הדף היומי מסכת בבא מציעא דף מא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ראש חודש א ניסן תשפד

זהו זה פלאפון קשר בוודאי אי לו אין לו בעיות אתה תיקח בשום אופן טלפון נו שציון ד ל לפי מה שיש לי זכית לפ זכית הרב דן זכה הרב דן בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש א' לחודש ניסן תשפד ראש חודש ניסן חודש טוב לנו לכל הקהל הקדוש ולכל עמו ישראל בכל מקום שהם שיהיה ניסים ונפלאות עם עמו ישראל שהשם יצייד אותנו מכל האוייבים הקמים עלינו מכל מיני פיגועים מכל מיני אסונות יתן שמחה בכל בתי ישראל אמן ובניסן נגאלו בניסן עתידי להיגאל שנזכה

בעזרת האל ובשעתו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן אמן אז הנה היום יש לנו פרשת הנשיאים עוד מעט אנחנו נקרא ביחד ואחרי השיעור כולנו נלך ביחד בגבעון בלי נדר לעשות שמה ברכת האילנות ואחר כך יש סעודה קטנה ואחר כך בעזרת השם נמשיך את היום ללמוד לעסוק בתורה בעזרת השם לנצל כל יום ויום של חודש ניסן דבר ראשון אתם יודעים החודש הזה לכם ראש חודשים מה פירוש כלומר החודש הזה כולו ראש חודש כל יום בויום הוא כמו ראש חודש מחר זה ראש חודש מחרתיים זה ראש חודש כל

יום זה קדוש כמו ראש חודש וכתב הרב ובני יסכר שרבי הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימנוב היה אומר כל יום ויום מ1 בימים הללו של מראש חודש ניסן עד יב בו מראה כל אחד מה יהיה למשל היום הראשון היום מראה מה יהיה בכל חודש ניסן מחר מראה מה יהיה בחודש אייר וכן הזה הדרך זה מראה על כל החודשים והוא מביא שהרב הקדוש החוזה מלובלין היה כותב ברוח קודשו בכל יום מה יהיה בכל חודש והוא הוא שנה שהתבקש לישיבה של מעלה לא כתב רק עד חודש מנחם

אב הוא נפטר בחודש מנחם א פלא פלאות ו ואומר האמרי יוסף מספינקא שהחוזה מה שהיה חודש אב ה הוא סיים כתיבתו עד כאן טוב מכאן ואלך טוב כולו טוב תראה הוא אומר לך מכאן לח הוא עולה למעלה זה כולו טוב עד כאן טוב כאן והלך כולו טוב תראה איזה דבר זה זה בכל ראש חודש אם הוא מנצל אותו כראוי אז גם כל החודש הוא כל ראש חודש אדם מנצל כראוי כל החודש הוא כתיקונו הכל תלוי בהתחלה למה גופה בת רשה גרר אבל חודש ניסן הוא ראש

לכל החודשים צריך לדעת איך שאדם מתנהג בחודש ניסן כך הוא מתנהג כל השנה הרב הרשש כותב שאיך שאדם מתנהג בפסח כך מתנהג כל השנה זה שאמרו צדיקי הדורות הימים האלה מסוגלים מאוד לתשובה לכן שואלים דורש מלחות הפסח קודם הפסח צריך לדרוש לפשפש במעשים ולהתכונן בתשובה קודם לפסח הימים לא רק שאדם צריך להת להתכונן הימים בעצמם האלה הקדושים מסייעים לנו איך לחזור בתשובה איזה זה זמן מסוגל מאוד מאוד אז לכן כנגד 10ש ימי תשובה הם יש בע ימי תשובה יש עומקים כ יום ממעמקים רתיך השם כל

יום עומק אחד מהנקודה הפנימית אומר אותו דבר השר ים הללו איך כתוב משחו וקחו לכם משחו אליכם מעבודה זרה אז צריך להיות ממש להשגיח היטב ברצינות על כל נקודה ונקודה אז טהרת הלב וייחוד המעשה זה דבר הכי גדול בימים הללו אז זה מסוגל כמו ממש כמו חודש אלול יותר כמו שפה כתוב לך ל שמה יש בחודש תשרי בעשרה בו זה יום כיפור גם פה עשרה זה כמו יום כיפור זה שבת הגדול מה אמר להם הקדוש ברוך הוא ביום הזה וייקחו להם איסה לבית אבות סה זה

