הדף היומי מסכת בבא מציעא דף נב-נג הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יג ניסן תשפד

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון ערב בדיקת חמץ בעזרת השם לבדוק בכל החורים ובכל הסדקים גם של הנפשות שלנו הנפש איך מה אנחנו מתנהגים מה עושים היום זה יג בניסן תשפד יום פטירת מרן רבי יוסף קרו זכותו ייגן עלינו מהרם מנשך זכותם יגן עלינו ועליכם ועל כל בית ישראל אחנו אז הנה ברוך השם זכינו איזה שבת הגדול איזה אור איזה שמחה בשבת הזאת הגדולה ועכשיו כולנו הכנות האחרונות לקראת הבדיקה שבעזרת השם נזכה בה היום בערב ובעזרת השם צריך להכין גם

את את כל מה שצריך להכין לנו אם זה המקום של ההסבה איפה אדם יושב ואיך הוא יושב ולהכין את הכזה ות של מצה השמורה ולהכין את הכוסות שיש כל אחד שעור רביעית כל כל החייבים כל המסובים אז אתם יודעים איזה דברים פלאות עשה אמנו השם יתברך למה יש ארבע [מחיאות כפיים] כוסות כתוב ב הגה מספרת על רבי יהודה בר ארעי שהעיד על עצמו שהוא היה שותה את הארבע כוסות בליל הסדר לא היה מורגל בשתיית יין היה מחגר היה נאלץ לחגור את את צ דעב כלומר סביב

הראש היה שם צעיף מטפחת קושר את ראשו למה שלא יהיה לו הרבה כאבים אז היה שואל מורנו ורבנו ראש הישיבה רבי יהודה צדקה עליו השלום טוב שתה הרבה יין מובן יש לו כאבי ראש אבל כאב ראש קבוע לשבעה שבועות בדיוק בדיוק בצפצוף של של חג השבועות נפסק הכאב ראש מה קרה אל הורה אומר ראש הישיבה דבר נפלא מאוד אומר יש הרבה סודות תונים בדבר הזה אבל ארבע כוסות שותים בליל הסדר זה כנגד ארבע לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי אומר הגרא זה לא מילים נרדפות

של גאולה איזה ארבע תחנות שונות בסדר הגאולה גאולת מצרים נעשתה על ידי ארבע שלבים השלב הראשון והוצאתי והוצאתי זה היה ב'' בתשרי בשנת בת אל 448 ב'' בתשרי בראש השנה קודם יציאת מצרים פסק השעבוד מאבותינו במצרים כבר חצי שנה לפני שיצאנו כבר אין שעבוד השלב השני זה הוצאתי הצלתי כבר בליל היציאה השתנה מהותם של עם ישראל הפסיקו להיות איזה עבדים חל עליהם שניהם בני חורין לכן אנחנו אומרים בנשמת כל חי מ עבדים פדנו דתנו כמו פדיון הקדש השלב השלישי וגאלתי אתכם זה התרחש 12 שעות לאחר

מכן בעצם היום הזה ייצאו כל צבעות השם פרעה הציע שילכו מיד בחצות אבל משה אמר לא לא לא לא אנחנו לא גנבים בעצם היום הזה ברש גלה אנחנו יוצאים השלב הרביעי ולקחתי אתכם לי לעם השלב הזה שבעה שבועות מאוחר יותר במתן תורה והיא תמני סגולה לא בארץ ישראל ולא בארץ מצרים מקום במדבר לא מדינה לא לאום רק הקדוש ברוך הוא וישראל אז הנה ארבע ללשונות זה כמו ארבע צ'קים היה אומר הרב שטרות התחייבות שהבטיח לנו הקדוש ברוך הוא איך שאנחנו פותחים את הסדר שותים ראשונה של

קידוש כנגד אבטחת צתי אתכם מתחת סבלות מצרים וזה היה ישר בראש השנה חצי שנה לפני שיצאנו ממצרים פסק הסבל עוד אחר כך מגיד שותים בסיומו את השנייה והצלתי אתכם מעבודתם נפרע צ'ק מסיימים את ליל הסדר את הסעודה ברך שותים כו שלישי וגאלתי אתכם זה הגאולה בלילה הזה הכריז פרור לצאת מבית לצאת מגיעים לכוס הרביעי אומרים הלן לקחתי אתכם לאה מתי זה במתן תורה עדיין לא הגיע זמן העצמאות מפרעה אין תורה את התורה נקבל רק אתם יודעים בעוד שבעה שבועות שהגיע הזמן ואז אמר מוראנו ראש הישיבה

אתם מבינים יהודי שותה את קיבל שק פרה ארבע עדיין תורה מה יהיה בעוד שבעה שבועות אין עצמאות בלי תורה בלי תורה זה כאב ראש צריך עצמאות יוצאים מעיבוד דווקא בזמן שיש תורה דמוקרטיה אייפון פייפון זה לא הולך קומוניזם צריך אך ורק שבעה שבועות יש כאב ראש עד שנגיע באמת למטרה אז עכשיו כולנו במטרה שנגיע לחג השבועות כל הימים שבין פסח לשבועות אתם יודעים רבותינו עשו אותם חל המועד קדושה לפניה קדושה לאחריה אז דעתם כי אני שם אבל לפי הסוד יש בזה עוד עניין זה לקשור את

כל ארבע מוחים ביחד למה יש בראש ארבע מוכים חוכמה בינה חסדים דדעת דבורות דדעת צריך על ידי ארבע כוסות תקשור את ארבע מוחים עכשיו אחרי יום טוב הראשון הסתלקו כל האורות האלה מתחילים להיכנס בספירת העומר אז עד שלא גמרת ספירת העומר עדיין לא גמרת את זה אז לכן רבי יהודה היה קושר את הראש שלו להודיע עוד קצת בעזרת השם נזכה לזה אז בעזרת השם ככה צריך בעזרת השם שהשם מזכה אותנו אנחנו נתחיל את הדף כ מאוחר אתם יודעים מהום יש לנו את הדף היומי של שבת

של שבת היום זה בשבת עשינו דף נב היום זה דף נג אז לפתוח דף בן דף נב של משה פתחת במשנה דף נא עמוד ב' למטה במשנה מה יש הבנתי מה אתה מדבר לא לא הפרי הלאה משנה כמה תהה הסלע חסרה ולא יהיה בהונאה אתם יודעים סלע אדם משלם סלע לקונה איזה דבר משלם סלע צריך לשלם סלע מטבע של סלע עכשיו אז זה היה מטבעות לא כמו היום שיש כסף באוצר ונותנים לך ניירות או כל מיני מטבעות של שו זה היה ממש מטבע כסף אמיתי זהב

אמיתי לפעמים שהיו משתמשים בו היה נחסר ממנו נשחק כמה תהה המטבע הזאת חסרה ואז יחשב שאתה מהנה את ה את את את המוכר אתה נותן לו מטבע שהיא חסרה ואז הוא חסר לו אתה מהנה אותו לקחת ממנו בחצי מחיר ש מחיר כמה יהיה מטבע חסרה ויש ב ולא יהיה בהונאה לא יהיה בהונאה רבי מאיר אומר ארבע סרות איסר לדינר יש ארבע סרות לסלע איסר לדינר כלומר החי אחד מ-24 לדינר זה זה ה אתם יודעים מטבע השיעורים שנאמר פה בסל יש כסף ארבעה בסלע כסף יש ארבעה

דינרי כסף שימו לב חייב להיות בסלע כסף ארבע דינרי כסף בדינר יש 600 כסף במ כסף יש שני פדיון בפדיון ל שני סרין אז אתה רואה עכשיו בדינר כסף יש 24 סרים ארבעה סרים לסלע זה המה שאומרת המשנה כמה תעשר חסרה ולא יהיה בהונאה רבי מאיר אומר ארבע סרות יסר לדינר כלומר ארבע סרות לסלע אם יהיה חסר מזה שכל דינר יסר זה אחד מ-24 רבי יהודה אומר ארבעה פדיונות פדיון דינר כלומר ארבע פדיונות הסלע פדיון הדינר אחד מ-12 ורבי שמעון אומר אתה יודע כמה הייה חסר

שמונה פדיונות שני פדיונות דינר כומר זה אחד משישה שטות בדינר כסף יש ש 12 פדיונות השמונה פדיונות שני פדון הדינר זה חלק אחד משישה עכשיו עד מתי מותר להחזיר עכשי אתה ראית המוכר הונו אותו הסלע חסרה עד עד מתי מותר למתנה הזה למוכר להחזיר את המטבע אחר זמן בכרכים עד כדי שיראה לשולחני שמה יש יושב יש שולחני יכול מיד ללכת לשולחני בכפרים עד רבי שבתות למה אין להם שם שולחני מתי הם מוציאים את הכסף הם לא קונים סתם גליד באמצע השבוע הם קונים לכבוד שבת קודש

תראה משפחת שרגה הכל לכבוד שבת לא קונים באמצע זה דברים אחרים הכל לכבוד שבת עכשיו הגמרא המשנה ממשיכה אם היה מכירה הוא היה מכיר את המטבע שזה ניתן על ידו אפילו לאחר שמש חודש מקבלה המנו אבל זה רק מידת חסידות אומר בסדר תביא ואין לו עליו אלא תרעומת אם הוא לא עכשיו הוא לא רוצה לקבל אין לו עליו אלא תרעומת כלומר אם לא רוצה לקבל בחז יש תרעומת זה הכל ונטנה המשנה הגמרא תבאר לנו הכל נותנה למעשר שני מי שבידו מטבע כזו שלא הגיע להונאה יכול

לתת אותה למעשר שני לחלל עליה פירות מעשר שני מעשר שני לא תמיד יכול להעלות את את הפירות לאכול בירושלים זה הרבה הוא פודא אותם ואת הכסף הוא מעלה לירושלים ואיו חושש שאינו אלא נפש רעה מ שמקפיץ שלא לקחת מטבע מדקדק יותר מדי כלומר לא חושש יש לו מטבע קצת שחוקה לא נורא אדם שמקפיד ו לוקח אותה זה נפש רעה מה זה נפש רעה קסן אבו כמוני שהוא אכפת לו על כל מה אתה מקפיד מה אז מה יש תמשיך תראה איך המשנה קוראה לו נפש רעה גמרא

ומן הי עד כמה תסל חסר יהיה בהונאה תראה אתה רואה הלשון של המשנה השוד של המשנה זה קשה השוד של המשנה עד כמה תהיה הסלה חסרה ולא הי יהיה באונה לא יהיה ורמינהי במשנה במש במשנה שלנו משמע ש בשיעורים הללו עדיין אין הונאה אבל הגמרא מקשה ומני יש בריתה שאומרת עד כמה תעשה חסרה ויהיה בהונאה משמע בשיעור הזה יש הונאה ואתה אמרת לי לא יהיה בהונאה אין בה הונאה משם בהלך יש הונאה אבל זה אין ב הונאה אז זה קשה מהמשנה לבריתה אמר פפה לא קשה

תנה דידן חשיב ממטה למעלה תנא ברק החשיב מלמעלה למטה אומר רב פפה לא קשה אלא התנא שלנו במשנה את כל השיעורים שאיין בהם הונאה הוא חושב מלמטה עד השיעור שנאמר במשנה ולא עד בכלל אבל תנה בראה תנה של הבריתה ככש השיעורים שן מלמעלה למטה עד השיעור שמרנו בבריתה מתחיל מהגבוה לנמוך מגיע לשיעור הזה שניהם אמרו אותו דבר תלוי מאיפה אתה מודד מלמטה למעלה או מלמעלה למטה הגמרה שואלת מה ישנה בסלע דפליג ומה ישנה בטלית דלא פליגה למה בסלע נחלקו התנאים בשיעור ההונאה שבחסד בטלית בבגד לא

פליגי התנאים שטות גמרנו זה למה למה למה בטלית לא פליגה אמר מתנ טלית רבי שמעוני מי זה התנא שדיבר איתנו בטלית שנוקט שיעור הונאה במקח זה שטות רבי שמעון גם אצלנו במטבע רבי שמעון אומר שהוא החיסרון זה שטות אז אותו דבר זה רבי שמעון זה רבי שמעון הביה אמר תרוץ אחר בטלית עד שטות מחיל איניש כולם ים ששיעור העונה הוא רק בשטות למה עד שטות אדם מוחל דמר אינ ששיק לגבך כלומר לכיסוי של גבך תוציא הוצאות ביוקר עיק יותר מהשבה האמיתי של הטלית שאתה רוצה ללבוש

דבר טוב תוציא הוצאות אפילו זה שווה שווה פחות תשלם יותר תלבש טוב תוציא הוצאות ושווה לקרס אב דבר שאתה רוצה לאכול שווה כמה זה עולה תשלם לא רוצים ממך יותר כסף לא שווה לכרס כלומר ל מזונותיך תוציא שיעור האמיתי שלהם אבל סל קמן דלא סגלה לא מחיר כשנחת הסלע אפילו פחות משטות הוא לא יוצא לו בהוצאה הוא לא יכול לקנות בו אז האדם לא מוחן על זה גופה עד כמה תעשה לחסר ויהיה בעונה יהיה בהונאה רבי מאיר אומר ארבע סרות לסל יסר לדינה כמו שאמרנו במשנה

