הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ט ניסן תשפד

אבל למה לא עבד תגיד לי שזה לא [מוזיקה] הטלפון בסדר מלאכים ב פרק יג פסוק יד ואלישע חלה את חוליו אשר ימות בו וירד אליו יואש מלך ישראל ויק על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשו איך אמר לו אבי ופרשיו רבי רבי יעני עזרת לישראל בתפילת כרכב ופרשים ויאמר לו אן אישה כח קשת חיצים ויקח אליו קשת חיצים ויאמר בתח החלו ויבטח ויאמר ויאמר למלך ישראל ארכב ידך על הקש רכב ידו יסם אלישע ידיו על ידי המלך תניח דתך על הקשת תפוס בו ויאמר פתח

החלון קדמה ויפתח מול ארם שיושב מקדם ויאמר אלישע ירא ויור ומר תירא את ה את החץ מהקשת ויירה ויור ויאמר חץ תשועה על אדוני חץ תשועה בארם קיתה את הרם באפק עד כלה אומר זה על ידי החט יש תשועה מיוחדת להשם לבוא מאיתו ואם יפלו שמה הרם וכל זה יפלו בחץ ולעם ישראל י ישועה עכשיו ככה יהיה עם הפרס ויאמר כח חצים ויקח ויאמר למלך ישראל אך הך ארצה ויר שלוש פעמים ויעמוד וצוף עלי איש האלוהים ויאמר להקות חמש או שש פעמים אז זיכית את הרם

עד כד ואתה שלוש פעמים תכה את הרם היה לך להקות חמש שש פעמים וימות אלישע וי ויקברו וגדודי מואב יבואו בארץ בשנה היו רגילים לבוא ולשלול בארץ כי שנשלם השנה ובת השנה ויהי הם קוברים איש והנה ראו את הגדוד ושליחו את האיש בקבר בקבר אל אישה ויילך ויגע האיש בעצמות נש ויחי ויעקוב על רגליו וואי היית מניה רוצה לומר פעם היא ראה שהיו קוברים איזה איש אחד שראה גדוד מואב בה בקבר סמוך סמוך לקבר ושליחו אותו התגלגל עד הקבר ונגע בעצמות הלישה והמת חיה פתאום למה

אלישע לא רצה שישכב איפהשהו סילק אותו אז חיב והלך זה גם כן ישועה גדולה פנה אפ עד כאן הגענו פסוק כב מצח צחצח שיר עשירים אנחנו דף לה פרק ב' פסוק ט דומה דודי לסי או לעופר הילים הנ זה עומד אחר כותלנו משגיח מן החלונות מסיס מן החרקים אומר דומה הקדוש ברוך הוא ביציאת מצרים ב פסח בכלות מרוצת הצבי כי מהר הושיע אותנו כופר העיינים כילד העיין כי הן הצבי הבוגר והן העופר הצעיר של העין שניהם זריזים במרוצת היה מסתכל מן החרקים ן חלנות שבשמיים וראה

דם הפסח ודם המילה ורחם עלינו וגאל אותנו כל יום הוא בא לא מחסיר אתמול לא היה היה גם ולא נתן כן זה משחית לבוא אל ביתנו כן היה בעזרת השם וכן יהיה בעזרת השם יתברך בגאולה אחרונה שהקדוש ברוך הוא ידמה לסבי הזה לרוץ לקפץ בבית כנסת זה לבית כנסת זה בית מדרש זה למהר לגאול את עם ישראל הנה זה עומד אחר כותלנו זה כותל המערבי ורואה את ישראל באים בהמוניהם מבקשים מקיים מצוות עליית לרגל מציץ מן החרקים שבשמיים ווא שמחכה לו מבקש כבר הראנו בבניינו שמחנו

בתקו ואז הקדוש ברוך הוא מדלג וקופץ לגאול אותנו במרה בימינו אמן אנה דודי ואמר לי ומלח רעיתי יפתי כיך הרים הקדוש ברוך הוא קולו ואמר לי על ידי משה רבנו קומי לך גלותך אלך מעוני מצרים ואתן לך תורה הקדושה הכניס אותך לארץ ישראל כ יהיה בעזרת השם יתברך אתה בגלותנו אבל אתה יבוא הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו ויקים את השכינה מעפר ויאמר לה קו מרעיתי פתי קפל הדבר וקפל הדבר וענה ענה ואמר כי ענה על ידי אליהו הנביא מבשר הגאולה ואמר על ידי משיח צדקנו שהשכינה

תזרז את עצמה כי אתה יבוא הקדוש ברוך הוא ויקים אותה מעפרה אמן ואמר קו מלך לך 50 שהם 50 שערי בינה שאם העליונה שבה תלויה הגאולה והיא תבוא בכוחה הגדול ותגל אותנו בערלה ובזמן קריב אמן אמן כי הנה הסתו הב הגשם חלף הלך לו כי הנה עשתב עבב התרגום פירש כי עשתב הכוונה לקושי השעבוד שהיה בו צער גדול שאי אפשר לעמוד בו והוא פסק ועבר הגשם חלף הלך לו הגשם הם הגרות והמרירות שהיו במצרים כמו גשם שמטריד את האדם ואפו חלף הלך כבר מראש השנה קודם

הגאולה כי כבר מאז בטלה עבודת הפרך מאבותינו ונינו כי אתה מרמז השכינה לצאת מהשבה וללכת עמו כי אתה זמן האבי ונעים ללך בדרך לארץ ישראל בטח הניסים נראו בארץ את הזמיר הגיע ור נשמע בארצנו הניצנים נראו בארץ פשט הפסוק מדבר על חודש ניסן שהכל פורח הלנות מוציאים פרחים והכל נהנים לראות ולהריח בהם עת הזמיר הגיע עופות מזמרים וכל התור בני היונה גם כן מזמרים עיקר שהוא זמן טוב שכולם שמחים ומתענגים והם בתרגום שפירש הניצנים הם משה ואהרון זה יש משפש הניצנים הם ארבעה חכמים וצדיקים גדולים

שם משיח בן דוד משיח בן יוסף אליהו הנביא בשם בן נוח שהוא כהן צדק עת הזמיר הגיע זמן הגאולה של עם ישראל כל התור נשמע בארצנו וקולו של מלך המשיח שבא בזכות התורה התור אותיות תורה שעל ידי לימוד התורה נזכה לגאולה במהרה בימינו אמן יש למטה עוד משהו הניצים נראו בארץ אלו ניצוצי הקדושה שהם גנוזים וצמודים בארץ שהיה מלכות ועתה עלו נתבררו ונראו כבר בבת המלכות בסוד נשמות התז הגיש רצים שים קרות יקרון תקן עולם במלכות שד רמוז כדי שוצ הקדושה כנסו בתוך בתן השכינה בשות

נשמות אתה כבר הגיע הזמן לחצור את השדה העליונה ששכינה להוציא הנשמות הקדושות האלו לעולם התיקון ככל התור נשמע בארצנו התור גמטריה תריה ראשי תיבות תריא ראשי תיבות אחותי רעייתי יונתי תמתי שה ב צצה הקדושה על ידי בניה ישראל בכוח תורתם צתם הבן איש חי כן הגענו יד כן משני יות בקודם המשנה צדקה שמושה מה ש עשית מקודם זה לא זה אנחנו משניות נזיר לעילוי נשמת אברהם בן סעדון רחל שמואל בת חווה נשמת משה חי בן שמואל לה נשמת יהושע בן רחמים דוד נשמת לונז יפה בת

הבריקה רבקה יצחק בן סעידה ציפורה בת גסת דוד בן רחל אנחנו פרק ד בנזיר משנה ה זר אחד מן הדמים אישה שנדרה בנזירות הפרישה שלוש בהמות ונזרק עליה אחד מן הדמים אחר שנזרק לשמע על המזבח אין יכול לאפל שוב הבעל אפילו שלא גרחי צערה רבי עקיבא אומר אפילו נשחתה עליה אחת מן הבהמות מכל הבהמות איין יכול להפר ובן דברים אמורים הטהרה ששם נזיריה אבל תגלחת הטומאה שלי טמאה יפר שהוא יכול לומר אפשר באישה אשי באשה מנוונת זה יכול לראות אישה מונעת עצמה משתיית יין מענה את