רש תבות שבת הגדול זה גמטריה כפרה 305 אז בעזרת השם צריך חזק חזק אז נגיד לכם כון שהיום אנחנו ראש חודש ניסן אז אגיד לכם כבר משהו על ה על האגדה אתה יודע אמר אומרים מעשה באגדה יש מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה ורבי טרפון שהיו מסובים בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה אחר כך כתוב יכול המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח אז הוא מספר בעל הגדה איך התנאים האלה האריכו בסיפור יציאת מצרים אז השאלה היא מה

רק התנאים האלה הריחו תנאים האחרים לא האריכו המוראים לא הריחו גאונים לא הריחו בכל הדורות איזה סיפור יש אנשים כל הלילה הם מעריכים בסיפור יציאת מצרים שמעתי פעם מהרב אלישי אזה פירוש הזה אבל זה פירוש טוב לכן אני אומר לכם אם אתה תראה אם נתבונן בגאולת מצרים עם ישראל יה שקוע במת שערי טומאה עוד רגע הם מכנסים שער ה יכולים לצאת אבל עם ישראל הקדוש ברוך הוא הציל אותנו מתוך ממתת שערי תומ לה אותנו מדרגה גבוהה מאוד עד כדי כך שזכינו למתן תורה אחרי 50 יום

זה פלא איך זה יכול להיות אדם איפה מצוי דבר כזה שאדם פתאום משנה מן הקצה ל הקצה ברגע אחת אז לכן הוא מביא אומר תתבונן במעשה הזה עם אותם התנאים תראה איזה פלא פלאות אותם התנאים אלה התנאים איך השתנו מן הקצה ל הקצה רבי אליעזר התנא הראשון המוזכר כאן זה רבי אליעזר היה כשהיה בן 20 עד גיל 28 לא למד בכלל תורה לא ידע אפילו קריאת שמע בברכת המזון רבי אליעזר עד גיל 28 במצב כזה הוא צמח להיות רבי אליעזר נו זה יש דבר כזה שכולם

היו תלמידיו עד גיל 28 לא ידע קריאת שמע אז לכן אומר אדם ידע לו יכול להפוך להיות צדיק גדול זה אחד רבי טרפון מסכת קלה מסופר שרבי טרפון היה עשיר גדול בעל נכסים מרובים בדרך הטבע אמורים לגרום לבעליהן טרדה גדולה אפילו כל רכושו לא חשב על שום דבר מלבד התורה שמח להיות רבי טרפ זה גם מעלה גדולה אומר לבן אדם אתה יכול להיות כבד במקנה בכסף בזהב אבל להיות תלמיד חכם גדול וכל זה לא יעניין אותך רבי יהושע הגמרא אומרת שרבן גמליאל נכנס לבקל אותו ראה

שקירות ביתו שחורים אמר לו מקטני בתך ניקר פחמי אתה כלומר העניות הייתה היייתה זועקת מהקירות השחורים עני מרו אין לו מה ללבוש קירות ביתו היו צבועים בצבע לבן ע עם לכלוכים אבל זה ככה זה שחורים מרוב עוני מתוך ניסיון העוני מתוך זה צמך רבי יהושע יש כזה דבר רבי עקיבא רבי עקיבא עד גיל 40 לא למד תורה כולם לעגו לו מה עשתה אשתו אמרה לו בוא אני אקח אותך לתמות תורה תלמד אב אומר לה אני מתבייש ד דים קטנים אמר לו לא אין דבר אז היה

הולך והא כבר גדל לו זקן גדול הוא היה בגיל 40 ופייס פאות ו המורה מלמד אותו א כ מצאה והוא לא תופס בת כמה עצבע הוא לא תופס כל הילדים אמרו לו עקיבה תגיד כמה צ א' אה תגיד אתה יכול להראות לנו את זה היו משחקים איתו היה גדול אמר לי אשתו תראי שבוע אחד אני פה אני יותר לא יכול אמרה לו טוב בוא תישאר בבית אין להם חמור שכבר היה לו סדקים בגב שלו זקן שמה עליו אדמה ובאה שמה שם פרחים והלכה איתו לשוק אומר

לה מה את עושה אומר מה אכפת לך בוא איתי עמדה בשוק מה זה כל מי שעובר בשוק צוחק איך זה חמור גודל זה לו פרחים על הגב איך זה יכול להיות כולם היו צוחקים אז ככה היה כל יום היו עומדים שמה יום ראשון צחקו יום שני שבוע ראשון שבוע שני אחרי זה כבר אנשים התרגלו אומרת נו למה עכשיו לא צוחקים אמר להם התרגלו אומר גם לך התרגלו מה יש תמשיך ללמוד אז הוא הלך חזר ותראה יצא רבי עקיבא אם היו באים לבניה אומרים לו מה אתה

