הדף היומי מסכת בבא קמא דף ג הרב בניהו שמואלי שליט"א כא מר-חשון תשפד

אםק [מוזיקה] בשבת בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון כא מר חשבון תשפד שיהיה שבוע טוב לכולם שבוע מבורך בעזרת האלה זה שבת היייתה פה פתירה של מורנו ורבנו רבנו מרדכי שרעבי שבת מיוחדת שבת של התעלות יה היה דרשות חזקות ודיבורים חזקים ולימודים חזקים ברוך השם סעודה שלישית בסבתא חדה ודיברו על מורנו הרעו חזק מאוד וזה גורם להתעלות גדולה ולעוד ולעוד התעלות אחד הדברים שדיברנו ויר וירוץ לקראתם אומר מורנו רבי משה צדקה שכש אברהם אבינו ראה את המלאכים אז הוא רץ לקראתם

חשק ללכת ולעשות רצון הבינו שבשמיים ולכן אחר כך כתוב וייתן אל הנער וימהר לעשות אותו אומר אם האבא רץ במהירות למצווה אז הילד הוא יורד קצת בדרגה אז הוא ממהר אבל יש לו ממי ללמוד אבל אם אבא עצל הוא כל הזמן יושב לו בבית ומת פנס ובמיטה וככה אז הילד איך אתה רוצה שהוא ירוץ או שימהר בטח שהוא לא ימהר אם הוא רואה את אבא שלו רץ אז הוא ימהר אבל אם הוא רואה שאבא שלו עצל בצל אז מה אבא של אומר לו תעשה ככה תשמע

מה שאני אומר לך מה הוא ישמע יגיד לו אתה קודם כל אתה זה אמת ולכן אדם צריך להתגבר על ההרגל שלו לא ללכת בהרגלים הרעים ב זה אומר המגיד מצ'רנוביל הוא אומר דבר נפלא כתוב בפסוק יוקח נה מעט מים ורחצו רגליכם אין מים אלא תורה שנאמר אוי כל צמא לכו למ ורחצו רגליכם זה הכוונה את ההרגל שלכם את הרגילות שלכם לא מה שאתם רגילים בדברים לא טובים רחצו איך על ידי התורה ב אדם יש לו רגילות לשבת כל הזמן תממה אין לו אש ורחצו רק לכם

את ההרגלים שלכם על ידי התורה אם אתה תלמד תורה אז הכל יסתדר ואז ישענו תחת העץ העץ ראשי אומר יש צדיק שיגן העץ זה הצדיק שהוא מגן על האדם זה פלא פלאות איך שאנחנו צריכים ללמוד את ה מוסר הזה איך להיות ערים לכל דבר ולהשתדל מפרט עכשיו אתם יודעים שכתוב באלקו שמעוני על הפסוק זה הים גדול ורחב ידיים שם רמז ואין מספר חיות קטנות עם גדולות שם אוניות לכו נתן זה יצרת לשחק בו לשחק בו אומר דבר צריך לדעת זה הים גדול ורחב ידיים זה התורה

הקדושה זה ים ככה אומר הלקו שמעוני זה ים גדול רחב ידיים ארוכה מארץ מידה ורחבה מניים שם רמז ואין סבר זה מסכתות המסכתות כולם ש כל תורה שבעל פה ספרה ספרי חיות קטנות עם גדולות זה התלמידים הקטונים עם הגדולים מחדדים זה את זה שם אוניות יהלכו זה בני התלמידים זה טהור זה אומר טמא המפרשים על כל הלימוד על כל השס המפרשים אם אדם זוכה לזה לים הגדול הזה אז לעזרת השם לביתן זה יצרת לשחק בו כל מה שמתלווה עמהם עתיד לשחוק ם הם לעתיד לבוא מי

שיושב בחברה של תורה בלימוד תורה אבל אם הפוך אומר הקוד שמעוני יש גם לפרש זה הים גדול רחב ידיים מדבר במלכות ישמעאל שהיא שולטת בעולם שם רמז ואין מספר אין מספר לגזרות שמכתיבים בכל יום חיות קטנות עם גדולות דוחסן פרחין שהמניות יהלכו ראיתם איזה אוניות מכל העולם יבואו אוניות לצד זה ולצד זה גם סין שלחת אוניות שמ אוניות י הנכון אז בעזרת השם כל מי שמתלווה עמהם עתיד לעשות צחוק עם ההם זה צריך לדעת שאנחנו צריכים העבודה שלנו עכשיו רואים שיש מי שמעודד את הרשעים יקבל

מהם את העונש מי שתומך בלומדי תורה יקבל מהם את השכר אבל אנחנו העיקר הפעולות הגדולות זה לשבת וללמוד תורה להתפלל לבכות להבינו שבשמיים זה מה שעכשיו יציל את המצב הכל השאר זה אבל אבלים הקדוש ברוך הוא יכה אותם מכות גדולות איך כתוב אצל וט ואת האנשים אשר פתח הבית יקו בסנ הקדוש ברוך הוא יכה אותם שמה למה כל החיילים מסביב אז צריך ואת האנשים אשר פתח הבית שמה יכות אותם בסדרים שהם לא ישגיחו על ה על עם ישראל להכות בהם צריך לעשות אותם שלא רואים להכות

אותם בסדים לתת להם מכה גדולה ואז להשמיד אותה מן העולם ש אבל כל זה בכוח התורה ככה זה הולך אתם יודעים שהיה איזה אחד האדמורים הגדולים קראו לו רבי שילה היה ד דבקה בלונדון אני חושב לא זוכר איפה הוא היה היה היה רבי שיה קריסטיה מקרסטיר כן איפה היה גר שמה כן העיקר שבזמנו היה איזה יהודי אחד קראו לו ינקל הוא הגר למנהטן שמה זה היהו ריכוז גדול של יהודים באמריקה במנהטן באותו זמן אני מדבר איכם לפני שנים רבות אז הוא זה מעשה שהיה משהו פלא

אז הוא היה עובד את השם יהודי חסיד לובש טריימן לובש ליבוש חסידי ממש כל השבוע ובשבת הכל זה לא היה מתאים אותו זמן לאמריקה אבל הוא לא היה מעניין אותו היה לו באש פתח שמה מכביסה לכבש את הבגדים אבל אתה יודע מכבסה גם מחפשים נשמות היה מחטיף אומר להם דברי מוסל דברים טובים וככה היה לו פרנסה טובה היהודים שבאים היו מקבלים ממנו ככה מתנות ומוסרים אבל מכביסה יפה כולם היו אוהבים לבוא אצלו באחד הימים ממולו גוי אחד רשע איטלקי היה פתח ממולו מכבסה אבל מספר אחד

כל המכונות המשוכללות מקום גדול ובזול וכולם רוצים ללכת לשם זה ממש מעניין זה ממש טוב וגם אבל מה טוב פרנסה זה מהשמיים אבל מה היה היו אנשי עולם התחתון והם היו רוצים להשמיד את היהודי הזה לא רוצים שהוא יהיה יש לו מכבשה וזה זה לא יכול להיות הי ש אנשים קשים מאוד אז הוא היהודי רבי יעקב הוא זה הפרנסה שלו ושל אנשי ביתו ושל חברים מה הוא יעשה עכשיו אומר מי שפתח ממדו לא נורע אבל הם רוצים לשרוף לו את החנות מאיימים עליו כל הזמן היה

בעיות גדולות טוב היה או היה שמה בא איזה יהודי אחד מבחוץ אורח לא היה לו איפה להיות אמרו לו יש פה יהודי ירא שמיים רבי יעקב בא למכבסה נ אצלו ריח בבית סיפר לו את הצרה שיש לו אומר יש רב שי עלה אני השליח שלך אני אלך אליו אני אדבר לו מה קורה כמה שזה קשה לך אני אדבר איתו טוב הגיע בחזר דיבר עם הרב שילה בירך אותו ואמר לו גם תן קמיה שישים את זה על פתח החנות שלו בסדר חזר כשחזר נתן לו את זה

