הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קיג הרב בניהו שמואלי שליט"א יד סיון תשפד

וק [מוזיקה] אוכף בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יד ציון תשפד שיהיה לרפואה ושועה גדולה כרצון השם יתברך למור אבי רבי שלום אהרון בן רחל השם ישמרהו ויחיהו אמן הנה ראינו בפרשה מכינים את עצמנו לקראת בעלותך את הנרות אומרים רבותינו למה נשמחה פרשת מנורה לפרשת הנשיאים הרי סיימנו בדיוק את הנשיאים ועכשיו מתחילים בהעלותך את הנרות אלא אומרים רבותינו כיוון כשראה אהרון חנוכת הנשיאים חשה דעתו של היה עם הא בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדולה משלהם שאתה

מדליק ומטיב את הנרות כך כותב רשי אז מה שקשה מה גדולה הדלקת הנרות מקורבן הנשיאים איזה נחום זה גם הקשה הרמבן למה לא ניחם אותו בקטורת למה לא ניחם אותו בעבודה של יום הכיפורים שהיא לא כשרה רק באהרון הכהן ונכנס לפני מלפנים גם כן הרי אהרון נצטוה לכן לא נצטוה לכן לא הקריב מה הבעיה הוא לא הצטווה אז למה חלשה דעתו אלא אומרים רבותינו קורבן זה לשון קרבה זה לשון אחדות מי שמקריב להשם מתקרב מי שלא מקריב מפסיד את הקרבה הוא לא קרוב ככה זה הולך

לכן כתוב הקריב אתראה ביום השני איך כתוב ביום השני הקריב את קורבנו למה הקריב הקריב כלומר התקרב עכשיו היה רחוק והתקרב לכן חשה דעתו של אהרון למה מה למה הוא לא צבא להקריב חסר לו קרבה אמר לו הקדוש ברוך הוא נחים אותו בעבודת את המנורה ש המנורה זה מרמזת ע לימוד התורה נר מצווה תורה אור בזה שהוא מעלה ומדליק ומטיב את הנרות שהוא עמל מתייגע בנרות שזה שזה לימוד התורה זה ההתקרבות הכי גדולה להשם יתברך שאין למעלה ממנה וזה תמידי וזה נצחי וזה לאלא וזה לא

בטל עולם לא כמו הנשיאים שהקריבו הקורבנות הם בטלים אבל לימוד התורה הוא לא בטל לעולמי עד ולכן נחמו אמר לו אתה מתקרב אליי בלימוד התורה לכן מה זה בזה מעשה המנורה רשי אומר ראו הקדוש ברוך הוא באצבע למה נתקשה עבודה הזאת כרכה בהקרבה תמידית מסירות נפש יומיומית באופן קבע בלי אפשרות להשתחרר מהעול איך אמרו רבותינו כשור לעול כחמור למסע מה פירוש פה קודם כל אמר לו נראה לו באצבע וזה עבודה עבודה הזו כריכה בהקרבה מה פירוש אלא כתוב במדרש אומר לו הקדוש ברוך הוא אתה לא

לא צריך לעשות כלום אתה רק צריך לזרוק כיכר את הכיכר הזהב לאש והיא תעשה מאליה מה פירוש אדם צריך רוצה שהכל יעשה מאליו צריך לבטל את החומריות את התעבות לזרוק אותם לאש ואז המנורה נעשת מעליה לימוד התורה האור בוקע מאליו כל מה שמעכב תמיד את הבן אדם זה החומריות אני תמיד אומר את זה על מורבי שהשם יעמוד לו לזכות גדולה הוא נקרא גיבור שכבש תצרו ביטל ביטל מבטל את החומריות לגמרי שנים שנים לא אוכל לא זה לא מעניין אותו אוכל כולם אוכלים הוא לא אוכל אף

פעם אוכל קצת טיפה היה אוכל כדי קיום גופו לפעמים אפילו בשבת היה אוכל מעט איזה חצי פיטה מטחינה זהו לא אוכל לא קוקוריקו ולא שום דבר זה הזכות הגדולה זה שאומר בזה כן עשה את המנורה הביא המדרש שהמנורה נעשת מאליה רק צריך לזרוק את הכיכר של הזהב לאש את החומריות לזרות לאש זה כמו כשור לעול כחמור למסאי מה זה כישור לעור כחמור למסע תאר לך החמור או השור שור לעול צמו שיש לו שור עובד חורש מסדר לו יפה את ה את הגינה את כל מה שצריך

יש לו איזה שור א תאר לך עם בוקר אחד שמו שרואה השור לא הגיע לעבוד אומר מה קרה נכנס לזה אומר לו עיין שה יש לו כואב לו הבטן על בטנו כואב לו הבטן אומר לושו ימו שמפחד אומר עכשיו חולה שלא נפסיד נכון לחרוש יותר שווה אבל אבל יכולה פחות נרוויח את הבשר שלא נפסיד אז ישר קוראים לה שוחט והוא בא לשחט ו אז יכול פחות לנצל את הבס אומר כשור לעול אין השור לא יכול יום אחד להגיד אני לא בא למה הוא יודע אם לא

בא בא הסכין אתה מבין ככה זה הולך איך יגיד לא בא ככה זה כמו שור לעול והנה היום זה בפטירת רבי חיים מוולוז'ין אתם יודעים הוא זכה לשבת ולשקוד בעולה של תורה רבי חיים מוולוז'ין בן רבי יצחק אביו רבי יצחק היה פרנס בוולוז'ין היה פרנס גדול תלמיד חכם היה בעל כוח השפעה ו לצורך סחר שלו היה נודד בקהילות ישראל היה הולך ממקום למקום היייתה לו אישה צדקת קראו לה רבקה היא אמא של רבי חיים מוולוז'ין כלל פעם שהיה בא חוזר מביא לה מתנות אומרת לו בעלי

היקר אני לא רוצה את המתנות האלה אני רוצה מתנות רוחניות מה את רוצה אומר אני רוצה שס שלם אם יבואו תלמידי חכמים אני יכול לתת להם לללמוד וגם שאתה תלמד אומר לה טוב אני אעשה לך את זה אבל עד אז להי להשיג שס זה היה קשה אז הוא מצא שס שלם אבל היה מכל מיני קרחים קרח ונה קרח כזה קרח כזה אבל מושלם כל מי שהיה רוצה ללמוד לא היה היה בא יודע פה בא משעיר לוקח חוזר ככה זה היה הסדר יום אחד הגיע שאגת אריה

לבושין והוא היה באחד הבתי מדרש והיה מאוד מאוד רוצה ללמוד מה יעשה רוצה ללמוד תורה איך הוא ילמד אז בשביל אז אמרו לו שיש בבית הזה אז הוא היה הולך לוקח כרך חוזר גמר את הכרח הזה חוזר בלילה הוא לומד בסוף היא ראתה ככה גברת רבקה אומר לו כבוד הרב לא תרח לא אני ישלח לך את את המשרת של הבית הוא יביא לך אתה רק תגיד מתי אתה צריך ואיך אתה צריך אתה תתכנן אנחנו נביא לך אומרת לה אומר לה בסדר גמור וכך היה תקופה ארוכה

כשהוא רצה כבר לחזור לעירו לעזוב את וג'ין בא אצל לבית אומר לה מה את צריכה אומרת אני רוצה בנים תלמידי חכמים אמר לה אני מברך אותך שיהיה לך שני בנים יולדו לך שני ילדים שיעירו עיניים של ישראל את נתת ללמוד את השס בן אחד אני מברך אותו שיזכה קיל קהילות ברבים ומלמד את את צעירי ישראל שס הבן השני ברך אותו שלא יצטרך לשס למה הוא זכה לדעת את כל התורה בעל פה ביני אחד היה רבי חיים מוולוזין הוא היה מתלמידי השאגת אריה הקים אעז את הישיבה

לוז'ין ובנו השני זה רבי זלמן שהתעלה מכל בני דורו היה יודע כל התורה בעל פה פלא פלאות יום אחד אז הוא במעשה מי שהקים את כל הישיבות אביא כל הישיבות זה נקרא ב חיים מבלון למה הוא דאג שיהיה פנימיה הוא הראשון איפה לאכלו נתן להם בניין נתן להם לאכול לשתות בכל וכל העולם נ היה משהו אבי הישיבות למעשה הוא היה תלמידו של הגרה תכף נגיד העיקר שפעם אחת הוא ורב זלמן היו היו באיזה ה צריכים לנסוע ובדרך נכנסו לאיזה לאיזה מלון ובעל המלון גידף אותם וחרף

אותם ולא נתן להם מקום ללון אז כשהם פנו לצאת רצו לישון פ א חרופי מה צלקו מפה כנראה ראה אותם בני תורה ככה עשה באופן העיקר ראה את רבי ראה את אחיו רב זלמן בוכה אומר לו זלמן מה אתה בוכה מי זה בכלל אז מה חירף אותך זה הכל לידת עינות וסיבת הסיבות זה לטובתנו צער אותך אומר לו אני בוכה שהרגשתי קצת בלב איזה כאב למה לא הגעתי למעלה של הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם עושים מאהבה ושמחים זה אני בוכה מה זה זה זה יכול

לעשות מה שהוא רוצה אבל למה אני הרגשתי למה לא יה לי מידת הנ שתבן פעם הם היו באיזה מקום ישב רבי חיים מוולוזין ם כמה מהתלמידים אז הם למדו כל פרנס המתגאה על הציבור הוא לא זוכה לבנים תלמידי החכמים אז הוא אומר אבא שלי רבי יצחק היה פרנס שלו מתגי לציבור לכן הוא זהה הוא זכה לבן כמו אחי רבי זלמן למה רב זלמן גם אם היה בזמן התנאים והאמוראים הייה נחשב לתלמיד חכם שמעו את זה התלמידים אז אחד אמר לו מה יותר יותר בדרגתו יותר מהגר

כעס עליו אומר לו מה אתה משווה להגרה אומר אחי יודע את כל דברי התנאים והאמוראים תחת ידו שולט בדבריהם יודע בעל פה גם אם הוא היה חי אל שנה לא היה מגיע לקצה דרגתו של הגר אומר הגרה יודע את כל התורה גם מהסוף להתחלה לא רק מהתחלה לסוף פנ פלאות היו אנשים גדולים אז עיקר הוא היה נקרא תלמיד תלמידו של הגאון מבינה כן יש עליו הרבה הרבה מה מה לדבר אומר כשהיה בגיל 19 היה מבקר את הגרה לעתים תחופות הוא היה צריך לנסוע מלוין לנה אז

