הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קיב הרב בניהו שמואלי שליט"א יג סיון תשפד

[מוזיקה] הי יעקובוב יעקב הצפי בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יג סיון תשפד שיהיה רפואה שלמה למור אבי רבי שלום אהרון בן רחל השם יחזק אותו ירפא אותו יזכה לקבל פני משיח צדקנו בעזרת השם הנה ראינו בפרשה שלנו פרשת בעלותך את הנרות אל מול פני המנורה בסוף הפרשה מובא איך שעם ישראל זכו לקבל מן מן השמיים איזה לחם לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת איזה פלא פלאות אבל כתוב שמה והספסל בו תאבו תאבה וישובו ויבכו גם בני ישראל וימרו מי אכלנו בשר אומר רשי

והפס אלו ערב רב שהן נספו עליהם בצאתם ממצרים אלה אמרו מ יאכילנו בשר זה מה וכי ללא היה להם בשר הלא כתוב וגם ערב רב עלה איתם בצון ובקר מקנה כבד מאוד מה צון בקר מה שהם רוצים אם תאמר כבר גם הוא אכו את הכל לא הלו כתוב כשנכנסו לארץ ישראל ומכני רב היה לבני ראובן אלא שמבקשים עלילה יש להם מה לדבר אשר נוכל במצרים חינם איזה נוכל במצרים חינם מצרים נותנים להם דגים בחינם הו כבר כתוב שת נו ניתן לעבדך איך יתנו להם דגים בחינם

מאיפה יביאו להם דגים בחינם אלא חינם מן המצוות זה פלא פלאות איך ייתכן דור המדבר דור מקבלי התורה מפי הגבורה הם התלוננו שחסר להם קישואים אבטיחים זה תלונה מוזרה מאוד חסר לכם קישוים מה מה שהם רוצים הם טועמים במן פנ וגם הם רוצים אחרי זה מנה אחרונה הבטיח רוצים גם כן לא מספיק אלא שהם פורצים בבכי בוכים על אבטיחים על בצלים כתוב הרי שנה שלמה פחות עשרה ימים היו ישראל בסיני באו לשם בראש חודש סיוון כף באייר בשנה הבאה ואז אכלו גם כן מן לא בכו

על בטיחים ועל בצלים פתאום עכשיו הם התחילו לבכות אחרי שנה ובמן היו טעמים כל הטעמים פלא פלא חוץ ממה הי תמים חוץ מקישואים אבטיחים בשלים שזה לא היו טועמים למה זה קשה למניקות ומשמע מכאן דבר פלא ש כן ראשי אומר אבל מה למה אבל מה זה רק טעם זה לא מה זה לא בצל אמיתי זה לא קישוט אמיתי שיהיה קשה למניקות זה רק סינתטי המן זה רק טעם אלא אדם עכשיו היה רוצה טעם בשר היה טועם במן טעם בשר וגם היה את התזונה שלו את הויטמין

של זה לא רק זה היה רוצה הבטיח יש גם את הויטמין של אבטיח כל מה פלא לכן זה היה מזיק בשביל המעוברות לכן לא היה אבל מה הם רוצים יש להם פלא פלאות כל האוצרות שבעולם יש להם ועוד הם בוכים איך זה יכול להיות זה לא מובן הדבר הזה זה לא מובן אלא התשובה הגמרא אומרת וישאו מהר השם אמר רבי חנינה סרו מאחרי השם אומר המהרש כשנסעו מהר שהר סיני זה היה בית מדרש שלהם זה היה התורה היה בתי כנסיות שלהם פתאום עכשיו נסעו מהר סיני

עזבו את הקדוש ברוך הוא כתינוק הבורח מבית הספר כל זמן שהו מחברים לתורה היו אוהבים את התורה כל זה הבל אבלים מה זה אוכל יש כזה יש כזה אין כזה אבל כשאדם לא עוסק בתורה הראש שלו בשטויות ה ב שלו מה הוא יאכל ואייך הוא יאכל וכמה הוא יאכל ומה יבשל היום מה מריבות בבתים כי הראש של אוכל מה אתה איפה הראש פתאום חסר להם שום חסר להם בצל חשה להם תבלינים תראה היום האברכים שעוסקים באמת בתורה יומם ולילה זה לא מעניין אותם הדבר הזה כן

הם בכלל לא מתאווים אדם שהוא לא עוסק בתורה והוא עובד והראש שלו בשטויות ובנים כל זמן הב הב מאיפה עוד מאיפה עוד עוד מכונית חדשה יש לך הכל מה חסר לך לא רוצה לחדש רוצה להביא לו מכונית חדשה רוצה שפה חדשה רוצה להחליף את הבית בוא בוא איפה אתה בוא לפה שב פה רוצה כל פעם חדש זהו זהו כן שב פה יופי לא לא השני השני כן ככה לא לזוז הנשמה צמאה משתוקקת לרוחניות זה המזון שלה הגוף עושה אוכיל גשמי תלוי מה אדם נהפך להיות כשעם

ישראל היו בהר סיני והיו בבית מדרש אז רצו רוחניות כשעזבו את הכל מרגישים ריקנות מה הם רוצים רוצים גשמיות רוצים עולם הזה רוצים שטויות והבלים זה ככה צריך העניין הוא שאדם לא ירדוף זה כל זה מביא את המחלות את האסונות את הבעיות איך כתוב כל אדם עמל כל עמל אדם לפי הוא מה הוא מכניס לפה צריך להיזהר ב במאכלים בדברים הללו אדם לא יאכל אני לא אומר אדם צריך לאכול אבל הוא יאכל דברים לא בשביל התענוגות רק בשבת מותר שאדם יאכל והתענגו על שבת אבל כל

יום מה כל יום זה שבת לא היה אומר החפץ חיים אומר ביום בכול לא אוכלים גוגל גוגל זה רק תענוג של שבת לא כי פעם חו את החפץ חיים אחד שיבח אותו איזה שבחים אמר לו אומר לו אתה אוכל קוגל ביום חול אומר לא אומר ביום חול לא אוכלים קוגל קיגל זה רק בשבת ה אומר כבוד זה רק לשבת לעולם הבא לא בעולם הזה אין בעולם הזה כבוד בעולם הזה לא צריך כבוד כבוד זה שמה אם אתה תיתן לבן אדם פה כבוד הכל הולך אותו דבר

התענוגות מה שאדם פה נג הולך לו מהעולם הבא לא חבה צריך שאדם ממעט בתענוגות הללו ימעד בדברים הללו ילך בדרך השם למה זה גורר כשאדם נמשך אחר התאבות זה לא זה לא מפסיק בזה לא כולם הם רבי אלעזר ורבי שמעון לא הגמרא אומרת פעם אחת באו לרב את רבי שמעון רים של תבועה עם החמורים שלהם מצאו את רבי אלעזר יושב אצל התנור ואמא שלו אפתה לחם כל כיכר שאמא מוציאה מהתנור היה רבי אלעזר ורבי שמעון הוכ את הכיכרות כשראו אנשים את הפליה הזאת אמרו זה לא

יכול להיות אין אין דבר כזה זה יש לו נחש שורה לו בתוך המעיים שלו שמע את זה רבי שמעון אומר מה אלה מדברים מה אני יצר הרע שוכן בי מה נעשה הקדוש ברוך הוא ברא אותי כך כן רבי אלעזר הוא רעב מה הוא יכול לעשות אין לו זמן אם ה מוציאה מהתנור הוא אוחד וגם הוא מתקן בהם את ניצוצי הקדושה זה לא סתם הוא אוחד אבל הוא רעב כלומר הוא הגוף שלו היה דורש את זה זה בשביל תאוות אבל אלה חושבים שהוא סוחר כמותם הראש שלו

בתאוות אמר ככה מה אתם חושבים אני זה חומרי החומריות לא שבוהה כלום איפה החמורים שלכם מה עשה לקח את החמורים שלהם נעלה להם לגג שרצו להמשיך לדרכם חיפשו את החמורים לא מצאו שמעו קולות החמורים מהגג הרימו את עיניהם או ידעו שרבי אלעזר במעל הזה הלכו לרבי שמעון אמרו לו תראה מה עשה לנו הבן שלך אומר הבן שלי דק לא עשה לכם כלום מה עשיתם לו אמרו לו אמרנו לו את מה ש ראינו אות אוכל עוד עוד אחד עוד אש תנור עוד אש תנור עוד אש תנור

לך ם עיראקי כמל כמל כמל כמל אמרנו לו מה את זה אמר להם כן אומר מה הכנסתם בו עין הרע תתביישו לכם על חשבונכם מאוכל חשבוני הכל קדושה לא סתם הוא לקח לכם את החרים כי אתם חושים על החומריות אז לכן אמרו לו תמרו לו בשמי שהוריד לכם תחזרו בתשובה כשאלי החמורים אלה אחד אחד שהוריד וזה יותר קשה להוריד לעלות זה קל קל יותר מאשר להוריד בכל זאת הוריד להם שניים שניים והם היו כולם עם מסע והכל הוריד להם שתים שים פלא איזה אבל רבי אלעזר

