הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קיא הרב בניהו שמואלי שליט"א יב סיון תשפד

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש יב סיוון תשפד. ותזכו למצוות על התפילות שלמור. ברוך השם יש קצת שיפול יש לו דלקת ראות חריפה מאוד והרופאים נאבקו בלילה על החיים אבל התפילות הם מכריעים את הדברים בעזרת השם לטובה השם יעזור שימשיך לחיות ויהיה ישועה גדולה לנו לכל ישראל אחינו אמן בעזרת השם הנה ראינו בפרשה ויעסקן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציווה אדוני את משה רבותינו פירש רשיב היעסכן אהרון מלמד שלא שינה ידוע קשיית המפרשים מה חידוש בכך איך יעלה על דעתנו

שאהרון הכהן ישנה מציוו של הקדוש ברוך הוא זה לא יכול להיות אין אלא אומרים רבותינו משל למה הדבר דומה לאדם שהיה עולה בבניין רם בניסא בעל קומות הרבה כשהגיע לקומה באחת הקומות העליונות איזה נוף הוא רואה פלא פלאות רואה א פלא פלאות עולה עוד עוד קצת כמה מקומות איזה נוף עוד יותר יפה גם כל זמן שהוא עולה יותר התמונה משתנה יותר ויותר על דרך זה בעבודת השם אין רגילות בעבודת השם כמה שאדם מתעלה יותר אז הוא רואה עוד עוד יותר הוא משתדל עוד יותר אין אדם

צריך כל הזמן להיות בהתעלות שתמיד הוא יעשה בחשק אני הייתי אצל אצל רבי מאיר אבו חציר אני ראיתי אותו שהוא קורא פתח אליהו לא שמע י פעם לקרוא ככה בחשק כזה בהתאהבות אמרתי כנראה היום הרב באורות גדולים באתי אחרי שבוע אותו פתח אליהו אחרי אחרי שבועיים אותו פתח אליהו כל הזמן זה בחשק גם אותו דבר אהרון הכהן לא שינה החשק שלו וההתלהבות הגדולה כל יום ויום כל יום ויום שהיה מדאק את המנורה לא שינה היה חשק גדול באהבה גדולה [כחכוח] גם כן אומרים רבותינו שמשה רבנו

לא דיבר איתו על כל כוונות המנורה ועל כל הסודותיה אבל ראה אותו כשהוא מדליק את המרואה עושה אותה עם כל סודותיה אהרון לא משנה הכל מן השמיים האור והשפע זה הכל פלא פלאות פלא פלאות כמו שמסופר על רבי לבי יצחק מברדיצור בשעה שהוא היה מקיים המצוות מרוב התלהבות היה רוקד, מדלג, מרגיש באותו שעה איפה היית רואה אותו בלולב, עכשיו צריך לעשות צדום הוא בכלל בצפון למה?

מרוב שהוא היה כן היה מדלג, הייתה מחשבתו דבוקה בקדוש ברוך הוא. עד כדי כך שהיה אומר הסר שלום מבן אם היו מבקשים מהרב יצחק לביצ להקדיק את המנורה היה שופר את השמן מרוב בתלהבות כמו בנר חנוכה אתם יודעים פעם שמו לו את ה הוא בא לקחת את המנורה מרוב ההתלהבות היה זה היה בויטרינה אז הוא שבר לשבור את ה את ה את הזכוכית כן אבל אצל של אהרון הכהן אפילו שהיה דבוק והיה בהתלהבות אדירה עם כל זה לא שינה הכל עשה בסדר נכון ויעסק אהרון מלמד

שלא שינה אותו דבר ה היה מורנו ורבנו רבי עובדיה מספר על רבי שלמה נניידו בעניין התקיעת שופר היה ב רבי שלמה הניידו היה אב בית דין בערם צובע בעל ספר בית דינו של שלמה היה גאון גדול מאוד. היה ידידו וחברו של הגאון חידה שהיה עובר לפני התיבה היה קורא למלאכים היו היה ונצבו לפניך לתקוע בשופר אז היה קורא למלאכים עליה מזכירים את השמות של המלאכים היו כולם באים לפניו הוא לא היה מתרגש מזה היה איזה זמן לא הרגיש טוב לעת זקנותו לא הרגיש טוב אז הוא

נשאר בבית אז בנו רבי אפרים לניידו בעש אפרים אז הוא אז הוא ה תקע בשופר ו הכל היה מצוין כשחזרו לבית באו לבקש ברכה כל הקהל מהרב בבית שלו שאל אותם איך היה תבילה אמרו לו מצוין ואיך היה התקיעות בסדר היה איזה אומר לבן שלו איך מה קרה לך אומר לו לא יודע [כחכוח] שהכלתי להזכיר לשמות את המלאכים פתאום אני רואה את המלאכים באים פחדתי אומר לו מה אתה קורא להם אתה לא יודע שהם יבואו אתה מדבר איתם בטח שיבואו המלאכים בפלא פלאות היה בדין בדנו

של שלמה היה איתו סיפור הבית דינו של שלמה משהו אדיר הוא היה היה מהשמיים מסייעים בידו חזק מאוד. רבי שלמה אניעדו אומר שבזמנו הבנקאי של המלך היה יהודי.

אדם מיוחד במינו היה עוזר למלך. האוצר של המלך היה גודל. היה בנקאי מיוחד היהודי הזה והיה נאמן וצדיק. שנפטר המלך אמרנו תדע לך תלך אני מבקש ממך רק עם הבנקאי הזה הוא הציל לנו את כל את כל המדינה תלך איתו הוא יהודי יקר הוא יודע את העבודה ובאמת הוא הלך איתו אבל מה הגויים לא יכלו לראות שיהיה להם שר אוצר אחראי על כל הכסף יהודי אמרו לו תדע לך הוא גנב הוא זה הוא זה הוא זה ובסוף מה הוא יעשה?

תעבורו אותו לבית משפט והוא [שיעול] בהם הביאו [כחכוח] ראיות של שקר והכל כזב ובאמת דענו אותו לטליה על הגניבה שלו. הוא היה הרב בצער גדול. באופן בסוף לקח אותו התניין לטלוט אותו היה מוכן בכיס מטבעות זהב זה אף פעם בחיים שלו לא ר מטבעות זהב מה תיקח נתן לו 10עשרה מטבעות לא ראה דבר כזה נתן לו את המטבעות האלה היה שמח מאוד עכשיו אומר איך אני אציל אותו זה עשה איתי כזה דבר. אומר לו כך קודם כל, אבל איך אני לא יודע איך להציל אותך?

מה הוא עשה רעה? [כחכוח] איזה פרש אחד עני עובד על סוס, תפס אותו, הוציא לו את הבגדים שלו, הוציא את הבגדים של הנגיד הזה, החליפו את הבגדים, לקח אותו וטלה אותו. במקום לטלות את הבנקאי טלה את העני הזה את הגוי הזה את הפרש ואת הרב ויש אמר תברח עכשיו הוא באמת ברח מהמקום בינתיים עבר כמה חודשים הכל היהודים חשבו שטלו אותו רואעים שתלו לא יודע והיו כולם בצער גדול באה אשתו רוצה להתחתן הבית דין היו בבית דין הבית דין אמר כן נתנו כתבו לה אתר אגונה

אבל אי אפשר אם לא הרב שלבון לניידו הוא יחתום על ההתר הגונה הזאת אם לא אי אפשר לתת לה ו וככה היה באו אצל הרב של ידו אומר הידיים שלי רועדות לא נתותי לחתום אין לי דבר כזה אם שמיים לא נותנים לחתום מה שעשו לו האלמנה בוכה כבר שנתיים שלוש אבען הבעה וכל העם יודע שתלו אותו מה אתה רוצה אומר לא אם הידיים שלי לא חותמות רועדות אי אפשר יש עניין יום אחד אחר כך מת המלך הזה הבן של הזה פתאום מת זה שמע שהוא מת

אומר עכשיו אני יכול לבוא אבל גם כן התחפש בינתיים גדל היה לו הזקן, נהיה לו צורה אחרת והוא באמצע הלילה בא לבית של הרב הבנקאי. הרב לו בהחלה לא הכיר אותו אומר לו מי אתה?

אמר לו אני הבנקאי. הביא לו רעיות שהוא הבנקאי. אומר, תראה גד לי הזקן וזה וזה. אומר לו, איך באת?

אני לא חתמתי על התרך הגונה שלך. אומר, סיפר לו מה היה, שהם החליפו בגדים בא פלאות. ואז קרא הרב, הרב חיבה אותו שם בחדר, קרא לבית דין, אמר, מה אתם אומרים על העסק הזה? אמרו לו, זה אפשר להתיר, אין בעיה.