עצמה אני רוצה לראות אישה כמו שצריך שהיא שמחה שהיא מתלבשת יפה לא קורח צדיקות הבי אומר אחת הטהרה יפר שיכול לומר א ששה מגולחת הנה אשב אישה מגולחת טוב ה יכולה ללבוש פאה רבי עקיבא לא רוצה פעה רוצה מטפחת אז אומר מה יהיה מום א ב מום פרפ יקר ככה זה בסדר כן פחד אשה למה מה הבעיה רק בעלה רואה אותה מה הבעיה אז מה רקר אחת אז עוד הוא לא יכול בסדר אתה אתה אוהב את זה רב לך עוד למה לא חדש על החולצה האיש

מדיר את בנו בנזיר אשה מדרת את בנה בנזיר כיצד גילח גילח או שגילח קרוב מיחה או שמחו קרוב הייתה לו בהמה מופרשת אחת מה יעשה עכשיו אחתה תמות ועולה תתקרב עולה שלמים קרבו שלמים נכים יום אחד ואינ ת לחם היו לו מעות סתומי פלו דבה מעות מפורשים דמ חטאת תלכו ליב מלח לא נהנים ולא מועלין ד מעולה יביאו עולה ומועלים בהן משלמים יביאו שלמים נאכלין יום אחד נ לחם הגענו לגמרא היום זה דף מט מה היא טעמה מאיר מט מר טוב נכון היום הלימוד להצלחת בר

בן גלית שת אדו ששם כל ישראל אנחנו באים לקיים כן הכי טוב ני שפ בגמרה אחי טוב לא דבר דבר יקבל אחת פה מאחורה הכל ס נשמע כמו רדיו כבר דיברת אנחנו באים נקיים מצוות עשה שלמו תורה כמו שאמר כתוב וגיד בי תורה לשמע עשות דעתו נונו מעשה תן חכמה מפי דעת ונה גל עיני תברך שנ ברכות אדוני כבדי אדוני אד ם חודש ברכ אדני ךך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ לפתוח דף מט אנחנו לפני השורות הרחבות רב כהנה יבו לזוז הקטנה לסוף העיקר קטנה מצאתם

את זהו רב כהנה ו הקטנה נתנו לרב כהנה כסף עבור קוטן זה פשתן ולא משכו את זה לא משכו ממנו את הסחורה אתמול למדנו יש מחלוקת בין רבי יוחנן לראש לקיש אם העות קונות בדאורייתא או לא רש נקיש אומר רבי יוחנן אומר מעות קלות מדאורייתא רבנן אמרו שמשיכה קונה לא מעות למה שלא יאמר לו נשרפו חתיך בעליה דעת רשת הקיש מעות לא קונ מדאורייתא משיכה קונה והביא לזה פסוקים עכשיו מספרת הגמרא רב קהנ יבו לזוזה הקטנה נתנו לו קנו ממנו נתנו לו הקונים נתנו לו לרב

כסף קוטון אבל לא משכו את הסחורה לסוף הקר קטנה עלה או אבל עלה משמעותי במקום 10 שקל לקילו עלה 100 שקל תייקר רצה רב נחמן כנה לחזור בו למה להרוויח עכשיו זה פי 10 כמעט אתה לקמן רב מה מה הדין אמר ל בקית תזו זה הב להוא נתנו לך על החשבון מה קיבלת כסף בזה תתן להם השאר לא צריך השר שלך תמכור ביוקר אבל מה נתת אפילו שלא משכו תן להם תן להם לפי שער הזור כמובן לאמ למה ערבון קונה כנגדו ככה הוא פוסק לא שימו

את הכל לא אתה לק דרב אמר במיוזה דח שר הפשתן שלא קיבלת עליו דמים דברים נינו דיבור בעלמה או דברים אין בהם מישו מחסרי אמנה אין בזה בעיה דיברת נקנה לא נקנה כ קנן זה דברים ב פה בחלק הראשון מה שנתון לך מעות זה לא רק דברים זה גם קיבלת כסף מקשה מתיב רבי יוסי ברבי יהודה אומר מה תמוד לומר הן הן צדק ואלוהים בכלל איפה היה אלא לומר לך שיהיה הן שלך צדק ולאב שלך צדק אז קשה רב אומר שדברים אין בהם משום מחסורי המנה

מה זה זה לא העין צדק אתם יודעים כתוב בתורה איף הצדק אדם צריך יש אתם יודעים יש המידות צריך שיהיה נכונות אמיתיות אפה יש מידה של אפה ההין זה י בלוגין אפה זה שלושה סעין שזה אב לוגין תראה מה ההבדל בין הין לאפה אפ אפה זה עב לוגין והין זה 12 לוג אוהו הבדל גדול אז התורה אומרת שאיפה צדק והין צדק אז למה צריך להגיד יגיד איפה הלו אז הוא אומר לו מטבי רבי יוס מה תמד לומר הן צדק למה צריך התורה לכתוב הן צדק דלו

דלו הן בכלל איפה היה אפה זה שלוש סיים וזה 72 כן והי זה 12 אז זה בכלל אלא לומר לך שיהיה הן שלך זה מיותר כלומר לומר לך שיהיה הן שלך ליב שלך צדק הכל אמת לא תשקר בדיבור שלך הין הן לב לו הכל תהיה אמיתי אז קשה על רב שהוא סובר שדברים אין בהם משום חסרי המנה אבל הבן אדם אמר אמרת השרת הסכמת אמר אביה הוא שלא ידבר אחד בלב ואחד בפה אחד בפה ואחד בלב הבריתה שלא יאמר שרוצה לקיים את המקח כ שדעתו בשעת

הדיבור לחזור בו שקרן אומר כן אני רוצה שיהיה מקח וכול והוא שקרן זה לא זה הן צדק ופת צדק אבל אם אחר שדיבר הוא דיבר אמיתי מכל ליבו אבל לאחר שדיבר נשתנה השער רוצה לחזור אין בזה משום מחסרי אמנה אומר אני מה העין שלי אין צדק הכל אמיתי דיברתי אמיתי אבל עכשיו מה אני יכול לעשות כשדיברתי לא חשבתי ללמוד לא חשבתי לחזור בי אבל עכשיו קרה שעלה מאוד השער מטבעי רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית קונה דינר זהב ואיין דינר זהב כונה טלית מכל

מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מש דורדור הפרג העתידי פרע ממי שאינו עומד בדיבורו או זה ברתה חזקה למעלה ראינו את זה בדף מח רבי שמעון אומר אף על פי שאמרו טלית כוונה דינר זהב ואין דינ זהב קונה טלית כלומר אתם יודעים מעות לא קונות ברגע שאני רוצה לקנות טלית שילמתי כסף זה לא קונה נקנה אבל אם אני באתי למוכר ואמרתי לו אני רוצה טלית יש לי דינר זהב זה עולה יש לי דינר זהב כשמשכירים אפילו שדינה זהב אצלי בכיס קנה קניתי את זה ואז

הדינר זהב אוטומטיק נקנה למוכר אז זה שומר רבי שמעון אומר אף פי שבו טלית קונה דינר זהב כש משכתי את הטלית נקנה הדינר זהב למוכר אבל תדע לך תלית כונ דינר זהב ואין דינר זהב קונה את הטלית כשמש מוכר את המטבע לא קנה לוקח את הטלית אבל מכל מקום כך הלכה אבל אמרו מי שפרע מנס דב מד גות מ שד אדוני דיברת אתה נוסא ונותן בדברים האלה דיברנו ביחד עדיין לא לקחת אתת כסף אבל אסור לחזור בך כל מי שחוזר בוא רוח נוח אמנו וקשה על

רב שאומר שזה אין בזה משום מחסרי אמנה מה זה אין מקללים אותו גם הרה למה דינר זהב לא קונ שניהם היהש דינר זהב לגבי פירות זה זה לגבי טלית זה נקרא כסף למרות שהייתה משיכה בדי כן זה לא יעזור אז למה זה מעות אל תשאל שאלות אמרתי לך זה מעות מעות לא קונות לגבי לגבי טלית זה מעות מעות לא קונות מה אומרת נאי זה הי כשאלה אז למה אתה רב אמרת שאין בזה שו מחסרי אמנה ופה אתה רואה קללה גם תנאי רק על דבור גם אכן

