הדף היומי מסכת בבא מציעא דף נא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יא ניסן תשפד

[מוזיקה] תקלי כמה תעסו אותה ספרים ספר אחד אפילו עשה שתיים בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי י א ניסן ערב שבת קודש שבת הגדול מבורך שבת פרשת מצורע ישועה גדולה בעזרת השם שיהיה לעם ישראל אתם יודעים שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם אומר הרב רויזמן שלא אומר במוצאי שבת שעבר זרקו הפרסים 331 כמניין שלו טילים שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם פלא

פלאות איך אפטיל אחד שלא ירד על עם ישראל ועכשיו יהיה עוד ישועות גדולות חודש ניסן חודש המלומד בנסים בעזרת השם והכל בשורש של השבת הזאת שבת הגדול נקרא כח בפני הנס הגדול שנעשה בו אתם יודעים רבותינו אומרים אומר החתם סופר דעו לכם למה זה נקרא השבת הגדול כיוון שעם ישראל שבו בתשובה ועשו ועזבו את העבודה זרה והקדוש ברוך הוא מחל להם עוונותיהם לכן נקרא שבת הגדול למה דבר אין כמו זה שעם ישראל עושה תשובה והולך בדרך השם הם נקראים גדול איזה זכות איזה חסד איזה ישועה

באה מן השמיים בשעה שאנחנו בעזרת השם חוזרים בתשובה לכן השבת הזאת היא שבת כמו יום כיפור הלוו העולם נברא בפנימיותו ב'' בניסן בחיצוניותו ב' בתשרי אז בפנימיותו זה א' בניסן זה א' בניסן זה ראש השנה בפנימיות תספור 10 ימים זה יום כיפור ביום הכיפור הזה ביום שבת קודש שזה שבת הגדול עשו עם ישראל תשובה ולכן זה נקרא שבת הגדול שזכו זכו לשוב לצור מחצבתם לעזוב את כל העבודה זרה את כל הטומאה הנוראה ולקבל עליהם לשוב בתשובה ואז אמר להם הקדוש ברוך הוא נכון שאתם צדיקים ואתם

שומרים את השבת הנה מהשבת הזאת היא תקרא לכם שבת הגדול למה עוד טעם מפנה שעד השבת הזאת זה היה נקרא שבת בראשית שבת בראשית כך כותב החתם סופר גם כן הביא את זה בנו רבי שמעון סופר בשמו זה שבת כ שקדוש ברוך הוא ברא את העולם לא הוסיף טיפה הקדוש ברוך הוא יכול באותו רגע להפסיק באותו רגע ממשיך שיך עכשיו זה שבת 24 שעות אבל מאותה שבת שקיבלו השבת עכשיו מהשבת הזאת שעם ישראל שמרו את השבת עזבו את העבודה זרה נקראת זכר ליציאת מצרים יש תראה

בקידוש אנחנו אומרים זכר למעשה בראשית זכר יציאת מצריים כך נאמר זכר יציאת מצרים עד שבוא משיח שבוא משיח זה כבר אין זכר לצית מצרים זכר למוד את המשיח זה יהיה משהו אחר זה יהיה ישועה כזאת גדולה שכל הניסים הגדולים יהיו התגמדו מה שהיה במצרים יהיה קטן למה שיהיה לעתיד בעזרת השם זה יהיה אור גדול עכשיו עכשיו זה בא להיות מוכנים בעזרת השם אז זה השבת למה זה נקרא שבת הגדול כ עד עכשיו לא היו היה תוספת שבת היו עושים שבת בדיוק 24 שעות אבל מי זכר

יציאת מצרים שיצאנו ממצרים הקדוש ברוך הוא אמר עכשיו תוסיפו על השבת נותן לכם לשבת תוסיפו מחול על הקודש בין בכניסתה בין ביציאתה אז לכן זה נקרא שבת הגדול שאז נהיה שבת גדולה לא קטנה אבל העיקר זה זה משכו ידיכם מן עבודה זרה ולקחתם לכם איש סה לבית אבות סה זה גימטריה כפרה בדיוק מספר כפרה סה כחתן לכם איסה סה זה 305 כפרה כפ זה 100 ואחר כך יש לכם גם כן ר וה הנה 305 כעניין שה וגם שה זה ראשי תבות שבת הגדול שבו עם ישראל

ככה מתקדש ומטהר וביום הזה נפל העבודה זרה הגדול הגדול הגדול של מצרים אז היום כמה הוא שוב השבת הזאת כמו יום כיפור זה ממש יום כיפור אם זה בפנימיות כיון שבחצי אנחנו עושים יום כיפור בעשרה בתשרי בחיצוניות עושים אותו בעשרה ב בניסן זה ממש כמו יום כיפור ככה היה בזמן בזמן שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את יציאת מצרים אמר להם זה השבת תעשו תשובה גדולה השבת איזה תשובה עם ישראל עשה משהו פלא פל עות למה הש הקדוש ברוך הוא אמר לקחת השד דוקא ביום שבת אבל

לא לוקחים עם ישראל היו צדיקים לא הולכים בשבת ליום השוק לא הולכים קונים המצרים התפלאו היום זה יום המנוחה שלהם אומר במצרים היייתה טומאה כל כך גדולה אפילו אם מלאך היה יורד למצרים לא יכול לצאת והיה רק הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יכול לה שת עם ישראל במצרים לכן פסח זה ראשי תיבות אין פעם ס זה פלונית עכשיו צבה הקדוש ברוך הוא ליקח את הטל שזה עבודה זרה טומאה נוראה של מצרים לשלוט בו לעשות בו שפטים אז מתי אמר לנו לעשות את זה ביום שבת בבוקר

אז מקבלים מוחים גיבויים בחוכמה ובינה עליונים ואז יש את הכוח להכניע בעזרת השם זה שבת הגדול בעזרת השם שמתגלה החסד העליון הגדול פלא פלאות גם זכן זה נקרא גדול לשון הגדולה זה חסד העליון הגדול בעזרת השם אז לכן נשתדל עלינו לעשות כל אדם צריך לקחת לו את הזמן להתבונן השבת הזאת באגדה לראות מה הוא מדבר בליל הסדר למה אדם יכול לבוא לליל הסדר וזה לילה כל כך חשובה ויש בה כל כך ש כל כך זכות גדול בלילה הזאת שלא יחליף את העיקר בתפל לא ישמור חזק

על העיקר לספר בנשאי השם לספר ביציאת מצרים לעשות נחת רוח גדול להשם יתברך זה העיקר זה העיקר הגדול בעזרת השם את זה נעשה נשתדל חזק חזק בעבודתו יתברך ואז יהיה ישועה גדולה זה השבת הזאת אבל לדעת יש עיקר ויש תפל העיקר זה עבודת השם התפל זה עניינים שיש לו לסדר אוכל כל מיני דברים אחרים אבל העיקר זה העיקר אתם יודעים מה שסיפר רבי אברהם על מלכת אנגליה אתם יודעים היה לה מנהג שהייתה נוהגת כל שנה שבחוצה הקיץ היא נוסעת לאחד מערי הנופש באירופה כל פעם הולכת

