הדף היומי מסכת בבא מציעא דף סה הרב בניהו שמואלי שליט"א י לעומר כה ניסן תשפד

[מוזיקה] כפה שחור בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כה בניסן תשפד ערב שבת קודש פרשת החרמות שהיא שבת מברכים בעזרת השם מברכים של חודש אייר בסימן אני השם רופאך וגם כן ראשי תיבות אברהם יצחק יעקב רחל זה אהבות הקדושים שהם מגינים עלינו זה שבת מברכין של חודש אייר שבו זה הפטירה והילולה הגדולה של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי שכבר מהשבת הזאת מתחיל להיכנס האור הזה הגדול שרבי שמעון בר יוחא האור של הזוהר הקדוש פנימיות התורה סודות התורה והנה השבת הזאת בה אנחנו

מדברים בעזרת האל ו בשעתו על כל על כל סדר יום יום הכיפורים כי אצל רבי שמעון בר יוחאי שאדם הולך שמה נטהר כמו יום כיפור נהיה טהור על ידי שעוסקים בזוהר הקדוש אז בעזרת השם הזוהר מטהר לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם זה שער ה50 של הקדושה אז בעזרת השם נזכה להטהר איך איך כתוב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אז זה סוף הפרשה אני השם אומר רשי וחי בהם לעולם הבא שאם תאמר בעולם הזה ולו סופו מת איזה חי אלא כל זה לעולם הבא

איך אמר החפץ חיים אומר אצלהם בעיר היה מתקיים יריד שנתי גדול משך ארבעה שבועות כל תושבי עיירה היו מצפים בקרון עיניים משך השנה ליריד הגדול היו סוכרים בפינה לוקחים מחיר טוב תמורת כל חדר היו מרוויחים כדי להתקיים כל השנה אומר הם היו עייפים במשך תקופה הזאת בלי אוכל בלי שינה היו עוסקים בעבודתם לספק הצרכים של כל מי שבא אצלהם היו גם סוכרים אנשים שעזרו להם חפץ חיים היה שמה שמע פעם יהודי אומר לבעל הבית שהוא עבד אצלו מתי כבר הזכה כבר שהירידה קיצו כבר אני רוצה

מנוחה אומר לו בעל הבית איך טיפש מה אתה מדבר הב ממשך היריד זמן ממושך אתה עייף ברווחים האלה אני יכול לחיות במשך כל השנה במנוחה עכשיו עושים בשביל שכל השנה נוכל לשבת במנוחה אומר הדברים האלה שמע את זה החפץ חיים עשו בו רושם גדול אומר ה היה חוזר עליהם כדי להיות יהודי שהתעייף לא יאכל ולא יישן כעוגן יגור במסדרון משך כל קופת ירית כדי שברווז יהיה לו אחר כך לחיות רווחה הוא לא מרגיש עייפות אומר זה העניין ה צריך לקבל את הכל באהבה וידו שדווקא על

ידי הרווחה מה יהיה מאושר אדם שפה אכן עצמך בפוס דור כדי שתיכנן תיכנס רקלין בסך הכל זה יריד קצר כמה אדם נמצא פה ואז האדם איזה עולם איזה עולם שכולו ארוך איזה עולם שכולו טוב הנה עכשיו צריך הכנות גדולות בעזרת האל ובשעתו שאנחנו נעשה אתה יודע שבזמן השואה היה איזה יהודי מומר הוא היה ראש העיר רוש המחוז הגדול בגרמניה יהודי מומר כשהתחילה שואה נשינו עליו שזה שזה שקרן הוא רק בשביל לקבל את המסר כאילו המיר את דתו אבל הוא לא באמת יהודי מומר והוא מסכן היהודי

המומר הזה הרשע הוא לקח אישה גוייה התחתן עם אישה גוייה היה לו ילדים גויים היה הולך לא הולך בדרך השם לא עושה מצוות מעשים טובים מה יעשה איך איך לעשות איתו בסוף זרקו אותו בתוך הגטו ובאו שוטרים ואמרו לו אתה באמת מומר אומר כן אומר בוא איתנו הכניס אותו לבית הכנסת ולקחו ספר תורה פתחו את זה על הרצפה אמר ת הוא אומר את זה אני לא יכול לעשות אומר הוא כיהודי מומר אבל לדרוך על ספר תורת השם הוא לא יכול זה משה קיבל מסיני לדרוך על

זה לבי לא נותן לי התחילו להרביץ ו איזה מכות לא אתה רואה אתה שקרן הוא אומר להם אני מודה לכם שנתתם לי מכות עכשיו אני חוזר בתשובה חטאתי הביתי פשעתי להשם אלוקי השמיים איך לא שמעתי לקולו איך לא הלכתי בדרכיו משפטיו ירת ואז הוא עשה תשובה כזאת חזקה כל הגטו היה בוכה איתו והוא מתחרט על כל מעשיו וככה הם נשרפו כולם ביחד שמה איזה מסירות נפש לכבוד השם תראה יהודי מומר שעשה כל העבירות אבל זה נשמה יהודית הוא יודע שהעיקר זה עולם הבא הוא יודע שהעיקר

זה שם מה אדם פה אתה מבין אנחנו בניו של הקדוש ברוך הוא יש חלק אלוה ממעל זה לא דבר פשוט כמו שמסופר על אחד היקרים היה כל הזמן נמצא בכפר עובד עם הבהמות יום אחד אמר אני ראיתי רכבות נוסעות אומר אני רוצה גם פעם אני תמיד נוסע על הגלה עם סוסה לכת איזה מקומות שאני צריך אני הולך יש לי עגלה עם סוס אני לפעמים לוקח אתי ציר משה אבל בדרך כלל יש לי עגלה עם סוסה עכשיו אני רוצה פעם נסוע ברכבת אמרו לו זה עולה כס

טוב אני אסוף הוא אסף כסף הלך איפה הלך לעיר איפה התחנת הרכבת עמד שמה הלך לכרטיסן אומר אני רוצה לקנות כרטיס שואלים אותו איזה מחלקה אתה רוצה אומר מה פירוש מה איזה מחלקה אומר יש מחלקה ראשונה יש שנייה יש אומר מחלקה ראשונה הוא לא מבין מה זה מחלקה ראשונה מחלקה ראשונה לקח עולה יותר כסף מחלקה ראשונה זה אכי אומר יש לי כסף ככ והוא רואה כל העיקרים שהוא מכיר אותם כולם עמדו באיזה באיזה אחד המחלקת הבהמות בסוף אז הוא חש זה ככה הוא לא יודע מה

זה אז הוא נכנס שמה איתם והם כולם רוטבים ולמה הם גנבים הם לא משלמים כסף הם נכנסים איפה הבהמות גם הוא נכנס טוב עכשיו הוא רואה בא כרטיסן לבדוק אז כולםם זה נכנס תחת הבהמה הזאת זה באורח נוחיות זה נכנס תחת הספסל מתחבאים אז הוא גם התחבא אבל הוא לא יודע להתחבט כמו שצריך הכרטיס איזה בעיתה אמר לו תצא תצא מה אתה גנב מה אתה רוצה שילמתי איפה הכרטיס ולא כרטיס אומר טיפש אתה ממחלקה ראשונה אתה בא לפה אתה מבין אומר זה אותו דבר אומר זה

הנשמה היהודית מחלקה ראשונה מסתובב בין הגוים מסתובב במסעדות מסתובב עם איפון באמר השוטר תופס אותו אומר לו קום מה זה תראה לי אתה אתה בן של הקדוש ברוך הוא אתה נמצא פה צא החוצה מהר תתעורר תלך בדרך השם פאלה פלות פלא פלאות פלא פלאות א השבת שבת חשובה מאוד גם פטירת יהושע בנ אני הייתי שמעתי יום אחד איך שחם הוב אומר שאני רוצה שיקחו אותי לקבר של יהושע ב נן בכפר הארץ איך הוא זכה ללמד את עם ישראל תורה זכה לשמוע תורה מפי הגבורה מפי משה

