הדף היומי מסכת בבא מציעא דף נ הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי י ניסן תשפד

בסידורים כבד בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חי בשבת קודש י ניסן תשפד היום זה יום גדול בו ביום נצטוו עם ישראל בשנת בת אלפ 448 לבריאת העולם בי בניסן נצטוו בני ישראל לקחת איש סל בית אבות זה היה יום שבת נצבו עם ישראל לקחת סלבית אבות בעשור לחודש ויקחו להם איס לבית אבות אז כל אחד לקח את פסחו ונעשה נס גדול שקשרו אותו לקרה אמיתה בוא ביום יום הזה ע בניסן בשנת בת אל 361 נולדה לנו מרן הנביאה היום זה יום פטירת מרים הנבה אבל

היא נולדה בשנת ב 361 שזה 87 שנים לפני שעם ישראל יצאו ממצרים פלא פלאות אז הנה ביום הזה היה הרבה דברים גדולים בו ביום עם ישראל עברו את הירדן והיה בו ניסי ונפלאות וביום שנפטרה מרים וגם כן הסתלק הבאר גם בו ביום הקריב הקריב את קורבנו נשיא דן אחיעזר בן עמישדי ביום הזה בי בניסן היו נישואין של יעקב אבינו עם לאה אמנו לכן זה גם נקרא שבת הגדול שזה היה ערב שבת הזאת בשבת הזאת בי בניסן בשבת חתן יעקב אבינו עם לאה עכשיו למה קראו לה

מרים היא נפטרה 87 היא נולדה 87 שנים לפני שעם ישראל יצא ממצרים למה קראו לה מרים כי התחילו למרר את חיי בני ישראל כך כתוב במדרש רבה שיר השירים וגם מרים היא אלוהי ראתה בנבואה שיוולד לה אח משה אז אתה יודע שמרים זה ראשי תיבות יולת משה רבנו מושיע כי היא ניבאה לעמרם יוכבת לאמא שלה ולאבא שבלד בן כששמע אמרם את נבואתה אז ויילך ויקח את יוכבת החזיר אותה משנת ג' גירושיה וה הייתה מצל את בני ישראל להשליכם לנהר לכן היא זכתה שבזכותה היה את הבאר

לעם ישראל הצילה את משה אחיה ממים שעמדה עליי אור והיא אמרה לבת פרעו שהיא תקרא לה מנקת והיא קראה את אמא מי היה ב של מרים הנביאה כלב בן יפונה ובנם היה חור נכתם ה הנכד היה בסלא בן אורי בן חור כתוב בתרגום יונתן בן עוזין שאחרי שנפטר עמרם לקח אליצפן בן פרנך את יוכבת לאישה ו היא הייתה למעלה מגיל 130 כש ידעה את משה רבנו היא הייתה בגיל 130 שנה יוכבת אחר כך מת עמרם היה גדול ור נפטר לקח אותה אליצפן פרנך והוליד ממנה את

את אלדד ומדד הם היו אחים של אהרון ומשה ושל מרים מהאמא אדד ומדד מתנבאים במחנה מרים היא אמרה את השיר אנשים שיצו ממצרים ואז [מוזיקה] הס אף אישה לא מתה במדבר מי זאת האישה שמתה במדבר זאת היייתה רק מרים הנביאה שנפטרה במיטת נשיקה ראתה את השכינה פלא פלאות וכל העם היוצא ממצרים הזכרים כל אשי המלחמה מתו ולא הנקבות ככ אומר המדרש איזה איזה זכויות גדולות הייתה לה למרים הנביאה אומרים שהיה שלושה פרנסים לעם ישראל רבותינו אמרו משה אהרון ומרים מרים הנביאה הסבירה ל אנשים הם אנשים

עשו הפגנה הם אמרות לא אמרו שירה אמרו למה למה אתם לא שרות עוברים את את הי תראו איזה ניסים תדו לקדוש ברוך הוא אומר לו כל המטרה לעבור את הים ללכת לקבל את התורה למה אנחנו לא נקבל את התורה עושה הפגנה אישה לא חייבת בלימוד תורה מה יהיה איתנו אמרה להם מרים שירו להשם אתם שולחים את הבעלים שלכם ללמוד תורה זה כמו שאתם לומדות חלק בחלק תדעו לכם אתם טען להם מרים מה מה שאלו אותה שטען להם מרים שאלו אותה אזה שאלה כן הם היו כואב

להם למה הם לא מקבלים את התורה ה אמרת להם גם אתם תקבלו מאיפה יודעים שירו להשם כי גאו גאה סוס ורכבו רמה למה דווקא סוס ורוכבו אלא מפה למדו רבותינו שהתכלית של יציאת מצרים זה כבדת התורה אנחנו אנשים לא אינו לעסוק בתורה אמרה להם סוס ורוכבו בקריאת ים סוף בא הקדוש למצרי אומר לו למה רדפת אחרי בני מושיב למצרי אני ישבתי על הסוס מי הביא אותי טוב אומר לסוס למה רדפת אחרי בני אומר הסוס המצרי הנהיג אותי לבוא לכאן מה עשה הקדוש ברוך הוא מושיב את

המצרי על הסוס בנ דן את שניהם כמו המשל של החיגר והשומה ששם אותם המלך שיישמרו לו בפרדס אז מה עשה החיגר השומן שם את החיגר על הכתפיים שלו ה מנהיגו צריך ללכת והם היו קוטפים ואוכלים מהפרדס שהייה לו תמי בא המלך אמר מי אכל חגר אומר אני אין לי רגליים ללכת אז אומר אני לא רואה הלביש אותם אחד על השני וזן אותם ביחד זה שאומר במדרש לסוסתי בר פרעו דמתי הבעל ללא שאשתו עוזרת לו מבשלת מכינה מנקה עכשיו מי מכין את הכל אנחנו פה לומדים מהאישה

אז היא אז אז היא מקבלת אותו דבר הסוס הביא את המצרי הרוכב מקבל אבל גדולה מידת טובה ממידת פורענות פי 500 זה שאמרה להם משירו לה השם לא יגרע חלקכם וריה סוס ורוכבו בים איזה איזה זכות יש לכם סוס ורוכבו שירו כמו שסוס ורוכבו רב מים הסוס עזר למצרי לבוא גם אתם בעדכם אי אפשר ללמוד תורה ואתם מרובה מידה טובה מפינת פורענות פי 500 הרבה יותר אתם מכוונים שכר בפעמים האישה השכר שלה יותר אבל עכשיו נשים צדקני וב טוב נשיר שמעו אותנו הזכרים איך נעשה והם

יש להם יודעות לנגן יפה אמר לה לכן מה עשתה מרים הנבה ותיקח מרמה הנביאה את הטוף ביידה יש אומרים בגלל שהיא נגנה עם התופים והמכולות אז לא ישמעו הגברים את האישה אבל המקובלים אומרים לקח את הטוף זה פלונית ל י ל ית עם תרה פלנית היא אמרלו זה יצר הרע שמחתי כן תפסה אותו אומר עכשיו שירו פנ פלאות אז זהו אפילו אם אדם ה מה שכתוב אתם יודעים שיש יתרו ביטל כתוב שיתרו ביטל כוח מקטרג ששמו עוון ומשה ואהרון וחו ביטלו את המקטרגים ששמם משחית אף

וחמה מרים הנביאה גמרה אותם עד הסוף ככה אומרים אז זה יתרו וישמע יתרו חותן זה צופי תיבות עוון והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית וירבה להשיב פה ולא יער כל חמתו אז זה ביטלו את זה משה אהרון וחור ראשי תיבות שלהם מאח שזה משחית אף חמה אבל כל אלה המקטרגים משחית אף חמה זה סופי תיבות תפה זה זה ת ם טיה פילונית והם הת המחנות של הקליפה כל זה בעזרת השם תיקח מגמה הנביאה את הטוף היא ביטלה חימה ב הטוף אותות סופי תיבות חמה משחית אף

שהיא ככה אומר רבי שמשון סטרופולי שהיא ביטלה אותם זה פלא פלאות איזה כוח היה לה למרים הנביאה פלאות עד היום יש את הבאר של מרים כשמרן הנביאה נפטר שמה את הבאר שלה בתוך ים כנרת ועד היום הוא שם כשצריך הוא משפיע מי ש זוכה בו יש לו אלה פי הבאר של מרים ואלה בר בין השמשות ערב שבת כל לה והיא איך הייתה בער עשוייה לא סלע של כמו כברת מתגלגלת ובאה עם הם במסעות כון שהיו הדגלים חונים הסלע היה בא ויושב בצד החצר של אוהל מועד

הנשיאים באים ואומרים עלי באר והייתה עולה הבאר משקה אותה מה שצריכים עכשיו גם בזה איזה טעם היית רוצה היית לוקח אם אז היו יודעים מה זה כ קוק קולה כולם ה מפגשים כן הם היו מושכים עם מכל עושים לו תהליך למים תלך לפה היה הולך לשבט הזה לשבט הזה כל אחד לאוהלים שלו היה באר הולך נותן להם מים שמח אותם כל זה בהירה של מרים היה מקיף את כל עם ישראל מאוהל לאוהל שלא יהיה צריך ללכת למלות וגם כתוב מאיפה היו בנות ישראל מתקשטות ומשמחות את

בעליהם מן הבאר הבאר היה מביא זאת האישה כל נכנס לאוהלים שלהם יודע זאת האישה אוהבת בוסם כזה היא אוהבת צבע כזה אוהבת כך פתאום הרה באר אבילה זאת ככה מדרש אומר ז כל אישה מה שהיא צריכה היה באר מביאלה גם הם היו מביאים ה הבאר הייתה מביאה להם דגים לכבוד שבת צריך דגים היה יודע שצי משה אוהב דג בורי אזת מביאה לו בורי זה הב שלמה מביאה לו וכך כתוב במדרש הכל היה מביאה באר גם כל השנים שהם היו במדבר ה יורד להם פלאות הם היו