אבל שמה היא לא נוהגת בניג מלכ היא באה עם גבאי אחד היה נוסע איתה היא פוגשת אנשים ברחוב היא מתחפשת כזה היא הולכת רגילה רגילה אנשים לא כולם יודעים בכלל שזאת המלכה מדיום ביום הייתה מדלת באיזה פארק באותו מקום באחד הימים מה קורה פה היום באחד הימ היא תהילה באיזה פארק בערי הנופש ו היו שמה איזה משפחה נחמדה שהיו עסוקים בצילומים עם הפארק כל מיני מקומות יפים טוב הם רואים איזה זקנה יושבת בפארק התחילו לשאל אותם אתה יודע אנשים סקרנים אבל פה לא הם שאלו הי

שאלה סבתא מאיפה אתם אמרת אמרו לי אנחנו מאמריקה איפה באמריקה בפדיה איך זה נקרא פילדלפיה פילדלפיה כן אנחנו בפילדלפיה אוהו יופי טוב מדברים איתה שמחים איתה טוב אומרת אומרו לה ואת איפה גרה אני גר באנגליה או את ראית את המלכה של אנגליה אומרת להם כן זה נכון אני גרה בעמ קריה ייש שמה האם ראית אותה אומרת להם לא מעולם לא ראיתי אותה אני שמעתי עליה קראתי עליה אבל לראות עדיין לא ראיתי אותה מי יכול לזכות לראות את המלכה אומרת להם גם זה לא בתוכנית שאני אראה

אותה טוב אבל מה אני אתן לכם מתנה מה המתנה זה אדם שעומד אלדי הוא כל הזמן יצא למלכה מה כן דיברו איתו התחילו עזבו אותה התחילו לדבר איתה ומה היא עושה ואיך היא קמה בבוקר סיפר להם זרם איתם זרם זרם והם זורמים איתה והוא הם זורמים איתו והוא זורם איתם יפה הוא הולך כמו שאומרת המלכה שזה לא היא כלומר הוא לא שאל אם זה היא או לא היא אבל הם מסביר להם את הכל ו טוב אחרי רבע שעה אנחנו איך אפשר אומרים לו איך אפשר להמשיך

הלאה ואתה הכי מקורב למלכה אז איך אפשר להמשיך הלאה בלי שנעשה איתך אזה תמונה אמר להם בבקשה אבל מי יצלם הם רוצים לעשות וכל המשפחה רוצה להיות אז מי יצלם אז הם קוראים לסבתא אולי סבתא התיכונה אומרת כן אבל לא רדי אומרת אני לא רעד אני יכולה ואז היא צילמה אותה איזה תמונה היה להם אז פילים אתם יודעים נשאר שש פילים שש אז היא עשתה להם חמש תמונות והיא אמרה להם שאחת נשמור שיהיה לכם לאיזה מקום צרכו וככה היה טוב הם בודקים איזה תמונות הם רואים

יש להם לראות איך זה היה ממש יפה ואז הם עוד מדברים עם הגבאי הזה ו מנסים ללכת אז היא אומרת להם אבל תשמעו כל כך זה נחמד זה לא הוגן שהסבתא לא תהיה גם בתמונה למה שאני לא אהיה אמרו לה אה את רוצה שנשלח לך את זה אחר כך אומרת לא לא דווקא אבל אני גם רוצה להיות בתמונה אז הם לקחו אחד מבני המשפחה והם סבו כולם עם הסבתא הזו באמת נשאר תמונה אחת נסור וזהו והם נסעו אחרי שנתיים הם מה הם עשו הם את התמונות

האלה הם שמחו מהמהם מאוד הם טלו אותם בבית שלהם שש תמונות אחד עם הסבתא הזאת זה היה מאוד מרגש אותם להיות עם הגבאי הנאמן של המלכה ודיברו איתו היה מרגש הם תלוי את התמונות יום אחד היה להם איזה הורח מאנגליה אומר מה זה אתם עם המלכה מאיפה ראייתם אותה איזה מלכה אומרים לו זה הגבאי של המלכה אומר לו זה אבל זאת המלכה מה אתה אומר אומר לו יש לכם בעיה כזאת בעיה כזאת אתם היתם יכולים לסדר איתה את כל העניינים מה קרה לכם אומר למעשה בשביל

זה התחלנו את השיחה בגלל הגבאי וזה חשבנו אומר זה אתם יודעים יש בקום להתעסק בעיקר מתעסקים בטפל צריך לדעת להתעסק בעיקר לפעמים הגאולה על יד הבן אדם אבל הוא לא תופס אותה הלילה הקדושה הזאת לא לאבד אותה זה מרגליות זה הון השבת הזאת אין כמותה אדם ננצל בעזרת השם את שבת קודש בעזרת השם אתם יודעים היום זה פטירת הרמבן רבי משה נחמני שהיה מקובל אלקי שאין כמותו והוא כותב אני עליתי לארץ ישראל והלכתי לחברון וקראתי לי שם גם כבר בחברון רוצה להקבר על יד אבותינו הקדושים

והיה הוא עשה דברים שאיין כמותם בעולם הרמבן היה איש פרעי מקובל יודע כל הנסתרות הכל הכל רבנו הרי אומר הקבלה של הרמבן אין כמותה הוא ידע כל מילה מה שהוא אומר לכן זה זכותו יגן עלינו ועליכם והיום אתם יודעים אנחנו יא בניסן זה הנשיא צריך לראות מי הקריב הנשיא שלנו היום בעזרת השם יש לכם פה תפילה על הנשיא נכון ונו עמ אלוהינו ענינו מעשה ידינו כל עלינו מעשה דנו כנו ביום יום נשיא דבני אשר פ לבן כרן קורבנו קערת כסף אחת ש ומא משקלה מזרק אחד

כס 7 שקר בשקר הקודש שניהם מלאים סלת ב מח כ הקטור פר אחד בן בקר ן אחד כ אחד אח ח וזבח השלמים בקר שניים אלים חמישה עתודים חמישה כבסי בני שנה חמישה זה קורבן פרען בןכ תביא לי את התפילה רגע של רבי יוסף חיים כן חילה לא ידעתי שהישיבה הוציאה את התפילה הזאת נודה לך אדוני אלוהינו לאבותינו על הניסים זה ש רבי יוסף חיים כן ועל הפוקה על הגבורות ועל התשועות ועל הנות על הנחמות שעשית לבנו בימים ההם בחודש הזה כשם שבחודש הזה פדית וגת

את אבותנו עמך ישראל מארץ מצרים ד זז טוה במורה גדול בת וראית את עוני עמם צם דקם צעקתם ושמעת בפני נוסם כי ידעת את מחבם ותשמע את נתם חמך והוצאתם מעבדות לחרות משבות לגו גון לשמחה ום טוב מפ לאור גדול כן אדוני אלנו נו ה חסדך נו אד חסדך תצ מכל צררה וסוקה תצל מכל הפסד והנזק תצ מכל משו ותקלה תצ מכל יגון והנכה תצילנו מכל עצבון ודאגה תצילנו מכל בושה וחלימה תצילנו מעניות תורה מעניות מצוות תצילנו מעניות ממון דלות מחזון כיס תצילנו משנת וקנאה ומחלוקת

תצילנו מעין הרעה סונים ואוהבים ותצילנו מכל מין עין הרע שיש בעולם ו בנו ו בנו רושם צ כנפך תסתירנו שרצנו חיים טובים שלום שבחודש הזה עשית באו מצרת בים ש עו ב דוצ כן אנו ותנו תחריט את כל אויבנו כל שננו כל מבקשי רעתנו כל הקמים נום פל עליהם ח ו עשה מנו אות לטובה עמנו אות לישועה נו אות לרחמים נו ויבושו חזונו וקמו כיה אדוני עזרתנו ונחתנו כשם שבחודש הזה הוצאת את אבותינו מבית עבדים כן אדנו הוציאנו שבות ועבודה של החובות שאנחנו חיייבים בני אדם

