הדף היומי מסכת בבא קמא דף ה הרב בניהו שמואלי שליט"א כג מר-חשון תשפד

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כג מחשו תשפד. בעזרת השם מתקדמים ומכינים את עצמנו לקראת ערב חודש כסלב. הנה הכל מתקדם.

הכל הכל אבל אתם יודעים עכשיו זה ה-30 שאין אותו יום מר ונמהר אותו יום קשה שהיה ביום שבת שמחת תורה שנרצחו במיתות משונות אוי ואבוי מעם ישראל איזה אנשים וחיילים גם כן לשחוט אותם, לטבוח אותם, צרה לא פשוטה. ולכן כל אדם צריך לחשב את דרכיו, לדעת שהוא בא לעולם הזה לצורך מצבו לעולם הבא. אכן עצמך בפרוס דור כדי שתיכנס לתרקלין. לא העיקר הפרוסדור.

העיקר זה הטרקלין. אם אדם לא מי שיקח את הפרוסדור שלו ויעשה אותו יותר יפה מהתרקלין אז יגידו זה מהבול זה לא יודע מה שהוא עושה אלא העיקר זה בפנים כמו שכתוב אצל אברהם אבינו ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם בכל ואברהם זקן אברהם זקן כן. מה זה? כולם זקנים רק וגם כל זקן זה בא בימים.

אלא אברהם היה כשהיה זקן הוא רואה אברהם בא בימים עם הזקנה. לא איבד שום יום ולא איבד שום זמן לריק ולבטלה. ניצל את כל החיים שלו לתורה ביראת שמיים. ידע להעריך את החיים העיקרים לתורה ולמצוות.

לא לאבד אותם בתשהה פה. זה כל יום בא איתו. כל יום איתו. כל יום איתו.

לא מאבד את הזמן שלו. זה העיקר. זה הזכות הכי גדולה. אברהם אבינו זכה גם כשהיה זקן הוא ראה כל הימים שלו שלמים.

הכל כל יום ויום היה יכול לבוא עלו לעתיד כל יום יעיד לפני הקדוש ברוך הוא אומר אתה יודע מה עשה באברהם ביום שני בשביל זה היה אומר חמובדי יום ליום יביע העומר בלילה ללילה יחווה דעת כל יום משתבח ביום של ביום שלו איזה יום איזה מה עשיתי היום אומר לו אתה יודע מה אני עשיתי מה אתה עשית וואו תאר לך ככה זה הולך עובדיה כל יום שלו היה משתבח בשני כל יום מלא אותו דבר אברהם אברהם זקן בימים כל יום היה משתבח לפני הקדוש ברוך הוא

הנה היום היום כך וכך נפשות עשיתי היום כך וכך הכלתי כך וכך דיברתי כך וכך התפללתי למדתי תורה עשיתי כ או זה אדם זוכה עוד יום ועוד יום ועוד יום כמו בשביל להבין את זה טוב אז הביאו מעשה אדם אחד נזדמה לאיזה עיר רחוקה מהישוב היו כל יודע איזה יהודים יראה שמיים משהו מיוחד מכ ביקר שמה בכל המקומות ויצא לו להיכנס לבית הקברות היה שם הוא רואה לפני המצבות דבר מוזר על המצבות חרו את הגיל של הנפטרים כתוב פלוני חי חי 10 שנים ו10 חודשים בגיל

10 שנים זה חי 20 שנה בשלושה שבועות זה 30 שנה הקשי שבכולם היה בגיל 40 שנה אמר מה זה פה ארץ אוכלת יושביה אומר אני רואה פה אנשים זקנים דווקא נחמדים כולם תלמידי חכמים כולם יושבים ללמוד ניגש לחברת קדישה אומר צד מה זה פה אין פה יותר גדול מגיל 40. אני רואה כל האנשים בחוץ זקנים. אומר לו מנהג המקום לרשום על המצוות את החיים הרוחניים. כמה אדם חי על פני אדמה חיים צל תורה.

למשל היום למד שעתיים יש לו שעתיים התפלל עוד שעה נהיה שלוש שעות. ככה זה כותבים. היום ראשון שלוש שעות, יום שני חמש שעות. כל יום הוא כותב את השעות מצרפים את זה.

כל שעה שהגניס לתורה לגמנות חסדים בעץ שנפטר מצרפים לו את הכל וכותבים לו שנה שנתיים חמש שנים 10 שנים 20 שנה כל אדם לפי לפי לפי כל מה שיעמור תחת השמש בתורה במצוות זה עכשיו זה מובן ואברהם זקן בא בימים אברהם לא היה זקן ברוטו אלא היה בא בימים, בחשבון הימים, כל יום מלא אדמות היה מצוין. זה לא יצפרו לו שעות, כל יום זה שלם פלא פלאות. הילדים של האדמור מיגור בעבר מרדכי, מרדכי, הוא נפטר צעיר. אז הם אומרים, אבא שלהם נפטר זקן.

אמרו לו, איך אתם אומרים כך? אתה אומר לא אבא שלנו גם ביום גם בלילה יהיה לומד אז יש לו חיים כפולים זה לא זה לא פשוט ולכן אנחנו צריכים ל מי שחי חיים של תורה מתקרב לתורה השם מציל אותו מכל צה צריך לדעת איזה איזה דבר זה הם שמה מספרים אומר שאחד שם אומר התקשר איזה חבר מהכיבוץ שמה אומר אומר לחבר שלו שכבר חזר בתשובה מהרבה זמן אומר לו תשמע אני רוצה תשיג לי תפילין אבל אל תגלה לאף אחד שאני מניח תפילין ואומר קריאת שמע אני

בטוח שהצעדים עמדו לי להתקרבע עמדו לי להינצל יום שבת שבת שמחתו התעוררתי בשח הוא מספר על השנה כן מספר לו מה היה איתו שמה בקיבוצים האלה אומר תעוררתי משוח תוך רגע נפל פצמר ברגע אחת נהיה חושך בכל הבית החשמל הלך הכל הלך וא אומר שהוא בסכנת חיים למה הוא חולה והוא חייב להזריק לעצמו זריקות ואינסולין בלב והוא הוא אם כשקורה דבר כזה אין לו מקרר התרופות שלו חייבים מקרר אז הוא מה עשה אומר אחרי כמה רגעים מהפצמר הוא רץ לחבר שלו שרק לא מזמן סיים לצפץ

את הבית המפואר שלו אומר רואה מה זה כל ה הוא בנה לו קיר כזה יפה מזכוכיות מזכוכית ראי ומשהו אדיר חזית מאוד יפה. הכל ירד שמה גם פצמם. הכל הלך לעבדון.

כל מה שהוא בנה כל כך הרבה, איזה איזה רעש, הכל התפזר. אבל הבית הכל בסדר. אבל הקיר הזה הלך. הוא אומר, איזה צרחות, איזה קולות.

אומר, כולנו נכנסנו למעמד. אומר, הייתי אצלו. נכנסו למעמד והתברר. שני הדברים שנראה לנו צרה גדולה הציד אותנו ממוות נראה צרה גדולה והיא נראה צרה גדולה מה שנהיה לי בבית אז ברחתי ישר לחבר שלי שאוהב אותי מאוד מאוד והוא נפל לו הקיר הזה של הזה אז הוא אומר מה אתה יודע כמה השקלתי על זה יותר מ-100,000 שקלך היה צרה גדולה אומר אומר ואז נכנס לממד כי שמענו שיש מחבלים אומר זה המחבלים מה הם עשו הם ראו את כל הקיר הזה נפול ואת הכל אמרו פה כבר טיפלו

פה אין מה לעשות פה אז זה אז הם הלכו ה המחבלים הלכו אומר בזה דלגו על על אומר מה ניה אני אומר אני נשארתי חי חבר של הם כל הבני ביתו נשארו חי ממש זה משהו פלא פלאות לכן אומר אני עוזב את הכל אני יודע שזה רק הקדוש ברוך הוא ואותו זמן כולנו אמרנו מה ידענו להגיד רק שמע ישראל היינו כל זמן שמע ישראל השם כן השם אחד כל הזמן היינו אומרים וככה היינו בממד 18 שעות אומר עד שבאו חיי לחלץ אותנו אומר אני הוא מתרגש

שהוא חי וזה פלא הוא יודע שכל החברים שלו כולם מתחת לאדמה פלא פלאות זה הכל היה שמה ניסים כאלה משהו לא רגיל אז אם האדם הוא יודע לקחת את הכל אמיתי זה זכות [מוזיקה] לפעמים אדם עושה צעד אחד שגוי, איבד את כל החיים שלו.

