הדף היומי מסכת בבא מציעא דף צד-צה הרב בניהו שמואלי שליט"א מ לעומר כה אייר תשפד

[מוזיקה] כן זה מתחיל יקל סיח בוקר טוב לכולם היום אנח יום ראשון יום אחד בשבת קודש כ ה באייר תש פד היום 40 יום לעומר שהם חמישה שבועות וחמישה ימים רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש במקומה במהרה בימינו אמן שבוע טוב לכולם חיים טובים נחת הנה מתחילים שבוע ברוך השם ומתקדמים לקראת ראש חודש סיוון ביום שישי מכינים את עצמנו בכל הכוחות כדי לזכות לחודש של תורה ויראת שמיים שזה מסוגל מאוד להבין את התורה עכשיו נחבר את שני השיעורים שתמיד אנחנו עושים ביום ראשון שני שיעורים אחד

שעור של שבת ואחד שהיום נחבר אותם ביחד אבל צריך לדעת הנה זכינו פרשת בחוקותיי לסיים ספר ויקרא ולהתחיל ספר במדבר בעזרת האל ובשעתו אז הנה ראינו אם בחוקותיי תלכו למדנו סיימנו את הפרשה אם בחוקותיי תלכו וכבר אמרנו שתלכו זה רשי תיבות ונפשי כעפר לכל תהיה למה כי אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כעפר כמו שאמר אברהם אבינו ואנוכי עפר ואפר צריך לדעת כולנו דורכים על האדמה בכל זאת אם הצמיחה מצמיחה עבורנו פירות טובים מתוקים אלה פראות אנחנו דורכים על האדמה ום הצמיחה לנו איזה פירות

טובים ומתוקים אומר לכן בקשתנו מהשם יתברך שלוש פעמים ביום ונפשי כעפר לכל תהיה כלומר גם כשפוגעים בנו נמחל הלוואי שלא נרגיש גם שפגעו בנו לא לנקום חס ושלום כל מי שרוצה להרע עלנו נאהב אותו נחייך לו זה הרבה אהבה ואחווה ולא יעשו בעיות זה המטרה אם אדם רוצה ל לזכות לקטר של תורה עליו להפקיר עצמו כמדבר במדבר וידבר השם ם משה במדבר להפקיר עצמו כמדבר שהכל דשים והכל הפקר שזה אמרו רבותינו והחוכמה מאין תימצא מעין זה רק מי שמחשיב את עצמו כעין תמצא בו החוכמה יהיה

לו ענווה שפלות כדי לזכות לחוכמה צריך ענווה להיות עין יש אנשים במהלך חייהם תפרסם שמם התפרסם שמם שרים זמרים אבל אחר שמתו לא נשאר מהמהם לא כלום אבל אבל הצדיקים אוהו שהיו בטלים רק לתורה ולמצוות כלומר מבטלים עצמם רק תורה רק מצוות זוכים שהשם שלהם הטוב שגור בפיהם של כל העולם לומדים מתורתם אתם יודעים שמסופר על הרב הלברשטם היה איזה ענווה הייתה לו תמיד היה כשהיה עולה ב ברכבת היה יושב בקרון השלישי ששמה כל העיקרים וגסי הרוח היו אומרים לו כבוד הרב למה אתה יושב בקרון

השלישי אומר בגלל שאין מחלקה רביעית אם היה הייתי הולך לשם כן תמיד אדם יהיה עם הפשוטים רואים כבר העצ עצי הסרק ה הירוקים ירוקים במשך כל השנה אלפיים צומחים זקוף למעלה אבל עצי הפרי ה ענפיהם צומחים הם הענפים כפופים למטה למה בגלל כובד הפירות כשאדם הוא כבד במצוות במעשים טובים בתורה הוא מתכופף אבל אם הוא ריק סתרה בגנה קיש קיש קריה כלומר אם אדם ריק מתורה מתגאה אבל אדם חכם מתנהג בענווה בשפלות כלומר הדרך לבדוק את הגדלות של האדם שיהיה איך הוא עניו יש אומרים אתה

יודע השכל שלהם אומר מי שעני הוא לא מצליח עושה עצמו כ סקופה נדרכת רומסים אותו והולכים אבל זה הפוך איך זכה משה רבנו והי משה עני מאוד מכל האדם ענווה אמיתית זה נותן סיעתא דשמיא גדולה אפילו אם נגזרה חס ושלום לדם איזה גזרה מזכות הענווה הכל מתבטל נמחלים עוונותיו איך כותב רבי חיים ביטל בשערי קדושה שורשי העבירות הם מהגאווה ו תאווה הן אבות הטומאה ואז מהאבות יצאו תולדות איך כתוב כל האומר הגמרא אומרת אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינה כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה

לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי הנה רבנו יוסף חיים בספרו בני הו ידע אומר למה כתוב ה אומר דבר בשם א מביא דווקא גאולה לא ברכה אחרת מה העניין אומר אדם אומר חידוש מבלי להזכיר ממי שמע ו למד מתגאה בתורה שהיא לא שלו אבל כשאומר את מקור הדברים אז הוא מכניס את האות ל שלימוד התורה מטיל אותה שם אותה במידת גאווה ואז מה יוצא גאולה ככה מוציא שם את הל בנהה גאולה מכן אמרו רבותינו בשעה שהמלך המשיח עומד על גג בית המקדש משמע על ישראל

ואומר ענבים הגיעו זמן גאולתכם ככה הוא אומר יגיד ענבים המשיח יגלה רשו בזכות אלו שהתנהגו בענווה לכן צריך תמיד לומר דבר בשם אומרו אז עכשיו אני אגיד לכם אמר לנו ידידנו שבא היום רבי דורון בשם הרב מנחם אומר פרשת בחוקותי ד מהש שלך בן שאול זהו אז הוא אמר לנו בשם רבי בנחם פה יש לנו רבי בן חם הכהן צדיק אז הוא אמר להם ככה שיש פרשת בחוקותיי עד הקללות 33 פסוקים כל הקללות עצמם 33 פסוקים אחר כך מסוף הקללות עד סוף הפרשה כמה מ33 דבר

פלא פלאות מה זה מורה פרשת בחוקותיי לג לג ולג היא מורה על לג ועומר השנה היה בדרך כלל הלג בעומר ו פרשת אמו ששם כל כל הפרשיות של החגים כרב שי ברח הוא כולל כל החגים אבל השנה זה חל יש פעמים שיחול ב בחוקותי ולא סתם זה השנה חל שמה כי שמעתי ש הקללה ה-33 והשימותי את מקדשכם שיהיו שוממים זה הקללה ה-33 זה בא להגיד לך השנה היה לנו שמם המקום אוי ואבוי של רבי שמעון ב אור חיי בדרך כלל רבי שמעון ב אור חיי זה

הדואר המרכזי של כל עם ישראל הכותל מקום ראשון אחר כך רבי שמון בר אחיי איפה האדם הולך להפי תחינה בקשה מקדמה דנה זה היה שמואל הנבי השבוע ששנו את שמואל הנבי עוד נדבר על זה בהמשך ביום אחר אבל שמואל הנביא הוא היה לפני שה הולכים לרבי שמעו יוחי פעם הי הולכים אצל שמואל הנבי אחרי זה שהאויבים שמה לא נתנו לגשת החליפו את זהב שמבר וחי אבל לפני כן כתוב בספרים שהיו הולכים לשמל הנבי מבי סיפר לי שהוא היה בגיד 10 אבא שלו לקח אותו על הכתפיים

ברגל ממח יהודה עד שמואל הנבי ככ היו הולכים כולם הית רוא אנשים עם הילדים שלהם על הכתפיים עד שמואל הנבי הי הולכים ככ הוא סיפר לי העיקר שרואים מה זה היה הכל רמוז בתורה ולכן הדבר הגדול ביותר כמו שלמדנו עכשיו איך זכה רבי שמעון לכל זה הענווה הביטו זה ככה זה הולך היה רבי לפין הוא זכה לשמוע בשבת קודש את החפץ חיים איך שהוא אומר אשת חיל אשח ממצא רחוק מפני כשהגיע נודע בשערים בעלה בשט זקני הארץ הוא עמד באמצע והוא תרגם את זה דו בשור

בו בשבו עם זקני ארץ רגם את זה לשפת היידיש אז הוא אומר להם אשת חי זה התורה בעלה נודה בשערים בעלה זה תלמידי חכמים בעולם הזה תלמידי חכמים יכולים לעמוד את הפנים שלהם כמו בקיים בתורה כשנשארים בגמר תוספות אז הם מעלים זכרונות צות נתיבות למה הם כל הזמן עושים פלפולים אתה מבין אלה לפלפל הם מצטטים דברי הגמרא מתוך ידיעה מה מהמפרשים לא בקיאים בגמרא בדיוק כי בעיקר אז גם היום יש ככה תראה זה כבר היה בזמן החפץ חיים מהקצוות נתיבות אומר כשיגיעו לבית דין של מעלה

יבקשו מהם תקרא מה שקרית תשנה מה שנית תגיד לי מסכת אחרי מסכת שם תגלה האמת כלומר תלמיד חכם אמיתי יודע שס על בוריו אבל מי שיודע מראה מקומות רק מספרים אחרים אז הוא יהיה בבעיה גדולה לכן אומר נודע בשערים בעלה ם שבטו בבטו זקני ארץ היה חפץ חיים אומר אותם בחורי ישיבה שלו יודעים בשלמות את הסדרים בגמרא את הסדר כל סדר וסדר מה יענו ביום הדין הגדול והנורה מה יענו כלומר מה אנחנו צריכים לדעת צריכים שנדע טוב את הגמרא אנחנו לומדים נדע טוב לא העיקר זה

הגמרא טוב טוב עם ראשי ותוספות שאדם יהיה בקיא ויידע ואיך זוכה לזה לזכור את הכל זה ענווה אם אדם זוכה לענווה לדעת שהוא כלום ענווה זה לא הפוך הוא יודע את רכו יודע כמה ברוך השם יודע כך וכך מסכתות יש יש גדולי עולם בקיאים בקיאים אומרים על ה ה הרמה רמה בחרו בו להיות רב של קרקה כן הוא נפטר בלג בעומר בגיל 33 צעיר אומרים כבר כשלקחו אותו לקרק הוא היה פחות מגיל 18 שומרים אפילו בגיל 13 אמרו שם למלך מביאים לך רב של קרקה גאון

באיזה חוכמות הוא יודע יש שבעה כות ש יחידי סגולה בעולם יודעים אותם את כל החוכמות האלה הוא בקי בכולם אבל מה הוא צעיר מאוד והוא רזה אומר זה לא משנה לי אם הוא חכם כזה גדול אז כל כך הוא שמע עליו והסבירו לו חכמי ישראל על מה עליו נשים גדולים שהוא מעריך אותם מאוד כשהוא צכי להגיד גיע לצאת לכיוון העיר קרקה יצא המלך עם חיל פרשים עעם צבעות כל זה לקבל את פני הצעיר ה הרב החדש היה שמה הקומן וכל אלה לא יכלו לסבול את הכבוד

הגדול הזה לא יכלו לסבול כל זה זכה הרמה בענבה שלו זה לא זה לא צחוק ה היה שאין כמותו היה לו חבר שהיה לו כל הזמן גילוי ליהו הנבי הוא אמר למה אני לא זוכה לזה אמר לו כי אתה לובש את הבגדים של הרבנות לכן אליהו הנביא מה אוהב אותך הכל אבל אתה אם אתה לבשת את הקדימה הזאת של הרבנות אי אפשר להתגלות אליך אל לא משנה העיקר קיבל אותו אבל ה הגויים החוצפנים לא יכלו לא יכלו הלכו דיברו עם המלך אמרו לו זה לא נכון