כבד ו חמך כ כולם את כל חובות של ממון שאנחנו חייבים אין לבני ברית אי שנ בני ברית לא שום חש ממון שום אדם שבעולם נה בני חורים סב בל אופן וא תצד מתנות בשר בדם דת מת דוני שאם שבחודש הזה נתת לאבותינו רכוש גדול וצו מצרים כו בעושר גדול כן אד גדול נוכ רנו מעושר מך נו עושר גדול ךמ שערי הורה שערי עומן שערי אושר שערי אוצר טוב שערי אהבה שערי חמים שערי ברכה שערי בטח שערי ברית שערי שלום שערי בשורות טובות שערי גאולה שערי

גדולה שערי חסדים טובים שערי דעה שערי דרו שערי דגן צר שערי הצחה שעריה שערי הצ שערי כשה שערי החלות עליונים שערי בטחות שערי בטנות שערי בטוב שערי זוהר שערי זכיות שערי זמרה שערי חיים טובים שערי חוזק שערי חנינה שערי חמ שערי חוכמה שערי חסד הרי חלונות מלאות כל הון יקר ונעים י ישועה גדולה לכל בית ישראל וכן יהי רצון ונמר כן אז נעשה לנון נשמות נעשה דרקה ללו הנשמות וניתן גם כן שלוש חשו לצדקה שלוש גדולים שרי נהר שלום בטח ישועות גדולות מי אוסף את הצדקה

מרחם על כל בריות חול כל הנשמות הקדושות הואש מגדן בפרט הנשמה של משה בן ישועה גם בת מזן וגם אביעד שמואל בן שולמית יצחק בן חנום רבי שלום רפאל בן שרה פנחס בן גרציה על מחר בוא בוא תיקח מני עוד פעם מחר 12 לא מחר ביום לא אה כן מחר זה ה-12 ילה כבוד מלאכים מהר מהר הזמן מאוחר שזה ב הסדר שעושים בס כן כן כן אנחנו פרק יד פסוק ח אז שלח המצה מלאכים א יוש בן יאחז בן יהו מלך ישראל אמור לך נתר נתראה

פנים וישלח יהש מלך ישראל אל המצ מלך יהודה למור אחוך אשר בלבנון שלח אל העזר אשר בלבנון למר תתנה את בתך לבני לאישה ותעב חית השדה אשר בלבנון תרמוס את החו מזה זה הקוץ החו אומר החו שבלבנון זה שכן בן חמור שלח אל האר זה יעקב תעבור חיית השדה בן יעקב באול החללים טוב בוא נראה עכשיו הכה הכה הכית את אדום וסך ליבך הכבד ושא בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלת ביהודה עמך לא שמע אמציהו ויעל יוש מלך ישראל ויתרו פנים הוא ואמציה מלך יהודה בבית שמש

אשר יהודה וירף יהודה לפני ישראל סו איש לא עליו ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפס יהואש מלך ישראל בבית שמש ויבוא ירושלים ויפרוץ בחומות ירושלים בשער אפרים עד שער הפינה 400 אמה ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכנים נמצאים בבית בית אדוני ואוצרות בית המלך ואת בני התערובות וישוב שרונה בני השרים שהיו נתונים בבית המלך לערבון שלא ימרדו אבותם בו ויתר דברי יוש אשר עשה גבורתו אשר נחצ יודה אלום על ספר דברי מנכי יהודה למנחי ישראל יעש עם אבותיו ויקבר בשמרון עם

מנכי ישראל ומלו ירובעם בנו תחתיו כן זה הנה עוד ירובעם אין יום יש גם אבל לתת אבל לא חשוב לא שים עוד שלוש שיהיה צד א' חושב לא ר בסדר בשיר השירים אה פעם בשנה ארים האשכנזים שיש במגילה כן פעם בשנה פסח פסח יש להם חמש מגילות בפסח זה שיר השירים בשבועות רות כהנת בסוכות ישם כ כל דודי לי ואני לא הרועה בשושנים דלי מפרש הזוהר הנה אתם רואים זה ממש עכשיו דודי לי ואני לא בניסן דודי לי ואני לא אבל בחודש אלול אני לדודי ודודי

לי מפרש בזוהר הקדוש בחר בי ואני בחרתי בו הרועה בשושנים באותם ש ששונים בתורה שושנים אותם ששונים בתורה כי אותם שעוסקים בתורה הם סובבים את השושנה ענינה ומזמרים כותרים את הקוצים הסובבים אותה והשכינה מבסמת אותם ברח הבשמים והשושנים הנה חודש ניסן הוא בחסד ויורד מלמלה אור גדול מאוד אומר למטה תראו ואפילו ש אנחנו רואים לגאולה ושוע עושה הקדוש ברוך הוא אמנו חסד גדול בבחינת הפסח השם על הפתח י שאנחנו צריכים לפתוח תשובה הקדוש ברוך הוא משביע עלינו אפ פי שלא פתחנו עשינו את ערותה דלתתא זה

שאמר דודי לי ואני לא מה שאם כן בחודש אלול מוכרחים קודם את ערותה דלתתא אני לדודי ודודי לי זה בדע כי פסוק זה מסוגל להצלה על ידי הוד של דודי שהוא בשילוב ה ד ואז מאותה ד נמשך שפע מלמעלה נכנ את מידת הדין טוב עד שפו החום ונסו ונסו הצללים סומך דודי יו ופילים על הרר שפוח היום פוח לשון סידוק סיום היום כלומר לפני שסיים היום צנים קו הצנים הערוכות הערוכים הנראים סמו שקיעת החמה פירוש העניין כי בפסוק הקודם דיבר השם תו יתברך דילי שהוא בא

בעצמו בא להושיע אותי אפילו בלי שאני אפתח בתשובה אמנם גרמו עוד העוונות לאחר מכן ושך עלי חושך הגלות ונסו הצנים שהם הזכויות המצוות המגינות עלינו כבר נסו והלכו ואין מי שהגן סוב חזור חזור והסתובב אלי ועשה אמי חסד כאשר עשית עמי שעלת אותי אף על פי שלא הייתי ראוייה דומה לך דודי לפנים תהיה דומה לעופר שהוא הולך הבלת של העיין כאשר הם רצים מחזרים פניהם מסתכלים לאחור כן אתה הקדוש ברוך הוא אף על פי שחקת ממני חזור והסתובב אלי גלני שהם מדלגים על הרי הרבטר על

הרים המבוים כמו ביציאת מצרים מרמז ברית בין הביתרים ש אברהם אבינו גות והבטיח לו השם יתברך שיגל את בניו כן גלנו לעתיד כן הגענו פרק ג על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתי ולא מסתי בעזרת השם כן עכשיו הולכים למשנה אותיות נשמה בקודם המשנה זה הצדקה תת פעמיים גם של שבת אל תשכח צו משה תוציא תוציא שלוש הנה שתי ואחד אחר כך הנה ש אנחנו ע שניות נזיר א פרק ה משנה ג' מי שנדר בנזיר וסבור הוא סליחה ונשאל החכם הוא חשב שזה לא לשון

