הדף היומי מסכת בבא מציעא דף סו-סז הרב בניהו שמואלי שליט"א יב לעומר כז ניסן תשפד

[מוזיקה] אם כתוב פה כל התורה נער שלום אז נס חוה לעשות מהתחלה אבל תכבה את הפנס כן זה מה שאני עושה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש זח בניסן כז בניסן תשפד אנחנו בשיעור הראשון מה שלמדנו בשבת בשבת למ למדנו היום הדף הוא דף סז בשבת למדנו דף סו אז עכשיו נלמד דף סו ונעשה הפסקה ואחר כך בעזרת האל ובשעתו אז נלמד את הדף של היום דף סז אז איזה שבת נפלאה ברוך השם איך למדנו בתורה בשבת מברכין איזה דבר גדול

למדנו בעזרת השם ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כלומר האדם שרוצה לחיות חיים טובים חיים מאושרים צריך ללכת בדרכי השם לשמור את כל מצוות השם למה אדם אם חוטא פעם אחת יזהר מאוד מאוד לא לחטוא פעם שנית ה לו כתוב מי שאוכל שום וריחו נודף מה יחזור ויכל עוד פעם שוב ויהיה רחו נודף צריך להיזהר אתם יודעים שחפץ חיים אומר שהיה איזה מלך נטה איזה ארמון גן לארמון שלו משהו לא רגיל כל העולם היה מדבר על זה איזה ריחות איזה פרדסים

איזה נהרות כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל מעוטרים בציצים פרחים איזה דברים מקסימים שמי שמבקר שם מאוד שמח היו מומחים מיוחדים שעמדו לטפל בכל נטיעה ונטיעה אז המלך רצה שכולם יהנו מזה ואמר להם תשירו לי את הגן פתוח שאנשים יכלו קצת ליהנות לשמוח אז הוא רואה המלך שיש איזה אחד כוף מהפירות ואוכל טוב כתוב אסור לאכול מהפירות זה יכול להפריע אבל טוב עזב אותו לא דיבר המצלמות מצלמים לו את הכל מסביב הוא רואה מהחלונות הוא רואה ככה טוב ממשיך ההנאה מחר מחרתיים עוד הפעם הבן אדם

בא עוד פעם לוקח פירות עוד יומיים הוא לא רק שלוקח פירות הוא אומר אני אקח את ענף אחד עם הרבה פילות מה אתה לא יודע מה אתה עושה אתה קוצץ ענף זה זה מקלקל את העץ יום אחד הטיפש הזה אמר שהוא יקח את עץ שלם עכול אותו וילך אצלו לגינה שלו ישר המלך ראה את זה קרא למשרתים אמר להם צריך להעניש אותו כראוי איך הוא עושה דבר כזה אומר זה המלך זה מלך מלך מלכם הקדוש ברוך הוא הוא ברא את השמיים ואת הארץ ואת הגן ואת

הכרם זה התורה זה הפירות הפרחים הענפים זה המצוות אז אם אדם חס ושלום עוקר דבר מן התורה עובר על תקנת הקהל אוהו זה המצוות שיעשה אותם אדם חי בהם אם לא עושה אותם אז חס ושלום מענישים אותו עוקר דבר משורשו אל המלך העמיד את זה בשביל שאנשים יהנו שאנשים יחיו זה שאומר אתה רואה עם ישראל שלומד תורה הם מתנענע כתוב בזוהר קדוש שאל רבי אבא לרשבי שאל אותו למה מה הדבר שכל האומות לא מתנענע כשהם מתפללים לומדים אבל עם ישראל הם מתנענע בכר רבי שמעון ואמר

כתוב בזוהר אוי לאותם אנשים שהולכים כמו בהמות השדה בלא דעת אומר נשמות ישראל ככה הלשון של הזוהר כי אני מתרגם לכם אומר נשמות של עם ישראל עצובות מהנר הקדוש העליון כמו שהנר לא שוקט אפילו רגע אחד אתה רואה נר הוא האור שלו כל הזמן כך עם ישראל כל מילה של תורה הנר לא שוקט הוא מתנענע זה פלא גם במדרש כתוב כל הרוחות מנשבות בעולם תראה דבר פלא כל ככה אומר רב פנחס מקורץ הביא את זה אומר כל הרוחות שמשות בעולם זה על ידי שעם ישראל מתנענע

בתפילה הם מביאים את הרוחות וזה טוב הרוחות בעולם ככה זה על ידי שישראל מתנעים בעצמם בתורה הם הם גורמים לרוחות כמו שכתוב אי אפשר לעולם בלא ישראל כמו שאי אפשר לעולם בלא רוחות אומר במחזור בטרי כתוב כשאדם מכניס את הבן שלו לתלמוד תורה מרגילים את והתינוקות מתנענע בשעת הלימוד מנענעים את כל העולמות תראה מה זה איך כתוב ויר עם וינועו מתנעים משת הלימוד ניתנה התורה למה בהמה ברתת ומזיע זה פלא פלאות כמה צריך לעשות רצון השם ולא להתעייף אתה יודע שהיה מסופר על לבי יצחק בברדיצ'וב

כך סיפר האדמור מצנ אומר במי חורפי אומר שמעתי מהבית דין שהיה אצלנו ששמע מפי זקנו הגאון בעל ישועות יעקב אומר שבא להתפלל בבית המדרש אומר פתאום בערב יום כיפור הם היה להם שמה חזן מיוחד לכיפור הכינו אותו מהתחלה מה לא בית הכנסת אדירה אומר נכנס איזה בן אדם אחד והתחיל כן נדרה תפילת כל נדרה מה זה היה מתפלל איזה איזה נועם איזה קול בעדינות אבל באיזה בכיות והמשיך בלי בלי לא רואים אותו הוא מכוסה בטלית ואנשים היו עדינים לא יש להם חזן ראו אותו כל כך

יפה מתפלל ובאיזה בחיות עזבו אותו אחר כך המשיך את תפילת ערבית מה זה תפילת ערבית אומר לו אין להם כזה תפילה בעולם ואיזה יופי ואיזה עדינות ואיזה יראת שמיים גמר תפילת ערבית לא יורד מהתיבה עומד באיזה קולות המשיך אחר כך כל התהילים מילה במינ מינ במינה עד הגיע עמוד השחר גמר תהילים גמ אומרת התהילים התחיל תפילת שחרית חדח אחת לא מפסיק פל פלאות אלה היו כולם עמומים אבל אף אחד לא רוצה לעזוב אותו כזה כול יפה ונועם כוונה כזאת אומר כולנו אמרנו זה לא זה לא

בן אדם זה מלאך הגיע לנו אי אפשר להפסיק אותו הוא לא מסתכל באף צד וגמר את ה את השחרית התחיל את ה ספר תורה והוא קורא בעצמו מה זה אחי גמר ספר תורה מוסף איזה תפילת מוסף גמר תפילת מוסף מנחה גמר מנחה נעילה אומר שלא היה להם דבר כזה אחר כך לא ידעו איפה איפה איפה הוא רוצה ללכת טוב יקחו אותו לאיזה אחד בתים אומר אומר בעל ישועות יעקב אומר אני החלטתי גם אני ללכת איתו לאיפה שהוא הולך לסעוד הוא הלך לשעות באחד הבתים של אחד

האנשים בבית הכנסת שגם הוא לא מכיר אותו אעש הוא האורח בעצמו עשה את ההבדלה ואומר בקול גדול בהתלהבות אחרי זה צנח על איזה כיסא ואומר שהוא עייף רוצה לנוח אמר לו מה אתה רוצה אומר קודם כל תביאו לי מסכת סוכה בזה אני אנוח במסכת סוכה הביאו לו מסכת סוכה למד אותה עד הבוקר באיזה קולות באיזה נועם ובבוקר מי זה היה רבי לוי יצחק לפיד אש אתה רואה כל זה כל הכיפור הוא עשה מה הוא אומר אומר התפילות בקעו רקיעים הכל אבל הוא אומר הוא חלוש למה

הוא צריך הוא צריך ללמוד גמרה עם תוספות שיקבל כוח כי הוא צריך ליזון מאיזה טורה זה לא מספיק רק מה שהוא התפלל המזון זה התורה אתה מבין תראה ואז הוא למד עד הבוקר מסכת סוכה בלי זה אין לו מזון ת איזה סתם רבי לוי יצחק בברדיצ'וב אזה איזה דברים אלה יש דברים כאלה בעולם פלא פלאות הז זה אומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אז הביא רק אני אגיד לכם מה שומר על זה הבן איש חי הוא הביא איזה משל הוא הביא מעשה באיזה גביר אחד

ש שהשם הניח לו מסביב תורה גדולה בנים בריאות הגוף הכל היה לו לא חסר לו כלום תמיד היה חושב ומצייר בלבו שהוא זכה לכל הטובה הגדולה הזאת בעבור מעשה בטובים דרכו הישרה שהוא לומד תורה והוא עושה מצוות וחסד אבל הוא לא מפליא לעשות שזה הכל מהשם יתברך הוא חושב בגלל שהוא טוב אז הוא קיבל נכון אתה טוב אבל זה לא המעשים שלך לא מי יודע מה שתקבל עד כדי כך יום אחד רצא לטייל בימי הקיץ לא שם לי בו היה באיזה מסילה טעה בדרך ביער הגיע

היה כבר כמה יום יומיים היה צמא היה חם מאוד לא נשאר לו כוח נפל על הארץ הרגיש שהוא בשכנה ראה אחד עובר ויש לו קד של מים ביד בחית תתחנן תראה תביא לי קצת מהמים שלך אומר לא אני לא אתן לך רק תביא לי אם תחתום לי תכתוב פתק אתה נותן את כל התורה והמצוות שלך קיבלת אם לא אין מים תשמע חביבי לא אומר לא מה איך אני חרט אותך כל בסוף הגיעו בפשרה שהוא הולך למות יתן לו חצי תורה שלו וחצי מצוות מעשים טובים שלו

כתבו על נייר קולמוס ונתן לו מים שישתה בינתיים הוא תפח מהמים לא יכול לזוז עכשיו לא ידעו מה לעשות הבן אדם הלך וזה לא יכול עבר עכשיו הוא צריך רופא עבר שם איזה בן אדם אחד אומר לו תראה אומר אני יש לי איזה עשב שאני אתן לך ללעוס אותו אתה תסתדר אומר טוב כמה אתה רוצה אומר לא אני רוצה את כל התורה והמצוות שלך אומר איזה כל התורה והמצוות איזה כל התורה והמצוות כן בחב איזה כל התורה והמצוות אני אתן לך בסוף נשאר לו חצי לא

היה לו ברירה הוא הלך הבטן שלו להתפוצץ נתן לו את את החצי של לו כתב לו נתן לו את את העשב בעברי אחר כך הלך במדבר חצי שעה נכנס למדינה שלו הכיר את המקום נכנס לבית הבעל הוא בוכה הילדים שלו אומרים לו השם הציל אותך למה אתה בוכה אמר להם איך אני נשאר תערו מכל התורה מכל המצוות ואז מתור הבכיה חולם זה בן איש חי כותב פתאום הוא רואה הוא רואה את הרופא נפל לפני רגליו שחזיר לו את השטר הוא ערוב מכל המצוות בכה הרבה אמר

לו אל תרא אני אליהו הנביא אבל אתה חושב ש עשית תורה ומצוות אתה חושב שכל מה שמגיע לך זה זה לא מה פתאום עושה איתך חסד גדול רק אם אתה קם כבר פותח בבוקר את העיניים אדם קם ונושם אדם קם ושומע אדם קם והולך זה זה לא מספיק כל טוב השם נתן לך אתה חושב זה זה המעשים שלך השם עשה איתך נו חסד אז אחר כך הוא הביא גם את הבן אדם השני וקרעו את השתלות אמרו לו מהיום תדע שמרתם את חוקותי ואת משפטיי אשר יעשה

אותם האדם וחי בהם דיי לו שרק חי לא תחשוב שבעבור זה שורת הדין שיהיה לו רוב טובה רוב ברכה פרנסה לא הקדוש ברוך הוא נותן לנו חסד ורחמים לכן צריך שעכשיו מתחיל הקיץ לך בדרכי השם נעשה נתוח להשם כן כן מהר מהר לפתוח את הדף אנחנו בדף סו רבותיי היום זה דף סז רק אנחנו לומדים את מה שלמדנו בשבת יום שישי הגענו לסו והגענו לאמצע העמוד אם אתם זוכרים בנקודות אלבאו על שדהו נכון אם אתם רוצים אני יכול להתחיל לכם מתחילת העמוד מהעמוד קודם מפה אתה

רוצה להתחיל לא זה לא למדנו את זה אבל אני יכול להתחיל לחו מרע בסדר איפה נקודותיים הו שכיב מרע הגענו יותר למטה אבל נתחיל ההו שכי מרע סו עמוד א' ההוא שכיב מרע הגמרא מספרת היה חולה נוטה למות תוציא את זה לא בשבילי בילך היה שכיב מרע נוטה למות כתב לאשתו למה שאם הוא ימות שלא תזדקק ליבום וכי אחיו לא היה חולה ולמה הוא אומר לה למה צרכי יבום את אחי תלכי לחופשי היא ככה הייתה רוצה והוא לא עשה תנאי שאם הוא יקרה נס והוא יחייה

אז א אז הגט לא גט אן גיד תנח נאנק ונאנח כי לא עשה גת נתן לה גת ולא אמר לה תנאים אמרה לו אשתו אמכ מנחת למה אתה נאנח כל כך מה יש לך אתה מודאג יני אתה נאנח בגלל שכתב דגת וכבר אני לא אשתך אקמ דדנה אם אתה תעמוד מהחוליות אמר רב זת טומ מ בעלמה דברי האישה זה רק תנחומים של של שטויות זה פטומי בעלמה מילי בעלמה הוא אין בהם ממש ואם היא רוצה היא יכולה להתחתן עם מי שהיא רוצה אפילו שעשתה תנא אמרה

לו אני ועני ואני לא יכולה להתחתן עם מי שהיא רוצה אמר לה רבח אמר לרב החמי דתי לרב נא ואילה פטומי מילי מי מה ואם זה לא היה דברי תנחומים אלא התכוונה באמת אפי נשבעה לו מה מועיל המילים שלה וכי אומר לה זה לא מועיל מה וכי בדידה קיימה ל משדי תנאה בכיתה בדידה קיימה למשי תנאה בכיתה וכי הגד תלוי בדעתה היא קובעת איך להתנות בגת תנאים בדיד משד תנאה הגט ניתן רק מדעת הבעל הוא צריך לתת תנאי לא היא מה מתרצת מהו דמה הו גופי