צחקו עליך יהודים הוא לא יודע הוא לא זה אמר להם המלך קרא ל לראשי הקהל של קרקה אמר להם אתם הטעם אותי וזה ילד סך הכל פשוט הוא יודע קצת הוא לא הוא לא משהו שיודע בש החוכמות שאתם מדברים ולכן או שתביאו לי אותו לפה ויעמדו חכמים אני אביא אותם מכל העולם שהם בקיים כל אחד במה שהוא בקי שיעמוד כנגדם ואני רוצה לראות אחד אחד או שיגרש אותכם מהעיר הם באמת רשה קל לא ידעו בדיוק מה מה הוא יודע הרמה היו בצר גדול אספו את הקהל

לא גילו לרב אמרו להם לקבל צום יש בעיה כך וכך הרמה ראה את הכהן רואה אותם המצב וח שלהם ירוד מה קרה פה הכיח אותם אמרו לו כך וכך אומר לא אם אני לא קבעתי לא גזרתי את הגזרה של הצום הצום שלכם תאכלו ותשתו תעשו מסיבות אני אלך ואני אעמוד בכל אל תדאגו קבעו לו זמן אמרו הרב יבוא קבעו זמן אמרו לו אבל כל יום יהיה חכם אחד שבעה ימים זה יקח אין בעיה בא החכם הראשון וכולם באו לראות את זה המלך ישר ר הוא בא

אומרים הרמ ישר ישר ישר ישר ליד המלך אמר לו אה אמר לו כן אני המקום שלי פה על ידך שאני רוצה שתשמע טוב ותראה ותשים לב כל השאר יושבים מסביב הוא לא נתן לאף אחד לשב הוא ישב הרמה ה היה כמו ילד דבר מה יש לך שואל תור החכם הזה יעני אתם מבין כל מה שהוא שואל הוא משי אמר לו עכשיו אני אשאל אותך שאל אותו באותו חוכמות דברים לא יודע לא מימינו ולא משמאלו נתן לו עשה אותו סיבוב על סיבוב על סיבוב והסביר להם והראה

להם מה זה החוכמה האלקית מה זה הקדוש ברוך הוא נתן חוכמה אין דבר שהוא לא יודע ולא זוכר המלך נש ק אותו אומר אני רוצה לראות מחר ההוא כבר של מחר פחד לבוא אמר ל אתה חייב לבוא גם קנל יעשה לו דיבר איתו בכלל בחוכמה אחרת זה מה זה נתן להם שמה המילים עם ישראל הרימו את קרנם כמה פעמים את אומים תראה מה זה תורה שאדם הולך בדרכי התורה תורה מח רת התורה עושה התורה עושה בחרתי בריתי יעקב וב את בריתי יצחק בריתי אברהם אזכור והארץ

אזכור את קודם יעקב אחר כך בריתי אברהם אחר כך בריתי יצחק אחר כך בריתי אברהם מלמטה למעלה אתם יודעים אברהם אבינו ו היה אומר את מה שאני אומר לכם רבי דוד יונגר עלי השלום אומר אברהם אבינו יתברך בכוכבים יצחק אבינו בחול הים יעקב אבינו בעפר הארץ לכן זה הולך ממטה למעלה ככה זה הולך בעולם הזה משולים לעפר עם ישראל מה עפר הארץ עשוי דשים בו כך עם ישראל עתידים לדוש את כל אומות העולם תחת רגליהם זה דבר ראשון זה בעולם הזה עם ישראל מצוים לעפר למה

פה בעולם הזה ידו שו את כלם כמו שדש את העפר כך ידוו את כל אומות העולם דרכו עליהם גמור מהם למוד את המשיח זה משונים לחול מה דרכו של חול מכהה את השיניים כך ישראל ימ את המשיח יקו את שניהם של אומות העולם יכלו אותם מן העולם לעתיד לבוא זה כוכבים מה כוכבים מזהירים בכל הרקיע ככ הם מזהירים לעתיד לבוא לכן קודם בריתי יעקב אם שלוק עפר חגר בריתי יצחק חגר פלה פלאות פלא פלאות איך שזה הולך איך שזה הולך פלא פלאות ככה הקדוש ברוך הוא

זוכר לנו את הצדיקים צדיקים יש להם כוחות שאדם לא יכול להבין בין בחייהם בין במותם היה אחד ה המוכיחים קראו לו רב ליב יום אחד הוא עבר מבית הקברות הוא רואה איזה אוהל אחד יוצא ממנו ריח גן עדן ריח בשמים אבל מי קבר פו אין אף אחד אחד קנה את הכבר הזה מי זה יהודי פשוט אומר רוצה לדעת מי זה היהודי הפשוט הזה לקחו אותו ליהודי אמר לו מה מעשיך אומר כלום קניתי לי כבר עשיתי לי אורל אני רוצה להיות בפנים אומר אבל מה למה יש

שם הריח גן עדן מה אתה עושה אומר אני לאלא עושה כלום אבל כל ערב ראש חודש אני מסובב את הקבר שקניתי עם חבילה של כסף ממבקש רחמים ואחר כך אני לוקח את הכסף הזה מחלק לצדקה אומר זה המעשים שלך אשריך יוצאים מזה ריח אומר אני רוצה אם תשכה לי יש שמה עוד מקום להיות קבור ב יש עוד קבר אחד אני רוצה להיות רבלי אומר בבקשה כתב לו שט אומר רק שלא יציא אותי יגידו אתה באת לפה אי אכ החוצה אומר לא כותב לך שאני קניתי ממך

המקום חלק זה שלך אתה נתת לי ולכן נשאיר אותך טוב היה שמה אחרי ש נפטר הרב רבלי היה בעל תולדות יעקב יוסף תמיד הבשת נכון אומר אני רוצה להקבר על יד רב ליב אין מקום אבל אמר זה שלי המקום אני מכרתי לו אמר לו ת תן לי להקב ואתה גם יהיה לך מקום אבל אין כבוד הרב אומר אני מבטיח לך שיהיה לך מקום חתם לו תראה נתן לו הוא מאמין מה שאומר הרע אש תורה צדיקות קיבל אין מקום אבל אומר טוב שהוא נפטר באו הילדים אומרים

תשמע זה מקום של אבא שלהם והוא קנה ושם להם לחברה קדישה את הכל את כל ההיסטוריה זה היה שלי קנה את זה רצה ממני אחר כך בא הרב תודות יעקב יוסף נתתי לו אבל זה אני רוצה זה המקום שאני קידשתי אותו אומרים אין מקום הביאו את הרבן הגדול אמר לצאת מפה אומר הם זזו הכל זז לבד נהיה מקום קברו אות זה כוח רוחני של התורה הכוח של התורה זה עושה את הכל הכוח של התורה יש לו את הכוח הרוחני בסדר אז בעזרת השם השם יזכה אותנו

ללכת בדרכו עכשיו להכין את עצמנו לקראת לקבל את התורה הקדושה בכל רמ ברנו ושס ג אדנו אנחנו בישעיה כן של משה תפתח ישע פסוק יא פרק א' פסוק יא למה לי רוב זבחיכם יאמר אדוני צבעתי עולות אלים וחלב מראים בדם פרים מכבסים ועתודים לא חפצתי אומר הקדוש ברוך הוא למה לי רוב חכם וכתיב פרסם כפיכם עיני הנה יאמר השם הקורבן לרצון כ שתוודא עמו בלי להתוודות מה אני צריך זבחיכם צבעתי מאסתי אני כבר קץ עולות אלים וחלב מראים צו מפטמות מריאים בדם פרים כבסים ועתודים כרים

של זים לא חפצתי פסוק יב כי תבוא לראות פני מבק מאתכם רמוז חסר לא תוסיפו אבי מן חדשו כתורת תועבה הילי חודש ששבת כרו מקרא לא אוכל לא אוכל און ועצרה זה שאומר כי תבואו לראות פני בעליה לרגל אז אומר לכם מי זאת מידכם רמוז חצרי כלומר מי ביקש מידכם לדרוך במקדש חצרי שאיין לבבכם שלם עמי עד פה זה פסוק יב עכשיו יג לא תוסיפו אביא מנח שו כלומר אומר מטרה אני בכם לא תביאו מנחת שו שבע לחינם ואין ב תועלת כתורת תועבה הי כי העליית

העשן על המזבח אני מואס בה אפילו חודש ושבת כרו מקרא לא אוכל און ועצר כלומר אפילו בראש חודש במי מועד שאתם קוראים אותם מקרי קודש ואתם נעצרים בהבאת קורבן מביאים קורבנות לא אוכל לסבול שני אכים האלה מחד גיסה און העוון בלבבכם אתם הולכים לעבודה זרה מידך גיסה ועצרה אתם נעצרים יעני לפניי מביאים קורבנות כמו צדיקים לא יכול לסבול את זה הגענו פסוק יד איזה תוכחות ‏gut אוד פרק א' פסוק ח למה איפה הגענו פרק א' פסוק ח נכון י יא י אתה צודק יא אנחנו בסדר

אתה צודק ותאמר נעומי שוב נ בנותי למה תלך נעמי עוד לי בנים במ והיו לכם לאנשים תומר נעומי חזרה ודחתה אותם להתגייר פעם שנית שובנה בנותיי בנותי זה חסר ו כי כוונתה הייתה על אורפה כי ראתה שרות מדברת מכל ליבה בקדושה טהרה אז ללכן היייתה עיקר הכוונות של ה שובנה לבשי רפה למה תלך נעמי הבינה נעומי שהם רוצות להקים לבעליהם שם על ידי שנעמי תביא להם יבם לכן אמרה להם העוד לי בני במעי שכדאי לכם לחכות עד שיוולדו הרי אפילו אם תאמרו שאני מעוברת הרי יש

כאן ספק ספקה ספק עם זכר ספק ם נקבה וגם אם תאמרו זכר אולי יהיה נפל ואם אין לי במעי הרי אין יבום רק לאחים מן האב ולא מן האם ם כן איך תחשבו ויהיו לכם לאנשים אי אפשר אין שובנה בנותיי לכנה כי זקנתי יות לאיש כי אמרתי יש לי תכבה גם הייתי הלילה לאיש ורם ילדתי בנים אמר להם שובנה בןות לכנ של ג תיבות אלו חסרות שובנה ו כי דיברה רק לעור פה כי זקנתי יות לאיש ולכן אין לכם לכבוד ש שאנסה לאיש שאין רצוני כלל

להתחתן וידוע שאם אישה ממתינה 10 שנים מנסא מיואשת תחתן אין סיכוי שתלת עוד ילדים לכן מדגישה להם כבר אני אלמנה 10 שנים אם כן אפילו ינסה עה לאיש לא יהיו לא יהיו לה ילדים כי אמרתי יש לי תכוה אפילו אם אמר לי ליבי שיש לי תקווה לינשא להבי ילדים אם כן אפילו גם הייתי הלילה לאיש ממש הלילה הזה שהוא יום האחרון של ה1 שנים ורק ביום הזה אפשר לי להתעבר וגם ילדתי בנים ועוד גם כבר ילדתי בנים ואתם רואים אותם והרי הם עדי קטנים מאוד עלין