נזירות עשרו עשר ו החכם מונה משעה שנדר חוזר ומונה את ימי נזירותו משעה שנשאל החכם עכשיו נשאל חכם והטילו היייתה לו בהמה מופרשת כבר תצא ותראה בעדר זה טעות הפרשה בטעות אמרו בית ל לבית שמאי הי אתם מודעים בזה שהוא הקדש טעות שתצא ותראה בעדר אמרו להם בית שמאי א אתם מודים במי שטעה וקרא לתשע עשירי ועשירי תשעי עשרי שהוא מקודש אז גם פה אמרו להם בתלן לא השבת קדשו ומה אילו טעה והניח והניח את השבט על השמיני ו1 שמעשה כלוב אלא אלא הכתוב שקידש את

העשירי הוא קידש את התשעי ת ה1 זה תורה התורה אמרה ד' מי שנדר בנזיר על דעת שהביא קורבנות נזירות מהבמות שברשותו ולך להביא את בהמתו צ שגנבה אם ש נגנבה באמתו נזר ה זה נזיר ואם ש נגנבה באמתו נזר אינו נזיר וזו טעו טעה נחום ממדי שעלו נזרים נגולה ומצאו בית המקדש חרב אמר להם נחום ממדי אילו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נוצרים אמרו לו לא והתירה נחו ממדי שבא הדבר ח אמרו לו כל שנז עד שלא אחרה בית המקדש נזיר מ שחרה בית המקדש

איןו נזיר זה טעות לא ככה הגענו משנה ה אנחנו הולכים לגמרא בעזרת האל ובשעתו אתם יודעים בעזרת השם אנחנו היום בדף נא הגענו למשנה תפילת בית המדרש שתי אדוני לרדי תמי כני במות שם חוד קודש כככ כל ישראל הנה אנחנו באים נקים מצד שמו תורה כמו שכוב ב תורתך מפיד ונה גל עיני ת נפלאות כם קד בריון שמים וארץ פתח דנא [מחיאות כפיים] כן אנחנו במשנה באמצע עמוד שתומר שפתחת משה אתה פתחת אתה פותח כן הכיסא אחד משנה אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונאה אחד

הלוקח זה מי שקונה ה שילם יותר מדי למוכר יש לו הונאה אם שילם יותר מדי עונה אותו המוכר ואחד המוכר המוכר קיבל פחות כסף מדי יש להם הונאה כלומר פחות משטות מחילה שטות קנה ומחזיר יותר משתות בטל מכח עוד אומרת המשנה כשם שההנאה להדיוט כך הונאה לתגר אומר כשם שיש הונאה לאידיוט אדם קונה מבעל הבית יש הונאה לאידיוט בא האידיוט קונה ממך דבר הונאה קו יותר מדי כסף כך הונאה לתגר לסוחר רב יהודה אומר אין הונאה לתגר הגמרא התבאר למה מה מה המחלוקת מה טע מחלוקתם

מישהו טל עליו ידו על העליונה עוד אומרת המשנה משהו טל עליו כלומר האונאה שנטענה ידו על העליונה ולכן רצה אומר לו תן מעותי רצה אומר לו תן לי מעותי תבטל המקח או אם רצה תן לי מה שהיא נית לי תן לי מה שלקחת גמרא גמרא מננ מ מאיפה לומדים שגם אחד הלוקח ואחד המוכר גם הקונה גם המוכר יש תנו רבני וכי כתוב בתורה וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו איש את אחיו אין לי אלא אתה רואה כי אדם מוכר דבר לעמיתו לחברו אל תונו אישת אחיו

אל תיקח ממנו יותר מדי כסף אין לי אלא מענה לוקח שהקונה נטענה כלומר מזהיר אתה מוכר מלונות את הלוקח התורה מזהירה וכי תמכרו ממכל לעמיתך אל תונו תענה מוכר מנעין שגם הלוקח מוזהר שלא להונות את המוכר ומר או קנו מיד עמיתך אל תונו גם שאדם קונה מיד חברו שהוא קונה ממנו לא לא יתן לו הונאה כלומר לא ק לו יותר מדי בזול כלומר לא יקח יגיד לו לא פחות פחות פחות בסוף הוא העונה אותו הפסוק כותב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או כ מת אמיתך אל תונו

שטחים אנחנו עושים את זה הגמרא מסדרת כקו אמיתך אל תונו או קנ מיד אמיתך אל תולו שנלמד את זה על שניהם וצריך הגמרא אומרת וצריך למכתב לוקח וצריך למכתב מוכר התורה צריכה להזהיר אותנו גם שלוקח לא יעשה הונאה וגם המוכר י כתב רחמנא למוכר אם היה כותב רק הזהרה למוכר כלומר רק הוא מוזהר היינו חושבים שרק הוא מוזהר משוקי בזונה מכירו את סחורתו בקי במחירים במזיד ומנה את הלוקח אבל לוקח זהלא קמ בזנית או לא מכי במחיר הסחורה אם לא זה רחמנה בלא תונו הוא הוא

רוצה בזות הוא לא מכיר את המחירים כתב רחמנא לוקח שהקונה יש לו הונאה הנו רק הוא מוזהר משום דקנה לעצמו מכח טוב הוא רוצה לקנות לעצמו מכח טוב תמיד אדם קונה ומרוויח דמרי אינש רגילים לומר זינת קנית אם קנית חפץ הרווחת במותך כלומר הוצאת כסף על דבר שמתקיים לא הפסדת אבל מוכר דבוד כמוביל למה הבוחר מסכן מוציא את הסחורה שלו מאבד אותה רין ש זבן אוביד אם מכרת חיבת הפסדת בשחורת למה קבלת מעות מורת הסחורה אתה תלך בזבז יש לך סחורה אתה לא מבזבז אמה עושה

סבה הוא יודע איך איך שומר כסף כן לא תמיד לפעמים בא לו איזה הוצאות כל מיני בילויים כל מיני פתאום הוא רוצה ללכת לים המלח אתה יודע מה הוא רוצה עוד לכן כן אמה לא הזרה רחמנא בלא תונו הייתי אומר בזה לא הזירה צריכה רבי יהודה אומר איןו נעל התגר שואלת הגמרא משום שהוא תגר אין לו הונאה למה אין לו הנאה תגר מה הטעם של רבי יהודה מה בגלל שהוא תגר אז כתוב עליו תגר אין לו הונאה לא דווקא יכול למכור משהו הוא רוצה אמר נחמן

אמר בגר ספסר שנו תמיד קונה ומוכר ספסר קונה מוכר קונה מזה מוכר לזה קונה מוכר מה הטעמה למה באמת אין לו הונאה מד ידע זה בנתק משביה הוא יודע הספר הזה אתה גר יודע כמה שווה השחורה למה עכשיו קנה וח תגבה למה הוא מכר בזול למה הוא נתן לו להונות אותו מכר בזול הוא מחל לו והיד זה בנה אחי בזול משום תרמיה זנתה אחתי אתה רואה הנה בא לו בא לו איזה ה הוא לא סתם הוא הוא מוכר זה השת מדרבה עכשיו עכשיו התחרט תובע בחזרה

את ההונאה אתה מבין אז אמרנו לו אין הונאה על אתגר אדוני אתה לא יכול לבוא להגיד זה עניתי אני רוצה את הכס בחזרה אין לו נעל את הגר אתה אתה באמת רצית מכלת הסכמת למכור במחיר זוך למה בא לך צורה פתאום עכשיו אתה חרדת ואתה בא אז הוא מחמיר על התגר אתה מבין שומר לו איןו נעל התגר מחמיר עליו אב שה אמרתה זה גמרנו אשה אמר מה אין תגר אונאה לא כמו שאמר רבי יהודה מה שאמר רבי יהודה אין גר הונאה אינו בתורת הונאה אפילו בחוד

