הדף היומי מסכת בבא מציעא דף נד הרב בניהו שמואלי שליט"א ערב חג הפסח יד ניסן תשפד

ד למה יתמו זה לא עבד צ [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש יד לחודש ניסן תשפד ערב פסח תשפד איזה ערב פסח איזה ישועות איזה הכנות לקראת ליל הסדר לילה שהיא משומרת ובאה מששת ימי לן שימורים הו לכם כשאדם מדקדק בלילה הזאת והוא שומר אותה כתקנה היא שומרת לו על כל הלילות של כל השנה לכן זה נקרא ליל שימורים והנה זה נקרא חג הקדוש ברוך הוא קרא לזה חג המצות בתורה כתוב חג המצות אנחנו קוראים לזה חג הפסח הקדוש ברוך הוא משבח

אותנו ואנחנו משבחים אותו הקדוש ברוך ה משבח אותנו קורא לזה חג המצות ואנחנו משבחים אותו בגלל שהוא פסח השם על הפתח מה הקדוש ברוך הוא משפח את עם ישראל איזה יציאת מצרים הלו כתוב למה אנחנו אוכלים מצות שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים אכלנו מצות אבל איפה מה שכשהיינו עבדים במצרים אכנו מצות זה קצת פלא כתוב ויופו את המצות אשר צאו ממצרים עוגות מצות כילו חמץ כי גרושו ממצרים למה אומר בעל הגדה זה לחם עוני שאכלו אבותינו ממצרים זה לא לחם עוני שאכלו אבותינו ממצרים זה

בגלל רק יצאנו ממצרים זה היה לנו לחם עוני לא כן זה לא היה לחם עוני איזה מאיפה זה בא לחם עוני אלא דבר גדול מיוחד תארו לכם עם ישראל היו מצרים הם אכלו באמת מצות למה המצרים נתנו להם כוונה לאכול מצות בשביל 200 שנה לאכול מצות שלא שלא יאכלו הרבה למה עד שהמצע מתעקלת בבטן זה לוקח זמן שלא יכלו הרבה אז לכן נתנו להם לאכול מצות אבל אחר כך עם ישראל חיקו לרגע הזה שכבר הפסיקו לאכול מצות הם יוצאים ממצרים ויופו את את העוגות אשר צו

במצרים עוגות מצות עוד הפעם מצות חזר להם איך זה אפשר עוד הפעם מצות הם רואים שזה הכל עילת העילות וסיבת הסיבות זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך איזה חסד גדול שעשית עמי שיצאנו ממצרים איזה דבר גדול מאוד מאוד מאוד מאוד לכן אנחנו קוראים ל הקדוש ברוך הוא קורא לזה מצות ש ישראל איך לקחו את הכל באהבה ואנחנו קוראים לזה חג הפסח שהקדוש ברוך הוא פסח על על הפתח בפסח זה פירושו חמן הקדוש ברוך הוא הציל אותנו אז בעזרת השם ע היום הזה כדיי לנצל כל רגע

למה כי אם לא היינו יוצאים עוד רגע אחד ממצרים היינו נטמעים במט שערי טומאה רואים כמה רגע זה חשוב הלילה הזה כל רגע שווה יקר צריך לנצל אותו עכשיו אתם יודעים עכשיו זה בערב פסח אחרי שאדם חוזר מהשיעור הולך לבית אוכל את הסעודה האחרונה של החמץ אם יש לו ועמלו הולך ועושה שרפה ביאור חמץ לבאר את החמץ וגם את היצר הרע שיש בתוכנו לשרוף את החמץ ללכת לקחת את הכל לשרוף את הכל כמו שצריך לקיים מצוות שריפה ואחר כך להבטל כל חמירה דק ברשותי חזית וחזית

ודה וה כהפרה דרעה ואחרי כל זה מי שלא מכר את החמץ צריך למכור את החמץ לא לשכוח גם זה טוב היום הזה להגיד את הסגולה הגדולה של רבי שמשון מאוסטרופולי אתם יודעים בשביל זה כתוב על זה הסוד הנורא אפילו פעם אחת בשנה בפט בערב פסח מובטח לו שינצל באותה שנה מכל מכשול ומיטה משונה ושום אדם לא ימשול בו וכל אויביו יפלו תחתיו והוא על במות ידרוך בכל אשר לפני השכיל ויצליח עד ביאת הגואל הבן סל ואתם יודעים שכותב הרי אז מרגליות שכל מי שאמר את המכתב

של רב שמשון מאוסטרופולי בשואה בערב פסח לא קרא לו ניצול זה פלא ניצול ככה מספרים על הרבה שהם זכו להגיד אומר רבי שמעון מורלו היה אומר את זה כל שנה בשנה האחרונה שלו הוא לא הספיק להגיד והוא נפטר אבל רואים שזה דבר גדול לומר גם זה טוב לומר מ מסעות כתבו המקובלים זה טוב לומר את המ מסעות ש נצל ממקרים רעים בפרט מחולי המגפה מכל מיני אסונות מכל מיני בעיות אז זה דבר גדול אז הנה עכשיו אנחנו הולכים לקרת הלילה הקדושה הזאת בעזרת האלופ שועת כולנו

בעזרת השם באהבה וחייבה אתם יודעים מה שאומר איך הם עשו לאבותינו צער למה אוכלים חרוסת למשל חרוסת זה זכר לתית אבל אומרים רבותינו כרפס זה פרך 60 חרושת זה זה 60 יצאו לחירות חירות 60 60 מעם ישראל יצאו לחירות 60 ריבו יצאו כולנו לחירות לכן חרוסת זה אותיות סמ חירות ש6 יצאו לחירות א עכשיו את רואים כשאוכלים את ה רון זה זכב וימררו חייהם לאכול אותו דרך לא אוכלים אותו דרך חירות למה זה אנשם שמרו את חיי אבותינו אבל כשאדם אוכל את ה את המרור עם

ה עם המצה אוכל את זה דרך חירות למה אבל זה גם זכר לצרות אלא זה העניין העניין הוא שזה עכשיו זה בא מעוטף בחסד במצא מכל צ צידני אז לכן אפשר לאכול אותו דרך חירות המרור הזה עטוף בחסד הקדוש ברוך הוא עטף לנו אותו בחסד ולכן המתיקות במצב שיש לחץ אתם מבין הרבה פעמים אדם בלחץ ידע לו הלחץ הטיות הצלחה יש השורש של תיבת הצלחה זה לחץ שאדם יודע להיזהר בהכל אז יש לו לחץ אז הוא אז ידע לו שזה בהצלחה אדם תמיד ליקח את הכל