לומדים תורה ובעזרת השם הכל היה בא גם ביום הזה הלו ביום שנפטרה מרים הנביאה היה גם כן ממריבה היה משה רבנו כתוב במדרש היה משה ואהרון יושבים ובוכים בפנים בתוך האוהל על מרים הנביאה נפטרה פתאום ישראל בוכים בחוץ שאיין להם מים לשתות לא על מרים למה אין באר כבר חשישה שעות אין להם לשתות מים הם רגילים לפינוקים איזה באר איזה מים אין באר לא ידע משה רבנו מה לעשות בסוף זה חזר המים של הבאר בזכות משה אבל לא ידעו מה לעשות צמאים מה לעשות נכנסו אצלו

אמרו לו עד מתי אתה בוכה אמר להם מה לא הבקה על אחותי שמתה אמרו לו עד שאתה בוכה הנפש אחת תבקע על כל כולם אין מים לשתות יצא אצלהם אצל הבאר והיו מרבים לא כך אמרתי לכם לא אוכל לבדי סת אתכם אמר לו הקדוש ברוך הוא בניי מתים בצמה ואתה אומר לא אוכל לבדי אמר לו מהר קח את המטה קח את המטה ואכל את העדה אתה ואהרון אחיך ודברתם הסלע יש בתרגום כותב תרגום יונתן שניכם תשבעו את הסלע בשם הגדול המפורש וייתן מים ואם ישרב להוציא

מים תקעו אותו בתוך הסנה לא היה רק מים רבותינו אמרו היה שמן מים דבש וגם אש היה בו שהם צריכים לעשות לזה פעמים צלמו שרוצה מים חם אז יש לו כפתור שמה בבאר לוחץ היה אש מחמם לו רגע אחד מרתח לו את המים מביא לו לפעמים רוצה קצת קרח אבל זה אני אומר את זה רצינות זה היה הכל מסדר להם הקדוש ברוך הוא סידר להם לא חסר להם שום דבר לא צריך חשמל לא צריך גז לא צריך הכל היה נהיה אטו מתיק ככה איזה זכות היה

לעם ישראל איזה זכויות ואז הקדוש ברוך הוא אמר לו למשה דבר אל הסלע והוא יקע את הסלע ו ומה לעשות כל מה שמשה הכה את הסלע זה רק לרחם על עם ישראל למה עם ישראל לא שמעו לכל השם עשה להם כאלה ניסים נפלאות הם היה משה מדבר אליו ויה נותן ממו היה כטרור גדול לעם ישראל הסלע מבין אתם לא מבינים מה עשה משה אומר לא כדאי לדבר עבר על ציבוי השם תראה פלא פלאות פלא פלאות עוד דבר גדול גדול היה ביום הזה הי ביום הזה בני

ישראל הכו בחרבה בנהר הירדן בתוך הים פלא פלאות ראינו דברים כאלה איפה יעקב אבינו עבר במקלו את הירדן אליהו הנביא חצה אותו לפני שעלה לשמיים אלישע חזר ממקום ליתו של אליהו גם חצה אותו אבל זה אין כמותו למה זה היה כל העולם ראה את זה כ המים נעשו גובה בצד אחד עמדו ועמדו ועמדו והרון הברית לקח את הכהנים אמר לכהנים תצאו היו מחזיקים את אהרון הברית וכל עם ישראל עבר את הירדן חצה אותו ונכנס ארץ ישראל ואחר כך הקדוש ברוך הוא אמר למים שיבואו בחזר עם

ישראל הו בצד השני אהרון נשע את נוסעיו הם תפסו בו והרים אותם אהרון לקח אותם לצד השני אהרון הברית איזה איזה ניסים היה פלא פלאות אזה שמה אמר וימר יהושע אלהם התקדשו כי מחר יעשה השם בקרבכם נפלאות מתי זה מחר ביום י בניסן אתם עתידים לעבור את הירדן ביבשה אחר כך הזהיר אותם על כך פעם ראשונה אמר להם בשבעה בניסן אחינו לכם צדע כי יש זרז על דבר טוב וגם שיר אותם על הממונים ויאמר יהושע אל הכהנים נמור סאו את ארון הברית ועברו לפני עם וישאו

את ארון הברית וילכו לפני העם אחר כך ימר השמן יהושע היום הזה החן גדלך בעני כל ישראל אר ידעון כי כאשר הייתי משה הייתי עמך ואתה תצבה את הכהנים נושאי ארן הברית לאמור בבואכם אך צא מהירדן בירדן תעמדו ויאמר יהושע בזאת תדעון כין חי בקרבכם בורש יוריש מפניכם את כנעני חיתי חבי כו והנה אהרון ברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן ואתה קרו לכם 12 איש ב שפתי ישראל ויה כנוח כפות רגלי הכהנים נוסע אהרון השם וכולי וי כנושאי אהרון ד הירדן ורגלו הכהנים נטבלו וירדן

מלא על גדותיו כל ימי קסיר כמו היום וכיוון שהיו הימים ימי ניסן קציר שעורים התחיל הקיץ מתרבים המים של הנהרות השלגים מפשירים ואז ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו כמו נד אחד פלא פלאות עם ישראל עברו איזה ניסים נפלאות אתה יודע מה זה ניסים גדולים היה ביום הזה א אז ביום הזה גם כן זה היה א שבת קודש והקדוש ברוך הוא אמר ויקחו איסה לבית אבו צלבית זה היה יום חמישי יום סליחה זה היה יום שבת קודש אחר כך ביום חמישי יצאו ממצרים עכשיו אנחנו היום יום

חמישי י בניסן ואנחנו בעזרת השם הפסח יהיה ביום שני בלילה כלומר יום שלישי ואבל אנחנו מים מכינים את עצמנו לקראת הגאולה רוצים גאולה למה דווקא ציוה הקדוש ברוך הוא ביום הזה ביום שבת קודש שבו דווקא אנחנו ניקח את הסה בגלל שהיום הזה הקדוש ברוך הוא הוריד את השר הגדול של מצרים שר של עבודה זרה הכל נשבר ביום שבת אחרי שהיה 10 ספירות 10 ימים 10 ספירות הקדוש ברוך הוא בנה את הפרצוף העיקרי בנה אותו ב10 ספירות אמר עכשיו בשר של מצרים הכל ייפול הכל הלך פלא

פלאות כי כך כותב המגילה עמוקות בו נפל עבודה זרה בכור המזלות היה קוראים לו טלה כל הסמ כולם נפל לכן נקרא שבת הגדול כמו שאנחנו תופסים את השה למטה השה למעלה הוסר כוחו אז למה עושים לזה זכר בשבת הגדול יעשו ביוד בניסן כי הנס היה בי בניסן שבת הגדול עכשיו כל שבת השבת הזו יהיה שבת הגדול זה זה לא י בניסן זה יג לא יג יב כי ביג זה פטירת מרן ביוסף קר אם היו עושים את זה בי לא היו מבינים כל כך שזה בגלל מה

שהנס הגדול שהיה שיצאנו ממצרים שהיה שבת הגדול חושבים זה י בניסן זה אב ישראל עבר את הירדן אבל בשביל לדעת שזה היה בשבת הגדול והנס הזה שלקחו אם סה לכן אמר לו בשבת לעשות את זה גם ס זה ראשי תיבות שבת הגדול וגם זהה כפרה אמרתי לכם אז בעזרת השם זה יום קדוש צריך בעזרת השם לנצל אותו בכל הכוחות שלנו בעזרת השם שיהיה בו ישועות גדולות גם היום זה פטירת מורנו רבי שלום מסס שהיה בן רבי מימון שה שהיה רב הראשי לירושלים למד תורה חזק חזק

היה תמיד חכם גדול בקי בקי אומרים שביום החתונה שלו בגיל 17 התחתן ביום החתונה שלו הרבנים במרוקו ביעקב טולידנו סמכו אותו להיות להיות חכם נתן לו שמיכת חכמים כ באותו יום הוא יסד את ישיבת כתר תורה במרוקו אחר כך שימש בדיינות בקזבלנקה ואחר כך נזמן להיות רב ראשי ורבל בקזבלנקה היה ענב גדול בשנת תשעז חם ובדיה הביא אותו לפה אמר ל אני רוצה שתבוא לפה תהיה רב הראשי ביקש מח מציון אמר לו אני לא יכול לא לא רצה אז הביא הרב מסס גם היה דרשן בחסד

עליון הרב משש גם צדיק ה הוא נפטר שבת היה היה מתפללים אצלו בבית סידר להם את הכל את כל הבית הכנסת התחיל אמר את המזמורים אמר את הכל שכב ונפטר הכין הכל טוב זכותם יגן עלינו ועליכם ועל כל בית ישראל שיה שעות גדולות בכל בית בעזרת השם כן רפואת משה בן קנדידה מסעודה כן עכשיו נקרא את הנשיא היום זה י כן נו ענו ביום העני בן עמי שד קורבנו קערת כסף אחת שלשו מאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקט בשק הקודש שניהם מלאים סלת בוש מח

כ אח עזה מ הקטורת פר אחד בן בקר אן אחח זבח השלמים בק ש קורבן אחי עזר בן עמיש עלינו כל בית ישראל שפע ברכה הצלחה וישועה כמו שעמדת ם עם ישראל בת צרת מצרים ורבת את ריבם כן אתה ריבונו של עולם קרן משיח דד עבדך תקיים בנו ועל משים בארצו ת אדוני מנוחה א צמנו מגשי מלך יענינו ביום קורנו אז כן עכשיו צריך ך תן את הצדקה שלוש גדולים כן הנה שתיים ואחד עלו הנשמות חם ק שמשה בן ישועה מרת משת רח בת מזש בגן

עדן ואבא של חורש מנשה בן שמחה מה אתה צריך בן יצחק בן חנום בת גן ציפורה בת גולסון ד בן דוד בן אסתר אביעזר שמואל איד שמואל בן שולמית הח השם ת בן געד כן יהי רצון ונאמר אמן מלכים אנחנו במלכים ב רגע הנה פרק יג פסוק כב חזל מלך אר ח כל ימי יחז יהו אחז ויחן אדוני אות ירח ויפ עליהם לעל בריתו את אברהם י יצחק ויעקב ולאב שחם השחם ושכם מעל פניו עדה ו אדוני אותם יחמם ויפן עליהם על בריתו את אברהם יצחק

