הדף היומי מסכת בבא מציעא דף נה-נו הרב בניהו שמואלי שליט"א א דחול המועדפסח טז ניסן תשפד

[מוזיקה] זה לא הולך שתיים ארוך נכון כן ז עכשיו אני לוחץ לי תראה זה מסתדר לחצתי שתיים ארוך ‏h בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש א' דחל המועד תשפד טז בניסן יום בו היום זה סעודת אסתר למה ביום הזה ניטלה המן הרשע היה שמחה גדולה לעם ישראל היום הזה מרדכי היה מלמד את עם ישראל הלכות קמיצה של העומר היום היום זה יום אחד לעומר רחמנו יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן הנה זכינו לאחר ליל הסדר לילה קדושה לילה שעושה סדר לכל

השנה ליל שימורים שנותן שמירה לכל השנה כולה כל בית ישראל בבתיהם איך לספר את יציאת מצרים באיזה חשק ואיזה אהבה להשם יתברך אהבה שאין לה סוף חשק אדיר לכבוד אבינו שבשמיים הם איזה ראו לקדוש ברוך הוא אהבה שאין כמותה אלא אתם יודעים למה זה נקרא לחם עוני על שם שלא הפסיק בצם לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ כשעשו לדרך אבל זה לחם עוני אלח כלו התנ מצרים לא אומרים ש אנחנו לא אומרים כשאנחנו אומרים את האגדה אומרים הלח מצרים למעשה לא אכלנו את זה רע דמצרים

כשיצאנו אכלנו לא בהרעה דמצרים אלא האמת שגם במצרים אכלנו לחם עוני יהיו המצרים נותנים לנו לחם מצות למה בשביל שזה קשה לו להתעכל שזה יחזיק הרבה זמן שלא יהיו רעבים אבל העיקר לחם עוני זה שיצאנו ממצרים וזה השבח של עם ישראל שהספיק בצקם להחמיץ מה השבח בזה השבח זה אהבתנו הגדולה לקדוש ברוך הוא אתם יודעים עם ישראל בדרך כלל במצרים מה היו אוכלים מצות אם היייתה האישה מצליחה להכין לבעלה חלות לשבת איזה לחם טוב זכה אבל בדרך כלל אוכלים מצות אין לכם אחר הם חשבו שעכשיו

שהם יוצאים ממצרים דבר ראשון יקבלו את פניהם באזה לחמל בעג'ין לחם אוהו איזה לחם 200 שנה לא אכלו לחם אכלו מצות בתור עבדים הם חשבו עכשיו לא הקדוש ברוך הוא אומר לא לחם עוני כי זה אכלו אבותינו כשיצאנו בחיפזון לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ קדוש ברוך הוא לכן משבח את עם ישראל בכוונה הקדוש ברוך הוא עשה את זה למה כי הלחם הנפוח זה רומז על יצר הרע הקדוש ברוך הוא רוצה ששבעת ימים האלה לא לאכול זה התחלת השנה יש בו סוד אבל עם ישראל הם

לא מבינים אבל הם לא יכלו הם רוצים כבר הם אכלו הם אכלו כל הזמן מצות עכשיו הם רוצים לאכול כבר לחם בכל זאת הקדוש ברוך הוא נתן להם מצות סיבב שזה יהיה מצות ועם ישראל היו שמחים בזה אם הקדוש ברוך הוא רוצה כך עם ישראל היה שמח לא אומרים למה ואיך כמו שהם יצאו במדבר אמרו לי חכם במדבר הגדול ונורה נחש רב ועקרב אף אחד לא שאל מעם ישראל איך נצא לא אמרו למשה רבנו שני מיליון איש כמה מיליון איש הולכים עכשיו במדבר אין מים אין

כלום איך אתה רוצה שנלך אף אחד לא שואל שאלות הקדוש ברוך הוא יודע לתת להם את הכל הם מאמינים ויודעים איזה חשק איזה אהבה לקדוש ברוך הוא אז גם את המצות האלה עם ישראל קיבל באהבה עכשיו זה הזמן אחי ליל הסדר להמשיך עלינו את האהבה הזאת הגדולה אהבתנו להשם יתברך א שפסח על בתי בני ישראל ואהבתנו הגדולה להשם יתברך שאוהב אותנו אה אותנו ורצית בנו תנו מכל הלשונות הנה ברוך השם אתמול בערב זכינו להתחיל ספירת העומר אתם יודעים הקרבת מנחת העומר בספירת העומר או הו כתוב

בתורה כי תבואו אל הארץ ובתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והניף את העו לפני השם לרצונכם ממחרת השבת יניפו הכהן הקדוש ברוך הוא ציבה אותנו להקריב את מנחת העומר למחורת יום טוב הראשון של פסח אז עכשיו בבוקר אתמול בלילה יצאו היו יוצאים לקצור את העומר ובבוקר מנפים אותו בהנפה ועושים לו כל מה שצריך מאביבים אותו ואז איזה מנחת עומר מקריבים לפני השם יתברך אבל ממה זה היה נעשה משעורים למה כי עם ישראל עדיין לא קיבלו את התורה שעורים זה מאכל בהמה כל עד שבועות שקיבלנו

את התורה יהיה לחם אבל עכשיו עוד אין לחם חיטים עכשיו זה מנחת שעורים אז הנה קורבן העומר זה ה ספרתם נחם ספירת העומר ממחרת השבת מיום אביכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו 50 יומים מוצאי פסח היום שהוא קשר להקרבת העומר מתחיל לספור את העומר עד מתן תורה הספירה הזאת זה הכנה למתן תורה מכינים את עצמנו לקבל את האור הגדול של של קבלת התורה ספרתם לכם זה לשון ספיר ויהלום מה זה ספיר זה אמן טובה מלטשים אותה היא מאירה כך

על ידי מצוות ספירת העומר מלטשים את הנשמות שלנו ואז ה מאיירים כספרים ואז הם נעשים ראויים לקבל את התורה כבר בליל הסדר תודה רבה כבר בליל הסדר זכינו איזה ליל הסדר זכינו לקבל את כל האורות הגדולים את המוחין הגדולים עכשיו אחר כך זה מסתלק שפע אדיר שאין כמותו אם עשינו כך הרבה אורות למה צריך ספירת העומר אלא זה מעשה השאלה של החכם עשינו כל כך עורות עכשיו מה צריך ספירת העומר מה שואל החכם מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה השם אלנו אתכם הוא רואה שבליל הסדר

קיבלנו כזה ההרה גדולה עכשיו מתחיל לספור את העומר מה העניין זה אומר למה צריך הכנה אחרי ליל הסדר אומר לו כל מה שהיה ו ערום ועריה כל מה שקיבלנו באמת בליל הסדר היינו לא היה לנו מצוות מה עשים ודובר הוא עשה איתנו חסד גדול זה כמו למה דבר דומה תינוק בבית נימו הוא מקבל אטו מט את הכול הוא לא מבקש אוכל הוא מחובר לטבור של אמא שלו וישר הוא אוכל מה אמא שלו אוכלת והוא אוכל כך זה ה ליל סדר ליל הסדר מחוברים להשם יתברך ישירות

אבל עכשיו זה כבר נולד תינוק עכשיו הוא לא מקבל ישירות הוא בוכה הוא יקבל עכשיו הקדוש ברוך הוא אותנו מכור הברזל במצרים ציא אותנו במצרים הינו במתת שערי טומאה עוד רגע אחד בפנים אז מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן לנו ישירות ממנו יתברך אבל עכשיו ה מקבלים את האורות ואת כל מה שהיה לפי הסדר כמו שאמרתי לכם זה כמו העובר במת לימו מקבל את הכל אותו מתיק אבל אם הוא לא בוכה לא יקבל האדם שנולד עכשיו התינוק אם הוא לא בוכה לא יקבל עכשיו אותו דבר

היה במצרים לא צריכים לעשות פעולה הבן הבכור היה בעיבור פלה פלאות עכשיו יצאנו ממצרים ז צריך להכין כוח זה לא פלא פלאות עכשיו מכין את עצמנו לחתונה הגדולה מתי תהיה החתונה גדולה עוד 48 יום בעזרת השם כולנו מכינים אז הספירה הזאת זה לא ספירה לאחור אתם יודעים בדרך כלל הספירה שסופרים למתן תורה הם עושים אותה בצורה נורמלית אדם למשל יש לו חתונה עוד 50 יום מה הוא סופר נשאר לי עוד 40 יום נשאר לי עוד 30 יום נשאר לי עוד 29 יום ככה סופר ככה צי

מושה הה סופר סופר מה נשאר למה הוא מתקרב לחתונה ספירת העומר לא סופרים אומרים ביום הראשון אומרים היום יום אחד לעומר נשאר לנו 50 יום היום יום אחד לעומר אחר כך היום שלושה ימים ארבעה ימים ככה זה הולך ולמה הרי המתנה המטרה של הספירה זה מתן תורה בספירת בספירת אתה אומר המטרה זה לא רק להגיע ליום 50 אלא כל יום ויום זה מטרה בפני עצמו כל יום זה אור שנמשך על אותו יום כל יום זה אור בפני עצמו אתה לא רואה היום אתה רואה הניתן אור

כזה מחר תראה עליו עוד אור ועוד אור כל יום זה אור אחר תן תורה הולכת שלב אחרי שלב כל יום עוד קצת יוצא מטומאה ונכנס עוד אור נכנסים מטומאה ונכנס עוד אור כמו שאומר מרחו כל יום ספירת העומר אדם מתקן מדרגה אחת אתה לא רואה בסידורים כתוב חסד שבחסד ביום השני מה כתוב חסד שבגבורה או גבורה שבחסד וכן הלאה יש עוד קצת ועוד קצת כל ום מתקנים עוד ועוד אז אומר רב הערי שהימים האלה נקראים ימי קטנות ימי ספירה אדם נולד מחדש איך אדם מתנהג בימים

האלה כך הוא תנהג כל השנה חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין ו ישו ממנה כלה פלאות לכן צריך חזק חזק חזק ונתחזק זה מצווה יקרה שאין כמותה ספירת העומר לכן עכשיו כל יום קוראים פרקי אבות מ משבתות הלנו כל יום פרקי אבות למה בשביל איך אדם מתנהג איך אדם תנהג איך אדם יתקן את המידות שלו אז ראינו כבר שמצוות העומר יקרה דבר ראשון כל מה שזכה אברהם אבינו לרשת ת ארץ ישראל זה בזכות שיקיימו את מצוות העומר הם קיבלו את ארץ ישראל איך יהושע

הכניס את עם ישראל לארץ ישראל על ידי מצוות העומר כ למה הם עברו את הירדן בי בניסן ואז הקריבו את מצוות העומר וזכינו להיכנס לארץ ישראל אחר כך נפלה חומת רכו על ידי מצך על ידי מצוות הקרבת העומר נפל חומת רכו זה אחד הדברים שגרמו לחומת ירחו שתשקע באדמה אותו דבר מרדכי יהודי איך הכניעו את המן תנו אותו כמו היום אחשורוש כל הצרה הגדולה הזאת שבא המן הרשע הם היו עוסקים במצוות העומר אמרו רבותינו המצווה של העומר הכניע בדעתה ע א ככר כסם של המן זה

היה היום אז יש לנו המצווה הזאת הגדולה בעזרת השם נשתדל בה נלך בדרך השם נעשה רצון אבינו שבשמיים שיהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל נשתדל על העומר כי אנחנו הולכים לנביא יש הרבה דברים מה לדבר על העומר זה גם היה עכשיו בפלס נחרב כל כל זה על ידי מצוות העומר איך הוא נפל איך הקדוש ברוך הוא שרף אותם 180 אל רש גיסות איזה ניסים ונפלאות שם עומר כן לא צריך הגמרא אומרת רק אם תעשה חשבון של הסוסים ש דו אצל סנחריב אומר 150 קילומטר רק סוסים

