הדף היומי מסכת בבא קמא דף כג-כד הרב בניהו שמואלי שליט"א יג כסלו תשפד

13 דף כג ללמוד הלכות כלב והלכות גחל בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון יג בכסל תשפד הנה היה לנו שבת קודש למדנו את הדף היומי בשבת דף כג היום הדף היומי זה דף כד אנחנו בשיעור הראשון שקודם כל למוד דף כג יזה שבת היה ראינו איך שכתוב בתורה העבור בכל צוך היום אסר משם כל סה נקות ותלו בעזים וכולי אתם יודעים מה שכותב הגאון חידה אומר שתת כעת דורות היו מגולגלים בצאן לבן הנשמות הקדושות ואחר כך הוא כם יעקב אבינו למצרים

משם זכו להתגלגל במין האנושי ולכן היו ישראל פרים ורבים במצרים תראה איזה פלא פלאות איך כל הצון הזה היו בם נשמות של עם ישראל נשמות קדושות ואז העלה אותם יעקב אבינו פלא פלאות ואיך אומר חלף את משכורתי אומר יעקב אבינו אני טיפלתי בצול שלך כמו ש אומנת מגדרת את הילדים איך התייחסתי לכל צון הייתי ביום אחל אני חורה בקרב בלילה ותדד שנתי מעיניי וכולי וכולי פלא פלאות אומר חלף את מכורתי עשרת מונים אומ אומר רשי החליף לבן את נעו עם יעקב 100א פעמים 100א פעמים זה

כמו שמסופר באל שך כן אלשך הקדוש פעם היה מהרה אלשך דורש בשבת ויצא ובא גם הארי היה אוהב לשבו אומר הדרשות של האשך אמיתיות הם מן השמיים והוא בא לשמוע את הדרשה אז האל שך התחיל לומר את הכל המ שקרים איך שהוא שקר ועשה ו כן כל ה כל המאט חלב את מזכירתי עשרת מונים והיה צוחק רב הארי כן צ ח 12 היה צוחק רב הארי היה אמרו לו מה קרה כבוד הרב צחקת אחר כך שאלו אותו אומר ראיתי שהורידו את לבן הארמי לכאן בכל דבר

שהיה אומר רב מנשך אמרו לו נכון אומר נכון נכון אחר כך אמר איזה אחד דבר אחד אמר גם זה עשית אומר לא אבל אם הייתי יודע את הפטנט הזה אתה תחבולה ז אז לכן הארי צחק וכל זה מרומז לסודות עליונים וישא עיניים ויראה פלא פלאות פלא פלאות אבל רואים שהכל זה ראינו איך שהכל זה גלגולים ואייך לא כל אדם לא סתם כל אחד בא לעולם הזה ויש לו את כל אחד את החבילה שלו כל דבר זה גלגול זה דברים פלא איך יעקב אבינו גם הוא גלגול

של אדם הראשון והוא בא לתקן את הנשמות ולהביא את עם ישראל לעולם ו זה הכל דברים פלאות פלאות מה שעשה יעקב אבינו אבל גם רואים גם בימינו אדם לפעמים מרגיש באיזה נשמה למשל עכשיו היה יש בבית חולים מעייני הישועה יש שמה צבות של רבנים אחד מהרבנים שמה ז הרב זיכרמן יהודי יקר מאוד יש לו אח נותן שיעור בכותל כל בוקר בדף היומי בא בחצות לילה העיקר אז הוא אומר ש בא אליו איזה אחד היהודים שמה קורא לו חולה אנוש אומר לו ש הוא כבר משותק בכל

גופו והוא לא יודע מה קורה לו בכלל הוא שואל את הרב אם הוא צריך לברר אם זה מותר לו לברר שעשה לי כל צורכי למה איזה צורכי אי אין לו לא יכול ללכת לא יכול ללבוש נעליים לא אומר לו תשמע נמצא פה בא לפה לבקר הרב הרב שבט הרב רוזנר קראו לו שבט הלוי נכון אמר הוא בא לבקר בוא אני אדבר איתו ונראה מה נעשה נציע לו את השאלה שלך שמע את זה הרב עוזר רגש אומר אני בא אליו אומר אומר לו תשמע אני רוצה לספר

לך סיפור באתי אליך אני רוצה לספר לך סיפור מדהים שאני הייתי ע עם מורי ורבי הרב זה של דף היומי הרב שפיר מלובלין מערם שפיר מלובלין אומר אני רוצה להגיד לך אומר שהלכתי איתו לבקר אחד מהחברים בישיבה אבל היה מטובה למדנים משהו מיוחד במינו היה בחור מיוחד והלכתי איתו לבקר אותו אבל היה חולה בשחפת ונוטה למות קיבל את השחפת והיה צרה גדולה וקיבל כשבאנו קיבל את הרב בכזאת שמחה אדירה ו הוא אומר לרב הרב אומר לו איך כל כך אתה אתה יודע שעוד מעט אתה נוסע

אבל איך אתה כל כך שמח אשריך מאיפה קיבלת את הכוחות האלה שמחה זו עושה איך תלמד אותי אומר לו קודם כל כלנו פה כל אחד בא לתקן את מה שהוא צריך כולנו בגלגולים כולנו באנו פה לתקן אומר אב אני אגיד לך אומר התבוננתי מה התפקיד שלי בעולם איזה מטרה שלח אותי הקדוש ברוך הוא להיות כאן ועכשיו מה אני יכול עכשיו לעשות בעולם מה אני עושה אין כלום לא לומד לא מתפלל לא עושה כלום כבוד הרב אז למה צריכים אותי אומר בסוף אמרתי כן צריכים אותי למה

אני מוריד את השכינה לעם ישראל למה שכינה היא מעל ראשו של החולה ולכן אני משתדל אני משתדל להיות בשמחה למה ככה זה הולך לכל עם ישראל העצבות מסלקת את השכינה ברגע שאני בשמחה אז ממשיך אז אומר אומר הרב אומר הרב רבי מאיר שמע את זה היה לו כל כך אומר עכשיו אני אומר לך בנימה אישית איך אתה יכול לומר שאין לך תפקיד על כל כתפיך כל התפקידים של כל העולם על הראש שלך אתה רואה איזה זכות איזה מעלה יש לך שהשכינה היא באה לעם ישראל אלי

ידך אדם לא יכול לדעת גם כל אדם שהוא בצער וכל הדברים האלה שהקדוש ברוך הוא ירחם עלמו ישראל שיהיה שיהיה כולם בשמחה ואנחנו נלך עכשיו לדף אתם יודעים אנחנו מהר מהר מהר יש לנו את הדף של שבת אז בעזרת האלו בשעתו נלמד אותו ונראה את זה כרצונו שתפתח דף כג נכון שמה הגענו ביום שישי נכון יופי בוא נראה אתה איתנו כן הכל בסדר נכון תודה רבה תודה שיהיה בריא פוזן הוא נמצא בניו יורק לא יופי אומר מעלה אחת יופי יופי עכשיו אנחנו לומדים תורה תגיד לו

ששים לב אנחנו בדף [מוזיקה] כג כוהן גדול אמר רבה אתם ראיתם איפה אני אז אתה תמצא שורה שנייה מראש העמוד באמצע השורה אמר רבה אנחנו למדנו שמחלוקת בין רבי יוחנן לרש לקיש אישו האש שכי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל הגדיש או הקמה משום מה חייב רבי יוחנן אמר משום חצו חציו כמו אדם זורק חץ והלך בזיק זה חייב זה כוחו אז גם אותו דבר האש זה כמו חץ שהוא שלח לקיש אמר אשו זה משום ממונו ממונו עכשיו לקמן בדעת חכמים יהיה כתוב שאין חיוב זכי האש

אלא שזה דבר מגולה אבל אם זה מן דבר מכוסה מי שמבהיר את הבערה לא חייב לשלם לא רואים את זה זה תבון בפנים למשל היה לו איזה איזה איזה כלי עבודה איזה דבר תחת הגדיש ולא רואים את זה והאש שרף על הטמון הוא לא חייב כך למדנו ככה נלמד לקמן למה כתוב כי תצא אש ומצא קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה לא חייב אלא אם שרפה דבר הדומה לגדיש ולכמה שהם מגולים אבל דבר שהוא מכוסה לא חייב עכשיו אמר רבה קשלה לאביה אביה התקשה למן

דמר אישו משום חצו טמון באש דבת רחמנה איך הי משכחת לה לפי מי שאומר לרבי יוחנן שאומר האש זה כמו זורק חץ אומר אדוני גם זורק חץ בטמון גם חייב למה לומדים את זה פצע תחת פצע לחייב גם את ג כמדין ועונס כרצון אז גם בהדלקת האש נחשב כ זרק חץ והזיק למה פטור בטמון אדם שהזיק בידיים ודאי הוא חייב גם על הטמון אז אתה רואה אז זה כמו חץ ממש כוחו למה שיהיה פטור וני חלה הוא בעצמו ישב את הקושיה שלו כגון הביה בעצמו כגון

שנפלה דלקה לאותו חצר ונפלה הגדר שלאו מחמת הדלקה והלך בדליקה והזיקה בחצר אחרת דתם כלול לחצו אומר לדעת רבי יוחנן אפשר גם כן שיהיה פטור בחץ כמ אם אני אומר איזה משום חץ גם כן יהיה פטור בטמון לא חייב על זה משום חצב איך הוא עשה דלקה בחצר שיש לה גדר גבוה גדר הכל טוב מאוד ו וא יודע שהיא לא יכולה לפרוץ את את הגדר הזאת ללכת הלא הוא הדליק הוא הדליק את השרפה זה רק כאן זה לא פורץ אה מה נהייה אלה שמה מחזבל שלחו

פצר אחד זה מה נקרא פצם פצמר פצמר שלחו אחד וזה נפל על הגדר הזאת הפיד אותה ואז יצאה ה יצא האש התפשטה אז זה חיצו זה רק עד הגדר זה כבר אחר כך זה כבר לא שלו זה לא זה לא הוא עשה אתה מבין הנה אתה רואה כגון שנבלה דלקה לאותו חצר ונפלה הגדר אחר שהדליק שלא מחמת הדלקה ואז הלכה והדליקה והזיקה בחצר אחרת דעתם קלו לחציו הוא לא חייב מחמת מחמת החיצים שלו רק אחר כך נפלה הגדר מה אני יכול לעשות לכן אי אפשר לחלב

אותו מטעם אדם מזיק כמו חץ אז לכן השריפה בזה הוא לא חייב בטמון פטור הגמרא אומרת י אחיד עניין גילוי נמה כלול לחצב למה יהיה חייב על הגדיש לא רק על הטמון הוא פטור גם על כל הגדיש יגיד אדוני זה לא חיצים שלי בכלל אני נתתי מחסום מהשמיים הפילו את המחסום זה לא לא חטא שני אז למה התחייב על הגדיש גם על הגלוי יהיה פטור הגמרא אומרת אלא חוזרת ב הגמרא אלא אתה יודע למן דאמר משום חציו לרבי יוחנן שאומר חייב משום חץ תגיד לי אז

איך חייב בחץ בטמון הת לנמ משום ממונו רבי יוחנן שסובר שיאה זה משום משום שנחשב כזורק חץ מודה שגם עם זה ביחד יש את הדין שגם ממונו מזיר ביחד ולכן גם באופן שנפלה הגדר ואיין חבו ענזה כזורק חץ בכל זאת יש לחייב אותו שזה ממון המזיק אז באופה זה נאמר שפטור בטמון רק אם שרפה יש בחצר חברו דברים גלויים חייב אבל דברים טמונים הוא פטור למה זה נחשב ממונו עד הגדר זה נחשב חיצו מי הגדר והלאה זה נחשב ממונו לכן הוא חייב לא רק על הגלוי

גם על הט חייב רק על הגלוי ועל הטמון הוא פטור כן אז הגמ מבררת מבארת הגמר עכשיו עוד יותר כגון אפילו בזמן שדיק את האש היייתה גדר למנוע ממנו שהגיע לחצרו אחר כך נפלה בזיקה חייב ל דברים גלויים איך כגאון שהיה לו לגוד למה חייו מאיפה אני אני עשיתי את כל מה שאני יכול שהי לא תלך אני אנוס מה אומר לא נכון אם הלכה והזיקה ככה סתם כן ואתה הת אנוס כן אבל זה מדובר שהיה יכול גודרה בינתיים עד שהאש תתפשט היה לו זמן לגדור ו

כגון שהיה לו גודרה ולא גדרה באופן ש יכול מבע עיר הזה להפסיק את לגדור את הגדר שנפלה ולמנוע את כל הדירה היה זר שם איזה מחיצה אחרת יכול לגדור בגדר אחר ולכן דתם שורו ולא תפח בפה זה כמו שאדם יש לו שור שלא לא גדר ולא מנע מהשור להזיק לא לא תפח בפה לא נעל באפ בפניו ותדיר כמו שצריך והזיק אם נהל כמו שצריך פטור אבל ככה הא יצא והזיקה הגמרא אומרת וכי מאחר דמת משום חיצו התנ משום ממונו ממה בניו אם אתה אומר שגם רבי