היה נוסע פעם בכמה זמן יושב שמה איזה חודש חודשיים כל הזמן מול הגאון מבינה כל הספקות שלו כל הבעיות היה מציע לגאון למעשה אומרים שהוא היורש הרוחני של הגאון מבינה רבי חיים מונג' היה חרוץ הוא זכה לעשות תורה יומם ולילה הוא כותב יש לו ספר נפש החיים בשער ג פרק יב הוא כותב הוא באמת הוא עניין גדול הוא סגולה גדולה להסיר ולבטל האדם מעליו כל דינים ור אחרים שלא יכלו לשלוט בו ולא יעשו בו שום רושם מה כשאדם קורע קובע בליבו לאמור ככה אלו השם הוא

האלוהים האמיתי ואיין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו הוא מבטל בליבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כוח רצון בעולם ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא ממילא התבטל מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יכלו לפעול שום דבר כלל כמו שאיך אומרים אין עוד מלבדו רק הוא שליט רק מש רק מה שהקדוש ברוך הוא מחליט כן אז אומר רב רפוא שפירא אומר יום אחד הגיע בבעלה לבית של הגריט סל בויצ'וק בעל בית הלוי

היה אומר אחד הסוחרים ואומר לרב שיש לו בעיה גדולה המשטרה המקומית עורכת חיפושים אחר סחורה מוברחת והאיש שתמצא אצלו את הסחורה המוברחת צפוי לעונש גדול ההוא מאוד מפחד כי החנות שלו מלאה סחורה מוברחת והמשטרה בודקת חנות חנות והוא לא יודע מה לעשות הוציא לו אז הרב מבריסק הוציא לו ספר נפש החיים והתחיל לללמוד את האיש עם עם הסוחר שכאשר נמצא אדם בצרה או בפחד מהשלטונות יחשוב שאין עוד מלבדו רק הוא בלבד וכך יכוון בכל נפשו מאודו וינצל אומר אחר שעתיים רצופות ככה הם לומדים הופיע בבית

בבית הרב אשתו של בעל על החנות הוא היה עם הרב כל הזמן הם לומדים את זה ויש לה בשורה השוטרים סיימו עכשיו את בדיקות וכל החנות שלנו על החנות שלנו דירגו אומר כש הגיע שעת הצהריים הם בדקו את החנות שעל ידם והם סימנו אחר כך כשהם חזרו לבדוק הם דירגו על החנות הזאת והמשיכו הלאה ראית כן כמו שאמר ה רבי חיים מבן ז'ין כלומר אדם צריך להצטער על צער השכינה משה רבנו תמיד הצטער על צער השכינה לא על הצער שלו מה יהיה איך שמה בערה בעמש

השם תאכל בקצה המחנה משה היה כואב לו הצער של השכינה כלומר אדם צריך ויצעק העם אן משה ויתפלל משה אל השם ותשקע ה עץ אמר רבי אלעזר משה התיח דברים כלפי מעלה אל תקרא אל השם אלא על השם אבל זה לא זה לא חס ושלום משה רבנו הוא התפלל על השם כלומר על הצער של השם לא התח את דברים כל למעלה היה כואב לו את זה צריך תמיד זה הרבה מה להעריך ב בעניינים הללו פלא פלאות פעם באה נכנס לישיבה הוא ראה שביום שבת הוא ראה

שהתלמידים מדברים אמר להם מה זה אמר להם עד שאתם מתקיימים לדבר שינה בשבת ענו לכו תשנו אז אמרו לו אז אחד התלמידים אומר לו אבל גם כבוד הרב שיחה בשבת תענו אז אמר להם לב חכם לימינו השין שינה בשבת תענוג אבל לב קסין נשמו לו שיחה בשבת רבי חיים מבל מה יעשה הילד הבחור ככה אומר לרב כ יש הרבה מה לדבר אבל אגיד לכם עוד מעשה אחד שהיה עם רבי חיים מוולוז'ין זה לא מעשה זה משל של רבי חיים מוולוז'ין אבל משל חזק אומר היה שמה

איזה יהודי כפרי לא לא לא רבי חיים מוולוזין היה איזה יהודי כפרים היה לו איזה בקתה קטנה הוא זכה שיש לו ילדים טובים והכל אבל אין לו ממה לחיות היה עני מרוד בקושי עמן בשביל איזה כמה חתחות תפוחי אדמה היה מתגורר שמה איזה עשיר מופלג מיליונר הוא החליט אומר זה לומד תורה בקושי מתפרנס הילדים שלו תלמידי חכמים המיליונר הזה אמר אני יעזור לו במחיה שלו בוקר אחד קרא לו אמר לו שמעתי שאין לך פרנסה אני צריך לי עובד אבל אומר לו אני כבר מבוגר פיזית קשה

לי לעבוד אומר לו אתן לך לא לסחוב שקי מ תן לך עבודה קלה אומר טוב מה העבודה אומר אני יש לי מטבעות זהב הרבה קים קים אני רוצה תספור לי אותם תסדר לי אותם וכל שעה של ספירה תקבל נגיד 1000 שק כל שעה אתה יודע ביום אתה עובד ארבע שעות חמש שעות יש לך 5000 שק כל יום התלהב אומר כן מה זה לספור זהב מצויין אומר לו אומר לו הוא כבר שואל אותו אומר לו אבל יום אחד אני אגמור אז מה אעשה אומר לו אל תדאג

יש הרבה הרבה לספור זה עבודה כמעט ללא סוף אל תדאג טוב התפעל העני הזה איזה עושר גדול יש אנשים בכבוד אומר מתי אפשר להתחיל את העבודה אמר לו מחר בבוקר באמת הוא בא רואה מה זה אוצר של מטבעות אומר לו אתה תספור עשית אל תעשה פתק זה שקית 1000 עוד 1ל שקית אל ככה תעבוד תתחיל אני תדע לך אני זה קריטי אם אתה מתבלבל אני אעשה בדיקה תספור שיהיה הכל מדויק אומר לו בטח זה אין בעיה במרץ התחיל למלות באמצע הוא בא אליו שמך שכחתי תנע

עוד דבר אחד להגיד לך פרט אחד חשוב כל מה שאתה מצליח לספור ואתה מסדר יפה זה נהפך להיות שלך זה לא מאמין אומר תגיד עוד הפעם תחזור אני לא שמעתי אומר כן כן כל מה ש אתה סופר כל פה קלה שעשית זה שלך טוב פתאום הפעמון מצלצל הפסקה חצי שעה הפסקה יכולים קצת לצאת זה אומר מה אני אצא להפסקה אני מרוויח אומר מה זה מי צריך הפסקה לא צריך לאכול לא צריך שום דבר פה חוטף ומרוויח עד שהרגיש שהראש שלו מתבלבל יש יש ביקורת על כל

דבר זה לא פשוט אומר ל נכנסות המשרד בעל הבית אומר לו השעה עכשיו 11 התחלת בערך ב8 בבוקר כמה שעות עבדת ביומו תן שחרו למדנו עכשיו במסכת המציעה בוא אני אשלם לך הכפרי לא הבין מה הולך פה סליחה מה מה למה מה קרה אומר לו מה גם אני סופר בזה הכל שלי וגם אתה משלין אומר לי בטח מה אתה עובד בחינם אמרת אך אתמול על כל שעה אל שקל אומר לרבי חי אומר להם רבי חיים מ בלוגין התלמידים פעם שמעתם כזה ביזנס לא היה ולא יהיה

אבל רבותיי יש כזה ביזנס כל החיים שלנו זה כזה אדם שעוסק ב בתורה מצד אחד כל מה שאדם לומד זניה שלו ובתורתו יהג יום הבלה לא בתורת של השם תורתו שלו אדם גה נהפך להיות שלו תורת דילה והשכר מבהיל התורה הקדושה יקרה מפנינים היא נבראת עוד קודם לעולם היא גדולה מכל העולם פי כמה וכמה מנסה את הזמן תהיה השחר נצחי בעולם האמת כל מינה של תורה משלמים רגע פה בעולם הזה זה לא מליצות זה לא גוזמאות ככה הסביר רבי חיים לוזי לתלמידים שלו מה זה תורה

דבר אמיתי נו זכינו חיים מלושים זכותו יגן עלינו אמן קראו לישיבה ישיבת בוזין בוזין עץ חיים אה כן עץ חיים ה מחזיקים בה אמא של הישיבות כן כן כל העולם היום הלימוד שלנו אז גם כן נו נשמת רבי ניסי מיגן בן רחל וגם כן נו נשמת אסתר בת חנה ולוסיה ליהו בן מרסן ואליאור בן יוסף נשמת רחל בת חנינה שרה בת סברסה טברה וגם כן נשמת משה בן ישועה יצחק בן חנום רבי שלמה ועקנין בן וציפורה בת גוסטון רבי שלום רפאל בן שרה מרדכי הלוי בן

חנה ומרגו בת אסתר הבנית אסתר בקי בתרים אסתר בביקי בת מרים אביעד שמואל בן שולמית כן יצחק בן חנון יצחק בן חנון אנחנו בישעיה ד פסוק ד אם אם רחץ אדוני זה כי אם את צעת בנו ציון דמ ירוש דיח מקרבה ברוח משפט וברוח בע כלומר אם הדבר הזה יהיה כאשר חת השם את את צואת את העוונות הלכלוך של העוונות דמי ירושלים דם נקי שנשפך בה ברוח משפט בחוזק משפט ווח בער בייסורים יבער החטאים מן העולם וברא אדוני על מכון אר ציון ועל מכרי ענן יומם

ועשן ונורא אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה אז הוא אומר אז יברא השם ענן חדש להיות שוכן ביום על מקומות שמוכן שמה לשבת בהר ציון על מקריה מה זה מקריה אנשים שקוים לבוא אצלה ועשן ונורה אש להבה לילה כלומר כל אלה ישכנו עליהם בלילה האש להבת אש כי על כל כבוד חופה מלבד כל כבוד עוד יש חופה מן השמיים לחופף עליהם להגן עליהם מכל האומות סוכת תהה צל יומם מחורב ולמעשה ול מסול מזרם ומטר אומר הענן הזה יהיה לסוכה להיות לצל ביום להציל מחור