רבנו פה שני לקדוש ברך הוא זכה לקבל תורה מפי משה רעיה מאמנה נער לא ימיש מתוך האוהל כל הזמן למד תורה איזה איך אבל בסוף לא לקחו אותו כזה היה סכנה אבל צריך לדעת איזה שליח ציבור היה לנו כמו כמו יהושע בנ איין כמותו איך כתוב וי אחרי מות משה עבד אדוני ויאמר אדוני יהושע בנ משרת משה לאמור זה היה בשנת 2488 לבריאת העולם את התורה קיבלנו ב 448 זה היה משה רבנו הנהיג אחרי 40 שנה נפטר משה 40 שנה היו במדבר נפטר משה רבנו אחרי

משה רבנו נפטר בשבעה באדר כיוון שהיה צריך להתאבל על משה עוד לא שרתה עליו השכינה רוח הקודש על יהושע אחרי שעבר חודש ימים בעשרה בניסן באותה שנה עם ישראל עבר את הירדן ויהושע בנון היה בן 82 יש אומרים היה בן 96 לא משנה אחר כך שרתה עליו השכינה ואז איזה נבואה התחיל משה רבנו יהושע בנונו להנהיג את עם ישראל איך אמר לו הקדוש ברוך הוא חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי רק חזק ואמץ מאוד לשמור את כל התורה

אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנה ימין ושמאל מהל תזכיר בכל אשר תלך רק לא רק זה אומר לא לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תסכין אומר לו אפילו שתהייה עסוק במלחמה בצורכי ציבור בכל זאת לא תתבטל מן התורה לא ימו ספר התורה הזה מפיך וגיד את ב יומם ולילה אז תצליח לא תחשוב אתה עוסק במלחמה בצורכי ציבור אתה פטור מללמוד אומר וכל הזמן תלמד כי אפילו החכם הכי גדול עלול

לטעות שלא ירע תקלה אומר בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא ליהושע שרטה עליו רוח הנבואה ראה אותו עוסק בספר דברים היה רגיל יושע כל מיני טעמים לעסוק בספר דברים כל הזמן למה שמה כל התורה בקיצור גם כטובים הדינים צריך המלך לנהוג על פיהם משהוא היה כמו מלך השלישי למה בספר הזה נאמרו כל דיני המלחמה וגם נאמרו הדינים שיש לקיימם כשעברו את הירדן היה הוגה הרבה בספר דברים כמ שבצע אותו הקדוש ברוך הוא הרבה הרבה אמר לו הספר חביב עליך אני מבטיח לך שלמו ספר התורה הזה מפיך

פלא פלאות איך כתוב במלחמת גבעון הגיע הזמן למלחמה לפרסם את יהושע ב כל העולם אבל הוא היה היה היה רוצה לפרסם גדולתו של הקדוש ברוך הוא מה הוא עשה הראה לגלגל חמה את ספר דברים בזכות הספר הזה שלמדתי בו הרבה אני גוזר עליי חמה תעמדי מיד עמדה חמה בשמיים שעות רבות פלא פלאות איך אמר לו הקדוש ברוך הוא יפקוד השם אלוי רחות איש על העדה ויאמר השם אל משה כח את יהושע בנ איש אשר רוח בו למה איש אשר רוח בו יהושע בן נ היה איש

אשר רוח בו למה איש אשר רוח בו לא נשמה אלא המנהיג חייב להיות בבחינה אמצעית אם יהיה מדרגה גבוהה מאוד בחינת נשמה לא יבין את הצרכים הגשמיים של עם ישראל יהה בבחינת נפש מגושם לא הבין את הצריכים הרוחניים יהושע היה בחינת רוח מה פירוש רוח כל מכל הרוחות של כלל ישראל משה היה ע נשמות של כל עם ישראל יהושע היה רוחות של כל עם ישראל לכן הוא היה ממוצע בין הנשמה לנפש זה הולך נפש רוח נשמה הוא היה באמצע להנהיג את עם ישראל צריך שיהיה לו

גם קצת בחינת נשמה לכן אמר לו הקדוש ברוך הוא ונתת ודך עליו ההוד זה ענף מן הבינה זה נשמה אז יכול להנהיג טוב טוב את עם י ם אם יהיה יותר מדי גבוה הוא לא יבין מה הם צריכים גשמי אם יהיה נמוך רק גשמי יתן להם צריך להיות במסע אז לכן אומר לו נתת מאודך עליו זה קירון פנים מהודך ולא כל הודך י שומרים מהודך זה סודות התורה ואז הוא זכה יהושע להיות מנהיג שיודע להנהיג את התה בדיוק המנהיג הוא צריך לדעת לא רק לדאוג לרוחניות

לפעמים גם לדאוג לגשמיות אתה יודע היו גדולי ישראל היו רואים את ה רב גלינסקי אומר כשהוא היה צעיר ולומד בישיבה היה עני מרוד אומר היה את המלחמה ולא היה להם מלבושים קרא לו הרב בריסק אמר לו רב רב גלנסקי מה מה מה קורה איתך יש לך יש לך מכנסיים יש לך אומר יש לי ברוך השם תראה לי נראה לו הכל קרוע בלוע נעליים אין אמר לו קודם כל וא ניתן לך כסף תלך תקנה נעליים זה דבר ראשון שאל אותו איך אתה לומד שאל אותו יש לך

בגדים איפה אתה אוכל איפה אתה שותה מה אתה עושה הרב הוא צריך ככה היה יהושע בן יושע בנ גם דאג לרוחניות גם דאג לעם ישראל הגשמיות הנחיל ההם את ארץ ישראל השיב כל אחד ואחד במקומו נתן להם לחיות איש תחת גפנו ותחת נתו וכל הזמן לימד אותם תורה זכה ליהושע מ מנהיג למה הוא זכה לשרת את משה איך היו אומרים פני משה כפני חמה פני יהושע כפני נבנה זקנים שבאותו הדור היו אומרים או הי לאותה בושה או הי לאותה קלימה מה העניין יש זה כמה פירושים

אחד מהמהם יהושע היה ענוב גדול הולך בענווה משרט את משה בענווה שאין כמותה זכה ענווה שאיין אין למצוא כמוה של משה של יהושע היה כמו כתוב ואיש משה עניו מאוד גם יהושע מה הוא היה היה הוא היה חכם כל הזמן לומד לאלא זז ממשה אבל מה היה הולך לסדר אצל משה את הספסלים את המקומות אחכה איפה הוא משח צחר אבל אז היה עוד זקנים תלמידי חכמים מה זה זקן תלמיד חכם זה לא זקן בגיל 80 גם זקן בגיל 80 אבל בעיקר תלמידי חכמים הם אמרו מה

אנחנו נסדר הספסלים למשה בשביל כל העם לא כבוד אבל יהושע לא היה מסתכל על זה היה אומר הוא מקל אותי עוד מזד מה זה לכבוד התורה הכל אני עושה והכל עשה סדר לכן כשאמר לו הקדוש ברוך הוא תיקח את יהושע איש אשר רוח בו הוא ינג את בני העניו הזה שהיה מסדר את הספסלים הוא יני אז לכן הזקנים שבאותו הדור היו אומרים אוילה אותה בושה שהייתה לנו אז שלא סידרנו את הספסלים או אותה קלימה איזה מה הפסדנו מה ראינו זה פירוש אחד פירוש שני פני יהושע

כפני חמה פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה זקנים שבאותו הדור הייו אומים למה כל 40 שנה שהיו עם ישראל במדבר לא רכו ברכת הלבנה למה היו מכוסים בענני כבוד ד אליו היום זה אותו דבר אין אין לבנה לא רואים אבל רבותינו אמרו אמרו אז פני יהושע כפני חמה פני פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אז אמרו להם טוב תראה יהושע עכשיו צעיר אז הפנים שלו כפני לבנה כשהוא יהיה בגיל משה גם הפנים שלו כבנ חמה זה כנים של אותו אדם לאלא אנחנו

ראינו את משה כשהיה צעיר ראינו את החמה גם כן ואז פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה שאז לאשו ולכן זה לא אותו דבר זה הרבה הדורות ככה זה הולך אבל מה זכה יהושע בןן איזה משרת משה מבחורי איך איך לנהוג איך לעשות זה פלא פלאות פלא פלאות אומר איש שיכול להנהיג את עצמו יכול גם להנהיג את עם ישראל לפעמים אדם מ מה פירוש יודע לכבוש את היצר הרעה שלו יודע לכבוש את הטבעים יודע אז הוא יודע להנהיג את הציבור בעלך אם הוא את עצמו

