הדף היומי מסכת בבא קמא דף ט-י הרב בניהו שמואלי שליט"א כח מר-חשון תשפד

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון כוח במרחשון תשפד אנחנו עכשיו לומדים בשיעור המקדים את הדף של שבת בעזרת השם דף ט לשמוע בשורות טובות וישועות גדולות בעזרת האל ובשעתו וחיים טובים אז הנה בשבת זכינו איך לקרוא פרשת חיי שרה ראינו איך ש ויאמר אחי אב אמה תשב הנערה איתנו ימים הו עשור ואחר תלך ויאמר עליהם אל תאחרו אותי אומר להם אליעזר והשם הצליח דרכי רשי כותב שדול איךן היה אומר רשי שרצה לעכב ו במלאך במתו האמת שהמקור ש של זה

מהמדרש כ אומרים בעלי התוספות לבן ובתואל רצו להכיל את אליעזר שמה מוות למה לקחת את הממון בד לקחת לו את הממון בא גבריאל החליף את הקערה הביא לאליעזר את שם המות נתן את זה לבטון ואז בתואל הלך ויושם לפניו שני יהודים ואנחנו קוראים ויושם בתוספת ו' שמעליו הונח ויושם מאליו כלומר בא מלאך ושם את הדבר הזה פלא פלאות כשאחי אומר רבנו יוסף חיים כאחיה ואמה של רבקה אמרו תשב הנערה אמר להם אליעזר אל תאחרו אותי למה הוא רוצה עכשיו להפחיד אותם גוי צריך להפחיד אותו אומר

תחו אותי למה בגלל ש התעכבתי אצלכם מתי בתואל אתם רוצים עוד שלא יהיה פה בלאגן מהר מהר לשלח אותי השם הצליח דרכי מהר מהר פלא פלאות אבל מה אתם יודעים שלבן ביקש לעקור את הכל עוד מע נלמד את זה איזה רשע היה כבר רצו לעקור את הכל הם ראו מה זה עם ישראל והכל כבר מאז ככה אמה שונאים את עם ישראל השם יאבד אותם מן העולם אמן בעזרת השם איך כתוב שמה ואלה שמות בני ישמעאל מסיים את הפרשה ואלה שמות בני ישמעאל תולדותם בכור ישמעאל נביות

וקדר אומרים ב השכינה צועקת מדוע אני שכנה של ישמעאל אתה יודע מה אומר המדרש כדר זה עיקר מלכות ישמעאל נקראת כדר עליה אמר דוד אוילי כי גרתי משך שכנתי עם אהולה כדר ב אליעזר אומר כנסת ישראל צובעת אוילי שנמשכה הגרות והשכונות עם ההולה קדר אומר למה אני שלום וכי אדבר זה שלום המה למלחמה הם כל יום עושים בעיות חדשות ראית איזה רשעים אלהם עבודה אבל מה עם ישראל יש להם מידות טובות איך כתוב אדם שומע חרפתו אשתוק מבטל כל הגזרות הו משמע ודומה ומשה שאנחנו שומעים

חרפתנו מי שמעלים שהם מחרפים את עמו ישראל בדומה שוקים דוממים משע נוסעים את העולם כלומר התורה אומרת אוי מי חי מי יחייה משמואל אוי למי שיחייה במלכות ישמעאל בתוספות השלם אומר כל הגלויות בעוד שישראל כפופים תחת ידם ומשמע שומעים חרפתם מהם דומה שוקים ולא משיבים משא צריכים לסבול עולם הקשה ואם עשו כמ שכרם אומר אתה יודע חדד מה ור נפיש קדמה חדד יהיו בניהם מחודדים וחריפים בתמה יהיו בפניהם מפולפלים פלא פלאות בקיים בתלמוד וכי תמה וכולי יתור זכו לתורה ניתנת בהר סיני הר טור הר סיני

וקדמה אומר יזכו שיהיה בארץ ישראל שהרי ירושלים במזרח בעזרת השם כך זכה כולנו לישועות אבל מאוחר מאוד חייבים להתחיל אחר כך נדבר איתכם שהיום זה פטירת מו או שרגה זכותו יגן עלינו אז אחרי זה נדבר אנחנו הולכים לגמרא לפתוח דף ט איפה שהפסקנו ביום שישי אני אגיד לכם איזה שורה זאת כנראה שורה שישית או שביעית מלמעלה הנה אני פותח את זה בשבת ברוך השם למדנו כאן דף כט רב הונה אמר 2 א 6 7 שבע שורות מלמעלה נתחיל מכאן רב הונה אמר בסדר זה קבוע לו

תוציא את זה כן אתם יודעים אנחנו למעלה אמרנו מטב שדו ומתו קרמו ישלם אמרנו היה שאלה בגמרא למעלה פעם אחת כתוב בתורה מתב שדה ומתו קרבו ישלם צריך לתת אדם שהזיק את חברו צריך לתת לו מן המטב כי טוב ופעם אחרת כתוב ישיב לרבות אפילו סובין על זה בא רב הונה לתרץ רב הונה אמר ביד המזיק קודם כל הוא אומר רבונה הקדמה ביד המזיק יש לו שתי אפשרויות לשלם או כסף או מטב שדה אם רוצה לשלם בשדה או כסף דעת רבונה לא חייב לתת לו רק

מטב שדה הוא יכול גם לתת לו כסף כסף זה גם דבר מטב הוא יכול לעשות בכסף הכל לכן בידי המזיק יש שני אפשרויות רבונה אמר או כסף או מטב או יתן לו כסף או יתן לו מתב שדותיו יפה אז הגמרא אומרת בינתיים התי רב נחמן לרב הונה ישיב לרבות שבכסף אפודו סובין למה אתה אומר כסף או מטב הרי ישיב כסף ישיב אז המזיק לא חייב לשלם דווקא כסף אפילו דבר שווה ערך יכול לה שלנו גם הגרוע שבגרו אפילו סובין אז למה אתה אומר או כסף או

מטב שדהו אומר הכ במה עסקינן בדלת ל מה שכתוב עכשיו מתרץ רב הונ את הקושיה שלמעלה ואז הוא טורץ הכל הוא אמצע נכנס לו הוא אמר רבונה או כסף או מטב ואז הוא רוצה להגיד שישיב זה בא להגיד כשאין אז יתן אבל נכנס לו באמצע רב נחמן אמר לו הרי כתוב ישיב לרבות אפילו סובין שוה כסף סובין אפילו אז אומר לו כן אכה במי עסקינן בדלת לה ישיב שמרבה אפילו סופין אין לו דבר אחר כשהתורה אמרה ישיב אם יש לו יתן או כסף מזומן או יתן

מטב שדה הוא רוצה לשלם בקרקע יתן מטב אין לו אין לו לא זה ולא זה טוב מה יש לך יש לו סובין קח סובין מה לא יתן כלום הדלת לה פשוטה הגמרה שואלת מה אם אין לו פשט שיכול מסובין אפילו אין לו דבר אחר לא צריך להשמיע לי את הדבר הזה אין לו מה נעשה לו אומר מה התמרי זבין וית לכסף כמה שמן הייתי אומר קח את הסובין האלה זה לא מעניין אותנו אתה תיתן לו כסף תלך תמכור תטרח תביא כסף קש מני כסף מזומן מה

אתה חביבי הזקת עשית לך תביא לא לא חייב לפי עכשיו על זה הסתירה מטב שדהו במקרה שיש ל מזיק כסף או מטב אז יתן הכי טוב אבל אם אין לו אז הגמרא אמרה ישיב אפילו סובין עוד דין אמר רב אשה כספים הרי הן כקרקע הכסף דינו כקרקע ממש הגמר אומרת למה הלחתה מה עכשיו הוא בא לחדש על רב הונה לא רב הונה אמר אוקיי או שדה אז רוצים לברר למה לכתה אי למה לעניין מטב אם תגיד לי גם כסף וגם מתב שלהם תשלומים מעולים המזיק יכול

לבחור איזה שהוא רוצה או לשלם כסף או לשלם קרקע מצויינת היינו דרב הונה זה כבר רבונה אמר מה הוא בא להוסיף היינו דרב הונה אלא לשני אחים שחלקו בניהם ירושת אביהם ונתן מה זה מדובר מטב שהתורה אומרת או יכול לשלם כספים הריהם כקרקע שהתורה אומרת אומר אני אגיד לך מה שאמר רפסה כספים רים כקרקע זה בא לדין היה היו שני אחים ירשו ירושת אביהם ונתן אחד קרקע ואחד כספים ובא לחו ונתן קרקע בא רחוב לקח את הקרקע עכשיו מה יעשה זה בעל בעל הקרקע הוא קיבל

קרקע הם חלקו ביניהם זה לקח את הקרקע זה לקח את הכסף אומר דאזיל הי ושקית פגע בכספים בהדה אומר אתה יודע מה יעשה כמו שחייב האח שנתן קרקע לפרוע לבעל חוב גם האח שלקח כספים חייב לפרוע לכן הדין הוא הולך זה שניתן ממנו הקרקע הי שניתן ממנו הקקה ושקית פלגה בנכסים בהדה קח צמה הכספים של אחים אז זה הפירוש פשוטה זה ודאי אז מה מחייבים את הער של קתן כספים בשביל זה כתוב כספים הרי הם כקרקע לא זה פשיטה הי ברע והי לאברה מה זה בן

זה לא בן זה לקח לו את הקרקע מבנו של הבעל חוב וזה שלקח כספים הוא לא בנו שניהם בניו ם מותר לפרוח חוב אביהם מה אתה רוצה יק דמר אד רבה דח גיסה החלוקה הירושה הייתה באופן כזה זה לקח קרקו זה לקח כספים אי אפשר לחייב את האח שלקח כספים לתת מחצית מהכספים למה אומר לו אח שלי לקח את הכספים דמר לאחי שלקח לי כספים ד מגנבה לא משתלם למנח אני למה לקחתי כסף קרקע אי אפשר לגנוב אבל כסף אפשר לגנוב אם יבוא איזה גנב יקח

את הכסף אני לא יבוא לקח ממך בחזרה מה מה עשינו לקחתי כספים מגנבה על דעת כך לא תזדקק תתחלק עמי להכי שקלת את הרעה אתה לקח את הקרקע אתה יודע למה ם מטרפה לא משתלם ללח מדי מני אם טריפו ממך אם טריפו ממך בעלי חובות את הקרקע אני לא אסתכל לפצות אותך כמו שאם יקחו לו את הכסף לא תצטרך לפצות אותו גם אתה למה בעל הכספים כי בל דבר ששכח בו סת של גנבה והוא לא יכול לגבות בבעל הקרקע אבל אנחנו שמן הסתם אנחנו אומרים שמן

הסתם חילקו על מנת כן שבעל הקרקע לא יוכל לטבוע עם בעל כספים לפצות אותו אלא דמה הדבר דומה אז את זה זה לא יש מפרשים את זה הפוך אלא למה הדבר דומה לשני אחים שחלקו הוא בא בעל שני אחים חלקו קרקע שרשו מאביהם חצי זה קרקע א חצי לקח זה הוא בא באחו נתן לכם כושר אחד מהם בא בעל חוב לקח את החצי שזה לקח הדינו ה מחייבים את השני לפצות את אחיו להתחלק כמו בקרקע לכן אמר רב אס כספי ר כקרקע אם רוצה יכול לפצות

אותו בכסף להגיד לו תשמע תן לי את הקרקע כולה אתה עכשיו אל תבלבלי אני אתן לך חצי מה הזאת טרפו לך את הקרקע מה אתה רוצה חצי לא ישאר כלום לא אני אהנה לא אתה קח כסף נכון תמר הגמרא שואלת ואמר רב חד הזמנה אם זה הפירוש למה צריך להגיד פעם נוספת כבר אמר אותה פעם אחת איפה דית מר אחן שחלקו את הקרקעות שירשו מאביהם בא בעל חוב ונתן חלקו של אחד מהמהם רב אמר בת למחלוקת כל החלוקה שחילקו בטלה חוזרים וחולקים את החלק הנותר שווה

בשווה שמואל אמר ויטר האף שלקחו ממנו את ה האח שלקחו ממנו את הקרקע הפסיד אין ורבס אמר נותן רביע בקרקע ורביע במעות כלומר או רבע קרקע יכח או גם זה וגם או לא לא שתיהם כתוב רביע בקרקע ורביע במעות אבל ראשי יש לו שני פירושים היותר נכון יותר שכל למה יתן לו פעמיים הלו חצי כבר הלך נכון נשאר חצי נשאר חצי רבע לזה רבע לזה אז יקח או יקח רביע בקרקע או יקח ו במעות יש יש פירוש כזה שאתה אומר ברשי גם הוא לוקח רבע קרקע

משדה אחיו זה חצי חצי חצי אומר רשי כן או רביע במעות בסדר רב אמר עכשיו הגמרא מבארת את המחלוקת בוא נראה רב אמר בת המחלוקת כסו האחים שחלקו כיורשים אבו ירשים על כולם מותר לפרח חובת הבם ש עכשיו אם בא בעל חוב ולקח כו של אחד מהם חייבים כולם מפצות אותו אז חולקים בחזרה שמואל אמר יתר כסבא אחים שחלקו לכוחות לוקח שלו באחרות דמה למה ביטר אומר האחים שחלקו זה כמו קנו את הקרקע כל אחד קיבל את חלקו כמו קנה את הקרקע והאח שלקחו לו את