יוחנן סובר משום ממונו חייב אז מה נפק מנה בין רבי יוחנן לרש לקיש אם אשו זה גם משום ממונו וג או גם משום חיציו אז מה נפק מנהלו זה אותו דין קבנו לחייבו בארבעה דברים אומר באמת לחייב אותו נזכה אש שאדם חבל בחברו למשל הדיק שרפה את ידו של חברו אז לרבי יוחנן נחשב כזורק חץ וחייב בארבעה דברים כמו אדם שחיבל בחברו ורש לקיש לא חייב רק בתשלום הנזק כמו שאדם ממונו של האדם כמו שורו של האדם שהזיק יפה נמשיך הלאה כן אתה יודע מה זה

כן כל הכבוד אמרנו על חררה משלם נזק שלם מה היה פה המשנה אמרה כלב נתל חררה והלך לגדיש מה הוא עשה אכל את הררה והדליק את הקדיש על הררה משלם נזק שלם על הגדיש אמרנו במשנה משלם חצי נזק מן חייב מי זה חייב על הגדי שנשרף בעל הגחלת או בעל הכלב מי חייב הגמרא אומרת בעל הכלב הכלב הוא הביא את האש לגדיש הגמ אומרת דחיב נמ בעל גחלת גם בעל הגחלת צריך לשלם על הגדיש למה הוא פשע שהניח גחלת במקום שיכול לקחת אותה אז גם הוא

פשע למה הניח גחלת במקום שהכלב יכול לקחת אומר לו ב ששימר גחל תו הוא שימר את הגחלת לכן הוא לא חייב הוא אנוס הי ב ששמר חלתו מה בע כלב התם איך הגיע לשם הכלב הלא הוא שימר בש חתר הכלב הוא חופר אתה יודע מתח לדלת מתחת לדלת הוא חופר עשה חתירה מתחת לדלת ה היה נעול טוב חפר מתחת הדלת ונכנס ואז ככה הוא הזיק כן גדר בפני הכלב שלא יכול לבוא לקחת למנגל הוא לא יכול למה בפרט זה צימו שיתן לו לגשת ש שמה משהו

טוב לא יתן אבל הוא חטר כן ביום שישי ראיתי את זה ש בצלן יש אחד קצר כזה עוזר לך משה צדקה אז הוא אמר לי שהוא יחידה של הכלבים הוא אה לים כן הוא מה עושה יש לו כלבים קטנים בתרמיל והם מריחים אייך אומר נפץ וגם מריחים בן אדם משהו אדיר כן הם נכנסים ראשונים ויש גם כלבים גדולים זה הקטנים אצלו בתרמיל והוא הולך איתם ויש גם גדולים הולך אומר כשיש א גם אם יודים מאחורי הקיר זה קיר כפול יש מחבלים מאחורי הקיר לפעמים הם עושים

קיר כן הוא מריח עכשיו מה הוא עושה הכלב ישר הוא חופר חופר את הקיר וישר יורים במחבלים על המקום אומר כן הוא אמר לי את זה ביום שישי אומר יש דברים משהו פלאות אומר יש הרבה חיות גם בדולפי יש להם דולפנים עובדים בים בים מגלים דברים הכל כן יש להם א עכשיו הכלבים הם מלבישים להם גם כן הכל מצמידים להם מצלמות אזנה הכל הכל יודעים כן כן יש להם גם כלי נגינה עוד זהו זה אתה רואה מ שחטר אתה רואה הוא חפר בל כן חפר הוא

שמר טוב ב בעל הכלב חייב למה הוא חפר אמר רב מרי ברד רב כהנה זאת אומרת סתם דלתות חתור אצל כלב אתה רואה דרך הכלב תמיד לחתור מתחת לדלת לכן משלם בעל הכב בעל הקב יכול להגיד מה אני אשם הוא חפר מה אני יכול לעשות אומר לא זה ה דרכו של הכלב חפור תחת הקלדות איפה שהוא רואה דלת הוא יודע זה סגור יש אוצ מאחור אז הוא חופר יש היה לכם בספרן כלב מלא ה שתיים מלא עוד עוד הם היו חופרים עד הום לא ה איזה

איןו שרות שמהו הלאה דכ להך הכלב אכלת חררה אחרי שהלך לגדיש אז חייב בעל הכב לשלם על חרדה נזק שלם מדין שן דכלה איך איפה אכל הכלב את ה חררה אתה יודע מה זה חררה א זה בק עוגה עוגה עוגה ו איזה עוגה עוגה נכון כן כן הנמה דכלה בגדיש לעלמה אם נאמר שאכל שהלך לסתם גדיש ואכל שם את חררה א איזה דשא היה שם גדיש ולא אכלה בחצר בחצרו של בעל חררה מדוע חייב בעל הכלב לשלם על חררה למה הב עיננו הוא בער בשדה אחר

בנקע לגבי שן כתוב שדה אחר מתי חיה בנזכ שן רק שגי גק שהזיקה ברשות הניזק לא ברשות המזיק לקע אכל את החרה שלא ברשות הניזק לא מתקיים תנאי זה אז למה חייב לה צריכה דכלה בקדיש דבעל חררה מדובר באופן שאכל הכלב את ה את הררה בגדי של בעל הררה לכן חייב בעל הכלב לשלם על החר הרה ברשות הניזק באמת אכל ברשות הניזק ולכן שמה חייב שאן הגמרא אומרת ממה שאתה מעמיד ש הכלב אכל את ה חררה ברשותו של בעל חררה אז שן רק באופן שאכילת הפירות

היייתה איפה בחצר הנזק לא בקח מה שהבהמה לקחה את הפירות מחצר הניזק זה לא טפשות דפי פרה כחצר נזק דמה מפה תלמד שפי פרה הפכת את הדת של משה מפה תלמד שפי פרה תוכיח מכאן פי פרה שאוכלת פירות בחצר הניזק כחצר ניזק דמה נחשב כמו רשות הניזק שאז לכן חייב דהיינו ברשות בעל הפירות או בעל החר הרה כמו פה די כחצר המזיק דמה אם זה נחשב כחצר המזיק פה הפה של הפרה של הבהמה של השור שוכן זה נחשב ככ זרע מזיק כאילו הפה שלו זה רשות

בפני עצמה למלא מה יבער יפתח בפומה דקלב יגיד לו אדוני מה עושה החרה שלך העוגה שלך בפ בפה של הכלב שלי זה רשותי אם אני אומר הפה זה רשות בפני עצמה אז יגיד לו מה זה עושה הפיטה שלך והעוגה בפה של הכלב שלי מה הוא עושה מה אני השם בזה זה ברשות שלי נכנסה הפיטה הזאת בשלמה אם אני אומר שהפה של הפרה ושל השור נחשב כמו ברשות הנזק גם הפה כמה שעומד ברשות הניזק אז זה נרשה כרשות הנזק מבין למה חיב אבל אם אני אומר הפה

זה ברשות עצמה אז אז צריך להיות שיהיה פטור למה יגיד לו מה זה עושה בפה שלי בחצר שלי הפה של הכלב זה חצר שלי הפה של הפרה זה חסר שלי אל ודאי לא תפשט מפה שזה לא נחשב רשות אחרת אפילו שחת החרש בחצר הנזק עדיין נחשב שהחלה בחצר המזיק אלא מוכה שנמצאת הבהמה בחצר הנזק פ נחשב כחצר הנזק זה בעיה להוא הסתפקו בזה בני הישיבה פי פרה כחצר הנזק דמה או כחצר המזיק דמה מפה תפשו כחצר הנזק למה אם הה כי חצר המזיק היה צריך פטור

אז מה היה הצד לומר שפי פרה נחשב לרשות המזיק מה הצד אי אמרת כחצר מזיק דמה שן חי רחמנא משק אם תמ זי כמו חצר המזיק איפה תמצא איזה אופן חיוה התורה שן הרי דשן אוכלת נכנסת לחצר של ה ניזהר אוכלת שם מצאה שם נכנסת לשם אוכלת שם אז מתי הרי השן מתי אם אתה אומר זה ברשות בפני עצמה איך זה תחייב בכלל לא יכול להתחייב בעולם למה אתה צריך להרים את אלו זה בחדר ש בחדר אז זה אי אמרת כחצר מזיק דמה שאן דחייב רחמנא

אך משכחת לה אז בסופן חיבה התורה הי הרי זקש נש על ידי אכילת הפרה ואם הפה של הפרה נחשב כחצר המזיק תמיד יהיה פטור הנזק שן אומר גמרא יש אמר רב מרי אתה איתי צי משה אתה אמר רב מרי ברד רב כהנה אתה יודע אפשר ללמוד את זה כגון שנחכה בכותל להנאתה טונפה פירות להנאתה תבין מה היא עשתה היא התחככה בכותל להנאתה היה מגרד להגב התחככה בכותל להנאתה ואז נפל הכותל ו על ידי שהתגלגלה עליהם הזיק ה בהמה בדרך הנאתה א זה נזקים כאלה זה תולדה

של שן ומשלם נזק שלם זה שן לא ממש בפה שלה אלא בדרך הנאתה מתקיף למור זרה ובעינן כאשר ר גלל תומו חייב להיות בפה כי כתוב כאשר יבער הגלל תומו דין שן באופן שהבהמה מכלה את זה לגמרי באופנים כללו הכותל פירות זה לא מחלה לגמרי רבי נאמר דשפ צלמה אומר לא הוא התחככה בכותל והיה על הכותל תמונות מה זה תמונות יפות ציירו על זה ציירים וכשהיא התחככה על זה אז התמונות נמחקו רב אשה אמר דפס פסעה התגלגלה על הפירות ודחפה אותם מה קרה בתוך תית בתוך

ביצה ואז הלך כל הפירות וזה להנאתה אי אפשר להוציא אותם תה שמע שיסה בו את הכלב שיסה פה את הנחש פטור ראית מה עשה זה משנה בסנהדרין אדם גירה בחברו את הכלב או את הנחש עד שנחש נשך אותו ויוז כן זה אחד מחמס מה עשה לחבר שלו אבל לא למ ישראל לא עושים שיסה פה את הכלב שיסה פה את הנחש פטור למה משלים נ נזק למה לא הזיק בעצמו הוא גרם להזיק וגם הבן זקין פטור ן פטור תכף תכף מי זה פטור ש משסה פטור האדם

שלקח את הכלב או את הנחש סיסה אבל אבל בעל הכלב חייב וחייב בעל הכלב בעל הכלב לשלם את הנזק אדוני הכלב שלך עשה והי אמרת כחצר מזיק דמה נמנמה בעי ידך בפומ דקלב יגיד לו מה עושה היד שלך בפה של הכלב שלי על לקיחת היד אי אפשר לחייב המשסף הכניסה לתוך פיו ועל אכילה אי אפשר לחייב למה זה בחצר אלא ודאי מוכרח שפי פרה לא נחשב כפי המזר מה אומרת ואמה פטור אף ה משסה מי אמר פטור רק לומר שלא רק בעל הכלב פטור אלא גם

המשה פטור כלומר גם בעל הכלב פטור גם בעל המשה פטור ובת מה דק בסרט אתה יודע מה עשה הכלב לא היה בתוך הפה שלו הוציא שיניים לא שיניים טוב טובות היה וצי משה אלא הוציא ככה בחוץ הוציא אותם ככה בחוץ והוציא אותם קצת בחוץ לא יכול להוציא לגמרי ושרט אותו וככה הזיק לו כן אבל לא היה היד בתוך הפה לא היה היד בתוך הפה בחוץ תה שמה מה רצית צ משה כן לא לפני שבוע למדנו שדי ופס שנופלים ושובל ושובל תחילתו בפשיעה פו בונס אז עכשיו

הוא מביא הנח ת הכלב משליט כיוון הזה בכלל זה פשי איך הגמר באמת חותת לא כי זה לא ממש זה לא הוא הזיק תכף אבל האמת להלכה לא ככה אבל הוא לא הוא הזיק הוא אמר לכלב תזיק תשך אותו הכלב שלך בבית ואם הפטור כן הנה ת שמה בוא נמשיך השיך בו את הנחש אחז אדם בידו את הנחש קרבו לחברו עד שהגיע השיניים ונשך אותו ו בו ארס במת רבי יהודה מחייב יודע מה זה הוא גרם הוא רוצח כן חכמים פוטרים ואמר רב אחבר יעקב כשמצא

לומר שבאר מחלוקתם רבי יהודה ארץ נחש בן שיני והוא עומד ופי כך מקיש בסייף ארץ של שיניים זה עומד בערב של הנחש בין השיניים ולכן אדם שקירב בנעד שיני הנחש בגופו של חברו זה כמו שהרג אותו בסייף לכן הוא חייב זה דין רוצח ונחש פטור למה הנחש עצמו יהיה פטור מסילה הנחש עצמו יהיה פטור מסילה למה הנחש הוא הנחש הארך שלו בין השיניים הוא לא בעצמו זה אוטומט הוא שם לו את הבשר שלו בין השיניים של הנחש למה הוא לא עשה כלום אבל לדברי חכמים ארץ