משמיים הכל לטובה לישועה ולעשות את הכל היום הלילה זה להיות רגוע לא לכעוס הכל בנחת הכל שאדם יכין מראש מקדם והכל הסתדר לטובה ולברכה בעזרת השם שיה ישועה בכל בתי ישראל אתם יודעים היום נוהגים לעשות סיום מסכת של בכורות ואיתנו נמצא כל שנה עושה פה את הסיו מסכת רבי יעקב אפלבוים שהוא בכור אז הוא בעזרת השם תעשה לנו סיום מסכת ני תענית ש בכבד כולם לשמוע רבנות שבהם מה היו אומרים ן תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלה יופי צות שבהם מה היו אומרים תנו עיניכם למשפחה

ר מכל מיוחסות תנו אלכם למשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים זה העיקר אישם זה בשבילי הביא ילדים מכוערות שבהם היו אומרות כחו מכם לשון שמיים לבד שתרו בובים אמר וירה אמר רבי אלעזר תיד קדוש ברוך הוא לעשות מכל הצדיקים ויושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמר והיה ביום ההוא הנה אלוהינו זה כונו לו נו זה השם כונו לו נגלה ונשמחה בשעתו הדרן הלך מסכת תענית ודר חל דת לך מסכת תענית ת ל השם מסכת תענית השם ל ל לך מסכת תענית דרן דתן

הלך מסכת תענית ודעתן סכת ני ל ו בעלמה דדרך מסכת תענית דר מסכת תענית תעני בל בל רצני א אנו נו שת ותנו בעולם הזה נו לעולם הבא חנה ברפ ר בר נחמן ברחי במרי פפה פם ברפ חיש ברפ ש פפה ד ברה דו פפה הר דדברי תורך בנוות ישאל ני כולנו אמך בית ישראל כולנו דיך לומדי תורתך ובתך כמני מצותך כי לעולם הי לי יי ליבי תמן בחוקיך למן לא יבוש לעולם לא ישכח פיקודך כי ב חתני ברוך אתה אדוני למד חוקיך אמן אמן אמן

צ ועד מודים אנחנו לפניך אדני אלנו ואלו אבותנו שמת חלקנו משב בית המדרש תחקש קרנות שאנו משכימים ואן משכימים אנו משים דברי תורה יםים בטלים אנו אמינים ואם ממנים א אמינים מקבלים שכר ם מבנים ואינם מקים שכר אנו רצים והם רצים אנו רצים חיי העולם הבא וה רצים ל שחת שנאמר ת תור ר שחת אנשי דמים חצם ואני אבטח בה י רצון מלפניך אדני אלוהי כשם שעזרת לסיים מסכת תענית כן תעזר להתחיל מחים סימ ללמוד וללמד לשמור לעשות לקיים את כל דברי תלמוד תורתך באבה כל

התנאים ומורים למידי חכמים יעמוד לנו דברנו שת שתורה מפנו מפי זנו זר זנו עד עולם תקים בנו בך תנ אותך בשכבך תשמור עליך ר א תך כיבו ימיך וויפו לך שנות חיים אורך ימים ומשמ כבוד אד זו תן אד ך שלום קדי תגיד אבל אין זמן מה גיד קדיש על ישראאל קדש ש ר מברך חזק הנ רב זכינו עכשי לשמוע סיום מסכת ואנחנו ממשיכים היום זה הצדקות שנתנו כל יום שתיים ואחד עכשיו עושים את הסיום של זה בוא בוא איפה אתה העוגות זה שהכל העוגות זה

שהכל נגיד ביחד אנה בכור גדולת ימינך תתיר צרורה קבל רינת עמך סגנו תרנו נורא נ גיבור דש יחודך כבבת שוברים ברכם תר חמי צדקתך תמין גומלים חסי קדוש וך ל עדתך חג עמך פ זכ קדושתך שבתנו קב שמע צעקתנו יודע תעלומות שיהיה כל הצדקה הזאת נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא וישועה גדולה בכל בתי ישראל כן יהי רצון ונאמר אמן כן אנחנו הולכים למלאכים איזה פסוק בשנת 27 אנחנו בפרק מלכים ב פרק טו פסוק א' בשנת 27 שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן המצי המלך

יהודה בן 16 שנה היה במלכו ו-52 שנה מלאך ירושלים ש אמו יכהו מירושלים ויעשה ישר בעיני אדוני ככל אשר עשה המצי הוא אביו עד כאן הנה שלוש פסוקים זה טוב מאוד נקרא גם פסוק משיר השירים אר אתה איתי כן היום אני לא רואה אותך טוב אנחנו פרק ג פסוק ד כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי נשי חסתי בלא ארפנו עד שבתי בת בתמי ואין חדר הורתי כמעט שעברתי מהם פירוש מאותם השומרים משמרת הקודש בעלי רוח הקודש שהם הכוהנים לביאים בסדר פרושה משה ואהרון רפואה שלמה לרבקה בת

נשי שהי השכינה הקדושה לכות הברית שקדש ברוך הוא חזר להראות לנו אהבתו חיבתו בקע לי את הירדן בפי 31 מלכים אז אחזתי ולא ארפנו ולא רפו ידי מן התורה כי אחזתי חזק בדרכי השם יתברך עד שבתי ב בתמי אל ארץ האבות והאמהות למקום המשכן ששם יושבים הסדרן ואל חדר אורתי ומקום קודש הקודשים בסדר הגענו לפסוק ה כן רבותיי ים למשנה קודם המשנה צדקה חבות תודה אן גמרנו עשינו את הנסי עכשו ב עושה את התפקיד שלו פרק שישי מסכת נזיר פרק שישי משנה א' שלושה מינן אסורים

בנזיר יש שלושה אה צריך גם של מחר בוא נכון של משה אמר לי גם שאני אתן על מחר עכשו אני חביבי אתם סוחרים פה חבו זה זכות כן הנה פעמיים שלושה מינים אסורים בנזיר כלומר יש שלושה מיני יסורים הטומאה והתקלחתי מן הגפן אלה שלושה דברים אסורים בנזיר אסור להתאמות הנפש מת לא יבוא אסור לגלח את צערו תער לא יבוא על ראשו וגם כל יוצא משרת ענבים אסור כ יוצא מנ הגפת מצטרפים זה עם זה חרצנים זגן ואין יב עד שיאכל מן הענבים כזית פי משנה ראשונה