לא יודע להנהיג ך אה השם יעזרנו הדבר כמות שמו שנלך בדרך השם עדיין לא אמרנו כלום יהושע מה זה יהושע בנן איך הכל פלאי פלאות אבל אם נזכה אז עוד ביום ראשון אולי ישר יום העבודה כן אנחנו הגענו במלאכים ב פרק יט פסוק א' יט זה למדנו אתמול על חזקיהו המלך שבא רב שקר אמר תן לכם סוסים יש מישהו יודע לרכוב וכולי עכשיו באו אמרו את זה לחזקיהו ויהי כשמו המלך חזקיה ויקרע את ברדו ויקס בשק ויבוא בית אדוני וישלח אל אל יקים אשר על הבית

ושבני הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בסקים אל ישעיהו הנביא בן אמוץ וימרו אליו כי באו בנים עד משבר וכוח עין ויאמרו אליו כ אמר חזקיה יום צרה וכח ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר בכוח עין ללידה ראית גם אז זה היה ככה גאולה עכשיו לידה אולי ישמע אדוני אלוהיך את כל דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדוניו לחרף אלוהים חי והוכיח בדברים אשר שמע אדוני אלוהיך ונשאת תפילה בעד אשרית נמשה ויבואו עבדי המלך חזקיהו ישעיהו ויאמר להם ישעיהו כ תאמרו אדוכן כ אמר

אדוני אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גידפו נערי מלך אשור אותי אני נותן בו רוח ושמ שמועה ושב לארצו ופלתי בחרב בארצו וישב רב שקב ימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש וישמע את תרהקה מלך כוש לאמור הנה יצא ללחם מתך וישוב וישלח מלכים אן חזקיהו לאמור כ תאמרון אן חזקיהו מלך יהודה אל ישעך אלוהיך אשר אתה בוטח בו לאמור לא תנת ירושלים ביד מלך השור הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי השור לכל הארצות לאחר אמם ואתה תנשא הסילו

אותם אלוהי הגויים אשר שחטו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלה אשר בלשר היום מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ים הנע ועבה ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית אדוני וייפרס הו חזקיהו לפני אדוני ויתפלל חזקיהו לפני אדוני ויאמר אדוני אלוהי ישראל נושב הכ רופים אתה הוא האלוהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמיים ואת הארץ הטה אדוני אוז ושמע פקח אדוני עיניך הוראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו חרוף אלוהים חי אומנם אדוני החריבו מלכי אשור את הגויים

ואת ארצם נתנו את אלום באש כי לא אלוהים המה כי מעשה ד אדם עץ ואבן דום ואתה אדוני אלוהינו הושיענו נ מידו וידעו מלחות הארץ כי אתה אדוני אלוהים לבדך זה נראה לאט לאט הגענו פסוק כ פלא פלאות פלא פלאות אז זה לא סתם ש רק הוא הלך לישון תראה איזה תפילות עשה איזה בקשות לנביאים לזה כן היום 10ה ימים לעומר שהם שבוע אחד וער ימים תמיד תזכיר ושלושה ימים כן ושלושה ימים כן תמיד ר להזכיר שנגיד את זה עוד פעם ועוד פעם כן משניות אלא

שיר השירים טוב נלמד שיר השירים עד זה עד ראש חודש ייר בסדר מ בנ נשתדל נשתדל אבל זה טוב שנדע שיר השירים קצת עד שיפו החיו ונסו הצללים אן הכרן הרמור ואין גבעת הלבונה עד שיפוח היום בזכות כל השבחים הנזכרים עלייך לכן עד לפי שהסתיים ולך היום שהוא השמש הלך להר למור גב מסך הטובים לך מיד אל הר המור שהוא הר המוריה ואל גבעת הלבונה שהוא בית המקדש כלומר הר המוריה אבנה את הגבעה לבונה שהוא בית המקדש ששם מקטירים כתות סמים שהי הלבונה שמלבינה עוונותיהם של

ישראל ועל ידי זה ש מה יהיה פה ועל ידי זה נרחיק ממך את כל המזיקים וקליפות ומכבדים שכולם יברחו מריח הקטורת ש סגולתו להבריח המזיקים ואז תהר ורחץ את המקום ושכון שם כבתחילה וזה שאמר הצללים שם המזיקים הקליפות המעכבים הם הם הם ינוסו ולא תהיה מניעה לשכון בישראל עוד יש פרש עד שפוח היום ו יומו של הקדוש ברוך הוא שהוא אלף שנה והאלף השישי הנה שבו תבוא הגאולה ואומר אתה עד לפני שפוח אותו אלף השישי נשות צנים בר אני אלך לאר המורה וגבעת הלבונה ש בית

המקדש והביא את הגאולה לא צריך לחכות להמתין הצוף אלף הש ממש אלא אחישנה הבת הגאולה קודם סיום האלף השישי נו מתי ידוע כיום שישי ערב שבת קודש הוא האלף השישי לקרת יום השישי אחרי הצהריים כבר מתערים הקליפות מפני שנכנס לקדושת שבת שהיא קדושת האלף השביעי לכן אתה שנת התשעב ראית תשעב אומר כבר עברו יותר מ-750 שנה ואנחנו כבר ביום שישי אחר חצות היום והוא זמן הגאולה שמעת משה בעזרת השם כבר זמן הגאולה זהובת הז וב לעשות חלה בצורת ה כן יהיה פרנסה טובה לא זה כתוב

בספרי החסידים צריך לשים מפתח של ההיכל כש כש כן זה טוב של הכל גם אצלנו בבית עושים עושים חלה שמים אישי אחל בבית גם א בבית הכנסת ואז אני לוקח את המפתח הזה ואשתי שמה על זהד א כן וושה מה אכפת מה נפסיד נעשה שיהיה לכל עם ישראל פרנסה טובה הכספת גם לא כן כן כתיק את המפתח של ציון משה יש לו מפתח פורס לנטות מיר אתה כולך מפתח מה אתה צריך מפתח ומפתחות עוד פעם נזיר נזיר פרק ט משנה ב קודם צדקה גם להיום גם

ליום שבת שמעת פ חביבי הנה שניים ח ושניים ואח זכן המסות לא לדבר נזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא אחרי 30 יום נזירותו הביא קורבנותיו נודע לו שהוא נטמע במת במי נזירותו אם טומ דועה סותר ומונה נזירות ח ואם טומאת התהום איןו סותר זה ככה זה קבלה הם עד שלא גילח אבל אם בין כך וובין כך ד שלא גילח בין כך ובין כך סותר אם לא גילח עדיין כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה טמ נמצא משוקע בקרקע המערה חזה טומאת התהום ירד

להקר טהור לטהר מטומאת מת טמא חזקת טמא טמא חזקת טהור טהור מה אומרים נגע בזה משנה ג' המוצא מת בתחילה משכב כדרכו חפר באדמה לבדוק את המקומות שיש בהם חשש טומאה מצא מת מצא קודם כברים אחרים מצא דבר ראשון מת משכב כדרכו כמו שקוברים עם ישראל בתי ישראל נוטלו ואת תבוסתו את ה מתבוססת בדמיך עפר את העפר מצא שיניים נטל מ תבוסת מצא שלושה אם יש ביניהם זה לזה ארמות עד שמונה הרי זה שכונת כברות בודק ימנו לנן 20 אמה מצא אחד בסוף 20 אמה בודק

ימינו לנן 20 אמה שגרים לדבר שיינו מתחילה מצאו נות בסתו בסדר הגענו משנה ד' היום אנחנו בעזרת האל ו בשעתו מסכת בבה מציעה דף ס ה במשנה הגענו למשנה ס זה כמתה הדנ נו נשמת משה חי בן יהושע ור רבקה ולרפואת יהושע בן כמונה נשמת משה בן ישועה רוח השם תנחם בגן עדן יצחק בן חנום ו כן אביעד שמואל בן שולמית ציפורה בת גדושת בצ בבצ כן נפתוח את רגע נגיד תפילת בית המדרש שיתי אדו נדי תמיד כני ם כ ישראל הנ אנחנו בים לקיים מצוות

עשה של לימוד תורה כו שמר כתוב רו מפני קש הלכה ושמחו בנו חברנו שלא אמר טהור לאהור ט ו מותר ך ושמח בהם ו תתך תציל מכל בשות וטעות אין בדיני איסור והתר אין בדיני ממונות אין בורה בלימו מה שגידי כבר ל האמת וא תצא מפי דבר אמת כאדוני יתן חוכמה מפי דעת ותמונה גל עיני ובי נפות מתורתך יערב כ במוד ברוך אדך אברוך ברוך אתה אדני למדני חוך חו לברוך א אד אתה ברוך בחוך ם קודש מיון עושה שמים וארץ דף סח עמוד א' באמצע

