הדף היומי מסכת בבא מציעא דף ק הרב בניהו שמואלי שליט"א מה לעומר ראש חודש סיון תשפד

‏ja [מוזיקה] ‏h ‏s בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש א' בסיוון תשפד ראש חודש סיוון שיהיה חודש טוב ומברך לכל בית ישראל אמן והנה היום אנחנו ח4 יום לעומר שהם שישה שבועות ושלושה ימים רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן אז אמרנו סימן של סיון ש ישועות סוף ייסורים תחילת ניסים ואמר לי רבי נתנ סיוון זה ראשי תיבות סופרים ימים ושבועות 50 נו 50 יום וגם אמר לי היום רב שאול שסיוון הס זה 60 ריבו עם ישראל שקיבלו בו בסיוון

עשרת הדיברות י זה עשרת הדיברות ו זה ו בסיוון ונון זה ביום החמישים אז הנה איזה איזה דבר גדול איך כתוב תוב איך דרשו גלי לפני רב חסדה ברוך אלוהינו שנתן לנו תורה משולשת לעם משולש תורה משולשת זה תורה נביאים כתובים לעם משולש זה כהנים נביאים ישראלים על ידי משולט זה משה שוא שלישי לבטן ביום השלישי יהיו נכונים לשלושת ימים הנה היום הזה הגיעו עם ישראל ויחן שעם ישראל נגד ההר הנה ביום הזה כולנו 60 ריבו נשמות של עם ישראל כל עם ישראל עם הדגלים כולם

הם היו איפה המחנה השכינה באמצע והלויים מסביב משה ואהרון ליד מחנ השכינה כולם נוסעים לפי דגנים איפה הגענו לתחתית ההר וי חש עם ישראל נגד ההר נגד הר סיני עם ישראל שוכן שם איזה יום קדוש אמר ברך היום ניתן להם לנוח לעם ישראל שינוחו היום הם צריכים לנוח שכדי שיוכלו לקבל את התורה למחרת התחיל הקדוש ברוך הוא לדבר איתם מה אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר בני ישראל אני רוצה שאתם תהיו עם המיוחד בני ישראל ואתם טיולים מצווה אותם

מסירות נפש על כל מצווה ומצווה אתם יודעים ששניים שני בחורים מעם ישראל היו בקבלת התורה מי הם אליעזר וגרשום הם לא היו בקבלת התורה אליעזר וגרשום הם לא זכו להיות למה הם לא היו אליעזר בגרשון הם באו אחרי קבלת התורה למה הם לא היו ידוע שככה זה הולך מי שלא זכה להיות בשעבוד מצרים לא יכול להיות בקבלת התורה אין דבר כזה הקבלת התורה היא צריכה הכנה כיוון שהם לא היו בשעבוד מצרים הם היו אצל עשו ויתרו לא יכולים לקבל את התורה אין דבר כזה יקבלו את

התורה חייבים להיות בהכנה ההכנה בלי הכנה אי אפשר לזכות לתורה אי אפשר רק אתם שהייתם במצרים טיולים בממלכת כהנים וגוי קדוש הם לא יכולים להיות במעמד הר סיני איזה מעמד זה היה משה רבנו אבא שלהם הוא נותן את התורה אין מה לעשות הוא לא יכול גם לעשות להם פרוטקציה אין לא הייתם בהכנות לא יכולים להיות בעיה גדולה צריך הכנה אבל אשרינו מתוב חלקנו שבחר בנו השם ונתן לנו את יום הקדוש שזה יום כונת התורה כי עצם כונת התורה היא מכפרת על העוון עצם כונת התורה אדם

נהייה נקי מכל עוונותיו איך הגמרא אומרת בירושלמי במסכת ראש השנה בכל הקורבנות של המוספים כתוב ועשית שעיר עזים אחד לחטאת בכל הקורבנות כתוב גם היום בראש חודש ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת אבל בכל החגים כתוב אבל בחג שבועות לא כתוב בעצרת לא כתוב שעיר עזים אחד לחטאת כתוב שעיר עזים אחד לא כתוב לחטאת למה אמר להם הקדוש ברוך הוא כמה שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם ממכם אתה יודע מה זה החת לא נזכר אין בחג השבועות יש מעלה בסגולת יום כיפור זה

מחילת עוונות וגם יש בו שמחת התורה לכן עכשיו כבר תדעו לכם אנחנו מתקרבים לשנה למה שקרה בשמחת תורה למה אוטוטו זה חודש תמוז תמוז אחר כך זה בא ישר אלול ובא תשר כפרה של זה תהיה עכשיו בקבלת התורה שלום שמחת תורה אם עכשיו נקבל את התורה בכל רמ חברנו אם החלו העוונות ויהיה ישועה גדולה לעם ישראל זה העניין צריך לעשות חזק חזק בכל הדברים האלה היום ראינו בפרשה כשקראנו שניים מקרא פלא פלאות איזה דגלים איך עם ישראל עבו לעשות דגלים ובשם אלוהינו נדגול מתן תורה עם

ישראל המלאכים ראו את המלאכים דגלים דגלים אמר ריבונו של עולם אנחנו רוצים להיות גם כמו ככה דגלים אנחנו רוצים דגלים נתאוו להיות דגלים מה העניין אומר הכלי יקר עיקר חשקים של ישראל לשות דגלים להראות לעמים כי שם השם נקרא עלינו ויראו ממנו להראות כי שם השם נקרא עליכם הם רצו להראות איך אנחנו מיוחדים איך הקדוש ברוך הוא באמצע אהרון הברית באמצע השכינה באמצע מסביב הנביאים משה ואהרון ליד אהרון הברית מסביב הנביאים מסביב זה קודם כל דגר מחנ יהודה ואמ הוי שכר זונו ואחר כך איך זה

הולך לפי הסדר של הדגנים כל אחד ואחד במקומו כל זה כנגד הדגנים שלמעלה בעולם העליון וכשאלה נוסעים אלה נוסעים וזה היה קידוש השם שאין כמותו להראות את זה זה סימן שעם ישראל מנצח רק על ידי האחדות הזאת ולדעת שכולנו הולכים אחרי השם לא אנחנו אין כוחי ועוצם ידי זה הכל ארון הקודש זה הכל ארון הברית זה הכל הקדוש ברוך הוא זה הכל ככה שראו כל העולם לא כדאי לחם להילחם בנו כי אמנו אל אם אנו הקדוש ברוך הוא הוא המנצח וזה מסר לכל אומות העולם שאיין

כעם ישראל בעולם הם המנצחים עם ישראל יש להם את הכוח הזה אז לכן אנחנו צריכים להכין את עצמנו עכשיו אמרתי לכם יום הראשון וחד שם ישראל נגד ההר בלב אחד כאיש אחד עזבו את ד והיו מיוחדים זה היה היום יום שבת זה יום המיוחס זה יום השני שעם ישראל וכבר התחיל משה והקדוש ברוך הוא לדבר ואמר להם אני מצווה עליכם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש קדושה לכן השבת הזאת שבת מיוחדת שבת חוקת שבת שהיא נקראת אתם יודעים שבת דרך ארץ למה כי זה דרך

ארץ קדמה לתורה לפני שנקבל את התורה צריך להכין כלים של דרך ארץ איזה טוב ללמוד בספר שנהיה דרך ארץ זה ספר תומר דבורה של רבי משה קורדיו גם אתם יודעים שהספר הזה מי שלומד בו סגולה לרפואה והסגולה הגדולה שלו זה להנצל ממלחמה ככה כתוב אז לכן כשאדם לומד בזה כל אחד רואה את מעלת חברו שם על חברו כתר שהוא יותר טוב ממנו ואוהב אותו עם ישראל הקדוש ברוך הוא רואה כך אומר להם הקדוש ברוך הוא אני שמח בכם אז הקדוש ברוך הוא נותן לנו את התורה