עד שישתה רביעית יין קיבה אומר אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב משנה ב וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמם א ועל החרצנים בפני עצמם ועל הזג בפני עצמם שתה רק לבד יין עבר אכל רק ענבים עבר גם זגין רבי אלעזר בן זריה אומר אינו חייב שכ שני חרצנים בז גן אלו הן חרצנים אלו הן זגין חרצנים אלו החיצונים זה הקליפה הזג זה הפנימיים זה הגרעינים דברי רבי יהודה רבי יוס רבי יוסה אומר שלא תטעה איך תדע לך סימן כזוג

של בהמה הפעמון תלוי בצבא החיצון זוג הפנימי עינבל יפה הגענו משנה ג' זה טוב סים לאלא כ אנחנו הולכים ללמוד הגמרא תפילת בית המדרש שבית אדוני נדי תמן כ ממני במות שחוד קודש שכ באותיות וכ בחוד ששם כא ק מצוות צ שמוד תורה כנו י רצון לפניך א תצילנו מכל משו וטעות הן ת ו שמיים וארץ כן לפתוח דף היום דף דן נכון דף נד מתחל ד נג עמוד ב יושב איתנו הרב בניהו גם כן של רבי שמעון כן בסדר את רוצה עוגה הרב ב בסר

אולי קפה סג חלב כן גם המשמח פה ששם ישמר ויחייב כן כל הזמן פה לא אבל חזק ברוך על היין של הקמ ך דפיס ךם יתן לך שפע ברכה היא בעיה להוא מצאתם דף נג עמוד ב' הלו חמש סורות מלמטה בעיה להו חמשה מלגב או חמשה מלבר כשאדם פודה את המעשר שני שלו צריך לתת חומש חוץ כמה זה עולה למשל עולה 20 צריך לתת עוד חומש האם חומש מבפנים מלגב או חומש מבחוץ רק שאדם פודה את המעשר שני שלו אם זה לא שלו הוא פוד מעשר

שני זה לא שלו לא נותן חומש דווקא כשאדם פא פותה את המעשר שני שלו אז צריך לתת חומש כתוב או מפו הקדש או מעשר שני שלו מוסיף חומש אז השאלה היא חמשה מלגב מתוך הקרן או חומש מני בר כי כתוב בתורה ואם המקדיש יגאל את ביתו וישב חמישית כסף רכך עליו והי לו וגם כתוב ואם גאול יגעל איש את השדה המקדיש אותו ויסף חמישית כסף הככה עליו וקם לו אז זה צריך לתת חמישית שאדם פודה את שלו צריך לתת חמישיית אז עכשיו השאלה האם החומש זה

מלגב מתוך הקרן או חומש מלבר אם זה מתוך הקרן אז תעשה החומש של זהזה זה 24 אז ביחד זה 24 זה ארבה ארבה שקלים אם זה 20 שק אז החומ זה א שקל או 20 לירות זה מ זה ארבעה ואם זה מלבר אז זה חמש למה סך הכל צריך לחלק את זה לחמש כי שתיתן את החומש מבחוץ תיתן תחלק לחמש אז תחלק זה עכשיו תחלק לארבע זה כל אחד חמש תוסיף את זה אחד תעשה חמש יהיה 25 אז זה חמש זה הכוונה חומש מדי גב כמו

ראשי אומר ראשי אומר שמת לב מאיר כןב חושה מלגב על שווה 20 זוז מוסיף ארבעה שהן ומשו של קרן חומש הקרן או חמשה מב ארבעה רבעים מוסיף החמישית מן החוץ דבו ו 20 זוז חמישה זוזה הנה אז זה הכוונה האם סתם אתה לוקח 20 20 כמה החומש של 20 חמישית של 20 זה ארבע אם זה מלגב אבל אם זה מלבר מה זה מלבר יש לי 20 אני רוצה לחלק אותם רוצה לתת חומש ואז ביחד יהיה חמישה חלקים אז אם אני מחלק 20 זה ארבע תה רוצה

לעשות אותו חמש אז עוד עוד 25 אז אתה רואה החומש הוא 25 יפה אז מלבר נמצא החומש רבע מן הקרן כשהקראש 50 זוז ונמצא תוספת רבע מן הכרם שסך הכללי אמר רבינ אתה שמע מה אתה שואל נשב לך תראה מהמשנה כשאדם קדיש שדה הקדישו עלבד הבית עכשיו רוצים הבעלים לבדות אותה ת שמה הבעלים אומרים ב-20 סלעים הקדיש שדה הבעלים אומרים אבדו אותה ב-20 סלעים וכל אדם 20 גם יש אנשים בחוץ אומרים אנחנו מוכנים לתת 20 וגם הבעלים מוכנים לתת 20 מי תיתן לבעלים למה אנחנו רואים

כמה יהיה רווח לקודש אם תיתן לבעלים הם צריכים להוסיף חומש אז זה יהיה 25 אז לכן נותנים לבעלים מפני שמוסיפים חומש אז ההקדש מרוויח יותר בפדיון הבעלים אמר אחד הרי עלי לפדות ב-21 הבעלים נותנים 26 מחייבים אותם בעל כוחם למה 25 אם הקרן 20 תעשה קרן זה 25 אתה רואה פה כבר אתה רואה ש הקרן הוא מלבר יותר הו מלבר למה הוא כותב פה הבעלים נותנים בעל כוחם 26 הוא נתן אחד כמה זה חומש אז אתה רואה זה החומש זה חמש זה היה סך הכל הקרן

היה 20 אז הם הציעו הבעלים בעצמם תוספת חומש אחד אמר לא יתן יותר 21 אז הם צריכים לתת 26 עכשיו אמר אחד ב-22 הבעלים אמרו ב-20 הבעלים נותנים 27 עם החומש ועוד שניים אחד אמר 23 הבעלים נותנים 28 בעל כוחם מכל ב-24 הבעלים נותנים 29 עכשיו אמר ב-25 הבעלים נותנים על כוכב 30 לפי שאין מוסיפים חומש על עילוי של זה שמאמינה חומש מלבר שמאמינה מפה אתה רואה הוכחה שהחומר הוא מבחוץ אתה רואה נותנים 26 27 28 למה כי הם צריכים לתת החומש זה חמש על 20