מציע לרבי עקיבא תשמע לך תהיה בעל בית טוב תעבוד וגם תלמד היא רחל ידע הנשמה הקדושה הזאת פנ פלאות אז הוא צמח הוא עלה רבי אלעזר בן עזריה אתם יודעים רבי אליעזר היום אדם רוצה להיות חבר מועצת גדולי התורה צריך להיות זקן בגיל 70 80 בן כמה היה גדול הדור גיל 18 ו ככה אנחנו אומרים בהגדה הרי אני כבן 70 שנה ויה בגיל 18 צמחו לו שערות לבנות למה בשביל שיהיה מתאים ל כן היו יושבים כל התנאים ענקי הרוח רבי עקיבא רבן גמליאל כולם ישים להיות

נשיאים אף אחד לא מנהו לנשיא את מי לוקחים בחור בן 18 לעזר בן נזריה זה בא ללמד אותנו הבעל האגדה תראה איך הם עלו כל כל התנאים האלה זה היה עם הארץ זה היה עם הארץ זהד גד 28 התחיל ללמוד בעקבה גיל 40 אז גם אתה בתוך הטומאה הכי נוראה אל תפחד אתה תוכל לצמוח ולצאת ולצאת ולצאת גדול לא תפחד אתה תוכל לצמוח ולצאת אדם גדול אז הנה עכשיו בעזרת השם זה ראש חודשים אזה חודש איזה ימים חשובים מאוד מאוד ולכן צריך לנצל אותם לתורה הנה

היום היום זה אתם יודעים פטירת היום נדב ואביהו צש לפני השם ותוכן על המזבח את העולה ואת החלבים ויר כל העם וירנו ויפלו על פניהם וייקחו נדב ואביהו בני אהרון איש מחתתו ויתנו בהם אש אוי אוי אויי מה שקורה פה מה שקורה למה יש הרבה טעמים למה קרה ככ הם היו שקונים כמשה ואהרון נדב ואביהו נשקלו כמשה ואהרון ם בלבת נפלו קיר מה הם זה לא לא דבר פשוט וצריך להיזהר באמת לא לא לזלזל בתלמידי חכמים יש רק הגיד לכם בקיצור מעשה של מרים מהרי בן

לב אתה יודע מי שמזלזל ברבו או ברבות או בעדן אנשים רבנים אסור צריך מאוד מאוד מאוד מאוד להיזהר זה היה בשנת 5000 ש ה בסלוניקי היה איש בלייער אחד שרבי יוסף בן לב הוציא פסק דין נגדו פגש אותו קוראים לו מהרי בל מהרי בן לב פגש אותו והוא היה גאון אדור אין כמותו בעולם והוא נתן לו סטירה אחת לעיני כל ה בשוק גם אף אחד לא מחה בו למה שהוא היה עשיר גדול ותקיף ועלים הגיע מריבל לפני החנות של בסם אחד אומר איך עשה לי זה

ככה קרע את בגדיו שומו שמיים באותו לילה נכנס הבשם לחנות ראה שם עכבר ניסה להתקרב לעכבר כשנר בידו התלקחה הסחורה פרצה דלקה ג גדולה באותו שריפה עלו באש 5 אל בתים כולם של יהודים וכמה בתי כנסיות ובתי מדרשות כמה הרוגים 314 הרוגים כמניין שדאי באותו זמן כבר הוא חיבר מה יש שוט ריבל על כמה מסכתות אז הוא ורבנו ירוחם כולם מפלפלים בדברים בדברים שלו אז אז היה לו כתבו איגרת ושם היה כתוב שלום וישרה לכבוד הגאון החריף ובקי סיני ועוקר הרים אבי פנחס אומר אחי דרישת

שלמה נינים בא לספר מעשה נורא מסת לא יגלו לשום אדם בעולם רק צני אותו שאיין אדם יכול אומר בליל ערב יום כיפור ולומדי את שיעור הקבוע נפלה הרדמה ישנתי בחלומי בעיני אני רואה אוי ואבוי כל זה כל מיני עניינים למה כל אומר לו כל השריפה שהייתה זה אומר לו תדע שאני מעריב בנב הייתי בחיים בעולם הזה ישבתי על כיסא דין לשפוט בין איש ובין רעהו ובאו אלה שני אנשים בדבר איזה משפט ולא רצה לצאט לדין מחמת שהיה איש לים ואז הזהרתי אותו בעזרה ידועה ויצאתי לחוץ