לא רק בגובה הפיקדון ש תנאי דתנן מעשה ברבי יוחנן בן מתיא כן שאמר לבנות ס וזכור לנו פועלים אמר לבן שלו תשמע לך תזכור לנו פועלים יש עכשיו פסח צריך לסדר את העניינים הלך ופסק להם מזונות ולא פרט להם יזון אותם יעבדו יתן להם איזה ארוחת צהריים אבל לא לא אמר להם מה יתן להם לא אמר להם לחם עם זעתר לא אמר אי אי אי א פסוק וזנו אמר יתן להם אוו איזה מאכלים לא אמר לא אמר אמר ן להם לאכול אבל לא אמר לא פסק

מה וכשבא אצל אבי אמר לו בני אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמו בשעתו לא יצאת ידי חובה חובתך עמהם עם ההם במזונות למה הם בני אברהם יצחק ויעקב אז צריך לתת להם חביבי כמו שצריך אז מה לעשות אלא עד שלא יתחילו ב ל עדיין לא כל עוד שלא התחילו ממלכה לא חיב התחייבות שלך כלפיהם אין כאן אפילו דברים צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת בקנית בלבד עכשיו סק דעתך דברים יש בהם משום דברים סקד דברים יש בהם משום מחסרי אמנה כמו רבי

יוחנן אךי אמר לזי הדר דיבר דיבר איתם שיתן להם סעודה איך אומר לו לך תחזור בך הלו רב אמר ודאי שרב סובר שדברים אין בהם רי אמנה רבי יוחנן סובר אין הוכחה שנתם פועלים גופו לא שמכ דעתו פועלים לא סמכה דעתם על התחייבות הבן מה הטעמה מדד הפועלים יודעים לבו הסמך אין בהתחייבותו כלום סקים חי אפילו התחילו במלח נמה הם יודעים שזה סומך על אבא שלהם התחילו במלאכה ודאי שמכ דעתו שמכה דעתם לא יחזרו מדיבור אמרו ר אמר כמ דבו ונחלה ראינו פה את אבא שלו

בטח דיבר איתו ונעלה אבא שלו ועכשיו תעשה להם אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובה הגמרא לא אומרת הקמן הגמרא אומרת ששלמה המלך היה היה מאכל של שלמה המלך מה זה אפילו אתה עושה להם סעודת שלמה בשעתו ביום אחד 30 קור סולת ו60 קור קמח רק לעמילן של טבחים לשאוב את ה את ה את הזה כן את את הפרשה של ה את הלכלוך ועוד 20 בקר ומעט צון א כמה אנשים אכלו חוץ מאייל וצבי חמור וברבורים אבוסים וזה רק לסוג א תשמע

זה רק לסוג אחד של בישול ששמו צקי כדרה ועוד מספרת הגמרא שזה עשתה כל אחת מלף נשים שהיו לשלמה היייתה עושה לו כל יום 20 בקר ומעט צון אתה יודע מה זה למה כל אחת אומרת שמ אצלי ח שלמה הוא לא אומר איפה הוא בא בכל אופן אצל אברהם זה רגע זה אצל שלמה ג בכל אופן אצל אברהם היה יותר מכל מה שהחיל למה לאדם אחת לשלושה בני אדם עשה שלוש פרים לשלושה בני אדם סעודת שלמ המלך מה שהוא הכין כל זה שכל אישה הכינה זה

היה לכל ישראל לכל יהודה נגיד כן אבל אבל אבל זה אברהם אבינו סעודה שלו כל אחד פר לכל אחד פר ואיפה סולת עוגות עניינים בסלטים עם הפר בכל מיני מטובים איך יאכל את זה אז אומר לו אפילו תעשה שלומ אם בני אברהם חביבים לא בני שלמה אלה בני אברהם מה זה שלמה המלך אך קטן לגבי מהיה איך סד של אברהם למה וזה חג הפסח לא סתם אנשים מכינים עכשיו לחג הפסח פרים כבשים לא סתם למה הם בני אברהם לא למה זה למה בשעתו מה זה סעודת

שלמה היום סעודת שלמה מה זה בשעתו לא תחשוב על אותם סעודות שהיו עושים ו בזמן שנטרל בסוף ימיו השמדה העיף אותו והיו מאמינים שהוא שלמה מזמין אותו ועושים לו סעודות נכבדות אומר אומר שהיה מחזר בן איש חי אומר שהיה מחזר ממקום למקום ואל שהיו מאמינים שהוא שלמה מזמינים אותותו ועושים לו סעודות נכבדות שמביאים לפניו יותר ממה שהבא אברהם לפני האורחים אבל גב שהיה אורח אחד לבד לכן צריך להגיד בשעתו רוצה לומר בעת מלכותו שהייתה סעודה לעם רב לא כמו שעשו לו בשעת שנטרל לא שאכל מעט

בשעת שנרד אלה שידעו שזה המלך מה לא עשו בשבילו יפה בן ישחים אני חשבתי אמר בשעתו כי כשעה שנטרל היה פחות לא היה יותר יותר כן ח מסת שנתם פועלים גופ שמח דעתם הנה אז אין לחכם ממעשה זה למה שנתם ד פועלים גופ לא ך דעתו על התחייבות הבן אמרנו את זה נכון מה התמה מדד דבו סמר אחי אפילו התחילו במלאכה שיוכל לחזור בום יודעים ש סומך על אבא שלו אז ש יכול לחזור לא התחילו במלכה ד שמך דעתו למה אומרים כבר דיבר עם אבא היה

איתו אמרו ממר אמר כמד הבוע מה שואלת ומאמר רבי יוחנן אחי שדברים אין בהם משום מחסרי המנה ואסור לחזור בו ואמר רב בר חנה אמר בי יוחנן ה אומר לחברו מתנה אני נותן לך יכול לחזור בו אתה רואה יכול פשיטה אומר לחברה ניתן לך מתנה מחר בא אומר תשמע אני חרת תן לך מתנה למה לא יכול פשטה ודאי יכול לחזור בו אלא מותר לחזור בו כוונת רבי יוחנן לומר מותר לחזור בו אז אתה רואה שגם רבי יוחנן אומר דברים אין בהם מחוץ רי המנה איך אתה

אמרת שרבי יוחנן אר דברים יש בהם צרי המנה אמר פעם הוד רבי יוחנן במתנה מועטת זה שם ך דעתי הו יפה דווקא מה שאמר רבי יוחנן שמותר לחזור בו זה רק מתנה מרובע אדם יודע א אפשר לדעת כל כך הרבה אומר שהוא יתן אפשר לדעת יכול להיות שיחזור בו כי היא כנראה עכשיו שתה קצת וזה כן אבל מודה רבי יוחנן בן מטנה מועטת תן לו פרנה מטנה מועטת זה לא סמך דעתו אכי הנמה הסתברה סובר רבי יוחנן מתנה מועטת יש על החוזר משום חוסר המנה דמר

בב אמר ביוחנן ר שאמר בן נבי לבן נבי קור מעשר יש לך בידי את רואה אמר לו כ מעשר זה מידה של 30 שאה יש לך בידי הבן נביא רשאי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר אפשר לסמוך על ישראלי ויש לו תשעה קרים במקום אחר יעשה אותם תרומת מעשה היא אמרת בשלמה לא מצא מהדר ב שוד במתנה מועדת לא יכול לחזור בו משום אכי רשי זה לא הרבה לא הי אמרת מצא למדר בה גם במטלה מועטת אין בו מישהו מחסר האמנה לרבי יוחנן ויכול לישראל ור