עמוד במשנה שמה הגענו אתמול מיח כן בעזרת השם השם יזכנו לעובדו לראה אותו אמן של משה אתה פתחת כבר בוא נראה כןר רבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד הזכיר לו את חצרו אמר לו אם עכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך ב1 סלעים לשנה ואם של חודש בחודש סל על החודש מותר זה ומזכיר זה עכשיו עוד דיני ריבית שונים חילוקי הדינים בין ריבית בקנייה לריבית בשכירות בוא נרא מרבין השכר ואין מרבין על המכר מרבין על השכר אדם סוכר בית מחברו מותר להרבות לו שכר

יגיד לו אם תיתן לי הוא אומר לו בעל הבית תשמע אם אתה תשלם לי עכשיו במזומן אני אקח ממך מחיר של 10 חודשים כלומר על כל חודש הק לך דינר נגיד ואם אתה אם לא תשלם כל חודש בחודשו מותר למה הגמרא תגיד זה שכירות אין משתלמת אינלה לבסוף אז בוא נראה כצ אבל אם אדם קונה במוכר אסור לקנות ולהוסיף למוכר אומר שמע תשלם לי עכשיו הוא קונה חפץ קונה איזה דבר אומר לו אם תשלם לי עכשיו במזומן כך וכך אם אתה רוצה שאני אמתין לך אז

תשלם יותר עוד 20% אוי ואבוי זה אגר נתר זה הגר זה סכר נתר זה המתנה נותן על המתנה שהוא ממתין עוד כסף זה ריבית אז בוא זהבית דרבנן בוא נראה כיצד הזכיר לו את חצרו איזה אופן של הסוחר מותר להוסיף לקונה אסור הנה לו את חצרו אמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי את דמי השכירות של כל השנה הרי הוא לך ב1 סלעים לשנה החצר זה כל כל חודש עולה סלע אם אתה רוצה את זה אתה נותן 10 10 סלעים יש 12 חודשים תן לי 10

סלעים ואם של חודש בחודש שלם דמי השכירות חודש עבור חודש סל על החודש אז משלם 12 סלעים מותר זה לא ריבית אבל למה הגמרא תגיד את הטעם כי שכירות היא מתי הוא צריך לשלות את השכירות רק בסוף לא בתחילה שהוא בא לגול שכירות משלמים בסוף השנה לא בתחילת השנה לכן אומר לו תשמע אני בכלל צריך לשלם לך בסוף לא צריך לשלם לך מעכשיו אתה רוצה בסוף תן לך בסוף תן לך ר אתה תתן לך 12 בסוף אני משלם בסוף משלם 12 ב בוא נראה זה המחיר

כלומר אומר לו הדל מחיר זה לא מוסיף לו כיכ השכירות משתלמת בסוף השנה כן שזה בסוף השנה זה אין פה שכר המתנה זה המחיר אין פה שכר המתנה עוד מעט נראה את זה בגמרא אני הקדמתי לכם את זה אבל מחר לו אם מחר לו שדה סדרו אמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי שלך ב1000 זוז אם לגורן אם תשלם לי רק דמי השדה רק כאשר גיע זמן הגורן שאז תמכור את התבואה ויין לך כסף תשלם 12 מנ תן לי 1200 זוזים אסור זה רבית למה

אתה רוצה אדם קונה משהו עכשיו משלם לא בסוף מתי בסוף עכשיו קנית עכשיו תשלם שכירות זה שכירות אבל שילמת עכשיו אתה אומר לא אם אם תיתן לי את זה בתשלומים ותחכה לי וזה נוסיף לך אסור זה ריבית הנה הגמרא שואלת מה ישנה רשה ומה ישנה שפה למה לגבי זכירות מותר לסוכר להוסיף מעות עבור ההמתנה ולמה בספא בגבי מכר אסור לקונה להוסיף מעותד עבור ההמתנה רב ורב יוסף רו שכירות אינה משתלמת אלא בסוף מן הדין חייב הסוחר לשלם את דמי השכירות רק בסוף תקופת השכירות בסוף השנה

והיי כבד דלא מת זמנה למגב הסוכר כיוון שלא הגיע הזמן שייגבה ממנו המזכיר את דמי השכירות הרי עומדים הם לפניו תחילת השכירות אז רק בסוף השנה יוצא ששני הסלעים שהוא מוסיף לו למה גר נתר לה זה לא תשלום עבור מה שממתין המזכיר למה עדיין בכלל לא הגיע הזמן החיוב לשלם משוה הו דכי שוויה אלא זה שווה 12 שנעים זהו השכירות אין פה משום ריבית ככה השוי של זה ודק אמרלה אם מעכשיו אתה נותן רו לך ב10 לים לשנה הדק מוזי גבי הוא מוזיא לו את המחיר

אבל לא שהוא נותן לו ריבית זה לא ריבית אבל פע כמן ז נינו א משקל דמה מעכשיו יקח הגר נתר להוא אבל בשפע זה זה זה מכר זה לא עוד זכירות אז חיב בתשלום זה בשעת הקניין נעשה ששווי השדה זה 1000 זוז לכן ה-200 זוז שמוסיף לו זה תשלום שממת מלקבל את הכסף ולכן זה אסור בגלל זה ריבית אמר רב אמר רבה דקו רבנן בהמלטה כלומר חיפשו רבנן מקור שכירות אינה משתלמת אלא בסוף וקמו העקרה יש פסוק כשכיר שנה בשנה שכירות של שנה זו אינה משתלמת

אלא בשנה אחרת למה כתוב שכיך שנה שכיך שנה בשנה ללמד אותי שכירות של שנה זו היא לא משלמת אלא אלא בשנה אחרת שנה הבאה אמרנו עוד במשנה ואם לגורן בשלושה ב1 מנה אסור במכר אמר לו אני אשלם לך בגורן כשיגיע זמן הגורן של התבואה ויהיה לך כסף אמר רב נחמן תרשע שרה רב רחמן עכשיו אומר אם אדם מוכר ביותר מכדי שובי המקח אומר כונה שישלם לו לאחר זמן לא בגלל המורה מתנה מתנה בפירוש שם הקונה ישלם מעכשיו יוזילו לא לא אומר לו תשמע אם תחכה לי

אם אתה תשלם לי עכשיו אני מוזיא לך אם לא אתה רוצה שאני חכה לך אז תשלם כך וכך לא אלא מוכר את זה כן לאומר ביותר משובע מכח לא אומר לו לא זה ולא זה זה נקרא טרשה תרשה שרה מותר זה לא ריבית אז הגמרא שואלת ברחמה לרב נחמן ואמר רבו ברח לרב נחמן ואם לגורל 12 מנה אסור אורה מכירה אסור להוסיף עבור מתנת המעות גורן 12 מנ זה אסור אמר לי אתה כס זה לא תרשה שמה קצץ למוכר כמה ישלם עכשיו ע וכמה ישלם בעבור

התוספת ההמתנה אכה לא קצלה לא אמר לו כמה ישלם עכשיו ואחר כך ואחר כך ישלם כך לא אמר לו פעם אחת זה המחיר אדוני זה בראלי זה אני רוצה ככה אני רוצה אתה רוצה תקנה לא רוצה הביתה זה מותר אפילו שזה יותר ככה הוא רוצה אמר ה פפה תרשה דידי שרה הר פפה הוא היה עושה שכר תמרים כלומר ערק מתמרים מתמרים היה במחר בתשרי היה זמן הזול היה מתנ מקונים שישלמו לו בניסן כי שער ה היכר ומותר לעשות כך למה מה הטעמה ש אומר שכרי לא

פסיד השכר הוא לא מתקלקל אין יכול אני כסף לא צריך אני יכול לחכות השחר זה לא לא מתקלקל הערק לא מתקלקל אני יכול לחכות עד ניסן צלו באים אנשים רוצים אני לא צריך למכור עכשיו אני רוצה למכור בניסן מה אני ולמכור אני יש לי מחסנים כסף יש לי אני לומד תורה השם נותן לי הרבה כסף צריך אני עשיר שחרי לא פסיד זוזה לא צריך מה אני לא צריך זוזים שזזים ממכל מקום ענדי עושה גם אני יש לי גם של פיתות כאלה פחד אנה הוא קבינ מלת