בשרו של השמש מזרם מאש מתלקחת מנהר דנור הרשעים משטיפת המים ייגן עליהם שלא תשיג ישיגו אותם האויב אתה יודע כמה עולה זרם יש רמח מצוות עשה החסרת אחד זה זרם נכון הוספת אחד מטר מטר 249 זרם 247 צריך רמח 248 כלם מוסיף גורע הגענו פרק ה משנה יו וקודם המשנה צדקה אנחנו מסכת גיטין פרק ד משנה ג יונתן כן אתמול הייתי אצ ניסים כן אני יודע א איך אתה יודע שחור ששומעים ברכה אח של אבא שלו בזה בשערי צדק לא לא אברהם ניסים אדם טוב חיפשתי

את רבי שלמה ותם אמרו לי שהוא לא פה אה כן אמרו לי שהוא לא שם קבלה אין אהל הקבלה קשרתי לא דיברתי עם הקבלה הייתי שם אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים לא לא לוקחת כתובתה מנכסי יתומים שנפלו ליתומים בירושה אלא בשבועה שהיא נשבעת שלא קיבלה כלום נמנעו משביעה למה אוי בי טורחת ליתומים אז היא מורה היתר לעצמה היא טורחת הרבה ליתומים ה מורה התר לעצמה לקחת מפה לקחת מפה מותר לה זה כמו כסף של בעלה היא לא חושבת שלילדים שלה אין אישה שבעלה נפטר אין לה

כלום הכל של היתומים ככה זה הדין היא לא יורשת כן התיל רבן גמליאל הזקן שתהייה נודרת היתומים כל מה שירצו במקום שבועה תהיה נודרת כולם עליים פרי פלוני גובה כתובתה העדים חומים על הגד בפני תיקון העולם למה אולי אולי ימותו אולי יהיה בעיה הלל התקין פרוזבול מפני ת ו העולם למה ראה הלל הזקן אם נעים להלוות ואז הוא אז הוא חשש ש למה אדם חושש לא יפרא לו את ה בעל החוב אמד תקן פרוס בול מה זה פרוס בול פרוס בלה פרוס בוטה זה תקנה לעניים

תקנה לעשירים משנה ד' עבת שנשבע וטאו הו אבת נעני של ישראל נשבע ודו אותו לאחר ש נתייאש רבו אין אין לשום עבד אם לשום עבד השתעבד אם פדו אותו בשביל שימשיך להיות אבן אבל אם לשום בן חורין לא השתעבד רב שמעון בגמל אומר בין כך ובין כך השתעבד צריך להשתעבד אם פדאו אותו לשם עבד לא משנה השתעבד לרבו הקודם למה שלא יהיה כל אחד הולך ומפיל את עצמו לג ות אשמר זה שאיבדו אותו אבד שעשה רבפ כי לאחרים הפו טהה קהה אתה מבין אומר מפה תקבה

את חובך אם אני לא אשלם לך ושחררו שורת הדין התחייב כלום למלווה בבני תיקון העולם קופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו רב שמעון גנל אומר אין הוא כותב אלא משחרר לא הוא כותב אלא המשחרר רבו הראשון כותב למלווה עוד משנה בגלל ששבת קודש מי שחצי עבת וחציו בן חורין כמו עבד כנעני של שני שותפים עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד חצי עובד חצו בין חון אחד מהשותפים שחרר אותו אז יום אחד הוא של האדון ויום אחד הוא של

עצמו דברי בית הלל אמרו להם בית שמאי תקנתם את רבו את עצמו לא תקנתם למה ניסא שפחה אי אפשר שכבר חצו בין חורין לא יכול לקחת שפחה יש לו צד בין חורין בת חורין א אפשר למה שכבר חצי ועבד יבטל מה לא ישה אישה הלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא טוהו בראה לשבת יצרה אלא בני תיקון העולם קופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שתר על חצי דמיו חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמ הסכימו איתם אז נעשה עוד משנה יותר טוב

נעני ת כע כן משנה ו' המוכר עבדו לגוי או לחוץ על הארץ שמחר עבדו לגוי כונסים אותו לפדות אותו למה פקעו מן המצוות או לחוץ לארץ כונסים אותו יצא בן חולין זהו זה והם פודים את שבועים יותר על כדי דמם בפני תיקון העולם אם רו הגויים שפודים שבועים יותר יותר מדי דמן ישבו עוד ואן אתה רואה ואין מבריחים את השבועיים לא עושים תחבולות כדי שהשבוע יברחו בפני תיקון העולם למה הם התאכזרו לשבועים האחרים רבן שמעון גמ אומר פני תקנת השבועיים הוא לא חושש תקנה שבועים אחרים

תקנת השבויים נמצאים עכשיו בידיהם אחד יברח ינהגו בחומרה שאר השבועיים והן לוקחים ספרים תפילין ומזוזות מן הגויים יותר על כדי דמם תכו עולם כל הם גנבו הגענו משנה ז כן היום אנחנו דף קיג מסכת בבה מציעה יוצא עוד שישה ימים מסיימים בעזרת האל ושועתי תפילת בית המדרש שבת אדוני לנגדי תמיד קמים בני במותם יחוד קדשך ש שכו לעשות רצון בוראנו נועם תצ מפי דבר אמת כי אדון כ צאו ידיכם קודש ברכו את אד בר א מציון שמיים וארץ קיג עמוד א' במשנה לא מרגיש כן ידידנו

רבי חורש יהודה יהודה חורש בן מזלי ש יתן לו רפואה שלמה כן אתמול דיברתי איתו בטלפון אמרתי אולי יש לו קורונה ש מ שפתחת את הדף שים לבל מאיר שהוא פתח את הדף הנכון רפה שלמה אמן משנה אמרתי אמרתי כבר המלווה את חברו לא י משכננו אלא בבית דין ולא יכנס לביתו ליטול משכנו שנאמר בחוץ תעמוד כתוב בתורה כי תשב ברעך משת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוד לעבות אבות בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את האבות החוצה ואם איש עני הוא לא

תשכה באבות אז זה הדינים של מי שבא למשכן בחובו הם חלוקים בין הממשכן בזמן ההלוואה למי שממשק שלא בשעת ההלוואה המשנה שלנו חלק של הראשון מבארת את הדין של מי שבא למשכן שלא בזמן ההלוואה עוד כתוב בתורה השב לא לדבר השב תשיב לו את העבות כבו השמש בשכב בשלמותו ברחק יש להחזיר ללוב את המשכון בזמן שצריך לו לקח מנו כסות יום יחזיר לו ביום ויקח אותה בלילה לכן ההפך כסות לילה יחזיר בלילה ויקח ביום עכשיו בוא נראה עכשיו נתחיל את המשנה עוד פעם המלווה את חברו

והגיע זמן הפירעון ולא פורע לו אומר לא י משכננו אלא בבית דין המלווה בעצמו לא יכול לבוא אצלו למשכן אותו לקחת לו משכון אלא בבית דין כלומר בית דין שולחים שליח למשכן את הבן אדם שלא משלם בעל כוחו עוד דין ולא יכנס לביתו ליטול משכנו לא יכנס דווקא לבית שלו אסור אבל לחצר ולבית התבן שלו מותר להיכנס אז לא יכנס לביתו נראה הגמרא תגיד זה שליח בדין אוזה זה ה בעל החוב המלווה ולא יכנס לביתו של הלווה ליטון משכנו אבל בחצר מותר שנאמר בחוץ תעמוד ואז

המשך הפסוק והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את האבות החוצה ואתה יודע עד כדי כך שאם אשכן אותו חייב להחזיר לו הלאה המשך המשנה היו לו שני כלים הז זמן השימוש בהם זה לא שווה ומשכן אותו את שניהם למה החוב שלו היה גדול כנגד שני הכלים האלה נותן אחד ומניח אחד לוקח המלווה כלי אחד שלא צריך עכשיו ומחזיר לו ללובה אחד מהם צריך לו כעת המשנה מבארת לקח לו קר ומחרשה משכון אז מחזיר את הקר בלילה שהוא צריך לישון עליו ולוקח את המחרשה מחזיר את

המחרשה ביום ולוקח את הקו באמת אין לו מחזיר ליורשיו את המשכון את המחרשה לא מחזיר ליורשו אפילו שהמחר שה לפעמים זה דבר שעושים ב אוכל נפש ואסור למשכן דבר שעושים בו אוכל נפש יכול להיות שהמחר שה זה לא בדיוק לא מתקנים ב ממש את האוכל עצמו מחרשה זה חורשים בא את הקרקע יש גם מגרדת מדבר ע משה של הכן נראה ומת איןו מחזיר לאושו רב שמעון ב גמליאל אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד 30 יום גם הלוה לעצמו לא מחזיר את המשכון אלא עד 30

יום זה הזמן שנותנים בית דין הלבד פועת חובו 30 יום אחר כך למה כתוב השם תשיב לו את האבות לא ולא ליורשיו רבן שמעון גמליאל אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד 30 יוםו מ30 יום ולהלן מוכרן בבית דין למה צריך את הממון לפרוע את ממונו עד 30 יום זה הזמן שנותנים בית דין כבר עבר זמן הזה זה לא בתורת משכון זה כבר גובנה יכול לגבות את זה מוכר ולוקח את הכסף זה עד כאן זה המשנה גמרא אמר שמואל שליח בת דין מנתח ניתוחי אין אבל

למשכני לא משליח בדין שנשלח לתפוס חפץ של הלוה הוא לא יכול להיכנס לבית שלו אם ראה אותו בשוק מנתק ממנו שראה אותו בשוק מותר לו לנתק מה זה מנתח ניתוחי כן מנתק ממנו בשוק את החפץ למשל בינו את ציו משה שליח בית דין הוא בא רואה זה חייב כסף לחברו שלחו אותו בי דין רואה איזה שעון יש לו על היד אומר לו כן כן חכה תן לי את השעון שלך זה שווה כך וכך נכון אתה אבל למשכנה לא אבל לא יכול להיכנס לבית שלו למשכן מצאת