בומ רשי אשתק קחי תבנים אם יכול לחזור בו הלוי הזה לעשות תרומת מעשר על מקום אחר איך מותר יכול להיות ששתי קרדק חי תבנים כי זה לא שלו בכלל שלאש מ המתנה הזאת אותו מרובע עם הבן ל לא אין לו אין לו אין לו את המעשר כן זה לא שלו כן והחם הגמרא אומרת ייתכן שרבי יוחנן גם מתמודת רשה לחזור בו ואחר במ עסקינן כגון שנטלו ממנו וחזר פקידו אצלו אומר לקח הלוי וחזר לבי פקדו אצלו נמצא שקנה את זה קניין גבו במשיכה ולכן יכול לעשות

תרומת מעשר על מקום אחר אמרתי אחי אם אתה אומר משח לבי את הכל וחזרו לישראל אם השפה נתנו לבין נביא אחר אין לו עליו אלא תרעומת נתנ ישראל את את הקור במקום שיתן את זה לבן נביא שדיבר איתו א נתן את זה ל אין לו עליו אלא את העומד שלא קיים דברו וסק ה דעתך שכ גון שנטלו ממנו וחזר פקדו לאש לא כבר אמי אין לו עליו אל תרומת א לא כן ב משכה זה גזל ממונה איתלי גבי אל עליו שמה מינה בדו נטו שמ מינ

לא מדובר שנטו אף על פי כן אסור לישראל לחזור בו למה מתנה מועטת יש בה משום מחסרי אמנה ההוא גברה דהים זוזה השומשום אותו אדם רצה ר שומשום טוב שהבן אדם הזה יש לו נתן כסף על סומסו לקנות לסוף העיקר סומסו עד רובהו המוכרים רצו להרוויח את המחיר הגדול חזרו בהם ואמרו לה לט סומסו שכ זוז לטל סומסו אמרו לו אין לנו סומסום קח את הכסף שלך לא שקי זוזה לא לקח את כספו גנוב או מזלו לא לקח את הכסף בינתיים נגנב מהמוכרים קד רבה אמר

לה רבה כ דמר לך שק זוז ולא שקית כן שאמרו לך תיקח את הכסף ולא לקחת לא מבעיה שומך שכר דלא אוה לא רק שם לא שומ שכר אלא אפילו שומ חינם נמ לאבו פטורים אפילו על פשיעה פטורים אמרו ל רבנן לרבה ואב קבלו עלי מי שפרע כל זמן שלא קיבלו עליהם המוכים מי שפרע זוזים שלהם נגנבו נגנבו להם צריכים לתת לכונן את ה שומשומים אמר לחינ רקם קיבלו עליהם מי שפרה אז יהיו פטורים אם לא קיבלו מי שפרה צריכים לתת את הקונים את ה שומשומים

אמר רב פפי אמר לי רב נדדה אמר לי הוא מרבנן ורב טבו שמה אמר לי אחד מן התלמידים שמו רב טבות ואמר רב שמואל זר ש יבו כל חללי עלמה לא הבק המשנה בדיבורי אם נות לו כל מה שנמצא בחלל העולם לא היה מחליף דיבורו לא משה שנה אומר לכן יש לסמוך על דיבורו ואמר לי אותו תלמיד שאותו מעשה בדידי אבה עובדה המעשה היה לא היה כמו שסיפר לעל אילו הייתי מתחייב לתת לו סומס בדידי הב עובדה זה איתי היה המעשה של סומסום אומר אילו הייתי

מתחייב לתת לו שומשומים הייתי חוזר בי אפילו בכל חללו של עולם אלא להגיד לך מה היה מעשה זה לא סיפרו את זה בדיוק הו יומה הפני ש בתבה היה ערב שבת לפנות ערב ואביה תבנה ואתה הוא גברה וקה בב היתי יושב בבית ב אותו אדם קרא לה בטח אמר ליח ומסומן זה בונה יש לך שומשומים למכור אמר לי לא אמרתי לו אין לי אמר לי לאבו אנח זוזה בפקדון גבך דח שכלי אמר שו הכסף הזה פיקדון אצלך למה נהיה חושך שבת אמר לי הבתה קמ בבקשה

בית לפניך או תבינו בביתה תניח איפה שאתה רוצה ויגנוב באו גנבים גנבו התו לקמ דרבה אמר לה אמר לו גברה לאותו אדם א בת הקמח לא מבעייה שאומר שכר דלא הווה אלא אפילו שומר חינם ללא הווה למה לא קיבל עליו לשמור בכלל אמר אמר ואמרו לרבנן לרב לקבו עלי מי שפרע מי שפר שובא להן לפי דבריך אין מקום לשאלה הזאת בכלל לא היה פה שום מכח שום עניין סך הכל פקדון ואמר לי לא היו דברים מעולם באמת לא שאלו התלמידים גם את רבן את השאלה הזאת

ולא היה דבר כזה כן אני פעם באתי אצל רבי מאיר אבוחצירה אבשלום והיה שמה שכן גר בקומה ראשונה רבי מר ה גר בקומה שלישית או רביעית היה שכן מלוכ זקן גר בקומה ראשונה כל הזמן הוא עולה לרבי מאיר כל דבר שרבי מאיר היה היהו אומר איה חכם כן כבוד הרב איה חכם אי חכם טוב רבי מאיר יום אחד באנו הוא מספר לנו שמעתם מה קרה עם עם חכם ככ הנו מכנים אותו אמר לולא אומר בום ביום שישי ישבנו פה לדבר דברי תורה והא נכנסה השבת הפלגנו

בדיבורים נכנסה השבת אחר כך הוא ירד לבית שלו וראה אז היה רדיו גדול אתם ודע אומר הה רדיו דוק בא אליי אומר לי כבוד הרב מהנעשה עכשיו איך אני אעשה שבת אומר אמרתי לו תלך לבית כנסת השם יעזור לך הלך לבית כנסת באו גנבים גנבו רק את את ה את הרדו שום דבר לא נגעו כן אחר כך יום אחד היינו אצל בבא מן היה איזה יהודי לא מרגיש טוב ה צריכים לנשות לו איזה ניתוח אז הוא אומר לא לי אני הייתי עם עוד מישהו עם איזה

אשכנזי קראו לו רבי חיים טודרס ע היה צדיק הדל תלמיד חכם ממנו אז הוא אומר רבי מר בשביל הכבוד אומר לי אבל זה לא אני הוא אומר בבקשה בכוח שאני מברך תלכו אתם לבית חולים את היהודי הזה תברכו אותו שיצליח בניתוח שלו אמר לו בסדר זה הזקן המרק שגר בקומה ראשונה אומר כבוד רב אתה יודע פרנסה אזה מיני שומים שום שום אומר מה לעשות לא נותן את לי השדה את הפרית שלו השומים לא עולים אז איך לעשה כבוד הרב אולי תגיד להם לברך לי גם אמר

כן בדרך שאתם הולכים לברך תיכנסו לשדה של השומים תברכו השדה שתגדל גם כן אבל ככ היה השומים גדלו לו והבן אדם יברי כן זה אחד מ קצת מ ה איזה מהדברים כן רבי שמעון אומר כל ש כל שהכסף בידו ידו עלי העליונה כל מי שהכסף בידו זכה ידוע על העליונה תניה מה לעשות ככה אזדמן מן השמיים מה תניה אמר רבי שמעון א מתי מתי יש אפשרות ל למוכר לחזור מן המכח אחר מתן מעות רבי שמעון אומר כל מי שכסף בידו ידו עלינו בוא נראה עכשיו מתי

איך יש אפשרות למוכר לחזור הכסף בידו בזמן שהכסף והפירות ביד מ אח עדיין לא הספיק לוקח למשוך את הפירות והכסף גם בידו וגם הפירות אבל כסף ביד מוכר ופירות ביד לוקח אם כבר המכ הלוקח הספיק לקחת איןו יכול לחזור בו למה מפני כ שכספו בידו שה לוקח קיבל בידו את כספו מה זה כספו בידו משך את הפ כאלו הקנין כל הקנין בידו אז הגמרא שואלת בידו ביד מוכר הוא המוכר קיבל את הכסף מוכר קיבל את הכס זה זה שהתפתו של כח בידו של מוכר נכון זה