אז זה חומש מדבר זה ר רבע מן הקרן סך הכל הכולל הנה כתנאי מחלוקת תנאים ועשו חמישית עליו שהוא וחשו חמישה הנה מה זה וסו חמישית מה שמוסיף רבע מן הכרן נמצא הוא ומשו חמישה חלקים אז התוספת חומש זה מסך הכל חומש הזה יוצא חומש מדבר דברי רבי ושיה רבי יונתן אומר חמישית חומש של קרן כלומר זה חומש מנגב זה 24 חמישית זה חומש של קרן בעיה להוא חומש מעכב או אינו מעכב עכשיו אנחנו מה עושה אדם הוא לא נמצא בירושלים הוא נמצא בתיל אביב הוא

נמצא בחיפה בצפת יש לו הרבה פירות זה מעשה שני הוא רוצה לבדות אותם לאכול אותם איפה שהוא נמצא ואז את הכסף הוא יקנה יבוא לפה יקנה מה משמח יין יקנה פה ויאכל בזה אבל מה האם הוא עכשיו פדע אותם אז מותר לו לאכול את הפירות אם לא פדה לא יכול לאכול עכשיו כשההוא פודה צריך לתת חומש עדיין לא נתן חומש שהוא ייתן האם החומש מעכב מלאכול את הפירות או לא מעכב זה שהגמרא שואלת בעיה להוא חומש מעכב את חרות הפדיון עדיין אסור לו לאכול מחוץ לחומה

את הפירות עד שיתן את החומש או איןו מעכב וזה רק חוב עליו האם מעשר ששווה ארבעה דינרים בארבעה פריק וכ נפשה מוסיף חומש וחומש זה תוספת בפני עצמה זה לא בכלל עצם הפדיון על מה חומש לא מעכב אז החומש לא מעכב את ח או דין מה ארבעה בחמישה פריק או שנאמר לא גזרת התורה שאיין ארבעה נפדים אלא על ידי חמישה שיתן גם את החומש וחומש מעכב אז הצדדי הספק האם מעשר שני שווה ארבעה דינרים בארבעה פריק ו כנפשי מוסיף חומש מרצנו אחכ בפני עצמו נותן חומש

או לא תאמר זה הכל ביחד גם החומש בכלל הפדיון אמר רבנת שמ הדמי אין לו חומש ספק אם סרו את הפירות האלה או לא אז עכשיו הוא צריך לתת מעשר שני מספק זה אין לו חומש חלל מעשר שני של דמי לא צריך להוסיף חומש ואיין לו ביעור בשנה הרביעית והשביעית משנות השמיטה איןו ביעור אז רק ששמע שרק הוא לא צריך להוסיף חומש לפדיון מעשר שני של דמי הכרן יש לו אבל קרן צריך לחלל מה הטעמה למה יש חילוק בין קרן לחומש קרן ד מעכב בדאורייתא איתא

בדרבנן כיוון שהקרן הוא מעכב בתורה מהתורה אז גם שזה בדמי שזה מדרבנן יש אבל חומש דלא מעקב בדאורייתא חומש מהתורה הוא לא מעקב א לא נתן חומש זה לא מעקב אז אז זה אתה בדרבנן לכן אין בדמה אז מפה אתה רואה שהחומר הוא לא מעכב אין דבר זה חוב עליו אז הגמרא אומרת למה כתנא האם נאמר שחמש מעכב אולו זה מחלוקת תנאים איפה ראינו בבריתה נתן את הכרן לפדיון ההקדש או המעשר ולא נתן את החומש רבי אליעזר אומר יוכל את ההקדש את המעשר אכול מחוץ ירושלים

אומר לא יאכל את המעשר הזה מחוץ לירושלים עד שיתן את החומש אמר רבי ן דברי רבי אליעזר שכול לאכול ללא חומש מתי רואן נראין דברי רבי אליעזר בשבת למה בגלל מצוות עונג שבת בדברי רבי יהושע בחול למה מאיפה מדק את זה הגמרא מד אמר נראין דברי רבי אליעזר בשבת מה שאמר רבי נראים דברי רבי אליעזר בשבת משמע עבר בחול אין דברו מכלל ד מפליג אפילו בחול מכלל שרבי אליעזר ורבי יהושע עצמם הם חולקים אפילו בחול למה כי בא רבי אליעזר אומר נראין נראין ממה שאמר רבי

מה שאמר רבי נראים דברי רבי אליעזר בשבת משמע הם נחלקו בחול אז הוא רוצה לחלק אומר בשבת נעשה כמו רבי אליעזר למה בקרת לשבת עונג מדמ נר דבר יהושע בחול מק פליגה רבי אליעזר ע עצמ אפילו בשבת מלה בס כ מפיגי זה מחלוקתם תביא לעזר סבר חומש לא מעכב ולכן ורבי יהושע סבר חומש מעכב את חלות הפדיון האם בזה נחלק הו אמר פפה לא דקו עלמה חומש לא מעכב מדאורייתא לא מעכב את חלות הפדיון מי שאוכל אותו בלי חומש לא לוקה ואכה בחי שנה נפשה כפג

הם חוששים שש ולא יתן את החומש או לא מהוא סבר מסבר רבי יהושע חיי שינ לשותה ולכן אומר עד שלא ית את החומש אל תיתן לו מסבר לא חיש לפש אותה לא נורא תן לו הוא יתן הוא לא יפשר אמר רבי יוחנן הכל מודים בהקדש שחילל הואי גז ברין טובעים אותו בשוק אמר רבי יוחנן הכל גם רבי אליעזר גם רבי יהושע מודים בהקדש שחילל ללא תוספת חומש שהחומר לא מעכב את הפדיון ורשאי לאכול את ההקדש הועיל גזברים טובעים אותו בשוק הם לא אין חשש שם אפשר

למה תופסים אותו הגזברים מהצבא רואים אותו בדרך אדוני תביא את הכסף לא עוזבים הם שוטר ו בהקדש הגמרא שואלת עכשיו בהקדש לא פליגה אתה אומר לי בהקדש הגזברים טובעים אותו לא פליגה והתניה נתן את הקרן לא נתן לו את החומש הנה מחלוקת רבי אליעזר אומר חילן חכמים אומרים ללא חילל אמר רבי רא בר רבי אליעזר בקדש דיבר חכמים במעשר דמר דברי רבי אליעזר בקדש מקת פליגה אפילו במעשר נחלקו רבי אליעזר משמע על רבי יהושע אפילו במעשר כמה נראים דברי חכמים במעשר כנו פג אפילו קדש לא

