הדף היומי מסכת בבא מציעא דף צא הרב בניהו שמואלי שליט"א לו לעומר כא אייר תשפד

אתה קובע מסכ בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כא באייר תשפד היום ש30 יום ל אומר שהם חמישה שבועות ויום אחד רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש במקומה במהרה בימינו אמן עכשיו כולנו מכינים את עצמנו לקרת חג מתן תורה להכין את עצמנו והנה השבוע זה פרשת בחוקותיי שתהיו עמלים בתורה אתם יודעים מה כותב המנורת המאור בני רביעי הלילה זה זמן מוכן ללמוד תורה למה אדם פנוי יותר מעסקיו לכן כתוב באבות רבי חנינה בן חכיני אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידים והמפנה ליבו לבטלה

הרי זה מתחייב בנפשו למה שעות פנויות מעסק ומלאכה תלמד מי שלא עושה כך מהבה זמן בידיים תחייה בנפשו השם יצילנו הזמן המוכן יותר למוד בלילה מתי בלילה הכי טוב בשמור את הבוקר לכן היה דוד קם חצות לילה ללמוד כמו שכתוב חצות לילה הקום להודות לך הגמרא אומרת בסנהדרין כינור היה ת תלוי למעלה ממיטתו של דוד כיוון שהגיע חצות רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו והיה עומד דוד עוסק בתורה עלות אותו השחר כיוון שעלה השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו אדונינו המלך המכ ישראל צריכים פרנסה

אמר להם פרנסו זה מזה לעשות עסקים אחד זה מוכר זה קונה זה לוקח נעה אמרו לו אין הקומץ מצביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו מה שחפרתי מנ לא מתמלא אמר להם לכו בשו ידיכם בגדוד מהיד יועצים באחיטוב נמלכים בסנהדרין ושונים באורים ומים אמר רבי יוסף תראה מה זה אין הקומץ צמי את הארי האריה היה לו כשההוא רעב הוא מוצא כמו תינוק מוצא את האצבע זה נקרא קומץ קמיצה הוא הוא הוא רעב הוא מוצץ את הקומץ אומר קומץ לא מצביע את הערי זה לא מצביע גם

הם עם ישראל אין להם כסף הם הם צצו את עצמם יביאו מעצמם מאיפה יביאו אין אבל מי שלומד תורה כל העוסק בתורה מסיירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ הוא לא צריך לעסוק במסחר כלומר זה מסיירים ממנו את העול הזה איך זה מה הסביר לזה הסביר רבי אליעזר בן חם שך הוא אמר אדם למשל יש שגריר ישראל בארצות הברית השגריר של ישראל בארצות הברית זקן אתה שומע כן תשמע אומר יש שגריר ישראל בארצות הברית השגריר הוא איפה שהוא גר בארצות הברית הוא נקרא שהוא גר במדינת

ישראל חלים עליו חוקים של מדינת ישראל לא חוקים של ארצות הברית אותו דבר שגריר ארצות ארצות הברית במדינת ישראל איפה שהוא גר הוא נקרא זה מדינת חוץ ארצות הברית זה לא חלים עליו החוקים האלה ככה זה הולך ככה זה הדרך אנחנו עם ישראל הנשמות שלנו שלוחות מתחת כיסא הכבוד מהעולם העליון אנחנו שליחים שאדם בא לפה אכן עצמך בפו סדור כדי שתיכנס קן אנחנו מגררים של העולם העליון אם אנחנו עושים את השליחות אז אנחנו שגרירים אמיתיים ולכן אנחנו בה אומרים תשלם מיסים תיקח כסף תעשה אדוני אני

לאחדים עליי החוקים של מדינת ישראל איפה פה אני חקים עלי החוקים שלמעלה מה אתה אומר ת שלם ארנונה תביא כסף תקנה אוכל תקנה אני לא צריך אני חלים עלי למעלה למעלה צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה אז לכן זה נקרא כל המקבל עליו עול תורה אז הוא שגריר אמיתי מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ ככה זה הולך זה מובן יפה אדם שזוכה זה הכוח אתה יודע היה רבי יהושע לב דיסקין איזה גאון היה שאין כמותו היה יודע קורא בספר עכשיו ברגע אומר לך כמה אותיות יש

פה רואה עץ תגיד לו כמה עלים יש בו אומר לך משהו לא רגיל אתה נותן לו מכתב אומר לו איך ברקע אחת אתה עונה אומר אני אגיד לך גם כמה מספר אותיות יש פה והכל הוא יודע הכל היה גאון הייתה גבירה אחת גדולה משפחת בית בני סתי היא ישבה בחדר המתנה בפריז והייתה בוכה בשביל בעלה הישיש שהוא צריך לעבור ניתוח היייתה בוכה אבל באמצע שהיא בוכה בעלה היה בחדר ניתוח והם בוכים והיא בוכה היא אומרת אבל הרב ליב דיסקין רבי ישוע ליב דיסקין עכשיו היה בפריז

ואמר לי לא לעשות את ה ניתוח ואני הילדים החליטו כן לעשות ואני בוחר כאילו שמעתי לגדול התורה וגם אני לא יודע מה יהיה עם בעלי כי הרב אמר לא צריך לעשות ניתוח להסתדר לבד והוא האריך ימים ואם לא שמעו לו אז היא בוכה ממתינים והיא הולכת ובאה והולכת ובאה באמצע הניתוח ו בסוף יוצא הרופא וכולם במתח אומר אחרי שראיתי עוד הפעם את הצילומים ואת הכל נראה שלא כדאי לעשות ניתוח החלטתי שלא ננתח מ מצב הפיזי ירוד הניתוח רק יקצר לו את החיים המשפחה רואה אותם כולם

עמומים שואלת הגבירה נו מה יש אומרת כן הרב אמר לא לעשות ואתה בדיוק כמו שאמר הרב אני ממהר את הרב הבא של בריסק הוא עכשיו הולך לירושלים אזוי יחה את בעלה איתה בעגלה הוציא מה זה קביע מכסף כולו מעוטר ביהלומים יקרים מאוד מאוד אמר נו זה הרב אם בפנים שם מרגליות גם כן הרבה כסף נתן היייתה מלאה בכסף צדקה והוא אומר לו אני לא מקבל את הכסף ואפשר סירב לקבל את הקופסה וגם את הכסף אומר אני לא לוקח כסף עבוד דברים כגון אלו אף פעם לא

לקחתי הוא לעולם לא יקח אמר נו אל תדאג אתה תיסע לשלום השם יתן לך רפואה שלמה והכל הסתדר הרב אמר להם ראה שהם בוכים שהוא לא לוקח את הכסף אמר אל תדאגו עוד יגיע היום ואני אבקש ממכם כסף צדקה אבל על דבר כזה אני לא לוקח כסף אחרי חצי שנה שיגר מכתב למשפחת בן בניסטי אומר להם כך ידידי אני בא להזכיר שהבטיח לי בבית מדרש הקטן בפריז אני דורש בש שיזהר באופן חמור את בנו יוחנן הוא רוצה לפתוח בית הספר חילוני בחברון שלא יהלך שולן שלא

יפתח אותו בשום אופן חתם שמו יהושע לב דיסקין ככה זה הגיע להודו התפללה הגבירה הדקה נרות ידעה שהרב מבריסק עכשיו הוא נהיה רב של ירושלים הוא גזר על בעלה אריכות ימים וכך זה יהיה היא אומר א לבן שלה מה שאומר הרב תקיים ואז הרב אחר כך שהוא קיים אמר עכשיו אני צריך כום כסף תנו לי שאני אפתח ישיבה לא בית ספר חילוני חכמים יש להם את הכוח הרוחני אלא יכול לדעת אתה מבין יש להם כן זה משהו לא לא רגיל צריך לכן ך חזק ו הגמרא

אומרת אין לך בין חורים אלא מי שיושב ועוסק בתורה זה הבן חורים לא הגמרא אומרת במסכת אבות אנחנו לומדים בכל יום ויום בת קור יוצאת מאחורי ואומרת אוי להם לביות מעלבונה של תורה צריך א בת כו זה בא להראות את הבן אדם שישמעו אותה כל אדם צריך לדעת לשמוע על הבת קול כל אדם מדברת עליו בבת קול שלא חס ושלום יתן עלבון [מוזיקה] לתורה ומי שמאמין בקדוש ברוך הוא אף פעם לא יהיה לו שום דבר לא יתבטל למוד תורה איך אדם יכול אומר אדם יכול להציל