הגמרא שואלת הרב הקדים את הגמר כן בידו כי כספו בידו של הלוקחת אלא מפני שדמי כספו בידו כלומר הפירות הם תמורת המעות ביד של הלוקח משכם פשיטה אחרי שמשרת פירות אי אפשר לחזור אמר רבח במעשנה כגון שהייתה עליה שלוקח מוזכרת ביד מוכר הפירות מונחים באותה עלייה עדיין לא משכמה לוקח לאחר מתן מעות מחדש שת הבריתה שאיין המוכר יחו לחזור בו טעמה למה היייתה עליה שלוקח מוזכרת ביד המוכל טעמה התכ רבנה משיכה של המונות קונות שעד שימשוך אתה לוקח את הפירות גזר שמה ש שמה יאמר לו

נשרפו חתך בעליה אולי תיפול דלכ בבית של המוכר ו וש להציל את הפירות אז כיוון שקיבל דמיהן אז לא אכפת לו ויאמר ויאמר לקונה רפו חתך בעליה אז אבל עכשיו שתיקנו שיכול המוכר לחזור בו ימהר להצילם למה אם תקו בינתיים הפירות יכול לחזור בו מן המקח אבל אכה ברשותי ד לוקח נינו בסמוך לביתו למה זה בית שלו זה סמוך לבית שלו והיא נפלה דרכה באונס אם הוא טרח כנראה זה היה איפה שהוא גר הו היה מזכיר לו למוכר הוא מזכיר לו זה שמו שומרות קוך רבנ

זה לא אפילו מסכר זה נקרא חצר של של המוכרת עכשיו לא חצר של ה זה לאם שם שכול בג שהוא קרוב יכול ציל הוא בעצמו כן זה הטירות בסק דת כו שלו בט הלאה ההו גברה דיהיב זוזה החמרה נתן כסף עבור חמור לא יין של חמור לסוף שמע דקב מסבה דב פרז ופילה בסוף שמע אנשי ביתו של המשנה למלך היה משנ למלך שמו פזר רוצים לקחת את החמור אמר מה עכשיו אני אעשה אני קניתי אותו הם שמו חמור טוב רוצים לקחת אותו יקחו את זה ני

הפסדתי כספי אמרלה הבלי זוזי לא בעין החמרה תבי לוקח למוכר תביא לי את הכסף שלי אני לא רוצה את החמור תחזיר לי את הכסף קרב חסד אמר כדרך שתקנו משיכה במוחין תק משיכה בכוחות איפה שתקנו משיכה במוכן ש אינה לקונות רק המשיכה ויכול המוכר לחזור בו משיכה בכוחות עד שלא משח לוקח את הפירות גם הוא יכול לחזור בו מן המקח חזיר ת זוזה משנה שימו לב עכשיו זה דינים דין אחר האונאה ארבעה כסף מ-24 כסף לסלע שטות למקח אתם יודעים שכתוב בתורה לא תונו אישת אחב

יש אונה הדין הוא שיעור ההונאה שחייבים להחזיר ארבעה כסף מ-24 כסף לסלע מעות כסף זה שש בדינר אז מ-24 כסף לסלע אם היה המקח בדמי הסלע שזה 24 מאות ודע למה אז מה הוא אומר לך ארבעה כסף מ-24 כסף לסלע שישי כן היה סלע זה 24 מאד כסף עכשיו תעשה כמה פעמים יש ש א ארבע ארבעה כסף 4 * 4 * 6 זה 24 זה שטות למקח ד היינו שטות למקח שישית משובה המכח זה הונאה זה חיייבים להחזיר יותר משטות בטל מתח בטל מקח שטות קיים

המקח ויחזיר ככסף אבל פחות משתות קנה כן אז זה החלק הראשון של המשנה עוד פעם שיעור האונאה שחייבים להחזיר ארבעה כסף מ-24 כסף לסלע שזה שטות במקח זה מובן כן שישית יפה לא אני קשה לי אני לאט לאט עד מתי מותר להחזיר אדם מתענה השטות כלומר קניתי איזה דבר ונתתי שילמתי על זה שטות יותר זה היה צריך 20 נתתי 24 ככה נראה תכף הגמרא תדבר עד מתי מותר להחזיר את המקח או לטבוע בחזרה את הפריש הדמים עד כדי שיראה לתגר או לקרובו עד שרה לוקח את

המקח לתגר לאיזה סוכר אחר או או הקרוב שלו לברר אם התענה אם עבר וכולי אם עבר הזמן הזה גמרנו מחל על תביעתו הנה ראשי אומר העונה הרבעה כסף מעותד כסף שהם ששת בדינר מ-24 כסף לסלע אם היייתה בדמי הסלע שם 24 מעות דשת נ שטות למק חייב להשיב לו כל אנתו ארבעה כסף ד מתא להחזיר מ שנטענה דקת השון מותר להשמין דלקה אפילו מי שפרע להחזיר המקח או שיתן אתנו אותו אורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף מ-24 כסף לסל חמישיית איך כן הורר ביטפון בלות

האונאה שליש כן שליש למה תעשה כפול ש זה 8 * 3 24 8 ו8 16 ועוד 8 24 כן כי אני ככה יודע שאני אראה שזה שלוש שלו ש אז האורה בצפון בלוד האונאה שמ כס מ-24 כסף לצ שליש למקח דיינו שליש למקח רק שיעור זה צריך להחזיר הות ההונאה פחות מזה לא צריך להחזיר המקח נקנ גמר על ושמחו תגר עוד היו בים סחורה או מוכרים ביוקר מצויין אמר להם רבי טרפון כל היום מותר לחזור לא עד שר אן אתגר כל היום יכול לחזור בו בהפרש

הדמים עכשיו פוקח ילך חורש יגיד לו זה ילך לזה שמוכר פרחים יגיד לו צחק עליך אמרו לו יניח לנו טרפון במקומנו וחזרו אומר לא צריך אותך תגיד לנו את המילים האלה ההונאה זה שליש לא צריך את זה למה אתה עושה תנו בלאגן שמה זה בא עובר מהר תלך לתגר פה תראה לו או לסוחר או לשכן שלך אתחבר שלך נים להרח זה מהר לא שליש שישית העיקר שע אמרו לו יניע לנו בטלפון מקומנו כמו שהיה שונאה שטות זרו לדברי חכמ וחזרו לדברי חכמים איתמ רב אמר שתות

מקח שנינו שמואל אמר שתות מעות נמ שנינו רב אמר דווקא שטות משוב יו של מכח שנינו שישית מהחפץ הנקנה זה שיעור הונאה למשל החפץ שנקנה זה שווה 24 שילם 28 החפץ שנקנא זה 24 30 לא שישית זה א שילם 28 ש זה כבר אבל תכף הגמרא תגיד נחכה נחכה שי לא לא אבל נחכה נחכה מתחת כן שלהם 20 ואז הרוויח ארבעה א זה השישית זה השישית עוד מעט הגמרה תגיד לא צריך נקדים תמרב אמר שטות מכח שנינו כלומר דווקא שטות משובו של של המקח שישית מהחפץ

הנקנה זה שיעור הונאה אבל יותר מכך או פחות כן אפילו אם יש בזה שיעור שטות ביחס למעות ששילמו עבור המקח אין זה אונאה בוא נראה בהמשך הגמרא שמואל אמר לא שטות מעות נו משנינו אם יש שיעור שטות ביחס למעות ששנו עבור המכח אז ביחס למקח עצמו זה לא שיעור שטות וביחד מקח עצמו זה לא שיעור שטות נחשב שיעור הונאה הגמרא עכשיו תבאר עכשיו הגמרא מבארת אם לקח חפץ שווה שיטה בחמשה הנה לקח חמץ שווה ש שישה זוזים בחמישה זוזים אז הלוקח הונה את המוכר בשישית מהמק

כן או למה מה יש שש זוזים שווה שווה חמש לא לקח אבת שווה שש זוזים א חמש שש שווה שיטה זה החפץ שווה שישה זוז שילם עליהם חמישה זוזים אז אלוקי אחרונה את המוכר בשישית מהמק בט לא ים ויחזיר יותר משטות בטל אתה רואה מדבר איתי לא לא מדברים באמצע זה מפריע לי אתה איתי ר יאללה שווה עוד פעם שווה שיטה בחמישה אז כלומר החפץ שווה שש זוזים בחמישה זוזים אז לוקח אחונה את המוכר בשישית מהמגע וכן שווה שיטה בשבעה זוזים וכן מחר החפץ שווה שישה

