הדף היומי מסכת בבא קמא דף ד הרב בניהו שמואלי שליט"א כב מר-חשון תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש כב מרחשון תשפד והנה אנחנו כבר הגענו לחיי שרה איך אברהם אבינו הוא קונה את המקום מערת המכפלה בשיל שרה אמנו הוא אומר להם גר בתושב אנוכי עמכם תנו לי אחוזת קבר עמכם וקברה מתים מלפני אתם יודעים אומרים רבותינו החפץ חיים הביא אומר בן נוהג שבעולם אדם רוצה לבנות בית יפה מביא בדרך כלל אדריכל ומן להכין את הבית הדריכה לא סתם בונה בית היה עשיר אחד הזמין אצלו הדריכה אומר לו תכין לי תוכנית אני רוצה פה בקרקע הזאת

פה לבנות לי איזה וידלה יפה בעיקר שים לב לטרקלין שיהיה גדול ונאה ביותר אבל אני רוצה גם פרוזדור יפה אחר שראה לו את המקום האדריכל בודק והכל אומר לבעל הבית לפי המקום שיש לך אי אפשר להקים גם טרקלין יפה גם פרוזדור מאוד יפה אי אפשר אפשר טרקלין יפה וגדול אבל בהכרח להקטין את הפרוזדור אין מה לעשות ככל שנגדיל את הפרוזדור אז הצטמצם הטרקלין זה יהיה על חשבון הטרקלין אי אפשר אז אם תשמע לעצתי אני לוקח חלק מהשטח המיועד לפרוזדור ומוסיף לטרקלין למה תוכל לעשות טרקלין מרווח

גדול בדרך כלל ככה אנשים עושים הטרקלין נה הסלון כמו יהיה גדול נאה ופרוזדור החשיבות שלו פחות אם תעשה לההפך אז תהיה צחוק בעיני הבריות תגידו תראה זה איזה פרוזדור עשה ו כאילו מי יודע מה יש לו בפרוזדור סך הכל כולו פרוס דור כמה גדול עשה כמה זה בטרקלין פחות אותו אותו גודל ן שמה ארוחים שמה עשה אותו קצר קטן צר הפרוזדור רק רא אבל הטרקלין זה כבע זה ממש טוב אומר צריך לדעת שאנחנו בעולם הזה אכן עצמך מפרוד כדי שתיכנס טרקלין פה העולם הזה זה פרוס

דור למה טרקלין אדם בונה בעולם הבא איך איך אומרים קנה לו דברי תורה קנה לו עולם הבא אז אז צריך להגדיל את הטרקלין לא את הפרוזדור אבל מה עושים אנשים הם לא עושים ככה הם רוצים עולם הזה כל העבודה שלהם איך להגדיל פה את הפרוזדור פה אבל בחר כך בעולם הבא לא אכפת להם יהיה קטן הם לא מבינים אין שכל שזה צריך להיות גר תושב אנוכי אמכם גר בעולם הזה זה רק אורח גר אבל תושב בעולם הבא לא להפוך את היוצרות ככה זה לימד לנו אברהם

אבינו אומר בעולם הזה גר אבל תושב בעולם הבא אפרון כשהיה נכנס למערה היה מרגיש שבא כמו איזה בר מינן שד להרוג אותו כתב השך על התורה אומר עפרון בן צוחר אומר צוחר אותיות רוצח למה אומר שהיה רוצה להיכנס למערה כאילו בא שד ורוצה לרצוח אותו השם יצילנו זה היה צרה גדולה בשבילו ולכן צוחר עם ו זה בדיוק גימטריה שד לכן אומר ויתני את מערת המכפלה כותב בזוהר הקדוש אחרי שגורש אדם הראשון מגן עדן נשלח לעבוד את האדמה רחמנותו של הקדוש ברוך הוא שם אותו סמוך לגן

עדן התחתון עד סמוך למיטתו רואה אור יוצא מהמקום הזה והוא שמה בעצמו טמן את את אשתו אדם הראשון אבל רבותינו בזוהר חדש כתוב יש שם הרב קסמה אומר בשעה שמת החברה רצה אדם הראשון לקוברה הריח שם במקום הזה ריח גן עדן רצה לחסוף עוד חלקים יצא והבת קול ואמרה לו מספיק באותה שעה עמד ולא חצב יותר ושם נקבר מי נתעסק בקבורתו יש אומרים שת בנו רבי חי רבי רחומי אמר הקדוש ברוך הוא נתעסק בו ולא היה מי שיודע מקומו עד שנכנס אברהם אבינו למערה הריח שם

ריח בסמים ושמע כל מלאכי השרת אומרים אדם הראשון קבור כאן אברהם יצחק ויעקב ההיו פה גם כן מוכנים למקום הזה ראה אצל אדם הראשון נר דולק מעל ראשו ויצא אז לכן הייתה תאוותו להיות במקום הזה תראה איזה פלא פלאות ו שם במערה הוא רואה אצל אדם הראשון נר דולק מעל ראשו כנראה זה נר רוחני ומלאכי השרת היו מסביב שומרים את המקום ב נועז הוא כותב שאתם הראשון בעצמו חפר בידו את המערה ביום הראשון טבל בימי הגחון ועשה הפסקת צום שבעה שבועות מלאים עד שעורו נעשה כמו

משי עשה צום כל אותו זמן היה הולך ובוכה מבקש רחמים כדעתו נחה עליו אמר כשהוא ימות יעשו אותו אלוהה הוא לא רצה אומר אסור לכן מה הוא עשה אמר שתי קומות למטה חפר אומר שישימו אותותו בפנים עמוק עמוק שתי קומות שלא ימצאו אותו שלא יעשו אותו חס ושלום חס ושלום שלא יעשו אותו אלוה מי בנה את הבניין הזה היפה שרואים ששלמה המלך בנה אותו ואת הכיפה שלו עשתה הלני המלכה ושים לב תראה זה אותו אבנים כמו אבנים של הכותל כן זה הביא אותם שלמה המלך ומערה

הזאת זה פתח גן עדן התחתון פלא פלאות כל התפילות כותב רבנו הארי מביא את זה המגלה עמוקות כל התפילות עוברות דרך א מערת המכפלה מערת המכפלה הכל כך זה גם מובא בזוהר הכל עובר דרך מערת המכפלה הכל מתאסף ועובר הרב שרבי היה אומר אבל זה לא שלו זה מובא גם אומר שכל התפילות של כל עם ישראל בכל מקום הם עוברות הם באות דרך ירושלים עוברות איפה יש ישיבה של מקובלים שמה הם מתאספות המקובלים מעבירים אותם דרך חברון ללמעלה ככה ככה מביא הרב שלום ירושלים ועוד מקובלים

גדולים והרב שרעבי היה אומר את זה עכשיו אני הייתי אומר לאלה שנושאים לאומן להתפלל הייתי אומר אתם תורכים עד שמה אבל בלי שזה יבוא לפה זה לא יכול לעלות לאף מקום אז מה לכם ללכת לטרוח בראש השנה לעזוב את האישה ואת הילדים בכל זאת הם מתכוונים שללכת אצל הצדיק להידבק בצדיק אבל זה פלא פלאות אז לכן נקרא מערת המכפלה מכפלה שכפול בזוגות ככה הגמרא אומרת בעירובין אבל רבנו הארי אומר למה זה נקרא מערת המכפלה כי המכפלה זה שני זה שני הוויות הווייה ועוד הוויה הוויה ועוד

הוויה זה שם בן נקראת מערת המכפלה וגם מכפלה גמטריה כף ע ה כמה שנים חי אברהם אבינו כף ע ה המכפלה זה כוף פה שנותיו של יצחק גם המכפלה עם בית כוללים זה יעקב הנה הכל הכל מסודר פלא פלאות כתוב שרבי אברהם אזולי פעם בא הפחה מקו מקושת לעיר חברון היה הולכים ביום שישי למעלת המכפלה בין אלה שבאו בא הפחה והוא ביקש התעקש שהוא רוצה לראות את איפה פתח המעלה הסיר את המכסה התכופף נפל לו החרב שלו בפנים וכל החרב שלו זה עם אבנים טובות יקרות