מה שדיבר איתם אפשר להתיר אמר להם, ממני אקרא לכם את ה את הבנקאי? אומר לו, יכול להיות יכול להיות. קרה לא הם השתגעו בינתיים גם באה אשתו לא האמינה לראות טעלפה מה לא אבל תראה איך בעל בית דינו של שלמה בטח הוא רואה מלאכים זה סתם זה סיעתא דשמיא אתם יודעים גם הוא מסופר עליו שהיה שמה בארם צובה היה מגפה ברמינן חולרע שמצילנו והיו מתים אנשים אז הוא אמרו לו מן השמיים שהמלאך [כחכוח] בא לבית הכנסת והוא כל יום מכריז כמה אנשים ימותו ואלה מתים צריך

לבחור איזה מישהו שהבן אדם הזה הוא ילך והוא יעצור לזה תילו גורל מי ילך שהוא ידבר איתו תעצור אל תגיד פה הרב לא מרשה מי ילך בסוף יצא השמה של הרב אמר לו אתה חייב ללכת אמר לו במיד אתה תכבד חר את הספסל שתראה בא אחד עולה הרוחות עולה וקורא מתחיל לקרוא איזה שמות מיד תגיד לו בדינו שלמה עוסר עליך תלך מפה אתה לא יכול לשבת פה זה ככה היה אבל זה השמשה שהיה רועד עד שהוא אמר לו כבר נפטרו כמה אנשים כבר הלכו לבית עולמם

אבל בסוף מאז זהו הפסיק את הזה היה בדינו שלמה אז זה שאומר ויעסקן אהרון מלמד שלא שינה אפילו שהיה רואה מלאכים רואה שרפים רואה עולמות העליונים אהרון לא היה משנה היה הכל מדביק כמו שצריך כמו שצריך אתם יודעים מורבי פה הוא היה תוקע של הרב שעבי הכל עם כוונות כן היה צדיק השם יעריךמה בטו עוד דבר אחד אגיד לכם כמה צריך להיזהר שאדם לא ישנה משום דבר תמיד לעשות כמו שאמרו רבותינו שיש הרב רב דוד ברבמן הוא הוא הולך לבתי סוהר אתה מכיר לו הולך בתקצו

מדבר איתם אז הוא אומר שהוא הלך יום אחד הוא עבר איפה מקום איפה יש בית הוא הלך לתת הרצאה והוא עבר במקום ששמה שמים עשירי עולם רוצחים אז הוא רואה שמה איזה בחור צעיר בגיל 16 17 עם טלית עם טליתות וזה מחבק אותו איזה איזה איזה יהודי מבוגל הוא לא הבין מה זה. טוב הוא המשיך הלך לתת הרצאה שהוא יצא מבית הסוער הוא רוצה לעלות למכונית הוא רואה את הבחור הזה אומר לו לאיפה אתה רוצה לנסוע?

אומר לבני ברק בוא אני אקח אותך עלה איתו אז הוא אומר לו תגיד לי מה אתה עשית פה? אומר, נכון, אתה התפלת, ראית אותי מחבה כזה. שהוא סיפר לו את הסיפור שלו, מזעזע הדבר. הוא אומר שהוא בן להורים שרוצחים גם אבא שלו וגם אמא שלו.

אבא שלו רצח פעמיים וגם אמא שלו רצחה. והם יושבים פה בבית האסורים. אמא שלו במקום אחר והוא שלמד את כיבוד אבה וזה אמרו לו אתה חייב ללכת אומר אבל אני באתי לפה אני לא יכול להסתכל על האבא שלו עכשיו הוא אומר שאין מי שיגדל אותו בכלל גם אבא שלו וגם אמא שלו רוצח וגם סבא שלו וסבתא שלו רוצחים יענה זה משהו חמור מאוד אוי ואבוי שמו אותו במשפחה אומנת משפחה של דתיים ואז הם חילכו אותו לתורה והוא למד ואמרו לו שצריך לכבד את ההורים אז הוא

הוא רוצה לקיים את המצוות של השם אבל אין לו כוח לעשות את זה הוא לא אומר את זה כבר פעם שנייה שהוא פה אבא שלו מחבק אותו וכל והוא לא יכול לחבק את אבא שלו ולא יכול להסתכל עליו בכלל אמר לו בוא אני אקח אותך לרב שטיינמן לקח אותו לרב שטיין מן אומר לו הרב שתמן אני מקנה ממך אתה מקנה ממני מה יש לקנות אומר שאתה יכול לכבד יש לך מצוות כיבוד אבהם כזה גדול עם התכברות כזאת אתה חייב בקיבות אבהם ולאב את זה ולסמוח עם

זה יש לאהוב לקבד את אבא ואמא ויש יש להעריך להעריך אתה לא חייב אתה תעריך אותם נכון אתה צודק אבל לכבד אתה צריך לכבד אומר הוא הרב של אומר הוא אין לו הורים אבל אתה יש לך הורים אומר זה עכשיו אחר כך התחלתי לבוא בשמחה ואני מחבק את האבא ועושה את המצווה כמו שאמר לי הרב ומה הוא אומר לו כמה שזה קשה לי אני לא משנה שלמדת על זה איך צריך לכבד את האבא ואמא לא משנה כמו שאמר לי הרב ככה הוא עושה וזה קשה איך

אדם יכול לעשות את זה זה פלא פלאות טוב העיקר שנזכה לעשות צון אבינו שבשמיים והיא ישועה גדולה ורפואה שלמה למורבי רבי שלום אהרון בן רחל השם ירפא אותו וחזק אותו אמן אמ אמן כן אנחנו הולכים לשעיה אז אנחנו ב בישעיה ג פסוק יט זה כל ה איך שהם היו לובשות את התכשיטים פוסקים כן אז אמרנו ביום ההוא יסיר אדוני את תפארת העכסים והשביסים בסרונים אמרנו אחזים זה הנעליים אשר ברגליהם תעכשנה והשביסים אמרנו זה תכשיטי הרוס כמו שבוחה אמרנו זה סבחיה תכשיט עשוי בדמות ירח כמו כי

תרגום של ירח זה זה סרה אז אנחנו יט הנטפות והשעל עלום והרעלות גם כן אומר הנטפות מה זה הנטפות זה מרגליות חרוזות בחוט בצווא ונוטף עד החזה זה נקרא נטופות ענקים מגרגרותיך התרגום אומר נטופות והשרות זה צמידי הזרוע שהיה והרעלות כמו שכתוב באצל ערביות רעולות צניף שמצניפין על פרצופיהן חוץ מגלגל העין זה בגד יפה יפה שהם מתעטפים בהם ודרך העיניים הם רואים כף הפערים והצעדות והקישורים בתענף נפש והנחשים אומר הפערים אומר כיפה וכובע כמו פערי המגבעות צעדות זה מה שם שמים עץעדה כן כן זה תכשיט

שמסיבות על הרגל מסביב הקשרים זה חוטי מש שקושרים בהם שיער ראשם ובתי הנפש זה זה תכשיט זהב שטולים אותו על ליבן איפה שדהן והלחשים זה איפה האוזן נוחשים יש שמה עגילים עגילים נזמי האוזן הנה הטבעות הטבעות ונזמי האף זה כאני זה הטבעות ששמים באצבעות של הידיים והרגליים גם בנזמי האף [כחכוח] גם הנזמים ששמים באף היום גם יש כאלה אנשים שמים באף גם כן המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריתים מחלצות זה מנבוש נאה והלבש אותם החלצות מעט עטפות זה מה שמתעטפים בו במטפחות והחריתים זה דפוס של בית הרחם

הוא אומר הגליונים והשי דינים והצניפות והרדידים אז גם כן היה להם הגליונים שתופרים בשולי ה בשוליים אצל אנשים יש אומרים גדיונים זה המראה שנגלות בו את הפנים רואים בו את איך הם נראות גדיונים והסידינים זה ה סדין עשתה בתמכור של פשתן מתעטפות בהם והצניפות כמו מצנפת בית צנוף והרדידים לבוש דק נקרא רד נשיד מעלה והתחת בוס מהיה אוי ואבוי חרורה נקפה מעשה מקשה קורחה תחת פדרין מחרגורצק כי כיתחת יופי וואי וואי וואי תראה מה אומר אומר תחת בוסם מקומר מקום שיהיה מתבשמות יהיה נמוק ותחת חגורינקפה

מקום שהייתה חוג מוגרת יהיה נחתך בחבורות שומי מכות ותחת מעשה מחשע אומר איפה שהיו עושים מעשה כלומר לו בטפוף תלחנה והולכות לגובה הראש שם יהיה מכשה מה זה מקשה זה קורחת הם היו מרימים את האור שלהם ללכת הכל יהיה קורחת יהיה להם לא ה נקודים עקודים וברודים הכל יהיה שמה קרחות קרחות פדרין מחגורצק זה גם תכשיט חגורת מ שהיא רחבה יצור כחת כל מה שהם מביאים יהיה להם צרה מכל דבר מה שהם עשו השם יצילנו השם יצילנו שיהיה ישועות כן אנחנו עכשיו ב במשנה ולפני המשנה

נעשה את הצדקה כן היום הלימוד לנו נשמת משה בן ישועה חיים גד בן קמונה הגבי לא זה שיהיה לו ישועה רגע לא לא חיים גד השם בן קמונה גבי השם יעריךמה בטוב שותה בנעימים יהיה לו רפואות וצלחות ואלינו נשמתינדלה בת צולקה אביעת שמואל בן שולמית ויצחק בן חנום רבי אורי נורי בן רחל ציפורה ציפורה בת גולסטום שלום הכהן רבי שלום הכהן בן בן שרה חל בתרון הכהן ורחל בתהרון הכהן רבי מרדכי הלוי רבי בן חנה שיהיה בשורות טובות משנה ז' אנחנו פרק ג' משנה ז' המל

המלווה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העניות מפריש עליהן מחלקן על המעות הללו של הכהן בתרומם של הלוי והעני במעשה ילה לאמעות יפריש טובה מתבואתו אז אם קרנה לכהן להמעות יעקב בידו מפריש עליהן בחזקת שאין קיימים אם יצא לדרך מפריש בשבילם את התרומה ואת המעשרות חזקת שהכסף קיים או הכהן ואינו חושש שממת הכהן הלוי אושיר העני מתו צריך ליטול רשות מן היורשן אם להפריש תרומה ומעשות בשבילם אם מלווה בפני בית דין אינו צריך ליטול רשות מני שם ישכוח בבית דין להטיל את החוב המנה משנה חטא

המניח פירות להיות מפריש עניהן תרומה ומעשרות שאם יצטרך להפריש תרומה יהיה זה מפירותיו מעות להיות מפריש עליהם מעשר שני שיהיה פודע עליהם פירות של מעשר שני ויעלה לירושלים מפריש עליהם בחזקת שהן קיימים סמך שהפירות שהניח הם קיימים ואוכל כן פירות טבל במקומם אם עבדו אחר שעשה את הפירות שהניח עבדו הרי זה חושש מעת לעת לומר על כל מה שעשה 24 שעות מעת לעת דברי רבי אלעזר בן שמוע רבי יהודה אומר בשלושה פרקים בודקין את היין אם אדם הניח חביות יין להיות להפריש עליהם תרומות ומעשות בקדים