ה הוא אמר להם אני רוצה לבדוק ה לא פתחו לו את הבטן והוציאו שומנים ושמו את זה בשמש בחודש תמוז ולא הסריח למה זה הכל קדושה רבי אלעזר היה צדיק היה מביא היה אוכל את זה מביא על עצמו ייסורים שכל הגוף שלו יורדים מזרונים מזרונים מלאי מלאי מוגלה זה לא ה אשתו היייתה מכינה לו 60 מיני כדרה זה לא כמו שחושבים אבל זה רק אדם כמו רבי אלעזר לא כל אחד יכול לאכול הוא זה לא תמיד גם כן כנראה היה איזה עניין היהה איזה איזה דבר

שהיה איזה שמחה אז רבי עזר אכל אבל לא ככה הוא לא לא אוכל מה פתאום היה פעם הרב קובו היה גאון רבי יוסף קובו היה צדיק מקובל גדול שמע אמרו לו בזמנו שיש איזה אחד שמפרסמים עליו עושה נפלאות נוהרים עליו והוא מושיע אז אמרו לו מה כבודו אומר אומר לא יודע לא מכיר אבל אם כל כך ככה הוא והכל תגידו לי מה המעשים שלו שלח אליו שניים תגידו לו איך הוא אוכל אם הוא אוכל בטוב אמרו לו מה אוכל הרבה אומר לא רק הוא לא איך

הוא אוכל אוכל לאט לאט בקדושה וא בתאווה הוא מתלהט הוא הל רו בר מינן מה זה תאוות ווואי ווואי וואי וואי אוכל בתאוות גדולות אמרו לרב אומר זה מסטרה אחרה זה לא יכול להיות דרך הושת אם אדם יותר מדי הולך אחר התאוות מה נהיה הב נהפך להיות נון ונהפך להיות שטן בשת תעריך אתב יהי אותות שטן בר מינן השטן אצלו השם יצילנו זה לא פשוט צריך להשתדל שאדם תקדש יטהר ילך בדרך השם היה פעם פה היה גר רבי איסר זלמן מרצל אז אז היו תלמידים וזה

אחד מהתלמידים רע מהחלון ש מרן הרבי בריס קולל במדרגות של ה של הרבי רזל בן מלצר הוא הוא מה אז אמר לאשתו ישר תוציא מאכלים טובים הוא לבש את החליפה ואת הקפוץ וירד בסוף התלמיד טעה זה היה אחד דומה דומה אבל מה הוא לא דיבר מ הוא ממשיך כמו התלהבות כמו זה הרב מבריסק ירד אליו יזה כבוד העלה אותו השיב אותו על השולחן כן חביבי נתן לו לאכול ההוא מסכן לא יודע מה קורה איתו אחר כך אמרו לו התלמידים בחילה בזה חשבנו שזה אומר לא אומר

מה שעשיתם זה טוב למה אומר כל אחד צריך כבוד כזה אתה יודע מה זה ארוחים שבאים הם זה זכות גדולה תמיד יותר טוב אדם אוכל אוכל יאכל עם אורח זה אוכל של קדושה יקבל אותו בספר פנים יפות אלו איך אברהם אבינו היה מקבל ה לוקח עורכים מקבל אותם ואוכלים היה בן איש חי אף פעם לא ישב לאכול ארוחת צהריים כל יום רק אם יש כל העניים של השכונה ומסביב יושבים אצלו לאכול כל צהריים מי סיפר לנו את זה זה חמיש שרבני עליו השלום אומר אני לא

הייתי נכנס הייתי מתבייש אני הייתי בן לומד בישיבה אבל הייתי רוצה מה ה הה עושה רבי יוסף חיים הוא בעצמו כמעט לא אוכל כל מה שהוא למד אותו יום בעין יעקב וא תן שיעור מגמרא בעין יעקב ען יעקב זה קיצור של הגמרא כל מיני מ דברים קלים של הגמרא אז היה מ שמה הוא היה כותב על זה בני יודע כל הבני הוא ידע שיש בן היהו בן הידע זה בגלל הגמרא הזאת של ען יעקב שמה היה כותב את החידושים כל יום מה שמתחדש לו כותב את

זה ואומר את זה ל לסועדים לאורחים האלה בצהריים הוא דורש להם את זה הם אוכלים הרבנית עושה להם אוכל וככה בלי זה הוא לא יאכל למה שאדם מביא אורח אז זה מצווה והאוכל יהפך להיות קדושה כן לכן צריך ככה לאכול היה לנו רבי יוסף עדס עליו השלום כל השבוע היה אוכל אוכל של שבת לא אוכל אוכל כן אין מה פתאום גם לחם של שבת גם מה שנשאר משבת כל מה שנשאר שריות זה אוכל של מצווה כן אוכל מה לאכול סתם שיהיה אוכל קדוש היה חזק רבי

סר זלמן מלצ היה משהו אדיר הוא הוא ש פעם בא איזה באמצע הלילה בא איזה בחור לשאול אותו שאלה שעה 12 בלילה איך הוא קיבל אותו באיזה סבר פנים יפות באיזה אבא אמצע הלילה הבני פלאה מה זה והוא שומע הרב אומר לא יהיה ככה לא יהיה ככה בסוף הבחור הזה מה הוא רצה אומר שיצאו לו איזהו בחורה והוא בא לסגור את השידוך אבל הוא שמע שהיא לא יכולה להביא ילדים עכשיו הוא שואל אותו ה יעזוב את השידוך או לא הוא הלך לעיין בדבר אמר לו בשום

אופן לא לעזור יהיה לך ילדים אומר לו איך כבודו אומר ככה אומר לא לפגוע בה אתה יודע איזה בושה תהיה לה שאתה תעזוב אותה לא לפגוע ויהיה לך אני מבטיח לך וככ היה מה שהוא אמר ככה היה למה זה פה קדוש הפה טהור לא אוכל כל דבר שיש רק אוכל בקדושה ואוכל בטח אין מה לדבר שהכל קשות ה מיוחדת ביותר והכל אז הפה נהפך להיות קודש מה שהרב אומר זה נהיה לא היה רבי עקיבא איגר כולו קודש פעם הוא התארח באיזה מקום אמרו לו שהבית דין

יש להם בעיה עם איזה עם איזה אדם אחד מה הבעיה שואל אותם אומר הבעייה שזה בחור אחד הלך השתמד נהיה נוצרי הלך אחר ולא רוצה לתת גט לאשתו אמר טוב תקראו לו הוא לא בא לאף אחד אבל הסכים לבוא לבית דין כרבי עקיבא היגר נמצא אומר לו רבי עקיבא הגר נו אני מכיר אותך אתה היית לומד בישיבה למדת לא אומר בשום אופן לא יתן לקץ אומר לו אבל אתה בחרת את הדרך שלך אתה רוצה דרך ש היא רוצה תורה אתה רוצה מינ עכשיו לא נדבר על

זה אבל אתה לא הולך בדרך השם אתה בחרת דרך אחרת פתור אתה בג תלך אומר לא רוצה לענות אותה פתח לו מסכת קידושים אומר לו כתוב במשנה האישה קונת את עצמה משני דרכים בגט או במיטת הבה תבחר לך מה הוא עושה הוא מצחק רבי עקיבא הגר אומר מה אתה חושב מה שאתה מוציא מהפה זה יהיה אומר כן אומר תשמע מה שאני אומר לך תבחר לך אומר לא הלך בביזיון אומר רק ירדת המדרגות נשמתו במת לא יותר יצא מהפה של הרב אני זוכר שאמר לנו רבי מר

אבו חצילה שהיה במרוקו היה בחור לא רוצה לגרוש את אשתו הוא היה בית דין הרבי מאיר אומר לו תשמע תוציא אותה תן לה תשחר אותה אומר לא עוד פעם עוד פעם בא הולך בא הולך פעם אחד מתפקע סבלנות אומר לו אומר פתחתי לו את המשנה האישה קונה את עצמה בגטו מצד הבעל ואתה תבחר אומר מה לעשוץ מן השמיים יצא שהוא לא רצה לא עבר ימים סורים והוא שבק חיים והלך לביץ עולמו למה זה הקדושה של ה הפה הקדוש אתה מבין זה לא דבר פשוט הנה היום

זה כן היום זה בטירת מורנו ורבנו רבי יעקב מוצפי היום זה היה אף בית דין של העדה החרדית אנחנו זכינו כן להכיר אותו ילדים קטנים הנו אני הייתי גר על ידו אחרי שהתחתנתי הוא היה גר בצפ אני הייתי גר בעם כן איזה איזה עוני השתתה בא אומרת לי תראה הרב תולים לו את הבגדים הכל טלים על גבי טלים הכל חורים שונים איך לא דואגים לרב ככה ככה והוא אב בדין והיה ארי שבחבורה אתה יודע כשהוא בא לארץ הרב סדק חוצין שם אותו רב של בית הכנסת