מאוד אומר הוריד כמה ישמעאלים כולם מתו מעלים אותם מתים מה יעשה עכשיו אמרו לו תגזור על היהודים הם יודעים להביא לך את החרב הפילו יהודי חברון עכשיו מה יעשו גורלות מי ירד נפל הגורל על רבי אברהם אזולי סבא של הגאון חידה אומר לבש אומר ם ש שלושה ימים נבש בגדי לבן וכל הלילה היה יושב דורש עד שהר השחר אמר תתפללו עליי שלא יוני קשו אותו בחבד ירד הלה את ה את החרב והכל להתהלך בתוך המערה נגלו אליו נשמות תאבות אומרים עברו שעות כל היהודים ממתינים מתי

יבוא לסוף נתן עו והלו אותו מן המערה הו כולם שמחים לקראתו אומר שו שמיים מה הולך אבל אסו ו לדבר אמר להם עוד כך וכך ימים הוא משיב נשמתו וכך היה פלא פלאות כל אדם איפה הוא יהיה מה יהיה זה הכל עלת העילות סבת הסיבות אבל הקדוש ברוך הוא יצר את ברא את האדם מארבע כנפות העולם לקח עפר ברא אותו למה כל מקום שיבוא תהיה הארץ קולטת אותו ככה עשה השם יתברך והעיקר הגדול שאדם צריך לבחור לו מקום על יד צדיקים איפה הוא יהיה ליד צדיקים

בעזה יש בית כרות יהודי מקברו שמה גדולי עולם רבי ישראל נג'ר למשל קבור בעזה אז הוא הזכות שלו עכשיו מגינה על ה חיילים ששם הזכות שלו בדי מגינה הם צריכים להשיר שמה את השיר שלו את השירים יש לו הרבה שירים בישראל נג'ר שמעתי פעם איזה מעשה באחד קראו לו יעקב היהודי הזה היה איש חסד גדול עושה הרבה חסד לילה אחד שהוא חזר מהעבודה שלו היה יורד גשמים וערפל אי אפשר לזוז נכנס לאיזה תחנת דלק אמר להם תגיד להם יש לכם פה אומר אני לא יכול להמשיך

לך לנסוע וגם יש רפל ישם איפה פה איזה מקום לישון אמרו לו אין פה בית מלון אין פה קרוב אבל ממול יש בית אבות אולי תנו לך נישום תנסה שם היקב הזה עבר כביש והלך נכנס לבית הבד הזה אמר תראו אני אורח אין אי אפשר לנסוע בכביש יש ערפל כבד ואני עייף מאוד מאוד זה יומיים לא ישנתי הייתי עסוק במצוות הם גויים זה זה בית אבות שנוצרים תעשו לי טובה אני רוצה איזה מקום לשים מזרון לישון אמרו לו אין לנו יש לנו אבל מקום אחד שפה

מישהו נפטר זקן אחד נפטר הידו אותו לקירור יכול לישון במיטה שלו פחד אומר מה ממה הוא נפטר אמר לו לא הוא היה זקן בגי 95 נפטר מזקנה הכל בסדר איתו י אל תפחד תישן אמר טוב באמת היה כל כך עייף שם את הראש שלא ישן בבוקר קיבל כוחות קם נזכר הוא נמצא בבית אבות אבל זה שנוצרים מה רואה סידורים ספרים קודש חומשים תפילין מה כתוב שווארץ שכחתי את השם הפרטי משפחת שוורץ אומר זה יהודי מה הוא עושה פה טוב הוא לא יודע איך הוא הגיע אז

הוא שואל שמה בזה הוא כל דבר אצלו שליחות אומר מה באתי לפה שואל את ה הנעלה תגידו לי איפה איפה קוברים אותו פה יש לנו מקום עם שושנים י זה אבל זה בית קברות נוצרי אומר כן יצאנו נוצרים הכל עושים כבוד לכולם מה זה משנה זה באדמה כולם הולך כולם הולכים באדמה אמר לו אתה רואה אצבעות כשהם פתוחות הם לא שוות אבל כש מקפל עכשיו הוא מקפל את היד הכל שווה מה זה משנה איפה כולם אותו דבר מסמים אותם מתחת לארות אמר לו אבל זה יהודי

עסור להיות ליד נוצרים הלך למנהל אומר לו המנהל תראה אתה רוצה לקחת אותו אומר כן אני אקח אותו לבית קברות יהודי נראה יש מניח תפילין לומד תורה מה אני אשאיר אותו פה אמר נו טוב אנחנו נסדר אותו נכין אותו נעטוף לך אותו נשים לך אותו בגש אבל אתה תחתום לנו שאיין לך שום תביעה לשלם לך על הקבורה זה אומרך טוב לכם תם נעים הכל ו נסע לניו יורק חיפש שם בית קברות בא לאיזה חברה קדישה אמרו לו תראה יש לנו אבל הוא גלמוד אין לו אף

אחד פה זה לא לגל מודים יש בית כברות אחר גלמודים טוב הלך לשם אמר להם אמרו לו בסדר רק מה שלא יהיה שקר אנחנו חייבים לברר עליו ורדו נתן להם את הטלפון התקשרו ה בית אבות הזה כן כך וכך הכל אצלנו גי 95 מה קוראים לו שבץ המנהל התחיל להתעלף אומר השבץ הזה הוא בא לפה כמה פעמים קנה קברות שילם קברות עושה חסד ליחידים למי שמסכן גלמודים ואיך אתה באת לפה תראה מה זה עילת העילות סיבת הסיבות קברו אותו שם בכבוד גדול אמרו לו אתה לא

צריך לשלם עלי הוא שילם כבר כמה פעמים על על כמה אחדים זה פלא איך מהשמיים מה פתאום נהייה רפן והוא והוא הגיע והוא לקח והוא עשה והכל זה פלא פלות תראה הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר אף פריה אבל לא אומר עד היום הוא לא פתר מה היה לו שם אבל הוא היה שומר אמרו לו זה לא הפרענו לו הוא כל יום מתפלל הכל פלא איך זימנו לו מן השמיים שיבוא היהודי הזה ויקח אותו זה פלא פרות כן נלך לשמואל כן בלינדר היום בשעה 2 וחצי

נעשה סליחות על המצב בסנהדריה כן אצל חם עובדיה אצל חם יהודה צדקה אצל שלושה מקומות בשלושה מקומות כןך בציון כן יופי אנחנו שמואל א' פרק כ פסוק כד סתר ויסתר דוד בשדה וי חודש וישב המלך אל הלחם לאכול פ כל ראש חודש היו עושים סעודת ראש חודש וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויעקב יונתן וישב הבנ מצד שאול ויפקד מקום [מוזיקה] דוד בר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקר הוא ברתי טהור הוא כי לא טהור אפשר לא לא יצא לו לבוא ו

ממחרת החודש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שעול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל לחם למה לא בא לסעודה רבותינו מדוע לא בא בן ישי למה לא בא משיח בן ישי דוד למה לא בא לגאול אותנו אומר למה כל גם תמול גם היום אן הלחם כל הזמן אדם רק במקום לבקש על הגאולה מבקש על הפרנסה שלו תן לי לחם תן לי פרנסה תן לי פרנסה תן לי פרנסה בקום לבקש על הגאולה ויאמר שלחן כי זבח משפחה לנו בעיר והוא ציוה

לי אחי ואתה אם מצאתי חן בעיניך מטנ תחי על כן לא בא אל שולחן המלך ויחר אב שאול בנתן ויאמר ל בן נעת המרדות וי וואי בע המרדות אומר לו מלשון עוון ופשע אתה מורד הלו ידעתי כי בוחר אתה לבן ישי לבושך ולבוש את ערבת אמך כי כל הימים אשר בן ישי חי על אדמה לא תקון אתה מלכותך ועתה שלע בכח אותו אלי כי בן מוות הוא ויען יהונתן את שאול אבי ויאמר אליו למה יומת מעשה ויטן שאול את החנית עליו להכותו וידע יהונתן כי כלה

הי מעים אביו להמית את דוד ויקם יהונתן מעים השולחן בחורי אף ולא אכל ביום החודש השני לחם כי נעצב אתל דוד כי כלמו אביו וי בבוקר ויצא יונתן השדה למועד דוד בן נער כתון עמו ויאמר לנער רוץ מצנ את החיצים אשר אנוכי מורה הנער רץ והוא ירד החצי להעבירו החצי עבר את הנער ויבוא הנער עד מקום החצי אשר ירא יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר לו החצי ממך והל ויקרא יהונתן אחרי הנער רחו של טעמון וילק נער יהונתן את החיצי את החיצים ויבוא אל אדוניו והנער