מכדי הנאתו חוזר בו הוא מקל עליו רבי יהודה אומר כוונתו אינו בתורת הונאה כמו שאר בני אדם פחות משטות בשאר בני אדם פחות משטות זה מחילה אבל אפילו פחות מכדי הונאה חוזר למה החיי התגר תלויים ברווח הזה קטן אז אפילו פעול בשוט חוזר תניה כבתי דרם נחמן שאפילו בכדי הונאה הן מחזירים לו את האונאה רבי יהודה אומר תגר אין לו הונאה מפני שהוא בקי ומה שהוא מחל יש לו איזה סחורה כוונתו היייתה אפילו בכדי אונאה הוא מוחל יודעין הוא ס בזול כן מי שהוטל עליו ידו

על ליונה מי שתענה כלומר היה לו הונאה בין המוכר בין הקונה ידו על העליונה הוא יכול לחזור בו לא משנה מי מי שנטענה או המוכר או הקונה מני מתניתין לא רבי נוסן ולא רבי יהודה הנשיא למעלה אמרנו בבריתה למעלה קנה ומחזיר הונאה דברי רבי נתן רבי יהודה הנשיא יד מוכר על העליונה רצה אומר ותלי מקחי אותן לי את מה שנתי ככה אמרנו למעלה אז מה ני מתנית לא רבי נתן שהוא אומר קנה ומחזיר הונאה ולא רבי יהודה שאומר יד מוכר לעין הונ אומר לו ככה צ

אומר לו ככה מה הי רבי נתן מתניתין קטנה רצה ובריתה לא קטנ רצה אם תגיד המשנה שלנו זה רבי נתן שתשובה לאן אומר הרי במשנה כתוב שד של מתענה עלי ליונה רצה אומר לו ת מעותי תבטל המכח או אם רצה אומר תן לי הפרש מעותי מה ש מה שעונת אותי ומקח עצמו לא יבוטל וברית למעלה שהביאה את דברי רבי נתן לא כתוב רצה אלא כתוב קנה ומחזיר הונאה לא כתוב רצה משמע שמי שמתענה לא יכול לבטל את המקח אלא רק לטבוע את ההחזר את ההפרש של

המעות אז זה לא כמו רבי נתן ויקרה רבי יהודה הנשיא מתין קטנה לוקח תה קטנה מוכר במשנה שלנו כתוב רצה אומר לו תן מעותי למה יד הלוקח על ענינה בריתה כתוב בדברי רבי יהודה הנשיא יד מוכר ל העניו עכשיו איך ליישב את זה בוא נראה סימן זו רש שני שמות של ארבעה הם מוראים בוא נראה אמר רבי אלעזר אונאה זו אין יודע מי שנאה המשנה הזאת לא יודע רב אמר כלומר קושיה לא יודע מי שנעה קשה מאחד על השנייה רבא אמר לעולם רבי נתן המשנה שלנו

זה רבי נתן ותן נמה בבריתה רצה אתה אמרת לי במשנה כתוב רצה אומר לו כך רצה אומר לו כך תשני גם בבריתה רצה אומר ו תן לי מעותי או ותן לי מה שה נתני כמו ששנינו במשנה אז המחלוקת של רבי נתן ורבי יהודה הנשיא שלדעת רבי נתן דווקא יד הלוק המתענה עליונה ולא יד המוכר בודה הנשיא דווקא יד המוכר המתענה עליונה ולא יד לוקח ככה הסביר רשי רבה אמר לעולם זה תירוץ של רבה עכשיו רבה ב' וא אומר לעולם רבי יהודה הנשיא המשנה שלנו מה דיר

במיין כ מפרש בבריתה הוא שייר במשנה הוא מפרש המשנה אומרת שד לוקח המתנ על עליונה רבי יהודה הנשיא בא בבריתה ואומר שד מוכר המתענה עליונה המשיך אמר אבש דינמ קטנה לדייק כך מלשון המשנה כמו שאומר רבה שרבי יהודה פה ממשיך קטנה אחד הלוקה ואחד המוכר יש להם הונאה מפרש לה אחר כך בהמשך המשנה ללוקח רק לבד מה הוא ברש כצד ידו ע לעליונה רק על הלוקח שמאמינה שמאמינה שיורי שריה למוכר משמע שה המשנה שאיירה למוכר שמכה על הבריתה שהיא תפ תפש שמאמינה איתמר האומר לחברו אמנד

שאין לך עלי הונאה א זה כבר משהו חדש עכשיו בא לחברו אומר לו תשמע אני מוכר לך או אני קונה ממך חפץ על מנת שאין לך אם יהיה יותר אין לך הונאה אני לא לא אמ זהיר לך מכו איז רב אמר יש לו עליו הונאה ואם דבריו כלום מה זה אומר מתנה על מה שכתוב בתורה כמו תכף נראה שמואל אמר אין לו עליו הונאה תנאו קיים נכון יכול למה רב דאמר כרבי מאיר ושמן דאמר כרבי יהודה אם נומר מחלוקתם כמחלוקת התנאים שבברית לקמה רב ד אמר

כרבי מאיר שמואל אמר כרבי יהודה תניה אומר לאישה הרי את מקודשת י מנת שאין לך עליי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת נו בטל דברי רבי מריטה אומר לה התורה חיבה את האדם שאר כסו ועונה אומר את מקודשת על מנת שאין שאין עליך שאר שאר זה מזונות לא יתן לך אוכל לא יתן לך קובה לא שום דבר שאר ולא יתן לך כסות זה מלבוש ולא יתן לך עונה הרי זו מקודשת ונאו בטל דברי רבי מאיר למה סובר רבי מאיר מתנה על מה שכתוב בתורה אפילו דבר

שבממון אתה מבין זה לא זה דבר שבממון היא יכולה למחוון יכולה להגיד טוב אני לא רוצה את הכסף הזה בסדר למה למה דיני התנאי לומדים מתנאי בני גד ובני ראובן ושם לא היה התנאי נגד מה שכתוב בתורה למה אז זה אמר כרבי מאיר מה היה מה אמר רבי מאיר רבי יהודה אומר בדבר שבממון אמרנו שנשאר כסוף שונ מתנ נאו בטל גם זה אותו דבר רבי יהודה אומר בדבר שבממון רק שאר וכסות ישות לא אבל דבר שבממון שר וכסות נעו קיים למה ממון ניתן למחיה עונה זה

צער הגוף לא נותן מחינה למה ישה מוכלת אמר לך הגמרה דוכה אמר לבנה דמרי אפילו לרבי יהודה אני שאמרתי על מנת שנך עליי הונאה תנאו בטל אפילו לרבי יהודה שהוא אומר שמתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים גם פה הוא ודני אני אומר גם לפי רבי יהודה שנאו בטל למה עד כן קמה רבי יהודה התם שאמרנו שנאו קיים אלא דידע וקמח לה היא יודעת שלא יתן השר כיסו וונה והיא מוחלת אבל אכה מיידע ד מחין המתענה שיש לו הונאה בבחירה הזאת הוא ידע ד