את את החיים שלו לפעמים ברגע אחת רגע אומר כל יום אדם צריך לקבל את האורח שלו ספר פנים יפות מי זה האורח היום שבא מתחיל זה האורח היקר קבל אותו בספר פנים יפות ברוך הבא יום חדש עכשיו אני מקבל עלי היום ללמוד תורה ואני אני משתדל להתחיל את היום הזה בטוב אדם לא יכול לדעת כמה יכול אם הוא כל מגופו מוסר לתורה הוא זוכה היה רבי זרעתי עליו השלום שהיה עכשיו הפטירה שלו כן אז הוא אמר לנו הוא אומר שהיה איזה עשיר אחד בחלב שהוא היה

עובד קצת פרנסתו אבל כל היים הה לומד דל כמה שיותר ללמוד הכלל אצלו היה איש לי יש בתור הכלל עומד הכלל אצלו היה שלא הוא לא הולך לעבודה עד שהוא לא לומד את הסדר יום שלו נגיד ב-1 12 הולך לעבודה שלו מה היה העבודה שלו ה היה אומן במרגליות להעריך אותם כמה זה שווה וככה היה מעריך ויודע את העבודה טוב ב והנה יום אחד אשתו כל הזמן הייתה מדברת איתו דברים קשים למה רוצה פרנסה והוא בא רק בשעה אומר לו תראה כל ה כולם פותחים מתי

שהם רוצים וזה אתה למה אתה לא פותח אומר מה את רוצה אני רוצה ללמוד תורה אני לא מחזיר לך ברוך השם יש לנו כסף מה יש יום אחד הוא יושב הוא בא לחנן לפתוח רואה איזה אחד בא מחברון גוי בא מחברון לחלב אומר לו מה אתה צריך ממני אומר אני יש לי איזה אבן טובה שאין כמותה אני רוצה שתאריך לי אותה אומר טוב ניכנס נראה הוא נראה איזה אחד מעפן הבגדים שלו עם ריח הוציא את התרבוש שלו כמה תרבושים יש לזה כמה שכבות הוציא הוציא בפנים

איזה מרגלית הוציא מה זה מרת עני אומר לו תשמע זה מרגלית שווה כך וכך איזה מיליון שני מיליון שלוש מיליון כך וכך שווה וצריך להשיג עליה אולי אני חושב שיש לי איזה קונה איזה עשיר אחד הוא רצה לקנות אותה א אמר לו אתה רוצה למכור אומר כן אני צריך לי כסף אני רוצה למכור אני מאמין לך אמרו לי עליך אמר לו אין בעיה תקח את זה אצלך ונראה אה טוב וככה היה אחרי איזה יומיים הוא חוזר היה שמה בדרך שהוא חוזר מהבית כנסת היהה היה שמה

איזה בית מלון רואה משטרות עניינים אומר מה קרה פה אומר בא אחד חברוני זקן נפטר פה מוכרים את הבגדים שלו אולי יצא איזה משהו למלון טוב הוא עומד גם נראה מה מוכרים הגיע מכרו את הגלימה כמה גרושים מכרו בסוף מרימים על המקל את הכובע ו מי קונה את זה וכולו יוצא יתושים יתושים הוא אמר קח שני מיל אחד אמר שלוש מיל אחד אמר ארבע מיל וואי וואיי זה אמר 10 מיל א אחד טופי ש אתה יהלומן אתה נתן להם 10 מיז קו לו את זה על

הראש של הטיפש הזה וזהו הלך הגיע לחנות מוציא הנה היה לו אומר לא אשתו תראי איך השם אוהב אותנו יום ולילה עוסק בתורה איך זה הכל מהשמיים הכל הולך מהשמיים מה מגיע לבן אדם ורק שילמד תורה יעסוק בתורה היה גם יהודי אחד היה קובע אתתים לתורה והולך לפרנסתו היה משתדל ששתתה בשיעור גמרא מדי יום דף יומי מהשור לא הסיר אף פעם להשתתף יום אחד אחיו אח יחיד היה לו הכניס את בנו תחת החופה בשעה טובה מוצלחת בכלל הנישואין החופה הייתה בעיר אחרת כיוון שהיו קרבה והיה

מוכרח להופיע בחתונת בן אחיו יש לה אחי יש לו אח אחד קבלת פנים שבע ברכות אחר כך סעודה אומר תורה מה תהיה עליה צריך להסיר מאותו יום מהשיעור הקבוע בכובד ראש ניגש אל המגיד שיעור אמר לו מה אני אעשה המגיד שהוא אמר לו חשב אמר לו תשמע אני א אצלך איך תאכל את שניהם יש לי קלטת שהקלטתי את השיעור מהמחזור הקודם בדף היומי אז תן לך את הקלטת אתה בדרך תשמע אותה תעשה בלכתך בדרך ותיסע אז ככה גם תהיה פה גם תהיה פה טוב למחרת היום

בצהריים נכנס עם כל מיני לרכב והם נוסעים בד בבד הוא מפעיל את ה את השיעור ום שומעים את זה כל הבית עברה עליהם בתוך דברי תורה הוא היה נושא אחרי איזה משאית גדולה והיה כתוב על זה מטען חריג וכבד עכשיו הנסיעה התחילה להיות זוחלת מרגיזה אמר הוא מסתכל בשעון אם ימשיכו ככה הוא יגיע מאוד מאוחר לחתונה אז הוא בדת בר החליט לעקוף את המשאית אבל זה במקום האסור בעקיפה אז זה איסור גמור חמיר ה סכנתא מיסורה זה לא אין כאן מקום לדון את האדם לחץ ומה

יעשה שבדק את הדרך הנגדית ראה רקה כבר הכל לסובב את הרכב פטע שומע סירנה ווא תכף מיד ניטל את מחשבתו ושב לנתיב באותו רגע מראה מחריד מהצד הנגדי הגיע לפת המשאית במהירות עצומה היה לכל ברור שהם היו נמחצים למוות איזה נס ראה את הנס הזה היה מודה להשם שמח בדיבור שהם ניצלו אבל הוא מחפש את המשטרה לא רואה אומר זה פלא איפה המשטרה מחפש עוד הפעם לא מוצא לא משנה בעיקר הגיע אחרי הדברים האלה חזרו לבית החליט עוד ה פעם לעבור ע על הלימוד הדליק עוד

הפעם עוד פעם הוא שומע את הסירנה א עכשיו נפל לו זה מהקלטת עז שהקליטו עברה סירנה ועשתה וזה הדף יומי הזה השיעור הציד אותו השיעור הקבוע הציל אותו הוא שמע את הסירנה הוא חזר אם לא הי חס המוות תראה איך מהשמיים אז זה שאומר אם בחוקותיי תלכו צריך לדעת לא לעמוד צריך להתקדם כל יום עוד ועוד ועוד ועוד אם אדם עומד במקום זה לא מתקדם השם מזכה אותנו שנזכה ללמוד תורה כן רבותיי אנחנו ב אתמול החלנו ישעיה למדנו שני פסוקים נכון דווקא בסדר מובן טוב עכשיו

אנחנו פסוק ג' ידע עשור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע מי לא התבונן אומר הלא ידע כלומר מכיר שור קונהו מי זה הבעלים שמגדלים אותו נותנים לו מה שהוא צריך והחמור הסתכל במקום יותר החמור הוא טיפש ביותר שכל מה הוא יודע מקום המיוחד אבוס בעליו איפה איפה המאכל של הבהמות אבל ישראל לא ידע כלומר לא רוצים לדעת אפילו שהם עמי ואני עוזר להם אני בעזרתם אם כזה לא יתבונן לא לא מתבוננים לדעת מי מספק להם את צורכיהם הזה שאומר ידע שור קונהו וחמור המקום במיוחד

למאכל אבוס בעליו אבל אמי איי איי איי אתה יודע יש חמור יודע אבוס בעליו אבל אם הוא רוא שלא עשרו את זה לא רוצה לאכול היית החמור של רבי פנחס ב בן יאיר אתם עמי אפילו נפלתם מן השור והחמור ישראל לא ידע אמי לא התבונן ישור ה הוא לא הוא לא הוא לא יעבוד בשבת לא היה רבי יוחנן בן תורתה אשור אשור כן כן לא היה שור שנתן אליהו הנביא לנבי הבעל והוא דיבר אומר אני לא רוצה לזה אני רוצה לזה ישראל לא ידע מי לא

התבונן פסוק ד' הוי גוי חוטא עם כבד עוון ז רעמי רעים בנים משחיתים עזבו את אדוני נאצו את קדוש ישראל ור אחור היה הרב גרג'י כן חכם בנימין גרג'י היה מלמד בבני ציון אז מי שהיה מפריע אומר לו אתה זמם קטן זמם זה ראשי תיבות זרע מרעים בנים משחיתים זה הפסוק כן כן מה מה אני רואה איך אתה ברוך השם שור מקד לפני הרב עובד הרב כן נכון הוי הנביא מתנח על עם ישראל שיהיו גוי קדוש איך אפשר שנהפכו הם היו גוי קדוש עכשיו נהפכו להיות