לא ידע מאומה אכי יהונתן בדוד ידעו את הדבר וייתן יהונתן את כלי אל הנער אשר ו ויאמר לו לך עיר הנער בא דוד קם אצל הנר ויפול פו ארצ וישתחו שלוש פעמים וישקו איש את ראהו ויבכו אישת ראהו עד דוד הרדין ארבה הרבה לבכות ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שננו אנחנו משם אדוני לאמור אדוני יה בן ך זרי ו זרך ד ם פות מהמרת כן משניות קודם המשנה צדקה יול ל הביא לי מפתח ספרים ש ואחד שי מה זה אומר היום שפע גדול קח

מניות יבמות בועז תפתח אנחנו פרק ד משנה ה מצווה בגדול ליבם ויה הבכור לא רצה מהלכין על כל האחין לא רצו חוזרים לצל הגדול ואומרים לו או עליך המצווה או חלוות או יבם משנה וואו תלה בקטן עד שיגדיל אם הגדול שבאח אמר שימתינו להחיל בקטן או בגדול עד שיבוא במדינת הים או בחרש או בשוה אין שומעים לו אלא אומרים לו עליך מצווה או חלוץ ו יבם מה זה עד שיבוא עד שיגדיל עד שיהיה מה תשב ככה הגענו משנה ז תפילת בית המדרש שויתי אדוני לנגדי תמיד

כני במות שח ק חםם שכלב אנחנו ב צ תורה כמו שאמר הכתוב גית בו יומ ולילה דים תורה נשמ י רצון מלפניך אין בלימוד שד בת אד בלות כם קודש סיון עושה שמיים וארץ כן קודם כל נעשה את ההגרלה עמי אתה רוצה לסחוב תוציא קודם אחד זה היין חיים סלמן חיים סלמן זכה ביין רבי חין אח אז הוא לא צריך לשלם את ח עכשיו אחד זה של הפרחים יאללה כח זה חיים סלמן קודם פרלא חשוב לוי חדד לוי חדד זכ בפרחים עכשיו פירות ארגז פירות רבותיי

ירון טובול מה זה ירון טובול מה זה מה זה מה זה ירון לביין ירון טובול לון טובול לביין זכה בארגז פירות עכשיו פרנות ש משה זה אחה פרנו זה ופר ו משה ציון זה המרוקאי משה דן משה דכן נכון עכשיו תוציא כמה זוכים עכשיו דן גבאי דן גבאי שים לו מ זה מי זה מלקי מלקי מכי משה סיון כן כן ה מכן מי זה סתכל שריר מי שריר מה שריר שריר שבוע זוכר מה זה כבר מוכר איפ ש הרב עופר אפלבום הרב עופר אפלבוים כמה כבר

יש עוד עוד יש ספרים עופר מזרחי עופר מזרחי ו שת רק משה עטרי משה עטרי מהר מהר גי חיים גי חיים אליעזר חזיזה אליעזר חזיז אליעזר זיז זהו זהו זהו מאיר כהן מאיר כהן תביא לו תביא לו ברית מילה הנה מלאך הברית בבקשה יממ ריך ריך להביא כן היום הלימוד לרפואת התינוקת תגל בת אבי גיל אוריה להלו נשמת מאיר בן אלימלך וחייה לו נשמת חביבה בת רחל נשמת עזרא יחזקל בן נעימה חביבה ואלינו נשמת דוד בן טג' אלמנך כן להצלחת כל העוזרים ומסייעים וגם לראובן בן

רבקה והתורם אני לא יודע מי זה אם יש טוב אנחנו היום איזה דף היום דף ד' לפתוח דף ד בדיוק הגיע יצחק אז לפתוח דף ד' אנחנו נתחיל מדף ג עמוד ב למטה בנקודות מים מבעה משם אני אלך נקודותיים למטה מים מבעה אי אמרנו במשנה המבעה וההבער ארבעה אבות נזקין השור והבור והמו וההבער מה עם הגמרא שואלת מה זה מבעה מחלוקת בין רב ושמואל למדנו גם שור מחלוקת בין רב ושמואל רב אמר שור מה זה ק נכון רב אמר זה גם קרן גם שן גם רגל

ודת שמואל זה רק רגל עכשיו מה היא מבעה מחלוקת רב ושמן רב אמר מבעה זה אדם אדם שמזיק למה נקרא מבעה תכף נראה הגמרא תגיד שמואל אמר מבעה זה השן הגמרא מבארת מחלוקתם רב אמר מבעה זה אדם רתיב אמר שומר אתה בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו אומר כתוב בפסוק אמר שומר שומר זה הקדוש ברוך הוא הוא שומר עלינו אתה ב יבוא בוקר של גאולה לצדיקים וגם לילה גם זה יבוא שזה חושך ורע לרשעים אם תבעיון בעיו אם תשובו בתשובה ובעיון תבקשו תבקשו מחילה תעשו תשובה

תבקשו בקשות תפילות מת השם יתברך בעיו תשובו אז יהיה בסדר אתה רואה שמה זה לשון בעיו מבעה זה בקשה זה תפילה נשוב בתשובה אז זה אדם מי נשב בתשובה מי מבקש בקשה מי מתפלל האדם זה דעת רב שמואל אמר מבעה זה השן מיפה אני יודע נכתב איך איך נחפשו עשו נבעו מצפוני אתה רואה זה עובדיה הנביא היה מתנבא על מפלתם של אדום כל אלה האדומים נופלים נופלים עד התהום ואומר כל רכושה ממסר לידי הבבליים בידם של אדומים לא ישאר מאומה ממשיך ואומר איך נחפשו עשו החיפושים

של הבבליים אחרי רכושו של עשו נגלו מצפוני עד כדי כך הוא חשב את כל המקומות המסתור איפה ש הרבי אתת הפלוס האנשים הללו זה שאומר הפסוק זה שן למה איך נפסו עשו נבעו מצפוני מהמהם משמע איך משמע נבעה נבעו זה כינוי של השן כמתרגם רב יוסף הוא היה בקיא בתרגום והוא אמר אדן התלבש הבלש עשו הגין ממורי איך מלשון בולשת עשו לו בילוש עשו חיטטו אצל עשו וגילו אפילו את האוצרות מטמו הי שמקומות המסתור אז אתה רואה נבעו זה נגלו נתגלו כל מטמוני של עשו לכן

כינה התנה שן לשון מבעה שפעמים מגולה פעמים מכוסה שואלת הגמרא ורב מה הטעמה לא אמר כשמואל רב אמר מבעה זה אדם למה לא אמר כשמואל שמבה זה שאין אמר לך מקטני נבעה מבעה כתוב זה העניין אומר לשיטת שמואל שמבה זה שן על שן שפעמים גלוייה אז היה לה תנה לומר שהשן היא לשון נפעל היא נבעה היא בע מגלת השן מתגל לא מבעה לא לשון פועל פועל על אחרים השן היא לא פועלת על אחרים להתגלות אלא היא עצמה נגלית אז זה לא אומר נבעה הצרך הת אמר

נבעל לא מבעה אז לכן לא אמר כמו רב סליחה לכן לא אמר כמו שמואל רב לא אמר כמו שמואל אתה איתי או לא יופי שמואל מה לא אמר כרב שזה אדם אמר לך מקטני בועה היה צריך ת שמואל אומר היה צריך הי ת צריך לומר בועה תבעיון בעו זה אדם מדבר לא כתוב בועה מדבר כתוב מבעה יפה מכדי כראה לא כמו דיקה ולא כמו דיקה לא מדוייקים לא כמו שמואל ולא כמו רב אז רב מה הטעמה ללא אמר כשמואל למה שרב עוד הפעם למה שלא יגיד

רב כמו שמואל אומר תנה שור וכל מני דור רב אומר אני אמרתי זה אדם למה כ כשכתוב שור זה כבר כולל כל אבות הנזיקין של שור קרן שן ורגל לכן לא פירש ש מבעה זה שן כבר כלול הכל בשור לכן אני אמרתי לך מבע זה אדם ושמואל נמה אתנ שור למה אומר מבעה זה שן א כבר כתוב שור בכל מיני דשו בשור אמר רבי יהודה תנה שור לקנו מבע שינו התנה שהמ שור זה לקרן שבזה הוא נוגע במבה זה לשינו לשן הגמרא תגיד אז טוב למה