נחש מעצמו מקיא בתוך הבטן שלו מקיא אותה על האדם לפי כך הנחש משכילה ומקיש האדם עצמו שקשו וחברו פטור ממיטה וי אמרת פי פר חצרה מזיק דמה למה למה ייבאה ידך בפומה חביי לחייבי מה מה עושה היד שלך בפה של הנחש הגמרא אומרת לעולם ייתכן שפי פרה באמת נחשב כחצר המזיק לעניין קטלה לא אמרינן ן שמיטה לנחש לא אומרים שיהיה פטור אם הרג ברשות המזיק דווקא לגבי נזק ממוני הדין שפטור משלב הנזק שהכלב וכולי אבל דין מיתה לא איפה ראינו אומן התמרה שדין כזה שפטור המזיק

מממון אבל לא ממיתה לתניה הנכנס לחצר בעל הבית שלו ברשותו גחו שרוש בעל הבית אדם שנכנס לחצר בעל הבית שלו ברשותו ונגע אותו ש בעל הבית ומת אשור בסקילה ובעלים פתורים מן הכופר למה הרי דין בעלים פטורים מן הכופר למה למה בעלים פטורים מן הכופר מה הטעמה אמר לה ברשותי מה היא בעית אתה נכנסת לחצר שלי מה פם ש מה אתה עושה פה שורון המה אז אומר ברשותי מה בעית לחורה גם שורון מ ע מה בעית ברשותי גם השור יגיד מה מה שיפתור השור מסכי מה

יעשה מה אתה עושה פה אנן נין קטנה לא אמר הנה ן מטה לא אומרים הרג לא לא אומרים שיפטר אשור משכילה אבל עניין ממון כן פותרים אותו אבל עניין הרג לא אבל אגיד לכם ש אתה רואה הנחש מאיפה הנחש ממית מבין השיניים ככה הגמרא אומרת הנחש עוקץ מבין השיניים מה פירוש אתם יודעים יש יש מי מחטי את הבן אדם זה השטן והנחש שני הערומים האלה אלה מתאים שטן בהתחלה יש לו אות ש' בסוף אות נ זה אותיות שן באמצע איזה אות יש ח ט טן ט

נחש בהתחלה נ בסוף ח ש' בסוף בסוף ש' ש בסוף ש' באמצע איזה אותיות ח' ביחד נהיה ח וט ח מאיפה הנחש הוא עוקץ מבין השיניים שן של שטן שן של נחש מביניהם אותיות חטא מהחטא שיש חטא בא הנחש הנחש סתם לא יזיק אם יש חטא הוא עוקץ אלא החטא מבית אלא החט מבית זה ככה זה והאמן שערש שלו פה היה אתם זוכרים את מחום אברהם אז פעם כשלמדנו פה את זה אז מכדור מביא לנו נחש הוא אמר אני אראה לכם לא יודע פתאום הוא מביא

פה נחש והוא מראה את הארס בין השיניים וא הוציא לקח גפרור של גפרור והוציא לו את הארס מבין השיניים שם אותו בבקבוק חלב אתה זוכר את זה או בכ הוא יודע מה לעשות אני לא יודע אבל פה היה פה הוא הביא את זה אנו עזה בוא בוא מהר אין זמן אנו עזה דית תרבו משפחת תרבו אתה קחת את משפחת תרבו הם היו בס תרבו וס לרב יוסף הי סים של יוסף מזיקים לו ברכושו אמר לרב זי אמא ו למרו ת צננו אמר לך תגיד לבעלים של

העזים האלה שישמרו אותם שלא יזיקו אצלי אמרלה המ זיל אמר לו הביה לרב יוסף למה שאני אלך אם אני אלך זינה אמרי לי לגדור מור גדר רעה אם אני אלך אומרו לי לשמור א העזים שלא יכנסו יזיקו אותך הם יאמרו לי תעשה גדר סביב החצר שלך שלא יכנסו לך העזים מה אני אלך אגיד להם תעשה אתה גדר ואי גדר הגמרא אי גדר שאין דחייב רחמנא איך הם משכחת לה אומר אם אם הנזק מוטלת עליו חובה לגדור את השדה שלו מאיפה תמצא שן שהתורה חיבה נזכה שן

אם אחלה והזיקה ברשות הנזק אז אם הוא גדר איך היא תאכל ב שחטר חטר מתחת לארד מתחת לדלת אנ מדן אפיל גודה בל אליה נפל הגדר בלילה ואי אי אפשר לבנות אותה וככה אחלה אבל אתה מחובתך לגדור ואם היא תחתור מלמטה גם העזים הם עזה פנים מה מכריז רב יוסה תמה תמה רבה יש אומרים רבה מכריז סלקין לעלה נחתין אומר העולים למעלה מבבל ראל ויורדים למטה מארץ ישראל לבבל דעו לכם הני עיזה ד שוקה כל העזים של הקצבים שנמצאים בשוק ועובדים משחיטה פסדי הם הקצבים מחכים

לא לשחוט אותם היום רוצים שיהיה הרבה אנשים לשחוט שיקנו אתה יודע הבשר של העץ זה קשה כן אתם לא אוכלים עז אתם התימנים אוהבים התימנים כן למה זה בזול לא לא אבל אתה יודע שאהבות כ שני גדי עיזים טובים למה כן קטנים אבל מה בגלל שהם לא רוצים להנות כן הם צריכים לאכול בשר ולא רוצה ליהנות וזה קשה כמו התמנים לא רוצים להנות חס ושלום ד מפסי מטר אומר מזיקות ומפסידות האנשים מטר במו תר לתה זמ מתרים בעליהם צצית אם האדון שומע שומע וילא אמרית מחטה

בקבל זוז לך איפה ששוחטים שמה תקבל את הכסף שלך מוכן את הבשר של העין שלך לך שמה לא כן בטח ן טנדר מה אתה עושה אתה לא רוא סטנדר כן כן מה שאני אומר הוריד את זה אני מרוכז בשיעור ה הלא כן אנחנו נעצור פה רבותיי זה הפסקה קצרה ומיד מיד חוזרים אליכם כסלו תשפד יומ ד הלולה דראש ישיבת בית אל רבי שלום הדיה מורו ורבו ש מורנו רבי מרדכי שרעבי זכותו יגן עלינו ועליכם ובעזרת השם נגיד עליו איזה דבר ככה שיהיה למול עינינו אבל עדיין

כולנו מתפללים וחרדים על השבעים על בני משפחותיהם כל בוקר אתם יודעים אנשים נכנסים כבר לבית הכנסת שואלים נו האם החזירו את השבויים כמה שבועים ואייך זה הולך אבל צריך לדעת הקדוש ברוך הוא כל דבר שעושה בעולם שנלמד מזה צריך לדעת אמת שישראל כבר מכמה מיליונים של שבויים יש יש מיליונים של שבועים אתם חושבים זה רק 200 300 שבועים מיליונים מה אלה תינוקות שנשבו לבין הגויים ששמים אותם בבתי ספר חילוניים בגנים חילוניים שיש שמה גננות אפילו גויות מ משמה מעיר העתיקה מחזבל מכל מיני מקומות יש בצפון

יש בדרום יש פה בירושלים בחומה גנים שלנו של של איזה משפחות טובות במקום שישימו גננת טובה שמים גננת בר מינן או או לגמרי שלא שלא רוצה בשום אופן תורה והיא לא יודעת לא רוצה לעשות להם נטילת ידיים בוקר היא לא רוצה לקרוא להם פסוק שמע ישראל שיגידו מודה אני אוכלים איזה משהו אסור לברך אם חש שלום תבוא העוזרת של הגננת ותיתן יביאו למשטרה כן זה גזענות אתה מבין עד כדי כך אבל ש שהמראה תלמד אותם קוראן אין בעיה תלמד אותם איך להרוג יהודים אין בעיה מהתקנות

לחנך אותם לשנאה של עצמם אין בעיה אתם מבין מה שקורה פה פה זה מיליונים יש לנו ילדים בשבי כעת אנחנו מתחילים קצת להבין איך כמה השכינה מצטערת אין להם מסכנים מה כמה צער ויגון להתמלא על כל יהודי שמתרחק מהתורה והמצוות לדאוג כל יום לקרב אותו כמה זה חשוב התפילה כמה זה דבר פלא צריך האדם יבקש רחמים על הדבר הזה תכנן ובקה לקדוש ברוך הוא מה נעשה עוד מעט עם הנוער הם הגויים שמה בחמס מי שהם תינוקות שמים אותם מחנכים אותם איך איך איך לרצוח פה צריך

לחנך אותם איך ללמוד איך להודות להשם לדעת שכל דבר זה מן השמיים ללכת בדרכי השם זה הכוח הרוחני ני האמיתי של עם ישראל זה ילדים בשבי מה נעשה שלא ביקש ייסורים באים בוי ואבוי במדרש הבא הצלת זרע זה הדבר הגדול אדם חושב נכון רואים כמה זה צער גדול מה זה עם ישראל דואג להוציא אותם וכולם עושים את כל הפעולות אבל מה אם המיליונים של הנשמות שזה יותר גרוע זה דבר הכי חשוב לעם ישראל שלא ילכו פיפן ישם יודעים בזכות הברכה שברכו את נעומי ברות ומה קרה

ואז זכינו שנשאר מזרע דוד את את אבייתר את עתליהו שהוא הציל את כל זרע המלוכה למה הם רכו אותה שלא יפסק המלוכה זה צריך צריך ממש בכל הכוחות הדבר הזה יש פעמים את רצון הברחות מתקיימות התפילות הרבה פעמים כתוב בגמרא חיסורי מחסר והכי קטנים הפשט חסר במשנה גרוס כך אבל אם אתה אבל רבותינו אמרו אם אתה רואה סורי מסרה אם אתה רואה שמתחיל חסר מעם ישראל והולכים מדרדרים הכי קטנים אומר הכי קטנים זה כך ללמוד תלמד ותודיע ותביא האור מגרש את החושך הנה עכשיו אנחנו נמצאים

בחג של ההורים צריך לגרש את החושך אין מה לעשות פלא פלאות צריך חזק לעבוד על זה ומה הבעיה שלנו היום היום הבעיה ש ראשי הממשל הם גם מסכנים גדולים הם לא חונכו יפה והם בעצמם לא כל דבר אומרים השם יעזור השם יתן היום זה עכשיו אתם יודעים אנחנו זה רואים רואים מה זה עכשיו מדינה אומרים עליה זאת ארץ ישראל המדינה כלילת יופי הטכנולוגיה המתקדמת והחידושים מה זה משנים את העולם הם עשו גדר שבעולם אף אחד לא יכול לפרוץ אותו איזה כוחות ביטחון אתם יודעים מהזה איפה

כל ה בכוחות הביטחון האלה מסוגלים לסכן מתקפת טרור שהייתה שעות רבות עד שסיקלו אותה ואיך סיכלו אותה אחרי הרוגים בטווח כזה נורא ואיום טבח כזה נורא איך איך ייתכן דבר כזה איך אלא כתוב לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם אך רדוף אח אל ושניים יניסו רבבה אם לא כצורה מכרם והשם סגירה איך אחד ירדוף ארף שניים ניסו רבבה איך להניס ולדחות את כל כוחות הביטחון כי צורם מחרם והשם גרם תורה אומרת זה לא הגיוני על פי דרך הטבע איך אפשר לפחות לעצר בשלבים מוקדמים אם לא

קצורה מחרם והשם גרם אויבים שלנו הם השופטים הם העושים את המשפט שקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו אתה מבין מה קורה האבים שלנו מי זה מי הם הם הם האוייבים הם השופטים כלומר הם עושים בנו את המשפט שהקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו גזר איך אמר לו אמר לו בלעם אלוהיהם של אלו שונא זימה הוא לך ותקרב בהם את בנות מואב ותראה איך שהם נופלים עם ישראל הולך בדרך השם ומנצח אומר לו איך אפשר עליהם אלה יש להם כוח מיוחד יש להם אבא שבשמיים אומר מה זה זה

העניין הם הולכים עם אבא שבשמיים אבל אם אתה תוציא אותם מזה תגרה בהם את בנות מואב תראה איך שהם נופלים חללים חללים זה הבעיה ביל זה יעקב אבינו עכשיו רואים בפרשה מה הוא עשה הוא אומר לו עשו אומר ליעקב נלך נלך ואליך לנגדך אומר בוא נלך ביחד אני אשמור עליך אומר לא לא לא אדוני יודע כי הילדים רכים והצום והבקר עלות עליי הוא פקו יום אחד במת אתה יודע זה ילדים קטנים אתה יש לך רגליים גדולות אתה עשו וכל הנשי שלך אתם אתם גדולים אפילו הולכים

לאט אנחנו אפילו צעד אחד לא עשינו אי אפשר אנחנו הולכים צעד קטן אתם כבר עשיתם צעדים לכן אתה תלך עד עד שאני אבוא לאדוני שעיר אני התנהלה לאיתי לאט לאט לאט לאט לאט לאט ואני התנהלה יתי לרגל המלכה אין מה לעשות ככה זה מה הוא פחד יעקב אומר מה אני אתן אותו עם הילדים שלי הקטנים אלו מה הוא רוצה הציד אנינה מיד אחי מיד עשו כי הרי אנוכי אותו למה צריך להגיד מיד אחי מיד עשיו תגיד מיד עשו אחי זה עשו עשו זה אחי פעמיים אלא