גוי חוטה עם כבד עוון כלומר מרוב ריבוי העוונות הם כבדים זרע מרעים כלומר אלה רשעים בנים משחיתים את דרכם עזבו את השם נעצו הכעיסו וביזו את קדוש ישראל זורו פרשו ללכת אחור מאצל המקום איך כלומר מפנים לקדוש ברוך הוא עורף לא פנים זה קשה תראה אך מה הוא אומר פסוק ה על מתוקו עוד תוסיפו זרה רה על ראש כל ראש לחול לחולי לחולי וכל לבב דב אתם לא חושבים על מה אתם מוקים למה מקבלים מכות לכן אתם עוד תוסיפו שרה חס ושלום עדיין מוסיפים לעשות עוונות

אסור מאחרי אלא כבר קיבלתם עונשים עד שכל ראש מזו ן לחולי על ידי המכות וכל לבב כל הלב כל לב לב כואב וחולה למה לא תיקחו מוסר אתה יודע זה המגיד מדופנת אומר היה אחד היה לו שק הביא שק רק שחילוני הבלן לו מלא כמה קילו קמח עשה תמלה אז הזה מה עושה אחים ני מכה עליו שזה ה שכל דפנות השק התמלאו כדי שיוכל למלות עוד עוד קצת אומר זה אותו דבר אדם מלא עוונות ומה במקום שהתוודה הוא מכה בשביל להכניס את זה יותר עמוק שיהיה

מקום לעוד עוונות אוי ואבוי הגענו פסוק ו' מגילת רות והיד שש לידידנו היקרים בעל קנטרי מעדני המזרח בהתחלה כתוב תראה תהפוך דף ראשון כן אנחנו פסוק ג וימות מלך איש עומ ישאר היא ושני בניה היות וימת אלימלך היות ולא עשה חסד בממונו והייתה עינו צררה ויען אשר לא זכר לעשות חסד ן הקדוש ברוך הוא לקח את כספו וגם לקח לקחו והשאיר בני טובים ואשתו אלמנה תראה מה שווה הבן אדם איש נעומי וגם בן נעומי פגעה במידת הדין שאין אדם מת אלא לאשתו ולא אלי מלך לבדו

מת אלא איש נעומי מת ויש מפרשים שמכיוון שלא נשאה לאחר לעולם אף שהייתה צעירה בשנותיה לא נשאר השם איש נעומי ותישאר היא ושני בניה ותישאר שנעשית כשירים שעבדה כל חשיבותה המסכנה וישו להם נשים מואביות שם שם האחת עורפה ושם השנית תרות ויישבו שם כע שנים ושו להן נשים וביות בלא גרות ובלא טבילה אלא נוכריות ועבירה גוררת עבירה שבתחילה נגו בצרות עין ואתה נגררו לכח נשים נוכריות שמה אחת עורפה שפנתה עורף לנעמי חמותה ושמה שני שעתה בדברי חמותה ודבוקה בה וגם שיצא ממנה דוד שריבה על הקדוש

ברוך הוא בשירות ותשבחות והזוהר הקדוש אומר שבתחילה קראו לרות גלית ואחר כך קראו אותה רות שתיהן היו בנות עגל מך עגלון מלך מואב נשאו לחלון וכליון שהיו חשובים ומה זכה לזה עגלון פי שכאשר אמר לו יהוד בן גר דבר סתר ליך קם מכסאו לכבוד השם אמר הקדוש ברוך הוא אני אעמיד ממך בן שישב על כסא השם וישבו שם כ1 שנים ולא מתו לפי שכל גזרה תלוייה עד 10 שנים ואם ואם שבו בתשובה מתבטלת וגם והנה בזוהר הקדוש כתב שו את זה לשונו שאל רבי פדת לברי

ש רבי יוסי כו ר שן גרה מפנימה לא קרוע בשם אחר אמר לה כך ש שמעתי דשם אחר היה לה גילית שנישאת לחלון קראו שמרות משם עלתה בשם כניסת עלון גרה ולא לאחר זמן אמר לו וכתיב חר כך כאשר באשר תלי לין ואלוהיך אלוהי שהרבה שהרבה התראות עשתה נעומי דתנינן כולן קבלה עליה ואם נתג קודם למה להשת כוחי אמר לו חס ושלום שניסה מחלון והיא גוייה אלא כשנשא תגרה בחזקת אמת בעלה עמדה היא ועפה בעניין זה כמה שמתו בעליהן אורפה חזר ל לסחנה ורוד עמדה ב

מה כתב עמה אלויה ו דק ב כמו שהייתה בתחילה כוון שמת בעלה ברצונה דוקה בתורה עד כאן ישנו שמ דברי הזוהר שרות התגרה קודם שניס מפחד בעלה אבל אחר שמתו בעליהן ורפה חזרה ל חונה שנשאת זה בכוח ולא לכן חזרה אר החזיקה באמונתה והלך ם עומי בכל הכוחות כי דווקה באמת ואתה תורת מה שראינו במקום אחר בזוהר הקדוש בגמרא במדרש התגיירה רק לאחר נישואיה כמו שמוכח מהפסוקים אלה שבתחילה היה באונס בכוח בפחד בעלה התגיירה אחר שטעמה את הטוב הסכימה בתגרה מרצון חשק גדול ן חידה בשמחת

הרגל באמת גיירו קודם ניסון אבל עדיין לא נחש ההלכה דמבי ולא מואבית ולכן היו אסורות לבוא בכל מיד והיו צריכות להמתין עד שתתברר הלכה ל את זה נענשו ומתו ניצוצי הזוהר חלק המילואים כתב שר כי לא על פי בית דין גירו אותם וקיים חשש מעינם נתנו בהן ולכן לא היו נחשבות גרות עד אשר התאמצה רות אחר שכבר מת מחלון ואז ה נחשבת לגיורת גמורה מוראנו ורבנו מופת הדור זצוקל טרץ ונראה לישב ש אמנם רות וופה קודם נישואי מחלון כן התגיירו בקבלת מצוות ובתפילה ובכ ע שבשני

מוב לא היו שלושה אנשים כשרים לקבל המצוות זות בפנים ואנ כנם במות גר צריך שלושה מה הת מה משפט כתב זה לשון מר בשולחן ערוך יורד דעה כל ני הגר בין צריך בין להודיעו המצוות לקבל בין המילה בין הטבילה צריך שהו בשלושה כשרים נדונו ביום ודווקא לכתחילה אבל בדיעבד אם לא מן אולא או טבל אלא בפני שיניים ובלילה אפילו לא טבל לשם גרות אלא איש הטבל לקרושה שת דתה וגר מותר בישראל חוץ מכבלת המצות ששם העקבות אם אינ ביום ובשלושה אפילו בעבד שטבל אומל בפני שניים

ובלילה מעכב סור בישראל תעל כש לפי זה כיוון שלא היו בשלושה בת כבת המצות בגיור ורפה לא מענה ומ שתוספות כתבו ג אמר רבי מ לא דשפ כ אנשים ן איש בשכ ש יכה כאילו ה שם דמה לכן כתוב בשו התשבץ לפי זה שתומר חיון סירו כדעת התוספות שגל שלחות אני נסמן קליון טבלו תחילה כדי להיכנס לדת ישראל כאילו שם שלושה ועתה להם טבילה לשם גרות בדיעבד וו הדין לקבל חבת מצוות אלא שעניין הנחה כן שדעת הרמבם בן שלושה ממש לעקוב כן דעת הרמבן כ משפט

כת מה משפט שניים שדנו אן דין דין אף כאן אין אפילו בדעה מכיוון שבשדה מואב לא השכחה שלושה הייתה צריך הו לחזור לקבל מצוות ות בשלושה ולכן צריכה נעמי לעזור להודיע ע מקצת מצוות חות וחמורות כדי שתעשה הכל בשלושה שפיר ק בשו בתור גדולי הדור לפי שדעתם לפי שלפי דעתם גרום כדת לפני נישואים ולא נשו נשים נוחות ע שלום כמו שכתוב בזוהר חדש עד הנראה עכני שנו הגענו פסוק ה תשאיר לו תשאיר לושו למחר שמור אתזה שמור אצלח בשקית א אני בנ שניות צדקה ש לתת