גם לוקח אומר אני עשיתי טובה לקונים הם רוצים עכשיו שישלמו כמו ניסן אני עושה להם טובה אני לא צריך את זה אני צריך לשמור את הכסף בכספות עשה להם טובה אז לכן אין בזה ריבית אמר לי הרב ששד רבי דיר פפה מהחזה מורדק ז בטר דידך זה בתרד למה אתה הולך אחר הצד שלך שזה לא ריבית אדרבה תלך אחר הצד של הקונים זוזה הוש אם הה להם כסף היו משלמים כשער הזון הרי זה מחיר זה מחיר של היום עכשיו שאין להם כסף קונים כשער היכר של

ימי ניסא אז זה ריבית למה הם משלמים לך עבור המתנת המעות לא תרא צל על זה אמר רב חמא פרשה דידי ודאי שרה רב חמה היה מוכר סחורה במקום הזון במחיר של מקום היוקר זה פה היו מוכרים בזון ה היה מוכר במחיר של מקום היוקר הם מכרו אותה במקום היוקר עכשיו אחרות הדרך אם יראה משהו ור עד מקום היוקר זה על רב חמה הבנת הוא היה נמצא במקום הזול אבל מוכר את זה לאנשים לא כמו בזול כמו מקום היוקר אמרו לו איך אתה עושה אמר תשמע

הם הם צריכים לקחת את הסחורה בדרך שודדים יש בעיות צריכים להוביל את זה כן סיכון רבותיי אני מקבל עליי את כל הדרך הזאת בדמי הסחורה שמכרו במקום היוקר הם קונים סחורה אחרת מביאים אותה במקומה מוכרים אחריות הדרך היה על הקונים בחזרה נתן הקונים לשלם לו תמורת הסחורה כ שימכרו אז סוג כזה של המתנת מעות מותר למה אני לוקח עליי סיכונים והכל אזה שלאו זה שני כן זה לא הלוואה מה הטעמה ניח ל יהודי לקנה ברשותי הנה רואה נוח להם לקונים שהסחורה תישאר אצלי הקונים אומרים אתה

תשאר אצלך הסחורה שלנו תיקר על שמי עד שימכרו אותה כך ז ש מכסה נקות שוה כל מקום שולחים למה חוץ מזה הוא כן הוא היה בא הסחורה רצה מהר מורנו ורבנו הביא סחורה אז עוצרים אתכל השו קודם שכן אזח ו הם מכריזים גם לא רשה למכור עד שסים למכור הולכים את הסחורה של רב חמה לא לכן הם לא רואים במכירת היום כשער היוקר תשלום על הרווח שיוצא להם מוכרים סחורה של רב חמה מיד הכל רץ להם לא לא רואים שהם מוסיפים יודע מה כן זה זכות

וחתה הנה א אנחנו בכים את התורה ש איפה אני אין לי שום דבר וחתה כ כרב חמה אתה רואה הגמרא מביאה הלכה כמה סוגיות אחרונות הנה קודם כל כאן הלחתה כרב חמה אפשר לעשות דבר כזה ונחתה כרבי אלעזר אמר רביית קצוצה יוצאה בדיינים למדנו למעלה א ראשי אומר דריבית קצוצה יוצא בדיינים בלחת כרבי יניא דאמר מלי הן מלי מהן אם קנה פירות בשער הזול בשמם ועדיין לא קיבל הפירות מאמין המוכר שיתן אותם בעוד זמן בשעת היוקר אפילו אין המוכר פלות יכול להחזיר לו כסף פי השער

היקר של יום התשלום למה אומרים מה ניהן מה נידן לא חושש שכ שלקח את הכסף מחזיר יותר כסף זה נראה כריבית לא לא לא לא חוששים שזה אפילו שלקח כסף מחזיר כסף כמה שיכול לקחת בהם פירות והכל מהלי פירות מהלי דן עוד משנה השטן לוקחי קצוצה צ בדיינים כן שמות עם ישראאל קח אותם מי שה לוקח רביד אין ל אין לו ח יפה כן מת תביא לי את זה אני אשים את זה פה משנה במשנה הקודמת היה חילוקים בדין ריבית שיש ריבית מותרת יש ריבית אסור

עכשיו המשנה פה מחלקת בין אם אחר שדהו לבין אם נתן שדהו בתורת משכון בוא נראה משנה מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמר לו אם מתי שתרצה הב מעות בתורת שלך אסור אדם מחר חברו את השדה ונתן לו הלוקח למוכר בזמן המכירה מקצת דמים חלק מהכסף של השדה אמר לו המוכר תשמע חביבי אתה אדם טוב אם אתה שתרצה גם בעוד זמן הרבה תביא את הכסף של החוב ותיקח את שלך תהיה קנויה לך השדה מעכשיו תיקח אותה מעכשיו בינתיים י אצלו כן א כל פרות

בגלל שכן אז הוא מעמיד את את הסוגיה כמו רב ענן ככה ראשי אסור הגמרא תגיד תכף דווקא דמר לכי מיתית מותר המעו כנה מעכשיו לפי כך אסור אתה רואה לעשות כן שאם יכל מוכר פירות בתוך כך כשאבי אני קורא לכם רשי יביא זה המעות נמצא שהשדה קנויה לו מיום המכר וזה אוכל הפירות בסכר המתנת מעותיו אם יוכל לוקח פירות מעכשיו שם לא יביא מוותר המעות ויחזיר לו את כל מה שקיבל נמצא שלא היתה שדה קנויה לו לכמ הייתי תקנה מעכשיו אמר לי וה לא הייתה ומעות

הראשונות כ מלבה בעלמה היו אצל המוכר וזה אוכל פירות בשכרו הבנת ג ששם אצלו את הכסף הוכל בדים זה אסור עכשיו למה אכילת הפירות ריבית דין נוסף דבו על שדהו ואמר לו הוא הלבר אותו על שדה אומר לו תשמע אני צריך סכום של כסף אומר אבל איך אני יודע אתה תחזיר את הכסף אולא אומר אני יש לי שדה לקח אות המשכון כנגד החוב דבר על שדהו ואמר לו אם אי אתה נותן לי מכאן בעד שלוש שנים לא תפרע את ך עוד שלוש שנים הרי הי שלי

השדה תהיה קנויה לתמורת החום אז הדין הוא שמועילה האמירה כזאת לאחר שלוש שנים הריי שלאו קנויה השדה למלווה ולבל לא יכול לאחר מכאן לפרוע את חובו לקבל חזרה את השדה שלו וכך היה ביתוס בן זונין עושה על פי חכמים ככה היה היה המוכר היו רוצים הלוואה כל את כל ככה הוא נהיה מליארדר למדנו גמרא מי אוכל פירות אמרנו במשנה בתחילת המשנה שמשלם הלוקח בתחילה רק חלק מהמאות אחר זמן משלים את השאר טוב אבל באותו הזמן עוד שלא השלים את את ה מעות מי אוכל פירות מי

יאכל פירות יש בזה מחלוקת רב הונה אמר מוכר אוכל פילות אסורים ם ללוקח רב ענן אמר שניהם אסורים באכילת פירות אלא משלשין הפירות מפקידים את הפירות ביד אדם שלישי שהוא לא הוא לא הקונה והוא לא המוכר כן אם משלם בסוף דמי החפץ ככה לו הלוקח לקבל את כל הפירות אם בסוף לא ישלם יחזרו הפירות למוכר ופליג רבנן ורב הונה אין ביניהם מחלוקת אלא דיברו בשת מקרים הדמר מכי מתקנה רב הונה דיבר במקרה שהמוכר אמר לו תשלים את דמי החפץ תקנה את השדה מאותו זמן לכן כל

זמן שלא השלים את המעות הפירות שכים למוכר דמר לך אם התי תקנה מעכשיו זה רב ענן זה מה שהסברנו במשנה אמר לו רב ענן דיבר במקרה שאמר לו המוכר כשלם דמ החפץ תהיה הסד קנו לך כבר מעכשיו מתחילה יש ספק כל זמן שלא השלים למי שכים הפלות לכן מספק משלשים את הפירות השלישים את הפירות ביד שליש שליש כן כל הכבוד תן תן לאנשים כן בטח עוד מה ך וא וא אין דבר כזה מה שיוצא מפה זה הכי טוב לא משנה תראה אין ל עוד פעם אתה