ליהודי ודיבר איתו וא אמר לו אל תדאג בינתיים הגוי האיטלקי ממולו שפתח את המכבסה החדשה הוא ראה איזה קושי אחד נתן לו חבילה אמר לה אתה רואה מכבסה הזאת אני רוצה רוף אותה כליל אמר לו בסדר אין בעיה זה בא בלילה לעשות לא מוצא את המכבסה מה שרוצה לא מוצא לא מוצא בא למחר בצהרים מחפש את המכבסה לא מוצא רואה שזה לא הולך שאל אמרו לו אתה ורואה מכבסה יש ממול זה של האיטלקי הגדולה אומר או טוב שראיתי עכשיו אני רואה עד עכשיו חיפשתי פה מכבסה

לא מצאתי בסדר סימנו את הכל בלילה בשתיים בלילה הוא בא הביא אותו כל כלי הדלקה הציד את החלות הזאת של האיטלקי אבל שרף אותה והוא בורח תפס אותו משטרה נתנו לו קצת מכות ובחירות הוא אומר ששלח אותו האיטלקי לשרוף הוא הודע הוא נכנע והוא ודע ששלח אותו האיטלקי גם האיטלקי בלבוש שניהם ובינתיים אין את המכבסה ואין כלום ואיפה אנשים ילכו היו הולכים ליהודי חוזרים בחזרה פלא פלאות פתחו את הקמיע ששמנו על החנות מה כתוב ואת האנשים שר פתח הבית ק בס כטוב עד גדול וילאו למצוא

הפתח הקדוש ברוך הוא יש לו את הדרכים שלו להושיע את עמו ישראל אנחנו מה צריכים לעשות רצון הבנו שבשמיים אנחנו צריכים כל אחד שיקבל עליו להיות ללכת בדרכי השם לא מי יודע מה אבל צריך להתקדם להתפלל להניח תפילין לברך לפני שהוא אוכל לברך ברכה ראשונה ברכה אחרונה לבקש רחמים הקדוש ברוך הוא יראה שאנחנו מתקדמים כל אחד תקדם איך הוא קובע תים לתורה איך הוא משתדל הנה עכשיו מתחילים התחלנו בדיוק מסכת בוקמה כמה זה דבר גדול שאדם זה השער להשם בבא זה שער זה השער להשם צדיקים

יבואו בו צריך לראות כמה זה זכות הדבר הגדול הזה ש בדיוק בעיצומו של מלחמת חרבות ברזל זה היה ניצני מלחמת גוג ומגוג אתה רואה זה נקרא מה שקורה עכשיו זה ניצנים של מלחמת גוג ומגוג בדיוק מתחילים שדר נזקין למה אתם יודעים שבגמרא הסדר נזיקין הגמרא בשבת אומרת זקין כל ס זה נקרא ישועות על פי הפסוק זה נקרא ישועות כי בסדר נזיקין הלימוד הזה מביא ישועה לעולם ובדיוק עכשיו התחלנו הקדוש ברוך הוא יילחם בהם ואנחנו יהיה לנו ישועה אז לכן זה מביא לידי מעשה של ישועה ככה

זה תקדם ויתגלה אור התורה ובעזרת השם תקיים בנו אם בחוקותיי תלכו שתהיו עמלים בתורה ש בתי חיה מן הארץ מה זה חיה זה כל החיות הרעות הלנו בעזרת השם זה מה שאנחנו צריכים אז בעזרת השם כך יהיה אז נלך בדרך השם והשם יעזור לנו זה תן לו את זה כן גם שמועל ם תריה שנה טובה אנחנו בשמואל א' פרק כ פסוק יא ויאמר יהונתן אל דוד ך ונצא השדה ויצאו שניהם השדה ויאמר יהונתן אל דוד אדוני אלו ישראל כחור את אבי כעת מחר שלישית והנה טוב

אל דוד ולא אז ולא אז אש אשלח אליך ורלי אתי את אוזניך כ יעשה אדוני ליונתן כ יוסייף כי יטיב אל אבי אל הרעה עליך ורתיחה והלכת לשלום והי אדוני עמך כאשר היה עם אבי פלא פלאות ולא אם ודני חי ולא תעשה עם מדי חסד אדוני ולא אמות ולא תחית את חסדך מעים בתי עד עולם ולא בכית אדוני תו יב דוד איש מעל פני האדמה אומר תיזהר עליי למה כבר הוא יודע שהקדוש ברוך הוא עם דוד ומי יודע מה יהיה איתו ויכרות יהונתן עם בית דוד

וביקש אדוני מיד אויבי דוד ביקש את הברית הזאת ביקש הקדוש ברוך הוא את העבוד מיד דוד שעבר על הברית ואמר ל מפיבושת אתה וציוה חקו את השדה ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אותו כי אהבת נפשו אהבו ויאמר לו יהונתן מחר חודש נפקדתי כי פרקט נפקדת כי פקד מושבך אומר אבי יפקוד אותך ישאל עליך ישאל איךן אתה כי יפקד מושבך מושבך יהי חסר אז כ נפקדת זה לשון שיזכור אותך ויאמר לו יהונתן מחר חודש נפקדת כי יפקד מושבך בשלשת תרד מאוד שלושת ימים ואז תרד מאוד

כשתגיע יום השלישי תרד מקום סתר ובת אל מקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת וישבתה אצל האבן האזן ואני שלושת החצים ציד לשלח לי למטרה והנה אשלח את הנער לוצה את החיטים ם אמור אומר לנע החצים ממך והנה כחנו ובוא כי שלום לך ואין דבר חי אדוני במכ אמר לעלם הנה החצי ממך והלא לך כי שלחך אדוני והדבר אשר דיברנו אני ואתה הנה אדוני בני ובניך עד עולם עד כאן איזה דברים יש בעולם פסוק כד משניות משות לפני כן צדקה לונו אתה קודם שתיים אה נתתי

של תימנים עוד אנחנו י במוד פרק ד משנה ב הכונסת במטו יבם אותה ונמצאת מעוברת או כנסי את הבמה בסוף נמצאת מעוברת יבם וילדה זמ שבלת של קימה כמו אמרנו נמצא יוציא יש אומרים יוציא בגט אבל דעת הפוסקים לא צריך לתת גט וחייבים בקורבן למה חייבים זדונה כרת חיייבים שגגת חטאת והנבל של קמה נפש יקיים היבא מה שכנס ספק בן תשעה לראשון ספק משבעה לאחרון אם ילדה לא יודעים ממי מהבעל הראשון או זה מהיב יוציא והבלט כשר ממה נפשך הוא כשר וחייבים בהשם תלוי קורבן השם

ספק עבירה ששנה ג שומרת ייבם היא ממתינה ליבום שנפלו לה נכסים מבית אביה כשהיא שומרת יבם מודים בית שמיים ובית ילן שמוכרת ונותנת וקיים רשעית למכור מתה שהיא שומרת יבם מה יעשו בכתובתה נכסים הנכנסים ויוצאים אמה נכס צום ברזל נכסי מלוג יוצאין זה נכסי מלוג בן שמ אומרים יחלוק רשי הבעל עם רשי האב ובית הלל אומרים נכסים חזק נכס צ ברזל בחזקת שני ירשים הם עומדים חזקת רשי האב למה נכנסים הם של האישה חזקת רשי הבעל כתובה הכסף שכתב לה בעלה וחזקה רשי הבעל למה אחריות

הכתובה זה על הבע נכסים נכנסים יוצאים ממה נכסים מלוג דקת יורשי האב הנכנסים הלל ברשותה ברשותה הם אבל לא חייב באחריותם זה זה לא חייב הוא לא אחראי על זה אם זה אם זה עבדו כלומר התקלקלו או שקרה משהו לא חייב להחזיר את זה צאן ברזל זה חזק כמו ברזל זה הכל בחי אותו הוא לוקח את זה מסתחרר בזה מלוג זה הוא עובד בזה אבל מקבל משהו אבל זה שלה עוד משנה משנה ד' כנסה הריי כ אשתו לכל דבר ובת שת כתובתה נכסה בעלה הראשון אחר