במתנה ממדבר אם אדם משים עצמו כמדבר ממדבר מתנה מה המדבר הוא הבקר לכל התורה הקדוש ברוך הוא אומר בבקשה תבקר תיקח מתנה אז צריך חזק חזק שנזכה לקדושה הגדולה הזאת לענווה לענווה השם מזכה אותנו שנזכה והנה יצחק היה אתמול בתהילים והכל כן אחר כך הוא היה צריך ללכת יחזור ראנו אה ראית אותו שהוא היה שרשור איך ראית זה החיים תפוד ותר לא אמון דקה דרש צ כן אתמול אתמול מה שאמרתי עכשיו זה ר לא אבל לא דרשתי הרבה זמן שי עושה עבודה אז טוב אנחנו בישעיה

ונתחיל להתקדם כן עמי גם רצה להיות בתהילים אבל הוא היה כנראה בצפון הוא הלך לקבר של השלה ש כן אבל הוא היה הוא אמר שהוא גם יבוא לכותב אבל הוא שכח עוד בסדר טוב עשית אלי גם בשבת מה אנחנו ישעיה פרק ב' פסוק א' הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמו צד יהודה בירושל איזה נבואה בוא נראה מה הוא תנבע על יהודה בירושלים בוא תראה איזה מתחיל תראה איפה והיה באחרית הימים נכון יהה הרבת אדוני בראש ההרים וניסה מגבעות ונהרו אליו כל הגויים אומר באחרית הימים לאחר

שכלו כל הפושעים אומר רשי בימי משיח מצודת דוד אומר ההר שיעמוד עלי בית המקדש יהיה נכון הר בית השם זה שיעמוד עליו בראש ההרים למה הוא יהיה אר חשוב מכל הערים כל הערים הם יבואו אליו ויתנו לו כוח שהם רוצים כולם להשתתף בהר סיני הכל יבוא להר וריה וניסה יהיה לו מה זה ניסה מגבעות יהיה לו מעלה החשיבות הכי גבוהה ונהרו אליו כל הגויים הנה עכשיו זה יהיה והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה הר אדוני בית אלוהי יעקב וירנו מדרכו נלך חותי כי מסיון תצא תורה

דבר אדוני מירושלים הנה התקבצו מה זה ונהרו התקבצו ימשכו אליו כ נהרות כל העם הלכו עמ עמים רבים ואמרו לכו ונעלה איזה יופי רוצים כולנו לעלות אתל בית אלוהי יעקב וירנו דרכ נלך באורחותיו ויוראנו המקום ילמד אותה לא ירונו ויורנו מדרכיו המקום מלמד אותנו את דרכיו מה מדרכיו כי מציון תצא תורה ונלך באורחותיו כמציאות צי תורה ודבר אדוני מירושלים הנה זה טוב זה טוב פה לפסוק בעזרת השם איזה פסוק יפה בא לנו לראש חודש מה יהיה באחרית הימים אוהו יפה מאוד אז ככה יהיה יהיה ישועות

עכשיו בוא נראה מה אומר לנו רות בטח עוד פסוק פסוק לא הרבה אל תדאג מ לא לא הוא זה בסדר מה שהוא אומר צריך לעשות את זה כן בנחת אבל כולם מתקשרים הוא לא סתם אומר כן בסדר יצחק לא זה לא עלי לא עליך בס עוד נעומי נעומי מודע לאישה איש גבור חיים נשמעת מלך ושמו בועז אני פרק ב פסוק א' אנחנו בתרגום מנמי ש מודע לגבר גבר גבר תקיף בורתה ראית מה זה גבר תקיף גיבור בתורה אבצן זה בועז זה היה גיבור גיבור בתורה מנחוס

אלימלך ושמי בועז היה מיוחס למשפחת אלימלך שמו בועז ותאמר ר מואביה אנ עומי אלחנה ה שדה ואלה קותה בשיבולים אחר אשר צען בעיניו ותאמר לה לכי בתי ואמר כות מואביה לבד נעומי הזיל כאנ חקרה אני אלך קצת לשדה ואלקו בשיבולים בטדי אשכח חמין בעינוי ואמר לי זידי ברתי היא יודעת שבועז זה מהמשפחה הוא יש לו יחוס צריך אולי לייבם אותה אולי יקח אותה לאישה היא אומרת אז אני אלך אלקטה בשדה שלו בשיבולים ואולי אמצ חן בעיניו אומרת לה לכי בתי ותלך ותבוא ותלד בשדה אחרי הקוצרים

ויקר מקרה חלקת השדה לבועז אשר ממשפחת אלימלך תראה ממש היא לא ידע שזה השד שמלך ויקר מקרע ר מה אומר ואזת ועל בחנם צויה ו רעה אחסנת והיה לה מקרה חלקת השדה חקל אהבה לבועז דמן יחוס אלי מלך והנה בועז בא מבית לחם ויאמר הקוצרים אדוני עמכם ויאמרו לו יברכך אדוני הנה בועז בא מבית לחם וב בועז אתה מבית לחם ואמר לחדה יהה ממרד השם בסעד חול אמרו לו חינך השם השם ברך אותך טוב נעצור פה למה זה ברכה השם יה שועה מיר משה בסדר אכל

משהו היום ראש חודש בטח אנחנו עכשיו במשנה אה לפני כן צדקה כן נכון כמה לתת היום שיש שים לב על רוני שהוא שם שש נה טו היום יש סיום מסכת סוטה ומתחילים מסכת גטי תת גת ליצר הרע אנחנו מסכת סוה פרק ט משנה טו משמת רבי מאיר בטנו מו שני משנים מ שמת בן עזי בת לו השקדנים מי שמת בן זומה בת לו הדרשנים למה בן זומה היה בקיא היה דורש משהו שבית רבי יהושע פסקה טובה מן העולם למה התחיל מחבת בטר בשמת רבן שמעון גמליאל

בא גובי ורבו צרות גובי זה הרבה אוכלים את ה את האוכל את השדות משמת רבי אלעזר בן ז פסק העושר מן החכמים שמת רבי עקיבא בטל כבוד התורה למה היה דורש על כל קוץ וקוץ טילי טילים של הלכות שמת רבי חנינה בן דוסה בטלו אנשי מעשה היה עושה מעשים מופלאים אומרים בשמת רבי יוסף קטנות פסקו חסידים היה חסיד גדול ולמה נקרא שמו כתנות שהיה כנותן כנותן של חסידים שמת רבנו יוחנן בן זכא זיב החכמה שמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות שמת רבי

ישמעאל בן פבי בת זי בכהונה משמת רבי בת הענוה עירת חטא רבי פנחס בן יאיר אומר משחרה בת המקדש בושו חכמים כיסתה אותם וחופו רושם ונדדו אנשי מעשה נטמעת כוחם וגברו בעלי זרוע בעלי לשון ואיין דורש וין מבקש ואיין שואל על מי לנו להישען לבי ש בשמיים בי אליעזר הגדול אומר מיום שר בית המקדש שרו חקים היד מב כספר היה וספר היה כחזן היה חזן הה כעמ רעה ועמ ר אז בן דלדלה ואין מבקש על מי יש לנו להישען על אבינו שבשמיים הנה בעקבות משיחה חוצפה