דעתה דיד גמר גתה כמה שמע היתי אומר הוא בעצמו גומר מדעתו ונותן לה את הגט על דעתה ואם היא מתנה יועיל למה הוא מסכים איתה כמה שמלן אפילו שהוא גומר ונותן את הגט על דעתה היא באמת לא התכוונה היא לא התכוונה זה לא היה תנאי אמיתי שלה אין דבר כזה היא אומרת עד שהוא חולה והולך לסנה אפילו שהיא אומרת לא לא נשבעת אבל היא אומרת לו תשמע זה אני שלך אל תדאג וזה כל זה פטומי מעלמה זה למה הגמרא מביאה את זה שאנחנו למדנו למעלה על

הסמכתה בעלמה זה ש אדם זה מה זה הסמכתה זה הבטחה של גוזמה אתה מבין מבטיח לחברו אם לא יקיים תנאו יתן לו כך וכך אומר לו תלבה לי כסף חברו הלבה לו כסף אומר אני אשלם לך את זה במשך שלוש שנים ואם לא קיבלת את זה בסוף השלוש שנים עוד שלוש שנים אתה רואה הבית כולו שלך זה פטו מלה בעלמה זה הסמכתה לא קניה זה לא נכון למה הוא בטוח הבן אדם שאת הכסף הוא יחזיר תוך שלוש שנים הוא באמת מתכוון להחזיר לו לא משקר אבל

הוא לא הצליח עכשיו מה נעשה למה את הבית שהוא הבטיח לו זה אמיתי גם זה אותו דבר האישה היא לא יכולה להבטיח אבטחות פטומי מילה בעלמה למה הם לא אומרים שיש בזה מי שפרח מי שפרע לא מי שפרע חייב לא חייב זה אין בזה מי שפרה למה כולם יודעים שזה דרך כבוד רק לפייס אותו שהבן אדם לא ימות שהבן אדם ירגיש שהוא ימות בטוב לא יהיה בעיות כן אמרנו במשנה דבו על שדהו במשנה היה למדנו ידוו על ה שדה ויתנה המלווה עם הלוה שאם לא יפרע

לו את החוב בעוד שלוש שנים תהיה השדה שלו אמרנו במשנה הרי אי שלו אי שלו זה כמו שדיברנו עכשיו תנם המלווה מתנ עם הנובה ואומר לו אם לא פרע לי את החוב בעוד שלוש שנים השדה או הבית לא משנה יש שלו הריי שלו עכשיו הגמרא מבערת אמר רב הונה בשעת מתן מעות קנה הכל אם זה היה התנאי המל והתנה בשעת מתן מאות בשאלת ההלוואה ובאמת הוא בסוף שלוש שנים לא פרע אז קנה הכל את כל השדה אפילו אפילו יותר מהלוואה הבית שווה הרבה יותר מהלוואה קנה

את הכל אבל אם יתנה המלווה לאחר מתן מעות זה לא היה עד מתן מאות אשתו דיברה איתו אחרי שנה הוא בא אומר לו תשמע אתה יודע עוד עוד שנתיים נשאר אבל מה יהיה אם אתה לא תביא את הכסף תשמע אתה יודע אם אתה לא תביא את הכסף אני רוצה עוד שנתיים הבית יהיה שלי אומר אז לא קנה אלא כנגד מעותיו רק כשווי החוב ואם הבית שווה יותר מה פתאום רק כנגד מעותיו שדה חצי שדה בא אחוזים בבית לא יותר ורב נחמן אמר אפילו לאחר מתן מעות

קנה הכל רב נחמן אומר הסמכתה קניה אפילו לאחר מתן מעו קנה את הכל לפי התנאים מספרת הגמרא עבד רב נחמן עובדה גבר גות כשמע אשה רב נחמן הוראה למעשה בפני ראש הגולה במקום של פרע עלו טור שלוש שנים ולקח הקנה למלווה את כל השדה כמו שיטתו בסוגיה קרעה רב יהודה לשטר בא רב יהודה קרע את הפסק דין של רב נחמן וואי אמלך יש גלותה רב יהודה קרא לי שטרך מה תעשה עכשיו אמר לה דר דקה קרעה ג רבה קרעה חזר בטעמה וקרעה אומר אני מסכים איתו

מה הוא הוא ילד קטן קרע הוא אדם גדול רבי יהודה והוא יודע מה שהוא עושה ואם ככה עשה אני מסכים איתו כד אמרי אמרלה אמר לו רב נחמן רש גלותה לא דרדק מי הוא בכלל הוא ילד קטן דקול עלמה לגבי דידי בדינה דרדק אנו אני בקיא בהלכות ממונות כולם על ידי לגבי דין בדיני ממונות הם ילדים הוא לא יודע מה שהוא עשה שיקרא עד מחר יש אומרים לצד זה יש מסבירים לצד זה הדר אמר רב נחמן אפילו בשעת מתן מאוות לא קנה ולא כלום חזר בו

רב נחמן אמר אם לא שילם לוב תוך שלוש שנים לא קנה לבית השדה אפילו לא כנגד השוי של החוב בקשה הגמרא תיב לרב נחמן מי אתה נותן לי מכאן בעד שלוש שנים הרי איש שלי הרי איש שלו זה אמרנו מפורש במשנה אמר לו המלב ו אם קח כסף אבל מה אם אתה לא נותן לי את כל הכסף הזה בעוד שלוש שנים אז הבית שלי הרי שלאו אז כן קונה למה אתה רב רחמן אומר שלא קונה חזרת בך אמר לי אני אומר הסמכת קניה ומומי אמר הסמכת

לא קניה מניומי קש מתניתין אומר הרחמן באמת אני הייתי אומר תה קניה כלומר הבטחה בעל מה שמבטיח לחברו של גוזמה אם לא יקיים סומך בליבו בשעת התנ שיוכל לקיים את נאו באמת הלו זה מה היה הציור פה הוא בא אדם ואומר ואומר לחברו אתה יש לך כסף ברוך השם אני צריך הלוואה של מיליון וחצי שק אתה יכול להלוות לי אומר מה מה איך אתה רוצה שניתן לך זה הרבה כסף אומר הנה יש לי בית יש לי שדה שווה שתי מיליון אם תוך שלוש שנים לא שילמתי

לך קח אותם אבל מה הוא לא סתם אומר את זה מהשפה ולחוץ הוא אומר את זה הוא הוא הוא ככה הוא אומר לא לא לא דווקא כותב הוא אומר אני בטוח שבתוך שלוש למה הוא אומר כך כ הוא הוא בטוח שבתוך שלוש שנים הוא ישלם יש לו מאיפה להביא את הכסף לא שהוא חושב לתת לו באמת את הבית הבית זה כמו גובה ועלמה רק הוא אומר אני אתן לו את הכסף לכן אומר רב רחמן אני בדעתי ששמחת קניה אבל מימי הרב מימי אמר שזה לא קנה

ויכול להיות שהוא צודק אני מסכים איתו למה כל מה שהוא אומר שיתן את הבית זה גוזמה כי רק רוצה לקבל את הכסף ו והוא זקוק ובאמת הוא רוצה לתת את הכסף לא מתכוון לתת את הבית ואת הכסף הוא רוצה לשלם רק הוא מה יעשה זה נקרא הסמכת ההבטחה של גוזמה אבל אז אז מנמי אומר ששמחת לא קניה ואם תקשו ל מניומי כש מתניתין למה במשנה אמרנו שקנה את הכל אז הגמרא מתרצת שני תירוצים אבת רבי יוסי רמת קניה לכן את תקש מהמשנה המשנה זה רבי יוסי

שכל הבטחה כזו קונה לכן גם המשנה אם מתקיים התנאי אז הוא קונה השדה את השדה המלווה קונה תירוץ שני מבת בתמה דמר כנ מעכשיו אתה רואה משנה מדברת הלווה אמר למלווה אתה יודע מה מעכשיו כבר אם לא הפ לך קנית את זה מעכשיו כיוון שקונה משעת ההלוואה אם לא פרע מחזיק המלווה בשדה כבר בתורת קניין תמורת דמי הלוואה אלא מה הוזיל לו ולכן אם יחזיר לו בתוך שלוש שנים את הכסף אז הוא יחזיר לו את השדה ומקרה כזה זה גמר הוא מקנה זה לא הבטחה בעלמה

זה קנה לו את המקום הנה שני תירוצים עכשיו הגמרא תביא לנו כל מיני שיטות שמרות חילוקי דינים בכל בענייני הסמכתה זה טוב שאדם ידע אותם זה דבר גדול אמר להם מור ינוקה קשישה בני דרב חזל רב אשה רב אשה אהב מאוד למשל למשל כן את השם משה סיון אהב מאוד את השם הזה השני הבנים שלו קרא להם משה סיון שני שני ילדים קרא להם משה סיון שני ילדים אחד אחד קראו לו משה סיון הקטן ינוקה אחד משה סיון כשישה שיניים היה משל כן זה מה שהגמרא

אומרת אמר לה מור ינוכה מור כשישה בני דרב חסדה לרב השה הם אמרו לו המור יניקה צעיר ומור כשישה הזקן אמרו לרב השה זה היה השם שלהם אותו שם לכן אחד קוראים יניקה אחד כשישה הצעיר קראו לו יניקה כמה תקרא לו יוצא מפה אם אתה רוצה לקרוא לבן שלך שני שמות או לבן הזה שם כזה ועוד הפעם בא אשתך אומרת לו אני רק רוצה אברהם אבל יש דו בן אברהם לא עוד אחד אברהם אין מה לעשות מאיר אני מבין וד שאישה רוצה פעמיים מאיר אברהם מה

אז אפשר אפשר כן אפשר הנה אתה רואה אב חסדה שניהם בלא צחוק זה אמיתי אני מדבר איתך גמרא מורי נקא אמור כשישה מצטרך לקרוא להם הקטן או הגדל ג'וניור ה אומרים ג'וניור אהם אברהם ג'וניור זה הקטן ש שזה משהו ג לא במשפחה אבא אחד קרא לשני הבנים שלו מצ משה מה הוא שומע כל הזמן בלוויינים צימו ש שנכנסו במוח מפורסם כן כן אז זה אמר להור ינוקה המור כשישה בנד רב חז רשה אחי אמר רדעי משמ רב נחמן ככה אמרו הא שמרתה זה הסמכתה כמו שלמדנו

עכשיו במשנה שאמר לו אם לא אני אתן לך אם לא אתן לך של שנים את הכסף ן לך את השדה בזמני קניה אם זה בשעת ודו פרל את חובו ברגע הזה כאשר עברו קניה כלומר אם עברו שלוש שנים בלא פרה לא קניה בלא זמנה לא קניה כל זמן ש אם עבר כבר שלוש שנים אז הוא קנה אבל אם לא הגיע הזמן אחרי שנה הוא רוצה לקחת את השדה אין דבר כזה שלא בזמני לא קנע אמר לה הוא כל מדי בזמני קנה ולא זמני לא קנ אומר

להם רבש תודה רבה לכם כשישה הוא אומר נוקה איזה חידוש אתם כל דבר זה ככה מה זה הגיע הזמן קנה לא הגיע הזמן לא קנה מה אתה רוצה עוד אני יכול יש יש לי את נות להביא לך את הכסף אמר לך שלוש שנים מה חידשתם אומר דילמה אני אגיד לכם דילמה אומר להם רבש דימה אחי קרתו אולי אולי ככה אמרו לכם אשכח בגו זמנה אם מצא לוב את המלווה בתוך השלושה שלוש שנים ואמר לי כנה קנה תוך השלש שנים אומר תשמע אני לא רואה מאיפה אני

אביא תח את הכסף כי אני לא אפדה את זה עוד מידך ולכן קח אומר תקנה אומר למלווה תקנה את השדה מעכשיו למה אני לא מתכוון בסוף לשלם לך אז בזה מוכח שגמר בדעתו לקנות את השדה למלווה אז הוא אומר בזה שאמר בזמני קניה אבל בטר זמניה לאחר שעברו שלוש שנים ועדיין לא שינן ואמר לך קנה לא קנה אמל בית השדה למה הגמרא עכשיו תגיד מה הטעמה מחמת כסופה דק ראה אותו התבייש אומר איך לא שילמתי לו בושה כזאת אומר אתה יודע מה אין לי כסף לשלם

לך קח את הבית אבל לא באמת הוא מתכוון ו את הבית רק מהבושה שאין לו לשלם אבל זה לא אמיתי אין לו לשלם אז הוא אומר לו תקח את הבית לא הי גמרא דוחה שהגיע הזמן אומר כן כן כן אחרי הגיע הזמן בקש אותו עכשיו הוא לא שילם כבר עבר חודשיים מהפירוש אז הוא מתבייש אומר אתה יודע מה קח את הבית אני לא יודע מאיפה אני שלם לך לא מכל הלב בטח שלא מכל הלב ולא היא ואפילו בגוז ננ לא קנה אפילו בתוך בתוך רה אותו

באמצע אחרי שנה וחצי מהשלוש שנים דמר קנה מה שהוא אמר לו אז מוכח שהוא באמת אומר לו רוצה להקנות לו את זה באמיתי סבר סבר כ מתה זמנה לא תן תרדן אומר אני יודע שאין לי אבל למה אני אומר לו שיקנה שהגיע הזמן של הפרעון הבן אדם הזה לא יעזוב אותי שלא יבוא להטריד אותי מעכשיו אני אגיד לו אבל באמת הוא לא גמר בדעתו להקנות לו את הקרקע אמר הפפ שמרת זמנין קניה זמנין לא קני מה שאמרנו במשנה הסמכתה פעמים קונה פעמים לא קונה אשכח דק

שתה שכר קנה מצא הלווה ביום הפירעון שמצא אותו הלווה אם המלווה ראה את הלווה ביום הפירעון שותה שכרה שותה ערק או יין והוא לא טור לחפש את הכסף לפרוע את החוב קנה קנה המלווה קנה את השדה למה התייאש תראה זה הלך רוצה לשכוח את הדברים שותה אלכוהול שותה שכר אבל אם ראה אותו דקה מהפך זוזה טורח טורח טורח לא קנה אפילו אמר לו תיקח תקנה את זה תקח את זה לא קנה למה נראה שהוא רוצה לפרוע את החוב הנה הוא הולך שואל מזה שואל מזה ש

מזה לא קנ אמר לי רב החמי דיבתי לרבי נם דילמה לפקוח פחד קשתה מי אמר שהוא מזלזל מתייאש אולי שתה יין להסיר את הדאגה שלו למה כתוב וין ישמח לבב אנוש אבל באמת הוא כן מתכוון פרוע את החוב הנמה הנה שרינה שמיכי זוזה אומר למה באמת יש לו פנאי לשתות למה באמת יש לו זמן לשתות בגלל שמישהו כבר הבטיח לו את הכסף אמר לו אני אלווה לך עוד פעם יש לי משהו אחר יש לי מאיפה להביא לך אז לכן הוא שותה לחיים אלא אמר אז מי