אם הוא לא מצליח בכוח הזרוע אז הוא הולך דרך האחווה כאילו הוא חבר כאילו הוא טוב מה לעשות להפיל אותנו ברוחניות חס ושלום זה הכוח שלהם הם יודעים איך להביא אפיון איך להביא כל מיני טכנולוגיות שעם ישראל יורדים להפיל אותם ברוחניות ואז נכנסים לבת ספר נכנסים איך הם ניצחו את ה בזמן בחנו בחשמונאים איך הם יכולים לנצח את עם ישראל מה הם עשו עשו בתי ספר זה מול זה בית ספר יש תמות תורה יש יופי עשו הם אין להם כסף הממשל לא נותן להם תקציב אבל

יש של של הגויים אוהו יש תקציבים כל ילד יש לו מחשב יש מזללות יש יש שמה חנויות אתה יכול להיכנס אתה יכול לקנות אתה יכול זה רואים כל מיני סרטים רואים כל מיני זה הילדים מקבלים מלבושים מקבלים אוו ילד רואה אחד מול השני מה הוא מבין מתפטר רוצה את זה מבין ככה הם עשו זה ככה הוציאו את כל עם ישראל מהדרך הנכונה ככה עושים זה צריכים לדעת ראשי הממשל שהם חס ושלום לא ק חו את הילדים שלנו דמיון אנחנו נגיד הקומץ שלנו יודע לשמור את הילדים

שלו משתדל ללכת בדרכי השם אבל מה יעשו כל עם ישראל הם לא יודעים את החיילים בגיל 35 לא יודעים שמע ישראל חיילים בגיל 35 לא יודעים לברך לא יודעים לענות אמן איזה בושה זאת אני סיפרו לי שהיה אחד בתוך ה בתוך הממד והוא לא רוצה לפתוח הוא פחד אמרו אנחנו צהל אומר טוב אני אגיד לך אני לא מאמין מפחד שאתם לא חשבל שאתם לא חמס מאיפה אני יודע אתם צל אנחנו צל אבל מי אמר שאתם צהל אני אגיד לכם פסוק תמשיכו אותו אומר להם אשרי האיש

אשר ך בעל צד רשעים לא יודעים להמשיך מודה אני לפניך מן החי וקיים לא יודעים להמשיך לא יודעים להמשיך שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד היה כמה אחדים ידעו אבל החיילים השר לא יודעים לא בושה וחרפה בגיל 35 לא יודעים מה זה שבת לא יודעים כלום מסכנים בטח שהם יעשו כך ביום כיפור הם לא מבינים מה זה הדתיים האלה מתפללים יביאו נשים ערומות יביאו זה ציאו ספר תורה אין להם בושת פנים מה הם חושבים הקדוש ברוך הוא יוליך אותם כך אז זה אני לא מקטרג אני

אוהב אותם צריך מה לעשות שראשי הממשל הם יבינו שטועים בחינוך טועים צריך לעשות חינוך לא אומר להם שייעשו מי יודע מה אבל צריך יהדות צריך יותר ש שדו קוראן אצל ערבים מה הם ה ערבים כולם מכבידים פה לא הכבידו מאיפה וראש הממשלה מדבר צריך כל הזמן להגיד בעזרת השם ברוך השם עכשיו בזמן האחרון כן אבל כל הזמן כל דובר צהל הוא מדבר הוא צריך להגיד בעזרת השם מה זה בושת פנים ברוך השם החיילים כולם איזה שירה איזה זמרה איזה שמה צנען איזה תפילות הכל טוב הם

רוצים הם רוצים הם מביאים הם רוצים לכן אנחנו צריכים לדאוג לזה שבעם ישראל הכל ילך כשורה שלא יהיה חס ושלום את כל הבעיות הללו השם מזכה אותנו אמרתי לכם היום זה פטירה של חכם שלום הדיה אוו בן סבטיה אומר הוא כשהיה ילד קטן האבא שלו עליו השלום רבי משה הוא נפטר שהיה בגיל שוש אמא שלו גידלה אותו וסבתה ככה לעשות כל מה שאפשר ואז בגיל שבע שנה לא היה מה לאכול הוא רצה ללכת קצת לעשות משהו שאמא של היה לה מה לאכול בא באו חכמים שם

דיברו עם העשירים אמרו להם אתם תחזיקו את היתום הזה חול הוא ילך לאיבוד ילך עכשיו כבר לעבודה איך ואז אם תרה שמה ה ידעו איך לחנך סמרו אותו ואז הוא הלך כמו שצריך הם שילמו את הכסף והוא הלך לללמוד תורה ויצא גדול המקובלים בשלום הדיה פרה פלאות הוא אומר שהרב שלו תמיד זה היה המלבים ה יודע כל המלבים בעל פה הוא היה פעם שבא איזה אחד חלב דיבר איתם ואמר להם כל מיני דברים אמר להם אמר להם אל תשמעו לו אמרו לו למה אומר זה גוי

זה לא יהודי אומר איך אתה יודע אומר בא עכשיו המלבים אמר לי באוזן המלבים אמר לי באוזן שזה גוי ראית פלא פלאות פה החכם יעקב אדיה הוא הנכד שלו אז הוא סיפר לנו שהוא היה בגיל שלוש לא הרגיש טוב שמה הוא טוב בבית חולים ו היו מספרים את הילדים אומר הרופא זה יום יומיים מת אמא שלו שמע את זה בא לחכם שללא לאבא של בעלה אומרת לו תראה מה ה אמר אמר לה לב שת הגלימה שלו בא לבית חולים אומר עמד חצי שעה והיה מתפלל מברך

אותו עד היום ברוך השם כם נתחי זה פלא גם היה לו מנהג שלדה כל יום שישי אחרי צהריים לפני שרקנים סגרו ויזרקו היה לוקח את כל הפרות קונה מהמהם גם שלא יזרוק וגם מחלק את הכל עניים אז לא היה פירות לא היה אנשים מה לאכול אז זה היה חשוב מאוד בזמנו שנחרבה עיר העתיקה שלחו את הרבנים לפה בשכונת הבוכרים הוא אמר אני לא רוצה אני רוצה פה בשכונת ימין משה אמרו לו פה לא טוב זה לא של חכמים אמר לו אני פה למה הוא אמר הסביר

לילדים שלו אומר פה כולם מדברים לדינו אני הלו לא לדבר פה אומר אני לא יודע לדינו ואני לא לא אדבר לשון הרע לא אשמע לשון הרע לא אדבר לשון הרע ככה זה פלא גם אתם יודעים שהרב שרעבי היה הלך היה הך ללמוד היה מלמד היו לומדים ב באיזה בית הכנסת נקרא גרוזים של גרוזינים היה שמה היו לומדים אחרי צהריים הרב שעבי גם הלך ללמוד אצלו פה כשעברו ממה העתיקה הוא היה אוהב מאוד את הרב פיקח גדול הרו היה רוצה שהוא ילמד איתם אז הבעל המקום אמר

אבל אין כסף בשביל לתת לו והוא אין לו מה לאכול עליו אמר יש כסף למה אין כסף אומר איפה כסף אומר משכורת שלי חצי אני חצי הוא ככה זה היה הולך חודשים שלמים ככה עד שהסתדרו אבל בינתיים חצי אני חצי הוא בני הוא ראה הבן שלו רבי עובדיה דיה ראה אותו בחלום אומר לו אבא מה הולך איתך אומר מה אני יכול להגיד לך אבל תדע לך בעולם הזה ידענו ללכת בדרכי החיים הנחנו עשינו קבעו עליי בית דין למעלה ידע להלך בעצרות החיים ככה אמרו עליי שלחו

אותי לגן עדן פה היה אתה רואה איפה בית הכנסת טורונטו היה איזה חדרון אחד סנדלר אחד היה גר שמה קראו לו לא זוכר את שמו לוי היה לוי לא קראו לו לוי הוא היה לוי והיה 10 שנים עם אשתו ולא הה ילדים ראה את חכם שלום כהן את חכם שלום אדיה אומר לו זהו הם שכנים אמר שהוא מתגרש בגלל שאין לו ילדים אמר לו לא שנה ה בא יהיה לכם בן אומר כן כבוד הרב כן לא להתגרש אתה מבטיח לי אומר כן שנה הבאה בא להם

בן מי זה הבן הרב חיים דוד הלוי היה הרב הראשי של לא לא פר פה של תל אביב אה קידש אה יופי הנה קידש אותו חיים דוד הלבי כן טוב הנה אמרתי לכם עכשיו נלך לשמואל אז זהו צריכים חזק חזק להסתדר כן לדאוג על הילדים לדאוג שראשי הממשל ידעו להגיד בעזרת השם כן זה אמת עכשיו יוצאים השבויים אבל לשות שבוים הלוואי שכולם יצאו צריך להתפלל חזק אנחנו פרק שמואל א' פרק ל פסוק א' ופלישתים נלחמים בישראל וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע אוי

ואבוי וידבקו ים את שאול ואת בניו וקוים את ונת ואת הבנד ואת קשוע בני שאול ו וכבד המלחמה שאול ממצו המורים אנשים בקשת ויחן מאוד מהמורים תפסו אותו אלה ש הצלפים האלה ויאמר שאול נוס אלי ש חרבך ודוקרני בה פן יבוא הערים האלה קרו והתעללו בי ולא אבנו שכ אליו כי רי מאוד ויקח שהו את החרב וייפול עליה איזה בושה איזה צרה גדולה ויר נוסך אליו כמת שאול וייפול גמו על חרבו וימות עמו וימות שאול ושלושת בניו ונושך אליו גם כל האנשים ביום ההוא יחדיו גם

כל אנשיו ביום ההוא יחדיו וירו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעברי ירדן כי נאסו אנשי ישראל כי מתו שלו בניו ויעזבו את הערים ויצו ויבאו פלשתים וישבו בהן הנה באו פלשתים ישבו באשדוד באשקלון בעזה ומה אחור פשי מפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלושת בניו נופלים בהר הגלבוע וכרתו את ראשו אוי ואבוי ויכו את ראשו ישיטו את כלו וש חובר תים סבים לבסר בת עצביהם את ואת העם וישימו את כליו בשטרות ואת גבייתו תקעו בחומת בת שן וישמעו אליו יושב יבש גלען את אשר

עשו פשתי לשאול ויקומו כל איש חין וילכו כל הלילה וייקחו את גבית שאול ואת גבית בניו מחומת בצן ויבוא יב ישרפו אותם שם וייקחו את עצמותיהם ויקברו תחת האש ויבשה ויצו מו שבעת ביבשה ויצו מו שבעת ימים מה זה שרפו את מה שרפו ולכו על כל דבית שאול גביות בניו מחומות בית שן למה צלבו אותם שם הבנת ויבואו יבשה וישרפו אותם שם בוא נראה מה אומר הפסוק לי כ לכ שרפו עליהם בגדים על הבשר על כי נסרח ברמה עלתה בהם לא שרפו אותם או על כ

שמישו יאמר אומר מצודות דוד כי הדרך לסוף כת ה שמישי המלך לבא להשתמש בהם מישהו שורפים על המלכים אז שרפו את קלית ה שמישו ואת העצמות קברו אותם עכשיו זה שמואל ב ויהי החרמות שאול ודוד שו מהכות את העמלק ויש לדוד בצק ימים שיניים או אולי זה שנתיים לא יודע אם זה ככ צריך לראות במפרשים התרגום אומר יומין תרן רק שני ימים לא שנים טוב נראה לאט לאט הגענו א' שיהיה בשורות טובות לעם ישראל משניות אה לפני כן תצה דקה ש מו ש אתה נתת ביום

שישי אם לא תיתן שניים שש כן עסו לוטר אפ יום היום שלוש חורש נתן ביום שישי נו פרק עשי הוב הרב הגדול בוקר שבוע טוב הר כן אתה לאט לאט תבוא יותר מוקדם אתה החרת שעה חביבי יותר משעה האישה פר פרק י משנה א' האישה שהלך בעלה ממדינת הים רחוק בא ואמרו לה מת בעלך ואז ונישאת יכולה להתחתן על פי עד אחד ניסת תצא ואחר כך בא בעלה אוי ואבוי היה טעות תצא מזה ומזה גם בעלה ראשון גם בעלה שני צריכה גת מזה ומזה ואינה לא

כתובה ולא פירות ולא מזונות אפילו לוותה ואכלה לא מקבלת ולא בלאות לא על זה ולא על זה אם נתלה מזה ומזה לקחה תחזיר הבלד ממזר מזה אומזה אוי ואבוי ולא זה וזה מטמאין לה ם כהנים אסורים תעמוד לה בקבורה ולא זה וזה זכן מציאתה ולא במעשה ידה ולא בהפרת דריה היייתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה ובת לבי מן המעשר ובת כהה מן התרומה באיין יורשין של זה ויורשי שלזה יורשין כתובתה ומתו אחים של זה ואחים של זה חולצים ו ממים ויוס אומר כתובתה נכסה בעלה הראשון