אתה יודע אפילו החיילים שלו היו עומדים צפופים איפה היה מחנה המחנה מגיע מירושלים עד צפת כל כך מיליונים של חיילים אתה יודע איך זה כולם הקדוש ברו הוא לקח אותם ברגע עת לא עת כן לפתוח מנחים ב פרק טו פסוק ג אנחנו עכשיו מדברים על עזריה בן אמציה מלך יהודה ב16 שנה מלך עכשיו אומר בפסוק ג ויעש ישר בעיני אדוני ככל אשר עשה אמציהו אביו רק הבמות לא סרו ודעם מזבחים ומקטרים בבמות וינגע אדוני את המלך וי מצו עד יום מותו וישב בבית החופשית ואותם בן

המלך על הבית וב כך מפורש בדברי הימים למה למה השם נגע אותו בגלל שהוא נכנס לקטי קטורת על מזבח הקטורת לכן נהיה לו זכה בו צרעת ונגע השם את המלך והא מצורע עד יום אותו וישב בבית החופשית עשה לו מה זה בית העובש בית בבית הקברות ויותם בןמ לך על הבית שופט את עם הארץ אי י ויתר דברי עזריה ובכל אשר עשה אלוהים כתובים על ספר דברי הימים אל מלכי יהודה וישכב עזריה עם אבותיו וקברו אותו עם אבותיו באר דוד וימלך יותה מבנו תחתיו 15 שנה

היה מלך עזריה בשנת בשנת 38 שנה לעזריה הומלך יהודה מלאך זכריהו בן ירוב עם על ישראל בשומרון שישה חודשים ויע שרע בני אדו כשר עשו אבותיו לסר מחות ר בבד אשר ח את ישראל ושו עליו שלו בן יבש ויק קובל עם ומ וימלוך תחתיו יתר דברי זכרי כתוב דברי הימים למלכי ישראל הדבר אדוני אשר דבר לאמור בני ר כסא ישראל ויכן שלום בן יבש בשנ 39 שנה עוזיה מלך יהודה במ חימ בשמרון ויעל מלן בן גדי מתרצה ויבוא ש ויח שלו בן י ימלך תחתו ד

ש אש כ דברי הימ ישראל אזק מנחם את תפסח ואת כל אשר בא ת גבו גבו מתרצה כי לא פתח ויך את כל הרותה בקע בשנת 39 שנה לעזריה מלך יהודה מלך מלחם בן גדין ישראל 10 שנים בשמון ר בני אדני נוסר מעל חות יב בבד אשר ישראל כל ימיו בפול מלך השור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף כיקר כסף ות דוז גם המלכה בידו ויוצא מנח את הכסף על ישראל כל גיבור גבורי החי נמשו 50 שכנים כז לאיש אחד וישוב מלך השוב ולא עמד שם

בארץ תר דברח כל אשר עשה אלוהים כתובים מנכי יהודה טוב לאט לאט הגענו פסוק כב שיר השירים שבעתי אתכם בנות ירושלים מצוות בנות הדים תעירו ום תעוררו את האהבה שחפת שבעתי אתכם בנות ירושלים הם בתרגום וירב לך אר כאשר שמעו שבעת העמים שישראל עתידים נרש את הארץ קמו כולם כאחד קצצו את האילנות ו והרסו את הבתים וסתמו את המעיינות המים וברחו אמר הקש ברוך הוא למשה אני נשבעתי לבוא לבוא כניס ביניהם לר זבת חדב ודבש ומעיינות ובתים ואילנות טובים אם כן אתה אין אני יכול להכניסם

כי הכל ריק על כן הוליך אותם במדבר 40 שנה ושם אדאג לכו צורכיהם אתן להם מן מן השמיים הוליך אותם בעל הני כבוד הדבר הגדול ביותר הוא שבמשך 40 שנה הכניס את תורתי בתוך רם החברים ושס הגידים שלהם זה היה הזכות הכי גדולה של עם ישראל משה רבנו לאר ישראל לא יכול להיכנס הוא היה המורה שלהם 40 שנה אתהה יודע מה זה לקבל תורה מפי משה רבנו ומה הקדוש ברוך הוא אומר תן לכם מן המן מפקח נותן שכל תן לכם מן מן השמיים תן לכם בארה

של מרים אתם תלכו בענני כבוד כל יום מה אתה רוצה ללבוש תלבש הכל בסדר מה אתה רוצה תקבל ו מי זה המורה שלכם משה רבנו בינתיים הם הבנו הם קרטו את הכל העצים כל הבתים הרסו הקלעים עכשיו הם יבנו מחדש תן להם לבנות וילות פאר הכל שהתעייפו תעו כרמים הכל אביאו אותכם ן מוכן חכו אתראה זה הקדוש ברוך הוא רוצה לעשות חסד עם עם ישראל טוב רק טוב רק טוב זה המצב אבל כל זה זה זכויות לא סתם הקדוש ברוך הוא עזב אותנו במדבר 40 שנה

זה שאמר השבעתי אתכם בנות הוא משביע את ישראל בצבאות ובעלות השדה משביע אתכם בשם צבעות תקיפי וחזקי גדולי ישראל אם תעיר תו אתב שפ אם אתם תנסו לעלות ולהיכנס לארץ ישראל עד שאני ארצה חפוץ ר אזה הקדוש ברוך הוא סור את יושבי הארץ לפניכם זה מדבר גם על היום למה ישל ראש הישיבה גם הוא לא הוא היה הוא לא הה שמח למה הוא אומר זה עוברים על השבוע אומר בכוח לא עולים נצו הוא צריך להביא אותנו בנחת עד שהוא ירצה אז זה יבוא עכשיו כבר עשו

את זה אז הבעיה לצאת אסור לצאת למה האויבים חגגו עלינו פיקוח נפש אבל ככה מהתחלה להקים מדינה בפועל בכוח והכל לא טוב שבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תתעוררו את האהבה עד שתחפץ לבד כמו שהקדוש ברוך הוא עשה שהכניס אותנו לארץ ישראל 40 שנה לאט לאט הוא יודע את הזמן גם עכשיו הקדוש ברוך הוא מסדר את הכל ש עם ישראל נחת הכל זה עילת עילות וסבת נסיבות בעזרת השם כולנו נזכה להיות בירושלים בער משנה וקודם המשנה הצדקה אד אנחנו מסכת נזיר פרק ו משנה ג

אומרת המשנה סתם נזירות 30 יום זה הלכה גדול יהיה גדל פרע שער ראשו יהיה 30 גילח גילח צערו בתוך ימין נזירותו בשגגה או שגח סטי סותר 30 יום נזיר שגילח בן בזוג במספריים בן בתער או שפספס כלשהו שעקר ביד אפילו שערה אחת חייב מלכות אפילו שערה אחת עקר לעומת זאת נזיר חופף כלומר חופף את ראשו מחכך את הראש בסבון בנתר או בחול אתה יודע הוא מפספס חוכך בציפורניו על ראשו למה יש לכלוך הוא רוצה להוציא אבל לא סורק במסרק לו ישמעאל אומר לא חוף באדמה פני

שהיא משרת את השיער באדמה לא משנה ד' נזיר שהיה שותה יין כל היום איןו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת חושב זה הפקרות פה היה מגלח כל היום איןו חייב לה אחת אמרו לו אל תגלח אל תגלח הוא מגל חייב כל אחת ואחת היה מטמא למתים כל היום אין לא חייב אלא אחד אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב עלכל אחת ואחת זכה למצוות אה זה הוא זכה למצוות מכ עוד חיקוים סליה כן אנחנו

ב דף היומי עכשיו לומדים היום שני דפים בסדר למה יש לנו ללמוד גם את של יום טוב כ אתמול הוא לא היה וגם בעזרת האלו בשעתו של היום אתמול זה היה דף נה היום זה דף נוו בעזרת השם נלמד שני דפים עלינו נגיד לפני כן תפילת בית המדרש שכב ני ואל תצל מפי דבר אמת עושה שמיים לפתוח דף נה במשנה האונאה ארבעה כסף שמה הגענו ביום שישי זה הדף של יום טוב בו למדנו את זה פה כן שמעתי שהיה לה סדר מאוד יפה אצל חזיז כן

עוד גם אצלך לא עברו השם הר עבר מצויין עד שי בלילה משנה האונאה ארבעה כ כסף והטענה שתה כסף וההודעה בשווה פרוטה יפה כבר למדנו את זה למעלה שההנאה זה ארבעה ק כמה זה שיעור הונאה שאדם יש לנו דין אם אדם הונה את חברו אם זה שטות קנה ומחזיר הונה פחות משתות מוחל יותר משתות בוטל מכח אז אמרנו האונאה זה ארבעה כסף אם זה ה סלע זה 420 מעות כסף אם ברגע שתעשה את זה 420 אז שטות של זה זה ארבעה אל הס כן של הסלע

אז זה אומר לך העונה ארבעה כסף לסלע כפי שלמדנו למע אתה זוכר בדף נא בדף נא למדנו את זה שההנאה הנהה כמה תהיה הסלע חסרה ולא יהיה בהונאה רבי מאיר אומר ארבע סרים לסלע יסר לדינר כלומר אחד מ-24 כי אמרנו בסלע יש ארבעה דינרי כסף בדינר כסף 600 כסף במ יש שני דיונים בפדיון שניר נמצא שבדירה 24 סרים רבעה סרים לסלע וכן אסר לדינר עד אחד מ-24 זה שטות זה למדנו למעלה ההונאה כמה היא ארבעה מאות כסף לסלע שטות המכח בסדר יש 24 מ ואז זה

סטות למקח הטענה אדם טובע את חברו טענה שתי כסף אדם טובע את חברו לא יכול לטבוע אותו על כסף אחד על פרוטה צריך שתי כסף לא מספיק נגיד 100 לא מספיק 100 צריך שתי מות למה הוא טובע אותו שייש שמה מודה מקצת הטענה יודע באחד אחד יכפור זה ככה צריך להתנהל לכן אמרו רבותינו הטענה שאדם טובע את חברו את הנתבע ואז יכול להיות שהוא יודע במקצת ח שבועה זה שתי כסף צריך אי אפשר לטבוע פחות משתי כסף טביעה זה שתי כסף הטענה שתי כסף טענה שאדם

טובע את חברו ההודעה שווה פרוטה עכשיו קצת הוא מודה במקצת שחייב שבועה מודה במקצת הטענה הי שבע זה צריך להיות שווה פרוטה ובשער הוא כופר הוא מודה במקצת שזה שווה פרוטה ובשאר הוא כופר בסדר עכשיו ההודעה שוה סליחה חמישה פרוטות הן יש לנו חמישה עניינים שהשיעור שלהם זה פרוטה א' ההודעה שווה פרוטה שאדם מודה במקצת כמו עכשיו למדנו צריך שיהיה שו פרוטה מודה אומר הוא טובע אותו כסף אומר אני מודה לך בפרוטה כן היה זה נקרא מודה במקצת בפרוטה כל הפחות שיש שווה פרוטה עוד עוד

דבר מה האישה מתקדשת בפרוטה מתקדשת בפרוטה האישה נקנית בפרוטה בפרוטה המשה פרוטה ככה דעת בית הלל בית שמאי אומרים יותר בדינר ובשווי דינר אבל בית הלל אומרים בפרוטה ושווה פרוטה כן סיפר לנו הרב חכם רשעו עליו השלום היה מורא שלנו בפורת יוסף לימד לנו כיתה ראשונה אביו רבי יוסף שעיו הסבא שלו רבי עזרא עבדי שעיו היה בית דין ש חלב הוא היה תקיף אומר כשהוא התחתן אומר האישה נקנית בפרוטה מה עשה הביא אותו פרוטה פרוטה של אותו זמן לעיני כולם אומר לה אישה מתקדשת בפרה הרי