תסבר עד אשר יגדלו עלין תרנה לבתי היות לאיש על בנותי כמר לי מאוד מכם כי יצאה בי יד אדוני אומרת להם מה עלהם תסבר עלהם תצפו עד אשר יגדלו תמיה להן תרנ האם בשבילם תהיו עגונות לבתי היות לאיש עד שיגדלו אל בנותיי בבקשה אל תלכו עמי ותחשבו שאני אביא לכם יבם כי מר לי מאוד מכם מר לי מאוד מאוד יותר ממה שאמר לכם שמתו ב עליכם כי צאבי כתה בבעלי בבני בנותיי יד השם אמר רבי לוי כל מקום שנאמר יד השם בר מינן דבר הומתו כל

משפחתה ואתם מתו לכם רק הבעלים שלכם יודה ותשנה קולן ותבכה נ עוד ותשק עורפה חמותה ורות דבק בה ותשנה כולן ותשנה כולן חסר א' שתש כוחן שכל אותה דרך של 40 פסיעות שהלכו עם נעומי היו הולכות ובוכות שרוצות להתגייר עד שלא יכלו לבכות ולכן בסנה חסר א' ועוד יש לפרש חסר א' ני שעפה לא בכתה כמות בטהרת הלב ובזכות 4 פסיעות של אורפה שהלכה עם נעומי עמד בנ גולד הפלישתי נגד ישראל 40 יום בזוהר הקדוש אמר שהיה משכים ומעריב לבטל מהם מעם ישראל קריאת שמה שחרית

וערבית שהי מצלת את עם ישראל מיד אומות העולם רבוד יודן בשם רבי יצחק אמר בסכות מדן שהלכה ם נעומי יצאו ממנה ארבע גיבורים שנאמר את ארבעת אלה ילידה לרפה בגת הרפה היא עורפה ותבכה נעון מלבד הבכיה הראשונה פסוק ט בכו עות בזכות ב בכיות אלו שהם משתי עיניים יחד שהם ארבע דמות קיבלה ארבע בנים גיבורים ותק ורפה לחמותה נשיקת פרדה מנעמי ולא התגרה ולא התגיירה באותו הלילה מיד הפקירה עצמה לז עם מאה בני אדם וכלב ורודה וקבא בחמותה בשכינה ותאמר נשת אמה וא אלוהי השוב אחרי

יבמתך זה אמרה לה נעומי הנ שתך עמה כי שבה אל עמה ויושבת איתם הישיבה עם אנשים חטאים נותנת לאדם ללך בדרכם ולכן שבה גם כן ואל אלוהי לעבוד עבודה זרה שובי גם את תלכי לעמך ואלוהיך ותאמר ות אל תפגעי בי לעזבך ישוב מאחריך אל אשר תלכי אלך באשר תליני אלין אמיך אמי ואלוהיך אלוהי ז אומ ג תפצי ריבי עוזב שאפילו אם את לא רוצה להגיר אני אני רוצה להתגייר וככה ישה לשוב מאחר לשוב להתגייר על ידי נשים אחרות אלא אני רוצה להגר אני אלך ואתה שמע

נעומי שכל כך היא רוצה ודעתה אותה כבר שלוש פעמים אם כן מעת נחותה וצריך ללמדה הלכות גרות בתחילה אמר לה ביתי אסור לנו לצאת בשבת חוץ לעיר יותר מ-2000 אמה כן אמרה לרות אל אשר תלכי אלך אמר לה נעומי אסור להתייחד לאשת איש אם אדם אמר לרות באשר תלי לין ולא התייחד אמר למי אסור לנו לעבוד עבודה זרה אמרה רות אלוהי גנו יז שניות אמרת חשמון שיבוא היום ולפני המשנה תעשה צדקה ‏kau מהסקי סותה פרק ט שנה ד מאין היו מודדין זה אמרנו זה בר מינן

נמצא חלל ויצאו זקניך ושופך ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל מאיזה מקום בגופו של החלל היו מודדים ליעזר אומר מטבורו שמה קח יותו רבי עקיבא אומר מחומוס דרך החותם רבי אליעזר בן יעקב אומר זה רבי עקיבא אומר מחות אמו רבי אליעזר בן יעקב אומ מקום שנעשה חלל מצוו משם מודדים משנה ה נפטרו זקני ירושלים והלכו להם היו חברי הבית דין הגדול נפ זקנה אותה העיר מבין עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול וין אמון פוסל בה פרה אדומה אמון פוסל בה זה לא

מורידים אותה לנחל תן זקני אותה עיר הורידו אותה לנחל ן ואתן כמשמעו קשה אף על פי שאין אתן כשר רק למצווה אף על פי שאינו איתן כשר סליחה מה שכתוב אן זה למצווה וורפן אותה קופיץ מאחוריה ומקומה אסור לזרוע ו מלעבוד אשו שמה חפירה בקרקע כלום מותר לסרוק שם פשטן אבל מותר שם ב לנקר שם אבנים לסתת שם אבנים הגענו משנה ו כן אנחנו הולכים לדף היומי היום איזה איזה איזה דף זה ק כן אנחנו צדיקי היום אבל אנחנו מתחילים תחלת הפרק השון שזה צדק ד

למטה שויתי אדוני לנכדי תמיד כי ממיני בלמות שם יחוד קודש ברכו שיות שם כ ישראלח ב אנחנו באים ללמוד תורה כמו שאמר כתוב גת בשמש עם נו ה רצון פניך אנו בנו חברנו ש מר מותר קשו חשמח בהם נו ורך בלימוד שגינו כבר כרים על יד ם ווך אברוך את א דני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני ד חוק דני אדוני אתה ברוך בחוקיך יש תעש דבריך שיר המעלות הנה ברכו את אדוני כל עובדי אדוני עומדים בבית אדוני בלל צ כם קודש ברכו את אדוני היום

הלימוד נשמת משה בן ישועה שרון בן יהודית אליהו בן מזל אביעד שמואל בן שולמית מה אמרת ב רבקה משה חיים חיים בן רבקה יצחק בן חנון האמ יהודית בת יהודית בת ברכה וגם כן ב אמרתי אליהו בן מרים ור רבי אורי בן רחל לילה בלימה לילה בסלימה וגם אשתו של אלברט סיפורה בת גלסטון כן נפתוח את הגמרא משה משה סיון גם אתה דף צ ה אבל לא אנחנו נתחיל דף צד למטה התחלת הפרק השואל את את הדרך הנ זוכר את הפועלים כתוב בתורה וכי ישאל איש

מאים רעבו ונשבר אומת בעליו אין אמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם אז אתה רואה פה מבואר בפסוק אם היה המשאיל עמו בשעה ששאל ממנו את הפרה שאל ממנו והיה המשאיל גם עמו אז השואל פטור מלשלם על הנזק שירה לאחר מכן עכשיו בוא נראה את ההלכה הזאת המשנה בזה עוסקת השואל את הפרה ושאל בעליה עמה אדם שאל פהרה מחברו וביקש גם כן שאל או שכר גם כן זה לא משנה את הבעלים אמה למה אומר להם אני לא יודע טוב לעבוד עם הפרה שלכם אני צריך

איזה טובה בוא אומר לבעלים בואו אתם עם הפרה תעשו לי את העבודה שאני צריך אז באותו רגע שהוא שאל באותו זמן הוא גם שאל את הבעלים או שכר בעלי האמא שילם להם למלכ שיעבדו איתו בזמן ששאלת פרה שאל שחר את בעלה אמה באותו זמן אבל לא שחרת פר עשו לא מדברים שכר שאל את הפרה לא שאל אותה שלמר ציון משה שצד בלי כסף כן שאל ואו גם שכר ואו שאל את בעלים אמה או שכר אותם אז הוא פטור תראה עוד מעט גמרא תגיד מה פטור הא

מתה פטור פור היא מתה הפרו פטור לשלם בעליו על הבעלים או שכרן ואחר כך שאלת פרה אמר לבעלים שכר אותם הרבו אותי לעשות מנחה ואחר כך שאל את הפרה בזמן שבעלי עדיין שאול או שכרו למלאכתו ומתה הפרה פטול שנאמר אם בעלים או לא ישלם לא משנה אם באותו רגע ששאלת פרס שכרת בעלים או שאל אותם או קודם שכר את הבעלים ואחר כך שאל את הפרה ועדיין הוא שכור להם אבל אם קודם פרה ואחרי כמה זמן את הבעלים זה לא שווה למה התורה אמרה בעליו אין עמו

שלם ישלם בעליו עמו לא ישלם תוספות אומר זה לא דווקא זה הגמרא תגיד את זה לקמן זה לא דווקא שהוא עושה עם הפרה את את את שכר את הבעלים לא דווקא שהבעלים עובדים עם הפרה בעלים שכר אותם לעבוד אפילו במלאכה אחרת העיקר שהוא שכר אותם ובאותו זמן זה והפרה שהו לנו הוא פטול בוא נראה אבל צדק ד עמוד ב' אבל אם שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים את רואה ממשיכה המשנה אבל שאל את הפרה ואחר כך שאלת את הבעלים או שכרן למלאכה ומתה חייב

חייב השואל לשלם דמ למה כתוב בתורה שנאמר בעליו אין אמו שלם ישלם כיוון שהבעלים לא היו אמו בשעת השאלה זה לא יועיל מה ש מה שרע האונס גמרא רשי אומר השמנ אפי שהיה עמו בשעת או נסע לא בשאלה בבעלים לפטורי אלא אם כן היה עמו בשעת שאלה דווקא צריך ממש כששאל אותה או לפני אבל אם אחר כך לא הנה אמרתי לך שהוא יחזור גמרא מדקתני ספה ואחר כך שאל את הפרה מק דרשה דקט עמה עמה ממש ממה שכתוב בספה שקודם תחילת משנתנו ואחר כך שאל את

הפרה בשעה ששאלה כבר היה בעליה שאול ו ואז הוא פטור גם כן מכלת דרשה דקתני עמה מהרשע של המשנה שכתוב ושאל בעליה עמה עמה ממש שאלת פרה אעם הבעלים ביחד מה שואלת עמה ממש משכחת לה פרה במשיכה ובעלים באמירה איך תמצא עמה ממש הרי פרה נקנה את השואל במשיכה ובעלים איך הוא נשאל לו לעבודה באמירה בלבד אז כשאמר לו פרתי ואני נשאלים לך בעלים שעולים לו אבל הפרה היא לא שעולה עד שימשוך כי הפרה ה איך הי איך היא נעשת שעולה על ידי שימשוך בלי שימשוך

זה לא בא לרשותו אז הגמרא מתרצת איך זה יהיה הרשע ששאל אותם את הבעלים ואת הפרה ביחד את הפרה והבעלים ביחד בתמה כגון דק הפרה בחצר ושואל זה לא מש המשיחה אתה אומר לי איך למשוך צריך קודם שימשוך לא זה לא הה צריך למשוך הפרה עומדת בחצר של השואל דלא מחסר המשיכה בשעה שאמר לו המשאיל פרתי ואני נשאלים לך קונה את הפרה בקניין החצר כבר ובעליה נשאל ו באמירה אז לכן זה נעשה באותו רגע ובת אמה ואמר לה אתעד גופך שאל עד שאת משיכה את פתך