רבי אלעזר אומר הראשון זכי במציאת במעשה ידיה פר נדריה רבי שמעון אומר בתה ועתה חים של ראשון פותרת צרתה ום לד ממנו מזה ואם ניסת שלו ברשות מותרת לחזור ו משנה ב' ניסת על פי בית דין לא היה שם אלה ד אחד אבל באו בדין אמרו לה בסדר תצא מן הראשון ומן השני אבל פטורה מן הקורבן לא נישאת על פי בית דין תצא וחייבת בקורבן יפה כוח בית דין שפוטרה מן הקורבן ארוה בית דין להינשא והלכה קלקלה היייתה אלמנה ונישאת לכהן גדול חייבת בקורבן שלא יתרו

אלא לינשה אבל לא לכהן גדול למי שאסור לה בסדר הגענו משד ג גמרא תפילת בית המדרש בעזרת השם שיהיה ישועות הכל הולך לפי המעשים שלנו קדוש ברוך הוא כשמת אמן שתתני ישראל אנו באים ור כמו שכתוב גת בו יומם ולילה שך יון שמיים וארץ אז בעזרת השם כל הלימוד שנלמד זה נשמת כלל מתי ישראל בפרט דו נשמת הנשמות הטהורות החיילים שנפלו קידוש השם וכן כל אותם קדושים שנרצחו נבחו ביום שמחת תורה לרפואתם של כל חולי עמו ישראל פל רפואה שלמה של החיילים שנפצעו במלחמה ש ישת

להם רפואה שלמה מן השמיים גם יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יחזר כל החטופים ובתיהם חיים טובים שלום בריאים ושלמים אמן אחנו כל בית ישראל נתונים בצרה ובשביה עומדים בין בים בין ב בשע מקם ירחם עליהם יוצא מצר רחה מהאפלה ור שמוד גולה אשת בעגלה ובזמן קרב נמר אמן כן אז היום גם הלימוד נשמת חי ישועה בן מסעודה ברוח השם תניחנו בגן עדן כן רבותיי לפתוח את הדף היום בעזרת השם היום אנחנו דף כד הלימוד לרפואת שושנה שוחת בת מרים השם ישמרה ולהצלחת סטר בת איריס ו

גם כן משה בן תהר השם ישמור אותם צליח אותם בבריאות ובשמחה אנחנו נלך לדף כג עמוד ב למטה במשנה כן רבי יעקב אומר לי למטה במשנה ככה נעשה צ מושה פתחת או שאני אחכה לך לא אנחנו למדנו שוד שור סליחה נעשה מועד על ידי שנגח ג פעמים אז משלם נגיחת נזק שלם אבל תם משלם חצי נזק איך עכשיו אנחנו צריכים לדעת מתי נעשה השור מועד ואם הוא נעשה מועד מתי הוא חוזר להיות תם תמיד אפשר לתקן איך אפשר לחזור ולהיות ילד טוב איך הוא יהיה שור

תם איזה הרותם כלומר איזהו שור שהוא כבר היה מועד נגח ג פעמים וארבע וחמש ואפשר עכשיו שיעזור להיות שור טם ואיזה מועד קטע שור גיל נהפך להיות מועד מבררת הגמרא מועד כל שעידו בו שלושה ימים התרו בבעלים של השור כל יום במשך שלושה ימים השור נגח יום ראשון תרו בבעלים תשמעו השור שלכם מפריע הוא נגע היום בן אדם כמעט מת תדעו לכם עכשו כך יום שני עוד פעם באו מטרים בבעלים עוד הפעם נגח יום שלישי עוד הפעם יום רביעי כבר נעשה משלם נזק שלם אם נגח

השור חייב הבעלים שלו לשלם נזק שלם בטם איך הוא יחזור שור כזה להיות שור טם שיחזור בו שלושה ימים על ידי שבמשך שלושה ימים כלומר ישיש שבר הוא רואה שברים מלטף אותם לא נוגח אותם עושה איתם שלום שאל אותם מה שלומכם והוא לא נוגח עוזב אותם עוד פעם ראה שור עוד פעם לא נגח עוד פעם יום ששה ימים ראה שור לא נגח שלושה ימים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר מועד שהעידו בו שלושה פעמים אפילו ביום אחד נגח עשור שלושה פעמים טרוק בו בכל פעם בבעליו

הרי זה מועד ביום אחד לא צריך שלושה ימים כמו שאמר רבי יהודה ותם קושיות תינוקות ממשמשים בו ואינו נוגח אתה יודע תינוקות היו מלטפים אותו איפה הקרניים שלו מפריעים לו זה מפריע זה מעצבן והוא לא לא נוגח עושים לו אדום עושים לו ירוק מסרטים אותו בין הקרניים באים אתה יודע תינוקות זה לא ילדים קטנים זה כמו אלה גדולים נחשבים תינוק אתה מבין עושים מעשה תינוקות זה התינוקות זה לא כן יש ילדים גדולים נשים תינוקים הם יודעים להכין מלבין שיכינו נראו בבי הנה מ שיחזור שלושה רשי

אומר שלושה ימים שורש שברים בינו נוגע חזר תמותו שלושה פעמים אפילו ביום אחד כן גמרא מה תעמ דרבי יהודה רק לאחר שלושה ימים נהייה שור מועד אומר כתוב בתורה אמר ביה מהפסוק תמול חד מתמול תרה שלשום תלתה ולא ישמרנו בעליו את נגיחה רביעיית כתוב בתורה או נודע כשור נג מתמו שלשום ולא ישמרנו בעליו שלם ם שור תחת השור תמור חד זה עבר עליו יום אחד מטמון תראה הריבוי מטמון דורשים שעבר עליו עוד יום נוסף שלשום תלתה הנה עבר עליו עוד יום נוסף שנגח שלושה ימים לשלושה

נגיחות על זה נאמר ולא ישמרנו בעליו אתן נגחה רביעית אם לא שמר רבי עלי נגח אשור נגחה רביעית חייב לשלם נזק שלם הנר ש אומר אם לא שמרו נגע נגחה רביעיית משלם מעליה נזק שלם אבל השלישית פלגן נזכה וד משלם רבה אמר תימון מטמון חד המילה מטמון אותו דבר זה יום אחד זה לא אין לא טמון מטמון לא דורשים שלשום תראה ולא ישמרנו העדנה זה מנגיחה השלישית ואז חייב לשלם נזק שלם כמר כבר בנגיחה השלישית משלם נזק שלם רבי וד רבק כרה מסביר אותו ורבי מאיר

מה הטעמה למה לא דורש את הפסוק כמו רבי יהודה שור נהיה מועד אחרי שלושה ימים נתניה אמר רבי מאיר זה לא דוך דף זה עמוד הבא אה אצלו צריך כן בסדר כן טוב שאתה מדריך אותו נתניה אמר רבי מאיר רחק נגיחות חייב כר נגיחות לא שכן אומר רבי מאיר אתה יודע אי ללמוד את זה מה שאני אמרתי בפעם השלישית כבר משלם יש מקל חומר אם באופן שרחק נגרות על פני שלושה ימים נשא מועד חיב נזק שלם כ נגיחות הכוונה אה שנגח שלוש פעמים ביום אחד לא

כל שכן שנשא מועד חלם כמו שאמרתי זה חוזר על יום אחד שלושה ימים או יום אחד דעת רבי ביום אחד אם רחק נגח אותיו שלושה ימים נעשה מועד ביום אחד לאקו שכן שקרם נגיחות אמרו לה זוה תוכיח שחקה ראיותיה טמאה קרבה רותה טהורה את מביא לו ראיה מזוה אתם יודעים יש בטומאת הנידה יש קודם כל אישה שרואה דם שבעה ימים של הראשונים זה טומאת נידה מה דינם דינם אז אז היום לא כך אז היה דינה ראתה יושבת עליו אם ראתה יום אחד יושבת על זה בימי

נידתה יושבת שבעת ימים אפילו ראתה שבעה ימים לא חשוב הא יושבת זה נקרא שבעה ימים כבר וביום השביעי היא בודקת את עצמה שאין יותר והיא טובלת והיא טהורה אחר כך בא אחרי השבעה ימים האלה בא 11 ימים שבין בין בין נידה לנידה זה נקראת זווה חצ ימי זיוה בימים האלה אם רואה יום אחד שומרת יום כנגדו רה עוד יום שומרת יום כנגדו אבל אם ראתה שלושה ימים רצוף נקראת זו גדולה וצריכה שבעה ימים נקיים ככה הדין שלה אבל אם ראתה ביום אחד זה נחשב ראייה אחת

ראתה שלוש פעמים ביום אחד נחשב ראייה אחת לאנ את הזבה גדולה ככה הדין שלה מ שכן הזכר לא הזכר ראה ביום אחד שלושה נהיה זו גדול אבל אישה לא עכשיו הגמרא אומרת א אמרו לו לרבי מאיר מתה משלם קלח חומר זבה תוכיח הכל חומר לא נכון למה רחקה רותה תמאה אתר אם ראתה דם משך שלושה ימים תמא זבה גדולה ואישה כי יעזוב זוב דמה ימים רבים ימים שניים רבים שלושה כרבה ראיותיה ראתה אדם שלוש פעמים באותו יום טהורה אתר טהורה מטומאת זבה גדולה היא רק זבה

קטנה כומ שומרת יום כנגד יום חנסה אמר לה אן אמר לה רבי מאיר אי אפשר להוכיח מדין זבה למה הרי הוא אומר בזאת תהיה טומאתו בזובוב לגבי טומאת זו זאת תהיה טומאתו בזוועה היא למה כתוב בפסוק שלוש פעמים זוב לומדים לזו לאחר שלוש ריות בזאת דורשים תלה כתוב את את ה זב בראיות ואת זבה ה ב ימים אז לכן זבה רק אחרי שלושה ראיות במשך שלושה ימים נצבה גדולה עזב עצמו ביום אחד שלוש ראיות אבל גם בי שור מועד ישלמו כלח עומר זה לא אותו דבר

שמה זה גזירת התורה יש פסוק פה לא זב ריות ר ראשי נכתב בעקר זוב תלותה זמני כתב טומאתו היא בנך שלושה וטמא הכתיב זאת דמשמע אין לך אלא מה שכתוב בו זו בראיות ולא זוה בראיות זבה בשלושה ימים אבל ראתה אז הגמרה שואלת אז לכן אי אפשר להביא ראיה מזווה למה זה התורה אמרה הגמ אומרת ממן די וזאת למעות זבה מריות וזאת זה למעד זוה מריות שדווקא זו ראה שלוש ריות באותו יום זה נסה תמ גדול צריך שבעה ימים זוה לא מי אמר אמה למה עו

זו מימים אומר אולי אני אגיד לך גם זו זה בא למעד שרק על ידי שלוש ריות ביום אחד נהיה לזו אבל אם היו שלוש ראיות במשך שושה ימים הוא לא זב אולי זה בא למעט אותו הוא כמו זבה ה ז קטן לא ז גדול דווקא אני אגיד לך לא דווקא אם האא זוה ראתה בשלושה ימים ניתנת זבה גדולה זו ביום אחד נהיה זו נהייה זב גדול אני אגיד לך אבל זה בא למעט אבל אם ראה יום ראשון יום שני יום שלישי הוא לא נעשה זב גדול

דווקא ביום אחד שראה נעשה זב גדול אבל אם הוא ראה לימים לא נעשה זב גדול כמו זבה לא אין דבר כזה אני אולי זה בא למעט ואנחנו יודעים את הדין לא גם אמר יום ראשון יום שני יום שלישי שלושה ימים אחד אחרי השני נעסה זו גדול ממ ד בזאת ז מראיות אמ למעוות זב מימים שעל ידי שלושה ראיות ביום אחד נהיה לזו אבל אם שלושה ראיות בשלושה ימים הוא לא זב אמר כר שים לב טוב איתי חביבי אמר כר וזב את זובו לזכר בין הנקבה מכי

זכר לנקבה לומדים בהיקש מה נקבה בימים אף זכר בימים לא תחשוב רק ביום אחד כמו זבה במשך שלושה ימים תתמה גדולה כלומר זווה גדולה וצריך שבעת ימים גם זכר נעשה בימים לא רק שהוא נעשה ביום אחד אלא גם שראה שלושה ימים רצופים כל פעם אחת גם נסה זב גדול לקיש הגמרא אומרת למה לומדים בקש דין זכר מדין נקבה לקיש נקבה לזכר נלמד בקש דין נקבה מדין זכר מה זכר בראיות אף נקבה בראיות כמו זכר נעשה זה בשלוש ראיות אפילו היו שלושת ביום אחד גם נקבה ראתה