שתי ח אנחנו משניות סוטה פרק ח משנה ג ואלו שאינן חוזרים ממערכות המלחמה הבונה ב שער בנה בניין ליד שער החצר שמה יושב השומר אכסדרה מסדרון מרפסת גזוזטרה הנוטה ארבע עידני מאכל חמישה נסרק חזיר את גרושתו הירס את גרושתו לא אינו חוזר שכן כי כח י שישה חדשה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן ידיות מזר תנ ישראל בת ישראל מזר נתין לא היה חוזר ומ האיש אשר הרס אישה ולא לקחה שתהיה ראוייה לקחה לא סתם אישה רבוד אומר אף אפונ בית עד מכונו כלומר שהרס אותו

וחזר ו בנאו ע אותו דבר לא היה חוזר רבי אלעזר אומר אף הבונה בית לבנים בשרון בשפה של ארץ ישראל לא היה חוזר למה הבית הזה לא מתקיים הרבה זה שמה הכל רוע זה יכול ללכת לאיבוד ואלו שהן זזין ממקומן שאינם יוצאים כמל מה מי הם בנה בית חנכו נתק עדיין לא דר בו נתה קרם וחילו עדיין לא עברה שנה הרביעית הנושא ארוסתו הכונסת ה במתו שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת לביתו זה ביתו יהיה זה קרמו ושימח את אשתו זו אשתו לאחר הנישואין שר לקח

להביא את במתו אינן מספקים מהם הזו ואינן מתכנים את הדרכים בכלל בסדר עכשיו יש לנו הגרלה לא הביא לךש מה אני יכול לעשות כן פעם אני מוציא כן הראשון זה יין יצ לי שתיים הא גי חיים קח יין מאיר כהן אבל אתה קיבלת אתמול את הזה אז תקח ספר תן לו את הספר כן ציון משה ספר ברצינות מה אני סתם אומר חס ושלום ן משה דיאן משה המרוקאי ן לא הוא פרנו טוב בסדר בניהו נותן את שלי לדוד בנימין הרב יצחק פוזן עשינו פ אמנון אג'ל

פרנות ספר מה אתה רוצה ספר פרנו אליעזר חזיז קח אנ השם שלו תשים על שלנה יצחק בן חים הרב חיים סלמן בשח תה הרב דן גבאי יש לנו להוציא עכשיו מה נשע פרחים בבה יש או פרחים או פרנות מה אתה רוצה פרחים הרב עופר אפל פרנוס נשאר רק אחד האחרון זכה בפרות זהו לא זה שלד אפש בשבוע חזקה פעמ קח מה איתך אתה מרדכי הת ב חזק ה ו לא זכה אחיש פעם אחרת מ ש ב9 אתר מי שלומד הוא מקבל עכשיו אני אתחיל לעשות את

הגרלות מי שלא מדבר עוד ז שבתי אדוני רדי תמיד ות הלימוד נשמת סיפורה בת נעומי משה בן ישועה אביעד שלמו בן שולמית אבי שמואל אורי בן רחי אורי בן רחל רבי מרדכי שת אדמ לח קבר אנחנו כתוב ת בו יומ ולילה אנו במור תורתך תצילנו מ עיני ית נפלאות מתורתך צו ידיכם קודש ברכו את א מסיון שמיים וארץ היום אנחנו דף צד א א כן כן כן נתחיל מצדק עמוד ב למטה תנו רבנן תנו רבנן שתים ארבע שש שורות מלמטה אר אתה איתי כמניין הוה כמניין

מלאך כמניין אמן איזה גאון אתה אמן אמן לא קבל פס לא ברצינות אני אחרים לו את הפרס גם קיבל תנו רבנן החוסם את הפרה כלומר הוא לא דש בעצמו הוא חסם אותה ואדם אחר דש בה הוא רק חסם לה את הפה ומזווג בכלאים קושר קרון לשור וחמור אבל הוא לא מנהיג אותם אלא מישהו אחר מנהיג אותם פטור ואינו לוקה אלא דש ומנהיג בלבד כלומר המזווג את הקרה עם לבד הוא לא לוקה מה התה אח אי א א אז זהו החוסם והוא לא דש או הוא הוא

כושר אותם כלאיים אבל הוא לא מנהיג אותם לא חייב למה דווקא מתי חייב דווקא כשהוא דש בחסימה ומנהיג ומנהיג בכרעיים זה חייב למה כתוב בפסוק לא תחרוש בשור בחמור יחדיו האיסור על המנהיג שור בחמור שמושכים בקרון איתמר חסמה בקול והנהיגה בכל רבי יוחנן אמר חייב יש נקיש אמר פטור מה הוא עושה הוא גוער בה והיא מתפחלץ ל והנהיגה בקול וגם מנהיג אותה הוא צועק והיא הולכת בכלאים ככה הים הוא לא אוחז במר דעת רבי יוחנן אמר חייב מלכות גם עליו של חסימה וגם עליו של מנהיג

בכל עיים למה זה הולך ורש לקיש אמר פטו רבי יוחנן אמה חייב למה חייב מלכות אפילו שזה אין בו לו שיש בו מעשה למה דעתו לו שאין בו מעשה לא לוקחין עליו רבי יוחנן אמר חייב סליחה אף על פי ש לו שאיין בו מעשה אין לוקים עליו אבל פה זה נקרא שיש בו מעשה למה קמת פיו אביה מעשה כשהוא דיבר על ידי הדיבור נעשה מעשה כלומר בעקמת פיו שהוא דיבר הבהמה הולכת אז בזה סובר רבי יוחנן עקמת פיו כזאת שגורמת למעשה זה מעשה ברשת הכיס אמר

פטור ממלכות למה כלה ל במעשה אין בו מעשה בקול לכן לא לוקים עליו זה תוספות הרי הדין שלו שאין בו מעשה קין עניו למדים אותו מלב של חסימה 40 יקנו ואם נפרש כ עצמו שייך גם בל עשיית מעשה מלאן שלא לוקין עליו שבו מעשה יש פסוק אחר טוב אי איי א א א א אז זה מחלוקת בן רבי יוחנן אם כמעט פי רה לו שיש בו מעשה או לא לדעת רבי יוחנן הכמעט פי זה אבי המעשה ולפרש לקיש לאביה המעשה אתתי רבי יוחנן אלש לקיש לא

שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר סופק את הרבעים אז אתה רואה שלוקה גם על הכמעט פיו זה כתוב במשנה הכל ממרן אחד האנשים ואחד נשים אתה יכול להמיר בהמה בבהמה זאת אומר זאת הקדושה שיש בבהמה הזאת חול על הבהמה הזאת הכל ממרן אבל לא ש רשעים לעשות כן אסור לעשות כתוב לא ימירנו ולא יחריפו ולא ימירנו אלא אם המיר בדיעבד תופס ה בהמת החולין תופסת את ההקדש אז זה לא שאדם רשאי להמיר שאתה אומר אם ממיר תופס אלא שאמיר מאמר וגם סופק את ה40 למה

עבר עליו לא הי חלפנו אבל למה סופקת 40 אז זה סך הכל עקם את הפה לא עשה כלום מפה אתה רואה שאלה גם על הקמת שפתיו כמו רבי יוחנן לאקה מה הוא עשה אמר להם המני רבי יהודה הי אומר יש לכיס לאות זה לא ראיה לרבי יוחנן המשנה הזאת רבי יהודה דמר לב שאין בו מעשה לוקין עליו נכון זה לב שאין בו מעשה בכל זאת לוקין עליו דעת רבי יהודה גם לו שאין בו מעשה כתוב ולא תותירו ממנו עד בוקר וה נותר ממנו עד בו בעת

ישרפו למה פי רבי יהודה לא לוקין עליו לא תטילו למה הוא ניתק לעשה ונותר ממנו בבוקר ב תשרוף הו שמע אם מלא היה ניתק לעשה הי לוקים עליו אז אתה רואה גם שאיין בו מעשה אלוקים עליו ר בגלל שכתוב ונותר ממנו עד בוקר בש לשרוף הו אז זה בא לב הניתק לעשה אז זה לא כן אבל אם לא היו כן לקחים ומסית מוקמת ל כרבי יהודה את המשנה הזאת של ממירי וה קטני רשע ברשע של המשנה כתוב הכל מירין אחד האנשים ואחד אנשים שאם המירו בדיעבד

אמרנו במ הקדש על בהמת חולין אפילו שעברו עליו מועיל האמרה ההקדש חל על בהמת חולין ובינן בא שאנו בזה זה הכל התו ימי שמה במסכת תמורה שאלנו מה זה בא לרבות הכל ממרן מה הכל בא לרבות לאטו יהיה יורש יורש אמיר קורבן אביו אחר שמת אביו יש קורבן המיר אותו לבהמה אחרת חלה אמרה הו דלו כרבי יהודה י רבי יהודה אמר יורש אינו ממיר יורש אינו סומך כלומר אם ממיר לא חלה אמר אותו דבר יורש גם לא סומך על קורבן אביב רק הבעלים שהקדישו את הקורבן