אמר לו השואל המשאיל אתה גופך לא תישאל עבורי ל מלאכתי עד שעת משיכת פרת כלומר כשאתה תמשוך את הפרה תקנה אותה באותו רגע אתה תהיה אתה תהיה שאול לי גם הבעלים יפה זה טוב תנ נתם אמרנו ב בפרק הקודם במשנה ארבעה שומרים הם יש ארבעה מיני שומרים הוזכרו בתורה שומא חינם והשואה נושא שכר והסוכר משנה פרטה לנו אותם שומא חינם נשבע על הכל בין האונסים בין הגנה ועבדה ואז הוא נפטר משבועת השואל משלם את הכל לא להיפטר אומר אני שבע אין לא יכול להיפטר בשבועה נושא

שכר והסוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמים את העבדה ואת הגנבה נושא שכר והסוכר שומר שכר הכוונה ומי ששוכר את הבהמה דינם שווה נשבעים על השבורה ועל השבויה ונשבר שבע ואומת נשבעים על זה שזה נשבר למשל שומר שכר חייב רק בגניבה ועבדה אבל אם זה אם זה נשבר אחד מאיברי של הבהמה נשברו או או הבהמה נשבתה או מתה הם נשבעים שכך היה ופטורים מלשלם למה זה נקרא אונס ומשלמים את העבדה ואת את הגנבה עכשיו הגמרא תפרט מאיפה לומדים מנען מילה תנו רבנן פרשה ראשונה

נאמרה בשומר חינם שניה בשומר שכר שלישית בשול בתורה זה הולך על הסדר הזה פרשה ראשונה ש שמה כתוב שפטורים בגניבה ועבדה זה נאמר בשומר חינם שהוא פטור מגניבה ועבדה פרשה שנייה שחיה בגניבה ועבדה ופטור באונס זה נאמר בשומר שכר פרשה שלישית שחייב גם באונס זה נאמר בשול אז אתה רואה תראה רשי פרשה הראשונה הנה רשי מונה לנו אותם ג פרשיות אין סמוכות כיתן אי של ראהו כסף אוכלים לשמור הוא בא פתר על הגניבה דכתיב וגנה מבית האיש שטוען שנגנבה אמנו תכתיב נקרב בעל הבית אלי אלוהים

וקמלה לשבועה שנשבע שלא שלח ביד ידו ואחריה זה פסוק זה רישון ואחריה כיתן אי שאהו חמור אשו וסה ובא חיב לגניבה פתר אל נסין בשבועה כתיב הו מת ו נשבר ו נשבר שבועת השם תהיה ואם גנוב יגנב ישלם הנה בשלישית כי ישאל חייב בעלו הנשי כשאין בעליו אמו פתר בבעלים הנה ראינו בראשי הביא את שלוש הפרשיות עכשיו נראה בגמרא אז מנני מד דתנו רבנן פרשה ראשונה נאמרה בשומר חינם פטר בגניבה ועבדה פרשה שנייה שחייה בגניבה ועבדה פטור באונס שומר שחר שלישית שחייב גם באונס בשוא עכשיו

הגמרא ששאל מקשה משמה השלישית בשול מפורש כתוב מפורש בפסוק וכי ישאל איש מהם רעהו ונשבר אומת בעליו אין אמו שלם ישלם כתוב ובעליו אין אמו שלם ישלם אלא ראשונה בשומר חינם שניה בשומר שכר אתה אמרת לי שהפרשה הראשונה נאמר בשומר חינם פרשה שניייה לא ל הרי בשומר שכר אבל לא מבואר שומר חינם לא מבואר שומר שכר מי אמר לך ראשונה שומר חינם שניה שומר שכר אפונה אני אגיד לך ראשונה שומר שכר שניה שומר חינם פרשה ראשונה ויהיה פטור על הגניבה פרשה שנייה נאמר בשומר חינם ויחייב

על הגניבה אומר מסתבר שנהייה בשומר שכר שכן חייב בגניבה ועבדה כלומר יותר מסתבר להחמיר עש שומר שכר מאשר שומר חינם שהוא ישלם גניבה ועבדה שואלת אדרבה ראשונה בשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל שמדובר ב משלם תשלו מכפל בטוען טענת גנב אמר אדרבה מסתבר יותר ומר לומר שפרשה ראשונה היא עוסקת לא בשומר חינם אתה אמרת לי בשומר חינם היא עושקת בשומר שכר למה שמה בפרשה מבואר לי שהשומר שבו מדובר משלם תשלומי כפל שטוען טענת גנב נשבע כלומר הוא נשבע שהוא שזה נגנב שזה עבד ובסוף באו עדים

שהגנה אצלו הוא עצמו הגנב אז מסתבר לעתיד חומרה שומר שכר יותר מאשר שומר חינם מה שכן פרשה שנייה שתועד שנגנבה לא משנה רק את הכרן רק שומר שכר שנשבע שומר חינם משלם כפל למה למה כך יותר טוב להגיד את זה שומר שכר להטיל עליו את החומרה הזאת גמרה משיבה אפילו אחי קרנה בלא שבועה עדיף ה מכפלה בשבועה פרשה השנייה מחייבת קרן בלא שבועה מיד כשטען נגנבה חייב לשלם את הכרן אפילו שלא נשבע לשקר יותר עדיף יותר חמור הכוונה מכפלה בשבועה שחייב לשלם רק לפני כן פתר

את עצמו בשבועה אחר כך באו עדים שזה גנב אז אז יותר מסתבר להעמיד פרשה שנייה בשומר שכר פרשה ראשונה בשומר חינם בר מוכיחה את זה תדע שזה סברה אמיתית דה שואל כל הנאה שלו ואין לא משלם אל קרן הנה אתה רואה השואל כל ההנאה שלו למה הוא משתמש בבהמה ולא משלם בתמורה צריך להיות חמור יותר משאר שומרים ואין לו משלם אלא קרן שטוען שנגנב החפץ השאול ואין התורה מחייבת אותו שבועה להיפתר ולא כלום אם מתברר שנשבע לשקר ישלם כפן לא אין הגמרא לא מחייבת אותו מוכרח

מזה שתשלום קרן מיד אפילו בלא שנשבע לשקר זה חמור מתשלום כפל רק לאחר שנשבע לשקר הגמר שואלת והשואל כל הנהה שלו עדיין מה אתה אמרת לי שהשואל כל הנעה שלו והבעיה מזונה איזה כל הנעה שלו השועל צריך לזון אותה מכספו אז זה לא כל הנעה שלו הבעלים לא נותנים אוכל הוא איזה עושה להם אוכל בשל אוכל הבהמות אומר לא דקמ באגם השואל כל הנעה שלו מתי שהבהמה קיימה באגם יש בסמוך לבית השואל שמה איזה מראה טוב שמן לא צריך לזון אותה מכספו אז לכן כל הנעה

שלו גם במקרה כזה משלם קרן בלא שבועה והבעייה נטירה הרי צריכה במקום המרעה צריך לשלם לשומר שישמור אותה אז זה לא כל הנעה שלו בנטר מטה בנטר מטה יש שומר כבוע בעיר שומר העיר מתה זה עיר שומר קבוע בעיר הוא שומר כל הבהמות ופורים לו בתחילת השנה אז אין השואל לא צריך להוציא הוצאות על שמירה של הבהמה הזאת זה אוטומטיק ובת אמא לא תמה כל הנאה שלו אלא אמה רוב הנאה שלו כלומר הוא משתמש בבהמה ההולה ולא משלם בתמורה אז לא כל ההנאה שלו רוב נכון

הוא נותן מזנות וכולי שמירה אבל רוב ההנאה שלו כי הוא לא צריך לשלם עליה תמה בשאלת כלים בכלל לא מדובר בבהמה מתי כל ההנאה שלו שואל שאל כלים אז אין הוצאות לקח מקדח נגיד או השאי מנו סיר לבשל נושא זה השואל נושא שכר והסוכר נשבעים על השבורה ועל השבויה ועל המתה ונפטרים בזה נשלם אבל ומשלמים את העבדה ואת הגנבה אם נבדה הבהמה ישר משלם נגנבה משלם נשלמה גנבה משלמים את הגנבה כתיב אם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו למה עוסקת בשומר שכר כתוב בתורה אם גנוב יגנב

מעמו ישלם לבעליו אלא אבדה מנן שומר שכר משלם לא כתוב בפסוק תניה אתה יודע מאיפה אני אראה לך אם גנוב יגנב מעמו כתוב ישלם לבעליו אין אלה גנבה אבל ד מן עין תעמוד לומר אם גנוב יגנב מכל מקום למה מיותר למה גנוב יגנב לשון הכפל הזה זה אחד בא לדרוש על העבדה אניח למן דאמר לא אמרינן דברי התורה בלשות בני אדם אם אני אומר דיברה תורה בלשון בני אדם אז זה גנוב יגנב כן אני למן דמר שלא אמרינן דברי התורה קש בן אדם אז אני ורה

אחד גנבה מיותר ללמוד על אבדה אלא למ אמרין דברי התורה קדשות בני אדם כך דרך הדיבור לומר גנוב יגנב יקל ממר מני לנו מחייב שומר שכר בעבדה אמרי במערבה בארץ ישראל היו אומרים זה נלמד קל וחומר מקל וחומר לומדים ומה גניבה שקרובה לאונס משלם זה יותר מאשר עבדה גניבה זה קרוב לאונס יותר יותר מצוי שגנבים מאשר נאבדה משלם עבדה שקרובה לפשיעה יותר מגניבה לא כל שכן שומר שכר משלם ודך למה יענה על זה על זה שקל וחומר מצל דתה בקר וחומר תרע וכתב לקרה והשואל למדנו

שומר חינם ושומר שכר והשואל משלם את הכל נכון שואל משלם את הכל משמה שים לב בפנים משמה שבורה אומתה דכתיב וכי ישאל איש מעים ראה ונשבר אומת ושמה כתוב עליו אן אמו שלם ישלם כי ישאל בעניו אן אמו שלם ישלם אלא שבוי ושואל מןלם שחייב לשלם נשבית זה כתוב שבורה ומתה שבויה מנלן וכי תמה נל מ שבורה ומתה כמו מצינו שבורה ומתה חייב גם שבויה חייו מהל שבועה ומתה שכס צדק דעתו שאל כשהוא שאל את הפרה על מנת שבוייה אומתה כי זה אונס שהם מצאו יותר

אם היה רוצה להיפטר מזה היה צריך להתנות תאמר בשוויה שכן שד לא סדק דעתו מתי ראית לקחו לשבי את הבהמה אזה זה לא לא צרקה דעתי ייה פטור אלא אלא מאיפה הוא נלמד אתה לא יכול להגיד לי מה מצינו בשורה או מתה זה עולה על הדעת אבל שבוייה לא עולה על הדעת אלא מאיפה לומדים ששואל חיה בשוויה נאמרה שבורה ומתה בשוא נאמרה ש ומתה בשומר שכר מה נן שבויה עמו שבורה ומתה עמו ושומר שכר אף כאן שויה עמו שבורה ומתה יש עם זה גם יש שבויה

מי אמר שבש ככה כתוב שם כתוב שבויה כן כן כן כן כתוב ביחד יקרה מפרח מהל שומר שכר שכן לפתור ומר ב שואל שכן חיוב את ההשוואה הזאת אתה לא יכול להשוות למה מה שומר שכר שכן השבתה אותו התורה דין שבויה לדין שבורה ומתה לפטור אותו בכלל הוא פטור אבל תאמר אתה לא יכול דין די שבויה לדין שבורה במתה שואל אתה רוצה לחיוב בזה יש סברה לפתור את השואל למה זה מצוי אלא המקור כרבי נתן לתניה מאיפה אני לומד שבויה שחייו השואל כרבי נתן ד תניה