שיהיה רגל נראה עוד מעט הגמרא מבארת לפי הפירוש הזה את המשך המשנה אמרנו במשנה לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כ הרי השור ואחי ק אמר כך מתפש לא ראי הקרן שאין הנעלי זכו קרי הש שנעל זכו לא דומה שור זה קרן שהוא מיוחד שאין הנעלי זכו קראי השן שישנה ל זכו המבעה זה שן אם היה נאמר רק קרן לא למדים מזה שן למה הקרן אין הנאה לאזר כו השן זה טעים לה היא אוכלת היא נהנית בלא ראי השן שאין כוונתו להזיק ראי הקרן

שכוונתו להזיק לא ראי המבעה שזה השן מיוחד במה שאין כוונתו להזיק כר אשור הקרן כוונתו להזיק לכן אם היה אומר רק שן לא הייתי לומד ממנו קרן הגמרא שואלת רגע אז לפי רב א לפי שמואל איך תסביר לוזה קרא זה י שמואל אמר זה אדם איך יבוא לנות שמואל אמר זה שם ולוק וחומר הוא מה שואלת שמואל לא אמר זה אדם אמר זה שן זה שן יופי למה אי אפשר הגמרא שואלת למה אי אפשר ללמוד כרן משן ולו קל וחומר הוא הרי כוונת כוונה להזיק זה

צד לחיוב אז זה קל וחומר אין ספרה לומר שגורם חיוב התשלו בנזקין הוא על מה שלא שמר את שורו עיקר הגורם של חיוב התשלומים ני שממונה של הבעלים הזיקו הממון של הבעלים הזיקו פסידו את ממון חבריהם על ידי שחייב לשלם על הנזק שעושה ממונו לכן השתדל יותר בשירתם אז הוא אומר אז הגמרא שואלת ולו קל חומר ומש שאין כונתו להזיק חייב תשלו מנזקים קרן שכוונה להזיק לכל שכן שיהיה חייב זה אין כוונתו להזיק מחייבים אותו לא התכוון בקרן זה כוונתו להזיק בטח שיה חייב צ את

הגמרא הצטרך צריך לכתוב גם קרן בכל זאת אפילו שיכולים ללמוד קרן משן בקל וחומר למה אם לא הה נמר קרן סלקת כמנה מדיד והעבד ומה היה לא ידעתי להגיד שעל נזק שעשה מממונו בכנ פטור למה מדי דעבד ועמה הבעלים עבד ואמה עבד של בן אדם או המה של בן אדם שהזיקו שעשו נזק הבעלים פטורים על הנזק שלהם למה כל יום אחר ילך זי יזיק יסוף גדשו של האדון יעשה של חברו ויילך לדון שישלם את זה יעשה לו כל הזמן בעיות רה רשי אומר יש רשי טוב

הלה אבד מעג כונתו להזיק אפילו הכי פטרה הכי נמה לא שינה גם כוונתו להזיק יהיה פטור לא הנו לומדים נחייב משן שאן כוונתה להזיק לכן צריך לי גם לכתוב קרן אמר רשה את ועב ואמ רבת בה שניתנו רבג שחברו נמצא זה מחבד רבו מאמנה בכל יום מה אתה אומר לי כמו עבד ואמה מה וכי בעבד ואמה אין טעם גדול לפתור את הבעלים הרי הטעם שפותרים את הבעלים מחשש שמ ניתו רבו ולך עבד רב שלו האדון תעסק איתו יי עליו אמר אתה עשית לי ככה ביישת אותי

ילך יד גדשו של חברו ימצא מחיב את רבו בכל יום מהמנה מה נעשה איתו אז אז לכן חכמים אמרו פטור מתשלומים אז אין כן הוכחה שכנתו להזיק זה טעם לפתור אז אם ככה חוזרת השאלה למה לא נלמד קרן משן בקל וחומר אלא פריך אחי אלא אתה יודע מה הצריכות של המשנה לא ראי הכרן שכוון אותו להזיק שהוא חמור כראי השן שאיין כוונתו להזיק ואם היה נאמר ר קרן לא הינו עומדים ממנו לחייב על נזקי שן שאין כוונתו להזיק לא הייתי יכול ולא רישן שיש הנעלי זכו

כרי קרן שאין הנעל זכו ואם היה נאמר רק שן לא הינו עומדים ממנו לחייב על נזכה קרן למה קרן אין כוונתו להזיק לא סליחה קרן אין הנאה זקו אז הגמ משה ברגל מי שיראה עכשיו לפי רבי יהודה שסובר שתנה שתנה שור קרנו ומבע לשנו אז רגל מהיי שייראה התנה למה לא כתב במשנה א זה אחד מאבות נזקין אומר אומר כן קלת זה כתוב במשנה איפה כשהזין חבה מזיק לאתויי רגל אמרנו כשהזין חבה מזיק לשנ את שלומי נזק מה זה בא לרבות את הרגל שהיא מזיקה ונתניה

בהדיה שישנה את זה בפירוש למה שנה אותה בתוך כלל יגיד רגל כמו אמר שן כמו אמר קרן יגיד רגל אלא טן השור לרגלו ו מבעה לשינו אל הגמ חוזרת ב ממה שאמרנו דברי שמואל שמבה זה שן ואמר רבה לשיטת שמואל זה אופן אחר טן השור לרגלו כשהתנור שור זה לא שןג זה רגל לא שור זה לא קרן זה רגל מקודם הסביר שזה שן שמב לש דג אלא אמר רבה תנה שור לרגלו שור כוונתו לרגל מבעה לשינו ואחי כמר כך מתפרש המשך עכשיו איך תמשיך את המשנה

לא הרי השור כרי המבה ולא הרי המבה כהרי השור לא ראי הרגל שזה שור החמורה ש איזה קם מצוי כרי השן שאין זרקה מצוי זה כן ממנה אם היה נאמר רק רגל לא הייתי לומד ממנה לחייב נזכה שן ולא ראי השן חמור שיש הנהה לאז קו כי רי הרגל שאין הנהה לאזו אז זה קל ממנה ואם היה נאמר רק שן הינו לומדים נחייב נזכה רגל כי שן יש הנאה לאז קו ורגל אין הנ זקו אז הג שואלת טוב עכשיו אותו דבר וכ מ שירה מ מים

קרן אומרת הצ הגמרא לא לאשר אותו כשז חב המזיק להך קרן תנ בהדיה אומר תראה במועדי מתחילתן כמרי במין ובסוף מועדין לא כמ כולם מועדים מתחילתן רגל שן זה מועד מתחילתו אבל קרן זה לא מועד מתחילתו למה קודם כל הוא תם משלם חצי נזק אחר כך נעשה מועד משלם נזק שלם המשנה דיברה על אבות שחייבים עליהם מעיקרה נזק שלם אבל ת תמיד בסוף מועדים לא קמרי לא מדברת עז בתחילה טם סופו מועד לא בנגיחות בפעם הראשונה זה תם הגמ תשאל שמואל מה התמה לא אמר כר

שמבה זה אדם שמזיק למה לא יגיד מבעה זה אדם שהזיק כיוון ש מהפסוקים אין הוכחה ברורה כדברי שמואל אמרת לי מבעה צריך לומר נבעה אז שמואל מה תמה לא אמר כרב שמב זה אדם המזיק אמר להס אדם את נספה שור המועד בשור המזיק ברשות הניזק והאדם אומר אי אפשר להגיד אדם למה כבר כתוב בספה לקמן כתוב שור המועד משנה בדף טז אולי טו עמוד ב שור המועד שור שנגע שלוש פעמים טרו ב בעליו נגר בפעם הרביעית משלם נזק שלם בשור המזיק ברשות הנזק שור שנכנס לחזר

של מישהו אחר והזיק שמה את קליב של בעל החצר אפילו שהזיק בקרן חיובה בדרך כלל חצי נזק בזה משלם נזק שלם למה קרן בחצר הנזק זה זה נזק שלם ככה דעת רבי טרפון והאדם גם כתוב שמה אדם המזיק אדם שמזיק והאדם יו להגיד שמבה זה אדם שב אדם המזיק הואב ב מבעה זה זה לא אדם המזיק מה שמה כתוב גם שן רגל כל לזה רה הלאה ורב נמ הקטני אדם בשפה מה יענה על זה רב פירה שמבה זה אדם שמזיק אז גם לא תשאול למה מנה