יבם אותה יבם כי אשתו לכל דבר בא לגרשה מגרשה בגט אבל בדבר זה אינה כי אשתו תהיה כתובת נשא בעלה הראשון זה כל זה עם אחי בשיר כל ום הגענו כן אנחנו הולכים לגמרא היום זה דף ג אנחנו נסכם את דף א' ונלך בעזרת השם מסכת בוו קמה יום שישי למדנו את הדף אום ש חוזר ביום ראשן ום לא למדנו את זה ביום שישי אם למדנו בשבת גם בשבת למדנו למה מדג לולם ישאל ק מצד שמ תורה ו שמ כתוב ג יומם לילה תורה לשמע כ

קש שש נפשנו למעלה דון נועם אנו עלינו נוע אדני אלוהינו עלינו ש ו ו ח וסיון ש שמיים וארץ כן כן לבנו כ ב בם בם ב א כ לפתוח דף ג' לפני כן אז אנחנו נלך ככה למדנו שיש לנו ארבעה אבות נזרקים אמרנו דבר ראשון זה השור מה זה שור שור שהזיק או או בהמה או כלים או אדם שור שהזיק מחלוקת רב ושמואל רב אמר או בכרן או בשן או ברגל יכול להזיק בקרן בשן ברגל קרן הוא נוגח בקרן או בשן אוכל נושך ו לא

סתם אוכל את האוון לוקח בשביל להזיק ו רגל מזיק ברגלו דעת זה דעת רב דעת שמואל זה רק אזק של ברגל זה לא קשור לקרן זה שור עכשיו בור אדם שחפר בור כמו שלמדנו חופר בור נפל שמה שור חמור ואמרנו השור והבור המבעה וההבער המבעה זה גם מחלוקת אם זה אדם שהזיק או זה שור שאוכל בפה שלו בשיניים בהמה שוכרת בשיניה זה נקרא מבעה כמו שנראה בגמרא אעם תבעיון בעוזה לשון מבעה בגלל שפעמים שיניים מגולות פעמים שיניים מכוסות וההבער זה אש הדליק אש ברשותו ויצאה והזיקה

זה ללמדנו במשנה ואמרנו עצת ש שבהן שדרכה זיב כרתה עליך ואם הזיק חייב המזיק לשלם תשלומי נזק אם השלם ו את זה בקרקע במתו הארץ עכשיו הגמרא אמרה שפה שנינו ארבעה אבות זרקין השור הבור המבה ועברה אם יש אבות יש תולדות מה דין התולדות אז הגמרא אומרת תשמע אתה יודע אנחנו ראינו למשל בשבת כתוב במסכת שבת יש שמה אבות מלאכות 40 חסר אחת אבות מכל התולדות ושמה למדנו במסכת אבות של תולדותיהן כיוצא בהן כ אר דין התולדות כדין האב לא שנה אב חטאת לא שנה תולדה

חטאת אם חייב על האב חטאת גם על התולדה חטאת חייב מה שחייב לא שנה אב סקילה גם על התולדה סקילה ככה זה הדין כל אף תולדת אותו דין להם חייב על זה חייב על זה מה קה בין אב לתולדה אז מה ההבדל בין אב לתולדה אם שניהם אותו חיוב אמרנו גמרא ההבדל בין אב לתולדה שהאב אם עשה אב ואב חייב שניים אב כזה ואב כזה יש 40 40 חסר אחת אבות עשה אב כזה ואב כזה ואב כזה חייב כל אחת ואחת אבל אם עשה אב תולדת

חייב רק אחת אמרנו זה זה ההבדל בין אב לתולדה אבל רבי אליעזר שאומר שחייב גם שניים עלב ל התולדה בסוף סיכמנו למה כרא זה אב דבר אלה שהיו במשכן חשוב כרא לזה אב אך ללא במשכן חשיבה כרא זה תולדה אז אז זה ראינו שהאב והתולדות אותו דין להם פה לגבי אצלנו מה באילו גבי טומאות ראינו יש אתם יודעים יש אבי אבות הטומאה זה מת ויש אבא טומאה יש ראשון לטומאה יש שני לטומאה מה זה אבא לטומאה אבא לטומאה אבא טומאה זה אדם שנגע במת זה אבא

טומא הוא מטמא אדם ומטמא כלים ואילו ואילו מי שנגע באב הטומאה כלומר מי שהוא ראשון לטומאה מטמא רק אוכלין ומשקין הכל אז לכן אנחנו שמה למדנו אבות הטומאות השרץ יש שמונה שרצים נקראים אבות הטומאה ונינו אותם החולד העכבר הצו ההנקה הכוח והלטאה החומד והתנשמת אלה אבות הטומאה כלומר אבל כל זה שרשמת שרץ חי לא מטמה ו שכבת זרע גם את זה למדנו שגם היא בטומאת מת א זה אמרנו טמא מת סליחה תולדותיהן אז שמה למדנו תולדותיהן לקא יוצא בהן למה הם נובק יוצא בהן כמו שדיברנו

אב מטמ אדם וכנים וולדה כלומר הראשון הטומאה התולדה מטמ רק אוכלים ומשקין אז זה תולדותיהן לבקה יוצא בהן אצלנו מה אז הגמרא אמר פפה יש כיוצא בהן יש ל כיוצא בהן יש דינם כמו האב יש לא כמו האב כך למדנו יש דומים לשבת יש דומים לומאה לא לא לא אל תעזור לי יש מהן כיוצא בהן ישור בור מבעה ובער הגמרא תפרט יש תולדות של השור והבור שממש הדין שלהם כמו כמו שכתוב בתורה שנגע שור מדינו ויש תודות נק יוצא בהן יש דין אחר זה לא מה

שכתוב בתורה שוקרים את השור וכ לא כל אחד יש לו את הדין שלו יש מהמהם כצ בן הגמרא עכשיו תנסה לבאר לי קודם כל הגמרא אמרה שלוש אבות נאמרו בשור קודם כל שזה מה זה השלוש אבות שנאמרו בשור זה הקרן והשן והרגל קרן מה הוא כי הגח כתוב בתורה כי הגח שור את איש או את אישה במת צקו סקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי עכשיו זה זה כי יגח במה זה כי יגח במה נוגחים בקרניים איפה אני יודע אין נגחה אלא בקרן איפה

למדנו את זה כתוב אצל הנביא השקר שזה היה צדקיה בן כנענה ויעש לו קרני ברזל ויאמר כ אמר השם ילד תנגח את הרם והבנו גם כן פסוק וקרני רם קרניו בהם עמים ינגע חס ארץ למה צריך גם את הפסוק מהתורה אלא הייתי אומר מה חילקה התורה בינתם למועד זה דווקא בלושה אם הייתי לומד את זה מה הייתי אומר דווקא בתלוש אבל במחובר אם זה מחובר לשור הייתי אומר תיד זה מועדת גם בנגיחה הראשונה זה מועד כמה ש לא בין בלושה בין ב מחוברת לא יעשה מועד

עד שיגע ג פעמים לכן צריך בכור שורו הדר לא זה קרן עכשיו מה זה התולדה של קרן שיצחק רוצה לדעת מה זה תולדה של קרן כבר למדנו ביום שישי נגיפה שדחף אותה בגופה זה נגיפה נשיכה בשיניה אבל בשביל להזיק לא בשביל שהוא רוצה לאכול מצה בקלווה רוצה לאכול לא זה רוצה להזיק רביצה רבץ על כלי בכוונה לשבור אותו ובעיטה ברגל נתן בעיתה כיוון שהיא הבהמה מתכוונת זיק לא להנות זה נקרא תולדה של קרן קרן מה הוא נהנה שהוא נוגח אז הגמרא אומרת למה אתה אומר נגיפה

קודם כל הולכת אחד אחד אמרת לי נגיפה נכון נגיפה למה זה נקרא תולדה סליחה נגיחה למה זה נקרא אב כי זה כתוב בתורה כי גח אבל גם הגם נגיפה כתוב בתורה כי היא גוף הגמרא אומרת הי נגיפה זה נגיחה זה לא מה שאתה חושב שנוגח בגופו זה נגח חיפת זה נגחה על ידי קרן לתניה אמרה פתח בנגיפי וסיים בנגיחה לומר לך זוהי נגיפה זוהי נגיחה למה התורה פתחה פתחה הפרשה וכי גוב ש איש את שור עהו ואחר כך שיים בנגיחה א נודע כישור נגחו מטמון שלשום