מדבר פה הוא לא רוצה לעזוב אותי תנ רב ספרה ברבי דבר רבי חיא שנה רב ספרה בריתה מהברית שעוסקת בדיני ריבית ששנה רבי חיא למה שמה אמרנו שמכר לו את השדה כאשר נותן מקצת מהמעט עכשיו והשאר לאחר זמן אז באותו זמן עד שלא השלים לו מעותיו הוא שנה שם פעמים ששניהם מותרים פעמים ששניהם אסורים פעמים שהמוכר מותר ולוקח אסור פעמים שלוקח מותר ומוכר אסור יפה אז זה שנה רב ספרה בריתה מדיני רבית ששנה רבי חיא לגבי באופן של המשנה שמכרה לו את דק שנותן לו מקצת

מהמות עכשיו ושר לאחר זמן עכשו שילם לנו מחלק ושר באותו זמן עד שלא ישלים את מעותיו מי אוכל פירות פעמים ששניהם מותרים הלוקח והמוכר מותרים לאכל את הפירות פעמים ששניהם אסורים לאכול למה זה ריבית שלשניהם פעמים שהמוכר מותר ולוקח אסור פעמים שלוקח מותר מוכר אסור אבל לא היה מפרש בבריתה מתי אסורים מתי מותרים עניה רבה בטרה רבה ביאר לו את דברי הברת אומר אני אסביר לך מה שאמר פעמים ששניהם מותרים דמר כנ כשעור זוז אמר לו מעכשיו תנה אתה שילמת כמה שילמת רבע תקנה רבע קרקע

כפי מה ששילם שמביא את השער קונה את השר השדה אז אין בזה משום רבית כן כל אחד אוכל כנגד המע ש אני מה יש לי אתה מה יש לך תאכל אז זה פעמים ששניהם מותרים פעמים ששניהם אסורים דמר לך אם הייתי תקנה מעכשיו אמר לו המוכר ללוקח כאשר תביא את כל דמי החפץ תקנה את השדה מעכשיו זה אסור לשניהם למה זה ריבית זה משום ריבית זה אסור לשניהם כמו שאמרנו ברב ענן בתחילת הגמרא אסור פעמים מוכר מותר ולוקח סו פעמים של המוכר מותר לאכול את הפירות

ולוקח סו איך מדובר דאמר לה לכי מיתית קנה אמר לה המוכר הלוקח רק כש תשלם את כל דמי החפץ תקנה את השדה אז לא מוכר מותר לאכול פירות כל זמן שלא שילם השדה שלו אבל הלוקח שעדיין לא קנה אסור לאכול פעמים שלוקח מותר מוכר אסור דמר לה כנ מעכשיו בזוזה ו הלוואה גבך השדה נוה לך מעכשיו וכמו סתם מלבה את הכסף והכסף שאתה צריך לשלם יהיה המשך יהיה הלוואה אז השדה קנויה ללוקח ורק הוכ פירות למוכר אין חלק בשדה מן תנה שניהם אסורים מיהו התנה שסובר

שכאשר אמר שיקנה מעכשיו שניהם אסורים לאכול אפילו ש שיש צד שלא תתקיים הרבית אמר רב רבי יהושע דלא כרבי יהודה י רבי יהודה א מרצד אחד ברבית ותר נכון כל מקום רבי יהודה אומר אם הרבית היא ודאית ויש צד שלא תתקיים זאת אומר רבי יהודה אין בזה איסורים פה יכול להיות שהוא ישלם והכל הוא לא ישלם כן עוד אמרנו בבריתה משכן לו הלוה למלווה בית זמורת ההלוואה משכן ו שדה ואמר לו שתרצה למוכרם לא תמכר אלא לי בדמים הללו אסור אבל בשוהם מותר תבין משכנו הלוה

למלווה בית מורת את ההלוואה לבה ממנו אומר תשמע אל תפחד הנה זה בית שוה הרבה כסף וא יהיה תמורת ההלוואה או משכן לו שדה אמר לו כשתרצה למוכרם לא תמכר אלא לי אמר רק לי תמכור עכשיו אם אמר לו המלווה בדמים הללו שהוסיף לו קצת דמים מעבר להלוואה שנתן לו אבל בחודש שו אבל זה פחות מהשבה האמיתי של ה אסור זה רבית למה מוזי לו את הקרקע תמורת ההלוואה אבל אם תנ לו שאם קרנ לא בשוהן כפי השוי האמיתי זה מותר זה לא רבית מן תנה

בדמים הללו אסור מי זה התנה של הבריתה שסובר שאם תנה למכור באותם דמים אסור אמר רבונה בר דרב יהושע דלוק רבי יהודה רבי יהודה אמר צד אחד בריבית מותר הנה כל מקום שייתכן שלא יהיה ריבית זה מותר גם בבריתה אשר יתנה שם ממכרים ממכרים לא פחות מהשווי האמיתי של הקרקע תכן שלא ירצה למכור ואז לא יהיה רבית אז פה אומר רבי יהודה מותר זה צד אחד ברביית לא בטוח שיהיה ריבית מחר לו ממשיכה הבריתה מחר לו בית מחר לו שדה מחר לו בית מחר לו שדה

ואמר לו לך שיהיו לי מעות חזירים לי קבל את קסמך מחר לו בית מחר לו שדה אמר לו המוכר תשמע נכון מכרתי לך בית אבל מה אם השם יתן לי כסף אני אתן לך את הכסף תחזיר לי את הבית בבקשה ממך למה אין אין לי בית מה יעשה מכרתי לך בגל שאני צריך כסף אבל כשיהיה לי כסף אז כאילו ותן ל הלוה ב כן מחר לו בית מחר לו שדה ואמר לו בתנאי שיהיה לי מעות תחזיר הם לי אסור למה זה לא מכירה זה הלוואה כל

מה שהיה לוקח בינתיים נהנה מן הבית וגר בו חינה חינם ואחר כך משלם לו את כל הכסף זה ריבית אבל אם אמר לו לכ שהיו לך מאות חזירים לך מותר זה לא ריבית אמר לו הקונה אמר לו למוכר מרצונו אומר אין לי בעיה אני כשיהיה לך כסף קע אותם אני יש לי כמה בתים עכשיו הגמרא תברר תבאר למה הגמרא תבאר מן תנה מי זה התנה של הבריתה אומר כ אשר המוכר יתנה שיהיה לו מעות יחזיר את הבית אסור משום רביית אמר רבי יהודה ברד רבי יהושע

דלא ק רבי יהודה דרבי יהודה אמר צד אחד בריבית מותר יתכן של מוכר לא יהיה לו לעולם כסף אז זה לא ריבית וא יקח את הבית ולא יהיה פה שום צד של ריבית עכשיו מה מהי שנה רשע ומהי שנה שפה למה ברשע אם המוכר יתנה אסור ובשפע אם הלוקח יתנה מותר אמר ושפה דאמר לה מדעתה אתרי ברשע יתנה המוכר בעל כוחות צריך לוקח להחזיר יכול לטבוע בדין כאשר מחזיר אז מתברר שכלל לא הייתה מכירה הכסף היתה היה בהלוואה אבל בספה אמר הקו אם רצה אחזיר לך

המוכר לא יכול לטבע אותו בדין ואם גם מסכים לקבל בכספו חזרה זה לא חזרה מהמחר עד עכשיו היה שלו כעת חוזר מוכה לו בשוב אתה מבין זה לא נחשב כסף הלוואה כאילו מכר לו את זה בחזרה לכן זה מותר עכשיו צמ הסיפור מהר ההוא גברה לזבי רעה לחברי שלו באחריות זה אדם מחר קרקע לחברו בלי אחיות נכסים שאם יבוא בעל החוב של המוכר בגבה את הקרקע מה לוקח תמורת החוב לא י לא יחזיר המוכר ללוקח שום דבר אומר לו תשמע אין פה אחריות יכולים לגבות ממך