צריך ממש כל דבר להיות מחושב, לעשות רצון השם כל יום שיבוא ביומו, כל יום קדוש, כל יום טהון, כל יום בריא לעבודת השם. שמעתי איזה מעשה שהיה לפני 50 שנה, אבל דבר פלא אומר היו קוראים לו ליהודי הזה פיל פתית, משפחת פתית אומר לפני 50 שנה הוא ישב ב הוא היה ברופא שיניים ממתין ואז הוא רואה שם בהמתנה הוא רואה את שני בניינים ענקיים שמראים איך שבונים במנהטן זה שני התאומים שהוא כן אומר ראיתי את זה אומר אני יושב ב שמה ואני מתפעל מאוד אומר אני

רוצה לעשות עם זה עם השני הבניינים האלה איזה הרפתקאה מטורפת שכל העולם יזכור אותה מה ההרפתקאה שלו הוא קיבל כזה שיגעון הוא רוצה למתוח חוט חזק מאוד מברזל מבניין לבניין והוא ילך על החבל עכשיו לצורך זה הוא עשה לו מבנה בבית להתאמן עליו עם א עם עם כזה שני עמודים ועל זה חבל והוא הולך על זה בשביל להתאמן וגם הוא היה עולה מדי פעם הוא היה בא לבניה במנתן והולדה למדרגות והוא בודק איך זה נראה בניין ומה ומה וגם הביא איזה מטוס לצלם לו מלמעלה את

כל הגג ואת כל ה ו טוב הכין ועכשיו הוא בא לבצע את הפעולה אומר הכין חבל פלדה מיוחד משקל 200 קילו להרים בבוקר אחד 2000 200 קילו טוב, באופן לא אופן העיקר שהוא הצליח לעשות את זה. קוראים לו פילפתית ככה השם שלו ככה כתבו והואיר מפה לפה קח איתו אנשים העביר מפה לפה את הבל את הכבל הזה ופלא פלאות כן הוא והוא התחיל ללכת על ה שנהיה בוקר שכל האנשים רצים לעבודה רואים כולם אותו איךשהו למעלה מתרוצץ, רוקד, מקפץ וגם נוסע לו אפניים על זה בגובה

כמה זה? 420 מטרים.

הוא נופליזות לקהל שמתכבץ, נשכב על החוץ, מנהל שיחה עם הסקרנים, מסתובב פלא פלאות, בר המשטרה, באים מסוקים כדי לעצור משוגש שעומד על החוט על רגל אחת ואחר כך הוא התחיל לעמוד להם על רגל אחת ומוסך כדורים. משהו לא רגיל. העיקר את שלו הוא עשה, היה מבסוט ואז הוא עלה לגג בחזרה ירד. כן.

עכשיו תראה איזה פלא הוא הביא צלם שיצלם. הצלם היה עייף מכל הלילה, נרדם באותו זמן שהוא היה צריך לצלם את כל המעמד הזה. תראה איך ראית מה קורה. הצלם נרדם.

איך זה יכול להיות? אדם רואה מחזה הכי יפה בעולם. מדהים. לא נגיד הכי יפה, אבל מדהים.

והוא ישן. הוא נרדם. והביאו אותו הצלם והוא נרדם. זה צריך לדעת אם אדם לא עושה את העבודה אף אחד לא עושה את העבודה במקומו אם אדם לא מסד הוא הביא צלם נו אז צלם נרדם הוא יודע ללכת על החוט טוב מאוד שמענו על אנשים כאלה אבל זה פה המוסר הוא הביא צלם במחזה כזה מדהים והנה הצלם נרדם אתה מבין פה אף אחד לא נרדם מה שקרה בדרום בעזה וואי וואי וואי וואי אנחנו נרדמנו מללמוד תורה אנחנו נרדמנו בעבודת השם כלומר לא אנשים זה תינוקות שנשבו זה לא יודעים מה קורה זה לא דבר פשוט צריך צריך לחשוב על זה ולדעת שאברהם זקן בימים חבל על כל יום.

למשל עכשיו אדם רוצה לחזור בתשובה לא יגיד ממחר או יגיד עוד שבוע היום עכשיו ברגע הזה לא אחר כך למה חבל על כל רגע וגם עד מחר הוא יתקרר ויגיד אתה יודע מה עוד שבוע זה הניסיון של כל אדם ואדם זה מראה אני כמה פעמים אמרתי טוב אני אשתדל להיות בן אדם זה כן זה אתה יודע יצר הרע בסוף אני אומר מכל מעכשיו נתחיל התחלה קדש אחר כך הוא אומר לי תשמע אתה יודע עוד שבוע אחר כך עוד שבוע יש לי זה אומר טוב אז עוד

שבוע אחר כך אומר לך אתה יודע מה עוד חודש אחר כך הוא אומר לך תשמע עכשיו חגים אחרי החגים יצר הרע הוא ככה הוא ככה כן זה ועוברך שנה ועוד שנה ועוד שנה ומה יהיה איתנו אחר כך לכן צריך אסור לחכות נלך לשמואל שמואל א' פרק כנצ מתמר צדיק ויעקום וילך ויונתן בהעיר ויבוא דוד נו אל אחי מלך הכהן חרד אחי מלך לקראת דוד ויאמר לו מד דועתה לבדך ואיש אין איתך גם מה זה היה המלחמה עם פלישתים אה אומר לו איך אתה הולך לבד הפלסטין

יכולים לעשות בעיות ויאמר דוד לא אחי מלך הכהן המלך ציווני דבר ויאמר אלי איש אני אדע מאומה את הדבר אשר אנוכי שולחך ואשר ציותיך ואת הנערים יודעתי מקום פלוני אלמוני נערים אשר יצאו עמי התרחתים לרוץ תלכו למקום למקום פלוני פלוני זה הכוונה מקום מכוסה ואתה מה יש תחת ידך חמישה לחם תנה בידי או הנמצא מה שיש לך אני צריך לאכול ויענה הכהן דוד אומר אין לחם חול אל תחתלי כי לחם קודש יש אם נשמרו הנערים אך מאישה אי אפשר לאכול טמאים ויען דוד את הכהן ויאמר

לו כי אם אישה עצורה לנו כתמון שלשום בצאתי ויוכל הנערים קודש והוא דרך חול ואף כי היום מקדש בקרי אומר איפה כל הנערים טהורים עליכם שנסתנק מהשחן התכירו בבזיכים אף כי היום מקדש בכלי אפילו אם היום הייתה תחילתו קדש הייתי זקוק תלו למה אומרים רבותינו החזו בולמוס היה מסוכן ככה הגמרא אומרת במנחות ויתן לו הכהן קודש כי לא היה שם לחם כי עם לחם הפנים המוסרים מלפני אדוני לסום לחם חום כיום ילקחו ביום ילקחו ושם איש מעבד שאון ביום ההוא נעצר לפני אדוני שמו דואר האדומי

הביר הרועים אשר לשאול גדול אומר ממוני על רואה המכנה של שאולדן וואי וואי וואי ויאמר דוד חיימלך ואין ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי חרבי וכל כלאי לא לקחתי בידי כיד דבר המלך נחות בבהילות ויאמר הכהן חרב גוליד הפילי שריכיתה בעמקה אלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם אותה תיקח לך כח כן אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תנלי ומסוין ויקום דוד ויברח ביום הומפני שאול ויבוא אל הכיש מלך גן איזה ניסים היה לו פה טוב נראה אחר כך משניות וקודם

כל צדקה אנחנו במשנה הנה צדקה שניים ו1 ח בוא כמה הנה חמש אנחנו מסכת יבמות פרק ד' החולץ ליבתו הרי הוא כאחד מן האחין נחלה לא יגיד אני חלצתי לה מגיע לו יותר מהש שותפות לא הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה ואם יש שם אב נכסים של אב הכונס אתמתו אז האחים לא זוכים האבא לוקח הכונס אתמתו מייבם אותה זכה בנכסים של האחיו רבי יהודה אומר בין קרוב בין כך אם יש שם אב נכסים של אב הלכה לא כך אבל החולה ממתו החולת בתו הוא אסור

בקרובותיה כמו דין גרושה והוא והיא אסורה בקרוביו ובם אמה ובם אביה ובבתה ובבת בתה ובת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת ואח אין מותר והיא אסורה באביו ובאבי אביו ובבנו ובבן בנו בבין אחיו ובבין אחיו מותר אדם מקרובה צרת חלוצתו כלומר אפילו שגזרו על קרובות החלוצה צרה של הקרובה מותר צרה של קרובה משנה חטא חולץ במתו ונשא אחת אחותה ועכשיו מת חולצת ולא מתי למה האחות חלצה היא אסורה מדברי סופרים וכן המגרש את אשתו ונשא אחי את אחותה ומת עכשיו צריך לייבם ארזו בטורה מן החליצה ומן

היבום למה הרחל היא אחות גירושתו של שמעון אסורה לו מן התורה אז פטורה מן החלוצה או מאיפה זה היה מלמעלה לקחת את זה משם לא אתה שונות לא להסתכל הלאה אתה צדיק כן זה לא התכוונתי הדברים אחר אתה יודע אם זה כן בבקשה נו נו תמשיך קח בבקשה תפילת בית המדרש בטח שית אדונירדי תמיד כמני בנמות שם חו קדש בריך שנתחילו חד השם אותיות כשנים שקיים מצוות עשה של והגית בו ללמוד תורה כמו שכתוב והגית בו יומם וליל תורה לשמע כדי לקשר אתש למעלה השם תכננו

עלינו ידנו כנופניך אדוני אלוהים שר על ידינו ולא נקש לך ז בנו חברנו שסו חברים תצילנו מכל מליבוד מה שגיד כבר גבית נפלאות מתורתך יערוב כמה בדימוד תורה ברוך אתה אדוני חוקך חוקך למדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך למדני אדוני ברוך ברוך אתה אדוני חוקך חוקות אשרד הקדוש ברוך את הדוני ברך אדוני מסיון עושה שמים להצלחת משה אלי בן שנית היום יש לו חתונה עידן מרים בת מעיין מי זה אליח הבן של מרדכי לא הוא לא לא לא לא לא רפואת מרדכי