ויעקב ולא השחם ולא השכם מעל פניו עד תה וימד חז מלך אר וימלוך בן הדד בנו חדו וישוב יש בן יחז יהו אחז ויקח את הערי מיד בן הדד בן חזל אשר רקע מיד יהו אחז אבי המלחמה שלוש פעמים כה ויואש וישב את ערי ישראל בשנת שתים ליוש בן יחז מלך ישראל מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה בן 25 שנה היה במלכו ו שנה מלך בירושלים בשם אמו יהו עדן מן ירושלים ויעש ישר בן אדוני רק לא כדוד אביו ככל אשר עשה יעש אביו עשה רק

הבמות לא צו ודעם מזב קטרים בבמ ו כאשר חזקה הממלכה בידו ויח את עבדיו המקים המקים את המלך אביו ואת בני המקים לא המיד כ כתוב בספר תורת משה אשר ציוה אדוני לאמור ו ימתו אבות על בנים ובנים לא ימתו על אבות כי אם איש כי אם איש חטו יומת הוא אכה את אדום ברמלה עשרת אלפ ותפס את הסלע במלחמה ויקרע את שמה יקצ אל עד היום הזה מה זה יוקטן שהיה לו ליקוי שיניים אחרי בו המצי ומכות את אדומים ויבוא אל אלוהי בני שעיר ויעמידם

ל להשתחוות והוכיחו הנביא ידעתי כי יען מה היא העצה שו וואי וואי להתגרות במלך ישראל אז שלח המצי מלאכים בן יהו אחז בן יהו מלך ישראל אמור לך נתר פנים טוב עד כאן עד חץ שיר השירים פס פרק ב פסוק יד יונתי בחר בסתר המדרה אריני את מראך השמיעיני את כולך כולך ערב ומראך נב יונתי בחרבי הסלע יונתי כנסת ישראל שמשלה ליונה שבזמן פרעה הרשע רדף אחרי ישראל בדרכם לים סוף ואחר כך לקבל את התו סגורים בכל ארבע רוחות העולם לפניהם היה מאחריהם פרעו ועבדיו בצדדים

במדבר שכולו מלא נחשים ועכ רבים כלומר היו לכודים כמו אותה היונה שנמצאת בחגב הסלע בתוך רצי הסלע מחמת שברחה מנ נצר רודף אחריה אך ש שם שם בפנים ראתה נחש והי לחודה ואינה יודעת מה לעשות כן אמ שלו ישראל כצו ממצרים הן לפניהם קדוש ברוך הוא מחכה להם לראות מה יעשו בניו אמר להם הקדוש ברוך הוא הראיני את מראיך את האמונה שלך בי שהוא מראה כמראה הכתר העליון שבך אם את דבוקה בה או לא שמעני את כל אך אם את מתפללת מתחננת לכתר העליון כי כולך

ערב ומראך נווה דילך שקולך ערב לי מאוד בתפילת ומראך יפה ונווה ואני מתאווה מאוד לשמוע את כולך ולכן נלך יחדיו עתה למעמד הר סיני לחתונה גדולה ביותר ושם נכות ברית הנישואים שטר כתובה שאל תתחייב לשמור תורתי ומצוות חוקותי ואני מתחייב לשמור לשמך לשמרך מכל אויביך וממחלות ותתן לך פרנסה טובה ובנים ובנות וחיים ומזונות כי במתן תורה זכו ישראל לקבל הור העליון ביותר מהכתר העליון שוג מצוות עוד שבע מצוות דרבנן עלה כתר ביחד ג כתר תז אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים ומנו סמדר חזרנו שוערים

תפסו נחזו בנו השוערים מי הם שהם המצרים וערב רב ערב רב שנ אחזו באנו מ שיצאנו ממצרים ווא בעק הקדוש ברוך מנ וימות מחנ מצר ויאמר מצרים מנוס בפני ישראל כמו השועל שכאשר הוא רודף ורואה שמתגברים עליו הופך בניו לברוח כך מצרים שרדפו אחרי ישראל כאשר ראו שהקדוש ברוך הוא נלחם להם אמרו אנוס מפני בני ישראל אז אמר ה למכי השרת חזונו שועלים הללו הקטנים אלה המסרים העמך הפשוטים והם השועלים הגדולים שהם המפקדים והשרים פרש לנו לנו חזו לנו גמטה אלוקים מידת הדין תפוס בהם כיוון

שהם חבלו בקרמים שהם קר ישראל קרמינו סמדר אלו ישראל שהיו עדיין סמדר בתחילת גידולם שענים דקים ולא בשנים שרק אתה יצאו משעבוד מצרים ועדיין חלשים הם סמדר אמר רבי חנן מה היו בנות ישראל הכשרות צנות עושות היו נות בניהם ותם מחילות והיו מצרים הרשעים נוטלים ביניהם הקטנים מכניסים אותם לבתיהם של ישראל ועוקצים אותם והם בוכים ו תינוק של ישראל שומע כל חברו שבוכה ובוכה עמו ה נות אותו משליכים אותם כתיב אחזנו שענים שענים קטנים שמרו אותם ליח ור כמה תינוקות שיו ששחו ור ע אלפ שנאמר

רבב כצב מחסד רבי נבי אמר 60 רבו שכך אמר משה 600 אל רני עם אשר אנוכי בקרבו ידוע שאפס בנו של עשו הלך בצבי אביו להרוג את יעקב אבינו בדרך כבודו ויעקב אבינו אמר לו שיקח את כל ממונו ממלה נשב לעני ואני חשוב כמת הסכים מניפז דברי יעקב אבינו ולקח את כל ממונו לימים התחתן ליפז עם תמנע ותמנע תה פג שפז בן עש ת פס את עמלק אלה בני עדש את עשו מי הייתה תמנע אומר בדברי הימים מונה תמנע בבניו של פז מלמד שבא על אשתו

של שעיר אחורי ויצא תמנע מבניהם שגדלה פיגשו זה אחות ותן תמנע ולא ולא מנאה מבני עשאל שהיתה אחותו מנאם ולא מן האב ואיין דעתי סובלת כזה ותמנע בטול ולא ימנע אישה מבנים אולי לא יפחיד אותה לא יקפיד הכתוב בכר בדבר הידוע ובני אברהם אהרון ומשה ומרים בני אהרון נדב אביהו אם כן ראוי שנאמר כי תמנה זאת היא בת אליפז אליפז אשר ילדה לו אשת שעיר אחורי אחרי מות אישה והייתה אחות ותן מנאם ונשאה אליפה ז פילגש שהגוי מותר בביתו בתו דרך הפשט יש לחשוב בו כי

דבנה פילג שנפז הייתה אחר לדתה את עמלק ילדה ילדה בן אחרי שילדה את עמלק יקש בדתה תמות ותקרא את שמו תמנע בעבור הזכיר שמה ואביו ליפז קרא לו קורח ולא הזכיר כתוב הבן הזה לתמנע עמו כדי שלא להאריך כי הכוונה הייתה למנות עמלק בפני עצמו אבל בני ליפה שבעה היו מנה כתוב האלופים דרך מעלתם כן הקדים קנז וקורח לגעת יוצה שעמלק ממזר היה וחי 400 שנה ואליפז לפני מותו בקש מבנו עמלק אמח שמו וזכרו שינקום את הנקמה של עשו מישראל ומלק נקרא שועל שהיה מחבל את

קרמים שנאמר בחרם השם צבעות בית ישראל ברגע הכי מתאים הגיב ד זנב בעם ישראל לזנב כשיצאו ממצרים מוקים ומעונים וחבולים ממה שעבר הזמן הכי מתאים להלחם בהם כר מנוס מדע עדיין הנבים שרק אתה גדלים טוב יהיה בשורות טובות משניות וקודם המשנה צדקה אנחנו משניות נזיר רבותיי פרק ד' משנה ז האיש מגלח נזירות אביו רשי הבן אבי קורבנותיו יום תגלח תו ממעות שהפריש אביו והין האישה מגלחת זרות אביה על מה שהפריש אביה כיצד מי שהיה אביו נזיר ופרי שמעות תומים על נזירותו ומת ואמר הנזר על מנת

שגל על מות הבא אמר רבי וסו יפלו נדב אין זה מגלח על נזלות אביו איזו שמגלח על נזירות אבי משיה הוא ואביו נזירים והפריש אביו מעו שטובים נזירותו ומת זה שמגלה על נזירות אביו היו באחד נזירים לא שהוא קיבל אחרי שמת אביו פרק חמיש משנה א' בת שמי אומרים הקדש טעות הקדש מי שהקדיש בטעות הרי זה הקדש ו אומרים אינו הקדש יש טעות לא הקדש כיצד אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון הרו הקדש ויצא לבן בית שמי אומרים הקדש אשור הלבן ובית אלן אומרים איןו הקדש

הוא אמר שחור לא התכוון הלבן ב עוד משנה כן דינר זהב שיעלה בידי ראשון הלו הקדש ועלה של כסף בידו ראשון לא דינר זהב ב שמים מקדש אומרים אין הקדש למה אמר זהב חבית של תעלה בידי ראשונה הרי הקדש ועט של שמן מ הקדש וברים הקדש אותו דבר היום אנחנו דף נו מסכת בבה מציעה דף נ בעזרת השם שבתי אדוני תמיד כ מ בני בלי מופ שי קיים מצ עש ש תורה כ רצון מלפניך מי דבר אמת כי אדוני תן חכמה מפד וכך תעשנו דבר שעלות

איון ושה שמ בארץ היום הניב נשמת משה הכהן בן מרים סתר רבי מרדכי בן יז מרדכי בן יז מה אמרת וסף חיים בן רבקה יוסף חיים בן רבקה שיהיה ישועות בכל בתי ישראל בעזרת השם אמן שיהיה הצלחות ויהיה ישועות אמן דף נ אנחנו שלוש שורות מלמעלה היא בעיה להו פחות משטות לרבנן מאיר פתחת לבדוק לי מציא משה פותח אתה רוצה לחזור למה לא אפשר אבל אם חוזרים צריך לחזור מן המשנה כד וא כל הכבוד הקהל כבד עליהם אדרבה זה טוב לחזור על זה אבל רק אני