זוזים בשבעה המוכר הונה היייתה לוקח בשישית מה קח כול מחז לשאר לפי המקח כלומר לפי החפץ נא ונאה הביה כמו שפירש במשנה זה אין מחלוקת פליגה שווה חמשה בשיטה ושווה שבעה בשיטה ומה נחלק הו ג שמואל המכר שמחה חפץ המוכר מחר חפץ שוווה חמש זוזים ושש זוזים אז המוכר הונ אתה לוקח בזוז אחד שזה חמישית המקח יותר מש ששווה יותר משישית המקח אבל ביחס למעות ששילם זה שישית מהמאות אבל ביחד לחפץ זה יותר משטות וביחד המעות זה שטות ושווה ש בשיטה או שלקח אבץ שווה שבעה

זוזים בששה זוזים בלבד אז הלוקח הקונה אונה את המוכר בזוז אחד שזה שביעית מהמכות שזה פח משו מ מח קיים אבל ביחס למעות שם הונאה בשישית מהמות ר במעות אזן ולא ביטול מקח או מחילה כי זה פחות לרב דמר אבל לרב דמר בתע מקח הזנ לשוה המכה להעביר להעריך את שער ההונאה לפי שוה המכה אז שווה החמישה בשיטה ההונאה זה בחמישיית משוי המכח זה בטול ביטול מכח אביה אבל באילו באופן שווה שבעה בשיטה מחילה הביה בסדר שמואל אמר כי הבריל מחילה בטו מקח אך הדלק שטות

משני הצדדים באף אחד לא ביחס לשב המקר ולא ביחס מעו ששלו אבל איך הדקה שטות מצד אחד או ביחס לשו המקח או ביחס למעות ששולמו מ בט אונאה הביה ולא ביטול מקח ומחילה אין זה שטות שטות הונאה ‏h קמן תנן אפ אני פה נכון מקשה נה ארבעה כסף 24 כסף לסלע תות למקח זה אמרנו במשנה שלנו מלי לזבין שוו 2024 כמו שאמרנו לא בוודאי מדובר ש מכר המוכר חפץ ששווה 20 ב24 אז המונה המוכר הונה את הלוקח בשישית ביחס למעות ששלם אפילו שביחס למקח המוכרן התה

לוקח בחמישית בכל אופן תראה מה המשנה קוראה התנה קורא הונאה מות הונאה ולא קורא לזה ביטול מכח ושמע מנ שתות מעות נ משנינו וקשה על רב לא זבין שווה 204 ב20 זה העניין לא שמחר שווה 20 ב-24 אלא זבין שווה 24 מעות ב-20 הלוקח עונה את המוכר בשלישית מהמק מי נטענה המוכר מוכר הם משפה עד מתי מותר להחזיר עד כדי שר אלתגר הולך רובות ואם עבר שיעור הרי מחל תביעתו ואמר רב רחמנו שנו אלה לוקח שניתנה לוקח אז אז זה מחילה אבל מוכר לעולם חוזר זה

לא הולך לא מתאים אלא דזבין שווה 24 ו2 ממניה המשנה עוסקת מחר שווה ב-28 אז נמצא שהמוכר אונ אתה לוקח בשישית מהמק זה אה כסף נן בש להגיע במקח זה ש 24 ו-28 א כמה זה אה פחות משק ור ר ונ שמ כסף 24 כסף חזן שצר ב24 משנינו כן אמר במשנה בפון בדונה 18 ש כסף מ24 כסף לס שליש למק מ הביטחון עוסק באופן שמחר שווה 16 מעות ב-24 אז נמצא מוכר הונה את הקונה בשליש ביחס למעות תשמע מן השליש מעות נמ שנינו אז קשה

על רב אומר לא דזבין שווהה 24 בצר אז הלוקח עונה את המוכר בשליש מהמק מה שואלת מי נטענה המוכר העם משפה אמר להם כל היום מותר לחזור ואמר חמנו שנו אלא לוקח אבל מוכר לם חוזר זה לא יכול להיות שזה המשנה זה מוכר אלא דזבין שווה 24 בטלתי טרן אז המוכר ונה אתה לוקח בשליש מהמק הנה תני כבד שמואל משו טל עליו ידו על העליונה השיעור ההונאה נמדד ביחס לשובי המקח בין ביחס למעות ששלמו כמו שאמרנו בבריתה משוטה רב ההונאה ידוע לין יונה כיצד מחר ו

חמישה בשישה שווה חמש מעות בשישה מעות מי נטענה לוקח בשישית מהמות ששילם לכן יד לוקח עליונה רצה אומר תן לי מעותי או תן לי מה שעניתי את המקח עצמו שונית שהמק לא יבוטל למה אבל המהות אצל המוכר למה יד לוקח על העליונה ש מישהו ותל על שינ אז למה ידו שלה לוקח על העליונה ידו שלה מוכר על העליונה צריך לומר כי המעות מתענה מדובר פה מי המתענה שוא יש ל דו ס יודע זה פרחים תלמיד חכם מי שותל עליו זה מי שנאה עליו לא הואו אותו

תניה כבת לשמואל תניה כבת די שמואל ששיעור הונאה נמדד בין יחס לשובי המקח ובין יחס למעוות שלמו ככה אמר שמואל מי שהוטל עליו ההונאה מי שנטענה ידו לעליונה כיצד מחר לא שווה חמישה בשישה מי תענה לוקח בשישית מהמות ששילם ולכן יד לוקח לעליונה רצה אומר תלי מעותי או תן לי מה שהו נתני עכשיו אם מחר לו שווה שש וחמש חמש מעות מי נטענה מוכר בשישית מהמכה יד מוכר עליונה רצה אומר לו תן לי מקחי ואז תתבטל המקח לגמרי או תן לי מה שר נתני המקח עצמו

לא יבוטל אתה רוא ששמואל אומר ששטות זה בין השוב המקח בין המעות בעיה ליו מחר ש למה אחר הרגיל יום ראשון ערב בדיקה על חמץ נתחיל שיעור בלינדר ב8 וח 8 חפ וח כי המשפחה של ספר לא ילך אבל זה עבדות שירות הכי הרבה [מחיאות כפיים] פובליה אני מעבה לרב ר בשיעור בכל ז כן השם צליח אותך איך כ יהיה גיבור גדול תדבר בגבורה וזהו אל תפחד בביטחון גדול כל המועד רגיל כל המועד יש פה שיעור רגיל הכל רגיל י או 8 וח או תשע נראה

נדבר זמן לפנינו אנחנו נבדוק בסדר הלכות רבותיי לא לדבר פה אתה לא יכול לדבר לא אני רוצה לדעת איך כלכל צעדי תכלכל בטוב בעזרת השם איזה צדיק אתה כ מה זה משנה לך אתה בן קובה וע הלאה בסדר השם תבוא כל יום בתע קודם אז אני אתחיל לך ב8 חי שיהיה לך נחת לא בכול המועד בעזרת השם אז אני נמצא יום אחד אני צריך לתת שיעור בעזרה סופר יום אחד ביז דין יום אחד מיר צריך לעשות בסטר יש גם יום שישי באיזה שעה שיור לא ידע

עכשיו אני לומד תורה אחר כך תן לך את כל האינפורמציה לא יודע עדיין לא יכול לתת א לא יודע כשאני גומר פה אני הולך שם זה הכלל הבנת כ איפה שהרב ילך הם יכולים לכתוב מה שהם רוצים אין נכון זה יהיה ב1 ו אנחנו הלכות יום הכיפורים סימן טריב הלכה י שתה מעט וחזר ושתה שתה מעט אין שיעור וחזר ושתה אם יש מתחילת שתייה ראשונה סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעיית מצטרפים לקשור ם למה מצטרפים ויש אומרים שעור צרוף השטיות כדי אכילת פלס כמו צירוף אכילות