סגה תגדל החוצפה ויוקר עמיר הגפן תיתן בריה והיין ביוקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחה אין משין בית ועד יהיה לזנות והגליל י חרב והגבלן ישום חוץ ממרגליות גלן זה רמת הגולן הרב הפירוש גבלן זה רמת הגולם ואנשי הגבול נכון נכון ואנשי הגבול יסובבו מער דעי לא יחוננו חכמה ופרים תסרח חת ימאסו והאמת תהיה נעדרת נערים מפני זקנים ילבינו זקנים יעמדו בפני קטנים בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אלשי בתו פני הדור כפני הכלב עזות עזות הבן אינו מתבייש מאביו על מי יש

לנו להשין על אבינו שבשמיים ופנחס בן איר אומר זריזות מביאה על ידי נקיות נקיות מביא על ידי טהרה טהרה מב ע ידי פרשות פרשות מביא על ידי קדושה קדושה מביא על ידי ענווה ענוה מביאה עדי רת חטא רת חטא מביאה על ידי חסידות חסידות מביאה עדי רוח הקודש רוח הקודש מביאה על ידי חיית המתים תחיית המתים באה על ידי אליהו הנביא זכור לטוב אמן ואמן כמו שכתוב הנה אנוכי שולח לחם את אליה הנביא פני ב יום השם הגדול והנורא מסכת גטין פרק א' משנה א' המביא

גת ממדינת הים שלח הבעל שליח להביא גת ממדינת הים המדינה רחוקה חוץ לארץ צריך שיאמר בפני נכתב בפני נכתב בפני נכתב הג בפני תב למה הם לא בקי נשמע רבן תכ רבן גמליאל אומר אף הבין מן הרקם ומן החקר גם מקדש בן ברד שזה עירות ארץ ישראל רבי אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד היא עיירה בחוץ לארץ קרובה חכמים אומרים אין צריך שיאמר בפני נכתב בפני כתב מביא מדינת הים ומוליך מארץ ישראל למדינת הים וכן והמביא מדינה למדינה במדינת הים צריך שמר בפני נכתב ובפני נחתם

שמעון בן גמליאל אומר אפילו גמו להגמוניה אפילו משכונה לשכונה משנה ב ב רבי יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מרקם ולח לצד מזרח זה כ חוץ לארץ ורקם עצמו זה בכלל חוץ לארץ כמזרח צד המזרחי רקם והלאה מאשקלון הדרום באשקלון דרום מעכו הצפון ועכו צפון במי אומר עקו כארץ ישראל לגיטין לא צריך לומר בפני נכתבו בפני נחתם בסדר בזת ההם גנו משנה ג אנחנו היום בגמרא דף ק מסכת בבה מציאה דף ק יום שבת איזה תעריך זה ב בסיון הסיום הדף היומי כל המחזור יהיה בבית

מסיבן עוד שלוש שנים כבר הרוב הלך יותר מחצי אז זה יהיה בבת בסיבה שבתי אד תמי כני במות שח קברי שכ אנחנו מך צ ג העיני ת נפלאות מתורתך יערוב כמה ברוך אתה אך ברוך אתה אד חוך הנה ברכו את אדוני כל עבדי איון שמיים וארץ שמת שושנה גרוגיה בת חנה שמת רחל גיב בת וסי אז עכשיו יש לנו נשמת משה בן ישועה וגם כן לו נשמת שמוא אביאת שמואל בן שולמית גם יצחק בן חנום גם רבי אורי נורי בן רחל רבי שלום רפאל בן שנה

ג ציפורה בת גוסטן אהרון בן מר ארון בן מרים אליעזר כהן בן יפה המק ת יום שישי אז זהו זה של יום שישי נשמת נלי רות בת אסתר ויוסף להצלחת אסתר בת נלי רות חיה והבת זוהר משי בת אסתר נשמת דוד בן סבריה בתיה שד ב רב ו נשמת דייזי בת מרים ועובדיה שידי אברהם בן דייזי אריל המזל בת פלורה אריאל המזל בת פלורה ברכה והצלחה בעבור כן משנה ראש העמוד א לא זה בראש העמוד דף קף לא פתחתי בדף אחר אבל זה אותו דבר כן

נכון המחניף לאט לאט המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה אומר מי שלקחתי ילדה יחלוקו עכשיו אדם היה לו פרה וחברו היה לו חמור והוא מחליב פרה כומר הוא רוצה בעל הפרה מוכר את הפרה בשביל חמור רוצה חמור וזה החמור רוצה פרה בעל החמור מה הם עשו קניין חליפין והפרה הזאת היייתה מעוברת מחליף פרה מעוברת בחמור מכר מכר אותה בקנין חליפין מה זה קנין חליפין שמשך בעל הפרה את החמור אז הוא קנה את את ה משך בעל הפרה

את החמור וקנה אותו הפרה נקנית לבעל החמור בכל מקום שהיא המשיחה הזאת ככה תיקנו חכמים ן זה נקרא קניין חליפין עכשיו מספיק זה טוב שיהיה זה לא טוב קח את זה תודה עכשיו ילדה עכשיו לא יודעים אם ילדה לפני המכירה או לאחר המכירה לכן זה דווקא קניין חליפין דווקא באופן כזה לא יודעים מה היה אז עכשיו לא יודעים מתי הא ילדה וכן המוכר וכן המוכר שפחתו מעוברת בכסף שפחה עבד שפחה כנענית נקנים בכסף עכשיו בילדה בשעה ששילם הלוקח קנה אותה בכל מקום שהיא הוא קונה אותה

בכסף אפילו היא נמצאת עוד כמה שכונות עוד עיר אחרת קנה ילדה עכשיו לא יודעים מתי זה אומר עד שלא מכרתי ילדה כלומר לפני ש חרתיה לך היא כבר ילדה אתה לא קנית את את הבהמה ואת השפחה אתה רק קנית את הבהמה ואת השבחה לא את הילדה וזה אומר לא מ שלקחתי ילדה לאחר שקניתי את הפרה הא ילדה לאחרי שקניתי את השבחה הא ילדה יחלוקו ספק יחלוקו היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן וכן שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה ומכר אחד מהם אחד מן השדות

הלוקח אומר גדול לקחתי הקונה אומר אני קניתי את השדה הגדולה והלה אומר המוכר אומר לא אתה קנית את הקטנה סליחה לא עלה אומר איני יודע אני לא יודע איזה זכה בגדול כיוון שהמוכר אומר הוא לא יודע אז הקונה זכה בשדה הגדולה המוכר אומר קטן מכרתי ולה אומר איני יודע אין לו אלא קטן עכשיו זה הפוך המכור אומר קטן מחר תי ברי לי ולה אומר אני יודע לוקח קטן זה אומר גדול וזה אומר קטן זה אומר גדול והשני אומר קטן ישוע המוכר שקטן מחר והגדול ישאר ברשותו

כלומר הלוקח אומר גדול קניתי והמוכר אומר קטל מכרתי הדין הוא שישבע המוכר שקטל מחר והגדול ישאר ברשותו המוציא מחברו עליו הראיה זה אומר איני יודע וזה אומר זה יחלוקו גמרא אמה יחלוקו וך זה ברשו דמן קיימה ברשע אמרנו המחליף פרה בחמור בילדה ולא יודעים זה אומר ש עד שלום מחר תהיה ילדה וזה אומר שכן יחלוק למה יחלוקו וני זהש דמן קיימה איפה היא עומדת איפה נמצא הבלד באיזה בית באיזה אזור שמה לי ודך מוציאים מחברו עליו הראיה השני אומר אתה רוצה להוציא ממני אתה אומר ברשותך

