז לכן כדאי להתאמץ להתאזר חזק שהאדם יקח לו זמן יחשוב חושבים לעזוב את כל הרע ולבחור בטוב בעזרת השם שהשם יזכה אותנו לזה בזת חנוכה מקבל תקבל תקבל עוד יש אמרת לכם שלושה זמנים שהם חשובים שהתפילה מתקבלת כל מוצאי שבת סעודת מלווה מלכה שמיני חג עצרת וזאת חנוכה למה זה המלך היה איתנו כל השבת עכשיו במוצאי שבת הוא

בא ללכת עושים לו סעודת מלווה מלכה עכשיו כל השבת איזה נהנה המלך אצלך שמח היה איתך ראה איזה שבת אתה עושה עכשיו בא לצאת אתה מלווה אותו ואז עושה לו סעודה יפה ואז אתה אומר לו תראה אם אפשר צריך לי לסדר לי כך וכך תן לו זה את רצון אותו דבר שמיני חג הצר את כל החג איזה חג איזה יופי וקרבנו פר פרים לכל העולם עכשיו זה אנחנו ביחד עם המלך כל היום שמיני עצלת עכשיו המלך בא פרד מכל החג והכל מתבקש מקבל אבל מה היה

לנו השנה בשמיני עצת הזה שלא תקום פעמיים צר עכשיו זאת חנוכה זה מקביל לשמיני חג העצרת אבל לא יהיה בוצרות בעזרת השם יהיה ישועות אז גם אז זה עכשיו שמיני זה דבר לשאול מת השם גם להתחזק הרבה הרבה בצדקות כלומר כדאי מאוד מאוד שיון משה לתת מתנה גדולה בשביל ברכים שיהיה להם לכבוד שבת ל שישי כן שמעת עידה חיל לש הכי טוב שתעשה סופגניות ובפנים תשים את הזה כן ה שלחו לי עוד אסור לתקן מבוש נעליו הקרועים אנחנו סימן ת קמב סעיף ד קמ כתוב לי

למעלה אסור לתקן מלבושו מנעליו הקרועים אפיו אם יש חשש שקרה יותר וזה כמו דבר העבד אם זה יקרה לגמרי כן אבל אם זה עוד מעט יקרה לא נורא וכן אסור לומר לגוי לתקנם למה כל מה שעשו לישראל אסור גם על ידי גוי מו על ידי שינוי שר לתקנם כיצד לצורך המועד כאילו האומן תופר בשינוי ה ותר לקנות עליים חדשות כן למה לא מה מה יעשה פ מח נגו א יפה מי שצריך לו בגד במועד אין לו במה לצאת אם היה אדיוט ואין מהיר באותה מנכה הרי

זה עושה אותה כדרכו ואם היה אומן מהיר הרי זה עושה אותם מעשה אדיות דהיינו שיעשה תפירות רחבות פירה אחד למעלה ואחת למטה זה לא ש אין מוכן אם היה מוכן אין בעיה לתפור לו כי שני כלב כל אדם יחמיר על עצמו לתפור בשיניו בשינוי זה ולא מענה לאומן לתפור על ידי שישנה באחיזת המחת בידו אלא בעניין שינוי הניכר בעינן שינוי ניכר שירגישו שזה חליפה של חול המועד בשפע היה חליפה חול המועד ימ ת קמב הרי שלא לעשות מלאכה לאחרים אפילו בחינם אין לה בחינם אפילו מלאכות

המותרות כל דבר שהוא לצורך המועד צריך לעשות אותו בשינוי אינן מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחינם אבל בסכר אסור ומי הוא אם אינו נותן לו שכר קצוב אלא שאוכל עמו בשכרו מותר דבר ד מותר אפילו בדבר עבד מותר לעשות אפילו בסכר קצוב שלום עוד שלוש כל מלאכה סעיף ב' כל מלאכה מותר לעשותה על ידי פועל שאין לו מה יאכל כדי שישתחרר וירוויח סימן תק מג כל דבר שאסור לעשותו אסור לומר לגוי לעשותו למדנו למעלה סעיף ב' גוי שקיבל מערב יום טוב לבנות ביתו של ישראל

בקבלנות אסור להניח לעשות בחל המועד אפי שהוא חוץ לתחום זה מחוב אבל אם נתן לו מלאכה בתלוש קודם המועד בקבלנות לעשותה בתוך ביתו של הגוי מותר זה כמו חליפה לצפור או משהו הרמבם אמרתי לכם לפני כן על חנוכת המזבח יסו חג אתה יודע זה גמר החתימה עכשיו פרק חמישי דף כ לד זה שנאמר בתורה ונתן ביידה אין נין הכתוב אל שיגיע גת לה חד ידה או חקה או חצרה או שלוחה שעשה ידו כידה הכל אחד הוא חד חצרה קנויה לה או חצירה מוזכרת לה או שאולה