בא אליי ונתן לי מכות אז נרתעתי ונשתמע אתי מה זה שתקת אלא התחלת לבכות מאוד אמרתי לו לא ידעתי במה תכן במה למוד התשובה אומר לו אומר לו תדע לך הוא אומר לו מעריב הוא היה קשור לזה אומר לו צריך תפיץ אומר תלמד את התשובה שלי ארבע שנים ותהייה שגור בפיך תלמד אותה בכל המקומות בקיצור צריך כמה לא צריך להאריך אבל להיזהר צצא אש זה לא דבר [מוזיקה] פשוט יש זה הרבה דברים טוב אנחנו נעשה עכשיו את ה אתם יודעים עכשיו היום זה הוקם המשכן היום

אנחנו צריכים לעשות שני דברים גם הקמת המשכן סדר הקמת המשכן וגם ה קורבנות תן לרבי מאיר אמרת כבר מאיר תביא לו תביא לו סידוק מאיר מאיר יש לו אתה יכול להביא לי סידור והינו עם אדוני אלוהינו עלינו מעשה נו עלינו לינו כניהו ויביאו את המשכן אל משה את האוהל ואת כל כליו קרסו קרש ח עמודיו דניו ואת מכסה עורות הדמים ואת מכסה עורות החשים ואת פרוכת המסך את ארון העדות ואת בדו ואת הכפורת את השולחן את כל כליו ואת לחם הפנים את המנורה טהורה את נרותיה

נרות המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור ואת מזבח הז ואת שמן המשה ואת כות הסמ ואת מסך פתח האוהל את מזבח הנחושת את מכבר הנחושת אשו את בד ואת כל כני ואת הקיור ואת כנו את קלע חצר את עמודה ואת אדניה ואת המסך לש חצרת מטלה דותה ואת כל כ עבודת המשכן לאוהל מועד בודוני לן ככל אש צ א את משה כן עשו בני ישראל את כל העבודה ויר משה את כל המלכה ו עשו אותה כאשר צ א כ ותשה דבר ע משמור ביום החודש

הראשון בחד החודש תקים את משכן אוהל מועד ושמת שם את ארון העד וסתה ן את הפרוכת והבת את השולחן וערכת את ובת את המ עת את ותה ונטת את מזבח הזהב לקטורת לפני ארון העד ושמת את מסך הפתח למשכן ונטת את מזבח העולה לפני פתח משכן אוהל מועד ונתתה את הקיור בין אוהן מועד ובין המז נתתה שמה שם מים ושמת את החצר סביב ונטת את מסך שער החצר ולקחת את ש את המשכן ואת כל אשר בו קדשת אותו ואת כל כ קודש משחת את מזבח העו

ואת כל כ קדשת את המזבח והיה מזבח קודש דשת את הק קנו קדשת אותו וקרבת את אהרון את בני את פתח אוה צת אותם במים ובשת את אהרון הקודש משחת אותו קדשת אותו וככ זה עשה משה היום היום בני תשת אותם ונות ומשחת אותם כאשר משחת אתהם וכינו לי וית להם מושחם כונת עולם לדורותם ויעש משה ככל אשר צב אד וכן עשה ויהי מאיר תשמע אותי זה כמו אתה קורא אין דבר מ ויהי בחודש הראשון בש השני ואחד החודש הקם המשכן ויקם משה את המשכן תן

את אדני וישם את קרשו וייתן את ברחו ויקם את עמודיו ויפס את האוהל על המשכן ויישם את מכסה האוהל עליו מלמעלה כאשר צוה אדוני את משה ויקח וייתן את העדות אל אהרון ויז את הבדים על אהרון וייתן את הכפורת על אהרון מלמעלה ויבה את אהרון אל המשכן ויישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה אדוני את משה וייתן את השולחן בן באוהד מועד רך המשכן צפונה מחוץ לפרוכת וך עליו ערך לחם לפני אד כאשר צבה אדוני משה ויישם את המנוע ולחן ע ך משכן