הילדה הנה היא פה זה ברשותי אתה רוצה להוציא ממני המוציא מחברו עליו הראייה אמר רבי חיה ברבין אמר שמואל ועומדת באגה אין לא עומדת לא בבית הזה ולא בבית הזה הפרה ברשות היא לא היא לא ברשות שום אחד מהמהם אלא היא במקום מרעה זה הפקר שבחה מה קמטה אותו דבר גם השמחה עומדת בקרן זווית ששמחה לרשות הרבים ששם מוכרים את הבהמות ואת העבדים אז זה לא ברשות אחד מהם ולכן לא יודעים איפה ילדה ויחלקו בסדר מה ההבדל בין גדול קטן יכול להות שהקטן יותר זריז יותר

אפשר באופן זה רוצה את הגדול זה רוצא את הקטן לפעמים קטן הוא בן שנה מה תעשה איתו הגמר שואלת במה חזק כמה נעמי טולד בחזקת בעליו הראשונים למה לפני שנולד היה ברשות הבעלים אז נחזיק אותו עכשיו ברשות הבעלים חזקת מר קמה לי ודך נומה בחזק דמר קמה לי ודך ה מוציא מחברו עליו הראיה נמי בחזקת הבעלים הראשונים למה עוד לפני שנולד רגע אחד היה ברשות הבעלים אז כמה ש בדיוק לפני שנולד היה ברשות הבעלים נעמיד ברשות הבעלים דך המוציא מחברו עליו הראייה טצ את הגמרא המני

סחוסי דמר ממון המותה בספק חולקים בלא שבועה מי זה התנה של המשנה סחוס אפילו במקום שיש חזקת דמרה בכל זאת חולקים בלא שבועה לא צריך ככה דעת סוכ אפילו שיש חזקת דמרה לא הגמרא שואלת אם הורדי המ סומכוס בשמה ושמה בברי ובריא מאמר מתי אמר שבכוס ממון המותה בספק שזה טוען שמה זה הלוקח טוען שמה והמוכר אומר שמה זה טענת ש אז אני אומר חולקים אבל בברי ובריא כששניהם טוענים בריא לי זה היה ברשותי וזה אומר לא אני בריא לי זה היה אצלי מהמר סומכוס שחולקים

מהמשנה משמע שכל אחד טוען טענת בריא אמר רבר רבונה אין אמר סומכוס אפילו בברי בברי כן דעת צמחו אפילו זה אומר ברי זה אומר ברי זה ממון שמוטר ספק חולקים גם בריא ובריא רב אמר לעולם כי אמר סחוס שמה ושמה מתי אמר סח בספק ולקים זה רק ששניהם טוענים שמה שמה אבל ברי בריא לא אמר אלא הוא מודה לרבנן שבאמת המוציא מחברו עליו הרעיה ותן זה אומר ש עד שלא מכרתי וזה אומר מ שלקחתי לכן ותנ תשנה במשנה זה אומר ש עד שלא מכרתי וזה אומר

שמם שלקחתי לא זה אומר עד שלא מכרתי וזה אומר מ שלקחתי ילדה לא אלא זה אומר שמה אולי עד שלא מכרתי אז הוא לא מסופק וזה אומר שמה כלומר תגוס כמו כמו נגיד את ההלכה ששמחו אמר בשמה ושמה ונתקן את המשנה תקרוס במשנה לא בטוח אלא שמה הגמרה מנסה עכשיו להביא רעיה נראה תנן אמרנו במשנה היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטע זה אומר זה אומר איני יודע אמרנו במשנה וזה אומר איני יודע זה אומר לא יודע אם גדול היה או קטן היה המכירה וזה

אומר איני יודע יחלוקו בשנ מה לרבה שוא אומר בר ש מדובר בטענת שמה אז רק באופן זה חלוקו אז מובן השפע וגם יש להביא ממנה רעיה מד שפה בשמה ושמה רשמה בשמה ושמה אז זה יבוא יפה רשמה א לרב ברבונה דמר אן כלומר הוא אומר סומכוס אומר אן אמר סומכוס אפילו בברי ובריא ממון המוותר בספק חולקין אפילו בברי בריא והרי ש כפשוטה עוסקת בברי ובריא אז קשה אשתה בריא ובריא אמר יחלוקו שמ ושמם מבעייה אם ומחו שמה בברי ברי יחלוקו בשמה ושמה לא כל שכן שיחלקו

אמ לא אם משום ה לא עריה אם זה הקושיה אין וכיח כדעת רבה למה תנ הספה לגל יהיה רשע שלא תאמר רשע בשמה בשמה אבל בברי בברי לא תענ שפה שמה ושמה בכלה דרשה בברי ובריא ואפילו אכי החלוק הו לא אומר לך באמת אני אגיד לך שם זה לא קשה אל תחשוב בגלל זה להגיד לי שמוכרח לומר שמדבר בשמה בשמה רשע של המשנה לא הרשע מדבר בברי ובריא והשפע בשמה ושמה אם תגיד לי אז אם ככה כיוון שתן הספה אז למה צריך להגיד אם בברי ברי

כ שכן בשמה בשמה זה אומר זה לא קושייה תן השפה השפה נכתבה לגלות באיזה מקרה עוסקת הרשע לגלויה רשע שלא תאמר רשע בשמה ושמה הדין ה יחלוקו אבל בברי ובריא לא לא יהיה הדין המצי לא יהיה לא יהיה יחלוקו אלא יהיה הדין המוציא מחברו עליו הראיה לכן תנ שפה משמה ושמה שתדע מכלה דרשה מה שאמר יחלוקו בריא ובריא ואפילו חי אחלוק לכן הי צריך לשנות בספר בשמה בשמה תגיד לי כו שכן אם לא היה כותב את הספר לא לא הייתי יודע פירוש הרשע חייב להגיד לך

תנן אמרנו במשנה היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן זה אומר גדול קניתי וזה אומר קטן מכרתי ישבע המוכר שקטל מחר שקטל מחר משמה לרבה דמר כימר סמכו בשמה ושמה אבל בברי ברי לא שו שבע משמה לרבה שהוא אומר מה שאמר בספק חולקין זה דווקא בשמה ושמה אבל בברי ברי לא אמר לכן אני אומר לך מוכר י שבע שקטל מחר ויהיה נאמן אלא לרב ברבונה דאמר אן אמר סום אפילו בברי בברי אומר סום יחלוקו אמה ישבע מוכר יחלוק מב למה ישבע יחלוקו א צריך להיות

הדין שיחלוק הו למה הראייה מדברי המשנה עצמה שלא כמוב ברב הונה אז הנה ראייה לא כמו רבה ברב הונה אלא ודאי זה לא כמו רבונה אומר ללא מודוס שבועה דאורייתא כן שלא אומרים יחלוקו אם יש שבועה נכון ברי ובריא אבל מודה אם יש שבועה דאורייתא שמה לא אומים יחלוקו אלא ישבע כענן לממר לקמן כמו שהתבאר במקרה של משנתנו לקמן זה אומר גדול וזה אומר קטן חייב המוכר שבועה במוד מקצת שזה דאורייתא מודה מקצת הטענה ה שבע לכן מוד סמכו שלא אומרים חלוק אלא ישבע עוד אמרנו

זה אומר גדול וזה אומר קטן הי שבע המוכר שקטן מחר ככה אמרנו אמה הי שבע מה שטענו לא הודה לו ומה שודה לו לא תענו השבועה הזו זה שבועה מודה קצת למה לוקח טובע עבת גדול מכרתי לך שדבר מרובים זה הרבה כסף עולה עבט כזה גדול והמוכר אומר לא מודה שחייב לו אבל זה עבט קטן שדמו מועטין מד בקצ אז זה מודה במקצת חייב שבועה אז הגמרא שואלת המי שווע זה לא ב קצת בדיוק מה שטענו לא הודה מה שהודע לו לא טענו הלו הוא טענו