הקרקע הוא כמו קונא אדוני מה נעשה לך ב מזלך גרם לך קני את הקרקע אם תרפו בעלי חובות לא יכול לחזור בו מה נעשה לך רבסה אמר נותן רביע בקרקע ורביע במאות למה כלומר או רביע בקרקע או רביע במעות מספק לאי קורשין דמו אי כלקוחות דמו מסופק עם דינם של האחין שניהם מותר לפרוח חובת הבין כשנותן בעל חוב חיכו של אחד מהמהם חייב האח השני להחזיר לו מחצית חלקו או ככוחות דמו אוזנם כדי כוחות שלא באחריות ולא חייב להחזיר לו כלום אן כך יש ספק אם

האחים שחלקו יורשים מגיע לו חצי חלקו של חיו או שדינם של האחים כדין קוחות ולא מגיע לו כלום לכן הלח מותר להתחלק עמו בממון המסופק ממון ה מותר בספק חולקים לכן לוקח רביע בקרקע רבע מחלקו של אחיו בקרקע או או רביע במעות אם רוצה יכול לקחת לשלם לו רבע בחלקו במעות גם עלי ותל את החובה להשתתף בפירעון החוב אבל אתה לא יכול לחייב אותי לשלם לך דווקא קרקע למה אם היה בעל חוב מגיע לכבות את הקרקע הייתי מסלק אותו במעות לכן גם אותך אני יכול אז

כבר לא יכול לפרש הכספים הר ק קרקע על זה כי כבר את זה אמר אבשה אלא מה הרי הן קר קרקע מה הכוונה של רבסה כספין הרי הן כקרקע לענין מטב הגמרא אומרת דברי הבסה נאמרו כפי שרצתה הגמרא למר בתחילה גם כסף וגם מטב שניהם תשלומים מעולים לבחור באיזה מן שיירצה אבל אם תגיד לי החי היינו דרב הונה כבר רב הונה אמר את זה למעלה אמה וכן אמר רבסה נכון רב הונה אמר וכן אמר רבסה תוסיף וכן לא רבסה בא לומר משהו וכן אמר רסה זה

לא ממרה בפני עצמה אלא המשך לדברי רב הונה וכן אמר רבסה אמר ביזר אמר רב הונה עכשו עוד דין במצווה עד שליש כלומר כל שיעור הממון שמול על אדם להוציא לצורך קיום מצווה זה עד שליש הגמרה שואלת מה זה שליש מה ה שליש אדמה שליש בתו מה אדם צריך חייב אדם לבזבז במצוות לולב או ציצית ספר תורה נגיד שליש הבית שלו יש לו רכוש יש לו בית יש לו זה שליש הבית שלו יתן על מצווה יוציא שליש מערך נכסיו אלא מעטה התרמת לתה מצוותה ולי בתה

בא לה שלוש מצוות ביחד אז הוא מוכר כל רכושו לקיים את המצוות ודאי שלא עושים דבר כזה אין אדם מחוייב לבזבז כל כל ממונו בשל מצוות לא אלא א זה לא זה לא מסתבר בשכל כי אדם לא חייב מה צמו ש צריך למכור בית ברמות בשביל זה אלא אמר רב לא אפילו ספר תורה אומר הוא רוצה כ ספר תורה ההידור שלו ההידור בוא נראה אלא אמר רבי זרה בהידור מצווה עד שליש הוא מוכן לשלם כמה עולה עולה עולה ספר תורה נגיד 100 אל שקל אז הוא

רוצה לשלם 100 אל אומרים לו תשמע יש משהו כן תן עוד 30 אל כוונתו שיש להוסיף דמים בהידור מצווה עד שליש במצווה כלומר עד שליש מדמי המצווה זה נגיד כמה זה 100,000 35,000 32 שליש שנזדמן לפניו עכשיו שני הרוגים אחד הדור ואחד כשר קשר עולה 100 שק הדור עולה 150 מה תעשה אין דבר עד תקח מצווה אולי חייב גם לעשות אידור מצווה אבל תמיד אדם למשל תפילין הכי טוב תלית הכי טובה למה כל יום מניח טפנ מה יקח רק אשר תכח מהודר שב מהודר בטח איך

עושה נתנן תפין הכי יפים גם עמי הוא הלך כנף בתים הכי טובים כתב הכי טוב ככה זה צריך הכי א' א' צריך הכי טוב למה כל יום אדם לבש שיהיה הכי מהודר בערב השה איך כתוב גדול המעשה יותר מן העושה העושה ראשי תיבות הידור מצווה עד שליש נכון הולך ור מצווה הרב הביא לנו פעם בשם רבי שלום שמי שרואה בסדה בזבוז אז לא יתן יותר מחומש אבל מי שרואה בזכות יתן הר כן נכון זה הרב שלום הדיה שלום הד כן זה לא זה לא על פה

זה המבזבז אל יבזבז יותר מחומש אם הוא חושב שהוא מבזבז מי שחושב שהוא מבזבז בער אבשה שליש מלגב או שליש מלבר האם השליש שעליו להוסיף זה מבפנים למשל שווי של האתרוג 600 שקל 600 אז עליו להוסיף יני עוד 200 שליש עלו 600 להוסיף עוד עוד 200 נכון אז זה נקרא מלבר או ש זה מלגב זה מבפנים או עליו להוסיף שליש מלבר כלומר לחלוק את הדמים לשניים כמה זה שניים ש שלש ושלו 300 ו300 תוסיף שמד ע זה שליש מזה להוסיף חלק שלישי משלו כלומר אם הפשוט

נמכר בשישה 600 יוסיף עליו עוד 300א נקראות המודר אז מה הדין טקו במערבה אמר משמ דרבי זרה עד שליש משלו מכאן בלך משל הקדוש ברוך הוא אומר אותו שלי שהוסיף ידור מצווה זה על חשבונו לא נפרע לו אחר כך שכרו בחייו לו זה בעולם הבא אבל ר מצווה עלמה אליק אבל מי שהוסיף בהידור אוו מכאן ולח משד הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא הפרע לו גם בחייו כמו שבת קודש נבוא עליי ואני פורע אומר לו הקדו ברוך הוא בחייו כן פה בעולם הזה מיד הוא מקבל

משנה כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו הכשרתי במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו כ הכשר כל נזכור המשנה אומרת תכף היא תפרט את זה כל שחבתי בשמי דבר שהתחייבתי לשומרו שלא יזיק כמו ארבעה אבות נזיקין השור הבור המבעה וההבער אדם חייב זה אבות נזקין חייב לשמור אותם או תולדותיהן אם לא שמרתם כראוי כל שחבתי בשמירתו ולא שמרתי כרוי ויצאו והזיקו הכשרתי זקו כאילו הכשרתי זימנתי את הנזק חייב עליו עכשיו הכשרתי במקצת נזקו לא גרמתי לכל עיקר יצירת המזיק נסה מישהו אחר אני רק הוספתי קצת חבתי בתשלומי

נזכור חייב לשלם עבור כל הנזק ככשר כל נזכור כאילו זמן הכשר את כל הנזק למשל הגמרא מפרטת את ה לאיזה נזקים חייבים נכסים שאין בהם מעילה כלומר אתה יודע אלזה נכס אתה חייב נכסים שאיין בהם מעילה אין בהם קורבן מעילה חייב עליהם למשל נכסי הקדש יש בהם קורבן מעילה אז על זה לא לא חייבה תורה תשלומי נזקין אותו דבר נזקין על נכסים שהן של בני ברית של ישראל אבל נכסי גוי פטור או נכסים המיוחדים כלומר יש להם בעלים זה מיוחד של פלוני של פלוני אבל אם

זה נכס של הפקר לא בכל מקום חייב המזיק לשלם אמרנו נזק חוץ מרשות המיוחדת למזיק אם נכנס השור לחצר של חברו אדוני נכון השור שלי הזיק לך אבל אני בבית שלי בחצר שלי אתה נכנסת מי אמר לך להיכנס אז הוא פטול ברשות הניזק והמזיק עכשיו אם זה שותפות כזה כ שהזיק חב מזיק לשלם אתש נזק במט ברשות הנזק והמזיק הגמרא תפרש עכשיו עוד דין כשהזין זיק לשלם תשלומי נזק במטב הארץ זיק צריך לשלם במטב כמו שלמדנו למעלה עכשיו הגמרא תענו רבנן אתה הציד צי משה תנו

רבנן כ שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו כיצד בא התנה ללמד לי איך אומר תשמע שור ובור שמסר חר שוטה קטן והזיקו מסר אותם לפש אחד או לקטן כפ שהבעלים חיייבים בשמירת השור ובור שהם עשרו את זה לשוטה וקטן לחרש זה לא שומרים לא קיימו את לשמור חייב לשלם חייב לשלם את הנזק שלהם מה זה שור ובור מה שאיין כן באש אם מסר לו גחלת ושרפה את הקדיש פטור מסר לחרש גחלת או לקטן גחלת ושרפת גדיש פטור במה סקינה עש מחכה מה תפרש ומה הסכינה אמה בשור

קשור בור מכוסה אם נאמר מדובר בשור קשור כראוי בור מכוסה בחייו שמירת עליך נכבת ג ב אש לעמי במקרה של אש שמדובר שמסר גחלת שהיא לא בוערת מי שנכה או מי שנכה למה בשוב בבור חייב למה בגחלת פטור כמו ש בגחלת פטור גם בשור צריך להיות י פטור על מסרית שור ובור צ יש לך לפתור אותו הוא לא פשע בשמירתו זה היה קשור זה הה הכל בסדר אלא שור מותר ובור מגולה דכג באש של מסר קטן של הבת ובכל זאת אתה רואה מה שאין כן באש

לפטור קשה למה ואמר אש נקיש משמ ד חזקיה לא שנו אלא שמסר לו גחלת בא אם החלת לחרש וגחלת אחר כך הוא אחר כך הוא הלך ולקח את הכחש ובעיר אותה אז אני אומר שפטור אבל של הבת מסר לו חייב מה תעמד ברי שלבת מוכנה כבר להזיק אז הוא פושע בשמלתה זה לא יכול להיות לעולם בשור ובור בשור קשור בור מכוסה דכות גבי אש גחלת היייתה כ אמרת מישנה אחה מישנה אחה שור דרכי נתוי שור דרכו למה חייב דרכו להתיר את מה שקשרו אותו בור דרכה

לנטורי הכיסוי נופל מאליו אנשים עוברים באים הולכים הכיסוי נובל לכן צריך שמירה מעולה גחלת כמת שביק מעמיה עמיה וז הפוך כחלק אם אתה לא תיגע בה לא תפריע בה היא לבד לבד היא תדעך תחבה לכן לא חיייבים על בעל הגחלת לא היה צריך לעלות על דעתו שהחרש הזה ילך וילבל ולבה ולבה ויזיק ו מה שואלת רבי יוחנן דמר אפילו מסר לו של הבת נמה פטור דכות אחה בשור מותר בבור מגולה מה ישנה אח מה ישנה אחה למה בש בשור חייו ובור מגולי חייו הרי כמו שלבת

פטור גם זה יהיה פטור אומר אתם צבת חרש גרים אחיזתו של החרש איש גורמת דלך חרש שורף את הגדיש בידיו לכן פטו מוסר לו את ה שלבת אכל לא צבט חרש גרים זה לא נעשה על ידי החרש החרש עצמו הוא לא פועל כלום השור והבור הם המזיקים לכן בעל השור ובעל הבור חייבים תנו רבנן טוב אנחנו תנו רבנן נעזוב לעוד מעט בסדר נעשה הפסקה קטנה שיהיה ישועה גדולה אנחנו חוזרים אליכם עוד איזה ח דקות בלי נדר מקובל ברסון אתה אחריי שם בוקר טוב לכולם היום אנחנו

יום ראשון יום אחד בש בת קודש כוח כח במר חשבן תשפד זה ערב ד ערב ראש חודש כסלו ממש מחר בעזרת השם זה ערב ראש חודש כסלי צריך היום במנחה מי שגיבור והוא יכול שיקבל עליו להתענות מחר ב בזמן הזה שעם ישראל נמצא בצרה גדולה שכל האויבים מסביב קשים רעתנו חלש יגיד גיבור אני לא לשבת ככה והעיקר לעשות תשובה מעשים טובים בעזרת האל ובשעתו אז בעזרת השם מחר נתאסף כולנו לישיבה בשעה א וחצי מוקדם קצת למה בגלל שהשקיעה מוקדם שנצליח לקרוא כל התהילים עם שבעה קרותי