כמו רבי יוחנן סובר שקדש חולקים אלא מתרצת הגמרא אלא התמר אכי דברי רבי יוחנן בני מחלוקת הזו כך צריך אמר רבי יוחנן הכל מודעים בשבת בהקדש ח גם רבי אליעזר גם רבי ישע מודים גם שעדיין לא נתן את החומש בשבת אפשר חילל יכול לאכול חד כתי קרת לשבת עונג עוד הועיל והגברים טובין אותו בשוק אמר רמה בחמה הרי אמרו אמרו רבותינו הקדש אנו מתחנן על הקרקע נכון אי אפשר לקול צריך כסף לתת צרתה הכסף לא מתחלל על הקרקע רחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו ומשו מה

הוא שתחל קרקע שואל רבי ברחמה הקדש לא מתחלל על קרקע אבל החומש מה ש תחלל על הקרקע תרומה לעניין זה שיכלנו בשוגג אינה משתלמת אלא מן החולין צריך לשלם לכהן בפירות חולין כמו שעור פירות התרומה שאכל למה הם נעשים תרומה לא במעות למה ד רחמנה אמר ונתן כהן הקודש דבר הראוי להיות קודש מה זה תרומה שואל רבי ברחמה חמשה מהוא שהשתלם מן החולין החומץ צריך להוסיף על הקרן יכול לתת מן החולין או לא אותו דבר מעשר מעשר שני אין מתחלל על האסימון למה רחמנא אמר צרתה

הכסף בידך לרבות כל דבר שיש עליו צורה אז רק בדבר כזה אפשר צרתה כסף אפשר לחלל אבל חושו מה ש תחלל על הסימון טוב כל זה הספקות התגלגל מלטה ומטה לקמה דרבה הספ קות האלה של רבי ברחמה הגיע לרבה אמר להוא אמר קר עליו לרבות חומש כמותו תראה מה שהוא אומר כל הפסוקים כתוב וישב חמישית עליו עליו עליו כלומר לרבות שומשו כמותו סתום כתוב עליו גלגל מלתה ומתה לקמה דרבה אל זה אמרנו אמר רבינ אפנ מתנ גם אנחנו ללמדנו חושו כמותו הגונב תרומה ולא אכלה מי

שגנב תרומה לא אכל אותה לא חייב אלא כפל כפול משלם תשלום מכפל כן במעות כשיעור דמי תרומה אבל עם הכלה הכלה משלם שני שני קרנים כלומר גנב גיל וחומש כי דין מי שאוכל תרומה בשוגג קרן וחומש מן החולין למה אכילתו הייתה בשוגר צריך לתת פירות חולין וזה נענסה תרומה כ שמשלם והקרן הנוספת משום קנס שזה הכפל של הגנב נותן כשיעור דמי תרומה למה זה תרומה בזול זולים יותר מפירות חולין שהם לא נחלים רק לכוהנים טהורים אז לכן זה יותר בזול שמאמינה חומש כמותו שממנה אתה רואה

צריך לשלם בפירות לא במעות חושו כמותו כן בפירות אבל לא במעות ראשי אומר זה משתלם פירות ולא מעות אמר רבא גבי גזל כתיב וחמישית יוסף עליו ותנן משמע מה זה חמישית גבי גזל שמה כתוב הגוזל את חברו טובע אותו כתוב בנפש כי תחתה כיחש בעמיתו בפקדון או בגזל או בצו את יד ונשבע שקר ויקי חטה וש והשם והשיב את הגזלה אשר גזל ושלם אותו בראשו חמישית גבי גזל כתי חמישי תו יוסף עליו בשמה חמישיות הרבה ותנן גמרנו במשנה אחר כך אם אחר שכפר בגזרה נשבע לשקר

וחזר בהודה תחב לשלם קרן וחומש טוש ונתן לו את הכרן ניתן לו אל הגזלן הגזלן נתן הנ גזלן את הכרן נשבע לו על החומש שכבר שילם לו עוד פעם תראה קשה לו לעזוב את השקר אומר נתתי לך את החומש אומר לא נתת נשבע לו נתתי לך אי ואבוי בסוף הודה חזר בתשובה הרי זה מוסיף חומש על החומש וככה הולך עוד פעם ועוד פעם ם חזר וכפר בחומש השני חזר בהודה משלם על זה חומש עד שימעת הקרן פחות משב פרוטה וממשיך הבא על זה גבי תרומה כתיב

איש כי יאכל קודש בשרה ושב חמישית עליו משמע ש חומש אחד בלבד בכל אופן תנן האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש ואותם פירות חוזרים ונעשים תרומה אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך תרומה ואחד אחד תרומה טהורה ואחד רוממה תמאה הוא משלם חמשה הנה הטם הפירות מה שהוא משלם חוזרים הפירות של חולין חוזרים להיות תרומה אתה רואה גמה שהוא שלם לחומש וחומש ד חומש הכל חוזר להיות תרומה ואילו גבי מעשר לא מכתב כתיב ולא מתנה מתנה לא כתוב בתורה חמישיות הרבה ולא התנה לא כשחוזר ומחלה את

החומש שנתן בפדיון פרותיו התנה גם לא צרך לחזור להוסיף חומש שנה את זה ולא עו בעלן כן לכן אם צריך לא גם לא היה קשה לנו אם צריך להוסיף חומש על חומש ודאי שלא צריך להוסיף חומש על חילול חומש למה אין רמז בפסוק עכשיו עדיין לא גמרנו סיים רבה גבי הקש כתיב מדגן את ביתו ושב חמישית כסף הכך לא הזכירו חמישיות הרבה נן הפוד קדש מוסיף חומש חומש תנן אבל חומש חומש לא תנן מה כלומר עכשיו יש חיוב חומש לחזור מי שחוזר ופודה את החומש הראשון

שנתן להקדש תרומה משלם חומש גבי תרומה כתי וסף האם בתרומה משלם חושה ד חומש או לא למה גבי תרומה כתי וסף ו ו החיבור מורה על ריבועיות תוספות לגבי קודש נמ כתיב ויסף משל ש בתרומה נותן חומש על החומש אז גם בתרומה יתן חומש על החומש אז גם בהקדש אותו דבר אודין מה גבי תרומה כתי סף ושקט ללבב דף ושדי חמישי תו חמישי תו אבל לחמישי אם תיטול אתב מב עשו תניח אותו על חמישי יהיה הרבה חמישיות אז גב קדש כתי סו חמישית אפג דכי שקט