אותו בשוק אז בשביל זה אתה לומד סמוך לשוקה אז יכול לקחת לו את השעון ל משל או אם יש לו טבעת הגמרא מקשה תנמ את חברו לא משכננו אלא בבית דין מכל בבית דין ממשכן לא משכננו המלווה בעצמו בביתו אלא בית דין שולחים שליח למשכנו מכלל ד בבית דין ממשכנים ן גם בתוך הבית ואתה אמרת לי רק מנתק נתוי אבל לא ממשכן בתוך הבית אמר לך שמואל אמה לא ינחנו אלא בבית דין המלוה את החברות תקרוס במשנה לא ינחנו כלומר דווקא בשוק גם כשהוא רואה אותו

השליח בית דין לא ינחנו א אלא בשוק כלומר רק על ידי בידין ח אותו ירא אותו בשוק יקח לו אבל בבית גם שליח בית דין לא יכול הגמרא אומרת אחי נמם הסתברה למה לקטנה ספה לא יכנס לביתו לתו משכנו מני על מי אוסרת לא יכנס לביתו לתון משכנו המה בעל חוב זה המלווה כבר מרשע שמעת מינה כבר כבר ברשע שנינו שלא י משכננו אלא בבית ד אז שמאמינה שאסו למלווה עצמו להיכנס לביתו אז מה אתה צריך ל המלווה אלא ל שליח בית דין הוא אסור לו

להיכנס כמו שאמר שמואל הגמ אומרת ללא זה לא רעיה אם משומה לא עריה זה לא רעיה אין רעיה אחיק אמר זה כוונת המשנה המלו את חברו לא משכננו המלווה עצמו אלא בבית דין מכלל ד בבית דין במשכן וגם מביתו כלומר על ידי רשות בית דין הוא בעל חוב שבא ליטול משכון אפילו ניתוח אמן לא או זה חידוש הבעל חוב עצמו שבא ש שאומר תשמע אתה לקחת לי את שני אתה לא מחזיר את הכסף אפילו בשוק לא יכול לקחת לו את השעון לנתק ממנו למה שלא למה

גזרה שלא יכנס לביתו ליטול משכנו זה הבעיה אם תתיר לו ב בשוק אז הוא יכול גם כן אבוא לביתו לכן חכמים אמרו גם בזה לא גם בשוק לא אז אין ראיה לשמואל מתיב רב יוסף עכשיו שואל רב יוסף על שמואל שמואל אמר שליח בית דין נתק ניתוקי אין אבל לא נכנס לביתו אז מ מקש רב יוסף כתוב בתורה לא יחבול רחיים ברכב הדברים אחרים חבול כמו עוד לא תחבול בגד אלמנה א של תחבול עכשיו מן עכשיו הגמרא ממשיכה את השאלה אז נלך לאט לאט כתוב בתורה

לא יחוד רחיים וככל כלומר לא יקח המלווה בחובו רחיים או רכב מבית הלוה אתם יודעים זה שטוחנים בו את החיטה את הקמח עושים בו קמח רחיים זה אבן התחתונה רכב זה אבן העליונה שרוכב עליה וזה היה רגיל בכל בית היות למה היו קונים חיטים טוחנים ועושים על המקום לחם טרי טובם יש להם תנור של עצים איזה פה פלא פלאות אז זה שאומר אז זה לא יחבור רחיים ורחב התורה אומרת לא יקח מבית הלוה עד דברים אחרים חבול אתה יכול לקחת רחיים אל תיקח אבל דברים אחרים

כן וכן כתוב לא תעבוד בגד אלמנה אם היא אלמנה לא תיקח מביתה בגד או משהו לא אז דווקא שום דבר אל תיכנס לבית של אלמנה שאומר לו תחבור בגד אלמנה זה כל דבר אז דווקא לבית של אלמנה אל תיכנס אבל א של אחרים תחבול אתה רוצה ללכת למישהו אחר כלומר מישהו אחר חייב לך לא אלמנה לקחת להם משכון מהבית מותר מן הגמרא מבארת את הקושיה מי זה הנותן מבית הלוה הנה מהבעל חוב הכתיב לא תבוא אל ביתו לעבות עבטו אסור לבעל חוב לבוא לבית הלווה אלא

לי זה מדובר בשליח בית דין שאז הוא לא יכול להיכנס לבית הלווה וקשה על שמואל שאומר אין עליו בשליח בית דין שיכול הוא להיכנס אז כשה שמואל אומר ששליח בית דין לא יכול לבוא לבית הלוה רק בשוק לנתח ניתוחי אבל לא לבוא לבית כלומר מפה משמע לא תחבול רחיים ורחב אבל דבר אחר אתה כן יכול להיכנס לבית אל תיכנס לבית של אלמנה אבל של בית בית אחר אתה יכול להיכנס תרגמה רב יוסף ברד רב רחמן כמד רב יוסף ואמרי לרב פפה ברד רב יוסף כמד רב

יוסף לעולם בבעל חוב מה שכתוב בתורה לא תעבו רחיים ורכ זה בע רחוב ולעבור עלי בשני נבין אז למה צריך להגיד רחיים ורחב כבר אני יודע לעבור עליו בשני איסורים כשהוא עוב רחיים ורחב או בגד אלמנה עובר גם משום שני דברים אחרים כלומר לאחרים מותר לחבול אבל בדברים אחרים עובר רק על איסור אחד אם נכנס אבל ברחיים ורכב עובר שני איסורים אם הוא נכנס כלומר לא תדייק מכאן שדברים אחרים מותר לחבול אלא בדברים אחרים עובר רק על איסור אחד אבל רחיים ברכב עובר על שני ייסורים

שני נבים אתה איתי מאיר אתה שמע מ משמע שנאמר בחוץ תעמוד מה המשך הפסוק ואיש אשר אתו נוש בו יוציא אליך את העבוד החוצה למה צריך התורה להמשיך משמה שנאמר בחוץ תעמוד איני יודע שהאיש אשר אתה שבו יוציא אליך את המשכון החוצה אלא מה אתה אמ לומר והאיש לרבות שליח בדין מה אליו שליח בדין כלווה דינו כלווה ויכול להיכנס אלבית הלוה וכך מה פירוש מה פירוש הפסוק בחוץ תעמוד והאיש הוא שלי בי דין ואשר אתה נושב בו כלומר הלוה יוציא אליך את העבות החוצה גם השליח

בית דין יכול להוציא אליך את האבות כלומר השליח בדין הוא בפנים כמו הלווה זה חוזר ביחד מה אליו שליח בדין כלווה הוא יכול להיכנס לבית של הלוה כלומר אז יהיה כתוב ככה בחוץ תעמוד והאיש כלומר ואיש אשר אתה שו כלומר האיש שהוא שליח בידין ואשר אתה נושה בו זה הלוה והאיש ואשר אתה נושה בו הלוה יוציא אליך את העבות ככה אומר רשי מה אליו שיכנס לתוך הבית וחיק אמר איש שהוא דהוא שליח בדין ואשר אתה נושב בו יוציא אליך ראשי אז זה לא כמו שמואל שמואל

אמר לא שליח בדין לא יכול להיכנס לבית הגמר אומרת לא שליח בית דין כמלווה אפילו הוא לא יכול להיכנס לבית הלוה תראה רשי ואחי כ אמר בחוץ תעמד אתה והאיש שהוא שלח בדין עכשיו תמשיך את הפסוק ואשר אתה נושה בו יציא אליך בחוץ תעמוד אתה ואיש הוא שליח בידין ואשר אתה נושה בו יוצא אליך זה הפירוש תשמע אם חבול תחבול סלמת רעך בשליח בי דין הכתוב מדבר שיכול ליטול מהבית של הלוה מה זה חבול בתוך הבית אם חבול תחבול חבול זה הכוונה הוא חובל ונכנס לבית

ולוקח אז בשליח בית דין הכתוב מדבר אתה אומר בשליח בית דין הכתוב מדבר בבעל חוב שבא למשכן אותו לא כשהוא אומר לו תבוא אל ביתו לעבוד אבו הרי בעל חוב אמור שהוא לא יכול לבוא לביתו אסור אמה אני מקיים עם חבול תחבו צל ראך על כוחך בשליח בית דין הכתוב בדבר שיכול לטון מבית הלוה ואם כן זה לא כמו שמואל קשה על שמואל תנא הי או זה מחלוקת תנאים אם מותר לשליח ב דין להיכנס לבית או לא תנא הי לתניה שליח בידין שבא למשכנו לא יכנס

לביתו למשכנו עזוב אותו עזוב אותו שליח בית דין שבא למשכנו לא יכנס לביתו של הלוה למשכנו אלא עומד בחוץ ועלה מוציא לו משכון שנאמר בחוץ תעמוד והאיש זה כמו שמואל בחוץ לעמוד והאיש ני הדח בעל חוב שבא למשכנו לא יכנס לביתו למשכנו אלא עומד בחוץ ועלה נכנס ומוציא לו משכנו שנאמר בחוץ תעבוד שליח בית דין שבא למשכנו הרי זה נכנס בתו משכנו אז זה לא כמו שמואל אתה רואה מחלוקת תנאים מסיים את הבריתה ולא משכננו דברים שעושים בהם מרכ נפש זה אסור למה כי נפש הוא

חובל לא אסור ונותן לו מיטה ומטה כלומר מיטה ומיטה נוספת ומצע של לבד לעשיר למה העשיר הוא הורגל בכך שיהיה לו מצע מיוחד לא סתם למה קרים קשתות מטה וה ו מפץ לעני מיטה ועוד מיטה נוספת במפץ של קנים לעני למה הוא הורגל פחות לא דווקא לא מיתה אבל לא לאשתו ולא לבניו לבנותיו הוא לא חייב לדאוג להן כדרך עכשיו כדרך שמסדרים בער חוב כך מסדרין בערכין כמו ששמים ללובה כמה צורכי חייו משאירים לו מיטה ומטה ומפת וכולי כמה מסדרים בערכין כלומר אדם שאמר ערך פלוני

עלילה הקדש ואין לו לשלם באים לבית שלו שמים כמה צרכ חייו כשנותן ל כסבר השר יצא לידי הקדש אז גם העשיר וגם גם אם השיר אותו דבר הוא פטול מה שואלת כלפי ליה כלפי איפה זה נוטה הדברים למה אומרת הבתה לומדים על אכי ערכין זה המלמד אתה אומר כדרך ששמן בבעל חוב כך שמים בערכין צריך להיות הפוך כדרך ששמן בערכין כך שמים בבעל חוב הרכין הוא המורה למה עיקר סידור בערכים כתיב שמה כתוב עיקר שאדם אומר ערך פילוני עליי אני נותן שמה שמה כתוב בתורה אלא