אגיד לך ועל פי רבי מאל שאתמול למדנו האונאה ארבעה כסף מ-24 כסף לסלע כלומר כן אם אדם יש לו מחר איזה חפץ שהוא שווה 20 אר אר 400 כסף מ-2 מה הוא עשה הוא עונה אותו בעוד 400 מאות זה שווה 20 איך הונאה ארב ארבעה כסף מ-24 כסף לסלע כששוב ימי כך היה סלע שזה 24 מעות כסף השטות שישית מזה זה ארבעה אז אם הוא ונה אותו בעוד ארבע אז זה שטות למדנו ששטות קנה ומחזיר הונאה פחות משתות מוחל אבל שתות יותר משתות בטל מכח שתות

קנה ומחזיר ונה פחות מ שטות קיים המקח בטל כלומר מוחל מוחל אמרנו אחר כך תמרב אמר שטות מכח שנינו שמואל אמר שטות מעות שנינו זהו במה במה מדובר שטות אמרנו משוויו של מכח שישית או משוויו של המעות שישית מה פירוש הגמרא תבאר רב אמר שתות מכח שני כלומר שישית מהחפץ הנקנה זה שיעור הונאה אבל יותר מכך או פחות מכך אפילו שיש בזה שיעור שטות ביחס למעות ששילמו עבור המכח הגמרא תגיד אם זה הונאה או לא תכף נראה שמואל אמר שטות מעות שנינו אם יש שטות ביחס

למעות ששלמו אז גם בטח ביחס למעות עצמם זה בטח שזה הונאה למקח אבל גם אם גם ש שטות ביחס למעות זה גם כן הונאה עכשיו הגמרא תסביר שו שיטה וחמישה אם לקח חפץ ש שווה שישה זוזים בחמישה זוזים אז מי עונה פה הלוקח הונה התה מוכר בשישית מהמק אתה לוקח עכשיו זה במקח עצמו בחפץ הוא לקח שעון ששווה חמישה זוזים שליחה שעון שווה שיש זוזים בחמש זוזים אז הקונה הונה את המוכר בשישית מהמח אז זה מחר פץ שווה שישה בשבעה זוזים אז אז המוכר עונה בשישית

מהמח זה כולל הפליגה דר מכח זנן לשאר לפיו ונאה אביה זה הונאה כי פליגה רב ושמואל ששווה חמישה בשיטה שווה חמישה זוזים בשש המוכר אונה אתה לוקח בזוז אחד שזה חמישית מהמק הוא זה יותר מאונה אם ביחס למקח אז זה יותר מהונאה זה חמישיית המכח שזה יותר משישית אז ביחד אבל ביחס למעות זה שישית ואותו דבר הפוך שווה שבעה בשיטה אז לקח אפ ששווה שבעה זוזים בשישה זוזים אק חונה אתה מוכר ב שזה שביעית מהמק פחות משישית זה אמרנו בטל מחל מחל אז שמוא אמר בתר

מעות אזן אונא אכים אחרי המעות אז שני האופנים האחרונים זה הונאה לא ביטול מכח או מחילה זה הונאה אבל רב שאמר בתמ זנ חמישה בשיטה בטול מ למה זה זה יותר זה חמישית אבל שבעה בשיטה מחילה אביה אבל שמואל אמר כמרי מחילה בטק שטות משני הצדדים אבל איך הדק שטות מצד אחד אונה אביה בסדר עד פה עד פה חזרתי לך בסדר מה עכשיו אני אלך לבעיה להו ניכנס לעניינים בעיה להו פחות משטות לרבנן לאלתר אביה מחילה או בכדי שייראה לתגר או לקרובו אנחנו אמרנו פחות משתות

מחילה האם לאלתר אבי מיד אבי מחילה לאלתר אביה מחילה המתענה טובעו מיד אם המתענה טובע אותו מיד לא יחזיר לו את ההפרש המעות או דווקא אם עבר שעור זמן בכדי שהראל תגר או לקרובו ולא תבעו אז נחשב מחילה אבל אם טבע אותו בתוך הזמן הזה חייב להחזיר לו אז עוד הפעם השאלה היא אנחנו כבר אמרנו פחות פחות משטות דרבנן נחשב במחילה אז עכשיו השאלה לאלתר אביה המחילה מיד כלומר אפילו אם המתענה טובע אותו מיד בא המתענה אומר לו תשמע אתה עונת אותי אבל זה פחות משתות

זה מחילה אז אפילו שתובע אותו מיד לא צריך להחזיר לו את ההפרש המעות או אם עבר שיעור זמן בכדי שייראה לתגר אז לא יחזיר לו את המעות הוא לך יראה למישהו צריך חכות טיפה שייראה ואז אתה אומר הוא כבר הבין שזה פחות הוא מוחן הסבירו לו עונה אותך מעט והוא לא חזר אז זה מוחן אבל מיד לא אומרים שהוא מחל מיד אז אזה השאלה להתר במחילה אפילו אם המתנה טובע אותו מיד לא צריך להחזיר לו את ההפרש א או דווקא אם עבר שעור זמן בכדי שהראל

תגר לקרובו ולא טבע אותו אז נחשב מחילה אבל אם טבע אותו בתוך שור הזמן הזה מזר לו להחזיר לו את ההפרש עכשיו אומרת הגמרא ואם תמצה לומר בכדי שראל אתגרו לקרובו מהקבן שטות לפחות משטות יפה אומר הגמרא אומרת אם תרצה לומר אין ספק בזה דווקא אם עבר זמן אם דווקא כשעבר זמן שיעור בכדי שהראל אתגר לו קרובו זה נשם מחילה אין ספ בזה שזה מיד נחשב מחילה אני יכול לומר לך אני יכול להוכיח לך שאין ספק בזה ואין מה לדבר שזה נחשב מיד מיד מחילה לא

צריך לחכות ולא צריך כלום למה שאם תמצא ומר בכדי שראל אתה גר או לקרובו אם דווקא כשעבר זמן של בכדי שהראל הגר או לקרובו זה נחשב מחילה אם תרצה ככה לומר אני יכול אמר לך שבאמת אין בזה ספק אם זה פחות משטות זה מחול מחול מחול אין ספק למה אם תמסה לומר שאם דווקא כשעבר השיעור של הזמן אז זה מחול ואם לא עבר זה לא מחול מכדי שיראה לתגר או לקרובו זה נחשב מחילה הבדל מה יק בין שטות לפחות משטות מה ההבדל למה מה יקה בין

שטות שנחשב הונאה לפחות משוב ש שזה אמרנו מחילה הרי בשניהם יכול לטבוע שיחזירו את ההפרש הדמים כל זמן שלא עבר שיעור הזמן בכדי שיראה בשניהם הוא לא יכול לטבוע כלום עד שעבר שיעור זמן זה גם גם בשטות גם פחות משטות זה אותו דין אז מה ההבדל בין שטות לפחות משטות משנה מה כן משנ מה אם אני אומר שפחות משתות זה מוחה לו מיד בשל מה אם אני אומר פחות משטות זה מוחל לו מיד אוו אז יש הבדל אם זה שטות אז צריך כדי שיילך ראות לתגר

אבל אני אומר שניהם צריך ללכת לראות לתגר אז מה ההבדל בין זה לזה בשניהם לא יכול לטבוע כלום עד שיעבור שיעור הזמן מה ההבדל אומרת לו עדיין אני יכול להגיד לך שגם פחות משתות עד שלך לרדת הגרם תגידי מה ההבדל ביניהם יש הבדל איקה מה ילו שטות ידוע לעונה כלומר אם זה שטות ידו שאדם מתענה זה שהונה אותו זה לא חשוב מזה או המוכר או הקונה ידו שאדם מתענה עליונה תכף נראה את זה בבתה למעלה ראינו רצה חוזר כלומר לגמרי מן המכח רצה קונה משאיר את

המקח הוא מחזיר את ההונאה בלבד אתה קונה מחזיר את ההונאה ואילו פחות משטות קנה בכל אופן בכל אופן אין בידו לבטל את המקח אבל מחזיר אות ההונאה מ עכשיו תחזור לשאלה פחות משתות לרבנן לאלתר רבי מחילה או עד שיילך לראות אתגל מר אתה איתי אז עכשיו נראתה שמה יופי יצחק אתה שמע חזרו לדברי חכמים שמה אמרנו תגרי לוד הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף מ-24 כסף לסל שליש למקח רק בשיעור זה צריך להחזיר את ההונאה לשיטת רבי טחפון שליש היו מאוד שמחים תגר עוד כל

הסוחרים הם הייו יודעים למכור ביוקר היו יודעים לדבר יפה משכנעים מוכרים ביוקר אחר כך אמר להם רבי טרפון כל היום מותר לחזור לטבוע את זה בחזרה אמרו לו יניח הבי טרפון במקומנו כמו שהיה לנו שההנאה שטות ויכול המתענה לחזור רק עד שיראה תגעו לקרובו במהר ככה היה וחזרו לדברי חכמים תה שמה חזרו לדברי חכמים כלומר אחרי ששמעו שרבי טרפון מעריך את השיעור ש זמן חזרה למשך כל היום חזרו בר חכמים וה הם רצו עכשיו לפשוט את הספק שלנו מיד הבי מחילה או או עד שיראה לתגר

אז הם סברו קודם כל חכמי המדרש הם אמרו שונאה פחות משליש לרבי טרפון כפחות משטות לרבנן דמה הונאה בהפרש של פחות משליש לרבי טרפון כמו פחות משטות לרבנן כלומר דינו כמילה מוחל פחות משליש זה כפחות משטות לרבנן שהם אורים שבי המחילה מוחן גם פחות משליש הנה תראה רשי אומר סבו רבנה דב מדרשה דבאו נפשות מינה בעיין פחות משליש לרבי טרפו נא הי אלא כפחות משתות אלא כפחות משתות לרבנן זה עכשיו הי אמרת אני חוזר לגמרא הי אמרת בשמה פחות משו רבנן בכדי שיתגרו לקרובו ורבי טרפון

כל היום משום אח חזרו אי אמרת פחות משתות רבנן לאלתר אביה מחילה רבי טרפון לתר מחילה אמר חזו הרי בדרבי טפו לי הו טפה דמ דרבנן כמשו ונאה לרבי טרפון הביה מחילה הנה זה הרעיה שלהם מה היה שם אם סברו בני המדרש שהונה בהפרש של פחות משליש לרבי טרפון זה כפחות משול רבנן דמה אז לפי הסברה הזאת הי אמרת בשלמה הפרש פחות משתות לרבני המתענה יכול לצבוע את ההפרש המעות עד שיעור הזמן של בכדי שרל אתגר ו רבי טרפון כל היום יכול לטבוע שרל התגר משום