הגהה מותר בסדר יש מחלוקת אך אין יותר טוב כמו שיקח זמן צירות אכילות ישתה כל פעם מעט מה איך י דעת מי שבר מינן צריך לשתות ביום כיפור איך יקח אתם יש איגלו קטן אתם יודעים איגלו קטן שקית כזה כן זה אפשר לקחת כזה זה פחות משו זה פחות משו 25 ג איגלו קטן גו קטן היום מחלקים כזה מחלקים היום כזה מחלקים מחלקים לזה טעמ זה אין דבר הפוך ככה אני נותן לאמא שלום אמא שלי הייתי קונה לה כזה גלוי ואם תאמין מה זה יחזק אותה

במקום שתאכל וכל את סוכר הזה עם המים והתחזקה וזהו אמנת וגם אם הייתה לא יכולה אז הייתי נותן לה קרקר קרקר של כמו מסיבים בגודל כזה ככה לא לא אין לו שיעור מי שנופל לו הסוכר מעים סוכר במתו ג מותר לגע ביום כיפורים באור חנין ומשקין וניתן לקטנים מה יעשה יש בצופן יש ילדים קטנים צריך לתת להם לאכול נכון הם תאומים ולא חי שינן שיאכל או ישתה אם יגע שהיו ילדים כן למה הת יומ דין עליהם לא יכל תריג כן אסור ללחוץ ביום הכיפורים בן בחמים

ב בצונן אפילו להושיט אצבעו במים אסור ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכים בטיט או בצואה או ש או שנטף דם חותמו מותר לחו ם שלא אסור אל רחיצה של תענוג אבל זה לכלוך וזה מותר להוציא כן אין ב כמה הלכות למדתי עד עכשיו נותן אדם אדם ידיו שחרית למה זה רוח רעה זה לא להוציא את הרוח רעה זה לא בשיל תענוגות הוא מברך על נטילת ידיים והיזהר שלא יתו דיו א צוף כשרי אצבעותיו למה יום כיפור הרוח רעה לא שולטת הרבה זה יום

קדוש טיפה יכולה אז עד פה עד כשרי אצבעותיו ולא ךב הנאת רחיצה רק להעביר רוח הרעה סעיף ג' מחר ב רכות פסח ץ מזהר בכיפור נות ם חצי פסה עם ריב למה לא אה כן ככה אז אם הידיים נקיות וקם משינה שישן צהריים לא הת בכלל היית במים מה קרה אן הולכים 10 דקות לא בצ אתה ענב ענב ב מי צריך שימו לב לפני שמתחילים את הסדר בעל הבית צריך לדבר עם כולם חייבים להסב על צד שמאל לא על צד ימין מי שלא הסב בשתיית ארבע

כוסות באכילת כזית צריך לחזור עוד הפעם סגור לי את החלון צריך לחזור עוד הפעם אין מה לעשות צריך הסבה וצריך לחזור ולאכול ולשתות עוד פעם שדינו ה שבארבע כוסות חוזר ושותה בסבה כן ארבע כזה יתות ואנשים שלו ישבו בדיעבד יצו אבל להבל בר מינן צריך ישבה וגם הטריד כל מעשה ביד שמאל צריך ליסב לצד שמאל לא לא מסיבים על צד ימין על צד שמאל שקדים כן כמו מלכים וגם להכניע את השמאל האדם ששכח ליסב בכוש ראשון חוז לשלו שוב אין ללא מברך הגפן כ שברתה הגפן

פותרת על כוש שני ועד בכלל כל ארבע כוסות צריכים שטיפה והדחה שחצה מבית ומחוץ בכל פעם זה כשלא מיוחד בשבילו אם אנחנו תמיד עושים שטיפה והדחה מה עושים יש לנו אדם אומרים לו תשתה עד הסוף אל תשאיר עכשיו אם נשאר לו יש לנו כלי ששופכים את מה שנשאר לבפנים ואז יש לנו כלי עם מים מעבירים אותו בתוך הכלי עם המים ואז נהיה שטיפה והדחה כחד ואז שמים אותו על המגש אם אם לא תוריד את מה שנשאל זה יצבע לך את המים לא תוכל לשטוף בהם יו

מן חוכים וגם עיקר הדין לא צריך אם אם זה אם זה כל אדם יש לו את שלו זה כתוב ציון משה זה כתוב מר יש לו כס מכסף כל אחד ויש לו כל אחד מכיר את שלו והכל ו חייבים שטיפה והדחה שטיפה והדחה חייב בגלל שיש פיות אחרות בכל זאת כן וצריך שח שאחר אמזוג לו דך חירות צריך כל חייב מזיגה אבל לא ם זוג אלא ם זוג אזה מישהו אחר דרך חרות כ משרתים אותו אתה מבין יעשו לך ואתה תעשה להם וצריך לעשות המזיגה במים

בשלוש הפסקות וזה אחר זה לכול ארבע כוסות יש בזה לכוון למה שלושה טופן זה שלוש ידין שיש בשמעו טקין שלשן שבכסף שם בכס לאשם בשם עק במילו יודים ומה טוב אם יש לו מים שלנו שייעשה בהן המזיגה במים שלנו וגם מקבל בשתי ידיו משתי ידיו זולתו שיעור זכ דרהם שהם 86 גרם כחשבון וצריך לשתות לכתחילה כל דעבד אם שתה רובו יצא ואם גדול יותר מספיק ששתה רביעית שהוא רוב אפילו לכתחילה וצריך לשתות את הרביעית בבת אחת לא הפסיק לשתות בסרוגים גו סגו 1 כן זה לדעת

חזוניש אל ן זה 86 הגון איזה 5 74 והגול עכשיו הבנתי 150 חבר את ם הגון קודם הקידוש אמר לשם חוד כצי את שומעים ידי חובתן והם גם כן כנו לצאת ידי חובתם לא יענו ברכו ברוך שמו אלא אמן קידוש מעומד פ הגפ ברכת אשר בחר בנו מכל עם ברכת שחינו לפתור את המצע ואת המר בחיינו נכון אחר כך ישב ושתה בסבה ישב ואיך זה סבה הכי טובה מ תסתכל אתה רואה הרגליים על הספה והוא ככה זה סבה כמו הפנדי איך לא כמו היהודים ים כתוב

מנהגנו שלא לברך גם אותו דבר אבל בבת אחת או שלאט לאט לאט לאט מג ראשון ושלישי אכנו אשכנזים מברכים על כל וכוס אנחנו לא טוב זה הגענו קדש אחר כך חץ יבוא הרמבם כל פעם שמגיע הגענו אומרים קדש צ להגיד בעל הבית קדש הגיע רחץ תגיד רחץ וכולם ביחד קד כולם כולם נכון לר בסדר עשיתי את זה בלבי בגלל שלא הייתי יכול בבת ים בשבת לבוא אז עשיתי את זה אבל עכשיו אני הולך בלידר הזורע ירק דף כח כוח הזורע הירק או תבואה בקרם או המקימה

עד שיוסיף 200 הרי סליחה מקדש מן הגפנים שסביבו 16 עמה לכל רוח עגולות ולא מרובעות ורואים את העיגול ש בו שים 30 אמה כאילו כולו מלא רק וכל גפן שתהיה בתוך העיגול זה נתקדשה ם הי רק חו שחוץ לעיגול אינה מתחדשת במדבר אורים כשהיה בן שפת העיגול הזהו בין שורות פנים שחוצה לו יותר על ארבע עמות אבל אם היה בהן ארבע עמות מצומצמות או פחות רואים את העיגול כאילו הגיע לשורה הסמוכה לו כאילו רוחב העיגול 40 אמה ורואים כל גבן שתיפול בתוך העיגול של זה 40

אמה הרי ה מתקדשת במ דברם אמורים בזור או מקיים בתוך הקרם לזורע החוצה לקרם מסמוך לו הרי זה מקדש ש שורות של גפנים סמוכות לזרע באורח כל הזרע ויתר ארמות חוץ לזרע מתקדש מן הזרע רוחב ארבע עמות באורך כל השורה של כרב ואם זר בצד גפן יחידית א מקדש מן הזרע עד שישה טפחים לכל רוח ד ילדה פחות מטע א אינה מקדשת את הזרעים במ ורים בשתיים כנגד שתיים ואחד וצי זנב אבל אם היה כל הקרם כן הרי זה מקדש שתי גנות זו על גב זו

