הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קיז הרב בניהו שמואלי שליט"א יח סיון תשפד

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש יח בסיוון תש פד הנה כבר מחר כמעט מסיימים את מסכת מציעה בעזרת האל ובשעתו היום אנחנו נלמד דף קיז מחר כיח כיט זה עמוד קטנה אז בעזרת השם ככה נזכה הלא והלא לשבת וללמוד את הדף היומי שסידר לנו אני רוצ רק רוצה להגיד לכם הרב של הדף היומי אתם יודעים הרב רבים כן רבי מאיר שפירה מלובלין שמייסד ישיבת חכמי לובלין אתם יודעים שהוא מינה כראש ישיבה את הגאון בעל ארץ צבי ר והוא לדאבון ל הרב רבי

מאיר שפירה בסי פריחתו נפטר והותיר אלפי תלמידים בהלם נורא הצער היה גדול שלא היו יכולים להתאושש ממנו זמן קצר אחרי הפטירה שלו הוא בא בחלום לראש הישיבה רב ארץ הצבי הוא רואה אותו הוא מספר לו אומר לו רבי מאיר שפירא בוודאי יקבלו אותך בשמי שמיים בכבוד עצום ידעו להעריך את מפעלי העולמיים עבור העם היהודי אומר רבי מאיר שפירה אומר לו תשמע הוא אמר לרבי מאיר שפירה בטח קיבלו אותך כבוד מלכים בשמיים איזה זכות אתה עשית שכולם יהיו שותפים בתורה אבל דע לך אומר רבי מאר שפירא

אני רוצה להגיד לך במינים סבורות תדע לך את המשנה באבות רבי לוי טס יבנה אומר מאוד מאוד אבה שפר רוח תדע לך אומר לו שבשמיים מחשיבים לא רק את המעשים והמפעלים של האדם אלא יותר מחשיבים את הענווה מודדים בפלס מיוחד את הצניעות את הענווה את תראה איך הוא אומר לו רבי מאר שפירה לא ראית רב קיב גר כמה היה גאון גדול שרצו לקחת אותו רב לוינה אז באו שלוחים להגיד לו שיבוא אומר חלילה לי אומר הגאון רבי עקיבא מה אני אשב על כיסה רבנות של וינה

אעיר של מלאה חכמים וצדיקים הלוואי אם היו מקבלים אותי להיות שמש של בית הכנסת וינה גם זה בשבילי לכבוד ככה מי זה הגאון רבי עקיבא היגר אתה יודע מה זה הלו עכשיו קראנו עכשיו בפרשת בעלותך יש בה 136 פסוקים זה ממש גמטריה עניו והמספר התיבות של הפרשה זה אל תתם עכשיו שקראנו פרשת בעלותך מספר התיבות זה 1ל 840 כמספר גל עיני וביט נפלאות מ ך אז אמרתי לכם מספר הפסוקים זה עניו 136 כמספר עניו וה התיבות זה גמטה גל עיני והבית נפלאות מתורתך בזכות הענווה אדם

זוכה להבין נפלאות תמים דעים איזה מתיקות של התורה ועל ידי זה זוכה לאהבת ישראל אמיתית אהבת ישראל אמיתית זה אותו חשבון זה פלא פלאות זה מי שזוכה לענוה לכן כתוב ויש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה מה זה למה לא כתוב עניו מאוד מאוד עניו מאוד אלא אומר אם תיקח את הענווה של כל העולם מכל פני האדמה מכל אדם אשר פני האדמה תבץ את כל הע ככ היה אומר רב רובן זליגר זליג רובן בנגיס אומר אם קבץ את כל הענווה של כל בני

האדם כל ישבי העולם עדיין לא תגיע לשיעור עד בטנות של משה רבנו ראית מה זה איזה ענווה איזה איזה דבר זה צריך הענווה זה דבר אחד הדברים הגדולים אז זה שאמרתי לכם בקשר עכשיו בעזרת השם בעזרת השם מסיימים מסכת בבה מציעה למה אני אומר את זה בשביל שכולם יצטרפו לבבה בטרה פחות ש כמה שעם ישראל עומד יותר יש יכות יותר גדולה בעולם מגן על כל העולם כולו זה זכות מגן על ארץ ישראל אתם יודעים עכשיו של חרכה אנשים יטור את ארץ כנען אשר אני נותן לבני

ישראל ה ארץ ישראל מעלתה אדירה אתם יודעים יש לה נשמה איך כתוב נותן נשמה לעם עליה ורוח לא הולכים בה היא כנגד השכינה הקדושה ארץ ישראל זה כנגד השכינה ממנה הושתת העולם מארץ ישראל כל העולם כולו המעלה של ארץ ישראל היא אי אפשר להדבר עליה בכלל לגמור לדבר עליה היא סגולה מיוחדת חביבה מכל העולם היא נבראה הראשונה כמו שאמרנו וממנה הושתת העולם עד לא עשה ארץ חוצות הם ראש אפרות תבל ארץ זה שאר הארצות חוצות זה מדבריות תבל זה ארץ ישראל המקום המיוחד שנקרא תבל זה

ארץ ישראל למה היא מתובלת מכל הארצות כל הארצות כמה הם יפות יש להם בתים יפים גינות פרדסים מעיינות אבל ארץ ישראל לא חסרה כלום ארץ אשר לא תחסר בה כלום לא חסר בה שום דבר ארץ ישראל הכי מיוחד בפרט ירושלים אוהו יש לה תבנין מיוחד מה התבלין של ארץ ישראל זה התורה בפרט ירושלים למה כתוב כי מציון תצא תורה גם פה זה שער השמיים להתקבל כל התפילות השפע גם היא מסוגלת להראת שמיים מסוגלת לקדושה לטהרה לנבואה לרוח הקודש לא אמרו רבותינו עכשיו נלמד את זה במסכת

בב בתרא הגמרא אומרת בב בתרא עכשיו שיבוא דף קנח הגמרא אומרת אבירה דארץ ישראל מחקים אבותינו חשקו בה למה הם ידעו את מעלתה עם ישראל במדבר לא ידעו מה זה היה להם את משה רבנו לימד אותם תורה זה היה הזכות שלהם הגדולה פלא פלאות לכן זה ה ה העלה הגדולה של אר יראל צריך לזכות לה שאדם יזכה לאור של איך זוכה לזה כמו שדיברנו על ידי הענווה ענווה זה דבר משהו שאדם מעביר על מידותיו כן כן אמרתי לך תשאל את הרב אבל תחדש אני חושב תשאל

את כן תשל את הרופא בסדר ‏pa shut ut em כן אז זהו אז זה המעלה הגדולה שאדם זוכה בענווה ארץ ישראל גם אדם אחזקל ארץ ישראל על ידי ענווה זוכה לזה אבל כתוב ורתם את העם היושב עליה מה זה העם העם זה המעביר על מידותיו המאויר על מידותיו הוא זוכה לשבת עליה ואיך זוכים אומר ותם את הארץ השם אינים רזה לזכות לארץ צריך שני דברים גם שמנה גם רזה שמנה נכון שמנה אותיות משנה שזה השכינה רזה זה אותיות זוהר שני דברים זוכים לקחת מפירותיה הרוחניים של

ארץ ישראל שאדם רוצה שמנה פרי רוחני זה משנה רוחני זה זוהר וצריך רק על ידי על ידי זה זוכים ל רק על ידי זה זוכים הז זה שאומר לא סתם אתם יודעים רבותינו אמרו אמר הקדוש ברוך הוא אני חשבתי לטובה הם חשבו לרעה למה הם היו אם היו הגיעו לארץ ישראל כל אךד מטו מת חשיבה דדו כי אךד נרדו ולא נשאלו הבתר מה עשה הקדוש ברוך הוא אומר אני חשבתי להם אני היו שמה אנשים חשובים וזה בארץ ישראל היקרים שלהם איפה שהיו מגיעים הילדים שלי המרגלים

אני לקחתי אחד מהם החשובים מת ועכשיו צריך להוציא אותו ללוויה הם היו עסוקים במת הזה נתתי להם להתעסק אני עשיתי להם לטובה הם אומרים ארץ אוכלת יושביה איפה שהיינו הולכים מתים אבל לא יודעים אני רציתי שלא יתעסקו בזה לא יתעסקו במרגלים והם אומרים איך צריך את יושבה אתה מבין זה הכל אדם לא יודע אדם חושב לרעה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה כל דבר שיש זה רק מה שקורה בימינו מה שמתרחש כן זה הכל לטובה אנחנו לא מבינים איך כתב שמה אי אפשר לדעת איך הקדוש ברוך

הוא מנהל את עולמו ממש ככה אתה יודע היה יהודי אחד נכנס אצל הפני מנחים היה בוכה על הרוע המזל שלו שלא הולך לו כל נכשל על כל צעד ושעל הוא נכשל הצרות טפות אותו אומר כאילו שמו לו מים מקלות בגלגלים לא הולך אמר לו אתה יודע מכונית נוסעת יותר מהר מטנק נכון אומר כן אבל תדע לך הטנק יכול לעלות בהרים דווקא ודווקא הוא יש לו מקלות בגלגלים מי שיכול ללכת במקומות הכי הכי חזקים הכי שאין בעיות זה הטנק יש מקלות בגלגלים אבל הוא הולך יש לו

כוח זה אמת אתה יודע שאדם לא יכול לדעת כל מה שעושים לשמיים זה רק טוב גמור אפילו הצער הדוק זה לא רע זה כמו רופא חותך את הבשר אבל למה הוא חותך בשביל לרפות זה את הרחמנות תגיד לו גם הקדוש ברוך הוא עושה את הכל לטובה הכל לרחמנות ה אנחנו רק לא רואים אתה מבין כ ש צריך איך אמרו רבותינו שאדם צריך תמיד ישועות ס אפילו זה מתרה אלוקים אבל תדע לך יש בזה ישועות זה אמת אפילו אדם רואה מידת הדין יש בעכשיו מסופר היה בשואה

שהתחילה השואה יש ספר בך בטחנו זה אומר אני אגיד לך דבר פלא פלאות אומר בכ שעלתה המפלגה הנאצית בתחילתה הרוב תושבי היהודים של אירופה לא היו מיחסים לזה משמעות אבל היו שחששו מאוד היה יהודי אחד בעל עמיד בעל אוצרות נכסים הכל אמר זה נראה לו לא טוב העסק הזה המפלגה הנאצית מכר את כל רכושו ובשביל לעלות להולנד לפני שיצא הלך לבנק הגרמני להמיר את הכסף לרובל רוסי שזה היה מטבע חזק הוא בן רוסי להעביר אותו ל להולנד בוקר אחד קורה בעיתון חשכו עיניו הכותבת זעקות ברוסיה