רפאן בן רחנה הוא לא מרגיש טוב בכלל אני לא יודע אם בכלל אני אבוא לחתונה השם יתן לו הופעה שלמה אמן כל חולה עמוק פתוח את הדף היום אנחנו מסכת בבק קמה דף ה נתחיל בדף ד עמוד ב למטה תנה רבי חיא 24 אבות נזיקין. במשנה למדנו ארבע ארבעה אבות נזיקין. ראינו אחר כך רב שעיה אמר יג אבות נזיקין 13. עכשיו בא רבי חיא 24 אבות נזכין מה הם מונן לנו תשלומי כפל אתם יודעים הגנב שגנב שגנב משלם לנגנב שובי הגנבה וגם זכות נוסף סכום כמוהו

כנס זה שלומי כפל למה כתוב בתורה אם מעשה תמעשה גנבה בידו חיים בידו הגנבה שניים ישם אין מה לעשות זה תשלומי כפל חייב לשלם כפל ראשי מה אמר תשלומי כפל אם ממצא תימצא בידו הגנבה שנעים ישלם הנה ותשלומי ארבעה וחמישה זה מי שגנב שור עושה וטווחו או מחרו למישהו אחר אם גנב שור משלם חמישה מד הקרן עוד ארבעה כרכו של השור ובשא משלם ארבעה מד הקרן עוד שלושה ככה זה הולך למה כתוב בתורה כי יגנוב אישור אוהבחו או מכרו חמישה בקר ישרם תחת השור והבע רצון

תחת השא למה בסא היה לו בושה למה היה צריך לשים את זה על הכתף שלו אז לכן וגנב אדם שם גנב חייב להשאיב את הגזלה או תמורתו לא הוא כפל לא חייב אבל מתי הוא לא חייב כפל אם מצאת יצא בידו הגנבה צריך לשלם כפל אבל אם הוא הודע מעצמו לא כיפסו ומצאנו אצלו אלא הוא בא והודע מעצמו אז הוא לא משלם כפל משלם את הגנבה תראה רש"י בשורות הרחבות כן תשלומי ארבע וחמישה בתובח ומוכר וגנב שמשלם על פי עצמו ואין משלם כפל אלא קרן בלבד

כגון שהודע מעצמו דבודה בקנס פטור כדי אמרין אשר ירשעון אלוהים יש עליהם שניים והיינו קנס ואברים בפרק מרובה פרט למרשיע עצמו וגזלן גוזל מחברו חפץ או דבר אחר וחוזקה לקחת מלבד שעובר עלה מן התורה לא תגזול חייב להשיב את הגזלה ואם הגזלה לא בידו נאנסה ממנו משהו כזה צריך לשלם והשיב את הגזלה אשר גזל ועדים זוממין עדים שמעידים על האדם שהוא חייב ממון החברו באו אחרים והז והזימום והאונס שעונס הבתולה חייב לשלם להביא ענערה כנס 50 כסף והמפתא מפתא בתולה נותן להביע נערה 50 כסף הוא

מוציא שם רע בעל שמעיל את אשתו שלא מצא לה בטולים ונמצא שקרן חייב לשלם להביע כנס מאה כסף כתוב בתורה וסמלה עלילות דברים והוציא עליה שם רע ולקחו זקני העי ראי את האיש והסרו אותו וענישו אותו מהכסף ונתנו להביא הנערה והמתמ היה לחברו תרומה, הניח עליה שרת, פסל אותה לכהן והמדמע עבר פירות תרומה בפירות חולין, עשר אותם באכילה זה היה של חברו ועשה לו את הבלאגן הזה.

אז זה ירדו ערך הפירות והמנסך שכשך ידיו ביין נשם עבודה זרה עשר את היין אפילו בהנאה לא צריך לערב זה מחלוקת זה מסכסך מסכסך לוכח את היד שלו בפנים ומערבב מישהו יש אחד אמר מנסה מסך ממש יין לעבודה זרה ומסכת גיטין מפרש שמי לוקחים לבדרבה מנה מטמא מדמ מטמא מדמע ומנסך לא כתיב בהדיה פילו אחי אב אבות שכלל נזקן ונזק ממון כתיב בתורה מכה נפש בהמה של ממנה הוא מנסך את היין לקומר שנסכו ביין נסך שזרק בו זה זרק בו דלא כמחסרה ולא מדי מזבינה בר

מדי דמ יין נסך שבו נסך זה לא ששפח על העבודה לא יש אומרים מהרב אפילו כן אבל רבי אברהם אמר לתנוספ סתכל על התוספות שלא קודם קרש בראשי לא כתוב מה שאתה אומר תנוח זה גמרא גיטין אמר כתוב ברשי גיטין אתה אומר לי גמרא גיטין אבל תוספות תוספות טוב אה לא לא תן לי ללמוד תן לי ללמוד עביד מעשה בגופי דה לפעמים אדם לוקח יין נסך והוא מערב ביין של חברו זה יכול למכור אותו חוץ מדמי יין נסך שבו אבל איך אדם מנסך יין נכון גם

זה נהיה נסך כן שכשך הלאה עכשיו ברבי יושעיה זהו זה עכשיו בהנטלסר סליחה בהנטלר ה-13 13 אבות שאמר רב שעי הה 24 פה כמה היה 11 ועוד של זה 24 יופי אומרת ורבי יושעיה מה הייתעמה לו תנה הנה רבי שעיה אמנה בברייתה רק 13 אבות למה לא שנה גם את מה שאומר רבי חיא אומר בממונה כמהירה בכנסה לא כמה יראה הוא דיבר במזקים שהחיוב עליהם זה חיוב ממון. על זה עוסק רבי שעיה. הלו אמרנו ארבעה אבות נזיקין. עכשיו הוא אמר 13 אבות נזיקין.

רבי חיא אמר 24 אבות נזיקין. אומר אני דיברתי במזיק שם משלם משלם ממש כסף. לא כנסות שחייב לשלם ממש שגזר בגרבה זה קנס בממונה כמהיר במזיקין שחיוב עליהם זה חיוב ממון אבל בכנסה לא קמהיר במגזיקים שהחייבים להם קנס עכשיו נפרט ונראה כל דבר ודבר בוא נראה גנב הגמרא שואלת גנב דממונה לתנה גנב וגזלן דממונה לתנה גנב הודע מעצמו הוא משלם רק את הקרן זה לא קנס משלמיים נגיד צריך לשלם שיניים אז יש כנס זה לא קנס וגזלן שמשלם רק את הקרן נתנה אומרת הגמרא לא צריך

לשנות את זה למה הקטנן שומר חינם והשואל ושומר חינם והשואן השואל זה לא דווקא ששואל לא יכול לפתוח את עצמו בטענת גנב אלא הכוונה בהם כבר כלולים גם גנב וגם גזלן השומר חינם נשבע בשקר שהפיקתון נגנה ממנו מצאו את זה ברשותו נעשה כגנב ומשנה את השלומי כפל כמו גנב מי זה השומה חינם וכן אם נשבע לשקר שגזדו ממנו נמצא בידו משלם קרן כמו גזלן. בסדר אז לכן זה כבר כלול בשומר חינם.

ורבי חיאנמה התנלה שומר חינה והשוא למה הוסיף לבנות גם גנב וגזלן הלו גם גם רבי חיא למה אמר 24 כבר כתוב אצלו שומר חינם והשואל אז למה צריך לשנות לי גנב וגזלן הם כלולים בשומח חינה והשואל אומר לו תנ ממונה דעתה לידי בהתרה כתנה ממונה דעתה לידי ביסורה התנה שונה אופן של גנה וגזלן שמתחילה בא לידו הממון בהיתר. מה זה שומע? חינה והשואל החפץ הגיע בשביל שמירה זה בא בהיתר. אחר כך הוא נעשה עליו גנב כשנשבע לשקר וקטנה עוד נוסף ממונה דעת לידי באיסורה מתחילה בא הממון לידו באיסור.

הנה ראשי אומר דתה לידי בהתרה שומר חינם אגב דה שאתה טוען טענת גנב שנגנה ממנו מי הוא מעקרה כי אתה לידה בהתרה אתה לידה וגנגזלן ממונה אתה לידה ביסורה אז לכן אומר לך כזה וכזה ראש העמוד דף ה איך זה במון אה איך זה במנון בכל זאת גנב זה קנס זה ממון גנב אם הוא הודע זה זה ממון לא צריך לשם קנס כפול זה ממון אבל זה קשור כבר כשאמרתי ששומר חינם אז כבר יש בפנים זה גם גנב אז לכן לא צריך לשנות את זה אבל

רבי חיה אומר זה בא לידו ביתר וזה בא לידו ביסורה עדים זוממים דמ ממונה הוא נתנה חיובם חיוב ממון עדים זוממין צריכים לשלם למה זה ממ כל מי שמשלם יותר על מה שהזיק כמו כפת שלומי ארבעה וחמישה זה כנס כל דבר קצוב שהתורה אומרת 50 שק של הנס הוא מפתא מאז שמוציא שם רע זה כנס אבל כל דבר אחר זה ממון זה לא קצת חיות קנס זה כאשר התשלום מותל על החייו הוא יותר מה שהזיק כפל ארבעה וחמישה זה קנס זה לא נקרא קנס זה לא

התשלום קצוב מראש זה קנס 100 שקלים עדים זמים כיוון שחיובם משתנה לפי מה שזממו יחייב לנאשם זה חיוב ממון זה לא קנס ראשי רשי אומר שתי דברים או יותר ממה שהזיק או התקצוב פה זה יותר ממה שהזיק לא למה לא לקחו כלום מה הזכו לא אבל הם זממו את זה התורה אומרת לשלם תורה זה לא כנס זה נקרא ממון אבל הם לא משלמים יותר לפי מה שזממו לחייב לנאשם חייבו את הממון זה לא כנס רשי אומר זמם מה איפה רשי אומר מחלוקת אני אומר מחלוקת רש"י