יכולים לסמוך יורש לא יכול לסמוך אז אתה רואה אזה כמן שהרשע לא רבי יהודה אתה לא יכול המשך רבי יהודה זר הקושיה הגמר אומרת היתנה סבר לה כבד חדה פליג חדה סובר כמותו שלוקים עליו שבו מעשה אבל חולק עליו חדה שיורש יכול להאמין יפה תנו רבנן החוסם את הפרה בדש בה לוקה בטח מה כתוב לא תעסו שו בדישו חוסם את הפרה דש בה לוקה ומשלם זה העניין משלם ארבעה כבין לפרה שלושה כבין לחמור צריך לשלם לבעלים שיעור למה לא נתן לאכול כמה כמה שווה שיעור אכילתם

ש א כבן הפרה שלושה כפים החמור זה הפשיט את הבעלים אה זה הרבה לאכול א זה קילו 200 טוב זה גדול פרה זה משהו גדול כמה זה שלושה קבים לא ליטר כל קו אומר זה קילו 200 גרם ליטר לפרה יותר ח שלושה קבים כפול קילו 200 כמה זה עוד עוד אמרנו לא לדבר החוסם את הפרה בדש בה לוקה ומשלם על מה שעבר לא תחסום ומשלם לבעלים ארבעה קבין הפרה שלושה כבין החבור זה השיעור שהפסיד לבעלים וה אינו לוקה במת ואינו לוקה ומשלם שואלת הגמרא הרי הדין

הוא אדם שחייב מיתה לא לוקה וגם מת לא לוקה וגם משלם אי אפשר שניים ביחד למה כתוב בתורה ופילו השופט וק לפניו כדי רשעתו אומרים רבותינו כדי רשעה אחת אתה מחייבו ואין אתה מחייבו שתי רשעיות ואפילו עוד דבר ממשיכה הגמרא ואפילו בעל אמו הבר מינן אדם באל אמו חייב מיתה פטור מד שלומים לק בדרני צודק צודק דגתי אמרבי המן רבי מאירי לאמר לו כו שלם יפה שמה רב אמר בבא לצת ש שים רבה אמר ובא לצאת שמיים א זהו כן מי שחון את הפרה ק זה

דעת הבה המני ראית המחייבת את ה עוסה במלכות ובתשלומים אלא אתה שאלת אותי הרי לא קו משלם אתה יודע מי זה רבי מאיר אמר לפי דעתו לק משלם למה מאיפה לומדים את זה מ מוציא שם רע התורה חיוה אותו במלכות בתשלומים כתוב והסירו אותו ועשו אותו מהכסף מה שכתוב כדי רשעתו שלא חייב במיטה ובמלכות כאחת כך אומר התוספות אבל ו כב משלם כן רבה אמר ובא לצאת ידי שמיים ככה הבח מוסיף אתנן אשרה תורה ואפילו בא על אמו אדם לא כתוב בתורה לא תביא את נן

חרקה לבית השם אלוהיך לכל נדר כי תועבת השם אלוהיך גם שניהם כלומר הטלה שנתלה באתנה זה תועבה גם כן זה פסול לקורבן אז עכשיו אפילו ואפילו בעל אמו שחייב מיתה ופטור מתשלומים למה קמנ בדרבה מנה אם נתן לה את הטלה חל עליו ש מתנן חל עליו ש מתנן והוא פסול קורבן אפילו שאין כוח בד ביד בית דין עב אותו לשלם אבל בדין השמיים חיב לשלם אז הוא הדין נ חוסם פרה בדש בה אפילו שלוקה בכל מקום חייב לשלם מדיני שמיים את המזונות שהפסידה בסדר ג לגבי

החוסם כן זה בא לתרץ על החוסם פרה ודש ו אפילו שלוקה בכל מקום חייב לשלם מדיני שמיים ת שהפסיד תפס כן הפאפא אמר משעת משיכה אחב במזונותיה אומר כלא לקת שעת חסימה כן שהוא משך הסוכר את הפרה מיד המזכיר התחייב במזונותיה אבל כמן שהחיוב של התשלומים וחיוב העל מלכות זה לא באו באותו שעה אז לכן לוקו משלם לא כן אמר הפפ הנ מילה באו מני דבר רב פפה בבא פש פשת לה סורה אלה הדברים שעכשיו פורטו לכמן שאלו ממני בעו מני אנשי ביתו של רב פפה

הבא ופשט להו סורה אמרת ם זה אסור חדה כלכתה פשט ם לאיסור כהלכה וחדה דלו כלכתה פשט להם יסור אבל זה לא ככה הלכה רק העניין הוא שהם לא יז זלו בדברים לכן עכשיו נראה באו מני מהוא ללוש את העיסה בחלב פת פת אסור לעשות דבר כזה ללוש עיסה זה מחתי את הרבים זה מכשיר אותם ופשטו סורה כי הלחתה זה ההלכה נתניה אין נשיים תעצה בחלב ואמל ואמ לש בחלב כל הפת כולה אסורה לאוכלה אפילו במלח בלבד מפני הרגל עבירה מה שלא אכל הפת עם הבשר

אם עשו שינוי מותר כיוצא בו אין טשין את התנור בעליה ליה ליה זה שומן איך משעין את התנור אין תשי כן זה מורחים אותו את התנור בשומן ש בזנב הכבש כן למה שלא כל אותו בחלב ומ טש כל הפת כולה אסורה שנאפתה שם בתנור הזה אפילו לאכול אותו לבד עד שהסיק את התנור ואז אפשר להתיר את הפת שנאפה בתנור מכאן ואלך ודך בעו מני מה הוא להכניס מין ושאינו מינו לדיר זה אסור להרביע כלאיים הוא לא מרביע אותם ממש אבל הוא מכניס אותם לדיר אחד פשט

להו סורה ללב כלכתה כי להלכה מותר לאמר שמואל ו במנ אפים עד שיראו כדרך אמנים עדים שמעידים על כל מיני ביאות של עריות חייב אותם מיטה ומלכות מנאפים עד שיראו לעדים כדרך המנאפים כן ממש יאו שאחד ליד השני כדרך המנאפים כלומר לא צריך ממש ממש אבל שראו כדרך המפ צריך יותר מדי לראות ובכל עיים כתוב באמתך לא תרביע כליים עד שיכניס כמכחול בשפורפרת קח את האבר של הזכר בנקבה ככה הם עושים בארבעה מין בשאינו מינו רק להכניס לדיר אותה מותר משמ כן מתיב חד בו בר

אמה אילו נאמר באמתך לא תרביע קלאה ולא נאמר קלאה אם רק היה כתוב באמתך לא תרביע הייתי אומר לא יכול אדם הבהמה בשעה שעולה עליה הזכה אפילו אפילו בבהמות בב למה למה זה אסור ששום הרור אסור להסתכל בחי עו בשעה שנסכים תמר קלעים זה לא נוהג האיסור הזה רק בארבעת כלים ל מכלל כלאים אחיזה נמה לו כלא לאחוז בקרני הבהמה גם אסור לא צריך דווקא שיכניס כמכחול בשפורפרת אז כשה על שמואל אמר דווקא כך מהי אחיזה הכנסה באמת זה הפירוש אחיזה זה לא אוחז אותה בקרניה

אלא כחול בשפת והמקרה לאחיזה נשנה מעניין לא יפה לעולם צ לא יוציא אדם דבר מגונה מתוך פיו אמר רבי יהודה מין במינו מותר להכניס ככל בשור פרת ואפילו משום פרצות לקע אין חשש הרהור בזה מה הטעמה בעבודת תריד אדם עסוק בעבודתו הוא לא הוא לא חושב על איסורים אבל סתם להסתכל אדם עובר הוא לא תרו בעבודתו להסתכל אסור מתחומה תהפוך לציון משה אילו נאמר באמתך לא תרביע ולא כתוב כנעים הייתי אומר לא יהי חוז אדם את הבהמה כמר בקרניה שעלי הזכר אפילו בהמות מן במינו למה

ישרור תמד אמר כילים כילים הו דסו המי במנו שרה אומין במינו אחיזה אין הכנסה לא אז קשה על רב יהודה שמתיר גם הכנסה מה אחיזה הכנסה מה קר לאחיזה שנ מעליה אמר רש מת באו מ דר נחמייה שאלו בני ו של רב נחמיה רש גלותה מה הוא להכניס מ מן ומנו מינו מינו ושאינו מינו לדיר אתה מבין יש שמה מין ומינו וגם שאינו מינו אי א א מה הוא להכניס מנו מ מה צדדי הספק כמן דק מני בת מני גריר לא חוששים שמתמשך הבהמה את של