של מוצאי החג כשמנשבת רוח קדים במוצאי חג הסו קות בהוצאה צמדה כשהפרח נופל וענבים נראים באשקול ובשעת כניסת מים בבוסר כלומר שהתחיל התחיל לרוח שלענו הבוסר שעדיין לא נתבשלו כן הגענו פרק רביעי אז לרפואת חיים גד בן קמונה גבי ומורבי רבי שלום אהרון ברחן שיה להם רפואה שלמה וכל חולי עמו ישראל בעזרת השם בשורות טובות ורפואות תפילת בית המדרש שביתי אדוני לנרדי תמיד כמני בלמות שם יחוד קודשברך כל ישראל באים כם [נחירות בוז] מצת צה שמ תורה כמו שמ כתוב וגית ביום א וה אנחנו לומדים

תורה לשמע לדקן שק לעשות בורנו עלינו עלינו עלינו רצון לפניך אדוני אלוהינו תקשא מרך תציל מכל מה ח רומרקחת נמרתי כיירים עלש וכביבים חוקך צו ידכם קודש אתכסיון של שמיים וארץ היום אנחנו דף קי ות א' לפתוח דף קיאר מה מאיפה אתה רוצה מעמוד ב' לא הרב אמר הבא הרב אומר יש פה בצוע שמה כמו בסדר אם דבר נתחיל מדף ק י עמוד ב שתי שורות מלמטה תנו רבנן האומר לחברו צריך וזכור לי פועלים והפועלים לא קיבלו את הסכר שלהם בזמן שנהן אין עוברים משום בלטלין

למה כתוב לא איך כתוב בתורה לא תלין פעולה שכיר איתך עד בוקר גם כתוב בתורה ביומו תיתן שכרו ולא יבוא עליו השמש אסור לד לדחוד את התשלום של שכר שכיר. אז אומרת הגמרא, תנו רבנן אומר לחברות זכור לי פועלים ולא קיבלו הפועלים שכלם.

שניהם השליח, לא השליח ולא המשלח, עוברים משום בלטלין פעולת שכיר. למה? לפי זה לפי שלא שכרן המשלח הוא לא עובר. למה?

אני לא שכחתי אותם בעצמי. הם לא נקראים שכיר לגביו לגבי המשלח וברין משום אין עוברין ככה אמרנו ועוברים משום בלטלים וזה השליח לפי שאין פעולתו אצלו לאח זה לא נקרא פעולת לא תלין פעולת שכיר אתך אדוני זה פעולת מה פירוש פעולתו השכר של הפועל זה לא אצלו. זה נקרא פעולת. זה הכסף שצריך לתת לו על מה שהוא עבד.

אז כיוון שאין שכרו עליו, אז הוא לא עובר על הלו הזה. זה השליח. וגם המשלח. המשלח אומר, אני לא שכרתי אותם.

לא נקרא סכיר. כן. בעל הבית. איך ידמה?

הגמרא אומרת באיזה אופן שכר אותו השליח? אידה אמר לו שכרכם עליי שכרו עליו הוא למה לא עובר על בלטלין הלו שכרו עליו ודאי שכרו עליו תניסורר את את הפועל לעשות בשלו אמר לו תשמע אני צריך יש לי קרקע צריך תעבוד אצלי וזה שכר פועל והוא [נחירות בוז] טעה הראה לו בשל חברו לא לעבודת שלו הראה לו על הקרקע של חברו נותן לו שכרו מושלם למישהו שהוא שכר אותו. אמר לו, אבל תשמע, אמרת, שכרת אותי, אמרת לי לעבוד, ראית לי את זה לעבוד. נכון שלא עבדתי אצלך, אתה שכרת אותי.

וחוזר ונותן מבעל הבית מה שהנה אותו. מה שהנה אותו הפועל לוקח מבעל הבית. אז אתה רואה גם כאן השכר של הפועל מוטל על השליח. אז למה לא יעבור השליח על בלטלין?

אמר שכרכם עליי. אומר לא לא צריך דאמר להו שכרכם על בעל הבית אז כיוון שאין שכרו עליו אז הוא לא עובר על בלטליח ידו אז לכן ככה הם היו עושים הנה הגמרא אומרת מספרת הגמרא יהודה בר מרמר אמר לה לשמעה זיל אגיר לי פועלים לך תזכור לי פועלים והם עליו זכרכם על בעל הבית למה אומר תראה לפעמים אני טרוד שוכח שאם חס ושלום לא השלם שלא אני לא יעבור על בלטלין וכן מרא מרות אגר להדה כשהיה אחד מהם ניצח לפועלים היה חברו סוחר עבורו ואומר להם

זכרכם על בעל הבית כדי שלא יעבור על בלטלין אמר רבברונה אני שוקה דסורה לא עברה משום בלטלין למה מדה ידע דעל יומה דשוקה סמיכה אבל משום בתשה ודאי עבור אומר אלה בעלי החנויות בשוקאי דסורה שיושבים בשוק בשווקים של סורה הם אין להם מעות בידם עד שיהיה יום השוק באים אנשים לקנות ואז יהיה להם מעות והפועלים יודעים חביבי אני אין לי כסף כשיהיה יום השוק יום שומעה באים כל העם לקנות ואז יש לי את הכסף אני אשלם לכם אז עכשיו לא עבר משום בלטלית אם ישו את

השכר של הפועלים לא עוברים משום בלטלין למה מדי ידעה הפועלים כשנזכרים תראו למלאכתם דעל יומ דשוקה סמיכה שדעתן לשלם במעות שיגיע להם ביום השוק אפילו שיש להם מעות לשלם הם לא עוברים למה מלכתחילה אפילו שיש להם כסף בכיס הם נזכרו הפועלים על דעת שישמו להם ביום השוק תראה ראשי אומר מדי על יומה דשוקה סמיכה להגיע למאות אם כך אפילו איתי מעות הנה ראשי אומר פעית למות גביה לא עבר למה דעתה דאחי התגר לה דקה דמיומה קמה לא עברה טול עברה כדי מרינן שאין עובר עליו אלא

בוקר ראשון כבר ביום הראשון לא עובר לא עובר יותר זהו זה איך כתוב שמה לא תעשוק את ך ולא תגזול לא תלין פעולה צירתך עד בוקר אחר בוקר ראשון זהו עוד דין שכיך שעות גובה כל הלילה וכל היום שלאחריוך שעות השכר אדם עבד אצל חברו לא מהבוקר שכיר שעות חצי יום גובה כל הלילה וגם כל היום שאחריו. ככה אמרנו במשנה צריך שעות יו כל הלילה ור כל היום שחריו כי היום הולך אחר הלילה בוא נראה אמר זכיר שעות כל היום אם הוא זכיר שעות של יום

אומר לו אני אעבוד לך כך הוא שעות כן אני אעבוד לך כן אני אעבוד לך איזה ארבע שעות יש עכשיו המשך עכשיו זה בוקר יש כל חצי היום צריכ שעות ליום פועל שנזכר למספר שעות ביום גובה כל היום עד בשקיעת החמה אם לא שילם עובר על תבוא עליו השמשיך שעות דלילה פועל שנזכר לכמה שעות בלילה קובע כל הלילה ואז בעלות השחר עובר על זה דעת רב שמואל למה זכיר ש עוד היום נכון גובה כל היום ומשקעת החמה עובר לו תבוא עליו השמש אבל זכיר שעות ללילה

גובה כל הלילה וכל היום שלו אחריו כמו המשנה למה היום הולך אחר הלילה ולכן גם כל היום של אחריו תנן בקשה גמלה על רב צריכי שעות גובה כל לילה וכל היום תהיוטה דרב זה במשנה אמרנו במשנה צריך שעות גובה כל הלילה וכל היום של אחריו אז על רב אתה אמרת רב כל היום לדברי רב אין צריך גשע [כחכוח] גובה לילה ויום רק כל היום אמר לך רב לצדדיםדדים קטנים המשנה התכוונה בדין זה לשני מכרים שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות לילה גובה כל הלילה

לא ביום של אחריו שכתוב זה שכיר שעות של יום [כחכוח] גובה זה ככה הגמרא המשנה התכוונה שכיר שעות יום גובה כל הלילה ושכיר שעות ויש שגובה כל היום כמו שאני אמרתי נען עוד קשה היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע יוצא יוצא ביום גובה כל היום יוצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום אז ולרב שכיר שעות ללילה גובר רק בלילה קשה על רב הנה אמרנו במשנה היה שכיר שבת פועל שנזכה לשבוע ימים או שכיר חודש או שכיר שנה או שכיר שבוע כן נאמר לשבע

שנים תלוי מתי סיים מלאכתו אם יצא ביום סיים הלכתו ביום קובע כל היום יצא בל הלילה כיוון שעבר חלק מהלילה זה כמו שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום כמו שכיר שעות ורב אמר צריך שכיר שעות של לילה גובה [‏צחוק] רק בלילה לא גם ביום של אחריו אז קשה על רב אתדי אמר לך רב תנאה הנידון הזה זה תלוי במחלוקת תנאים לתניה זכיר שעוד יום גובה כל היום זכיר שעוד עוד לילה גובה כל הלילה דברי רבי יהודה הנה זה כמו רב רבי שמעון אומר זכיר שעות

היום גובה כל היום אבל שעות לילה גובה כל הלילה וכל היום אז שמואל אמר כמו רבי שמעון מכאן אמרו אי א אי א אי אי א אי מכאן אמרו כל הכובשכר שכיר עובר בחמישה שמות חמישה לוין הללו ועשה כלומר עשה אחד חמישה לוין ועשה אחד מה הם משום בל תעשוק את רעך משום בל תגזול משום בל תעשוק שכר עני משום בלטלין משום ביומו תיתן שכרו ומשום לא תבוא עליו השמש יפה כל הקובה שכר שכיר עובר בחמישה נבי ועשה אחד מה הם כתוב בתורה לא תעשוק את