אומר שזה לא כנסדים זומ זה דעת רשי שזה ממון מאיפה רש"י תוספות הגמרא הם לא משלמים יותר אומר רש"י אומר שזה כנס תראה ביאורי הראשונים אפילו לא אפילו לא שילהם כרמנה משום דעתה להבסודי ממונה מי הוא בתוספות לעל דף דף דף ד עמוד ב דיבור המתחיל ועדים אמרו משמו של רבה שמשלמים אף על פי ששילם על פיהן ולא קרנב כאשר זמם כתוב עשיתם לו לא שהוא יעשה לע אז עדים זוממין דממונה להתנה למה רבי ישעיה לא שנה את זה סבר כרבי עקיבא אז אמרנו שעדים זומים

עם זה גם המון למה הוא צריך לשלם מה שהוא זמם להם וזה הכל זה לא איזה משהו שהתורה כמה התורה כנסה כמה יתן או או זה כפול לא אין אז מה רבי יושנות 14 כאילו כן אחד סבר לה כרבי עקיבא תראה מה היא נפקה מינה שאתה אומר לי את זה מודק תראה אתה רואה זה מה זה עושה זה מפריע לאנשים מה נבקה מינה השם ישמרך אבל זה אש של התורה אין כמוך בעולם בסדר הוא בוער בו כל ה כן כן נכון אבל זה מפריע לי זה

אדם הבער זה אדם המבע זה אדם הבער זה אש אש תוקל על מזביח לא תכלה אש של קדושה זה לא סבבה א רבי עקיבה סבר לה כרבי עקיבא דאמר אין משלמין על פי עצמן הנה הם לא חייבים לשלם על מה שהם הודו רבי עקיבא אומר החיוב בתשלום שלדום זומין זה מדין קנס ומודה בקנס פטור אם הם הודו באו ואמרו שהם מתחרטים על מה שהם זוממים והכל בסדר זה לא נכון הם לא חייבים הם לא חייבים זה קנס ובוודא בקס פטור ולכן הם פטורים אז גם רביעיה

סובר כמו רבי עקיבא תראה רש"י במסכת מכות ורקמה עדים זוממים אין משלמין על פי עצמן כגון מזמית דין זה ולא הספיק בעדיין לעמידן בדין ולטובען והלכו למקום אחר והודו שם בבית דין וזמנו בבית דין של פלוני פטורין על מה קנסהו מוד בקנס פטור אין לו מהנס הם ברחו נכון עשו תרגיל יפה עוד זה קשה הגמרא מקשה סבע חמה לחמר הגמרא שברלה כרבי עקיבא להתרגבני שורתנשורנשור דאזיק שור תנשור דאזיק אדם תנן רבי עקיבא אומר אף שחבל באדם משלם במותר נזק שלם אז עד פה השאלה אבתם שחרבדם

מותר נזק שלם הגמרא שואלת אם הוא סובר כרבי כרבי עקיבא עכשיו אתה אומר לי רבי שעיה סבר כרבי עקיבא אה בוא בוא בוא בוא סבר כרבי עקיבא נתפוס לך תנה תרגע אני שור אני צריך אם במשנה שור שהזיק צריך צבא שור יש אור שהזיק שור בשור שהזיק אדם שנגח אדם דעת רבי עקיבא יש חילוק בתשלומין שור טעם שנגח שור חייב לשלם חצי נזק שור טם שנגח אדם משלם נזק שלם תנן רבי עקיבא אומר אף דתנן כן אצלי כתוב דתנן אנחנו באותו מקום שני שורות תנן נתנן

רבי עקיבא אומר אף לא זה תניה הרב חזר על חוזר אה אני חוזר איך אני אדע עוד אני חוזר ללמוד נכון חכם תם מה עשיתי לכם הלאה דתנן רבי עקיבא אומר אף שחבל באדם האדם גם הוא חבל בשור אתה מבין טם שחבל באדם ואאדם חבל גם כן בשור בשם ובבית דין את החבלות. נמצא שהחבלה של השור באדם יותר על חבלת האדם בשור. אז משלם במותר נזק שלם. בעל השור משלם את מה שהזיק השור באדם יותר ממה שאדם הזיק את השור.

אפילו שהשור טעם שחבל בשור משלם חצי נזק הנגיחת אדם משלם אתם נזק שלם. הנה. וכיוון שלדעת רבי עקיבא יש חילוק בדין שור שחבל בשור משוח שחבל באדם היה צריך התנה לשנות את שניהם אז אם ככה אז הנה אתה רואה כמו רבי עקיבא אם זה כמו רבי עקיבא אז תרגבני שור שור שחבל בשור זה משלם טעם חצי נזק אבל אם חבל באדם תשלם נזק שלם אומר לו הגמרא מתרצת את התברי רבי עקיבא לגז זה אומר אומר רבי עקיבא הכניש את החידוש שלו בהלכה הזו מה דתניה אומר

חזר בו כמו חזר בו דתניה רבי עקיבא אומר יכול אף שחבל באדם ישלם מן העניה תמאמר יעשה לו מגופו משלם ואין משלם מן העניה הנה יכול גם טעם שחיב בן האדם ישלם מן העליה מהבית שלו שורתם שנגח שור משלם חצי נזק וגם חצי נזק זה לא משתלם רק מגופו של השור המזיק אם השור הנוגח שווה פחות מחצי נזק אז הנזק מפסיד ממה הוא משלם את החצי נזק מהשור עכשיו השור הזה לא שווה לא משלם לו מהבית שלו יש לו בקעקורה יש לו מחסן של כסף לא

הופך להביא משם למה הוא מנגן בעוד וזה יש לו לתניה רבי עקיבא אומר יכול אף שחבל באדם ישלם מן העליה למה התורה השביטה אותו ששומי טם שחבל באדם למועד לכל דבריו אז גם לגבי זה שחייב לשלם מן העניה לומר יעשה לו הדין חל על גופו של השור לכן הדין הוא שמגופו משלם ואין לו משלם מן העליה כיוון שהמזיק לא חייב לשלם רק מגופו של השור נמצא שלא חייב לשלם תמיד נזק שלם. לא תמיד.

אם זה במקרה שיש על השור יש את הכסף עצמו אז בסדר, זה נזק שלם. אבל אם השור אין לו את הכסף הזה, כלומר השור שנגע שור לא פיר את רבי עקיבא, גם שור שהזיק אדם. אתה רואה לא תמיד חייב לשלם נזק שלם. במקרה הזה הרי כמו שור שנגח שור ועל כן לא פירט רבי שהעיה שור שהזיק אדם אתה מבין למה לא פירט לנו שור שהזיק שור אם השור פשווה פחות מהנזק עוד דין לכן ישבנו זהו רב יהושע האונס עוד עוד קושיה על רבי יושעיה העונס והמפתא

והמוציא שם רע דמונה להתנה למה חייבים מלבד הקנס צריך לשלם בושת פגם צער ממונה חיוב זה זה ממון ניתנה אז הגמרא אומרת באמת מה נפשך היא נזק תנלי צער תנלה היא בושת תנלי זה השאלה שלך אומר לא שנינו את זה מה רצונך אם מה מפני מה היה למה צריך רבי יהושע היה להוסיף אם משום נזק כבר שנה רבי נזק אם צער אמרנו היא בושת שחייבים גם אמרנו אם משום תשלומי פגם אז גם זה אמרנו היינו נזק תשלום זה של הנזק כבר שנה רבי עקיבא מה תלך

לממר כנסה בכנסה לו כמהירי יפה המטמא והמדמע והמנסך דממונה להתנה יפה זה חיובן משלם ממון עכשיו מה תענה על זה מטמא מדמע מנסך כל זה ממון הזיק ממון משלם ממון להתנה מה נפשך היא אז שאינו ניכר שמזק התנלה נזק אם זה נקרא נזק הפסיד ממון מחברו באופן שלא נשתנה אתה מבין כמו מטמא רואים את זה אותו דבר אותו מים אותו דבר מה וזה נקרא אתה רוצה להגיד זה נקרא נזק אז תענזק היא עזק שאין לו ניכר לא שמי נזק אבל כנסה ובכנסה לא קמרי חכמים חיבו

אותו כנס למה שלא ילך כל אחד וטומא את היעין של חברו אתהרותיו של חברו לא הבנתי למה רבי חיא תן עלה הרי הכל כתוב כבר ב-13 למה הוא צריך לדון אותם ב-11 כמו שכמו שאמרנו לא קשור ב-1 כלום נזק זה נזק הוא גם בכנסה מדבר הוא רביעיה לא דיבר בכנס אז הוא רק דיבר בממון אז הוא אומר מה אתה רוצה לכן לא שייך למה הגמרא שואלת עכשיו רבי חיא הוא אמר בברייתה מטמא מדמע מנסך למה כסבה רבי חיא הזק שאינו ניקר לא שמי הזק למה?

מה ההוכחה? דאי שמהזק מטמא, מדמע במנסך אתה נזכ למה כבר מטמא, מדמע, מנסך זה כבר בתוך כלול, בתוך הנזק הגמרא אומרת לעולם רבי חיא סבר שהזק של נקרא שמיזק. מכל מקום שנה גם את זה עוד הפעם. למה?