שאינ מינה הוד אפילו הכילו כלומר לא אותר להכניס רק מן אם שאין מינו נדיר פשטו סורה לא כ משום פרצה דעבד למה הם העבדים של רש גלותה עלולים לבוא בכוח לעשות כיניים בידיים מ שנו מינו לכן כ שזה ברצותה דעבדי אמרתי להם זה אסור משנה היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו בכתפו הרי זה אוכל רבי יוסף ב רבי יהודה אומר עד שייעשה בידיו וברגליו אמרנו שפועל שאוכל משל בעל הבית בשעת מלאכתו ככה למדנו למעלה נכון עכשיו ממשיכה פועל היה עושה בידיו

אבל לא ברגליו פועל שהיה עושה מלאכה עבור בעל הבית בידיים אבל ברגליים כו קוצר בוצר ברגליו אבל לא בידיו דישה היה דש או דורך ענבים בגד אתה זוכר צמו ש כשהיית ילד הי נותנים לך מגפיים והיית דורך בגת מסבה אפילו בכתפו או אפילו בכתפו שוש מנכה פו לא בידיו ולא ברגליו אזה אוכל כל זה הרי זה אוכל משל בעל הבית בשת מלכה יוס ב רבי יהודה אומר חולק על תנ קמה אומר לא עד שיעשה מלאכה בידיו וברגליו רשי אומר פילו בכתפו דנו מזיז ידיו ורגליו גמרא

מה הטעמה למה מתנה כמה אומר פועל אוחן גם שעושה לא עושה מנחה בידיו ורגליו כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך סובך מה משמע כי תבוא בכל מד עבית כל מה שעושה מלאכה רבי יוסי ברבי יהודה אומר עד שעשה בידיו גליו מה התעמ רבי יוס ברבי יהודה כישור מה שור עד שיעשה בידיו ובו אז לא תשום שור בדישו זה בידיו ברגליו א וען עד שיעשה בידיו ברגליו השור עושה גם בידיים ראית אתזה משה נכון הה יפה הולך על ארבע הקדמיות זה ידיים והאחריות זה רגליים מאיפה

אתה יודע שזה ידיים מה זה קרוב לראש מה בשל זה לא לפעמים הוא היה הולך על שניים וידיים עושה לך כזה משפחת הצ בע בעי רבה בר רב הונה דש באווזים ותרנגולים אין להם ידיים להישען רק רגליים בלבד אתה רואה רבי יוסי ברבי יהודה מה הוא שאומר אין אתיר אכילה אלת שעושה בידיו ורגליו כמו שור מה הוא בכל כוחו בעין קע סוף סוף זה בכל כוחו הודי מה בידיו ג בעיני בנקע טקו אף פעם לא ראיתי דשים בויזות ובתרגול מה לחסום אותם הוא שואל כן רק

יכול להיות אצל התימנים ייקחו תרנגול לדוש אני לא יודע איפה ראית דבר כזה באווזים בת בת לא לא נוהגים לדוש אבל אי מעשה מה אמר רב נחמן אמר הבבא רבוע פועלים עד שלא ילכו שתי וערב בגט לאורכו ולרוחבו לא נקראת מנ ביין רק בענבים עדיין לא התחיל היין להמשך לבור אוכלים ענבים ואין שותים יין כמו פועל שעושה במין זה לא מין אחר אבל מי שיילכו שתי וערב בג שניים יש להם גם אוכלים ענבים גם שותים ביין או ראית איזה יופי משנה היה עושה בתאנים כל בענבים

פועל היה עושה בתאנים לא יכל בענבים הוא רואה שמה ענבים משהו טוב לא פועל היה עושה בענבים לאכל בתאנים רק מאותו מין שהוא עושה את מנחתו יכול לאכול אפילו אם שכר אותו בעל הבית לעשות גם בענבים גם בתאנים אבל עכשיו הוא עובד בתאנים רק בתאנים יאכל לא בענבים אפילו שהוא שכר אותו לשניהם שימה אמר אבל מונע עצמו עד שמגיע למקום יפות ואוכל זה כן יכול לעשות אומר פה יש ענבים שמה יש ענבים מתוקות מוסקטו יכול למנוע עצמו יגיע לשם יאכל ם אם יאכל עכשיו שמה לא

יכל לאכול טוב למה אם וב וכול לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל מונע עצמו עד שמגיע למקום יפות ואוכל איפה אתה רוצה ענבים טובים יד השמש שמה איפה באמצע מסתיר ה מסתירי את השמש לא טוב יכל ישר להתחיל בש ש שבאמת ור נכון לפי העבודה שלו וכולם לא אמרו לה בשעת מלכה שלא יתבטל ממנח בשעה שאוכל אבל משום השב אבדה לבעלים אמרו פועליים אוכלים בהליכת מאומן לאומן כל האופנים שהוט לפועל לאכול לא אמרו אלה בשעת מלאכה לא שיתבטל ממלאכה בשעה שאוכל הוא אוכל ועובד אבל משום

השב אבדה לבעלים שלא תבטל הפועל ממלכתו אמרו פועלים אוכלין בהליכת מאומן לאומן כשסיימו מנחתם בשורה זו אז הם הולכים לאכול בשורה אחרת יכולים לאכול בשעת הליכתם אפילו שזה אפילו זה לא שעת מלאכתן חזירת מנגת גם כן הביאו לשם מסוי של ענבים הולכים להביא עוד מסוי של ענבים אחרים אז גם יכולים לאכול וב חמור כשהיא פורקת חמור ממאו שעל גבו דהיינו עד שיפרק המסו מעל גבו יכול לאכול מה זה חמור שהוא פורק כן כן עד שאנחנו נפרוק את המצוי מעל הגב שלו הוא לא יכול ש במצב

שפורחים ממנה רה בגמרא גם זכה גם זכה בעיה להוא הייתה חמורה אתה מבין אז חמורה יפור כן אתה חמורה יאללה בעיה להוא יפה לשאול אתה חושב שכלל דבר יודע חכה שהי שהי שהי שהי שיק לשול רבנו הקדוש הייתה מדוייקת בעיה להוא עושה בגפן זה מה הוא שיאכל בגפן אחר כלומר קצות השכול יפה מגפן אחר הוא עוסק בגפן הראשונה מה הוא שילך לגפן השנייה שמה איזה אשכול יש יקח לאכול במקום שעשה שם מלכתו כפן אחרת מה צדדי הספק ממין שאתה נותן כליו של בעל הבית בעינין ועקה

אז זה אותו מין זה ענבים שאתה נותן כליו של בעל הבית ולכן יכול ללכת לקחת לשכול אחר או דילמה ממה שאתה נותן לכלי של בעל הבית בעינן שיאכל מאותו מקום שאתה נותן וליקה אסור לעשות ככה הגמרא שואלת מה השאלה ודאי שמותר לאכול גפן אחר ואם תמסה לומר ה עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר שור במחובר איך איך יכין צריך להניח לו לאכול כשעושה במחובר איך הוא יכול לאכול השור הוא מושך בעגלה מעמידים את העגלה בסוב לגפן שאיפה בוצרים העגלה ליד הגפן והשור הלאה מלפנים הוא

לא יכול לאכול מאותו גפן והוא יכול ואכן בגבש בצד השני ש מותר אמר רב שישו בר אמר רב שישה בר דרב אדי בשרך בשרך אזה זה הזמורה של הגפן היייתה ארוכה היא אותו גפן אותו עץ וזמרה היייתה ארוקה אז הזה יכול לאכול מאותו גבן עצמו מאותו גבן עצמו לא שזה עץ אחר מאותו גפן כן אנחנו שאלנו דווקא באותו גפן א יכול לגעת מגפן אחר חשבתי גפן אחר והענף של החר מגיע עד לא לא לא אות אותו גפן ועיניו שלה הולך עד איפו מותר לא אז ככה

מדובר אתה אומר לי איך זה יכול להיות אם צריך לאכול מאותו גפן איך השור יאכל מאותו גפן ככה ש זה מוה של ארוכה אתה שמה עושה בתאנים לא יכל בענבים היה עושה בתאנים לא יכל בענבים ה תאנים ותאנים דו מיד תאנים וענבים אוכל הנה מפורש היה עוסק בתאנים לא יכל בענבים משמע תאנים תאנים זה עץ ועוד קצת עץ יכול לאכול אותו מין ו אמר אתה עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר איך הי משכחת לה איך זה איפה תמצא אופה ש בבין אחד אוכל בשני מינים