שלו אומר בשבילי המשיח הגיע זהו אני המשיח הגיע אצ והוא היה ה הראש השוחטים של בגדד ח יעקב שבא לארץ אומר אני לא אוכל בשר אחר כך שהכיר את הרב חוקימה פעם בחצי שנה היה אומר לו היה אומר לו אתה תשחט לי לכבוד החג חמס מוצפי היה ידידו הם היו קמים ביחד היה קושר את היד שלו לחבל ע זה כשעובר יעיר אותו ככה תחוף את הח אבן וער אותו ו והיה כן כן מתעורר אני זוכר שהם אמרו שהם היו לומדים חכם סמן חוגי עבודי כם יעקב

מוספי היו לומדים ביחד היו יושנים באיזה חדר כל השבוע אומר הרבה פעמים היית רואה כל אחד נובש נעליים של חברו או פעמים נעל של זה נעל של זה היה להם כן היה אהבה גדולה הוא כ היה לומד תורה הקים היה לו חברת אהבת שלום נחם יעקב מוצפי בבגדד לעשות שלום בין איש לאשתו הוא אהב את זה מאוד העיקר היה חסידה קדישה פלא פלאות אני איפה הייתי הייתי הולך צ להתפלל בתשעה באב הייתי הייתי כל הזמן פה אבל תשעה באב פה היו חלבים רבי אורי עליו השלום

ורבי ציון ברכה הם עושים את הקינות אבל זה לא בוכה זה חלבי כזה פושר שמה מה עשה הוא מוריד נחלי דמעה חם יעקב היה מוריד נחלי דמעה הייתי לוקח אתל שלי הקטנים רבי יוסף ורבי דוד הייתי יושב שמה והיה מה זה איזה בכיות השמים בוכים פלא פלאות וגם תראה איזה דבר פלא כשהיה שמח שמחת ור למשל היה קופץ משמחה עד בשמיים משהו משהו זה משהו לא ומה הוא היה עושה היה גאו עולם ורשב בידין אבל לא היה לו מה לאכול היה שמה אחד אומר לו תשמע

אתה תלמד ילדים אצלי אני אתן לך קצת כסף בתלמוד תורה וככה היה מסכן מלמד תינוקות ראש הבית דין של הידה החרדית הספרדית יש כזה דבר לא היה להם מהמדינה לא לא לא זה לא אף בית דין של המדינה א לא של המדה לא של הדה חרדית בכב עזרה אתה יודע שהיא פעם בא אצלו אישה אחת בוכה אומרת לה מה יש לך ככה הוא היה מדבר אומרת כל ערב שבת היא מדליקה נרות וזה נכבה אין זהלא כל סיבה מה שואל אותה רב למקום תגיד לי תגידי לי

את יש לך כסף את מנווה לאנשים כסף ברבית השתוממה איך הרב יודע אומר למה את לא עושה יתר עזקה אומר תעזבי עד שלא תעשי את הזק אל תעשי תבוא סרי ואני אעשה לך אומר אחרי אחרי ימים שהביע שלא היה בן החיים עומד מולה עם הרב עם אבן פלא מלטשת ואומר לה תשמעי דר בלק תפסיקי להלוות לבן שים בריבית אז היא הפסיקה ולא קבו לנרות פלא כן אני זוכר פעם בא ראש הישיבה אז אני הייתי בכיתה של ראש הישיבה אומר תשאלו היום היה אך מקום מוסף אומר

לי סיפר לי מעשה מזעזע למה ראש הישיבה הביד הצדקה עליו השלום כל בוקר היה מתפלל איתו חוץ משבת שבת היה מת כנסת מתפלל בית הכנ שת שמ אביב שעור צדקה זה אח של אבא שלו חכם צדקא חוצן כל בוקר היה מתפלל שמה בנצח אמה מחם יעקב אז הוא אומר אז אומר ראש הישיבה שבאה איזה אישה אחת והיא בוכה שבעלה רוצה בא אליה בחלום בעלה נפטר ורוצה לחנוק אותה להרוג אותה והא אומר לה תגידי לי מה מה עשית לו שברת טהרה אומרת כן אומר לה לא אומרת

לא כן לא תלחי מחר עוד פעם בא אל בעלה אומר להם לא תוגתי את האמת אני כן היא מפחדת עוד פעם בעל הרב אומר לו טוב תגידי לי לא לא לא לכי בסוף לא היה ברירה אמרה לו כן שהיה פעם אחת וככה היה ולא זה ווא נתן לה תקון ואמר לה עכשיו תלמדי את הבנות שלך וזה וכל מה שאת יכולה להקפיד על זה ולשמור ואז הכל הסתדר פלא פלאות כל ערב שבת הוא היה הולך לכותל המערבי יום שישי הולך לכותל המערבי עושה מנחה של ערב שבת

יוצא לכותל שאני ראיתי את זה גם אני הייתי הולך אני הייתי חזן של בית הכנסת אברהם הפז היה אחד יונתן בסנן הוא לוקח אתער היה לו אופנוע כזה של שלוש גרגרים היה לוקח את הרב באופנוע הזה כן זה סגור כן היה לוקח אותם ויה אוהב אותי אמרתי לו אני איך אלך אומר תשב באחורה כן אז ככה למה לא הייתי רוצה לכת באוטובוס הה פריצות נוראה נשים חרדיות אבל הכל בחוץ אי אפשר לשבת שם אז הייתי הולך איתו כל הב שבת הזה יצא לי שהייתי הולך ע

ךם יעקב חוזר איתו גם כן למה הוא היה לוקח אותו למרחץ כל יום שישי ם נתן קכם יעקב עוזר לו במרחץ ואז הייה לוקח איתו אחר כך לוקח אותו לכותל כש תשמע דבר פלא מה אני רוצה אבל להגיד כל ערב שבת הייתי בנו בברכות משך הזמן אני רואה כל פעם מברך אותי ברכה אחרת כל מה שהיה מברך היה קורתי אותו שבוע והכל לטובה כלומר הייתי יודע לפי הברכה מה יהיה השבוע לאט לאט הייתי יודע את זה ראית ראית דבר כזה פלה פהל פלה פלה פנות היה

חבר של חכם סמן חוגי עבודי וחכם נסים מכדורי אלה שלושה גאוני עולם היו צדיקים גאוני עולם כשההוא עלה לארץ אז דיברו עליו פה אז אמרו כן תביא אותו ללשכת הרבנות ונראה הוא דיין גדול הוא רב גדול הוא היה לובש תרבוש ואת השמנה כן אמר אמרו לו תשמע אם אתה רוצה להיות פה דיין תוציא את הכובע הזה ותלבש חליפה ואז נכנס אותך לרבנות אמר לך לך לא לא לא לא רושה משרות הוא לא מחליף את הלבוש של בגדד לא מוכן איזה תיקון חצות היה עושה איזה בכיות

שמיים בוכים בטח כלל שישי היה עד חצות נותן שיעור לאברי של פורת יוסף היו כמה אבריכט אשפים בשושן ב דוד הוא נותן להם שיעור בית יוסף משהו חזק מאוד נקי אחר כך היה מכין בדלי ודלי חד בה מביא ביצים קשות מאיר כן עליו השלום ו הפיתות יש תנור נותן פיתות כן כל חכם מקבל שמה אוכלים כן גם המקובלים היה חכם יהושע שרבני הה חכם יצחק כדורי היו חכמים מקובלים כולם מה היום באים לא לא לא נו הבת כן אלך לשה הוא מאוחר טוב היום יש לנו

דף קטן דף לא גדול קוצ'יק ישעיה ג פרק פרק ג' משנה פסוק כה מתיר בחרב יפול הו גבורתך במלחמה וואי וואי למה לא הולכים בדרך השם אז אומר הגיבורים אוך בחרב פולו וגבורתך במלחמה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה ונקתה עלא הארץ תשב לא אומרים נכון אומר כל הפתחים פתחי הבתים יה בר מנן נינות אבלות נקת תהיה נקיה ורנית מכל טובה וחזקו שבע אנשים באיש אחד ביום הו לאמור לחמנו נוכל בשמנת נלבש רק קרן שמך עלינו אסוף חרפתנו וואי וואי ווואי וואיי ראית מה זה יחזו שבע אנשים

מרוב אלמנות אלמנות רבות ששה אותם טמן את חרפתנו למה כשאישה נשואה לא נהגי במנהג הבקר ביום ההוא צא מח אדוני לצבי ולכבוד פרי הארץ לראון ו ותפארת לפלטת ישראל זהו זה לאחר שכלו נו את השיטה הנו אפות אלה וכל הדברים הקשים אז יהיה לכם לנוי אחר שיתמכו עוון של ישראל בכל הבעיות יחזרו בתשובה אז בעזרת האל ובשעתו אז תהיה גאולה ויהיה צמח השם להדר ולכבוד משיח בן דוד נקרא צמח כמו שכתוב כמותי לדוד צמח צדיק פרי הארץ זה על משיח נאמר לגאון תפארת לפני תת ישראל

והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב בני חיים לחיים בירושלים אוהו זה שאומר הנשאר בציון מי שישאר מישראל יושב בציון ומי שנותר ישכון בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב בספר יה חי אוו תראה איזה דברים יהיה השם יעזור לעמו ישראל אנחנו רוצים שיהיה כל עם ישראל אמן הגענו ד' ד ד ד ד משניות לא בקודם המשנה יבוא הצדקה כן היום אנחנו משניות גיטין א שחינו פרק רביעי משנה א' תיקח ממנו מעופר כפול ומכופל למה גם כנ שישלם לא היה כל השבוע 30 30

פרנות שייתן פרנות פרנות פרנות פרנות רגע מה הוא שילם מה שילמת מהזה 15 שק לא שמחח עוד פרק רביעי משנה א' השולח גת לאשתו והגיע בשליח שהיה שליח להולכה הגיע בע למקום שפגש שם בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גת שנתתי לך בטלו אני אמרתי את זה ו נשמת א דרור יעקב בן יוסף נשמת צמיחה בת מסעודה קמרה בת יחזקל ופרחה בת יחזקל וסמירה בת כמר ומשה בן ישועה וא אביעד שמואל בן שולמית ורבי אורי נורי בן רחל רבי שלום רפאל בן שנה יצחק בן

חנום בן חנה מרדכי הלוי בן חנה וציפורה בת גוסטן מי ב אתר גם את זה אתה לא יודע שולח גט נכון רק תורה אתה יודע עוד הנה זה דוגמה ידה אין כמו זה השליח גד אשתו הגיע בשליח אתה מבין הגיע הבעל למקום למקום שיפגוש שם את השליח או ששלח הרב שליח ואמר לו גד שנתתי לך בטלו בטל הרי זה בטל יכול לבטל אותו קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר גד ששלחתי לך בטל הוא ארת זה בטל אבל כל זמן שלא הגיע גת לידה אם

מי שיגיע גת לידה שוב אין יכול לבטל אין דבר כזה איך יבטל אם מגיע ד ב נכנסת כבר בראשונה היה עושה בית דין במקום אחר הוא מבטלו בתחילה היה עושה בית דין מבטל אותו כן רבן גמליאל הזקן שלא יהיו עושים כן בני תיקון העולם לא ידעו תקנת ממזרים בראשונה היה משנה שמו ושמה שם רו ושם ע עירה היה הבעל כותב בגט את שמו ושם אשתו ושמות ריהם כפי שהם קוראים במקום כתיבת הגט התקין רבן גמליאל הזקן שה כותב איש פלוני כו שם שיש לו אישה פלונית

וכול שם שיש לה כל זה בבני תכון העולם לא להוציא עליהם לעז גנו ששנה ג גמרא היום אנחנו דף יבוק מסכת בבה מציעה דף יבוק היום יום רביעי אתם יודעים בעזרת השם שבוע הבא יום רביעי מסיימים עוד שבעת ימים מסיימים מסכת בב מציעה ומתחילים בבא בטרה בעזרת השם הלימוד להצלחת אברהם בן ניה חיה שיהיה לו ישועות ועופר שלמה בן עליזה שיבוא כל יום ולרפואת יהודה חורש בן מזלי איפה הוא יהודה חורש דיברתי איתו צת הגו אה אין לו דלקת ראות מישהו אמר לי יש לו דלקת

ראות שמתחילים בה בלי ראש הישיבה חתום עליה כן צדק עצו ילא דבר דף י ק יביש איחוד ברכה קדושה יבוק אנחנו בנקודתיים באמצע עמוד כזה א מתי בזמן שטבעו לא טבעו אין עובר עליו שם הגענו אתמול עופר שלמה מזרחי לא היה אתמול ולא שלשום ולא לפני שלשום תעט טעט הוא יבוא לא הוא כבר למד את זה מה יש לך איזה תלית פה כן כן א מתי בזמן שאמרנו במשנה שמי שאדם חייב הביא פועל עובד כיר יום ביומו תיתן שכרו לא תבוא עלי בשמש כי אליו הוא

נושא שו אז א מתי המשנה אומרת מתי עובר באיסורים הללו אומר בזמן שתבעו השכיר הזה טבע את בעל הבית אומר לו תביא לי את הכסף שלי לא תבעו אינו עובר עליו אם לא טבע סתם הוא לא שילם ההוא לא טבע לא עובר ביומס לא עובר על הליו הזה לא טבעו אינו עובר עליו תנו רבני לא תלין פעולת שכיר יכול אפילו לא תבעו יכול לעבור על האיסור נותנין הוא לא שילם לו היום הוא עבד אצלו היום סוף היום גמר בעל הבית לא שילם לו יכול אפילו לא

טבעו עובר עליו בלא תלין אתמו לומר איתך לדעתך ללמד אותנו שהאיסור שאתה מעכב זה לדעתך מה זה לדעתך אתה רוצה לעכב לרצונך לדעתך בלבד אבל הוא מסכן מבקש את הכסף ואתה לא תלין איתך לדעתך לצורכו אתה מלין אז עוב אז כל זמן אז הוא עובר אבל אם הוא לא טובע אותו לא אכפת לו לא דיבר לא עובר דווקא שהכל איתך לטובתך לנ שאתה מעקב דעתך בלבד אבל כל זמן שהוא לא טבע העיקו נסה על דעתו הוא מסכים הוא לא טובע אין איסור היד לו ב דעת

הרמבם שלא עובר על שום יסוב מה כן שום איסור יש אומרים שיש איזה איסורים שהוא כן עובר בכל זאת יש היראים כותב על זה עוד אומרת הבריתה ואם טבע יכול אפילו אין לו אין לו טבע חייב לתת מה בטח עובר על הכל לדעת הרמבם לדעת רשי רק על יומו טוב אז אתה יודע למה אתה מדבר ר לא יכול אפילו אין לובן אדם כן טובע אותו השני אבל לא עדיין אין לו כסף אין לו מאיפה לשלם יכול אפילו אין לו ת אומר איתך ש איתך דווקא אם

יש איתך לשלם אז עובר אם אין איתו לא עובר יכול אפילו ימחו אצל חן בני צל שולחני אמר לו בעל הבית אומר תשמע אני בוא אני אתן לך אין לי כסף אבל תשמע מה תעשה אני אדבר עם החנווני אומר אני חייב כסף למה היום אני צריך להביא לבית בצים צריך להביא ג'יבן ובדיוק עבדתי בשביל זה חילק אומר אתה יודע מה אני יש לי יש לי אני אדבר עם החנווני כן שהוא יתן אני אשלם שתיקח ממנו אני אשלם זה שלך הלך באמת הלך אצלכם אני יתן לו

אז זה לא גמרנו כבר לא עובר או שולחני זה כמו בנק אומר אני אקח אותך לבנק והבנק יתן לך את הכסף אין בעיה לא עובד את למר איתך האיסור רק שזה עליו לשלם ותים פעולה צריך שזה איתך שהכסף איתך שאתה צריך לשלם אבל אם כבר הסכים ללכת למישהו אחר והוא יתן את הכסף אין בעיה ולא שימחו אצל חלמני ואצל שולחני שמה זה עליהם לשלם לא עוב כן בעיה אז כמה דרשות למדנו מאיתך עכשיו זה מאיתך זה ממשמעות כאילו הפסוק זה לא מאיתור לכן כל דבר שבמשכן

לללמוד למדנו שלוש דעות דברים דבר ראשון למדנו איתך מה זה איתך לדעתך זה רק נותנית פעולת כיר לדעתך והוא רוצה את זה זה מרצונך ודבר שני ללמדנו כ שאם יש לו לשלם אם אין ו לשלם לא וגם למדנו חלוני שלח אותו לחלוני בסדר ימחו עכשיו הג אומרת אמרנו במשנה ימחו אצל חנני בצר שולחני אין עובר ככ אמרנו במשנה אמר להם לשלם לו בפירות ב לא עובר בעיה להוא חוזר א איןו חוזר אם לא שילם לו השולחני הוא חוזר השכיר לבעל הבית לטבוע את השכר או איןו

חוזר אומר לא שילם לו חוזר לבעל הבית או לא לפעמים הוא גמר איתו בקניין כזה אם עשה בקניין אין מה לעשות הוא לא חוזר אמר לו תשמע אני יוצא מכל הסיפור הזה ואני תופס לך קניין שאני לא חייב לך רק חייב לך חבני מקבל עליך אומר כן בן אדם טוב הוא יתן לי או השולחני או לפעמים זה רק רק תנאי בעל פה שאלה כזה זה עקרה הקניין אין מה לדבר הוא לא יכול הוא לא חוזר לבעל הבית תלך תדבר איתו עם החל בני עם השולחניים אבל

כשלא עשה תנאי לא היה תנאי אלא אמר לו לך לחל בני אמר לו אשתיק דיברו ביניהם ואמר לו בסדר פתאום בא לחל בני אומר לו לך מחר תבוא אחר כך עכשיו אני לא יכול רואה בעיות חוזר או לא חוזר רב ששת אמר אין ו חוזר לבעל הבית רב אמר חוזר לבעל הביית עכשיו הגמר מברכת אמר רבינ מנמלה מיפה למדתי את הדין הזה מדקה אי עובר עליו מעבר ו דעבר המהדר הדר רבא אומר אתה יודע אני אמרתי לך שחוזר למה חוזר למה כתוב כתוב אינו עובר אמח