לומר לך זוהי נגיפה זוהי נגיחה אותו דין אותו כלומר נגיפה זה נוגח בקרן למה גבי אז גבי אדם כתוב כגח גבי בהמה כשרק בהמה כתוב כי גוף אומר אדם תראה איזה פלא אדם דית למזלה צריך בכוונה הוא התכוון חזק לנגוח בקרניים למה אדם יש לו מזלה יש לו דעת הוא יודע להינצל הוא בורח יש לו גם נשמה הוא בורח הוא יודע איך לברוח אבל בהמה דלת למזלה כ תבכי גוף שמצא אשור עומד תחפו בקרניו מעט ולא בכוח א מתה הגב רוחק כמה שמען מועד לאדם אב

מועד לבהמה המועד לאדם בטח אדם הודש לו מזל והוא הצליח לנגוח אותו אז אם הוא מועד האדם ודאי במועד הבהמה אבל מועד הבהמה אם הוא שלוש פעמים אג רק בהמה זה לא אומר בן אדם בן אדם הוא יפחד אותו מה יגע בבן אדם כן תולדת עכשיו הגמרא שואלת זהו זה למדנו נגיפה נגיחה אמרנו נשיכה תולדה דשן מוד ל זה לא מוד לאד לא לא מה פתאום כמה אמרנו ששיה זה תולדה של קרן סליחה אמרנו בגמרא נשיכה זה תולדה של קרן גמר שואלת הרי נשיכה זה תולדת

דשן נושך בשיניים איפה הוא נושך בקרניים אז תולדה דשני הגמרא אומרת לא זה תולדה של קרן שן למה כי שן יש הנאה להזרקה אבל הנשיכה הזאת אין הנאה להזרקה אמרנו גם רביצה ובעיטה תולדה דקרן אז שואלת תולדת דרגל אמר לא רגל אזכה מצוי נזרקים שנגרמים הגוך הבהמה זה מצוי אבל ה אין איזה כל מצוי לכן תולדה של קרן אז רב פפה אמר תולדותיהן יש ודותן כיוצא בהן יש ל כיוצא בהן אלא תוד כיוצא בהן דמריה על מה זה חוזר המהנה נגיפה הנשיכה וכולי ממה ש כנותו

להזיק ומלך ושמירתו עליך הכנתן להזיק עליך אז אז זה אותו דין הגמרא אומרת אלא תולדת דקרן כקרן הנה כל תולדת דקרן נגיפה נשיכה רביצה כמו קרן חיק אמר ה פפה אשן ברגל על מה הרמר פפה ע שיש מן כיוצא מהש כיוצא בהן השן ורגל דת ששן ורגל בוא נראה ראייתם איפה אני בגמרא של שות מלמטה שלוש שרות מלמטה תראה לו לרבי יעקב אתיתי ב עמוד ב עמוד בח לך על עכשיו זה חדש של היום כבר עכשיו מתחילים חדש עד עכשיו היה חזרה בגלל אפרים אני צוחק

אני צוחק בשבילי לא בשבילך אותנו שן ורגל אלא תולדת כן כן שן ורגל רחק איתי ועכשיו נברר אתה אמרת לי שאיין ברגל זה הם גם כן אבות השן יש האב של השור זה קרן זה שן זה רגל בכלל איפה כתוב על שן ורגל בתורה שזה אב איפה זה כתוב שן של בהמה שאכלה משדה איפה כתוב שחייו הבהמה שלי אכלה באיזה שדה איפה כתוב שכלה מה אני יכול לעשות היא ראתה כל כך טעים כל כך טוב הלכה לאכול מה אני יכול לעצור אותה לשור לא פשוט נתניה

כתוב בתורה כי יבער אי שדה או קרם ושילח את בעירו ביער בשדה אחר תו שדה ומתו קרמו ישלם מה זה יבער אי שדה או קרם אם אדם יוליך את במותו בשדה חברו והזיק והזיק באמתו באחת משני דרכים או על ידי בשיל זה נזכה רגל או על ידי הבער זה נזכה שן שלם משל ממטב כספו זה פירוש הפסוק עכשיו נראה אז הגמרא אומרת תניה בשילה זה הרגל ומה שהזיקה ברגלה הלכה והייתה מזקת ברגלה היה לה איזה ערגה של עגבניות וכל מיני פירות טובים ירקות טובים והיא הלכה

והיא כבדה והזיקה ברגלה וכן הוא אומר מאיפה אני יודע שלשון שילוח נאמר לגבי רגל משלחי רגל השור והחמור אז זה משלחי רגל וביער זה השן אתיתי מאיר בהמה שהזיקה בשן אכלה וכן הוא אומר מאיפה מצינו ביעור זה גבי שן וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל תומו גלל זה שן פעמים מגלה מגולה פעמים מכוסה ונאמר עליו יבער תראה ראשי יש לו עוד פירוש הגלל הוא שן שפעמים מגולה פעמים מכוסה כתיב ב יבער לשנה אחרינא גלל זה רעי שהשן מבערת למאכל ונעשה גלל כמו גללי אדם גללי בהמה

זה הגללים תוספות יש לו עוד ביאור בעמוד הקודם תכים כן שמה הוא אומר והשן דומה לאבן שיש גלל תרגום של אבן שיש והשן דומה לאבן שיש גם צבע לבן כזה אתה יודע שיש לבן כן כמו יש אנשים הרבה פע ביום כיפור משים כיפה מבריקה לבנה כגם בכתובים בספר עזר פש ראשי ש עוד אשריך אמר מור עכשיו תחיל אמר מור אתה איתי יצחק תראה בראש העמוד אמר מור ושילח זה הרגל וכן הוא אומר משלחי רגל השור והחמור מאיפה אני יודע שילח זה הרגל משלחי רגל השור והחמור

תעמ דכתב רחמנא משלחי רגל השור והחמור מה אנחנו מפרשים מה שכתוב בתורה בשיל זה נזכר רגל למה כתב רחמנא משלח גל השור וחמור מזה אני יודע בשבילך זה ברגל הליו אחי במה ה מוקמת לה אם לא הייתי מפרש לך שזה רגל משלחי רגל השור והחמור אם לא היה פסוק אז במה היית מעמיד מה היית מפרש הי קרן כתיב מה תגיד זה קרן ושילח זה קרן כתוב בתורה כי אגח אי שן כתיב וביער על כוכב בשיח זה רגל מה צריך הפסוק לבאר לי ומר צריך צ תשן

שילח וגם בער זה שן ד מכליה קרנה ד מחה קרנה יש שני סוגי אכילה שהבהמה כילתה הבהמה באכילת את הקרן הנ אכלה הבהמה את הפירות באופן כזה עד השורש למטה שלא כלים לשמוח זה ביער זה ביעור גמור וה הפסוק ושילה זה לא מחלי קרנה כיצה בהמה באכילת את הקרן אכלה ארוגה בסופה לחזור ולצמוח הנזק הוא שלא יחזור ויצמח כמו שהיה בתחילה אבל בכל זאת הוא חוזר לצמוח כמה שעלן בשיל זה הרגל שהחיוב א נזכה רגל שלא תגיד הקרנ כאן אז הגמרא אומרת בשת רגל ש הרגל

עכשיו שזכ רגל שן ד מח קרנ מלן שכל דבר שסופו לצמוח מאיפה לומדים שחייב עליה אומר דוד רגל מה רגל לא שנה קרנה ולא שנה לא מחלי הקרנה אשן שנה מח הקרנה שנה לא מח הקרנה אתה יודע מאיפה תלמד שן שלא מכליה קרנה כמו רגל כמו רגל בשיד ובער ביחד אז אני לומד השיח מלמד לי על השן כמו ברגל זה לא משנה כלי קרנה לא קלי קרנה גם שן לא שנה כליה קרנה או לא קה קרנה תראה ראשי אדי ודי בשן אחלא ק זה משמ כגון