שלושה ביום אחד תהיה שפה גדולה אומר לא אי אפשר המד רחמנה וזאת שלא נשת זוה בשלוש ריות ביום אחד בי זאת ומה ראית למה אתה רואה לרבות קד שזכר נעשה זהב על ידי ראיות בימים שונים וזאת למעד את הנקבה אולי תדרוש להפך מקשת תרבה שנק בנס זבה גם דריות ביום אחד וזאת תמעד שזכר נאסר זהב לא נעשה זב על ידי שלוש ימים כמו שדיברנו הגמ אומרת לא מסברה כה בראיות מעת ראיות כה בראיות ממעט ימים אי אפשר לומר כך אומר יותר מסתבר ללמוד מהפסוק וזאת שהוא

עומד בראיות מדבר על ראיות הז מסתבר במת ראיות בא למית שנקבה ו נסת זבה על ידי שלוש ראיות ביום אחד זה אבל אם מסתבר לומר שפסוק כאה בראיות למעט זה אי אפשר אי אפשר להגיד דבר כזה בא למעי ש לא נעשה זב על ידי שרה בשלושה ימים אי אפשר תנו רבנן העיקר שאי אפשר ללמוד מהמהם כי זה גזירת הכתוב העיקר זה העיקר שזב ביום אחד נעשה זב גדול וזבה וגם בשלוש ימים נעשה זב גדול וזבה רק בשלוש ימים לא לא אז לכן אמר לו ז ב

תוכיח ש כ ותה תמאה וזה לא דומה לשור הגמרא שואלת לא תנו רבנן איזה הוא מועד אמרנו איזה שור מועד כל שעידו בו שלושה ימים זה אמרנו ככה זה דעת רבי יהודה ותם איך זה תם שיחזור לתמותה עד שיהיו התינוקות מש ממשמשים בו ואין נוגע ממשמשים ו בין הקרניים מצינים אותו ואפילו ביום אחד כבר ביום אחד משמשו לו עשו לו אמבוש ועשו לו בלאגן ומשמש לו משמשו משמשו משמשיה עעם משמיש ו ולא נוגע זה חזר להיות תם דברי רבי יוסי רבי שמעון אומר מועד מה זה

מועד כ שעידו בו שלוש פעמים שנגח שלו אפילו לא היו שלושה נגיחות ביום אחד ולא אמרו שלושה ימים אלא לחזרה בלבד שיחזור לתמו צריך שלושה ימים אבל לעשות מועד נגע שלושה פעמים ביום אחד והעידו בו זה נעשה מועד אמר רב נחמן אמר רב אדבר אהבה הלכה כרבי יהודה במועד שור נעשה מועד רק אם נגע משך שלושה ימים למה שהרי רבי יוסי מוד לו זה אחד בבריתה הודה לו והלכה כרבי מאיר ביתם ששור חוזר ל תמותו על ידי שיתגרו בו תינוקות ביום אחד הוא לא נגח אותם

לא עשה בעיות היה ילד טוב גמרנו חזר להיות תם שהרי רבי יוסי מודה לו אמר לרב לרב נחמן ולמה אמור הלכה כרבי מאיר במועד למה אתה אומר הלכה כרבי יהודה במועד ו כרבי מאיר בתם כדעת רבי יוסי לממון הפוך הלך כרבי מאיר במועד שנעשה מועד על ידי שלושה פעמים שנגע אפלו ביום אחד שר רבי שמעון מודה לו רבי שמעון מודה לרבי מאיר והלכה כרבי יהודה בתם שחזר לת מותו על ידי שלושה ימים שהרי רבי שמעון מודה לו תביא את רבי שמעון בר חי מה אתה הולך

עם רבי יוסי אמר לי ענק רבי יוסי ספיר רבי יוסי מקו יש לו ראיות וטעמים מדבריו עד הסוף ולכן אני סובר כמותו מה אני מוקו עמו שהדברים שלו ישרים ונכונים ומובנים רבי שמעון ברכ לא ישרים ונכונים גם גם בעיה להוא זה צריך ללמוד קבלה לא יכול בעיה להוא ששה ימים ח שלושה ימים דקנה ליעוד ליעוד תורה או לייעוד גברה מה שאמרנו שור שנעשה מועד על ידי שנגח במשך שלושה ימים מה צריך שלושה ימים שודי תורה תורה את השור נעשה מועד מחז לנגוח רק אם נגח בשלושה

ימים אבל אם נגח שלושה פעמים ביום אחד לא נעשה מועד או ליהודי גברה רק אם תרו בבעלים בשלושה ימים שורון ולא שמרו פעם רביעית חייב לשלם נזק שלם האם למי העדות ודי תורה איוד גברה שטרות בעלים שלושה ימים אומר למה קמינה שש לתה כד בחד יומה באו שלוש כיתות זוגות עדים ביום אחד כל כת מעידה בפני עצמה שהשור נגח ארת ליוד תורה מעד נשא שור מועד אמרת ודי גברה לא נשה מועד די עדותם ממר אמר אזוק מדובי מה מה אומר רק עכשיו הדובי אשקו הי מה

אוכל לעשות עד שאני אזמין דלת אחרת ועד שאני אזמין שומרים ועד שאני אשה היום אמרו לי אז אנחנו עד בינתיים נגע עוד פעם מה אני יכול לעשות זה לא בידי בשלמים יום אחרי יום שנס הבן אדם אם העידו בו אז יודע בית דין אמרו לו תשמע היום הדים עליו אומ תשמע מחר תסדר את העניינים יש לך יום אחד לסדר תלך ליצחק הביא לך יש לו חברים מהפרחים הביך שו לשים חבל ואם נמרר וד עכשיו תפוס אותותו לא תמיד אפשר לתפוס אותו מיד זה לוקח אתה יודע

לתפוס אותו בחבל גם אתה יכול לקחת ממנו חלב ממנה בטח אתה יודע למה אזמה להביא עוד מים עכשיו כוון שיש בזה נפקה שהסתפק אז למה צריך שלושה ימים בשביל השור או בשל הבעלים מי ת שמ ת שמ אן אשור נעשה מועד עד שיעידו בו בפני בעלים ובפני בית דין למה כתוב בתורה והועד בבעליו אתה רואה צריך בית דין בשביל לקבל את העדות תראה תוספות וועד בבעליו אבל העידו בו בפני בית דין ושלא בפני בעלים או בפני בעלים ושלא בפני בית דין אינו נשה מועד עד שהעידו

בו בפני בית דין ובפני בענים גם זה גם זה שניהם אפ כוב העידו הוא שניים בראשונה שני עדים שנגע שורו פעם ראשונה ושניים בשנייה שני עדים בשנייה שני עדים בשלישיית הרי כאן שלושה עדויות עכשיו אם בטלה אחת מהן לא בתו עדיות אחרות חייב נגרעות שעידו חצי נזק והן עדות אחת לאזמה כלומר גם לא נעשו אבל לא נעשה מועד אלא על ידי שלושה עידות יחד אז לגבי דין הזון נחשבות כל העדות עידות אחת כמו שחשבה יתה תברר תבאר הנה נמצאת כת ראשונה זוממת אין כאן שתי עדויות

הרי כאן שתי ודיות נשארו רק שני זוגות עדים כשנים זהו זה והוא פטור כלומר פטור מלשלם נזק שלם אלא חצי נזק והן פטורים העדים שהוזמנו הראשונים פטורים מלשלם הבעלים את החצי נזק הנוסף שזב מו לחייבו למה לא על פי דותם נעשה השור מועד אלא על פי עדיות אחרות הכלל הוא שאין העדים משלמים מממון עד שיזמו את כולם ככה זה נמצאת הכת שנייה זוממת עכשיו גם כת שנייה נמצא זוממין הרי כאן עדות אחת שלא הזמה ואז כן הוא פטור והם פטורים נמצאת כת שלישית זוממת כלומר כל

ה העדות שעל פיה נעשה שור מועט כולם שקרנים וזה שקר דיברו ולא היה ולא נפר כולם חייבים בחצי נזק את תשלו מה הם רצו לחייב אותו חצי נזק שייתנו חצי נזק למה על על הנגיחה המה לא מחייבים אותו לא למה הם יידעו שהוא נגחו הוא לא נגח זה זה הכוונה נגח תמה חצי נזק משלם שלוש דים רצ לות בתור מועד עדיין לאנ לא הם כשבאו אלעיד אמרו נגע אז זה חצי נזק צ עוד פעם נגע השלישי גם שלישי עכשיו נסא משלם חצי נזק פעם הרביעית יהיה

שלם רשי צריך רשי על זה הנה וועד בבעלה ואין עדות אלא בבית דין הרי כאן שלושה עדויות שאם בטה אחת מהן בטו שתיים שלם עליהם חצי נסק ולא בתלה הרי הוא מועד והן עדות אחת לאזמה שהרי ד שלושתן הוא מועד אכך עדות אחת הן לכך שאם נמצאת כת הראשונה זוממת הוא פטור מלשלם על הנגיחה שלישית אלא חצי נזק והן זזו ממין פתורים מתשלומי נגיעה שלישית אף עלפי שהן היו גורמים לה לא לשלם עליה נזק שלם טורין שאין העד שאין העדים משלמים ממון עד שו זמו כולם

כולם חייבים לשלם החצי נזק של הדעת נגיעת שלישית בין כולם וצד תמות משלמים שני עדים אחרונים שעידו עליה עכשיו בוא נמשיך הרב כל אחד משלם חלק עד שמגיעים לחצי נזק או ש או שכולם ביחד משלמים חסי למה כש זמק כולם ביחד שו כל אחד משלם חציש זמן מהז כמה הוא ה כמה הוא היה צריך שלם אם הוא ההלם נגיד 10 שקה מתחלקים בע אי אמרת ממשיך י אמרת לייעודי תורה שפיר אם אמרת צריך שלושה ימים שבקש עידות אחת עניין הזמה הרי לצד זה ניתן לעשות את

השור למועד על ידי שעידו כל ה באותו יום ממילא מובן שאם העידו שלושה קיות ביום אחד אז דממו יחד לעשותו מועד ולכן אין העדים הראשונים יכולים לטעון שממו לחייב אותו רק חצי נזק חייב להיות הם באו ביום אחד שלושה כתי עדים השקרנים האלה רצו לחייב אותו שישלם נזק שלם אלאי אמרת ליעוד גברה שצריך שלושה ימים צריכים העדים לבוא בימים שונים ואז ליהודי גברה למה שלושה עדיות נחשבות לעדות אחת נין הזמה ומונח הדים הראשונים נן מה עינ דת שלושה ימיו דלה מה וכי אנחנו ידענו שאחר שלושה

ימים יבואו עוד עדים שנגע ממילא על ידי עדנו יהיה אשור למועד מאיפה אנחנו יודעים אנחנו לא זממנו רק חצי נזק אלא מוכרח מפה שהטעם שצריך שלושה ימים בשביל שהשור יהיה מועד לא את הבעלים אמר רב אשה אמרתה נשמעת כמ דרב קנה אמרתי מה שנאמר בשות את הספק לפני רב קנה ואמר ליעד תורה ולידי תורה מניחה אוכי עצד הזה שנמר שצריך לשלושה ימים בשביל שהשור יהיה מועד ממילא יכולים לבוא העדים להעיד באותו יום מניחה איך זה מובן שמחייבים את כל העדים שוזו על חצי נזק שנסב מאחר

שנעשה מועד על פי עדותם ומרו אנח בתראה יכולים העדים האחורים לומר אנן מנ ן דכל דקא בדינה לסודה בטרה כתו פ אנם כל אלה שבאו היום לבית דין כולם באו על ה אין להם מה לעשות רק על השור לא ידענו שהוא כזה מופרע נגח פה נגח בסנהדריה נגח בכת אמון מאיפה אנחנו יודעים איך הוא רץ כל כך מהר מאספן לפה ביום אחד נן ענן לחיוב גברה פל גניס ק הינן אנחנו זממנו לחייב את הבעלים רק חצי נזק זה הכל מאיפה ידענו שיבוא קמן מה מתרצת דקם

רמזה רמוזה לפי הצד הזה צריכים להעיד כולם ביום אחד אפשר להעיד את ה להעמיד את הבריתה שמכוח המעשים שלהם של העדים זה ממול לעשות השור מועד אתה רואה בפי האופנים הם שבאים הם אנחנו יודעים שהם זממו את הכל כם רמזי רמוז הם רומזים הראשונים לאחרונים שהעידו וכולי אתה מבין כל מיני רמזים שהם רב שה אמר כשבאו ריצופים העינים באו יחד לבית דין זה אחר זה אבינה אמר ומכירים בעל השור ואין מכירין את השור העדים האחרונים אומרים שראו שור מהעדר של בעל הבית שנגח אבל לא יודעים

איזה שור ונמצאים זוממין זה מוכרח שז ממו לעשור את השור למועד למה חצי נזק לא ניתן לחייב בלי שיודעים מזה השור איך אלא איך היא מעדלה אם הם לא מעדים מיהוא השור שנגע איך זה ממו לעזות את שורו למועד לא מכירים אתור לא יודעים מי זה מבין השברים אומר דאמר תורה חנה אלך בקרך אתה יש לך בעדר שלך צון אחד איזה שור אחד נוגע ור בקרה אתה צריך לשמור כל הבקר שלך כל הספרים שבער אתה צריך לשמן אותם זה מכירים בעל השים את השור זה מתרץ