אצל חני וחני אצל שולחני הם חו אצל חנוני אוצל שולחני אין עובר חו משמע מעברו דלא עבר על האיסור אבל המהדר חוזר השכיר לבעל הבית רב ששת אמר מה אינו עובר זה לא רעיה איןו בתורת לעבור אין לשכיר על בעל הבית שום תביעה ממונית ולכן לא שייך שיעבור יסור גם לא חוזר וגם אבל מה זה הדין לגבי חזרה אין לא שייך שיעבור ווא הדין לגבי חזרה אמרנו טוב ומה עם החנווני הוא לא שילם הוא עובר על בטלין חנווני עצמו אז ה אומר בתוספתא נקת שהם עוברים

משוב בטלין בתוספתא החן בני ושולחניים בירושלמי אפילו שלא שכרו אחים ו השולחני עוברים כיוון שקיבלו על עצמם לשלם כן לא קיבלו על עצמם לשלם ש הלאה באו מנה מרב ששת קבלנות עובר עלי משום בלטן א אין עובר עליו בשום בלטן למשל אדם הביא עצים לאומן אומר לו תעשה לי את השולחן אני רוצה תעשה לי שולחן לכבוד שבת קודש עם ארבע רגליים לא רגל אחד במסע אני רוצה שולחן כמו שכותב רבנו הארי צריך שיהיה לו ארבע רגליים וזה המידות שלו ככה אני רוצה כמו היה שולחן בבית

המקדש שיהיה לי אני רוצה על זה לאכול לשים עזה 12 חלות תעשה לי ילו מיוחדים טוב בעו מנב ש זה נקרא קבלנות ן לו קבלנות למלכה הזאת לשולחן עובר עליו משום בטלין או אין עובר עליו בעל הבית עכשיו הביא לו את השולחן לכבוד שבת תן לו את הכסף של מעכב לו את כספו עובר משום בלטן או לא מה צדדי הספק האם אומן קונה בשבח כלי והלוואה היא או אין אומן קונה בשבח כלי ושכירות הי כומר זה תלוי אם אומן קונה בשבח כלי כלומר האומן זוכה עכשיו

זה היה עצים האומן לקח אותם השביח את העצים האלה נהיה איזה שולחן איזה יופי השביח כשהוא מחזיר את זה לבעלים הוא כמו מוכר להם את השבח שהוא השביח וזה הלוואה עד שיפראו לו הבעלים את חובו כל זה נקרא הלוואה וזה לא עד שפרה לו וזה לא שכר שכיר ולא עובר אם אני אומר שהוא מן קונה בשבח כלי אז עכשיו זה הלוואה הוא קנה את זה עכשיו שאני רוצה לתת לו את זה זה אני מלווה לו את זה עד שייתן לי את הכסף אז לא עובר לא

עובר או אין אומן קוה בשבח כלי והשבח שייך לבעלים זה שכיר הו שכירות היא מה שחייב לשלם זה תמורת המלאכה ואז עובר ולם בשקט רק אתה אמר להור רב ששת טוב שיש לי אותו אמר ליור רב ששת עובר תהיה מברים לשמ כ גם אותך עכשיו שומעים הלאה אמר להוא רב ששת עובר עובר על בטלין למה אומן לא קונה בשבע כלי תניה אינו עובר אנחנו למדנו הגמרא מקשה אומן שנזכר בקבלנות ולא שננו בעל הבית לא עומ על בלטים לא כמו שאומר רב ששת אתם שמחו אצל חני

אצל שולחני שמה אומר לו אומר צריך לשלם לאומן ואין לו כסף אומר לו לך לחוני לך לשולחני אז לא עובר בטח שלא יעבור יה כמו שאמרנו נמה מסייע ליה אם למר לרב ששט בריתה שרב ששט אמר שעובר אמר ר ששט עובר בשום בתן האם נמה מסייע מה היה הנותן טליתו לאומן נתן לנו בקבלנות טלית תקני אותה וגמרא והודיעו את מבין הגמר האומן את המלאכה והודיע לו שגמר אבל לא מחזיר להם את זה בפועל אפילו מכאן ועד הע ימים אין עבר משום בלטן אם לא שילם לא

צח רו למה לא קיבל את זה ביד כל זמן שלא חזירו אין עובר בבטן למה אם אתה משאיר את התנית אצלך ולא באת לקחת זה מראה שאתה לא כל כך צריך את הכסף אם היית צריך את הכסף היית מביא את הטלית ולוקח את הכסף שלך לכן לא עובר נתנה לו האומן בחצי היום מי ששקעה עליו חמה עובר משום בלטן אפילו שלא שייך משקיעת החמה בלטן הלאה בוא נראה הגמרה שואלת י אמרת אומן קונה בשבח כלי שז ומחזיר את הבעלים זה כמו מכח זה הלוואה המי עובר

בייסורים הרי זה לא לא נקרא שכר שכיר זה הלוואה אלא ודאי לא קונה מפה מוכח מפה מוחר כמו שאמר א ששת שאינו הומן קונה בשבח כלי כן דוד בן סביחה עוד הללה תנוע נו הגמרה דוחה אמר רב מרי דרב כהנה בגרה דרבלה זה לא לא צמר ש נתן לאומן צמר שמיועד לסרבל כדי לסרוק אותו אין בו שבח כלי אלא רוצה לעשות ממנו סרבל זה כמו לבד לשים אותו עליו זה לא הוא סך הכל לוקח אותו בשביל לבעוט בו לטש אותו שיהיה רך לכן אין בו שבח

אמה למה יהב לה המ שואלת למה יהב ני עלה למה נתן אותה לומן לר כוכה היינו שבחה אל למה נתן לו לרכך הרי כשהוא מרכך ואז הוא משביח אותו אומר לא צריכה דאגר מנ בטושה בטשה בבטה ובט שה במעטה א זהוא כן הוא אומר אין ראיה לרב ששת הגמרא אומרת לעולם הומן קונה בשבח כלי לא כמו שאמר רב ששת מה שאמר מה שאמרה הבריתה שעובר עליו במדובר שהזכיר הבעלים כדי לדרוך עליו והתנה אמו על כל דריכה תמורת מאה כל בטשה כל דריכה ישביע בין ישבח בין

לא ישביע יקבל מאה אז זה לא אז זה ק זה לא קבלנות זה שכירות ולכן עובר משום שכר שכיר זה לא כמו שאמר רב שש זה שכירות זה לא קבלנות אמר לו תשמע כל כל בעיטה כל מכה שאתה נותן לסרבל הזה לצמר הזה תקבל שקן נגיד ולא משנה אם אם זה השתבח לא השתבח זה זה שכירות זה לא קבלנות זה לא שתגמור לי את זה תקבל כל בעיטה תקבל לא משנה גמרת לא גמרת איפה הגעת זה לא משנה אז אין רעיה לרב ששט מזה שכיר בזמנו

נשבע ונותן אמרנו במשנה שכיר שטבע את בעל הבית בזמנו כלומר בעל הבית ביומ ןסך לו גמר היום את העבודה צריך לשלם הכסף אם כל היום עובד עד הלילה צריך לשלם בלילה הבד בלילה צריך לשלם ביום הגיע באמצע היום צריך לשלם ביום צך עכשיו בזמנו בעל הבית הוא בא רוצה את הכסף שלו בעל הבית אומר לו תשמע אתה כבר שילמתי לך תמיד בדרך כלל נשבעים ונפט זה בעל הבית עכשיו פה הפוך שכיר הוא בעצמו נשבע ונטל שלא קיבל שכרו ולוקח מבעל הבית זה שבועה מדברי חכמים למה

כי בעל הבית רוד עם הפע כןמ את זה אתמול למה את הג אומרת שכיר תקנו לרבנן עשתב ושכיר למה תיקנו לו חכמים שב בעיתו ל שכרו אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכות גדולות שנו כאן אמר שמואל הלכות גדולות שנו כאן איפה אתה בסדר שעה שלישית בסדר אמר יודה אמר שמל ות גדולות שלנו כאן כמו שאמרו חכמים מסכת שבועות שנשבעים ונוטלים הגמרא אומרת הלכות גדולות שנו כאן כמו שלמדנו במש שנשבעים ונוטלין אפילו שמצאנו תקנה גדולה שהתקינו בגיטין או תקנה גדולה התקינו על יציאה יתרה על הכרן וכולי

פה תקנות גדולות בשבועה בוא נראה למה קוראה לזה תקנות אני אחת נינו אה דילגתי ש זה לא תקנות זה הלכה אה יש לך כתוב לך עוד אמר שמואל הלכות גדולות שנו כאן זהו מה כתוב לך עוד לא ו הגמרא שואלת נכון אני הלחת נינו אני תקנות נינו זה לא הלכות זה תקנות שתקנו חכמים אה הוא אמר הלכות גדולות לא שמתי לב חשבתי הוא אמר תקנות א הני לחתנו תקנות זהזה בכי זה הלכה למשה מסיני הלכות ה תקנות נהנו שתיקנו חכמים אומר אלה אמר רב יהודה אמר