התנה אדם ברשה הקתנה אדם בשפה למה רב אומר זה אדם אמר לך רב ההוא למחשבה בהד מועדי דעתה מה שחזר התנא שנה שמזיק כדי לכלול את האדם יחד עם שאר המועדים אדם מועד לעולם אדם גם תרמה מועד הוא טבלא שלי לא ידע מי אמר לי וכתב כך שאמרת זה חשוב הגמרא שואלת ומה הי לא הרי אמרנו לאלא הרי השור לא הרי השור כרי המבעה ולא הרי ה מבעי כרי השור אחי כ אמר לא ריאי השור שהוא חמור שקש רג אדם שמשלם את הכופר כרי אדם שקל

שאם הרג אדם אין משלם את הכופר כן אדם ואם היה נאמר בתורה שרק חיה נזכה שלו לא הינו לומדים ממנו אדם למה אדם לא משנים כופה אדם שהרג את חברו במזיד נהרג בשוגג גולה איןן שמה שום התחייבות של כופר העיקר שלא משלם כופר אז אם היה נאמר בתורה רק שחייב נזכה שורו לא הינו ומדים ממנו אדם לחייב ולא ריה אדם שזה חמו כ שהזיק למה חייב בארבעה דברים תשלומי נזק צער ריפוי שבט בושת קריאי אשור שאין בו אשור לא חייב לא לא צער לא ריפוי לא

שבט לא בושת כל ארבע דברים האלה רק אדם שהזיק יש הצת השוה שבהן שדרכן להזיק עכשיו אמרנו במשנה הצת ה שבש שבש דרכן להזיק קשה לפי רב שאמר שור זה כולל כל נזקי השור כי שור דרכו להזיק קרן כל כל רגע הוא מצוי אצ לבהמה שהיא נוגחת מה ת הגמרא במועד אם זה קרן מועדת כן מועד דרכו להזיק אחרי שלוש נגיחות מה כן דעד אורה כמן שנמצא מועד נגיחות כנראה זה דרכו אז הגמרא שואלת רב אמר מבעה זה אדם אם דרכו להזיק ישן אדם ישן מתוך

שינה הוא מזיק ישן דרכו להזיק כן כיוון קאיף ו פשיט אורחה הוא אתה יודע לפעמים הוא מתכופף פושט ידיים הוא לא רואה מה הוא רוצה אז זה דרכו כך לא להגיד ול שמואל מאיפה ילמד שאדם שלם כופר למד אז אדם כשהוא יושן אז הוא פושט ידיים רגליים לפעמים אז הוא אם עשה את זה לאדם הוא פטור רק בגלל כלים שבר כלים אומרים הגמרה שואלת הצת ה שווה שבהן שמירתה עליך מה זה שמירת עליך שמירת ממונו עליו לא שמירת עצמו אמרנו שמירת עליך שמירת ממונו עליו אדם

שמירת גופו עליו הוא אם מבעה זה אדם אז שמורת גופו עליו הוא היה צריך להשנות במשנה שירתן עליך צריך להגיד עליו נכון עמיך עד תנ קרנה לפי טעמך שאתה משיב לי שמב זה זה שן אז בכל מקום מתן קרנה ארבעה אבות נזקין דם אחד מהן בשנה בפירוש אדם ארבעה אבות זיקים בפירוש קרנה סובר שאדם אחד מהן עליהן נאמר צת השווה שבהן ששמיר תן עליך דם שמירת גופו עליו הוא מה תענה שם אלא כד אמר ל רבי אבו לתנא תנה אדם שמירת גופו עליו בבריתה לגבי אדם

עלה תרוס שמירת גופו אכמה תנה אדם שמירת גופו עליו גם במשנה הלשון במש שמירתם עליך מדבר על השאר המזרקים חוץ מן האדם האדם שמירת גופו עליו הנה ראשי אומר ואיד קטנ שירתן עליך השארה הגמרא שואלת ואמה מתקיף לרב מרי המבעה זה המים כדכתיב אה כדכתיב קדוח אש המסים מים טבעי אש קדוח אש המסים מים טבעי אש להודיע שמך לצרך מפניך גויים רגזו זה ישעיה מה פירוש זה ואם איזה מים מ מאיפה אני יודע שמבה זה לשון של מים כתוב כי קדוח אש המסים מים טבעי אש

כמו שהאש שורפת וממיסה כל דבר הנשלט על ידה גורמת למים לבעבע למים שבאים ממ ממגע מבעבעת להם הרי ש מבעה זה כינוי למים שהם באים במגע עם האש הם עושים בע בע בע נכון עוג הוא עשה עג עג לא כי בל לו המים בא לו המים בתוך הפה אז הוא עשה עג עג עג עג אז מתקיף לרב מריב אם זה המים כדכ קדוח אש המסים מים טבעי אש המים כשפוגשים את האש אז זה עושה בעבע אתה שמעת פעם שהמים עושים בבא אה בגוש כן קומקום כן

לא בטח לא אני ראיתי שאצל חורש החמין אצלו יש מים בחמין וזה עושה הוא עולה כל המכסה עד ביום שבת בבוקר עושה ב ב כן אבל הם יש להם בע בעל תמר העירקים הגמ מתרצת מכ מכתיב מים נבעו טבעי אש כתיב אם היה לשון מבעה מתייחס לפעולת המים שהם מתבקעים על ידי האש היה צריך פסוק גיד מים נבעו לשון רבים אבל טבעי אש בלשון יחיד משמע שמועה זה פעולת האש זה לא פעולת המים תגיד שמבה זה אש אז הנה לא מצינו קור להגיד שמבה על מים

יפה שאלת נמשיך מתקיף לרב זביד ואמה מבעה זה זה האש לכי כתב תבעה באש וא תכתיב לפי מה שהסברת לי עכשיו האש ממעבדת את המים אז תבעה זה האש מבעבעת את המים אז זה אש א אחי מ ו הבער אם תגיד מבעה זה המבעה וההבער אז מה זה הבער הלו הבער כלול במבה וכי תמה פירושי כמפרש ש התנא מפרש לי מזיק הוא לא מפרש לי מזיק חדש אלא הוא אומר לך הוא כן י אחי ארבעה שלושה הבו ארבעה כן ארבעה אבות נזקין זה לא ארבעה זה

שלושה כי הוא מפרש וכי תתנ שור דת בטרה תגיד באמת זה צבי בתנ שור דת בטרה הוא שם שכולל נזקים שבאים מכוח השור גם נזקי שם וגם נזקי רגל ויחד עם בור ואש זה ארבעה ואז תעזוב את הטבעי הזה יחי זה לשמ כל כן שמבה הכוונה לאש איך אומר התנא לא זה וזה שיש בהם רוח חיים אש מה היא רוח חיים אבה יש אש רוח חיים לא זה וזה שיש בהם רוח חיים אש אין ברוח חיים ותו מהי כהרי האש בעוד קשה אם מבעה זה אש

מה שאמרו במשנה לא זה זה היינו לא שור ומבע שיש בהם רו החיים כ הרי האש שאין ב ברוח החיים הרי מבעה זה האש איך אתה אומר תחלק בין מבעה לאש אלא וכח שמבה זה או אש חילוק בין שני תענה מר אתה איתי יופי ישבתי עלך את משה שמת לב כן יצחק תשים לב כי יש שמה את דוד מאחוריך ואני יכול להגיד לו כמה מילים והכל הסתדר איתך עוד בסוף מבעה זה לרב זה אדם לשמואל זה מה מבעה זה השן זהו נסגר תנ רב הושעיה 1ל

אבות נזיקין וואו ווא ווא לא ארבעה אבות נזיקין שלע אבות נזיקין מה הם ארבעה שומרים הוא מונה למה כל אלה כתובים בתורה שומר חינם שומר חינם אדם קיבל עליו חצ איזה חפץ של חברו נשמור ללא טובת הנאה עכשיו אם הוא פשע בשמירתו ואז נגנב וא עבד שגרם נזק חייב לשלם זה אב של נזק גרם נזק חייב לשלם פשע אבל דווקא בפשיעה שומר חיני חייב בפשיעה פשע בשמירתו והשואל ש והשואל מי ששואל חפץ מחברו בלי תשלום אם מוזק חייב לשלם הוא בית של אנג'ל אומר אני צריך