שטובע לאמר עבד גדול המוכר לא מודה בעבד הזה בכלל אני אומר לו זה העבד אדוני זה העבד מכרתי לך הוא בכלל לא מודה בזה המוכר לא מודה בזה הקונה אומר את זה אני קניתי את העבד הגדול הזה הוא אומר ללא הוא הולך מודה לו במשהו אחר ב ד אחר אז אז השאלה היא מה שהודה לו לא טענו מה שיודע לו המוכר לא טען אותו הלוקח למה המוכר מודה שחייב לו עבד קטן אבל הוא לוקח לא טובע בכלל את העבד הזה אז זה לא זה לא זה

לא מה שטבעו לא הודה לו מה שהודה לו לא תבעו ועוד אפילו אם תעמיד צום כמי שאומר שתענו חיתים וד בשעורים חייב שבועה במוד מקצת אז גם כן שב עבד גדול מוד בבד קטן ה חייב שבועה בכל מקום הלך הוא עבד הקטן מוכן הוא ביד המוכר לתן אותו ביד הלוק לקח עכשיו מי שסובר לא נשבעים ע טענת הלך אני אומר לך הנה זה שלך קח אותו ותלך ולא נשבעים ע טענת הלך לא נשבעים ועוד הן נשבעים עעל העבדים גם אם תרצה להעמיד ומחוץ כדעת מיש אב

שבועה גם בטענה כזאת של הלך בכל מקום הרי הדין הוא שלא נשבעים על העבדים יש דין לא נשבעים לא על קרקעות ולא על עבדים בעבד וקרקע אותו דין אז כלומר השאלה פה למה היא שרעה אמרה בטענות דמה אומר בכלל לא טוען אותו אני את העבד עצמו זה טוען דמי עבד גדול וזה טוען טענת דמי עבד קטן הלוקח טובע אותו דמי עבד גדול מסרתי בידך כדי שתקנה לי את העבד הגדול תקנה לי את העבד הגדול המוכר אומר לו לא נכון מסרת לי כסף אבל מה דמ עבד

קטן מסרת שאני אקנה בשבילך את העבד הקטן אותו דבר שדה גדולה שדה קטנה דמה שדה גדולה כסף דמה שדה קטנה אז הודעה בדמים זה כן הודעה ממין הטענה והדמים עכשיו הם לא בידו וזה לא הלך והם כמו מטלטלים וכן נשבעים עליהן לכן נשבע שמואל אמר אתה איתי מאיר שמואל אמר בטענו כסו עבד גדול כסו עבד קטן או או מראה שדה גדולה או מראה שדה קטנה שמואל לא רוצה להעמיד את המשנה בדמים למה המשנה אומרת עבד גדול עבד קטן לכן הוא יותר מעדיף בכסות שזה תפל עבד

שמואל אמר המשנה עוסקת בטענו הלוקח כסות אבת גדול לקחתי ממך אני קניתי ממך כסות עבד גדול איזה איזה איזה שמלה של עבד גדול יפה והמוכר אומר נכון היה שמלה יפה אבל זה היה של עבת קטן וכן אותו דבר טוען הקונה או מראה שדה גדלו קניתי ממך אמר אני מודה לך אבל זה היה עומרים של שדה קטנה עומרים זה מטלטלים ונשבעים עליהן להפוך את הדף כסות מה שואלת כסות מה שטענו לא הודע לו ומה שוד מה ששמואל מסביר כסות אבת קטן כסות אבד גדול זה לא מה

שטענו לא הודע לו זה כסות אחרת זה כסות אחרת זה כסות של אבת גדן זה כסות של אבת גדול לא ודע לו מה שטענו לא ודע לו מה שודה לו לא טענו למה הוא טבע אותו כסות גדולה והוא אומר לו כסות קטנה הוא צריך שבועיים כך הגמרא מתרצת כדי אמר רב פפה בדי אלפי החנמ בדי אלפי בבגד אחד שלם שהיה אפשר לחלק אותו לפה זה מין בגד שלם אבל הוא מחולק לשני בגדים הלוקח טוען החלק הגדול מחר תלי צריך אבית גדול והמוכר זה כמו סת אתה

מבין כמו סט כזה יש בזה גם של עבית גדול גם של עבת קטן אני לוקח טוען החלק הגדול מכרת לי צך רבת גדול המוכר מודה אבל הוא אומר לא את החלק הקטן צך עבד הקטן מכרתי לך ככה אומר רשי דלפ בגד שלם היה ועדיין מחובר זה אומר כסות גדולה מחתך וזה אומר כסות קטנה אז הגמרא שואלת אכן נמה בדח נמה בד אלפה מה שפרש את שמואל באבן עדיין ה מחוברים שני חלקים הטענה והודעה זה על הטקס אז לכן זה מה שטענו הודה לו מה שלא מה

שהודה לו טענו זה אותו הטענה זה ממין הדבר זה אותו דבר גמרה מקשה חש אה לא הגמרה דוחה קש רבי ישעיה מדי כיסו קטנה אבת קטנה אתה אומר לי כיסו עבד אדוני כתוב עבד כתוב כסו של עבד איך אתה יכול להאמין בכסות של עבד לכן אלא אמר ישעיה כגון שאתה שטענו עבד בחסותו בשדה עומריה עבד אני אומר לו הקונה אומר אדוני אני קניתי עבד גדול עם הבגדים שלו איזה כסות היייתה לו ושדה עם העומרים שלה שדה גדולה והמוכר אומר תשמע אתה עבד קטן בכסות בשדה קטנה

בעומרי מכרתי לך זה המוכר אומר אפילו שאבת והשדה הם לא בנשואה אבל מכל מקום כמה שחייב שבועה על הקסו העומרים מודה במקצת על העומרים או על הכסות אז נשבע גם על העבד וגם על השדה זה גלגול שבועה נקרא אז לכן נשבע על זה כיוון שזה הוא אומר לו הוא טובע אותו גם את העבד וגם את הכסות העבד עם הכסות שלו אז כוון שיש פה גם עבד וגם כסו מתוך שהוא נשבע זה מטלטלין הכסות נשבע ע בעל הבית המוכר נשבע ואומר אני מכרתי לך כיסו של עבט

קטן את העבד הקטן המכסות שלו אז כיוון שהוא נשבע על הבגדים של העבד הקטן נשבע גם על על עבד עצמו וקטי הרי כסות מה שטענו לא הודע לו מה שהודע לו לא טענו אם זה כסות של אבן כסות גדולה הוא טען אותה כסות גדולה והוא מודלה כסות קטנה הרי זה לא ממן הטענה אמר פפה בדי אלפי זה בגד שלם יש שני חלקים שדנים עליו מחוברים וזה הודעה מקצת הטענה זה לא חייב שהעבד לובש אותם עכשיו שני החלקים של אותו בגד א לובש כן העבד הגדול לבש

את הבגד הגדול והבד הקטן לבש את הקטן ש חלקים למה זה האדון קנ להם סת לחתונה שהם ירו יפה אז הוא נשבע כך אם כך כן כ שיעלה לרב ששת כשיעלה לרב ששת זוקין אתל שמנ תננה זוקק לנכסים שאין להם אחריות את את הנכסים שיש להם החוי שבע עליהם מה מה רב בפה בא להשמיע לנו ש שזוכין אתה אומר לי שהגב שנשבע על הבגד נשבע על ה העבד מה אתה רוצה להגיד לי שזוכין כן שהוא נשבע על זה מגלגלין עליו שבועה גם על העבד ועל השדה