אכי חזרו הת גרים נשאו הזמן שנתנו חכמים למה עדיין עדיף להם למעט את שיעור הזמן שהלקוחות יכולים לצבוע מהמהם ולהחזיר את ההפרש המעות שגבו ביוקר מוכנים להחזיר את ההפרש המעות למה שלא יהיה הרבה זמן לבן אדם ללכת רק להראות התגר ולבוא ללא כל היום בהתחלה הם שמחו כש אמר להם שהמחיר עד שליש למה הם לקחו ביוקר סכו מעות בין שיעור שישית לשליש אז לרבנן יכולה לוקח עד שעבור שעור הזמן הזה שראל אתגר לבטל את ה קח או לצבוע את האכזר לרבי טרפון אין אפשרות לבטל אלא

רק לצבוע את האכזר הפרש שמעות אבל כששמעו שרבי טרפון מרחיב לפי רבנן פה מבטלים את המקח למה זה יותר משתוות הוא אומר להם לא עד שליש עד שליש פחות משליש זה זה אין זה מחול אפילו כששמעו שרבי טרפון עכשיו נותן זמן כל היום ה נמצא כשלוקחים ביוקר סכום מעות כשיעור שישית או פחות לא משנה אז לפי רבנן אין הלוקח לא יכול לדרוש לבטל את המקח או לטבוע את החזרת ההפרש אלא במשך זמן קצר זה לפי רבנן בכדי שיראה אבל רבי טרפון כל היום יכול לטבוע את

החזרת ההפרש של המעות הרבה זמן במשך כל היום אז אף על פי כשנותנים ביוקר סכום מעות בשישית או יותר אז לרב אני יכול קח לבטל את המקח נכון רבית לא יכול לבטל לגמרי אבל מכל מקום יותר טוב לת הגרין אפשרות של ביטול המקח לזמן קצר כדי שהראה שלאחריו יש מחילה גמורה מאשר הרחבת זמן שדרשו להחזיר את ההפרש המעות למשך כל היום כולו זה לא כדאי זה לא עסק משתלם לכ כך מסביר רשי אז תראה ראשי שנהיה בר לנו הי אמרת בשלמה מחילה דרבנן בכדי שראו כי

אמר ל רבי ומחילה דדה כל היום דיינו מפרוטה ועד שליש משום אכי חזרו למה מקרה שמחו לשטות ויותר לשטות על שליש לרבנן אבי חזרה בתוך כדי שיראה ואם רצה לחזור מן המכח חוזר חשו מחילה אבל טרפון רבי טרפון חשיב לא ומחילה וקנה ומחזיר הונאה כי אמר להו כל היום כל היום הפסידו טובה ופחות משטות או שטות דרבנן בכדי שהראה משווה לאי הוא כל היום וצריכין להחזיר הונאה וי משום דרבנן אבי שתות ויתר על שתות חזרה ולדידי קנה מחזיר הונאה נוח להם שתהייה חזרה בתוך כדי שאראה

ואם לא בא בכדי שהראה זה מחילה מז קנה ומחזיר הונאה והיה לו שהות כל היום נכון נכון עדיף למכור בפחות ולא יהיה בעיות אבל שלא יהיה שעות למעונה לכל היום כן נכון אלא אי אמרת פחות משטות לרבנן לתר ב מחילה אם תאמר שפחות משטות לרבנן לאלתר י מחילה והמתנה לא יכול לטבוע כלל להחזיר לו את ההפרש ולפי רבי טרבון הלת רבי המחילה עד שליש מה חזרו בת רבי טרבון פה למה למ דרבנן משו ונאה שישית ועד שליש לפי רבנן זה אונאה יכול לקח לבטל בכלל את

המקח לרבי טרפון אבי המחילה לא יכול לבטל את המקבת החזר הפרשת הדמים אז אתה לא אז זה מפה הם רוצים להוכיח לו שלא יכול להיות כ לא כ הגמרא אומרת לעולם אני אגיד לך אל תתחילי שמכילה זה לא לאלתר לעולם המחילה זה לאלתר אז אם כן למה חזרו בהם דבר פחות משליש לרבי טרפון כפחות משתות לרבנן דמה אתה עמדת שפחות משליש לרבי טרפון זה כן פחות משטות לרבנן וזה מחילה דינו מחילה לא משטות ועד שליש לרבי טרפון קשתות עצמה לרבנן בדינו זה הונאה זה לא מחילה

זה הונאה ולכן חזרו ב עוד הגמרא שואלת י אחי במה ישמחו מקרה אם מחלוקת ש רבי טרפון וחכמים זה לא בשיעור מחילה אלא בשיעור הונאה וביטול מקח בלבד מה מה למה שמחו תשמעו שרבי טרפון מחיב את שיעור ההונאה משישית ועד שליש למה הם סרחו הרי לא הרוויחו מכך כלום בין אם בשיעור זה הוא נהג כרבי טרפון בין אם זה ביטול מקח כרבנן יכול הלוקח לחזור במה המכח אם ככה טפשות דיטול מקח לרבנן לעולם חוזר ממה ששמחו הגרים אתה צריך לפשוט מפה שביטול מכח לרבנן לעולם חוזר

לא למר שהוא על כדי שיראה אלא להונאה בלבד לא כמן דאמר ל רבי טרפון משישית עד שליש הביה הונאה ולא ביטול מכח שמחו שלא יכלו הלוקחים לבטל את המכח לעולם כמו לרבנן אלא עד כדי שיראה למה לפי רבנן לעולם כלומר זה יהיה ביטול מכח הם שמחו פה שלא יהיה לעולם אלא עד כדי שרל את הגר וכי אמר להוא כל היום מה שאמר להם רבי טרפון כל היום יכול לוקח לבטל את המכח חזרו הגרים להורות כחכמים למה דיסקת ד מקח לרבנן זה גם כתוב לשיעור של זמן

בכדי שרא תגר קבו במה ישמחו אם ככה במה ישמחו אתגרים לך תחילה אז אם ככה ביטול מכח זה בכדי שיראה ל כן איין פה מה לשמוח כמו שהגמרא אומרת אם אתה אומר שמחלוקת של ביטפון וחכמים היא לא בשיעור מחילה אלא בשיעור הונאה וביטול מכח בלבד אז למה סמכו את הגר לוד מהתחלה לא הרוויחו בזה שום דבר בין אם בשיעור זה הוא רבי טרפון ובין עם ביטול מכח כרבנן יכול הלוקח הקונה לחזור בו מה המקח כל היום ואדרבה יותר עדיף תגרים כמו רבנן שזה ביטול מקח ביתר

משטות וגם הם יכולים לחזור בהם אבל רבי טרפון רק הלקח יכול לחזור בו הגמרא דוחה חו בשטות עצמה זה העניין לעולם בטול מכ זה בכדי שיראה ובמה שמחו אתגרים בשטות עצמה לא פחות משטות מה שאמרה הגמרא בשטות ועד שליש זה כ שטות לרבנן זה משטות ומעלה אבל לא שטות עצמה אז זה כן דרבי פון מחילה זה בגדר מחילה לאלטה רבנן זה הונאה זה בגדר אונאה ויד לוק שמתענה תמיד ידו על העליונה לבטל את המקח או לטבוע הפרש את ההחזר במה שמחו ששטות עצמה לרבי טרפון זה

מחילה כן כן בשטות עצמה זה המחילה אמר להם לא בעיה להוא סדר עד פה זה ברור מ בעיה להוא לפי רשי צריך בעיה כן מה זה לא שליש כן זה שליש משתות ומנה זה כבר יותר משליש שליש ומנה שליש ופחות משליש בעיה בטול מכח לרבנן לעולם חוזר אוד בכד שרל תגעו לקרובו למה צריך לקרוב אמרנו ביטול מכ נראה תכף בעיה להוא ביטול מקח לרבנן שהם אמרו זה יותר משטות לרבנן ביותר משטות זה ביטול מקח לעולם חוזר אפילו אם עבר שהוא הזמן שלו עד כדי שרל אתגר

תמיד חוזר יכול לבוא גם עוד חודש לחזור או דין מה לא גם עניין ביטול מכח נאמר שיעור הזה שעד שיראה לתגר לא לקרובו כמו ן עד שראה תגר גם ניין ביטו מקח עד שיראה אם עבר שיעור זמן אז מחל מתן אמר אני אין לי כוח שם ללכת לא ואם תו מסה לומר בכדי של אתגרו לקרובו מה איקה בין שטות ליתר משטות ואם תרצה לומר שאיין מקום לספל הרי אם אם כשעבר שיעור של זמן מכדי שרא תגעו לקרובו אין בזה ביטול מכח אז מה יקבן שטות ליתר

משטות מה יש הפרש בין הפרש של שטות שנחשב הונאה ליתר משטות שנחשב ביטול מקח בשניהם יכול לבטל את המקח כל זמן שלא עבר שיעור הזמן בכדי שייראה בשניהם לא יכול לטבוע כלום אחר הזמן של שיעור הזמן הזה אז מה קה ביניהם י לודאי מה אומר הגמרא אומרת איקה מה יש הפרש דדו שטות משניתנה חוזר אפו יותר שטות שניהם חוזרים מה מה ההבדל אומר לא יש הפרש ביניהם אל תגידי אם ככה מה ההבדל ביניהם יש שטות זה רק מי שנתנה חוזר בו מן המקח ו מבטלו כמו

שאמרנו בבריתה ואיו ייותר על שטות שניהם יכולים לחזור בהם אז זה זה רחוק מן המקח יותר מדי כאילו לא מכר כלל כמו מחרר יין נמצא חומץ אז לכן מי אז האם כלומר באמת לעולם חוזר אפילו עבר שיעור הזמן עד כדי ש את הגר בטול מכח או דיל מה בכדי שהרי לתגר דווקא אבל יותר מזה מחול מה הדין תשמע חזרו לדברי חכמים או עוד הפעם ז ג ג עוד פעם חזרו לדברי חכמים שם שבו שרבי טרפון מעריך את השיעור של זמן החזרה לכל היום אז חזרו בהם