תחתון העשיה כרם זורע את הנונה עד שהוא מגיע לאויר עשרה טפחים קרוב לכרם שביר ער טפחים סמוך לכרם או לגפן יחידית אסור לזרוע בן זרעים ואם הייתה ענה עשוי הכרם הרי זה זורע את התחתונה עד שהוא מגיע למטה שלושה טבחים מעיקר הגפנים מי שיתה שדה הוא זרועה ירק או תבואה ומנח לטע בגפנים חופרת הזרעים ומחרשה אחר כך נוטע ולא יתה ואחר כך יהפוך הית נטוע גפנים זרעים ונמלך לזורע זרעים משרש את הגפנים אחר כך זורע את הזרעים ם רצה לקוץ את הגפנים עד שלא יישאר מהן

אלא פחות מטפח סמוך לארץ הרי זה מותר לזרוע אחר כך יחזור ושרש אתת נשאר בארץ מן הגפנים ה מבריך את הגפן בארץ אפילו הבריכה בתוך הדל עד שמשה נס כ סילון או בתור סיילון של חרש או אם היייתה עפר על גבה שלושה טפחים או יותר הרי זה מותר לזרוע על גבה ם היה על גבה פחות מזה אסור לזרוע על גבה מותר לזרוע בצידה הבריכה בסלע אף על פי שאיין עפר על גבה אן שלושת צבעות מותר להביא זרע עליה ומ דברים אמורים שאין קר גפי נראה ל

קרה נראה צריך להרחיק שישה טפחים לכל רוח ואחר כך יזרע כמו שמרחיק בכל גפן יחידית של ה שן שו שלו וברכה כמו שיתבאר ט המביך שלוש גפנים קרין נראין אם יש ביניהם ארבע עמות עד שמונה הרי לא מצטרפות נשאר גפנים העומדות כאילו לא או וריחן ואמל אינם מצטרפות היו פחות משלוש אין מצטרפות אלא מרחיק מהן שישה טפחים כל רוח וזורע יא כל הזורע תחת הסריגים ועלי יוצאים מן הגפן הרי זה קידש פי שהזרע רחוק מעיקר הגפן כמה עמות יב ד את הגפן עד מקצת הפריות לא

זת עד מותר הפריות ואף על פי שאין עליה סרגים ולא עלין ואם זרע אויל ואין הזרע תחת סיכוך הגפן הרי זה מותר כן מדלה הגפן מקצת בד עדן שאין עושה פרי כגון הארז והברוש אבל אם מדלה על מרצת עידן מאכל הרי זה מותר לזרוע תחת מותר בדי האילן שלא נמשכו עליהן סרגי הגפן שאין אדם מבטל אילן מ ל ועושה אותו הפוריות לגפן ואם ישחו הסריגים אחר שזרע קחו על הזר הרי זה מחזירה למקום אחר יב הזרה תחת מותר הפריות או תחת מותר אילן שאינו עושה פלות

ומשכו סריגי סמכו את הזרע הרי זה אסור לכמו או להחזיר הסריגים א קצד עושה עוקר הזרע יד כנם ה יוצא מן עריס וחס עליהן פסקן כדי שלא יהיה שחית הפוריות הרי זה מותר לזרוע כ כדי שילכו עליהן הסריגים ועלים היוצאין הרי זה אסור לזרוע תחתיהן טו פרח היוצא מן האריס או מן הדלית רואים כאילו משקולת תלויה בו עד הארץ ואסור לזרוע תחתיו כן המוח זמורה מאילן לאילן אסור לזוע תחתיה טז כשר חבל אגי בזמורה כשר הראש הח באילן הרי זה מותר לזרוע תחת החבל תה חבל

זה כדי שילכו עליו הסריגים ועלים הרי כפיות ואסור לסוע תחתיו הגענו פרק שביעי זוהר מאיר תודה כל הכבוד יש לי מזל שיש לי אות מזל שיש לי אותך דף ל אמר ל יהושע בן קושן ישראל אתה נאמן בין הקדוש ברוך הוא ועם ישראל תר משכו בדך ב משכון בדך נחמה במה נשאר א ושעשע שש נה ד ייש מתוך ההל משה לגב משכו לגב פ מ אני רוצה שהמכון יהיה בידם מי זה המשכון זה השכינה פרש ישראאל גמ מה אתה רוצה שנפרש עם ישראל אנ תשיב את

השכינה אצלהם בכין שאף פעם לא אעזוב אותם א ישראל ג שו בל שכ דתי נתי משכני בתוככם קמ פתח רבי אעזר ואמרי יצחק סליחה ואמר פתחי יצחק ואמר דומ דוד י עופר הילים נכון זכר זכ כונ גבן מלכ ג בגק בכלב זמני גחה עלי איזה ראש חודש איזה שבת הגדול איזה ימים טובים נסתכל מנג כיסופי מה זה כיסוף האוצר הרע זה האוצר של הקדוש ברוך הוא הוא מתגעגע לאוצר שלו למלכה מה הדבר דומה למדר ח מטרונית פק מכלה משל למלך שחטאה המלכה והוציא אותה מאכלו מעבדת

נטלת ברדלה כסופה למלכה רחמ לה לקח את הבן שלו חמדת ליבו של אובו של מלך למה יודעת המלך בכוונה עזב לה את הילד למה ככה הוא יחזור אליה בשעתה צדקה לכה על מתנית ועל צדק הגר דרג בצדי כות סתכל לג עלי הולך לכותל המערבי לראות מהעם עם ישראל עולה יורד עולה בגכ מון רואה את עם ישראל איך הם מתפללים איך הם בוכים על הכותל הערבי שר בכ מאחורי כס כותלה ז בכה מאחורי הכותל הולך כך ישראל אלכה הכ שוצ המלך אתם ע ישראל צדיק הגרי ח

דרגן סתכל על השגחה סלון שד כתב דומה דו ע הנה זה עומד אחר כלנו בבתי כנסיות בתי מדרשות בנק משגי מן החלונות מסיס מן החרקים סתכל על השחה עליו מה קורה עם הבני בגין כך ישראל באו למח ב יד עדה ואמר זה היום עשה אדוני נרי נשמחה בו אז נשמח בבקר אותנו איך ו אתה הוא אדוני אלוהינו שי רבותינו לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קים כאשר סוי אותם משה נבח ככתוב את אומר אד משה קח סמים נטף מושחלת בח בנ שמים זכן בת ב

ימר אד משה קר לך שמים נטף שחלת ח בנה שמים זכה ימ קח לך שמים חלת ח במים יה בבת בת ז יהיה בבת בת זמר ועשית אות ור קודש אהר אהן את הר 38 3 מנ בכל יום שזר יום הכיפורים כדי לקיים אורי והציפורן וחן במ ש במקדש כבו בן אומר ש ש י אמר רבי יוד זה כ מדת כשר לח שמעון בג אין אדם יכול לעמוד ח וימר עלי את הדבר הזה הזא ויה ככם בני הבו הז פס ים יוצא מצ שלושה כששים כצא

ארבה ג משוקדים ורח שניק מ צמ כפתוריה כבעה כ הזהב טהור כי זהב ור עשה אותה ואת כל כ אדני אדוני פתחה צ ימר משה בן המתים ובין החפה פח אוהל מעיד במגפה נצר ויאמר משה ת הת ב החים ני אך בוקר חסדך עוזך ש עוזך בוקר חסדך כ וזך אוים חנו אוים ארץ ארץ יעמוד פנחס ופ צשב בסתר עו מחד לילה מצך אל אליך לא גש בניך ר ת ח ככל בב ד לבושה צחק פתחה בחכמה ת חסד עשוה צופי הליכות ב בעלי רב בנ

עשו ח לכר המל נו בולם ות רצו פרים בן חך נתתי שלום ב הל הקדוש הזה כל ים דרך הב כל המאזינים דרך פלפון יברך ידון זכ ידון שמצד תמיד וברי ושמחים ומלי השם כל משכם לטובה כל אשר ת תכי ותצליחו בחיים טובים ושרים בכן יהי רצון ונמר אמן אז כתוב לכולם בעזרת השם