אגב שחרי שבועה מודה במקצת על מטלטלין אז מגלגלין גם שועה על העבד זה למדנו את הדין הזה כבר במשנה בקידושין זוקק נכסים שאין להם אחיות זה מטלטלים שנשבעים עליהם את הנכסים שיש להם אחריות קרקעות שעליהם לא נשבעים לשבע עליהם גם על הקרקעות על ידי גלגול שבועה הגל שהתחייב שבועה על המטלטלין אז אומרים לו תשבע תכוון בשבועה שלך גם על הקרקעות אז מה זה אתה בא להשמיע לי אגב שהוא נשמע על הכסות נשבע על העבד כבר למדתי זה בקידושין אלא אמר רב ששת המני רבי מהירי מהר

עבד כ מטלטלי דמ א לעולם המשנה מדברת שטובע אותו הלוקח טובע עבד גדול או שדה גדולה והמוכר אומר לא היה עבד קטן אם תגיד לי הרי לא נשבעים לבדים אמני רבי מהירי דמר עבדה כ מטלטלי דמה עבד זה לא קרקע אבד זה מטלטל מטלטלין נשבעים עליו שבועת וד מ קצת כמו מטלטלין וקטי מה שטענו לא הודע לו מה שהודע לו לא טענו הוא טענו בעבד הזה הודע לו בעבד אחר בכלל עבד קטן סבר לי כרבן גמליאל נתנן טענו חיתים וודה שעורים פטור זה אתה פטור למה

זה לא ממין הטענה אבל סבר לה כמו רבן גמליאל רבן ן מחייב לא מצריך שיהיה ההודעה ממין הטענה הקטי אלך הוא עדיין לאצ באלך הוא לא צריך לשבע אומר תיקח את זה ותלך א לא נשבעים אמר הב עבדה דקע לידי בב ש בשדה שחפר בבורות שחינו מעלות העבד שאמור פה במשנה ש מודה המוכר שמכר לו זה עבת שקטע המוכר ת ידו בשדה שחפר בה מוכר בורות שחינו בערות השדה הקטנה הזאת אז כון שמודה שמכר לו עבד בשדה שלמים חייב להעמיד לו עבד בשדה שלמים אז אין

כאן הלח כ העיקר אני רוצה להגיד כן להגיד הנה הלח ותלך וזה לא השועה לא לא זה לא הלך למה זה לא הלך אדוני אני אמרתי לך אתה מכרת לי עבד שלם עם ידיים עם רגליים זה עבד עם יד אחת אז זה לא הלך והרבי מאיר הבחה שם עןלה אתה אמר לי שזה ת רבי מאיר מה אמר רבי מאיר עבד מטלטלי דמה אתה אמרת לי והרבי מאיר עבק שנעלה שעבת זה לא כמו מטלטלין אלא כמו קרקע בוא אני אראה לך תנן גזל בהמה וזינה אמנו במשנה

אדם גזל בהמה ובינתיים זקינה הבהמה ניתה זקנה קודם היייתה כמו אריה עכשיו ניתה זקנה עבדים וזכינו עכשיו שמים פחות משעת הגזלה כשעת הצלה צריך להביא לו דמה בהמה או עבד צעיר רבי מאיר אומר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך מחזירים זקנים למה קרקע לא נגזלת אז למה היא לא נקנית לגזלן להות ברשותו לצלם על הפחתה של הדמים שלה למה כל מקום שהי ברשות הבעלים ועבדים הוכשו לקרקעות ואף אם הם לא נקנים לגזלן לשלם דמו אז הם לא נקנים לגזלן ישלם דמה לכן גם הם גם אם

זכין ביד הגזלן ברשות הבעלים זה הזכיין מחזיר את העבד כמו שהוא אתה רואה שדעת רבי מאיר העבד אין לו דין שמטלטל אלא הוא כמו קרקעות ככ אתה מראה לי אומר ה לא קשה כ מחליף רבה רבי מאיר אומר מש כשת הגזלה שעבת כמו מטלטלים וחכמים אומרים אומר לו בעבדים הרי ש פניך עבד כמו קרקעות אז תהפוך לא רבי מאיר משמ מנו שבד קרקעות אלא ממ דסבר הגמ מקשה אלא ממ דסבר רבי מאיר מקשין קרקע לעבד מה עבד נשבעין אף קרקע נשבעין מי אמר לך שסובר רבי

מאיר שמקישים קרקה לעבן ולומדים בהיקש קרקה מעבד מה עבד נשבעים עליו גם קרקה נשבעים עליה דין מה העבד הו ד נשמעין אבל הקרקע לא דווקא רבי מאיר אומר דווקא עבד נשבעין עליו על כרקע לא נשבעין אז עדיין קשה מהמשנה שהיא אומרת נשבעין על השדות אומר לו שדעתך הל קרקעות כן נשבעין לדעת רבי מאיר לא כדעת שעל כך כוות לא נשבעים לתנ מחלי פחמ וילדה אדם שהכניס כמו אמרנו בבריתה החלי פרה בחמור וילדה הפרה לכן המוכר שחטו וילדה זה אומר בשותי ילדה וזה שותק זכה זה שאמר

ברשותי לדה זכה זה אומר אין יודע וזה אומר איני יודע חלוקו זה אומר ברשותי וזה אומר ברשותי שבע המוכר שברשותו ילדה וישאר אצלו פי שכל הנשבעים שבתורה ששבעים ולא משלמים אז מי שטובע אותו הוא נשבע ונפטר ולא ה טובע נשבע ונותן אז לכן גם כאן ישבע המוכר וישאר הבלד אצלו ולא ישבע הלוקח ויטול זה דברי רבי מאיר חכמים אומרים הין נשבעים לא על העבדים ולא על הקרקעות ל מכל דרבי מאיר סבר נשבעים גם על הקרקעות אז לכן הוא צרך רבנן אומר ש נשבעין על הקרקעות אומר

לא ממה הי למ כשם כאמרו לה כשם כאמרו לה ככי ודילן בקרקעות כמו שאתה מודה לנו בקרקעות שלא נשבעין עליהן מודה לנו בעבדים שלא נשבעים למה עבדים מוק שלו קרקעות אז ודה לנו גם על הבנים ש נשבעים עליהם אז הנה מבואר לפי זה שרבי מאיר סובר שלא נשבעים על קרקעות תדע רעיה לזה שרבי מאיר סובר שלא נשבעים על קרקעות תנן רבי מאיר אומר דברים שהם כקרקע ואינן כקרקע הם מחוברים לקרקע אבל אין דינ כקרקע ואיין חכמים מודים לו כיצד מה היה 10 גפנים טעונות מסרתי לך

הטובע טוען אומר לו אני מסרתי לך 10 גפנים טעונות בענבים איזה ענבים מסרתי לך והלה הנתבע אומר אינן אלא חמש מה שמסרת לי זה חמש זה לא 10 רבי מאיר מחייב שבועה החכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע לכן הם נשבעים עליהם יפה מה רבי יוס בחנינה ענבים העומדות יבצר קבו דמס כצורות דמן רבי מר סובר עומדות יבצר כאילו נבצרו אני לא צריך ות הקרקע אז אז רבי מר סובר שדינה כ מטלטלין כי הם עומדים כל רגע להיווצר אומר סבר כצורות דמיין והרי הם כקרקע

לכן לא נשבעים עליהן אז אתה רואה שרבי מאיר סובר שקרקע עצמם אין נשבעים עליהם אז חזר קושיה איך אתה אומר בחזרה חזר קושיה שנשבע שבועת מודה מקצת ע שדה במשנה שלנו אלא לעולם כד רבי יהושעה שהוא דיבר שהמשנה שלנו עוסקת שהמוכר טובע עבד גדול בכסוף שבועע כסות ועומר ומגלגלים שבועה גם העבד והשדה כ שהלך זוקין אתל שמעינן מה א כבר למדנו זוקין בקידושין צריך להשמיענו פסק דעת חמינה כסות אבת כעבד דמה הוא בטל אליו לכן נחשב עם שניהם כדבר אחד כשם שלא נשבעים על העבד נשבעים