ברית ושליחות ושופרות וחצוצרות לעורר רחמי שמיים וכך צריכים לעשות בכל מקום ומקום לחזור בתשובה שלמה ולקבל עליהם ממש תשובה מכל ליבם בכל נפשם ו ואז נזכה לישועה עכשיו זה חודש חשוב זה חודש כסלו זה צריך שיהיה לעם ישראל ישועה גדולה בחודש הזה נעשו ניסים גדולים לעמו ישראל איך איך שמיים סידרו שה חשמונאים מסרת גיבורים ויד חדשים ורבים ויד מעטים ורשעים ביד צדיקים ככה הקדוש ברוך הוא יעשה עמנו עכשיו ונסים ונפלאות פלאי פלאות הקדוש ברוך הוא יושיע את עמו ישראל וצריך לדעת אדם אומר אני לא חסר

לי כלום למשל לפעמים אתה יודע יש בני אדם אומרים א יש לי הכל יש לי א בית יש לי טקסי יש לי ילדים אני חבר של בודנה יש לי הכל צריך לדעת אם אין לו את הקדוש ברוך הוא אין לו שום דבר זה חייב להיות את הקדוש ברוך הוא בלי ש או טוב שהבאת את זה בלי שהוא מחוב לקדוש ברוך הוא הוא לא שווה כלום אין כלום אדם צריך לדעת תמיד הוא צריך תלות מוחלטת בקדוש ברוך הוא גם יש לו התפלל זעק לקדוש ברוך הוא אין

לנו על מי להישען אלא לבינו שבשמיים אדם למשל חושב זהו אנחנו חביבי כל הגיבורים איתנו אנחנו מצליחים פה במלחמה לא אילת העילות סיבת סיבות אתה לא יכול לדעת מה קורה תמיד תכין את עצמך לתפילה לכל המובנים זה ככה צריך למשל ראינו אצל ה אומר החפץ חיים אומר את זה אומר ראינו אצל אליעזר אבד אברהם חיפש שידוך ליצחק אתה יודע איך התורה מרחיבה שמה אליעזר מגיע לבית בטון מפרט את התורה עוד הפם ועוד הפעם ודם כל אברהם אבינו משביע אותו והכל ועוד הפעם כשמגיע ליעזר לשם כל

השתלות הדברים והכל יש הרבה דברים בתורה התורה אומרת אותם ברמז למשל דם השרץ מטמ כבשר לומדים את זה מו של וזה לכם הטמא יש הרבה הרבה ופה איזה כמה דפים אדם פתח בתורה כמה דפים מה קורה פה אלא המדרש אומר יפה שיחתן של אבות יותר מתורתן של בנים מה יש תור יותר יפה מהתורה אומר חפץ חיים אלא צריך האדם להשים לב שהוא קשור לקדוש ברוך הוא איך אתם יודעים פה היה אבא כזה מיליארדר כמו אברהם אבינו יש אברהם אבינו היה לו צון ובקר כסף זהב ואברהם

כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב אבא מיליארדר בחור כמו יצחק אין בעולם הכל א' א' אליעזר הוא לוקח את שטר שהוא מקבל כן הוא לא בא הוא לא שהוא מקבל את כל המתנה אתה יודע מה זה כל מה שיש לאברהם ר ליצחק כל הצון ובקר כספים עניינים הכל נתן ליצחק אז יש את הבחור הכי טוב ויש הרבה כסף שטר מתנה אפילו בחור הכי טוב בטח שיתנו לו שידוך טוב איזה בכיות הוא בוכה מתחנן לקדוש ברוך הוא הקרנה לפני היום עשה חסד לדאוג וזה זה זה הזכות הגדולה

בא אליעזר באה התורה ללמד אותי תראה אפילו שאתה חושב שאתה בטוח מצליח חיייבים להידבק בהשם חייבים לבקש מהקדוש ברוך הוא אתה רואה שהכל בסדר צריך לבקש בפרט עכשיו מה אתה יודע עכשיו חיייבים לדעת שהכל זה ממנו אין כוחי ועוצם ידי שעשה לי את החיל הזה הכל זה אצלו הקדוש ברוך הוא דואג לכל אחד ואחד והכל יצו מספר לכם באלי ב איזה מעשה נפלא עם חכם עובדיה משהו פלאות אבל גם זה בזכות תפילה זאת הייתה איזה אישה אחת שלא עלינו התאלמנה יש לה איזה תשעה ילדים עשרה

ילדים התאלמנה השם יצילנו ולא שמו לב עליה כל כך והייתה קשה לה הפרנסה משהו לא רגיל בעולם מאוד קשה לה לא יודעת מה לעשות בר חמישה חודשים והיא עובדת שפונה עובדת פה אבל יצא להנשמה מטפל בילדים אין כסף שהיה בעלה היה מביא לה כסף עכשיו אין אף אחד אין כסף מה תקנה להם הייתה בוכה בוכה בסוף נפלה בראש תלחם עובדיה היה שעה 10 בלילה באה דופקת בדלת חם עובדיה זה מדובר שבע שנים לפני שנפטר הרב יעני מהיום זה 17 שנה דופקת דופקת על הדלת הבוטחים לה

אומרים לה תשמעי מה צריכה אומרת אני רוצה לדבר עם הרב אומר עכשיו גברת זה לא קבלת כהל עכשיו הרב לאומד זה אמצע הלילה את יכולה לבוא מחר אומרת אני לא יכולה אם אפשר היום תשאל את הרב אם הוא מוכן זה תגיד לו אישה אלמנה בבעייה ורוצה לדבר איתו אומרת טוב אני שואל אותו נכנס לבר הרב אומר לו תשמע כבוד הרו אמרתי לה תבוא מחר היא אומרת לי אישה אלמנה הרב באמת תכניס אותה תבוא בעל הרב מספרת אושי אלמנה כבר חמישה חודשים אין לה מה לאכול היא

לא באה לבקש ברכה היא באה לבקש עזרה מה לעשות לא שהרב יעזור לה אבל יפנה אותה יתברר אם איזה אחד גמחים הבעלי חסדים המטפלים באלמנות ביתומים שעזרו לה זה הכל אבל מה זה היא בוכה בוכה ולא גומרת לבכות מהכאב שלה בוכה בוכה בוכה בוכה מה עושה עליו בןד אל תבכי והיא בוכה אל תבכי בוכה אומר לה תשמעי לא צריך אף אחד מהיום אל תג לאף אחד רק אני ואת יודעים מהיום כל חודש תבואי לפה תן לך מעטפה יהיה לך פרנסה טוב תודה רבה לך כבוד הרב

ברח את הר יצא התה גר מחוץ לירושלים על המקום נתנה כבר מעטפה הלכה עכשיו כל ראש חודש שיבעה מקבלת אחרי שבע שנים נפטר הרב נפתר פסק מה איפה היא תפרנס אין מאיפה חודש חודשיים שלוש דיי אמרה מה היא תעשה עכשיו תלך לכבר של הרב הלכה שמה היא בוכה מתפלת לקדוש ברוך הוא שהרב ישמע אותה והרב ידאג לה טוב פנת בוכה אחר כך היא קראה את כל התהילים חזרה לבית שלה גרה באלעד חזרה היא באה הייתה יפה יושבת על הספה יושנת רואה את חם עובדיה חם עובדיה

אומר לה למה את בוכה אמרתי לך הכל יהיה בסדר תשמעי יש ברית מילה עוד יומיים נמצא ב ילה שלום סעדון תלכי לשלום סעדון הוא יתן לך את הכסף כל חודש אל תדאגי טוב זו מתעוררת אומרת זה חלומות שו ידברו זה ביום ו הייתה עייפה והיא כל הזמן בכתה לחם עובדיה בלילה בא חם עובדיה קמל אומר לה את שומעת מה אמרתי לך תלכי לשלום סעדון אל תפקי תלכי אליו תקבלי בברית מילה אמרתי לך עוד יומיים ברית מילה במקום פלוני נמצא שמה שלום סעדון אתה מכיר שלום סעדון

תשמע תשאל אותו נמצא שם שלום סעדון פנה הנה באמת היא הלכה הגיעה לשם רואה כן ברית מילה שואלת מי זה שלום סעדון מראים לה אומרת רגע קרה לו לא אחרי הברית אחרי הברית קוראים לו אישה רוצה אותך וואי זה רק שמע את זה התחיל לרעוד כן אומרת לו הרב עובדיה שלח אותי אמר לי שאתה הוא היה נותן לי עד היום שבע שנים בכיתי בקבר אתמול שלשום אמר לי עוד יומיים יש שלום סעדון בברית מילה תעלב אמרר לה נכון כמה היית מקבלת מהרב במעטפה אומרת לו 4000

כל חודש 4000 אומר מהיום תקבלי שמונה ארבע מחכם עובדיה ארבע ממני קיבלת מקבלת תראה מה עושה תפילה שאדם מחובר לקדוש ברוך הוא תראה התפילות הם הם הם א עובדות אדם לא יחשוב שזה כך התפילות עובדות צריך לדעת תראה מה זה חמו רק אם דיברנו עליו אז אני אגיד לכם איזה חם עובדיה תראה הוא לא צריך אף אחד הוא כשהוא היה היה מ היה עושה תפילה בעם כל העולם מי לא בא ובה זה אב התורה שלו אגו גנה בצו מצנ היום מה נעשה אז תראה איזה עמלה

היה לו בתורה משהו לא רגיל אומר כשהיה בפורת יוסף בגיל 30 חם עובדיה היה שם ספריה גדולה בישיבה יש ספריה ספרן היה חכם מרדכי אבא שאול ליו שלום והיה ספרן של ישיבת פולת יוסף חרי על כל הספרים הגיע ספריה גדולה ממרוקו של רב אחד גדול אבל מה זה ספרים עכשיו צריך לסדר אותם הם לא מכירים את הספרים האלה בחם עובדיה לעיין באיזה ספר היה בגיל 30 אומר כבודו יכול לעזור לי אומר מה אתה צריך אומר יש לי פה בלי כריכות אני לא יודע איזה ספר זה

זה כתוב כך וכך אומר זה של הגאון פלוני זה זה של הגאון פלוני על המקום כל הספרים סידר אותם כל אחד של מי זה באיזה שנה זה נכתב הכל חובתה זה אחד שתיים הפלא הפלאות פעם בא אליו איזה אחד מהממשל מהמשרד הדתות מדבר עם הרב וזה בקיצור הרב אהב אותו דיבר איתו כמה דברים כנראה מסדר כמה נינים הוא אומר הרב אני רוצה לשאול אותך שאלה היה אדם מבוגר מכובד א אני רוצה לשאול אותך אתה רואה כל הספרייה שיש לך פה הוא חבל זורם אותם ישיבות אתה

רוצה להגיד שאתה לומד את כל זה אומר לו הרב תוציא איזה ספר שתרצה תגיד לי איזה עמוד אני אגיד לך מה כתוב הוציא אומר לו עמוד ככה אומר לו הרב תוציא זה ממי מה הוא מוציא איזה שהוא בוחר מי היה שמה אזה אמיל קריספל הוא ראה את זה הוא ראה אומר ל תוציא זה תוציא מה אתה רוצה מה רק שלא יקן הרב בכסף אתה יודע זה נו מה אתה אומר או על זה זה שהראש שלו כל הזמן בתורה זה מגן עלמו ישראל והיום זה פטירת מול

אור שרגה הוא היה מעיר יזד אתם יודעים היה ענף גדול וצדיק גדול מקובל גדול ו עכשיו למה אני אומר לכם את זה כי עכשיו הפרסי כל ראש הנחש הגדול שעכשיו מפריע זה הפרסי שמה חומייני בפרס צריך להפיל אותו אם הוא יפול פרס יפול הכל נהיה למה הם כל החס בלות כל החמס מאיפה לוקחים כוח כסף וכ זה הוא תימן הכל הוא הוא אחראי אז זה מי יפיל אותו צריך אף גדול להפיל אותו היום זה זכות מ אור שרגה אז הוא אמ אור זה אור יעשה לו

חושך ששים אותו בתוך הבור כן אתה יודע איפה זה חושך חושך זה בקבר אבל הוא לא צריך לו גם כבר הם לא צריכם כבר גם כן כן םימה אתה יודע שפעם לעשות נקמות גדול באו לחכם מול העור אמרו לו לא יודעים מה לעשות בוא תראה עוד מעט מתקרבים אמר כל אחד ישב בנחת לא לדאוג הוא הלך עמד בפתח של העיר אומר להם איפה אומר הנה מתקרבים פה הרים את היד שלו יצא לו מתחת בית ה שכי נחיל של דבורות של צרעות הם הנחיל הזה זה היה

הולך איפה שיש איזה זה כמו אתה יודע זה כמו פסס זורק פטיק הורג אותם אחד כזה שורף 100 פלא פלאות שרף בהם הרג בהם כן זה עוצר הרקטות לאצ זה עובד כבר עוב עוב ניסוי בניו עובד אבל קוראים לו חץ אחד קוראים לו לע דוד לע דוד ישב לא אבל ח שמעתי עולה כל אחד של מיליון דולר חץ רק אתה יודע בשביל להפיל את מה שיש להם 3ל מיליון דולר 10 שק ן כל הכסף תנו תלמידי חכמים צריך לדעת את זה שהמנצח זה תלמידי חכמים איך