שמואל תקנות גדולות שנו כאן בסדר תגיד כח הגדולות גד גדולות גדולות ממה שאמרת גדול מכד קטנות וכי יש דבר כזה תקנות גדולות תקנות קטנות אם אתה אומר גדולות מש שיש קטנות ואין דבר כזה קטנות אלא אמר רב נחמן אמר שמ תקנות קבועות שנו כן שקבעו חכמים לעקור דין מן התורה שתמיד צריך שההוא ישבע בעל הבית קבו הרב שבוע בעל הבית ושיו השכיר למה משום כדי חייו ד שכיר חיי השכיר תלויים בשכר הזה לכן לקחו הגמרה שואלת משום כדי חיה לשכיר מפסידן ד בעל הבית מעיקר הדין

הוא נשבע ונפטר אומר בעל הבית גופ חלה משתבח שכיר ושכיר כיכי דגרו לפועלים אומר גם לבית בעל הבית עצמו שמח יותר נוח לו שישמעו וייקחו למה מחר לא יבואו לו פועלים יגיד זה לא משלם כדי שאם ישבע בעל הבית ידו הבעלים שהוא משקר ש יבוא לפה פה אזמר מקשה שכיר גופני חדשת בעל בעל הבית פקע ככד גרו אומר גם הפוך השכיר יותר נוח לו שישבע בעל הבית ושלא ישלם למה מחר לא יזכירו אותם את הפועלים יגידו מה אנחנו צריכים פועלים כל פעם הם ישבעו וייקחו יש

בעיות עם הפועלים הא בשביל שבעל הבית זכיר אותם שוב אז אם ישבע שכיר בו בעל הבית שנשבע לשקר אומר בעל הבית על כורחי אגב אומר בעל הבית על כורחו סוכר פועלים למה הוא צריך אותם מה יעשה לכן ודאי שהתקנה היא משום שנוח כן לבעל הבית חיייבים פועלים הנה עכשיו לא היה פועלים כמה ימים היה משותקים רבה מקומות אז הגמר אומרת כיר נמה בעל כוכי תגר גם פועל מזכיר עצמו בעל כוכ מה יעשה צריך מזון צריך כסף אז למה תיקנו חכמים אלא בעל הבית תרו בפועלים זה

העיקר בעל הבית הבעיה שלו תרו בפועלים הוא לא זוכה כן חוששים שלא ישבע לשקר כאילו הוא אומר אני לא יודע שפר עתיך לא בטוח כן הכיר יכול לשכור בעל הבית הוא טרוד בפועלים לכן משביעים את השכיר יכול לשכור קיבל או לא קיבל אחי אם בעל הבית רו בפועלי ת בלא שבועה אם הוא אומר לא קיבלתי תן לה בלא שבועה אתה אומרים לו אתז טרות בפועלך כדי להפיס דעתו של בעל הבית יגיד מה אני יותן בחינים ככה רגיע א ישלים לו שכרו כן בעדים מה אומרת בניצב

בעדים למה חייב השכיר להישבע יתקלו חכמים שייתן לו שכרו בעדים ואם תען ששילם בלא עדים יהיה חייב לשלם בלא שבועה אומר תריך ליו מלתה זה טורח לחזור כל היום אחרי עדים כל יום צריך לשלם לו היה יומית עדים לשל כל יום ניתב מקרה טוב קלם לו שכרו מתחילת היום ואז לא יהיה נאמן השכיר תעון בסוף היום קיבלתי שחרי הוא לא תרוד עכשיו זה תחילת היום אומר הגמרא אומרת שניהם רוצים בארקפה גם בעל הבית פעמים אין לו בבוקר מאיפה יביא במשך היום הולך המסחר מתחיל יש לו

כסף בבוקר אין לו לכן יותר טוב לא רק בסוף היום לשלם וגם הפועל אומר עכשיו אני אקח מתחילת העבודה אני עובד לא לא יאבד לו מהכיס כל היום הוא עובד לא יעבוד עם חשק גם לא ילך לא מהכיס אפרוס ילך אין לו כסף י אחי אפילו קסס עלמה תניה אומן אומר שתיים קצת לי ולי אומר לו קצצתי לי אחד המוציא מחברו הרעיה אם אני אומר שבעל הבית רו בפו עליו אפילו קצץ איתו בעל הבית חרו אתה אומר אם קצץ איתו הוא אומר שתיים וזה אומר אחד

חולקים ביניהם למה אתה בא לבית טרוד למה חולקים כן בעל הבית טרוד למה שהוא ישלם לא שלם שניים שלוש המוציאים מחברו עליו הראיה ל האומן רוצה להוציא ממון בעל הבית להביא רה שמו שתיים למה לא ישבע אומן ביתו שתיים הרי יתכן שבעל הבית תל בפה עליו אומר כססה ודאי מתק ר ידי אנשה הסכום הזה של קציצה אדם שם בראש שלו כמה הוא צריך זה לא אדם זוכר את זה זה לא י אחי אפילו עבר זמנו נמה למה אתה אומר בעל הבית עבר זמנו לא לא לא

ישלם לא לא ישלם טוען למחורת שלא קיבל גם שיהיה נאמן בשבועה תכן שבעל הביית שכח ששל מרוב יחתו על מתנן עבר זמנו נשבע ונותן אמרנו עבר זמנו לא נשבע ונותן חזקה עם בעל הבית עובר משום בתנים בעל הבית צדיק אם עבר היום כולו ולא נתן את הכסף לא יכול להיות בעל הבית מדגדג של זה ליב זה לב מהתורה הוא יעבור עליו אלא הוא בא בתוך הזמן סוף היום עדיין הוא לא שם ליבו אם עובר או לא עובר אז אחרי שעבר ום בטח שבעל הבית הוא לא

יתן לעסק לעבור במ יכ ו ואמרת בעל הביית תרוד בפועלו הוא אני מ מכמד תהיה זמן חיובי אתה רואה קודם שהגיע הזמן לשלם אבל מטה זמן חיובה שהגיע הזמן לשלם רמ נפשו מדקר בעל הבית ם מלבו שנזכר חזקה בעל הבית לא עובר משום בלטים רגע הגמרה שואלת וכי שכיר עובר משום בל תגזול למה לא נאמר לאחר זמנו השכיר מה וכי יש חזקה בעל הבית אתה אומר לא עובר משום בלטן גם יש חזקה על השכיר שהוא לא עובר על בלט גזול גם הוא צדיק מה הוא רוצה

לקחת כסף חרם כסף לא שלו אומר אתם תר חזקה אכה חזקה אחת לגבי בעל הבית זה שתי חזקות אבל לגבי שכיר זה רק חזקה שהוא לא גזלן אבל גבי בעל הבית יש לנו שתי חזקות רמי הנפשה הנה חדה מבארת הגמרא קבל בעל הבית חזקה חדד אין בעל הבית עובר משום בלטר חדד אין שכיר משה שכרו השכיר לא טובע זה לכן לאחר זמנו הבעל הבית נאמן כבר ק לכן כן לכן אומרים אחר זמנו הוא קיבל למה מה יעזוב אותו ככה ואכה חדה חזקה שהוא לא עובר על

בת תגזור עכשיו אם יש עדים שתבעו אמרנו במשנה הרי זה נשבע ונותן והנה הגמרא מדובר שהידים מעידים שתבעו גם לאחר זמנו בזמ גם לאחר זמן גם לאחר זמנו נשבע נותן אם יש עדים זה מדובר על אחר זמן לא בזמנו מדברים אחר זמנו לא בזמנו כן לא משנה עבר זמנו והוא בא רוצה לא אין נשבע לא יכול להשבע נטון ם יש עדים אבל אם יש עדים שתבעו לשכיר בזמנו הרי זה נשבע ונותן כן אבל פה עכשיו הגמרא מבינה שהעדים מעידים שתבעו לאחר זמן לכן הגמרא שואלת וכתבו

לכמן הרי הוא טובע לפנינו לא צריכים עדים אמר הבס שתבעו בזמנו העדים מעידים וזה חישה המשנה שבכוח העדין שמעידים שתבעו בזמנו יכלים להשביע להשבע וליטול לכן לאחר זמנו משלם לו ודין מה לבטר הכי פרע למה אתה אומר לאחר זמנו בשבועה אולי אחר שבעו בזמנו פרה לו בעל הבית בוא ביום חזקה אין בעל הבית עובר על בלטן אמר הביה שתבעו כל זמנו במשך כל היום עד שעבר עליו זמנו מדובר עבר כל היום תביא את הכסף ועבר הזמן ולעולם מה אותו יום שלא פרע ממוח שלעולם לא פרע