ך ולא תגזול לא תלין פעולה צריך אתך עד בוקר זה פסוק אחד לא תעשוק את רעך שהיה לו טלין אסור לעשוק הגמרא תסביר מה זה לעשוק מה זה לגזול או משום בל תגזול למה שמה כתוב גם כן לא תעשוק את רכה ולא תגזול ואז כתוב לא תלין פעולת כיר מי שלא משלם בזמן זה גם גוזל משום בל תגזון ומשום בל תעסוק שכיר עני ועליון אביון כדי לעבור על האביון הנה כתוב בתורה בדברים לא תעסוק עני ואביון מאחיך או מגריך אשר בארצך בשערך ביומו תיתן את שכרו

תבוא עליו השמש כי עניו ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא עליך אלא אדוני והיה בך חטא מת ומשום בלטלין ומשום ביומות יצא שכרו משום לא תבוא עליו השמש כי אליו הוא נושא את נפשו הגמרא אומרת איך ייתכן שעובר בכל החמישה אז דיקממה לקבל בליה דיקה בליה לקיממה אותם מסכים שקיימים בשכיר יום מה זה למשל לא תלית פעולת כיר זה דווקא בשכיר יום שהוא גובה בלילה לקבל אליה לא קיימים בשכיר לילה קבל אליה אותם שקיימים בשכיר לילה ביומות יתן שכרוקים לקבימה הם לא קיימים בשכיר יום

אז למה אתה אומר עובר בחמישה כן אמר רב חסדה שם שכירות בעלמה כוונה שעובר בכולם זה לא לא הכוונה שעובר בכולם אלא להשמיע לנו מצאנו את כל הייסורים הללו במי שמין מי שמלין פעולת שכיר חלק בשכיר יום חלק בסכיר לילה זה שכירות חלקם בשכיר יום חלקם בשחיר לילה שואלת הגמרא איזהו עושק ואיזה הוא גזל מה זה עושק שעובר בלא תעשוק מה אז זה גז שאתה אומר עובר עליו בבקזול אמר רב חסדה לך ושוב לך ושוב זה עושק דוחה אותו אומר לו לך מחר תבוא כן ויש

איתך אחר כך אומר לו תשמע אבל יש לך כסף הנהך משפט על מה הוא טוען לו? או יש שטוען זכרו מה זה גזל?

יש לו ביד לא נותן יש לך בידי את שכר מלאכתך ואינו נותן לך זה גזל [כחכוח] שהגמרא שואלת מתקיף לה רב ששט איזו עושק שחיבה עליו תורה קורבן השם כתוב בתורה וכיחש בעמיתו בפקדון ובצו מת יד או בגזל או עש כתמידו את השמו יביא איזה יביא להשם איזה עושק שחייבים עליו קורבן אשם אומר אומרת הגמרא דומיה דפיקדון דכפר לממונה כמו דומה לפיקדון שכפר הוא מכחיש את חובו אז הוא לא חייב שבועה בלא כפירה אתה מבין שכופר ומכחיש ואין חיוב שביעה תודה בלי כפירה אז דווקא זה

נקרא עושק אז איך אתה רב חסדה אמרת שאם מודה בחובה רק דוחה אותו מלך ושוב מלך בסוף זה עוסק [כחכוח] עוסק שחייב עליו קורבן זה כופר ומכחיש את חובו למה אין חיוב שבועה בלא כפירה דווקא זה נקרא עושק זה לא הולך ושוב אלא אמר רב ששת נתתיב לך זה עושק. אומר לו תן לי את הכסף שלי נתתי לך זה נקרא עושק. [כחכוח] ואם אומר תה יש לך בידי ואין נותן לך זה גזל. אפילו שבאותו פסוק נאמר גם גזל.

הגמרא תקשה עכשיו תכף על רב ששט. למה כתוב לא תעשוק את ריחה ולא תגזול. זה אותו דבר. אותו דבר.

כן. כך כתוב. אתה עושה חילוק. כן.

אתה עושה חילוק. כן. אתה אמרת לי אבל עושק זה ביחד עם גזל. צריך להיות אותו דבר.

מתקיף לאביה. שואל אביה איזהו גזל שחייבה עליו תורה קורבן. קורבן השם באותו פסוק דמיה דפיקדון בעינין דכפר לממונה שכופר מקיש את חובו זה גז שחיבה עליו התורה קורבן אז קשה לרב ששן אם אתה מודה אם הוא אומר אני מודה שיש לך בידי ואין נותנה לךג זה גזל זה גזר קשה לא צריך שיהיה מיד פקדון דכפר לממונה לא שאני מודה שיש [נחירות בוז] אלא אמר הביה כן, לא שכרתיך מעולם זה עושק כופר לגמרי אומר בכלל מי מכיר אותך לא ראיתי אותך לא שכרתי אותך מעולם זה עושק

אחר כך הוא גזל זה הוא כופר אומר נתתים לך הוא לא נתן זה נקרא גזד אז הגמרא שואלת ולר רב ששט מה שנעוש דקשרה ומהשנה גזל דלא כשרה ומה שונה עושק מגזל שהקשה דווקא על זה על עושק ולכן למד שדווקא כשכופר אז זה נקרא עושק דווקא שכופר ככה אמרנו על גזל לא הקשר ובאותו פסוק גם נכתב קורבן השם לגבי גזל למה על זה לא היה קשה לרב ששט גם שמה צריך תהיה כופר תראה את התרגרה אמר לך גזל אומר רב ששט לעולם גזל נקרא כאשר הוא

לא כופר מה שחיבה התורה קורבן אשם גזל דגזלה דדר כפרה מדובר הוא הודע לו שיש לך בידי ואין לי נותנו לך זה כל זה היה קודם שיגיעו לבית דין אחר כך בבית דין כפר בטעם אין אך בידי אז זה על הכפירה הזאת חייב קורבן י אפילו עושק נמ גם עושק אם אתה אומר שמדובר באופן כזה אז לפרש גם דברי חזדה שהולך לך בשוב לך בשוב זה עושק ואז אני אגיד לך מה שחייבה התורה קורבן אחר [נחירות בוז] כך הביא אותה לבית דין כמו שאתה מפרש בגזל

שאמר לו אין לך בידי יש לך בידי לא נותן לך אחר כך הלך לבית דין ושם כפר גם אותו דבר תדבר ועושק מה שיר תורה קורבן דדר כפרה שלך זמן כפר בבית דין לכן חייב קורבן אתה איתי מאיר זה קצת צריך לשים לב אומר אחי השתע אפשר אין להשוות ביניהם למה משתמעתם כתיב או בגזל לגבי גזל כתיב או בגזל כן מכלל דעודה למעקרה כשמכחיש כעת את מה שגזל הוא מכחיש את מה שהוא כבר הודע בתחילה אז הוא מכיש אבל לגבי עושק מכתיב או בעושק לא כתוב

או בעושק שמקריש כעת את מה שהוא כבר עשק או בעושק אלא כתוב או עשק כתיב שעשקו קבר בר כי כלומר על ידי הכחשה הוא עושקו. אז ה כבר מתחילת הטביעה הוא עשק אותו על ידי הכחשה.

זה לא אחר כך הביא אותו לבית דין ואז עשק אותו כמו שאתה מדבר בגזן. לא. לכן אתה לא יכול לפרש את עשק. לכן מתרץ את הגמרא.

עוד דירוץ מתרץ את הגמרא. אבל אמר זה עושק זה גזל. שניהם אותו דבר. לעולם עובר בשניהם.

ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני מי שמעכב שכר שכיר עובר בשני ייסורים גם בעושק וגם בגזל למה כפר את האיסור אומר התוספות משנה אחד שכר אדם מי עובר על בלטלים אחד שכר אדם לקח אדם לעבוד אצלו מסכן הבן אדם הזה מעכב לו את שכרו אדוני אליו הוא נוסע את נפשו הוא עבד את שכה כל היום תן לו צריך להביא אוכל הבית אחד שכר לאדם ואחד שכר בהמה. נקלנו בהמה לעבוד לא משלם שכרה לבהמה לא למשל הזכיר אצלו קוף לרקוד בחתונה אחד שכר בהמה ואחד שכר כלים

רצה מקדח להשתמש בו או כלים לבשל יש בו משום ביומו תיתן שכרו זה אם היה ביום ויש בו משום לא טלית פורנת איתך עד בוקר זה בלילה חיר יום צריך לשלם כל הלילה אז זה ככה כן לילה משלם כל היום אמתי עובר על כל הייסורים האלה בזמן שטבעו לא טבעו אין אין עובר עליו טבע אותה שכיר תן לי את הכסף הוא לא שילם עובר על בלטלין אבל אם לא לא עובר למה כי כתוב בלטלין פעולתך לא כתוב שטבע אותו בפסוק כן זה העיקר אם טבע אותו

ככה הגמרא עכשיו מסבירה המשנה מסבירה מתי עובר על הייסורים האלה ש טבעו אבל לא טבעו אין עובר עליו בעל הבית אומר עכשיו לא צריך הוא מוחן אחר כך אם חאו אצל חנובנים או אצל שולחני, בעל הבית נקתק אותו מעליו, הוא בא אליו, אומר, "תשמע, אני צריך כסף". דיבר עם החן בני, אמר לו, "תשמע, הוא רוצה לקנות, הוא צריך לקנות ביצים, ג'בן, לחם מהחנו בני. אמר לו, תן לו, אני אשלם לך." כבר אין לו עסק איתו, נגמר.