הם באו רצופים כל העדים באו יחד כן אה זה רב השר רבינ אמר ב מקריאים בעל השור העדים האחרונים אומרים שראו שור מהעדר של בעל הבית שנגח אבל לא יודעים לאיזה שור ואז נמצאו זוממין באופן כזה מוכח שהם זממו לעשות את השור למועד למה חצי נזק לא ניתן לחייבו ולא יודעים ש מי הוא השור אז רצו לעשות השור רק רק נזק שלם אפשר לחייבו חצי נזק אי אפשר לחייב אותו הם לא יודעים מי זה השור אי אפשר לחב אותו של אפשר אם לא ד כן נזק

שלם אפשר מעליה כן זה לא שואלת א איך עד אלה הם לא מעידים כן דמ ור אז פשט לו שזה ודאי ליהודי תורה ולא ליהודי גברה נפשט בעיה להו הרב פשט נכון שזה עדיין ב עדיין לא יודעים לא הנה פשט לו ודאי שזה עודי תורה תראה תוססות וס עוד תיקון עכשיו אחרי שהם העידו באמת ובא על השור ש בבקר שלו ובש השור הלך בנגע שלוש עוד פעם פעם רביעית משלם נזק שלם בעיה להוא המשק לבו של חברו בחברו אתה מבין גירה את את כלבו של ראובן

בשמעון זה היה יהודי אחד קראו לו שמרל והוא גירה את השור של ראובן בשמעון מה הוא הגמרא מבארת משסה ודאי פטור אך בעל הכלב מי מש זה שגיר את הכלב אין זה אל גרמה בן זקין ולכן פטור לא הזיקו בידיים גרם לו שהוא זק על ידי הכלב ככה רשי אומר יכול להגיד לא ידעתי שהוא ישוך לך שמתי או ילדך מה הייתי בטוח שהוא ישוך לך ידעתי מש ודאי פטור בעל כלב מ ראובן בעל הכלב חייב או לא מרצ אמר אני מה עשיתי אני לא גרתי הרי

לבי גירה את הכלב מה אני יכול לעשות ודמה אמרי דעת בלב ומסה לא לך שהוא יהיה ידעת אם משסים אותו הוא שומע הוא יודע לנשוך יפה אחר כך אז היית צריך לשמור אותו לא משאים כלב כזה בלי בבה מחסום מאיפה ידע שלו הוא ידע שהוא נושה אז מה השאלה מה הספק אם יודע שהוא נושה אז מה אתה מסתפק ש לו רש אז ודאי הוא חייב בע על הכל שים לו רשת אז ודאי חייב מה הספק זה השאלה אני מ את הצד השני של הספק למה פטור

הי אתה יודע שהוא נושך שים לו ר עוד אמה בזרת השמה עם שיהיו התינוקות אמרנו במשנה בשיטת רבי מאיר שור המועד חוזר תמותו איך היו התינוקות ממשמשים בו ואינו נוגח בין הקרניים שלו כן הנוגח חייב אם נגח אותו שור אחר שגרו בו התינוקות אפילו שאם הזיק אחרים גירו אותו חייב אז יוצא כמו הצד השני של הספק אומר אמר רביה מקטני נגע חייב דין מה הנגע לא אבתם וב ג ח אולי באמת אני שואל אותך אם נהייה טם או לא אני כ אולי אם נגע לא נהיה

טם אבל גם לא אבל לא חייב מי אמר שחייב אתה שמה טוב נראה מקום אחר בסנהדרין שישה בו את הכלב ששה בו את הנחש פטור מה אליו פטור מששה וחייב בעל הכלב אז אתה רואה כמו הספק השני אומר לא אם ה פטור אף ה משסה גם בעל הכלב פטור גם המשה פטור אפילו שהוא עשה מעשה גם בל הכ גם בעל הכ גם המשה אז גם בעל הכלב פטור אם אני אומר לך גם ה משסה מה דין בעל הכלב ד פטור לא רק המשה פטור גם בעל

הכלב פטור אמר רבא תמסה לומר הנה המשה כלבו של חברו בחברו חייב בעל הכלב חייב שס הוא בעצמו גרה אדם את הכלב בעצמו והכלב הזיק לו לעצמו או הזיק לחברו נשר הכלב אתה משסה אתה משסה הוא בעצמו של הוא גירה את הכלב זה כלב של שמר ובא בן אדם שישא בעצמו את הכלב נש אותו והכלב נשך אותו עכשיו הוא רוצה מבעל הכלב שישלם או יופי ממה פטור פטור מה הטעמה כל המשנה הובא אחר בשינה בו פטור כיוון שהנזק ששינה כילה גירה את הכלב וואש אותו הכלב

פטו אפילו שבא על הכלב הוא שינה ובא זה שישה בו אז זה פטול למה הו שינה וזה שינה איפה אנחנו אמר רפפה לרבה איתמר משמ דרש נקיש כבת הלכה בשם רש נקיש סובר כמותך מה קיש שתי פרוות ברשות הרבים אחד וצה ואחד מהלך בעתה נכד בבוצה פטורה הבע פטורים הבעלים מנש נזק למה הפרה שינתה הבוצה שנתה מה את ובצת באמצע רשות הב באמצע רשות הרבים הרבים אבל בעתה רוצה במלכת חייבת למה גם ר שנקיס סובר שאם הניזק שינה פטור המזיק משלם אמר הנב ה וב מחייב

נה אני הייתי מחייב בעל הפרה המהלכת דמרי הת לך שותה לסגה עלי לבעות במלך בת לך רשותה אתה מותר לך פרתי רבצה יש לך רשות לפרה לעבור עליה אבל מה פתאום היא בועטת יש לה ריש לבעות כיון שבעטה חייב רצה להוכיח לו ומה סתר לו לא הבנת מה רצה להוכיח קודם וכיח מה רצה להוכיח בפשט של הגמרא כן מבחן עכשיו היום למדנו מה זה מועד מה זה תם אתה שומע יש מועד כל הזמן אתה שומע אותו שואל שואל שואל זה נקרא מועד זה בשלושה ימים איום

אחד גם שלושה ימים גם יום אחד מועד טוב אבל זה מועד מלשון מועד ן רבותיי מבחן נפתוח את המבחנים שואלים אותי אני אמרתי אם אני זה בפטירת רבנו הקדוש אני לא יודע עדיין עדיין לא יודע אני אגיד אני רוצה מפחד שאני לא עושה טעות שיגידו שאני בא אני אשתדל לבוא אם הספקתי כן בזכות מה אדם זוכה נ בית שבתים שהם יוסף וסכר נרמזים בשור ובחמור על ידי צחר זוכים תורה ש רגל השור חמון ז רחם זורעה על כל צדקה תורה גמילות חסדים לה לא צלקה אלא

גמילות חסדים אז מה הרב זה ה לומד על מנת ללמד זה התשובה תורה וצדקה תורה וף כמל כילה כיוסף כילה תוסיף גמרתי שאלה שנייה צרורות מה הוא האם משלם חצי נזק או נזק שלם אומר תן דוגמה אתם יודעים זה הבהמה דרכה דרכה על איזה אבן והאבן טז זה הזיקה האבן ההיא הלכה והזיקה אז זה משלם חצי נזק ולדעת חו שלם לא בעתה בעתה זה בעיה יופי חתיכות זה אותו דבר כן רק ברשות הנזק ק של הנערה נערה מהה כן אבלל של ה ות כמה קטנה לא

תשים אותה הלך ג חמור של ראובן שנער ו ש עירה נערה כתוב נפל כלי של שמעון ונשבר ולא נגע בו החמור כן בגופו כלל האם ראובן חייב לשלם לשמעון זה נקרא צרורות חצי נזק צרורות בהמה שקשק שה בזנבה ברשות הרבים והזיקה בעל הבהמה חייו שישה חזק ח למה חצי לא זה כמו רגל ברשות הרבים פטור זה רגילה מה היא כל הזמן מקשקשת בזנב מה זה חזק חזק אח אה כן לא פוב לאקה לקשקש לכן פ כמו רגל מה הניח כסותו ברשות הרבים הובא בהמת חברו והזיקה

הכסות האם חייב בעל הבהמה או מדוע זה מחלוקת חיב פור מה המחל תגיד מי אמר ככה ש לרב פטור לשמור אן חייו כן אני הרבה פעמים ראיתי ציון משה הוא עוזב את את המעיל שלו בצד ברשות הרבים והוא הולך לאיזה מקום וחוזר אף אחד לא נוגע בןכ באצ וצה כסת לנוח חם מדוע מדוע ר שינוי שינוי לר פטור שינוי שמעו איזה דרך לא לא אומר ל סוך מה עבד ברשות הרבים זה לא הסיבה נכון ס מהעבד כן הדר בחצר חברו שלו מדעתו ואותו שדר לא עשוי

לשכור דירה הוא בא לחצר לא עשוי להזכיר האם חייב לשלם נכון זה נהנה וזה לא חסר לא נ הוא זה לא נהנה וזה חסר זה נה וזה לא הוא מלכלך לו את כל הקירות כתוב לא נ גדי נו אז מה הר זה מחלוקת לא לא פטור לכולם פטור פטור פטור מה זה חנק עוד שנייה תביא חנק אותנו כמה צבאי חלק כן כן בסדר גדי הרב דן פה רואה בסדר גל גדי תרנגול זה ג'יג'י אם אתה לא יודע תרנגול שקפצו מ או זה מלמטה למעלה זה רק

בגדדית יודעת כזה דבר מלמטה למעלה והזיקו האם חייבים לא לא רק חצי נזק תגיד זה מלה ל מה אתה רוצה זה זה מי עושה מלמטה למעלה זה כמו קרן לא אבל תרנגול נכון הוא עושה אתה שומע תרנגול יש הבדל בין גדי לתרנגול תרנגול הוא קופץ מלמטה למעלה תרנגול הוא אמר מה שאמרתי זה הכלב הגד כן תרנגול חייבים כן תרנגול תרנגול אגל יכן 100 100 רגע תביא את החלק שלא תתעכב אתה רוצה להשאר אדרבה וזה מה איתו כן הלכות רבותיי מרן שלא תעכ קח קח כן כן

רבותיי נח תפתח ציו מושה פתחת אנחנו סימן תקל תקלה בואנה אתה מאיפה אתה אתה כון תמיד חכם גדול קח קח ק איפה איפה אמא שלך באצ שוב אין מפנים מחצר לחצר הנה הואר עליך ירך באוטו מחס כיווון אבל תמיד חכם לא עושים שלי אני גם לא מבין את זה כל פעם אמלי תגיד לרב נ לא לא זה לא יפה אתה צריך תמוחות הוא אומר לי זה בסדר זה בסדר מוכה איןן מפנים שלח אותי ביום שלישי אני אקח לו את זה אמרתי ל אמרתי רב זה בסדר

ק מה אתה בטח שהוא יגיד לך הרב גידל אבל אני יכול שני הצדים הסכימו מה אני יכול ם הצרים יסכימו אני לא באמת אני אמרתי להם זה לא יפה שאתם בקשים ב שני אגיד לו אבל אומרים זה בסדר זה בסדר תגיד לו תראה שהוא בטח אבל אתה יש לך שכל אין לי שכל אה טוב אז אני נתתי לך עכשיו שכל אין לך אני נותן עוד אין מפנים מחצר לחצר תגיד להם שאני לא מרשה אני מוכן לשלם לך על זה עזוב זה לא איי אתה חביבי אין

מפנין מחצר לחצר כלומר למה טרחה דרך רשות הרבים למה מראי את העין אפילו מקורה לנאה ולא לפנות דירתו ולא לפנות כליו שאינה לצורך המועד זה כן כל שכן שאסור לשייע ממונו מעיר לעיר אתה רואה אסור מפה כן אפילו מפנה הו מבית לבית באותה חצר אבל אבל מפנה הו מבית לבית באותה חצר ביכל המ בכל המועד ואם אין הבתים פתוחים לחצר אלא למבוי יש אומרים שבית שמבי לבית הסמוך ו מותר חשוב צנעה ואם תירה מחמת גנבה בחצר ש שם מותר אפילו מחצר לחצר המשתמרת ואפילו מעיר לעיר

דבר עוה שרה מה נעשה שלא ילך לו לאיבוד אומר מותר לעבור דירה מבית ש בסביבות גויים אתה מבין איפה שיש גויים מותר לכן נעבור בסביבת לא שומרי מצוות לשומרי מצוות גם איפה שהשירותים שותפים זה פעם היה היה היה תמיד שירותים משותפים ככה היינו גרים כן יש מתירים לפנות מחצר של אחר בחצר שלו אפילו מנאה לכאורה יש שמחה על האדם שגר בתוך שלו אפילו שמה הרבה יותר יפה ג הזבל שבחצר אסור להוציא אלא סכם לצדדים ו נתרבה הרבה הרבה יש לו הר הרבה אנשים עד שנעשה כרפת