רבי יהודה אומר ארבע פדיונות פדיון הדינה רבי שמעון אומר שמונה פדיונות שני פדיון הדינה שטות יותר על כן מוכר בשובה אם לא פחתה המטבע כל כך עד שור הונאה זה אז תמכור אותה כמו סלה שלמה משתמש ברגיל עד כמה תפחד רשה לקימה כמה תפחד המטבע מהמשקל ומותר לו לקיים את זה שאנשים לא יטעו ללא חשש שיטעו בשובה בסלע עד שקל הו ווא סלע יש סך הכל שני שקלים סלע שנפשך ממשקלו חצי דהיינו עד חצי סלע שיעור זה מקריב בני אדם בשובו אבל אם נפחת יותר מכך

אסור לקיים למה יטעו בזה אנשים להעריכו בשקל וזה לא זה פחות משקל עד ש אנשים יבינו זה שווה הסלע הוא סך הכל שני שקלים אום חסר הם יודעים זה שקל עכשיו אבל פחות משקל לא ו בדינר עד רובע כסף שנבחר במשקלו עד רובע דינר פחות מכאן אסר אסור הגמרא תסביר הגמרא ממשיכה הרי זה לא אם קרנה את המטבע שפחתה בשיעור שאסור קימה לא עם קרנה לא לתגר תגר זה סוחר לא לחרם חרם זה אנס ולא להרג רוצח למה פני שהם מרבים בית אחרים הם יקחו ממנו

כאילו זה סלע שלמה וילכו וימו אלא מה יעשה בה אלא הכוונה ויתנה בצבר בנו ו בצבר בתו שמעת מה יעשה זה כסף תעור ראית עושים לחור כותבים על זה שמות של פרנסה טולים לו ויהיה לו פרנסה טובה אמר מור בסלע עד שקל כך אמרנו בבריתה כמה יהיה חסר בסלע עד שקל בדינר עד רובע הגמרא שואלת מה י שנה בסלע עד שקל שזה חצי סלע ומה שנה בדינר עד רובע דינר למה זה חצי זה רובע אמר הבה מהי רובע קטנ נמה רובע שקל אתה רואה זהזה כלומר

חצי דינר רובע שקל זה חצי דינ אז גם חצי אמר הב קנמה קטני רובע ולא כתוב רביע שמאמינה הראית כתוב רובע לא כתוב רביע רוב הפעמים בשס רובע הכוונה לרובע שקד אז אם ה זה לא כתוב רביע רובע אז הגמרא שואלת למה למת לדינר בשקל אומר למה אתה צריך למה תנה שברתה למה נה דבר היייתה לתלות את הדינר שנפחת עד רובע השקל למת בשקל את אומר עד נחת עד רובע השקל מותר לקיימו למה לא גיד חצי דינר רובע השקל זה חצי דינר למה אומר רובע שקל

מ מש יש מטבע שיש יש דינר שהמטבע שקן נבחר עד חציו אז מותר להשתמש בו כמטבע של דינר לא חושש שטעו בבני אדם בשובו מסייע רבי ימי דמה רבי ימי דינר 4 משקל מותר לקיימו כלומר בדינר שב משקל שנחת נטמעת עד חציו מותר לקיימו להשתמש בו כ בדינר אבל דינר הבא מסלע אסור לקיימו אסור להשתמש בוכ בדינר למה בני אדם טועים בו לחשבו כשקל כמו שני דינרים פחות מכן יסר אסור אמר מה זה יסר אסור אמר ב אחיקם מפחת סלה יותר מכדי הונאה בשיעור יסר אסור

אסור כאילו כלומר אם הביה אומר אם פחתה סלע יותר מכדי הונאה שאמרנו אז אז אומר איסר בשיעור איסר שזה יותר מכדי הונאה אסור להוציאו אסור להגיד כי להוציאו כאילו זה שלע שלם אנשים יטעו בה אמר לרבי אחי אפילו מה שהוא אפילו פחתה יותר מכד הונאה נמה מה שהוא קצת נמה אסור להוציאה כאילו הסלה שלמה אלא אמר רב פחת סלה אסר לדינר אסור תמק רבי מאיר אלא מסביר הבא אם פחתה סלע יסר לדינה ארבעה סרין הסלע זה שיעור הונתה לרבי מאיר אז אסור להוציאה כ כאילו יסל

שלמה אסור ו סתמה בא להגיד לך העיקר שסתם הבריתה כרבי מאיר תנן התם צלה שנפסקה והתקינה שי שוכל במשחות לה עכשיו לא יוצאת בשוק גמרנו נפסלה מלצאת בתקינה שיש אוכל במשחות מתה עכשו במטבע כמו כלי זה כלי כן כהוא שם בחור והוא מראה לבן אדם מהיום מוקלי בו משקולת בטבע הוא לא כלי אבל עכשיו שהוא שם אותו לשכול זה נהפך להיות כלי ולכן תמאה היא מקבלת טומאה ראוייה לקבל טומאת כמה תפחד והיה רשה לקיימה לסלע כמה יפחות מהסלע ויהיה מותר להחשיב אותה לסלע שני דינרים מחצית

הסלע חצי סלע פחות מכן יקוץ פח פחותה יותר משני דינרים אז יקוץ את המטבע לשניים כדי ש תעו באנשים לחשיבה כשקל יותר על כן פחיתה עסלה פחות ממרצה ועומדת יותר על שקן מה אמר בונה פחות מכן יקוץ יותר על כן יקוץ א גם יותר על כן לא למה שלא יבוא לתת אותה בסלע רבי אמי אמר פחות מכן יקוץ אבל יותר מכן יקיים לא תעו בה כ מה שנפחת הוא ניכר יודעים זה לא שרה שלמה אז לא תחובה מטיבים יתר הפך את הדף צ משה יתר על

כן מכרה בשובה מה ליו שפחתה יותר מכדי אונאתה ועדיין ה שווה יותר מחצה בזה אומרת את הבריתה שמכרה בשובה ולא כאילו הסל שלמה אז משמע שמותר לך אמה כ ששווה יותר מחצה ורב הונ אמר יקו הגמרא אומרת לו יתרה דקת לא פחדה בכדי אונאתה אז מוכר בשובה לא הפירוש בבריתה שפחתה יותר בכדי הודעתה לא אלא הבריתה כוונת הבריתה יתרה מה ש יתרה עשור אונתה יתרה עשור הונתה דתי פחתה קתי לא פחתה אפילו בכדי הונתה דיני לא פחדה אפילו בכדי הונאה אז מוכה בשבע יכול לצאת כמו

סלע שלמה מתיי עד כמה תפחת והירש קיימה בסלע עד שקל משך הבתה כתוב עד כמה תפחד המטבע ו רשאי לקיימם בלי חשש שם טעו בבני אדם בסלע ש משכלו עד שקל מב דפח פורטה פורטה לא בווד שהס נפחתה מעט מעט אתה רואה שיהיה מותר לקמה עדה עד שה שקל חצי אומר לא נפי נורה פחות בחד זמנ היא פעם אחת ירדה חצי למה הכנס לאש וירד ממנו חצי בגלל האש אבל אם זה לאט לאט לא אמר בצ בנוצ בתו ומן הי כתוב בבריתה אחרת לא יעשנה משכל

בין משכלו נצלה שנפחת בשיעור אסור לקיים אותה ולא יעשה אותו משכל במשקל אותיו ולא יזרק בגרותו שברי כסף ולא יקונה בנה בצבר בנו בצ בתו גם זה אסור אלא י שחוק או יתוך או יקוץ או יוליך לים המלח לבוד אז אתה רואה גם לא אתה אמרת לי מה יעשה בא יעשה בחורת לנה בצבר בנו בתו אתה אומר אסור לעשות את זה זה כמו מי שמשה משכל אותיו שאין להם שהם מקולקלות גם זה אסור אמר רבי אלעזר ואמר א רבונה אמר רבי אלעזר לא קשה כאן במסע

כאן מן הצד באמצע מותר בצד מה אדם יעשה יש חור מהצד אדם יגזור אותו את החור ויעשה כאילו זה מטבע שלם ירמה בזה דם אבל אם זה החור במסע לא יכול לעשות עוד נכון עד מתי מותר להחזיר את המטבע חסרה חר זמן עד מתי בכרכים עד שר אל שולחני ובכפרים עד רבי שבתות מה ישנה בסל פריגמה ישנה בטלית דלא מפיג מה שנה בסל שנבח ומפליק טנה בשעור זמן החזרה בין כרכים לעיירות מה ישנה בטלית בשאר מכח שזה לא מטבע לאלא לא מפליג התנה הוא קבע שיעור

זמן החזרה עד כדי שאן תגר לקרובו למה פה כל כך הרבה זמן אמר הביה כתנ מתניתין בטנית בכרכי תנן ממה שאמרנו במשנה ממעלה בטלית זה דווקא בכרכי אבל בכפיים זמן החזרה זה שבתות כמו במטבע רבה אמר טלית ניש כ בגבה כל אדם בקי בשובה גם בכפרים כל אדם יודע כמה שווה הבגד הזה יכולים להראות את זה לקיים אבל שלע כיוון דל קוקים לגב אל שולחני שהוא מחליף את המזבחות ק בקק שולחני עד שר לשולחני בכפרים ק שולחני עדר שבתות נשוה כולם הולכים לשוק לקנות דברים לכבוד

שבת קודש ואם אדם אואה נתנו לו מטבע קטנה חסרה כ זכותו ללכת לבן אדם להחזיר עד כמה זמן יכול לעכב את זה אצלו עד שהוא יחזיר אמרנו במשנה שראה ל שולחני בכרכים שראה זה שולחני אבל בכפרים נכון זהו זה להחזיר ואם היה מכירם אפילו לאחר 12 חודש מכיר את המטבע שמטבע זו ניתנה על ידו אפילו לאחר 12 חודש מקבל ממנו בחזרה הכה לא כזה הכה אי בכרכי האמרת עד שרל שולחני מה זה שש חודש בכרכים אמרת שר שולחני א בכפרים אמרת עדר בשבתות אמר חסדה מידת

חסידות שנו כאן המענה חסיד מקבל אותה אפילו לאחר 12 חודש חי השפה אין ו עליו אלא תרעומת למה אלחסיד קיבל מטבעה בחזרה מדת חסידות לאב מ לא תת אל תקבל אל תהיה לך תרעומת מה מה זה הדבר הזה אלא ך מטבע חסרה קיבלה מינ את המטבע בתחילת והתנעה ותר דקבלה טרום מתי ולה הגמרא אומרת אתה מבין אחרי שהוא המענה קיבל אותה בחזרה ממידת חסידות למה תהיה לו תרעומת ל מנה למה מה למה שיהיה לו תרעומת למה חזיר על החסיד אתה חזרת לו אחיק אמר האח שהוא

לא חסיד אף על פי שאין מקבלה ממנו אין לו עליו אלא תר עומד הוא לא חייב לקבל יש לך יש לך עליו אתה לא לא מקבל אתה יכול יש תרעומת אבל לא יותר נותנה למעשר השני ואנו חושש שאינו אלא נפש רעה נותן את זה את המטבע מי שבידו מטבע כזו נותן יכול לות אות על מעשר שני חלל אלי מעשר שני ולא חושש לא מקפיד שלא לקחת מטבע זו כי מי שמקפיד הוא מדקדק נפש רעה מדקדק יותר מדי חמסן אמר פ מדמים זוזה מקרי נפש רעה אומר

מי שמעמיד עצמו לקבל מטבע פגומה וזה מה יש לך תקבל זה נקרא נפש רעה ו סגו מטבע שיוצאת בהוצאה אז מה הוא יקבל מסיע חזקיה מה חזקיה בא לפ פורטה בשובה יש לה חיסרון בא פותה בשובה בא חללה מחללה ביפה מחלל עליה כאילו הסלה שלמה אמר מה בא לפורטה פורטה בשובה בא לחלה כאילו יפה יגמר א עלפי שבא לפורטה בא לירושלים בד וש חסרה של מעשר שני לפרט אותה לפ כדי לקנות סעודות מעשר שני פורטה בשובה כפי חסונה שהוא מחללה שבא לחלל לי פות מעשר שני

מחללה ביפה כאילו היייתה מטבע שלמה לממר סב חזקיה זה מזלזל במעשר שני לצמצם בדמי פדיונו למ חזקיה מעשר שני אין בו שימו לב ואמה חזקיה מי שיש ברשותו פרי של מעשר שני שאין בו שווה פלוטה רוצה חלל אותו על פרוטה אומר הוא וחבשו מחולל המעות הראשונות שכבר חילל עליהם פירות לפי שאי אפשר לו לאדם לסמסים אי אפשר לבדות בפרוטה זה שווה פחות מפרוטה מה הבדל בפרוטה אלא יש לו אדם עשה כבר חילל מזמן על פירות מעשר שני בדרך כלל אדם לא מחלל בצמצום מפחד שלא יהיה

בסדר צם יותר אז עכשיו יש לך קצת פרי אחד תגיד את זה מחולל על אותם מטבעות שכבר שמתי וחילקתי עליהם יש שמה טיפה יותר זה יהיה על זה אז אם ככה מה היא ביפה שמה חזקיה בתורת יפה כשם שמטבע שלמה מחלל עליה כפי השוואה הוודאית גם זה אלא כל כפי השוות הות וודאיות אז הנה משמיע חזקיה נתר זי לא מזלזלים במעשר שני שני זלזול לו גם לחלל על צל הפגומה וגם להשיב בסל כשלמה זה כבר זה זלזול אז זה לא עושים אנחנו נעצור פה ועוד מעד