אם חו אצל חנוני או אצל שולחני אמר להם שישלמו לו בפירות או במעות לא משנה ואחר כך הפרע להן אין לו עובר עליו או ששולחני אומר לשולחני תן לו כסף אני אתן לך אחר כך אומר הבנק תן לו כסף אני אתן לך עוד אחד מוכר פרחים אומר תן לו כסף אני אתן לך אחר כך צריך פרחים צריך לאכול לא יתן לו כסף המוכר פרחים המשכול שלו פותר אתילים בדרך אה הוא פותר את כן הוא אומר לא הוא כבר דיבר איתם אומר לך אצלו ישלם לך בסדר

אין בעיה לא יכול להגיד לו לך אצל ציון משה יש לו במחסן דיברתי איתו שיקר בהמחסן לא מחסן שלךציון משה אתה מאיפה יש לך כספ שכיר בזמנו נשבע בנוטל. שכיר הוא טובע את הבד אצלו שכיר יום טובע את בעל הבית בזמנו בזמנו שזה אותו יום צריך לשלם לו ובעל הבית ובעל הוא טובע את הבעל הבית בעל הבית אומר לו תשמע אני שילמתי לך השכיר נשבע שלא קיבל ונותן מקבל למה בעל הבית הוא טרוד בפועלים שלו בדרך כלל נשבעים ולא משלמים נשבע ונשט ופטור פה הוא נשבע

זה שכנגדו ומקבל עבר זמנו אינו נשבע ונותן עבר יומיים שלוש ארבע ועכשיו הוא טובע אין לא נשבע אם יש עדים שטבעו כלומר יש עדים שטבע אותו השכיר הרי זה נשבע שלא קיבל ונותן מה תסביר את זה גר תושב שימו לב זה נוכי שקיבל עליו לא לעבוד עבודה זרה זה נקרא גושב אבל הוא אוכל נבלות וטרפות והכל רק אומר לא יעבוד עבודה זרה יש בו משום באומות תת שכרו צריך לתת לו אבל אין בו משום לא תלית פעולה צכיר אתך עד בוקר הגמרא תגיד למה בוא נראה

[כחכוח] גמרא מהני מתניתין לא תנקמה דמאח ולא רבי יוסי ברבי יהודה מה היא נתניה מי זאת המשנה שאומרת כפי מי הולכת שיטת המשנה שלנו הרי זה לא לתנמה של הבריתה שמאחריך שכתוב שמה לא תעשוק איך כתוב שמה? לא תעסוק שכיר אני ואביון מאחך [כחכוח] או מגרך אשר בארצך בארצך בשעריך זה לא זה את עכשיו הגמרא תסביר את זה תביא זה לא רבי יוסף רבי יהודה שחולק עליו הבריתה בוא נראה מה היא הנה מה מחלוקתם לתניה מאחיך כתוב בפסוק לא תעשוק שכיר עני ואביון או מגרך אשר

בארצך בשעריך מה זה בא להגיד מאחיר לאחרים כלומר לא תעשוק מאחיך אבל אתה יכול לעשוק גוי אחרים עובד כוכביםלא מותר לעקב אצלחרם לעקב לו זה לא עובר על אה על על על לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחריך כתוב שפק לא לא גוי גוי גוי ש עובד עבודה זרה ואוכל נבלות לא אוכל נבל עובד עבודה זרה מה אכפת לך זה עיקר זה עיקר נשי אומר ורט לאחרים עובד כוכבים גרך זה גר צדק. למה כתוב לא תעסוק אני ואליון מאחריך או מגרך?

מה זה בא ללמד אותך? או מגרך גר צדק זה גר צדק זה לא תעשוק זה גר אמיתי בכל הדברים מה שקיבל עליו שבע מצוות הכל לא עוד שבע מצוות גר יהודי גר אמתי זה ודאי שלא תעשו אשר בארצך בשעריך בשעריך זה אוכל נבלות לא כתוב לגר אשר בשעריך תיתן נהנה ואכלה אשר שר אמת אז זה בשעריך זה גר תושב נקרא אוכל נבלנות לא עובד עבודה זרלה גם הוא בכלל האיסור הזה צושב פרוש פר תושב אין לי אלא שכר אדם שמעכב שכר אדם מה שאני אמרתי לך

שעובר דווקא שמעקב שכר אדם כתוב לא תעשוק שכיר עני מאח מגרך זה בן אדם זה לא בהמה אולי בהמה מניע לרבות בהמה וכלים שגם יש איסור לעקב שכר תלמודומר בארצך כל שבארצך לרבות כל בהמות כלים וכולן עוברים בכל השמות הללו. כל מי שמעקב שכר ישראל או גר או גר תושב או מעקב שכר בהמה או כלים הם עוברים בכל השמות הללו שאמרנו למעלה שעובר בחמישה לבין ועשה. [נחירות בוז] אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומות תן שכרו אמרנו זה בזכיר לילה

ויש בו משום בלטלין פעולת שכיר זה שכיר יום בלטלית פעולת שכיר אתך אותו דבר זה בין בשכיר יום בין בסכיר ללא יש את כל שאר הייסורים בל תגזול בל תעשוק למה זה מפורש גבי שכיר יום או שכיר לילה?

אבל יש בקוד. [‏צחוק] רבי יוס עכשיו נראה מה אומר רבי יוסי ברבי יהודה. רבי יוסא ברבי יהודה אומר גר תושב יש בו מישהו ביומות יתן שכלו גר תושב שהוא לא אוכל נבלות רק שהוא לא עובד עבודה זרה אבל אוכל נבלות אבל אין בו משום אותו דבר יש בו גם באל תעסוק שכיר אבל ואין בו משום לא טלין זה אין בו נותלין פעולה שכיר אתך אין בו מה ההבדל בהמה רגע רגע ומי שמעכב שכר בהמה וכלים אין בהם אלא משום בל תעשוק בלבד אנחנו אמרנו שיש בהם

את הכל החמישה לבין עכשיו בא רבי יוסף רבי יהודה אומר גר תושב אין בו משום ביומות אין שכרו הוציא את זה יש בו את הכל את הארבע אבל אין בו משום ביומות תיתן שכרו אין בו משטלים לא תראה גר סליחה נכון נכון גר תושב יש בו משום ביומות יצא שכרו ואין בו משום בלטלין נכון ובהמה וכלים אין בהם אלא רק משום בתעשוק בלבד שכיר בדבד רק זה יש למה בפסוק הזה נאמר בארצך למה כתוב בארצך לא תעשוק שכיר עני ואומר אחיך או מגלך אשר בארצך מאיפה

אתה למדת בהמה וכלים מה שכתוב בארצך מאשר זה ארצך אז רק על זה מה אני עכשיו עכשיו הגמרא מרת את הקושיה מהבריתה כשיטת מי הולך המשנה שלנו מקודם היא כתנקמה דמאח שדורש לו תעסוק מאח גרתושב כשהגרתושב למה אמרנו במשנה שאין בו משום בלטלים ולתנקמה עובר על כל הייסורים קר רבי יוסי כשהבהמה וכלים למה על דין בהמה אמרנו במשנה שיש את כל הייסורים בבהמה וכלים אדם שלא משלם שכר בהמה ולפי רבי יוסי רק אמרנו מה נאמר בפסוק פסוק בארצך זה רק על בל תעשוק במשנה זה לא

לא תעשוק שכיר במשנה אמרנו עובר על הכל אז המשנה שלנו זה לא רבי יוסי לא תנמה ולא רבי יוסי אמר רבהם היית של המשנה אתה יודע מי זה תנא דבר רבי ישמעאל הואנדבר רבי ישמעאל אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה יש בו משום ביומות תיתן שכרו משום לא טלין ומשום לא טלין גם גר תושב יש במשו ביומות שכרו במשום בלתניין זה כמו המשנה בדיוק אז הוא הדין שאין בו בל תעשוק בתגזול הנה עכשיו הגמרא חוזרת לבאר את הטעמים של תנקמה ורבי יוסי שהם נחנקו בברייתה בוא

נראה נראה מה תעמד את הנקמה דמאח מה תעמד את הנקמה אומר מאחיך ומרבה גרתושיו לא תעסוק שכיר עני ואביון מאחיך הוא מרבה הוא מרבה גרתושיו [כחכוח] ובהמה וכינים בכל הייסורים אז הוא אומר גם באלה בהמה וכינים שלא יתרבו אומר גמר שכר שכיר אומר לא ב זה אני כן לומד למה כתוב בפסוק שממנו מרבים גרתושיו ובהמה וכלים לא תעשוק שכיר וזה נאמר בויקרא הנה ראית את הפסוק לא תן פה אחד זה אחד זה סליחה זה נאמר בדברים אחר כך כתוב בויקרא לא תלין פעולת שכיר, לא תלין

פעולת שכיר איתך עד בוקר. אז כמו שלמדנו גר תושב, בהמה וכלים הוא הדין לגבי הייסורים שנשאלו שם שכיר שכיר.

אז מפה אני לומד מה תעמד שמרבה גר תושב ובהמה וכלים בכל הייסורים אומר אתה יודע למה גמר שכך שכיר נאמר בפ ממנו שברבים גר תושה בהמה וכלים לא תעסוק שכיר ובויקרא כתוב לא תעלין פעולת שכיר אז למדנו כאן גר תושב ובהמה וכלים והוא עדין לגבי כל הייסורים שנשנו שם ורבי רבי יוסי ורבי יהודה שהוא חולק על תנקמה מה יענה על זה אומר לא גמר שכר שכיר לא קיבל את הגזרה שווה של שכיר שכיר מרבותיו ולכן הוא לא לומד את זה אז לכן יש בהם רק הייסורים

שנאמרו בדברים לגבי שכיר לילה ולגבי כתושב אין בו את הייסורים שנאמרו בויקרא שאתה תלמד שכיר שכיר אתה איתי מהר אצל משה אתה שם יופי הגמרא שואלת נעידה לא גמר שכיר שכיר ולכן אין בו משום בלטלית בכל מקום לגבי הבהמה וכלים משום ביומות תיתן שכרון המנחי בכל זאת לגבי שכר בהמה וכלים למה כתוב בתורה ביומות תיתן שכרו הרי איסור זה נאמר בסמוך אה איפה שריבה את הבהמה והכלים ואף הוא עצמו סומר שגרתושב עובר הרבה יומות את שחר אז בכל זאת אז רבי יוסי שהוא נעד ד לא

גמר שכר שכיר אבל בהמה וכלים מישהו באומות יתן שכר עונם הם חייב שיהיה חייב בהמות שכרו למה איסור זה נאמר לפסוק שריבה בהמה וכלים בהמות סכלו אומר תנ רבי חנניה אמר כר לא תבוא עליו השם השקיעניהו מי שהן באין לידי עניות ועשירות יצאו בהמה וכלים שאינן באים לידי עניות ועשירות כלומר האיסור הזה רק נאמר בבן אדם שהוא בא לידי עניות ועשירותים בהמה וכלים לא שייך להם עניות לא שייך בהם עשירות לכן לא עובר לדעת ראית בהמה עשירה אבל ראינו אתה ראית או לא בהמה עשירה זה