רבי נתן אומר או לרבות שבוייה ונשבר או מת או לרבות שבוייה שב שואל גם בזה אז הגמרה שואלת היום מבעיה לחלק צריך לחלק בין שבורה למתה סלקה דעתך מנה עד אם מדברה או מתה לא מחייב כמה שמלן שאור חייב לא דווקא צריך שתישבר בתמות ביחד זה לחלק או שבוכה או מתה כמה שעלן או חייב על כל אחד מהם אני רבי יונתן אלא רבי יהושיע מה יקל ממר יבוא טוב לרבי יונתן הוא לא אומר מהמילה או הכוונה שזה זה לא לשניהם ביחד אז מילה אז מיותרת אז

לרבות שבויה לחיו בשון אלא רבי יהושיע שהוא סובר שללא המילה או הכוונה הי דווקא לשניהם ביחד והמילה או היא לא מיותרת לרבות השבויה אלא זה בא לחלק מהקל ממה נין שואל חיה בשוויה תניה הנה היה הבריתה כך איש אשר יקלל את אבי ואת אמו אתה רואה מות יומת כתוב בתורה אביו ואמו קילל דמיו בו למה קילל את אביו ואמו מות יומת אין אלא אביו ואמו יחד אביו בלא אמו אמו ולא אביו מנן שחייב מיתה גם כן תמד ומר אביו ואמו קילל אביו קילל אמו קילל בתחילת

הפסוק סמיך קללה לאביו בסוף פסוק הסמיך קללה לאמו לאמר לך חייב מיתה על קללה שלכל אחד ואחד דברי רבי ושיה אומר אבי ואמו מת דווקא שניהם ביחד עד שתתגלה לך תורה אחרת רבי יונתן אומר משמע שניהם כאחד משמע כל אחד בפני עצמו משמע היה מתבן שקילל שניהם ביחד או כל אחד אבא לבד אמא לבד אד תהפוך דפטר משה לא צך י אל תהפוך עמוד הבא תלך עכשיו זה דף של היום אשפוך כתוב יחדו כמו כתוב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו רשי אמר וצריכה התורה לכתוב יחדיו

מכוח שלא כתוב יחדיו זה כל אחד בפני עצמו כלומר מתי אני אומר לך זה כל אחד אם לא כתוב יחדיו זה כל אחד בפני עצמו שכתוב יחדיו זה ביחד כמו שור וחמור יחדיו אם שור לבד חמור לבד מה יש בזה אפילו תמ רבי ושיה הגמרא מתרצת אפילו תמ רבי יושיע שסובר בדרך כלל צריך את המילה או לחלק ולחייב על כל אחד בפני עצמו אז אתה לא יכול לרבות מזה את השבויה אכה לא צריך את המילה או מה הטעמה סברה הוא מהני קטלה כולה מהני קטלה פרגה

יפה זה סברה שהוא חייב גב בשורה שבר אותה ל העצם את הזה חייב או מה מה לימת חלק ממנה מה לימת כולה נשבר כלה כתלה פלגה חייב לשלם אז לכן אפשר גם ללמוד לשיטת רבי יהושה מהמילה או לרבות השבויה נחייב את השואל שואלת הגמרא גניבה ואבדה בשול מנן שחייב לשלם כתוב שמה בשוא וכי ישאל איש מהם ראהו ונשבר ומת נ במו שני משלם אז מאיפה אני אלמד גנבה ועבדה וכי תמה ניל מ שבורה ומתה במה מצינו שבורה ומתה חיה השואל גם בגניבה ודה הי חייבה שואל

לא מה נ שבורה ומתה לא אפשר למטח תויה תומר בגניבה ועבדה זה אפשר למתח עטויה בשלמה שבורה אומת למה חיה השואל א אפשר למת הוא יכול לעשות חיית המתים איך יכול אין תקח אותה לטרינה מה ספורה אומתה זהלא אפשר למתח את הבהמה בחזר אבל תאמר בגניבה ועבדה שחיה בשון אפשר למטח טויה למה יהיה חיב השואל מי מתרח הבעלים הבעלים חפשו כן ם הבהמה איפה שהיא שילכו לחפש ויבה ולהביא תוספות ומ שהו יה אלא המקור ששואל חיה בגנבה ועבדה כ ד תניה ונשבר אומת אין אלה שבורה

ומתה גנבה ואבדה מן עין אמר ק וחומר ומה שומר שכר שפטור משבה אומתה חיה בגניבה ועבדה שואל שחיה בשביה אומתה אינו דין שחייה בגניבה ועבדה וזהו קר וחומר שאיין עליו תשובה תראה איך הוא חזק הכר וחומר הזה מה שומר שכר שהוא לא חיה בשבו מתה חיה בגניבה ועבדה שואל שחיה נשבר או מת לא דין שחיה בגניבה ועבדה מה בזה קל וחומר שאין עלי תשובה מה אין עליו תשובה איזה פריחה אפשר לברוך ואתה אומר לי אין עליו תשובה כלומר היית יכול לפרוך איזה פריחה ואומר לך תשמע

הפריחה הזאת לא נכונה אני אפרוח לך את הפריחה הזא היא לא נכונה הי נכונה יתמה יקל מפרח מה הקל וחומה אפשר לפרוך את הקל וחומר מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל ב בטוען טענת סתי מזוין אפילו אחי קרנה ד שואל עדיפה לכן אי אפשר לפרוך מה אני יכול לפרוך את הקל וחומר מה אני שומר שכר אתה יודע שמשלם בגניבה ועבדה למה כן משלם את השלו מקפת בטוען טענת מזויין אם טען טענת סי מזויין והוא נשבע ו רוצה להיפטר זה טענת אונס הוא פטור ונשבע בסוף

התברר עדים שהוא שקר אז צריך לשלם כפ כפל מה שקן בשון לעולם אף פעם לא ששלם כפל גם כשטען טענת סטי מזוין צריך לשלם רק את הקרן כי שואן חייב באונסין אז זה שדוחה בריתה אפילו אחי קרנה ד שואל עדיפה אפילו אחי הקל וחומר עומד בעינו למה החיוב כשטועים טענת סתי מזויין אפילו בלא שנשבע לשכר זה עדיף זה חמור מחיוב כפל בשומר שכר רק ושהוא שומר שכר כ שנשבע על השטר ובזה בלי זה הוא פטור מלשלם פטור ופה פה הוא תמיד חייב זה עדיף והיא בעת

אימה למה פרכה הזו היא לא נכונה כסבר לסתי מזוין גזלנו תנ שברתה אומר נסתי מזויין גזלן גזלן לא משלם כפל ממילא אין לך איוב כפל שן טענת נסתי מזויין ונשבע על כן השקר משלם רגיל אשכחן לחיוב לפיטור מנלן היינו עבדה בשול כשאין בעליו עמו אז חייב אם אני בעליו עמו שואל מגניבה ועבדה כשבעלי עמו שיהיה פטור מן עלי וכי תמני משבור אומתה שמה בפסוק כתוב אם אין בעלה במו שלם משלם בעלה במון לא ישלם על מה כתוב שמה שבורה אומתה וכימה מ שבורה אומתה שפטור מה

שבורה שכן אונס אבל גניבה ועבדה זה לא אונס אלא גמר משומר שכר שפטו בגניבה ועבדה כשב עליו עמו אז אותו דבר שואן פנ שומר שכר בע עם בעלי ואמו פטור מגניבה ועבדה מאיפה לומדים את זה עכשיו הגמרה שואלת משומר שכר גופי מנלן שפטו שבעליו עמו אומרת הגמרא גמרי חיוב שומר שכר מחיוב הד שואל לומדים החיוב של שומר שכר בגניבה ועבדה מחיוב ד שואל ש באונסין מה לאלן בבעלים פטור מי אונסין א אף כאן השומר שכר ובעלים פטור מגניבה ועבדה במה יגמר איך לומדים שומר שכר משול

אי בא במצי אם לומדים את זה מצינו בשמה ש שואל אם בעליו אמו פטור משבור ומתה אז גם פה בניין אב כזה יקרה מפרח ברכינה דווקא בשול כילה התורה לפתור אותו בשביה אומתה כשבעלי אמו למה תברכי שכן אונס אלא אמר כר מה זה אונס מהשמה זה לא אונס שכן אונס בשול וגם בשומר זכר זה אונס ובכל זאת פתרנו לא הבנתי את זה העוד פעם דווקא בשול התורה הכילה לפתור אותו משבור הו מתה שבעליו אמו שכן אונס הוא אנוס בשומר שכר ח לא כן למה אגיד לך

מה שאין כ בשומר שכר הוא היה צריך קיבל כסף הוא צריך לשמור כמו ששומרים אלא אמר כר כי ישאל ו מוסיף על עניין ראשון וילמד עליון מתחתון פרשת שומר שכר כתוב וכי ישאל וילמד עליון ילמד שומר שכר בבעלים לפתור מגניבה ועבדה מתחתון מ שואל כמו שואל פטור באונסין בזה הקש כמה זהזה הקש אז לא משיבין עלי הקש תלך גידי שמה התורה פטרה באונס וקטי אז הו וכי אשאל מוסיף על עניין ראשון שכתוב לפני כן מה זה כתוב פניכם פרשת שומר שכר וילמד עליון שומר שכ מהתחתון

מהשול וקטי שואל מ שומר שכר לא גמר למה אתה לא יכול ללמוד ששומר שכר יהיה פטור מגניבה ובד כבעליו עמו מ שואל ק מפרח מה שומר שכר קטי שואל משומר שכר תפתור אותו בגניבה ועבדה כשבעלי אמו אני רוצה ללמוד שואן שפ אני רצה לו שומר שכר מ שואל כן זה ככ כתוב שמה רוצה שייה פטור אם בעלי ו בגניבה ועבדה אני רוצה ללמוד ששומר שכר שבעליו אמו יהיה פטו מגניבה אם נגנבו שומר שכר חיב בגניבה דה אבל אם בעליו אמו הוא פטור אם נגנב עבד רוצה

ללמוד שומר שכר מ שואל מ שואל הוא אומר שואל מי שומר שכר לו גמ לא הכוונה שואל מי שומר שכר לפתור אותו מגניבה ד לא גמר אי אפשר ללמוד את ה הקטי שואל משומר שכר לא גמר שומר שכר בגניבה ועבדה מפורש מה הוא אמר לך אלמד ניון מתחתון התחתון זה שואל ואני רוצה ללמוד את השומר שכר מהשואה כמו שואל ובעלים פטור בונסים גם זה יהיה פטור קתי אה כי אחר כך חזרנו ולמדנו שומר סכר על השואל עבדה כ השואל זה על שבור מת כתוב נכון וקטי

שואל מי שומר שכר לא גמר אתה אומר לי מה מצינו למעלה קל מפרח מה זה שומר שכר למה התורה הכילה אותו לפתור בבעלי בגניבה ועבדה שכן פטור גם בשבו ומתה אתה רואה פטור בשב ומתה אפילו שלא בבעלים תומר בשוד שחיה בשורה אומתה ש בבעלים חייב אלא גניבה עבדה בשוא חיובה מנלן שאין בעליו אמו חייו נגמר משומר שכר בקלח עומר ככה אמרנו נכון גניבה ואבדה בשול שאין בעליו אמו חיה מאיפה למדנו ל וחמר ששומר שכר כל וחומר ד דיו לבא מן הדין להייות כ נידון נומר כלומר