רוסיה מבטלת את המטבע הישן מדפקה מטבע חדש היא נותנת הורקה בת כמה ימים להחליף את המטבעות אבל מה יש סכום מוגבל אי אפשר הכל בקיצור במילים אחרות הם הפסידו את כל כספם ברגע אז הם אמרו אין לנו מה לעלות להולנד אין כסף אין כלום נעלה לארץ ישראל מה שיש לנו נעלה ככה לארץ ישראל וככה הפליגו באוניה לארץ ואז פלשו הגרמנים גם להולנד 80% מהיהודים של נרצחו 80% רא אם הוא יבכה איך אני באתי לעלות להולנד וכל הכסף שלי הלך ליבוד אם ה לא היה ללכת ליבוד

הוא היה הולך להולנד אבל שמה כל המשפחה היייתה הולכת פיפ זה אי אפשר לדעת ועכשיו הוא פה חי טוב הילדים שלו כולם צדיקים לומדי תורה הכל נ הכל נהפך לו לטובה כסף יבוא חדש ככה זה הולך אתה יודע היה יהודי אחד קראו לו רבי משה היה מקפיד על המצוות איש עסקים מצליח חברים שלו המליצו לו לנסוע למרוקו ארץ מוסלמית לחלוטין הוא אז לא היו אחיקם אוסלו פתחו את מרוקו אחרי סקם אוסלו אמרו לו בוא תעני תשמע עסקים תוכל הרבה מאמריקה הלכו לשם והוא ממש צדיק הולך

בדרך השם אומר אני אמרו לו חברים שלו בוא התפתה נסע הגיע שם למרוקו באמת כבו באמת אנשים טובים אומר איך היו מכבדים אותו ואיזה והוא אמר לאשתו את תדגי באמת כולם מכבדים הגונים תשלומים נוחים סחורה משובחת דווקא הם רוצים בעלי עסקים שייכנסו לקנות ו עכשיו הוא לקח מטוס אומר לאשתו שהוא חוזר בחזרה הוא עשה איזה כמה עסקים והוא חוזר בחזרה עלה למטוס לקח לו כיסא בקומת עסקים כן משהו טוב אומר שהמטוס היה מלא נכנס שמה איזה סעודי אחד משהו שך כזה משהו מסתכל רוצה מקום אין

לו מקום הולך לפה אין מקום הולך לפה אין מקום ראה את היהודי הזה אומר לו אומר לו תקום קום ייהוד תן לי לשבת הוא אומר מה פתאום שאני אקום אף אחד לא קם לו אני אקום ללא אבל תקום כבר באיזה האנשים לא לא התערבו פחדו מהסוד הזה אבל מה הוא יעשה לא אומר לו תקום אני אומר לך אמרו לו בסוף פיסו אותו תלך במטוס אחר אין דבר אומר אוא אני שילמתי כמו כולם וומר חזירו לך אתמ לא ב הכסף א זה לא יפה מה זה זה

דרך ארץ אבל בכל זאת הוא לקח אותו בכוח אם אתה לא קם פה יהיה סופו אומר לו יאללה קום אומר בדת ברירה יצא אמר לאשתו שהוא מתעכב הוא יסה בטיסה אחרת עוד כמה שעות טוב אומר כל הכבה לטובה אומר שעות מספר אחרי שהמטוס אומר דרך ארוגה אומר תקלה קשה התרסק המטוס היה כולו בלהבות אש וזה הוא היה עמום איך מהשמיים הצילו אותה כן אדם לא יודע איך פנ פנות רק אחרי כמה זמן אדם מבין איך כתוב ישב בשמיים יצחק השם ילעג למו הקדוש ברוך הוא מנות

את העולם הייה בשואה גם כן יהודי אחד היה לו משקפיים מסכן עבים עבים והיה שומר עליהם מכל משמר היה צעיר היה צריך משפ כנפיים כמו 15 16 ובלי זה הוא לא רואה יום אחד הוא שם את המשקפיים שלו באיזה חיבה אותם באיזה מקום ודרכו לו עליהם הלך אומר ריבונו של עולם בקוש אני רואה עם המשקפיים לא מספיק הרעב הצמה הכל גם עכשיו בלי משקפיים פתאום אומר הוא בלי משקפיים כן הגיע קפו אומר כל מי שיש לו משקפיים שמאלה כן כל מי שהרכיב משקפיים לך צד שמאל

בסוף התברר לו שכל מי שמרכיב משקפיים לקחו אותו לתאי הגזים אומר הקדוש ברך הוא שבר לו את המשקפיים איזה קיבל את החיים שלו ומתנה אחר כך שאלו הנאציים יש פה מישהו שיודע רפואה הוא לא היה רופא אבל הוא למד קצת כימיה אמר אני רופא אמרו לו בוא ל המרפאה של המחנה תהיה הרופא של המרפאה של המחנה היה להכין תרופות לרקוח תרופות ולתת אומר הציד כל כך הרבה יהודים לתת להם תרופות מה נותן להם לוקח הרבה אוכל אומר זה אתה זה שלך זה תרופה שלך זה נן

ל עוד מנה זה אתה תיקח זה אומר הפ המשקפיים נשברו אבל אוהו זה הכל התהפך לטובה ככה זה הולך לעולם יהיה אדם רגיל לומר כל מה שעשה השם זה לטובה איך כתוב בסימן בשולחן ערוך נפסק להלכה זה ר ל רגיל לומר שהכל לטובה על ידי זה מתהפך ממש לטובה אדם כל לטובה מת השם לא תצא הרעות זה ידוע ולכן זה דבר גדול לא ראית איך הם היו קוראים להם חגבים שמה שמה שהם היו שם אז ראו הם אומרים שהם רואים אנשים כמו נמנים הם היו עסוקים

עם המתים אבל למה כן אומר ילדה אחת אכלה רימון של הענקים ילדה מענקים אכלה רימון שלם זרקה את הקליפה שלו מחוץ לשדה שאבא שלה לאא שחלה את כל הרימון בתוך הם חשבו שהרימון הזה זה מערה הליפה זה מערה ש כל המרגלים האלה 12 מרגלים כנסו לקליפה הזאת כתבו זה מערה וכך הם ניצלו גם היה איזה בעיה ובזה הם הם ניצלו תראה אדם לא יכול לדעת מה מה קורה איתו מה הולך איתו העיקר שאנחנו צריכים לדעת אי איי איי הארץ אש איך הם אמרו הארץ אשר עברנו

בה לטור אותה טובה הארץ מאוד מו מאוד מאוד מאוד כ לא כתוב רבי זריה כשעלה לארץ ישראל לא מצא מעבורת לעבור את הנהר החזיק בחבל צר ועבר אמר לו איזה צדוקי אחד עם פזיז שהקדמת פיכם לאוזניים עדיין בזיזות אתם עומדים אומר לו מקום שמשה ואהרון לא זכו אני מי אומר שאזכה לכן הוא עבר על חבד צר רבי זרה ו הגמרא אומרת רבי אבא מנשה כיפה דעכו היה כשבא רבי חיא היה מתגלגל בעפר של ארץ ישראל כי רצו עבדך את את אבניה ואת עפרה יחוננו ארץ אשר

עיני השם אלוהיך בא דרשו השם ועוזו בקשו פניו תמיד זה זכות מי שזוכה לבוא לארץ ישראל זוכה ירושלים העליונה היום נראה בוא נראה היום עכשיו בלימוד שלנו השם יעזור לנו שנזכה לישועות אמן זה לא פשוט שזכינו לגור אה כן זכות זכות גדולה אנחנו ישעיה ה פסוק יז וראו כבסים כדובר וחורבות מחים גרים יוכנו אומר כבסים זה הצדיקים שהם נמשלים לעדר של רחלים הם יראו בנחת בהשקט לא נכללים עם הרשעים ואלה כמנהיגים ביושר דברם דברם כמו שדיברו בם נחמות וחרבות וחורבות מחים אומר בתי הרשעים שהם חורבות

מחים שמנים גרים יאכלו הצדיקים שהם כגר יוכלו הוי מושכי עוון בחבלי השו עבות הרלה חטאה אוי אוי אוי מושכי העוון גוררים יצר הרע עליהם מעט מעט בתחילה זה חוט דק כמו קורי עכביש שמתגבר וההולך נעשה מתגרים עוד קושרים בו את הקרון למשוך מושכי העוון בחבלי השו כאבות העגלה חט אחר כך נהייה החטא כמו ממשיכים יצר הרע בחבלים עבות נמשכים הרבה האומרים ימהר יחיש מעשהו למע נראה בקרב ותבוא נעצר קדוש ישראל ונדעה ונדע כן אומרים בלעג נו נו ימהר להביא מעשה הפורענות שאומר למען נראה אם יוכל

עשהו בכלל וואי ווואי וואי וואי ותקרב תבונה כפל את הדבר למען נראה אומר עצת קדוש ישראל נדעה אם יהיה דבר כזה או לא הו האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר אתה רואה מכנסים את הגויים את את הרע אומרים שזה טוב אוי ואבוי עבודת אלילים אומרים זה טוב ולטוב זה עבודת הקדוש ברוך הוא אומרים זה מר לחושך שמים מר ואור לחושך שמים מר למתוק וואי וואי וואי וואי חושך עור דבר שזה עתיד להביא עליהם חושך אומרים שזה יעיר

להם עוון שהוא עתיד להביא עליהם פורענות מרא אומרים שזה ימתיק להם בדבר טוב מתוק אומרים זה מהר עבודת השם שמתוכה אומרים זמר הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים מחזיקים את עצמם לחכמים ונגד פניהם לפי הסתכלות פניהם הם חושים את עצמם לנבונים הגענו פסוק כב משנה יו לפני המשנה עשית הצדקה ‏ks מש אה מזל טוב בר מצווה בר מצווה אנחנו מסכת גיטין פרק ה איזה יופי תודה רבה באותו יום של בת ים איזה יופי נו נשמת שרה בת חנה ושרה בת קלומק קוד של ידי נכדתה שרה

גרביאן ו ולילו נשמת משה בן ישועה האבא של אורן אהרון אחל בת עזיזה אחל בת עזיזה וגם אביעד שמואל בן שולמית הרב שלום הכהן בן שרה רבי אורי נורי בן רחל מרדכי הלוי בן חנה יצחק בן חנום ציפור בדגסטן כן מש יפה אוד יתומים ששמחו אצל בעל הבית שהיו סומכים על דעתו של בעל הבית לנהוג על פיו הוא היה מטפל בהם מסייע להם כמו אפוטרופוס או שמינה להם אביהם האפוטרופוס חיב לעשר פירותיהן להפריש ש משלות אפוטרופוס שמינו אבי יתומים ישבע מנו בית דין לא ישבע אבא

שאול אומר חילוף הדברים מנו אותו בית דין ישבע למה בית דין סומך עליו מתפרנס כי אדם נאמן המטמא טהרות של חברו תרומה המדמה מערב תרומה בחולין המנסח מערב יין נסך בשוגג סבור שזה מותר לטמא סבור שאין הפסד פטור מלשלם את הנזק אבל במזי להזיק עשה זא חייב לשלם הכהנים שפקדו במקדש שעתו קורבן או קיבלו את דמו שהוליכו את הדם מזידין שידעו חייבין לשלם משנה ה העיד רבי יוחנן בן גוד גדה על החרשת ששיאה אביה שהיא יוצאה בגט קיבל אביר קידושין שהיא יוצאה בגט על קטנה בת