אמה כדרך שמסדרים בערכין כך מסדרים בבעל חוב עכשיו טוב המרמור נותן מיטה ומיטה וה אוי אוי מיטה ואמרנו מיתה נוספת ומצא לעשיר ומיטה ומיתה ו מפץ לעני למן למי משאיר את המיתה השנייה אלמה לאשתו לבניו לבנותיו אמרת לא אבל לא לשתול בניו לבנותיו דווקא לא לשומה כתוב הח זה הוא אותו אתה חייב להחיות אלא אידי ואידי די שתי המיתות זה לעצמו בטט למה לי למה הוא צריך צי מיתות חדה כיל עלה חד זג עלה לא היה כיסאות מיטה אחת שהוא יושב אוכל עליה ומיטה שנייה יושן

עליה למה לא יושנים על המיטה שאוכלים כד שמואל דמר שמואל כל מיני ידנ שבתו אומר אני יודע רפואה של כל דבר דבר נה תלת חוץ משלושה דברים אלו שאני לא יודע את רפואת מה מן דאכיל אהנה מרירה קנה מי שאוכל תמר מר כלומר תמר בוסר הלב ריק כלומר לפני שאוכל אוכל בבוקר אל העקבה ריכה זה בעיה גדולה לא יודע את הרפואה של זה הוא נהיה חולה מפה תלמד שאסור לשתות כדורים על כיבה קניה צריך תמיד קודם לאכול משהו זה כמו אוכל תמר שהוא מר בושר על

ליבה רקה לפני אכילה זה אחד ומן דסר מתנה דקנה רטיבה אחר צא מי ש חוגר חבל לח שעשו מפשתן המותניים שלו זה גם מביא מחלה מקרר את כל הצ תומכה את כל הבטן בשתן ומן דכי המה בלא מזגה ארבעה גרדי כן מי שאוכל לחם לא הולך ארבע עבות לפני שישן לכן תקנו מיטה אחת לאכול מיטה שנייה ריחוק ארבע עמות שעל כוחו הוא ילך לישון על המיטה לכן צריך מיטה מטה למה שילך צריך תנועה אחרי אוכל צריך ללכת ארבע אמות עד המיטה השנייה שלא אם אתה יודע

הוא עצן אכל עכשיו הוא ישב בשן וזה סכנה צריך ללכת מאיר בכלל לוקח את הרבנית עושה סיבוב ה אומר למה שולחן ש יש שולחן אז מה הוא יושב על השולחן לאכול על השולחן כיס לאכל הבית מה שנשאל זה שתי מיטות הנה שאל שמעון יוחאי יש לך שולחן או לא יש לו אפילו שהוא חתן יש איזה שבעה ברכות היה אתמול בלילה עוד תנה תנה קמ דרב חמן שנה אחד התלמידים בפני רחמת בתה כדרך שמסדרים בעל הכין כך מסדרים בבעל חוב כמו איך שמסדרים בערכין נותן לו מטה

ומיטה וכולי כך מסדרים בבעל חוב אמר להם אשת זבו מזב מזיני ע סידורי מסדרין עלזה איך אתה אומר מסדרין אומר הרי מוכרין לו כל נכסה לובד פרוע את חובו מוכן בבית דין אז מה אפשר לומר שמסדרים לו ללובה משאירים לו דברים כדי חייו אתה אומר מוכרן לו את הדברים שלו הגמר שואלת ומי מסבין זה הנכסים של הנוב כי מוכרים תנן מחזיר את הקר בלילה ואת המחרשה ביום לא יכול למכור למוכרם תנ תנה כרבן שמעון בן גמליאל תנה כמה מי ששנה את הדין לפני רב נחמן שנה

איך הוא שנה כך רבן שמעון גמליאל אומר כדך שמסדרים בערכין כך מסדרים בבעל רחוב חי קמר ככ אמר לו רב נחמן אשתא לרבן ש גמליאל זבו מסבין עלה ח 30 יום מוכרים האם אפשר לומר סידורי מסדרין עלה תנ רבן שמעון גמליאל אומר אף לעצמו אינו מחזיר עד 30 יום כל נך מוכר בבית דין אז מוכר אותם זה זה על דברי רבן שמעון בן גמליאל לא על דברי תנ כמה ממ מה אומרת ממ חיקמה רבן שמעון בן גמליאל זה בונה לגמרי כ אמר די מחי כ אמר

מי אמר מנן דנו כשאמר הב ש שלאחר 30 יום זה בונה לגמרי כמר שמוכר הכל לא משאיר לו כלום דין מה אחי קמר זה לא לגמרי דין מה אחי קמר עד 30 יום הדר ל בעיני עד ש יום מחזיר לו את המשכון כמו שהוא אפילו כסות חשובה אפילו אם זה כסות חשובה שהי לא ראוייה לו אבל מכאן ואלך חר 30 יום דר למי דחלה מחזיר לו לוה את מ את מה שהוא ראוי לו ד מזמנין על מי דלא חזלה כלומר דר ל מ ד חזלה מחזיר

ללובה מה שראוי לו ומביני מ דלא חזלה מוכר מה שלא ראוי לו כמו שלקח המלווה מעיל של משי כמשכון אמקור את המעיל של המשי ויקנה לו נעיל מצמר מקנ בוס מה חייב משי או ימכור כיפה לבנה קנה לו כיפה כחולה רה מתרצת אי סלקה דעתך איתלה לרבן שמעון בן גמליאל הי סברה שמסתדרים לבעל חוב יש לו את הסברה הזאת אז אין בית דין יכולים לקור מנכסיו מה שלא ראוי לו למה למדי דלא חזלה אין דבר כל ישראל בני מלכים אמת שהוא לא ראוי ללווה הכל ראוי

לו דאמר אביה רבן שמעון בן גמליאל ורבי שמעון ורבי ישמעאל ורבי עקיבא כולהו סבירה להו כל ישראל בני מלכים אז הכל ראוי להם אלא ודאי הוא סובר שלא מסדרים ומוכן הכל כמו שיקשר רב נחמן הגמרא מבארת מאיפה אתה יודע דברי הביים מה בוא נראה רב שמעון בן גמאל תנן לא את הלוף ולא את החרדל כתוב במשנה לא מטלטלים בשבת לא את הלוף ולא את החרדה למה זה מאכלים שלא ראויים בשבת לוף זה מין קונית וחרדל זה אי אפשר לאכול אותו זה חריף הבן ש מתיר בלוף

למה פני שהוא מאכל עורבים בישראל בני מלכים הם מגדלים עורבים לנוי למשחק גם בצבעון אה רבן שמעון נתנן תוקי יש לכם בסבן לא אבל לא עורב מי מגדל עורבים לא אבל בשביל לשחק בו אומר עוד מי משחק בעורבים בני מלכים רבן שמעון דתנן רבי שמעון דתנן בני מנכין סכין שמן ורד על מכותיהם בשבת שכן דרכן נסוך בחול אפילו בלי מכה לכן כש שכים בשבת זה לא מכוח שעושים כן רפואת המכה אלא שדרכם בכלל חכמים גזרו על שיחה שהיא רפואה אסו סו שממנים אבל אם זה לא

לרפואה מותר רבי שמעון רבי שמעון אומר כל ישראל ביני מלכים הם מותר לאסור גם על גבי מכה למה הם גם שכים בחול רבי ישמעאל ורבי עקיבא דתני הר ש היו נושין בו אלף זוז לבוש את טלה בת מאמנה הדרת מיוחדת מפשיט אותו ממנה אותו צט ראוייה לו ופורים את החוב נה משום רבי ישמעאל נה משום רבי עקיבה לא כל ישראל רואין את הצלה כמה זה עולה כל ישראל 50א 6606 91 591 עולה כ מניין חשבתי משהו לאך בעולם זה עם ו או בלי לא לא זה

לא לא שואל כן בסדר כל ישראל הם בני מלכים כל ישראל בני מלכים מה פירוש בני מלכים ה הם הולכים על יצר הרע שלהם למה להם שרים צריך למלוך על יצר הרע שלו השם יזכנו למלך על יצר הרע יצר הרע כל כך רע למה השם ברא אותו לא ראית שאחד בא בבוקר אומר בא לבית הכנסת בשעה 6 בבוקר אומר מגיע לו מחיות כפיים אמרו לו מה קרה אומר עכשיו הייתי במגרש כדורגל ו נתתי בשער 10 פעמים את הכדור 10 פעמים אמרו לו ומי מי סחק נגדך

אומר אף אחד אז אני נתתי אז עשו לו אמרו לו טיפש אתה מגיע לך צלש איזה צלש שאתה רוצה כל הצל שמגיע לבן אדם אם יש מישה מתנגד והוא מנצח אותו אז יקבל אבל אתה באת ואתה אומר שאתה ניצחת את המשחק איזה משחק אומר לכן צריך יצר הרע על מי תתגבר מה זה מלכים מלאכים יש קדוש ברוך הוא הרבה שן להם יצר הרע והרב מכני את הד 12 פע בו זמ אני לא יודע מה שאתה אומר הלאה תעזוב תעזוב יותר טוב לא לדבר הרב בלי התנגדות

הוא מכניס כדורים אף אחד לא מתנגד ז אני יכול להכניס כמה שאני אה נכון נכון זה אני מוכיח את מה שהרב אמר יאללה לא אתה מבין מה שהוא אומר לי אתה מה שאתה רוצה אתה יכול לדבר מי עוצר אותך לא לא אני לא יכולה אני לא יכולה כל הקהל ה הוא רואה מה אני אומר אני לא סתם יכול לדבר יש לי אחריות אני באתי מיז עוד ומ דצדיק דעתי מעיקרה הגמרא שואלת מחז מזבד חז א זה לא עובד פה מה זה אני רואה שהוא מזיע גכ