הי אמרת בשלמה בתו מקח לרבנן בכדי שג לקרו ובי טרפון כל היום משום אחי חזרו אלא הי אמרת בטו על רבנן לעולם חוזר אמ חזרו הרי בדרבי טרפו הוא טפה כשונה כל היום בתולו בתולו עד פה עד פה השאלה כלומר תה שמע לפשוט את הספק אתה יודע אתן לך מהמשנה שלנו שמה אמר לנו שחזרו גרל חזרו דברי חכמים שמעו רבי טרפון מאריך את הזמן כל היום בהתחלה שמחו שליש אז י אמרת בשלמה בטול מקח לרבנן גם כן אומר שהוא זמן עד בכד שר אלתגר לקרובו סליחה

או רבי טרפון שהוא זמן שיכולים לבטל זה כל היום מובן משום אחי חזרו אתגרים של מה שנתנו חכמים למה עדיף להם למעט את שיעור הזמן שהלכות יכולים לבטל את המקח כמו שלמדנו למעלה אלא הי אמרת ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר אמה יחזרו מדעת רבי טרפון לדעת חכ הרב דרבי טפו עלי הו טפה למה דכמה שווה להוא הונאה כל היום ותו לא למה רבי טרפון משטות ועד שליש זה הונאה כל היום ממילא יכולים הלקות לבטל את המקח כל היום אבל יותר בטו לא יותר מכל היום לא

יכולים אפילו ש בשטות עצמה נמצא שרבי תחמון מחמיר יותר מחכמים כי לרבי טחפון יכול לחזור כל היום רבנן מכד שיראה אבל מכל מקום הגרים יכולים להיזהר מלטו ביוקר בשיעור שטות אלא טלו קצת פחות בי מחילה נכון מה אומרת אלה ודאי זה עד שרה לה אתגר וזהו ולא כל היום לא על זה אתה רואה להגיד שעד תרה לה את הגר זה כל היום כיח אלא ודאי זה עד שירה לג השאלה אנחנו רצינו לדעת בטול מכח לרבנן לעולם חוזר עד או עד שרג לקרובו אז מפה תראה משלמה

אתה רואה משמים נמר אם לרבי ו כל היום משום אחי חזרו תרב לעולם חוזר א חזרו בבי נראה פה כשנה כל היום וו אומר בטול מכח לא שכי הונאה של יתר משתות לא מצוי לכן הם חזרו עדיף להם הרבח שיש להם בדברי החכמים בשטות שיכולים הקונים לחזור רק בכדי שיראה רב טרפון כל היום זה לא כדאי אמר רבה אנ חתה פחות משתות נקנה מכח יש כאן מחילה מיד לא צריך לחכות עד שרה לה את הגר יותר על שטות בטל מכח כלומר שניהם יכולים לבטלו שטות קנה

ומחזיר הונאה אחד מהם לא יכול לבטל את המכח בזה בזה בכדי שר אתגר לקרובו מה אונאה שזה בשטות וב מקח יותר משטות רק כדי שראה לקרובו לא כל היום לא כל מחר יראה לקרובו וגמרנו תני כבת דרבה אבל פחות משטות על המקום זה מחילה תני כבת דרנ פחות משת נקנה מכח במחי מיד יתר ע שטות בטל מכח שטות קנה ומחזיר הנאה דברי רבי נתן רבי יהודה הנשיא אומר יד מוכר העליונה תלוי מי התענה אם התענה המוכר בשטות מוכר עליונה לכן אם רוצה אומר לו תן לי

מקאי או תן לי מה שאו נתני וזה וזה גם הונאה בשטות זה ביטול מכח ביותר השטות עד בכדי שאן תגעו לקרובו אחר מכן גמרנו יש מחילה עד מתי מותר להחזיר אמר רחמן לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר אמרנו במשנה ע מתי מותר להחזיר אמרנו עד כדי שרל תגר אמר ממנו שנו שלאחר שור הזמן עד בכדי שיראה זה מחילה אלא לוקח דת קונא שטענה קונא אבל מוכר שמכר והונה אתה לוקח שטות כלומר הוא מחר בזול והונו אותו בשטות לעולם חוזר למה כי החפץ הנה הגמרא

תגיד למה אין יך לבדוק את זהלא הוציא את המקח מידו צריך להמתין שיזדמן לידו אותו מקח ויוכל לראות אותו נאמה מסייע לי האם נאמר שזה מסייע לרב נחמן שאומר שתגלו חזרו לדברי חכמים י אמרת בשלמה פה רב נחמן אמר לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר האם נמר זה מה שחזרו בהם את הגרלות לדברי החכים זה מסיה לרב נחמן היא אמרת בשלמה מוכר לעולם חוזר משום אח חזרו למה אין להם כל תועלת במה שרכיב רבי טרפון את זמן החזרה בכ יכול לחזור לעולם גם לחכמים

אלא אמרת מוכר נמה כ לוקח דמה ולא יכול לחזור אחר שעבר זמן מה נקה מ מה נפקה להו מינה שרבי טרבון הרכיב להם את הזמן אחי דבד רבנן תקנת ללוקה אחי מעבד רבנן תקנת למוכר אז גם הגרים נהנים מהתקנה הגמרא מתרצת גרלד לא שכיח טעו אוו פלא פלאות אומר הם בקיאים בעבודה בקיים במכירות הם הם לא נהנים חבת הזמן רק מפסידים לא מגיעים לשליש לא מגיעים שסכנה אז מה טוב להם בזמן מצומצם שיגמר העניין כן אושפ זכני דרמי ברחמה בעל הבית שהיה מארח אותו בביתו הבית

המלון שלו המארח של רמי ברחמה זה זבן חמרה טעה מכר חמור המעות שלקח בזול טעה במחיר המוכר הזה הזכ שהוא המוכר החמור טעה אשח צבר ברחמה רוא אותו הפנים שלו עצבות מעפן אמרלה מה עצבת אמר זבי חמרה וטע אומר מכרתי חמור טעיתי מכרתי זול אמר לי זי הדר בך תחזור בך אמר לי ואה שילי יותר מכד שר אל אתגר לקרובי כבר עבר זמן זה מחילה כבר אמרנו במשנה שאם שעה יותר מהזמן כן שדרה לקמ דרב חמן שלך רב חמה את זה לפני אמר לה לא שנו

שלאחר שיעור זמן עד שירדת הגז מחילה אלא לוקח קונה אבל מוכר לעולם חוזר מה אתה עושה לא למדת זהד מה הטעמה או מה הטעמה למה מכיר רב רחמן למוכר לו מה אתה לוקח לוקח מכחו בידו ככי דאזיל מחולה כל מקום שהולך מראה מה אתה אומר אני קניתי זה באמר לה היא טעה היא לא טעה יגידו לו אבל מוכר יגיד להם על הפרחים מה אתם אומרים הביאו לא הביאו גם המוכר לפני שמוכר שואל שווה לי למכור בכך לא שווה צריך לדעת אמר לה אומר מכר דלא נקת

מקרה בידי עכשיו אין לו אותו ביד צריך להמתין הוא לא זוכר תמיד עד א מרמל אזה מתז בניתה וידע היא טעה היא לא טעה לכן אין לו זמן מוגבל לכן העולם חוזר עוד מעשה אתה רוצה מספיק מעשה ההוא גברה אפשר מעיר עד המשנה ה גבר קי כזבו סרטים של משי כאלה כן החזיק סרטים של משי למוכרם כרה שיטה ושווה החמשה הכריז שמוכר אותם בשישה זוזים אבל באמת זה שווה חמשה זוזים ויבוא יהב לחמשה פלגה אב שקין יתנו לו חמש וחצי זוז יקח אתה הוא גברה ואמר

בא איזה אדם לקנות אותם אמר יב נלה חמישה פלגה אביה מחילה לאלתר אתן נ שיטה תבעי לדינה אומר אם אני אגיד לו חמישה הפלגה ניתן לו זה הקונה עכשיו בא לקנות את כולם אם אני אגיד לו יקח חמישה חמ וחצי אז יהיה פחות משטות ויהיה מחילה פחות משתות לא יוכל להוציא ממנו אחר כך את הכסף הוא פיקח מה אמר אתן לו שיטה כדי שתהייה אונא שטות ובע לדינה אני אחזור לתגר שיחזיר לי את הזוז אותו לדין אתה לקמה דרבה אמרלה לא שנו אלא בלוק מן התגר

אז המתענה יכול לטבוע את ההפרש אבל לוקח מ בעל הבית תכשיטים כלי תשמי שלו חביבים עליו אין לו עליו הונאה למה אומר אדוני בזה אין הונאה זה של המשפחות יש בזה אתה לא יכול להגיד לי למה מחרת בוקר אני לא שוחר אני לא תגר אני איש לעצמי נתקעתי לבעיות מכרתי אז שמה אין הפסיד חשב להיות פיקח יכול למכור את זה גם ב10 אם זה שווה חמ כן ש ההוא גברה לא בגלל זה שלו יש לו בזה הוא לא סוחר הואי של משפוחה שיש לו בזה א

זה דבר שאין לו ערך ארוך הרבה רגשי לפעמים כ כ כן כן ההוא גברה דאוה נקיית כיפה ז בונה כרה שטין ושווה חמשי מה זה כיפה נזמים כן זבי כיפה לא כיפות לא לא נזמים נזמים לא כיפות לא לבנות ולא אדומות הזה רצת הוגבר דב קית כיפה זבו כר שכ מוכר אותם ב60 זוזים וזה שווה ח וא יב לח חמש אב שקין אתה גברה ואמר ה ב חש ומחילה אתן שטן אות אותו דבר ואת בעי לדינה אתה לקמ רב חסדה אמר ל לא שנו א בלוק

מגר לבית אין עליו א אין עלי אין לו עליו הונאה אמר לי רב דמי ישר יפה אמרת כןר רבי אלעזר אישה המ שואלת נתנן כשם שהנעל ה אדיוט כך הנעל התגר מה אדיוט ל בעל הבית מי זה תיות לא לוקח חלים עליו גם דיני הונאה איך אתה אומר לי אין הונאה אמר רב חסדה בצרתה אומר המשנה עוסקת בבגדים של קנבוס שעומדים למחר ומהם יש הנעה גם שלוקח מבעל הבית אבל מנה תש משתה דקיר עלי אבל זה התכשיטים זה תשמישו שכירים עליו לא מסבין הוא אלה בדמה