תנה אזקה דמנקרה ותנה אזקה דלא מנקרה הוא תנ הוא שנה לנו אזק שזק ניכר ועוד פעם חזר בשנה מטמא מדמע מנסך שהוא אזק שאין לו ניכר חזר פעמיים פעם אחת נזק רגיל ופעם אחת אז שאינו ניכר הגמרא שואלת בשלמה לתנדידת מניינה למעו ד רבי הושעיה בשמה נתנה שלנו שאמר ארבעה אבות נזיקים ככה הוא מנה אמר ארבעה הזכיר מספר האבות למעטה לרבי ישעיה בא למעט רק ארבעה אלו אני אומר לך לא כמו שאמר רבי יושעיה 13 ורבי יהושע תלמניינן למעות דרבי חיא לא 24 לכן אמר 13

אלה על מנייני דרבי חיא למעט מי אמר 24 אבות למה תמנה את את מה שיש לך וזהו למה תגיד מספר אומר למעותה מוסר מי ש מפגר מראה מראה לאנס גוי מראה לו ממון חברו שיקח זה נקרא מוסר מלשין מלשין מפסיד בקח את ממון חברו חייב לשלם מה שלקח לו האנס וכן מפגל כהן שפסל קורבן חברו איך שחט קורבן שלא לשם אותו קורבן לא לשמע שחט קורבן חטעת בשביל לזרוק את הדם לשם שלמים אם זה מזיד חייב לשאל הבעלים בהמה אחרת תחת הקורבן שפסל אז מה אז

זה מניין האבות שכתב רבי חיא זה מה למעט את מוסר ומפגל ולהתנה ולהתנה למה למה בטוב שישנה אותם רבי חיא שיהיה 26 הכי טוב אבל זה למה איך ישנה למה למה שישנה אותם גם כן אבל הדין שיהיה חייב בשמה מפגד בחדשים לא כמה אתה יכול להגיד לי בזה לא שנה הלו גם זה חייב למה לא שנה אותם אתה אומר לי זה בא למעט את זה המניין זה חייב גם כן למה לא שנע מי שלמה מפגל אומר הגיד לך בקצים לא כמה יני אלא מוסר מה טעמה

לא תנה שנה מוסר דדיבורה בדיבור אלו כמה הנזק בא על ידי דיבור לא על ידי מעשה ובדיבור לא לא לא דיבר רבי חיא וה מוציא שם רע דיבורה הוא וקטנה מה זה מוציא שם רע הכל בדיבור אומר דיבורה דעית במעשהו נכון זה מוציא שם רע על עצם הדיבור של הוצאת שם רע אבל כיוון ש מהתנאי החיוב הוא שקודם כל היה א זה נחשב לדיבור שיש בו מעשה שבעול קודם חייב קודם כל לראות לבדוק אם הוא לא בעל הוא לא יכול להוציא שם רע גמרא אומרת והעדים

זוממין דיבורה דלת במעשהו הנה הרי הם מתחייבים על העדות בלבד וקטנה הטעם אפג דל במעשה רחמנא קריה מעשה דכתיב איפה כתוב התורה קראה לזה מעשה ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו אתה רואה לעשות זה נחשב כעשייה זה רק הכתוב כן בשלמה לתנה דידן תנא אבות בכלדיק התולדות יפה לתנה שלנו במשנה אבות זה המזיקים אבות ארבעה אבות מכלל קל המזיקים האלו תולדות כמו שהגמרא אמרה בכל אחד ואחד את התולדה שלו נגיפה כל אחד ואחד הזה שלו אלא לרבי חיא ורבי ישעיה אבות מכלדיק התולדות תולדותיהן מה הננו

מה הם התולדות של השלושה עשה לו אב אמר רבי אבא כולן כאבות לשלם ממטו זה להורות שדינם כאבות. כל התשלומים חייבים לשלם מן המתב. כמו כל שאר אבות הנזקים. לכן אמר עליהם אבות.

אם הוא רוצה לפרוע בקרקע צריך לתת מקרקע המשובחת. מה היא טעמה שחייבים לשלם מן המתב? אתה תחת נתינה ישלם כסף לומדים מכל המזיקים מארבעה אבות שבמשנה לומדים גזירה שווה תחת ישלם כסף מה המקור של חיוב לשלם מן המתב זה נאמר בפרשת שן ורגל שם כתוב בשן ורגל מתב שדה ומתב קרמו ישלם אז משן ורגל למדים לארבעה אבות הכתובים במשנה ומארבעה אבות של הנזרקין הל שכתובים במשנה לומדים לשאר האבות של ה-13 או 24 בגזירה שבה כל אחד מארבע אבות כתוב את האחד מהמילים הללו תחת נתינה ישלם

כסף וגם בכל אחד מארבעה ו20 אבות שאמרנו יש את המילים תחת או נתינה או ישלם או כסף אז כמו שארבע אבות משלמים מהמטעב פעם אלו משלמים מהמטב גם בול כן נמשיך לא הרי השור כהרי המבעה אמרנו במשנה לא הרי השור כהרי המבעה מה אמר מה כוונת התנא הרי השור מה הוא רוצה לומר בזה לא הרי השור כי הרי המבעה אמרנו שור מה זה שור או קרן לדעת שמואל זה רגל לדעת רב זה קשר אמרת לי קרן שן רגל כרי המבעה זה או שן או אדם מה

אמר מה כוונת התנה אמר רב זווית משמד אחי כעמ זה זה היה קשה לו לתנא לכתוב רחמנא חדה ותיתי דחמנה ככתוב אחד מאבות הנזקין וילמדו כל השאר האבות במסינו זה אחד זה בניין אב אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם כמו מצינו כאן בדין למשל שור כך וכך אותו דין ידוע גם בדין השני גם ברגל גם בבור ובמסינו אז אז הגמרא אומרת הדר אמר חדה חדה לא תיהיה כלומר אב אחד מחברו שור ממבעה ומבעה משור לא אפשר ללמוד כמו שראינו במשנה שור יש בו חומרה יש בו חומרה

שאין בה מבעם ויש בשו וכן ההפך כן ולא זה בזה שיש בהם רוח חיים מה היק אמר אמר המשרשיה משמי דרבה כן לומר מה כוונת התנ הזה אמר רשרשיה בשמי דרבה אחי כמה תהפוך את ציון משהו הפכת שים לב עלמיר עכשיו תכתוב מה אומר הר לכתוב לכתוב רחמנא תרצה בטיתי ידך מני הוא הדר אמר חזר חדה חדם התרתה לו אתה איפה אשתך מוספהם לא רשי רשי לכתוב רחמנא תזה תכתוב התורה רק שני אבות שור ומבעה ותיתה ידך מניו האש נלמד ממנו במצינו לפי שמואל אמרנו מבעה

זה שן אז אז למדים את זה מתת השווה של קרן ושן אם תאמר שהחומרה שיש בקרן כוונתה להזיק היא הגורמת לחיוב למה קרן כוונתה להזיק אתה מבין קרן הוא זה רע הוא רוצה להזיק בקרן אז היא הגורמת לחיוב שאן תוכיח אין כוונתה להזיק בכל זאת חייב לכן ההפך אם תרצה לומר שהחומרה שיש בשן ששנעה לא זה קה אז לכן היא גורמת לעירוב שם בק וש כן קרן תוכיח שאין הנעל זקה בכל זאת חייו מה שאין כן בבור או באש באש אין באש ככה אז יוצא שלא

החומרות שיש בהן גומרות גורמות לי לחייב אלא זה הצת השבה שבהן דרכן להזיק ושמירתן עליך אף אני אביא את האש דרכו להזיק ושמירתן עליך הדר אמר חזר אמר התנא ואמר חדה מטר מטרטה חד מטרטה לא אתה אי אפשר ללמוד אש משור ומבעה למה החומרה שמשותפת שיש בה שור ומבעה יש בהם רוח חיים ואין אותה באש אפשר שהחומרה הזו היא הגורמת חיוב בתשלומים שיש ב רוח חיים ובאש אין רוח חיים אמר רבה וכולהו אישדית בור בניו אתה כולהו במהצד לבד מקרן שומדיק למפרח מלכולו שכן מועדים מתחילתן

יפה אומר כל האבות אם תצרף לא בור אז אתה יכול הייתה כותבת התורה בור ועוד אחד וקרן או בור ושן או בור ואש התיקולו היה אפשר ללמוד כולם נחב על השאר האבות מהצת השב שאין דרכן להזיק שנתן עליך גם אני אביא את הבור את הקרן את האש תן כולו מזה לבד מקרן כן אי אפשר לבנות מהצד במהצד למה יקלם מפרח מה ליקו הוא שכן מועדים מתחילתן כל אבות הנזיקין וישר משלם משלם נזק שלם אבל שור כיוון שזה לא רגילים לנגוע משלם חצי נזק טעם משלם חצי

נזק לא יש משלם נזק שלם עכשיו איך נלמד את הכל יש רשי נראה את הרשי הקטן הקטן כן בכלו כשדית בור בניו אתיה אתה איתי מאיר יופי אני לומד את זה לכבוד של מאיר בחילו כש אבל קודם כל זה מובן לנו אנו לומדים מהצד שבהדרכי אלך ולהזיק אף אני אביא כל ביאצ שתיים מהם ואת השניים עכשיו נלמד חוץ מקרן וכולו כישדית בור בניות הי כתיב בור וחדה מהנך את כולו בצד השווה לי כתיב בור וחרן את השן מניו אחי מה בור שאין דרכו ללך ולהזיק חייב