נרבה ויעל נרות פני אד כשר צב אד משה ויישם את מזבח הזהב ן מועד לפני הפרוכת וקט עליו כתור צמים כאשר צוה אדוני את משה ויישם את מסך פ הפתח למשכן ואת מצבח העולה שם פתח משכן און וי העולה ואת המנשר צ משה וישם את הכיור בי אי המזבח ויתן שמה מים לרוחה ורחצו ממנו מש ן מועד משה זב ן את מסך שר חצ כל משה את המען את אוהל מועד כבוד אדני מלא את המשכן ולא יכול משה ו מעד כי שכן עליו הי ענן כבוד

אדוני מלא את המשכן על הע מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל משהם ואם לא יעלה ענן ולא יסעו עד יום העל אותו כי ענן אדוני למשכן יומ ואש ת לי בו ני בני ישראל בכל מסעיהם א וידבר אדוני אל משה לאמור דבר לאהרון ובנם לאמור תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך אדוני וישמרך ר אדוני פניו אליך חונק ס אדוני פניו אליך ך ו בני ישראל ואני אברכם ו ביום קלות משה קים את המשכן וימש אותו קדש אותו זב קדש אותם ויקב נא ישראל תותם הם

נ המם העומדים פודים ויביאו את קורבנם לפני ש צו וש ב שני הנשי לאחד קיבו אותם לפני המשכן י מש ק מ לעבוד את עבודת נתיש כפי עבודתו ויקח משה את הות נבים את שת עלות אר גמ ביד תמר בן אחרון הכהן ויבו הנשיים את חנוכת המזבחות יבו הנשיים את קורבני מפני המזבח ויאמר אד משה נשיא אחד ום יזב ומ נו אה ש תלך איתי עכשיו ויהי המקריא ביום הראשון את קורבנו נשון בן עמינדב למטה יהודה קורבנו קערת כסף אחת 3 ומא משקלה מזרק אחד כסף

70 שקל בשקל הקודש שניהם מלאים צלת בוש מנחה כ אח מ בחח ושלמים בקר שים חיש ד חמישה כ בני שנה חמישה זה קורבן חשון בן עמן אדם צ סדר קריאת פרשת נשיא נחשון בן עמדם משבט יהודה חו במלכות עלינו הסגנו כל הסודות כל שמות צות חודש אלה שנ פרים שפתינו וונה עלינו על כל בית ישראל הינו כל צוצי הקדושה כל הות הקדושים קדושת זה השבט ונ מלובשים בקדושת זה השבט להבין להסכים ורך רתך ראת הרוממות לעשות רצונך כרצונך כל ימי חיינו אנחנו זרענו בזרע זרענו

אבל עכשיו גם נעשה ל נשמות אז כל אדם יתן אמרנו הרב אמר לתת כל יום שלוש אבל כדאי לתת גדולים קצת את מבין הנה בוא קח קח את זה לא לא זה אה זה כדאי לשמור את זה אתה יכול לשמור לי את זה זה שניים זה אחד אבל לשמור לי את זה לשמור לי להביא לי את זה ביום האחרון כן תן לו המרחם עלכל בורותו חוס ב כל הנשמות כל אותם שאיין להם מי שיגיד להם ידו נשמתם כל אותם שעומדים בשלוש שורות בגן עדן מצפצפים בכולם

לעלות רוח השם תנח בגן עדן יעלו למקומם בנחת בשמחה וגם כל הנשמות של הצדיקים בעזרת השם יהיה להם ישועה וחיים טובים ונחת אמן אמן חבים כן השם בעז תפתח את היד יש לך שלוש הנה מה אתה ו רק ביד ימין עושים צדקה סתי בשתי ידיים לא רק ביד לא לא לא רק ביד יש כאלה שעושים בדד יח ככה ניו יד שמאל לאלא רק יד ימין אנחנו במלחים ב פרק ט מאיר פסוק כט הוא כבר יושב זה בסדר כן כן ובשנת 11 שנה ליורם בן אחו מלאח

החזיה על יהודה ויבוא יהו זרלה זבן שמע זה מפוך עיניה טב את ראש ף בעד החלון שמה תקנה צעיף רושה קשתה את עצמה נם צווחן בעיני יהו שלא יהרוג אותה אתה מבין מה עשתה ויהו בא בשער ותומר השלום זמרי הורג אדוניו תראה איך קראה לו אם תרצה להיות עמי בשלום לפי שגם זמרי הרג את המלך ויסה פניו אל החלון ויאמר מי איתי מי והקיפו אליו שניים של איסים ויאמר שמטו ישמטו ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסי ר מסנה וואי ווואי וואי ויבוא ויאכל ויש ויאמר פחדו