הבעלים עשירים לא היה אחד הוריש את כל הכסף שלו לחתונה כך שמעתי ברצינות אחד לקוף שלו אחד זה לא זה לא זה לא נקרא שהיא עשירה היא לא יודעת מה זה ולא שום דבר הוא משוגע אבל זה לא היא תאכל אותו דבר נכון כי היא תלך [‏צחוק] תקנה פרחים היא תזמין חורשי שמזית עוד [כחכוח] מרה שואלת בתנקמה שהוא אומר שאיסור זה נאמר גם לגבי בהמה וכלים אבל אנחנו ראינו שזה רק שייך כי עני הוא לא תבוא מי ששייך בו עניות בהמה זה כן שרעניות מה יענה

על זה תנחמה שחייב גם בבהמה וכלים הי כי אני הוא מהעבדה איך ידרוש מילים האלו אומר ההוא מבעלה להקדים עני לעשיר יפה אם יש שכך שני פועלים אחד עני אחד עשיר קודם תיתן לעני אחר כך תיתן לעשיר יש לך רק לשלם לאחד למי תשלם לעני ורבי יוסי מאיפה ילמד להקדים סבלנות מה קרה לך עכשיו לא לדבר פה ורבי יוסי ברבי יהודה שממעת בהמה וכלים מאיפה הוא ילמד להקדים עני לעשיר ההוא מילא תעסוק שכיר אני ואביון נפקא מה שאני יודע מה שצריך להקדים עני לעשיר כתוב פסוק

אחר לא תעשוק שכיר עני ואביון אתה רואה תתן קודם כל תן לעני ואביון תקדים עני לאביון לא לא לא תקדים אותם לעשיר לא תעסוק עני למה עני ואביון שהם יותר חשובים מעשיר עכשיו הגמרא תשאל ותנקמה שלומד כי עניו למה נכתב עני ואביון מה מלמד אותי אומר חל להקדים עני לעשיר כמו שאמרנו להקדים עני לאביון שאני אמת אביון יותר גרוע מעני יותר בעייתי בכל זאת תקדים את העני לאביון כי העני מתבייש מה ההבדל אצלך אביון מתבייש לא אני אני מתבייש לכן תקדים אותה נכון העני מתבייש לכן

האביון פחות מתביש יש הוא כבר רגיל האביון הזה אין לו כלום כל הזמן כל הזמן ללכת כן אביון אין לו שום דבר הוא הולך לאכול אצל אחרים כל הזמן מבקש העשיר אמרנו עני בטח אז תקדים את העני לעשיר קודם כל להקדים עני לאביון בצריכה הנה הגמרא תגיד ישמענן אני קודם לעביון לאביון הייתי אומר דווקא משום זה לא חסף למטבעה הנה האביון לא מתבייש את פה עצרחיו הרב מה זה אביון זה היה שיר ונהיה עני הוא מתעווה לדברים ולא מסיג רוצה רוצה מאוד מאוד מתאווה לדברים אבל

לא משיג אותם משיג הוא מתאווה לכל דבר טוב אבל הוא מעונה יותר מהעני העני מתבייש לבקש צרכה והאביון לא מתבייש כבר הוא גל בזה ככה אומר רש"י אבל עשיר דכסיף למטבעה שמתבא שתבעצח אמה לא יקדים לעני אז לכן כן כן ואי אשמעינן עשיר כלומר שאני קודם לעשיר משום דלא צריך לה עשיר לא צריך את שכרו עני אבל אביון דצריך לה צריך את שכרו יותר מעני אמ לא לא קדים את העני צריכה לכן באו הפסוקים נלמד אותי תמיד עני קודם כי אביון לא מתבייש לבקש אם הוא

קודם לעשיר וגם קודם לאביון כלומר צער הגוף יותר עדיף הגמרא שואלת ותנדידן שסובר בתנדידן מה סובר התנה של המשנה שלנו כמו כן ביום מה נפשך היא יאליף שכיר שכיר אפילו גרטושב נמ יש בו בלטלין ואי לא יעליף שכיר שכיר במה ו בכלים מנ שיש משום בלטלין אם אתה לומד כיר אז גם אז גם גר תושב ואם אתה לא לומד ככיר שכיר אז אז גם בהמה וכלים לא מנ רגע אז בישלמה לרב יוסי שלא בהמה וכלים אין בע לעולם לעולם לא יעליף שכיר שכיר לא לומד תגיד

לי אז מה אז מה אז אז אז לכן לא לומד גר תושב אז מה עם בהמה וכלים מנשטם גבי בהמה וכלים לאמקרה ולא תניין פעולה צריך עד בוקר איתך מיותה לא תני עד בוקר לא תני פעולה צכיר עד בוקר מה זה איתך כל שפעולתו איתך כל דבר שפעולתו איתך כלומר גם בהמה וכלים פעולתן איתך לכן לא תלין יא אחי אפילו כתושב נממה למה הוא גם נקרא פעולתו איתך כמו שבהמה וכלים פעולתו איתך כקר תושב אז למה יצא גר תושב כן המקרא רעך רעך זה לא גר

תושב דווקא כתוב בלטלין לא תעשוק את רעך ולא תגזול דווקא רעך דווקא רעך לא זה הגב גר תושב הנה עכשיו הגמרא תגיד יחי אפילו בהמה וכלים זה לא רעך גם נמה תמעט אם את כמו שאתה ממעט גר תושב הכתיבים איתך זה מיותר אז זה מרבים בהמה בכלים מה ראית לרבות בהמה בכלים להוציא גר תושב נעשה להפך ניקח גר תושב ונוציא בהמה וכלים מסתברה בהמה וכלים אבל לרבות שכן כן ישנן בכלל ממון רעך שמשלם לבעלים הישראל את הממון גרתושם אין בכלל ממון רעך זה לא ממון רעך

ולכן בהמה וכלים מאיתך יש לו פסיגר תושה אמת הכבוד ותנה קמה דמאחי רעך מה יעבדלה תנקמה של הבריתה שהוא סובר שלומדים מגזרה שווה שגם גרתושב עובר בכולם הירעך מה יעבדלה מה ידרוש מרעך אומר ה מבעל דתניה רעך ולא עמלקי דווקא רעך אבל לא עמלקי שם יצילנו עמלקי באחיך נקא דווקא ישראל אחיך מאחץ את הגמרא אה שצריך את שני הפסוקים אחד למשרי עושקו להתיר השוק שכר עמלקי להתיר לנו שמותר לקחת לו ואחד למשרי גזלו גזול את הממון של העמלקי וצריכה שמנן גזלו למה צריך צריך גם גזלו

גם עושקו דשמ גזלו הייתי אומר רק מותר לגזור שום דלא טרחווה אולי נפל לו בירושה כמו מציאה או מתנה אבל אושקוד גבה הוא עשה מלאכה אסור אמה לא נתיר ויש בענן עושקו שטר בו משום דלא אתה לידה עדיין לא בא לידו הכסף אבל גז לא דעתה לידי אמן או צריך הגזל כבר בידו נכון שהוא גזלן וגנ אבל בא לידו כן שזה בא לידו האמא לא נתראנו צריכה גם מותר לגזול אותו הכסף כבר בא לידו מה לכן אומר גם מותר ברבי יוסה ורבי יהודה א לא תלין

פעולה צכירת אחד בוקר מה יעביל הלו רבי יוסף ורבי יהודה לא למד שכיר שכיר אבל הוא ממעד בהמה וכלים מלא תלין מבלטלין אז א לא תלין פעולות שכירתך עד בוקר מה ילמד מה יעביד זה מה ימיתך איתך לא תן לי פיל צחי איתך מה ימד הבשא מרשה פילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים עובר משוב בלטלין ראית סך הכל וזה לומד מאיתך לשכול כסף שלשכול אחד דולי הריבוי היינו אומרים זכי יום או זכי רגילות להזכיר פועלים לפחות לחצי יום משהו משהו ישכול לא

יהיה חייב בב כן ואידך התנה של המשת שמרה באיתך בהמה וכינים בבלטלין מילה נלמד את זה מאליו הוא נושא את נפשו נפקה בפירוש דבר המוסר נפשו עליו כל דבר שמשעבד עצמו גם אם זה שכיר שעות משעבד את עצמו מוסר נפשו על אשכול הוא מוסר נפשו כן מה זה לפעמים האשכול הוא רוצה את ההשקול הזה, סוחר בן אדם, לא סתם הוא סוחר שהוא יוריד את ההשקול, אלא זה נמצא לו באיזה מקום והוא מאוד רוצה את זה והאשקול מדבר אליו שמתיים מדבר ואיתך רבי יוסף ברבי יהודה שמרבה

שכיר שעות מאיתך היחיד ראש את הפסוק אומר ההוא מביא לך דתניה ואליו הוא נוסע נפשו הנה מפנימה עלה בכבש ונתלה באילן ומס עצמו למיטה לא על שכרו את הראה למה בני מעלה הפועל הזה בכבש גבוה וניטלה באילן לכתוף פירות [‏צחוק] הוא מסר עצמו למיתה מינן יכול ליפול מהאילן לא על שכרו לא כדי שתתן לו שכרו לכן יקבל שכרו בזמנו גם על אשכול אחד [כחכוח] נושה את דבר אחר ואליו הוא נושא את נפשו ללמד אותי כל הכובה שכר שכיר מי שלא משלם כאילו נותן נפשו ממנו. אתה

רואה שהפסוק הוא לא מיותר גם לרבי יוסי ברבי יהודה. רב הונה ורב חסדה מחלוקת בפירוש הפסוק רב הונה ורב חזדה חד אמר נפשו של גזלן כוונת הפסוק של בעל הבית שהוא גזלן ואחד אמר נפשו שנגזל כמר הוא דורש את הבריתה מי שאומר נפשו של גזלן שהמעכב שכר שכיר נאנש במיטה כאילו נותן נפשו שלו מי שמעכב שכר שכיר צריך לדעת שהוא נותן נפשו שלו בעל הבית הזה אחד אמר לא נפשו שנגזר שכיר כאילו נותן נפשו של השכיר או של ה או של גזלן או של מגזל כן