ישראל שנישאת לכהן שאוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ועל ה מריש הגזול קורה שגזל אותה מחברו שבנא בבירה בבניין גדול שיטול את דמיו לא עכשיו יגיד לו תן לי את הקורה מפרק את כל הבניין אדם לא יעשה תשובה מפנ תכנת השווים ועל חטאת הגזלה הקריב אותה חטאת שלא נודע לרבים שהיא מכפרת מני תיקון המזבח גנו משנה בו בוא אברהם זקן בוא תסחב בוא הגרלה הגרלה תוציא אחד זה יין ג חיים גי חיים נו זכית ביין יפה את ברכה אתה שזה שמה זה ן אח חק ש

יצחק שין שיו שיו שיו יצחק שיו זה זחה ב ב בארגז פירות אברהם בבא מה זה בא אחרי ארגז פלות פרחים אליעזר חזיז פרנות עכשיו יש סטים חמש סטים בוא נראה משה דיין תן לו תן לו את הסט שמעון נחמני מלבין 300 ש בן טוב יצחק ט יאיר גול ן אפריים מרין זהו נגמר קריאת ש8 קרית 8 ן נוס תן לו יש לו משפחה כן היום אנחנו דף אמרנו לכם ופ ז נעשה תפילת בית המדרש ש אותם באותיות כ י רצון פניך א דברך חו בחברי

שורך תצילנו מכל מכשול וטעות תו ור צו כם קדש ברך את א מסיון עושה שמיים וארץ כ נפתוח דף ק יז נעשה קף טז עמוד ב במשנה למדנו אותה אתמול נחזור עליה למטה כן הבית והעליה פתחת ציון משה יופי ב הבית והעליה היה בית ועליו שני קומות שני ווילות אחד על השני הבית והעליה שעל גביו היה של יהודי אחד קראו לו מוישיק והזכיר את העליה לחבר שלו נפחתה העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן נשבר הרצפה נפחתה עליה זה הרצפה של העליה זה תקרת הבית כלומר נפחתה

הגמרא תגיד כמה שיעור נשברה אבל דווקא שנשבר רצפת העליה תקרת הבית אז הוא שעיבד לו את הבית בשביל העליה אבל אם חטו כותלי העליה הרשבא כותב אם כותלי העליה נחתו אז אין בעל הבית חייב לתת לו לדור בתוך ביתו כך כותב הרשבא דווקא נפחתה עליה זה התקרה הבית ואיין בעל הבית רוצה לתקן תקרת ביתו הרי בעל עליה יורד בדר למטה עד שתקנו את העליה אז בעל עליה יורד בדר למטה עד שיתקנו את ורבי יוסי אומר התחתון נותן דמי תקרה את הדמי התקרה עצמה כלומר מי שגר

למטה בעל הבית נותן את דמי התקרה זה הקורות והנשרים שעליהם והעליון את דמי ה מעזיבה זה הטית שמורחים על הקורות וכולי הגמר ברר מה טעם מחלוקתם אתה איתי יופי כן גם אני רואה קריאת שמנה יושב פה בסדר לאט לאט קבו גמרא נפחתה בכמה אתה אמרת לי נפחתה תקרא את העליה תקרא את הבית שזה הקרקע של העליה בכמה כמה שיעור הפחת שאז יורד ב לעליה וגר למטה כמה נפחתה רב אמר ברובה רוב הקרא שמואל אמר בארבעה תפח רב אמר ברובה אבל בארבעה לא דווקא שנחתה ברובה ארבע

אבל אז הוא יכול לרדת לגור למטה אבל בארבעה טפחים לא רשאי לגור למטה למה מקום ארבעה טפחים שנחסך מן העליה הוא לא מעכב להשתמש בכל העלייה רק באותו מקום של איפה של המקום של ארבע המקום הזה זה הנחת כלי או ארון יכול להניח את הכלי למטה בבית שרוצה להשתמש בו וזהו לא צריך יכול להשתמש הכל למעלה למה אדם דר חציון למטה וחציו למעלה כלומר אדם יכול לגור באופן שחציו משתמש למטה חצי תשמישו למטה וחצי תשמישו למעלה זה לא נחשב שאין לו איפה לגור אדם יכול לגור

בצורה כזאת חצי למעלה הוגר חצי למטה יש הרבה אנשים חצי הם מרחפים באוויר חצי הם למטה כן יש כאלה אתה מבין איך שבא לו הוא בא בא לו לבוא מוקדם הוא מוקדם בא ו להתעסק בפרחים הוא מתעסק חצי או למעלה חצי או למטה שמואל אמר בארבעה אין אדם בארבעה למה אין אדם דר חצו למטה וחצו למעלה אם כבר נפחת ארבעה טפחים יכול לרדת בעל העלייה לגור בבית למטה למה נחסר לו מקום של ארבעה טפחים הוא לא יכול להשתמש איפה הוא ישים אדם לא ג חציו למטה

חציו למעלה אז נכון אין אדם ד חציו למטה חצו למעלה עכשיו הגמרא שואלת איך ידמה זה הכי טוב שתאכל כן איך הידמה הלכת בשמואל בדינים ובייסורים כ הדמר אייך דמר עליה זו אשדה אם אמר אמר אני מזכיר לך את העליה הזו עזו תשמע עליה הזו לחלה הלכה לטייל נפחתה זה המזל של הסוחר גרם שנחתה עלייתו מה אפשר לעשות סדלה עכשיו משלם דמי שכירות וגמרנו למה רש לדור בביתו למה אתה אומר יורד וגר בביתו למה אלא דמר עליה סתם לא פירש עליה זו לא גר אחריתי זכיר

לו עליה אחרת למה קופית מזכיר שידוע זוכר עמו בביתו למה אמר הבו צריך לאמר עליה זו שאני מזכיר לך כי סרקה צדיק בהדה וכי נחית נחית בהדה אמר לו בעל הבית הסוכר עליה זו שאני מזכיר לך את הקומה הזאת העליונה כי שלקה כשהיא קיימת ועומדת צלקה עומדת צדיק באדן תתגורר בה תגור בה תעמוד בה וכי נחית חס ושלום כשהיא תיפול חוט בהדה תרד עמה תרד תדור למטה אצלי בבית אז כמה שאמר לו כן מחייבים אותו ו לתן את הסוחר לגו בביתו יא אחי מהי ממר איזה

חידוש אמר לו את הכל תודה תודה כן לא לדבר אוכל אפש חביבי עוד אבל אתה אומר טוב אבל לא לדבר יא אחי מהלה ממר מה החידוש שרשי סוחר דור בביתו אלא אמר הבש אמר לעליה זו לא ככה אמר לו אלא אמר לו אלא אמר בש דמר לה עליה זו שעל גבי בית זה אני מזכיר לך ד שעיבד את הבית העליה אומר מה אמר לו הבעל הבית הסוכר את העליה זו שעל בית זה אני מזכיר לך למה צריך להגיד על בית זה לאורים שזה על בית זה

עליה זו שעל בית זה אלא כלומר שעיבד הבית לעליה שעיבד בעל בית הבית שלו לעליה אם תיפול עליה אשמש ביתו בשביל הסוחר את העליה וכי ה דמר רבי ברדה אמר רבי יצחק מעשה באחד שאמר לחברו דלידו שעל גבי פרסק זה אני מוכר לך אמר אתה רואה את הגפן הזאת שמודל על גבי העץ של האפרסק אני מוכר לך בני יקר פרסק ממקומו קר פרסק הוא בא מעשה לפני רבי חיה מה מה הדין ואמר חייב אתה למיד לו פרסק כל זמן שהדלת קיימה תשמע תמיד לו עינין אחר

של פרסק עמודים בשביל בשביל הגפן כל זמן שהגן הזאת קיימת למה אתה שאיבדת את האילן לגפן כמו כאן שאיבת את הבית לעליה נ לעליה חייב להעמיד לו בית לדור בו שאיבד לו את הבית לעליה ם הגפן לא קימת זה לא בדיוק דומה רבותינו אמרו אפילו ששם הגפן קיימת ואילן נעכר אם הייתה הגפן נעקרת והאילן קיים לא הינו אומרים שחייב להעמיד לו אילן שיאכל פירותיו אבל זה אפשר ללמוד מזה למה דומים שני המקרים כמו ששם חייב להעמיד לו אילן כל זמן שהגבת מודלית קיימת גם כאן נפחתה

תקרת הבית חייב להעמיד לו תקרה אחרת לביתו שוכל להשתמש אם לא יכול להעמיד לו תקרה אחרת תן לו להשתמש בבית שלו למטה באה רבי אבא בר ממל למה תפס אפרסק אפרסק אפרסקה פרסק פס זה עץ עץ נקרא אפרסק יש בו פר וסק כן פר זה 280 זה פר דינים וסק זה 160 כן שבזה מוציאים את הפרדי הלאה באה רבי אבא בר ממן כשהוא דר לבדו הוא דר כדם עיקרה אודי מה שניהן דרין דמר לה הדעת קנן לא הגר ילך עכשיו הוא דר עד שיתקן ו בעל

הבית את העליה אז הוא גר למטה האם לבדו הוא דר בעל הבית חייב לצאת מהבית אומר לו אדונית תצא החוצה תן לי לגור פה אני לקחתי בית בלי אנשים אני לא צריך לגור איתך כד עקרה כמו שהייתי גר בעליה לבד בלי בעל הבית אודיל מה ש דרין ביחד למה דמר לה בעל הבית אומר לבעל הדעת פקנ לא הגיר נלך על דעת שתוציא מביתי אני לא הזכרתי לך את עלייתי מה תוציא אותי גם מהבית הזכרתי לך אמרתי אם הכי הרבה ישבר יהיה בעיה תבוא תגור איתי למטה

אבל לא שתגור אתה לבד ותוציא אותי מהמקום זה אין דבר כזה אם תמסה לומר שה הנדרים בו או ולא יאכל א מנצה לומר שניהן דרים בו ולא יכול לסלק את בעל הבית עדיין יש מקום להסתפק כשהוא משתמש דרך פתחים משתמש או דרך גגין משתמש עכשיו שבא בעל העליה הוא משתמש למטה שניהם גרים בו א תמצה לומר זה הנחה לפי הרמבם ששניהם גרים בו לא יכול להגיד לו אומר לה דעתה דכי לא זכרין לך טוב אז עכשיו שהוא יה בא לבית דרך משתמש דרך הפתח של בעל