דבר שאתה לומד מקלו חומר לא יכול להיות יותר חמור מהמקור שמשם נלמד ונאמר מה הגניבה ובדת שומר שכר בבעלים פטור נכון גניבה ועבדה ששומר שכר בבעלים פטור למדנו עכשיו בקש ו מוסיף על עניין ראשון אד בבעלים פטור יפה אניח למן דת לדו ד לבוא מן הדין להיות נידון דוקא למן שאומר דיו לבוא מדיות כדו למה דלת דיו מה יק מאמר מאיפה נלמד ששואל בבעלים פטור מגניבה ועבדה זה רבי טרפון אתה יודע אלא אמר כרכי ישאל ו מוסיף על עניין ראשון עניין לנון מתחתון מתחתון מעליון אתה

רואה כי האות ו שמוסיף למד להיקש עליון מתחתון שומר שכר משואה לפתור בבעלים מגניבה ועבדה כ זה למדנו למעלה וגם תחתון מעליון שואל נלמד משומר שכר שחייה בגלימה ועבדה בלא בעלים אותו דבר שואה למן מ שומר שכר לפתור שואה בבעלים מגניבה ועבדה והן משיבים עלי קש יפה בסדר איתמר פשיעה בבעלים פליג ב רבח ורבנה אחד אמר חייב אחד אמר פטול שומר שפשע בשמירתו ואז נהיה נזק לפקדון כשמש את הפיקדון אז הבעלים היה שאו למלכה אצל השומר מה יהיה הדין השומר פשע בשמירתו ובשעת משיחת הפיקדון אז

הבעלים היו שעולים למלכה אצל השומר פליג רחה ורבנה אחד אמר חייב השומר לשנה אחד אמר פטור לשלם מי זזה אמר חייו מה דמר חייב כסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו אכך אם בעליו עמו שומר חינם לא כתיב ופשע בשומר שכר בשואה לא כתיב קר בשומר שכר בשואה לחיובה בקו החומר משומר חינם אבל בבעלים נפתור אב ב שומר שכר הוא ב שואל לא לא נוהג הדין זה מה הטעמה וכולי הרב מי אמר חייב ומי אמר פטו ין תמתין אחד אמר חד אמר אני שומע תמשיך ותשאל

ותשאל אתה רואה שאני לא יודע עוד פעם תשאל חכה מה זה בשך אסור תבייש אותי לאט לאט בבא אני רק אומר לך את זה בשביל שלא תשאל שאלות גם איתמר תשתדל לא לא לדבר תמר פשיעה בבעלים שומר שפשע בשמירתו נרה נזק לפיקדון אחר כך בשעת משירת הפיקדון היה שאול הבעלים למלכה לי ג ח ורנה ר חייו השובר לשלם אחד אמר פטור לא כתוב מי מי הם מי הם נראה מה דמה חייב לשלם כסבר מכאן נדרש לפניו ולא לפני פניו הוא סובר שנקרא בהיקש רק לפרשה שכתובה

בתורה לפניו אבל לא לפרשה שכתובה לפני פניו האות ו' שכתובה בתחילת פרשת שואל מה שכתוב שמה וכי אשאל איש אז אמרנו שהקנו ממנו לשומר שכר היא קיימת בשביל שומר שכר כמה כתוב כי יתן איש ולא בכי יתן ללכן אי אפשר להקיש שומר שכר לפרשת שומר חנם שלפניה לפניו לשומר שכר ולא לפניו לשומר חינם אל כך אם בעליו אמו שכתוב בפרשת שואן השומר חינם לא כתיב למה זה לפני פניו אז ממילא אי אפשר לפתור בעליו עמו כלומר נוהג בשומר חינם שפשע ופשיעה נמה בשומר שכר בש לא

כתיב רק בשומר חינם כתוב פשיעה יפה מה שכתוב הכו דבר פה שע זה רק בשומר חינם עד דקה וחומר מ שומע חינם שהוא לא חיה בגניבה ועבדה ובו נשי אפי כן חיה בפשיעה אבל בבעלים בפשיעה בבעלים נפתור א בשומר שכר בשול לא לא נוהג דין זה למה מה הטעמה מבארת הגמרה כי כתיב אם בעליו אם הוא לא ישלם השואל והשומר שכר אז זה כתיב כי כ אמרתי מדגש שלפניו ולפני שלפניו ההנה יוב כתבו בדוד מכתב על גנבה ועבדה נסין ולא על פשיעה שלומדים משומר חינם דמר

פטור זה זה מדמ חייב מ דאמר פטור מלשלם כס מקרא נדרש בהיקש לפניו ולפני פניו גם מה שומר חינם כ כתיב אם בעליו עמו לא ישלם הז שומר חינם נמ כתיב כתוב שומר שכר כתוב גם לפני כן שואל וזה גם על זה נכ יפה שלושת פטורים ה בעליו עמו תנן מקשה השואל את הפרה ושאל בעלי העמה וכן שואלת הפרה בשכר בעלי אמהו שאל בעליה או שכרן ואחר כך שאלת פרה ומתה פטור כך למדנו ללמעלה לא רק שאל בעלי האמה גם שכר בעלי האמה פטול או שכר

קודם את הבעלים או שאל אותם ואחר כך שאל את הבהמה כל אלה פטור השומר ואילו שומר חינם לא קטנה לא קטן משנה לפטור כבעליו עמו למה שומר יניו חייב רק בפשיעה בפשיעה לא פטור בבעלים אז קשה על מלד אמר ש בפשיעה בבעלים פטור ככה אמרנו עמיך שומר שכר מקטניה בכי הכל מודים שפטור בגניבה בבד כבעליו עמו כי כתוב במשנה שפטור אלא תנה מלתה דכתיב תהפוך את הדו מ דכתיב בהדה קטנה מדרשה לא קטנה התנא הוא הוא שונה דבר שכתוב מפורש בת שואל כתוב בפורש אם בעלם

עמו לא יהיה שלם אז הוא כתב בבעלים פטור ת אבל דבר דת מדרשה שאר שאומרים שלמד מ שואל בהקשר קטנה אז אי אפשר להוכיח במשנה ש פשיעה בבעלים חייב לא יכול להוכיח תשמה טוב בוא שאלה ושאל בעליה עמה שאלת בהמה וגם בעלי האמה שכרה ושכר בעלי העמה שאלה ושכר בעלי העמה שכרה שאלה ושכר בסדר שכרה ושאל בעלה עמה אפי שהבעלים עושים מלאכה במקום אחר או זה חידוש בעלים עושים מלאכה במקום אחר לא איפה נמצאת הפרה לא עובדים עם הפרה הם עובדים לו בבית בזה בבית חרושת

אחרת במתה פטור כל זה השואל או הסוכר פטורים משלם ברוה המני רבי יהודה הי חשבו חכמי הגמרא שבו את הבריתה שברתה הזאת שפותרת גם את הסוחר שבעליו עמו רבי יהודה דה אמר סוחר כשומר שכר דמה שלא התפרש דינו בתורה דינו כמו שומר שכר וה היתנה שעוסק בדין הזה שפט בעלי אמו קטנה מנת דתה מד רשע ואילו שומר חינם לא קטנה אלו זה מנת דתה מד רשע שוכר שומר שכר נלמד משול פטור פטור בעליו אמו ושוכר כמו שומר שכר אז זה גם מתיה מדי רשע ואן הוא

שומר חינם שפשע בעלי ממו לא קטנ בבריתה לפתור אז אתה רואה מפה תוכיח שפשע בבעלים חייב למה לא קטנים גמרה דוחה אמני רבי מאירי דמר סוכר כשומר ינם דמה או תנ שברתה שאמר שגם סוכר בבעלים פטור רבי מהירי ואמר סוכר כי שומר חינם דמה ותנ שומר חינם וא הדין שומר שכר אמר בבריתה סוכר זה שומר חינם פטור משלם אפילו כפשע בבעלים והוא הדין ששכר שפטור שבעליו אמו בין פשיעה בין מש חיובי והי בתמה אני ארץ לך תירוץ אחר תקרוס בבריתה כדי מחליף רבה בר אבוה היה

הופך את שמות התנאים תנה סוכר כצת משלם רבי מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חינם אז רבי יהודה אומר כשומע חינם אמר רב אמנונה לעולם הוא חייבי שפטור בפשיעה רבי יהודה רבי מחי אמר רב אמנונה לעולם הוא חייב כלומר לא נפטר השואל עם בעליו בשום בעליו אמו עד שתהייה פרה וחורש בה בעליה עבור השואל דווקא אותו עבודה עושה עם הפרה חמור ו מחמר אחריה בעלים ועד שבעלים משאת השאלה עד ד שבורה ומתה אלמה כסבר בעליו עמו הכולם מתה משמע מה זה בעליו אמו כל

הזמן עד שעת האונס דווקא שהיו אמו במלאכה שהבהמה עושה גם כן באותה מלאכה ג באותה מלאכה אז מתיב רבה שאלה ושאל בעלי האמ סכר ושכר בעלי האמה כרה ושאל בעלי אמה שאלה ושכר בעלי אמה פפי שבעלים מפורש הנה עושים מלאכה במקום אחר במת ה פטור מילה במלאכה אחרת אז זה לא כמו שאמר רבם נונה לא באותה מלאכה אלא מה עם מקום אחר דכ מרפה ואזיל כמה הולך לפני פרתו חורשת בקרקע קשה והוא חופר במעדר שלא יהיה לה קשה הוא מרחם על הבהמה שלא תעבוד קשה אז

הוא עוזר לה כן למה אחר כך הוא רוצה להשים שם פרחים הגמרא שואלת ו מדי שפה ו מדי שפה על גבה הוה רשע במלכה אחרת כתוב מוכח כשאמרה הספה שהבעלים עושים מלכה על גבי פרתו כוונה על גבי פרתו ממש באותם מלאכה רשע במלאכה אחרת לקטני ספה שעלה כתוב בספר של בריתה שאל את הפרה ואחר כך שאל בעליה שכרה ואחר כך שכר בעליה עמה אף על פי שהבעלים חורשים על גבה הנה כלומר במקום בו חורשת הפרה ומתה חייב אז אתה רואה שהשואל הוא לא הוא חייב כשלא

היו בעלי במו משעת שאלתה אפילו שהיה בעל הפרה עושה עבור השואל מלכה ב איפה הפרה עצמה ובר שע השמעת לי ששואל פטור כשהיה בעליו עמו בשעת שאלתה אפילו שהיה בעל הפרה עושה עבור השואל מ במקום אחר לא כמו רב מנונה תרת את הגמרא אמר רשה ושפה באותה מלאכה באמת מדובר שהה בעל הפרה עושה מנכה עבור השואל באותה במקום בו הפרה חורשת ורש רב כשמן וספה רבות כשמן כל אחד ישתו להשמיע לי רשע רבות כמה שמלן דף על גבה דלב ע דאף על גב דלב על גבה