מחיל אולי הוא מחל משום שחשב שאיין הונאה במכירה והיא לא ה יודע שיש הונאה לא היה מוחן שמואל אמר לך אז דחתה את זה הגמרא עכשיו גם שמואל אמר חנה דמרי אמרתי על מנת שאיין נחנ הונאה אולי פה תנאו קיים אפילו לרבי מאיר שהוא סובר מת מה שכתוב בתורה תנאו בטל פה תנאו קיים עד כאן לאקר בירתם אלא דודאי עקר ודאי עוקר דבר מן התורה שאר כסות אבל אחה משעת על תניא הוא לא עוקר דאי דבר מתורה מימר דקר מדי אולי לבסוף לא תהיה הונאה במכירה

הכל יסתדר הכל יהיה הכי טוב אז הוא לא עוקר אומר אין הונאה נרה אם יהיה הונאה כן לא יהיה הונאה לא יהיה הונאה בכלל אולי לא יהיה בהונאה לא אתה אומר תשמע על מנת שאיין לך עלי הונאה כלומר אם אני אמכור לך ביוקר אין הונאה לפעמים זה לא פתאום יעלה המחירים יהיה כך יהיה זה לא ודאי שיהיה הונאה אמר רב ענ פרשל מנ דמ שמואל אני שמעתי משמואל עצמו חילוק בדין הזה שהאומר לחברו על מנת מה האומר לחברו על מנת שאיך עלי הונאה ואיין לו עליו

הונאה כלומר אדם אמר לחבר אני מוכר לך או אני לוקח חפץ על מנת שאין לך עלי הונאה הדין הוא שנאו קיים ואין לו עליו הונאה כמו ששו נבאר אבל אם אמר לו לחברו זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה זה לא בדאי שתהייה לבסוף הונאה אתה מבין האומר לחברו על מנת שאינך עלי הונאה אז ו קיים זה לא דאי מתנה על מה שכתוב ב ואין לו עליו הונאה אבל מי שאומר לחברו לוקח חפץ עלמנת שאיין בו הונאה הרי יש בו הונאה זה כ מבטיח לו שאין

הונאה ב חירה הזו אדוני זה לא כמו שאתה אמרת יש הנאה אתה הבטחת שאיין ויש אז המקח בטל זה מקח בטעות אומר על מנת שלא יחול איסור לתנו במקח זה על כוחו האיסור חלדי מטיבי דוקא אתה שן בוא בוא אז הוא מוכל הכ למכל תוספות תוספות מתנה על מנת שלא יחול איסור ללא תונו על כוכו האיסור חל מה שה כן בעל מנת שי לך עלי אונאה מתנה שגם אם שהייתה הונאה לא יטבע ממנו את התשלום כן לא גם אם יהיה בזה הונאה לא יטבע את הכסף

מטבעי הנושא והנותן באמנה צני בבריתה הנושא והנותן באמנה זה הכוונה נותן לחברו סחורה למכור ואומר לו אני סומך עליך שמכרנו בכמה שתאכל ותביא מעות זמן פנוני אני אשלם לך שכר תיך אין לו עליו הונאה אם מחר בפחות אין בעל ש יכול לטבוע ממנו את ההפרש לאט לאט הנושא קודם כל מה זה הנושא והנותן באמנה אמר לו אני ותן לך סחורה תעשה אני מאמין לך לכל דבר תעשה אין לא יכול להגיד לו מחר שמע אתה הונית אתה מחרת בזול מחרת ביוקר גם האומר והאומר עוד דבר והאומר

לחברו על מנת שאין לך עלי הונאה אין לו עליו הונאה שני הדברים האלה אין לו עליו הונאה אז עכשיו לפי מה שאמרנו למעלה לרב ר דמרי אפילו לרבי יהודה אמרנו שמי שאומר לחברו על מנת שנה יש לו הונאה אפילו לרבי יהודה אז אם ככה ה המני זה הבריתה שאין לו עליו הונאה לא כרבי מאיר ולא כרבי יהודה אמ אמר הנד אמר אפילו כרבי מאיר אפילו לרבי יהודה אז מי זה הבריתה הזאת אמר הביה מחברתה רב אמר כרבי מאיר ושמואל דאמר כרבי יהודה זה דבון הסוגיה המחברת

הסיכום רב אמר דינו גם לשיטת רבי יהודה זה לא נכון אלא לא אומרים דינו גם משיטת רבי יהודה ואז התיישב הכל אלא רב אמר כרבי מאיר שיש לו עליו הונאה סובר מטנה על מה שכתוב בתורה ב בטל שמואל דאמר שאין לו עליו הונאה כרבי יהודה למה אומר בדבר שבממון נ קיים כמו שאמרה הגמרא בתחילה רב אמר לא קשה מהברית ע דברי רב כאן בסתם כאן במפרש רב שאמר שיש עליו הונאה מדובר שאמר על מנת שאין ך עלי הונאה וזה שכנגדו לא יודע אם יש הונאה במקח

או לא אבל כאן הבריתה שאומרת שאיין לו עליו הונאה מדובר במפרש שמודיע במפורש אומר יודע אני שיש הונאה במקח זה ואני מכרו לך על מנת שאין לך עליי הונאה מפורש כמו הרי את מקודשת על מנת שאין נחלה ישאר כסות ונתנה הו קיים לרבי יהודה למה היא יודעת ומחלת גם פה אומר לו אני מוחל אין מה לעשות אני יודע אני צריך את זה ואני מוחן תיקח דם הרבה פעמים מוכן שיקחו ממנו כפול כר שיתנו לו את זה נתניה הנה מוכיח רבה שהתירו הזה מברית לתניה במה דברים

אמורים בסתם הנה מתי אני אומר שיש לו עליו הונאה בסתם מחר סתם אבל במפרש איך במוכר שאמר לה לוקח פ את זה שאני מוכר לך ב-2 יודע אני שאין שווה אלא מנהה אבל על מנת שאין אני מוכר לך את זה ב-200 ואל תגיד לי מחר רוניתי אותך בזה אני ככה רוצה אתה רוצה תפדל לא רוצה הביתה על מנת ש שאין לך עלי הונאה הדין הוא אין עלו עליו הונאה וכן לוקח שאומר שאמר לה מוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במנה יודע אני בו שהוא שווה 200

על מנת שאיין לך עליו הונאה אין עליו הונאה הנה מפורש תנו רבנן הנושא והנותן באמנה כמו שאמרנו נותן לחברו סחורה למכור מעט מעט אמ אני סומך עליך תמכור אותה במה שתו תביא לי את המעות זמן פלוני ישלם לך שכרך הרי זה לא יחשב את הרע באמנה ואת היפה בשווה אתה רואה שימכור את היפה בבת אחת ת המעות של היפה יביא לו יחד עם המעות של הרעה אחרי שימכור את הרעה מעט מעט למה ממתי ו על מעות היפה לא משלם לו שכר תריך הרעה למה זה כמו

ריבית ה מכר את זה מד את היפה ואת הרעה מוכר לאט לאט לאט עד שייעשה אחר כך מביא לו את הכסף זה כמ רבית לא ימתין אם ממתין לו על המעות של היפה ולא משלם לו שכר טרחה הרעה לא עושים ככ זה מחזק רביית אלא או זה וזה באמנה הרעה והיפה ששלנו על הכל כר צריכה כפי שמקובל לשליח שמוכר באמנה או זה וזה בשווה שיתן לו המקבל כפי מחירם ששווים וכם בבת אחת שהיה מקבל נמכרה מעט מעט כל הרווח יהיה שלו לא יקבל שכר תכה אומר