אנחנו חוזרים אליכם בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון אחד בשבת יג בניסן תשפד הנה זכינו לשבת הגדול שהיא ש תגלה בו האור הגדול והחסד הגדול שליל הסדר של חג הפסח שהוא שורש לכל חג הפסח איזה שבת נפלאה שבעזרת השם תשפיע עלינו לטובה ולברכה האור שלה תמידים כי מצאת מארץ מצרים הראנו נפלאות דבר ראשון צריך לדעת היום יג בניסן ביום הזה נימול אברהם אבינו זכותו יגן עלינו ועליכם אברהם הבי האומה עוד דבר גדול היה ביום יג בניסן חזקיהו חלה את חוליו שלושה ימים לפני מפל צן

חריב ישעיהו בא לבקר אותו אמר לו דע לך כי מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא אומר לו מה אתה מדבר אומר לו כך נגזרה גזרה אומר כלי נבואתך וצא אפילו חרב חדם מונחת צבר של אדם לאש מן הרחמים מיד ויש חזקיה פני לקיר פלל מקירות ליבו הקדוש ברוך הוא אמר לו מוסיפים לך 15 שנה איזה פרעות זה וזה היה בדיוק לפני מפרת של חריב הרי פסח ליל הסדר בא המלאך השם ויקה במחנה ל חריב 18 אל רשג סות רק מיליונים של חיילים בכל זה

חזקיהו המלך הוא לא מתרגש הוא לא מפחד הוא לא מרגיש טוב הוא מטפל בכל והוא מתחנן להשם אז זה היום הקדוש הזה גם היום הזה הקדוש זה יום גם כן בעזרת השם פטירת מרן רבי יוסף קרו זכותו יגן עלינו ועליכם אמ גם פטיר גם פטירת מהרם אלשך רבי משה אלשך זכותו יגן עלינו גם היום זה פטירת רבי מנח מנדל זה הצמח צדק גם פתירת רבי יוסף חי חיים שרבני בנו שלחם יהושע שרבני חמיו של מורנו ורבנו רבי בן ציון אבא שאול אז בעזרת השם נשתדל לדבר

היום על הדברים הללו דבר ראשון כי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות הגאולה הקרובה עכשיו היא דומה לגאולת ישראל בדור מצרים אתם יודעים כשבא משה רבנו אמר לעם ישראל בחודש הזה אתם נגעלים תמו אמרו לו משה איך אנחנו נגעלים הרי כל מצרים מטונפת מעבודה זרה שלנו יש לנו יצר הרע כל אחד יש לוו איפיון בכיס איך אתה חושב שנגאל איך זה אפשר עוד יותר בחודש האחרון הזה חד תשע מכות עם ישראל ראו יד השם הנוראה היייתה הדרדרות אדירה הם כבר שקעו במט שערי טומאה עוד רגע יורדים

לשער 50 אלא צריך לנו לדעת עם ישראל זרע קודש זה רע אברהם יצחק ויעקב איזה נשמות קדושות טהורות הם מאמינים בני מאמירים בני מאמינים אף אחד לא יכול לנגוע בנקודה הפנימית שלהם מה שם מטמאים אותם בתאוות במעשים רעים מפתים אותם מדיחים אותם כל זה רק מבחוץ חוץ הנקודה הפנימית בפנים עמוק אף אחד לא יכול להגיע אין דבר כזה רק אם נוציא את האבק התגלה האור שלהם הטוב הפנימי כמו שאמרו רבותינו משל למה הדבר דומה לאדם שגנב תרנגולת ראה איזה תרנגולת בלדית אצל חברו היה לו חבר

תימני ראה אצלו תרנגולת בלדית אוו אמר הוא רוצה אותה מה עשה מרת לה את היה לה זנב ארוך מרה תלש את הנוצות מהכנפיים שלה מהזנב צבע אותה בצבע שחור הלך ברחוב רואה בעל התרנגולת קורא לה שתשוב אליו בתרנגולת אומר לו אשלי אומר הגלם זה לא שלך אמה אתה היה לך זנב ארוך זה זנב ארוך היה לך תרנגול בצבע שחור אמר לו אתה יכול להשנות מבחוץ מה שאתה רוצה אבל תדע לך רק תשחרר את תרנגולת תשחרר אותה ישר תרוץ אליי תשחרר אותה חזק ברוך יופי כך יהיה

בעזרת השם הנה ראית עכשיו הוא שובר אייפון אומר כך יהיה בעזרת השם לעתיד כי מיד שנשמע את קולו של משיח נרוץ לקראתו זה גילוי שכינה הנה אתה רואה עכשיו הימים האלה איך זה הולך זה גילוי של השכינה ערה ימים הראשונים של חודש ניסן זה כנגד אותיות של עכשיו עברנו אותם עשרה ימים של חודש ניסן זה כנגד אותיות של דנות עד ערב פסח זה עוד ארבעה ימים מקבלים קדושה מאוד ד' של אדנות מפסח עד שבועות זה כנגד אות נ של אדנות מקבלים את השפע בשבועות האלה נתגלה

לנו פ העליון כנגד אות א' של הדנות א' אותיות פ זה האוד בימים הלנו מקבלים חיייבים לקבל עלנו אול מלכות שמיים אול מלכות שמיים זה העניין איך כתוב שמה איך איזה פלאות ותמלא הארץ אותם אומרים המפרשים עם ישראל שהיו במצרים ותמלא הארץ אותם הארציות מלאה אותם ואז בכל בכל זאת זה לא עוזר לאף אחד כלום זה היה המטרה של המצרים הם אמרו לתמות אותם להכניס אותם במת שעלי טומאה להכניס אותם רציות אבל בעזרת האל ובשעתו רבב כצמח הסד נתתיך בנים נבלעו בארץ וצמחו תמלא אותם בדיוק

מטריה צמח שדה תמלא הארץ אותם אז זהו זה פל פלאות אתם יודעים עם ישראל קדושים וטהורים קדושים וטהורים איזה פלאות איזה קדושה איזה טהרה ראינו פלא פלאות איזה קדושה גדולה היייתה איך זכינו לקבל עלינו את הוראות מרן אתם יודעים יג בניסן זה ההילולה של מרן כמו שהתפתחנו בזה דורשי רשומות כל הכבוד לך הנה הזכות הזאת תעמוד לך לישועות גדולות אמן השם ישמרך איזה זכות דורשי רשומות רמזו את יום פטירתו של מורנו ורבנו רבי יוסף קרו אומר ויקראו הוא ורבי מהרה אלשך אומר ויקראו סופרי המלך בחודש

הראשון ב1 יום בו הם נקראו לישיבה שלמעלה אלה סופרי המלך גדולי ישראל הם כתבו את ספרי הקודש את בית יוסף ומהרה משך יש לו גם בהלכה וגם פירושו על שרבנו הארי אומר זה אמיתי ביותר אז מרן רבי יוסף קרו אתם יודעים ת מרן רבי יוסף קרו נולד מדבר מבקש ממכם לא לדבר נו מה זה יהיה פה תגיד לי מרן רבי יוסף קרו נולד בשנת 5000 רמח 248 היה אביב קראו לו רבי אפרים כשהיה בגיל ארבע גלה עם אחיו לספרד הם נדדו אחר כך לפורטוגל משם הלכו

למצרים ושם הוא נכנס לישיבה למד שמה אצל רבי יעקב ברב מהרי ברב היה גדול ממנו בתשע שנים גם היה מגדולי ספרד שהיה בגיל 17 עבר לג עבר לגור בטורקיה אצל דודו שם נסע לאישה את הבת רבי חיים ושימש שם כראש ישיבה והתחיל שם לכתוב את פירושו הבית יוסף על התור במשך 20 שנה אחר כך שמה הוא גמר ב צפת הוא גמר כשהיה בצפת נהה ישיבה שמה הרבה מגדולי הדור למדו אצלו שפרחה היה איזה מגפה שם בעיר צפת הוא עבר לביריה שם הוציא את חיבורו של שולחן

ערוך הלכה פסוקה אחר כך גם כן וצל האור הספרים שלו על הרמבם כסף משנה אחר כך שוט אפקת רוכל מגיד ישרים זכה אתם יודעים עכשיו תכף שבועות מה כתוב בשלה הקדוש מעתיק מכתיבת יד של המקובל רבי שלמה אל קבץ בעל אחד דותי אומר הוא אומר שראיינו והיינו ביחד בליל שבועות והשכינה דיברה מגרונות של רבי יוסף קרו אומר איזה דברים היה שמה רבי שלמה ל קבץ היה שמה גי גילוי גדול של השכינה איזה מעשה נורא איך שהשכינה דיברה מגרונו גם בשמיים מאוד שמחים בלימוד של רבי סב

קרו בבית יוסף המגיד נתלבש בלבוש של המשנה היה לו מגיד אומר אני המשנה שלימדתי אותך לימדו ביחד במסירות נפש אומר כמה בשמיים אוהבים אותך כמה מחשיבים את הלימוד שלך כמה זה מופץ בעולמות העליונים פעם היייתה עצירת גשמים אמר לו המגיד תלכו אצל התנא אלקי רבי הרשבי תעשו הקפות עם שבעת המינים של הלולב וירדו גשמי ברכה וכך היה אתה יודע מה שכותב הגאון חידה בשם הגדולים הוא אומר בתקופתו היו שלושה גדולי הדור שיכולים לעשות את הפירוש על התו לברר וללבן את ההלכות היה מרן הבית יוסף רבי

יוסף ברלב מארי שזה נקרא מארי ברלב ורבי יוסף תצק מכל מקום הקרוס בשמיים בית יוסף מי רבי יוסף קרו הוא צריך לא בגלל שהייתה לו חריפות יותר מהם בגלל שהיה עניו הענווה היה רמק והארי קדושים הלו בזמנו הוא נתנו לו מן השמיים לקבץ כל כל ההלכות הסכימו מן השמיים נתן הדעת על ידי מרן הקדוש למה נבה שלו ענווה שלו איך הוא מעמיד את כל ההלכה שלושה מהראשונים מגדולי הדור הרמבם הריף והראש המעריב בלב אומר הייתה כל התורה מונחת אצלו בקופסה הוא היה אומר לתלמידים שלו א

כשהוציא את הבית יוסף אומר אל תלמדו בזה למה אני רוצה שאת הכל תגידו בעל פה אתם תלמדו בזה זה קיצור אל תלמדו בזה הכל תשיגו לבד וככה היה היה פעם אחת הוא התקשה מאוד הוא לא מצא איזה מקור לא היה ברירה היה חייב לפתוח בית יוסף אומר מהיום נלמד בית יוסף מריים בן לב למה אומר מהשמיים שמחים בו מהשמיים אז נעשה מה ש מה שאומר לנו מרן בית יוסף וככה היה הבית יוסף אתה יודע בזמנו הוא חידש את השמיכה רבו רבו המעריב בן לב היה גדול

הדור הוסמך על ידי הרבה מגדולי דורו הסמיך לתלמידו הבית יוסף שמח את מערה מנשך המהרם היה אז השמיכה שמחו אותו 200 רבנים סמך מרן אתם יודעים הבית יוסף שמך את מהרם אלשך ואל שך הגדול שמך את רבי חיים ביטל לארבעה גדולי הדור נסמכו אחר כך בזמנו היייתה מחלוקת גדולה בחידוש שמיכה כאילו ש שמחו על דברי הרמבם אבל בכל זאת רצו מהשמיים כך שזה יהיה גאון חידה כותב שמעתי כשיצא הספר בית יוסף לאור הוא אומר דברים גדולים אבל בכל זאת אתה יודע מה שכותבים איך זה שמים

הכל היה אחד האדמורים הגדולים האדמור באורגן הוא נפטר לפני 70 שנה הוא אומר אני אגיד לכם דבר פלא שנתגלה לי אומר מה שכתוב ואת ה1000 וש מאות וחמישה ו70 סבבים לעמודים זה בדיוק הסימנים שיש בכל ארבעה שולחן ערוך יש בם כל ה כל ה לא סתם מרן כתב יש בזה סוד גדול 175 סימנים כי מניין ואת ה1000 7570 בזה תלוי הגאולה במילים האלה ולא סתם מרן עשה את הסימנים הללו ועוד דבר מה הוא קרא לזה אור החיים אבן העזר יורה דעה חושן משפט זה בדיוק גמטריה

של הסימנים בדיוק גמטריה 1757 פלא לא פלא פלאות זה פלא פלאות פלא פלאות זה רבי יוסף קרו טיפה מן הים מה העיקר שנזכה ללמוד בתורה שלו ה איך זכה מורנו ורבנו חם עובדיה איך היה מקיים כל דברי עשה לו דברים שאיין כמותם בעולם גם חם ובד לא הרגיש טוב היה לו בעיות בעיניים כמעט לא רואה בעיניים צו ניתוח ולא הצליחו איפה הוא הלך כ שרבי יוסף קו לקח בית בצפת הזכיר שם בית אומר לא יצא מפה ישב אצל רבי יוסף קלו היה בוכה אומר מה אני