ללבב ו שדית על חמישיית סוף סוף אבל חמישית עדיין אין שמה יד אז פירוש חמישית אחת רק אז שואלת הגמרא בטיפו דבה להקדש שני ואמר רבי יהושע בן נבי הקדש ראשון מוסיף חומש על הקדש שני אין מוסיף חומש אומר מה הספק של רבה פוק שלא מוסיף להקדש חומ על חומש למה דב החומש שנתן בתחילה לפדיון הקדש זה הקדש שני עכשיו הוא לא קדוש רק משום שתפסו בקדש ראשון ואמר רבי יושע בן נבי הקדש ראשון כלומר הקדישו בעליו פעם ראשונה פדאו מוסיף חומש אבל על הגדה שני

שפודים אותו לא מוסיפים חומש אין המדפיס מוסיף חומש אמר פי רבנ אחי אמר רבה חומש כי בתחילת הקדש דמה כלומר הרי מאליו תוסף לא לא נדפס תחת הראשון זה בא מאליו ולכן הצריך אולי להוסיף עליו חומש מה היה ועלה עדיין לא נשאר הספק אמר רב טביומי משמ דביה אמרך בשו חמישית כסף ערכך נקיש חושו לכסף ערקו הממון שהקדיש לבית הכ בית מה כסף ערקו ודע מקדיש מוסיף חומש כסף חומש שחוזר ופודה מוסיף חומש אז צריך להוסיף חומש גופה גופה אמר רבי יהושע בן לקדש ראשון מוסיף

חומש הקדיש בעצמו לבדק הבית פודה אותו זה הקדש ראשון אדם קדיש שדה הקדיש בית פודה אותו מוסיף חומש על הקד שני מה עשה הקדיש הדפיס אותו בפדיון הקדש ראשון פודה אותו אין מוסיף חומש אמר רב התעמ דרבי ישע בן למה קדיש שני לא אומר אתה יודע למה יש פסוק אמר כרבי מקדיש הגעל בתור כלומר בעשב חמישית כסף רכח עליו המקדיש ולא המדפיס דווקא המקדיש מוסיף חומש שבא לבדות אבל אם הוא מדפיס זה תחת הראשון לא צריך להוסיף חומש כ שפודה אותו מהר אתה איתי תנה תנה

כמ דרבי אלעזר אומר שנה התנה לפני רבי אלעזר את הבריתה שעכשיו נלמד בעניין מקדיש בהמה טמאה לבדק הבית ואם בבהמה טמאה ופדה בערכך וישב חמישית עליו כך כתוב בתורה בבהמה לא כתוב בהמה בבהמה ללמד כל מה שדומה לבהמה טמאה ושף חמישית מה בהמה תמאה מיוחדת שתחילתה הקדש וכולה לשמיים לבדק הבית הכל אין הבעלים חלק מועלים בה אף כ שתחילתה הקדש כולה לשמיים מועלין בה אמר לרבי אלעזר לתנ בשלמה כול השמיים למעות קדשים קלים למה הבעלים נהנים מהם כון ד בעלים בגבו ו מעם בן קומו יכולים

לאכול בהם אל תחילה ד למעות מי מה זה בלד מעת מדין מעילה תחילת קדש הודת במעילה סוף הקדש אין בו מעילה מה רק דבר שהוא תחילת הקדש סוף מה זה מהבדל תחילת הקדש סוף הקדש מה אין בו מעילה הגמרה אומרת אתה יודע מה פירוש דין מה לעניין חומש כ אמרת אולי אתה רוצה לשאול על חומש או שפה אם יש בו מעילה או לא כרבי יהושע בן נביא שמוסיפים חובש אלא שפודה בו ממה שהוקדש בעצמו אמר ל אן אחי קמנה עלל המוסיפים חומש אמר ל רבש לרב

נה בהמה טמאה בתחילה קדש איתה רוצה להבין אותו מה לכי בהמה טמאה בתחילה קדש איתה באמצע הקדש לתה לא קדושה היא בעצמה יתכן שהוא תפסה בהמה תמאה בהקדש תחת הקדש אחר אחר כך הוא חזר ופדה אותה אז הוסיף חומש גם שפד אותה את מה שהודפס בהקדש אמר לה לפי שאינה בסוף הקדש אמר לו רבי לא מוסיפים חומש כשה פודה את למה לפי שאינה בסוף הקדש אין גופה קרב לגבי מזבח היא לא ראויה לשקע בבניין אין מה לעשות איתה חייבים לבדות אותה אז כלומר כיוון שנאמר בהמת

מאה נאמר בתוספת פודין אותה ממנה לומדים לכול הדומה לה למה היא לא עומדת להישאר ברשות הקדש אלא חייבים לבדו אותה למה לא גופה קרב לגבי המזבח ואי אפשר להשים אותה אבן בהמה טמאה מה תעשה בה אמר לה אמר לו רב ינה לא מוסיפים חומש הבהמה תמאה לפי שאין בסוף הקדש בהמה תמאה אין גופה קרב לגבי מזבח ולא ראוייה לשקע בבניין אמר לירב החמי דתי לרבי נמ הקדש מהאיט להוסיף נמה חומש כיון שישנה באמצע הקדש אפשר להדפיס במת בפדיון הקדש למה לא תוסיף חומש למה מעתה ברתה

את החומש בפדיון הזה אמר לה הרי הוא כסוף הקדש נידון שבמה מה שפסה בהקדש זה כסוף הקדש מה סוף הקדש אין מוסיף חומש למה זה סוף הקדש אין לו פדיון אף באמצע הקדש אין מוסיף חומש אין מה לעשות אמר לרב זו מרי לרבי נמ חזי מדמ לסוף הקדש את אמצע הקדש אתה מדמה לסוף הקדש ואתה פותר אותו מחומש נדמ לתחילת הקדש ותחייב אותו בתוסף חומש אמר הסתברה על אסו בקדש אבל דם יה למה שכן נדפס נדפס לומדים דבר שנדפס בהקדש מדבר שנדפס בהקדש לא מדבר שהוקדש

בעצמו הגמ שואלת עד רבה לתחילה תקדש דמ את פודה בהמה שתפסה בהקדש מחייב אותו בחומש למה שכן דבר שיש אחריו קדושה מדבר שאין אחריו קדושה לומדים דבר שיש אחריו קדושה באמצע הקדש אפשר להתביש קדושתו בדבר אחר מדבר שן אחריו קדושה ש שיש אחריו קדושה דהיינו תחילת תקדש אז זה כן זה אפשר למאוד מתרץ את הגמרא כד אמ רבה כלומר ממעטים אמצע הקדש ממשמעות הפסוק כמו שאמר הבא עולה העולה עולה ראשונה חינמה הטמא הטמא הראשונה למה הם ממעטים אמצע הקדש ממשמעות הפסוק אי אפשר להקטיר שום דבר