מנדמה לנפשו של גזלן תכתיב אל תגזול דל כי דל הוא אל תגזול אפילו עם דן שאין לו מסייע אחד מארבע הלשונות כי הוא אם כי דל הוא אם כן אל תגזול דל כי דל הוא אל תגזלנו אפילו אם הוא דל שאין לו מי שיעזור לו ואל תדכה עני בשער וכתיב הוכתיב כי השם יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש מה זה קבע את קובעיהם גזול הקדוש ברוך הוא גזול את גוזליהם נפשו של גזלם ומה יגזול מהם את נפשם יענש אותו במיטה מה דאמר נפשו שנגזל נכתיב כן

אורחות כבוצה יבצה את נפש בעלה בכך כך כך זה דרך של גוזל גזלה שהוא נותן את נפשו של בעל הממון בידחלמה גם הדעת האחרת שסוברת שכוונת הפסוק לגבי הגזלן והכתיב נפש בעלה יקח משמע שנותן הגזלן את חיי הנגזל בעליו דהשתה בעל הממון של עכשיו דהינו הגזלן זה כאילו הגזלן נותן את נפשו שלו למה הוא נענש במיטה וידח למה הכתי וקבע את קובעיהם נפש משמע שנאנס הגזלן במיטה רצגמר אה לא כוונת הפסוק שיגזול את נפש הגזלן מה טעם כאמר בלבאר סיבה למה מה נאמר בתחילתו? מטעם קבע

את קובעיהם נפש.

למדוע גזל את גוזליהם? משום דנתנו נפש של הנגזלים. מגזל לא של עד כאן זכינו כ הרב הלכות מר הבנת את הגמרא היום זה היום אני הכנתי את הגמרא הזאת בלילה בבית חולים שהיה מורבי לא מרגיש טוב ככה למדתי את זה חזקים לא כן לא נכון עוד מכין את זה צמח אתה ממש לא תגיד נשבע לך שדבר ככה פה לא קראתי שמתי לב שחית את רשי לדעת את רשי לא הוא למד את זה כשהוא היה בפורת יוסף סימן תרמו הלכה ד' יצאו הרבה בקן אחד ונשרו מהן

עד שלא נשארו אלה שלושה בקן אחד כשר זה מדובר על הדס צריך שיהיה בכל כן בכל שורה של העדשים צריך שיהיה שלושה הדסים היה שמה חמישה ונסרו ונשאר שלוש כשר אבל נשרו רובם כגון שהיו שבעה ונשרו מהם ארבעה ונשרו שלושה לא כתוב אפילו לא אבל אפילו לשובם גם כשר ה זה מצווה בעיניין כלשה אורך האדה שיהיה אבות שיהיה אבות כל אין אתה רואה כן מרן למצווה בעינין כלשהו אורך העדס שיעבוד כלשהו אורך העדס לא רק 24 סנטין או כל שיעור אורך העדס לעקובה ברובו אפילו שאינו

ואפילו אינו בראשו אפילו אינו בראשו פלא תראה איך שהוא מת אני הייתי חושב שתלך מהראש ללמטה שיהיה שיעור לא יש למטה ואין למעלה גם טוב רובו פלא אבל לא לכתחילה ואפילו זה לא לכתחילה לכתחילה צריך שיהיה כולו אבל מה זה ואפילו כן כן למצווה בעין השיעור כל אורך העדש אמרנו את זה מה יש לך לא הוא אומר לא זה לא מש עקובה ברובו שאלה ברובו אם יש יש לו כמה כמה שכבות כמה שורות של עלים משולש אחר כך לא עוד פעם כמה שורות משולש אחר כך

לא עוד פעם כמה שאלות בקיצור רובו כן אבל בדילוגים אבל לשון מרן שהוא צריך צריך שיהיה כך כותב חמובדיה ורובו במקום אחד טוב הלאה לא בדילוגים יבשו עליו פסול קמשו כשר כלומר זה לא זה לא לח זה לא יבש כשיעור יבשות זה לא לחשרו מרה, אתה רוצה כמה הלכות שבת? כן.

בוא אליי. כן, כן. מהר, מהר את הספר הזה כחול כן הנה, אני אביא רק את הספרס היום. אתה רואה?

סדר היום. דש שבת הדק הדק הדק יופי עלדק היטב אתה עשית משהו היום זכות כל יום תהלי את זה אמר הכתוב אמרנו אתמול שצריך אדם להיות מצפה כל השבוע זכור את יום השבת לקדשו מתי יבוא עכשיו עוד דין כתוב והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו אומר רבנו הארי רמז בזה כי יום השישי מכין לשבת רבותינו דרשו חודש אלול מכין לחודש לחודש השביעי כן כל התורח בערב שבתכל מיוכל בשבת הערב שבת זה ה אלול אלול אבל פה אומר רבנו הארי והיה ביום השישי והכינו את אשר

יביאו יום השישי מכין השבת יום שישי הוא כנגד היסוד מכין צורך המלכות שהוא שבת הספקלריה דלת מגרמה אלא מה דיב היסוד לכן צריך שתכוון להכין החנה זו בערב שבת כדי שיבוא יום השבת וימצאו מוכן קבלת שבתה נכון כראוי אתה רואה וראה מה שכתב מופת הדור בחזון עובדיה בשם ספר המקנה שהכנות שבת הם מדאורייתא שומע הכנות שנדבת נאמר בתורה בפרשת המן והיה ביום השישי והכין את ששי אבי הכנה באה מיד אחר ההבואה שהייתה בבוקר שנאמר וכחתו אותו בבוקר בבוקר למנחה שיש להזדרי זכין צורכי שבת שהיא מצווה

מאוד חשובה כן אמרו רבותינו לא משכין בן אדם להכנת צורכי שבת שנאמר ביום השישי והכינו את אשר הביאו במדרש תלחומר איך אין והיה אלא מיד לכן הוא אומר והיה עם כמה פלשתי כל זה מוזכר בשיבולי הלכת בואו בבית יוסף תראי זה דאורייתא וכאן שאר הכוונות שכתב הנה כמה מיני הכנות יש בערב שבת אם במחשבה אם בדיבור אם במעשה הכנה במחשבה היא בקריאת שמע שעל המיתה בליל שישי ששם עושים כל העניות של סדר קבלת שבת כל זה הכנה במחשבה הכנה מדיבור זה חוק לישראל לקרוא שניים מקרא

ואחד תרגום מעשה זה ידוע תקנה תביא תיקח תכין את הראש את הבשר וין בן איש חי שחייב בזה איננו דעם מדברי רבנו הרי החנות של שבת במחשבה מעשה והכנה של המעשה כבר ביארנו אותה שהיא קניית ועשיית המאכל ומשתה לצורך שבת עוד נמ גם תיקון הנרות מהר אתה מכין את הנרות כל ערב שבת יש לזה לשם איחוד של הפלא יועץ אתה יודע חובה חובה גבר לא חובה זה טוב הכנה [כחכוח] שהיא בדיבור זה סוד הסדר שחוק ניסאן כבר נדפס הכוונה צריך לכוון קודם קריאת פסוקי הפרשה כל

יום בסדר המילוי של בן שם בן זה כל יום וננס יום אחד ולא קרה בו כשיבוא ביום שעל אחריו יקרא תחילה פסוקי הפרשה של אתמול שלא קרעם אחר כך יקרא סדר אותו יום ואף על פי שלצורך יום אתמול לא יועיל ללא דעליו נאמר ועובבת לא יחד את כל זה צריך לקרוא פסוקי תורה של אתמול קודם שנקרא סדר היום בכלל ההכנה של הדיבור הוא לקחוט בלשי אחר חצות בשמורת קו פסוקים הנפסים בספר חוק לישראל גם צריך עוד הכנה בדיבור ביום השישי בעצמו לקרוא את הפרשה כולם שניים

מקב אחד תרגום בסדר מהר פה אומר אנחנו פרק ג' קריאת קו פיסוקים לאט לאט זה יפה נתת לנו רעיון מה הם הכל פסוקים מחה מחר בעזרת השם הרמבם דף רמו רמ ויש המפריש חלתו קמח אין חלה וגזל ביד כהן אי אפשר להפריש חלה רק מעיסה נו כ מפריש ממנו חלה שאר העיסה חייבת בחלה ואותו הקמה שפריש את השם חנה אם יש בו עומר כלומר שיעור עומר ועשה או עיסה הרי זה מפריש מן החלה כי ישר כל כמחולין ב אם מתי מפרישים נחלה כשיתן המים תערבב הקמח

במים מפריש חלה ממנו בתחילת מתחילה דבר שנילוש שנאמר שיתריסותיכם חלה שלא ישאר שם חמח וערבה של נתערה במים שהוא עומר ואם אמר ארזו חלה על העיסה והנשאר והל הקמח שנשת וכשתעשה כולה עיסה אחת תתגדש זו שבידו לשם חלה מותר זה מותר ג' הניח עיסעת שש הכל וערבה ואחר כך כך הפריש הם בכך כלום והם לא הפריש עליו בסך אלא הפע כל הרי זה מפריש מן הפת כמו שביארנו אין דבר לא לכתחילה ככה אנחנו עושים במצות כן לא כשזה עיסה שלא יעבור זמן מתי תתחייב עיסה בחלה

מי שתתגלגל בחיטים תעלה בקמח במים או מי ש תתמם בשעורים נעשה כולה גוף אחד. כלומר אם זה עיסת חיתים אז שיערב בידיו את כל הקמח עם המים. אם זה של שעורים שמתחייבת זה כשהיתבקו כל חלקיה לגוש אחד בשעורים ואוכלין עריים מן העיסה עד שתתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים והכוסמין כחיטים שבו את שועד והשיפון כשעורים אותו טבע יש להם למה חילק בין חיטים לשעורים כי זה רק מתערבב בידיו עם הקמח עם המים וזה העיסה צל השעורים שמתבקים שדווקא כל חלקי הריגוש אחד מתבקים נתגלגל בחיתים ונתמצטם בשעורים האוכל