אמר אלא אמר רבינ א כפית בדמה ודאי כנה אם גם כאשר הגיע זמן הפרעון ולא פרה עדיין מקפיד עלו למכור את נכסיו תורא אותו הולך למכור את הנכס הזה את הנכס הזה רק בשביל להחזיר את החוב ודאי כן ודאי התייאש מפרוע הא כפית בדמה אתה רואה אותו עכשיו לא סליחה יש לו יש לו למכור יכול למכור נכסים פרוע מה הוא עושה בזה אומר לו אומר לו תשמע תן יותר בזול לא מקפיד רוצה יותר ועוד כסף הבן אדם הזה ודאי תאש לפרוח וגמר בדעתו שיקנה המלווה את

הבית ההוא למה אתה רואה אותו מקפיד פה מקפיד אל תקפיד תמכור ותביא את הכסף אמר לא הגמרא דוכה אמר רבחי דירבנה ס כר אולי פוחד שלא באמת למה הוא מקפיד פחד שלא יצא עליו שם שהוא מוכן למכור את הנכסים כשהוא חייב כסף שלא ישלו הקרקעות שלו אבל ודאי שהוא מתכוון לפרוח את הכסף אלא אמר פפה ה כפית רעה בדאי קנה אומר אם א בזמן הפרעון לא מוכן למכור שום קרקע מנכסיו בכל מקום שהוא ודאי קנה המלווה את הקרקע למה אומר אין לו כוח אם היה רוצה

לפורה היה מוכר איזה משהו ומשלם את הכסף ואמר ה פפה אפל גב דמו רבנ הסמכתה לא קניה אפילו שאמרו רבותינו הסמכתה לא קונ לא קניה אפותיקי הביה למקוה מנה בכל זאת נחשבת השדה הזאת כמו הפוקי לא יכול הלוה לפרוע לו החוב בכסף אלא גובה המלווה רק מהקרקע יקח חלק ממנה יקח משהו אמר לרב הונה ברד רב נתן לרב פפה מכמר לקנ גובנה כ אמר ללוב שאם לא יפרע את החוב תהיה הקרקע פקי לגבות ממנה את החוב אלוב רק קטנה שאם לא יפרע את החוב יקנה המלוה

את כל הצדה אבל זה לא זה לא קיים התנ משום הסמכתה אר להם אור זר בר דר מרי רבנ וי אמר כנה ל מגבה מינה והי אמר כנה ל מגבה מינה קנה למה סוף סוף אז מחת היא והם באמת אמר הלובש שאם לא יפרע את החוב תהיה כרקע אפקי לגבות ממנה את החוב וכי קנה האם באמת מובן למה למה יקבע המלווה רק מהקרקע למה סוף סוף אז מחתי סך הכל הסמכתה זה לא לא יכול לכבות ממש זה לא מכר זה לא משהו והסמכת לא קליה אלא

הפוכי דמר פמה הי מה העניין הפכי דמר לה לא יהיה לך פירעון אלא מזור גם בתוך שלוש שנים אם לא יתן לך מגוף הקרקע תוך שלוש שנים תקבה את כולה זה יהיה לך פירעון שגם אם לא קונה את כל השדה יש את הדין הפוקי שגובה את החוב רק מהקרקע גם בני הסמכתה עשה את הקרקע הפחי זה הכוונה תשמע מעשה צ משה ההוא גבר זבי ר לחברי באחריות אדם אחד מחר קרקע לחברו אבל באחריות אמר לו אם יבוא יקחו לך את הקרקע הזאת בחוף שלי שאני חייב

אני אחראי לתת לך קרקע אחרת אמרלי טרפו למיני מגבית מעדי דילך אם רפו ממני את כן אני מוכן אבל אתה תביא לי קרקה אחרת מהטובות הטובה ש בטובות אמר לה מעד לא מגבל הלך ני מקם כמה את הכי טובה אני לא אתן לך אני רוצה אותה בשבילי אלא מגבן הלך מעידית אחר אנדית לי אני אתן לך מקרקעות טובות אחרות שיש לי לסוף טרפו המינה גבו בעלי חובות את הקרקע ואתה בתך ושקי לעדי עדית תראה מה נהיה אתה בדקה הנהר שטף לו את הקרקע הכי טובה שלו

אז היא לא נשארה לו מה נשאר לו רק עידית רגילה סבר הפפ מעידית אמר לי להקימה אמר לו אני אתן לך עדית והנה עומדת שתן לו אמר ל רבח מידתי לרב למ כי אמרך אנ מביך דד עדית קימה מתי אמרת לניתן לך עידית התה עדי עדית קיימת שתהיה בשבילי אבל ה שאתה קיים ל עדית במקום עדי עדית עכשיו הטובה הכי טובה זה במקום עידה עדית יתן לך פחותה ממנה עוד מספרת הגמרא רב בר שבה אבה מסיג ברב כהנה זוזה בר שבה זה שם אדם שם חכם

היה חייב לרב כהנה מעות מסיק ברב כהנה זוזה רב כהנה היה טובע ממנו את הכסף שלו כלומר בר שבה הזה היה חייב לרב קנה כסף אמרלה היא לא פר ענך ליום פלוני גבי מאי חמרה אם לא פרה לך עד יום פלוני אומר לו לרב כהנה אז אתה רב כהנה תיקח מהיין יש לי פה יין משובח סבר פפה לממר שאני הוא יכול לכבות את זה למה כמת קיימה אבל חמרה יין כן זבו כוזה דמה זה כמו כסף יין עומדים למכור אבל קרקע אדם אולי לא מוכר אבל

ין עומד למכור אמר לה רבנב יהושע לפה אכי אמרי משמ דרבא כל די לא קנה כל די לא קנה כל קניין שהוא על תנאי כין שזה חשוב שיוכל לקיים את הדבר שיתנה אם הוא לא גומר בדעתו באמת להקנות אומר לו אם אני לא אשלם לך תקווה מהיין כל אם לא קונה זה הסמכתה טוב נעשה פה הפסקה נחזור אליכם בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון כז בני ז בניסן תשפד היום 12 יום לעומר שהם שבוע אחד וחמישה ימים רחמנו יחזיר עבודת בית

המקדש למקומה במהרה בימינו אמן שיהיה לכולנו שבוע טוב שבוע מבורך שבוע של תורה מצוות מעשים טובים עם פרנסה טובה כולנו נהיה בריים ושמחים ומכינים את עצמנו לקרת חודש אייר ערב וש חודש יום שלישי עושים כל התהילים בעזרת השם חודש היה רביעי וחמישי שם זכנו לעובדו לראה אותו ויר יש לנו את ההילולה הגדולה של רשבי זכותו יגן עלינו ועליכם בעזרת השם נכין את עצמנו לקראת ההילולה השם מזכה אותנו שנעשה אותה במירון עם כל ישראל החם אמן הנה כמה זה זכות גדולה השבוע הגענו לפרשת קדושים סיימנו פרשת

החרמות ועכשיו אנחנו פרשת קדושים איזה זכות גדולה בעזרת השם להתקדש ולהיטהר לעשות רצון אבינו שבשמיים אחד מהקדוש הגדולות זה שאדם רוצה מה זה קדושה קדושים תהיו פרושים תהיו להיות פרוש מהתא מהכיל מכל מיני ענייני העולם הזה להתקדש אתם יודעים בפני אותיות תורה יש אותיות קדושה לפני ת יש אות יש אות ש' של קדושה לפני ו' של תורה יש עוד ה של קדושה לפני ר יש לפני ה יש ד' הנה אותיות קדושה לפני אותיות תורה יש אותיות קדושה אדם שרוצה לזכות לתורה צריך קדושה וגם יש לנו

בפרשה הזאת הרבה מצוות איך שהתורה מלמדת אותנו איך להתנהג לטלי פעולת כירת אך עד בוקר תורה אומרת ויראת מ אלוהיך אני השם התורה אומרת בצדק תשפוט עמיתך אתה יודע כמה לדון את האדם לכו זכות חברך אתה חושב עשה לך איזה דבר הוא אולי פגע בך תתן אותו לכף סכות אתה לא יכול לדעת מה מה היה אותו רגע איפה הוא היה עומד מה היה איתו לא הגמרא אומרת במסכת שבת בדף ק כז הגמרא מספר תנו רבנן הדן את חברו לכו זכות מהשמיים ידינו אותו דנים אותו לכף

זכות אומר מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונזכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלוש שנים ירד לא היה פרנסה בגליל בצפון הלך לדרום שמה היה אצל בעל הבית אחד שלוש שנים עבד אצלו מי זה היה רבי עקיבא אומר כמן שהגיע ביום הכיפורים אמר לו תן לי שכרי אלך פרנס את אשתי ואת בניי אמר לו אין לי מעות טוב מחילה אין לך תבוא עליך בלכה תן לי בהמה למה הוא רואה יש לו הרבה כבסים יש לו אין לי טוב בסדר תן לי קרקע אין לי תן לי

פירות אין לי תן לי קרים קשתות אין לי אומר תודה הכל מהשמיים הכל מאיתו יתברך הפשיט את ה טליתו הלך בפחי נפש לאחר הרגל לקח בעל הבית את ר בידו כל הממון כמה חייב לו שלוש שנים משע שלוש חמורים אחד מאכל אחד משקה אחד מיני מגדים הגיע לביתו של אותו פועל אחרי שאכלו ושתו קיבל אותו הפועל בכל זה אהבה הכין ו איזה שולחן עם פרגיות עם הכל אמר לו בשעה שאמרתי לך אין לי מעות במח שתני אמרתי ש יה לך איזה פרק מתיה שאמר לך איני

בהמה מה חשת אמר שמ מוזכרות ביד אחרות אמרתי לך אילי קרקע מה חשת שמ מחוררת ביד אחרים אמרת לך אין לי פירות מה חשת אולי לא מעושרים שאמרתי לך אין לי קר וקסת מה חשת אמר מה חשדתי עכשיו נפל לי הסימון שמי הקדשת את כל נכסיך לשמיים לכן אין לך אומר לו תשמע ככה היה בגלל יש לי בן זה היה רבי אלעזר אור קנוס היה היה לי יש לי בן אור קנוס לא עוסק בתורה אמרתי אם זה לא יעסוק בתורה אין לו כלום לא רוצה לתת

לו אני רוצה מי שעוסק במה אתה הולך עוסק בדברים בטלים מה עשה בגלל הורקנוס הקדיש כל רכושו לשמיים שבת צחה ברה בתרום התירו לי את נדרי עכשיו דנת ותקם זכות שמיים ידון אותך לכף זכות אומר עוד פעם היה מעשה ם רבי עקיבא פעם אחת זה מרשה אומר שזה רבי עקיבא מפרשים אומרים אבל עכשיו זה מעשה שהם רבי עקיבא פעם אחת הוא הוצרכו דבר לחכמים אצל מטרונה כל גדולי רומי נמצאים אצלה מי ילך אצלה אמר רבי יהושע בן חניה אני אלך הלך הוא בתלמידו כוון הגיעו אצל

ביתה חלץ תפילין זה לא רבי עקיבא זה רבי חנינה בן רבי יהושע בן חנינה חלץ פניים ברחוק ארבע עמות נכנס ונעל הדלת בפניהם כשיצא ירד בטבל עלה בשנה תלמידו אמר להם כשחצי את התפילין מה חשדתי אולי אל כנסו דברי קדושה למקום טומאה בשעה שנעלתי הדלת מה חשתם שמ דבר מלכות בינו לבינה שרתי טבלתי מה חשתם ש זה את צררה ממנה אמר להם ככ היה בדיוק ואתם שדנים אותי לכף זכות המקום הדון אתכם לגב זכות תראה איזה פלא פלא פלאות לא היה מעשה עם הרשש של הגמרא

ש שתי רשון מוילנה כן אז זה הרשש היה פעם היה היה גבאי צדקה אחד מלווה כסף אחד הפקיד אצלו הוא הלוה מהקופה סכום נגיד 10 אל דולר איזה יהודי ויש לו בפנקס הוא כותב כל אחד היהודי הזה יום אחד בא החזיר לו את זה אבל הוא לא שם לב שהוא החזיר סוף דבר עבר שנה שנתיים אמר לו תשמע אמר ל אני החזרתי לך לא החזרת עוד הפעם בזה הרשע אומר לא החזרת הוא החזיר לו את זה היה עסוק בלימודו בסוף הבן אדם הזה היה צריך להחזיר

את זה עוד פעם אבל יצא לו שם רע בעיר שוא לא החזיר אף אחד לא רוצה להתחתן עתו צריך לקחת את הרגליים שלו היה לו שם חנות לסגור את החנות ללכת כל הבית שלו נהרס בסוף הרשש מצא את הכסף בסידור בספר אמר עכשו מה אני אעשה הלך אצלו אומר מחו לך מחו לך לא אבל איך אני אכפר על זה בסוף סיכמו איך אנשים הוא יכריז בכל המקומות אבל אנשים לא אומר יש לך אני יש לי בת אתה יש לך ב נתחתן ביחד בזה נטהר את זה

היה אירוסין היה תנאים הכל תראה מה זה איך חדן צריך להיזהר איך אמרו אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו היה בעיירה אחת יצא קול על חלבן שהוא מוכר את הגבינה שלו במשקל מרומה במקום קילו זה 800 גרם מוכר קילו שלם אבל תמצא תשקול אותו זה 800 גרם והלכו בתקו כן 800 גרם כולם באו לה בטענות וזה לקחו אותו לבית דין היה שמה זה שטבע אותו לבית דין זה ה זה האופה היה מקנ ממנו אז הוא הלך וטבע אותו לבית הדין העופה בעל המאפיה שם טוב

טבע אותו לבית דין אמרו לו הבית דין איך אתה עושה דבר כזה אומר מה אני לקחתי לא יודע אני לוקח קילו שם במשכן מה הכילו שאתה לוקח אני לוקח כיכר לחם מהאופי ו ואני שם את זה במשקל כנגד זה נישם מדדו את הכיכר לחם 800 גרם אתה רואה אומר קודם כל אתה פשפש במעשים שלך הולך טובע אותו תך תפסו אותו אתה יודע מה שהיה פעם היה איזה בן אדם אחד התחתן עם אישה טובה והכל אשת חין ממש ו הוא לא הוא לא מבין מה שהיא אומרת