הבית דרך השער הרגיל של קומה ראשונה או דרך גגין משתמש כלומר אומר תשמע אתה נתתי לך את הבית למעלה אתה תעלה לבית משם תיכנס ואז תרד דרך ה אני אשים לך סולם בדרך הפתח שנוצר תעלה למעלה אתה גי לעלות בן כו ואתה רוצה להשתמש תרד בסולם אבל לא רשא להיכנס דרך פתחי הבית מצדדי הספק מאמר לקד מעיקרה מה עקרה דרך גגין א שאתה למד דרך גגין או דילמה מצא אמרלה עליה קבי עליי עליה רידה לא קבילה עליי האם יכול לומר לו אזה כמו בתחילה לא היית

בתחילה עולה למעלה גם עכשיו תעלה למעלה תראה כן דרך הגג א שאת נמה תעלה דרך הגג ותבוא אצלי ודין מהמצע אמר לה יכול בעל עליה להגיד לו אדוני אני נכון קיבלתי עלי לעלות את המדרגות 20 מדרגות לעלות למעלה אבל 20 מדרגות לרדת גם אחר כך לא קיבלתי עליי אז תן לי להיכנס דרך הת ה ביתת מסה למר מסה אמר לי עליה וירידה לא קבילה עליי באמת היית יכול לומר לו לא קיבלתי עליי לעלות ולרדת שתי עליות זו על גב זו מהו עכשיו מה יהיה יש זה

לא שתי קומות הבית הזה שלוש קומות יש שתי עליות זה על גבי זו בנויות זו על גבי זו הגמרא מבארת מה הספק אם הוא שכר מבעל הבית את העלייה העליונה שכר את הקומה נה את הקומה שלישית נפחת הפחית העליונה נפחתה הרצפה של העליה העליונה נחית בדר בתחתונה יורד מהעליה העליונה גר באמצע אתה יודע זה קומה שנייה יכול לדור בעליה התחתונה שיש פחות טורח בעליה אלא הפחית תחתונה עכשיו העליה העליונה אבל אם הפחית תחתונה נפחתה הרצפה של העליה התחתונה ועליה עליונה שלמה מהוא מה הוא לסלק לגמרי

בעליונה האם יכול בעל הבית לעלות לסלק את הסוחר לגור בעליונה למעלה בקומה השלישית או לא כלומר הוא מהתחלה לקח נתן לו את האמצעית ועכשיו נפחת הרצפה שלה יכול לגור למעלה את יכול להגיד לו הסוחר המזכיר יגיד לו לך תעלה לקומה שלישית או לא מהוא למסג לגמרי בעליונה לא השתמש בבית שלך כנ לך תעלי לגמרי מרינן דאמר לה שם עלי כבי עלך אתה קיבלת עליך לעלות אז מה לי תעלה קומה אחת או תעלה שתי קומות נפחה תעלה עוד קומה אתה קיבלת עליך ורח טורח לעלות אודיל מה

יגיד לו חד עליה קבית עליי שתי עליות לא קבית עליי אני קיבלתי עליי כן לא 40 שתי עליות לא טקו טקו זה בספק אמרנו במשנה רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקר והעליון נותן את העזיבה את הטיח זה מחלוקת כי תנ כמה אמר בעל העליה יורד בדר למטה עד שתקנו את העליה כלומר מי צריך לתקן בעל הבית התחתון צריך לתקן את הכל גם את התד גם את הקורות גם את הכל ב רבי יוסי אומר לא חולק אומר תחלקו התחתון את הקר התקרה הוא נותן שזה הקורות

וכל מה שצריך טית שזה בשביל מ שגר למעלה ה נותן לו את המזוה הוא נותן את המעז בה מה היא הגמרא שואלת מה היא תקרא מה היא תקרה מה זה התקרה שאמרנו שצריך התחתון לתת אותה רבי יוסי בר חנינה אומר קנים סנאן זה כל מיני מחצלות שעשות תקרה מעצה קנים ועצה שנאים זה כל מיני כאלה עצים של קוצים היה דרכם להשים את זה למעלה על זה שמים טת זה מה שמחזיק את הרצפה כן זה זה העיקר סטני אמר אתר זה שם אמורה שמו סטני יש אומרים

זה לא אמורה תכף נראה סטני אמר רבי שמעון בן נקיש לווחים אומר סטני אמר רבי שמעון בן נקיש אמר בשם רבי שמעון בן נקיש לוחים זה נסרים של ארז זה התקרה ולא פליגה מור כיתרה ומור כיתרה אין ביניהם מחלוקת כל אחד כפי מנהגו זה גרסת תערוך הגרסה תערוך בתינה זה תית שנותנים למה אין איזה אמורה קוראים לו סטני לא שמענו כזה כן כן כן אמר בשם אה המורה אמרתי א בתר מאיר מעשה תגיד צ משה תסביר לו זה מעשה שיראה אנו בטר דבוד אחד י וחד

תתאה אלה שניים שהיו גרים אחד בבית ועליה אחח ג למעלה בעליה חטאה אחד היה גר למטה בבית הפחת מעזיבה נפחתה המזי של התקרה התקרה קיימת הכל בסדר אבל ה התיח התפורר ולכן כ משם היה עלאה אז לא מזכל את הטעה כשעליו שוטף את את ידיו במים או שופך מים היו המים מחלחלים דרך התקרה אין מעזיבה ויורדים למטה מי מתקן זה לא מזכיר ס רבי חיה ברבא אמר העליון מתקן את ה מעזיבה הוא צריך רבי אלעי משום רבי חיה ברבי יוסה אמר התחתון מתקן זה שגר בבית

הוא מתקן את העזיבה בסימן לזכור ויוסף הורד מצרימה איזה רבי חיה סבר שהעליון מתקן ואיזה רבי חיא סבר התחתון מתקן אתה יודע מאיפה תלמד איזה רבי חיא למה בהתחלה אמרנו רבי חיה בר אבא אמר העליון מתקן רבי אלעזר בשום רבי חיה ן רבי יוסי אמר העליון מתקן התחתון מתקן אז זה יוסף הורד מצרים הרבי חיה בנו של רבי יוסף הוא סובר שהתחתון מתקן הורד בתרגום כי אמר הורד את תחת תחתון יעני ככה אומר רשי אבל אתה יודע מה שאומר פה רבי יוסף חיים אומר הבית והעליה

אומר יש ברית הלשון זה הפה ויש ברית המאור זה ברית קודש אומר כאשר כד משם היה עלאה כאשר זה פותח את הפה שלו למעלה אז זה הוא מזכל את הטעה זה הולך אם אדם מדבר דברים לא בסדר שלא צריכים לדבר אתה רואה בן אדם מדבר הרבה אם פתוח פה פתוח גם הפה התחתון אוי ואבוי אז זה הוא מזכר את הטעה מי מתקן העליון מתקן תסגור פה הכל יהיה בסדר סגור את הפה שלו סדר האותיות סעפ צד צדיק יפה נכון איך כתוב בריתי זה אומר רבי יוסף

חיים ותשא בריתי על אפיך בדברי פי חכם חן חכם מה חן חן חכמת נסתר אמת מחכה צוחק א מה נעשה מה לעשות סתם עלה לי עכשיו החידוש הלה נמשיך אז הגמרא אומרת למה רבי חיא בר אבא ורבי אלעי בפלוק דרבי יוסי ורבנן כפג אולי נאמר מה שאמר רבי חיא ברבא שאז ומז כלת טאה רבי חיא ברבא אמר מתכן רבי אלעי אמר תחתון מתקן בפרוק ד רבי יוסף ורבנן שבמשנה כם פריגי כשם שנחלקו רבי יוסי חכמים אם העליון צריך לתת את ה מעזיבה או התחתון כך נחלקו

רבי אבא ורבי אלעי בוא נראה למן דאמר העליון מתקן כלומר רבי חיא בר אבא אמר שהעליון מתקן את ה מעזיבה כסבר על המזיק להרחיק את עצמו מן הנזק על המזיק זה העליון שהוא מזיק את התחתון במים מותר עליו להרחיק את עצמו מן הנזק לה התחתון צריך להחי את עצמו לכן על מותר לתקן את ה מעזיבה אותו דבר סבר רבי יוסה במשנה לכן אמר שהעליון נותן את המעז בה ומן דאמר תחתון מתקן רבי אלעי בשם רבי חיא שאמר שהתחתון מתקן את המזי בה כסבר שעל הנזק להחריג

את עצמו מן המזיק מן העליון שהוא מזיק לו ולכן הוא סובר שעלה מותן לתקן את המזוה כדי שלא זוק מן המים שלה עליון וזה סבר כך תנ קמה חכמים חולקים לפי שיטתם התחתון נותן את ה מעזיבה מעזיבה זה ת תיח סברה רבי יוסי ורבנן לענין נזקין ובך שמין להו וכי אתה סבור שאפשר לומר שרבי יוס לנין זקין פליגה כמזיק הענין התחתון בממ כשאין מעזיבה רבי יוסף דבר שעל העליון הוא המזיק מותר לתקן את המעז בה בכדי שלא יזיק וחכמים סוברים שעל התחתון שהוא הנזק מותר לתקן

את ה מעזיבה לא יכול להיות למה ובח שמעין להו מצינו סברות ההם הפוכות מה דתנן חקן את האילן מן הבור 25 מה אתה יודע האילן יש לו בור של מים ושורשי האילן מתפשטים עד 25 שמה את אז אם יגיעו לבור ירסו את הכותים של הבור מרחיקין את האילן מן הבור 25 שמה זה אחד ובחרו ו בשקמה מתפשטים הרבה השורשים שלהם 50 אמה בין מלמעלה ב בין מן הצד בין מלמעלה האילן למטה הבור נמצא בהר והאילן נטוע בבקעה בין שהבור מן הצד שנטעת האילן צריכים להרחיק השיעור

שאמרנו או 50 או 25 עכשיו ואילן שנמצא בתוך 25 מה בסמוך לבור אם הבור קדם קוצץ בעל האילן קוצץ שלא יזיק אתל הבור ונותן דמים ונותן לו בעל הבור את תמורת העינן שהפסיד אם האילן קדם לא יקוץ יכול לקיימו למה בשעה שנבנה הבור כבר היה האילן אדוני אתה בנית את זה על דעת שאילן פה מה אתה רוצה ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ למה מוציא מחברו עליו הראיה רבי יוסי אומר אף על פי שהבור קודמת לאילן לא יקוץ בעל הילן תינו מותר לקיימו ואפילו

שהוא מזיק לבו למה שזה חובר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו כרגע הוא לא כן זה חופר בתוך בור שלו בשוט שלו וזה נוטע בתוך הרשות שלו שניהם מותר לעשות ברשותם מה שהם רוצים על מה רבי יוסי סבר על הנזק להרחיק את עצמו מדבר שמזיק אותו מה אני יכול לעשות לך אתה בעל הבור אתה נזק תתרחק ורבנן סבר תנ כמה חכמים שחולקים לרבי יוסי על הז על המזיק רחיק את עצמו אז אי אפשר לומר שבדבר הזה נחלקו רבי יוסי וחכמים אתה למה ראית ספרותיהם הפוכות יופי