ש ארוגה בסופ לזור לצמוח אבל לא אבל לא כחילה הנו לגמרי שץ אבל לאר רג לוקת בובע שן המרמור וביער זו השן וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל עד תומו אז ביער זה השן יבער הגלל אמרנו הגלה זה שן שפעמים מגולה תעמ כתב רחמנה כאשר ר גלל תומו בשי בער לנזק שן שמזה לומדים כאשר יבער הגלל שביער זה שן מזה אני לומד עליו אחי במ וקים נלה אם לא היינו מפרשים בצורה כזאת שזה כאשר יבער הגלל שזה שן במה הייתה מעמיד את הבער היא קרן הכט

הי רגל הכתים משלחי משילח אז מה צריכים את הפסוק האשר עיר הגלל הצטרך סלקה דעתך מנ אידי ואידי הרגל הו ביאר בגם משיל זה חוזר לרגל הד אזיל ממלא עדי שלח שוחה יפה מה שכתוב היו מעמידים באופן שהולכת לבהמה מאליה בלא ציבוי הבעלים אז זה חייב ה בשביל ה הפסוק שאמר ושילח ששלח שלוח שלח אותה בעלה ללכת לראות בשדה חברו אז אם ככה הוא ביער זה לא מיותר נוכל ללמוד ממנו אל נזכה שן כמה שמעלה לכן הוכח תנה להוכיח מהפסוק אאשר ער הגלה לתומו ביער זה

השן אז ואשת וכ השן עכשיו שאמרנו בער זה חוזר על שן רגל ז מ מנלן מאיפה רגל שהלכה לבד לא שבעים שלח אותה אלא הלך לבד מאיפה תלמד חייב בגלל מהכתוב בשיל אפשר רק באופן שבעלים שלח אותה אבל לכה ממילה אומר לו דו מיד אשן מה שאיו שנה שח ש לא שנה זי ממ חייו אומר לו תשמע הבהמה שלך באה והיא לשדה אצלנו והיא אכלה יכול להגיד תשמע מה אני יכול לעשות אף רגל לא שינה של החה שלחה לא שינה זה מבן אדם צריך לשמור את

הבהמה שלו גם הלכה לבד צריך לשמוע שלא תלך מה שואלת למה צריך לכתוב ושילח וגם בער ללמוד זכ שן ורגל ולכתוב רחמנא ושילח ולא בע ובער למה דמשמע מהלשון ושילח רגל ו משמע שן שילח זה גם שן וגם רגל איך משמע רגל כתיב מ רגל השור החמור משמע שן א תראה נכתב ושן בהמות אשלח בם אם חמ זוחלי עפר תרה לשון שיל זה חוזר גם על שן זה אמר צריך התורה לכתוב גם בשלח וגם בער ה אומר רק בשלח אליו קרה יתרה של ביער הב ממנה

או ה או ה הייתי אומר ללמוד בשילה או רגל או שן אי אפשר ללמוד מפסוק יותר ממזיק אחד אז הייתי אומר התורה התכונה למזיק החמור ביותר ייתי לומד או רגל ש חמורה יזה כום מצוי או שן שחמור יש הנאה לאזה כו שיש לבהמה הנאה מן הנזק ולא הייתי יודע רגל אז לכן צריך לכתוב לי גם שן גם רגל כי לא הייתי יודע הייתי אומר זה רק אחד מהפסוק לא לומדים שניים ד דבר חמור הייתי לומד אז אכי צריך שניים מה שואלת מרדי שקולין הן של ורגל

הם שקולין ויש סיבה לחייב אז אז אם ככה ויבואו שניהם דמיני ו מפחת ששניהם ילמדו מהפסוק איזה שתוציא ותאמר עליו לא תכ כמר איזה מהמהם תוציא איזה מהם תוציא ותאמר שזה לא התכוון הפסוק פק מ שקולין הן זה שאלה נכון שאן ברגש שיקון שם בפסוק הפסוק בשיח ר בשניהם אני אלמד דפת איזה מהם תוציא ותאמר שעליו לא התכוון הפסוק בשלמה ים אחד חמור ואחד ק אגיד לך את זה את החמור נשאיר קל תוציא הצטרך כן ת מ אךד שלח שלוח היה עולה לדעתי לומר מה שחייב

בנזק שן ורגל זה רק אחד שלח שלו ח שלחת בהמה בכוונה לרעות בשדה חברו אבל אז ד ממילא שלכה הבהמה מאליה לא חיבה התורה בין בשן בין ברגל כמה שבע לנו בער שגם על שן שהלכה והזיקה מאליה חייו ממילא גם רגל שהלכה מאליה חייב עכשיו הבנו מקור מה זה שם מהזה רגל שחייב עכשיו התולדות שלהם האם התולדות שלהם כמו האבות או לא תגיד לי מה הם התולדות ונדע את הדין שלהם תולדה דשן מה היא נתחקה בכותל הנאתה הבהמה התחלקה על ידי החיכוך הפילה את הכותל היה

מגרד גב התחככה בכותל חזק ואז הפילה את הכותל ואז או נפה פירות להנאתה התגלגלה עליהם נפע מה שואלת ומה ישן השן זו שמירתו עליך אתה אמרת לי זה תולדה חכך בכול נפה פרות זה תולדה אומרת מה י שנה שן שזה חייב עליהם זה אב מלכה ויש הנעה זקו יש בהם ההנאה מהנזק וך שמירתו עליך אז הנהה גם אלה התולדות יש להם הנאה לזקן ו ממונך שמירת עליך כמו שחיב על השן עצמה גם על זה אלא תולדת דשן כשן חיקה פפה תולדת דרגל תולדה דרגל מה היא

הזיקה בגופה דרך הילוכה דחקה בגופה חפץ הכותל שהולכת ונשבר או בשערה דרך הילוכה הסתבך כלי בשיער הבהמה ונתגלגל ונשבר אז כל נזק שנעשה בכלים דרך לתת אותם על גבי בהמה בשלי שעליה במסע שנתון עעל גבה או בפוריה שבפיה ברסן או בזוג ש צוה פעמון שתלוי בצו הבהמה אז כל הזה שנעשה דרך הילכה תולדה של רגל שזך מצוי והיא לא מתכוונת להזיק זה תולדה דרגל הגמר אומרת מה ישנה רגל דיזה קו מצוי ממך שמתן עליך אנמה איזה קל מצ ממונן ו ממונך בשמירתן עליך למה אתה אומר

לי רגל רגל זה אב מלאכה זה כו מצוי מה מוכ שמרת עליך אז אננ מה גם אלה ה השערה וכל אלה שהזיקה אז גם הם איזה קל מצוי ממונך ושמירתן עליך כמו שחיב על הרגל אפשר לחייב גם על התולדות אל תולדה דרגל כרגל יכ אמר פפה ש בזוג שבצ זה לא הז מצו מה הז שפי זה לא הד לא נטלה בזה נטלה בזה נטלה בזה אבל זה לא דרכה זה יכול ככה הגמרא אומרת איזה קל מצוי היא הולכת באה זה אזה קל מצוי נטלה בזה ספס

בזה זה כמו רגל שזה כ מצוי טוב לאט לאט לאט לאטבי את הגמרא אבל אני מבי בסדר תולד דבורני מה זה תולדת דבור הילמה אב רגע איפה כתוב קודם כל בור כן לא כתוב פה אבל גמרא דרכה קודם כל למדי כמו כגח כרן זה פשוט כי לא כתוב כגח בתורה כח אתה חושב שזה כתוב אבלם כת תה אם תאמר לי שעמוק רה פחים זהב ראוי להעמיד תולדה שבור זה עמוק רק תשעה שראוי רק להזיק לא להעמיד אי אפשר לומר ככה אומר לא תשעה כתיבה ולא עשרה