רוצה אני רוצה ללמוד פתחו לו עיניים עד יום אותו ווא כן ראה בעיניים שלו אין בעיות הצליח בשבחה וזה עכשיו המהרה לשך גם כן היה רבנו הגדול שכתוב בטור בבית יוסף זה מהרה אלשך היה קורא לו הרב רבנו הגדול כמה זה מהרם משך חושבים אותו שהוא רק בדרשות לא היה אחד מהפוסקים ה ים שהסמיך אותו רבי יוסף חיים רבי מרן רבי יוסף קרו איזה איזה כוח היה לו הוא למד תורה אצל מארי טצק בעיר סלוניקי אחר כך עבר לישיבת מרן עלה יחד איתו עם מרן לארץ

הקודש המשיך ללמוד אצל מרן בישיבתו בצפת אחר כך מנהו לימים מנהו רבו רבי יוסף חר ללמד את רבי חיים יטל כלומר כשה שמיו את השמיכה זה היה בשנת חצר רצח אבל לא להגיד ככה אומרים חצר אז הסמיך מהרים בן לב ארבעה גדולים אחד מהם זה הבית יוסף והבית יוסף הוא הסמיך את מרה מנשך לשך הסמיך את רבי חיים יטן פנ פלאות לא אמר רבי יוסף רבנו הארי ש מהשמיים יורדים פמליה של מעלה לשמוע את הדרשה שלו גדול איך הוא אמר גדול נאמר בקין גדול עווני מנסו

הנה אחד מיג מידות של רחמים נוסא עוון וביאר גדול עבונ מנסו גדול מהג מידות שלא יוכל להגיע מידות לחול עליהם לכפרם עד כדי כך אומר הארי הסכים עם זה אומר פבני שלמעלה מסכימים רבנו הארי היה מגיע לדרשות שלו פעם אחת היה דורש מערב אשר חלף את משכורתי עשרת מונים והיה המרב אלשך דרש על זה 10 פעמים 10ה פעמים 10 כפול 10 פעמים זה 100 איך שהוא ורימה יוון הארמי את יעקב כל מיני תחבולות והיה דורש אותה מערה אלשך ומר באמצע הדרשה צחק רבלי אומר לו למה

צוחק אומר אתם לא רואים הביאו לפה את לבן הארמי הזה אמרו לו נכון אומר כן וכל אחד היו מקים אותו נכון כן נכון ככה חשבת כן 100א היה אחד אומר אם הייתי את זה גם יודע הייתי עושה לא ידעתי אז צחק רבנו הערי פאלה פלאות היה לו ביטחון אמיתי מרא משך אומרים אתם יודעים שהוא היה דורש לא צריך אדם יעשה שום מעשה בשביל פרנסה אומר הבטח בקדוש ברוך הוא היה כפרי אחד שהוא שמע בדרשה וסגר את כל המפעלים שלו התיישב ללמוד צעקו עליו בני ביתו אמרו

לו מה אתה מה אתה עושה אומר מה לא שמעתם מה שאמר המרב משך מי שיש לו ביטחון אין איתו בעיות שמהם סבבו מכר את החמור שלו לאיזה גוי והגוי הזה היה חופר חוצב אבנים נכנס לאיזה מערה היה חוצב שם מצא שם אוצר אוצרות לא רק אוצר הוציא מטבעות של זהב בתוך סלים גדולים שם אותם מפה על החמור מפה וכיסה אותם בחצץ ש לקחת אותם לבית היה מבסוט אבל היה אוצר גדול נכנס עוד בפנים נפל עליו הזה מת שם החמור עומד ככה איפה הוא יודע לחזור לבית

של היהודי הזה חזר אצלו פתחו לו את הדלת רואים מה זה אוצרו אמר הלך לבדוק ראה שהוא נהרג שמה בתוך המערה אומר להם הנה אמרתי לכם מה שאומר מהרה מנשך זה פלא פלאות גם אגיד לכם על מורנו רבי יוסף שרבני אתם יודעים רבי יוסף שרבני הי אנחנו הכרנו אותו מישיבת פורת יוסף היה חמיר של מוראנו רבי בן ציון הבשן אני הייתי גם ברחוב עמ 12 מולי היה גר רבי יוסף כהן היה הבד של ירושלים הוא אבא של רב דובד כהן ראש ישיבת חברון היה גר מולי

הוא היה חברותה של רבי יוסף שרבן היו לומדים יומם ולילה ביחד שוקדים באולה של תורה יום ולילה לומדים ביחד במכון הרפי של שמה הם היו לומדים ביחד שנים הם יושבים ושוקלים אתהה רוצה למצוא אותם הם שם והיה עמכן גדול וענב גדול רבי יוסף ואיש אמיתי שאין כמותו היה יום אחד נסע ב אוטובוס היה גר בקטמון נסע באוטובוס ובא איזה אישה התיישב ידו מה קם האישה הזאת אומרת קם לצאת הוא לא יכול יושבת על יד אישה צדיק אז היא האישה קמה אומרת לו אומר לו לא תשבי

את אומרת לו אתה מבוגר בחורה היייתה פרוצה אומרת תשבי אמר לה טיפשה מטופשת למה אני נותן לך כבוד בגלל של תחתית הרבים את עומדת תשבי בשביל זה קמתי תשבי היה מתמיד גדול אומרים שהיה לומד אד כניסת שבת הביב זה רבי יהושע שרבני גם הכרנו איזה איזה זכויות איזה רבי יוש שרבני הוא נפגש עם רבי יוסף חיים כן רבי יוסף חיים ניבה אותו לאונייה לארץ ישראל דבר אותו הוא בנו רבי יוסף היה לו אח חכם שאול גר בקרט אמון גם כן חם שאול היה יודע כל שישה

סדר משנה בעל פה היה לו אח רבי שלמה שרבני היה מורה שלנו למדנו אצלו פרק המפקיד היה מסביר מאוד יפה מאוד זכותם יגן עלינו אמן זכיתי אז כן אנחנו בשבת גמרנו כבר את 12 הנשיאים היום מה יש לנו לעשות זא זאת חנוכה תביא את הסדו הנה אז אנחנו עושים את זה כן ניתן עוד שלוש מטבעות נכון מכב בסדר הנה זה בא עוד שלוש נשאר למחר עוד שלוש ויהיה ישועות יושן וידבר אדוני אל משה לאמור דבר אל אהרון ואמרת אלי עלך את הנרות פני המנורה יאירו שבעה

נרות ויסכן אהרון פנימ כאשר צוה אדוני את משה זה מעשה מש דך עד פקש ראה שראה אד את משה כן עשה את המנורה וני ושמחי בציון כ כנני ב ושכנתי בתוכך ו אד ר אד ביום הוא ו בכ אצ ש אך מחדת הקודש חרות בירושלים ס כל בשר מפני אדוני כי נעור ממאור קודשו שיהיה ישועה גדולה וחיים טובים אמ לכל בית ישראל אמן גם נעשה השכבה מרחם על כל בירותי יחוס חמון נפש נשמה שכל הנשמות בפרט הנשמה של משה בן ישועה רוח השם נחנו בגן עדן

ידידיה בן רוזה אסתר בת שמחה אסתר בת שמחה ידידיה בן רוזה ידידיה בן רוזה רוזה בת חביבה רוזה בת חביבה וגם כן אביאת שמואל בן שולמית יוסף חיים בן רבקה מרמי שלמת רחל בת מזל מה יצחק בן חלום דוד בן גאולה יפה בת חתון אליהו בן יפה סיפורה בת גוסטון הן כל בני מה בכלל הרחמים והריחות כן יהי רצון ונאמר אמן שימו לב מחר זה ערב פסח אנשים עסוקים אנחנו נתחיל את השיעור בלי נדר בשעה 8 יהיה פה גם כן סיום מסכת בני נדר יצו ויחי

אנחנו במנחים ב פרק יד פסוק יז יחיה מצאו בן יה שמלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל 15 שנה ויתר דברי המצ כתוב דברימ מכי יהודה ושרו עליו קשר וש ים אומר למה מה אמר לו הנביא יעת השם לשחיטה וינוס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימית הוא שם וישאו אותו על הסוסים ויקבר בירושלים אבותיו בער דוד וייקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן 16 שנה והמליכו אותו תחת אביו אמציהו הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכו המלך עם אבותיו משנת 15 שנה למצאו

בן יהואש מלך יהודה מלך ירובעם בן יואש מלך ישראל בשמרון 41 שנה וי עשרה בעני אדוני נוסע מכל חטאות ירובעם ב נבד אשר עשה אשר החתי את ישראל הוא השיב את גבו ישראל מלבו חמת עד ים ערבה כי דבר אדוני אלוי ישראל אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנבי אשר מגת החפר כי ראה אדוני עוני ישראל מורה מאוד פס עצור ואפס עזור ואין עוזר לישראל ולא דיבר אדוני למחות את שם ישראל מתחת השמיים ו ביד ירובעם בן יואש ביתר דברי ירובעם כל אשר עשה גבורתו

של נלחם ואשר השיב את ד מסק ואת חמת ואת חמת יהודה בישראל אלום כתובים על ספר דברי הימים ממלכי ישראל וש עבות מלכי ישראל ומלך זכריה בנו תחתיו כן אנחנו בשיר השירים עכשיו פרק ג' פסוק א' מש בלילות ברקש שבה נפשי קשתי בלא מצת פואה שלמה שנה טובה חיים טובים קשר ושמ יהיה ברי תודה המשכב בלילות אתה כנסת ישראל מצרע שבענו הרבים ח חת העגל סלקו ממ ני הכבוד והכתרים שקיבלו בהר סיני והתורה והלוחות ורוח הקודש זה שאמר על משכבי בלילות כוונה כשר ראיתי בלילות שהם

אותם הימים שהלכתי 40 שנה במדבר ייתי שם זופה ושורה וחשכה כן בכל הגלויות שנקראים לילה כנודע בקשתי את שהב נפשי שם התורה הלוחות והשכינה ורציתי לזכות להיכנס לארץ הקודש בקשתיו ולא מצתי ועם ישראל התחנן הקדוש ברוך הוא כן משה רבנו אבל הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו תאמר להם שלא יעלו כי אנני בקרבם הקונ סובבה בעיר בשבק וברחובות הבקשה את שב נפשי בקשתי בנו מצת קונ אמרו עם ישראל זה לזה נקום ונלך ונבקש את מקום משכן שר בנה משה ואולי שם נמצאת השכינה ונלך בבתי כנסיות

ובתי מדרשות ובשווקים וברחובות כל מקום שאפשר כל זה עשיתי ולא מצתי ובפני חטא העגל כנודע פסוק ג מצאוני השומרים הסובבים בעיר את שאבה נפ שרתם מצו השומרים אומר הפסוק עם ישראל מחפש אחרי המשכן שו מקום השת השכינה כדי להדבק בקדוש ברוך הוא ולחזור בתשובה לחח את העגל ומר שהשומרים משמרת הקודש הם בעלי רוח הקודש הכהנים והרבים שהפקיד אותם הקדוש ברוך הוא עלי לשומני פגשתי בהם שאלתי אותם האם הם ראו ברוח הקודש את השכינה הקדושה כלומר האם מחל לי הקדוש ברוך הוא על חטא העגל הגענו פסוק

ד משניות וקודם המשנה זה הצדקה אנחנו משניות נזיר פרק ה משנה ה היו מהלכים בדרך אומר כמו שלמעלה חלקו בית שמיים בית הלל בקדש טעות כך היה להם מחלוקת בנזירות בטעות אז הוא אומר היו לכים בדרך שישה אנשים ואחד בא כנגדן אמר אחד מהם משישה אנשים הרני נזיר שזה פלוני שזה איש פלוני זה פלוני בן פלוני חד אמר הרני נזיר שזה לא פלוני שאתה חושב השלישי אמר הריני נזיר שאחד מכם נזיר אם אחד מכם מכם נזיר שאין שאין אחד מכם נזיר אני אומר שניכם לא צודקים

כאילו ששניכם נזירים או שכולכם נזירים בשמי אומרים כולם נזירים ובת אומרים אין נזיר אלא מי שלא נקמו דבריו טרפון אומר אין אחד מהמהם מנזיר שום אחד למה זה ככה ההלכה נזירות לא יכולה לחון אלא על דבר ברור אומר אני נזיר שזה לוני אדוני זה ח מנחש צריך להיות ברור שאדם עושה נזלות סוה משנה ו' התריע לאחוריו אינו נזיר סליחה עוד פעם כן תריע לחורה ואין נזיר אם זה שבא כנגד השישה היו הולכים בדרך חזר לא אחוריו כלומר אי אפשר לברר עם זה פלוני הוא החזיר הוא

הוא הלך אחורה זה שהיה בא אמרו אולי זה זי זה נזיר הלך אין לו נזיר אין אחד מהם נזיר רבי שמעון אומר יאמר אם היה כדברי הרי נזיר חובה ואם לאב הרי אני נזיר נדבה למה אני אסתפק כך יעשה עוד משנה ראה את הקוי היה סיעה של תשעה אנשים וראו כוי מרחוק כוי זה ספק בהמה ספק חיה ואמר הרי נזיר שזה חיה והשני אמר הר נזיר שזה אינו חיה והשלישי אמר הר נזיר שזה בהמה והרביעי אמר הר נזיר שאיין זה בהמה הרי נזיר שזה חייו בהמה