אלא אקר פליג ב דרבי יוסי ורבנן דתם כפ יש מק לומר שבי חיב ורבי אלעי בשם רבי יוסי במחלוקת של רבי יוסי חכמים לא במחלוקת הזאת במחלוקת של רבי יוסי וחכמים לגבי בור ואילן כ מפלגי בוא נראה רבי חיה ברבא סבר שעל העליון שהוא המזיק מותר לתקן את המעז בה שנחתה אז הוא סובר כמו דעת חכמים שעל המזיק מותר להרחיק את עצמו שלא יזיק ורבי אלעי בשם רבי חיא רבי יוסי סובר שעל התחתון מותן לתקן את ה מעזיבה אז הוא סובר כמו רבי יוסי ש שעל

הנזק מותר להחריג את עצמו מן המזיק כדי שלא יהיו זק יפה שואלת ורבי יוסי ורבנן דכ במי פליגה במשנה שלנו רבי יוסף סבר שעל העליון לתקן את המעז בה רבנן אומרים שעל התחתון במה נחלק גמרה משיבה בחוזק תקרא כ מפקי לא מדובר בהופה שחיטה מעזיבה ויורדים המים של עון מזיקים תחתון אלא נפחתה מעזיבה והעליון טובע שיתקן שיבנה אותה כדי שתהיה תקרא חזקה שלא תיפול תחתיו אז הגמרא מבארת רבנס מעזיבה אזוקה תקרא חזוקה תקרא על התחתון בעלה חזוקה רבנה סוברים המעז בה היא חיזוק של התקרה כשאתה

נותן מעזיבה שזה עטית בין הקורות של התקרה זה הם לא זזות ממקומן וזה לא יבוא ליפול וזה מחזיק וכיון שזה חיזוק אז זה תקראה על חזוקה כן זה מה זה שזה כושר את הכל ביחד רבי יוסי סבר מעזיבה אשבו גומות הי ושבוי גומות עליון השבויה מעזיבה זה לא מחזק כלום התקרה היא תקרה רק יש שמה קצת זה למעלה זה למטה צריך ליישר יישור הגומות שברצלונה לעליון אתה סוחר אתה רוצה ליישר אני נתתי לך דבר חזק אתה רוצה שיהיה לך א רצפה חלקה נשרה תעשה את זה

אתה הני ואמר אש כמנ ברב כהנה אב אמרינן מודי רבי יוסי בגירי דילה לא חול זה גירי דילה םמ איך אפשר לומר שרבי חיה ברבי יוסה אמר ש מעזיבה שנחתה על התחתון מותר לבנות אה מעזיבה למה סובר כמו דעת רבי יוסי לגבי אילן בבור שעלה נזק מותר להחריג את עצמו הרי אמר רב אשה כבנ ברב קנה הייתי בבית מדרשו של רב כהנה אב אמרינן היינו אומרים מודה רבי יוסי בגיר דילה מודה רבי יוסי שעל מזיק להחריג את עצמו בחיצים שלו כלומר אם הוא זורג חיצים הוא

לא יכול לומר לנזק שחיק את עצמו מהם אדוני אתה זורק לחיצים אתה אומר שזה יחי את עצמו גם פה בעל עליה שופך מים יורדים ומזיקים למי שתחתיו אתה אומר לי תלך תרחיק את עצמך בזה מודה רבי יוסי שעל המזיק מותר להרחיק את עצמו אז למה אמר רבי חיא שעל התחתון מותר לתקן את ה מעזיבה בשם רבי יוס מתרץ את הגמרה זה לא גרתי אבל אמרתי לך תן לי נחת תן לי נחת אתה אשריך ואשך ככה אתה צודק שזה קשה אתה צודק לא אז קשה סגר את

הפה בחילה מכבודו זה לבד נפתח אז הגמרא מתרצת דפס כמיה והדר נפלה זה לא ממש חיצים אתה שומע בן טוב זה לא ממש חיצים שאתה שופך מים בישירות הם הולכים להזיק אלא זה מחלחלים לאט לאט לאט לאט עד עד שמזיקים אז זה לא ממש גיר דילה לא היה רחיצה דיים שלי העניו איפה שנחתה ה מעזבה אלא זה מחלחל אז זה דומה לשורשי אילן שנמשכים במזיקים שבזה סובר רבי יוסי שעל נזק מותן להרחיק את עצמו יופי עכשיו עכשיו משנה חדשה בסדר יופי תן הקמה סובר שגם בלא

גירי דילה המזיק צריך יופי משנה הבית ועליה של שניים שנפלו עכשיו את זה יש לו קומה ראשונה בית יפה וילה טובה השני קנה את הקומה השנייה שני בעלי בתים של שניים עכשיו נפלו לא דווקא ח קריאת שמונה שיתי מ לא נפלו אמר בעל העליה לבעל הבית תבנות והוא אינו רוצה לבנות אמר לו תשמע בוא תבנה את הבוא מה נע עכשיו נפסק המלחמה בוא תבנה את הכותים שלך את תקרת הבית למה אני אוכל לבנות את את הבית שלי אתה לא רוצה לגמור את הבית אל תגמור אבל

תעשה את השלט שאני יכול על זה לבנות את הבית שלי והוא אילא רוצה לבנות את ביתו למה כבר טוב לו איפה שהוא גר נתנו לו מלון אומר מה לי ולזה עזוב אותי אני בירושלים טוב שמה מה כן הרי בעל העליה בונה את הבית ודר בתוכה עד שייתן ו את יציאות בעל העליה אומר אתה לא רוצה אז טדק הוא בונה את הבית למטה גר שמה עד שזה יבוא יתן לו את ההוצאות שיכול לבנות למעלה רבי יהודה אומר א אף זה דר בתוך של חברו צריך לעלות לו

שכר אומר זה לא אדם שנהנה מממון חברו צריך לעלות אותו גם על זה שכר לכן בעל עליה הוא דר בתוך של חברו צריך שעלה לו לבית הוצאותיו הוא נהנה מהבית שלו חברו זה אפילו זה נהנה מממונו של חברו אפילו שחברו לא חסר צריך לעלות לו שכר מה זה מחז כריבית כן אלא נכון כמו רביית אלא בעל העליה בונה את הבית ואת העליה הוא מקרא את העליונה ויושב בבית עד שיתן לו את יצירותיו יבנה את שני הקומות וישב למטה ואז באופן כזה לא צריך לשלם לו שכר

על מה שדר בביתו למה לא נהנה מזה כבר היייתה לו עניה בסדר אדם שמשתמש בממון חבר ולא נהנה וגם חפרו לא נחסר לא צריך לשלם על כך זה המשנה שלנו אבל ברשע של המשנה כתוב שהבת והעליה של שניים נפלו ולא רוצה בעל לבנות התחתון בונה וגר נכון זה אומר רבי יוסף חיים על זה גם דבר יפה מאוד הוא אומר יש יש ירושלים של מעלה ויש ירושלים שלמטה יש מקדש העליון ויש מקדש תחתון נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יכנס לירושלים שלמעלה או לבית המקדש למעלה עד שיכנסו

ישראל למטה אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא עכשיו הדין הוא אנחנו אומים לקדוש ברוך הוא תשמע אנחנו אין לנו עכשיו אנחנו צריכים שיהיה שנוכל להיכנס לירושלם שלמטה איך נהייה צדיקים נלך בדרך השם נעשה מצוות מעשים טובים אנחנו עדיין חלשים ריבונו של עולם אין לנו לשלם את המחיר הזה לכן הדינו ה שאתה שגר למעלה אתה יורד וגר למטה עד שיהיה לנו כסף לשלם נעשה תשובה ואז תעלי למעלה ככה די אז בבקשה תקיים את הדין הזה ריבונו של עולם אמן תבוא למטה תיכנס עד ואז לאט לאט יהיה לנו

כסף לשלם אנחנו כן ונשלם לך את הכל נקיים את המצוות כי אתה תהיה בינינו והכל יהיה בסדר ואז הכל יסתדר לא שיהיה כ כן ששנ נכון א דה אומר אב זה דר בתוך של וכן כמתי אמר רבי יוחנן בשלושה מקומות שנ לנו רבי יהודה שאסור לאדם שייהנה בממון חברו בלי הסכמתו ידיעתו רק אם חברו מסכים מותר אפילו שחברו לא חסר ממנו שום דבר בלי הסכמתו אסור חדה דתנן מה שאמרנו פה רבי יהודה עו אומר אסור לבעד העליה לדור בבית אף על פי שהבית איןו חסר שהרי

בין כך ובין כך הוא לא בנה את ביתו אז אז הנה אתה רואה אסור אפילו שח לא חסר כלום אדך מה היא מקום השני דתנן הנותן צמר לצבע לצבוע עלו אדום צבע הוא שחור אתה רואה נתן צמר למדנו במסכת בבר קמה אדם שנתן צבר לצבע כדי שיצבע לו אותו בצבע אדום בשינה האומן הוא צבעו שחור או שחור בצבעו אדום הוא נתן לו לצבע צבע לו שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו האומן שינה נותן לו כמה היה שווה בתחילה משלם לו כפי שוויו

של צמר לבן שלא צבוע למה דינו גזלן משלם כשעת הגזלה שזה שעת הצביעה ובאותו שעה זה היה צמר לבן אבל עכשיו שווה יותר לא אלא כבי שוביו בשעת הגזלה למה כנ או בגזילה יש לו דין גזלן רבי יהודה אומר אם השבח יותר על הוצאה נותן לו את היציאה ואם ההוצאה ייתרה על השבע נותן לו את השבע רבי יהודה אומר לא משנה אם לו קשת הגזלה הוא לא גזלן אלא מחזיר לו את צמר כמו שהוא צבוע הבעלים משלם לו דמי הצביעה אבל כיוון ששינה ידו על התחתונה

אם השבח שהשביע הצמר מחמת הצביעה יותר על ההוצאה מרובה מן הדמים שהוציא על צביעתו נותן לו את היציאה דמי הוצאות הצביעה לא משנה לנו את השכר עבור המלאכה ואם ההוצאה שהוציא בכדי לצבוע ייתרה על השבע זה לא מי יודע מה נותן לו את השבח שהשביע אתה רוא אתה רואה שסובר רבי יהודה חל משלם דמ הצמר ואיתו הצמר לעצמו אתה רואה שז יוצא שנהנה מממון חברו שטרח והביא את הצמר מן השוב אלא צריך להשיבו לבעליו אז הוא נהנה מממון חברו שטרח והביא את הצבע מן השוק אנחנו

אמרנו אתה רואה סובר רבי יהודה אין מחייב אותו לשלם דמי הצמר ויטול את הצמר לעצמו אז יוצא שנהנה מהממונה למה הוא טרח והביא צמ מן השוק אלא צריך להשיב אותו לבעליו ככה אמר רבי יהודה כי רבי יהודה אומר לא משנה אם קיש את גזלה הוא לא גזלן אלא מחזיר לו את הצמר כשהוא צבוע עטה והבעלים משלמים לו דמי הצביעה אבלק שינה ידו על התחתונה תלוי אם השבח יותר על ההוצאה אז נותן לו הבעלים את היציאה דמי ההוצאות של הצביעה ולא משלם לו את השכר עבור מלכת