להשאיר יש לך אני צריך מדוח ללא תשלום שואל נותן לו בשמחה אם הוא זק אותו חפץ חייב לשלם לו גם אם נפסד באונס חייב לשלם נושא שכר קיבל חפץ של חברו לשמור בשכר תמיד נושא שכר חייב בגניבה ועבדה ופטור באונסין והשוכר שוכר מחברו איזה חפץ בשביל להשתמש בו שכר בכסף חייב לשלם אם נגנב החפץ או שעבד אותו דבר חובל בחברו חייב נזק אם פחד רקו של הנכבד חייב לשלם משלם תפחת חייב נזק צער למה הצער מחמת המכה למה עומדים כמה שהוא חייבו אותו לקצוץ את היד

בר מינן מוכן לשלם שעשו לו את זה בסם עם תרופה בריפוי הוצאת הריפוי שבט כר בטלה כל זמן שהוא בחוליו בושת וארבעה דמתניתין לסר הנה 1 אבות זרקין אז הגמרא שואלת בנדמה לא תננה כל ארבעה שומרים צער רפוי שבט בושת משמה שמואל אמר מב זה שן אפשר בנזכ מ כמרי בנזקי גופו לא כמרי התנה של המשנה מדבר בנזקין שנשן עידי ממונו של האדם אבל לא בנזקין שנשים על ידי גופו לא מדבר נזקים שאדם עשה בגופו ופה המזיקים שמנה אותם רב השעייה זה נזקי גופו זהז חיובם

של הרבע שומרים זה אדם המזיק ש למה לא שמר לכן לא לא מנה אותם התנה אלא לרב שאמר מבעה זה אדם אז אז התנה מונה גם נזכה גופו תנה גיד גם ארב שומרים וכולי אומר תנ אדם וכל מליד אדם אמר אדם שומר חינם שומר שכר הכל מידי אדם מי ראית בראשי שומר חינם חייב בפשיעה והשואל חייב אפילו באונסין וסוכר ונושא שכר חיבים בגנבה ועבדה וכל שכן בפשיעה ו כ כקטנה בפרק השואל ב מציעה פרשה ראשונה ר בשומר חינם שניה בשומר שכר שלישית בשוא אכנו בנו תולדות

נזק חבר וחבר ותן לו מה שהוא שווה עכשיו פחות מתחילה צער וד כמה אדם עומד ידו לקצץ על ידי חרב רוצה תן דם י רפוי בש ב פרק הח אבנו כבי ישעיה הוא עצמו מזינ ארבע שמרים הן עצמ ז ולא שמרו כראוי גו לא אלא לרזה אדם תנה דמתניתין תלה הנה תנה אדם מעד מתניתין ל הנ רב הושעיה נמי את לאדם למה מנה את התשעה א כן כבר אדם כולל את הכל אומר תר גבני אדם יש שני אופנים אדם מזיק מנ רב ישעיה תנ אדם זיק

אדם חמישה דברים שחוב בחברו זה אדם שהזיק אדם ותן האדם זקור אמר מבעה זה שהזיק שור מזיק ממון חברו לא את גופו אדם שהזיק שור תמיד שור בזיק אדם כלומר נזכה ממון ד מבע דומי דבור קטני ובור לא ר בנזקי אדם דרחמנא פטר לגמרי כ תכמן שור ולא אדם חמור ולא כלים ואדם זיק שור איך כתי קר לאב דכתיב ומק נפש בהמה שמנה שלא אדם תרג בני אדם תן אדם זיק אדם תן אדם זיק שור יחי שור נמת נרג שור אם אתה אומר לי רבי שעה

שני אופנים של אדם שמזיק דם נכון שור נמ תנה רג שור תנה שור זק שור אופן אחד ונתנה שור זיק הדם אופן אחד זה שור זיק שור ושור שהזיק אדם למה שנה אותם כאחד הי מי משנ מה אדם ד הזיק שור אדם שהזיק ממונו של חברו נזק הוא משלם אדם דיזיק אדם משלם נזק משלם ארבעה דברים ארבעה דברים אז חיובו שכל אחד שונה מחברו לכן חיקם אלא שור מה ני שור זיק שור מה ניזוק דיר אדם הרי אין חילוק בין דינו של שור שזק שור לדינו

של שור שהזיק אדם אידי ואיתי נזק הוד משלם שניהם חייבים לשלם נזק אז לכן לא חלקם רבי שעייה מה שואלת והי והשומר חינם והשואל נושה שכר והסוכר דאדם זה הזיג שורו וקטנה חיובם הזק בממון חברו כמו אדם שהזיק שור ובכל זאת רב שעייה קלל אותם אם אתה אומר רב ושע היה מבעה כ כל נזכה האדם בשור למה פירט את ארבעה שומרים הרי כבר כולם כלולים במבואה נגמר צ הגמרא תנה איזה קד בידיים ני הזק ד ממלה מבעה זה הזק בידיים מבן חברו וקטני הזקה ד ממלה

ארבה שומרים זה הזקה ממילא כן מה זה אזה הוא הוא לא שמע זה גלבו לקחו עשה לבד לא הוא עשה פשע אבל לא נעשה גם שומן נפסו שיברו או תנה רבי חיא 24 אבות נזקים מה הם תשלו מכפל גנב מלבד הקרן צריך לשלם כפל פעמיים כתוב אם ימסה ימסה בידו שיניים ישלם בתשלומי ארבעה וחמישה גנב שור ושה טבחו מכרו ואם גנב שור משלם חמישה מלבד הקרן עוד ארבעה קרן כושל השור בס משלם ארבעה וגנב חייב להשיב לנגלב את החפץ אותו דבר אדם סתם גנב צריך להשיב

את החפץ או תמורתו הוא ודה מעצמו צריך לשלם רק את הגניבה וגזלן לקח בחוזקה עדים זוממים עדים שמעידים ל אדם שהוא חייב ממון ובא דים אחרים אומרים לו בכלל אתם באותו זמן הייתם איתנו והאונס את הבטולה והמפתה את הבתולה צ 50 כסף הוא מוציא שם רע אומר לא מצא תלה ביטולים נמצא שקרן לשלם כנס 100 כסף וה מטמא את תרומתו של חברו הניח עליו שרץ פסל בגלל זה לא יכול הכהן לאכול וה מדמע ארה פרות תרומה בפרות חולין אשרם באכילה ויה מנסך שכש ידיו ביין בשביל

עבודה זרה ונת סר עם עוד שלושה עש ה 24 אז הגמרא שואלת ורבי ישעיה מה התמ ו תננה למה לא משנה את האבות של רבי חיא במונה כמה בכנס לא כמה יש שמה כנסות כן ארבעה וחמישה כנס מזיקים שחייה בשום קנס לא עוסק איתם מה ש טוב גנב משלם רק קרן גזלן דמונה התנה אז שיהיה לו לאלא 13 יהיה לו 15 הקטנ הלה שומר חינם והשואל בם כלולים גם גנב וגם גלזן שומע חינם נשמע בשקר מצאו אותו ברשותו נעשה כמו גנב משלב את השמ כפל כמו

גנב עכשיו הגמרא שואלת ורבי חינמה את נד שומר חינם ו שואל למה הוסיף למנות גם גנב וגזלן כבר כתוב אז תשאל אותו שאלה רבי חיה מה שומר חינם והשואל זה גנ וגזלן כן גם יש אצלהם את זה יש כלולים בהם למה כשומר ינ נשבע בשקר שהפקנו נגנב ממנו בסוף זה היה אצלו צריך לשלם אומר תנ במונה דתה ליד בתרה קמונה ד בסורה אתנה שונה אופן של גנ זלן בתחילה בא לידה ממון בהתר אחר כך נהפך להיות גנוב בידו זה שומ עינם ושון וקטני עוד אופן שהוא

ממש גנב עכשיו בגזלן דת מהתחלה סורה טוב עדים זוממין ד ממונ לטנה שחיוב חיוב ממון למה לא שנה אותם רבי הושעיה סבר רבי עקיבא דמר אין משלמין על פי עצמן לא חייבים לשלם משמחו דעתם רבי עקיבא סובר שחיוב התשלום של עדים זוממין זה מדין כנס מודה בכנס פטור קרבי עקיבא רגב שור תנ שור זיק שור זו שור זיק אדם שנגח אדם דעת רבי עקיבא יש חילוק בתשלומים ששור שנגח שור שחייב לשלם רק חצי נזק שור שנגח אדם צריך לשלם נזק שלם תנ רבי עקיבא אומר אבתם