כן זהו מה כתוב פה לא הבנתי את זה אולמן ומן דסק דעתי מקר דיהיב למן חז וזבין מד חזלה מה שאמרנו בדעת רבן שמעון גמליאל בשרק דעתי שמוכרים את המשכן נותנין לו את מה שראוי לו וגון את השאר אז במשנה שלנו שעוסקת בק ומחרשה ועל זה אומר רבן שמעון גמליאל מוכרן לאחר 30 יום בשמה קר וכסת חזל דבני בני מוכרן למה יכול לקנות גרועים ממה שיש לו ולקחת הפרש תמורת חובו אלא מחרשה לחזייה הרי אין הפרש בין מחרשה למחרשה אז למה מוכן את המחרשה אמר הב

רבא במחרשה ד כספה מחרשה מכסף יכול לקנות מחרשה רגילה ולקחת את ההפרש זה לא חורשים בה אלא זה מגרדת כזאת שמגרדים בה אז הוא היה לו מכסף בשיל מה צריך מכסף נה לך של פלסטיק זה עושה את אותה עבודה אבל הוא אומר הובן מ בן מלך יש לו מכסף אפילו מגרדת מכסף אתה מבין מתקיף לרב חגה מה שאתה אומר מסדרים לבעל חוב למה משאיר לו המל מעו כדי חיה ב מלא לבלי קרמית מה אני לא מול עליי לפרנס אותך אני רוצה לקחת את החוב שלי משלמה

שלוקח בטור משכון מצוה להשיבו אבל בטור פירעון מה אני מותר מותר עליי לפרנס אותך שכל העולם צריכים לפרנס אותך לא רק אני תחזיר את הח אמר לה תראה את הגמרא אמר לי הביה אברה עלי קרמה האמת מותר עליו לפרנסו משום שנאמר אולך תהיה צדקה אתה רואה לגבי המלו כתוב אולך תהיה צדקה הטיל עליו כתוב לעשות צדקה עם הנובה לסדר לו בשעת גלית חובו שלוקח את הפירעון מה זה צדקה צדקה זה רק שמחסל המלווה מהממוצע אבל אם הוא לא מחסר מהממוצע בעיה להוא מהוא שיסדרו בבעל חוב

שיהיה לו כדי חייו מגמר מיכ מיכה מערכן או לא כתוב בערכין וימח הו מערכך וכתוב בבעל חוב וכי ימוך אחיך לומדים שמסדרים בערכין כך מסדרים בבעל חוב האם נלמד כך או לא מי זה הבעל חוב המלווה או הלווה הלווה שיטה מקובצת טביי מקומות שכתוב בחו שזה המלווה טוב זה חיב להות לוה את שמע אתה רוצה את זה מחר תמשיך בסדר מחר בסדר מחר מחר קצת קצת קצת קצ לא מובן שכל ישראל תלד מלכית כל ישראל מלכים שם שים מלכותו מלכים זה גם לא הבנתי בסדר אני

מבין מה שאתה אומר אנחנו רבותיי סימן תרמז הלכה י דוקא היום לא היה דיבורים מה שהוא אמר ב ה הלו וד משתדל משתדל נקטם ראשו כשר למה באדס אנחנו מדברים מהעלים חופין את ראשו לא נכר הקימה אפילו לא עלתה בו תמרה על ידי תמרה יש לפעמים עולה לו איזה זה פרי כזה והוא הדין ליבש ראשו ויש פה שלי נקטם ראשו יבש רושו למה דלא הוה הדר זה לא זה מדובר אנחנו מדברים על דיני הדס וטוב להחמיר במקום שאפשר באחר לא מקרה נקטם אלא אם נקטו העצים

העץ נקטם הקנה הזה יא אבל זה כשר יא אם אין לו אלא הדש ענפיו מרובים מעליו ביום טוב נוטלו ואין ו מברך עליו אם איו אלא הדס שענה עביו הענבים שלו מרובים מעליו לא טוב זה יש לו הרבה שחורים כאלה אתה יודע יש לו עדסים יש להם ענבים ברך בדע למה לא לא יברך עליו נטלו אבל לא מברך ובשאר הימים זה פסול למה יכול לקטום אותו שבת לא יכול סימן תרמז דיני ערבה ובו שני סעיפים רב נחל האמור בתורה ומין ידוע נקרא כן עלי שלו משוך

כנחל ופיו חלק וכנה שלאו אדום ואפילו בעודו ירוק הוא אדום אפילו כשר גם בעודו ירוקית אומר קשה ורוב מן זה גדל על הנחלים לכן נקראו ערבי נחל ואפילו גדל במדבר או בהרים כשר יש קליפטו זה לא כשר ויש מין אחד דומה לערבה אלא שעלה שלו עגול ופי דומה למסר וכנה שלו אינו אדום וזה הנקרא צפצפה והיא פסולה זה לא ויש מין ערבה שאין פי עלי של החלק ינו כמסר אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד כמו פי מגל קטן בזה כשר זה למדנו עכשיו שלוש ערבבה

שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם רושה פסולה למה חסר אבל כמושה או שנשרו מקצת עליה כשרה והרמבם מכשיר בנקט ראשה אתה יודע היום מקפידים לקחת לבלוב לערבה מה זה יש כמו עדיין לא גדל עלי באמצע בראש ה הוא כמו עלה צרו לא נ למה אתה יודע אם אתה רואה את זה ודאי שלא נקטע ראש למה אם אין את זה יכול להיות שזה נקטם סימן תרמח אתרוג הובו כב סעיפים דין אתרוג אתרוג היבש פסול בשיעור היבשות כשאין מוציא שום לחה ויבדוק על ידי שיעבור בו מחת

ובו חוט אם יש בו לךה יראה החו יראה בחו אתה מבין הוא לוקח מחת דוקר מכניס את החוט מוציא את המחט מצד שני ואז הוא רואה ם החוט לח ובדוק על ידי שעבור במחט ובו חוט ם יש בו לחה יראה בחוט וארו שהוא משנה שעברה ודא יו שהוא פסול כן הרבה פעמים זה נשאר לנו משנה לשנה ן ממש יבש גם אתרוג שניקב אז יש לנו עוד הלכה אחת נכון אתרו שנקב נקב מפולש כלשהוא פסול ושאין מפולש מה זה מפולש מצד לצד נכנס מכאן יצא מכאן מפולש

כל שהוא פסול שאין מפולש כן כן זה כנראה לא חסר לא ניקב בשאן מפורש אם היה קיסר פסול ואם חסר הוא פסול ושומרים גם בק מפולש בןן חיסרון משהו שאין מפולש בחיסרון קיסר ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים עלפי שיש בהם חיסרון זה דרך גדילתן תראה אם בעיל נעשה נקב מחוץ נהגו להכשיר אומר הרמה מו אם רואים שאין העור והבשר קיים תוך הנקב פסול סמרה ראשונ אף על פי שאן מפורשת דחג יש להקל כסה אחרונה להכשיר חסרון שאיו קיסר ואיו נקב מבוש זה דעת

הרמה הגענו גמ אמר עכשיו לכות שבת מי שיש לו ספר תורה בתוך ביתו בבית הכנסת הוא בקי אנחנו לומדים מלחות שניים מקרא אם הוא בקי בקרי ספר תורה בניקוד בטעמים בסוף פסוק קרא שתים קרא בספר תורה למה שיש בו קדושה יתרה וזה עיקר מצוות ספר תורה לקרות בו נו בקינו בקי בטעמים בסוף פסוק יותר טוב שיקרא בחומש תשני מקרא ממה שיקרא בספר תורה קריאה משובשת בשרת טעם גון חשוב ה פסוק אחרון מהפרשה אחר שקרא שניים מקרא ואחד תרגום יחזור לקרות פעם אחת מקרא לבד ויש אומרים

בת פעמים ואחר כך יקרא ההפטרה ויאמר מזמור שיר ליום השבת כולו מזמור השם מלאך גיאות לבש וש נוהגים לקרוא שלושה פסוקים מן הפרשה הבאה רבינו הרי כתב בשער המצוות שיחזור לקרוא פסוק אחרון פעם אחת אותו דבר כתב השלח הקדוש אותו דבר כתב רבי משה קורדובירו כף החיים פלצ'י בן איש חי בטוב לומר גם את ההפטרה מזמור שיר יום השבת רבנו הרי קרא גם שלוש פסוקים לא לא כתוב זה כתוב בשפר שבע יש שנהגו לחלק הפרשה לכל למות השבוע וקוראים כל יום מעט מעט ומשלימים ביום השישי

זה כתוב בשולחן ערוך לא למה כמו עכשיו מה פתאום אתה קורא כל יום חוק ישראל אבל אתה לא משלים את זה אתה מתחיל ביום שישי מהתחלה לא הנה ז לא יקרא הפרשה במהירות ו במרוצה אלא קרא אותה בנחת מילה במילה והתבונן בקריאת הפרשה מה שקורה הן במצוות התורה הן בדרכי מוסר הן בכל תועלת אשר יכול הוציא מכל עניין ועניין שיקרא איזה מצווה מהמצוות עשה הנוהגות בזמננו קבל עלי במחשבתו בשמחה עצומה לעשותה קימים יגיע לידו מצוות לא תעשה יקבל עליו בל יעבור בה ויקרא כדי ללמוד וללמד

לשמור ולעשות ולקיים ולא יהיה קריאתו בתורה הקדושה כמצוות אנשים מלומדה חס ושלום אתה יודע חתם סופר יש לו מחברות אומר כל שנה שאני לומד שניים מקרא אז אני כותב לי את מה שעלה לי בביאורים [מחיאות כפיים] בסדר הגענו על הח חץ הרמבם מסבת עסק לד כהן ראשית הגז ה איזה פרק דף רנב פרק עשירי רנב פתחת צי משה אני לא רואה לקו הרב לא אין אין פ מצווה תעשה ליתן תשכה למצוות מצוה עשה תן לכהן ראשית הגץ שנאמר בראשית גנך תיתן לו אז צריך לקחת חמישה

צון בצ משה ותיתן למאיר את תזוז אותם ותיתן למר חלק מזה בראשית אתה גם כהן אה לא ידעתי נכון אתה כהן גדול שהשם יערי חמך בטו שנאמר לא פרסים כן נים בראשית גצ ן לו והנביאים בכלל ישראל במצווה זו גם הנביאים צריכים לתת לכהן אני אתן בדר לרבי עופר אפל בו שת הגז בלי נדר אבל אני עשיתי פעם לאכן אבל לא לא נתתי לך אולי נתתי לרבי דוד ערב או רבי דוד דניאל כדאי לעשות אני פעם הייתי לוקח את כל הקהל אתה זוכר רבי חיים כן