הצביעה ואם ההוצאה יתרה על השבח נותן ו את השבח שישביע הצמר אז זה דבר מקום שני שאמר רבי יהודה מה אתה רואה שזה נענה וזה לא חסר כן שלא יהנה ממון חברו שושה מקומות שננו אסור לאדם שהנה מממון חברו אי אפשר לא אי אפשר לחייב אותו לשלם דמי הצמר ויטול את הצמר לעצמו למה זה יוצא שהוא נהנה מממון חברו הוא טרח והביא את זה מן השוק וכו אלא משיב את זה בעלים ודך מהיא המקום השלישי שאמר רבי יהודה נתנן מי שפרע מקצת חובו ושלי שטרו ושליש

שטרו ואמר לו אם אין אני נותן לך מכאן עד זמן פלוני תן לו שטרו ולא נתן יוסה אומר יתן וד אומר לא יתן כן אמיה שם אמרנו במסכת בבר בתרא מי שפרע מקצת חובו אדם נדבר כסף חברו היה שטר אבל פרע רק מקצת חובו והיה שטר השליש את השטר המלווה נתן את השטר לשליש שהוא נאמר על המלווה ועל הלווה ככה ביקש הלווה לא רצה שהשטר ישאר ביד המלוה מחר יבוא יקבה את כל חובו אז לכן תן את זה לאדם השלישי עכשיו רק יש תרת נגיד שני

שליש שליש שילם שני שליש אז השליש את זה ביד את השטר ואמר הרובל השליש אם אין אני נותן לך את תרת החוב מכאן ועד זמן פ עוד חודשיים שלוש תן לו את שטרו ויגבה את כל החוף עוד הפעם גם מה ששילמתי הגיע הזמן ולא נתן ליד השליש רבי יוסה אומר תן את שתר למלווה ככה היה התנאי רבי יהודה אומר לא יתן אז אתה רואה שרבי יהודה סובר שאיין לאדם להנות מממון חברו לכן הוא אומר שלא יתן למלווה לחזור לגבות כל חובו לא יתן הגמ אומרת המי

ממי דלמה מי אמר שתם של רבי יהודה בשלושה המקומות מפני שאסור לאדם להלמות חברו דוכה את זה הגמרא דין מה עד כאן כמ רבי יהודה אך במשנה שלנו שאסור לבעל לי ד בביתו שברו א משוק שחררה אומר לו תשמע אתה גר בבית אתה לא יכו להגיד לי אתה לא מזיק לי את הבית אתה מבשל אתה עושה אתה רוצה לעשות חורשה שבזי אתה שם עצים אתה עושה לחם אתה שם עצים נהיה לי שחור אתה בדק נרות א תקרא את שחור אז מפסיד ממון אבל מי שגר בחברו

ולא מפסיד ו ממון אפשר ששם הוד רבי יהודה שמותר אפילו שנהנה מעם ממון חברו זה אחד זה דחינו את המשנה אנמה גם מדברי רבי יהודה לגבי צמר לצבוע עלו אדום וצבעו שחור סובר רבי יהודה שידו על התחתונה למה משום דכה משנה שינה מדעת בעל הבית כל המשנה גדול התחתונ אדוני אני אמר לך אדום שמת שחור מי שמשנה ידו על התחתונה ונסן את האומן ששינה בידו על התחתונה לא משום שאסור לאדם נות מממון חברו העולם זה ננה ולא ר ומי שפרע מקצת חובו שסובר רבי יהודה שלא

יחזיר השני ש השטר נמ זה אי אפשר זה לא משום שאסור לו להנות ממון חברו אלא אב השמחת בשמי לרבי יהודה לא קנה השמחת לא קנה דבר ש זה דבר שאדם מבטיח לחברו בתנאי סומך על עצמו שיוכל לעמוד בתנאי באמת הוא חשב שהוא יעמוד בתנאי אבל לא גמר בדעתו שההוא יתן את מה שהוא הבטיח הוא לא מאמין שהוא יגיע לזה לכן זה נקרא אסמכתא והסמכת לא קונה אז גם שאמר הנובל השליש שאם לא יפרע החוב יתן למלווה את השטר לגבות חובו זה רק משום שסמך על

עצמו שיפרע את החוב קודם הזמן לא התכוון באמת לתת לו את את השטר למלווה הוא אמר לא אני לא אגיע לזה בכלל אז זה אז דחה את כל השלושה המקומות האלה אמר חדה משמי גאולה תחתון הבלשנות בכביש שומעין לו בגזית אין שומעין לו עכשיו זה מדובר בית ועליה שנפלו עכשיו רוצה לבנות אותם בחזרה זה ש שני בעלי בתים תחתון בעל הבית גר בקומה ראשונה בא לשנות את את ה כתלים החיצוניים קודם שנפל היו עשנים בגזית זה אבנים משופעים עכשיו רוצה לבנות אותם בגבול זה אבנים שלא

משופעות זה יותר רחב יותר חזק שומעים לו רשאי לעשות כך למה הוא מחזק בזה את המניין ממה שהיה מתחילה הש יותר טוב קוטל של גביל עווה יותר משל גזית אבל אם מתחילה היו הקולים גביל ועכשיו הוא רוצה לעשות גזית לא בגזית אין שום עין לוחש כן למה הכול של אבני גזית זה דק אז זה מחליש את הבניין וכן בכי פיסין שומעים לו ב אין שומעין לו מתחילה היו הכותרים בנויים בחיסין פיסין זה ל לבנים שלמות עכשיו הוא רוצה לבנות את זה חצאי לבנים זה נקרא פיסין

תכף נלמד את זה בבטר שזה חצאי לבנים אבן דקה ויש ביניהם סיד שומעים לו בכפס שומעים ו למה זה מחזק את הב בתחילה קוטל של שני חצאי לבנים עם מה שביניהם עווה וחזק יותר מכול של של לבנים שלמות למה הוא שם חצי לבנה וחצי לבנה ובאמצע הוא שם זה טיט אבנים תית חזק את זה אבל אם היהיה בנוי מתחילה בשני חצאי לבנים ועכשיו רוצה לעשות לבנים שלמות לא שומעים לו למה זה מחליש את הבניין וכן לסכך בארזים שומעין לו בשקמים הם שומעים לו בתחילה היה התקרה

של הבית של העליה בנוייה מקורות של שקמים ורוצה לסכך בארזים שזה ערבה יותר חזק יותר שומעים לו למה זה מחזק את התרעה את התקלה זה מועיל יותר אבל בשקמים בשקמים אין שום עינ מה מחליש את התקרה הרצפה של בעל העליה נהיה מפסיד זה לא חזק אותו דבר למעט בחלונות שומעים לו בעל הבית רוצה פחות חלונות ממה שהיה למעד בחלונות זה יותר חזק לרבות בחלונות אין שמעים לו למה זה מחליש מזיק לבעל העליה להגביה אין שומעין לו למעד שומעין לו רוצה להביע את התקרה רוצה שיהיה לו

בית קבוע אז רוצה להגביה לא שומעים ל למה מחליש לא אומר לו אני צריך לעלות הרבה מדרגות נכון גם זה מחליש אומר רשי גם זה לא חזק ב אני יודע אבל אני אומר לך גם בגלל ראשי אומר גם בלעלות הר במדרגות וגם שזה הקיר הכותל יותר גבוהים הם יותר חלשים רואה בסדר יודע שאתה פיקר לא הוא לומד הוא לא יודע ללמוד הוא למד הלאה לא לא הלאה הלאה מה הי נפקא מינה כבוד הרב מה הי נפק מינה בוא הלא תלמיד חכם הלאה תלמיד חכם כולנו מסכימים

אז לכן גביע אין שומעין לו למה זה מועיל לבעל העניה אותו דבר עליון שבא לשנות עכשיו הפוך עליון בא לשנות בניין הכותרים החיצוניים למה קודם שנפל הושים בג עבים עכשיו רוצה לשנות בגזית שומעים לו למה זה מחליש את הכובד לא מכבי לא מכביד עד כותלי הבית אתה אייתי מאיר כן לא הוא לא יושן ש מש שים לב עליו והוא מילה מילה איתי בגזית שומעים לו אבל בגבול שיהיה עבים יותר לא שומעים לו למה זה מכביד על הכותרים אותו דבר בפיסי זה גך שלמעלה היו כותלי הבית

העליה בנויים בלבנים רוצה לבנות אותם בכפיים זה עווה יותר אין שומעין לו אבל בלבנים שומעים לו אותו דבר היה התקרה שבין הבית לעליה בנוייה מקורות של שקמים ורוצה בארזי אין שומעים לו זה מכביד יותר בשקמה שומעין לו היה בארזים רוצה לשנות את השקמה שומעין לו לרבות א יותר קל לרבות בחלונות שומעים לו למה זה לא מכביד על כותלי הבית למעט בחלונות אין שומעין לו אותו דבר להגביה אין שומעין לו זה מכביד עד קולטי הבית אבל למעט שומעין לו אין לא לזה ולא לזה מי אין כסף

לא לבעל הבית ולא לבעל עליה שניהם עניים לא יכולים לבנות את הבית בעליה מחדש ממה מה הזכות שיש להם בקרקע כלומר התחתון יש לו קרקע אבל הענין מה יש לו זכות בקרקע למטה אז כצ אין כסף לבנות לא לזה ולא לזה מה יעשו יש לו הצעה שזרעו שם פרחים יגדל פרחים בוא נראה תניה רבי נתן אומר בית ועליה עכשיו שנפלו ורוצים למכור את הקרקע תחתון אם רוצים למכור תחתון שני חלקים והעליון שליש מן הקרקע בעל העליה לוקח שליש אחרים אומרים תחתון נותן שלושה חלקים והעליון נותן

רביע מחלקים את זה לארבע אמר רבא נקוד רבי נתן בדך דדנה ונחית עמכ דינה מה שאמר רבי נתן הלכה כדבריו למה הוא היה אב בדין ככה אומר רשי ונחית לעומקה דינה יורד לעומק הדין לאמת מה הסברה של רבי נתן כסבר כמה מפסיד עליה בבית תלתה כמה הפסד גורם עליה לבית שעומד תחתיו שליש מחוזק הבית בית שיש עליו עליה מחזיק פחות שליש ממה שמחזיק בית שאין עליו חלטה יש לו שליש בקרקע עכשיו מה הם יעשו בזה יזרעו חיטה שעורה גפן תאנה זה יזרע שני שליש וזה על

שליש וכולי לפי המחלוקת ש פרחים ושש גן א הפוך תלו או של כל אחד מהראש שלו לפי המלוק משנה סה למה אומר כי כמה מפסיד עליה בבית יש הפסד גורם העליה לבית שעומד תחתיו לטה שליש מחוזק הבית בית שיש על גביו עליה מחזיק פחות שליש ממה שמחזיק בית שאין עלי מכניס אותו ששים כ שש הום מתחלקים מתחלקים לפי אחוזים ביתד וכן בית הבת שהוא בנוי בסלע וגינה אחת על גביו בנפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה עד שייעשה לבית הבת כפין יפה אתה יודע אדם היה