את מקודשת לי בפרוטה זו כדעת משה ישראל אישה נקראת בפרוטה זה הכל אומר אסו לה לסבתא שלו מזה טליון שמו לה כן צריך להשתדל על זה להיזהר כן שלא יהיה בעיות לפעמים יש אנשים שהם לא יודעים ה מביא לטבעת לפעמים זה מפלסטיק גם זה צבע זהב וזה מפלסטיק הוא לא יודע זה בעיה גדולה היא חושבת זה זהב אמיתי אני ראיתי חתונה כזאת כן לא לא אה גופ זה לא לא גולפי אני אומר לך ממש פלסטיק היה ו זהב כן מסכנה לא עכשיו היא חושבת זה זהב

היא לא מקודשת למה דעתה בזה שזה זהב אז לכן מה אומרים יכול הפחות שווה פרוטה שלא תחשוב יותר עכשיו מתקדש פרוטה אבל מה אחר כך ההוצאות הם כבדות עכשיו את תן פרוטה זה משה יודע חשבון אומר נקנה אותה בזול אבל אחר כך יולה ביוקר בטח א מתחתנים בני דודים אה אזלא אכפת לו כן הגמרא אומרת הקיו נשו שתיכם כדי שתהיו עשירים אז אדם מוציא מהכיס הזה שם בכיס הזה זה נשאר בבית תכבד אותה תקנה לה תדבר יפה הכל נשאר בבית מה אתה דואג מה מעשר או

זה לא יותר טוב יותר טוב לתת צדקות למה זה זוכה גם לעולם הזה גם עולם הבא זה רק עולם הזה נותן לאישה צריך שניהם לכבד את האישה ויתן כמו שהרב רז גם עושה הרבה צדקות מצוות וגם עושה אישה כן בקו התימנים הם לא רוצים מי יודע מה עוד זה האישה מתקדשת בשווה פרוטה זה זה פרוטה והנהנה בשווה פרוטה מן ההקדש מעל עוד דין של פרוטה מי שנהנה מכסף של הקדש מקדש שווה פרוטה מועל בקדשים עוד פרטה המוצא שוו פרוטה חייב להכריז להכריז אבדה ששווה פרוטה חייב

להכריז להוציא מודעות הכרזות והגוזל את חברו שו פלוטה אדם גזל את חברו שו פרוטה סך הכל כפר א לא נכון ואחר כך נשבע שה הוא לא עשה ח חכח הודה נשבע לשקר בסוף הודעה צריך להוליך את הגזלה עד למדעי איזה איזה צרה הוא הכניס את עצמו אתה רואה אין לא מתכפר לו עד עד שישלם לו א הנגזל ממש לא יכול לשלוח שליח ונתן לאשר השם לא אבל אם הוא גזלן שלא נשבע ורוצה להשיב את הגזלה לא צריך לטרוח אבל פה שוא נשבע צריך ללכת עד אספן

זה נקרא מדאי גמרא הגמרא שואלת תחד זמנ ארבעה כסף מ4 כסף לסל שלוט למקח כבר למדנו את זה למעלה בדף נא ההונאה ארבעה כסף מ2 א כסף לסלע ככ אמרנו 2400 אז זה אז העונה זה ארבעה כסף מ-24 כסף לסל שטות למקח כבר למדנו את זה הגמרה מצרת הטענה שת כסף בהודעה ש שווה פרוטה הצטרך בשביל המשך בשביל שהוא רוצה לשנות את ההמשך הטענה כמה אדם הטען שתי כסף שבא לי ב בא אדם חברו לקח לו שתי כסף יכול לטעון עליו בבית דין או הזיק לו

בשתי כסף שתי מאות יכול לטבוע אותו לבית דין אם הזיק לו במ לא יכול לטבוע לבית דין צריך שתי מאות ההודעה שווה פרוטה אדם מודה אומר כן טוענים עליו תשמע אתה לקחת שתי כסף לקחת כסף אם הוא אומר לא נכון לא היה אבל מה היה רק פרוטה אחת השבע ההודעה שבה פרוטה זה צטרי חלה במשנה להשי עלנו אם לא היה שונה את הדין הראשון לא היינו יודעים לאיזה כסף כונת המשנה הטענה שת כסף אחרי שאני יודע שההנאה ארבעה כסף וזה מאות אז אני יודע שתי כסף

זה ש מות הגמרא שואלת אנה מתננה טענה שבועת הדיינים הטענה שתי כסף וההודעה שוה כסף שבועות הדי שמה למדנו זה בשבועת הדיינים זה הכוונה בדין מי שהשביע אותו הדיינים ואחר כך הוא מודה במקצת הטענה השביעו אותו אמרו לו אני אמר אני לא חייב לא עשיתי לא לקחתי לו והוא נשבע השביעו אותו הדיינים אחר כך הוא חזר בתשובה מודה במקצת אבל שבועת הדיינים הטענה שתי כסף ההודעה שהוא מודה שוה פרוטה זה שבוע ככה אפשר הדני השביע אז בשביל זה זה ההמשך אומר ספה הצטרך עלה קטני חמש

פרוטות הן הכל הם בשביל השפה חמש פרוטות חמישה עניינים בפרוטה כמו שפרטנו אותם עוד חמש פרוטות הן ההודעה שו פלוטה האישה מתקדשת בשב פרוטה ככה אמרנו נתנ נמה ההונאה פרוטה גם יגיד ההונאה ש שוה ההונאה זה אם יש שש פרוטות הוא קנה דבר בשש פרוטות והייתה הונאה של שבה פרוטה של פרוטה יותן לו פרוטה יותר זה הונאה פחות מפרוטה זה לא הונאה פרות מבוטה לא צריך להחזיר אמר רב קנה זאת אומרת אין הנאה לפרוטות ר אם לא אמר את זה למה לא שנה התנה ההונאה פרוטה

כין שלא שנה את זה מזה מלמד אותי שאיין הונאה לפרוטות אלא רק מאסר ומעלה זה מטבע הכסף של איסר זה יש הונאה את רואה אסר שווה שמונה פרוטות זה הונאה ולוי אמר יש הונאה לפרוטות לוי אומר יש הונאה גם לפרוטות מחלוקת רב קנה אומר זאת אומרת אין הונאה לפרוטות נביא אומר יש הונאה לפרוטות וכן תנ לבי בבת ניתה חמש פרוטות הן ההונאה פרוטה מפורש ההונאה פרוטה וההודעה פרוטה וקדושי אישה בפרוטה וגזל בפרוטה וישיבת הדינים בפרוטה בית דין נזקקין השבת לדון רק על שוי פרוטה כלומר אם

הוא טבע את חברו בית דין נזקקין רק לבוא לטביעה אם זה אם זה שווה פלוטה בתנ דידן מה תעמ ו קת ישיבת הדיינין למה התנה שלנו לא אמר ישיבת הדיינין בפרוטה תנלי שנה את זה תנלי גזל אמרנו במשנה גזל בפרוטה שעור ממו זה פרוטה ממינה ידוע שבית דין יושבים על פרוטה אז הגמרא שואלת מילות גזל וקטני עבדה אבל גם כתוב גזל אחר כך כתוב גם עבדה כבר שמענו מגזל ששיעור ממון זה פרוטה אז למה צריך להגיד עבדה גם שהורה בפלטה אומר הנח הצטרך דין גזל והונאה

בעבדה צריך להגיד לי שזה שווה פרוטה למה גזל הגוזל מחברו שווה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי הנה תראה מה זה אם הודה בפרוטה אחרי שהוא נשבע לא יכול לשלוח שליח יכנו אחריו עד מדי אפילו עד מדיי עבדה שמשמע שמוצא אבדה שווה פרוטה חייב להכריז עליה אף ארגב דזן עכשיו היה שווה פרוטה מכריז עליה ירד הערך של זה ירד לא שווה פרוטה בכל זאת חייב חייב לעשות הכרזות חייב להחזיר ו ולוי טעמה לא תענה אבדה בפרוטה למה לא גרס במשנה שלו בבריתה שלו אומר תנלי

גזל בפרוטה ואז אני יודע אז הגמרא שואלת ומלא קטני גזל וקטני ישיבת הדיינים אז כתוב גם כן זה גם ישבת הדיינים אז למה ישני אבדה אומר ישיבת הדר יש ב חידוש לאפוק מרב קטינה מה רב קטנה בית דין זקין אפילו לפחות מש פלוטה לקמן אומר רב קטינה בדין לפעמים נזקקין גם לפחות מש פלוטה לא כמו שאמר נבי בית דין כשאדם טובע את חברו בא לבית דין מביא טענה אומר אני יש לי פוע את חברי גזל אותי פרוטה בדי נזקקין אבל אם אומר גזל אותי חמש שילינג

חמש מיל היום אין את זה אז אתה זוכר מצ משה כשהיית גדול היה היה גרוש שווה 10 מיל היום אין מושבים שלוש חכמים ככה עושים בג' כן דין תורה הרב כסף הום לא משהו ולבי תמה קטני הקדש במשנה שלנו כתוב גם הקדש שווה פרוטה מי שנהנה מ הקדש שווה פרוטה מעל למה לוי לא שנה את זה אצלו אומר לו לוי בחולין קמה בקדשים לא קמרי דבי רק דבר בדברי חולין לא בקדש שואלת אלא תנד ד בקדשים ת מעש בפטה כ שתנה שלנו דיבר גם בקדשים שמי

שנהנה קדש בפרוטה מעל תנה גם מעשר בפלטה כלומר ש ודים על על פרוטה פירות מעשר שני אין ב אין בהם שווה פרוטה פירות מעשר שני שאין בהם שווה פרוטה לא פודין אותם משיבה הגמרא כמן דאמר בחומש אין בחומש פרוטה אם אין בחומש פרוטה לא נדפס פדיונו על פרוטה כלומר שהוא מעשר שני להדפיס פדיונו זה רק בארבע פרוטות שאז החומש של זה זה פרוטה אז לכן לא הזכיר את זה במשנה לא יכול להזכיר למה פה מדובר על פרוטה מעשר שני חייב להיפדות רק שיש לו ארבע פרוטות

כדי שנבוא אם יצטרך לתת את הכסף עם חומש אז החומש שלו זה פרוטה ביחד זה חמש ונתנה חומש מעשר בפרוטה טוב תגיד חומש מעשר בקרנה כמרי בחומש לא כמרי דיברנו בקרן של המכיר לא דיברנו בחומש גופה אמר רב קטינה בית דין תרא הנה עוד הפעם בית דין נזקקין אפילו פחות משווה פרוטה זה דעת הרב קטינה פלא פלאות פחות משווה פרוטה מתבר רבה כתוב בתורה ואת אשר חטה מן הקודש ישלם לרבות פחות מש פרוטה להישבון חייב להשיב לקודש אין לאדיט ו אתה אמרת אפילו לידיות צריך להשיב

פחות משווה פרוטה דווקא גבי הקדש אז פחות משו פרוטה ניתן ישבון מהפסוק לומדים ואת אשר חטא מן הקודש ששלם לרבות פחות משחטה ישבון משמע ל הקודש אנה ד לא נזכר כי פחות משו פרוטה אלא התמר אכי תמר אלא התמרי אמר רב קטינה אם הוסקו בדין לשווה פרוטה כלומר בדין לדון בין הטובע לנדבר בשווה פרוטה אפילו לפחות משווה פרוטה לתחילת הדין אפילו פחות משו פרוטה תחיל פוטה חרי זה ר כן אם הזכו כבר בדין השבט לפרוטה אחר כך זה הטובע בא הנצבע אומר עכשיו אני רוצה לטבוע