לפני הקטרת עברי העולה שתמיד של שחר למה דורשים מהפסוק והאש על המזבח תוקד בו וערך עליה הכהן וערך עליה העולה מה היתרה העולה עולה ראשונה עולת התמיד של שחר היא תהיה ראשונה לערכת המזבח אחי נמה ה טמאה טמאה ראשונה אי אפשר עוד טמאה אי אפשר לא מדפיסים כלומר רק בהקדש ראשון יש חומש אחר כך התפיס עליה מדפיסים תפיס עליה אין חומש תנ כבת ד רבי יהושע בן נביא אמרנו ובר היייתה פרה זו תחת פרה של הקדש אדם לקח פרה ואמר פרה זו של חולין תהיה תחת

פרת הקדש או שאומר טלית זו של חולין תהיה תחת לית של הקדש קדשו פדוי מותר להנות מהקדש אפילו שלא ידעו עדיין את הרקם של החולין כמה שווה ויד הקדש על העליונה כמה שיירצו יקחו עליה משלם להם אין ההקדש מחזיר עודף פרה זו בחמ סלעים תחת פרה של הקדש או שאמר תלית זו בחמש עים תחת תלית של הקדש הקדישו פדוי אפילו תברך שהפרה והטלית לא שוים חמש סלעים בכל זאת פדוי מסיימת הגמרא הבריתה על הקדש ראשון מוסיף חומש ועל הקדש שני אין מוסיף חומ כ לומר זה

כמו רבי יהושע בן נבי ביום טוב גם יש שיעור השיעור הוא אחרי צהריים באיזה שעה כתוב בלוח בחמש כנראה ל המועד בכל המועד השיעור בערך ב8 ורב 8 וחי נראה ביום הראשון למה יש לנו שיעורים במקומות אחרים אחר כך הלכות אנחנו הלכות יום הכיפורים סימן תרצז סעיף א' התינוקות מותרים בכל אלו באכילה בשתייה רחיצה שיחה חוץ מבעלת הסנדל שאן חוששים כל כך אם לא ינעלו מותר לומר אנוכי לרחצה לסוכן אבל לאכיל אפילו בידיים שרה מותר גם ליהודי להכיל אותם ילדים סעיף ב' קטן בתשע שנים שלמות

בן 10 שנים שלמות מחלקים אותו לשעות כיצד היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום מכינים אותו בשלוש היה רגיל לאכול בשלוש מכנים אותו בארבעה לפי כוח הבן מוסיפים לענות אותו בשעות אותו דבר קטנה הבריאה בן 11 בן זכר בן נקבה מתענין ומשלימים דברי סופרים למה כדי לחניכה במצוות אתה כבר צם כבר בן 11 הגהה כיפור ויש אומרים שאינם צריכים להשלים מדרבנן כלל ויש לסמוך עלי ו בנער שהוא כחוש י חזק להתענות כל מקום שמחנכים אותו באכילה כן מחנכים אותו ברחיצה בשיחה שלא לרחוץ לא אסוך בת 12

שנה ויום אחד וכן 13 שנה ויום אחד שבו שתי סערות הרי הם כגדולים לכל המצוות משלימים מן התורה אבל ה לא הביאו שתי סערות עדיין קטנים הם ואינם משלימים מדברי סופרים גב אפילו רך וכחוש צריך להשלים חשש מנס הסערות קטן שהוא פחות מבן תשע אי אין מענין אותו ביום כיפור ש לבוא לידי סכנה אבל אם רוצה להחמיר על עצמו מוחין בידו אפילו רוצה להחמיר על עצמו הקטן הוא צדיק סימן תריז סעיף א' וברות ומניקות מטענות ומשלימות ביום הכיפורים למה זה תענית דאורייתא כבר למדנו את של

מחר אתם יודעים פסח מר אל תשכח היום כל מה שצריך בסדר צריך עכשיו ללכת לבית לשרוף את החמץ והרבה עניינים יש להכין את המקום איפה אדם יושב זכ מצוות עד איזה שעה מותר עד איזה שעה מותר עד איזה שעה שעה סוף שעה רביעית כול 1050 דות ל כן כן ב ל1 כבר אסור לאכול חמץ א שרפה וד גם צריך עכשיו ביום טוב אומרים הלל בברכה היום בלילה ומחר יש הלל בברכה המרוקאים לא עושים היום ערובי תבשילים אבל כל השבוע לא מה פתאום כנכ מה אתה אומר

אבל הם לא גומרים אותו הם אומרים לקרוא את ה עלל אולי עוד דבר שלא נשכח ב בכל חול המועד לא אומרים תיקון לאה לא תיקון רחל ודאי גם לא תיקון לאה 17 יש אנשים כל החודש בזה מישהוא נשאר ער ודאי בחצות זה עת רצון גדול לכן יעשה חזק תפילה שיהיה ישועה גדולה אמ הרמבם החצות של עכשיו של הד כן כן אנחנו היום מתחילים הלכות מתנות עניים אומר אומר הרמבם זה דף מט יש ב 13 מצוות שבע מצוות עשה ש מצוות לא תעשה וזה פרטן פאה שלא

יהי חליה פאה להניח לכת שלא יה לכת הלכת לעזוב עוללות בקרם שלא יהיה עולל לקרם לעזוב הפרת קרם שלא ילקת פרת הקרם להניח השכחה שלא ישוב לקחת את השכחה להפריש מעשר לעניים תן צדקה במסת ידו שלא יאמץ לבוש על העני באור מצות אלו מפרקים אלו א' קוצרת שדה הוא לא קצור כל השדה כולה הנה אניח כמה כמה מעט לעניים בסוף השדה שנ אמר לו תכלה פאת צדך בקוצר אחד הקוצב ואחד הטול וזה שמניח הוא הנקרא פאה כשם שמניח בשדה כך מניח באילנות שאוסף את פירותיו מעט

לעניים עבר וקצת את כל השדה הוא עשף כל פירות האילן לוקה ממה שקצר או אסף מעט סליחה לא לוקה לוקח ממה שקצר וא אסף מעט ונותנו לעניים שנתינת מצוות עשה שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם ואפילו תחן הקמח ולשוב ופה פתו הרי זה נותן פאה מן הפת לעניים ג' אבד כל הקציר שקצר או נשרף קודם שיתן הפה הרי זה לוקה שנאמר וואו וואו וואו לוקה שנאמר שהרי עבר על מצוות לא תעשה ואן יכול לקיים מצוות נתק לעשה לא יכול לקיים וכן בלקט שקצר ו מאלם לא ילקת