כתה בפסוק לא כתוב לא תשעה טפחים ולא עשרה טפחים לא נזכר שיעור עומק הבור אז גם בור שעומקו תשעה טפחים שם בור עליו חי בן זרקין לא כתוב דווקא ע אומר ה לא קשה נכון בפסוק אבל כתוב והמת יהיה לו אמר רחמנא וקמו לרבנן בנזכ בור כתוב והמת יהיה לו וידוע לחכמים ערה עבדן מיתה תשעה נזיקין עבדי מיתה לא עבדה אם זה בור שעמוק עשרה טפחים זה עושה יכול ל גרום ממיתה אבל תשעה טפחים נזיקין עבדי מיתה לא עבדה אז יוצא ששם בור לא נזכר בתורה

רק לגבי בור עשרה שממית לא לגב תשעה בור במשפר קטן 10 יפה כתוב ליזה ן נ רגע נמשיך לא לדבר מה ה ש סוף סוף זהב מה אומרת הגמרא דוכה לא עדיין סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לזקן בור עשרה זה אב למיתה בור תשעה זה אב נזקין אתה יכול לדייק בעל הבור חייב לשלם גם נזקין שהבור עושה למה כתוב בתורה כי יפתח איש בור בנ לשמה השור חמור בעל הבור שלם נפילת שור לבור חייבים בכל אופן אין חילוק בין אם הבור מה קרה לו

הוא זק או משהו כזה וגם בור תשעה ראוי להזיק אז זה אב לנזקים וזה אב למיתה אב למיה זהור של א לזים בור פחות מע אלא אתה יודע מה זה תולדת דבור מה שאמר פפה שאין דינם כאבות זה תולדה של בור מה זה אלא הבנו סכינו ומשאו שנעל מרשות הרבים והזיקו זה הבור אדם הניח אבן או סכין שלו או משהו והניח ובא אדם עבר בהם נכל ונזק הבהמה שלו הוכה בזה זה בור ש התורה של זה תולדה זה התולדה של בור של בור איך ידמ נראה

תכף חכה בור הרבים לא באמצע הדרך זה כבר נקרא בור שש סכין או משהו באמצע הדרך כאילו תק כן תקלה איך ידמה אד הפקרנו הבקר את מה שהניח הפקיר נתנם ברשות הרבים או שהפקיר אחרי שהניח העיקר שזה מונח ברשות הלביא ב מופקרים אדרנו בןר בן שמואל היינו בו אם מדובר שהכיר מה שהניע אז בן קמה נחלקו אם תקלה שלא הפקירה חייב עליה מדין שור או מדין בור אז שתקלה שהבירה זה בור דינה כבור תהפוך דף דלא הפקרנו אם מדובר שלא הפקיר את הדבר שנ ברשות הרבים

אילי שמואל אז על זה אי אפשר לומר שר פפה אמר לק יוצא בהן למה אי לי שמון דמר כולם מבור למדנו היינו בור כל תקנה בין הבכירה ביין שלא הבכירה למדנו בבור כמו שחייבים על נזכה בור חיייבים על זה אז זה זה בור ואי דרב דמר כולם מ שורו למדנו כל תקלה שלא הפקירה וי ממונו בשורו למדנו היינו שור וכבר אמרנו תולדות של שור כמו שור עכשיו הגמרא צת לבאר לדעת שמואל הוא אומר שאבנו סכינו ומשאו גם שלא הקרו זה תולדות בור אז גם דבריו דודות

בור דינם כאב למה מהי שנה בור שכן תחילת עשייתו לנזק אומ שמירת עליך א תחילת תחילתן עשייתן לנזק ושמירתן עליך זה טוב בשלמה לשמואל מהי שנבור שכן תחילת עשיתו לנזק תחילת שקראו אותו עומד לנזק ךמ אתה עליך גם אבנו סכינו משאו תחילתן לנזק ומה מלך ושמירתן עליך חייב לשמור עליהם כמו שחייב לשמור על נזקי בור אלא תולדת דיבור כבור ולא אז אלא אלא ודאי תולדת דבור כבור אז על מה אמר הפפ שיש תולדת שדוק יוצא בהן כי כמר הפה תולדת מה מה זה מבעה אשמן דמר

מב זה שן הוקים נת ד ששן כשן אם הוא אומר זה שן כבר אמרנו תולדת שן כשן ארמר מבה זה אדם שמזיק מ אבות ומ תולדות אבה מה הם האבות תולדות של אדם המזיק כי נעור תולד יש תגיד אתה יודע מה זה אב שאדם מזיק ם אדם מזיק כשהוא ער אז זה אב ואם הזיק ש שהוא ישן אז זה תולדה תנן אדם מועד לעולם בין ער בין ישן אדם שמזיק חייב לשלם נזק שלם תמיד גם מזיק בשוגג או ישן חייב אז אתה לא יכול לומר שרפה

נאמר מה שאמר רפה גבי אדם ישן הכו עו תולדה דאדם שהוא לא כמו האב זה רוק כחו וניעו לחת החוטם או משהו כזה איך דז אם הזיקו בכתם כוחו הבה יש לדון כמו אדם שהזיק בכוחו חיב כשם שמחייבים נזקה שעושה בגופו וטר כלומר אם זה בד זרק את זה וזה ב חילוו הזיק וקלקל אז זה אדם זה כוחו של האדם ואם זה אחר שזה נחל הקרקע זה הזיק אם בתרד בן ר בן שמואל זה בור דע זה אלא תולדה דמבה כמב ח באמת תולד דמבה כמו

מבה כי כרפה תולדה דש שיש וצ בן תולדה דשש גגו מסוב זיקו ואז באיזה פה מדובר נפלו בראש הגג מה זה מה זה שם שמה סכין אוי ואבוי או אבן ונפלו והזיקו א בדז כמה זכה אם בשעת הלי חתן ועודם נופלים מהגג קודם שנחו בקרקע היינו אש הלך והזיק מי שנ האש כוח אחר מעורב בהן ך שמירת עליך מכוח אחר בהן מה מחתן עליך יפה כמו באש שאתה אומר הדליק אותה וזה עבר לחצר ו יש רוח מור בן לעלות אז אדם צריך ללות לדעתו שהרוח עלולה

לתת לאיש תפשט צריך לשמור לשמירת עליך אננ גם אבנו מנ כוח אחר מבנו עניך אז איך חב בניהם כמו אש אלא תולדה דאש כאש יקמ רפפה תולדה דרגל אה רגל אק תולדה רגל כרגל לא יש רגל שלא תולד כמוה מה בחצי נזק צרורות דחתה גמיר יש הלכה למשה מסיני חצי נזק צרורות מה זה הבהמה הלכה ובדרך שלה הא דרכה למשל אל איזה אבן טזה ו הלכה על איזה קד יפה מחרץ שבו צהב כל כך יפה שהיה בו בפנים פרחים והיא אף האבן הזאת זה צרורות ו

שבר את את הקד הזה נחתה גמילה הלכה למש זינ שנזק צרורות חייב חצי נזק זה לא אין פה נזק שלם רק חצי נזק אז כון שנזקי צרורות נגרמים כתוצאה ליכת הבהמה אז זה תולדה של רגל תולדה של רגל יש ןבק יוצא בהן למה רגל חייבים נזק שלם ועל צרורות האלה חייבים חצי נזק מה שואלת מה קר לתולדה דרגל לשלם הגמרא מתרצת לשלם עלי למה קורה לי צרורות תולדה דרגל כיוון שהתשלום אזכה צרורות זה חלוק מהתשלום הנזכר רגל למה נקראים הצרורות תולדה של רגל זה דומה לרגל

לכן קר לולד אפילו שזה אותו דבר תראה תוספות אי משל אבל כיוון שהתשלום הנזק צרורות שונה מהתשלום נז רגל אני יכול להגיד לך זה משהו בפני עצמו יכול להגיד לך זה דבר בפני עצמו זה לא אותו דבר אז הגמרא שואלת קרל את ולדת דרגל איפה אני פה כ מה קרל תולדת דרגל צג ש מן העליה חצי נזק צרורות שווה יותר מהבהמה פעמים עכשיו מאיפה נעשה מאיפה צריך לשלם את זה מהבית שלו כמו כמו נזק רגל לא כמו חצי נזק של קרן שרק משתלם מגופו כי נזכר