לה הכל רשותה הוא כשיגיע גדר שותה נתגרשה זכה למצוות ר לא איפה הוא לא יודע הלך לא לא פה פה אחר גע הצ תן לו ר קניון גדול זה לר אני כן בח חנוכה בסדר זכן המצות שיהיה לך שפע הזורק גט לאשתו לתוך הצירה אם היייתה עומדת שם בצד חצרה נתגרשה ואם לה לא נתגרשה צריך תעמוד בצד חצרה אף על פי שהיא חציר שהשתמר הגד בתוכה חובה ילה הגירושין זה חוב לגירושין ואין חבין האדם אלא בפניו אם היא לא שמה אי אפשר לתת זה חוב היייתה

עומדת בראש הגג שלה והוא מלמטה בחצרו זרקו לה למעלה כיוון שה הגיע וויר מחיצות המעקה או לפחות משלושה סמוך לגג נתגרשה בלבד שינוח אבל ב אבל אם נמחק או נשרף קודם שיגיע לה פי שנמחק לא אחר שהגיע לאוויר מחיצות א אחר שהגיע לפחות משלו סמוך לגג כיוון שנשבה רוח עלה ונמחקו נסרב אינו הולך לנוח אין הוגט ולא נתגרשה ד היה הגג שלו והוא מלמעלה והוא מלמעלה בו והיא מלמטה בחצר שלה וזרק לגיטה כיוון שיצא הגת מחיצות הגג והגיעה למחיצות מקומה שה עומדת בו נתגרשה זה רכו

לרשותה לתוך הש לרשותה אבל לתוך האש ונשרף או לתוך המים ועבד אין לו גת אבל הם הגיעה לרשותה ואחר כך באש ושרפה תואר אזה גט אין בעיה וואו זרקו על גבי קנ אור ומח הנעוצה ברשות שה אין גת עד שינוח ממקום ה משתמר בו שתי החצרות זו לפני זו הפנימית שלה והחיצוני שלו וכלי החיצונה גבוהות על הפנימית כמה שזרק הגד תוך אויר החיצוניות התגרשה ש הפנימית בקות החיצונה משתמרת מה שאן כן בקופות ז כיצד שתי קופות ז לפנים מזו הפמן שלה והחצנה שלו וזרק לגט לתוכן

אפילו הגיע אויר הפנימית אינה מגורשת עד שינוע על צד הקופה הפנימית במ דבר אמורים שהייתה מוטה על צדה ואין לה שוליים אבל אם יש לה שוליים אפילו נב קרקעיתה אינה מגורשת שקרה של אישה ברשות הבעל אינו סליחה שכלי של אישה ברשות הבעל ואיו קונה לגד אלא אם כן איןו מקפיד על מקומו חט זרק לגיתה בהיא בתוך ביתו או בתוך עצרו אינה מתגרשת ע שיגיע גט לידה או לחכה או לקלי מן הכלים שלה שאין הבעל מקפיד על מקומה כגון צלוחית או כפיפה קטנה וכיוצא בהן וכן אם

הגיעה למטה שלה שיושבת עליה היייתה גבועה סנ טפחים הרי זו מגורשת שהרי חלקה רשותה לעצמה ואין הבעל מקפיד על מקום קרעי המיתה ט השאילה הבעל מקום בחצרו ולא יחדו וזרק לגת והגיע לארבע עמות שלה שהיא עומדת בהן הרי זו מגורשת תגלגל ונפל על גבי קורה וסלה רחוק ממנה אם המקום שנפל עליו אין ו ארבע עמות על ארבע עמות ין גבוע עשרה ואין לו שם לבואי הרי זה לא חלק רשות לעצמו כאילו היא והוא במקום אחד ואם יש שם אחד משלושה דברים אלו חלק רשות עצמו מקום

אחד השאי לה שני מקומות לא השאילה ואלא מגורשת שיגיע לה הגת י זרק לגה לרשותה ועבר בתוך שהיא עומדת בה ונפל חוץ רשותה אפי שעבר בפחות משלושה סמוך לארץ אינה מגורת עד שיניח ברשותה יא היייתה עומדת על גגה וזרקו לה ונפל בגג אחר סמוך לו אם יכולה לבשו ידי טו הרי זו מגורשת א עלפי שדורין חלוקי למעלה כשם שהן חלוקים למטה אין בני אדם מקפידים למקום כיוצא בזה יב הייתה ידה כפרס כלומר מדרון כזה צבעות מחחי למטה באלכסון וזרק הגת על ידיה ונפל רץ או נפל

תוך אמ שלה נחר זו מגורשת נפל לתוך הים או לתוך האש אינה מגורשת ואם שהייתה עומדת על גבי המים או סמוך לאש שת מתחילת נפלתה לאיבוד היה עומד למה זה היא רואה זהר כל ה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם קרוב ו אי אינה מגורשת היה גת מחיצה מחצה למחיצה מחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה הרי זהו ספק מגורשת היה קרוב ו לה כדי שתשולם הרי זה פסול עד שיגיע הגט לידה אחר כך תנסה בו לכתחילה יד כיצד הוא קרוב לו היה הוא יכול לשום