תשמע תקח אותם אתה רוצה בוא תקנה אתה ממני את הסחורה בזול תלך למקור מה שהרווחת זכית אין לי העסק איתך לא תהיה פועל שלי ונותן לו כר כתף איך נ רביל רעה וה ובה הוא נתן ל נגיד כן שני מיני יין ימכור כן המין האחד יפה כאן אמכור לטה המין השני גרוע נבקר בחנות לאט לאט אז נותן לו את היין היפה למחו מיד בשוויו זה הולך ואת היין הגרוע אומר לו אני סומך עליך תמכור לי אותו בכמה שתאכל אומר לו בעל הבית את המעות שמקבל עבור

היין היפה לשמור אצלך עד שיגמר ל גם הטיין הגרוע ומתנת המעות תחשב כי שכר תך עבור השליח אתה מבין אומר לו עכשיו אני נותן לך את מהיד וזה זה השכר טרחה שלך מה שמאות אסור למה זה איסור ריבית הוא טורח במכירת היין הגרוע בשכר המתנת המעות של היין היפה ככה ראשי אומר זה ריבית ממשיכה הבריתה ו שכר כתף ונותן לו שכר כתף כשבא שליח המקבל באמנה לשלם לבעל הבית עבור הסחורה ינקה לו מהתשלום עבור סחר כתף יה צריך לזכור סבל כדי להעביר את הסחורה יה צריך

לזכור גמלים שכר גמן שכר פונדק שכר עצמו בשכר עצמו נכון אבל שכר עצמו לא לוקח שכבר נתן לו שכרו מושלם למה אמר לו בשעה שנתן את הסחורה באמנה אז הגמרא שואלת שחרו משלם כק יהיב לאיפה מאיפה הבי לו שכר טרחה אמר בבא בצרו דיה להבה ארבע למ מכה בגדי קובוס משלמים שכר קצוב 4% מתוך סחורה עצמה היה ככה המנהג לכן אומר לו זה קיבלת 4 משנה כמה תהיה סל חסרה ולא יהיה בה אונאה סל כסף יש בו א ארבעה דינרי כסף בדינר כסף יש 600 כסף

ב כסף יש שני פדיונות בפדיון יש שני סרים יוצא שבדין כסף יש 24 סרים וארבעה סרים לסלע חל יסר לדינר זה חלק אחד מ-24 אז אומר לו כמה תסל חסרה ולא יהיה בהונאה כלומר שלם לו סלע כזאת לא יוצא טוב בשוק זה חסר יגיד אתה עונית אותי נתנ לי סלע לא כל כך טובה רבי מאיר אומר ארע ירות יסר לדינר ארבע ישרות יסר לדינר כמו שהסברנו שבסלע יש ארבעה דינרי כסף בדינר כסף יש 600 כסף ומכסף יש שני פדיונות שני סרים אז בדינה 24 סרים זהו

אח מחק 24 רבי יהודה אומר אז פה במטבע זה לא שטו אתה רואה זה משהו אחר הוא שילם לנו עכשיו מטבעות והמטבעות קצת חסרות טיפה אז זה כמו הונאה הונאה בכסף ששילמת לי אדוני אני נתת לך חפץ אתה נתת לי מטבעות יש פה איסר כבר ירד חלק כמה אחד מ-24 באיסר בדינר אסר לדינר רבי יהודה אומר ארבע פדיונות פדיון הדינר אחד מ-12 מה זה חצי חצי רבי שמעון אומר שמונה פדיונות שני פדיו לדינר טוב זה אי אפשר רכו ביום אחד מאיר כן הלכות הלו תודה אתה

יודע שאתה לא חייב לקלו אתה רק עושה איתי חסד זה הכל הרב ושח לא לא כן אנחנו רבותיי הלכות יום הכיפורים זה סדר הלכה יומית סימן כי היום השבת הזאת זה כיום כיפור לא סתם אתם מבין קלה כל 30 יום לישון לישון לא א כןן קלה כל שלשים יום מותרת לרחוץ פניה אבל בבוקר בבוקר אחר צהריים לא בבוקר אין בעיה כלה כל 30 ו מותרת לחוץ פניה שלא תתגנה על בעלה זה לא כלה שהיא רוחצת פניה זה לא לשם התענוג שלה זה בשביל שלא תתגנה עעל

בעלה לכן מותר סעיף יא מי שרע קרב ביום הזה ביום הכיפורים הוא לא יכול לטבול אמלח מכחו במפה ו אם יבשו או שיתח לך רוחץ מקומות המכים בו לבד ומתפלל ואסור לרחוץ גופו לטבול אף על פי שמשרות השנה הוא רגיל לטבול לתפילה אסור בזמן הזה אסור לאישה לטבול ביום הכיפורים אפילו הגיע זמן תפילתה בביום למה בשלמים זה היה טהרות מותר היום זה לא לטהר זה רק לבעלה ולכן אסור עד כאן שלוש הלכות פסח מוציא מצה איך הסדר שנ יש לנו שלוש מצות נכון עכשיו הגענו להמוציא

מצא אמצעית כבר ביחס חצי נאצה לשתיים חלק הגדול שאמרנו על פי קומן חלק הקטן הוא ב שני המצות עכשיו מה הוא איך הוא איך הסדר שלו לוקח שלושה המצות כלומר שני מצות שלמות אחד למעלה והאמצעי מברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם המושי לחם מן הארץ גמרת לברך את התחתונה תוציא נשארת בידו העליונה עם הפרוסה ברך אשר קדשנו במצוות וציונו על אכילת מצה בוצע עליונה ופרוסה כזית מזו כזית מזו כל כזית זה 29 גרם נגיד והבל במלח שלושה פעמים ויאכל בסבה על צד שמאל ויכניס שני

הכיתות אלו בפיו יחד כדי שיאכל משניהם בבת אחת אם לא יכול לאכול שני כזיתים ביחד לאט לאט יאכל את העליונה אחר כך ל את התחתונה בכל זאת אנחנו מה עושים אנחנו לוקסים משניהם לאט לאט וכן חב ציון היה בולע אותם ביחד ועס ועס בל מצא לא יצא מאוד עוד מכיוון שמצות צריכות כוונה צריך ללעוס ללעוס את המס יצא יצא בלה אגדה לא יצא בלה מרור לא יצא נכון בג לא יא לא אני עניתי אנחנו שדת שד ש לא לא בלה מצא יצא אבל לא לעשות ככ

ללעוס יש תיקון בשיניים לא לדבר יש תיקון בש כי אני עניתי לך ואחר כך אנשים ישמעו ואני לא עניתי טוב הלאה בשביל צחוק עניתי לו הלא אז כו שמצוות צריכות כוונה לפני לפני כן ומר לשם יחוד צת ידי חובת אכילת מצב חן מרור צריך להסב במצ בבת שמאל צריך לרעות את המשא יפה יפה אחר כך לבלוע דעבד אם בלה מצא בלי שעוס יצא אסור לאכול עם המצא עוד מאכל אחר ביחד או לטבל אותה במרק רק מי שהוא זקן הרטיב אותה פורר אותה במים קצת אבל מה

את הכסף של המצה ישלם לפני ח לפני החג כן וגם זה יקנה בכסף שלו מצות מצוות אם הוא לא אם הוא לא שילם את הכסף הוא לא יצה לידי חובה גם לא לא לא עוד עניין אבל צריך לשלם אם קיבלת מתנה אין בזה ב זה כמו שילמת 10 פעמים נכון נכון צריך ללעוס את המרו זמן אכילת מצה ומרור לכתחילה עד חצות הלילה בדיעבד אם תעכב עד חצות יכל המצה והמרור בלי ברכת המצוות צריך להשתדל נכון שאדם רוצה הרבה לעשות מיציאת מצרים אבל משתדל לאכול קסר כן