היה איך עשה חזקיהו מלך כל הכסף העביר לתורה אין בעולם כמו תורה כן נלך לשמואל י שמואל שמואל עכ שמואל א' לא לשכוח מה שאמרתי לכם מחר בעזרת האל ערב ראש חודש כולם חייבים לבוא בא וחצי בבתי כנסיות בתי מדרשות לא לוותר מה עם המאיר אתה ש שוטר אה את אחרת בוא כצ משה לא הולכת בבית מהבוקר פה עד ערב מה יש לו לעשות תגיד מחרתיים וישב דוד במדבר במסעדות פרק כג פסוק יד וישב דוד במדבר במדות וישב בהר במדבר זיף ובקשה שאו כל הימים תלו

אלוהים בידו אתה רואה הכל ביד הקדוש ברוך הוא לא נתנו אלוהים בידו הכל ביד השם יתברך וייר דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו בדוד במדבר זיף בחור שם בחורשה ויקום יהונתן בן שאון וינכ את דוד חורשה ויחזק את דידו באלוהים אמץ את לבבו אמר לו אלוהים אמך מה יכול לעשות לך בשר ודם אל תפחד רוחי ב נכון חיזוק אתה עם השם ויאמר אלי אל תרא כי לא תמצא צך יד שאול אבי ואתה תמנו ישראל ואנוכי לך למשנה ורם שאול אבי יודע כן אל תדאג ויחתו

שניהם ברית לפני אדוני וישב דוד בחור בחורשה ונו תן הלך לביתו ויעלו זיפים אל שאול הגבעת לאמור את של משנים אליה זיפים זיפת זיפים ו ו זיפים אל שאול הגבעת לאמור הלו דוד מסתתר עמנו במדות בחורשה ברבת החכילה אשר ממין אי שמעון ועתה לכל אבת נפשך המלך לרדד רד לנו הסגירו ביד המלך הוא מסתתר שמה איך אתה רוצא ויאמר שאול ברוכים אתם לאדוני כי חלתם עלי וכונה הכינו עוד ודעו את מקומו אשר תה רגלו מי ראה הוא שם כי אמר אלי ערום יערים הוא אמר מי

שאמר הוא עושה בעורמה הוא עושה צחוק ממני הוא לא יודע שזה הכל ביד השם דוד שאול צדיק אין כמותו מה נעשה כי מכל המחבואים אשר התחב שם ושבתם אלי אל נכון ולכם ויהם ישנו בארץ וחיפשתי אותו בכל אלפי יהודה ויקו זיפה לפני שאול בדוד ונשיו במדבר מעון בערבה אין ימין שמעון ולך שאול נשו לבקש ויגדו דוד וילצ וישב במדבר מעון וישמע דוף אחרי דוד במדבר מעון וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ונש מצד הר מזה וי דוד נחפז ללכת מפני שאול שאול ואנשיו עוטרים אל דוד

ואל אנשיו לתופסו מלאך באן שאול לאמור מהרו לך לך כי פשטו פלשתים על הארץ וישוב שאול מרדו אחר דוד ושת לכן קרו למקום הוא סלע המחלוקת המחלקות למה הי שעו חלקו אומר רשי לשתי דעות לך לחם רתי הנה הקדוש ברוך הוא שלח לו קנה אתה לא יכול לדבר כלום כי שניהם צדיקים שאול צדיק יצר הרע הגענו לפרק כד ה הה עלד ויש במצדות עין גדי אצלי זה מתחיל כד מפה וי על דוד כן אצלנו בפ הבאי אה מפה מתחיל אצלי פרק חדש הנה פרק כד א'

ויעל דוד משם במסעדות ען גדי זה שמחר אצלכם זה היום זה הפניתי זה יותר נראה ויעד דוד ומשם טוב משניות ולפני המשנה צדקה מש נתת יום שישי כפול יצחק לא נתן נתן פרחים ביום שש 50 a שניות אנחנו מסכת יבמ משנה ג נתן גת ועשה מאמר מדובר נתן גט לי במתו ועשה אחר כך עשה למאמר צריכה גת להבקיע קדושי המאמר וחליצה להבקיע זיקת היבם נתן גט הוא בעל צריכה גת לבעייתו וחליצה לזכותו נתן גט וחלץ אין אחה חליצה כלום גמרנו לא צריך כלום היה גת היה

חליצה לבמה נגמר לא צריך גת מספיק חליצה חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ועשה מאמר לאחר הבינה נתן גד חרץ אין אח חריצה כלום כל מה שעשה אח חריצה זה כמו אישה פנויה סתם אומרת המשנה אחת יבמה אחד ליבם אחד ואחת שתי במות ליבם אחד כלומר בין יבמה אחת בין שתי במות מאח אחד נפלו לפני בם אחד שווה דינן עכשיו הגמרא המשנה הבאה פרק משנה ד' כיצד איך הדין בשתי במות ליבמ אחד עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גטים בחליצה נכון אחת צריך

אחת חליצה פותרת חברתה מאמר בזו וגת בזו צריכה גת וחליצה כמת שנתן גת לחברתה נאסרה עליו מאמר בזו ובעל ובעל את זו צריכה שני גטין בחליצה מאמר בזו וחלץ לזו הראשונה צריך גת להפקיע את הקידושין גת לזו וגת לזו נתן גת לזו וגת לזו צריכות ממנו חליצה גט זו בעלת זו צריכה גת חליצה גט זוו מאמר וזו נתן גת לאחד ואחר כך עשה מאמר בחברת צריכה גת וחליצה כלומר בעלת המר צריכ גת למאמרו אחר כך צריך חליצה וככה היא פותרת צרתה גת לזו וחלת לזו אין

אח חלצה כלו נעשה עוד משנה למה גלזור בחצ ח חליצה כלו לזו חליצה לזו אין ח חצ גמרנו אם הוא חלץ לאחת הכל בטל מבוטל משנה ה חלץ וחלץ וחלץ פעמיים או חלץ ועשה מאמר כלומר חלץ לאחת אחר כך חלץ לחברתה או חלץ חת ועשה מאמר בשנייה נתן גט הו בעל כ או שנתן גת לחברתה או שבעליה או בעל ובעל או בעל ועשה מאמר נתנגד בחלץ אין אחר חליצה כלום מה שעשה לשנייה אחר שחרץ לראשונה זה לא כלום אין בזה שום בעיה למה מותר בקרבות שנייה

אין אחר גמרנו הלך בין יבם אחד לשתי במות בין שתי במים לבמה אחת יפה הגענו משנה וואו אנחנו בגמרא היום הדף של היום זה דף י צ נשים פה למדנו בזה כן נפתוח את הגמרא מסכת בב הקמה דף י ט עמוד ב איפה שהפסקנו תנו רבנן 2 ארב ש שורות מלמטה תפילת בית המדרש היום הלימוד נשמת מרים בת בתיה מוקדש על ידי גבריאל בן רחל מרים ידיה בן אסתר אביגדור בן בתיה להצלחת כל עם ישראל בכל מקום שהם שתי אדוני נדי תמיד כי ממני במח קיי

דשות שם כ ישראל ח ר קטן ברו א צהו ידיכם קודש ברכו את אדוני אוי אוי אוי אוי אוי אוי אויו שמ שפתחת תנו רבנן חומר בשור מ בבור חומר בבור מ בשור יש חומרות בשור שאין אותם בבור ויש חומרות בבור שאין בשור הגמרא מפרטת הכוונה כשאומר פה שור זה קרן חומר בשור מבור מה החומרות שיש בו יותר מהבור שהשור משלם את הכופר זה א' ב חיה ב3 של עבד ג מגמר דינו אסור בהנאה ד'' דרכו ללך ולהזיק מה שאין כן בבור אז השור משלם את

הכופר שור שהוא עד נהיה שלוש פעמים להריגת אדם בנגיחה נגח פעם הרביעית אדם הרג אותו חייב בעל השור לשלם דמים עם כופר ושת עליו כתוב בתורה עם כופר ושת עליו ונתן פדיון נפשו אפילו שבדרך כלל משמעות אם זה תלוייה לתות את הדבר פה זה אשר יושקו ירושת עליו דינו של בעל השור שהרג אדם חומר בשור מ בבור קודם כל דבר ראשון משלם את הכופר הרג בן אדם משלם כופר דבר שני חייב ב30 של עבד עם שור מועד להריגת אדם נגח פעם רביעיית עבד כנעני הרג אותו

חייב לשלם 30 שקלים לאדון כתוב בתורה אם עבד יגח השור אומה כסף ששים שקלים יתן לאדוניו עוד דין שור שמית אדם בנו בבית דין נגמר נו לסקילה אסור בהנאה מיד כבר אסור בהנאה בעל השור נקי נקי מנוכה אין לו נכסים זהו בדרכו ללך ולהזיק השור הוא הולך ומזיק רץ לפה רץ לפה רואה איזה בן אדם אוהו מזיק מה ש אין כן בבור בור אין בו את כל אלו הבור לא הולך להזיק אלא הוא מזיק רק במקומו בור לא חייב בכופר ב30 של עבד תורה פטרה אותו

למה בור לא חייב במיטת אדם בכלל כתוב כתוב כי יפתח איש פור בנפל שמה שור רחמו רבותינו אמרו שור ולא אדם חמור ולא כלים עכשיו חומר בבור מבשורה בור תחילת עשייתו לנזק כבר מתחילה שקראו אותו זה עומד לנזק הוא מזיק איפה ששמת אותו הבור הוא מועד מתחילתו חייב לשלם שלם פעם הראשונה שור זה נקרא תע משלם חצי נזק מה שאין כן בשור השור לא משלם נזק שלם רק לאחר שלושה נגיחות וגם אין תחילת עשייתו לנזק הבריתה ממשיכה חומר בשור מבש עד עכשיו למדנו חומר בשור מבור

והבור מהשור עכשיו חומר בשור מ באש יש חומרות בשור שאיין באש חומר יש חומר באש מבשורה חומר בשור מבא יש בו יותר חומרות שהשור משלם כופר אם הרג הדם משלם כופר וחייב ב30 של עבד כמו למדנו מקודם הרג עבד כנעני כסף של 30 שכלים יתן לאדוני וחייב ב30 של עבד זה אמרנו כשנגמר דינו אסור בהנאה צאנו אותו בבית דין ר גמרנו מסרו עכשיו מסרו חרש שותה בקטן את השור הזה והזיק חייב חר שותה בקטן הם לא יודעים לשמור זה לא נקרא שהם שמרו אותו מה שאיין

כן באש אש אם שרפה אש אדם פטור מ שהדליק בתשלומי כופר שרפה עבד פטור מש של עבד או שהוא מסר אש לחרש שותה וקטן והם הזיקו אז לא מחייבים את המוסר אמרנו למעלה מדובר בגחלת לא בשלהבת חומר באש מבש שהאש מועדת מתחילתה חייב נזק שלם פעם ראשונה שהיא זיכה מה שאין כן בשור השור פעם ראשונה זה תם חצי נזק ממשיכה הבייתה חומר באש מבבל וחומש בבור מבא חומר בבור מ באש שתחילת עשייתו לנזק קראו אותו מתחילה לנזק מסרו את הבור לחרש שטה בקטן חייב למה הם

לא יודעים לשמור לא יודעים לגיד לבן אדם אל תיגש לכאן מה שאיין כן באש אין תחילת הציתה לנזק זה א' ום מסר אותה לחשו כבר אמרנו בעמוד הקודם שפטור ודיברנו שזה בגחלת חומר באש מבור שאש דרכה ללך ולהזיק היא רצה ב מוועדת לאכול בין דבר הראוי לה בין דבר שאין ראוי לה מה שאיין כן בבור הבור ור ולא אדם חמור ולא כלים לא כל דבר הוא אוכל רה שואלת בתנ חומר בשור מ בבור שהשור חייב בו את הכלים מה שאין כן בבור למה לא יגיד חומר

בשור מ בבור שהשור חייב בו את הכללים הוא מ שיבר כלים נגח אותם חייב מה שאיין כן בבור פטור על נזקי כלים למה למדנו שור ולא אדם ולא כלים אומר הא רבי יהודה היא הבריתה למה היא לא מנתה את זה רבי יהודה הי ד מחייב על נזכה כלים בבור הוא סובר שבור חייב על נזכה כלים לשיטתו אין הבדל בין שור לבור לגבי נזקי כלים לכן אתה לא יכול לחלק את החילוק הזה ה רבי יהודה אם ככה אם השפה תלך לשפע חומר באש מבו יש חומרה באש

יותר מבור שהאש דרכה ללך ולהזיק ומועד לאכול האש הולכת ולהזיק דרכה לרוץ הרוח מובילה אותה ומועד לאכול בין דבר ראוי לה ובין דבר שאין ראוי לה האש אוכל את הכל מה שאין כן בבור בבור לא אוכל כל דבר כלומר הוא לא חיה בכל דבר דבר הראוי לה מני עצים אש מה ראוי לה עצים אוו איך שהיא אוהבת עצים הו זה עושה לה טוב מבעיר דבר שאין ראוי לה מה היא מהניו כלים אין דרך להסיק בכלים ראית אדם לוקח את הכלים שלו יש לו כלים מעץ את