לקח אין מה לעשות כתב לו שטר כל שטר יש באחריות נכסים אז עוד הפעם ההוא גבר אזבי ראה לחברי ש לא באחריות מחר קרקע לחברו לא אחריות נכסים שאם יבוא בעל החוב של המוכר ויגבה את הקרקע לא יחזיר המוכר ללוקח שום דבר חזי דבק עציב ראה מוכר שהלוח קנה עצוב שבו ממנו פסיד כספו אמר לה מה עציב את למה אתה עצוב טרפו לך טרפו למנח מגבן הלך שופרה אנפר לך מקרק הכי טובה שלי למה אתה עצוב קר לו ולא רק צוב י קרקע אלא גם שבחה

ופירה מה תשביע בינתיים את הפירות תן לך אמר המאמר פטומי מלה בעל מהוא זה הדברי המוכר זה זה לא לא זה לא נקרא קבלת אחריות זה התנחומים שלא הצטער הוא לא חייב המוכר מחר לבוא לשלם לו גבו ממנו לא חייב לשלם זה פיטומי מילים בעלמה אמר לי הגמר מקשה אמר לי רב של ממר טעמה מהי כיוון ד לוקח באלה הנויה ואכה מוכר כמתנה אמרת פטומי מלי בעל מהוא אלא מתנית לך שיהיו לך מאות אחז קטנה לך מות אחזיר לך וכ מוכר לא הנה ולוקח כתנה מהשנה

רש ישפה ואמר פה דמר לדעתה אזת דמר לדעתה לא אמר לדעתה על מהוא אמר נעשה כמ דמר מדעתי תמה יפה אז הנה אמר רבש שואל אותו מקשה הגמרא מה למה אין דברי המוכר קבלת אחריות זה וק הוא קיבל עליו אחריות אל הוא אמר כיוון לוקח בע אחריות נ שהקונה צריך להתנות וח מוכר כ מתנה פה המוכר מתנה כל מקום שמתנה מי שלא צריך להתנות אז אמרת פטומי בעלמה זה דברי תנחומים זה סתם דברים אלא מתנית קך ש לך תחזיר לך את המקח מותר למה ד בוכר

בענוה מוכר לא אתנה ולוקח כמה תנה המוכר צריך להתנות אבל לא לוקח תנה ומרינה בכל זאת מה ישנה רשה אומה יש להבין את הבריתה מה ישנה רשה שאם המוכר תנה אסור משום רבית מה שנסב שאם הלוקח תנה מותר אין בזה רבית ואמר רב ספה אמר ל מדעת שלוק אמר אם ארצה אחזיר לך אז אבל אין אפשרות אותו בדין אלכן זה מותר והנה מדייקת הגמרא עמה דמר דעת למה מותר משו ד אמר ו אלוק אם תרצה אם רצה אחזיר לך אלא אמר ל מדעתה אם רצה יהי

אסור משום רבית למה חייב לקיים את התנאי ר פטו בעלמה זה השאלה עד פה למה אתה לא אומר פטום תגיד סתם אל לא הוא צריך להתנות תגיד זה פטומה בעלמה כ פה תרץ את הגמרא אמרלה נעשה כמן דעה מרלה מדעת יפה אמר לו המאמר לרב השה רבה לא תרא שמדובר שאמר לו הקונה בפירוש ארצה אחזיר לך אלא כן שמדובר שלא תנ מי שהיה לו להתנות ולכן הם מתנה בצורה מפורשת ולא אמר אם הרצה זה לא תנאי גמור אלא זה דברי תנחומים כאילו פירש החזירה אעם ארצה

אבל בדין אתה לא יכול לכבות אותו ולכן זה מותר עוד מספרת הגמרא כן ההוא שכיב מרע טובה ההוא ש מרע כתב לגה דיטו שכי מרע הלך למות כתב גט לאשתו למה שאם ימות לא תזדקק לאיבו אבל לא הסדנה ה שהגט יחול רק אם ימות אחר שגמר בעבו בפי לגרשה הנגיד והנח נענק ונאנח אמר לה אמרה לה אשתו אומרת לו אמק מנחת למה אתה נאנח הקימת דדנה אם אתה תחיה אני שלך אני לא מתגרשת אמר רב זביד פטומי מילה בעל מהוא אין דבר כזה כבר חושבת איפה

אם היא רוצה היא יכולה כבר להתחתן עם מי שהיא רוצה מהרגע גמרנו גירש אותה אמר לי רב אחי מדפתי רבנ וילה פטומי מילי מי אם לא אמרה זאת כתן חומים אלא התכוונה באמת אפילו נשבעה על זה שבועה גמורה מה וכי בדש תנא בגטה מה היא עושה תנאים בגט מי שרוצה את הגט עושה תנאים אין בכוח להתנות בגת בדיד משנ בגיטה ה צריך להי הוא הגט ניתן רק מדעת הבעל הוא צריך לתת אותו על תנאי לא היא מתרצת מה הו דמה הוא גופה הדעת דד גמר גיתה

הייתי אומר נכון זה תלוי בדעת הבעל אבל הוא גומר בדעתו נותן את הגט גם על דעתה ואם היא מתנה זה יועיל כמה שמעלה לא לא לא לא ה הוא אפילו שגומר ונותן גת על דעתה היא לא התכוונה באמת היא רק התכוונה לנחם אותו והגטו גט גמור לא התכוונה באמת רק אמת בעלה רואה אותו הולך למות סתם פטומי מילה בעלמה אמן תתן לו הרגשה טובה מר אתה רוצה עד כאן כן מה שאתה רוצה הלכות מקדימה אנחנו לכות יום הכיפורים עוד מע מגיעים להלכות סוכה אתם יודעים אנחנו

סימן תרכג הנה אתם רואים זה בדיוק כל הפרשת השבוע עכשיו זה הלכות תפילת נעילה התימנים איזה פרשה השבוע קוראים אחרי מות אה א ש של תימנים לא יום כיפור אבל עכשיו הם יכולים לבוא לבית הכנסת כן לנעילה אומר אשרי וקדיש לעשות הפסק בין מנחה לנעילה ואמ אינו ואינו אומר ובה לציון אמרנו במנחה כבר כתבתי נהג אשרי הוב לציון קודם נעילה אה ככה ושים ה שכנס גם היום אשרי הוב לציון א סעיף ב' זמן תפילת הנינ ק שחמה בראש האילנות הני קודם תחילת השקיעה חצי שעה קודם

השקיעה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה סוף השקיעה כלומר סמוך לשקי צת הכוכבים מצרך שלח ציבור לקצר בשליחות ופסוקים שבאמצע התפילה וגם א נמשוך בתפילת אנינה כל תיבא יבא כדרך שמושך בשאר התפילות אצל אשכנזים זה מושך חזק שמה כדי שיגמור קודם שקיעת החמה ואומר במקום כותב חותמנו סעיף ג' אמחל בשבת מזכיר בשל שבת אבל בווידוי השנה יכול אמרנו בשבת אבל בווידוי של אחר התפילה אין מזכירים בו של שבת ואני מלה יחיד אבל שלח ציבור כיוון שאמרו בתוך תפילתו מזכיר בו שבתם לא הזכיר בזה אין מחזירין

אותו עד פה כן כמו למדנו למדנו ש הרמבם אנחנו אתמול התחלנו ערכות תרומות ומעשרות לא הלכות תרומות מעשרות זה אחר כך ד דף צג פרק שני כל אוכל אדם הנשמר שגדולה מן הארץ זה לא הפקר זה נשמר והוא גודל על הארץ הפוקה כינו פטריות חיה בתרומה נכון ומצוה עשה להפריש ממנו ראשית לכהן שנאמר ראשית דרך תירושך יצרך תיתן לו מה דרן בתירוש דרן זה חיתים נגיד תירוש זה שמן תירוש זה ענבים ויצהר זה שמן מאכל אדם וגדולה מן הארץ ויש לו בעלים שנאמר דגנך אב כל

כיוצא בהן חיה בתרומה וכן במעשרות הקרשים זה קטניות שמשמשות למאכל בהמה פי שאינן מאכל אדם ועי ואוכלין אותם בשני רעבון חיים בתרומה ומעשרות השיאה האזוב וקורנית שזה רען מתחילה לאדם חייבים במעשר כן קלק יוצא בהן שלום אתה עושה מזה מעשרות מהאזוב אני שאלת את למה אתה זה לא זרעת זה זה הפ הפקר ה זהו זהו אז זה לא צריך נכון בסדר אז לא אם הוא אמר לך אמר לך לא אבל אם הוא אם אתה שתלת אותם בעצמך אז זה צריך אפילו שזה גודל לבד אח לש