אותו הוא פחות משווה פרוטה לקח לי נזקקין לזה למה תחית הדין בעניין פרוטה גמרתי לא בעניין פרוטה אם כבר התחילו לדון צריך פרוטה גמר הדין לא בענין פרוטה משנה לא יכול להגיד פחות מש פרוטה אי אפשר לא אבל אם הם כבר ישבו בשביל פרוטה ידינו גם על פחות משל משנה אמ ו ל שנים רבות נעימות וטובות חמישה ש הן חמישה חומשי הן חמישה אופנים שבהם צריך להוסיף חומש מה הם ואלו הם ואלו הן האוכל תרומה ותרומת מעשר מי שאוכל זר שאכל בשוגג תרומה אז כלומר יש

לנו אחד מחמישה אופנים הללו מה הם א' האוכל תרומה תרומה גדולה בשוגג ב' תרומת מעשר מפריש הלבי ממעשה ראשון גם כן זה צריך לתת חומש שהוא עושה תשובה ותרומת מעשר של דמי גם כן תרומת מעשר של דמי אלולא אמר לו יוחנן כהן גדול שכולם מפרישים תרומה גדולה אבל תרומת מעשר לאם הארץ לא מפרישים ולכן היה אומר להם צריך להפריש רו מעשר שני תרומת מעשר סליחה ומ תרומת מעשר שדמי חיבו חכמים אתה לוקח מפריש תרומת מעשר של דמי זה כר צריך חומש אז מה למדו צריך ומש

זר שאוכל בשוגג תרומה גדולה וזר שאוכל בשוגר תרומת מעשר שמפריש הלוי ממעשה ראשון זה מי שאוכל זה חיה מיטה ותרומת מעשר של דמי זה שלוש חיבו גם אפילו זה רק תרומת סר שדמי של ספק גם והחלה שמפרישים מהעיסה והביכורים זה הפירות של שבעת המינים שהפקירו בתוך שדהו וקרא להם שם ביקורים כל אלה הוא מסיב חומש כל אלה נקראים תרומה בתרומה כתוב כתוב שמה יש ככל קודם בשגגה ושב חמישית עליו ונתן הכהן את הקודש כל חמישה הל נקראים תרומה עכשיו עוד דין ופו דנ אתערב פירות ילן

בשנה הרביעית נטיעת צריך להביא חומש פודה אותם צריך לתת חומש מעשר שני שלו מוסיף חומש הפוד את הקדו מבדק הבית מוסיף חומש הנהנה שווה פרוטה מן ההקדש בשוגג מעל חומש מוסיף חומש הגוזל את חברו ש בפרוטה וכפר והכחיש ונשבע לשקר בסוף הודה משלם אבל צריך להוסיף חומש וד גמרא אמ רבה כשל רבי אלעזר תרומת מעשר של דמי וכי עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה זה היה קשה לו אתה אמרת לי תרומה גדולה מי שהוכה בשוגג תרומה גדולה שהוא עכשיו משלם צריך לשלם גם חומש אחר כך

גם תרומת מעשר משלם צריך לתת חומש אחר כך אתה אמרת לי גם תומת מעשר של דמי זה רק חכמים אמרו לתת מדמים מעשר שני אז מה גם זה אז הוא שואל אותו אז הוא שואל אותו מה תומת מעשר של דמים וכי יעשו חכמים חיזוק לדבריהם כש תורה לחייב אותו חומש כמו דין תורה מה הולך פה הגמרא אומרת אמר רב נחמן תאט על זה אמר שמואל אמני רבי מאירי דאמר חכמים עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה כן חכמים יש אומרים אפילו יותר משל תורה רבי מיר אומר

אשו חכמים חיזוק לדבריהם כש תורה שאנשים לא יזלזלו מה היה שהוא דיבר על זה נתניה המביא גד במדינת הים ונתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב בפני נחתם למדנו בגיטין מ שמביא גת במדינת הים צריך לומר בפני נכתב בפניי נחתם למה מחלוקת בין רבה לרבה אם זה באופן שאין עדים מצויים לקיימו או שלא בקיאין נשמע ככה הגמרא אמרה אז עכשיו המביא גלה ואמר לה בפני נכתב ולא אמר לה בפני נכתב הוא צריך להגיד לה ולא אמר לה בפני נכתב בפני נחתם יוציא ובל מזה לא שמע

לכל חכמים ש הוא נתן את הכל אבל לא אמר בפניי נכתב והיא נישאת האישה הזאת יוציא אותה הבעל השני והבלט שנולד עכשיו ממנו ממזר כדין אשת איש שנישאת לאחר לאחר בלא גת דברי רבי מאיר חכמים אומרים לא אין הבלד ממזר כצד יעשה יעשה ני יחזור יתננה ממנה יתננו ממנה ויחזור תנן אלי בפני שניים זה הכל ויאמר לה בפני נכתב בפני נחתם אבל לפי רבי מאיר זה ממזר רבי מאיר משום דלא אמר לה בפני נחתם בפני נחתם יוציא בבלת ממזר ה אומרת כן אן רבי מאיר לטעמי

דמר עולה אומר היה רבי מיר כל המשנה ממטבע שתבעו חכמים בטן יוציא בבלד ממזר הנה אתה רואה שלדעת רבי מאיר חכמים אסור לחזוק לדברים כשם תולה מת רב ששעת אדם צריך למ בפירוש שלאשתו אח אחרי הגת ב לא לא לא רק מי שמביא גת במדינת הים שמה לא בקיי נשמ אז השליח שמביא את הגט הוא אומר לבית דין רבותיי זה בפניי נכתב בפני נחתם וראיתי שעשו לי מה זה נשמ לשם אותה אישה זה לא שם אישה אחרת יש הרבה פעמים השמות זהים מתיב רב ששעת מחללים

אותו כסף על כסף נחושת על נחושת כסף על נחושת נחושת על פירות ויעזור ויד את הפירות דברי רבי מאיר חכמים אומרים יעלו פירות ויחלו בירושלים תיב רב ששעת הוא אומר כתוב במשנה אחרת במקום אחר הוא רוצה עכשיו רב ששת להוכיח שרבי מאיר לא עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה אז הוא מביא משם מחללים אותו כסף על כסף זה פירות מעשר שני של וודאי אז מותר לחלל על כסף מרושה מחוץ לירושלים עכשיו יש לך פירות מה תעשה אפשר להעלות את כל הפירות האלה לירושלים מותר לחלל אותם

וצרת כסף בידיך וקמת ועלית אל המקום וכרב ממך הדרך ונה כסף וצרת כסף בידיך עכשיו כסף זה שחיללו עליו מעשר שני אסור לכתחילה לחזור חללו הכסף אחר עכשיו הוא רוצה לקחת את זה להש לתת כסף אחר להשתמש בכסף הזה אדוני זה חידת ב אסור את זה עצמו תעלה לפעמים אין לו ברירה הוא רוצה אין דבר אבל לכתחילה לא עושים דבר כזה ח אותו כסף על כסף אלא אם כן למשל יש כסף עכשיו יוצא מה זה חריף כל השוק לוקח את הכסף הזה טוב או רוצה לחלל

את זה על פירות אחרים ודאי שלא אלא צריך להעלות את הכסף לאכול אותו בירושלים אבל בשעת הדחק מותר לחתו על פרוטה של נחושת עכשיו אם עבר חילל אותו על פילות אחרים אסור לחזור לחללם על כסף א צריך להעלותה וכלה בירושלים כך כותב הרמבם עכשיו זה לענייננו עוד הפעם מתי ר ששת מחללין אותו כסף על כסף אם כסף שכבר חילל על מעשה שני של דמי זה של דמאי עכשיו מה שדיברתי איתכם עד עכשיו זה מעשר שני ודאי עכשיו הוא אומר לך מחל חילל על מער שני של

דמי מחללים אותו על כסף על כסף לכתחילה אפילו הוא אומר נחושת על נחושת כסף על חושת אפילו שלא משדת חי הוא נחושת על הפירות אפילו מחוץ לירושלים ויחזור ו ויפנה את הפירות גם כן אתה רואה עוד הפעם השי אומר שלדעת רבי מאיר חייב לעשות כך לחזור לחלה את הפירות על כסף לעלות את ירושלים למה כתוב צת כסף חכמים לא חייב יכול להעלות לירושלים את הפירות שחילל עליהם את הכסף אבל התוספות מפרשים אחרת כלומר בפד בו את הפירות דברי רבי מח הם אומרים יעלו פירות ואכלו בירוש

הנה למה הוא הוא אומר היה לו הוא פדע הוא פדע ה היה לו פירות פדע אותם בכסף עכשיו עכשיו הוא היה צריך את הכסף עוד הפעם חילל אותם על פירות אחרות אסור עשה זה מחולל עכשיו את הפירות האלה צריך להעלות עצמם לחות בירושלים לא לבדות אותם אז הוא אומר השניים כן ונחושת על הפירות אפילו מחוץ ושניים יחזור יבדה את הפירות עוד הפעם יכול דברי רבי מאיר חכמים אומרים יעלו פירות כלו בירושלים כמו שאמרנו לך חכים אומרים לא רבי ממ יכול לבדות אותם בוא נראה עכשיו הגמרה

אומרת ומי מחללין כסף על נחושת אם חיללו עליו פירות מעשר שני של וודאי אפילו על נחושת מחללין על כסף על נחושת אפילו על נחושת לינן אם זה בלא שעת הדחק אם אני אומר לך על נחושת לו קל חומר ל כסף לו והנו בדמי מכן רבי מאיר שאומר אמרנו ל לה שמותר לחלל הכסף בין על כסף בין על נחושת אז יוצא שחכמים לא עשו בזה חיזוק לדבריהם כמו בשל תורה אז קשה על רבי מאיר מרבי מאיר על רבי מאיר זהז לא הגענו לשאלה אבל הקדמה זה תהיה

השאלה שאלה פה אתה רואה אומי מחללין כסף על נחושת של מעשר שני של ודאי נחושת ואתה אמרת לי שכן מחללים ואז אתה אם אתה אומר כך אז חכמים לא עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה הנה אנחנו תכף נראה את זה והתנן סלע של מעשר שני למדנו במשנה סלע שחיללו עליו פירות של מעשר שני ושל חולין וסלע של חולין שנתערבו שנתערבו עכשיו ביחד יש לו סלע שחלת בהם מעשר שני וסלע פשוט סתם של חולין התערבבו מה יעשה מביא בסלע מעות שנחוש בשיעור סלע ואומר כל מקום שישנה סלע

של מעשר שני איפה שהיא נמצאת מחוננת המעות הללו א המעות שנ הנחושת תפס בהם קדושת מעשר שני הסלעיים הלכו לחולין התערבבו לו לקח מש קדושה שיש בשני הסלעים שם אותם על המעות של הנחושת הוא בורר את היפה שבהן חללו עליה אחר כך לוקח את הסלע היפה וחללו בחלל בזה את המעות של הנחושת יוצא סלע זו בקדושת מעשר שני סלע השנייה והמאות של הנחושת חולין תראה הוא קודם כל חילל אותם על הנחושת אחר כך הלך בחלל בזה בסלע חילול שני כסף בכסף מה שיכול מל מתחילה לברור

צלע יפה למה לא מלכתחילה יברור סלע יפה ויעשה ולומר שאם היה הסלע של המעשר הרי זה טוב ואם לאב תהי הסל של המעשה מחוללת על זו למה צריך להביא מעות ש נחושת ואחר כך לחלל אותם סלע ככה אמרנו צריך להביא מעות נחושת לחלל עליהן סלע של המעשר בכל מקום שהוא ואחר כך לחזור ח מעות הנעות שת לסל יפה למה לא לכתחילה יעשה סנ יפה וגמרנו מפני שאמרו מחללין אותו כסף על נחושת מדוחק מעשר שני שת ודאי כסף על נחושת מדוחק אם זה תערבבו לו סלע של