לולא לא עלה כל כך יפה אמרו לו הציעו לו הצעות הלכת יועצים יום אחד היה ום הולדת אמרו לו תשמע תקנה למתנה הפתעה אומר טוב מה אני קנה לה הוא אומר הוא יודע שהיא לא שומע טוב קנה להפתעה אזה אוזניה של אה כן שהי מסכנה תשמע טוב ויהיה לה טוב אומר הוא חושב שזה הבעיה שהיא לא שומעת אז זה לא הולך אז אמ הלך ל בת קול איפה שמוכרים שמה של ה שעושים אוזניה ואמר להם אני אומר לו אי אפשר דבר כזה צריך לבוא הבן אדם

נבדוק אותו נראה אומר לו אי אפשר תשמע אנחנו אומר לו אני רוצה הפתעה יא חביבי זה לא עושים דבר כזה הפתעה זה לא יהלום זה מכשיר שמיעה אתה רוצה וזה אי אפשר אומר לא טוב לא לא בסדר אמר לו תשמע מה תעשה אנחנו נשתדל לעזור לך תגיד לנו איזה מרחק היא לא שומעת אתה תכנס לבית תקרא לה אומר טוב אני אבדוק טוב הוא נכנס לבית מריח בישולים טובים אומר לה רבקה מה בישלת היום זה עונה התקרב עוד קצת חדר הבא רבקה מה בשאלת היום לא עונה

תקרב עוד רבקה מה בישלת היום לא עונה נכנסת בדבח המטבח הה גדול רבקה מה בישלת היום לא עונה תקרב אליה אומרת לו מה בישלת היום אומרת לו כבר חמש פעמים אני עונה לך מה אתה צריך מ חש פעים אז הוא הבין שזה הוא לא שומע הוא הבעייה אתה מבין הוא הבעיה הוא לא יודע שזה הוא החולה הבן אדם חולה אתה מבין כמו שהיה אחד היייתה אישה היו זוג ממש חיים טוב אשתו כל מה שהוא רוצה גםו מלך ההוא היה הוא היה לומד כל הזמן מתמיד גדול

יום אחד הוא היה חדר שלו לומד גמרא ואשתו נכנסה לחדר לקחת איזה משהו לכי מכאן לכי מכאן לכי מכאן מה היא יותר לא רוצה לדבר איתו הולר יום יומיים שלוש אומרת לה למה את לא מדברת איתי מה עשיתי לך מה אתה לא זוכר לפני יומים נכנסתי אצלך אתה אומר לי לכי מכאן הוא אשכנזי לא יודע לחי אמר לחי אתה מבין לחי מכאן הוא אומר הוא למד מסכת עירובין צריך להיות לחי מכאן ולחי מכאן כן אז הוא התחלף נו במקום רג אתה מבין במקום להגיד לחי לכי

אמר לכי אז והוא אשכנזי הוא לא יודע לדבר אז אומר לה לא אני אמרתי לכי מכאן ולכי מכאן זה הלכה אומר לא הבנתי לא הבנתי איך אתה אומר לי לא אמרתי לך חס ושלום איך אני אגיד לך רבי חים לא שר אני השם הנה היה בא אומנה הגמרא מספרת בתענית הגמרא אומרת על הבא אומנה היה נוהג לדון תמיד לכו זכות גם שלא היה נראה לו אומר פעם אחת שלך הביה שני תלמידי חכמים לנסות אותה באומנה באו אצלו אכלו שתו נתן להם מקום לישון אחרי זה קיפלו

את כל מה שיש להם תכשיטי צמר לישון וזה לקחו ארוכים את כל הבגדים שישנו והיה משהו יפים שמה הכל לקחו והלכו איפה הלכו לשוק למכור הם עומדים באה בא אומנה אומר אמרו לו מה כמה כמה תגיד לנו הבא אומנה כמה זה שווה אנחנו מוכים אומר זה שווה כך וכך וזה שווה כך וכך ואני אתן לכם הכסף כי אני אני רוצה לקנות את זה אמרו לו אולי שווה יותר אמר ללא כך קניתי את זה אחרי שהנו כו לדעת אמר תגיד לנו תגיד מה חשת אותנו אומר אמרתי

אולי אולי ממנה לכם איזה מצוות פדיון שבועים ואתם צריכים כסף והתביישת לבקש ממני אומר כל המטרה היייתה לנסות אותך עכשיו אני לא אומר להם לא לא עכשיו אני לא רוצה לקבל את זה אני כבר סגרתי בדעתי לתת את זה לצדקה תראה לא כל יום לא סתם היו שולחים לו להבא אומנה שלום מן השמיים כוא הם שולחים לו שלום לא פלא שלום יעלת מגיע איזה אתה לא זוכר היה איזה אחד מלמד ילדים מלמד בתלמוד תורה הוא היה נזהר לבוא כל יום בזמן יש מלמדים לא כל כך

נזרים למשל הזמן שמונה הוא חמישה לשמונה במקום יש בעים אתה יודע שמונה ברבע בזה אבל הוא שמונה זה שמונה אין דבר כזה מד יום אחד הוא נתפס באיזה בעיה תאחר אצל הרופא במקום נגיע בש הגיע 8ב רץ אליו במרפסת אחד הילדים ואומר לו הרב הרב אומר לו אתה חצוף אתה תגיד לי קודם כל אני אף פעם לא מאחר היום אחרתי ואתה מחוצף כזה תלך לבית שלך הרב כעס עליו זה הילד מסכן חזר לבית בוכה אמא שלו אומרת לו למה אתה בוכה אומר המורה זרק אותי למה

זרק אותי הראייתי ל את השעון זרק אותי קשר למורה אמר למה זרקת את הבן שלי אמר הבן שלך חצוף אני אף פעם לא אומר אחר היום באתי בשבע מראה לי את השעון שלו אומר לי תסתכל אומרת לא כן אומרת היה ל יום הולדת אתמול בלילה קנינו לו שעון חדש חיכה לך רבע שעה בחוץ להראות לך את השעון אומר איי אי אי ידעתי שהיא חיכה דדו קף זכות לך שיבוא ירד לך שעות קנו לו אז מה בטח תמיד צריך לדון לכו זכות לא הייתה אותה אישה אתה

טסה לחוצה אם זה אכלה לבפ זאת אוכלת בפלה בסוף היא תה למטוס מתח אתה מבין כן תמיד כם זכות טוב לך לנבי עוד אנחנו בנכים ב פרק יט פסוק כ כ מה בכ וישע ישעיהו בן אמו אצל חזקיהו לאמור כ אמר אדוני אלוי ישראל אשר התפללת אלי אין חר מלך אשו שמעתי שאתה רוצה בסדר הכל הסתדר אל תדאג ממנו זה הדבר אשר דיבר אדוני עליו בזה לך לערה לך בתולת בציון חריך רוש הניעה בת ירושלים אוהו אומר בת ציון תבזה אותך תדאג עליך אומר למה די

לא התחתנת עכשיו מוכיח אותו את מי חרבת וגיד בת על מרמות הכל ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל ביד מלאכיך חרבת אדוני ותאמר ברוב רכבי אני עליתי מרום ברוב בומר בתומר בתומר ברוב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכת נון כוד קומת הרזה מבח בראשו ובוא המלון קסו יער כרמיל אני קרתי ב אני קרתי ושתיתי מים זרים מ קיצור זה נכון מה שני א אומר שזה בא מוכיח אותו שלא תחתן לא בוא נראה אני כרתי ושתיתי מים זרים ואחרי בכף פעמי כל יאורי מסור הללא שמעת למרחוק

אותה עשיתי לממ צרתה אתה איותיה אותי לחשות להשות גלים נוסים ערים בשורות ויושביה קצרי יד חטו ויבושו היו עסב שדה ירק דשא חציר גגות ושדה לפני קמה בשבטך בתך ובואך ידעתי בת התרגז אלי יען התרגז אלי ושנ אנך עלה באוזני ושמתי פך ומרי בשפתיך יביך בדרך אשר בת ב וזה נכ האות אכול השנה ספיח בשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וסו נטעו חרמי וכלו פרים ויספה פרט בת יהודה נשארה ש למטה ועשה פרי למעלה כי מירושלים תצא שארית ופלטה מהר סיון טנאת סבאות תעשה זאת בוא

נראה נעצור פה עדיין לא הבנתי זה מה מה המשל בזה נותן לו הקדמה הכל זה לסנ חריב בגלל מה שדיבר סנחריב עליו על סנחריב בז ליך בציון תבזה אותך אומר צ תדאג עליך את מי למה לא שמת לי בך להבין את מי חרבת ככה עונה לו הנביא אומר ככה תאמר ללא לסר חריב הזה זקי עונ לו מרום הרים זה הרבית הרקטי לבנון יפה צריך לחזור על זה אולי למה ש עכשיו הבנו מה שכתוב עוד פסוק בשיר השירים כולך יפה רעייתי ומום אין בך אומר מכיוון מכיוון

שכבר גאלתי אותך ובניתי לך את בית המקדש דעי לך כמהו ול איז עליך כולך יפה אומר אין בך כי בגלות היו ב חס ושלום אומים מחמת עוונות ישראל אתה שסבלת עול הגלות והצרות והייסורים כפרו כל עוונותיך לכן אין בך חטה שום מום עוד רמוז כי כל זמן שהיית בגלות הייתה בך הנכה לחיצונים והייה כוח לקליפות לשלוט בך אבל אתה בגאולה שנתבעו הקליפות אם כן מום אין בך מום גמת אלוקים שהוא רומז מוח כתנות שמשם יש נקה לחיצונים אתה שיש לך כבר ות אל מוכים דגדלות לכן

מום אין בך מום גמטריה פאה את הכלה הכלולה חס ושלום לא לובשת פאה כ מום באישה היא שמעתה מה נעשה זה מה שבא לי א כן משניות קודם המשנה צ דקה מי שלא נתן של שבת צריך לתת היום של משה אתה נתנת יום שישי כפול בוא נראה מי לא נתן שייתן היום כפול אה או בנימין נתן 20 אתה רואה בטח שהשם יתן לו שפע אמן אליעזר אתה אבדת ביום שישי כפול טוב הנה אליסה נותן 50 אם תרצה יכול לתת לך לא כ לעילוי נשמת חבה בת

חנה חנה בת צרה אמנו א סולטנה בת מרים לינו נשמת רחל בת חנה משה בן ישועה יצחק בן חנום ציפורה בת גלסטון אביעד שמואל בן שולמית וואי וואי וואי וואי מרדכי בן חנה לוי רבי יעקב יוסף בן מרגלית שלום הכ בשלום רפאל בן שרה צחק ב היום מסיימים מסכת נזיר לכן חילקתי לכם ממתק אתה יודע זה לא סתם ציון אתה ראה כזה נתתי לך ראית נכון הנה תראה אפריים כזה היה לך כזה ודמה כי לא קיבלת קיבלת הנה תראה עכשיו אמרנו שם אבא שלך עכשיו מסיימים

היום מסכת נזיר לכן הביאו ממתק ירוק מחר מתחילים כל ספק נגעים בתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה אתה רואה שנוגע עדיין בחזקת טהור טהור עד שלא נזקק לטומאה כל זמן שלא החליט הכהן לטומאה אבל שנזקק לטומאה ספקות טמא אם הוא טהור ספקות טהור אם הוא כבר טמא עכשיו משנה עוד אומרת בשבעה דרכים בודקים את הזב עד שלא נזכר לי זיבה קודם שנהייה זב במאכל במשתה אם אכל שתה דברים שמביאים זיבה במסע לקח מסע כבד קפץ קפיצה בחול היה חולה במראה ראה אישה בהרהור מי שנזקק לזיבה

אם כבר ראה זיבה אין בודקין אותו אונסו ו ספקו כלומר אם ראה ראייה שלישית באונס או ספקו בשכבת זרעות טמאין שרגלי הדבר רגליים לדבר ש רגליים לדבר כן כיוון שכבר ראה אז יש רגליים לדבר נכון המכה את חברו ועמדו למיטה עמדו אותו בדין את המוכה שימות מחמת המכה וכן ממה שהיה נעסה חולי יותר קל לאחר מכן הכביד במת חייב נחמי אומר פטו שרגלי לדבר אם היה מחמת המכה היה כבר מת משנה ה נזיר היה שמואל כלומר מי שאומר הרינו כשמואל זה נזיר כך כותב הרמבם שמואל

הרמתי היה נזיר עולם כן כדברי רבי נהורא שנאמר ומורה לא ייעלה על ראשו הנה בחודש אייר זה פטירת שמואל הנביא אתם יודעים נאמר בשמשון ומור נאמר בשמואל ומורא מהמורה מורה בשמשון נזיר אף מורה מורה בשמואל טר לא היה על ראשו נזיר אמר רבי יוסי לו אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נור ה לו כבר נאמר וי שמואל איך לך ושמע שאול רגני שכבר היה עליו מורה של בשר ודם אלא ודאי זה לתער רושו בזה סיק מסכת סוטה כמה משנות למדתי שניים נכון עכשיו

צריך עוד אחד ממסכת סוטה סליק מסכת נזיר עכשיו אנחנו מסכת סוטה המקנה לאשתו המטרה בה אומר לה אל תסתתר עם איש פלוני רבי אליעזר אומר מקנ לה על פי שיניים שני אנשים בפניהם ואז אם הסתתרה הו משקה על פי עד אחד הא הסתתרה אחר כך ועד אחד מעיד משקה אותה רבי יהושע אומר ע עצ או על פי עצמו דילגתי או על פי עצמו הבעל בעצמו שראה אותה ויכול להשקות אותה רבי ישע אומר מקנ על פי שנה ומשכה על פי שיניים לא על פי עד אחד עוד

משנה משנה ב כיצד מקנ לה באיזה לשון אומר אמר לה בפני שיניים אל תדברי עם איש פלוני כלומר אל תסתתר עמו ודיברה עמו עדיין ה מותרת לביתה מותרת לאכול בתרומה נכנסה עמו לבית סתר ושהיתה הם מוקדת טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה והיא מת חולצת ולא מתייבמת מי יודע מה היא הגענו משנה ג גמרא אנחנו היום דף סז מסכת בב מציאה דף סז נגיד בתחילת את תפילת בית המד ש אכות ור כמו ש כתוב לילה ניצלנו מ ך אברוך ברכו את אדוני ברך אך אדוני מסיון

שמיים וארץ א ה דף סז בעזרת השם סו עמוד ב' אנחנו שברה מהח כמה שורות מלמטה 2 אר 6 8 בערך 10 10 אי אי א א א א אמר רב נחמן כן אמר רב נחמן מצאת מאיר יופי ברוך השם אמר רב נחמן אשתה דאמור רבנן הסמכת לא קניה הדר הרעה והדרי פרה כלומר אם אדם אלוה לחברו כסף על השדה שלו ויתנה הלו עם המלווה שאם לא יפרע עד שלוש שנים יקנה המלווה את הקרקע כך למדנו למעלה והגיע הזמן לא פרה ולבה חושב שקנה המלווה את