ממנו קודם בפרשת חלה חייב מיתה זה טבל לפי כך אם הייתה עשה חייבת בחלה מן התורה האוכל מן לוקה ככל אוכל טבל ואם הייתה חייבת בחלה מדבריהן מכין אותו מכת מרדות אישה שנמעד ש תתגלגל פטורה תערבה תרומה בתוך עיסה ואין בעיסה מאה של חולין לבטל אותה עד שלא תתגרגל עדיין לא התחייבה בעשה פטורה מן החלה שתתגרגל חייבת בחלה וכן המקדיש עיסתו או המפקיר אותה קודם שתדרגן עובדיה או זכה בה ואחר כך גלגלה או שהקדישה או הפקיר אותה אחר שנתגנגנה עובדיה מן ההקדש וזכה בהרי זו חייבת

בחלה ז הקדישה כל שתתגלגל מתגלגלה ביד הקדש אחר כך פדיה פטויה ואחר כך פדיה הקדישה קודש מתגלגלה ביד ההקדש ואחר כך פדיה פטורה שבשעת חובתה הייתה פטורה וכן אוכי שנתן ישראל לעשות לו עיסה נתנה לו במתנה עד שלא גלגלה חייבת ואם נתנה אחר שנתגלגלה פטורה אם גלגל אותה הגוי פטורה ט גר שנתגייר והייתה לו עיסה אם נתגלגלה עד שלא נתגייר פטורה ואם מ שנתגייר נתגלגלה חייבת אותו דבר עם ספק חייבת בחלה פי שהוא עוון מיטה זר שאוכל חלת ספק כיצא בו אין חייב עליה חומש עיסה

שנולד בספק טומאה קודם שתתגלגל יעשינם בטומאה לפי שמותר לטמא חולים שבארץ ישראל ותשרף חלתה נד לאחר שנתגלגלה ספק טומאה שבוודאי מטמאה את החולין מן התורה נגמרנה בטהרה שכל שוודאי מטמא את החולין גזרו על ספקו בחולין נטבולין נחלה שלא יטמותה אוי ונטבלו ונטבלו לחלה ותהיה החלה הזאת תלויה לא נאכלת ולא נשרפת יא לא יעשה אדם עיסתו בטומ לכתחילה אלא יזהר ושתדל ויתהר הוא בחליו כדי להבריש חלה בטהרה היה בינו ובין המים יותר מארבע מילין יעשנה בטומאה והפריש חלת טמאה עדיף יב אין עושים חלת עם הארץ בטהרה

אבל עושים החולים בטהרה כיצד מר רבי אלעיס זה החברו מפריש ממנה כדיה מה נראה בכלי גלים או בכלי הלבנים או בכלי אדמה שלא מקבלים טומאה שאין מקבלים טומאה שבוע אמר נותן את שניהן את העיסה ואת החלה ואומרים לו תיזהר שלא תגע בחלה שב שמה שב שמה נו יופי יפה אני יוצא פה רוצה פה טוב פה פה פה אני פה אני פה אני בוא לפה אמרתי יכול פה מה למה לא אני יכול פה יושבים פה יושבים פה אה יושבים טוב אני אבוא לפה אה שמה אין עושים

חלת האם הארץ בטהרה אבל עושים ניסת החולים בטהרה כיצד לגביס זה החבר מפשמנה כדי חלתה מניחה בכלי גללים או כלי אבנים או כלי אדמה שאין מכב טומה שבוע אמרות שתהן את העיסה ואת החלה ואומרים לו תיזהר שלא תגע בחלה שלא תחזור לטובה התירו לא זה משום כדי חייו שאין מגבל חיות נפשו של מגבל אשת יג אשת חבר מרקדת ובורדת עם אשת עם הארץ לא רוקדת מרקדת את הקמח אבל משום את הטילמים לעיסה לא תסייע אותה מפני שהיא עושה עיסתה בטומאה לכן אנחתום שהוא עושה בטומאה לא

לא לשין ולעורכין אמו שאין מחזיקין עוברי עבה אבל בנכין ממו אין מחזקין ידי עוברי עבירה אבל מולכים ממו פת לפטרו ד הלוקח מנחתום עם הארץ בסוריה ואמר לו הפרשת חלה אין צריך להפריש חלק חלה מספק כשם שנרשדות כל ישראל בארץ התרומה גדולה ככדו בסוריה על החלה טו אבל לוקח בחוץ לארץ מן הנחתון צריך להפריש חל מספק לוקח בבעל הבית ואין צריך לומר מתרח אצלו, אין צריך להפריש מספק.

רפואת אהרון בן שמחה. השם ישר ויחייה זוהרה מפה אתה רוצה קצת מה בס א זה פה קומה לא מדבר הלאה אנחנו דף רכט לא רעח תנה בהנ בהנ עינין בטרן גבנין מוכמה שרן תרן דמעין חד בעודשה קודשים דרחמה עם ישראל עוצר קודש הקודשים פרצוף החוכמה לרחם על ישראל אחית תרן דמעבשמה ואמר ממרב חמסח בנרבוע מחמת רבחים לישראל חותמת חותמה דז וחותמה שתמודה פרצופה בהי חותמה התפרשה מילה דכתיב עלשן באפו עלשן באפורע תננה תקללו אשעה וגל בישנה חותמה חותמה ונשינה בסמקה ובן גבנה קרף ומה משחית ומה

כתיב כיגור בפניחה תנסה ומשחית בן לכתיב שני שחדמת שחדמשחית בנו דליק מוקד תנח גבור בחזרפין תנקו לא גבורן פשוטמו בפומה בדעו בידן בגד כתח כתיב מי ימלא גבולות אדוני גבולות כתיב כתיב גבולות כתיבתם לך אדוני הגדולה והגבורה והתפארת אלא כיתרה חבר כולו גבורה כחדה תראה גבורה חדה כלו גבורה שר חד מחותמו כל אחד מניפח תני גבור דבר חכתיב דור לדור שבע מעשך חד שרי גבור דעו גבורתן שטן על דנחתן ללהת אחר מתהפכת כתיב כי משחיטים את המקום הזה תשחד צדו תעמורה תיבדוני תצדו על מורה אלא

חיתה לא דין לרשעים אלא דמפכם מדעת רחמים למידת הדין ויך מהפכה וכתיב לא שני אלא בחוץ דעתיק דעתיקח רעבה דרב גניין חמין שכה שגן כל פזן רחמקה עתיקה רעבן בשדרים חמש אלא בסן דמות דינה מנגרים דינה רעבה דרע רחמ דינה מת אדוני מן השמיים פי נתמר מן השמיים אין שומים חמוד דינה פק מדלת ב דינה כלל תעני חותם זר חד שנפחה נפיק בבדינה חמה קדישה קרה ערך הפכולה הכטורת אתה הוא אדוני אלוהינו שכתיב אבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם חינה

על יד משה נביא ארקה כתוב בתורתך היום יאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחרת וחנסמים כל בונה זכה בת בבדי ויאמר אדוני משה קר לך סמים נטף שחלת חל בן הסמים ולבונזכה בד בבד יהיה ויאמר משה קח לך סמים נוטף ושעלת וחלבסמים בוז זק בד בבד יהיה יהיה בבד בדק של יהיה בבד זכ ה ועשית אותה כודש קודש קדש הקטיר עליו אהרון צמים בבוקר בבוקר טב העלות אהרון את הנרות בין כטיר תמיד אדוניכם רבנ פתום הכות קצת 398 מיו 395 כמני מודחמ מני בכל

יום חצב שלושה מרים שמהם גדם חזר בערב יום הכיפורים לחיים מצדה חסר סמ היו הצורי ציפור חן בבניצה שבת נרק משה 16 גלופה שלושה כמר אף כיפש רבן שמעון גמלי מצ כתב שנה למה היא באה כדי שעזו מרפי אנה שאני מקדש כמו תניה בנת שוח הדרך שכל שנה ש אין אדם יכול לעמוד ח למה שתח דבשמנו שם כפז עשו בחז מנחה מעל צניך בוטנים ושקדים על כפכם מעצבים עליכם פנים משהו בסתם ויש בסוף איש מפתח בתחוף הדבר הזה בניך כשם את העבודה הזו ויה כמכם בניכם

העבודה הזאת לכם אמרתם זע פסחו בתצים מצחבו שמרתם ויעס ויעס ויעס את המנורה זעות מכש את המנורה וקנה גביע קדוש אברהם שלושה תנים יוצאים מצדי שלושה כנ מר מצד אחד שלושה כן מצד השני שלושה גבעים שולכנים קח גור שלושה גבעים שולכנים קני אחד כפתור פלח כן יש ששקנים צים מן המנורה ובמנורה גביים שקנים גצח וחתו שני הקנים ממנה שני הק שני הקש הקים וצים ממנה כפתור מושח שבעה מ כח זהבתו כיכר זהבתו עשה אותה כל אדוני אדוני אדוני בין המתים צ ויאמר משה תן עליה [שירה]

ככ ויקח כאשר דבר ויעמוד בן המתים בצגה ש משפה צ ויאמר אלהפגיע בי מתים חים מגפה מגפה נח אני אשרך צר בגית חס לך לבוק לךשיר ואני אני אשר עוזך בוקר חסדך עוזך זרנו פשו ככך חצר כך עשתה לה שיש גבץ חגתך קדושתך קדושתך שבעתנו קנו דעת יהי רצון מלפניך אדו אלונו בסוכות חמך כל ישראל ישראל בפרט מורבי רבי שלום אחרון בן רחל השם מוים בן שצ כן הקדושה בתוך הקליפות קדושך כד שברך אבותינו הקדושים מצו כל הקל הקדוש עלברך ובשמחה גם אלה שמאזינים דרך הנביין

דרך פלפון שמברך אתכם כל הברכות ישועות חיים טובים נחת בשורות טובות ישועות גדול חיים טובים לנו לכל ישראל החיים