אפילו שזה לא ממש עושה מלאכה לא חורש בה ממש אלא באותה מלאכה הולך להרפות את הקרקע כיוון דבו בעלים בשעת שאלה פטור ספה רבוה כמשנה ףג דעל גבה ממש חורש ב ממש כיוון דבו בעלים בשעת שאלה חייב אין צריך שיהיו בשעת שאלה הי מי איזה תחיה אתה דוחה לי את הקושיה של רבה זה לא בדיוק למה הי אמרת בשלמה רשע במלאכה אחרת וספה באותה מלאכה היינו רבוה אלא אי אמרת רשה ושפה באותה מנחה מה רבוה ה אדי ידי באותה מלאכה כלומר אם תאמר לי בשלמה שהבין

רבה בקשתו שרשה מדובר שהיה בעל הפרה עושה עבור השואל מלכה אחרת ממש מלכה אחרת לא במקום הפרה ש חורשת בספה זה באותה מנכה במקום שהפרה חורשת זה הבנתי אתה מביא לי רבוה של הרשע שאפילו בזה פטול אלא אי אמרת רשע בספ מדו שבעל הפרה עושה אותה עבודה באותה מלאכה שהפרה חורשת רותה דיב אותה מלכה אין הבדל אם הבעלים מנהיג אותה או מרפה לה את הקרקע כולו אחד חזר קושי ועוד תניה עוד מוסיפה על מה שאמר רב מנל צריך שיהיה אמר רבנ צריך שהו בשעת שאלה עד

שעת האונס ומשמה שנאמר אם בעלי ן אמום ב אמו לא ישלם מה שנאמר אם בעליו אמו לא ישלם איני יודע אם בעליו אין אמו שלם ישלם למה צריך לומר לכפול לי את התנאי הזה אם אין בעליו אמו לא ישלם אלא מה תמד ומר בעליו אין אמו לומר לך עמו בשעת היה עמו בשעת מלכה בשעת שאלה היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבו מתה היה אמהו בשעת שבו מתה צריך להיות עמו בשעת שאלה הפוך מרב אמנונה היה עמו בשעת שאלה לא צריך להיות אמו

בש צך שב מתה לעומת זאת היה בעל הפרה עמו במלחת השואל בשעת ש שבורה או מתה זה לא מספיק צריך להיות עמו בשעת שאלה אם לא היה בשעת שאלה לא שווה כלום בתניה הדך ממשיכה עוד ממשמר שנאמר בהנ שני משלם אין יודע אם בעליו אמו לא ישלם אלמה לומר אם בעליו אמו לא ישלם לומר לך מכיוון שיצאה מרשות משאין מרשות השון שעה אחת בבעלים הוא מתה פטור לא משנה אם היה עם השואל במלכה בשעת השאלה ומתה הפרה פטור השואה מי לשלם אז אם ככה כל זה

תובה דרב המנונה תובה תוב ת רמנה כן תובה כל החכמים שאלו אותם תובת דרנה אתה יכול תיובת טובתה טובתה זהו לא צריך שיהיה בעל הפרה עושה מלאכה עבור השואל דווקא באותו איפה שהיא חורשת מספיק עד פה זק ולא צריך גם שיהיה אית מתחילה עד הסוף לא הר גם על זה טסק בקה השם יעריך אמך בטו נבחר חביבי ‏pala ukas כן לכתוב את השם בני יו כתבת יצחק כתוב בני בשם פועל שעושה ג'בן האם מותר לו לאכול מהם ומדוע לא זה לא גידול הקרקע כתוב דווקא גידולי

קרקה אוכל דומיה לקרם וגבנה אסור זה עכשיו בגלל שבועות כן באר מושג שבע שיבשו ושבע שחילקו ומה היו חייבים בהם ומה היו פטורים מהם כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל יהושע כבש את הארץ היה שבע שנים שכבשו אחר כך עוד שבע שנים חילקו אותם לשבטים עכשיו היו אז חייבים בחלה אבל פטורים מטרונות ומעשרות עוד מע תתחיל לכתוב שאתה תצליח ב שתקבל מתנות אם לא איך אתה רוצה בח ה למה מה זה כתוב בבואכם גג פרות שדש בתבואה ומעשר האם עובר משום בל תחסום מה שאסור לך לאכול

מותר לך לחסום מתי אני אומר לא תחסום דווקא בדבר שהוא זה אבל פה אסור לך לאכול אז גם מותר לך לחסום רק במעשר שני מותר לחסום שהשאלה לא ברורה למה רק במעשר בתבואה ומעשר ש בצבה של מעשר התבואה שהיא מעשר מותר לך לחסום זה כבר מה זה בו מעה וה ש מעשה מותר לא אסור לח מ כנ למה כז לאכול את גוי שלקח בהמת ישראל ו מסרס לטובת הישראל האם מותר לישראל להנות מסירות זה שעשה הגוי עבורו כן אסור אם הוא מכיר אותו ויודע שעושה עבורו

אסור צריך למחו אותה אתה יודע מה זה אבל החסידים גם אם לא מכיר ה לא היו עושים משום המרית עין שמה מובא על רב חבה שלא היה מה לא הה לא היה משתמש בבהמה שגם הוא לא הכיר את הגוי והוא עשה בשבילו ולמה משום מריע תראה את הגמרא שם את השור מבחוץ ש יש לך זיכרון הוא מכניס לדוש מה לדו שלי חץ כאילו א חסם לא טעיתי חסם את השור מבחוץ ואז מכניסות לדוש אסור לו למה כי זה כמו למדנו מבני הכהנים מבני הכהנים לא יאכלו

בחוץ לקודש שם ואסור להם להיכנס גם שהם שתויים מבחוץ לבפנים גם בלא תחסום אסור למדנו את זה מפסוק של הבני כהנים מה זה לדוש מקלחת לש מה התשובה תשובה כמו שאמרת סו אבל למה לש לא כתוב מאיפה לש ע בחל פה ממנה לחמים מותר לאוכלם עם ג'בן זה אסור רק אם יעשה שינוי האם מותר לפועל לאכול פירות ביותר מגובה השכר שמקבל על עבודתו מחלוקת יש שלוש דעות חכמים אומרים דינר רבי אלעזר בן חסמה אומר עד גוב סכר רוב חכמים מתירים ונקה מיניים מ שלא אוכל או

משל שמיים הוא אוכל שלוש דעות במשנה בקיצור ומכ צריך ללות אותו בדרגה מ ש צריך לקבוצה תלמידים אבל זה האמת זה לא אמת תגיד לו ש ש משלח עופר הרב עופר שהי משלח אדם לא תגמגם לו 100 הלכות כש כןלא לאפ כן ש אמרנו סוכה צריך שבעה שבעה אנחנו סימן טרל הלכה ב' אם היא עגולה צריך שיהיה בה כדי לרבה השבעה השבעה אבל בכל זאת יכול לשבת בכל שנח סוכה ב בטח יש בש שמו יש בה שבעה על שבעה ונתן בה בגדים לנאות ומעטי אותה משבעה

על שבעה פסולה עת אותה מההיתר מי שהיה ראשו ורובו בסוכה בשולחנו חוץ לסוכה ואכל כאילו לא אכל בסוכה אפילו המיין סוכה גדולה גזרה שמשך אחר שולחנו ששנ ב אומר לכן נקפיד לא להוצא את השולחן מהסוכה בכלל גם כשהוא לא אוכל חושש לאי גם כשאדם לא אוכל אשאיר את השולחן בסוק יש כאלה שמוצאים עשים מזרונים כן אין להם מקום אגם בלילה ואם היה הפוך ראשו ורובו בחוץ ושולחנו בתוך הסוכה הפוך מהעניין מה זה דאי אם זה רחות שבועות מר אתה שומע איתי קודם כל ראינו בשבת הזאת

שעזרת תכן ישאל שתהיה פרשת בחוקותיי תמיד לפני שבועות למה תכנ שנה בכללותה גם שבועות זה ראש השנה לפירות האילן דם נקרא עץ השדה אז הנה זה עשינו כבר תכלי שנה וקללותיה גמרנו אין קללות בכל זאת עושים תמיד פרשת במדבר הפסק בין הקללות לזה ככה זה הולך אחר כך יש לנו פטירת שמואל הנביא השבוע ש בזה זה בכוח מחלוקת כוח וכט ואחר כך יש לנו ערב ראש חודש סיוון ראש חודש סיוון אמרנו שזה יהיה ביום שישי ערב ראש חודש סיוון זה יום בעזרת האל ובשעתו זה יום

בחילה יום חמישי לכן ערב ראשחודש סיוון צריך לטבול במקווה טהרה לכבוד הימים הקדושים שבאים לקראתו ויקבל עליו תענית ובאשתו כך כותב בשלה ו השלה עוד גדולי עולם הביאו ויעשה בדק הבית מה צריך תיקון בלימוד התורה במצוות הנהגת הבית קשרות חינוך קדושה לשון הרע הוא ואשתו ישבו וידברו ביניהם מה הולך בבית קבו עליהם צום לפני כן ביום כבר רביעי שלישי הימים הללו ישבו הוא ואשתו הביא דף ועת יגידו איך איך אני קם כל יום בבוקר בסדר איך חינוך הבנים איפ איפה אנחנו מחנכים אותם איך האוכל איזה

בשר אנחנו אוכלים חלק בית יוסף מאיפה דבר שהוא בקיש שהוא בטוח שזה טוב איך הירקות שאנחנו אוכלים יש להם תולעים אין להם תולעים נזרים הפירות כל דבר בדיקה איך הקדושה שלנו בבית ככה ומה שצריך תיקון תקנו ו יקבלו עליהם לצום בערב ראש חודש סיוון שזה טוב בשבילהם בשביל הילדים שלהם שיהיו צדיקים צריך 104 פרוטות הרב גם זה נדבר צריך זה לא ערב שבועות עכשיו מדבר איתך ראש חודש ערב ראש חודש שים לב מה שצריך לא מה אתה יודע שים לב מה צריך לדבר כן תס אל

תשאל תשמע תשמע הכל יהיה לך אז זה צריך להבין ששמעת תקבל עליך אתה ואשתך לשבת ביחד וגם אני ואשתי כל אחד ואחד לראות מה איך הבית שלהם מתנהל מה צריך תיקון שהכל ילך יפה אחר כך אדבר איתך על הפרחים לא בסיבה הולדת שיהיה לך מזל טוב אתה חייב לדבר אין לעשות צריך לקנות רק לקנות עוד נכון להתנהג בקדושה הטרה כל אלה הימים מערב ראש חודש סיוון עד חג השבועות לשכות על תלמודו ביתר סעת כל פחות שמונ ימי שלושת ימי הגבלה זה סגולה להצלחה לכל השנה תראה

מה שהוא אומר פה יש הנהגות מאוחדות כן הנה תשמע ג' יחז בימים אלה במידת השתקה כמו שכתוב חכמה שה כי אחד מת דברים שהתורה קנת בהם הוא מעוד ציחה רגע אפתח לך את זה בספר הוא רוצה להגיד העיקר לשתוק בדברים בטלים ג וכן יחז במידת הענווה כמו שלמדנו בסוטה רבי יוחנן דברי תורה מתקיימים אלא במי שמשים עצמו כמו שהנו ויהיה עלוב ולא יעליב שומע חרפתו ואינו משיב וכן שחפ שך וכן יוחס במידת הצניעות כמו שכתוב וצנועים חוכמה להסתיר מעשיו כן הברכה שור דבר הס מן העין