אינו אוכל אלא ודאי עושה בגפן זה אוכל בגפן אחרת אמר רב שישה ברדר במלט לעולם עושה בגפן זו הוא לא אוכל מגפן אחרת אבל הגפן אתה מבין מה היא היייתה על גבי התאנה מודל על גבי התאנה והתאנה מודל על גבי הגפן אז זה כמו אילן אחד כמה שעסוק במלאכתו שניהם להפריד זה מזה חותך את הפירות עבור בעל הבית הוא רוצה להפריט והוא חותך את הפירות לכן רק בשני מינים אין לא אוכל אבל במין אחד רשאי לאכול גם שעני שהוא לא חותך ממנו הפילות בפני שעוסק עכשיו

הוא עוסק גם בו יעשה זה כמו שרצנו על השור רכה זה דומה לו הטירוף כמו בשור רכה זה מודל את הגפן על גבי תאנה או התאנה על גבי הכפל לכן זה נחשב כמו עידן אחד אז כיוון שעוסק במלאכתו בשניהם רוצה להפריד אותם חותך את הפירות בשביל בעל הבית לכן רק בשני מינים לא אוכל אבל במין אחד יכול לאכול תשמ שמה אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום מיפות ואוכל הנה למה רוצה ענבים משובחות שמה וי אמר אתה עושה בקפן זוכ בקפן אחר נזיד וניטה נחול למה

מונע עצמו מסכן שילך לשם יקטוף ויביא ויוכל ויעבוד הלא מותר אלא ודאי אסור אתה משום ביטול מלאכה עד שיילך יבוא זה הרחוק אתה משום ביטול מלאכה לא קם בעינן ודאי אין לעשות כן כי כמעין ך דיקה אשתו ובני מי אתה מבין הוא הביא לעבודה את אשתו בבני והם לא עובדים פה בינתיים אומר להם שמעו אני אעבוד פה אבל תביאו לכו תביאו לי שמה י שאני רואה סחורה אוו כ כל המשפחה בעל העבודה ככה זה יצא פרסים אתה שמע וכולנו אמרו אלה בשעת מנכה לא שתבטל מתו

אבל פני השבת הבד בעלים שלא תבטל הפועל אמרו פועלים כלים בהליכת מאומן לאומן חזר את המנגל ספר רוחה בני חסו בית המדרש מהל כעושה מעשה דמה מי שהולך צוכה בעל הבית כמו שהוא עובד עושה מעשה מ ששב ד דבעל מוד אכיל מדאורייתא לא אכיל למה רק משמ שבדה הליכתו זה לצורך הגפן ואכילתו שם ענבים שצץ מהגפן שבא ממנה על מה העושה בגבן זו אין אוכל בגבן אחר אומרת לו לעולם אם מלאך עושה בגבן זו אם רוצה אוכל בגבן אחר אומר לצורכי בעל הבית לאק עושה מעשה

דמה שלא עושה לצורך בעל הבית זה לא אוכל מדאורייתא רק בגלל השבת הבידה א כן הו עושה מעשה ד מהלך וש מעשה ד לא כמו שאמרנו מקודם נו דורי לאכין למה משום ווק עושה מעשה דמה עושה מעשה אכין מדאורייתא אם בהליכתו זה לצורך הגבן שהולך אליה באכילתו זה מענבים של חצץ כלומר מהגפן שבא ממנה על מה עושה בגפן זו אוכל בגפן אחר אמר לא לעולם מלך עושה בגבן זו אין אוכ בגבן אח אולך כעושה מעשה דמה מהלך מאומן לאומן אפילו אין לו התר אחילה זה לא

משום השבת הבדל לבעלים אבל מדאורייתא הוא לא אוכל למה עושה בגפן זו לא אוכל בגפן אחר ובחמור שהיא פורקת אמרנו עסור לחסום את החמור מלאכול שהיא פורקת מאכן אכלה פורקים מ את המסע איך היא תאכל אמה עד שהיא פורקת אוכלת אז איך היא יכולה לאכול מהמסע שעליה הכן יכולה היא לא רואה את זה בכלל אולי נותנים לה היא רואה לצדדים לצדדים הבן אדם רואה ככה א היא רואה והיא הלשון שלה ארוכה וזה הרבה היא מושכת מהצד מהצדדים שזה מסוי כבד אז איך הוא אוכל מה איך

על גבה אוכל מסו שעל גבה כ אתה יכול לאכול מה שיש לך על הגב יכול להיות ז יכול לאכול כל אדם יכול יש לו מסע גדולם זה בולט בול בולט לא מדובר במסע קטן מסע שמן שמן שהוא בולט אליה לכיוון הפרצוף רשי אומר כן רשי רשי כשהיא פורקת מאכן חלה עד שתהיה פורקת בהליכת אוכלת מ אוכלת כל זמן שמה על גבה תננה תננה אז ש אומרת הגמרא תנן ליד תנו רבנן חמור וגמן אוכלים מ מסו על גביהן ובלבד שלא יטול ביד ויאכל משמע שכן אפשר התורה

לא עשרה התורה רק סרה לחסום אותם אבל אתה לא חייב עכשיו לתת להם ביד לאכול הם לא מגיעים מה את תרחם עליה תן לה ביד לאכול חשבון מחשבון בעל הבית לא הוא בעל הבית גם בחמ ששה את אבל יש אנשים הם עוסקים בדבר שא אפשר לאכול אתה מבין חים שי [מחיאות כפיים] הלכות הולכים שה מתו איפה הל מתאוששת עדיין יש דימון יש דימון מהרכב לא קשור תר לב סעיף ד' אם יש סקר פסול בת פחים ועוד סקר פסול בת פחים להעביר פחות משלושה מפסיק ביניהם יש

להסתפק עם שני הפסולים מצרפים לפסולת הסוכה אם אפשר לתקן לתקן אם לא יש בדלי ברכה בשלוש ביניהם משמע שודא מצ הספק בגלל שהו פחות משלוש מצטרפים דין גובה הסוכה סוכה שהיא גבוהה למעלה מ-20 מה פסולה למה היא גדולה ב בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה בין ש מחיצות מגיעות לסכר בין שאין מגיעות אבל 20 רק עד 20 ממש כשלה אפילו כל כךה למעלה מ-20 כיוון שאין בחללה אלא 20 כשלה ב הייתה גבה יותר מ-20 ווסן יורדים למטה ענפים יורדים למטה אם צילתה מרובה מחמת כשנה פסולה

נכון ‏z aram תחיל ללמוד דרך וד שבועות עוד שבועיים זה שבעות אנחנו דף כפז ר שלושה לא פרות פירות פירות שחזקת מן ההפקר כגון השיטין רימן עוזרדין והזין ובנות שוח ובנות שקמה והגופני ונובלות מרה והן שעדיין לא הטילו שאור ונוספה וקוצב כיוצא בהן תורים מן הדמי ולוקח אותם מהמרת אין צריך להפריש מהן לא תרומות מעשר ולא מעשר שני פני שחזקת מן ההפקר המרץ קנה מאיפה הוא יקנה הכל מ בלש יש ב הבקר מה זה קוס כוסברה וסבר זה כוסברה זה תבלינים יש הרבה כזה ולוקח אותן

מהמ רצו צריך להפריש מנו תרומת מעשה ולא מעשר שני פני שז קתן מן ההפקר אפילו אמר לו עמר צנן מוסרין הריו פטורים מן המעשה עד שיודע לו שהם מן השמו ב הורות הבכורות זה פירות שהקדימו לבשל מבירה יעני הוציא בשלה ראשונה והעייפות החו להתבשל שבקעה פתורים מן הדמי ובגינה הם גדלו בגינה חייבים במעשר פני שהם נשמרים ובקורות כ כל הפירות שביקרו הפשילו עד שלא הושיבו לא הושיבו אותם בעלי השדות שומר על הבקה לשמור פירות והשיפה פרות שישארו לאחר שיקבלו המקצועות בלא שומ מן השדות ונחום בלא

שומר כן החומץ העשוי מ מן המדים פטור מן הדמי אה לא כתוב לכם תמד זה צריך להיות מן התמד תמד זה שעירים של ענבים יש למטה גרסה גם אחרת ג כ שגזרו על הדמי לא לא גזרו אלא על פירות הארץ שזקן עולה בב בלבד שהוא מכזיב ולפנים כזיב עצמה לחוץ וכל הפירות שנמצאו מכזיב ולחוץ פטורים מן הדמי שחז קטן מפירות המקום שנמצאו בו נכון פירות שידוע שהם מפירות הארץ שהחזיקו עולה בב אף על פי שהן נמצאות בסוריה ואין צריך לומר בארץ החזיקו עולי מצרים בלבד הרינו