הקרקע מחמד התנאי שהיה ביניהם הוא לא יודע את הדין ששמחת לו קניה אומר אני התניתי איתו שאם אני הייתי בטוח שתוך שלוש שנים יהיה לי כסף לשלם אין לי ואני בטוח הייתי בטוח שהוא באמת זכה בקרקע למה ככה היה התנאי בינינו ולאחר מכן נודע ללובה שלא קנה ה מלווה את הקרקע אשמתה לא קניה והוא בא לפרוח חובו ולהוציא את הקרקע מיד המלווה אז אומר רב נחמן אשת אמו רבנן השמחת לא קניה שהדין הוא ש סמחת לא קונה כי מה שהוא אמר זה רק הבטחה בעלמה זה

זה דבר מוגזם כמו שאומרים הדר הרעה הדין הוא שחוזר את הקרקע ללווה ללובה ואן המכירה חלה ועד ר פרה גם עבר זמן בינתיים המלווה הזה אכל פירות היה מחר טונות צריך להחזיר את הכל לובה למה השמחת לא קניה זה לא שלו אבל את הפירות שאכל בתוך שלוש שנים לא צריך לחזיר למה זה נקרא אבק רביית שלא יוצא בדיינים הגמרא שואלת לממר ס רב נחמן מחילה בטעות להבי המחילה משמע למה אתה אומר צריך להחזיר למלווה את הפירות שאכל אפילו שהלווה חשב שהוא קנה אותם המלווה הוא קנה

את הקרקע והפירות שלו והוא מוחה לו על זה למה חושב זה שלא אז סב רב נחמן מחילה בטעות להבי מחילה האם ככה לא ראינו כך והת מה בעניין אחר ראינו המוכר פירות דכה לחברו אמר רבונה היה ימות הגשמים עדיין לא חנטו הפירות הוא מחר מכר לו את הפירות שיבואו ב מהדרכה הזה אמ עדיין לא חנטו אמר רב הונה עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו עוד הפירות לא הגיעו לעולם לא צמחו אבל מי שבאו לעולם אין יכול לחזור בו למה הוא סובר שאדם מקנה דבר שלא

בא לעולם הוא כבר הקנה לו את זה אבל אם זה בא לעולם קנה דווקא כשבא לחזור אחרי שבאו לעולם אבל כל זמן שלא בא לעולם יכול לחזור למה אין לה קניין עלמה לחול אלכן סובר רבונה כל זמן שלא באו פרות העולם יכול לחזור פה ככה אומר רשי אמר רבו נעד שלא באו לעולם יכול לחזור בו שבאו לעולם אין יכול לחזור בו למה הוא סובר שאדם מכנה דבר שלא בא לעולם זה רב הונה ורב רחמן אמר אף מי שבאו לעולם יכול לחזור בו למה ה אומר אין

אדם מקנ דבר שלו בל העולם ובכל זאת אומר רב נחמן ואמר רב נחמן מודנה ד שמית ואחי לא מפקינן מינה אני מודה קודם שחזר בו בינתיים אכל הלוקח אכל פירות נהנה מהם לא מוציאים ממנו למה הוא הוא מחל עליהם המוכר אפילו שהייתה מחילה בטעות שמה מחילה אז אתה רואה לא כמו רב נחמן בסוגייתנו פה ראית שרב נחמן אמר הדרע דר פרה למה מחילה בטעות לאביה מחילה צריך להחזיר אותם לנובה ואילו בבריתה פה ראית שת הפרות דקל כל לא צריך להחזיר מחילה בטעות הביה מחילה תראו אתם

זבנה אכה הלוואה פה אצ פה באתם שם בעניין פירות דקן מכר לו אז מחילה בטעות זה מחילה למה לא מוציאים ממנו אבל כאן אצלנו בסוגיה זה היה הלוואה קיבל את השדה תמורת הלוואה ואפילו שמחי בטעות הי מחילה מוציאים את הפירות למה כמן שזה ביטור הלוואה זה נראה כמו ריבית קצוצה ולכן מוציאים את זה ממנו באמת זה לא רבית קצוצה אבל כ כן כיוון שזה היה בהלוואה אז ככה הדין שלה אמר רבא אב יתבין קמי ד רב רחמן ובע לאטבי אונאה והודי בחזית העליונית אומר הייתי יושב

בלפני רב נחמן כש הוא אמר אם אכל מהפירות דקל לא מוציאים ממנו למה מחילה בטעות זה מחילה אביה מחילה ובאה להטבה הונאה רציתי להגשות לו מדין הונאה במכר תכף נראה מה זה הגמרא תכף תביא את זה והודי ואומר השגיח בי וראה שבדעת להשיב על דבריו והקדים אותי חזייתה העיונית הביא לי ראייה לדברים שלו שמכילה בטעות הבי מחילה מדין העיונית עכשיו כל זה הגמרא תבאר בוא נראה עכשיו רבה רצה להקשות איך אתה אומר שמכילה בטעות אם אכל מהפירות דקה לא ממנו מחילה בטעות אבי המחילה רונה ומחילה

בטעות היא להבי המחילה אתה רואה אדם מכר לחברו חפץ חפץ מחר לו איזה איזה ארון איזה דבר והונה אותו מחר לו יותר מן המחיר שטות קנה ומחזיר הונאה הוא מחזיר את ה הונאה אפילו שנתן ו מדעתו כיוון שנתן בטעות ולמדנו את זה למעלה בין הלוקח בין הע הלוקח בין המוכר למה כתוב וכי תמכרו ממכר לאמתך או קנ מיד אמיתך אל נוי שתחייב אז אם הונה הייתה פחות משטות מהמכה נקנה מכח ומחל אבל יותר משתות בטל מכח אמרנו שישית קנה ומחזיר אונאה דני בן רבקה אז בפירות

ל היה פחות משתות והרי אונאה למחילה בטעות ולהביא ה מחילה אז הוא אז זה רציתי את זה להגשות לו רצה להגשות לו רב רצה להגשות או מפה והדק חזית העליונית רב רחמן הביא הסתכל עליי חזית והביא ראיה מהעוני מה העליונית הרי העליונית מחילה בטעות וביה מחילה אישה העליונית זה אישה שלא יכולה ללדת אז אמרנו שאישה שלא נקראת לונית כמו עית זכר שלא מולית מה היה ד מחילה בטעות באביה מחילה דתנן הממנה זה קטנה יתומה שהסיע אותה אמה ואחיה לדעתה יכולה להגיד לו אני לא רוצה אותך

והולכת ל בקדושים והשנייה זה השנייה זה עריות שהם אסורות מדברי חכמים כן שניות זה אסורות מדברי חכמים חכמים הוסיפו על הריות זה אתה יודע עשו משמרת למשמרתי להרחיק את האדם מאיסור עריות אז למשמרתי והרן מה זה שניה איזה כמו סבתא שלו זה שנייה ועיונית שלא הכיר בעלה כשנשא אותה שהיא העיונית לא ידע שהיא כמו אי זכר שלא מוליד לא ידע לקח אותה זה נקרא מכח טעות אין להם אלה כל אלה שיוצאות מתחת בעליהן לא כתובה אין הבעל צריך לשלם את המנה אומי של קטובה שיתחייב וגם

כל מה שהכניסה בשעת הנישואים שם אותם בכתובה לא משלם ולא פירות ממאנת לא מקבלת הוצאות מעצמה ולא פירות היה לה קרקע והוא אכל את הפירות הקרקע שלה בינתיים הוא אכל פירות לא צריך להחזיר לפירות שאכל ולא מזונות אם לבתה ואכלה לצורך מזונות שהייתה תחתיו לא צריך לפרע ולא בלאות לא צריך להחזיר לבגדים שהכניסה לו בנישואין ועכשיו נהיו בילויים אפילו שהיא מחלה כאשר הכניסה לו את הנדוניה הרי חשבה שהיא אשתו והיא מחלה אז הנה אתה רואה הנה דברי רב נחמן אז זה שאומר הייתי יושב לפני רב

נחמן ו שאמר שאם אכל מהפירות דכה לא מוציאים ממנו למה מחילה בטעות הבי מחילה ובעלה ותב אונאה ורציתי להקשות אותו מהונאה והוא ראה לי אילונית הביא לי רעיה מהלוני הגמרא דוחה אומר זה לא רעיה ולא היא לאנ ו ולא העליונית מסייע לי אין כושיה ונאה ואין ראיה עליונית למה לא הונאה תובה זה לא קושיה לא ידע ונאה דמח תגבה המתענה בכלל לא יודע שפלוני שהמוכר הונה אותו שהוא בכלל נמחו לו לכן מחזיר את ההונאה אבל פירות דקל יודע שחברו אכל את הפירות דקל אלא שמחל לו

בטעות בטעות נקראת נחילה כי שזה ביע כן ולא אילונית מסייע עלי גם זה אןנו סיוע למה דני יפוק עלה שםד אישות אישה מוכנה הכל להפסיד העיקר יצא לשם שזה בעלה שהיא נשואה והכל למה זה כבוד בשבילה אם היייתה יודעת שאין נישא הנישואין הייתה מאכילה אותו אז זה לא מכילה בטעות זה הכל מוכנה הכל העיקר ש שהיא נשואה ואישה טובה פקחית ולקחו אותה לאישה והכל בסדר מעשה מאיר אחילה הי תתה דמר ללה הוא גברה זבלי הרעה מקרבי מקרבי לך תקנה לי עבורי קרקע מהקרובים להיות אני אני

לא יודע תקנות אך אתה יש להם קרקע טובה וזה אני חפצה בזה אז אזב הלך הבן אדם הזה קנה בשביל את הקרקע אמרלה המוכר אמר לו לשליח יאבו לי זוזה מהדרת לה נעלי אם יהיה לי מעות תחזיר לי את קרקע תמורת המעות שאני אביא לך עכשיו נכון אתה קונה בשבילה או משהו אבל אם יהיה לי מעות אני רוצה את הקרקע אני אתן לך כסף אמרלה את מנובלה אחה או אתה באותו אישה אתם קרובים יש לכם קרבת משפחה תתרצו ביניכם אתם ביניכם תסתדרו תעשו מה זה נבלה

זה כזה שם של עסק באמת הבח מוחק את זה יש אומרים ונבלה את ונבלה אתה והוא או אתה והיא ראשי זה לא שם אתה והיא ואני והוא וכולי שניכם תסתדרו ביניכם נה אתה והנלווה שלך תסתדרו לא אין בן אדם קוראה לו מנובה נבלה לא לא לא לא לא אין דברים כאלה פה לא מדברים הגמרא לא מדברת בצורה כזאת לא אין טוב הלאה הלאה אמר רבא אמר לה את נבלה אח אתם קרובים תתרצו ביניכם אמר רבונה כל את ונבלה אחה אמר שמכה דעתה ולא גמרו מקנ כל

את כל מקום שעונה השליח עד ונבלה אחה איפה לפני א כן כן איפה אתה יש כן כן בסדר אתה איתי אמ רבא ברב הונה כל את ונבלה אחה שמכה דעתה ולא גמרו מקנה אלא בתני הזה אומר כל את איפה שכתוב הדבר ענה לא השליח את נבלה אחרי אתם קרובים אז על זה סומך דעתו של המוכר והוא לא גמר הוא מקנה רק בתנאי הזה מקום שאמר את זה כמראה בחוה אפילו שלא יתנה זה מועיל כיוון שלא שזה בשעת המכר אבל גם כיוון שהמוכר אמר את זה בצורת

שאלה התשובה זה הודעה וכתנאי גמור קרקע חוזרת כן עכשיו הגמרא אומרת אז ככה הדין הדין הוא שזה רק שמכה שמכה דעתם ולא גמר ומקנה רק אני לא גומר ומקנה את זה בשום אופן רק אני נותן את זה בגלל שתיקח את זה עכשיו אבל כשיהיה לי כסף בבקשה בחזרה האישה לא מוכנה לא האיש לא מוכן המוכר לא גמר הוא מקנה רק בתנאי הזה עכשיו הגמרא אומרת הרעה הדר פרא מי הקרקע תחזור הקרקע למוכר כבי מעות המכירה הייתה התנאי מסתפקת עכשיו הגמרא כיוון ששילם המוכר מעות וקיבל את

הקרקע ו התברר שמאות היו הלוואה ביד המוכר פר מ הוא בינתיים אכל את הפירות מה דינם קצו הו ויוצא בדיינים האם זה נקרא רבית קצוצה ו הדיינים פסקו שצריך להחזיר אודי מה כי אב קרבית אבו ואין יוצאים בדינים כלומר אכילת אכילת הפירות זה רק אבק רביית הגמרא תגיד למה זה רק אבק רביית וזה לא יוצא בדין פושטת הגמרא אמר רבב רבונה מסתבר כבבת והן צים בדייני כן אמב כי אבק רבית והן צים בדייני דינו כאבק רבית ולא יוצאים בדיינים בוא נראה הגמרא תסביר אמר הביל רבה

משכנת מ אם משכן לו מסתפקת הגמרה אם השכן לו שדה אמר לו תלב לי אז היה ככה היה הדרך שלהם היה נותן לו מלוה לו כסף שלא יפחד ולא יהיה בעיות ממשכן לו נותן לו משכון שדה בינתיים הוא אוכל את הפירות ואת הכל זה חמש שנים ככה ואחר כך יש שני סוגים שעכשיו הגמרא תסביר מחזיר לו את הקרקע ואו או וגם צריך לשלם את הכסף או לא בוא נראה עכשיו משכנתה מי משכנו שדה לא קבע אי שיאכל פירות ברבית אבל מה אמר לו זה משכון בשבילך

אני רבייתי ממך כסף אני אחזיר לך אבל זה בכל זאת תנוח שלא תדאג פנדי מסר קטיר יש לי הרבה כסף רק עכשיו אני צריך מזומנות בשלא תדאג לקח את הקרקע הזאת בטור משכון והוא לא קיבל רשות אבל לא קבע איתו שירד ויכל פירות אבל המלווה הזה הוא היה פיקח עשה ואכל מה הדין עכשיו הפרע לובה את חובו מה הדין הפירות שאכל המווה בינתיים מה הדין הפירות אתה מבין הוא לא אמר לו שמותר לך לאכול הוא ירד הטעם טעם המי למה אני אמרתי מה שאמר רב ברבונה