השישי החמישי שישי אמר הרי נזיר שן זה לא חיה ולא בהמה והשביעי אמר הרי נזיר שאחד מכם נזיר הרי נזיר שאין אחד מכם נזיר והתשעים אמר אין נזיר שכולכם נזרים ארי כולם נזרים לדעת בית שמאי נזירות בטעות שמע נזרות דעת בת הילן כמו שלמדנו ספק ספק אין זהירות הגענו פרק שישי יפה מאוד תו שבתי אדוני לנגדי תמין כ מבנ למות שם אחוד קדשה ברכו שכינת חיי חדש שם ננוים צמ ורה שכתוב גת ב יומ ולילה ו בך ר קודש ברו את אוש שמיים וארץ אז כן

היום הלימוד נשמת חיים בן סעדה בצלח ושמע בת זהרה נשמת אייל בן אפרת נעומי שה ישועות בכל בתי ישראל אנחנו הולכים היום לדף גן בשיעור הקודם למדנו דף בן עכשיו זה ניסים גדולים מאוד בעזרת השם אמן איי איי א אי א אי אז דף נב עמוד ב גופה הגמרא חוזרת לדברי חזקיה חזקיה אמר שמעשר שני שאין בו שווה פרוטה אז אי אפשר לחלל אותו על פרוטה למה כתוב ואם גאול יגעל איש ממעשר ולא כל מערו פרי של מעשר שני שאין בו שווה פלוטה זה לא בכלל

גאולה אין בו כוח לתפוס את פדיונו ואי אפשר לחדד אותו על פרוטה מ מעשרוני הוא אומר מה יעשה איתו אומר הוא וחומש מחולל הנ מעות הראשונות לפי שאי אפשר לו לאדם לצמצם מעותיו ככ הוא אמר למעלה אומר כמן שאדם בדרך כלל כשהוא עושה חילול כשיש לו מעשר שני הוא מחלל בו על כסף בשובו הוא לא יכול לחל בדיוק הוא תמיד מוסיף קצת עכשיו את הפחות מפרוטה זה אומר זה יהיה שמה איפה שהוספתי זה יהיה מחולל על מה שיש לי שם הוספה אז זה שאומר גופה אמה

חזקיה מעשר שני שאיין בו שווה פרוטה אומר מי שיש לו מעשר שניש משה בפרוטה אומר הו חשו מחולל על מעות הראשונות שכבר חיללתי עליהם פר אחרים של מעשר שני למה לפי ש איך יכול לעשות כ חילל לא לפי שא אפשר לאדם לצמצם מעותיו חל פרות מעשר שני לא בדיוק תמיד יש קצת יותר אז בקצת יותר הזה יהיו מחוללים מטבעי התרומה והביכורים גמ אומרת זר או כהן טמא שוכרים תרומה מהתרומה או אדם מפריש מטלו תרומה גדולה אחר כך יש תרומת מעשר שניהם ניתנים לכהן ואסור לאכול לזרים

והכהן אסור לאכול בטומאה אז אדם בטבעי התרומה כלומר והביכורים חייבים עליה מיטה וחומש זר שאוכל תרומה וביכורים חייב מיטה בחומש מיטה בש שמיים ביכורים זה משבעת המינים זה יש להם כמו דין תרומה ותרומת ידיך אלה ביכורים ואדם שוכל תרומה חייב מיתה וכן כהן אם אכל אם טמא ואכל תרומה אסור גם חייב מיתה ואם זה שאכל אותם זה בשוגג אז פודא אותם ונותן חומש על תשלומי הקרן ואסורים לזרים עוד דינים אומר בזה גם אסור לו כלומר לא יאחל כי קדשם וזר לא יאכל קודש אס כבר חייב

על זה מיטה בר מינה ואין נכסי כהן מה פירוש זה נקרא נכסים שלו יכול לקדש בזה אישה מעשר שני אי אפשר לקדש אישה זה ממון גבוה המשנה הזאת לשיטת רבי מאיר שאומר מעשר שני ממון גבוה חכמים אומרים מעשר שני ממון ככה רשי מביא והן נכסה כהן ועולים באחד ומאה אם נפל אחד מהם לתוך 100א חולין כשנפל אחד שתרומה למאה של חולין בין בבינו לא ד לבטלם ברוב אלא צריך שיהיה כנגד 100א כנגדו מעלה את האחד הזה ואומר כנגד ועונן רחיצת ידיים אדם שנוגע בהם רוצה ליגוע

בהם להרים אותם צריך לטור ידיים והערב שמש מי שנטמא בטומאה דאורייתא טובל ביום השביעי צריך לחכות עד שערים שמשו ואז וכל בתרומה הרי אלו בתרומה וביכורים השאן כ במעשר שני כל הדינים האלה בתרומה ביקורים שזה א נכסי כהן עולים באחד ומאה וכולי מה שאיין כ במעשר שני אז הגמרא מבררת מה עם מה שאיין כן במעשר שני במעשר לעומת תרומה שעולה באחד ומאה מה פירוש מה שאין כן במעשר מה פירוש מה שאין כן במעשר שמה שתרומה עולה ב אחד ממא והוא עולה ברוב ל מכלה ד מעשר

בטיל ברובה אז אתה רואה מדובר שהמעשה שני התערב אין התר יסורו אם נטמע ואין בו שווה פרוטה אם אם יש היתר למה בשביל זה אתה אומר בטל ברוב כי אם יש היתר יסורו אפילו בלף לא בטיל כל דבר שאני יכול להתיר אותו אתה לא יכול לוטר אותו למה למה אותו אני יכול להתיר לך אותו על ידי שנעשה את הפעולה שמטרת אותו ואפילו בלף לא בטי ואמ אית ד חזקיה ואם אית חזקיה שגם מעשר שן בו שו פרוטה אפשר לחלל למאות שחילל עליהם מקודם לפני כן מעשר

שני שהיה בו שו פרוטה אבל לדבר שיש לו מתירין למה יכול לחלל אותו כל דבר שיש מתיירים אפילו בלף לא בטיר למה תלך תבטל אותו ברוב בשביל שתאכל אותו יש ל מתירים אז גם הה דוכה ממה הי למה שאין כ במעשר ד בטיל ברובה אתה אומר לי מה שאין כ במעשר שהמעשה בטל ברוב וזה רק באחד ומא דימה לא בטל כלל הפוך מה שאין כמעשר שאתה לא יכול לבטל אותו אפילו ב1000 למ כל דבר שיש לו מתירן אפילו בל לא בטל אומר לא לא מצית אמרת

אחי לגבי תרומה חומרי תרומה קטנה ול תרומה לא קטנה למה שהמשנה הזאת התרומה והביכורים זה חומרי תרומה לעומת מעשר קולד תרומה לעומת מעשר פה התנה לא שנה אם נפרש ש מער שני הוא לא בטל כלל יוצא שתרומה קלה ממעשר ואני רוצה שתרומה חמורה שתרומה בטלה על כל פנים במאה ותרומה לא בטלה אפילו מעשה לא בטל אפילו ב1000 זה אי אפשר זה פה מחומרי תרומה לא כו תרומה הגמרא אומרת שואלת הגמרא והקטנה והן נכס כוהן אתה רואה בזה תרומה קלה ממעשר כי במעשר שני זה לא נכסה

כהן זה נכסה גבוה אז אתה רואה שכן התנא שנה לי דבר קל ואין נכסה כהן הגמרא אומרת לא סכה דעתך שמעשה הוא לא בטל ברוב כלל אין דבר כזה למה בהדה מעשר שני בטיר ברובה מפורש כתוב בבריתה באיזה מעשר שני אמרו שבטל ברוב והוא לא נידון כדבר שיש לו מתירין במעשר שאין בו שווה פרוטה והמעשר הזה נטמע אין בו קטת אין בו שב פלוטה אי אפשר לחלל אותו ואי אפשר לאוכלו בירושלים ונכנס לירושלים ויצא אז אי אפשר לחל אותו א אפשר לאכלו בירושלים זה מעשר שאין

בו שווה פלוטה ונכנס לירושלים ויצא גם מעשר שני שנכנס לירושלים ויצא אי אפשר לא לפדות אותו ולא לחזור לירושלים לאכלו שם למה לכמה נראה שנכנס המעשר לחומות ירושלים קלטו אותו המחיצות ואי אפשר כבר לפדות אותו מה שאתה יכול לבדו זה רק חוץ לירושלים לא בירושלים ית על ידי חזקיה שאתה יכול לבדו פחות משוי פרוטה על מה שכבר היה אם כן גם שאיין בו ש בפרוטה יד חזקיה ונח על מעות הראשונות נעשה כמו חזקיה שחילל על מעות שחילל עליהן פני כן מעשר שני שהיה בו שוה פרוטה

ועדיין נחשב במעשה כדבר שיש לו מתירין שהוא לא בטל ברוב מה מתרצת פה מדובר דלא פריק אין לו מעות אחרות שהוא פדה בהם מעשר שחילל עליהם אין לו אז לכן הוא לא יכול לעשות את זה מה מקשה בנית מעשר דטלה נצפין הוא יביא פירות מעשר שני בשובי חצי פרוטה ושעדיין לא חילל אותם טרף נצרף אותם לאותו מעשר שני שפחות משו פרוטה שבערב את הזאת יהיה שווה פרוטה וחלל אותם ביחד אז הנ אתה רואה מעשה שני שנתערב הוא דבר שיש לו מתירין אז למה הוא בטל ברוב

פרצת הגמרא דאורייתא ודרבנן לא מצטרפים אומר אי אפשר תביא תבי מעשר שני ותצטרף עם זה אי אפשר למה מעשר שני דאורייתא אותם פירות שמביא כעת זה דאורייתא ודרבנן זה פרי שנתערב בחולין לא מצטרפים ביחד לחלל אותם כאחד אי אפשר למה מהתורה איין המעשר שמעורב תון חילול בכלל כבר נתבטל ברוב רק המעשר הנוסף חייב בחילול מדאורייתא אז כיוון שאין בו לבדו שו פרוטה לא תופס פדיונות בפרוטה נמצא מי שאוכל אותו אוכל אותו בלא חילול טוב הגמרא אומרת טוב אי אפשר להביא ממש נית דמאי תביא מעשר שני

של דמאי שהוא שווה חצי פלוטה שגם שמה חיובו זה רק מדרבנן דם מהי לא יודעים מה זה מחללים ביחד על הפרוטה צרת את הגמרא די מהתלה תויה ודאי אומר נכון אפשר להביא דמי אבל אנחנו מפחדים אם אתה תתיר לו להביא דמי שלא מחר יביא ודאי ויאכל אותו בלא חילול טוב הגמרא אומרת תשת פרוטות נלל עלי ומעשר בחד בפרוטה ומרצה ון חלל הי על אך יתרה אמר תביא שתי פרוטות של נחושת חלל עליו מעשר שני אחר בפרוטה ומחצה ונהלל אחר כך את את זה בשווה פרוטה בש

בתערובת עלי אך על חצי פלוטה היתרה עלי אך יתרה שעדיין לא חילל עליה אומר מסבת פרוטה ומרצה טפסה שתי פרוטות לא מה אתה חושב שפוטה ומרצ של פות מעשר שני תפסה את שתי הפרוטות תפסה שתי פרוטות לא שחיל אותן אתה חושב ככה אומר לא אין דבר כזה פרוטה תפסה פלוטה חצי פלוטה לא תפסה וד רבלה דאורייתא עו דרבנן הוא דאורייתא דרבנן לא מצטרפת נכון אז עוד הפעם מסורת פרוטה ומרצה תפסה את שתי הפלטות אי אפשר דבר כזה שחילל אותם אל פרוטה תפסה פרוטה מפירות המעשר שני

חצי פרוטה הנותרת מפירות המעשר שני לא תפסק כלום בחילול זה כי אי אפשר ודר רב יעלה חצה של מעשר שהביא אם החצי פרוטה של המעשר של בתערובת דאורייתא דרבנן דאורייתא ודרבנן לא מצרפה לחילול כמו שכבר אמרנו טוב הגמרא מקשה ניסר יחלל עסר מעשר בשובו פחות מיסר ואחר כך חלן שאר הסר את המעשר ש בתערובת אומר דימה אתהה פרוטות אותו דבר כמו שאמרנו למעלה שלא יבוא להביא נפרדות ועלול לאכול מעשר שני בלא חילול לכן אין כאן דבר שיש לו מתירין גם לחזקיה עוד אמרנו בבריתה משנכנס לירושלים

ויצא מעשר שני אמרו שבטל ברוב וגם נכנס שנכנס לירושלים ויצא זה לא נחשב כדבר שיש לו מתירין למה הוא לא יכול לבדו אותו למה תקלטו אותו המחיצות גמרנו לא יכול לפדות אם זה בא לירושלים מתי אפשר לבדות מעשר שני מחוץ לירושלים אבל אם זה נכנס לירושלים ויצא קלטו אותו המחיצות של ירושלים ולא יכול לבדות אותו והמי להדר מנעילה טוב מה הבעיה שיחזיר אותו עוד הפעם את המעשר עם ערבותו לירושלים ואכל בהתר אומר ב שנטמע אסור לאכלו לאכול אותו נפרקה אם נטמע כמה שמעשר ש לא ר