מעשר בסלע של חולין מחלל אותו על נחושת מדוחק אבל כסף כסף אין זה לא דרך חילול אז כיוון שכסף של נחושת לא מחדלי אלא מדוחק לכן לא שיקיים כן לא מ למה מפני שזה ביזיון למעשר אלא שחוזר ומחלל על הכסף זה ביזיון אלא לכן את הנחושת חוזר ו מחלן את הנחושת הזה על כסף שלא יהיה ביזיון בכל זאת עכשיו כל זה זה לא לענייננו אבל קטני מעט מחללין מדוחק מדוחק שלאו מדוחק לא מחללים כסף נחושת כלומר מחללים כסף כסף על נחושת מדוחק אז מדוחק אין שלא

מדוחק לא ואינו במעשר שני של דמי אמרנו שלדעת רבי מאיר מחלנים אותו כסף אני חושת אפילו שלא מדוחק אז לא עשו חיזוק לדבריהם כש תורה יפה עד פה השאלה בסדר זה מטיב לו אמר רב יוסף דע לך אף על פי ש ש מכן רבי מאיר בפדיון מחמיר ו באכילתו שמת לב ציו משה התחלנו ד נוו של היום כן אמר רב יוסף אף לפי שמכל רבי מאיר בפדיון של מעשר שני של דמאי מחמיר ו באכילתו כלומר באכילת שתרומת מעשר של דמי מחמיר לחייב חומש חכמים מקילים והוא

מחמיר בוא נראה זה התירוץ בצם זה התירוץ כןס חיזוק כבר פ נתניה לא התירו למכור את דמי אתה רואה לא התירו לחבר שקונה דמי למכור את הדמי לאחרים עד שייעשו אלא למי התירו לא התירו למכור את דמי עד שעשר אדם לא יכול למכור דמי בשוק עד שיאשר אותם אלא לסטון בלבד לסיטונאי חבר התירו למכור למכור לאחרים את הדמאי למה הוא דרכו לקנות מקומות רבים מעמי הארץ ולמכור במידה כסה לחל בנים והם חוזרים ומוכרים אות זה בחנות מעט מעט וידוע שלוקחים מהסרטון הם בעצמם צריכים לעשר אז

כל מה שהתירו לקחת דמי בלי מעשר זה הסטון סיטון במי שקונה ממנו הוא הוא יעשר את זה ככה זה הכלל אז עוד הפעם נתניה לא התירו למכור דמי לאחרים עד שעשר אלא לסטון בלבד שהוא מוכר את זה לחנויות והם קונים כמות גדולה והם מעשרים לבד הוא בא על הבית בין כך ובין כך צריך לעשר בע לבית שלקח מעם הארץ ואין אין דרכו למכור במידה גסה ן כך וברכך גם אם הוא מוכר שלא כדרכו צריך לעשר לפני שמוכר למה מי שלוקח ממנו אומר הוא יודע שהוא מביא

פירוד שגדלו ברשותו סומך הלוקח שבעל הבית יצלם הוא חבר אני בא לקנות את עופר למה והוא בעצמו יש לו שדות ויש לו פירות אזה והוא מעשר אז אני בא לקנות מצלו לפעמים שרבי עופר יש לו עומס גדול באים כולם רוצים פרנות רוצים פירות מה הוא יעשה אז הוא מביא מתנובה שם את זה אצלו בגינה כלומר בפירות ב בסטות שלו ומוכר הבנת מה שהוא עושה אבל הוא אם אתה קונה ממנו הוא יסר את זה חייב הבעל הבית עסר שקונים מבעל הבית הוא מעשר אפילו שהוא מביא ממקום

אחר הוא מעשר אותם למה זה הדרך שלו זה שהוא אומר הוא בעל הבית בין כך הוא בן כך צריך לעשר למה מי שלוקח ממנו יודע שמביא פירות שגדלו ברשותו סומך עליו שבעל הבית עשרם דברי רבי מאיר חכמים אומרים אחד הסטור אחד בעל הבית שבא למכור במידה גסה אם הוא בא למכור הרבה כמו סיטונאים מוכר ושולח לחברו נותן לו במתנה ואינו חושש למה כל המוכרים במידה גדולה במידה גסה כזאת ארגזים וארגזים וארגזים הם לא מעשרים נותנים לך אתה שמוכר ליחידים תעשר גמר שואלת מתיב רבינ הלוקח הלוקח

מנ חתום מי שלוקח פת נחתום זה עם הארץ לא כולם זה רבי עופר ה לוקח פת מן הנחתום מעשר בתורת מים לא יודע מנחמה על הצוננת ו מנפת החמה על הצוננת מצוננת לחמה ואפילו מדפוסים הרבה כיכרות לא דות זו לזו יש להם צורות זה כזה זה עגול זה ישר דברי רבי מאיר לא חוששים שמכבר צוננת של אתמול באה על ידי הנחתו מאדם זה וכיכר חמה של היום באה מאדם אחר אותו דבר פושים שונים תולים לומר כל הכיכרות באו לידי הנחתו מאדם אחד ככ אומר רשי אז

כל חיובי אדמי זה מדרבנן לכן זה נחשב מן החיוב על החיוב דבר רבי מאיר בשלמה מנ צוננת על החמה מותר לעשר אפילו שהחמה משובחת כ רבי אלע ר רבי אל מתור מן רעה על היפה שתרומתו תרומה שנאמר לא תס עליו חט ב מכמת חט בו ממנו את המובחר שבו משמע שאם מפריש לתרומה את הגרוע יש בזה נשיאת חט ואם אינו קדוש ואם אינו קדוש ח מנין אם תאמר ש לא קדוש שלא חלש תרומה מאיפה יהיה נסיעת חטא ח למה נכון מכאן התורה מן הרעה אל היפה

שתרומתו תרומה רק בדיעבד זה מפה למד אלא אפילו ששנינו אפילו מדפוסים הרבה שיטת רבי מאיר חכמים עשו חיזוק לדברים כשל תורה למה לי יחוש דיל מהתלוש מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב זה הוא קנה מהאדם הזה שיסר צפו שני קנה אדם שלא עיסר כל אחד יש לו את הדפוסים שלו את הצורות שלו חים שלו אז דיל מת פו שמן החיוב על הפטור ואין שם מעשר חל עליו ואז הוא מכ מאכיל טבלים לכהן ומן הפיתוח על החיוב בכלל לא תיקן את התבל נו אז בכל

זאת לא חוששים אז מה הקושיה ע הקוש על רבי מאיר אתה אמרת לי שלא אין חשש לזה אמר הביה זה שאלת של רבי נה אמר רביה רבי אליעזר שפירק קשי מה שהקשה בתחילת הסוגיה למה חייבים חומש על אכילת תרומת מעשר של דמי הרי זה רק דרבנן למה חומש שפירקה קשה עלי ושמואל לא שפירקה משנה לה שמואל שהשיב לו כרבי מאיר סובר שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה לא שפרק משנ עכשיו הב ר את דבריו ק ש לרבי אלעזר מטד דבדי שמיים שנ לשמואל מטד בית דין

חביבי אני היה קשה לרבי אלעזר וכי עשו חכמים חיזוק דבריהם גם בדבר דאורייתא חייבים עליו רק מיתה בידי שמיים באכילת תרומת מעשר שני של דמי של ודאי מעשר שני של ודאי משנה לשמואל מתד בית דין מצינו שמחמיר בדבר של דאורייתא מה אשת איש מתת בית דין המבי ג צריך לומר בפני נחתם בפני נחתם אם לא אמר תצא מזה ומזה תצא ממנו ובד ממזר אישת איש שנישאת לאחרת ללא קבלת גת אומר מי אתה מדמה זה לזה דין מה שמיטת בדין חמירה לכן עשו חכמים חיזוק לדברים כש

תורה אבל הדמה היא לא סליחה הדמ המעשר לא כן מעשר שני מער ש של דמאי דווקא בגיטין עשו חיזוק לדם שהם תקנו להגיד בפני נכתם בפני נחתם אז תקנו לעשות חיזוק לדבריהם כמו של תורה זה לא סתם שלא יהיה בעיות אבל בדמי דרבנן נכון זה דרבנן אל זה רק מיתה בד שמים מיתה בדי שמיים וזה לא אז לא שפיר משנה ורב ששת לא שפיר כמוטב לא קש רק מטבלה ממשיך הביה אומר רב שש שקש לשמן סתירה מדברי רבי מאיר מחילול כספי מעשר שני של דמי שלא

יעשו חכמים חיזוק של תורה לא שפר כמוב למה קמרינו מיתה מותיב רב ששת לו הם אמרו רבי אלעזר בשמואל אמרו מיתה משוחד תרומה וכן איסור רשת איש זה מיטה והוא מביא להם משנה להם מחילול מעשר שני שגם כשכלו מחוץ לירושלים בלא חילול בכלל אין בזה רק לו למה כתוב בתורה לא תוכל לאכול בשערך מעשר דגנך ותירושך יצרך עכשיו אולמי דמותי רב ששק רב יוסף שפירקה משנה לה מה שקשה באמת רב ששק אומר רב יוסף אמר לו שיש לחלק בין חילת תרומת מעשר של דמי לחילול מעשר

של דמי זה השיב לו יפה אלא הרב ינה עדד מטיב מחתום נסייע לי מפטר לסייע לי פרטר דמותי מן החתום לסייע לי פרטר עד שגשר לשמואל למה לא החמי רבי מאיר מי שלוקח מנחתם כיכרות מדפוסים הרבה שלא להסר מזה על זה אז עד שהוא משיא מן החתום למה רבי מאיר מקל בדמי ס עלי מפטל מצינו שרבי מאיר מחמיר בדמי בפטר תנן הלוקח מן הברטר מעשר בתורת דמי מעשר מכל דפוס ודפוס למה אולי לא לא עשה מזה תרומות דברי רבי מאיר אז אתה רואה קשה מה החילוק

בין פרטר לנחתום אלא מה ת ממר פטר מג זבין נחתום נמה מחד גברה הו דזבין אומר מה אתה מתרץ פלטר לוקח משכמה אנשים זה עיסר זה לא עיסר אבל נחתום למה מכיוון ד מחד גבר זבין אתה יודע הוא לוקח אין חשש למה הוא לוקח מאדם אחד שזה מעוס וזה לא אבל אפילו בכיכרות מדפוסים הרבה כי הוא לוקח מאדם אחד אב אמר שמואל שפירק משנה ל שם מיתה בעולם נכון יפה תרא את שמואל לרבי אלעזר אתה אמרת לי בגיטין זה מיטת בידין וזה מיטת בדי שמיים העיקר

זה מיטה שם מיטה יש על זה השם של מיתה כמו שמחמיר רבי מאיר באיסור אשת איש יש צריך להחמיר גם איסור חידת תומת מעשר יש זה מיטה מיטה קושיה משנה אלו דברים שאין להם הונאה כלומר אפילו אם התענה המוכר או הלוקח בכדי הונאה זה יש בזה מחילה מה זה מחילה חוזר או לא חוזר לא חוזרי אין דין בכ כן מה פירוש אין דין אפילו אם תענה מוחר מוכל מוכל זה הכוונה ראשי בגמרא מפלש מה הם מה הם הוא אומר עבדים והשטרות למשל הוא מחר לאחד בזול