קרן משלם רק מגופו אם אין אין אבל זה חצי נזק צרורות זה צריך לשלם מהעליה כמו נזק רגל משלם מהבית אם אין מספיק גם על חצי נזק צרורות והבעיה בערבה זה נזקי צרורות משתלמים מן העלייה או מגופו הסתפק בזה רבה דבע רבה חצי נ צרורות מגופו משלם ומני מ מן העליה משלם אומר טוב לרבה מבעי לרפה פשיט שצורות משתלמים מן העליה אז הגמרא שואלת לרבד מבעיה לאמ קר לתולדה דרגל הרי התשלום עבור נזקי צרורות שנאמה תשלום עבור נסכי רגל מה מתרצת לפותרה ברשות הרבים הטעם שקראו

צרורות תולדת ד רגל שדינם שווה לדין רגל בשניהם פטור הנזקים תראו ברשות הרבים אז עכשיו מה זה מה זה תודות נפקא יוצא בהן זה חצי נזק זה צלולות שמשלם רק חצי נזק ברגע משלם נזק שלם כ אבל יש חוק אם זה מעליה א זה לא משנה העיקר מה זה לב כיוצא בען זה צרורות זהו זה מה שהשקנו פה זה מה שהבאנו המבעה וההבער הגמרא שואלת מה אתה רוצה א רשי רשי אומר בחצי נזק צרורות שהייתה מהלכת והתזה צרורות ברגליה ושיברו את הכלים ק מסיני דממו דממו

ולא כנס פג פרגה נזק שנגה קנס כדר נקמן הפרגה נזקה ממונ ו ל תולד נו אלא דרגל רגל הוא דו רגל לא הוה דרגל משלם ז שלם וינו דרפה ומה קר תולדה דרגל אי ינה משלמת כמותה שלם מן העליה שהי מזיקה יותר ממה שהיא שווה משלם הזק מביתו כרגל כתיב ברגל מטף שדהו מתב קרמו ולא הבי קרן ין המזיק משלם אלא מגופו בקרן דכתיב ומכרו את השור החי וחצו את כספו ום הזיק יותר על כדי דמיו מפסיד הניזק רבה אמי קראו לתולדת דרגל פותו ברשות הרבים

כרגל דרגל אינה חייבת אלא אם כן נכנסה לרשות הניזק והזיק דכתיב ושלח את בעירו בער בשדה אחר והנו ברשות הניזק גמרא המבה וההבער המבעה וההבער מה העם מבעה רב אמר מבעה זה אדם הנה מה זה מבעה שאמרנו במשנה השור והבור והמאה רבי אומר מבעה זה אדם כלומר אדם שמזיק שמואל אמר מבעה זה השן הגמרא מבארת מחלוקתם רב אמר מזה אדם נרתי אמר שומר מי זה אומר זה הקדוש ברוך הוא אתה בוקר מה זה אתה בוקר בא הגאולה בא הבוקר של הגאולה וגם לילה גם לילה זה

דבר שלא טוב לרשעים אם תבעיון אם אתם הרשעים תחשבו בתשובה תבקשו מחילה בעיו אז בבקשה תשובו בתשובה אתה רואה בעיו זה לאושר על אדם אם תבעיון בעיו אז אתה רואה מבעה זה אדם למה אם תבעיון בעיו כי אמר אמר שומר אתה בוקר אומר בא גאולה למי לצדיקים וגם לילה זה רע לרשעים בזמן שיבוא גאולה לצדיקים פעמים יכול להיות רע לרשעים אם תבעיון אם תבקשו תחזרו בתשובה אז תשובו אז הכל טוב מאוד אז יהיה גאולה לכולם יהיה יפה אז אתה רואה שבעו זה נאמר על אדם תבעו

בעו זה שאדם מבקש תפילה רחמים אומר הרב נזר האדם נברא מהעליון והתחתונים העליונים זה הנשמה התחתונים זה הגוף תפקיד האדם לקשר את העל עולמות את התחתונים לקשר אותם לעליונים איך עושה את זה על ידי תפילה לא אמרנו אדם דומה לטלפון אז אז אם תבעיון בעיו כמה תתפלל אז הכל יסתדר כמו שצריך אז מבעה זה מתפלל כלומר הגדרת אדם מה זה אדם זה מתפלל איך אתה יודע את זה אה נתן נתנן אדם הגדרת האדם זה מתפלל אם תבעיון בעיו המילוי של האדם זה מתפלל תראה אדם איך

אתה כותב א' א' מה ה מילוי של א' לא לפ עזוב את הפשוט המילוי של הא' מילוי לא הא' המילוי של הא לפ אדם ד מה המילוי של של האדם ל ת ל ת ומ זה מ אז זה אותיות מתפלל אז מהות של האדם זה מתפלל יפה יפה מאוד אז זהו שאומר פטי ה מקשרת גם מה פתילה מקשר בין השמן לבין האש זה תפילה פתילה מקשרת זה עכשיו בחנוכה פתילה זה תפילה אומר לך פתילה אותיות תפילה והיא מקשרת בין הנר לאש ככה בין הנשמה לגו הנשמה

לגוף יפה הלאה בא רב עדני הכל נהיה בסדר המבה וההבער מה ה מבה רב אמ מבה זה אדם שוא מבה זה השן רב א מ זה אדם כתיב אמר שומר את הבוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שמואל אמר איזה שן נכתב איך נחפשו עשו נבעו מצפוני הנהי עובדיה עובדיה הנביא היה מתנבא על מפלת אדום אומר שכל רכושם המסר לידיים של הבבלים איך נחפשו עשו חיפושיו של הבבלים אחר רכושו של עשו נגלו מצפוני המקומות המסתור שלהם רואה זה קשור ביחד אמר שומר אתה בוקרון ב התפללו אז

נכבשו עשיו נגלו מצפוני כמתרגם מהם השמע כמתרגם רב יוסף כשמר נבעו זה לשון גילוי של שן כמתרגם רב יוסף אדן התלבש עשו התגלו מטמי איך בנשו חיטטו אצל עשו וגילו את אוצרות המטמונים שלו הרי שהתרגום שנבעו הגלין לכן כינה התנ את השן מבעה שן פעמים מגולה פעמים מכוסה ור מהת מה לא אמר כשמואל אמר מ קטנה נבעה בכיל כתוב לשיטת שמואל מבעה זה השן פעמים גלוייה פעמים מכוסה א צריך להגיד נבעה הש לא מבעה שמואל מהטמה לא אמר כרב אמר לך מקטני בועה בועה לשון בעו

רמה לא אמר כשמואל לא מדויק בכל זאת תנשור בכ מד שור אתה יודע למה לא אמרתי שור כל דיני דורז לכן מבעה זה שן ו בשו נו רב רב סליחה מקנה בועה לא אמר כשמואל תנ שור כ מור שמר נ שור ק בזה כל אבות הזקן של שור קרן שן רגל לכן הוא לא פירש שמבזה שן זה כבר כלול בשור שאמר שור זה גם שן לכן אני חייב לבאר לך מה שכתוב מבעה זה אדם שמואל נמה התנל שור אמר רבי יהודה תנ שור ל קרנו ומבע

לשינו יש שניים ואחי קה אמר לפי פירושו המשך המשנה לא הרי אשור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כש כהרי אשור כך מתפרש לא ראי הכרן שאין הנעלי זכו קרי ש שש הנע זכו היה אם היה רק קרן לא ה לבדים ממנו שן ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק לא מיוחד במה כוונתו קראי השור קראי הקרן סליחה שקרן אותו להזיק לכן אם היה נאמר רק שן לא היינו לומדים ממנו קרן טוב בכל זאת אי אפשר הכל ביום אחד נלמד את ההלכות מבחן המבחן מבחן שם איתך תודה