כל הלומד תורה בסתר התורה מכת עליו בגלוי כן מדו בחבורה כן דברי תורה נקנים למדים בחבורה למה כל אחד מחכים את חברו מד בימים הלו לכות יום טוב בחג השבועות כן מאמר הזוהר קדומ להבים את נפש האדם להתקדש ולהיטהר ור גדול מ כן נלמד מגילת רות אם תרגום יונתן בן עוזיאל פירוש ראשי דבר בעיתו הטוב אז מה נעשה אנחנו אומר פה אם תרגום מת בן עוזין אר מה אתה אומר אז נחזור עעל זה תרגום נעזוב את זה מה תרגום טוב לא למה השנה שעברה כבר למדנו

את הפירוש הזה אז אולי באמת מה תרגום יונתן טוב בוא נראה אם יש לנו עכשיו שבת שקודם שבועות נקראת שבת כלה זה זוכים מי שצריך להתחתן את את הכלה נמצא לה בחור טוב בעזרת השם ומי שצריך כלה יהיה לו לא בחור צריך לקחת להתחתן מסכן מאז הכלה תתחתן אז בשבת כלה דורשים דרשות גדולות גם ברמות יש לא מה הולך בסדר הרמבם אנחנו דף רא פרק שלישי האוכל מעשר שני בטומאה לוקה שנאמר ולא בערתי ממנו בטמא בין שמעשר טמא ואוכל טהור ן שם מעשר טהור ואוכל טמא

והוא שיאכל אותו בירושלים קודם שיפד שאיין לוק ל אכילתו בטומאה אלא במקום אכילתו אבל אם אכלו בטומה חוץ לירושלים מכין אותו מכת מרדות ב ואפילו להדליק בו את הנר אחר שתמסור עד שיפד שנאמר לו בארתי ממנו בטמ ג כבר בארנו שם מעשר שנטמע אפילו בירושלים פודין אותו ויכל מוכני דמה בטהרה בתורת פירות מעשר כמו שהתבאר ואפילו נתו הפירות כולן כשאין טבל מפריש מעשר שני בטומאה פודו ד הער כטמ ואם אכל מעשר שני לוק מן התורה כדך שלוק על אכי תרומה שהתרומה קר קודש מעשר שני קרוי

קודש שהרי נאמה קודש להשם משתמש שטבל אוכל מעשר שני אף על פי שלו ערב שמשו ה האוכל מעשר שני בעניות של תורה ק שנאמר לא אכלתי בונים ממנו ההוא שאכל אותו במקום אכילתו בירושלים אנח לא בחוץ באנינות או שכו בפנים באנינות של דבריהם מקיין אותו מכת מרדות וואו אין איזה הוא עונן זה שמתאבל עלי אחד מן הכרובים שהוא חייב להתאבל עליהם ביום המיתה בלבד הוא עונה מן התורה וללילה עונה מדבריהם שנאמר ואכלתי חטאת היום התה עני השם היום אסור ולילה וללילה מותר שתהה מת ימים רבים

אחר כך נק כל אות נשער יום המיתה עד יום הקבורה ווא עונה מדבריהם ואין יום הקבורה תופס ללו ז ולא מעשר שני בלבד אלא כל הקודשים כולם אם מחלן בעניות של תורה לוקה כיצד כיצד ממשק ונו דבריהן מכין אותו מכת מרדות חטא אין נותנים פירות מעשר שני לעם הארץ ולא פירות הנלקחות במעות מעשר ולא מעות מעשר בפני שהוא בחזקת טומאה מותר לאכול מעשר שני שלד מים בעניות תנו לעם הארץ והוא שוכל כנגדו אין מפקידי אין מפקידי מעשר שני אצל חבר שימו ונמצא מעשר אחד בנו עם

הארץ אבל מפקדים מעשר שני של דמה אצל עם הארץ ט מעשר שני אסור לאבד אפילו מאותו בדרכים אלא מוליכו כלשהו או שמוליך דמיו לירושלים ומותר לאבד מעשר שני ש ש דמים בדרכים כמה היא מעות פחות מגר גרגרת בן באוכל שעליהם בפרות אבל בגרגרת אין מאבדין אותו פריש מעשר שני של דמים פחות מגורגרת הרי זו נותנו לעם הארץ ווכ כנגדו אבל לא יפריש לכתחילה לאבדו שהם מפרישים לאבד י מעשר שני ניתן לאכילה בשתיה שנאמר ואכלת לפני השם אלוהיך יבה ושיחה כשתיה ואסור להוציא בשאר צרכיו כגון שיקח

בו כלים ובגדים ועבדים שנאמר לא נתתי ממנו למת כלומר לא הוצאתי אותו בדבר שאינו מקיים את הגוף ולא הוצאתי ממנו בשאר דברים אפילו בדבר מצווה כגון שלקח ממנו ערו תחכים למת מצווה הרי זה אוכל כנגדו בתורת מעשר ידא במעשר אוכל דבר שדרכו לאכול שודר דבר שדרכו לשתות סר דבר שדרכו אסוך ולא יחות את הפלות להוציא מהן משכין חוץ מזת ענבים בלבד והם מפטמים את השמן אבל מפטמים את היין והן מחייבין אותו לאכול פת שע פשה ושמן שסרח אל כמן שנפס מאוכל אדם פקע ממנו קדושה יב

כל שמותר לזרים לאכלו בתרומה כ מותר במעשר שני לאכלו בתורת חולי שמרים של מעשר שני שנתן עליהם מים ראשון הרי זה אסור במעשר שני מותר בחולי של דמים אפילו ראשון מותר יין של מעשר שנפל לתוכו דבש ובים השביחו השבע לפי חשבון כן דגים שבשים פלטות של מעשר שני ושבחו שבע לפי חשבון ד ש של מעשר שפה שפאה ושבחה שבע לשני זה הכלל כל ששבו נקר אם הותיר במידה שבח לפי חשבון ואם לא הותיר במידה שבח לשני בלבד וכל שאין שבחון ק אפילו ות במידה ש על

השני בלבד טו קצד השבח לפי חשבון יין של מעשר ששווה שלושה שנפל לתוכו ד שווה זוז אחד הוסיף בדתו הכל שווה חושבים הכל בארבעה ורביע וכן על דרך זה בשאר הדברים טז מעשר שני אפ פי ש אף על פי שניתן נסיכה אין נותן אותו לא על גבי צינית לא על גבי חזזית ואין עושים ממנו קמיה קצ בו שהרי לא ניתן לרפואה יז מעשר שני ממון גבוה ה שנאמר להשם הוא לפי כך אינו נקנה במתנה אלא אם כן נתן לו הטבל והמקבל מפריש המעשר ואן מקדש ב

ואן מקדשים בו את האנשה ואן מוכן אותו והם משכנן אותו והם מרנן אותו והם מחליפין אותו יח כיצד הן משכנן אותו לא יכנס לביתו משכננו במעשר שני שלו עבר משכן מוציאין אותו מידו כצד אין ן מרינין אותו לא יאמר לו אין לך מעשר זה וין לך ויהיה בידך ותן לי עליו חולין כצת אין מחליפין אותו יאמר אין לך יין מעשר ותני שמן מעשר אבל אומר לו אין לך יין שאין לי שם אם רוצה חברו יתן לו שמן מותר שרי לא החליפו אלא הודיעו שאין לו ואם

רצה הלה ליתן יתן יט מעשר שני כנגדו אפילו דינרי זהב אפו חלל מער שני אחר זר השם במנו מכותיו נמצאו פרות חצרים וא ש ן מעות לחלל עליהן מעשר אחר נצ מוציא מעשר לחולין לפחות מדמו כ מעשר שני לא ישקו זה כנגד זה כן מעות מעשר שני אין שוקן כנגדן ואן מוכרין אותן ואן מחליפין ולא מריחן ולא מרינן ולא יתן ששו חני להתנאות בהן ולא ילוה אותן להתגדל בהן ומלבן שלא יעלה חלודה מותר כ אין פורעים מהן את המלווה ואין עושים מהן שושנות ואין משלמים ן

תגמולים ואין בפוסקים ן צדקה בבית הכנסת אבל משלמים ן דברים שמ חסדים וצריך להודיע כב לא יאמר אדם לחברו פרות הנו לירושלים ואתה נותן מהן חן כן שנמצא זה ות כר מעשה שני לתו לירושלים אבל אומר לו עליהם שנח מתיהם בירושלים כג אומר הדם ו בירושלים סוך אותו בשער שניפי שאדון ך ואין בזה בס יחתו דווקא במעשר שני כל הייסורים האלה הרב מה הדין במעשר העני דישה שלו גבוה ואומר אדם לבו שליים כבר בארנו שמעשר ממון גבוע ככ אני אומר שגונב מעשר שני אין משלם תשלום

מקפ משלם חומש קפה המדי מעשר שני של לבית הבית זה פוד אותו מי שפודה על מנת תן קדש את שלו ומעשר שני את שלו יפה זו ה נקו מקדם ימ ד ריד ק ימי ן כמר לי יום אחדד יום אחדש מכ ת יום לילה ת יום בלא לילה מוז ז ו בשת אמר רבי שמעון ב אני רואה אותם התיקונים יורדים צודקים חזרתי ב פ קכל הל כ כמר תמיר אני אח לאן עוד שון אתם רואים את הפרוכת הז אומר אני רואה כל היק תקון מירים סים

ב שמכ אח מ עח מ אומר יש ארבע גרופיות שאן ארבע חיות הקודש סימנים הגמן אפ אר מפסה לאח התיקונים האלה מחכים שנוציא את הדורים מהפה והם יבואו לרדת כל אחד ואחד צדיק ח מח מ וכ שמכין מכן ומכאן חדן שמכין מכאן ומכאן ח מד ידעו כטוב הולך דים דוב סופתי ישנים מה דובב סופתי ישנים פתם פת אוריתה כמ וק תו אדוני אלו שטיר אבונו לפניך כתורת הצמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סבית אותם עיד משה נביא אך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אן משה קלך סמים

נטף ושנת בנ סמים ובונה זכה ב בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושמ ב בבד ישמח תמיד חים טובים ש ויאמר אדוני משה קח לך לח ועשית אותה מלח קוד אשר שש קדש עליו אהרון ב בבוקר את הנרות אהרון את הנרות בן תנו רבנן פטורת קס 3 כ בל םים שמהם מניס כן כיפורים חז בערב יום הכיפורים כדקה ש רגליים שנו ש ד ו ש אין אדם יכול לעמוד מה אי בדבשת האר במזוזות צ פ וף את הד הזה את הבו הז כבו

הזמם זב פא שלושה חלושה ני שלושה גודים לשדים יוצאים מן המ גים שוד שק ממ שניצ כפתורים זה זה ק ות כל כ אד א אדני פה ימ מש ויאמר משה עוזך שר עוזך חסדך בזך וזך חסדך אוים ו דעת דרכך שעתך וכו כל אפסי ארץ ועמון פנחס ויפלל ת עצר המגפה נו ר אשת חיים בלי צדין עמצ אזקור חג עני עוז בהדר לבושה צחק יום אחרון פיה פתחה בחוכמה ורת חסד שופי הליכות בתה קמו בניש בע רבות בנות עשו ח שקר ה היופי תהר עמנו

אח שברך לאבותינו הקדושים א ה יברך קדוש הזה הם שהם ם דברך ידכ אמן זכה תכ אמן גם א שמעזים דרך הפלפון דרך הבין שם מברך אותם אמן בבריאות בשמחה שיהיה שבוע טוב שיהיה ישועות שיהיה הצלחות שיהיה נחת שיהיה שמחה הצלחה וכל אנינים אין י רצון ב