שת רחוב שיש לו על חברו הלוקח גובה מחר תחו הוא צריך כסף חברו פלו חייב לו כסף עוד לא הגיע הזמן אומר לו תשמע הוא ייתן את הכסף עוד עוד חודשיים אני עכשיו צרוף לי כסף קח את זה בזו זה זה 100 אל דולר תן לי 60 אל דולר עוד שבועיים תקבל תראה מה 100 אל דולל אפש לחזור ב לא העבדים והשטרות מחר בזון לוקח גב לעצמו את החוב וקרקעות והקדשות גם כ כסבר שמוכר חבצה הקדש אין בזה אונאה אותו דבר אין להם תשלומי כפל נמצא

שנגנבו הגנב לא משנה לומי כפל לא קרקעות עבדים ולא תשלומי ארבעה וחמישה אם הוא גנב שור עושה של הקדש וטבח או מחר אין בזה ארבעה וחמישה שומר חינם איןו נשבע כלומר שומר חינם כל אחד מכל אלה שהוא לא פשע לא נשבע שלא פשע ונושא שכר אינו משלם את גניבתו שוב ש אח לא ש סוק הפסוק לא רבי שמעון חשב כמוך הוא כן החמי רבי שמעון חשב אתה חשבת כמה לאב בחלותם זה לא ב ה שומר חינם חי בחות אי נשבע נושא שכר איןו משלם רבי שמעון

אומר קדשים תהפוך משה רבי שמעון אומר קדשים שהוא חייה בחר ותן יש להם הונאה נחשבים כ ממונו חיה באחריותן זה עכשיו כמו הממון שלו ואם נהיה מבהמה מחר אותה יש לזה הונאה ושאין חיה באחריותן זה לא נחשב כממונה אין להם הונאה זה ממון הקדש כאילו מהזה ע עולה כאילו כן כמו רשי כמו נדר או נדבה הרי עלי עולה זה נדר מותר עליו להביא קורבן עולה מחמת הנדר אחר כך פריש בהמה והקדיש אותה לתשלום נדרו חיה באחריותה אם נגנבה או מתה מותר עליו להביא אחרת רבי יהודה

אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם הונאה בוא נגיד את הטעם של זה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו דווקא עבדים שאתה רואות קרקעות קדשות לא ספר תורה גמרא מנ מילה מאיפה לומדים שעבדים שטרות קרקעות קדשות אין בהם הונאה תנו רבנן וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנו מיד עמיתך אל תנו שתחיו משמע דין הונאה נאמר דווקא דבר הנקנה מיד ליד לכן יצו קרקעות שאינן מטלטלים עוד פעם וכי כתוב בתורה וכי תמכרו מק עמיתך או קנו מיד אמיתך אל תונו אז זה נאמר אל

תונו אי שתחיו הונאה אז דין הונאה דווקא בדבר שנקנה מיד ליד או קנו מיד עמיתך יצאו קרקעות שאינם מטלטלים ויצאו עבדים שהו קשו לקרקעות נכון והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לחשת אחוזה לעולם בהם תעבודו יצאו שטרות דכתיב כי תמכרו ממכר שגופו מכור וגופו קנוי אין ונ דווקא בדבר שגופו מחור וגופו קנוי צו שטרות שאין גופם מחור ואין גופם קנוי למה מתכוון לקנות לו את החוב שכתוב בהן לפי השוי שלו לא את השטר עצמו מה מה הוא מוכר לו את זה את הנייר בשביל ששים את זה על

הצלחת השטר הוא לראייה בלבד הנה יצאו שטרות שאין גופה ל מכור ואין גופם קנוי ואינם עומדים אלא לראיה שבהם מכאן אמרו מה שמטו שטרות מטעם שאין גופם מכור המוכר שטרותיו לבשם יש להם הונאה למה הוא נותן את זה לבשם שיכסה את את הצנצנת שלא נדוף הריח החוצה יש להם הונאה מחר זה לצורך גופם בשביל נייר לא בשביל מה שכתוב פשוטה מה שת שתרד לצור הפצ ותו משר מטלטלין זה מטלטלין לאפוקי מדרו קנה דמר דמר אין הונאה לפרוטות כמה שמען יש הונאה לפרוטות אה לא תגיד זה

זי זול פרוטה אין לה הונאה אם הוא לוקח את זה את הניה בשביל לא כתוב ב100 אל דולר והוא קונה את זה לא בשביל ה1 אל דולר בשביל צור על פי צניעותו למה רב כהנה אמר אין ו נעל הפרוטות רק לאסר אמר כמה שבענן אב ריתה שיש אונאה לפרוטות יצאו הקדשות אם ככה סתם מחר שטרות לבשם לא מגיע לכח לידי שובי של עישו הקדשות שאמר קרא אחיו אחיו ולא הקדש יצאו הקדשות גם שאין להם הונאה למה כתוב בתורה חי תמכור מכר לאחיך נכון כן ךתרו מל

עמיתך נו מיד עמיתך אחי מתקיף לם אל תונוש אחי זה סוף הפסוק אל תונו אחי ולא הדש מתקיף לרבא בר ממן זה אמרתי את זה עד פה כן כמה שעלן הונאה לפרוטות יצאו הקדשות שמר קרא אחי אחי ולא הקדש בסדר מתקיף לרב ברמן אמת דרשת לי מיד עמיתך הדבר ניטל מיד ליד למעד קרקעות כל אחד כתיב ידו ידו ממשהו אלא מעט כת ויקח את כל ארצו מידו איכל הרה בידי הבק כל הקרקע היה בידו אלא מרשותו הכלמה מרשותו אז אם ככה אפילו קרקעות זה גם דבר

זה לא צריך מידו מידו ממש זה מרשותו אז גם קרקעות יהיה בהם הונאה כי ככה התורה אומרת חוך תכתיב ידו לב ידו ממש הוא לא מה פתאום זה ידו ממש תניה למדנו בבריתה תשלומ כפל כתוב אם מממ בידו הגנבה אין אלה בידו גגו חצרו פיפו מן עין מאיפה נלמד שנכנס ממון חברו שחייב כפל רסה סה מכל מקום אפילו לא בידו בגגו שלו אזת כת ח מסמסה עלי חימנה כל אחד כתיב ידו ידו במשהו הנה אתה רואה דווקא פה המסה תמסה אני מרבה גגו חצרו פיפו אם

לא הייתי אומר זה דו ממש טו תניה עוד דחיה כתוב בבריתה נתן בידה אין אלה ביידה אדם שרוצה לגרש אישה כתוב נתן בידה מביתו ונתן איני אלא שתהיה מגורשת בידה ממש גגה חצירה כפיפה מנעין שת מגורשת שמלה את זה שם תמידי נתן מקום אז בשמה כתב חמה בנתן לכיב מנה כל אחד כתב ידו ידו ממש אלא כל מקום שנאמר ידו ידו ממש משנתם ויקח את כל רצו מידו דק ממרחי שמה אלא רשותו שמה גם שיכתוב לך אתה לא יכול לפרש אחרת איפה שאני יכול לשים ידו

זה ידו ממש א שמה זה לא שייך להגיד לקח את כל הצו מידו אז מה זה מה זה ממעט קרקר ידו ממש אבל הוא לא יכול לתפוס את כל הקרקע ולקחת זהו לא אין הונאה על הקרקעות דוקא מטלטלים בער רבי זרה שכירות יש לה הונאה אין הונאה או אין העונה אדם שכר מחבלו ולקח הרבה כסף של שכירות יש הונאה או אין הונאה מהוד הספק ממכר אמר רחמנא אבל לא שכירות כ תמכרו ממכר לעמיתך לא שכירות אודיל מה לא שנה טוב אבל זה קרקע שכירות אולי של

של מכונה של מטלטל [מחיאות כפיים] מקני עולם דוקא ל הזמן של רוצ מציא אותך חח גמ בזמן הזה שאת חשב כמ ה שמ סליחה רבי זר זה אמרנו בערבה בסדר חטין וזר בקרקע עדיין לא יש רישו מה הוא יש להם הונאה או אין להם הונאה יש זה כמו מטורט דן לא אבל הרב עוד שוה בא עוד פעם באה רבי זרע חירות יש יש לו הונאה או אין לו הונאה למה מה צדדי הספק ממכר אמה רחמנא אבל לא שכירות או דילמה לא שינה אמר להבה מכתיב ממכר

לעולם ממכר סתם כטיב ונמה ביומי מכירה היא כן נכון זה שחירות זה מכירה לזמן אבל זה מכירה לחודש לחודשיים שלוש מה אדם יש לו מחסנים של פרחים הוא צריך להזכיר זה מקום זה נקרא שהוא מזכירי אותו נכון לא משנה אבל בינתיים אבל בתוך החודש הוא יכול להוציא אותו לא יכול לא יכול יכול אחרי זה נקרא לא מה זה בל ש אין הונאה קרקע לא שכירות שכירות אין הונאה עכשיו זה כמו קרקע אומר לך אז מה זה התירוץ זה התירוץ ק סתמה כן זה כמו מחיר היומית

זה מכירה קרקע שבקרקע אי הנ מכירה יש ל הנה לא לא יש לא מה פתאום מכירת קרקע אין לה אונאה קרע אינ זה מכירת קרקע שחירות זה מכירת קרקע קופה קצרה אפילו כן אין ע אתה יכול להזכיר את מהת שכבד מכירה שזה כמו מכר בערבה חיטין ו זרן בקרקע מה הוא עדיין לא השריש אם השריש זה כמו קרקע לא השריש יש ן הונאה אין הונאה למה למשל אם עכשיו יצטרך הרב נתן הוא צריך חיטין מיד מיד לעשות מצות כן אבל עכשיו זה בקרקע זרע אותם עכשיו

כמת שצריך עדיין לא יש לי שהוא יכול להוציא מה הספק כמת ד שדין בקדה דמיין ויש ן הונאה זה כמו בקרקע זה כמו שם אותם בתוך הקד כן אודי מה בטנו על גב הרעה הם בטלים לגבי הקרקע איך ידע ממד אמר ה שד בשיטה וסד ואמר ו שד ב אלא חמישה איך הוא איך הוא איך המוכר עשה לו יעשה לו הונאה מה ההונאה שם הוא אומר שד בשיטה זרעתי ב ש טוס חמישה אז אז זה שטות זה הונאה ואמר הב כל דבר שבמידה שבמשכן שבמניין אפילו

פחות מכדי הונאה חוזר הודיע המוכר לוקח שיעור המי דם ושמה שאה שתי שעין שלוש שעין חוזר אפילו בכד עות בטו מכח אפילו בקרקע זה מקרטעות אלא דמר ושד בקד בעלה זרעתי שיעור הראו מ שד בקעלה אברר דבר שלא לא שם כמו שצריך יש להן הונאה או אין להן הונאה כמ שדה בקד דמיין יש לה הונאה אודיט הגב בטלו לגבי האדמה עוד ספק זרע אותם בקרקע ולא את החיתים ולא השרישו נשבעין עליהן או אין נשבעין עליהן זה שנין דין שבועה מודה במקצה צריך להישבע או אין נשבעין

עליהן למה לא נשבעין על קרקעות הוא טוען אותו פסקתי מך לזרוע שש סעין חיטין זרעת חמש סעין בלבד הוא אומר לו אני זרעתי כן זרעתי חמסין וחצי אתה מבין לא שש אז הוא מודה במקצת משבע או לא הלא אין שבוע על קרקעות זה נחשב קרקע או זה נחשב מטלטלין נשבעין עליהן או אין נשבעין עליהן כמ שן בגד נשבעין עליהן טנו הגב הרעה עוד ספק ראית מה הגענו זה היה המטרה עכשיו עומר הנה היום זה היום יום אחד לעומר היו מקריבים את העומר בית המקדש אי אפשר