עכשיו לאכילה שבדה את המעשר ו מותר באכילה על ידי פדיון ואמר רבי אלעזר מנ מעשר שני שניצבה שפו דיין אותו אפילו בירושלים אפילו שמעשר שני טהור לא נבד רק מחוץ לירושלים שכתוב כר ב ממך הדרך לא תוכל סתו כי חק ממך המקום ונתת בכסף לא שכשזה בירושלים אבל כי למה אפילו בירושלים שנאמר כי לא תוכל צאתו ואיין סאת אל אכילה לא תוכל לאוכלו שנאמר וישא משאות פניו וישא משאות אצל יוסף הצדיק כתוב מאת פניו אז אפשר לחלל את מעשר שני על כסף חד ששני הפנים כי

לא תאכל סאטו שנטמע ואתה לא יכול לאכלו בירושלים או כחק ממך המקום שאתה נמצא מחוץ לירושלים אלא בלקוח בכסף מאשר שני מאכל שנקנה בירושלים בכסף מעשר שני ונטמע אז דברי רבי יהודה לקוח בכסף מעשר שני לא תופס פדיונו ולקוח מעשר שני לפרקה הגמ אומרת לקוח במעשר שני לפרקה אבדה אותו נתנ לקוח בכסף מעשר שני ש מה פדה אומר כרבי יהודה המשנה שלנו כרבי יהודה דאמר יקו מאכל שלקוח בכספי מעשר שני שנוסע אין לו רפדות יקבר אין מה לעשות איתו ה רבי יהודה מה יצא אפילו לא

יצא נמה למה דווקא יצא בירושלים אפילו לא יצא אין לו מתירין אי אפשר לבדו אלא הגמרא חוזרת בה לעולם בטהור מדובר בבריתה בטהור לא בטמא וגם לא צריך להעמיד בלקוח בכסף מעשר שני מדובר במעשר שני עצמו בטהור מה ש מה שכש הגמרא שיכנס חזרה לירושלים ויחן ומה יצא ד נפול מחיצות זה לא יצא שיצא מחוץ אין עכשיו היה מלח מה ונפלו המחיצות של ירושלים אי אפשר לאכול את המעשר שני גם אי אפשר לבדות את הפירות למה כשהביאו אותו לירושלים עדיין היו עדיין ברגע שהביאו אותו לירושלים

היו המחיצות קיימות וכבר נקטו נקלטו הפירות בתוכן ועכשיו שנפלו המחיצות אסור לאכול כ שואלת ואמר רבה מחיצה לאכול דאורייתא מחיצות לקלוט דרבנן יפה מחיצה לאכול זה חייב דאורייתא מעשר שני בתוכה זה דאורייתא אבל מחיצות ירושלים לקלוט את הפירות מעשר שני נכנסים לתוכה שלא יכלו דות אותם אם יצאו מירושלים זה רק דרבנן כי גזרו רבנן כי איתנו מחיצות מתי גזרו רבנן של לבדות מעשר שני שקלטו אותו המחיצות שישנם עדיין את המחיצות ויצא מעשה מחוץ המחיצות אבל כי ניתנו למחיצות נפלו כאורה לא כסו רבנן אומר לו הגמרא

דוחה לא פלו ג רבנן בין ניתנו למחיצות בין תנו למחיצות וכיוון שנקלטו הפירות באוויר המחיצות שוב אי אפשר לפדות אותם רבונה בר יהודה אמר רב ששת בא לתרץ את קדשת הגמרא מהברית על חזקיה למה הבריתה מחשיבה מעשר שני שאיין בו שווה פרוטה כדבר שאין לו מתירין אבל יכול לחלו על מעות הראשונות אז על זה בא רב הונה בר בר יהודה אר רב שש חדה קטנה הבריתה חדה קטנה מעשר שני שאיין בו שווה פרוטה שנכנס לירושלים ויצא אז אי אפשר לבדו אין לו פדיון על מעות הראשונות

למה כבר קלטו אותו המחיצות יפה הגמרא אומרת אמ למה אין לו מתירין בנדר בנעלה אתור נכנה אכל אותה ד נפול מחיצות אין אי אפשר לאכול מעשר שני נפרקה פדה אותה רת הגמרא את השאלה נפרקה האמ רבה מחיצה לאכול דאורייתא אבל מחיצה לקלוט את פירות מעשר שני שנכנסים לתוכה שקלטו המחיצות שלא יכלו לבדם גם אם יצא מירושלים זה דרבנן זה רק דרבנן וכי גזרו רבנן כי איתנו למחיצות מתי גזרו רבנן שאי אפשר לבדות אחרי שקלטו המחיצות דווקא כשישנם את המחיצות כי ניתנו למחיצות לא קסו רבנן אומר

לא פלוק רבנן תרצ את הגמרא גם אם המחיצות לא קיימות אי אפשר לבדות אחר שכבר קלטו המחיצות לא פלוק רבנן י אחי מהריה אין בו שווה פלוטה אפילו יש בו ש מנמה למה אי אפשר לבדות מאחר שכבר קלטו מחיצות למה אפשר להעמיד במעשר שני שאין בו שווה פרוטה כאיל אומ לשון הבריתה שאפילו אפילו יש בו שווה פרוטה נמה שהי אין אין לו לבדוק כיוון שקלטו אותו המחיצות אפילו יש בו שוה פרוטה למה דווקא אתה מבי אין בו שווה פרוטה אפילו יש בו כיוון שקלטו את מחיצות

אי אפשר לבדוק כיוון שיצא כבר אי אפשר לבדות קלטו אתם מחיצות ויצא א אפשר לבדות הגמרא אומרת לא מבעייה כאמה לא מבעיה יש בו ד קלטן למחיצות לא מבעיה תנא אומר לא מבעייה כשיש בו ש פרוטה שאי אפשר לבדו למה שגזרו חכמים קלטו אותו מחיצות וגזרו חכמים ד קליטת מחיצות למה שיש בו שור חילו מצד עצמו אבל אין בו אם הלא קלטו מחיצות אין בו שיעור עדיין אפשר לבדות אתו על מאות הראשונות למה אן לא אומרים קלטו אותו מחיצות זה מקרה שהוא לא מצוי במקרה לא

מצוי לא גזו חכמים שיקלטו אותו המחיצות אז זה דבר שיש לו מתירין והוא לא בטה ברות כמה שבענן שגם שאן בו שו פרוטה קלטו קלטו אותה מחיצות ואיין ואין ו פדיון תנו רבנן ואם גאון אראל איש ממעש לו כתוב בפסוק שעוסק ב פדיון מעשר שני ואם גאול יגאל מ איש ממעשר ממעשר ולא כל מעשרוני כל מעשרוני שאיין בו שווה פלוטה זה נקרא כל מעש ו זה לא בכלל גאולה אז בזה אפילו מחלל לא תופס איתמר רבמ אמר אין בו אין בו דווקא כשאין בו במעשר שני

עצמו ש פלוטה אז אין חילו תופס בו סה אמר אין בחומש אפילו שיש במעשר שני עצור שווה פרוטה אבל אין בחומש שווה פרוטה גם כן לא תופס פדיונו ר יוחנן אמר אין בו כמו רב אמה ורבי שמעון בן קיש אין בחומש כרב עשה טבים סר שני שאין בו שווה פלוטה אן לא מחייבים אותו למתנת שעלה את הפעולות עצמם לירושלים עד שתצטרף אצלו אמרנו שהוא פלות דיו שיאמר הוא וחשו מחול למעות הראשונות אין ות ככה הדין שכבר נל מעשר שני ויש לו עודף כ חזקיה עכשיו הגמרא

מבעלת בשלמה למן דמר שאין בחומש שווה פלוטה אז אם כן הוא לא תופס פדיון ו פגב דב הוא בעצמו יש ב ש פרוטה כון בחומשי לקה כן שבחמש אין שווה פרוטה לא נחשב כדבר חשוב צריך צריך לח דם על מעות הראשונות השפיר זה מובן מדוע כתבה הברת דיו אלא למד אמר שאין בו מדיו אלא למד אמר שדווקא כשאין בו ש פלוטה אלמה כתבה ברת דיו כיוון שאין המעשה עצמו שווה פרוטה זה לא חידוש שצריך לחל למה על מעות הראשונות אז היה ברתה לומר אומר הוא חושו

מחולל מעות הראשונות קשה עד כאן נלך על ההלכות היום נלמד הלכות כפול גם בשביל יום טוב של פסח א מבחן קודם כן מבחן סליחה אז מה מח נעשה גם הגרלות כתוב בניהו טוב ראשון ראשון ראשון קח עוד אחד מה שאלה ראשונה יש לך דף איפה אתה כן כן מה ששנינו שאין מטלטלים נקנים בכסף דווקא במשיכה האם זה תקנה דרבנן או שזה דין דאורייתא לא אנחנו אמרנו שמד אורייתא זהמ זה מחלוקת מדאורייתא מעות קונות בגזרה שם יאמר לו נשרפו חתך בעליה זה לדעת רבי יוחנן יש לקיש

שאומר לא מה עד לא קונות לוקת רבי יוחנן בן שלקי כן חן כן מעות כונות רק חכמים אמרו אינם כוונות גזרה שמ יאמר לא נשרפו חתיך בעליה זה דעת רבי יוחנן רש לקיש מה אמר לא קונות מות רק רק מדרבנן אין חכמים פה רי חנן טוב הללה שמעת ראובן אזה לא עשית שימו לב שאלה שנייה ראובן שרוצה לקנות משמעון סחורה בקניין חליפין האם ראובן צריך למשוך סודר משמעון ממי הוא רוצה ראובן בכליו של קונה צריך שזה יהיה ראובן שרוצה לקנות שמעון סחורה בקניין חליפין אז הקונה

זה ראובן האם ראובן צריך למשוך סודר משמעון ואז ר לקניין או שמעון צריך למשוך מכליו של ראובן זה מחלוקת של קונה או כלו של מוכר כן נכון בגבה גם כן קונה בגבה גם קונה מה הבעיה לא רק במשחה שלו ההלכה בכלב של קונה האם ג' צ מו ש אתה איתנו עופר אתה עושה את התשובות איתנו תשגיח שאנחנו עושים טוב האם קניין חליפין אפשר לעשותו על ידי פירות רב ששת אומר פיר אבד חליפין רב נחמן אומר פיר לב זה חליפין אומר פר עח פרה פרות רב נחמן

אומר פרא לא רב שש אומר מה פר באיזה אופן שאלה רביעיית באיזה אופן שהמוכר חוזר בלמכור הוא אמרו לו תשמע אומר אני מוכן למכור מוכר חוזר בו מלמכור הרי הוא במי שפרע ובאיזה אופן אין רוח כמים נוחה אמנו בור כן נכון אם נתן הכסף ולא משך נכון ואם לאו אין רוח חכמים וחי אמנו ה מי שפרע האם מודיעים למי שחזר בו מה זה מי שפרע מישהו עובר חזר ב חזר בו ושילם הוא רק ש וצה לחזור עשו לקח הכס נתן הכסף לא משך הי הוא במי

שפרע סיכנו נתן ה מודיעים למי שחזר בו או שבפועל מלה תין לה מחלוק מה הסברה מה הסברה אומר באר את הסברה האם אנחנו צריכים בפועל מלת תינ לה או מודיעים לו תדע לך אתה בקללה שהוא בכללה של מי שפרע מה הסברה בזה אם אנחנו אומרים שמלת תינ זה בגלל שהוא חזר לא צריך להודיע לו ש שלמען ראו וירעו יש מחלוקת ה הב אומר מ מוען ה אמר מיור בישראל הנשיא בעמך לא כל עם ישראל בני מלכים הם מי זה אומר מודיעים לו הוא אומר מודיעים לוך

מי שעושה מעש אומר וה מסי הב הב מה אומר מודעים לו סכם אה סיכם וואו סיכם קניין מטלטלין עם חברו בסכום של 1000 דולר וביטל המוכר את המכח ה האם כאה במי שפרע סיכם איתו בסכום אודיל מה רק אם לא יביא לו כנגד 200 הבי מי שפרע איזה 200 נתן לו מקדמה אולי צריך להגיד שנתן לו חלק מהסכום העסקה הייתה 1000 הוא שילם לו 200 האם על הכל יש במי שפרה או רק על ה-200 האלה ויחזיר לו ואז לא יהיה מי שפר רק פשוט ים לא

יות ושב על הכל שרק 200 יו אומרני רב יוסף אומר השמח תקני רב יוסף זל הכל מחלוק 4 ש דעת רב יוסף עלל ימח שנתלו יוסף על הכל ל הכל מה פר על הכל על הכל יש מי ש רק על המ פ אז זה מחלוקת בין רב יוסף ל אם אני מסכם איתך אל ושמתי כשהייתה ז כשהייתה הונאה של שתות שימו לב שימו לב כשהייתה הונאה של שטות ואמרינן אונאה של שטות נכון והמן שיכול לבקש תרת מעותיו בזמן החזרה זה עד שיראה לקרובו אם שיעור זמן

זה רק למוכר או גם לקונה למוכר למה ז מ שהוא כל הז המוכר חוזר בו עד לא ידע למה כי הוא לא יודע את העסקה עד שהוא יעשה עסקה הבאה ואז הוא מבין המוכר יכול לחזור בו לעולם כן זה גמרא זה לשון הגמרה רק לקונה הרב זה רק לקונה ולא למוכר אדוני זה לאש הגמר אתה רוצה לראות למדנו את זה שלשו הוא גאון הוא גאון רק לקונה זה שיעור עד שם רימו או לא רימו אותנו אבל המוכר יכול לחזור לעולם אם רימו את המוכר הוא יכול