צמ ש סעודת שלמה המלך תעשה מחה כלומר יום טוב ביום יום שלישי ביום ככה כל הלל ספר ביציאת מצרים קודם כל תאכל לא תקפיד זה כזה כזה כסת מרה כסת מסע ותעשה את הסדר שצריך אחר כך תברך ברכת מזון חצות אחר כך תמשיך שיר השירים תמשיך הכל תעשה עוד פעם רבי שמש סטרופולי תספר ביציאת מצרים תבוא לתפילה בישיבה בסדר אחר כך ומרים התפילה תלך בבית תעשה קידוש קטן יין וקצת מה שצריך קידוש קטן תנוח עד שעה כמו ש ככה שתנוח טוב אז אחר כך תעשה חורשה

שבזי ל חג בסדר זה הסדר י הלאה אין זמן אין זמן הרמבם אנחנו דף לז פרק שמיני הגפנים הגופן אתם כן שגדלו כברית רי הרגים שלהם והשקות מושלכים על הארץ הן נקראים כרם אבל העושה כמו מטה או כמו סבחה גבוהה ערץ יש לכם יש לכם למטה דוגמה או כמו שבכה על הארץ גבוה מעל הארץ כדי שיהיו הסריגים ושלות נסמכים עליה וגבי הנוף הגפני מעל הארץ או על אותה המיטה ודלה אותה על זה נקרא עריס ואותן הקנין היוצאים בהן נסים ם מטש לברכה ודלה עליהן את נוף

הגפן הנ נקראים פריות בדינים אחרים ישב עריס הנטה השורה אחת של חמש גפנים או יותר בארסן על גבי קוט שגבו עשרו כצ או שנטען בצד חריץ עמוק עשר ורחב ארבעה נו נקראים עריס צריך להרחיק את מן האריס ארבע מות אחר כך הזרע כדרך שמרחיק מן הכלם ג' ךל מודדין מן עיקר הגדר שערי סן עליו כיצד הריק את השורה של הגפנים מן הכותל אמה נמצא עריס מן הגפנים ל הכותל מודד מן הכותל ארבע עמות וזורע נמצא בין הזרע ובין הקר גפנים חמש עמות ואם בא זו מצד

פנים מח מקר פנים ארבע אמוד נמצא רחוק מן הכותל חמש אמוד לדרך זו דני בכל הערס ד' אחד הבונה את הגדר ואחד אחר כך נוטע או שנטע ואחר כך עשה גדר אויל ערסן הרי זה עריס נרס הגדר ו נסתם החריץ אין כאן עריס אלא הרי כל השורר כי גפנים יחידים ה ריש שחר באמצעו תירו בו חמש גפנים מצד הגדר מכאן חמש גפנים בצד הגדר אחר מכאן מכ נגדן זהו נקרא פסקי עריס מש בניהם שמונה עמות ואחד מ60 בעמה אחרי זה מחיק מ שורה שישה טפחים זורח

והוא שלא יזרע תחת פריות כמו שבאר היה ביניהם שונה עמוד בצמ שום הרי זה לא יביא זרע נשם ם זרע ארחיק מכל שורה שישה טפחים הרי זה לא קידש ואמ אין שם גדר חק ששה טפחים כוש זורע שאיין כאן לא עריס ולא פסקי עריס חזר הבנה הגדר חזר הריס למקומו חזו פסקי עריס למקומם ז גנה קטנה ש מוקפת גדר וערס גפנים סביב מבחוץ כל קטליה אם יש לה מלא בוצ מלא בוצר סלו מכאן מלא בוצר סלו מכאן ה מוקפת גדר זורעים בתוכה ירקות אם אין ב

כשעור הזה אין זורעים בתוכה ש הכל כריס אחד רק בתוכו ח גפנים שהיו זרועים במדרגה גבוהה והגפנים שלה צים מסובך על השדה סוכך על השדה אם עומד בארץ ובוצר את כולו רואן את כל המקום שתחתיו ת הריס כאילו הוא מקום עיקרי הגפנים וסר ארבע עמות בשדה לאכל רוח בשפת הערס ממנ יכול לבצור עד שיעלה למדרגה או בסולם אין אסור לזרוע אלא תחת הריז בלבד ט שניק מסכים זה לזה והגפנים נטעים בזווית בניהם י ע אל ותנים מתוך הקרן כלה מחי גפני מעיקר גפני הגפנים כשיעור וזורק

ממקום הקל שאין עליו אריס אף על פי שהזרע מכוון בין שני הכנים שביניהם האריס ך כשור זה זורע בין הכותל גבן ש שעלה העת שלה מן הארץ מעט אחר כך נקס ונשלם ונמשך על הארץ חזר עלה כמו הרקובה כשמודדים בין הגפן ובין הזרע שש פחים או ארבע עמות אין מודדין אלא מסוף הרקובה לא מער הגפן הראשון יא כבר ביארנו שף על פי שמרחיק מן הזרע גפנים כשיעור צריך להיזהר שלא סכך הגפן על הירק או סכך הירק על הגפן זר ירק צפ צמח ואחר כך קך ד

הגפן קשים מותרים והדגן ידלק הרי שורשי הקרם יוצאים לתוך ארבע עמות שבין הקרם תבואה יעקב היו שושי התבואה יוצאים ארבע עמות מותר יב כל ההרחקות והשיעורים אמורים בכעין במה במה בת שישה טפחים שוחקות ולא יצמצם ממידות הכיל עין ש מצמצמים אלא להחמיר כל השעור שמחי בן הגפנים בתבואה א בארץ ישראל או בסוריה קבוצ הרץ ותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הקרן מלכתחילה בחוץ לארץ לזרוע שני מיני רק או תבואה ם החצ אם אמר לתינוק גוי לזרוע עלו בחוץ לרץ מותר אבל לא יאמר לגוי גדול שלא יתחלף

בישראל אפי שמותר לזרוע מצד הכרם בחוץ לארץ הר כרם הזרוע שם אסור באכילה אפילו בחוץ לארץ והוא שיראה אותו לוקט ומוכר בסופו ספו מותר מה שבארנו במאכלות אסורות כן הגענו פרק תשיעי זוהר דף מ רבי חי ורבי וחבר דברי ה דברי גב ממ בפ הגבור עצמו של משה ח דברין דצ ד זמש כד זכ ביום ש בליי ברי ד די אמר רבי חיא וד אחיו ר שבת זכ ושמ ברית כתב שבת ז שבתית עולם כל המילה אחד ואתר דק ברית בכלר תחזקי נתתי שלוםם ותם פ

ברם ברוך השם לעולם אמן ואמן שברך רבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה הוא יברך ור צור כל הקהל הקדוש כל אלה שמאזינים דרך דרך השם ברך אותכם כל הברכות שבתורה תזכו לשבת שמחה שבת הגדול מבורך שמח נעשה בו תשובה שלמה נלך בדרך השם יהיה ישועה גדולה נכין את עצמנו לקראת חג הגאולה בעזרת השם בניסן גאנו בניסן תדין גאן אשלח לנו משיח צדקנו רא בימנו אמן ואמן בחנניה