על כסותו אותו דבר ומר שדה כשד הייתי אומר לא נשבעים עליהם כמה שבענן לא כסות עבד יש ל דין מטלטלין זה לא כמו העבד עצמו עומרי השדה יש לה דין מטלטלין וכאילו נקצר עוד אמרנו זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו המני התנה של הבריתה סו כוסי דמר ממון המוותר בספק חולקין אם השפה זה אומר ברשותי ילדה זה אומר ברשותי ילדה היא שבה מוכר שברשותו ילדה זוכה בבלד רבנד אמר אן אפילו ברי בריא שוכח פדי רב חוק מודוס אך הק שבועה דאורייתא קטעה לידה

כדרב יפה אומר מוד סומכוס במקרה זה שחיה מכר שבוע מוד מקצת למה הדין ה ישבע ויפטר לא אומרים יחלוקו בר קטע המוכר ליד של השבחה עכשיו אין הלך כדרב כמו שדירת למעלה במשנה זה אתה רוצה ליום ראשון זה יהיה שיעור ארוך את המשנה המוכר זה תו לעצים עוד טיפה המוכר זה תו לעצים ועשו פחות מרביעית לשאה הרי אלו של בעל הזתים עשו רביעית נשאה זה אומר זת גדלו וזה אומר רצי גדלה יחלוקו אדם שמכר את העצים של הזיתים שלו מחוברים לקרקע רק את העצים מוכר קרקה

שלו מחר עצי זיתים לעצים עלמנת שהוא יקוץ אותם וישתמש בהן לשרפה ישאר אותם הלוקח בקרקע של המוכר אומר לו בא אחד בעל העצים אומר אלה כבר העצים זקנים לא נותנים פילות אני מוכר את העצים האלה של ה של הזתים להסקה באמת זה עובד יפה יפה הכי טוב בשביל התנור זה עצים של זתים זה דולק יפה עושה טוב אז הוא מוכר את העצים של זיתים לעצים שחוץ אותם הקונה ויעשה מהמהם עצים לתנל ועשו פחות ועשו פחות מרביעית סאה גדלו זיתים רעים אין ב אין להוציא אפילו רביעית

שמן הרי אלו של בעל הזיתים העצים של בעל הזתים כלומר של הקונה לא של בעל הבית אבל אסור רביעית לש עשו רביעית צאה הוציאו עצים זתים יותר זה אומר זת גדלו וזה אומר ארצי גדלה יחלוקו זה אומר זה עצים שלי זה אומר זה ארץ שלי יחלוקו שטף נהר זהת ונתנם לתוך שדה חברו בא זה נהר עוד דין זה דין אחר אדם יש לו זה חלקה גדולה של עצי זתים בא נהר שטף לו ושם את כל כמו שהוא ושם אותם שדה של חברו אבל לא סתם הם

נשתלו שמה מה את צים כן עם האדמה עקר אותם בא איזה רוח עקרה אותם סביבה אותם החזירה אותם באדמה אבל במקום אחר אצל החבר זה אומר זה תגדלו זה רק אצל הקורדים קורה זה אומר בעל העצים אומר זאי גדלו וזה אומר ארצי גדל אה יחלוקו גם פה עכשיו זה קרקע שלו זה אומר זה העצים שלי יחלוקו ראית במרוקו היה פעם דבר כזה מאיר שהעצים עפו וגם נשתלו ב מקום אחר זה עפו טוב עפו אבל הקרה אותם הרוח אבל גם היא שתלה אותם זה רוח טובה כנראה

הביא רוח מיוחדת מהשדה שלו גמרא איך ידמה אתה אומר לי אם עשו פחות מרביעית סעה הרי הם שלה לוקח אם עשו יותר יחלקו איך דמה א דמר לקוץ לאלתר אפילו פחות מרביעית נמה לקלקל זה לא שלך אני אמרתי לך מיד תיקח את זה אתה לא לקחת השארת מה שגדל שלי יד אמר לכל אמה דבעית תרצה קוץ אפילו רביעית נמה לבעל זתים למה זה לא שלו אמר לו זה שלך חלס מה זה צריכה דמר לה סתמה לא אמר לו מתי שאתה רוצה לכן פרחון מרביעית לא כף

דינש אז אומרים זה של בעל הזתים תן לו את זה אבל רביעית כ דין שלא מוח לה לוקח רוצה את זה צ לשים את זה בחמין את זתים נכון אתם שמים את זה בחמין זתים לא חס מרוק לא לא מרוק מרוקאים מה פתאום זתים לאשם זים מוח לא יש להם זתים שהם מבשלים זה את הדגים זיתים בטח זה לא בח יש להם בצי דגים מיוחדים א הגמרא מביאה את את ה את המקרה הזה כי באמת זה יכול לקרות בטח מה זה חכר זה כתוב אותו בג

להוציא את העצים להחזיר אותם לאדמה לשפם לא ראית איך המים ראית פ המים דים מים זה כוח אמ אתה מכיר רשות החולה שמה זה האדמה זה כמו אבק ן זה עלה לבד וירד לבד לא הוא היה חופר נהרון בקרקע שעשו תעלות זה בדיוק מת הגמרה מביאה את המעשה הזה כי זה מצוי שיהיה דבר כזה אמר רבי שמעון בן פזי ברביעית שאמרו חוץ מן ההוצאה כלומר דמה הרביעית חוץ מההוצאה שלהוציא משיכתם ועל צרתם חוץ אמר בסדר הגענו לראש העמוד מה שלא יהיה זה צריך עבודה גדולה ביום

ראשון שהוא ראשון של שלוש שעה לכל הפחות כן בסדר עכשיו הוא הביע לי פה מכתב אותם שרבי שלמה ביום עבר ניתוח בפיקה של הרגל ועשו לו הכל והתחילו ללכת איתו עוד פעם נפל התפרקה הפיקה נה לו שבר את צריך הרבה תפילה יש לך אז בסדר אנחנו הולכים להלכה כן לא כתב לי שלמה בן מה אח אמרנו שלמה תם בן נרה אולי עוד פעם זה כתוב שלמו ם שיחייה אה כן שלמה בן שלום וסעידה סעדה שלמה בן שלום זה כמעט אותו שם בן סעידה כן אה אתה

תימניים הלאה נהגו שאן מברכים על הסוקה אלא בשעת אחידה וכי נהוג אז מברכים עוד אתזה שמה קיבלתם תן לנו שמה תן לנו יופי ציון לא קב מי הם הפטורים מישיבת בסוכה אני יודע שלא קיבלת תכף שלא תרגיש אני אתן לך נשים אזה ציון י סדר הילדים כיבדת קרה כלו ניקח עוד אחד אל תדאג נשים ועבדים וקטנים טרוים מן הסוכה שומע אישה פטורה טומטום מטר גנוז חייבים מספק כ מי שצב חצו בין חורן חייב ב קטן שאינו צריך לאמו שהוא כבן חמש כבן שש חיה בסוכה מדבר

סופרים כדי לחנכו במצוות הנה שלוש הגענו ג שבועות זה מחלוקת מתי מתחילים וד דיני שבועות עם 30 יום קודם כמו כל חג או מספיק כמה ימים לפני בכל זאת בימים האלה צריך ללמוד הלכות שבועות ו שאדם ידע את כל ההלכות ויקיים אותם בואנה מה זה פה תגיד לי הרב שמירת העומר זה כו שקנה יש בחנות שרת העומר זה כלול בשבוע עוד תמיד נגו להגיד כפרת פשע במה יש מחלוקת אם אומרים כפרת פשע עכשיו או רק עד תגיד אני אמרתי היום אמרתי נכון זה מחלוקת אני אמרתי