היינו הולכים לאיזה מקום שיש לו צאן קונים ממנו כל אחד חמישה צאן גוזזים כל אחד מקיים את המצווה על המקום הכהן שם אחר כך מהוא עושה בזה הכהן הוא עושה פתילות של הציצית נותן את זה לחברה הם עושים ל לזה פתילות או יכול לעשות גם כרית הק שלנו אתה גם כהן א בסדר ואין לראשית הג זו שיעור מן התורה מדו סופרים שלא פחט מאחד מ60 ואינה נוהגת אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בן שלא בפני הבית הנה גם היום כראשית הדגן ונוהג בחולין אבל לא במקדשי

בהמת חולין כיצד הנה ארי שהקדיש בהמות בבדק הבית גזז יכול לבדוק וליתן הכהן או קדיש בהמה חוץ מגז אתה יכול להיה חיה בראשית הגז רצונך איין אלו צונו ראשית גד סוונך כל הקדשים שקדמו קבו עלי קדש נבדו חמים בראשית הגס אבל אם קדם קדש את מובן או שקדם הום עובר לקד שן אחר כך נולד בהם הום קבוע ונדו פתורים מראשית הגז אין הנה אין חייבים בראשית הגז אלא כבסים בלבד זכרים כנקבות לא עיזים שהצמח שלהן הוא הראוי לבגדים למה צמר של עיזים זה מחת היה צבור

קשה אין ראוי ללבישה פותרין אותו מראשית הגז שאין מתנה זו לכהן אלא כדי ללבוש ממנה יעשה מלבוש מה תיתן לו קשים קשה לא גם בכים אז יש לו לפעמים יש לו ה הכבש יש לו בשר יש לו שיער מטולטל אז לא עושה קשה לא צריך שיהיה כבש מרוקאי נותנים לכהן בלי ברכה תכף נראה עכשיו הרב יגיד כיוון שזכה לו הקדוש ברוך הוא בתרומות שאין נחמו ואינו וזיכה לו במתנות בהמה קודשי מקדש שן הבשר שלו זיכה לו בראשית הגס דושו נתן לו אוכל נתן לו יין שמן

הכל לכהן גם נבוש נותן לו ו בגזל הגר חרמוש ר פדון בחורות להוצאתו שר צרכיו שהרי אין לו חלק בנחלי בביזה אז נתאים לו היה הצמר שלן אדום או שחור או שחום חייב ות בראשית הגז אבל אם גזז הצמר וצבעו קודם שייתן נפטר מבראשית הגז הלבינו קודם שיתן חייב להפריש אחר שלבנו התוצ מרח ליו בידו ולא גז הזן חייב בראשת הגז זה כואב לא אתה יודע גם צריך לדעת איך איך לגלח אותם לא כל אחד יכול לגלח את הצאן בראשית הגז נוג בכלאים ו בקוי וטרפה

אבל הגוזז את המתה פטור היא כבר מתה המפריש ששית הגז והבד היה בחי אותו עד שתן הכהן ה אומר כל גזות ראשית דבריו קיימים היה לוקח ג צו שנוחי אפי שגז אזן פטור מש את הגז לקח רצון גזן חייב אפעל פי שגדלה הגיזה ברשות הגוי חייב קנה ממנו מה ואף עלג שחוזרים צון הגוי אחר הגיזה גוז ישראל גזות שלו חייב שאין החיוב אלא בשעת הגיזה קנ ממנו כן הלוקח צונו של חברו אם שר המוכר מעט מצו גזז המוכר חיה להפריש משוער על הכל אפעל פי שלא

התחיל המוכר לגוי לגזוז חזקה אין אדם מוכר מתנות כהונה אם לא שיר כלום הלוקח חייב ש כלום א לוקח להפליש יא היו שני מיני גיזה כגון גיזה לבנה גיזה שחומה או גיזת כרים וגיזת נקבות ומחר מן זה והניח המין האחר זה נותן לעצמו על מה שלקח וזה נותן לעצמה מה שהניח יב גר שנתגייר וי לו גזות ון ידוע אם עד שלא נתגייר גזזו או שנתגייר הרי זה פטור מוציא מחברו עליו היה אה הנה כמה צון יו לו חי ראשת הגז אין פחות מחמש כון פחות חמש

צון והוא שיהיה בגיזה שלהן איין פחות ממשקל 60 סלע ותהיה גיזת כל אחת מהן אין פחות ממשקל 16 12 סלע היייתה אחת מהם גוזז פחות מ-12 סלע פי שחמת גוזז 60 סלע או יותר הרי לו פטורות מרשת הג צריך כל אחת יהיה לה יופי של שערות לכן יגדל להם יגדל להם לצון יגדל להם את השערות כ בטח דרת השותפים חייבים בראשית הגז והוא שיהיה בחלק כל אחד מהם כשיעור אבל חמש צן מלבד של שני שותפים פטורים צריך כל אחד חמש כן טב ראשית גש מצוותה בתחילה

ואם הפריש בין באמצע בין בסוף יצא היו לו חמץ צ גזז אחד בלבד ומחר גתה אחר כ גז שנייה ו מחרה אחר כ גז שליש חה הכל מצטרפות לרשות הגז חייב אפילו אחר כמה שנים א ויש להפריש מן החדש על הישן ממין גיזה זה על מין גיזה אחרת אבל אם הייתה רחל אחת הוזזה והניח גיתה אחר כך קנה שניה הוא גזזה ני גז אני מצטרפות אם יש לו ביחד חמש ולא גזז אותה ביחד זה חייב מי שהיה לו גזות רבות אבל אנחנו מה עושים הולכים לבן

אדם שש תוצות קונים ממנו חמצ מרימים אותם משלמים לו גוזזים בא יש לו גוזז מיוחד משלמים ל גוזז לוקחים את הצמר מוכרים לו עכשיו את הצון בחזרה מה נעשה בזה תשאיר כבס אח זוז לא לא אין ברכה אין ברכה מי לו גזות רבות שצית גד וא רוצה לחלק לכהנים לא יתן לכל אחד ואחד פחות משקל חמש נעים מלבן כדי בגד קטן לא של בנו אחר כך יתן לו אלא שייתן לו מצמר גיזה שהוא צוי כדי שיהיה בו אחר הלימון חמש לים או יותר שנאמר תיתן לו

שיהיה בו כדי מתנה המועלת כמה זה חמש לים 100 גרם בערך אני חושב ראשית הגז חוים לכות דבר וככ אני אומר שניתן אותה לכוהנת אף על פי שהיא נשואה לישראל כמתנות בהמה נראה לי שדין שניהם אחד הוא אתה יכול גם לתת לכוהנת לבת שלי רבי מאיר מכ אולי נתחיל את הפרק ה1 קצת למה זה בשביל שבת גם צריך מצוה תעשה לבדוק כל איש ישראל בנו שהוא בכור לאמו או זה פדון הבן שהוא בכור לאמו ישראלית שנאמר כמו כל פתר רחים לי בנאמר אכ פדות פדת בכור

האדם רבי חיים אתה עשית פדיון הבן נכון זכיתי הה לי בכור זהו הנה ל הוא הבכור שלי ברוך השם מ זרך מי היה כהן חכם שאול שאול כהן זרך זה יפה אני ביום אחד הייתי עושה חמישה ונות הייתי בטורקיה את כל ו היו עושים ערב פסח בשביל לא לצום אז אני הת ו הת ן יחיד בת כנסת כנסת את הכסף היתי נותן לר יפה לא ידעתי את זה שבטורקיה עושים בערב פסח שם ש שנים בור היה מורה בס בוא בוא חור עבור לפה שמעתי שיש פה

דוקטור לא דוקטור לא יודע ד ן האישה חייבת ש אוהבים אות והן האישה חייבת לפדות את בנה אתה יכול לעבור בסדר בהן האישה חייבת לבדות את בנ ש חייב לבדות את עצמו שהחייב לבדו את עצמו הוא שחייב לבדו את בנו עבר ראה ולא בדעה הו כשיגדל פדה את עצמו האישה לא צריכה לבדות אותו היה הוא לפדות ובנו לפדות הפד את עצמו תחילה ואחר כך פדא את בנו ואם אין לו אלא כדי פדיון אחד פדה עצמו היה בנו לבדוד והגיע עת לעלות לרגל בנוו כדי לזה ולזה

פודא את בנו ואחר כך עולה לרגל שנאמר כל בכור בניך תפדה ואחר כך ולא יראו פני רקם חייב ה הפוד את בינו מברך אשר קדשנו במצות וציונו על פדיון הבן חוזר ברך שחיינו וקימנו אחר כך נותן פדיון כהן ם פדע עצמו מברך לפדות את הבכור מי שכהן ילד שפדה את עצמו לא פדו אותו הוא מברך שחיינו על עצמו מברך לבדות בכור אה מצווה זו הא נוהגת בכל מקום בכל זמן כמה פודו חמש עים שנאמר מזוה בבן חודש תפדה בין כסף בין שכסף ו בשטרות לפי שאין

גופת ממון ואם פדה בהן איןו פדוי ז כתב לכהן שטרחו שהוא חייב לו חמש סלעים חייב תן לונו איו פדוי נתן לו כלי שאיו שווה בשוק חמש סלעים קבלו הכהן בחמש סלעים הרי פנו פדוי נתן חמש סלעים לעשרה כהנים בת אחת בין בזה אחר זה יצא בין בבת אחת בין בזה אחר זה יצא רצה הכהן חזיר לו הפון מחזיר אבל זה לא כדאי למה זה טוב שהילד יהיה תמיד בריא לא יקח בחזרה אני גם עשיתי פדון הבן ואנחנו בעצמי קניתי את הסלעים פ הבאתם לנו כאלה

לבנים כן בעצמי קניתי את הדעים פדיתי כן ומי היה הפודה שנתתי לו א א רבי יוסף כהן ה הוא כן האבא שלו הוא היה שכן שלי חבי ציון אמר לי תיקח אותו כן ול הנכד שלי הבאתי את ה רב דוד הבן שלו כן כן חורש גם גם הוא יש לו בן בכו ברוך השם עוד מר אתה יכול להיות שיש לך בן בכור אבל זה לא אומר יש לך אבל אה הבן הגדול הוא בכור יפה אבל אין לך מצוות פדיון הבן כי אתה כהן זכית בטח אתה