שזה רק כאבק רבית וזה לא יצא מדיינים משום זה לא קצ לא קבע המוכר מראש תחילה את הפירות אלא הוא מעצמו ירד ואוכל אכל מה לא קצלה גם פה לא קצלה וזה לא יחזיר לו את הפירות בדנים זה לא יצא אודין מה את מזונה אח הלוואה שמה זה הה מקו ממק ולכן אין ריבית מהתורה ולכן לא מוציאים את זה מידו כי בזה מכ ממכר אבל אכה הלוואה וזה נראה כמו ריבית גמורה וכן שזה הלוואה יוצאים אתזה ריבית גמורה לכן הוציאו ממנו את הפירות אמר לה את

מתמ משום זה לא קצ חמה לא קצ וזה רק עבה קרבית ולא מוציאים את זה מידו חולק על רב רחמן שאמר שהפירות חוזרים לבעלים חולק מה שלא מוציאים גם במשכנתא אמר כן אמר רב פפי עביד רבינ עובדה וחשיב והפיק פרה וו כרבה ברב אונה אמר רב ינה אמר הר פפי סליחה רב ינא עשה מעשה הורה להלכה כשבא לפניו מקרה כזה שמחר על מינת להחזיר ולקח המוכר את ה חזרה את השדה וגם חישב כמה פירות אכל הלוקח והוציא את זה ממנו לא כמו רבא ברבונה שאמר שלא

מוציאין למה הוא סובר שהפירות זה רבית קצוצה עכשיו הגמרא ממשיכה לבאר בוא נראה אמר מובר דרב יוסף משמ רב המשכנתה באתרה ד מסרקה אחר שיעור מסרקי אכל דפה לא מפקין מיני ולא לא מפקין מיני ועוד דין ולא מחשבי מש שרד הטמה אם זה היה שדה של יתומים אכל שוזה מסקי אכל טופה מפקין ממחשבים משטרה לשטר הנה אמר מו ברד רב יוסף משמ ד עבה המשכנתה זה השנה המשכנתה הזאת הוא דב לו כסף והוא נתן לו את הקרקע בטור משכון אז במקום שיכול לוב סלקו אתה יודע

מרטש הוא יכול אומר לו תשמע אני אביא כסף אתה הולך יכול לסלק אותו בכל זמן עכשיו יהיה לו כסף יכול לבוא לתת לו את הכסף ולקחת את הקרקע מיד בינתיים אוכל המרה אכל המרווה את הפירות בתורת רביית לא מנקה לו מחובו באתרה ד מסלקה כן כלומר במקום שיכול לב לסלקו בכל עת שהשדה בכל עת בכל זמן לא זמן קצוב בכל עת ולפרוע את חובו בינתיים אוכל המלווה את הפירות בתורת רבית ולא מנקה לו בחובו מה זה אכל שיעור זוז עכשיו לא למדתי עכשיו אני אלמד אתה

מגדים וגם מדבר וגם מקדים א לא הגעתי לזה אחל שיעור זוזה אתה מבין הוא אכל כבר הוא הוא כל כך היה שמה פירות טובים משובחים מחר אותם בשוק מחנ יהודה וכל הכסף שהוא הדבה לבן אדם חזר לו בשיעור בשובי החוב עכשיו בא לובה אומר לו לא לא רוצה שתאכל פירות בריבית שנקה אותם מחובו מסלקין לה אתה ראה את המלווה מן השדה החוב נפרע אדוני תלך הביתה הוא לא נותן לו כסף אמר לו תשמע אתה אוכל פירות רגע כמה היה ה שובי אתה לבית ממני 100 אל

וכבר פירות אכלת ב-10 אל אדוני מסלקין עלי עכשיו מה יהיה עם 20 אל נראה אבל קודם כל בהתר ד מסלקה אתה מבין פר אם אחל שיעור זוזה אז מסרקן על אכל טפה אבל אם אכל יותר מ ואמרת לך כמו 120 לא מפקין ל מיני לא מוציאין את ה-20 אל למה זה רק אבק ריבית לא יוצאת בדנים ולא מחשבין משטרה לשטה אתה מבין אם אכל המלווה יותר מכדי החוב ויש ללובה חוב נוסף שחייב לו שהשדה לא ממושכנת לו יש עוד חוב לא יכול להגיד לו א לא

אין פרעון לחובה אחר אתה מבין אכלת בתורת ריבית ולא מוציאים מידו זהו יכו להגיד ה 20 אל תשמע יש לי עוד נקה חוב השני כן לא אבל בדי התמה עם השדה של יתומים אחר כשור זוזה מסלקין עלה הנפרע עוב על ידי אכילת הפירות אכל טפה מפקינן מינה מוציאים לו מוציאים את זה ממנו למה הם לא לא מוכנים על העודף שאכל ומחשבי משטר בשל יתומים יש עוד חוב הבן אדם הזה אדוני ה-20 אל האלה שאכלת זה רע את החוב ש לא נתן לך כסף חיייבים לך פה

עוד 20 אל זה קיבלת 120 אל ברוך השם השם עזר ליתומים היה ברכה קיבלת את כל הכסף מהשדה 20 אל על השטר השני והכל יבוא על מקומו בשלום תחזיר את השדה ומסלקים ל ואומרים לו הביתה שין לך ברכה תמצא את פרנסתך אמר אבשה ה לו עוד הם לוו א אבא לוה לא משנה זה לא משה אמר המשה אזת אמר אכל טפה לא מפקי מנ אכל שיעור נמה לא מסלקי לא זוזה בשה אומר אם החם על מלבה יותר משהו חובו אתה אמרת לא מפקין מיני את הפלות

שאכל יותר מהחוב אם ככה גם כשאכל שיעור ר זוזה כשהוא רחוב נמה לא מסלקין בלא זוזה לא מסלקין את המלווה מהשדה עד שפר לוב את כל החוב לא כמו שאמר מורבר דרב יוסף משמר דרבה שזה ניו פיטים כמו שאומרים אכלת שיעור 100 אל נהינו שווים לא תקבל כסף אומר לו אם אתה אומר אחד תפה לא מפקין מינה גם ה שאח קישור חוב א את לא תקבל את תחזיר את ההלוואה שלי מה הטעמה למה לא מסל קינה המלוה לא אכל את הפירות בתור פירעון אלא אכל אותם

בתור אבק רביית סלוקי בלא זוזה אפוקה מנהו דוה אומר ואם מסלק את המלוה מהשדה בלא שישלם לו את חובו א זה כאילו מוציאים ממנו אבק רביית אפוק מני הוא אהבה אבק קרבית ועבר קרבית אינ יוצא בדיינים לכן לא זה אבה קרבית לזה לא ממש ריבית גמורה זה אבק ריבית והוא הח כפול יוצא תשמע הוא לבה לו כסף והיה שדה היה פה תיקי הוא עבד בשדה וזהו כן גם אם התה כל השדה פרחים הוא קיבל את זה מה מה הבעיה עבד רב אשה עובדה ביתומים קטנים כגדולים

עשה מעשה רושה מעשה כזה ביתומים קטנים אפילו שאכל כשיעור חובו לא מסלקין אותו מהשדה לא פרעון החוב למה שמתחילת האכילה זה היה רק היה אבק רביית אתה רואה ביתומים מוציאים מהמלווה אפילו אם אכל יותר משור רחוב זה רק בדל כאילו סילקו מהשדה לאחר שאכל כשור רחוב אבל לפי רבשי שבגדולים גם שאכל שור חוב לא מסלקין את המנה בלא זוזה זה רק אבק רבית גם ביתומים אין אין בכוח בית דין לסלק את המלווה בלא כסף הנה אפ אלגב דח כשעור זוזה לא מסלקים ראשי אומר כסבר מתחילת

אכילתן אבר רבייתי ואין כוח בדייני סרקה אמר רבא ברד רב יוסף נשמה דרבה הי משכנתא באדרה ד מסלקה לא נכו אלא בנחיתה בורמה מדרבנן אפילו בנחיתה לא כול צריך לקדש את עצמו במותר לו למה שלא ילמדו אחרים ממנו עוד פעם אומר אמר רבא ברד רבי יוסף שמ דבה מה המשכנתה הזו שהוא לבה לו כסף ונתן לו את המשכנתא נתן למלווה את הקרקע משכנתה במקום שיכול לפרוע עלו חובו בכל עת ולסלק אותו מן המשקה לא ניקול המלווה לא יוכל את הפירות השדה אלא בנחיתה אלא בתנא שנקה

לו המלווה סכום קבוע לשנה ונראה כאילו מכר לו את הפירות אפילו אם יהיו הפירות שווים יותר מהסכום זה לא ריבית למה אף אם תעשה פחות נק מחובו סכום קבוע אתה מבין עכשיו אומר אתה כל שנה תנקה לך סכום כזה וכזה אתה אוכל פירות כלל שנה החוב הוא 100 אל כל שנה ירד 10 אל זהו מצומה ברבנד אם המלווה שלוה ללווה הוא תמיד חכם אפילו בנחיתה לו נחול למה צריך לקדש את עצמו בותר לו שלא י מדו אחרים מהדרכים שלו הנה תראה רשי רשי אומר צומ מרבנן

צריך ליישר רחו להתקדש אף מותר לו אן למדו ממנו לזלזל בייסורין אפילו בנחיתה המה לא נחול אסור צריך תלמיד חכם צריך לראות דוגמה למה לא קדש עצמך זה פרשת קידושים אתה רואה קדש עצמך במותר לך גמרנו לא תרדוף השם מגיע לך הבן קו תקבל מה זה משנה מאיפה תתקדש מהשמיים יתנו לך מה אתה צריך אלא במיין כול תלמיד חכם את הפירות של המשכנתא איך יאכל בחסותה יוכל בקצבה כמו שאמרנו זה יותר טוב מנחיתה קבע לו הנה הגמרא תגיד מה זה צוטה תכף אני א למ דמר

קצות שריה יכול תמיד חכם לאכול בצורה כזאת אלא למ דמר קצות סיר מה ק מאמר איך יכל דכל את המשכנתא שלו רצות גחינה חד מרצות שריה חד מרצה אסירה עכשיו הגמר אומרת טוב החידה כסותה ואמר לה עד חמש שנים אכילה בלא נחיתה עד חמש שנים ראשונים אוכלת משכנתה ולא נקים מן החוב מכאן ואלך לאחר חמש שנים שמנ לך כולו פרה אני אשום לך את כל הפירות שאוכל ואנקה לך מהחוב כפי שובים כלומר קודם כל חמש שנים אני אוכל בלי לדבר כלום זה כסותה קב איתו חמש

שנים אוכלים מי אחרי חמש שנים אז אנחנו נתן לך נתקזז אני אקח ולאט לאט תקזז לך מהפירות כדאמר כל בלא נחיתה אסור משכנתא בלא נחיתה אסור אבל איך ד מד מכסה ד עד חמש שנים כינה בנחיתה אני אוכל המשכנתא ואנק מאחו סכום קבוע כל שנה מכאן ב הלך שאם נלך כופר אני אשום לא סתם אניק לך כל שנה איזה תקציב אלא כמה שעלה הפירות לפעמים פירות משו וחות איזה משמש איזה הפסקות איזה פרחות צלם לך מה ההבדל בין שני הדעות לא הבנתי הנה מ דסר בכמ

איתה הגמרא מבארת את השאלה לגבי תלמיד חכם לשתי הלשונות מה דסר בקמ הייתה שהרי בבט ריתה אבל מה דסר בבריתה איך ישרה למיכל אומר שרה כ משכנתה דסור קת באחי במשל שנה אן תפו רעדה בלא כסף הנה מ דסר בכתה לשון שהראשונה שאמר ק במקום שאכל חמש שנים בלא לקות אף מי שאושר בזה שר בביתה מתיר במקרה של הלשון השנייה שאוכל חמש שנים נכה מחובו אז כש מלווה תלמיד חכם יוכל באופן כזה זה מובן אבל מה דעסה בטריה לשון השנייה נחנקו כאשר אוכל חמש שנים מנקה

מחובו לפי זה מי שאושר בזה איך ישרה לם אחד איך תלמיד כ תלמיד חכם יוכל את המשכנתה שלוה לו כסף אז הגמרא מתרצת שרה כי משכנתה סורה משכנתה הייתה נהוגה בסורה היו כותבים במסתם שנהיה אלן כלומר בסוף השנים הללו תפו רעדה בלא כסף תצא הקרקע זו מהמלווה בלא שיצטרך הלוה לפרוח את חובו הוא לקח את זה כך בכך שנים גמרנו מה יצא יצא ושלום עליכם הולך לבית ה אתה יכול לפרוע את החוב כן זה נפרע החוב נגמרו כן רב פפה ורב הונה ברד רב יהושע מביו

על משכנתא באתרה ד מסלקה אין בע רחוב גובה המנה ואין הבכור נותן פי שניים ושביעית משמטת ומטרה דלא מסלקה על חוב גובה אמנו ובכור נוטלו פי שניים ואין שביעית משמטת יפה שניהם אומרים רב פפה ורב הונה המשכנתה הזו כלומר במקום שיכול הלו לפרוע את החוב בכל עת ול אותו מהמשכנתא אז המלווה לא קונה את גוף המשכנתא למה יכול הלוה לסלק אותו כל רגע גוף הקרק כן לא קונה את גוף הקרקע ויכול ויש לו בזה רק שעבוד פירות זה מה שיש לו לא יותר ולכן אין בעל

חוב גובה המנה הלא גו בעל חוב של המלווה ה מת ה מלווה ונפלה לפני בניו כיון שזה כ מטלטלים זה רק סך הכל זה לא גוף הקרקע זה פירות המטלטלים של יתומים לא גובים מהם ואיין הבכור נותן בה פי שיניים אם מת המלוה הרי השדה לא היייתה של אבא שלהם אלא הייתה לו בא רק שעיבוד לפירות העתידים לבוא אז במה ראוי לבוא לא נותן פי שעיניים שביעיית משמטת כמו שאר מלוה בש ובת ד לא מסלקה מקום שאין הנובה יכול לסלק תוך הזמן אז קונה המלווה את

גוף המשכנתא הרי לא יכול לסלק אותו לכן בעל חוב גובה אמנו למה הקרקעות של משתעבדים בלחות ובכור נותן פה פי שיניים מהשדה שהייתה של אביב ואין שביעית משמט למה קנה את המשכון ואמר מז משמ רפפ משכנתה ב ד מסלקה מסלק אפילו מתמר דבדי ד אבודה יפה שמסרקים מסרקים את המלווה מהקרקע ם פרה לא הלוה את חובו אפילו תמורים התלושים שעל המחצלת בודיה בודיה זה מחצלת למה עדיין לא קנה אותם ובנו בסיסה ם המלווה הגביע את התמרים בתוך סלים קודם שפרע הלווה קנינו המלווה קנה אותם בהגבהה