שאין שדרכו ללך ולהזיק לו כל שכן מה לבור שכן תחילת עשייתו עומד לנזק אתמר בשן שאין תחילת עשהו עומד נעזר קרן יוכיח מלך קרן שכן כוונתו להזיק בור יוכיח זר הדין צ שווה שבהן שדרכה נזיק וממלכה אף אני אביא שן וכן רגל מקרן ובני ביא שם פסיק וכן רגל וכן רגל מקרן ובור דכי פרחת מה לבור שכן תחילת עשייתו לנזק אתמר ברגל קרן שאין תחילת עשייתו לנזק קרן יוכיח מה לקרן שאין כוונתו להזיק בור יוכיח שאין כוונתו להזיק וכן אש מקרם ובור מכולן תחילת הדין מה

בור שאין תחילת דרכו שאין דרכו ללך ולהזיק חייב אלו שכולם דרכו נלך להזיק כל שכן מה לבור שכן תחילת סיול נזק וכן היא כתב אחנה בור ושן התוקולינח נמן דבר מקרן בהדינה מה בור שן דרכו ללך ולהזיק חייו חגש לא כל שכן וכן אדם מה לבור שכן תהילת סת לנזק את אומר בכל אלו בכל אלו שאין דרך כן שן תוכיח מה לשן שכן יש הנעה לאזקו את כלומר בכל אלו שאין הנאה להזקן בור תוכיח צת השבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך אף אני אביא כל אלו אבל

קרן לא אתה מניו דקלי מפרח מה להצת שווה שבבור ושן שכן מועדים מתחילת קטן את כלומר בקרן שהיא לא מועדת מתחילתה בהתחלה זה חצי זה טם וכן היא כתב בור ורגל תקולו מדינה דבור לבר מקרן תחי פרת לבור שכן תחילת סות נזק תאמר בשן באש ואדם רגל יוכיח מה לרגל שכן זה קום עשוי כל שע מהלכת לומר בכל אלו בור יוכיח וחזר לדין הצד השווה שבהן שדרכן ללך ולהזיק שמירתה לעניך אף אני אביא כל אין לו אבל חרן לא תאמר להצד השבהן שבוע עד מתחילתן מר

בקרן היא כתב בור ואש הבתו אינך בהי דינה מבור וכי פרחת מ לבור שכן תחילת עשייתו לנזק תאמר ברגל בשן ואדם תאמר תאמר ברגל ושן ואדם שאין דרכו ללך ולהזיק שאין תחילת השיעתו לנזק אש תוכיח מה לא שכן מועדת לאכול בין ראוי לה בין שאין ראוי לה כי כל עצים כלים ואבנים תאמר בשן שאינה מועדת לדבר אלא לדבר ראוי לה בוא יוכיח שאין מועד אלא דבר הראוי לה דבר שאין ראוי להמי נינו אדם נכתיב ונעף על שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים

ואם נפל בבור אדם וכלים פטור בעל הבור צת שווה שבן שדק נלך ונחזיק אף אני אביא שאין ועתו אדם ורגל בפרגי דינה חייה אמרת אש תוכיח לקל מפרח מלא אש מדי אבל קרן לא עטיה דמהצת השבש בבור ואש שכן מועדים מתחילתן לכן הקדרבה בור דמחד מידך לא מצא לממר כשדיד חד בניותקולה מההוא מאחד מידך דכ דה מכל תר מניו והוא לא קרן ולא בור קרן מאש ורגל בשן ואדם לא דמה לכולהו שכן מועדים מתחילתן ובור למה לא תיע דמה לכולו שכן דרכך ולהזיק וכשלח להם הכישית

קרן בניו הי נקת קרן יקטרה דלא אתם מניו מאחד ומאחד מאידך נקת או רגל או שן או אדם בהדן לא אש מניו חינ לתת שיש בהם רוח חיים כן בור נמ לו מניו הנקת אש בדרקרן לתן בור מני פרחת מלאש שכת אפילו דבר שאין ראוי לה כגון כלים תאמר בשן דפטור על הכלים כתם מתטתין לכן מקרן יוכיח בור למה לא תם מני שכן דרכו ללך ולהזיק מה שיקרה בבו יפה גמרא שממשיך בגמרא אולמן דאמר רגע המסקנה הרב זה רק קרן היינו חייבים אם היינו כותבים שתיים

היינו עובדים הכל חוץ מקרן זה המשק בסדר ומה דאמר אדרבה קרן הדף שכוונתו להזיק אפילו קרן המתיה הנה ממשיך הבא ואומר קרן חמורה יותר מכל שאר אבות נזקין למה כוונתו להזיך אנחנו כן אדרבה יש דעה שסוברת שקרן חמורה יותר משאר אבות למה כוונתו להזיק תוסט אומר שהכוונה למי שאומר פלגה נזקה ממונה חצי נזק שחיוה התורה נגיחת שורתם זה חיוב ממון אז לפי הסברה הזאת שתם סברים נעבקת שמו קימה טוב ולמה דעה אמר אדרבה קרן עדי משכונתו להזיק אז דבריו אפילו קרן המתיה נלמדת מתת השב של

בור ואחד מאבות כולם שמים למדנו את זה אתמול לרב שקרן היה עדיף היותר בעזק אלא למי הלחתה כתבינו רחמנה אם אפשר ללמוד את העבוד מבור ועוד אחד אז מה למה הריחה התורה כתבה את הפרשיות של נזקין הרי אפשר ללמוד למה צריך לכתוב לי את זה ואת זה להלכותיהן יש בכל אחד מהאבות האלה הלכות מיוחדות וצריך ללמוד אותם אם היינו לומדים חיובן מהצד השווה לא הידו את ההלכות שלהם בפרטות עוד הלכות מה עם ההלכות הנה נראה עכשיו קרן מחלק בין תמה למועדת קרן תמה משלם חצי נזק

לכן התורה כתבה מועדת נזק שלם שן ורגל כתבה התורה לפותר ברשות הרבים נזכה שן ורגל חיוה התורה באופן שנכנסת הבהמה של המזיק נכשו של נזק אוכל את בותיו עוד דרסה לו על כליו בשילח את בערו בשדה אחר שדה אחר הכוונה לרשות הנזק אבל ברשות להם בור שכתבה התורה לפתור בו את הכלים נזכה בו חיבה התורה רק אם נפל שמה שור או חמור אבל אם נפלו לתוכו כלים פטור כיפתח איש בו ונפל שמה שור לא חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים לרבי יהודה דם חייב הנזכי

כלים בבור לפתור בו עדור הגמרא שואלת לרבי יהודה נזכה כלים בבור עד פה השאלה כן לא צריך בור חייב כלים מחייב איך הוא ילמד מיותר הבור לדבריו לא למה את לא צריך זה סתם למה צריך אותו על הצד השה צריך את הבור אחד מהם זה דרך אגב אלא שאם נפל נפתור בו את האדם אם נפל אדם לבור ומת פטור אז רבי יהודה חולק על חכמים רק בכלים. כן.

ודווקא אם אדם מת בבו הוא פטור. אבל אם אדם נזק בבור חייב כולם למד את זה עוד מעט לא קושיה הרב זה לפתור בו את האדם לא עד רב יה חייב להזכנים בבו לפתור בו את האדם לא זה תירוץ זה תירוץ רבי יהודה מחייב על נזכה כלים בבו מה יענה למה כתבה התורה פרשת בור אתה אמרת לי כל פרשת בור שהתורה כתבה כן פתור בו את הכלים אז רבי יהודה שמחייב אז מה אני תפתור בו את הבור אומר לפתור בוא את האדם הגמרא אומרת עכשיו עוד

ההלכות אמרנו שדכך כתבה התורה אדם לחייבו בארבעה דברים החובל בחברו חייב לשלם מלבד הנזק גם צער ריפוי שבט ובושת למה התורה שנתה את כל ארבעה אבות האלה אני יכול ללמוד אותם במסינו אלא כל אחד יש בו את הלכותיו מה ההלכות של אדם למה אם שאומר מבעה זה אז למה התורה כתבה אדם? למה צריך לכתוב? התורה כתבה אדם שהחובד בחברו חייב לשלם מלבד הנזק גם צער ריפוי שבת בושת.

למה כתבה התורה? לפדור בו את התמון. אם יש לאדם יצא אש ושרפה נאכל הגדיש או הקמה דווקא על הגדיש הקמה הוא חייב. אבל אם היה בפנים תמון איזה דולרים אתה מבין מה הוא עשה?

מה זה בקרוב? הוא שם שמה בקרוב, נכון? אתה זוכר שהיה בקרוב? כן.

זה אז הוא טמן בתוך הגדיש שמה בפנים הוא טמן שמה חבילה של דולרים ושרף את זה האש. כן. יש אחד מתמין בפרנות. אתה מבין?

כן. איך הוא יעשה? שזה לוקח לו זמן עד שהוא בא לישיבה. הרבה זמן למה בינתיים הוא ממלא יש אדם מדמין בעוף ומכניס למקפיק אל תגלה שבו אני לא אם הייתי שם לא הייתי לא אבל היה אחד שאני סיפרתי לכם פעם שהיה איזה גוי אחד עליו מאנשי עולם התחתון הוא בא אצל אחד העשרים בחלב ורצה ממ ממנו הלוואה.

הוא היה מלווה, לא מחזיר את הכסף. היה איתו בעיה גדולה אבל הוא היה עלים. אי אפשר לא לתת לו כסף. אומר לך הוא לא צריך את זה.

סתם לוקח כספים מזה מזהג בלאגן. גוי רשע מרושע. היתו בעיות גדולות. אז הוא בא לאחד העשירים הגדולים, הוא היה לו עשיר הזה סופרמקטי, הרבה דברים היהודי, אבל מה יעשה?