השולחן ראית ציר מושה עושה כחל משולחן לא מה שאיין כן בבור שהבור פטור עליהם ואי רבי יהודה אם אתה מאמין את בת הייתה כמו רבי יהודה אמרת מחייב הה רבי יהודה נזכה קלים בבור אז גם חייב רצת הגמרא אלא לעולם רבנן הם פותרים את הבור מנזקי כלים א תגיד לי למה לא שנינו גם את החילוק הזה חומר בשור מבבל חיב ב הכלים מה שאין כן בבור למה לא אמרת תנה בשיר יכול תנה למנות חומרה נוספת בשור מבאבו ששו חיה בנסקי כנים ובור פטור אלא שייר התנה

לא התה כל אומנה אז הגמרא שואלת מה שיר ד שיר איזה חומרה נוספת שייר התנה שתגיד שהוא שייר את הנסקי כלים בבור שייר טמון שור ובור חייבים גם על טמון למשל אם בעת השור בשק מלא כלים שבר אותם חייב אותו דבר נפל חמור בבור ועליו שק מלא טבועה חייב גם על הטבועה והכלים אפילו שהם תמונ בשק אבל מה שאיין כן באש פטור על הטמון אם שרפה אש גדיש בהייה בתוכו שמה איזה כלים או משהו טמון או אדם אפילו כי תצא אש ונאכל גדיש או הקמה מה

בגילוי אף כל בגילוי אבל אם זה תמול באש פטור זה שיר הגמרא מתרצת אם בייתי מלא עולם רבי יהודה באמת שמחייב הנסקה כלים בבור ודבר שאין ראוי לה לאו לטויה כלים אלא תוה לכך נרו ושכך אבניו דבר שלא ראוי למה שאמר התנה בספה שהאש חמורה מבור וכך שהיא חייבת על דבר שאינו ראוי לה לאב לאהיה כלים לא כוונה לכלים שעל כלים חייב גם בבור דעת רבי יהודה אלא תוה לככ רו סכסכ אבניו חרכה את האש את השדה שלו איפה שהוא חרש או נתפס אש באבניו ואז

חייב מי שהדליק מה שאיין כן אש זה לא דרך של האש לאחז בדברים האלה בכל זאת חייב זה בא לרבות מתקיף ל רבש תנ חומר בשור מ בבור ששור חייב בו פיסולי המוקדשין מה שאין כן בבור ש אם זה כמו שטת רבי יהודה אפילו שלרבי יהודה הלו כתוב בתורה שור רעה אמר רחמ ולא שור של הקדש רבי אומר גם שור של הקדש חייב אז חומר בשור מ בבור שהשור חיב בו גם שור פיסולי המוקדשין מה שכן בבור פטור אם נפל שמה שור פיסולי המקדשים פטור למה

אי אמרת בשלמה רבנן הי הברת כשיטת רבנן שאומרים שאש פטורה על טמון ובור פטו על כלים אך ש אך התנ ומר של תמו שיש שור ובור ואין באש אז אותו דבר שיה חומרה של כלים שיש בשור ובור ואין בשור ואש ואין בבור שר גם חומרה של זה שור חי ונזכה שור פסולי המוקדשים ובור פטור אלא אי אמרת רבי יהודה אם תאמר שזה המשנה כשיטת רבי יהודה שהוא מחייב אל כנים בבור ואל תמן באש מה ישיר די שייר מה עוד שייר התנא שומר ששיר גם את ומרה

הזאת שיש בשור באן בבור פרצת הגמרא שיר דש בנירו חומרה נוספת יש בבור יש ב שור ואין בבור מה זה שור שדש את הקרקע לאחר חרישה בכלכלת החרישה עכשיו הוא צריכו הבעלים לחרוש שוב את הקרקע כיון שנתכוון השור להזיק חייב בעל השור לשלם כמו קרן חייב גם זה למה התכוון השור ככה הוא רואה את החרישה התכוון להזיק לחרישה מה שאין כן בור לא ייתכן בוא איזה קרקע זה לא תכן בור לא מזיק לקרקע הגמרא אומרת אם משום דש בנרו את זה השאיר התנה ל שר הוא

תניה דתנא שכן דרכו ללך ולהזיק כבר אמר כבר שור שור חמור מבור שדרכו ללך ולהזיק ובכלל זה גם השור שמזיק את הקרקע ובור זה לא בכלל זה אז לכן הסיבה שבור פתור על נזכה קרקע היא תוצאה ישירה ממה שהבור לא ומזיק אמרנו עוד במשנה חה חייב להעמיד את המשנה שהיא רבנן ולא רבי יהודה לפי זה כן את לא יכול לעמיד רבי יו אמרנו במשנה אכשר במקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו ככשר כל נזקו כלומר אם עשיתי אפילו מעט מהנזק חייב על כל הנזק תנו רבנן מה זה

מה מסבירה הכשרתי מקצת נזקו חבתי בתשלומי נזכור ככשר כל נזכור כיצד איך יב אדם בכול הנזק למרות שהוא לא עשה את כל הנזק הוא עשה רק מקצתו החובר בור תשעה ובא אחר בשמו לעשרה האחרון חייו תראה מניה חופר בעומק בור תשעה בעומק תשעה טפחים לא ראוי רק להזיק הוא לא ראוי להמית הוא בא אחר ושלמו לעשרה שבזה נעשה ראוי להמית ונפל בתוכו שור האחרון חייב אם מת השור האחרון חייב גם מוזק קשור לא כן גם מם הוזק חייב אפילו שרוב החפירה נעשתה על ידי הראשון והשני

רק הכשיר במקצת אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה ודו כרבי המשנה לא כמו שיטת רבי אלא כמו חכמים תני חופר בשחר בשל ע אחר חייו זה דעת חכמים כלומר הוא חייב בין במיטה סליחה בין בנזקין רבי אומר אחר אחרון למיתה אחר שניהן נזקין רבי רבי אומר אם מת השור הראשון לא חייב לשלם למה על ידי חפירת הוא לא חייב הוא לא היה מת רק על ידי חפירת האחרון הוא השלים לעשרה הוא חייב המת אחר שניהן נזקין נפל שם השור לא מת אלא השור נזק שניהם

חיייבים להשתתף בתשלומי הנזק גם בתשעת ם שחפר לראשון שור להזיק אז לכן אי אפשר להעמיד את המשנה כשיטת רבי למה במשנה כתוב על הכשרת מקצת הנזק חפירת הטפח העשירי מתחייב חופר כל הנזק ולרבי השני חייב השני לא חייב בכוון הנזק שניהם חייבים אז זה רק לפי רבנן רפפה אמר למיטה בדברי הכל הכלל שאמרנו במשנה על ידי הכשר מקצת הנזק מתחיב כל הנזק זה רק מדובר במקרה שמת השור בבור אז זה הולך גם לפי רבי גם רבי מוד שמתה האחרון חייב אז זה גם הולך לפי רבי

אדמר למה דלא קרבי יש מסע ומתן כלמו שאלו בבית מדרש האם נאמר שלפי הפירוש שהובא בבריתה הכשרתי מקצת נזקו חופר בור תשעה באחר בשלימו אז זה למ דלו כרבי אמר פפה למיטה בדברי הכל אותו דבר זה כמו רבי מדובר למיתה מתקיף לה רבי זרה בולקה אין עוד דבר שמקרים שמכשיר האדם רק מקצת הנזק בכל זאת חייב על כל הנזק ויקה מסר שורו לחמישה בני אדם ופשע בו אחד מהן והזיק חייו אתה רואה אדם הסר לשמור את השור שלו לחמישה בני אדם שישמרו עליו שלהם לכל אחד

200 שקל אומר אתם תעמדו על השור זה שור משהו שלא יזיק חמישה בני אדם סר אותו מי חיב משך שורו לחמישה בני אדם פשה בו אחד מהן אחד מהשומרים פשע לא שמר אותו ויצא השור והזיק אותו שומר אחד הזה חייב אפילו שלא הסי רק מקצת נזקו היו ארבעה צריך חמיש לשמור אותו בלי זה לא נשמר כנראה מה זה חמישה הוא לקח מה אין לו מה לעשות בכסף כנראה זה שור שור של מאיר אה מרו כן מ היה לכם במרוקו שור היה הולך ח שניים נכון לא

אתה יודע ש בתפלת אצל זה אצל אצל בבא מאר אמר לנו היו הולכים השברים אצל סבא על שניים בערב שבת היו הולכים לשניים אולי רק הצון אני לא יודע אבל לפעמים הם עושים תרגילים כאלה הבהמות הם עושות איזה משהו כזה לא כן הם הולכות על שתיים יש אחד יצחק הם רואים אותו הולכות על שתיים עוד אתה יודע פרח זה מבלבל עוד מסברה לא ממשנה איך ידמה הנה בוא נראה הוא לא המטר אם מדובר בשור שאם בעדו לא היה נשמר זהן איזה שור של כנראה של חמס

משהו פרעי פרא אדם הוא השור הזה פחות מאנשים חמישה אנשים לא יכולים להשתלט עליו פשוטה דו כעבד הרי הוא גרם לכל הנזק מה אלא דבי ונ מנטר בלעדו גם השור היה משתמר מהכ עבית למה למה הוא חייב בשעה שסילק זה את השמירה נשאר השור שמור ביד אחרים אז מה מה מה הוא עשה אז באמת כזה דבר כזה אז זה לא נקרא הכשרתי מקצת לזכור כי בן אדם זה שומר מה הבעייה כולם היו חייבים כל החמישה כולם סורים קביא תילו משמע למה אחד יהיה כל החמישה היו

חייבים הוא לא גרם את הנזק בשעה שהוא סילק את עצמו מהשמירה השור נשמ נהיה שמור על ידי אחרים כשיוצא השור ממזיק בפשיעת של אחרים הוא לא צריך להיות חייו השומרים האחרים הם שהזמינו את את הנזק אז זהו זה זה התירוץ לשאלה כי במקרה כזה לא נכלל זה לא נקרא הכשרתי מקצת נזכור זה הכל מתקיף לרב ששת ויקה מרבי בחבד הרי יש אופן אחר נוסף מה זה מכשיר מקצת הנזק אומר היה דלקה בא אדם הביא חבילת עצים שם בפנים כך הוא קרב את הדלקה לגדיש אז במקרה

כזה אפילו שלא הכשיר אלא מקצת הנזק האש גברה חייב בכל למה אי הוא נתן לה כוח שהיא תתפשט איך י דמי גם זה אחיד בוא נראה אדי בלביו לא זלה פשוטה א אם בלעדיו לא היייתה הולכת האש בלי שושי החבילה אז השני ודאי שחייב למה הראשון לא עשה כלום אלא זה חילה שלכ לא חבילה של עצים זה כסף מה אתה חושב זה אנשים כולם יש להם כל כך הרבה כסף לסוף כסף חבילה של עצים כן הראשון לא עשה כלום למה בלעדו הייתה אש דועכת ש לא

שמת את חד אחר שמת לא הדליק היה לו קצת עצים היה משהו כברש התה דועכת הוא בשם חבילה היה לא היה הגדיש נשרף אלא דבלו הי זלה אלא תומר בלי העצים של השני הייתה הולכת מק עביד מה עשה הוא רק הוסיף עצים מה בלי זה גם היייתה הולכת אז אותו דבר מה ש השיב חבילת עצים אי אפשר לחייב אותו וכי בן כח הגדי שהיה נשרף אז אם כן במקרה זה לא נכלל הכשרתי מקצת נסקו זה לא הכשרתי ה תראה ראשי גו שהיו עסקו רעים פשוטה אין

זה הכשרתי במקצת נזקו אלא הכל זכ וד משים בור לערה ג בור תבה זקים סי ראשון בג מטתו וצריך למתני אחרון חייב מהקב חייב כלום מרבה בחבילות ש בחבילות זה מולות בהדלקה של חב רב ו על ידי חבילות לגדי אח מקודם בדן שהוא חייב פשוטה למה אבל מתני הרי ראשון הסיע כלום דמה ש מעמי זלה אבל חופר בו תשעה רוב מתו הוא עושה אן החרון מקרבה מתקיף לרב פפה תראה ברשי תראה בתוספות ושלם כל אחד חלקו אומר ואין רדי נפטר תן פר כפרה אחד החוק בור

לעשרה וכולי מתקיף לרפה יקה הד תניה יש מקרה נוסף שעל ידי השרת מקצת הנזק מתחייב על כולו מה תניה חמישה שיישבו על ספסל אחד ולא שברו ובא אחד וישב עליו ושברו האחרון חייב רא ה חמישה ישבו על ספסל בא אחד וישב עליו ואז זה נשבר אומר זה לא הכשיר רק מקצת הנזק האחרון חייב בכל ואמר הפאפא מה שמחייב התנה שבירת ספסל כגון פפה בר אבה הוא היה ה בעל הבשר והוא היה השובר אבל ה יושב סתם אדם פטור אם הוא הה ושב לבד הה קור כלום