השיבולים הנופלים בשעת הקציר אלא הנחים לעניים שנאמר לקת צירך לא תלקט עבר לקטן אפילו תחן ואפה נותן לעניים שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם עבדו נשרפו אחר שלכת קודם שנתן לעניים לקה ה ברוך השם את זה קצת מבינים א וכן בפרת שנפרט מן הענבים בשעת הבציר וכן בעולות שנאמר וכרמך לא תעון פרת כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם וכן המעמר ושכח אלומות אחת אלומה אחת בשדה ארי זה לא יקח אשת עומר בשדה לא לקחתה בר קח אפילו תחנו ואפ זה נותנו לעניים שנאמר לגבר יהיה זו

מצוות עשה למת כולו מצוות ותעש שתק לעשה ם לא קיים עשה עשה שבהן לקה ב כש שכ בעומר כ בקמה אם שכ מקצת לא קצרה הרי זה לעניים כשם ששכח בתבואה כצ בא כך ישך לנות כולן שנאמר כי תחבו זה תך לא תפאר אחריך ודי שר אילנות שיש להם שכחה זתים נמצאת הלמד שארבע מתנות לעניים בקרם הפרת ועוללות והפאה והשכחה ושלות מתנות בטבו לקת והשכחה והפאה שתיים משאר אילנות השכחה והפאה חט כל מתנות עניים אלו אין בהם טובת ניל הבעלים אלא באים נות אותן על כורחן

של בעלים ני שבישראל מוציאין אותו מידו ט כל גר אמור במתנות עניים אינו אלא גר צדק שהרי הוא אומר במעשר ובא הלוי והגר מה הלוי בן ברית אף הגר בן ברית יכן אן נעין ניי גויים ממתנות אלו ואלא באין בכלל עניי ישראל ונותן אותן מפני דרכי שלום י נאמר במתנות עניים לעניים ולגר תעזוב אותם כל זמן שניים טובעים אותן פסקו עניים לבקש זו עליהן הרי הנשאר מהם מותר לכל אדם שאין גופן קדוש כרומות ואין חייב תן מהן שלא נאמר בים ונתן לעניים אלא אלא תעזוב אותה

ואינו מצווה לעזוב אותה לחיי לעופות אלא לעניים והרי אין עניים אז אם מי שבא קח ברוך הבא וממתי מותרים כל אדם בלכת מיקסו המלקטים והשניים ולקטו אחר מלקטים הראשונים ויצו ממתי כל אדם מותרים בפרט ע שילכו עניים בקרם ויבוא נשאר אחרי כן מותר לכל אדם די כל אדם מותרים בשכחה של זיתים בארץ ישראל אם שכח אותה בראש הזית הרי זה מותר בא מראש חודש כסו שהוא זמן רביעה שניה בשנת האפלה אבל צבור זת אשחן תחת האילן הרי זה מותר בהן שיפסקו העניים לחזר אחריהן יב כל

זמן שיש לענין תות שכחת הזתים המונעת בארץ עת הלנות נותן ואף על פי שכבר הותר כל אדם בשכחה שבוש האילנות כל זה שיש לו ו שכחת שבראש האילן נותן ואף הלפי שעדיין לא אין לו שכחה תחתיו יג מתנות ענים שבשדה שאין עני מפדן עליהן הרין של בעל השדה ואפי שעדיין לא פסקו עניים חזר על מתנותיה יד כל מתנות עניים האלו אינ נוהגים מן התורה אלא בארץ ישראל כתומות ומעשרות הרי כתוב אומר בקוכם את קצר ארצכם י חצור צרך בשדך כבר נתפרש בתלמוד שהפאה נוהגת בחוצה לארץ

עם דבריהם וראלי שהוא הדין השאר מתנות עניים אלו שהן נוהגות בחוצה לארץ מדברי סופרים וכמה הוא שיעור הפאה התורה אין השיעור אפילו הניע שיבולת אחת יצא ידי חובתו אבל דבריהם אין פחות מאחד מ-60 בין בארץ בן בחוץ לארץ מוסיף עלי אחד מששים לפי גודל השדה לפי רוב העניים לפי ברכת הזרע כצד שדה שהיא קטנה ביותר שם הניע ממנה אחד משש אינו מועיל לעני הרי זה מוסיף על השיעור וכן אם הוא וכן אם היו עניים מרובין מוסיף אם זרע מעט ואסף הרבה הרי שנתברך מוסיף לפי הבלחה

כל מוסיף בפ מוסיפים נו שכר ואין להוסיף ואין נוספה זאת שיעור כן הנה הגענו לפרק ב' בעזרת האלו בשעתו אז הנה זכינו גם היום ללמוד ונעשה זוהר ובזה אנחנו מסיימים רבותיי היה טוב שהיינו לומדים ביחד את רבי שמשון מאוסטרופולי אבל היום דבר גדול למה מתחילים דרה רבה קדישה אפשר לעשות את זה לפני כן תניה דף נוו תניה אמר רבי שמעון ו חמכ כתיב לסך כ מהזה תרא שהוא אומר להם הם היה איזה סודות גדולים שלא יהיו בקים בהם הם חשבו ש1 ספירות זה עומד אחד מתחת

השני כתר מתחתיו חוכמה מתחתיו בינה לא אמר להם עד מתי תשבו ותחשבו שזה חד צמכ הפרצוף הוא הספירות הם כין פרצוף כמו כתר חוכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח ון רוצה ללמד אותם שמעון זה לא כמו שאתם חושבים ואז הוא רוצה מבוש ש חוכם מגינים חרבות סודות התורה זה חרב פיות למה בזה עכשיו ש ד נלחמים בסמ והחיילות שלו זדרה זו בתוכ במנו בת ג הסוד אד ר פה ן ק כולם ראים כבר עלו ב משקנה מון עלו מון הבקו תנעזר עד כאן כן רבותיי בזה

אנחנו מסיימים ערב פסח תשפד תזכו לשנים רבות נעימות טובות מבורכות ושמחות בעזרת השם שיהיה ליל הסדר שיהיה סדר לכל השנה יהיה לנו סדר בתורה בילת שמיים במידות טובות ויהיה ליל שמורים השם ישמור צאתנו ונו מעתה עדולם ויהיה שמירה לכל בתי ישראל השם יציל אותנו ישמור אותנו מכל רע ויהיה ישועה גדולה וגאולה ונזכה לכו מן הזבחים ומן הפסחים וכן יהי רצון ונאמר אמן