מוציאין אותו לאשפה אין מה לעשות אבל למה יש לו שמחה להוציא את הזב למה בשמחה אם בשמחת לינה זה טרחה זה טרחה אפילו שמחה טרחה לא עושים אז למה מחצר של חברו לחצר שלו מ אמרתי לך זהו זה טוב עכשיו תשמע לאט לאט הני עכשיו אגיד לך חנוכה בבית שני גזרו מלכי יוון גזרות על ישראל ובטלו דתם לא הניחו אותם לעסוק בתורה פשטו ידיהם ב בממונם בבנותיה נכנסו להיכל פרצו בו פרצות את מאו את התעלות היה צרה גדולה לעם ישראל ולכן עד שירחם עליהם הקדוש ברוך

הוא הם חזרו בתשובה הלכו בדרך השם נתן יד עם ישראל מצר את הגיבורים ביד חדשים ורבים מיד מעטים זה לא תלוי מ הצבא מה הזה זה העיקר שיהיה קדושים יהיה הולכים בדרך השם ואז חזרה המלכות בלבית חשמונאי כלומר העמידו מלך בחשמונאים גברו ישראל עהם ביום קפה בכסה נכנסו לאכל מצאו שמן טהור זה רק ה דליק יום אחד נעשה נס דלק שמונה ימים לכן תיקנו שיהו מיום קפה בכסל יום שמחה מתי זה חד השנה ביום חמי בלילה יום שישי יום שישי זה קפה בכסלו אז זהו אם

ככה מצוה תני חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל וצריך להיזהר מאוד בהדלקת נרות חנוכה ד בגמרא הרגיל בעיני רבינא ביניהם תלמידי החכמים שמעת מה זה להיזהר בה שיהיה לו שמן משובח שמן טהור טוב הכי טוב ומושך אחרי הה כן הכי טוב שיכול להיות שנמשך אחרי הפתילה וגם שהוא משלם עליו מכספו שלא יהיה של זה לא צריך וגם שיהיה לו שמן שיהיה לו גם מנורה מיוחדת מכסף טהור או מזהב לא סתם של זה כוכית שיעשה הכי טוב

אז מי שזה רגיל בניר גם של שבת אדם גם זה טוב מאוד מאוד לעשות שלשבת גם כן יעשה לו פמות של כסף והכי יפה שיכול להיות למשל הבן שלו מתחתן יקנה לכלה מתנה יקנה לה מכסף טהור לא סתם הביא לה פמ אותות של נחושת צריך שהכל יהיה מהודר מהודר מצ ואפילו אני המתפרנס מ צדקה שויה לו מוכר כסותו מזכיר עצמו לפועל כדי שיוכל ליקח להדלקה משה אתה יש לך חנוכיה מאיפה מזהב או מכסף אבל מכסף טהור כן א כן לא גמר במרוקו יש לו מכסף טהור

מה הוא גם צריך לקנות כן הוא קונה הוא קונה לא אבל מזרחי יש לו מכסף טהורן יופי בסדר הלא לא בכל מקום מצוים גב צדקה להשגיח על עניים לתת להם שמן דקת נרות חנוכה לפחות נר אחד לכל לילה כמה נרות צריך להדליק בלילה הראשון ק נר אחד לכל בני הבית כלך מוסיף והוליך והולך אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיה שמונה לר שנה שערה כ כל יום הולך וא מוסיף חנוכה ראשי תיבות חט נרות והלכה כבית הילן בית שמאי אומרים ביום בלילה הראשון היג שמנה לך

ויוריד ב אומרים הולך מוסיף לא גם האשכנזים כל אחד מדליק נר אנחנו ספרדים לא כל הבית חנוכה אחת כן גם הבגדדי המרוקאים לא מר אתם כמה חנוכיות אחד זהו אז זה לא בעיה לקנות כסף טהו זה הסיסמה עכשיו גם אפילו התימני אתם יש לכם כסף טוב נכון שקנ עוד ד' טוב אחר כך עוד לאט לאט עכשיו הרמבם הרמבם אין זמן הכי איכותי בכסף טהור זה ת בדק זה לא לא לדבר עכשיו אנחנו דף מח כסף הנושא בתוה שנתמנה או נתגרשה או נחלצה אם הנצ כתובת מים

ואם אני ס כתובת מנ שנישא כעולה כן ה נושא בטולה משחררת או גיורת או שבוייה אם השתחררה שבחה נגרה גוייה נדת ה שבוייה והן פחוות משלוש שנים ויום אחד כתובתן 200 והיו בנות שלוש שנים ויום אחד ומעלה כתובתן 100 ב ומפני מה תקנו חכמים לאלו כתובת מאה אף על פי שהין בתולות או חזקת הניסו שתבע חזקת השבח כתש שתבע בין נבלו בין לא נבעל רי כפעולות לכל דבר מוקת עץ כדו בדה מאה אפילו נשאה על מנת שהיא בטולה שלמה ונמצאת מוכת עץ כתובתה מאה קטנה בת

שלוש שנים למעלה שנבעלה אפילו בעלי אדם גדול כתובתה 200 סופה שתחזור בתולה כשאר בתולות כן גדולה שבעליה קטן בתשע שנים למעלה כתוב בת 200 כאילו לא נבעל כלל שבעל בן תשע שנים יום אחד ביאה פחות מזה אין בעתו ביאה ד' בתולה שהיא בוגרת או סומה או לונית כתובתן 200 אבל החרשת והשוותה לא תקנום חכמים כתובה ושותה לא נישואים כל בכלל וחרשת אפי שיש נישואים מדבריהם לא הכתובה כדי שלא ימנעו ולא ישאו אותה כדי שלא ימנעו ולא ישאו אותה וכשם שאיין הכתובה כך אין המזונות ולא תנ

מתנא כתובה ואם כן נשה אחר שוקחה יש לה כתובה ותנ כתובה וכתובתה מאה בטח ה נסח רשת נשות וכתב להן מאה מנה כתובתן קיימת מפני שרוצה להזיק נכסיו אתה רצית ב חרש חרש או שוטה שנש נשים פקחות שפי שתפקח אחש נשפע שוטה אין שאן כלום אצו כמן אחר שבריו יש לה כתובה מאה ואם בית דין הם שישו את החרש כתבו לה כתובה על נכסיו נותנת מכל מה שכתבו לה בית דין אל השוטה אין בית דין מסיין אותו במקום שאין תקנת חכמים עומדת לא תקנו לו נישואין

כן קטן לא תקנו חכמים נישואין אן בסופו לבוא לידי נישואים גמורים למה תקנו נישואים לקטנה אלפי שבא על ידי נישואים גמורים כדי שלא ינגו בה מנ כבקר ו מסן את הקטן שבחין אותו וודע שהביא סמנין ז קטן אפילו בן תשע שנים יום אחד שנעשה אישה אין הכתובה ואם הקד קמה אחר שהגדיל יש את העיקר כתובה מנה וכן גר שנגר אשתו כתובת מני שעל מנת כן קימה כל בתולה חט כל בתולה כתובת מת יש לה טענת בתולים וכל שכתובתה מנה או שלא תקנו לחכמים כתובה אין לה

טענת בתולים דד מסתו קודם נישואין אנ טענת ביתולים ט מה היא טענת ביתולים זה שנסע בתולה שחזקת שהיא בתולה תועים ואומר לא מצתי ה בתולה שני סימנים אן לי בטולה אחת דמים ששטים ממנה בבאה ששוטט ממנה בסוף ביאה הראשונה והשני הדוחק שנמצא בביאה הראשונה בשעת תשמיש יד הנושא בתולה של כתובת 200 וטען ואמר לא מצאתי בתולה שואלי אותה אם אמרה אמתו לא מצאני בתולה פני שנפלתי והכני עץ או קרקע והלכו בתולת הרי זו נאמנת תחזו כתובתה למנה ואף על פי שהוא טוען ואומר שמאש ב עליך

אין נח קלו אין משגיחים בטענתו ויש לו לאחרים ויש לו לאחר מסתם שלא בעלי האיש שאין דבר לא ודאי אמרה היא יא אמרה הי אמת אמר שלו מצא בתולה ואיש בעלי באונס אחר שנ שתני לו הרי זו נאמנת כתוב בתה 200 מפני כמו שהיית ואם טע ואמר שמה עד שלא הרסתי ננס מקרי מכח טעות או אחר שרתי נבד ברצונך הרי זה הם אחרים סתם על מי שטוען שכר כדי חבני ממון שאני חייב בו יב טען ואמר לא מצתי הבתולה היא אומרת לא בלי ועדיין בתולה אני

בודקין אותה אם חוזר הוא בועל בפני עדים או חוזר ב פני דים אמרה בא עליי בתולה מצאני ככל הבתולות בשקר הוא טוען שאלי אותו ו מה היה הדבר שאמרת שאנ בתולה אם א פני שלא מצאתי דם בודקים במשפחת ש איהם דם כל לא דם נידה ולא דם בתולים צ כולם כן הריבי חז קטן צאו בנות משפחתי כן בודקין אותה שמחו גדול יש בה ש שחת ן משיתה מתנת ברעב מרטיבי אותה מאכילין אותה ומשכן אותה תבני בעין שנית ונראה אם תוציא דם אם לא ואם אין שם

לא חולי ולא רעב ולא כ יצא בזה ארי זא תחנת ביטולים אפי שלא מצא דוחק בעין תשמיש ם יצא דם אין כא ביטולים שכל בתולה שיש דם בין קטנה בין נערה בין בוגרת אלא פני החולי כמו שאמרנו ואם אמר בפני שלא מצאתי דוחק אן הפתח בתוח מסרתי ששנות שמבוגרת שב בוגרות אינם דוחק שמרגישים בו הרבה שר גד רפו בתו ואם לא בגר עדיין אומרים נו שבעלת בן פכ לא הרגשת בדע או אם אמר לא כי אלא וד פת בתחיה הז עת בתולים לכות בתו ש בן

קטנה בן ערה בן בריאה בן חוה שכ בו נע תה בסתו ואף על פי שיצא אדם מצת בטו אין כאן ביטולים יש גאונים שו שבוקר אין טענ דמים ויש טענת פתח בטוח ואין דרך התלמוד מ דבר זה בטעות היייתה בנוסחאות שלהם כבר בדקתי על ספרים רבים קדמונים מצאתי שדבר כמו שאמרנו שאין בוגרת אלה טענת דמי בלבד יד חכמים ש כתובה לאישה והם התקינו ואמרו שכל הטוען טענת בטונים והאישה מחשת אותו נאמר ועליה להביא ראיה לא על האיש חזקה היא שאיין האדם טורח בסודה ומפסידה בר שמחתו

אבן טו ז מתי יש לו טעון טענת ביטולים אם נסתרה מיד אם לא נסתרה אפילו לאחר 30 יום טז ארו כל הגאונים שזה שאמו חכמים שהוא נאמן ישתו סידק כובת תוספת יש אלא אם כן נודע בראיה ור שהייתה בעולה עוד שדת לו שהיא בעולה קודם שתירס ת כך יש לו להשביע מקצת חפץ כדן כל הנשבע ונותן אחכ תקב תוספת ואין א הביעו שלא מצא בתולה ואחר כך פסי ק כתובתה זקה הי שאין אדם טורח בסודם סידה ויש לא אחרים סתם כל מי שטוען עליה שכ הרי

שרצה לקיימה אחרי ש סידה כ כתובתה ז כותב למאה פי שאסור לאדם לשות עם אשתו שעה אחת ולא כתובה כמו שבארנו אנחנו סחים גם שלח של היום אבל הזמן קצר יום אחר נשלים אותו א זוהר תנוח חביבי פת העומר דף שכ ק אשת ב ת כ את שבע שבתות שבע שבתות בזמן ים חים שבע שבתות ק לד שבע שבתות ד חבר במלכה קדישה ברוך אדוני עולם אן ממן פתו כתורת כ אדני אפ כורת הסמים זמן שבית המקדש קים כאשר סת א משה כוב בתמר אדוני אל

משה כלך שמים נטף וש ח שמים ונ ז ב ויאמר אדוני אתן משה קח לך סמים נטחנת חן בסמים זת ב ויאמר אד משך סמים נטף ומים יהיה ז וקרל אהרון ת בד רבנן בטומה כתורת כסר 3008 אנים היו ן חמני בכל יום מחציתו בבוקר כהן גדול כדי לקיים מס דקה מן הדקה סמנים היו ב ואלו הן הסורי והציפורן חן בנני ציה שב ש ש מני הוס פ שלש תת אומ שוור לו מרגליים יפלה א אומר כ 7 שנה אין אדם יכול לעמוד אין מ ממנו

ד לי ז מזמרת האר בור דבש ףם ד אתכם ז ש צ שלושה אחד ושלושה כים אח כפור צח ש ח ש זהב ור ע זה כיר זהב עשה כל כ ויאמר משה משה ת הקור תים בן החה ויאמר משהן ק את לי מעל ומר מגה בניך לאך ר תן ני סופיה אד צבע נו המלך יענו ביום ורנו למות וגע הקדוש ישועות ישועות בכל בית שמחה וישועה השם יציל אותנו הקמים עלינו כ מבקש לי מה אתה רך כל הקהל הקדוש כל המאזינים כל עם ישראל השם

ציל אותנו