כן מן הסתם הספסל שאול הוא לא יגיד על אחרים זה יפה ישיבת סתם בני אדם לא משונים את מבין הספסל עשו אותו לאנשים רגילים לא לאחד שאיין כזה בנמצא שזה אז אם נשר מחמת שם הוזה זה נקרא אם זה היה כמו סתם אנשים זה מת מחמת מנחה היה פטור אבל כשבא זה וישב תראה מה אומר תוספות כולם פיטורים בש הראשון כדי אל זה זה ראשי כגון פפר בר אבא שהוא בעל בשר הך נראה ודבר בלי ישיבתו ששיטה שאחרון חיייב אלא דבו מדבר קביד מה עשה האחרון

אז הוא לא חייב אז במקרה זה לא לא נשרתי מקצת זה זה לא נקרא הכשרתי מקצת נסקו אני לא עשיתי כלום למה בלב אחי זה היה נשבר בלעדי סוף סוף אבל לא נשבר אחרת על מה לא זה תכף היה נשבר סוף סוף מתניה איך היא מתרצה חמישה ששבו ספסל אחד אי איך תפרש איך הי ד אם בלעדו לא היה נשבר הספסל אז ם בא הבריתה לחדש ואם לא אז למה הוא חייב לה צריכה דבליו איוא אבה מדבר בטרי שעה ואשת דבר בחדש שעתה בלי הוא היה

נדבר בשעתיים עכשיו שהוא בא זה פעם אחת בשעה אחת נשבר אז בא תנ לחדש אפילו שהראשונים התחילו בשבירת הספסל זה רק שעתיים מכך דמרי אליו את אבנ תפה פורטה קמין היינו יושבים עוד קצת והיינו עומדים ו היינו שוברים היינו יושבים זה עוד שעתיים ישבר היינו יושבים עוד שעה והולכים הם היו יודעים מתי זה ישבר אה זה כמו שיש מניין של ערה אנשים כל אחד מהם הוא עשירי אותו דבר גם פה כן מקשה הגמרא ול ולמ להוא איליו אתון בדידי לא הבה מדבר יגיד להם האחרון אם

אתם לא הייתם אני לבד הספסל לא היה נשבר כיוון שדעתם ש מה שאתם שועים עעל הספסל בתוספת המשכל שלי זה יגרום לשירתו הייתם צריכים לעמוד למה לא עמדתם אז גם אני גם אתם כמוני אתם שברתם למה הייתם צריכים לעמוד ראייתם ב אחד שמן ידו שהשומן שלו יגרום לשבור מ רואים לפי הכובד א ישב לא לא הם יודעים עוד שעתיים זה ישו הם מתחילים כבר בציו משה אומר להם רבותיי לא טוב שומר ב ראית את ראית שאחרון נשמח עליהם עדיין לא ישבם לא יכו לקום לאלא נתן

להם לעמוד תפס אותם רוצים לעמוד לא יכולים אז בשעה שנשמח עליהם נשבר ולכן הם פטורים שכ גוו אז הגמרא אומרת אם מדובר שנשמח עליהם פשוטה הם פטורים מה מה מה עוד מה כוחו גופו דמה כמה שנ כוחו כגופו דמה אתה רואה הייתי אומר כוחו א הוא לא ישב הוא רק נשען עליהם של דכ אך קופות בר כוחו המ בר למה נזק שנעשה בכוחו שווה לנזק שנעשה בגופו זה לא מקצת הנזק זה כל הנזק לכן לא מנה חוץ מבור בולקה בור זה רק האחרון שעשה הוא באמת

השלים הראשון גם עשה חפר בלי זה לא הניה כלום ממש זה שותפות שפות פה זה לא שפות [מחיאות כפיים] בולקה וקה תניה עוד מקרה שמתחייב אדם על על כל הנזק אפילו שהוא רק מכשיר מקצת עד עכשיו לא מצאנו עוד דבר מהבור זה רק בו קקו בני אדם בע מקלות בין בבת אחת בין בזה אחר זה במת כולם פטורים כלומר לא אפשר לקחת אותם ממיתה הכוונה אפשר לקחת אותם לבית דין להרוג אותם אומר בין בזת אחת בין בזכר ככ איש כל נפש אדם מות יומת אבל זה

עשרה כולם פיטורים למה לא ברור על ידי מי נהרג רבי יהודה בן בטרה אומר בזה אחר זה האחרון חייו אתה רואה זה מכת האחרון שקירב את מיטתו אתה רואה שמחייב רבי יהודה את האחרון מיטה אפילו שלא הכשיר אלי מקצת הנזק הראשונים כבר הגו הם הם גרמו לו להיות כמו גוסס וא אומרת בקטל לא קמה רלי גם באופה זה מחייבים כל הנזק אפילו לא הכשיר אל מקצתו לא עוסקת בדיני רוצח עוסקת בדיני נזקים ובת אמה בפלקה לא כמרי דבר ש ש מחלוקת התנה לא דיבר רק שדת

רבי יהודה האחרון חייב פרשה המשנה כוונת התנא חופר בו תשעה בח שלמו לעשרה ולא וקים דלא כרבי ללא כרבי מוקמינן רבנן מוקמינן אז הנה אתה רואה שכן אתה רואה שבמחלוקת ווק מינן דלא כרבי מתרצת את הגמרא דלא כרבי כרבנן כשיטת רבי אבל כשיטת חכמים אוכ מינן לא כרבי הכוונה לא כשיטת רבי נעמיד את זה כשיטת חכמים זה הפירוש אבל להעמיד כרבי יהודה בן בתלה ולא כרבנן לא מק מינן לא מסתבר להמי סתם משנה כדעת יחיד מקום שרבים חולקים עליו אם לא כרבי וכדעת רבנן האמין אפשר

אבל לא כר כרבי יהודה בן בתרה ולא כרבנן זה לאו ב בבין היה אומר לנו כן חבתי בתשלומי אמרנו במשנה הכשרתי מקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו חבתי בזכור לא קטני חייב לתת חפץ אחר במקום מה שהזיק לא כתוב אלא בתשלומי נזכור להשלים את החיסרון שהחסיר לניזק יעני מרק שור תן לו את הנבלה ומה שהיה ועוד אני אתן לך למזיק כן לניזק המזיק חייב לשלם את ההפרש בין השור לים לו אותה לניזק להשלים לנזק המזיק חייב לשלם לו את ההפרש מה אם לא כן היית מחייב אותו

אתה מזיק אתה מזיק את הכל ישלם לו במצבה הוא יקח את הנבלה ויסתדר קות ל מתנה ו גם מזיק וגם מקבל מתנה מי יקבל מתנה המזיק הר הוא משלם את העטרה המבשלת אצל ניזל אז הוא משנה מה אתה רוצה 100 והוא חייב לו 1ל תן לו 900 עכשיו נכון איזה מתנה הוא מקבל מקבל 100 מתנה איזה 100 מתנה ה הזיג ב1000 יכול לקחת ניבל למכור כ הוא לא צריך לא חייבו אותו הוא הזיק ב1000 הוא משלם 1000 יכול לשלם לו גם סובי נותן את הנבלה וזהו

שמע השלמה שיטול זוך את הנבלה וזה משלים לו מה ש הגמרא אומרת תננ להד אנו הבנ תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטבלים בנבלה הנזק נותן לעצמו את הנבלה והמזיק מתשלומי זק נעני מילה שמזיקה רק להשלים את ההפרש ולא לשלם לו את ה ממש שור חי והכל את מלאו הסכום אמר אמן דמר קרא מכה נפש בהמה ישלמנה אל תקרא ישלמנה אלא ישלמנה אדם שהרג בהמת חברו כתוב בתורה מכה נפש בהמה ישלמנה אל תקרא בלשון תשלום אלא ישלמנה השלמה על המזיק להשלים למחיר ששור חי רב כהנה אמר מאכה

אם טרוף הטרף יביאה עד הטרפה שלם אם תטר הבהמה בפשיעת של השומר שכר פה מדובר על שומר שכר ותיטב הבהמה בפשיעת אה בפשיעה זה כן התורה מלמדת שומר שכר פטור מאונס אבל אם טרוף הטרף אם פרצה חיה רעה וטרפה מהעדר ו עד לשומר להביא עדים על כך שירא לו מקרי אונס הטרפה לא ישלם פתר מלשלם עבור הבהמה שנטרפה אלא בשביל עכשיו לצורך הדרשה לומדים מהפסוק הטרפה בא כתוצאה מפשיעה ששומר שכר חייב לשלם ביחד על זה אומרת התורה עד הטרפה יה שלם תרפה עצמה לא ישלם ככה

מסביר רשי תוספות הסבירו פירוש אחר איפה אתה ורה תוספות לא ישלם אגם נקרא בשומר שכר כתיב דפטור מאנסים כל מקום כתיב עד הטרפה לא ישלם דחד ישלם דך ישלם לא ישלם כלום בשביל הטרפה עצמה רשי גם הוא לא משלם כלום בשביל הטרה בסר השאלה איך איך גורסים איך מפרסים את התורה אז עוד פעם רב קנה אמר מאחה אם טרוף הטרף אז זה עכשיו פשט התורה זה מדובר באונס אם טרוף הטרף יבי אועד תביא עדים שנטרפה וטרפה לא ישלם לא צריך לשלם את זה אבל אם טרוף

טרף בפשיעה ששומר שכה יביאו ועד הטרפה לא ישלם מה הפירוש ד תרפה ישלם התרבה עצמה לא ישלם כלומר הוא ישלים הטרף העצמה לא צריך לשלם אבל עד הטרפה ישלם שבה 100 וסך הכל צריך להיות 1000 ששלם 900 חזקיה אמר כמה היה חוזר לנו המורא שלמדנו בקמה אם טרוף טרף עד הטרפה לא ישלם תחזור ה הרב היה אומר תחזור למדנו עם הרב גרחי קידושים בקמה ד דף יד כן אה לא זוכר חזקיה אמר מאכה טוב הנה לומדים בדינו של שור מועד שהעמיד שור של חברו מכאן מפה

לומדים שור מועד שמור של חברו כתוב והמת יהיה לו לניזק כתוב בתורה שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו שלם ישלם ת שור תחת השור המת כלומר הנבלה של השור יהיה לו לנזק אתה רוא ש חיובו של המזיק זה רק להשלים את ההפרש בין הנב לבין שור חי כ ככה הוא מסביר את התורה שור מועד וכן כן שור מועד וכן תנ ד חזקיה מה שאמרה התורה והמת תהיה לו לנזק הנזק לוקח את הנבלה של השור והמזיק משלם לו את ההפרש אתה אומר לניזק א למזיק

מי אמר מה אמרת לא כך היה אין פסוק מתפרש כך זה לא יכול להיות מהי לא כך היה הגמרא מפרשת מנין ש אין לפרש שהמת יהיה לו למזיק אמר רבד מזיק אביה לכד לכתוב רחמנא שור תחת ולשתוק שעל המזיק לשלם שור תחת השור למה צריך לכתוב באמת יהיה לו פשיטה אם שילם המזיק את תשלום מלא של השור המת יהיה לו למזיק אלא והמת יהיה לו למה למה לי שמת מינן נזק זה בא התורה לחדש שהמזיק לא חייב רק הפרש בן שור חי לנבלה הזאת וצריכה למה

צריך לשלוש לימודים שלוש הדרשות האלה שהנבחרת רחמנא מכ בהמה ישלמנה לגבי אדם שהזיק שור אז רק שמכילה התורה למזיק לא חיווה אותו רק באפ שש בן שור החי משום זהלא שכיחה אדם לא מצוי שיזיק אדם את בהמת חברו לכן לא לא חיוה אותו אבל טרפה ד שכיחה לגבי שומר שכר בא באו לו בא דובה לאחד וטרף לו זה מצוי שיש דובים יש נמרים אז אמה לא צריכה הייתי אומר בזה לא הכילה התורה כולה כזאת דווקא באדם שלא מצוי הכילה אבל בזה לא הקלה התורה לכן צריך

להשמיע אני גם גבי שומר ויש מנן טרפה דין זה גבי שומר שכר שנטרפה בהמה הייתי אומר רק שמה הכילה תורה משום ד ממלה אבל מכה בהמה בידיים אמ לא הייתי לכן צריך להשמיע לי כלו מד כשמה זה ממנה נטרפה הבהמה נכון הוא פשע אבל הנזק נעשה ממנ לא הזיק את הבהמה בידיים אבל מכה בהמה ד בידיים הוא לקח את החרב והכה את הבהמה כנראה הבהמה עשתה לו בעיות מה עשתה לו למה זה קטני זה שלוש רגלים אה צנו של משה אה ככה היית עושה בפרס ציע

לך השור הוציא לך לשון הית מרביץ לא לא אבל למה הצי לך לשון נולה מש מת ויש מנ טרטה פה אני נכון ויש מינ נטרה שומר שכר באדם המזיק משום דלא ה משום דלא שריך וה משום ד ממנה מה כלומר היית אומר מכה בהמה שזה לא מצוי שיכה אדם את הבהמה ו משום ממלה שהנזק נסה ממילה זה טרפה אותה אבל שור שנגח את שורו של חברו שעל זה נאמר באמת יהיה לו לשכיח או בידיים אמ לא אז כמה שעלה שכן יפה למה באמת זה מצוי ש