והלווה לא גובה אותם אמן דמר כלב שלוקח ברשות מוכר קנה לוקח למה הרי כאילו נתן לו רשות הלוקח אפילו דלג באינו בסיס קנינו הלוה לא גובה אותם אפילו לא הגביע כבר קנה לו הכלב קונים לו זה קשות המוכר כלב של מלווה קונים לו כן מה אומרת פשטה במסלקה ואמר לא מסתלק נ מסלקים ואמר המו בשעת ההלוואה שמעו אני לא אסתלק מהקרקע זמן מסוים רק על מנת כן אני מוכן לתת להלוות כסף אמר לא מסלקי תנ ה קיים אר לא מסלק ואמר מסק בכל עוברה מה צריך

למקנה מנה או לא כי צריך לקנות ממנו כדי לקיים את התנאי או לא צריך פפה אמר לא צריך למקנה המינה רב ששד ברד רבידי אמר צריך למקנה מנ לכתה צריך למקנה מנה אמר הזיל וית זוזה אמר הנובל המלוה בתרה ד מסלקה אני אלך ואביא מעות פרע לך ואני מבקש ממך עכשיו אל תאכל פלות לא אכיל המלווה לא יכול לאכול פלות הזיד רח תזו אני אלך אתרח נראה אביא לך רבי אמר אחי יכול לאכול רח תלך תטרח אני יודע כמה זמן קח לך זר בדמרי אמר ללא

אחיד וחתה לא אחיד און שאמר הלך להביא לך זוזה למרות שאמר תרח לא אחיד נכון הכי טוב לא לא לדבר למה לא הכי כן עכשיו הלכות אה לא מבחן תשאל במבחן תביא את המבחן איפה המבחנים יו כ חק לכולם הלא הפ לכתוב את השם בנ יהו באיזה א' תביא מהבית שלך עץ כח אני רואה פה מלא עתים אתה אומר ענ הלאה טוב באמת אתה רוצה מאצלי אני מבין הלאה גם תלמיד שלא בא כל יום יכול רק בשקט רק לא לדבר פה כן לא לשאול לא לשאול

שאלות אתה יכול לשאול מי שאלתך בשקט באיזה אופן השם ישמרך אמ באיזה אופן מותר לאדם ליפות אני יודע אתה צדיק באיזה אופן מותר לאדם ליפות את הסחורה שלו ולא אומרים לו שאסור משום רמאות זה למדנו שבוע שעבר איך מותר לעשות את הסחורה יפה כל הסחורה כך כןשים נו מקום ש רגילים לא לא למעלה לא ישים סחורה יפה ולמטה שם ברר כמו שעושים זה אסור זה אסור זה משהו אחר באיזה אופל מותר במקום שנוהגים ליפות מה הבעיה מקום שהמנהג ליפות את הסחורה זה לא רלם אז כולם

יודעים בסדר אמרת יפה במקום שנוהגים ככה חורש בסדר ככה במקום שנוהגים ליפות הסחורה לא הם עושים מסביב פרחים וזה אדם ש כן הנה אדם שהטמין משקלות במלח להכביד על מנת לגזול בהם אך בפועל לא השתמש ורימה בהם האם עבר באיסור אודיל מה כמה שבפועל לא שקיר ורימה לא עבר לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וגדלה שהל בי לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן ג' שאלה שלישיית מי שגבו ממנו ריבית סוסה אוי ואבוי ריבית סוסה האם יכול לצבוע בבית דין שחברו יחזיר לו את מה שגבה

ממנו באיסור ומנין כןמ כןד כ לכה ית מאיפה לומדים מה מה כתוב בפסוק מימה המסייעים מה הפסוק חי חי אחיך עמך תכף נראה עוד קצת היתי מי ד' מי מה מסייעים בשותפים בהלוואה עם ריבית עובר באיסור ס אל תיקח או לא תיקח אל תיקח הנה הפסוק גם לא אל תיקח מאיתו נשך בתרבית ויראת מאלוה מי מם סייעים ושותפים שזה יוצא איפה כתוב בפסוק שזה יוצא מה שגבל ממנו באיסור יוצא מי סייעים בשותפים בהלוואה עם רבית עובר באיסור מל לא מלוה לו זה גוף האיסור ו גם

גם כן גם אם אתה עשית את העסקה גם אתה ו אם יש אם אין א ב בי ריבית מוקדמת ובי ריבית מאוחרת כן ואם אסורים מדאורייתא או מדרבנן ס מה זה ריבית מוקדמת שילם לו מהפ אתרי מה יהיה אני לא מד מה זה שלח לו מעוות קודם ההלואה מאוחרת זה רגיל ריבית רגילה חרת אחרי שהוא פרא לו אחרי שהוא פר לו הכל הוא נותן לח ואם אסורים מדאורייתא או מדרבנן מר כן דרבנה מוקדמת במדי רבנן ו האם מותר לקנות מחברו כש משלם לו בניסן לפי השער

שיצא בניסן והוא אין לו פירות מתחייב להביא לו בתמוז שזה שער שווה יותר הודין מסור משום ריבית האם מותר לקנות מחברו כ שמשלם לו בניסן לפי השר שיצא בניסן והוא אין לו פירות אה אין לו אין לו הוא מתחייב להביא לו בתמוז שזה שווה יותר לא זה אסור למה אם יש לו כסף יכול לקנות אם עכשיו לא אבל עכשיו מותר לקנות לשלם לו בניסן לפישר שיוצא בניסן והוא אין לו פירות לא אבל הוא יכול עכשיו לקנות יש לו כסף כסף לא חשוב כמה שנתן לו כסף

זה כמו שיש לו לא כך למדנו כןכן השני אין לו פירות עדיין צריך זה לא משנה זה לא אסור משום ריבית יש לו את הכסף ביד אם נתן לו כסף זה לא ריבית כן אם הוא נתן לו כסף ככה כתוב פה שמשלם לו בניסן הוא נתן לו כס בתח ראובן שאלה אחרונה ראובן ד לשמעון כסף ואחר כך חצרו שלו מדעתו והחצר לא עומדת לשכירות וראובן לא עומד לשלם למזכר האם יש בזה חשש ריבית לא נצרך לשלם לנו אף על פי שאחרים לא צריכים עודים עליו כריבית

כוון שהחצר לא עומדת אמרנו שצריך לשלם לו מכזה מכזה לא נכון שאחרים לא צריכים לשלם וזה זה נהנה וזה לא חסר לא חסר לו לא לדעתו נכון אבל אבל אנשים רואים ומחזה מחזה כרבי כך נראה נכון הוא צי לאדג שזה הלוואה יש רגילות השאלה הרב אומרת זה הלי בדקו העלמה או היה בזה מחלוקת בזה לא כ 100 שלם ל אפילו למקום הלכות 100 ית עכשיו עם הפאות אסור לדבר איתך שום מיד קדושה חכם ג צעיף ד זה בנעילה אנחנו הלכות נעילה תפילת נעילה אפנו הרב רבי

מוקדמת וחתר מוקדמת זה דרבנן מאוחרת נראת דאורייתא אומר כתר כמו במוסף קדושת כתר בכמו במוסף ואתה יודע שהמנהג הוא לפתוח את הארון הקודש כל תפילת הנעילה אנחנו הלכות סימן תרכ ג סדר תפילת נעילה אנחנו סעיף ד עכשיו סעיף ה נושאיים כפיי בנעילה במנהג במדינות אלו שלא נישא כפיים ואומרים אבינו מלכנו אפילו חל בשבת הפ בים אתם איזה הפטרה אומרים עכשיו הקנס זה מחלוקת מאוד גדולה לשנס כן אחרי מות קדושים למה זה יוצא אצלהם פעם ב27 שנה זה יצא אז יש מחלוקת רבי שמול סלנט החזון איש

כן ריתי שיש קושי הכהנים לא ים ב כז מה נוגים פה מה עושים עושים כהנים הגיע שקי יודע מה ה אנחנו דואגים בסוף הסליחות אומרים שבע פעמים השם האלוהים למה השכינה הייתה עמנו עכשיו היא מסתלקת חוזרת למעלה יש על זה גם כן פירושים לפי הקבלה פעם עכשיו ירד לך הסימון ראית פעם אחת שמע ישראל שלוש פעמים ברושם כ מלכותו לעולם ועד אצלנו אין את זה הו מנהגים בתוק עם תשרת כי זה סימן סלוק השכינה שנאמר אלוהים בתרועה ות זכר לתקיעת היובל שהיה ביום הכיפורים ויש אומרים

שאין תקוע רק תקיעה אחת לכן נוהגים דנות אלו ותוכים לאחר שאמר קדיש לאחר שאמר קדיש לאחר הנעילה קצת מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש סלמה ח מה משום שנו שמים אותה בלילה אנחנו דואגים שזה בסדר ב הזה שב כל השנים לפי זמן ה ומה היה ו הרמבם פ מים ש מסיימים אותה בלילה הספרדים מסיימים את הנעלה בבית כנסת בעוד יום לא בלילה מי אמר לך אני בבית כנסת מתפלל אנחנו צמים נעלה לפני הלי גד לקיה אחרי השקיעה נושים כן אין דבר אפילו 10 דקות אחרי השקיעה לא

נורא עד עד זה עדיין לא לילה נכון 10 אם לא מצליחים אנחנו אנחנו דף צו פרק שלישי הלכה א' הרמבם איפה ן לי ז יש הרמבם חוץ מזה מה אתה נותן לי אתה לא מ הנה יש הרבה הרמבם הנה הרב תרומה גדולה אין השיעור מן התורה דף צו תרומה גדולה אין לה שיעור מן התורה שנאמר רשית דר נך כלשהו כלשהו אפילו חטה אחת פותרת את הכרי לכתחילה לא יפריש אל הכישור שלו חכמים זמן הזה ש עומדת לשריפה מפני הטומאה יש לו להפריש כלשהו לכתחילה מעט אפילו

גרגיר אחד פותר את הקרי וכמה שיעורה שנתנו חכמים עין נפה אחת מ-40 הבינונית אחת מ-50 ועין רעה אחד מ-60 ולא יפחות אחד מ-60 ג' כל תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה כגון תרומת החרובים וקסין נטלת לכתחילה אחד מ-60 ואלו נטלן אחד מ-60 תרומת גידולי תרומ ועירוב תרומה תומת טמאה שהייתה טומאה באונס או בשררה או תומת הקדש תומת חוצה לארץ ומת קצח והקס והחרובים והמוות טורמס עוריים דומיות יצא בהנו פירות עצית שאי וב כין הטרופי כשתורמים פירות יתומים אפוטר אפוטרופוסים ורמים פירות יתומים תורמים אחד מ60 מה זה

גזיות זה מן כמו חרובין פירות גרועים הדומים לתאנים ד' אין תורמים תרומה לא במידה ולא במשכן ולא במניין לפי שלא נאמר בשיעור אלא אומר הוא מפריש בדעתו כמו אחד מ50 אבל תורם את המדוד ואת השקול ואת המנוי ולא יתרום בסלו בקופה ש מדתן ידועה אבל תורם בהן חצין או שנישן ולא יתרום בסיה חציה שחציה מידה ה אמר ב בתרומה הואיל בשיר מחצת חולין הרי זו תרומה אבל אם אמר כל הפירות האלו תרומה לא אמר כלום מתכוון תרום אחד מעש עלתו בידו אחד מ-60 תרומתו תרומה מתכון

תרום אחד מ-60 עלתה בידו אחד מ-50 אין התרומה וואוו המפריש תרומה ועלתה בידו אפילו אחד מ-20 תרומתו תרומה ם ועלתה ביידו אחד מ60 חזר והוסיף לשם תרומה אותה תוספת חייבת במעשרות מפריש ממנה הכהן המעשרות ואחר כך כלנה תרם ועלתה בידו אחד מ61 הרי זו תרומה ויחזור ויתרום פעם שנייה כדי להשלים השעור שבדעתו תוספת הזאת יש לנו הפרישה במידה במשקל או במניין אבל לא יפריש אלא מן המוקף בראשונה ז המפריש מקצת התרומה א או המקצ אינו תרומה והרי הוא כ חולק הכרן ועל ואף על פי כן

צריך להפריש תרומה אותו מקצת ממנו ולא הפריש עליו מפירות אחרות חטא הפריש מקצת תרומה מקרי זה מקצת תרומה קרי אחר ממנו הרי זה יתרו מזה על זה ה אומר תרומה את הקרא הזה לתוכו אם אמר בצפונו בדרומו קרה שם חייה להפריש ממנו תרומתו ואם לא עיין מקום ואם לא עיין מקום לא אמר כלום אמר תומת הקרא הזה בקרא הזה בזה והקרי הזה בזה מקום שנסתיימה תרומתו של ראשון ש נסתמה תרומתו של תומת מעשר אין מפריש אותה באומר אלא מדקדק מעומד אלא מדקדק משעורה אפילו בזמן הזה

שהר שעורה מפורש בתורה דבר שדרכו להימדד מודד דבר נשקל שוכל דבר שאפשר למנותו מונא היה אפשר למנותו לשכל מודו המונה משובח ומודד משובח השוקל משובח משניהם יב מצוה תרומת מעשר שיפריש אותן בין נביא ממעשר שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר ויש לישראל להפריש אותה וניתנה לכהן וייתן המעשר ללבי אחר שהפריש ממנו תרומתו שהיא מעשר מן המעשר יג ישראל שהפריש מעשה ראשון שהוא שבולים קודם שידו ופריש תרומה גדולה הוא נתנו ללבי אין הנביא חיה להפריש ממנו תרומה גדולה אחר שידונו אלא תרומת מעשר בלבד אבל

לדש ישראל פריש המעשר מן הדגן קודם שיפריש תרומה גדולה ו הלוי חייב הלוי להפריש בין התרומה גדולה תרומת מעשר חר שנעשה דרן ונה בתרומה גדולה שנאמר ישי דגנך יד בן נביא שלקח מעשר שיבולים לא יתן תרומתו לכהן שבולים אלא קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן למה הוא הקדים נו חיי תן לו ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן ומן העצה ואם הפריש תרומת המעשר שבוים כמו שנתלו הרי זה כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן פני מה כנסו אותו לכתוש פני

שלקח מעשר שיבולים פקע ממנו תרומה גדולה לא עושים דבר כזה ו בן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא מעשר לך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו שהרי הב פירוש תרומתו לפי כך ציבו שזה המעשה לפניני הנביא ם אמר לו אמר לי אבא קור מעשה יש לי בידי יש לך בידי חוששים תרומת מעשר שבו טז תרומת מעשר שהיה בא אחד משמונה בשמינית מכין הכהן פחות מכן אינו מטפל בעלי הוליכה אלא משליכה באור וסופה י בשמן כלשהו אפילו כל שהוא מניכה לכהן בלד שתהייה תרומת מעשר ודאית