להסביר ש עומר מתירן או אין עומר מתירן על כל אלה החיטים שכבר נתלשו מן הקרקע האם החיטים שזרע אותם בקרקע ולא השרישו האם הלא יש לנו דין שכל זה אסור לקח לאכול מתרומה חדשה צריך בעומר הוא יתיר את כל החיטים שכבר הםם של שנה שעבר העומר של השנה מתיר כל החיתים אסור לאכול חדש עכשיו מה ש גודל עכשיו אחרי העומר הזה אסור לאכול א נביא עומר חדש שנה הבאה ככה זה הדין עכשיו השיטין האלה היו זרועים עומר מתירן או אין עומר מתירן בתוך האדמה הגידולים שגדלו

מהחיים האלו איך יד משלוש תננה החיטים בקרקע לפני הקרבת העומר העומר מתיר את הגידולים ודלא השלוש החיטים בקרקע לפני הקרבה נהנה דתנן אם יש רישו קודם לעומר עומר מתירן אם לאו אסורין עד שיבוא עומר הבא מפורש צריכה חצינו זרענו קודם מה אומר קצ יתים מצ חדשה שהיה צריך העומר להטיל אותן וזרעי קודם לעומר ואתה לעומר חליף עלו ולא השרש קודם לעומר העומר עבר עליהם לא השרישו החיטים שאלה לגבי החיטים עצמם שבאדמה כן החיטים עצמם שהוא זרע אותם מהוא למלכת ומכל מניו חיטים שזרע אותם האם כיון

שלא חששו הרין כמן בקד ומר ודימה בטנו הגב הרעה תקו ראית איך בא לנו היום עומר חזיר אותם את הישן הלכות כן אין זמן אנחנו לכד יום הכיפורים דין עוברה יולדת הברא שריחה עכשיו השתנ לו הפנים אומרת אני ביום כיפור חש למדתי את זה לאלא זה הה בסו זה היה בסוף הפרשה פש אובר שריח חשנה באוזנה של יום הכיפורים אם תקר דעתה בזיכרון זה מוב אם מאח אות עד שתשב דעתה אמא של רבי יוחנן בגמרא מספרת שהריחה לשולה הועילה יצא ממנה רבי יוחנן אתה אחרת לחולה

לא ועילה יצא ממנה שבתה ציר פרה אמא שלך עובד לחשו מן הרח כן בין החיה הנאכלת ובין החייה שלא תאכל זה הז סעיף ג' כל אדם שריח מעכב נשנו בפניו מסוכן אם לא יתנו לו ממנו מחלן אותו ממנו כל חונה שהוא מרגיש בעצמו שהוא לא טוב צריך לאכול קח בעצמו ויאכל לא הרבה שאלות הכין לדו פרנה ד' יולדת תוך 30 שלושה ימים לא תתענה כלל שלושה ימים שלושע שבעים אמרה צריכה אני מאחל אותה מכאן ולך הרי ככל אדם בימים אלו אינן מונן אותם מעת הת כגו

בשבעה ב שלי בערב אין מאכיל אותה ביום הכיפורים אין מהכיל אותה ביום הכיפורים אם לא אמרה צריכה אני אף על פי שלא שלמו שלושה ימים עד יום כיפור בערב משום דכמה שנכנסו רביעי לדתם קרה לאחר שלושה ימים בסדר ג סימן תריח אפ הלכות ס עכשיו עומר זה חו תביא את זה תביא יש מהמהם הלכות ספירת העומר מצוות העומר וקרבתו זה ביום שני של פסח טז בניסן כמו היום בזמן שהיה בית המקדש קיים היו מקריבים יותר על המוסף של יום כבש לעולה וזה וזה מנחה של ציבור

דוחה אפילו שבת העומר זה מצווה ויבש זה עשירית יפה היה נקצר אמרנו אתמול למדנו בלילה בעסק גדול מערב יום טוב יוצאים שלוחי בית דין עושים כיכרות עושים אותו כריכות כריכות שיהיה קל לפני יום טוב במוצאי יום טוב מחורת השבת מוצאי יום טוב יוצאים וקוצרים אותו מגל זה אומרים לו אן מגל זה אומרים לון קוצרו אותו מביאים אותו לעזרה חובטים אותו זורין אותו מבררים אותו מהבן אותו באור אחרי שקולן אותו טוב טוב שוחין אותו ברוח והאש הרוח מנשבת בו ואז יוצא כל המות וחני שלוש סאין מנפים

אותם ב-1 נפה מהכל מוציאים עומר זה חיסרון הלכה למשה בסיני שהעומס לכתחילה צריך לברי במקום הקרוב לירושלים הבד מקום אחר בעת ישראל לא נורא וזה הקרבה כמו שעכשיו למדנו הייתה התירה לעם ישראל לאכול מתבואה חדשה למה כתוב בתורה ולחם וקלי וכרמי תאכלו עעצ זה עד הביאכם את קורבן אלכם אזה בזמן שאיין עומר קרב כל היום הזה היום אסור לאכול מ טבועה חדשה ממחר אפשר עכשיו עכשיו נהיה ספירת העומר כתוב בתור ספרתם לכם ממחרת השבת זה עוד דין יום אביא לכם את עומ תנופה נספור עוד דין

שבע שבתות ממות ינה ספרתם לכם פה דרשו רבותינו כל אחד ואחד מצווה על עצמו לספור ממחרת השבת מחורת יום טוב ראשון של פסח זה יום שבתון זה נקרא יום לא שבת בראשית שבת רגילה שבת זה הכוונה יום טוב ראשון אז מצווה לספור ספירת העומר אתמול בלילה ספרנו היום יום אחד לעומר כל יום בלילה כל יום ביום שבע שבתות תמימות תהיינה צריך שיהיה תמימות לכן צריך להיזהר לסבור תכף אתמול תכף בצת כוכבים הרב שרוצה לדרוש ידרוש יותר מוקדם אבל כל לילה צריך לספור בזמן למה זה לפי

הקב ‏ja עוד קודם ספירת העומר יעמוד ויברך יגיד השם ייחוד ואז יעמוד מח למש בקמה תראה בקומה אנה בקומה בקמה אנ בקומה אומר מהרחו טוב לאדם לכבה במתת ממנו לתקן אשר חטא בכל שבע ספירות יותו בשבוע הראשון לכוון מה שפגם בחטה בספירת החסד שבוע השני בספירת הגבורה גם ראיתי למורי שהיה מקפיד וזהיר לומר אחר ספירת העומר מזמור המנצח אלוהים חוננו ברכנו מעומד ולכוון בכל יום ממתת ימים מתיבה אחת מתיבות ממתי תיבות שיש בה כי נלך לרמבם וד איפה אני מש איפה אני ד אנחנו דף נב

פרק שני זה הלכות מתנות עניניים כל אוכל שגדולה מן הארץ ונשב וק אחד קיום חיה בפאה שנאמר צריכם את קציר ארצכם ב כל אדם אומ ל קציר בחמש דרכים האלו הוא שהה בפאה כגון התבואה והקטניות והחרובים והאגוזים והשקדים והמונים והענבים והזיתים והתמרים בין רטובים בין יבשים כל כיוצא באלו אבל אסתיס ופ יוצא בהם פטורים לפני שאינם אוכל וכן כמהין פטריות פטורין מפני שאין גידו מן הארץ כשר פלות ארץ כן ההפקר פור אתה יודע מה זה קמן פטריות ש טרפה שעושים המרוקאים עכשיו עם ה עם הכבש

ג עלמים לא לא כמין זה מאוויר בפני שאין גידולים מן הארץ כשר פירות הארץ כן ההפקר פטול שאיין לו מי ששמרנו שהרי הוא מופקר לכל כן התאנות איין חיייבים בפאה שאין קתן כאחד אלא יש באילן זה מה שיגמר היום ויש בו מה שיגמר לאחר כ ימים זה הטענה הזאת כן הירק פטור ש מכניסים אותו לקיום הוא לא נכנס לקיום השומים והבצלים חייבים בפאה שהרי מיבשים אותם מכסים אותם לקיום כן האמהות של בצלים שמחים אותם בארץ כ ן הזרע חיבים בפאה כן כל כ יוצא בזה ג'

כק כו שהוא חיה בפאה אפילו היייתה של שותפין שנאמר כציר ארצכם אפילו של רבים של את רבי יוסף שדה שקצר גויים לעצמן או קצרו הסטים או כרסמו נמנים או שברת הרוח או בהמה הרי זו פטולה מן הפאה שובת הפה בקמה ה קצח צח שנשאר ז פטולה חיוב בחצ שקצרו הניסים אבל אם קצרו הסים חצ וחזר קצרש נותן פשור שקצר קצ חצ מחר חצ לוקר נותן פה על הכל קצה חצה קדיש חציה הפוד מיד הגזבר נותן פה על הכל בקדיש בקדשו הרי זה מניחו מן הנשאר פארו

על הכל וואו כר אם שהיה בוצר ממנו ענבים למכור בשוק דעתו שנישאר לגת לדרוך אותו אם היה בוצר לשוק מכאן ומכאן הרי זה נותן פאה למה שבוצע לגת כפי הנשאר ומה היה בוצר לשוק מוח אחד בלבד הרזה נותן פעמן הנשאר כפי הראוי לכל הקרם מי אמר לך כור כל שנה אני יודע אם זה יום הראשון א יום שני תסיק שם מישהו אחר ביזן הרי זה נותן פה מנ נשאר כפי הראוי לכל הכלם נו בצר מרוח אחת אינו כוצר הר מעט מכאן ומעט מכאן שהוא פטול כן

הכותב מעט מעט הוא מכניס לביתו אפילו כתב אפילו כתף כל שדהו פטור מן הלכת ומן השכה ומן הפאה ז הכל צך כל שדהו קודם שגמר ועדיין לא הביה שליש הרי זו בטולה והיא מגיעה לשליש חייבת לכן בפרות האלה נגמרו שליש גמרתם חיייבים ח המקדיש שדהו וקמה דאה והי קמה חייבת בפאה כצרי הגז ואחר כך דאה פטורה שבשעת חיוב הפאה היייתה קודש שאין חי חיה ופאה גוי שקצר שדה ואחר כך נתגייר הרי זו תורה מןפא מלכת ומן שכחה אפי שאין השכחה אלא בשעת המור י אין סוכים

פועלים גויים לחצור מפני שאינן בקים בלכת ופאה ם שכר וקצרו את כולה הרי זה חייבת בפאה ד א בעל הבית שקצר כל דו ולא הניח פאה הרי זה נותן מן השיבולים בפאה לעניים ואין צריך לעשר פנו נתן להם רוב הקציר משום פאה הרי זה פטור מן המעסות וכן אם דש עדיין ולא זרה תן להם פאה קודם שיעשה אבל דש וזרה ברעת במזרע וגמ מלכתו מעשר ואחר כך נותן להם מן הפרות המעושר שהוא פה רויה לאותו שדה בכן באילנות איין מניחים את הפה בסוף השדה כדי שענים

יודעים מקום שיבואו לו כדי שתהייה ניכרת לעוברים משים ולא ח ש פני הרמאים שלא תכוון לקצור הכל ואומרים לה שרואים את אותו קוצר בסוף שדהו חלת השדה נחתי ועוד שלא ישמור שעה שאין שם אדם וחנה נ עני קרוב לו עבר ניפ בת שדה הו באמצע הרץ זו פאה וצריך שיניח בסוף שדה כשהוא הפאה ראוייה למה שנשאר בשדה אחר שהפריש את הראשונה יג בעל הבית שנתן פאה לעניים אמרו לו תן לנו מצד זה נתן להם זו וזו פאה לכן בעל הבית שהפריש פאה ואמר הרי זו פאה