תרה כלומר לא ימכור אותם רק ביוקר אז לכן אין עליו עוד עד שלו עד כאן שבת לא לא עד המשנה זה המשנה א הלכות דק זול ח זה ש אנחנו סימן תריג סעיף ד' מישהו סטניס ואין דעתו מיושבת עליו עד שכנע פיו במים מותר ביום כיפור הגהה ונהגו בזה להחמיר אפילו בלחיצת העיניים שקצת רפוא נהגו לעמיר לא לעשות ואסור לחוץ פי ביום הכיפורים כמו שהתבאר לאל סקסז סעיף ג ה אפשר להביר מים על השפתיים ככה מבחוץ ההולך לבית המדרש או להגביל פני אביו או רבו או

מי שגדול ממנו בחוכמה ביום כיפור או לצורכי מצווה יכול לעבור במים עד צברו בין בהליכה בין בחזרה בלבד שלא יוציא ידיו מתחת שפת חלוקו להביע שרוולי חלוקו עד זרועו והוא שלא יהיו המים רודפים זורמים בחוזקה ם כן אף בחול אסור בפני הסכנה ואפילו אינם מגיעים אלא עד מותניים אסור מים רודפים אסור כן לכן אסור איפה קיקים שהולכים שמה אם יש מים זורמים מקלחים בכוח אסור להיות שם רק אם בנחת הלכת ק עוד ו למה אתה מדבר רה לעבור גופו במים לדבר מצווה דווקא לעבור בגופו במים

עצמן אבל לעבור בספינה קטנה יש מי שאוסר שטין עכשיו של שבת סעיף ז סעיף ח סעיף ט לא עכשיו לא ביום ראשון תעשה של פסע הרב אסור לעבור במים כדי ללכת אצל התלמיד ח ההולך לשמור פלות מותר לעבור במים בהליכה אבל לא בחזרה הגה בכל מקום מותר לעבור במים אפילו ה לו דרך שיכול להרכיב ביבשה מותר לעבור למעד בהליכה עדיף טמא טפה ט אסור להצטנן ב אם הוא תופעת תפיח חם יום כיפור ה יש טלח הוא רוצה להצטנן לא ואסור להצטנן מקנים שיש בהם מים אפילו

הם חסרים בין של חץ בין של מתכות אבל אם הם רכים מותר במקרים האלה לשים את זה על גופו כנים רכים מה הוא לא מתענה לא זה עושה לו מקרר לו זה טוב לו מתענה בכ אבל אם הם ריקים מותר וכן בפירות ובתינוק מותר להתחכך בפירות או תינוק הבשר שלו קר מותר הג אסור לשתות מפה מבעוד יום ולעשותה כמין כלים נגובי להצטנן בה ביום כיפור ראית הוא שם אותה במים והוא רוצה כן שיבוא לידי סחיטה החולה רוחץ כדרכו אף על פי שאין הו מסוכן מגבון נכון

זה עשינו עוד שלוש פסח זה חולה רוחץ דכל לא מסוכן איך זה הוא לא חולה מסוכן מותר אומר לך חולה רוחץ כדרכו אפילו שאינו מסוכן בגיבור מה לא הבנתי את איפה כתוב את זה החולה רוחץ כדרכו אפילו שאינו מסוכן כתוב עכשיו הרב קר מהפה החולה קרא הרב ש נכון רוחץ כדרכו אפילו ש מסוכן זה לא בריאות זה זה לא לתענוג זה לא לתענוגות למה הוא בוח זה אותו דבר זה הבלוק זה לבריאות לא לתענוגות אז לכן מותר בסדר ר אתה יודע בכל המועד לא אומרים תיקון

לאה עכשיו לא אומרים עכשיו אומר רק ן כמו למדנו קרפס ממנו לא כרפס קח כן נכון יקח כרפס פחות מכזית ש לך ברכה אחרונה יביל אותו בחומץ או מ לימון במלח ויאמר ברך בור פרי אדמה וחיים לפתור גם את המרור ובשביל זה צריך לעשות נטילת ידיים בלי ברכה טוב לקחת מהקלח של הכרפס שאין צו בו תולעים הרבה וקל יותר לבדקו באכילת הכרפס לא צריכה ישיבה טיבו ראשון זה בדעת ביסוד הב בטיבו ראשון זה הוא זכר לסיבת כוש שעיבוד שהיה בשביל מכירת יוסף שהטילו כוונ את הפסים

שלו בדם בחרו וגרמו צער גם קרפה זה אותיות ס פרך 60 פרך כן חם בצן היה אומר שחצי קרפס לוקח דחה קטנה אבל קצת ממנה היכל בישיבה קודם הברכה טבול אומר השם ייחוד ויזהר שלא יאכל כל הכרפס שיש בקערה ישאיר בקערה מהכרס עד אחרי עד אחר המוציא שיה סדר קערה השלם עד אחרי אכילת מצא ומרור אחר כך יחץ יחץ יש לו שלוש מצות חבד בקערה לוקח את האמצעית ויחלק אותה שתי יתן חצי הגדול לאחד ממסובים צלי אותו לקומה וחצי השני מניח בן שתי המצות זה צורה

כן ו וד זה צורת ה יעשה הו יניח פומן והד ישים בשני המצות קשה קשה אשכנזים זה קשה אז לכן חוצים אותה בגלל שלחם עוני דרכו של אני בפרוסה אז זה גם להורות שהקדוש ברוך הוא איתנו בגלות הוא צינו נחירות קודם הזמן במקום 400 שנה 210 שנים רדו אדם צריך לעשות את המעשים שלו בסתר מעט יעשה בגלוי שלמדו אנשים אבל הרוב המעשים בסתר לכן את החלק הגדול יצע להפ קומן בסתר מעט כן טפח כס תפחה אמת קרפס יחס דו פרך אז בזכות זה השם עשה להם

יחס חצי מ400 שנה א 200 ס בגל קרפס יחס אז נוהגים להצניע את חצי המצה שמורה פ קומן תחת המפה זכר מה שכתוב משאל אותם צרורות בסמ שכמם יש נוהגים לקוח את זה במפה להניח על כתפיהם ויש נוהגים זה שנושא אותה אומרים לוק הוא אומר מצרים קט רוח ירושלים והם עולים לשנה הבאה בירושלים בנוייה עכשיו הגענו למגיד זה האגדה בשמחה סיפור יציאת מצרים נספר בשמחה גדולה ונוהגים להקבע את המצע בין שות מוצגים לקו שני גם אנשים חייבות בסיפור צעד מצרים וגם היא ויש מצווה להגיד לבניו

נותב להרחיב בדיבור אם אישה לא יודעת עברית תגיד לה באספניול מה לעשות יש רק אם הם יודעות שם אז זה המגיד מצת השה דאורייתא צריך להגיד אותה בכל רם בשמחה ביראת השם כל האגדה כמה תיבות יש בה 1820 תיבות כמניין ההוויות שיש בתורה ומי סידר את נוסח האגדה על ידי בית דינו של עזרה הם נקראים אנשי כנסת הגדולה חגיי זכריה ומלאכי דניאל חנניה מישאל ועזריה נחמיה בן חלכה ומרדכי בלשם זרובבל וכולי הם חיברו והנהיגו ותכנונו את המנהגים של האגדה כך עוד חכמי התלמוד יש אומרים שאליהו

הנביא זכו לטוב הוא שחיבר את סדר ההגדה האמת זה לשונות של אליהו הנביא בתן ד אליהו לשונות של אליהו הנביא האופנים יש להם מנגינה יפה עוד הרמבם עמוד לב פרק שביעי י בניסן בוא בוא בוא בסדר לא ב לשוק זה ש זה בסדר כן בסדר אבל מה נעשה מי שירוויח בהגרלה הלך הלך טוב הוא לא זכה ב הלאה בא לזרוע בצד הקרם מרחיק ממנו ארבע עמות מעיקרי הגפנים זורע ואם גפן יחידית הי מרחיק ממנ ששה טפחים וזו רה הייתה שורה אחת של גפנים זו בצד זו

אפילו אין מאה אין זה כלם אלא גפן יחידית מעיק מני השורה שישה טפחים זורע היו שתי שורות הריו קרם צריך להרחיק רבע עמון מכל צד ואחר כך יזרע וכמה יהיה בכל שורה שלוש גפנים או יותר במ דברים אמורים שהיה בן כל גפן גפן מ4 אמות נ עד שמונה אמות א בין שתי השוות שמונה עמות חוץ ממקום הגפנים עצמם הרי הלו כ מובדלים זו מזו ואינן קרם אחד והן מרחיק אלא שישה טפחים כל שו כן היה ביניהם פחות מרמות הרי הוא כגפן אחת וא מרחיק שישה טפחים

לכל רוח ג היו שלוש שולות פי שיש ביניהם פחות מארבע הרי לו קרם ורואים את האמצע כאילו אינה לכן אם היה שלוש שוות כ בושו ש עמות או יותר זה זורע בין השול לפי כך הנוט קר מתחילה רחיק בן ששורה שנה עמות מותר להביא זרע אחר ח כל שורה ששה טפחים בלבד אבל אם זר חוצה לא צריך להרחיק משורה חיצונה ארבע עמוד משאר הקרמים ואין דין בין השוות של זה קרם רם שחר באמצעו שהרי מתחילה נטען מרוחקים ה הייתה בשדה זו שורה אחת של גפנים בשדה

ח שניה כנגדה קרובה להפי שמפסיק בניהם דרך היחיד או דרך לרבים או גדר או נמוך מעשר טבעים הרי אלו מצטרפות ותר להיות שתיהן כלם והוא שיהיה ב ביניהן פחות משמונה וואוו נתה שורה אחת בארץ שורה אחת במדרגה אם גבוהה מדרגה מן הארץ עסלה טפחים הם צפות ח מק מצטרפות זה אינה נות חמש פנים שתיים כנגדן כנגד שתיים ואחד יוצא את זנב הרי זה נקרא קרם קטן וצריך להרחיק ן ארבע עמות לכל רוח אבל אם נטען שתיים כנגד שתיים אחד באמצע או שלוש בשורה הזו שתיים בשור