פרת פשע אתה זה רעיה גדולה בבית הכנסת הוא מח א עוד פעם אתה מדבר למדתי חבר של צריך האדם שלא לישון בדי שבועות כלל להיות כללי עורים ועוסקים בתורה בדע ככל בחופשי ללא שש בדע ככל מי שלא ישן לא יישן בלילה הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה מובטח לו ששים שנתו ולא ירע לו נזק אה כן אבל פילו רגע אחד אבל ללמוד גם לא שם ש חולם ישב לומד אבל לא הספיק את כל התיקון חשוב כל הלילה כן כתוב בזוהר מל 70 ברכות ג

צל אין דבר אני רוצה לללמוד ור מדש לאן אני צריך לרוץ אין עצ מקורים אז מי שלומד כל לילה אם הוא ער בדרך כלל באחד מלות השנה ניצל מכרת אחד אבל הלילה הזאת ניצל מ-36 קריט כמניין זה כמו שנה שהוא לא ישן זה הרוש של כל הלילות של כלל השנה ומתקנים בו את הכתר בכתר אותיות כרת גידו נשים כלים ד פעם ראשונה שומע למה טוב הלכות הרמבם של משה אם אתה לא רוצה להיות פה בליל שבועות לא חשוב אבל תבוא תיקח איתך את כל מה שיש

את כל האוכל את הכל בסדר את הגלידות ואת הכל איזה ות יש כי פה בבוקר מביאים זה של ה קדה חד של הקד אתה יודע לעשות את זה נראה טובו וד הרב אין בעיה מה שהרב רוצה אני יכול לעשות נכון בעצם הוא הטבח של הדסה אני יוצא לפנסיה עוד ארב חודשים פרק שמיני איך ו הלוקח באמה זבחי שלמים אני דף רטב פרק שמיני הלוקח בהמה זבחי שמים והיה לבשר תאווה ממי שאיין לו תגר ואין לו מדקדק יצא עור לחולין אפילו היה דמי העור מרובין על דמי

הבשר ולוקח מן התגר לא יצא העור לחולין כן אני לוקח כדי יין סתומות מקום שדרכן אחר סתומות ממי שאיין וות גרצר קנקן לחולים לפי כך צריך המוכר לפתוח רשי הקדים כדי שלא יצא הכלכל לחונן ואם רצה להחמיר על עצמו ולמכור במידה יצא קלקל לחולין ג' לקחן פתוחות וסתומות במקום שרקנים אחר פתוחות או שלקח מן תגר מש מדגדג בבחירתו לא צח קלקל חולין לקח ז סד תאנים וענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין לקח אגוזים ושכנים כצ בהן יצא כליפ נכון לקח ותה לתמרים יצר ותה

להן נכון קופה של תמרים עם דרוס יצאו הקופות לחולין אם אינן דרוסות לא יצאו הקופות לחולין ח ה מי שהיה לו יין של מעשר שני י קלק לאותו מעשר פס פן קנה מעשר את הקנקנים כנס תוכן סתם אם קרה שם ועשהו מעשר ע שלא סתם אתם לא קנה מעשר ם שסתם קר שם ועשהו מעשר קנה מעשר את הקלק קפיד לתוך הקלק רביעית חולין או שכנס לתוכן שמן אומץ וציר דבש של מעשר שני סתם בין שסתם בין שלא סתם לא קנה מעשר את הקנקנים צביי שלקחו בכסף

מעשר באמת קבר עולו לקחו חי ושחטו ונטמע הרי זה יפדה כשאר פירות מעשר שנטמעו מניע דינר של מעשר שני יות אוכל כנגדו עד שיצא לחולין והרי הדינר יוצא ב20 מעות אכל עליו ב1 מעים זלו המעות לאחר זמן חזר דינ יוצא ב-40 מנה צריך לאכול עליו ב-20 מעה אחר כך יצא לחולין ו המאות הרי הדינה יוצא ב10 מעין וכן עלי בחמש מען ואחר כך יצא לחולין ז הלוקח פירות בסלע של כסף מעשר שני משך הפירות בתן הסלע עד שהוכרו הפירות ועמדו בשתיים הר זה מפריש עליהן דע

בלבד שנאמר ונתן הכסף וקם לו בדל את הכסף קונה ושכר ל מעשה ח משך פירות בשתי סלעים ולא הספיק ליתן לה מעות צוז הפילות ועמדו בסלע אין מפריש עליהם ממעות מעשר שני אלא סלע אחת מוסיף עליהן סלע שנייה מן החולין ונותן למוכר אם היה מוכר עם הארץ ארי זה מותר לתן לו סלה שנייה ממעות מעשר שני של דמי נתן נושה לשן מעשר לא הספיק למשור את הפרות עד שעמדו בשתיים שפדה פדה והדין ביניהם ת נתן לו שנסים שלמעשה לא הספיק למשוך הפלות עד שחזרו להיות בסלע

מה שפדה בד מידת הדין בניהן שמעשר שני בדתו היא משיכתו י מי שהיו לו פירות חולים בירושלים ו מעות מעשר שני חוץ רושלים אומר הרי ה הם מכו הפות האלו כל הפרות שם בטהרה יצו המעות לחולין היו לו מעות מער ש בירושליים ויש לו פירות חוץ ירושליים אומר ה מעות ה הפירות הם צ מעות חולים עלו הפירות ויכלו בירושלים ש צריך להיות המעות והפירות במקום אחד בשעת החידון יב מי שהיו לו מעות מעס בירושלים צריך להם יש לחברו פירות חורן שרוצה לוכן אומר לחברו ות האלו

מחון ן פירותיך נמצא אותן הפירות לכוחות בכסף מעשר יאכל אותן חו בטהרה לא הפסיד כדו בצוות חונין יג דברים אמורים בשעה היה חברו עלפי חבר ש ים פירות של מעשר שני שלוד אלא לחבר אפילו אם היו המעות של דמה אומר כן אף לעם הארץ מרח מער שני שארל מעותיו ואן חושש ן שמש מער שני הן ד מני הדי שמעשה להיות אוכל כנגדו וההולך כיון שאכל עליו עד שלא נשאר ממנו אלא פחות מפותה נצא לחולים דברים אמורים שדמ די לא יצא לחון ע שישאר ממנו פחות משוה

פרוטה לאחר שמוסיפים את החומש כגון שישאר ממנו פחות מארבע חומשי פרוטה טו תמנו דורים שהיו אוכלים או שותים אחד בירושלים צות טורים להיות אוכלים מעשר שני של ההן של ההן מניחים סלע של מעשר שני ואומרים כל שת נוכ שטין סלע זו מחוללת עליו צס חון שהרי אחו ושטו בשופ רה בלבד שומים מאחל שלא ית מ בסדר זוהר רוצה עוד פרק מ ש יש לי שמה שמתי את זה על הסטנדר הוא הוא על הסטנדר שלי תביא לו את זה על הסטנדר הקטן שכחתי להביא אתזה איתי זוהר

דף דף ג סליחה ר מ ת אבל י מה עתיק יומין גד שןצ מר פכ עדכ שברך לאבותינו הקדושים ם צ ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד של ויברך וישמור ונצור כל הקל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הנבי בדרך הפלפון דברך זכו זכו לחודש טוב שבת שמחה ישועה גדולה זכו לשנים רבות נעימות טובות בריאות ושמחות עם ישועות ח