חייבות בדמ מפרשת מהם תרומת מעשר ומעשר שני למשל יש לך זיתים סורים כתושים בטח זה צריך לאסר אותם את חושב סתם לפי כך הדבלה השמנה זה עיגולי שמנות מתוקות הרבה שאין כמותה אלא בארץ החזיקו עולי בבל וכן התמרים הגדולים והחרובים הגדולים השון הם ישרים טובים אין להם גבשושיות והאורז הלבן ביותר והכמון אתה יודע מה זה כמון ציון משה נכון כמון איך אתם קוראים לזה א זרה זרה כרמולי זירה רמוני כי ובה והכמון הגדול מתעשרים דמים בכל ארץ ישראל ובסוריה כן כל כ יוצא בפירות אלו החמרים

זה סוחרי תבואה שנושאים תבואה ופירות שהביאו פירות לצור צור זה בסוריה חייבים בדמי חז קטן מהארץ חזיק עולה בבל שהיה קרוב לה והאורז אין אין אין חוששין לו אלא כל האורז נמצא חוצ לארץ שהחזיקו עולה בבל פטור מן הדמי אלא אם כן ניכר שבאה מארץ ישראל כמו שביארנו היום בדרך כלל אין בארץ ישראל אורז אין פה הלוקח מבעלי וצרות בצור פטור מן הדמי ואין אומרים שמ מפירות הארץ עצרו לכן חמור יחידי שנכנס לצור והוא טעון פירות פטור מן הדמ חז קטן מסדה העיר הלוקח מבעלי אוצר

בצידון חיה בדמי שהי קרובה יותר מצו חזקת שעוצרים פירות הארץ שחזק עולה בבן אבל הלוק מן חמרים בצידון פטור מדמי חזקת חוץ לארץ היום אתה קונה מהגויים בכלל אתה יודע זה כל התבואה כל מה שאתה קונה זה של ארץ ישראל זה שתם זה של תנובה לא תמיד זה שלהם לא ה לוקח מן הגוי בארץ חזקו בעולה בבל אם היה אתגר גוי שהוא לוקח ע ישראל הרי פירותיו דמ הנה פקח ראשונה בזמן שהיה רוב בארץ ישראל ביד ישראל לוקח מ תגר גוי מעשר דמ לוקח מעם הארץ

איזה הו תגר זה שבי שנה ושילש אבל הם הביא פעם אחת אפילו הביא שלושה משויים בבת אחת או שהביא הוא אבנו עדיין לא החזק תגר מה אתה חושב כל אחד זה תגר כשגר על הדמה לא גזרו על פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ יא פירות הארץ שרבו על חוצה לארץ הרי לא חייבים בדמי שחוצה לארץ שרבו על פירות הארץ וכן דברים שחץ קטן תדר מחוצה לארץ כגון אגוז ד מסכות הרי אלו פטורים מן הדמי אבל עכשיו גוז זה מכו גוז לא מכו לא הלכו חכמים אני לא

מכיר לא הלכו אחר המפ חוץ לארץ לא אחר המראה ולא אחר הטעם ולא אחר הריח אלא אחר הרוב כל שרבו לו מותר שלא רבו אסור כיצד רבו בעיר ש אבל לא במדינה או שרבו במדינה ולא רבו בעיר רבו בהר ולא רבו בקעה או שרבו בקה ולא בחר רבו לחין בנים ולא רבו לבעל הבית רבו לבעל הבית ולא רבו ל זה שרבו בו מותר מקום שלא רבו בו חיה בדמים יג רבו פרות חוצ בשוק ונמ ע חזר שוק לשנו לקח ממנו חיה בדמי ד ואלו דברים שלא

גזרו עליהם אישה שגזרו עלי דמי לקח פירות זריעה או להכי לבהמתו או קמח לעורות אגמה או רטיה שמן להדלקת הנר או לסוך בו את הכלים יין קלור חלתם הארץ דומה ולקח בקס מער שנים שר המנעות ס את הביכורים כלל אל פתורים מדמים כין שאמר לו עמכן אן צריך לעשר לוקח פירות לאכילה ננח עלין הבהמה ה הרי זה לא ימ קרם לגוי לא כינם לבהמה אפילו בהמת אחרים עד שתכנם דמי ז שמן ערב פטור מן הדמי שאין חזקתו לאחיה שמן שלוקח סורק לתת אותו בצמר פטור מן

הדמי פני שהוא נבלע בצמר אבל שהורג כח לש בו הצעותיו חיה בממן שהוא נבלע בגופו ושיחה כשתיה בכל מקום גוי ששם ישראל יתן שמן מכתו בוודאי אסור בדמ מותה בוודאי אסור מה מותר ג שג תעגל עליה שעמד מותר לישראל לשב אחריו יח מי שנפל שמן דמ בשרו שפשפו ואינו חושש לוקח יין וריס או תית או קוניות לעשות חנין חייב בדמי אב לוקח מוריה שיש בו יין אלונ אלונטית או שלקח חנין הרי פטורים מן הדמ שלא ז על תערו בדמ אם הייה דבר שהיה בד כגון תבני

טעמו ניכר אינן בטלין צא את כל התערובת חייבת בדמי יט כל פור שלא גזרו עלין אינן דמ ופריש בהן תומת מער ומעשר שני מה שעשה עשוי אבל אם תקן את הדמ כדאי פ תומה גדולה ומעסות א שתקן את הודאי כדמי לא עשה כלום כ כל העיר מוכן וד חד מוכים דמי ולקח ואין יודע מי לקח ח כצב מתכן מפריש טומ תומת מעשר ונתנה לכהן הוא מפריש מעשר שני בלבד זהרי הוא כמעשר שני של דמים כא' וכן היו לפניהם שתי קופות אחד תבת ואחת מתוכן ועבדה אחד

מהן הרי זה מפריש מן השניה תרומה גדולה תרומת מעשר ונותן לכל כהן שירצה מפריש מעשר שני בלבד קדמים בגלל הספק היום ברוך השם המאשרים את זה גם אלה שמוכרים חמוצים יש להם הכל מעוצר בשוק כן כן אנג'ל קח גם מה עושים ש כן כן היום איין היום אין היום חלב ביוקר אליהו מה איתך עוד מעט אני גומר את השיעור זוהר אה זה גם לא קבן רשם ח ד דף כצט תכונה תמנ נ זה נוצ חסד פעם רבי אלעזר ואמרי במזל ואפילו ספר תורה שבכל מה זהי

אות לק במזל תורה קודש קודש ל קודש קדוש קדוש קדוש קדוש וד קודש והוא קדוש ת שלוש קדושות שלוש שלושה שכינה משלוש רוחות רון ואכל והכל בספר תורה תניה תורה זה נשמת העולם מה זה והוא תליה במזל איך יתכן זה נשמת העולם וכתב שמו בקדוש הללו במז אלא אחיק צניעותה א א אי מזל זה נקרא מזל מזלן זה למעלה נקרא מזל זה מזל עניו דוש קדוש קדוש מזלו נומ שמעון ברי בריך ברי אמר אמר אמר לרבי שמעון בריך ברי בקודש בריך הוא כן עתיק מכל חוד

לפים ראית תלוי בזה ו הקטורת מי שאחראי על המזלות יכול להזיז את האדם להפוך אותו מעל המ יש מישהו שאחראי במה קא אדוני אלוהינו שק אבותנו לפניך שמים זמן שבית המקדש קיים כאשר יכול להרים את זה כאשר סובית אותם עלד משה נביא כתוב בתורתך תביא לי את החוברת של קח ספר יותר טוב מחובר א פנכת כתורת הסמים בזמן ש קח ספר אחר למה אנייש בזה שם בזמן שב כשמר משה קח לך שמים נומים אני אסדר אני אסדר ויאמר אדוני א סמים נטף בסמים קח לך יהיה

בבד בה בת אהרון ור ב הצור 7 יפה סמין מהורה ה שמ את שמם את הבוז פא מצי שלושה צ אחד לושה השני כים זה מ צ פ מפחד לילה בעיניך ה ע י רצון את כעסך רפואה שלמה לכל ח עמך ישראל צוה למלא אכך קדושים ששם שברך לאבותינו הקדושים אבר ש שמ יברך בשמו צור כל הקהל הקדוש כד עלמה יברך יתכון זכה יתכון גם אני ש מאזי חלבין פפ כל הברכות ישועות נחת שמחה צחה וישועה חיים טובים רוקים יאים ושמחים אמן יום מבורך כן י

רצון