וטהורה אבל אם הייתה טמאה ואשתה שדמי אין בה כשיעור אין ה מטפל בה אלא סרפה זה אם היה אח יז אין תורמים תרומה גדולה אלא מן המוקף כייצד הי לו 50 שעה בבית זה 50 שעה בבית אחר לא מפריש מאחד מהן שתי סעין על המאה נצא מפריש מקום ממקום על מקום אחר הם מפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה והוא שהיה מפורש שמור אבל אם היה טעון כדי יין או שמן וראה שהם משתבר ואמר הרי אין תרומה על פלות שבביתי לא אמר כלום חושב ככה לנסל מה

יח פירות מפוזרים בתוך הבית או שתי מרות שבבית אחד תורים מן אחד על הכל קי תבואה עיגולי דבלה חביות של גוררות ו בהקפה אחת ור מאחד ען הכל כיוון שהיו בהקפה אחת חביות שין שלו סתם את פיהן תורם מאחד על הכל מסתם תורם מכל אחת ואחת ט היה מנקד גפ גפה רק ומניח בגינה דורם מאחד על הכל הביא מין אחד ביניהם תורים מכל אחד ואחד הביא מנין הרבה בקופה כוף מלמעלה כו מלמטה ו מין אחד באמצע לא יתרום מן העליון על התחתון ואם הקיב חמישה ציבורים

בגורן תורם אחד על הכל בזמן שעקר הגורן קיים אין יקר קיים תורם מכל אחד ואחד כף תרומת מעשר מפריש שנות שלום מן המוכר שנאמר מכל מעשרות כם תרים אפילו מעשר אחד במדינה זו מעשר אחד במדינה אחרת א הוא מפריש תרומה אחת על הכל תלמידי חכמים אין תורמים אלא מנמו ף אפילו תרומת מעשר כא בבי שי לו מעשה ראשון שלא נותן לר ממנו תרומתו ני יכו להות מפריש עליו והולך והוא בטוב לו מה שעשה עשוי שנאמר כת מעשר בני ישראל ששמו להשם ת שהוא עושה את כולו

תרומה לאחר כב הפריש בנו תומת מעשר תחילה אחר כך ך להיות מפריש עליו והולך עד שייעשה כולו מעשר ויתנו הכהן לא עשה כלום שנאמר הם קדשו ממנו בזמן שקדש בתוכו עושה אותו תרומה לאחרים אין קדשה בתוכו אין עש תרומה לאחרים כ מניח פירות להיות מפריש עליהם תרומה גדולה צריך שהו טבים לתרומה ואם הניח להיות מפריש עליהם מעשר צריך שהיו תבנים למעשר כג שמפרישים תרומות ומעסות מפרישים אותן לסדר כצד מפריש ביכורים תחילה ל הכל אחר כך התרומה גדולה אה קודם כל זה ביקורים אחר כך התרומה גדולה

אחר כך מעשה ראשון אחר כך מעשר שני או מעשר עני ומקדים שני לראשון או מעשר לתרומה או שהקדים תרומה לביכורים אלפי שעבר לא תעשה ש מה שעשה עשוי מנין שהו בלא תעשה שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר לא תאחר דבר שרו להקדימו וין וקין עליו זה כד רוצה להפריש תרומה גדולה תרומת מעשר כאחד פיש אחד משלושה ששש וא אומר אחד ממא שיש כאן הרי הוא בצד זה שפרשתי והרי הוא חולין וא נשאר מזה שפרשתי טורמה על הכל במעש שרו להיות למ החולין אלו הרי הוא בצד זה

שפרשתי וזה נשאר יותר טורמה ממנ שפרשתי הרי הוא תרומת מעשר על הכל פרק רביעי זה של היום עושה אדם שליח להפריש לו תרומות ומעשרות שנאמר כן דרמו גם אתם גם אתם לרבות שלו חכם והן עושים שליח גוי שנאמר גם אתם מה אתם בני ברי אף שלו חכם בני ברי ב חמישה לא יתרמו ואם תרמו אין תרומתם תרומה מי הם החמישה האלה החרש השוטה הקטן אנוכי שת מצ ישראל אפילו ברשותו והתורם את שאנו שלו שלאו ברשות הבעלים אבל התורם בשלו על של אחרים אר ז ורמה מסכן

פירותיהן טובת ההנאה שלו שנותן לכהן שירצה קטן ו שליח הוא גם בני ברית ובן ברית קטן כתוב קטן לא אותו שליח לא הוא תורם אותו דבר מי שיכול לתרום אז הוא יכול לא לא התורם שלו ברשות או שור שדה חברו קת פירות שלאו ברשות כדי שיחים ותרם אם בא בעל הבית ואמר לו הלך אצ כלך אצל יפות אם היו שם יפות ממה שטרם תרומתו תרומה שהרי אינו מקפיד ולא היו שם יפות ממה שתרם אין תרומתו תרומה שלא אמר לו אלה דרך מחוי ואם בא בעל הבית

ולכת והוסיף בין אש יפות מהן בין אין לו תרומתו תרומה ד' חמישה לא יתרמו ואם תרמו תרומתן תרומה חש מדבר ואין שומע פי שאן שומע ברכה ואלם ששומע ואנו מדבר וערום מפני שאן יכולים לברך והשיכור והשומה מפני שאן יכולים לכוון להפריש היפה חטא קטן שהגיע לנת נדרים פי שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול אם תרם תרומתו תרומה אפילו בתרומה של תורה או נדרין קדשם קיימים מן התורה כמו שבארנו בנדרים וואו אמר שחוצות לך יודע אם טרם או לא טרם במצא קריות טרום אין חזקתו טרום

שן אומרים בייסורין חזק חזקת שליח עשה שליחותו להק אלא להחמיר חושש שמחר ת ברשות ז אומר שלא רוצה הרום תורם כדעתו של בעל הבית י יודע שהוא בעל הבי עין רעה מפריש אחד מ60 ם בעל נפש שבעה מפריש אחד מ-40 ממנו יודע דעתו מפריש או בינוני אחד מ50 מתכוון לבינונית ע בידו אחד מ-40 או אחד מ-60 תרומתו תרומה מתכוון להוסיף על הבינוני אפילו אחד מת ו40 אין ר תרומה ח פ מעשות שנאמר מערכם פירוש של שניים פשוט הבין צריכים ות רשות זה מזה א כל התור

מהן תרומתו תרומה תרם אחד מהן ובא השני תרם תרומה הרי לא ידע שתרם חברו מה מחין זה על זה תרומת השני תרומה ם לא החן תרם הראשון כשור תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון שעור תרומת שנין תרומה ט אומר ל שותפו או לבן ביתו או לעבדו ושפחת תרום והלכו לתרום בת שלח אותו קודם שתרמו אם לא שינה השליח תרומתו תרומה אם שינה כגון שאמר תרו מן הצפון ותרה מן הדרום הואל בת ש עוד מקודם אין התרומה יד הרי ש הוא בא בעל הבית ועקב אם

עד שלא תרם עקב אין תרומתו תרומה אם רם עקב תרומתו תרומה פפסין תורמין נכסי יתומים יא הגנה וגזלן ונס תרומתן תרומה ויו הבעלים רודפן את תרומתו תרומה יב הבן והשכיר והעבד והאישה תורמין על מה שהן אוכלים אבל לא תרמו על הכל שין אדם תורם דבר שאנו שלו הבן שוכל שלחן אבי ואישה בעצתה תורמין מפני שהין ברשות תראה הבן לא יכול לטום של אבי בלי רשות האישה גם לא ביא זה לא בוצה ברך נעץ השם מה הוא גוזל ווא הולך ונותן תרומה יג הפועלים מם רשות לתרום

שלום מדעת בעל הבית חוץ מן הדורים בגץ שאם רצו לטמא את היין הרי מטמאין אותו מיד פי שמסר ן נם על כך הרין כלוחים ואם תרמו תרומתן תרומה פועל שאמרנו בעל הבית קנושי גורני בטרם אחר כך כנש תרומתו תרומ דבר אנוכי שש תרומה משלו דין תורה שאינה תרומה פי שנו חייב דברים גזו שת רמתג משום בעלי כיסן ש שלא יהיה זה הממון לישראל בטלו אותו בגוי כדי לפטרו אתת הוא אומר זה של גוי ה בתכן את הגוי שהפריש תרומה אם אמר בדעת ישראל פר שתיה תינתן

לכהן ו תונה גניזה ש שבבו לשמיים אוים ישראל אבל גוי שהפריש תרומה מחוץ לארץ לא גזו עליה מודיעין אותו שאיין לא צריך ן התרומה כלל תז מתכוון לאמר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה לא אמר כלום עד שהה פי וליבו שביים פש תרומה במחשב טוב להוציא בשות כלום הרי זו תרומה הו שנאמר ונחשב לכם תרומתכם מחשבה בלבד תהיה תרומה יז תרומה על תנאי אם נתקיים התנאי הרי תרומה אם לא נתקיים אין לא תרומה כן מפיש תרומה על מעשות וניחם עליהם הרי זה נשאל עליהן החכם הוא

מתיר לו כדך שמתירים שאר הנדרים תחזור ח כמו שהייתה עד שיפריש פעם שנייה שהפריש תחילה או פירות אחרות יח אתה רואה בור של יין ואמר זומה על מנת שתעלם שלם וצריך שתעלם שלם מן השבר ומן השפיכה אבל לא מן הטומאה אם נשברה אינה מדמעת אין חה במקום שאם תשבר או תתגלגל לא תגיע לבורר זה מדמעת כיון שנתקיים התנאי יט למ דבר אומרים בתרומה גדולה אבל בתרומת מעשה שמותר לתו שלום ממוח כיוון שת נתקיים תנאו והרי הי תרומת מעשה פי שנשברה או נשבח ואין צריך לומר שנת

מת כף אומר שלמעלה תרומה שלמטה חולים שלמעלה חולים שלמטה תרומה ברו קיימים שדבר טולוי בדעת התורם כא התורם את הגורן צריך שכוון בו שתהיה זו טרומה על הכל על מה ש ועל מה ש בקטין מה שבצדדים ומ שבתוך התבן תורם את היקב צריך שכוון את ליבו לתורם מה שבחר כל מה שבזין תורם את הפור שלי עין צריך שיכון בוא לתרום כל מה ש בגפת וא ואם לא התכוון אלא תם סתן נפטר הכל שדנים בדינו שרו על הכל ורם כלכלה שנים בצד הכלכלה הל פטורים פ ב

לתרום על הכל זוהר דרה דף כב מסח גוגלת רעב דרעין רצון הרצונות זה המצח רותה ז ותה מקובלי כנגד המצח העניו כת מצח תמי רצון מצח קר רצון הג כ ר עלמין ישראל א התג צדיק רבי שמעון שאל ת אמר רבי שמעון רבי אלעזר בתג אמר חשבתה אמר עמה אמר בפין דכ ואני תפילתי לך אד רצון רצו מתגלה בשבת הקרת אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריך ברי עתיק יומין רח תשכח ב שעדין צריך תמצא אור גדול של הרעבה רעבין כשה תצטרך אליו ברך אותו ככה יהיה

על כולכם בעזרת השם תחזה בשאר ת ק חוצפה אוי ואבוי חוצפה 00 הרב זה מתגלה במנחה עד מתי זהש עד הערב אזמן שבית המקדש ק כאשר כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה כעך סמים נטף ושחלת חבנה סמים ונה זקה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קע לך סמים נטף ושחלת ח במים נ זכה בת בבד ויאמר אד משה קך חת ב ב הה עשית אות בכל ו שמהם מכניס כ גדושת בערב יום הכיפורים כדי קיים דקה מדקה סמנים היו ב ואלו הן סורי ציפורן וחל

בנה לבנ 7 מנ מור וקציעה שבוס מלח רבי נתן הבלי אומר אף כיפת הירד וש נתן ב דבש בזלה ם חסר רבן שמעון בן גמאל אומורי איו אלא שרף הנוטף מצ כתב למה היא באה כדי לשבות למה הוא בא ו תני רבי נתן ש שומ ש אין אדם יכל ל מערבים בדבש ויאמר עליהם ישראל עו כ מזמרת הארץ בכליכם יש מנחה מעד צור מע דש נכות לות ותנים ושדים לי ישראל הז עשו ח מ הכם דו לאיש מח מעצור לי ויקרא משה ל ישראל ויאמר עליהם

כם בדם אשר ב גם אש אדם לא תצאו מתח בוע בוקר ועבר אדוני וראה את אדם על קב שת מזוזות ד לבת ולא ית משיב בתכם גוף שמרתם את הדבר הזה חו לך בניך על עולם והיה כאמרו אליכם כם העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא דוני אשר פס בת בני צצ קעם וישתחו ויעש את המנורה זהב מש את המנורה קנ געיה כפתוריה ופרחיה ממנה היו שש קנים יוציא מצידי ה שלושה כ מורה מצידי אחד ושלושה כנני שלושה גבעים משוקדים קנ אח כוב בפח שלושה גבעים

ד קחל כפתור פח כן ששת הקנים היוצאים מן המנורה במנורה ארבעה גבעים משוקדים כפתור כפתור ת שני הקנים ממנה וכפתור תת שני הקנים כפתור ת שני הקנים ממנה ושתק יוציא ממנה כפתור וקנה ממנה היו כולה קשה אחת זה ויעש ות שבעה מחמ זהב טהור ר זהב טהור עשה אותה ואת כל כ א ניח אדוני ושיני חינו ע בית אדוני זה מעשה הורש זהש כ עש אתור ויאמר משה ממו במת פתח אה צ יאמר מש הגפה ויאמר משה םח אהרון יעמוד בני אשיר עוזך בוקר חסדך כתת

כי חסדך וזך ש חסדך צ בו חסדך ני אלוהים אוים כל אפסי ארץ יעמול פנחס פנו ב מימצא בנו דוש רצו פניך יבות ששו במידת ישראלים מרמות צ למלאך הקדוש שםם כ צ הקדושה ותנו הקדוש צו כל הקל הקדוש כד עלמה יבך כות בבריאות ובשמחה אורך ימים דשנים ורעלנים גם אותם המקשיבים דרך ל להבין בדרך הפלאפון השם יברך אותכם כל הברכות ישועות והצלחות וחיים טובים בריאים ושמחים שהם בזרת שבוע טוב ישועה גדולה