כ שתבוא מחר לכתוב את השם בניהו אישה א' עופר תעשה את המבחן אולי תזכה ב פרנות אישה שתחל ואחר כך נישאת נתגרשה ונישאת תאלמנה ונישאת לכהן גדול כמה מלכות הלכה ומדוע רק אחד אין איסור חלל איסור אין איסור חלל איסור בת של גר ואמא יהודיה האם כשרה לכולה מחלוקת בן רבי אליעזר לרבי יוסי לרבי אליעזר כשר ולרבי יוסי לא כל שכן רבי יוסי לא לא לא זה מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהודה אבל רבי יהודה פסולה אדם שמעיד על בנו שהוא ממזר בר מינן נאמן חלוקת

בין רבנן לאיזה תנא מי זה התנא הזהר האם מותר לאיש התייחד עם שתי נשים אסח מפ השניה אבל אם הוא עם צדקניות מה רק רק חלה וחמשה בין צדקניות לא צדקניות אשתו עמומות ה מ האם מותר לאישה להתייחד עם שני גברים הפה זה בכשרים האם מותר לומר גער השם בך השטן או זה נקרא זה מותר חץ בני ש יפי ש זה עוד מוצל מ שמש ב ס בדיוק כתבתי בסידור בתשון מדוע רווק לא ילמד לא יהיה מלמד תינוקות 100 עוד 100 הלכות כן צריך לסדר את

זה סימן תק כה הלוואת יום טוב ניתנה טבע בדין נתן ו חלבני בהקפה ביום טוב הוא מסרב לפרוע יכול לטבוע אותו בבית דין ב גבאי צדקה גובין מחצלות ביום טוב היו גובין מאכל לא כ היום מה בפס למשל מה היו עושים ב ויברך דוד ביום שבת עובר אחד עם שק זורקים בפנים לחם כ היה עניים לא היה להם נחם לשבת אז בבוקר בשבת היה עובר עם השק ונתן לחם אבל לא יכריזו כדרך שמכריזים בחול בפריסה אלא גובים בצנעה ונותנים לתוך כם חלקים לכל השכונה שכונה בפני

עצמה גם שזה מצווה אסור להחז איפה י סימן תכו תכ כו מת המותה לקברו או ביום טוב ראשון לא התעסקו בו ישראל למה אין מצוות קרורה דוחה עשה ולא תעשה של יום טוב פילו ישרי ואי אפשר בעמ אמין לא התעסקו בישראל אה ים התעסקו בו כן התעסקו בפו עם אמין אפילו מת בו ביום ואפילו הם יכולים להשוותו עד למחר שלא יצליח כל זה בעשייה הון בתכריכים שאם זה מנחות גמורות אבל להלבישו ולחמם לו מים לטהרו להוציאו שומו בקבר חפור כבר מותר על ידי ישראל אפילו ביום

טוב ראשון הגהה וטוב להיזהר לטהרו על ידי קש או על גבי עור או נסר לא אזה דינים שלא יבוא לידי חיתה בק לסגור את זה אולי במשהו אחר וכן הכיסוי שמכסים המת בעפר צריך על איזה גוי בונה סות את החור גומה בשבת בונ זהו נכון הרמבם של התימנים שלם שהנחנו משפחה שלנו מספרד צ רמבם מספרד קד משפחת חלפון זה ה משפחה ש אנחנו רבותיי ש קכח דף קכח פרק 18 ופרק 19 אם ידוע וברור שאם יוציא לך החשבון שהירח ייראה בלילה אפשר שייראה ואפשר שלא ייראה

מפני העבים שחסין אותו או בפני שהוא גי או שהיה הר גבוה כנגד רוח מערב לנש אותו המקום שנמצא כאילו היו יושבים בגי שהר שהירח לא יראה למישהו במקום נמוך אפילו היה גדול ויראה למישהו עומד בראש הר גבוה טלוי אלפי שירח קטן ביותר וכן יראה למי ששוכן ע שפת הים או למי שמהלך בספינה בים הגדול אף על פי שהוא קטן ביותר וכן במות הגשמים אם יהיה יום צח יראה ירח יותר ממה שיראה במות החמה לפי שמות הגשמים אם יהיה צח יהיה אוויר זח הרבה ויהיה הרקיע בטוהר

יותר פני שאין שם אבק שהתערב באוויר במות החמים היה אויר כאילו מעושן בפני אבק הירח קטן כלומר יותר משהו באמת בכל זמן שתמצא קשת הראיה כלומר מרחק במעלות בין הנקודה ואורך הראשון שתערוך לה אם שני הקצין שלהם בשומשום יהיה הירח כתון ביותר ולא ירא אלא במקום גבוה ביותר ואם זה מצה קשת רייה ואורך ראשון ארקין הרבה והוסיפו על סוף הקצים ש להם מעלות יראה ירח גדול ולפי אורך הקשת ואורך הראשון יהיה ג גודלו בגלותו לכל נלך עכשיו לפרק כי אנחנו לא מבינים את זה אתם יודעים

רב מה שהוא אומר שרח א' פרק 19 א' לפי שאמרו חכמים שבכלל דברים שהיו בוטחים בהם את העדים אומרים להן ךנ הריח נוטה דף קלב כשר כשר בעיני להודיע דרך חשבון זה והין אני מדקדק בו לפי שאינו מועיל בראייה כלל תחילת חשבון זה דע ת המזלות תחילה העגולה שהיא עוברת במחצית המזלות שבה מעליך השמש ינה עוברת באמצע העולם מחצי המזרח חצי המערב אנונת מעל הקו השווה המסוה באמצע העולם כנגד צפון דרום חצייה נותן לצפון חצייה נותן לדרום זהו רבותיי בזה סיימנו הלכות איך כן ברוך רחמנה

שסי ען מה נעשה לא הבנו את דברי הרמבם אנחנו הולכים להלכות תענית זה בדיוק לענייננו מצוות עשה היא והי לזרוע לפני השם בכל עת צרה גדולה שלא תבוא על הציבור באו מצווה זו בפרקים אלו זה מחר מצוה תעשה מן התורה לזעוק ולהרע בחצות צרות אנשים זוהר אנחנו בדף רלז קדושה הק בכ קדושה על כ אכי אין קדושה סעת קדשה ת כל הז ת קדוש ע ברזה חה הקדושה באמצ אית דרגן דחד קדוש בג אמצה אצ חג קודש קר קדוש ג כ בסופה הקדושה ק קדוש קדוש

קדוש קודש אשתך חי הקדוש תך אי מגנ כתב בוא קרע זה זה ואמר שמים שד דוש כח קדושה גב נקדת בתוך בני ישראל דם צות ם כבו קדשת בכבוד בכבודי ד אור פרק בכ השו לול קדוש קדוש קדוש כבוד השם נביעו קדושה כמדת קדוש ברכה ברוך כבוד השם ממקומו מלכות השם לעולם וד כשלמה ד יכון ברש בכל יומה פתום כתורת את א ש לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סית אותם עד משה נק כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך שסמים נטף

וש בסמים ונ זכ בת בב ויאמר אדוני משה קליך שמים נמים בונ זק בת בבד יה ויאמר אדוני אל משה קח לך במ עשיתה ור בקר את בפ דורכם ר בכל יום מכניס כן גרב יום הכיפורים שמעון ב גמ למה הי באה למה הוא בא הלו נתן אומר כשהוא שוחק אומר של דש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מר בדבש ככל שור כל דבש לא תכיר ממנו ש מזמרת הארץ בכש מח מעט צורי ומעש רלי מזוזות תם את הד כם ואמרתם ז הור ור

זה כל כ אדוני וש כ אד אדוני ניגן ב ויאמר משה עמוד בן המת ויאמר משה אל אהרון ני נו לאומים כנו ארץ ויעמוד פנחס ויפצר המגפה נושב בסתר עליון בצ ם צא ערב לא תעבור שברך ותנו הקדושים אםק מש צ כל הקהל הקדוש כדל ברך ז בבריאות ובשמחה רגע רק רגע יש לי סיום ז מיש רוצה לעשות סיום זונים חיים טובים בעזרת השם כל אחנו בית ישראלת השם כולם יחזרו לבתיהם לחיים טובים ושלום