בא אליו, אומר לו, אני צריך עכשיו מזומן נגיד 50,000 דולר. זה אז היה הרבה מאוד כסף. הביא מטפחת אדומה, אומר, תסיל מבפנים. עכשיו אין ברירה.

לו מי יודע מה יהיה שם לו מה יעשה מתפלל לקדוש ברוך הוא זה בעל הקרקע שלו היה לו שדה שדות גם הגוי הזה היה לו עוד הרבה עסקים היה לו שדות של תבואה של כל מיני היה לו שדות מלאות קרוב עכשיו בקרוב בלילה הוא פותח את הפה פותח העלים נפתחים ואחר כך בב בבוקר זה נסגר. אז הוא היה צריך לנוחיות שם את המספחת האדומה, שם אותה בק בקרוב והלך ושכח. בבוקר בוא הפועלים שלו, בבוקר זה נסגר. באים הפועלים הם יודעים כל דבר טוב מי לוקח?

העשיר הזה. הוא קונה את הדברים הכי טובים. ראו קרוף גדול, מלא, טוב, כבד אמרו זה מתאים לעשיר. הלכו לו לבית, הביאו לו את הכרוב.

בסדר? הם פותחים בבית את הקרו, רואים כל ה הכסף חזר. עכשיו, ההוא לא יודע מה קורה בכלל אפילו לא יודע אם הוא לקח כסף או לא לקח כסף. הוא חמור.

למה כל כך יש כסף? הוא לא צריך את זה. לא שכוב. ראית איך זה יש גם פרחים שהם נפתחים ונסגרים או לא נכנס שם 50 אל לא אפשר מטבעות של זהב זהב זה הנותן בריא זה הבקיעות זכית זה השואל רבי יהודה דמחייב נזכה תמון באש לטווי או אש זה באבא תמון באש חייב אומר להתויה לכך נרו ושיחך אבניו גם שמה בא לחדש היא מזיקה אש דבר שהוא לא ראוי לה, האיש לו אוכלת אבנים או יש הוא חרש את הקרקע היא לא אוכלת שם או את האבנים

שכחה נדבקה האש באבניו הדבר הזה לא ניתן ללמדו משאר אבות נזרין וזה התורה חיבה זה בא ללמד שחייב זה בא להטווי זה לכן היה צריך אש עד כאן הספר שולחן ערוך מפריע לי לא הולך תשתדל זה לא מפריענש הלאה סעיף ו ה אה כן ה ה ציינתי את ס לא יודע למה טעיתי כנ החופר קבר למד ביום טוב שני מותר לו ליטול שכר למה אולי לא ימצא מי שעשה לו בחינם אבל שלא יזכירו סכום המקח אותו דבר לקנות תכריחים וזה סעיף ו' מותר ללוות המת ביום

טוב ראשון תוך התחום ביום טוב שני אפילו חוץ לתחום כבוד המת חוזר מקומם ביום לכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליך עמהם לחוץ לתחום למה אולי צטריכו למת אחר וגם שלא יגנבו זעיף ז'.

המלאוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו ביום טוב שני ואפילו האבלים. גם בספינה אסור. היום גם במכונית אבל החוברים שצריכים לקוברו אם אי אפשר מתירין להם ביום טוב שני לרכוב על גבי בהמה לפעמים המת מאוד כבד לא טוב שני שראש השנה הרמבם אנחנו כבר התחלנו לכות תענית לענייננו זה חזק מאוד הרמב"ם דף קלט פרק שני אלו הן הצרות של של ציבור שמתענין ומטריעין עליהן על הצרת שונאי ישראל עושים ישראל ועל החרב צבעות העוברים דרך הארץ ועל הדבר בר מינן זה אנשים מתים בפתאום ועל חיה

רעה נכנסת נכנס אריות חיות רעות ועל ההרבה ועל החסין זה הג'ובים ועל השידפון זה רוח מקלקלת את התבואה ועל הירקון חום שגורם לתבואה להתייבש ועל המפולת נפילת כותלים ועל ועל החולאים, מחלות שמתפשטות ועל המזונות וזלו הסחורות שמתפרנסים משם אנשי המקום ועל המטר ריבוי ריבוי גשמים עושה בעיות ב כל עיר שיש בצרה מכל אלו אותה עיר מטענה ומטרעת עד שתעבור הצרה בכל סביבותיה ולא מטריעין בכל אבל בכל סביבותייה האנשים שהגרים מסביב אותה העיר מטענות ולא מטריעות צמים אבל לא צריך לתקוע בחצצות אבל מבקשים עליהם רחמים למה

שזה לא התפשט עליהם ובכל מקום אין צועקים בעיר בינם שבא עליה הצרה אין צועקים ולא מטריעים בשבת. כמו שאמרנו חוץ מצרנת המזונות שצועקים עליה אפילו בשבת אבל אין מטריאין עליה בחצו לא בשבת.

למה כן מטריעים בשבת? כל הצרות. לא אומר אפילו בשבת צועקים אבל לא מטריעים בחצות. כאילו משמע בדבר אחר כן מותר להטריע.

נמשיך ג' עצרת צונאי ישראל לישראל קצד כים שבאו לערוך מלחמה על ישראל או ליטול מהם מעס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם בר מינן שמד אפילו במצווה קלה הרי אלו מתענים ומטריין עד שירחמו עד שירחמו מן השמיים וכל הערים שצפותיהם מטענים אבל אין מטריעין אלא אם כן תקעו להתכבץ לעזרתן על החרב כצד אמרנו באיזה הופעה מטענים מטריעין אפילו חרב של שלום לא מפקשים לפגוע בישראל כגאון שערכו מלחמה גויים עם גויים ועברו במקום ישראל על פי שאין ביניהם ישראל מלחמה הרי זאת צרה ומתענו מטריאין עליה

שנאמר וחרב לא תעבור בארצכם כל שראיית המלחמה צרה רק רואים מלחמה לא טובה איזהו דבר עיר שיש בה 500 רגלי 500 אנשים ויצאו ממנה שלושה מתים בשלושה ימים זה אחר זה זה ברמינן אבל יצאו ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר היו באלף ויצאו ממנה שישה מתים בשלושה ימים זה אחר זה הרי זה דבר יצאו ביום אחד או בארבעה ימים אין זה דבר וכן לפי חשבון זה ואין הנשים והקטנים והזקנים ששבטו ממלאכה כלל מניין אנשי המדינה לעניין זה הם לא בגלל 500 אנשים איזה הוא

דבר זה אמרתי נכון תודה ו היה דבר בארץ ישראל מתעניין שר גלויות ישראל עליהן כל בחוץ לארץ צריך להתפלל היה דבר במדינה ושיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת שתיהן מתענות פי שאין רחוקות זו מזו ז' הם מתענינן חיה רעה אלא בזמן שהיא משולחת לא רגילה כיצד נראתה בעיר ביום הרי זו משולחת ביום הם מפחדות נראתה בשדה ביום. אם ראתה שני בני אדם ולא ברחה מפניהם הרי זו משולחת מן השמיים. הכוונה ואם הייתה השדה הסמוכה לאגם וראתה שני בני אדם ורטפה אחריה הרי זו משולחת מן השמיים.

לא רטפה אחרי מנה משולחת.

ואם הייתה באגם אפילו רטפה אחריהם אינה משולחת. אלא אם כן טרפה שניהם ואכלה אחד מהן. אבל אם אכלה שניהם באגם אינה משולחת מפני שזה הוא מקומה פני הרעבון טרפה לא מפני שהיא משולחת צריך שתהיה משולחת בתים הבנוי במדברות וברצות הנשמות שוממות והן מקום גידודי חיה אם עלתה לגג ונתה תינוק מעריסה הרי זו משולחת ואם לא הגיעה למידה זו אינה משולחת שאלו בני אדם הם שסיכנו בעצמם בוא למקום החיות שאר מני רמס הארץ ורמסוף ששולחו והזיקו כגון שלוחי נחשי ועקרבים ואין צריך לומר צרעין צר רעות וייתושין

דו מנהן הם מתעניין עליהם ולא מטריעין אלא אבל זועקים בלי תרועה מתפרלים על הערבה ועל החציל אפילו לא נראמם אלא כאן אף אחד בכל ארץ ישראל מתענין ומטריין עליהם ועל הגובה היא בכל אגב אין מתענין עליו ולא מטריעין אלא זועקים מלבד אז זה מיני חגבים אתה רואה הרבה חסיד כן חגב שאר מיני חגבים רק הרבה וחסיד זה מין כזה והלשידפון רוח שמקלקלת את התבואה ועל הירקון חום שמתחיל מיתחיל בתבואה אפילו לא התחיל אלמקום קטען כמו פיתנו גוזן עליו טענית מטרעין על המפולת כצד הרי שרבותה בעיר

מפולת כותלים בריאים שאינם עומדים בצד הנהר הרי זאת צרה מתעלים ומטריאין עליה וכן על הרעש רעידת אדמה ועל הרוחות טורנדו שהם מפילין את הבניין והורגין מתעלים מטריין עליהן מה זה גופה גם כן מן הרבה על החוליים כיצד הרי שחד חול אחד אנשים הרבה באותה עיר כגון הזכרה או חרחור זה חום שגורם לחולה להיות צמא כיוצא בהן והיו מתים באותה החולי הרי זה צרת ציבור גוזרינה תענית ומטריאין וכן חיכוך לך שחין הרי הוא כשחין פורח ואם פשט ברוב הציבור מתעניין ומטריעין אבל חיכוך כבש צועקין עלה בלבד