לחזור רבנו מהג כתוב זת קודם לאש ק קקונה קו רבנו מהג עד כאן 100 הלכות לא דבר עכשיו סימן אתרי אדוני אתה יכול להגיד לו בשקט בבית עוד מעט בצד אתה מדבר בקול הלו לא לדבר פה שקט שקט הנה גם אסור לסוך אפילו מקצת גופו אסור לסור אפילו מקצת גופה אפילו אינו אלא להעביר הזוהמה ביום ביום הכיפורים כן שיחה זה אלוק רחיצה הנאתה מרובה אבל אם הוא חולה אפילו אין בו סכנה או שיש לו חטטין בראשו מותר צער וחולי לא גזרו בנה זה דת גרה דת

הגרה סעיף ב לא לדבר אס אסור לנעול סנדל אשוי מעור אסור או מנעל של עור אפילו קטע כיוצא בו אפילו של עץ ומחופה עור אסור אבל של גמי או של קש או של בגד או שלר מיניים מותר אפילו לצאת בהם רשות הרבים מותר לעמוד על קרים מוקסות של עור זה לא דרך נעילה כ מקום המחמיר תבוא עלי ברכה סעיף ג הח יולדת מה זה לעמור על סתי זה לעמוד ביום כיפור לעמוד על עור מותר זה לא זה לא נעל החיה יולדת כל 30 יום מותרת לנעול

את הסנדל למה קשה לצינה לא יכולה בלי סנדלים בלי נעל והחולה כיוצא בה אף על פי שאין בו סכנה וכן מי שיש לו מכה ברגליו מותר סעיף ד' זה עכשיו של מחר בשביל שנעשה מחר של יום טוב מותר כל אדם מנעול סנדל מחמת עקרב כיוצא בו אם הוא נמצא מקום שיש עקרבים כדי שלא ישכנו הם מצוים שמה קרבו דברים הנושים הגהה ום ירדו גשמים ורוצה ללך לביתו מבית הכנסת או להפך והוא סטניס יורד גשם ביום כיפור מותר לעוד מנעליו עד שמגיע מקומו סעיף א' סימן טרטו

יום הכיפורים אסור בתשמיש ואסור לגע באשתו כאילו היא נידה וכן אסור לישן עם אשתו במיטה סעיף ב' הרואה קרי ביום הכיפורים ידאג כל השנה למה מראים לו שלא קיבלו את התענית שלו ואם ענתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עולם הבא יש לו זכויות שהגנו עליו למה כתוב זרע יעריך ימים הנה למדנו עוד שלוש פסח כון פסח רשי כותב במסכת קידוש שיש 10 מיני זרט שוצ ממנו אל תדבר פה בסדר אמרתי לך אמרתי לך לא לדבר פה נכון לא תפריע לי לא כל דבר אפשר לומר

שיישמעו אנשים הלאה אנחנו הגענו שולחן ערך צריך לערוך שולחנו לא לדבר ירו שולחנו ויעוד ליבו בשמחה וטוב לבב זה בליל הסדר שיגיע לשולחן ערוך עורך בטוב לבב כיד השם הטובה עליו לא לא ישבע הרבה כדי שיוכל לאכול אפ קומן בתאבון גם אם ירצה כל הסעודה לאכול בסבה תבוא עלי ברכה כמו אפנדיה אפנדי למ אז זרוע שנהגו לצלות להניחו בקערה של הסדר אסור ללכ לו בליל פסח אם הוא צלה אם הוא בישל מותר אומנם יאכל ביצה וקודם שיכלנו יאמר זכר לקורבן חגיגה בתוך הסעודה י שורר וזמר

בכל נעים תו ללמוד לשנות הזוהר הקדוש ה מובאי במחזורים בתוך הסעודה אנחנו את הפזמון חד גדיה שרים אותו אחרי שומרים נרצה אחרי כל הסדר למה כי בלילה הקדושה הזאת המלאכים רואים כזה ליל הקדושה לעם ישראל הם מקנאים והם עושים עין הרע אחת גדייה זה לחש לעין הרע נגד המלאכים שלא ישלוט עין הרע שלהם י הם רואים אחד כמו הרב עופר אני שם כל השנה עוד אחר שגמר סעודתו צפון יוכל בשמחה את הפקמן השמור בתוך המפה וקודם שיכלנו יאמר זכר לכל פסח נאכל עד השבעה יאכל ממנו

שתי כסתות למצווה מבחר שהם כזית אחד זכר לפסח כזית אחר זכר למצה נאכלת עם הפסח כלנו בסבה אם קשה ל לאכול שתי כזות די לו בכזית אחד זה אכל לקומם פסח יוכל להפי קומן לתיאבון להיזהר שלא יהיה מלא כרסו בשעת אכילה כדי שלא יהיה שבע הרבה אתם יודעים שאחרי שאוכלים את אפיקומן אסור לאכול שום דבר שיהיה לו טעם מצה ב שלו בשביל זה כש שבא כשבא עשיו אחרי שיעקב אבינו לקח את הברכות הוא יצא הוא פתח את הדלת שפותחים את הדלת להזמין את אליהו הנביא וכולי

אז הוא פתח את הדלת פתאום בא עשו אז מה הוא עשה פתח את הדלת אז הוא הסתתר מאחורי הדלת ועשיו נכנס עם הנעליים שלו הגדולות ווא אומר אבא תקום עשיתי לך איזה אוכל אומר מי אתה אומר אני עשו אומר אבל כבר בא אחיך במרמה ויקר ברכתך במרמה גמטריה אפיקומן לקח את אפיקומן ואחרי שוכרים אפיקומן אסור כתוב את זה זה יפה אזה מכבים אתיק כן כןכ ש פרק תשיעי אנחנו בת לומדים עכשיו דף מ המרכיב זכר על נקבה שאינו מינו בן בבהמה בן בחיה בעופות אפילו במיני

חיה שבים הרי זה לוקים מן התורה בכל מקום בין בארץ בין בחוץ לארץ שנאמר באמ תך לא תרביע כלאיים חד בהמה חיו עוף שלו או של חברו ואינו נוק שיכניס בידו כמקל בשפופרת עלם זה על זה בלבד או שעורר בכל מקין אותו מכת מרדות ב מותר להכניס שני מינים לסחר אחד לסחר אחד ואם ראה אותן רבעו זה את זה אין זקוק לאפ רישן ואסור לישראל יתן בהמתו לגוי להרבעה לו אסור החשוד על הבהמות ג' מי שעבר רכי בהמתו קיים הרי הנולד מהמהם מותר בהנאה ואם היה

מן הטהור ם טהורה מותר באכילה כמו שנתברר במאכלות אסורות ד שני מיני בהמה או חיה שדומין זה לזה פ ש מתעברים זה מזה ודומים זה לזה אי ן שני מיניים הרי הוא כעין ואסור להרכיבם כיצד הזאב עם הכלב הכלב הכופרי עם השועל הצבעים עם העזים היעלים עם הרחלים הסוס עם הפרד הפרד עם החמור חמור עם הערן אפי שדומים זה לזה הרין כען זה בזה ה מי שיש בו מי שיש ב מדברי ויישובי כגון שור הבר עם השור הרמח עם הסוס מותר להר כיבן זה עם זה

מפני שאיין מין אחד אבל אבז אם אבז בר כילא עם זה עם זה שאבז בצב מבפנים ובז הבר בצא מבחוץ מכילה שהם שני מינים הכו כלאים ם החייה ועם הבהמה ואיין לו קין עליו פני שהוא ספק וואו היילודים מן הכלאיים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיב זה על זה ואם היו אמותיהן משני מינין אסור להרכיב זה על זה ואם הרכיב לוקה לכן אם נרכיב זה הנולד אפילו מין אמו לוקה כיצד פרד שאמו חמור מותר להרכיבו על פרדה שאמה חמור ואסור להרכיבו אפילו על החמור אבל

פרד שימו סוס אסור להרכיבו על פרדה שעם החמור כן כלכ יוצא בזה יכך רוצה להרכיב פרד עם פרדה או למשוך בשתי פרדות בודק בסימני אוזניים זנב וקול אם דומים זה לזה בידוע שמן ממין אחד ומותרים כל העושה מלאכה בשני מיני בהמה או חיה כאחד ויה אחד מהמהם מן טהורה והשני מן טמאה הרי זה לוקה בכל מקום שנאמר לו תחרוש בשור חמור יחדיו אחד החורש או הזורע או מושך בהן עגלה או אבן כאחד ואפילו משכן כאחד או הנגן כאחד אפילו בקל לאוקה שנאמר יחדו מכל מקום אבל

ה המזגן פטור עד שימשוך ו ינהיג חט אחד שור וחמור ואחד שני מינין שאחד מהן טמא ואחד טהור בין בהמה עם בהמה כ כחזיר עם הכבש או חיה עם חיה כחמור עם הפיל או חיה עם הבהמה ככלב עם העז או סבי עם החזיר כיוצא בהן על כל אלו לוקה מן התורה שחייה בכלל בהמי כמו שב במאכלות אסורות אבל ד סופרים כל שני מינין שן כליים וארבעה אסור לחרוש בהם כאחד משוך אותם ניגן ואם עושה בהם מלאכה כאחד או משך הו הנהיג מכין אותו מרכת מרדות ס

אסור להנהיג בהמה מני היבשה עם חיה שבים כגון עם עז עם שבוט ואם עשה פטור שמעת הוא רוצה על שפת הים זה כנראה אחר אישה ויש לו אחד בים ואחד בזה ה עגלה שהיו משכים אותה כלאיים שבעל עגלה לוקה אפי שלא הנהיג שישיבו גורמת לבהמה שתמשוך עגלה כם הה אחד יושב בעגלה ואחד מנהיג שניהם לקין אפילו מאה שהנהיגו כלאיים כאחד כולם לוקין יד מותר לעשות מנכה באדם ובהמה או חיה כאחד כגון אדם שחורש עם השור או מושך עגלה עם החמור כיוצא בזה שנאמר בשור בחמור יחדיו

לא באדם וחמור או באדם ושורו כך הם היו עושים בשואה מה הם היו עושים מע את עם ישראל אם לוקחים אותותו שמים אותו עם שור יא בהמת פסולי המוקדשין פפי שהי גוף אחד הכתוב עשה אותה כשני גופים פני שהייתה קודש נשת קודש חל מעורבין זה וזה נמצאת בהמה זו בבהמה תמא ים הטהורה מעורבים כאחד הר אומר ואם כל בהמה תמאה שלא יקריבו ממנה קורבן ההשם פ שמוע למדו שאנו מדבר לפסולי המוקדשין כ החורש בשור סולי המוקדשין אומר מרביע בו הרי זה לא קה משום כלאים ואיסור

זה מדבר כבלה עכשיו זה של היום יג ניסן תשפד עד עכשיו היה של שבת למה היום זה סיום הלכות כלאיים אם נזכה בעזרת השם אחר יד ניסן מתחילים לכות מתנות עניים אין איסור בקרי בגדים אלא צמר ופשתים בלבד שנאמר לו תדב ש שעת נ פשתים יחדו ויש בכרכי הים כמו צמר שגדל על האבנים שבים המלח תבניתו כתבנית הזהב והוא רך ביותר וקלח שמו כלך ואסור אם הפשתן פני מרית העין שהוא דומה לצמר חנים וכן השיריים והלך אסורים בפני מרית העין ב רחל בת עז צמר שלה

אין לו כין עלי משום כל עיים אבל אסו מדבריהם מפני מר את העין כיוון שתחבר הצמר פשתן צד חיבור בעולם ארי זה כנע מן התורה כיצד צמר פשן טרפן זה זה ושעה אותן ועשה מהן לבדין הרלו כלאיים טרפן טבע אותן כאחד ק מהן טבי זה הרי זה כל ען ג תפר בגד צמר בשל פשתה אפילו תפם במשי או שתפר בגד צמר בחוטי פשתן או בגד פשתן בחוטי צמר או שר החוט של צמר בחוטי פשתן או גדלן אפילו ה נתן צמר פשתן בסק או בקופה או כרכן

הרי אלו כלים אפילו קשר גדי של צמר בגדי של פשתן יש רצועה באמצע לכן אם קיפל בגדי צמר ופשתן ושרן הריו כעין שנאמר צמר ופשתן חדו מכל מקום כ ש תחת נאסר ד' מנן שכל יסור איש תורה שהרי צריך הכתוב להתיר כלים בציצית שלמדו מפי השמועה ששמך פרשת כלן פרשת ציצית אלא להתיר כילים בציצית והציצית חוטים קשורים בלודן מכלן שחיבור כזה ש מקום מצווה אסור מן התורה שאינו ממעט בתוה דבר שהוא אסור מדברי סופרים הכרעיים אין לו שעור אפילו חוט כל שהוא של צמר בבגד גדול

של פשתן או של פשתן בצמר אסור וואו צמר חנים צמר גמנ כיוצא בו ת פן זה בזה טבא מהן טבי ואם היה חצי מנחלים הכל הרי הכל כצמר והרי הוא כיים עם הפשתן ומהי הרוב מן הגמלים מותר ערבו עם הפשתן מצורת הכו צורת צמר גמלים ואין חושש נימון של צמר המעורבים בהם שאינן חוצי צמר ז לפי כך אורות הכבשים שעושים מהם בגדים פפי שתופרים אותם בפשתן מותרים ואין חושי נימות של צמן פפי שנקר בכלל לחו את הפשתן שתפרו בו הרי בטלו במעון וכן הקנבוס ופשתן שרפן