וגם זו או שאמר הרי זו פאה וזו הרי שתיהן פאה יד אסור לפעלים לקצור כל השדה אלם מניחים בסוף השדה קשור הפאה ואין עניים ב כלו עד שפרי שנ בעל הבית מדעתו לפי כך ני שר הפאה בסוף שדה אסור לגע בה משום גזל עד שוד לו שי מדעת בעל הבית ו הפאה של תבו וקטניות כיוצא בהם מזרעים הנצרים כן פת הקרים עינות נתם במחובר לקרקע ניים בוזז אותם בידם ון וצרים אותם במגל ולא עוקרים את תשאל תשאל את שלמה הבן שלי הם עשו לי אני חושב

שני הימים ביום אחד את שניהם ולא ק אותם בקומות כדי שלא יקו איש אתר צוני לחלק אותם ביניהן הרי מחלקן אפילו 99 אומרים לחלק אחד אומר לבוז זה אחד שומעים שאמר כהלכה ז שדכן שאין עניים מגיעים לבוז אותה אלה סכנה גדולה בעל הבית מוריד אותה ומחלק בין עניים צו כ לבוז אותה לעצמ בוזזים אפילו 99 אומרים לבוז אחד אומר לחלק שומעין לאחד שאמר כהלכה חמים בעל הבית וריד לחלק בניהם יז בשלוש עיתות ביום חלקין תפה על העניים בשדה ומניחין אותה אבוז אותה בשחר ובחצות היום במנחה

ני שבא שלו בזמן זה אן מניח צו תור כדי שיהיה עקבו עניים שהתקבצו בו כולם נתון ולמה לא קבעו לה עת אחת ביום פני שיש שם עניות מניקות שצריכות לאכול בתחילת היום ויש שם קטנים שהן עורים בבוקר ולא יגיעו לשדה עד חצי היום ויש שם זכים שם מגיעים דמנחה ח עני שנתן מקצת פאה וזרק השאר שנפל עליה א שפו עליה קוס אותו מעביר אותו ממנה אפילו מה שנתן לוקחים לו מידו ויתן לעני אחר ת מי שליקת ואמר זה לאיש פלוני עני אם עני הוא זה שלקט

מתור שזוכה לעצמו זוכה גם לאותו פלוני ואם עשיר הוא לא זכה בו אלא ת עני שנמסר ראשון כ בעל הבית שניפ עניים עומדים לפניו בני ח תנה זכה בה שאין אדם זוכה בשרפה בסד של מציאה עד שהגיעו לידו פרק שלישי אין מניחים את הפה מסתדר חברתה כיצד היו לו שתי שדות לא יקצור את אחת כולה ויניח בשנייה פא רוי לשתיהן ש ו תכפ צדך בחוך שני בכל אחת ואחת פאה הראויה לה ני בשדה ל חברתה אינה פאה ב הית השדה הו זרועה כולה מנחל ויה נחל

בתוך השדה אפי ש מושך אומת המים שאין יכול לצור מה שבשני צדדים כחה ה והוא שתהייה מושכת ו הרי זו כשתי צדות ותן פאה מצד זה לעצמו פעה מצד זה לעצמו ג וכן אם היה מפסיק בדרך היחיד שהוא חב לארב אמות או דך הרבים 16 אמה אבל שביל היחיד או פחות מארבע אמות שביל הרבים מש אם היה קבוע ב החמה הגשמים מפסיק ממנו קבוע אמ גשמים אין מפסיק אלא הרי הי כשרע כשדה אחד בגלל שהשביע לא קבוע ד' היה מפסיק בה ארץ בורה שנ זרועה ולא

חרושה א ארץ נראה והיא שחשה ולא נזרעה או שהפסיק בזרע אחר כגון שת חיטים מכאן חטים מכאן סורים באמצע או שקצר באמצע אפילו קודם שתביא שליש וחרש מקום שקצר אזו נפסקת שתי שדות והוא שי רוחב כל אחד מאל כשלושה תלמים של פתיח והוא פחות מכן כמה כתי אמורים בסד קטנ דים אמורים דברים אמורים זה קטנה שהיא 50 אמל שתמות או פחות אבל אם הייתה ייתרה על זו אין הבור אין הבור או הניר מפסיקה לשניים אלא אם כן היה בו רוחב בתובע אבל זה אחר כל שהוא

מפסיק בה ה חלה גוב ארסמו נמנים באמצעה חרש מקום שאכלו הרי זה מפסיק ו אה שן אמר לי יום חמיש חר שניהם בצ מעניין הום את הרב היום את הרב היום אז עשו לרב מחר את שתי המקומות אני יכול הזורע בהר ש שא כולו שווה אלא יש בו טילים טילים גיבויים מקומות מקומות עמוקות יש תל יש עומק אף על פי שאינו יכול לחרוש אותו כולו לזרוע אותו כאחד א נחש במקום הגבוה בפני עצמו אחי זה כשדה אחד ומניח ב אחד בסוף ה הר ז מדרגות שהן

גבוהות עשרה טבחים נותן פאה בכל אחת ואחת אפ ואם היו ראשי שולות מעורבים נותן אחד מכל נותן מחת על הכל היו פחות מעשר אף על פי ש שורות מלבות נותן מחד על הכל היה שלה על פני כל השדה או או אם עוקר הוא את המחרשה מצד זה ות מצד זה מפסיק אמ אינו מפסיק אז ורע השדה שיש בעניות אף על פי ש מבנות מבנות בן הענות ואין כל הזרע מעורב נותן פאה אחת לכל השדה שדבר ידוע ששדה אחת כל מקום הענות חלקו נחלק הזרע פמ נות

כל הערה בתוך ם היו כל הערה נות ביתר מבית הרי זה נותן פה מכל מלבן ומלבן שריות הרב לא מפני הלנ זר מלבנות מלבנות כן מות הבצים שבין ירק שבין הירק נותן פאה אחת לכל הביצים פי שירק מי מסימן מלבנות מלבנות י שד שה כולה זועה מן אחד כ שי במקומות ליבש חסר אמה שיבש מכאן ומכאן או עד שנשאר מפורד מבנות מבנות מחות זו מזו בני אדם שזוגות כגון שרדן הרי זה מפכל זרו מן אחד שזור אות דות כגון ת חנית נותן אחת על הכל דברים

אמורים שבש מכאן ובש מכא ח מכאן ל מכא ניבש בפני עצמו לפני עצמו שדה שזה רעה שדה שזר בצלים אופון ופו צין ו בדעתו למ מקצתן להחין בשוק מני מקצ יבש ממנו גורן חייב להניח פזה שמוכר בפני עצמו לזה שוצ אותו יבש לעצמו ששו גורן כשני מני יזור מן אח פי שהוא עושה שני גרנות ניח פ אחי שעושה אות גורן אחד ן פ זה צמו בפני עצמו זר שני גבנים מני אחד שני מני חטים שני מיני סע גורן אחד נותן פה אחת שתני גרנות נותן שתי

פאות דבר זה הלכה למשה מסיני אח שחלקו נותנים שתי פאות חפו נ פה אחת שצ חר כך חקו זה שלקח צ מפריש כלום זה שלקח כמה מפריש על חצי שלקח מבל חזו מפו ק בשפות הי הרי אחד מהם מפריש כל אחד כמה אבל לא על החצי שנקצר יז שהגיע חצי שלי חצי לא הגיע התחיל קצר חצי שהגיע חציו אחר כך הגיע ואחר כך הביע כולו שליש ואחר כך גם החצי הראשון שהגיע בתחילה פריש בן הראשונ צא המצאים על הראשון ועל האחרון אבל לא אבל לא מן

הראשון על האחרון המוכר מקומות מקו מצד נשבים אחר כל הד כל אחד ואחד נותן פ לחלקו חל שלקח ואם התחיל בצח קצת בסד ותן לכל כיוון שהתחיל לקצו חב הכל תחילה מפשק מה שלקח בסד עלמה שלשיר יט שדן מפסיק א גדר גבוה מבדיל בין הענות אבל אם היה גדר מבדיל מלמטה והבדים המפוארים ועורבים מלמעלה נוגעים בגדר גבו ה כשדה אחד נותן פאה לכל כף שניים שלקחו אילן אחד נות ממנו פאה אחת לקח זה לצפ זה לדרמו זה נותן פע עצמו זה נותן פע עצמו אפילו בעני

אחד ראית חרובין כל שאדם עומד בצד החרוב זה בצד החרוב אחר ואן זה את זה הרי כולם צד אחד פה אחת כול הרי שני צדי רים את האמצעים ואין צדיים אתזה את זה מביש מצד אחד מן הראשונים על האמצעים האמצעים על הראשונים אבל לא יפריש מצד ראשון על צד האחר כב הזתים כל מה שיש בהם ברוח אחד מרוחות העיר כגון זתים שיש במענה ועיר כולן או במזרחה רי כן שדה אחד ופאה אחת לכולן גג ה בוצרת מקצת ק מכאן כעל הגפן עד שמצא שר שקלות רח

ויוסיפו מה נקרא מד כ באנו שצ ותשאר הכל כל מי שבצוק אבלם מדן למכור בשוק אינו נותן לזה שדן להביא יתו ותן שני לדרוך פר על הכל זוהר ם ו אזו שמ שדך כל לשים ביום הראשון הש בדרך כלל קד דף סא ת זה הדרך הבא אנחנו רבי שמעון תקחו מי היו שם רבי אלעזר ב רבי שמעון זה הכתר עכשיו זה הספירות ר רבי אלעזר בר חוכמה רבי אבא בינה רבי יהודה חסד רבי יוסי ורבי יעקב תפארת רבי יצחק בר רבי חזקיה ורב נסח רבי חיה

יסוד רבי יוסה מלכות רבי יסוד ידין יהבו לרבי שמעון למה נתנו את דיהם בתפילה שקדוש ברוך הוא קבלן זקפו ל להתפלל ועלו בחק בני ו סו לשדה בני הלנות כלומר הנשמות שלהם נכנסו לשדה העליון פעם רבי שו פל תפילתו יתי בגמר כל חשדו בתו כל אחד יתן ידיו חקי שבו ידי ונסיב לון שמו ידחקו והדק את ידיהם פתח ואמר שעש פס די חרש כלומר הוא אומר להם תיזהרו לא לגשם אנחנו אומרים דברים עין פה זה לא גשם ושם בסתר ונו כולם ואמרו אמן לא גשם פד

רבי ש אמר את עשות אדני הפ תורתך אמ את עשות משום פ תורתך מה ט תתבטל חס ושלום לא יו בות ה כיא א לרבי אלעזר רבי אבח ואמר למה רבי שמעון זה כתר בעזר זה חכמה רבי אב בינה אומר עכשיו אנחנו כלל של כל הפרצוף זה משפיע לכל זה המוחין ד ש ראית באו נשמות של צדיקים כלם שרוצים לשמוע רבי שון מחדש עשו שמה כמו פרוכת עם עמודים כמו נשים כזה כל הנשמות באו לשם נשמות באות ואז הרקו בוטן הרגליים ש היו כמו אדם מפחד

מקים לו הברכיים אחד בשני כבה דלד קשה כדת כנופיה רבי שמעון מבסוט חדר רבי שמעון ואמר אדוני שמעתי שמח יראתי אתנ בחביבות מתה ואהבת את אדוני אלוהיך אהבתי אתכם אפשר כל ביום אחד לאט לאט נעשה קטורת היום עשה קטור קצת נעשה אך סמים נ במים א מש קח לך שמים נטש קח לך סמים נטף חמים זמר יה בד ז ב שם הכיפורים משת בערב יום הכיפורים כנים הו ו הן הצורי והציפור מרגליים אין אדם יכול ל ו תם [‏צחוק] כ את א יש ח צ סת

צופ ש נו פ שלום בארץ ש הקדוש שתזכו לשנים רבות נעימות וטובות אמן מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון כולם להיות בריאים שמחים עם ישועות עם נחת כן יי רצון