שחבל באדם משלם במותר נזק שלם צד גמרא אתברי רבי עקיבא לזיזה אומר שב רבי רבי עכיח כבר את כוח גרפו נתניה רבי עקיבא אומר יכל אבתם שחבל באדם משלם מן העליה ם נומר יעשה לו מגופו משלם ואנו משלם מן העליה טובזה צריך לחזור על זה לאט לאט כי הגיע זה נכון ישלך חברה של שימורים אבל מה זה משומה בעדן תגיד להם תדבר איתם שלא כו פסות כ שלחן ערוך סימן תכ כו סעיף ב' כל הכבוד א מת ביום טוב ראשון אסור לינו עד יום טוב שני

כדי שיתעסקו בו ישראל למה יש מצוות עשה לקברו ביום שמת מוטב שיקברו אותו גויים ביום הראשון מאשר יקברו אותו ישראל ביום שני בשבת וביום הכיפורים לא התעסקו בו כלל אפילו על ידי גויים אפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו אסור עשוייה מאתמול אסור בכוך עשוייה מאתמול אסור תראה מה זה דו בשבת ביום כיפור כן למה לא יגידו אתם יודעים זה על ידו תחלה לשבת לא ת אסור ענין את המתן אני התפנתי ש זוכי חיקור עד שיבוא הבן שלו קצת פלא חי זה נקרא לכבודו דבר זה ככה כנראה

אם הוא עשור אז זה רבו פסקו ושות יום שישי זה יותר קצר אז סעיף ד' ביום טוב שני התעסקו בו ישראל אפילו ביום שני של ראש השנה כ באמת לא אומרים יומ עריכתה ואפילו לא השתהה אפילו לחתוך לו הדס ומחובר ולעשות או כרכין וארון אם אין מוכן ולחצו לו כבר ולחמם לו מים לטהרן ולגזור זו שערו אה מטהרים אותו במים חמים שמע ככה חשבתי במים קרים מה שראיתי מה זה טבילה או ש לא יצה לחיצה ככה הוא אומר לחמם לו מים לטהרו לגזוז לו שערו גם

מותר ואם אין באותה עיר מקום קבורה לישראל מאליכין אותו לעיר אחרת שיש בשכונת כברות אפילו חוץ לתחום מזכירים לנו ספינה להוליכו ממקום למקום תראה מה זה דיום טוב שני לגבי מת כחל שויו רבנן ואפילו אפשר בעממי תעסקו בו ישראל לא עושים לא זה שנפטר באומן ביום שני של ראש השנה לאזה זה דווקא ביום טוב שני הרב אלי לא היה אפשר אבל באשכנז בניות אלו אין נוהגים כן הנה אלא כל אחד אפשר בעממי נושין הקבר וחכים על ידי עממין שאר דברים עושים ישראלים כמו ביום טוב ראשון

אבל אם לא אפשר בעממי מותר לעשות הכל על ידי ישראל חוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שבונים אותה ביום טוב בטח שלא הרב זה לא מדובר על ראש השנה כון גם בראש השנה גם ביום טוב השני גבה מת זה לא נקרא יום עריכתה אבל מותר לכסותו בעפר הגהה מותר לכסותו לעפר כדרכו בחול ולא כיש מחמירין כן נראה לי במ דברים אמורים שרוצים לכבר בו ביום אבל אין רוצים לכ בו ביום מלן את המת לכבודו אתה רואה אז מותר להמי לכבודו אין עושו שום דבר יסור מלאכה

אפילו עדי גוי אבל תטול מותר בדין קריאת שמ בתפילה אם אם מת לא מת ביום טוב ראשון או שני הן האדם מה יעשה הבל החיים כבדו תחכים או שיב ק יבואו קרובי זה בנו יחידו הנה אומר שאף על פי שאין אבילות נוהג בחול המועד אנינות נוהג בו וביום טוב הדין הוא שאם רוצה לקוברו על ידי גויים חלים עליו דיני נינות הוא פטור מכל המצוות ואם אין הוא רוצה לקובו אין חל עליו נינות וח בכל המצוות כמו בשבת לכן אם גברו אותו במוצאי יום טוב פטור מ

תפין גם אם זה אסור לו לנ של גם אם זה לא יום קבוע מתי ס ממחרת למחרת למה כי זה נינות כן נינות בשבת ז כם זה נקרא יום קבורה ויום מיטה ביום אחד באותו יום אין בין יום שבת ליום טוב ולעצור לח נפש ש יופי אתה הרווחת היום אתה יודע הרמבם היום מתחילים הלכות כ לפתוח צריך כבר להכין את חלק הבא הלכות תעניות דף ק לו זה עד סוף החודש הקרח הזה מאיר צריך להכין חדש מצוות עשה אחת הלכות תעניות מצוות עשה אחת והיא לזעוק

לפני השם בכל עץ צרה גדולה שתבוא על הציבור ובאור מצווה זו בפרקים אלו מצות עשה מן התורה לזעוק זה הכוונה לצעוק להשם ולהריע לתקוע בחצוצרות על כל צרה שלא תבו על הציבור שנאמר כי תבוא מלחמה בארצכם עעל הצר הצורר אתכם ויותם בחצוצרות על כל דבר שיצר לכם כגון בצורת בצורת זה עצרת גשמים דבר בר מינן זה מגפה הרבה בא הרבה אלה ח ג'ובים וכיוצא בהם זעקו עליהם והריעו תצעקו לקדוש ברוך הוא ותראו חצוצרות ב ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה בר מינן ויזעקו עליה

ויריעו ידוע הכו שבגלל מעשיהם הרים הור רע להם ככתוב עוונותיכם תוא לכם העוונות שלכם הם גרמו וזה כשקו וישובו בתשובה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם למה כל הצרה באאה לעורר טעם מתשובה לכן היום בעזרת השם נעשה סליחות אצל קברו של מורנו רבי חם עובדיה שלוש מקומות שם שעה 2 וחי אבל אם תבוא חס ושלום צרה ולא יזעקו ולא ירעו אלאו דבר זה ממנהג העולם הרע לנו בצרה זו נקרא נקראת הכוונה הרי זו דרך אכזריות גורמת להם להידבק במעשה הרעים וסיף הצרה בצרות אחרות הוא שכתוב

בתורה והלכתם עמים בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי כלומר כשהביא עליהם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי הוסיף לכם חמת אותו קרי ‏eh הלאה מדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הציבור עד שירחמו מן השמיים במי התעניות אלו זועקים אז לא חייב להתענות מהתורה אבל חכמים זועקים מתפילות מתחננים מרעים בחצוצרות בלבד לא בשופר והרי אותם בחצוצרות ואם היו במקדש מראים בחצוצרות ובשופר יחד השופר מקצץ וחצוצרות מאריכות שמצוות היום בחצוצרות ואין תוקעים החצוצרות בשופר כאחד לא ביחד אלא במקדש מותר שנאמר בחצות כ בפני המלך השם

ה תעניות אל שגוזרים ציבו בפני הצלות אינן יום אחר יום שאין רוב ציבור יכולים לעמוד בדבר הזה כלל יום כל יום להתענות אלא גוזרים בתחילה תענית אלא בשני וחמישי וחמישי של אחר שני חישי שני וחמישי וחמישי בשני בשני ובשני של אחריו והסדר זה שני וחמישי ושני עד שירחמו ו אין גוזים תעני לציבור לא בשבתות ולא בימים טובים כן אין תוקעים בהן לא בשופר ולא בחצוצרות ולא זועקים חנים בהם בתפילה אלא אם כן הייתה עיר שישקפו הגויים או נהר אוספינה מטרפת בים אפילו יחיד נרדף מפני גויים

פני סים רח רעה מתענים בשבת זועקים מתחננים בתפילות אבל אין תוקעין אלא אם כן תקעו לקבץ את העם לעזור אותם להצילם וכן גוזרים תענית בתחילה בראשי חודשים חנוכה אפורים או בחולו של מועד ואם הטילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד פג בה מאלו מתענין ומשנן היום בתענית כ סופה אתש שב צים הקוים תעניות אלו שמתענין הצרות הם מתענים לא עלו ברות הם מתאמים בהם לא עוברות עוברות לא מטענות ולא מניקות אה וכן אן גוזרים תענית בתחילה בראשה אמרתי את זה תעניות אלו שמתעלים על הצרות אין