פוד חלים הילד הט הילד הקטן הוא עושה פדיונות אה ביבנה אה הנה הנה זה הסלעים א הנה ר שהיה אצל רבי יוסף לא לא מה פתאום לא לוקח חזלה זה הביאו לי סתם א צ ממנו אחזר לא לא לא קונה ן זה לא יוצא אפשר לראות את זה הנה זה מטבע של זה כן אין לי אחד אין לי לא הביאו לי את זה הביאו לי מישהו הביא לי הר הנה זהו יש לו ציור מיוחד עלי לא צריך להיות לו כלום לא חייב אבל כבים זה ל

חוב כן יש ככה כל מינים זה תעודה מדליות פדיון הבן נן חברה הממשלתית למדל מטבעות כן הם הביאו לי את זה מר אני יש לי עוד מדליות אני יכול לסדר לך יש זהב גם מכסף מכסף מדל זה לא חייב להיות גם מכסף ולא מזהב מדליה זה מדליה של המרוקאים יחר טובו זה הנה רצה הכהן להחזיר לו הפדיון מחזיר ולא יתן הוא לא בדעתו שיחזיר את מבין לא ואם עשה כן והחזיר לו אין בנו פדוי עד שיגמור בדבור יתן לו מתנה גמורה מצא כהן אחר כך להחזיר

יחזיר לכן אם פרש ונתן נו על מנת להחזיר הרי בנו פדוי כהנים ולביים פטורים מפדיון הבן כ חומר הנה רבי מאר אם פטור של ישראל במדבר דינו שפטרו עצמן י ישראל הבא מן הכהנת ומן הלביאה פטור שאין הדבר תלוי באב אלא באם שנאמר פת רחם בישראל לביה המעוברת מגוי בנה פטור כוהנת המעוברת מן הגוי בנה חייו שהרי נפסלה אמו מן הכהונה בבעילת הגוי יב כהן שנולד לו בן חלל מת האב בתוך 30 יום הבן חייב לבדו את עצמו שלא זכה האב בפדיון מת האב אחר 30

יום אין הבן חייב לבדות את עצמו שהרי האב זכה בפדיון השבחה שנשתחרר ואנוכית שנתגיירה כשן מעוברות וילדו אף על פי שהורתו שלא בקדושה אום נולד בקדושה חייו הו ווא שנאמר פתר רעים בישראל והרי פתר רעים בישראל ואין ידוע אם קודם ואם אין ידוע אין ידוע אם קודם שנתגיירה ילדה או אחר ש תגר המוציא מחברו עליו הרעיה יד אנוכית וש שילדו ואחר כך תגו השתחררו וילדו לד אחר הרי זה פטור שנאמר פתר רחם ואין זה פת רחם כן בחר נפילים כל נפל שדה הבחנו פתר רחם כל

נפת שאין מות מהלידה כגון המפלת כ מדגים חגבים או המפלת יום 40 וכ יוצא בהן הבא אחריו בכור לכהן וחייו לבדות טו חתך העובר מאה והוציא אבר אבר הבא אחרו אין לו פתר רחם בן שמונה חודשים שהוציא ראשו והוא חי החזירו ומת וכן בן תשעה שמת ויצא ראשו והוחזר ואחר כך יצא אחיו וילד וילדה זה שילדה אין לו פתר רחם שהרי נפטר באש ראשון כשתצא מפתחת פותר הב אחרו הם היו תאומים שמה הבנת יוצא דופן או זה ניתוח קיסרי זה נקרא יוצא דופן והבא אחרו כדרכו

שניהם פטורים הראשון לפי שלא יצא מן בשני מפני שקדם או אחר יז מהם מתי ח בפד ששים 30 יום שנאמר בבן חודש תפדה מת הבן בתוך 30 אפילו ביום 30 וכן אם נעסה תרפה אינו חיה בחמש עים ואם מקדי נתן הכהן חזיר לו הפדיון מת אחר 30 יום חיה בפדיון ואם לא נתן יתן יח מ שפד בנו בתור 30 יום אם אמר לו מעכשיו איין בנו פדוי אם אמר לו לאחר 30 יום בנוו פדוי אף על פי שאין המעות קיימין לאחר 30 יום כיון שאמר לאחר

מישהוא ספק אם הוא חייב בפדיה או איןו חייו הרי זה פטור ש מוציא מחברו עליו הרעיה מתה בתור ש יום הרי הבן בחזקת שלו נדע עד שאביא ריה שאבי פדע הוא קודם שימות מת האב לאחר 30 יום הרי הוא בחזקת פדוי עד שידעו שלא נבדל למדנו את זה בגמרא מי שלא ביקרה אשתו וילדה זכר ונכבה ואנ ידוע איזה מן יצא ראשון את רואה ה לא היה בלידה והיא לא יודעת מי היה היא הייתה מורדמת אין בכ אין כאן לכהן כלום יד שני זכרים אף על פי

שאין ידוע איזה מהמהם הבכור נותן חמש ים לכהן מת אחד מהם ש יום פטול שמוציא מחברו עליי מתאב בין בתוך 30 בין אח 30 בין שלא חקו אחים ב שקו נתן מן הנכסים חמש תים לכהן שכבר חייב הנכסים כא שתה נשב שלא בקרו ידו שני זכרים נותן 10 סתים לכהן שיש לו שתי נשים וילדו בכור כל אחת נתן 10 סלעים לכהן במת אחד מהמהם בתוך 30 יום אם לכהן אחד נתן יחזר לו חמש סלעים ואם לשני כהנים נתן אי יכול להוציא מהם שהרי לא עניין פדיון

זה על בין זה לא איין שהרי לא עיין פדיון זה על בן זה כל אחד מהם יכול לומר אחזר מחברי קח מחברי ב כב שתי נשם שלא ביקרו ילדו זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן שאי אפשר שלא אחד מהם זכר פתר רחם כג ידעו שתי נקבות וזכר שני זכרים שתי נקבות והן ידוע איזה נולד ראשון אין כאן הכהן כלום שני אומר נכבה נולדת יחידה ואחריה זכר כד שתי נשה ואחד בקרה ואחד לא בקרה דו שני זכרים ש תערבו נותן חמש לים לכהן

מת אחד מהם בתוך 30 יום הה פטור מתא נתן מ נכסים חמש דעים כ ה ילדו זכר בנקבה או שני זכרים בנקבה אין כאן הכהן כלום למה שאני אומר זו שלא ביקרה ביקרה זה הכוונה לא ילדה מעולם פעם היא ראשונה היא יולדת שלא ביקרה ילדה לקבה תחילה ואחרי הזכר ז שביקרה הילדה זכה קבב שתי נשים שני אנשים שלא ביקרו וילדו שני זכרים התערבבו זה נותן חמש ליים וזה נותן חמש לאים נתנו ואחר כך מת אחד מהמהם בין הבנים בתוך 30 יום ה שני כהנים נתנו אן

יכולים להוציא מידם כהן אחד נתנו כותב אחד ן החברו הרשעה ויילך זה בהרשעה ויחזיר מן הכהן חמים כז ילדו זכר כב תערבו אהבות פטורין והבן חייב לבדו את עצמו וכן מבקרת שלו שהת אחר בעלה שלושה חודשים ויל דבן ידוע אם בתשעה לראשון משבעה לאחרון שניהם פטורים הבן חייב לפדות את עצמו כ ח ידו שתי נכבות בזכר ושני זכרים ושתי נכבות אין כאן הכהן כלום כט שתי של שני אנשים אחת בקרה ואחת שלא בקרה ידו שני זכרים זה שלא בקר אשתו נותן חים לכהן ידו זכר קבה

אין כאן הכהן כלום ל ילדו שני כרים בנקבה זה שלא ביקר אשתו נותן חמ שתים שאי נפטר אלא בשתי ספקות ואם אשתו ילדה זכה בלבד חיו ואם היא ילדה זכה הוא נקבה חייו אלא אם כן ילד חילה נקבה דבר חוק תה פדיונו הנה יש לנו עכשיו אצל שבת זוה לאלא מקפיד רצ שבחה נכ בחכ ח השם חמה מהשם השם כת שמ מה כ השמיים ה את הכל ב כנפים כנפיים יגיד דבר את לא סתם יש עקום בפנים האוזן זה עשוי כזה זה עד שיעבור הכל שאדם

יחשוב על הדבר מה הוא מוציא מה הוא שומע בן השם השם ת זה ז ב מתג גכ שמע כמר ש את אוזני אדני השם אוך אוזניך בזר אלוהינו שהקטירו אבותנו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סבית אותם על יד משה נביא אך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה עלך שמים נטף ושנת וחן בנ שמים נ זכ בת בבד ומר אד משה כח לך שמים נטף ושחלת וחן בסמים נ זכה בת בבד ר אד משה קח לך סמים נטף ושחת חן בסמים במר ב

וומר בבד בד ז ועשית אותה קודש ארלי אהרון כור בכם תנו רבנן ור 8005 בכל יום שם מכניס כהן גדול כיפור ערב יום הכיפורים כ מצוות נים היו ב ואלו הן הצורי והציפורן וחן בור צה לש ב שמעון בן גור מרגים יפ א ש ורו ש ד יכול למה אין לא ויר עלי יש מנחה מע צחם אגם מזוזות אשר בם בשחי לבוא אל בתכם שמתם את הדבר זה ח בניך א כי תבוא אל אשר תכם כש דבר שמרתם את העבודה הזאת ויה יאמרו כם בניכם העבודה

הזא לכם זה בני צר ויעש את המנורה זהב עשה את המנורה יר ג שקים יוצאים מצי שלש אח שג מודים ורג שני הק ממנ כפור שב זה כיר זהב עשה אותה ת כל כ ג א וזה משהור מגפה ויאמר מש ויאמר משה פ סר אורך פ שנו המות שלם נים שבך לאבותינו הקדושים אברל ה הקדוש יברך ידון יזכה יתכון השם ת עליכם ברחמים כל אשר תפנו תי ותצליחו גם אותם ששומעים דרך הן דרך הפון כם יםים ישועות נחת שיהיה שבת שמחה שבת מבורכת ישועות גדולות כן

יהי רצון ובשורות טובות אמן כן יהי רצון ונאמר