לו אמרח כנגד אותו היום של טבעה נתנו לו חכמים יום אחד נוסף זמן להשבע ולקחת כנגד אותו יום שיש עדים כל אותו היום שהיה בזמנו לו זמן נוסף יום אחד אבל אם זה ביום השלישי הוא לא נשב משנה משנה מחר הלכות סודק היה קטן בטח אנחנו סימן תרמו הלכת זר אנחנו לודים מלכות הדס יבשו עליו פסול עכשיו הגמרא אומרת המשנה אומרת שיעור היבשות אפילו אם נפרח בציפורן אם עדיין ירוקים הם כשר ואינם נקראים יבשים אלא כלבינו פניהם אפילו כבר בציפורן זה כשר אבל מתי נקרא יבש

ש נהיה לבן כמו כיפה לבנה חט כן הבנתי על עדס לא זה עדסים מה זה ח יבשו רוב עליו נשתייר בראש כל בד ראש ענף מהשלושה בדים כן כן אחת כלומר מקום שממנו יוצאים מעלים הובו ג עלין לחין כשר למה על ידי שלושה עלים האלה נקרא הדר ויש מפרשים שאפילו אם השלושה שבאחד קינה יבשו שיניים ולא נשאר כים אחד לח כשר והוא שיהיה עלי שהוא מורכב על שניהם באופן זה נראה הידור יותר ט אם אותם עלים שלא יבשו הם כמושים יש פוסלים ויש מהזה שומעים את

זה חביבי מותי אם אותם בסדר אם אותם עלים שלא יבשו הם כמושים הם לא לחים ולא יבשים יש פוסלין ויש מכשירין אני אבע אותו שכל שאין לה חשים ימש ויש מכשירים כ זה כמוש אז דינו קלח מה נעשה תגיד אה נכון הנה זה בע לו טרו בפועלי הלכות שבת נכון מאיר זה של שנים שכן כן זה בד כן זה כאן זה כל שלוש שנים זה כ כן כן איפה שיוצא שלוש אנחנו בליל שישי צריך לדעת שאדם שרוצה כל יום אנחנו קוראים חוק לישראל נכון יש כל

יום זה הולך לפי המילוי שם בן למשל י איך כותבים י מלאה יו ד כל יום אנחנו משלימים את ה היום ה יום ראשון זה ו' של הי יום שני קוראים ארבע פסוקים זה ד' של הי אחר כך יום א שלישי ה זה ה' של הה מילוי הה אחר כך רביעי ו ו' שישה חמישי ה ה שישי ה-26 יקוק זה מתי אנחנו קוראים את זה בליל שישי לל שישי שתם קם מהמיטה מברך ברכות השחר עושה תיקון חצות אחרי שקרא תיקון חצות אחר חצות קרא 26 פסוקים

שנתפסים בספר חוק לישראל הם כנגד הפנים של שם הווייה מכבה מצירוף אחד מ צרופי הוויה והיה ונקרא בניקו ד' אותיות כולם בניקוד חירק קרם פעם אחת מקרא בלא תרגום לו את השחר ככה אמר הרב יצחק חזקיהו בנו של הרשש שככה היה עושה אביו שהיה קורא אותם פעם אחת לא כן ככה מנהג בת אל עכשיו מי שמפחד שהוא לא יקום בבוקר מוקדם ו יכול לקרור גם בלי שישי יכל גם לפני לסות ו חמישי כן אם יודע בעצמו שאין הוא יכול לקום קודם עלות השחר כדי לקרוא 26

פסוקים אז נקרא אותם קודם שישן בתחילת הלילה ככה כותב בן איש חי כף החיים אמנם אם שכח הו ננס ולא קרא 26 פסוקים לא אחר חצות ולא קודם חצות קרא אותם ביום שישי קודם שקרא הפרשה שניים מקה ואחד תרגום כך הביא רבי אליא מני ועוד גדולי עולם כן אין דבר יכול לקרוא מר אתה קורא כל ום חוק לישראל בסדר יש בזה תיקון שאדם כל יום יקרא את הפסוקים יכול לפחות את הפסוקים יש בזה תיקון כזה כלומר יום ראשון קוראים ו שישה פסוקים מילוי של י יום

שני ארבעה יום שלישי חמישה רביעי שישה יום חמישי חמישה חנס אחר כך 26 זה טוב למה אדם עושה זה אחד ההכנות לשבת ואז הוא יכול לקרו שניים מקרא לכן אומר חייב אדם להשלים פרשיות במצבו שניים מקרא ואחד תרגום שכל המשניים פרשות ם הציבור מכינו ימיו ושנותיו תראה איזה זכות זה אדם כל יום שישי יקרא שניים יקרא חד תרגום אם יכול עם תפילי אוו איזה ברכה זאת בטעם לקריאת הפרשה שניים מקרה ואחד תרגום כדי שאדם יבין כל פסוק ופסוק יתבונן בו וידע כל התורה כולה וידע כל

מצוות עשה ולא תעשה שבה כל זה צריך להתבונן ולפי הסוד הוא גם כן בכלל הכנת יום השישי ליום השבת וצריך לכוון כשניים מקרא ובחסד ניות כת שבת התרגום זה בגבורה זה דבר גדול זה הכינו את אשר הביו אחד מההכנות הנה זה גמרה בברכות אמר רב יהודה אמר רב הונה אמר רבי יהודה לעולם משלים אדם פרשות במצבו שניים מקר אחד תרגום אפילו ערות ודיבון שכלל המשלים פרשות צפו מכינו ימר משותף וכן ציווה רבי את בניו קודם פטירתו אל תכלו לחם בשבת עד שגמרו כל הפרשה באים בספר

דבר בעתו משים פרשיותיו מאריכי ימ משנתו שבאותו מידה שאלה את הקלי נוגע אל מקום הקודש למקום הנקרא חיים נצחיים לכן מידה כנגד מידה מאריכי ימ משב זה לא סתם הוא גרם לצוצה קדושה שעלול למקום חיות ובזה ראת השם תוסיף ימים שנות רשעים תקצור ני שם מקלי ראית זה הולך הש מפני שבה תקום והדרתה שמות ואז יהיה סכן פני שבה תקון אומר גם זה סגולה ליראת שמיים וגם להמשך עליו רוח טהרה וגם זה טריס ומגן שלא יכשל בעבירות חמורות הנה ב לאחר תפילת שחרית בעודנו מעוטף בטלית

פיני נקרא פרשת השבוע שניים מקרא חד תרגום כל פסוק פסוק בפני עצמו ב פעמים מקרא בנגינת הטעמים אחד תרגום ולא כ אותם המתירים לקר כל הפרשה כולה שתי פעמים יקרא חר כך כל התרגום כולו לא צריך כל מה מה שאר הכוונות מנהג מורי תכף בסיומות תפילת שחרית יום שישי היה הולך לבית הכנסת או לבית מדרש היה שם ספר תורה כשר היה מוציא את את הספר היה עושה ככה כל פסוק בת פעמים ותרגום כל פסוק בת פעמים מ ספר תורה ורבנו הרי כותב בסוד קריאת מקרא ואחד

תרגום בבחינת המרכב העשייה וכולי יש בזה לשם איחוד לפני שאדם קורא והתרגום אין צריך לקרוא אותו בטעמים אלא המקרא בלבד יקרא בטעמים רםם דף רמח לא רוצה לש ממש לא מצוה עשה תן כובע תורה לכהן הזרוע וני חיהם בעקבה שנאמר זה יהיה משפט הכהנים ואלו אלה נקראים מתנות זרוע לחיהם כבה בכל מקום מצווה זו נוהגת תמיד בין בפני הבית בין של בפני הבית גם היום בימינו בכל מקום בארץ בן בחוץ לארץ בחולין אבל לא במקדשים בת כל הקדשים שקדמו קבו קדשנו דו חי במתנות אם כדם

עובר לקדיש הקדישה תמימים ואחר כך נוד במו אין הרי אלו פטורים מן המתנות ספק בכור חיה במתנות מכל צד לא כל אם בכור הוא כולו לכהן ואמנו בכור מתנותיו לכהן ואם ספק ב בשניים ולקח הכהן האחד מספק הרי השני פטור מן המתנות עשו אותו כמי שזכה בו הכהן נתנו בממונה בעליו אבל ספק המעשה פטור מכל מקום שמוציא מחברו עליו הרעיה הנה ד' בהמת קדשים שנצלה במומה אינה ח במתנות שהתערבה בבהמות אחרות אפילו אחת במ בזמן שכל הבהמות שכל בהמה מהן לאחד כולם פתורים שכל אחד ואחד

ספק המוציא מחברו עלייה היה אחד הוא השוחט את כולם פותר מתנה אחת מהמהם בלבד אין חיה במתנות אלא בהמה טהורה בלבד שני אמר עם שור עם סה קלאה הם הבא מכבש ועז חיה במתנות וואי הקוי אף על פי שהוא ספק מפרישים ממנו כל המתנות צבי הבעל עז בילדה עבדת חיה בחצי מתנות שנאמר אם סה אפילו מקצת סה אבל תי שבע לצביה הבלד פטור מן המתנות אחד השוחט לאכילת אדם או לאכילת גויים או לאכילת הכלבים או לרפואה חיה במתנות תראה מה זה בהמת השותפין חייבת שנאמר זובחי