רו והנה יכולה לשו רו זה קרוב לו שניהם יכולים לשו רו או שניהם אן יכולים לשו רו זה מחצה למחצה תו באו תחילה ועמן אחר כך עמדה ה כנגדו זר קולה אם היה הגד בתוך ארבע עמות שלו אינ גולשת אף על פי ש שאם תשוח תתנו עמדה תחילה באו כנגדה זרקל אף על פי שהוא מחצה למצה הובו בתוך ארבע עמות שלה הרי זה פסול עד שהגיע גט לידה טו רק הגת לידה היה קשור במשיחה קצי המשחה בידו ראית מה הוא עשה זרק לגט וזה קשור בגומי

אתה שומע בחוט אם יכול לנתקו להביאו אצלו אינה מגורשת עד שתיפסק המשיחה אם אין יכול לנתקו א זו מגורשת יז נתן הגד ביד עבדה והוא נעור ואם משמרתו מה כפות הרי זה גת כאילו הגיע לחצה שהא עומדת בצידה ם איןו כפות איןו גת תנו בדד שם ש זה פסול ה כפות הרי זו מגורשת יח שלח לא לא כתב גט ונתנו ביד עבדו אין עבד לא יכול להיות שליח יש כזה אבל עבד לא כתב גד ונתנו ביד עבדו וכתב לשטר מתנה עליו כיוון שזכ בעבד זכת בגד

נתגרשה ואם היה כפות אם עד כל זה אם היה כפות ממנו כפות נעור קנה עבד ינה מגורשת עד שיגיע הגת לידה כן נתן הגת בחצרו מחר חצר עוד נתן נולה כן שקנה חצר בשטר או בכסף או בחזקה זוה עוד הפעם אנחנו היום הגנו דף שצז באמצע עמוד בקת ויעקב נסס חקון בעלמה רש השנה זה צ חודש בום הכיפורים יום כיפור כיפורים בזה אמה מירה ת חלקה ח רבי אבא שלח לה לרבי שמעון אמר א מת זג במלכה דשה שלח ור אחותי בת אך לא בת משה

תרגיש רביכה ואמר רבי רבי בוסי קדישה ווא וי לעלמה טפו מ איזה חידושים אתה אומר וי דר בסלק מ אמרח רביב אח ביתב ש תמה שו כל יו כל ו כל ומדם אמר אהבתי כמ ועל דקים כעמך שליחה למען תור תבכ מך בקור באורך נראה אור אור אור בחדר ש חלק לכל אחד רגע אחת אני אביא לכם איזה קמיע שאתמול חילקתי שיהיה לכם זה מקרטון אבל משהו טוף טוף כדאי לקפל אותו להשים אותו שתן כן אתה הוא אדוני אלוהינו ש אבותנו לפניך את קטורת הסמים זמן

שבית המקדש קיים כאשר סבית אותם משה נבי כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך צמים נטף מושחלת בחת בנה צמים ובונה זכה בד בבד יה ויאמר אדוני משה כע ליך שמים נטף בסמים ק בד בבד ויאמר אדוני אל משהח ב כליך נמים זכה בת בבת יהיה יה בבת בת זמ יהיה במ יהיה בבמ ה עשית אותה כתור ג קח ממולח חור קודש שחקת ממנה הד ונתתה ממנה לפני העידוד ב מועד אשר ועינך שמה קודש קדשים תהיה לכם נאמר וקטי עליו אהרון כתור צמים בוקר בבוקר

בנ עות ארון בני אדם נן פ כס 398 35 כ בכל יוםו בבוקר שם מכניס כן גדולו הכיפורים חזיר ביום הכיפורים כדי לקיים דה מ הדקה ז תן ן הת שכחתי יא היתי צר בבי ועשית אות אר שקוד לי אהרון ור בם ורים ד לקיים מ מדנים הון ספורן חן רבי נתן שמעון בג למה הי באה מהוא מדש ש דש אין אדם יכול עוין מר בדבש ני שהתורה אמרכל דש זח מעצורים מזמרת הארץ בככ מצור דש כות לות בטנים משקדים מעצורי מע דבש כ את הד

צים בפ מצים ונ גה כפור פצצ שלושה כצ אחשה ני שלשה כן שת הקנים הוצאים שניו כפור א עשה את המור ויאמר משה אהרון ויאמר משה במר ני ני ניי ופפ מגפה לאר מפחד לילה א חים מצלב אוני נו המלך ן שמע צעקתנו יודיע עלומות יהי רצון לפניך א אבנו שבזכות כוות ות עמ חוותו ושמות היוצא ממנו שמות הוצ מנו ראשי תיבות ספ תיבות פי תיבות שישו נינו ישאל כ ה דשנים רעננים ראים שמחים הצחות ושעות שפעת בליד בעזרת השם שיהיה לכולם חנוכה שמח הלילה כמו

שאמרנו זה יום הרון של חנוכה בעזרת השם שמקובל את כל התפילות צון השם ישמור אתכם תכם וכם את אתה ודונם כל המאזינים דרך הטלפון נפין השם יתן לכם ברירות ושמחה ושועה דונה תודה רבה