זה בזה אם רוב מן הקנבוס מותר להרוג הטבו מהן עם חוטי צמר ואם היה מחצה למחצה אסור ט העושה בגד כולו צמר גמלים או צמר ארנבים או קנבוס רג ב חוץ צמר מצד זה חוץ פשתה מצד זה הרי זה אסור משום כרעיים או י בגד צמר שנפרם מותר לפוף בחוט פשתן וקושר אבל לא פור יא לובש אדם בקד צמר ו בקד משתה וחוגר עליהם מבחוץ ולבד שלא יטרוף את המשיחה ויקשור בין ב בין כתפיו אתה רואה לכן אתה יודע ביום כיפור למשל לובשים קיטל של פשתן

מותר על זה להשים טלית מצמר מצמר רק אסור לצפור אותם ביחד יב כדי בגדים מותר לעשות אנו ואין אסור אש לבוש אותם קסות בהם בלבד שנאמר לא תבש נאמר לא יעלה עליך עלי שדרך לבישה אבל אוהל שהוא כלים מותר לשב תחתיו כן מותר מן התורה לשב על מצעות של כלים שנאמר לא יעלה עליך אבל אתה מציעות תחתיך סופ אפילו מצעות ז עגבי זו ם אסור לשב העניו שמת ך נל בסלו הנה את הסטפר שכשהוא נסע פגישה שלו עם אחות של החזון איש היה היה בכל הדרך

בלילה הוא נסע רצה ללמוד ביום נסע בלילה הוא היה עייף מאוד כל הדרך היה צריך לעמוד למה הוא הסתפק אם המושב זה כרעיים יג במ דברים אמורים ברקין כגון יריעות ושמלות אבל אם היו קשין ין כרכין כגון כרים וקשתות מדן לשב עליהם להסב והוא שלא יהיה בעושרו נוגע בהן יד וכן הפרוכת שה כים אם הייתה רכה אסורה שמסמך להשמש תע להל בשרו ומת קשה ש נכרכת מותרת טו מנעל שו כלים ואין לו עקב מותר לבשו שעור הרגל קשה ובינו נהנה כ כשאר אור הגוף טז תופרי

כסו תופרים כדרכן מבד שלא התכוונו בחמה בפני החמה ובגשמים בפני הגשמים צאנו עין תופרים בארץ כן מוכי כסות מוכין כדרכם בבד שלא יתכוון בחמה שהצילה הן הכלים שע כפי מן החמה ולא תכוונו בגשמ תחמם בו צ משדים במחן יז לא יקח אדם בצ שק בבגד כנעים שהרי הוא נהנה בקנים בפני החמה ובפני השינ כן כ יוצא בזה יח לא ילבש אדם כילא עים עריי פג שם עשרה בגדים שאן לו מהנ כלום אפילו ג אפילו לגנוב את המכס אם לבש כן לאכן אסור יט אין אסור משום

כיניים אלא בגדים שאין דרך חמום כגון הקונות המצפות המכנסיים האבנית הסמלה בגד חבים בהן את השוקיים ואת הידיים כיצ בהן אבסו צולים קטנים שעושים אותם עם בבית יד שלהם לצרור בהן את המעות או לצרור בהן את התבלין סמרט שמניחין עליו רטיה או מנורמה או אספלנית צן תחבושת הריו מותנים שבשרו נוגע בהן שהרי אין דרך אמו בכך כף ציץ של עור אומש כ יצא בהן שלהם בח חותי בשה מדודלי על פני אדם כדי להפריח סיבובים אין בם שום כליים ש דרמו בכך המנהיג בהמות מכניס רבנים לתוך

ידו מהמהם פשתן מהם צמר הרי זה מותר פי כורחן על ידו אבל אם כשרן כולן נעשו כליים וא אסור לו לקחן על ידו כב מטפחות שמקלחים בהן את הידיים מפחות שמפגין בהן הכלים והקרקעות מפחות ספר תורה מפחות הספרים אסורים משום כלאיים שהר הידיים נוגעות בהם והן קרחן עלי יד תמיד ומחממים כג אותות שעושי קוס גרדים ובגדים כדי שיהיה כל אחד מהם מכיר את שלו אם היייתה אות אות של צמר בפשתן או פשתן בצמר הרי זה אסור אפי שאינו חשוב אצלו כד בגד צמר שרואים בגד פשתן

בטריפה אחת אינו חיבור ואיין זה קלאיים קבץ שרושי חות כ אחד או שתח שתי דחיפות הרי זה קלעים כ ה מותר לעשות מן הקלעים תחכי אמת שאיין למת משוה לעשות מפני ועשות ממנו מרדעת לחמור ויושב עליה ווא שלא יהיה בשרו נוגע בה ניח מרדעת זו על כתפו אפילו להוציא עליה את הזבל כו המת ובהמה ש מושין כליים מותר לנוסע כתפו כז בגד צמר שאבד בו חוט פשתן או בגד משתן שבת בחו שמן הרי זה לא קרנו לגוי שקרנו הגוי לישראל לא יעש מרדעת החמור שמצא אותו

אחר וקראנו על מעל הרשנו שהרי אין הכים נקר בו כיצד תכן גד זה צבעו שאין הצב פשתי בצבע אחד מיד הוא ניכר לו ושמו אם לא ניכר הרי זה מותר שמ נשמת נחנו שרי בדק ולא מצאו כבר באנו בביות אסלות שכל כל ייסורי ספות מדברי סופרים פח הקלו בספק זה כח לוקח כצ מן הגוים צי ותכן יפה יפה שמת פורין פשתן כט הרואה כלאים שתורה על חברו ה רואה כלאיים שתורה על חברו אפילו היה מהלך בשוק קופס לו וקור עליו מיד אפילו היה רבו שלימדו חוכמה

שאין כבוד בריות איסור לא תעשה המפורש בתורה ולמה נדחה בהשם עבדה כמו שהתבאר בפני שהוא לב של ממון ולמה נדחה בטומאת מת נו בפרת הכתוב מפי השמועה למדו לאחותו שאינו מטמה אבל מטמה לבן מטמה לבן זה צה אבל דס מדבריהם הרי הוא נתח ב כבוד הבריות בכל מקום א על פי שכתוב בתורה לא אסור מן הדון הרי זה הי הרי לו זה נדחה מפני כבוד הבריות כך אם היה עליו שעת של דבריהם אין ו קורא עליו בשוק ואין ו פושל בשוק עד שמגיע לביתו כן אתה

יודע שפעם ראו את חם עובדיה אמרו בוא תראה איזה יראת שמיים יש לו אמרו אמרו היו בחורים מחברון אמרו זה הבחור הזה צדיק מספר אחד תלמיד חכם גדול וצדיק אמרו בוא תראה אמרו לו חכם עובדיה אמרו לו תשמע יש לך במכנסים שע כניס עכשיו לי ומרו דברים האמין להם הלך בצד הוריד את המכנסיים באמצע הרחוב ככה בסוף בא אמרו לו לא לא צחקנו איתך כן איך עושים דבר ו רצו להראות את הירד שמיים שלו תחתונים ככה זו אותו אתה רואה מה הוא מדבר ש ל מה

הוא מדבר אתה רואה ש אתה מדבר לא יפה מהום לא פ אמר לך לא יפ זה קצת בוש היה בחור היו צעירים חברים אמרו לו תסתכל תראה איזה יראת שמיים יש לו לא עשו טוב א כן אבל אני מראה לך אתרת שמיים שלו אמפם לא לדבר פה שמעת לא לדבר פה עוד ה לוקח כל צמר מן הגויים איפה הגע ל הרב ל הלש כלאים ה מתכסה בו לוקה היה לבוש בכלאים כל היום כולו אין לוקה אלה אחת סי ראשו מן הבגד וחזרו הוציא ראשו וחזרו אפי

של פשט הבגד כולו אזה חייב הכל אחד ואחד וואי וי במת דברים אמורים שהוא חייב על כל אחת ואחת שיתרו בו התראה אחת אבל הם תרו בו ואמרו לו פשות פשות והוא לבוש בו ושעה כ נפשות וללבוש אחר שתרו בו הרי זה חיה הכל שהיה משהיה שיתרו בו עליה אלפי שלא פשט הוא אכה ל המלביש את חברו כלאיים אם היה עובר מש הלובש סליחה המלביש את חברו כל עיים אם היה הלובש מזיד הלובש תוקה ומלביש עובר משו פני עבר משול ואם לא ידע הלובש שבגד כלים

המלביש מזיד ו ומלביש מזיד ומלביש המלביש לוקה ולובש פטור לב כהנים שלבשו בגדי כהונה שלו בשעת עבודה למה זה כלאיים בגדי כוונה פשתן נכון אפילו במקדש לוקין פני הבנת שהוא כלים ולא הרו בו לא הותרו בו אלא בשעת עבודה שהיא מצוות עשה כמו ציצית לא כן אסור הגענו הלכות מתנות עניים אז בעזרת השם זה למחר בדיוק זה הזמן שצריך לתת מתנות לעניים ערב פסח זכ שמד של החמור אין בו משום כים הרמבם אמר יש בו יש בו הרמבם אומר יש זו ה אבל הוא יושב עליו

זה לא תפו גזרה ש מישהו יקח את זה לבוש עוד הפעם אמר רבי יוסה דף מט ז שמ מיח רבי אלעזר לא מסת ולא ותם לא הקים ולא מבע אלא לא מת ו רתח ק מהבל לא מ ולא רעלת חביב נפש ב ג חביב גב הד ותם ותם כ ר ברנה לא מ מה הדבר דומה ברנש כנס ור רבי יוסי אלו לאמ מ ד פת ואמר בן כבד אדוני בך כ כבד את אביך תמך כמוש כל החייב פטור מ ד דג ד ב כגון רבי אלעזר

לל גג ש רבי שמעון בעלמה בעלמה עלמה יח זכני קדישין לגזע קדישין זכ צד הה זכ דז ד כ זר ברך השם ברוך השם לעולם אמן ואמן אמלוך אדוני לעולם אמן ואמן ר עכשיו הגענו לדרה רבה קדישה זה בספר דברים יפה לאט לאט בתום הקטורת אמרתי לכם מחר השיעור בשעה 8 זה פסח ו אדוני אלוהינו שטר אבותנו לפניך כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם ת משה נביא אך ככתוב בתורתך יומר אדוני אל משה קח לך נטף סמים זת בבד יאמר אדוני אל משה

כעך סמים נטף ושחלת וחי בסמים אבונה זקה בד בבד יה ויאמר אדוני משה כעך צמים ושחלת חל בנה שמים זמ יה בתמ יהיה בתמר ה ז ת ממני ש קודש קדש עלי אהרון כור צ ב בבוקר אהרון תמיד לפני אד לכם נו רבנן ור 8 3 ים ש ערב יום הכיפורים כדי לקיים דן הצורי סיפורן וח בצ שב פה שלשה ק מלוא שוחק אומר אמר אם אין אדם מהש מזר בכח מעור ומעד דבש קדים וקא משה ויאמר לי שובש מזוזות מן אדם אשר צאו איש מפתח

בוף על שת מזוזות פספ גוף שמרתם את את הדבר הזה לחוק לך בניך אדוני והיה כב את העבודה הזאת כם העבודה ואמרתם ז פצ מצר את מצרים העם וישתחו ויעשה מנורה זהב טו בקש עשה את המנורה ירך קנ ג הו ושש קנים יוצאים מצידה שלושה כנ מצדה אחד ושלושה כנ מציד השני שלושה גבעים משוקדים ב משוחדים ני אחד כיוצאים ממורה במורה ש ממ ורכ כ א מ לי מגפה יאמר מש ימ בימת פתח ממגפה ע זך וזך כחסדך זך בוק חסדך זך ני מנסח כל אס

ארץ יעמוד פנחס פנו העליון ך א ר אור ימ אור ימ אשת ח תמכו לא ת לתש כיכ בתש רבדים עשת שגש נודע בשערים בעלה בשבו זר צדין עשת ותמכור ע ד לבוש צחק ליום אחרון פ פתחה בחכמה תורת חסד ע לשונה צופי ב רבות בנות עשו חיים ואת ליופי אישה ראת אדוני הי תלל נולה מפרי ידה ר מעשה אדוב השעו ד שבתנו כב שנו וב חרון ממ מעלינו שכל ח ך ישראל בפרת לאפרים בן חדש הממונים על השם מדו מגפה אנו כל ניצוצות הקדושה בוא

נחליף קח את זה ך לאבותינו הקדושים אם יצחק ויעקב משה נונו משמור מצ כל הקהל הקדוש גם אלה שמאזינים לנו דרך הנבי ד כד ברך יד זכ יד כל אשר תפנו חיים טובים רוקים ים שמחים חיים טובים נח ום שח כל אשר לעשות הכנות גדולות היום בעזרת השם בלילה ביאור חמץ בעזרת השם מחר בבוקר בשעה 8 בעזרת השם ללימודים ואז אחר כך נלך לשרוף את החמץ לשרוף יצר הרע בעזרת השם השם יזכנו לעובדו לראה אותו