הזבח זובחי שותפים חט הלוקח בהמה מפירות שביעית חייה במתנות כ ולביים פטורים ממתנות שנאמר מאת העם בספק הם הלויים אם הם בכלל העם או אינן לפי כך אין נותנים מהן ואם נטל הכהן לא יחזיר במ דברים אמורים בשוחת עצמו אבל כהן טבח ששוחט ומוכר בשוק ממתינים לו שתיים שלוש שבתות כאן לח מוציאים ממנו המתנ ות כוהנים אחרים ואם קבע בית המטבחיים למכור אין ממתין אלא מוציאים ממנו דנ מת מן הדין אותו עד שיתן י שורד אנוכי ל הכהן פטור מן המתנות ומשתתף עם הכוהן צריך שירשום

חלקו כדי שיניע המתנות בחלק הכהן שאם לא ען שאם לא עיין חלקו חייב במתנות שאם לא עיין חלקו חיה במתנות פני שאן הכל יודעים שהכהן שותף לו לפי כך אם היה כהן עומד עם בחיים ונושא ונותן עמו אין אין צריך לרשום מישתתפים אנוכי אינו צריך לרשום שסתם גויים הרבה דברים ודיע על הכל שהוא שותף ף העל פי שאינו עמו בשעת המכירה ראית גוי מבלבל כל הזמן הרבה מדבר תנה עמו הכהן שהוא שותף חוץ מן המתנות הרי המתנות לכהן כיוון שאמר לו חוץ הרי שיר לו הכהן

חלק מהמתנות פיכח אין שלו אבל אם אמר לו הכהן על מנת שמתנות שלי הרי המתנות של של זה הישראלי נותן לכל כהן שירצה לפי שיתנה עמו שן שלו לא נפטר מן המתנות שאומר על מנת לא שייר לו בעצמן של מתנות כלום ב ולא שר בען שותפות לא קנה אותם בתנאי זה יב היה כהן שותף בראש פטור מן הנכי אה רק בראש שותף שותף ביד פטור מן הזרוע שותף בבני מעיים פטור מן הקבה אמר לו הכהן הרי הבהמה כולה שלי והראש שלך חיה בלחי שבר חיה הרוש

של ישראל גר שנתגייר והייתה לו בהמה שחוטה אם נשחטה עד שלא נתגייר פטול ואם נשחתה אחר שנגר חיב ם ספק פטור ש צא חברו עליו היה במה שו לאר מתנותיה מותר לאכול ממנה שאינן דומה לטבל שהרי מתנות כהונה מובדלים המתנות עצמן אסור לישראל כלן א ברשות כהן אר בכן או זקן או מכרן אין חייב לשלם מפני שהוא ממון שאינו תובע ידוע קונה אותן אף על פי שאנו רשי ל זה מותר לאוכל בפני שמתנות כהונה גזלות תו אמר לטבח מחור בני מעים של פרה היו במתנות נותן

הכהן נו מנק מן הדמים קח מנומש כהן נק טבח מן הדמים ז משלח בשר לחברו היה במתנות א חושב שמי עבר זה בגזלן מקום שאין בו כהן מעלה מתנות בדמים וכלן פני הפסד כהן ויתן לדמים לכל כהן שירצה הרוצה תן המתנות לכהן אחד נותן אם רצה לחלוק אותם לא יתן חצי קיבה לאחד חצי זרוע לאחד נותן זרוע לאחד קבה לאחד לחיים לשניים שנאמר תתן לו שיהיה בה מתנה אם היה של שור חולק אותן חתיכות חתיכות הוא שיהיה בכל חתיכה כדי מתנה שור זה גדול תתן פלבו

של שור שחרת פעם שור כל הזמן לא אבל לא ראיתי שחתנו ש נתנו מתנות שוחטים כבש עשינו מתנות כולם אבל שור לא ראיתי אולי נשחת שור ניתןח ו אבל צריך כן שותפות עם גוי מה עושים עם בכור מה פתאום אסור וכל הבהמות הם לא חייבים בבכורה למה זה שפות לג עוד איזה הוא הזרוע זה זרוע של ימין מן הפרק של הרקובה עד כף של יד שין שני איברים זה מעורה בזה חייים מן הפרק של חי והפיקה של גרגרת שהיא טבעת גדולה עם הלשון שב ביניהם מה

גם הלשון ראית לשון זה יפה אין מלגין אותן ואין מפשיט ותן אלא יתננו בורן ובצר והקבה בחלב שעליה בחלב כבר נהגו הכוהנים להני חלב קבה לבעלים יני מה יעשה בזה נרות כהנת אוכלת המתנות יכולה כהנת אף על פי שהיא נשואה לישראל פני שאיין בהן קדושה לא ודלה בעל אוכל מתנות בגלל אשתו אבל חללה אינה אוכלת שאין חללים בכלל כהנים ואם רצה הכהן למכור המתנות או לתנ במתנה אפילו לגוי או להכינם לכלבים מאכיל אין בהם קדושה כלל כהן שהיו לו חברים שנתלים לו המתנות רצה לזכות בן

ישראל חברו א זה מזכה בהם אפי של ב לידו ן החברים זובחים נותנים המתנות לזה לישראל שזכה בהן וא ש ישראל זה בדוחק ואין לכ בשר כהן שזכה לו חברו אבל אם היה הכהן שמשו של ישראל זה אוכ כתו אן מזכה לו עד שיבוא לידו שמי יזכה בכוחו ‏po נו לא יחטוף הכהן בד בידו מתנותיו ולא ישאל בפיו אלא אם נתנו לו בכבד נותן בזמן שהם רבים בבית המטבחיים צנועים מושכים דהם הגרגרנים נטלים כהן צנוע ואין מכירים אותו שהוא כהן הרי זה נותן כדי שידוע לכל

שהוא כהן ואי כהנים נוכלים מתנות אלא צלי בחרדל א צלי בחרדל ש שנאמר כ תים למשחה כדרך שה מלכים אוכלים משמע מלכים ככה אוכלים חדה לא כלומר זה צלויות טבולות בחרדל זה על יפה אף פעם לא אכלתי כזה צלוי בחרדל לא פעם אכל עכשיו כבר בא זה ה מנגו עושים את זה ממנגו לא לא חרדה זה משהו מיוחד אמבה זה שאהב אתזה חרדה את הצמח פו זוהר את ה בלאגן היום נונן שם השם פסיק עמה ברו בכו אתר נשמר תר זמני פסיק אברהם אברהם יעקב יעקב

שמואל שמואל כולו פסק מה בו משה משה פסמה בגו מה טעמה אברהם אברהם בתר שים קשפ יצח ת סוה יעקב ו נביה כה נביאה אבל משה משה סק ותו כיטוב הוא ופחה השם השם פסק שני בכול א יפה וא לקחתי לפעמים אני הולך לשוב וזה ושם השם ב ש ומשה במ ן מה חמשה ח רג עתיקה בזר פין כל החמ חזון חותמה כיך חותמה לין ולך ג אש השם ש תום הקטורת אתה הוא אדוני אלוהינו א שהקטירו אבותנו לפניך את כור הסמים בזמן ש כאשר סובית

אותם על יד משה כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף ושחלת חל בנה שמים אבונה זכה בת בבד ויאמר אדוני אל משה כע לך שמים נטף מושחלת וחלבנה סמים ו בונה זכה בת בבדי ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחי בנה סמים כל בונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבת בת זכה ומנסח ויאמר יהיה בבת בת ז זכה שמים מבנה בת ב ז בבת בת זכה נ ה עשית אותון אהרון כנין בל יוח שם גום הכיפורים חזיר ערב יום הכיפורים

צן הצורי וצפורן מנצה ש ש מלו פ נכ ות בים משקדים יאמר עלי ורע דש כלות כםם משום לא תצא בוקר ם על המשקוף על שתוף שמרתם את הדבר הזה לחוק לך בניך דום ככ בניכם העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסחו אד א פס בת בני צרים מצ תחו ועת מור זהב עשה את המנור ירך וקנ ג גדו אברם הו ששק נצאים מציד שלושה כ מעם ציד אחד שלושה כ צד השני שלושה גבעים מוקדים בכן אחד ו גודים אחד כו פרח כן שש קנים היוצאים מן

המורה במור עגבים שונים חת שני הקנים ממנה חת שני הקנים ממנה חת שני הקנים מצים ממנ פור כר זהב ט עשה אותה תכ ם ויאמר מש זך חסדך ויעמוד פנחס פמפה וש ב מ וב וב ח ה ה רצ פניך שבזכות עלינו שלם ד שתו דח ך ותנו קדושים אם קברך כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים דרך הנבי דרך הפפ מדל ברך כון זכי דכון בבריאות ובשמחה ונורה מעני הכל אשר תפנו בשורות טובות ושעות גדולות בנחת בשמחה וכ ס גשמי ורוחני כן יהי רצון