על המזונות כיצד הרי שהוזלו דברים של סחורה שרוב חיינן שעיר באותו מהם של עונשה העיר מהם כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בארץ ישראל נצמחת המשא ומתן עד שצריך את הגר למכור שווה 10 ב60 זוזים ואחר כך היא מצא לוקח הרי זה צרת ציבור מטריאין עליה וזועקין עליה בשבת עלמה תרקץ הרי שרבו עליהן גשמים עד שיצרו להם הרי אלו נפללן שאינך צרה גדולה מזו שעל הבתים נופלים ונמצאו בתים כבריהם ובארץ ישראל הם מתפללים על רוב גשמים פני שהיא ארץ הרים בתיהם בנויים באבנים ורוב הגשמים טובה

להן והם מתעניין להעביר את הטובה תזבוה שצמחה ונמנע המטר פסקו הגשמים תחילו הצמחים נבש הרינו מתענים בזועק עד שרדו גשמים או עד שיבשו הצמחים לכן אם הגיע הזמן הפסח קורב לו בארץ ישראל שהוא זמן פרי אחת היננו שם ולא ירדו גשמים הרי מטענים וזועקים עד שירדו גשמים בןנות עד שיעבור זמנם יז וכן אם הגיע הזמן חג הסוכות ולא ירדו גשמים הרבה כדי למלות מהם הבורות השחין והמערות והרי לא מתעניין את שרדי גשם הראוי לבורות ואם אין להם מים לשתות מתענין הגשמים בכל עץ ש שלא יהיה

להם מים לשתות אפילו במות החמה ‏Eu יח חי פסקו הגשמים בין גשם לגשם 40 גשמים הרי זו בקת בצולת ומתענים זועקין צירדו גשמים או עד שיעבור זמן חינם מחינה מה נעשה הרב לומד כל הלילה אנחנו רמט אנה אלא בירושלים כ ישראל אחד מנלכתיב גוי אחד בארץ ודאי רצים גוי אחד קרון אחד מוד מכה אבל לא אחד אלא בארץ בזוג דחד זקח ישראל שש ימים תעשה מלאכה יצמר והוקמוה אתה רואה לבד תעשה מלאכה אם אדם עושה שבת יפה אלה מועדי אדוני מקרי במועדם בדרך איך אמר לביקשו

פני את בניח בקש קר כמו חברה בכמה אבל הרע אכי יתמר לך אמר לבי מלכה אמר דה בגין צדק קובל מלכה קדישה מה אמר לך אמר לבינך אמר לבי לבני עלמה עזר לו לבי החיד לדבר מלכה אמר בקשופני הנה תור מלכה אחיד בונ אינון שמה ושמה מילה חדהו בגין כך אמר דוד את פניך אדוני בקש כמה דעת אמר דרשו אדוני ועוזו בקשו פניו תמיד תחזותו דוד מקים ממ שתגיד כן ישראל מכל בן עלמה ממר מך ישראל למלכה וגין אחיל בא דבר אחר לך אמר לי בבקשופני

בגינך אמר לי לבני עלמה בקשופני זמני חגיה לכל זמין קודשן כל אחד ביומ כל אחד בזמודש בגחד ושתך בהחז הכתורת טו עלו אלוהנושי כטו רבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שב בית המקדש קיים כאשר סובית אותם על יד משה נביא אך ככתוב בתורתך וה ויאמר אדוני משה קעלך מים נטף ושחלת וחלבנה שמים בונה זכה בת בבדים ויאמר אדוני משה קעסמים נטף ושחנת וחנה שמים ולבונה זכה בד בבת יהיה ויאמר אדוני משה קעמים נטף ושחלת וחנסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בת זקה אדם ויאמר

יהיה בבת בת זכה ובחר כך אדם ויאמר יהיה בבת בת זכה ויאמר הה דבזו אינו מפח שמור הה דב דבזו אמור ה דבזו אשפח שמ ועשית אותה כתורת הרוקע מעשה הוקח ממולח טהור קודש שקת מנדך ונת מועד אשר עניך שמה קודש חדשים תנחם נאמר וכת עליו אהרון כתמים בבוקר בבוקר טב את הנרות העלות אהרון בן הטמכם תנו רבנן פטום הכרת כצד 368 מנים היו בה5 כמניה נמות רחמה מנה בכל יום מחץ איתו בבוקר טוב ביום שלושה מנים אין טים שמהם מכניס כהן גדול ת מהם לא

חובה ביום הכיפור חזמת בערב הכיפורים כדי לקיים סועת דקה מן הדקה 11 סמנים היו בהלו הן הסורים והסיפורן והחן ביני ועל לבנה משג 70 70 מנמור וקציעה שיבולת נרד וחרקום משקל שישה שישה עשר מנה שניהם עשר חלופה שלושה חינמות שע כנתה ואם לא מסכס מביא חמן חיבר עתיק מלא עשה דמור בי נתן הבבלי אומר כבדן קש נתן בה דש בסלם חז רבן שמעון בן גמליאל אומר הצורי אינו אלא של עפנוף מעצח כתף והוא התכרשנה למה היא באה כדי לשפות בצפון שתינן סימה הוא בא כדי לשות

צפון שתי עשה והלו מרגליים יפינה של מחסים מרגליים מחדשני הכבוד תניע רבי נתן אומר כשהוא שוחט בדך ש כל יפה פמה חצ שמנו אמר רבי יהודה זה כמדת כשר תקח שנה התאווה של חורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אין מערבין בדב פני שהתורה אמרה ככלוס וכל דבר שלא תכתוב ממנו של אדוני ויאמר עליהם ישראל בן אם כן אפה זות עשו קחו מזמרת הארץכם לאיש מנחה מעד צורי ומעדבש נכות לות בוטנים ושכדים ויאמר עליהם ישראל בן אם כן זאת עשו קחו מזמר תרץ

בכניכם ש מנחה מעד צורי ומעדש נכות ולות בוטנים ושקלים ויאמר עליהם ישראל כזות מסכם ש מנחה מעד צורי ומעדש נכות לות בוטנים ושקדים קר משה ישראל לכם כם צעתם אלמשקת המזוזות מן הדם אשר בסף וצד על שת מזוזות סח אדוני הפתח לבוא לבכם גוף שמרתם את הדבר הזה חוק בניך אדוני ויה כי תבוא אל תן עליכם כשברתם את העמודה הזאת ויה כי אליכם עניכם בעמודה הזאת לכם ואמרתם פסחד בצרים מצרים צחבו מנורת זהב את המנורה ירכה ונביעי הכנ היושנים מצים מצדי השלושה כנה מןורה מצד אחד

ושלושה כ מצד השני שלושה רבים שוקדים אחד כתוב שלושה גב שוקים בקדוש בפרח כן ששתקנים יוציאים מן המנורה ומנורה בעב שוקנים בחרה ותו חד שני הקנים ממנה וחב טוב תחת שני הקים ממנה ורב טוב תחת שני הקים ממנה ששקנים צ ממנה כפתוריהם וקנותם ממנה יהיו כולם שחת זהב את האור עשה יודע שבעה אמר ככה אמרת יודע זהבור כיכרב את האור עשה אותה ואת כליה אדוני להושיענגן מחיינו על בית אדוני אדוני להושיעניוכנותי ננגה אדוני כבר שחת ותן עליה עדה כפר על ככון שאשר דיבר משהו עלם ויעמוד

בין המתים נעצה ויאמר משה כף מגרה ויאמר משה כפר עליהם כן חלון פעם כתוב יעמוד בצר מגפה מגפה צרני שוזך בוקר חזק בך ואני ואני אשרך מסגבלי ואני אשר עוזר לבחסדך כת מסג זכך אשרנו אלוהים הארץ ויעמוד פנחס ויפלל עזרם מגפ אלוהנו עלינו מעשה ידינו כנ עלינו מעשהנו כנו יושב בסתר עליון בשר שדן אמר אדוני מעשהצו דתי אלוהי יפתח בו מפחתו לא תרא מפחד לילהך אלך גשק בעיניך השם אליך רלכיוצני אשת חיים צחוק בתחב לפעלה שלה לא יסמד כל ימי חיה צמפשת יוצר בעוד שדה טעמה

כתוב שחר בשר לעני שך תירה לבתם משלג ככל בית לבוש שנים מרדים עשה ששגל נבוש שעים בעלה שבת זיקרץ הדין פיה פתחה בחוכמה חסד עלשונה צופיה לכות בתה בנות עשו חין פרי דשעה מלך בכדור קבל נגיבור חס קדוש מכבדקתנו דעתי רצה לפניך ישראל מרדכי רפל מלוהים בן שם נספר עם ארבע קלנותיהם בסגולת לימודנו בפתום הקטורת יהיו למורות אבסגב בן מרדום כשם השמות צה למלכי הקדוש שנשמנו דבר רע שצתנו חום השםפ שהוא שם חיט ותשמיט כל המשחיטים כל המקטרגים כל אויבנו כל שוננו כל מבקשי רעתנו תיפול

עליהם מטה בפחדצ קדושה פיגליחבותינו הקדושים אברהם ציעקב משה וארון סמו יברך שמור כל הטען הקדוש מקדבר כון זכי חון אמן בבריאות ובשמחה שנים עננים ושמחים ישועות גדולות אמן אמן לחיים טובים בכל בית וכן יהי רצון לנאמר אמן רבי יחנניה בן אחשה אומר אתה הקדוש ברוך הוא נזכות רב להם צ שנאמר צדק תורה וירגדל תקד שרבה