לו קרקע בגינה שיש תחתי הסלע חפר בתוך הסלע עשה לו בתוך הסלע בית הבד מה זה בית זה מקום שוחטים שמה זתים אז הגינה שלו יש גינה מעל בית הבד אז בוא נראה אז זה בית שבנוי על גבי עליה שנפלו היה שמה היה פה היה פה בית בנוי על גבי עליה נפל עכשיו דנה הגמרא בדין דומה זה היה למעלה בית הבד איפה שעוצרים שמה זיתים לעשות שמן שהוא בנוי בסלע בגינה אחת על גביו חקוק אותו בתוך סלע ויש גינה זרועה על גביו של הסלע נפחת הגג

של בית הבד איפה ש זרעו נפל הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה בבית הבד עד שייעשה לבית הבת כפין תקרע שיאכל שמה לזרוע את מה שהוא צריך עוד דין זה דין אחד דין נוסף הקוטן והאילן ש נפלו לרשות הרבים והזיקו את עוברים ושווים פטור בעל הכות וגם בעל האילן מלשלם את הנזק למה אנוס פתאום נפל מה יכול לעשות אבל אם כבר באו שוח בית דין ואמרו לו הכותל רעוע האילן רעוע ונתנו לו זמן לקוץ את הילה מ נסתור את הכותל ונפלו אם נפלו בתוך הזמן פטור

אבל לאחר הזמן שקבעו בית דין חייב מי שהיה כטו סמוך לגינת חברו ונפל הכותל ואמר לו בעל הגינה פ פני אבניך אמר לו לבעל הגינה הגיעו ך קח אותם בשבילך אלך כ אין שום עינו למה אין אדם זוכה מן ההפקר או במתנה בדבר שלא רצונו לזכות בו האבנים עדיין שיחות זה בעל הכותל מי שקיבל עליו בעל הגינה לפנותם אמר לו הלך את צי אותך ואני אטול את שלי אין שומעים לו אין דבר כזה מה עשיתי לך את העבודה עכשיו אתה אומר קח כסף כמה עלה לך

ואני אקח את הרבנים שלי לא דין נוסף הסורר את הבועל לעשות עמו בתבן ובקש ואמר לו תן סכרי אמר לו טול מה שעשית מה תה בכרך אין שומעי לו חייב לשלם שקיבל עליו לקחת את התבן בקש ואמר לו הלך כרך ואני איתו את שלי אין שומעים לו כן זה השם מיזכה אותי ללמוד אמן כולנו כל יום אני אומר עכשיו זה מטנה שמור אבי חי עוד ועוד השם ירי חמ בטוב מה נעשה הלכות אני כן שומעים במשנה ל המשנה הם שומעים יש איזה דין שם ש בדינים

האלה שכן שומעים ו שלא שומע זה שומ להזכיר לו יום המתה אל ו עצמו ומתה ש תאמין לי לא יודע איפה אני נמצא זה הכל תיקונים עלתה חזזית עליו אתרוג אתה יודע אבא שלי שנים היה מתעסק עם אתרוגים אל ת חזזית כאתרוג תלוש או שהוא מחובר אל ת חזזית עליו כמו עלים כאלה אם משניים משלושה מקומות פסול ואם במקום אחד אם על על רובו פסול ואם על חותמו אפילו הוא פסול ראית מה זה בחותמו הינו במקום שמתחיל להתקצר להתחדד כלפי ראש איפה שמתחיל להיות לב י

יש אומרים דעה בשניים או שלושה מקומות פסול היינו דווקא שנתפשט הימור של החזזית ברובו אף על פי שבשטח הברורות ומעות אבל במעות כגון שכולם מצד אחד של צו כשר ויש פוסים אפילו במותו של צד אחד יא שזה צד אחד כן זה לא רוב לא נקרא רוב מה זה רוב יא הוא מרצע על מרצע במקום אחד יש מכשירים ויש פוסים הולכים בזה לחומרה הלכות שבת למדנו הלכות שני מקרא ואחד אם אתם זוכרים בוא נראה עכשיו לאיפה הגענו לא לא מה מתקנת עזרה ש ל מתקנת עזרה שהו

מחפשים בחמישי בשבת פני כבוד השבת למה יהיה להם בגדים נקיים לכבוד שבת זה עשרה תקנות תיקן עזרה אחד מהם מכבשים בחמישי בשבת לכבוד שבת ש בגדים נקיים היום ברוך השם יש לנו בגדים מיוחדים לכבוד שבת והיינו כדי שיהיה להם בגדים ניקים לכבוד שבת וש פירשו כדי שיהיו פנויים להתעסק בצורכי שבת אם תגידו חבש בשישי לא יהיה לו זמן להתעסק בצורכי שבת ו אחד האיש ואחד האישה שייכים בתקנה זו לא תגיד האיש גיד מה אני גם אישה גם איש אותו דבר לא לכבש רק בחמישי או יכול

גם לפני כן ברביעי בשלישי אבל לא בשישי למה שיוכל להכין צורכי שבת ב בזמננו שמחפשים במכונת כביסה מייבשים הכביסה במכונת יבוש ואיין כל כך טורח ריכה בכביסה ולא ימנע מלהתעסק בצחי שבת אפשר להקל לכבש ביום שישי אפשר בזמננו למה הכל נעשה אוטומטיק אתה שם וגמרנו תראה בספר שמירת שבת כלכתה כתב יש לעיין תקנת עזרה נוהגת גם היום כולם מחפשים מכונות כביסה אין חשש שורדים בערם שבת בזמננו שאיין רגילים לכבס רק מהיום למחרת מכבס בערב שבת יחשבו שיש לו פניא והוא מכין מערב שבת לכן עדיף לכבס

לפני יום שישי כן יותר טוב יש פסקי תשובות של הרב מנשה הקטן שהוא סובר כמה טעמים שגם כיום לא מחפשים בגדים ב אבל דעת מורנו ורבנו מופת הדור חם עובדיה מוותר לכתחילה לכבש אפילו בערב שבת במכונת כביסה וכך הוא כותב ועתה שהכל מחפשים במכונת כביסה חשמלית שבגדים מתכבסים מעצמם ואין צורך לבזבז זמן לכיבוס הבגדים מותר לכתחילה לכבס אפילו בערב שבת במכונת כביסה ולום שראיתי בשוט שבט קרעתי וכן רבי חיים דוד הלוי בספר מקור חיים בשות אבני השפה בשפר עולת יצחק בשפ כל אברך בשפר ארכות יוסף

ילקות יוסף זה הבן שלו וגם שראיתי בספר שמת שבת הלחתה שמסתפק בזה ואן לבלה ורפה בידי ל לדידי הדבר פשוט כמו כל אחורי דורנו גם מעלה בשוט נחלת הלוי לא כמו שמחמיר אומר הרב וכן עיקר ח אומר אפשר ב אפשר כן אבל יותר טוב אה חייל אלור אלור אם החייל הוא בא או הבן ישיבה הוא בא מהישיבה ביום שישי ואמא רוצה לכבש לו את הבגדים והכל העיקר שביום שישי ישכים בבוקר להרכין שבת קודש וזה סוד והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו יום שישי זה כנגד

היסוד שהוא מכין את צורך המלכות היא שבת מלכתה כח הגמרא אומרת מסכת שבת דף קיז לעולם ישכים אדם להוצאת שבת והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו לאלתר ולקטו אותו בבוקר בבוקר והיה זה מיד ויש לפעמים אם אדם ימתין לקנות איזה דבר לא ישאר לו בסביבה שלו לא ישאר אפילו לפני התפילה יכול לקנות אותו למה לכבות קודש אבל לא יבטל תפילה בציבור אבל לפני התפילה גם אפשר הרמ כותב יש לאדם למעד קצת מלימוד בערב שבת שיכין צורכי שבת גם אנחנו פה ביום שישי מתחילים בשמנה וחצי

למה שאנשים יהיו פנויים כבר ב10 עד 10 האישה מכינה צורכי שבת שלא יפריעו לה גם זה גם טוב ש שהם פה למה הם יכולים הרבה להפריע לפעמים הוא חושב שהוא עוזר אבל הוא להפריע אתה מבין אומר בספר חסידי מעשה באישה אחת שהייתה טובה בערב שבת ולא היייתה עוסק בצורכי שבת כראוי ומתה ראה אחת בחלום שהיו סופים עיניה וידיה בניעור של פשתן שאל למה דינה בכך שהיתה עוסקת בערב שבת בפ שתים הלא הייתה עוסקת בצרכי שבת בספר חסידים מביא את זה השתדל ד' השתדל להכין צרכי שבת

ביום שישי דווקא ולא ביום חמישי כדי שתחול לליים קדושת שבת ואם היה דבר שולי לא ימצא ביום שישי או שהדבר צריך זמן רב לתקנו לצורך שבת ת לקנותו ביום חמישי לבטל המצווה כן הכי טוב זה הכל ביום שישי הלל היה קונה מיום ראשון למה שיכול עליהם הקדושה של שבת לכן ותקום בעוד לילה היום הנשים שלנו הם כבר ביום חמישי יש גם החמירו יותר ביום רביעי כבר כ גוו את השבת הם כבר מתחילים להכין את הצור שבת לא צריך כל כך אם היא זריזה תקום בעוד לה

כבר בשעה 4 בבוקר היא תקום והיא תעמיד סיר אחד של חמין ותאמין סיר אחד אוכל הערב ו והיא מתחילה עם הסלטים ואז בשעה 10 היא כבר אומרת לבעלה טועמי החיים זכו בבקשה ממהר והיא נותנת לו קטיפת ערק לא לא לא כן אתה יודע שהמרווח שבת בצהרים אחרי צהרים הם לפני שהולכים בית כנסת לא לא זה לא נקרא תומ סעודת בוי קלה הם קוראים לה סעודת בוי קלה ואז כן משהו קטן לא מי יודע קטן מזה קטן מזה קטן מזה נש אחד גדולים למות נו נו נו

נו זה עניין זה סעודת בוי כלה לכבוד הכלה שהולך לקבל אותה הם עושים כזה יש להם אני ראיתי הם מביאים לא לא אתה אתה לא מרוקאי אז זה צריך ה נותנים להם איזה דג וביצים של דג קצת כן טעימות קטנות כן באשדות זה מצוי כן נראה היום שישי הזה שמעתי שיעור אורחים באשדוד וכול אז נראה מה הוא יעשה להם סעודת ביק אני אשאל אותם אם אתה עשית להם סעודת בוי קלה ה בוא נראה בסדר עד כאן עכשיו נלך להלכות הרמבם זה מו שאצלכם עושים סעודת בוכנה