גודל לבד מה זה גודל לבד כם הוא לקח מהשדה ן לאכילה בסדר לא ל רוצה לאכול את זה מותר זה הפקר לקח את המישמיש של הבקר וכן כל כיוצא בהן זה רעה נהמה אף על פי שנמנע וחשב עליהן לאדם שהן מחוברים פטורים שמחשבת חיבור אנה כלום עלו מעליהן בחצר אם היה חצר משמרת פרותיה הרי לא חייבים סת דם ואן המשמרת פתורים הנה אומר לך אם זה בצר משתמרת זרעוני גינה שאיין נאכלים כגון זרע לפת זרע זה צנון כיוצא בהם פטורים מן התרומות ומעשרות ני שנן אוכל

אבל הקצח חייב בתרומה מעשר זה אוכל למה איפה אתה שם אותם בלחם עם המפתח עוד ד'ר של טרטן ושל חרדל ושל פול הלבן ושל צלב וקפריסין של צלב פטורין פני שנן פרי באמת דבר אומרים מש זרע זרע אבל זה רען רק הרי לא חייבין לכן האביונה של צלף חייבין פני שאין פרי היום עושים מהם על על הבשר וזה כל מיני על הדגים נכון כן כן זה הצלפים הצלף שחור כזה עושים מ זהזה גם כן כבושים כ בכורדים יודעים את זה עוד וסבר שזה רעה לזרע ירק

זה שזה רעה לזרע כדי לאכול גרעני הזרעים ירקה פטור מן התרומה מן המעסות זרע לירק מפריש תרומ המעסות מן הירק ומן הזרע וכן השבט זהזה תבלינים ש זרע לזרע ירכה פטור זרע לירק מתעשרים זרע וירק בני מתעשרת זרין תרמילים שבתוכה זה רעה לזרין מפרישין תרומות ומעסות מן הזרע או מן הירק וכן השכליים וגרגר זה ירקות שזורעים אותם בנחלים שזרע זרע מתסריט תסר לזרע וירק אם נקטע רק לאוכלו מפריש תרומות מעשות ואחר כך הוכן כשיבש וייסוף הזרע שלו מפריש מן הזרע ו הירקות אף על פי שאין

מאכל אדם אינן חייבים במעשרות אלא מדבריהם זה דרבנן לא מן התורה פיל שנאמר במעשר תבואת זרעך תבואה וכיוצא בה אבל ירכות שאוכלים מתעלים אינן בכלל התבואה וכן יראה לי שהוא אדין בתרומה תרומה לא חייבים שהרי נאמר בגנך תירושך יצרך כל הדומה לאנו אבל תרומת הי רק מדבריהם כמעשר ז אין מפרישים תרומות מעשות מניה רק בחוץ לארץ אפילו מכומות שאמרנו שמפריש מעשרות כן רבא מחוץ לארץ אף עלפי שהוא עפר בקרן הרי זה פטור ולא גזרו עליו ותב קנין שזר ר בת לדעתו אצל כל אדם הרק שלהן

פטור והזרע יה תרמה ומעשרות התלתן אף על פי שאינו אוכל לאדם כש קושו אועיל ורוב אדם אוכלים אותו בתחילתן הרי אן חייבים תים אותו מעשות אתה יודע תלתן זה נראה שזה חלבה חלבה ואלו פתורים מן התרומה ומן המעשרות הלכת והשכחה והפאה והפרת ועוללות ואפילו העמיד מהן כרא ואם עשה מהן גורן בשדה וכבו למעשה ופריש מהן תרומות ומעשרות לשה הגורן בעיר פטורין שכל יש להן והכל יודעים שאן לקת או שכחה או פאה הלכת הלקט והשכחה והפאה של גוי חייבים בתרומה ומעשרות אלא אם כן הבחיר כן התבואה

זתים שלאו הביאו שליש פטורין הומה ממן התרומה ומן המעסות ומנין יודע שכל שזורע ו מצמח שבי השליש עבר והפריש מתבואה בזיתים שלא הביאו שליש אינה תרומה וכן הבקר פטור מן התרומה ומן המעשרות ואפילו הפקירו הגוי אבל הזורע השדה הפקר חיה בתרומה ומעשרות הפקיר קמש שבורים עומדות קודם הקציר וזכה בה ועבר והפריש ממנה תרומה הרי זה תרומה אבל אם הבחיר שיבולים כ בהם ועבר ופריש מהמהם תרומה אינה תרומה וכן כל המפריש מדבר שאילו חייו אין התרומה וכן מעשרות דבר שלא חייב זה לא מעשר דברים שאין ד

בני אדם לזרוע אותם בגינות ובשדות אלה חזקתי מן ההפקר הרי הרנו פתורים מן התרומה ומן המעשה כגון השום בעל בכי ו בצא של הרכפה חריף מאוד מאוד וגריס קלקין זה פול תחון מגרגרים גדולים ועדשים המצריות וכיוצא בהן כל אלה פטורים נתערב דבר אחר בתרומה בדבר שאינו חייב כגון זיטי נקוף שנתערבו בזיתי מסיק ענווי עוללות בענוה בציר אם יש לו פירות אחרות מוציא על ה חייו לפי חשבון אם אין לו אלא אלו מפריש תרומה ותרומת מעשר על הכל כאילו הכל חיה בתרומה פריש מעשה ראשון מעשר שני

לפי חשבון הדבר החייל יד תרומה על הכהן בן ת בן טהורה אפילו נטמע הדם התירוש או התירוש קודם כולו קודם שיפריש ארי זה חייב להפריש ממנו תחומה בטומאה תנל הכהן שנאמר ואני נתת לח בשמרת תמותי אחת טמאה ואחת טהורה טהורה נכת לכהנים הטמאה ייהנו בשרפה אם היה שמן מדרין אותו ואם היה דגן מסקין את התנור בו וכן תרומת מעשר אם נמת נטמא המעשר מפרשן אותו בטומה וניתנת לכהן להנות משרפת ו טז כ מפריש תרומה גדולה או תרומת מעשר ברך קודם שיפריש כדרך שמברכים על המצוות כמו

שבארנו בברכות אין מוציאים תרומה מהארץ לחוצה לארץ אפילו תמאה אין מביאים תרומה מחוץ לארץ לארץ ומביא תכן בפני שית מאה באר לא תאחד פני שהיא איך אין מוציא הרב אמר לא משנה בסדר י ואם הביא הרי זו לא תכן פני שהיא טמאה בארץ העמים לא ולא תשרף שלא יאמרו ראינו תרומה שלא נשרפת שלא נטמעה ונשרפת ולא תחזור לחוץ לארץ שם הימרו מוציאין תרומה לחוץ לארץ אלא מניחין אותה עד שתמו ידוע כל עד שבוא ערב הפסח ם הצה חמץ ר הרב עגבניות לפעמים יש כאלה שמים בעציץ

גודל זה צריך תרומה מעשרות או בית בתוך החצי זוה אז בוא עושים הרב אתה יודע אתה שם עגבני השרי כזה ב שמעתי אותך שמעתי אותך אז מה עושים אבל זה גודל איך אפשר לא לאכול הרב תמתין מה יש לך תנוח לא אבל הם אומרים אל תאכל א תכל אלל תאכל מה שם אומרים לך תעשה כזה יפה שיהיה בריא י דף צד זד כר בתק ק כמר נ עד כתפו עד כתפוס דעתך אד כיפ אלי עורף ולא פנים כ ועיניך פתוחות וזך חשובות פ שכ בא יש

א בנועם עין ב פין השם ב עין ענשו משום לא עבדו בחבות א בניו כתב עלותם את אד לאמור הש השם בקב בנו עעם עין צםפ פ כל חות אדוני חסד ואמת שב לאבותינו הקדושים משה ואהרון ויוסף זהש ך בשבו מצור כל הקהל הקדוש כדל מה יברך תחון סכה ידחו תהיו בריאים ושמחים השם יהיה בזרם בבריאות ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים שיהיה שבת שמחה שבת מבורכת הצחות גם המאזינים דרך הלבין דרך הפלפון שבת שמחה שבת מבורכת כל הברכות ישועות חיים טובים כן ייי רצון ונאמר אמן

בחנניה בן הקשה אומר צא הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ככר בא להם תורה מצוות שנאמר