מתענים בהן לא עוברות ולא מניקות ולא קטנים ומותרים לאכול ב אף על פי שמתענין למחר חוץ מתענית המטר כמו שהתבאר כל תענית שוכן ב בלילה בן ציבור בן יחיד הרי זה אוכל ושותה עד שעלה עמוד השחר והוא שלא ישן אבל אם ישן אנו חוזר ואוכל אסור לאכול על הדם לפני התפילה ט כשם שהציבור מתענין על צרתן כך היחיד מתענה על צרתו כיצד אר שיה לו חולה א וע במדבר או אסור בבית האסורים יש לו להתענות עליו לבקש רחמים בתפילתו ואומר ענינו בכל תפילה שמתפלל ולא יתענה

בשבתות ולא במועד ולא בראשי חודשים ולא בחנוכה ופורים כל תעניות שלא קיבל עליו היחיד מבעוד יום אין התענית כיצד מקבלה כ שיתפלל תפילת מנח אומר בתפילה ענינו וגומר בליבו למחר להתענות להתענות למחר אף על פי שהוא אוכל בלילה לא הפסיד כלום וכן אם גמר בליבו קיבל עדם להתענות שלושה או ארבעה ימים זה אחר זה אפי שהוא אוכל בכל לילה ולילה לא הפסיד תעניתו ואינו צריך כוונה לכל יום ויום מ בעודו יא קיבל אלם מבעוד להתענות למחר בלבד תענ וללילה נמלך להתענות ביום שני אף על פי

שלן תעניתו אין התענית מפני שלא קיבל על מבעוד יום שומע לא קיבל מבעוד יום ואין ך לומר שהיה אוכל ושותה בלילה ושקים בבוקר נכ תלן שאין זו תענית כלל יב החלו ר צריך להתענות למחר כדי שישוב ויעור למעשיו תעורר מחפש בהם לחזור בתשובה ומתענה פילו בשבת מתפלל ענינו בכל תפילה אעל פי שלא קיבל בעוד יום המתענה בשבת מתענה יום אחד מפני שבוטל עונג שבת כן מתענה אדם שעות אה והוא שלא יאכל כלום שאר היום אז מה עשינו זה שעות לאזה שעות הבאות כיצד אה הרי שהיה

תרות בחפצו תעסק בצרכיו ולא אכל את חצות היומו תשע שעות ומנח להתענות בשעות שנשארו מן היום הרי זה מתענה אותן שעות מתפלל בהן ענינו שהרי קיבל עליו התענית קודם שעות התענית וכן אם אכל בושטה ואחר כך התחיל להתענות שאר היום הרי זה תענית שעות פלא אומר תימנים אין להם בעיה כך אומר הרמבם כל אשר ה בתענית בן שהיה מתענה על צרתו או על חלומ בן שהיה מתענים הציבור הצלתם הרי זה לא ינהג עדון בעצמו ולא יקל ראשו ולא יהיה שמח וטוב לב אלא דואג ואונן כעניין

שנאמר מה תאונן אדם חי גבר על חטאיו אומר לא הצטער אדם על צרותיו הצטער על העוונות שהביאו את הצרות צרפתים אין להם שום בעיה מותר לו לטעום את התבשיל זה יום שישי רוצה לדעת משל טוב לא טוב ואפילו בכדי רביעיית והוא שלא יבלע אלא תום ופולט שכח ואכל משלים תעניתו טו יחיד שהיה מתענה על החולה ונרפה על צרה ועברה הרי זה משלים תעניתו ההולך במקום ש מטענים למקום שאין מטענים הרי זה מתענה ומשלים הלך במקום ש מתענים מקום ש מתענים אזה מתענה םן שכח ואכל ושתה

אל יתראה בפניהם ולא ינהג עדון בעצמו ציבור שהיו מתענים על גשמים וירדו להם גשמים א קודם חצות לא ישלימו אלא אים טים מתכנסים וקורן הליל הגדול שהן אומרים הלל הגדול אלא בנפש שבעה בכרס מלאה א יגיד הלל שמוא רעב ואם אחר חצות ועבר וביום בקדושה השמו עניתם לכן אם היו מתע צרה ועברה או על שמד ובטל אם קודם חצות לא השלימו אחר חצות ישלימו ז בכל יום תעני שגוזרים ני הצרות ב זים בבית הכנסת ק מעשי אנשי העיר מאחר תפילת שחרית עד חצות היום מסירים את

המכשלות של עבירות מזהירים דורח לבעלי חמס ועבירות מפרישים אותם על בלי זרוע מפשילים אותם קצ בדברים אלו חצב היום קורים בברכות כללות שבתורה שנאמר מוסר השם בני אל תמאס ואל תקו בתתו מפטירים בנבי בחכות מענין הצרה ו היום האחרון מפלים מח מתחננים זוכים דים כפי כוחם ‏zoa gv פ מחצה דף ר מ ה ב ישראל דבר בשקד מועד ביצחק פתח ו אלוהים לאורה מקד מספ עלמה סיפי עלמה חינה חורש רבי יצחק פתקא אלוהים ו ת בק מתה מספ עלמה ספ ע צור ום הלי יום אחד

ב יום ת יום ב אחז אחד קברי אחד קר אחד תח כביכול קר אחד חד ביום ה י אד אחח אלה בירושלים תאמת כתיב גוי אחד בארץ או אדוני אלוהינו שטר אבותינו לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם על יד משה נבי ארכ כתוב בתורתך יומר אדוני משה ך סמים נטף וש חסמים בב ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושחת חן בן הסמים ובונה זקה בד בבד יה יאמר אדוני משה קח לך סמים ק ב ב ב בד ז הזז ש

עשית אשר קודש עלי אהרון כור תנו רבנן פטום הקטורת כיצד 398 מנה בכל יום מחציתו בבוקר מחציתו ב ששז בערב כדי לקיים מסת דקה מן הדקה 11 סמנים היו ב ואלו הן הסורי והסיפור חן בצ כפ הד אם נת שמון א אלא שרף הנוטף מעצ טף למה הי באה פס למה הוא בא עלו מרגליים יפן לה אלא שאין מכניסים מרגליים במקדש ני רבי נתן אומר שהוא שמנו אמרל אם כמדת כ ש בקום של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רח ולמה אין מר בדבש פני שהתורה

א כי חרכ דבש נוז חו מזמרת הארץ בש מחצור דש ות דים ויאמר עליהם יש כפות חו מזמרת הארץ בכח מעד סורי ומעד לות משכים ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן אפ זא עשו כחו מז מע צורי עט דבש נח ורמתם את הד הזה ז כם ואמרתם זהש ור כ שת הק יוצאים מן המנורה ומנורה בג שת הקים צפור שבעה זהב כיקר זהב ור עשה אותה ת כל כלי אני זה מעשה ויאמר משהמ ן את ה מתים ובני בת בך חסדך וזך ויעמוד פחס פלל צר

המגפה עם אד אלנו עלינו מעשה ידנו כנה עלינו מעשה ידנו כ יושב בסתר עליון בצ שד לונן אומר דו מסי סודת לא ת מפד צים מיניך עיניך לא יגש רק בעיניך תבי ש כ אתה א מסי שמת מעונך לא ליך רעה לא תונ אליך רעה ונג ק בוך כילא לך ך בכל כך על כפי מסוך פ תגוף באב רגליך השע בפ תדרוך תרמוז כחש פג כ שינס בכיסא בכיסא קצת טיפה זהו זהו עכשו בסדר בחי לא שמתי לב שזה מפריע לא שמתי לבק כמה דקות ל

כי אתה אדוני מחסי א שמת מעוך אך רעה בג ק בך כ מכ מך נשמ בכל דרכך חיים ממצ ל בע לא ר ן ור ני וזד לבושה בת יצחק ום אחרון פיה פתחה בחכמה ורת חסד על לשונה סופיה הליכות ב רבות בנות עצו חין קר החן ן היופי עמנו נו אד צות ד ופל ישראל כל הפיצוים כל הבעיות השמות מדבר ומכל דבר ע מכל מיני מלחמות כל מיני אסונות כל מיני פיגועים כל מיני מחבלים שנושם שםד דוך י שלום בארץ מפניך אד צ ג מתן

בן רוחה המערב שדעה אותי היא רואה את לביו הוא לא מברך את הילד מתן בן רוחמה יחזור ברי ישלם אמן מי שבך לאבותינו הקדושים אברהם צ ויעקב משה ואהרון ויוסף ודוד שתמו יברך ושמו נצור כל הקהל הקדוש מקדמה מברך תכון זק אכון בבריאות ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים עם ישועות עם נחת עם שמחה עם שלוה כל אשר תפנו תשכילו ותצליחו וחיים טובים לכן יהי רצון ונאמר אמן