שהוא מועד לקח וגם זה בידיים כוון כלו כוונה לכן וישנן המת יהיה לו ש חברו משום דמונה מזיק זה לא אדם ממון אבל אח בגופה מזיק בגופו הוא מזיק איפה החה מכה בהמה נכון אמ לא לא קלה הטורה צריכה שגם בשומר שכר באדם המזיק בשור שזי אמר לי רב ק לרב אלא תעמד ת רחמנה יהיה לו למה אני אומר לך שהמזיק לא משלם את ההפרש שבין שור לנבלה רק בל כתוב והמת יהיה לו ליו אחימן הנבלה דזי אבי הנבלה ש המזיק המזיק צריך לנזק קוד נבלה

אשת כפות הגמרא שואלת השת בד שבכסף ואפילו סובין תדה מבעיה הבנת מה עשה השור שלו הרק כמה אחדים אז יש לו כמה נבלות ארבע נבלות שבות כמו השור שלו יכול להביא לו בוא תיקח את הנבלות האלה שלום על שלום עליך נפשי תמכור אותם לגן החיות יהיה לחיות ארוחת צהריים למה כתוב יב לרבות אפילו סובין דדה מבעיה מבל שנזק עצמו ודאי יכול לפוע ו למה צ התורה לשמיע לי לא נצרכה אלא הפחת נבלה א מה שהבעלים מטפלים בנבלה זה אם פחת ערך הנבלה עד שעמדתי אותה בדין

את הבהמה והכל פחת הת מה אז מה עושים המזיק לא חייב לתת את ההפרש שבין הנבלה לא חייב לתת את ההפרש הזה מהתה אצלו הרב מהתה למה לפני הלמה יה לו ארבע נבלות יכול לתת לו כן מה יש כתוב בתורה ישיב כל דבר ורבות אפילו סובין תן לו מה שיש לך סחורה אתה יכול לתת אז מה הבעייה אז יש לו ארבע ארבע נבלות אשור היום עשה עבודה יפה הרג ארבע שעות שלח אותו לשמה לחשבות הרג ארבע ביום אחד יש לו מח למה פחט נבלה תנאי איפה

תניה אם טרוף הטרף אני חושב שאני אשאיר ללך את זה למחר שלא יהיה לך קשה פעם אי אפשר ביום אחד הכל יום אחר כן מבחן למה יש מבחן י שמו ש יש לך בחינה לוי תיקח בחינה אתה לא באת לקחת את המתנה שלך לוי וב באת לקחת את הפרחים א זה הלך לספר תורה שתדע יכה תולדה ש נשיכה תולדה של איזה אב נזקין היא צר משה איזה תולדה זה נשיכה לא שן זה אוכלת להנאה נשיכה זה לא להנאה זה קרן למסקנה במה אמרנו שהתולעים דק יוצה

ב כמה כסף זה חצי נזק מש יפה חצי נזק צל מה זה מבעה למדנו את זה מחלוקת מ בין מי למי של ש יפה אמר מבה זה אדם שמואל אמר מב זה שם אדם ישן שפשט ידו תוך כדי שינה ושבר את זכני חייל רשמ מה אומר חייב כן מחלוקת מה הדן הכלים לא היו והוא ישן ואחרי זה הביאו לו את הכלים אין מחלוקת בזה מה אם ו חצים אחר שישנת אתה חייב גם זהו שאלה ה שהוא ישן היה כלים או לא היה לא לא הכ אם

ב שמו לו כלים שהוא ישן מה הוא יודע צו להוסיף גם את החילוק של תוספות שהם שמו לו את הכלים לאחר שהוא ישב כן זה ספ שמה זה זה מניקר ניקח כן זה הטסות חילק אם לאחר שהוא ישן שמו פטור גולחן ערוך שכן חייב תן דוגמה מה נקרא אזק שאינו נכב והאם שמ אזק או לא מה יש מח מסכ שזה לא כ תמ רותם טימא טימא טהרות הניח אבן ו בראש הגג ורוח מצוייה ונפלה דרך הנפילה הזיקה משום מה חייב אב תומה זה רוח מצוין רוח

לא מצויין שמוע את זה שם אתזה אתה ידע שזה יודע שיבוא רגל אש אש א מזיק שרוצה לשלם זג במטלטלין כגון שעון הם צריך לתת ו שעון הכי טוב דינו מת שרק בשדה אמרי כתוב מת דהמ שלם לא כתוב בדברים אח רק בשדה אמ הרב נכון שזה רק בשדה הרנן או שאני אולי זה רק דוגמה סד שזה רק דג נו אז אתה תגיד 100 הרב זהר בסדה נכון שעון לא צרי ש רק תביא יש היה ומנה כזאת היה ואמנה שכן ב היום למדנו שכל כסף זה

מתב תמני כל מה שיתן זה הכי טוב היום אנחנו דף כנ הלכות מרילה וחנוכה הרמבם לא קודם הלכות אתה צודק סליחה הלכות שולחן ערוך קודם שרב יגמור את המזמורים פשוט כן סעיף ח נכון עשינו עוד אחד אבל איך אתה יודע חט כשמרביצים שלו מערב בשביל סיון משה בשביל יצחק פרחים לא אלא מניח בכלל על כל בני העיר בוכל מי שהוא תחום העיר יוצא בו הגהה אבל מישהוא חוצ תחום איין יוצא בו אפילו הניח עירוב תחומים ויכול לבוא לכאן אלא אם כן נתנה עליו המניח בהדיה היכול

לתנות עליו יכול לתנות גם מחוץ ל המה בתוך בתוך 2000 אמה מן הסתם אין דעתו של אדם להקנות אלא משהו בעירו או בתחום 2000 אמה יכול יכול גם אבל אם אחד ב4000 אמה והוא רוצה להקנות עלי גם לא בתוך 2 יכול להיות שזה מועיל זה מה שהוא אומר מה בלי שעשה הוא עירוב תחומים פה כתוב דווקא עם תחומים שהוא שייך לאותו עיר אכט דעת ניח בעינן שיכוון להוציא לאחר מי שמניח את העירוב שיכוון אבל דעת מי שהניחו בשבילו לא בעינה בשעת הנחה הרוב זה זכות זכין

לאדם שלו בפניו רק שידעו ביום טוב קודם שהתחיל לבשל לצורך השבת יפה ואם דרך הגדול ניח עליהם סומכי עולם סתמה אז הם היו כולם גרים באותו חצר באותו שכונה אז הגדול של המשפחה היה עושה בשביל כולם וגמרנו סעיף י' המערב לאחרים צריך לזכותם על ידי אחר למה שיהיה לו חלק בתבשיל על ידי עצמו בלבד אבל על ידי עצמו לא יכול לזכות מבין וכל מי שמקי על ידו בעירוב שבת מזקין על ידו בעירוב תבשילים כל מי שאין מזקין על ידו בעירו עלוב אן מזקין על ידו בזה

כלומר אומר לכתחילה יש לזכות העירוב לאחרים על ידי אדם גדול שאיו סומך על שולחנו ואינו יכול לזכות עעל ידי בנו בתוח קטנים אבל יכול על ידי בנו ובתו גדולים ויש אומרים שאפילו הם סמוכים על שולחנו יכול לזכות על ידיהם יכול לזכות על ידי קטנים שאינם בניו אה יפה מה החילוק בין בניו ללא בניו קטנים אלה סומכים על שולחנו זה כמס זה דרבנן אפשר לד קטן יש מי שמתיר גם על ידי אשתו אפילו שמעלה למזונות למה יש לית לזכות לעצמה כשנותנים לה מתנה היא זוכה לעצמה כון

שהיא יכולה לזכות לעצמה כן אז יש דבר כזה שאדם יתן מתנה לאישה עלמנת שאין בעלה זכות בזה יש כן כן אבל זה לא יפה אבא שלה אבא שלה אין בעיה אחיה אין בעיה בסדר הלכות מגילה וחנוכה רמבם פרק ראשון היום יש לנום צליח שני פרקים למה אחד של שבת ואחד של היום קריאת המגילה בזמנה מצוות עשה רגע יש בכללה שתי מצוות עלש מדברי סופרים ינם מן המניין ובור שתי המצוות אל מפרקים אלו א' קריאת המגילה בזמנם מצס מדברי סופרים והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים והכל חייבים

בכריתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים מחכ את הקטנים קותה פנו כהנים בעבודתם מבט עבודתם מק מגינה תמות תורה מקרא מגילה כל וחומר נשאר מצוות של תורה שכול נתחן פני מקרא מגילה ואין לך דבר שנתח מקרא מגילה מפניו חוץ ממת שאיו קוברים שפוגע בו קוברו תחילה אחר כך קורא אחר כך קורא את המגילה אחד הקורא ואחד ב אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו והוא שישמע ממי שהוא חיה בקריאתה גדול לפי כך אם היה קורא קטן או שטה השומע ממנו לא השומע ממנו לא יצא

ג' מצווה לקרות את כולה מצוותה לקרותה בלילה ו ביום כל הלילה קשר לקריאת הלילה כל היום קשר לקריאת היום הוא מברך קודם קריאתה בלילה ברוך אתה השם אלוק מך עולם שקדנו במצוותיו וציונו על מקר מרלה ברוך אתה השם אל מך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים הם בזה מענה זה ברוך אתה השם אלוקינו מלך עולם שחינו נו גנו לזה מנה זה ביום אין חוזר שחינו כמו קנז ומקום שנהגו לברך אחריה מברך ברוה אנחנו מברכים אחריה אלוקינו מלך העולם האל הר רבנו ודן את דיננו ונוקם את נקמתנו

פנונו כ נשנו ברוך השם נפר צרם ה מושיע כמה פעמים נו ראית חמש כמניין מצפ נו נונו חמש כ צפח 250 280 נ זה 50 דרת איזה ז קריאתה זמנים הרבה תקנו לה שנאמר בזמניהם וא זמני קריאת כל בדנה שתה מוחש ב בין בארץ בין בחוץ לארץ פי שאינה עכשיו חומה קוראים ב 15 לאדם מדינה זו נקראת קרך כל מדינה שלא היתה מקבת ח מבת חה קוראים 14 מנה זו נקראת עיר שופי ש מוח קורים י שבה היה הנה שנאמר נח בחמ בו ולמה תלו הדבר

במי יהושע כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה באותו הזמן כדי שיהיו קוראין כבני שושן ויחשבו כאילו אין כרכין מוקפין פי שמתה חרבין ו מכפים יהושע ויהיה זיכרון לארץ ישראל בנס זה וואו ני הכפרים שאנ מתכבסים בבת כנסיות אד בשני וחמישי תכנו להם שיהיו מקדמים וקורים ביום הכניסה כיצד אמחל א להיות בשני או בחמישי קוראים בו ביום מה להיות ביום א ביום אחר חוץ משני בחמישי מקדימים קוראים בשני או בחמישי א ז כיצד חליות 14 באחד בשבת מקדימים קורים בחמישי שהוא יום 11 חליות בשלישי קוראים

בשני שהוא יום שלש ח להות ברביעי קוראים בשני שהוא יום שני ע כל אלה שמקדימים קוראים קודם 14 אין קריא אין קוראין אותה בפע מעסרה כפר שה נכנסים בו שח אין קוראן אותו אלא בבע כל עיר שאיין בה עשר בטלנים קבועים בבית הכנסת צורכי ציבו הרי היא ככפר המקדים וקוראים ביום הכניסה ואם אין בעיר עשרה בני אדם תקנתו ככלתו והרי הן גשי עיר גדולה ואן קוראן אלא בארבעה עשר ט במ דברים המורים שמקדימים קורים ביום הכניסה זמן שיש להם לישראל מלחות אבל בזמן הזה אין קורנ

אותה אלא בזמנה שהוא יום אהע ויום 15 ביני הכפרים יני הערות קוראים ב 14 בני קרחים קוראים ב 15 י בן עיר שהלך לקרבן ק שהלך לעיר אם היייתה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה נתעה ולא חזר קורא כ מקומו ם לא היה בדעתו לחזור אח זמן הקריאה קורא אם אנשי המקום שהוא שם הקרח בכל הסמוך לו בכל נראה עמו אם אין ביניהם יתר על 2 אמה הרי זה כקרח וקוראים בחמי יא עיר שהי ספק מוקפת חומה או לא ן א ידוע אם הייתה מוקת ושע בנ

או אחר כך הוקפה קוראים בשני הימים שהן 14 ו 15 בן מברכין על קריאתה 14 בלבד אוין והוא זמן קריאתה לרוב העולם ספק ברכות יב קראו את המגילה באדר אחר כך הברו בדין השנה חוזר קוראים אותה באדר השני בזמנה יג אין קוראים את המגילה בשבת כזהר השם תנה בידו לך אצל מישהוא בקי לקרות ין ארבע מות בשות רבים שהכל ח בקריאת ין הכל בקין בקריאתה לפיכך ימחל זמן קריאתה בשבת מקדימים קורן אותה קודם השבת שואלים דורשין בהלכות פורים באותה שבת כדי להזכיר שם פורים יד כיצד