השנייה אינן קרם ואינו מרחיק מהן אלא שישה טבעים לכל רוח אמר אתה רואה את התמונות ח קרם שחרו אם יש לו ללקט 10 גפנים לכל בת שעה והיו טעות שתיים כנגד שתיים ואחת יוצאת זנב יש בו לכוון שלוש כנגד שלוש הרי זה נקרא קרם דל ואסור לזו בכולו ט קרם ש נטוע שולות שולות אלא מערבב מעורבב אם יש לך בין שתיים כנגד שתיים זה קרם ואמ נ ינו קרן אלא דיו להרחיק שישה טפחים מכל גפן וזורח י היו עקרן עקרים מכוונים והנוף אינו מכוון הרי זה

קלם הנוף מכוון ועקר אינו מכוון איןו קלם היו דקות ואינם מכוונות העבו הרי הן מכוונות הרי זה קרם כיצד כיצד הוא יודע אם הן מכוונות מביא חו את המידה המטע מזו לזו קרם שחרה באמצעו ונשאר שלם מכ סביבו אם יש בקרחת באמצעו שצר מה הרי זה מרי מקר גפנים אות לכל רוח בזור בםצ קרחה ואם אין ב ואם אין בה 16 אמה הרי זה לא יביא זה לשם ום הביא הוי רחיק ארבות לכל רוח מן הגפנים ש הר זה לא קידש יב בכל מקום שנשאר פנוי

בלא גפנים בין סוף הכרם וכן מקום שנשאר פנוי בל גפנים בין סוף הכרם דר שלו הוא הנקרא מחול הקרם אם יש בו 12 אמה מרחיק בני גפנים אר זרת ישר ו היה בו פחות מ-12 אמה לא הביא זה ע שם ומביאו הק ארב אמות אחרי זה לא קידש במ דברים אמורים בקרם גדול אבל קרם קטן אין לו מחור אין לו מחול כרם קטן אין לו מחול אלא מחיק א מסוף הגפני זור על הגדר לכן כרם גדול שהיה בשון ש עמות או יותר אין לו מחול יד

אימה חיק 400 היה הגדר המקיף את הקרם פחות מע טפחים או שהיה גבו ער טפחים ואין בו ארב רוחב ארבע טפחים אין לו מחול אלא מרחיק מסוף הגפנים 400 וזורע את המחיצה עד המחיצה אבל אפילו היה בין הגפנים ובין הצה אעמוד ומחצה זורע את חצי האמה תתר גדר שהוא גבוע עש טבחים וכן חרי שוע מו קס טבחים ורחב ארבעה אחרי זה מותר לטע כרם מצידו מכאן קות בצדו מכם אפילו מחצה של קנים אין בין קנה לחברו אם אם אין בין קנה לחברו שלושה טפחים הרי זו

מובדלת מן הקרם והרע כגדר טז גדר המבדיל בין קרם וירע שנפרץ עד 10 רמות הרי זה כפתח הו מותר היית פרצה יתר מ כנגד הפרצה אסור עד שרעים פנים כשיעור נפרצו בו פרצות רבות או אם היה עומד פרוץ הרי זה מותר כאילו אין שם פרצה אם היה הפרוץ בעל עומד לא יזרח כנגד כל המקומות הפרוצים ח כשור יז מחצת ש גדול ג גדול תש ממ לא גדל זה קידש יח בית שהיה חציו מקור וחצו מקור פ ועים בצד זה מותר לזרוע ירקות בצד האחר שהרי כאילו

ירד בסתם נסא בני כמחיצה פג משב את הקרוי אסור ט חצר קטנה שנפרצה לגדולה וו גפנים בגדולה אסור לזרוע בקטנה זר זרעים אסורים גפנים מותרים ו גפנ בקטנה מזרוע בגדולה וש גדולה פסים מכאן ומכאן הרי הי כ מובדלת מן הקטנה ן הקטנה מובדלת מן הגדולה כ חריץ שהוא עובר בקרם עמוק ער ח ארבעה י מפולש מראש הקרם ועד רושו הרי הוא נראה כבן שני הקרמים מותר לזרוע בתוכו בלבד שלא יה מסככין עליו כמו שביארנו ו היה מפולש הר הוא גת שבאמצע הכלב שאף על פי שהיא

עמוקה ער ח ארבעה או יותר אסור לו לזרוע בתוכה אלא אם כן הה בקרחת 16 אמות כא' שבין שבין שבין שני הקרמים הרי הוא כקרם שחר באמצעו אם יש ביניהם 16 אמה מחיק מזה ארבע אמות ומזה ארבע אמות וזורע את המותר אם היה פחות מכאן וא יביא זרע לשם כב שומרת שבכרם שומ ר שבלם אם גבוע מות לז ושה ירק בלבד שלא יהיה רגים נוגעים ב כדי שלא ר רק בתוך הקרם מלמעלה פמ דברים אמורים במו בעת אבל אם היייתה שומרה עגולה צריכה שיהיה בתוך החלל

ארבעה טפחים כדי שהיה מפולגת הארץ צריכה פ רשה מלמעלה שלושה טבחים כג הבית שבכרם אם יותר משלושה טבחים שלושה טבחים זורים בתוכו ירק אם היה פחות משלושה על שלושה הר הוא כ סתום ן זורים בתוכו כד גבן יחידית שהייתה נטוע בתוך בתוך הנקע או בתוך החריץ מחיק מנה שישה טפחים כל רוח בזור כל החריץ כדרך שעושים במשו אם היה עמוק הסלה א והיה רוחב ספת החריץ ארבעה אסור לזרוע בתוכו אף עלפי שחיק שישה למה זה ביחד זה מתעסק במקום אחד אבל יש עומק עשרה עומק עשרה

בתוכו הפוך בתוך העומק אסור וכן גפן יחידית שתה מקבת גדר גבוע רבעה לאזר בכל המחיצה י שחיק שישה ומריה וזר לא קידש כמה חי לתחילה בזרע אר כל רוח ואחר כך יזרע שאר החריץ ו שאר המקום המקום גדל בסדר ור יש צריך להבין את זה למה יאמרו הגויים לא למה להבין את ההלכה מה ההבדל בין זה ו דף לו ואם בחוקותי תמאסו ביוספ מוסר אדוני ב אל תמאס תק בתו כבא נבר ומג לגב בד תדיר לדבר לדבר ח משכתב כתי אתכם אמר ב נתון עם ישראל

היקרים והחביבים אהבתי אתכם ודאי בגי כך מוסר אדוני בני אל תמאס וא תקו ל קוס לא תקצו בלא ת כקוצים לא תחשב זה קוץ כמן רגו כגו גב ג חצ ש כ לאיתן תוספת אתן תוספת ודאי תוספת המי בגם שב באר שבע עד היום הזה באר שבע בח כל אחד מ ת אתכם שבעת אתכם ע אף הנה ישראל איזה אוהב אותנו למ ח מלכה יום אחכ מלכה כני יומי לכן הלך קלריך לך מ פיק אם אני אזרוק אותך אגרש אותך מהארץ אוציא אותך מהמלכות הלך דובי

חק הדובים של היערות או זהב חק אוסטן עלמה מביד ואת נפוג מרעה אשמור עליך כך אני אנה ואת נפו מהרעה ככ אמר קדש ישראל מבי לכו לכלו לאוד לאמת אוזניים לשמוע לי התן עליר ופס לא שמעת ח עלי מכמה דובים מכמה זהבן אתה יודע מי זה דוב פרסים ולים לדוב דובין מכמה זהבן כמו מעלמה אבל מהון אפ ר היום זה נחשב אנחנו פה אבל בגלות וכ בכ חדכ א מן ושת לא שון אמת אמת מוכש אד אלך לא כתוב ושב ש וש אך ת יופי הת

כבר הגענו ליום ראשו זבים הרב זהבים אדוב זה הירני ומי זה הזהב מאמריקה וכל אלו בגדד בגד אה בגדד בגדד לאזה המס ו חד מס הרב עובדיה היה בגדדי מבגדד לד בבגדד פתאום הקטורת את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סום על יד משה נביא כ כתוב ב ויאמר אדוני משה קליך שמים נמים אומר אדוני משה כעך שסמים נטף ושחת סמים משה קח לך שמים נט ושנת במשך שמים נטף ושחלת וחת בסמים ז בימר יהיה בבמ יה בת ב ה השוד אהרון ובנ הנ בכל

יום ח שם חזיר בערב יום הכיפורים כדי לקיים נ הסור פורן וא טוב שלש אין אדם יכול לעמוד למה וימר ע זמרת הארג את הדבר הזהב ע את המור זהש שלושה גים שודים כחד גים שודים כחד גו פח כ שג יצאים מן המנורה ובמנה ארבעה גים ות אח שני הקנים ממכ ממנה כתור כולם ור יעשו זהב טהור כיקר זהב טהור עשה אותה ת כל כ אש ן קן מ ו י חים נמצא ורח ש חק וחים פד צבות המלך דך נוקל שמנו ד רצון ךפ החדר

שקשר פסח לת שמות צו נמ אחיך הקדושים הממונים עלש ממנו ם שם כן יעלה ב איפה חלקה תבוא לפה רק רגע נמתין יבוא החלקה נעשת לו בוא בוא אליי שלא יהיה אחר כך בלאגן מפה מפה מפה יופי איפה האבא אבא חכה לו המצלמה רגע רגע אין באים אין באים כן יעלו ליפות אין מקום קדול שה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם שלכם עם המשפחה פה אשתך גםה אז תגמור נעשה אבל בכל זאת נעשה לו טיפה ואחר כך עוד פעם בוא בוא נברך אותו בוא לא

צריך עוד מעט עוד מעט ברך אותו תמיד חכם גדול מה קוראים לך אר רבי אריה אריל חכם גדול שבך לאבותינו הקדושים אברהם קב כל הקהל הקדוש כדברך זכ את בבריאות בשמחה ישועה אורך ימים נים רעננים בריאים שמחים שפע וברכה גם כל המזינים דרך הן דרך הפו ם בכל הברכות וישועות וחיים טובים כן יהי רצון נו