לא גם אצלך זקן לא עושים לא אבל יש מצווה טועמי החיים זכו לפני השבת מה לפני יום שישי שבת בבוקר לא אש יום שבת לפני השבת לניב לפני שאדם הולך לבית כנסת יטעם לא לא לטעום לטעום את המאכל אם לא חסר לו מלח אם לא חסר לו שהכל מסודר יש מצווה בזה כתוב תומי החיים זכו וזוכה לחיים עליונים כך מביא הבן איש חי שאדם בפני שהולך בית כנסת יטעם גם העיראקים כולנו העיראקים אוכלים תמיד לא לא צריך לטעום לטעום לטעום את המאכלים של שבת אם הוא

לא נגיד ח אשתי בשעה 12 בצהריים הפלטה מוכנה כבר והנרות מוכנים הכל 12 בצים הפלטה יופי הלה ו ית תזכי אבל תגיד לה צריך קלה יאללה רסו כן אתה יודע מאיר מה שהוא אומר אור החיים היה עושה סעודת בוי קלה טועם את המאכלים לפעמים הוא לא היה שם לב היה גומר כל הסיר הי צריכים להכין סיר חדש והוא לקח אישה שנייה אז היא לא ידעה היא אכינה אוי ואבוי היא רואה הרב גמר כל הסיר אומרת לה האישה הראשונה אל תדאגי אני יודעת מכירה את הרב אני

הכנתי כבר סיר יש אל תדאגי הרב בכלל לא היה אוכל אבל לפעמים הוא לא שם לב הוא טועם עדיין לא טעם למה הראש שלו לימוד עוד טועם עדיין לא טעם עוד טועם עדיין לא טעם עד שבסוף יעשה טועם אבל אם היו מביאים לו פרחים עם ריח לא שושנות משהו אחר אה לאס בטח עוד לא יוציא אדם פרק שני לא יוציא אדם מחצרו ויתן בתוך סדה ובשביעית מפני שנרקם דהו כדי שתהיה יפה לזריעה אסור לעשות את זה ואם הוציא ומיד ממנו השפעה מותר עשה ערימה אשפה גדולה

ולא יעשה אשפה בתוך שדו עד שיעבור הזמן שמזמנים בו את הארץ לעבודת הארץ והוא שיקשור המתיק ולא יעשה והוא שיקשור מ שיקשור המתיק מה זה אחר שיעשה קשר במין ירג שנקרא מתיק יש לו קשרים קשרים הלאה ולא יעשה אשפה פחותה מ-150 שעה של כדי שתהיה נכרת שהיא ישבה ולא יראה להוסיף מוסיף ואם היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך ולא יעשה בכל בצעה ולא יעשה בכל בצעה יותר משלוש השפתות ב וה רוצה לעשות דהו שלוש שלוש השפתות לתוך בצה עושה רוצה לעשות זבלו אוצר עושה ו

היה מעמיד הזבל על סלע או שהעמיד בארץ שלושה טפחים והרים הזבל או שבנה על הארץ גבוה שלושה ועמיד עליו הזבל אין ו צריך שיעור אפילו עשה כן כמה השפתות לתוך בת סעה בין גדולות בין קטנות מותר שאר הדבר נקר שנ למדת הארץ א כניסת הזבל ד' מותר לאדם להוציא מן הסחר של צאן ונותן לתור שדהו כדך כל מכניסי ועושה דיר בתוך שדהו בשביעית לא יעשה יתר על בת שעתיים כניס צו לתוכו שזה בלו כל הדיר מניח דופן אחד דופני הדיר ועושה דיר אחר בצידו נמצא מזבל

בתוך שדה הו בת 40 סן הבנת מה שהוא עושה ככה זה מביאים את את את הבהמות קודם לפה והם עושים שמה את צרכיהם גמר את זה מעביר זה זה בן הכי טוב בשביל הבעד צומח לו ה ה אבל לא כדאי בזבל כזה זה לא יעשה ריח טוב הייתה כם שדה הובת 40 שעה משייר ממנה מקצת מפני מרעית העין כדי שידעו הכל איך ארבעה צען משאר ממנה מקצת מבני מרעית העין כדי שידעו הכל שהצו תילו בה ונדירה ולא אמרו זיבו זה כל שהוא בשביעית כל שדה זיב

זה זיב דה כל שדה הו בשביעית כן וואוו לא יפחות אדם מחצו מתחילה לתוך שדהו בשביעית שמה ומרו לא יפתח אדם מחצב בתחילה תסד בשבי תכן סדה א נתכוון שסיר ממנה הסלע את מבין גם היום עושים את זה אתה יודע היום כל המקומות האלה שהם עושים כבישים יש להם על המקום מביאים כזה קוצץ את העושה חצץ כזה מכונה על המקום חותך להם את האבנים וזה עושה את הכל על המקום עושה להם חצץ עושה עפר עושה זה ובזה הם עושים את הכביש זה הכל אוטומטיק כן זה

בשדרות עושה את זה מ אז זהו לא יפתח אדם מחצה בתחילה תח שדה בשביעית שמר לתקן שדה נתכוון שסיר ממנו הסע ואם התחיל מכ שביעית פסל מן השבע ב2 אבנים בריבוע של על שלום של כל אבן ןמה גדולות מזה הרי זה מותר לנקר ממנו בשביעית שירצה ז גדר של אבנים שיש בגוב ער טבעים או יותר ורוצה ליטול כל אבניו אם היו בו 10 אבנים או יותר כל אחד מהם מסוי שניים או גדולות מזו ארי זה נותן שהורה יודע שצורך הבנים הוא נותן היה פחות מעשרה שהיה

בו פחות מ1 אלבנים או שהיו אבנם קטנות מסוי שניים שניים נותן עד שיניע תפח תמוך הארץ ח ומ דברים המורים שנתכוון לתקן שדהו והתחיל לטול בשביעית אבל לא התכוון לתקן שדהו ש התחיל מקודם ש שעי ות בשביעית כל מה שרצה מקום מקום גודר עד לארץ לכן אם היה נותן משדה חברו אף על פי שהוא קבלן גודר עד לארץ ט אבלם שורים שתזעזע אותה למחרשה או שהיו מחוצות ונתגלו הרי יש בהם שתים שלס שניים שניים הרי זה מותר לטול אותה היו קטנות מזה לא ינת המסכל סדור

בשביעי שהוא צריך לאבנים נותן את העליונות מני נוגעות בארץ וכן אם היה שדה גרגר צרות הו גל של אבנים נותנת העליונות ני הגרועות בארץ הנוגעות בארץ ואם יש תתן סלע או קש יטול את כולם ד א' לא ימנ אדם גאי עפר ג עד שיתקן בעפר פני שהוא מתקן את הארץ אבל עושה את ה הוא חייץ את פי הגי כל אבן שיכול לפשוט את פי הגיות או בערב שביעית שיפסקו הגשמים פני שהוא מתקן השביעי יא הרב דילג הרב ג מה הרב דילגתי אז אני חול זר בי

לפשוט את ידו ניתלה ווא עומד על שפת הגאי אחרי זה ניתן תן כן דף ס שים לב לקחתי שתי דפים זה אותו דבר אבני כתב ן נטולות שתיים שלוש על הכתב מותר להב בכל מקום ב מסד עבר במסדה לכן הקבלן מביא מכל מקום אפילו אבנים קטנות במסדה שקיבל משדה שלא מקבל יג פרצה שהיא סוגה בעפר סוגה בעפר אם אינה מכשלת את הרבים אסור לבנותה ואם היייתה מכשלת את הרבים או שלא היייתה סוגה בעפר אנה פתוחה לרשות הרבים הרי זה מותר לבנות כן טומה יד אסור לו

לבנות גדר בשביעית בין ד סנו אבל בנ גדר בינו לבין רשות ים ומותר עקס ומוציא את העפר וצו בתוך שדהו כדרך כל מעמיד לכן אם חפר בו ו מעלה בשביעית סובר פ ב שדו כדרך כל החופרים יש מרית עין אסור אין מרית עין מותר כן הגענו שלישי זו דף דש אל תגיד שד הדש זור עוד רשש זורנה אמר רבי שמעון ס חד מ עלמן צמחים א הסודות שאני אומר כל העולמות חד מליב מלי א הדברים בלבי ך הפרוכת הפרוסה לינו למה יורדת אש מלמעלה ונת פרוכת

וכל המלאכים יושבים עליה כל צבעות השמיים ממרים ק ככ סודות שאני אומרים נסתרים בעולמות העליונים ח שהייתי מתחיל לדבר מפרש סודות לא אבו חברה כל קדישים מתערין לא ידעו ש עכשיו מה שאני מגלה סודות הם לא רק סתם אני מגלה את הסודות אלא מתקן בזה כל העולמות זכה חולה ככל חבר וזכ בעל פתח רבי שמעון ואמר ואתם מדקים בד אלכם חיים ככם היום קדש ישראל מי יש כזה כתמים אדוני משום מה דישה על מדן קוד פה בשם הקדוש בעל מדר בעולם הבא איזה דבקות יותר תפרש

מצצ בצדיק הה בצור החיים למעלה הדו כת ואתם הדבקים בדני אלוהיכם חיים כולכם הום ולא כתב הדבקים לה השם אלא בא השם ת קדישה ת בכל משח רבות קדישה דלא אמר של חי ג משום ותכל פרצופה גזה ולא ג גזה כלא מזכר דקנה דקנה ום קטורת אדוני אלוהינו שקט אבותנו לפני את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר וית אותם ד מש כתוב בתור יומר אדוני אל משה קח לך שמים נטף ושחת ח בנ סמים ונה זכה בת בבת יה ויאמר אדוני אל משה קח לך

שמים נטף ושחלת ח במים תאמר אשה קח לך שמים נטף חת יה ב עשית אוד ור צ מנה בכל יום אחים שמהם רב יום הכיפורים סמנים הו ב ןור ספורן וח ציה שב ש 19 רבי נתן אומר שהוא שוח אומר דש אין אדם יכול מה ז עו מזמרת מעצור בטנים ושדים ויאמר עלי ישא וף וא שמזוז מפתח בוקר את הד את העבודה הזא כ העבודה הזאת בים יוצאים מצ שלושה כצ אש שלושה גחח ור בפ כן ששת הקנים הוצאים מן המנורה במור שני הקנים ממנ כפתור

קר זה עשה אותה בת כל כ א ן עליש ני אש חסכי הת ני אלוהים ים ארס אר ויעמוד פנחס פע צ לאוש פתחה בחכמה ורת חסד ע ו בנ עשו ח שח אד רחמי צדקתך תמיד גח שבתנו כב מפר רבי שלום ארון בחזק אותו ירפ פשם השם צ הקדושים הממונים על שכ כ תורה מה זה מה פדיון קמ ב איך באר קרמי באר קרמי בת פייס אותו את היהודי הזה ן קחת גם שהוא רוצה דברים שברך לאבותינו הקן ויוסף כל הקהל הקדוש אמן א כל

אפני חים יםים גם אלה שמאזינים לנו דרך הפלפון ודרך הלבין מקון חיים טובים מאושרים י בשורות טובות