יום 14 שח להיות בשבת בני עיירות מקדימים קוראים בערב שבת בני כרכים קוראים בזמנם באחד בשבת חל 15 לאח להיות בשבת בני כרכים מקדימים קוראים בשבת שהוא יום 14 בני העירות קוראים בו ביום שהוא זמנם נמצא הכל קוראים הב 14 פרק שני א' הקורא את המגילה למפרעה לא יצא מה זה למפריע מהסוף להתחלה קרא ושכח פסוק אחד קרא פסוק שני לא וחזר קרא פסוק ששכח וחזר קא פסוק שלישי לא יצא שקרא פסוק אחד ל מפריע אלא כיצד עושה מתחיל פסוק שני שכח וקורא על הסדר מצא

ציבו שקראו חציה לא ימר יקח יצ אחרון עם הציבור ויחזור ויקח צי הראשון שזה קורה למפריע אלא קורה מתחילה ועד סוף על הסדר קרה בשעה מעט חזר וקרה שעה כד ל כולה הו וקרה על הסדר יצא ג' הקורא את המגילה על פה לא יצא ד חובתו הלוע ששמע את המגילה כתובה בלשון הקודש ובכתב הקודש פי ש יודע מה הם אומרים יצא ידי חובתו הוא לא מבין בכלל מה אומרים יצא מהלא מבין כלום החיבה וכן אם היייתה כתובה יוונית ושמעה יצא אף על פי שאיין לא מכיר

ואפילו היה שומע עברי אז גם מי ששומע בשפה יוונית יצא ידי חובה היייתה כתובה תרגום או בלשון אחרת בשונות הגויים לא יצא ידי חובתו בקרית הלה מכיר אותה לשון בלבד הוא שתהייה כתובה בכתב אותו אבל למשל צריך להיות כתובה באנגלית בצרפתית ואז הוא מבין והוא קורא לו באנגלית יוצא אבל לא יכול להות כתובה בעברית ווא תקרא לו בצרפתית גם מרוקאית זה לא חצבו המרוקאים נגמר העולם אבל אם הייתה כתובה בכתב עברי וקרא ארמית ערמי לא יצא שנמצא זה קורא על פה כיוון שלא יצא קורא ידי

חובה לא יצא ה שומע ה קורה את המגילה בלא כוונה לא יצא כיצד מה פירוש לא כוונה היה כותבה דורשה מגיהה אם כיוון אבו לצאת בקריאה זו יצא זה כוונה אם לא כיוון אבו לא יצא קרא והוא מתנמנם הואי ולא נרדם בשינה יצא אבל מ שומע מתנמנם לא יצא הקורא הוא בעצמו קורא מתנמנם יצא ב דבר אמרים שכן בו בכתיבתה יצא שמתכוון לצאת בקריאתה שקרא בספר שמעתיק ממנו בשעה שהוא כותב אבל מתכוון לצאת בקריאה זו שהוא כותב לא יצא שלא יצא ידי חובתו אלא בקריאתה מספר

שכולה כתובה בו בשעת קריאה ממגילה כשנה לא ז קורא את המגילה בתע בקריאתה בקריה קריאה משובשת יצא לפי שהם מדקדקים ריתה קרה עומד או יושב יצא אפילו בציבור אבל לא יקרא בציבור יושב לכתחילה ניקבות קר השניים אפילו ע אחד יוצא מן הקרועים והשומעים מן הקרואים וקורא אותה גדול עם הקטן אפילו בציבור למה חביבה לכן ר ולה מש אמת חטא אין קוראים בציבור מגילה כתובה בין הכתובים אם קרה לא יצא אלא אם כן היייתה יתרה על שארי ריעות או חסרה כדי שיהיה לה הקר אבל יחיד קורא

בה אפילו אינה חסרה ולא יתלה צ בידי חובתו אין כותבים את המגיב לא על הגביל או על הכ כספר תורה ואם כתב במאפה וכן קטום כשרה כתבה בשר מני צבעו פסולה צריכה סטות כתורה עצמה ואין העור שלה צריך עבודה הנשמה היייתה כתובה על הנייר אעל עור שאינו מעובד או שכתבה גוי או מין פסולה יד היו בה אותיות מטושטשות או מקורא אם רשומה ניקר אפילו הי רובה כשרה ואם אין רשומה ניכר אם היה רובה שלהם כשרה ואם לה פסולה שמי בסופר אותיות או פסוקים נ קור על

פה יצה וד א' המגילה צריכה תפילה עד שיהיה ב כל אורותיה מגילה אחת ואינה נתפרת אלא בגדין כספר תורה תפרה בלא גדין פסולה ואלא צריך לתפור את כל היריעות כספר אלא אפילו תפר בגידין שלוש תפילות מקצת היריעה ושלוש באמצאה שלוש בקצה השני הקשר מפני שנקראת תגרת צריך הקורא לקרות עשרה בני אמן ועשרת בנשימה אחת כדי להודיע לעם שכולם ו נגו כי אחד נ כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופשט כאיגרת שגמור חוזר בכוכ כול מברך יג שני הימים האלו שאן 14 ו 15 סורים בהספד ותענית

לכל אדם בכל מקום בן לבני קרחים שהן עושים 15 בבד בין ני העיירות ש ס בד שני המים סורים בספת ותענית בדר ראשון כדר שני אנשי כפרים שהקדימו בקו בשני ובחמישי סבור לפולים מותרים בפד בהספד ותענית ביום קר ת אסורים בשני הימים האלו אפי שאין קוראין בהם יד מצוות יום ארבעה עשה לפני כפים עיינות יום החמישה עש קרחים י משתה ושמחה ששלו אמנות לרעים ומתנות ליבנים ומותר בעשיית מנחה אף על פי כן אין ראוי לעשות בו מלאכה אמרו חכם כל העושה מלאכה ביום פורים אינו רואה

סימן ברכה בני כפרים שקדמו בקרו בשני ובחמישי אם לקו מענים ביום קריאתה ייצאו אבל המשתה והשמחה הן נושים אנה ביום יום 14 ם הקדימו לא יצאו סעודת פורים שעשה בלילה לא יצא ידי חובתו כצד חובת סעודה זו שים לב ך עושים את הסעודה שיאכל בשר ויתקן סעודה נעה כפי אשר תמצא ידו עם חורשה סבזי ושותה יין עד שהשתכר וירדם בשחרות לכן חייב אדם לשלוח שתי מתנות של בשר לא סתם מתנות זה ירדם בשחרות כן עד ש שלא יעשה שטויות איך הם נוהגים בסבת וצים ש להדס

תכף אני רואה ניקח לו את זה הביתה הנו בבית של הרזה אי זה אצרך כולו כל זה הרב בבית בפורים ב לא לא כולם ה מדקים כן לשלוח שתי מנות של בשרש אתה לא יכול לשלוח עוגות בעוגות יכול בונגי או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין חברות שנאמר משלוח מנות שרו שתי מנות לאיש אחת בכל דבר שלוח ראים משובח ממנו מחליף עם חברו זה ישלח לך קובה אתה תשלח לו גונדי וזה שולח להם סעודתו כדי לקיים ישלח מנות לרעהו חכם משה בעיר העתיקה מה היו

שולחים מנות אוכל זה הכי טוב לא כמו היום שולחים סוכר מה היו עושים שולחים אוכל מבשלים פה בבית למה חכם משה היה אצלו היה איזה קובה עוש אתה לא יודע והשכנים היו פליון ביר עתיקה היו עושים לו אבזי ארוז בטח מה זה גוג הר לא יודע חייב חייב נו הלאה הלא ו נזכרת שאל את התימנים הוא יגיד לך מה זה סיך ראית את הסיים של התימנים למה לא ץ רג לא הם לוקחים שמים חתחות של בצק עם שמן בזה לא יוצאים ידי חובה כן ביך מה

זה הכל בצק בצק בצק וזה יצחק למד מהם וחייב לחלק לעניים ביום פורים אין פוחתים משני עניים נותן לכל אחד מתנה אחת או מעות או מיני תבשיל או מיני מאכלים שנאמרו מתנות לאביונים שתי מתנות בשני ענים והם מדקדקים במעות פורים אלא כל הפרשת ידו לטול נותנים לו והם משנים מעות פורים לצדקה אחרת מותב יז מותב לאדם להרבות במתנות אביונים להרבות בסעודה ח לרעב שאיין שם שמחה גדולה מפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות וגרים שם שמח לב האומללים האלו מדמה בשכינה שנאמר לאחיות רוח שפלים לאחיות

לב נתקעים יח כל ספרי הנביאים וכן הכתובים עתידים לבטל למות המשיח חוץ מגילת אסתר רי קיימת כחמישה חמישי תורה כהלכות של תורה שבעל פה שנם בטלים לעולם ופי שכל זכרון צרותי בטל שנאמר כי נשכחו הצרות הראשונות אין לך מה לדוק ציון משה ימי הפורים לא יבטלו שנאמר בימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם זוהר אנחנו דף ער בהיום סעודת חגז תזה לא הסתדר עכשיו ביום זה חג וגם שבת יגיד כן חד סעודה של שבת פים שלחן המלך תמיד הוא אכ ור לכה

פז אין בעיה בא אורח בקשה שב ועד שמלכה המלכה ן אמר רבי אלעזר סעודת ת שבת א רבי ופי שבק או לא שבקי סעודה שלישית באורח צב בת א שיחכה שי כול סעודה שלישית מה תעשה עם הורח אמרו לרבי שמעון אבוי אמר לרבי שמעון למלכה פזה ש רבי שמעון משל אמלך הזדמן אלי אורח לקח המלך את האוכל שלו מלפניו והביאו לפני האורח שפג מלכ ככי ומלכ לכה בח שיזה בשעת אדם ואד מסדר בתורה פיזה אין בעיה אוכלים כמו שצריך אחר כך עוד סעודה לאורח ביומה מלולה

אסיר אתה רואה מה אומר קדושת שבת אסור לדבר דברי חול מלולה אסיר אדוד כתיב ממסור חפצך ודבר דבר נן חפצך כתיב ך חצ שמיים ותר בגיד היום הקקש הרב אמר לי רבי אלעזר ות בשבת לא ייו אשפי זה מה תעשה ערב פסח שלך בשבת זה מחר נלמד אתה חושב כל ה ביום אחד של כט של כט רבי אליעזר ריקשה קושיה נשאר ם קושיה נכון איך אני אביא אותך מחר אני אבוא בכל מצב הני לכבוד הרב ה א בטח בתום הקטורת נו אד אנו עלינו מעשה ישועה

לכל בית ישראל אמנו לפני ורים זמן שבת קיים כאשר סובית אותם ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נשמים ז ב ימר משה כח לך טמ זת בב ויאמר אשך נטחנת חן בנה ק בת ז הז בבוקר רבנ כ מ בכל יום מנה בכל יום מחס איתו בבוקרו שלושה אמנים רים ש מניס ורזין נמת בערב יום הכיפורים כד קים מצוות דה מן הדה ורי והציפורן וחן בנ נ וציה שב ש ש הכוסמת תן ב דש שון בן גמליאל אומר אסורי אנו ו מרגליים יפ לה אלה

שתן אומ אמר רבי יודה זה הקל אם כ ש אין אדם יכול לעמוד מפנימה אין מערבין בדבש פני שהתורה אמרה כי כל שאור כל דבש נומ לי ח מזש מנחה מעט סורים ומעד דבש נחות לות ותנים משקדים ויאמר עליהם ישראל מעט צורי ומעט דבש נכות ולות ותנים ושקדים ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן פזות עסו חו מזמרת הארץ בככ ד מחה מעט סורי ומעט דבש נחות לבות משחדים ויאמר עליהם ישראאל כז עסו עצמ מעצורים עד דבש נכות לות מותנים וקש פגעתם אם איש מפזזות ושמרתם את

הדבר הזה כאשר דבר את העבודה הזא ויה ככם בניכם העבודה הזאת לכם ואמרתם זבע פס שצ קם וישתחו ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכה וקנה גבעה לש אח ושלושה בני שלשים כ שת הקנים היוצאים מור שניק ממ כפור אד ויאמר משה ועמוד בין המתים ובין החים מגפה יש ויאמר ואני אשיר עוזך ואנן לבוקר חסדך כי היית מסג בך עשיר שיר זך שיר ני ב מזמור שלוים נונו לאומים כית ארץ ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה ועם אשב בסתר עליון יםך תבי וב מדים

סלה שכות אדו צ המלך נו דש שות ה רצו מפנינו ארב מספר ארבהם משיטים וכן יע כל דושם קדוש ח רהש כל הקהל הקדוש בר בבריאות ובשמחה אמן אורך ימים ושנים ועלינו יבטל מעלינו מעל כל עמ ישראל כל גזרות קשות ורעות אמן בעזרת השם עם ישראל לשכון הבטח בבריות בשמחה המקים שכינתא מעפרה וצלח לנו משח צדקנו לכן ירצון ונמר אמן