את הארורה הזאת וקווה כי בת מלכי וילכו לקוברה ולא מצאו בה כי ם הגולגולת והרגליים וכפות הידיים ראית מה אמרו רבותינו היייתה מרקדת לפני חתנים בידיים וברגליים קשקשת בראשה לכן את זה רקב וישובו ויגידו לו ויאמר דבר אדוני הוא אשר דיבר יד עבדו אליהו התשבי לאמור בחלק יזראל יאכלו הכלבים את בשר זבן והיתה נבנת זבן כדון על פני השדה כחלק בחלק ישראל אשר עלל אשר לא יאמרו זאת זבן אין שם מ זבן נגמר וי וואיי וי י תראה מי שרשה מה נהיה איתו חזו בתשובה שלמה

ולחו 70 בנים בשומרון ויכתוב יהו ספרים וישלח שומרון אל שרי ישראל הזה קני ואל אומנים אחו לאמור אלה שנאמנים לו ועתה כבו הספר הזה עליכם תכם בני אדום תכם הרכב והסוסים ועיר מסר והנשק ורתם הטוש בבני אדום ושמתם על כיסא אביו וחמו על בית אוכם וייראו מאוד מאוד ויאמרו הנ שני המלכים לא עמדו לפ יך נעמוד אנחנו וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאומנים אל יהו למון עבדך אנחנו כל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמליך איש טוב בעיניך נעשה ו ויכתוב עליהם ספר שני

למור אם לי אתם ולכלי אתם שומעים קרעו את ראשי אנשי בני אדום ובוא אלי כעת ישראלה ובני המלך 70 איש את גדולי העיר מגדילים אותם ויקב הספר עליהם ויקחו את בני המלך וישחטו 70 איש וישימו את ראשם בדודים וישלח אלי ישראל ויבוא המלאך ויגדו לאמור ויורש בני המלך וימ שימו אותם שני ציבורים פתח השע ד הבוקר וי בבוקר ויצא ויעמוד ויאמר אל כל העם צדיקים אתם ה אני קשרתי על אדוני רגו ומיקה את כל אלה ו איפו כי לא יפול מדבר אדוני ארצה אשר דיבר אדל

בתח ד עשה את אשר דיבר ביד עבדו אליהו ויכו את כל הנשר בבת בישראל כל גדולם יודע כעני על בתי שלא שריד ו וקב ך ש בת עקד הרועים בדרך ווא מצא את אחי חזיה ומלך יהודה ויא מחזי אנחנו בשלום בני המלך ובני הגבה ויאמר תפסו חיים תפסו חיים ושחום אל בור בית עקד 42 איש ולא השאיר איש מהם וי וי י איך אפשר ככה וילך משם זה ציווי השם אין מה לעשות ילך משם וימצא את ינדו בן רכ לקו בר ויאמר אליו אשת לבבך ישר

כאשר לבבך ויאמר נד יש ויש תנ את ידך ויתן ידו רכבה ויאמר לך אדוני וכבו אותו ברכבו ויבוא שמ ח את כמן עמדו כדבר אדוני אשר דיבר אל אליהו עד פו עכשיו כוב יהיה הבעל תראה מה יהיה עשה עליהם תכסיס שיר הסיירים איך אתם אומרים סיר סירי איזה סיר אנחנו פרק א' פסוק ט לסוסתי ברכבי עודי מתיך רעיתי כן חוץ משושת אומר מבואר בזוהר כשיצאו ישראל ממצרים פרעו רדף אחריהם בסוסים שם את הסוסות הנקבות לפני הזכרים וכאשר הגיעו לים את הזכר שם את הזכרים בתחילה כי

הם חזקים למלחמה כן עשה הקדוש ברוך הוא לישראל שם את השכינה הקדושה לפני ישראל והיו הולכים אחרי עמוד אש מקבלים אור רוחני חשק בכוח זה רצו אחרי השכינה כאשר המצרים היו כבר כרובים וזרקו חיצים ואבנים הביא הקדוש ברוך הוא את השכינה ושם אותה אחרי מחנה ישראל כדי שתעצור את החיצים כמו אדם המדמה את חברו ואומר זה פלוני כ היו ישראל מסתכלים בשכינה אומרים זה אלי וענוה הו אז נדלג את הפירוש הזה זה סוסתי בכ פרות דמיתיך תי דמיתיך לשון דמיון כלומר הקדוש ברוך הוא אומר ישראל

שדומה היא אליו כביכול לסוס לפי זה צריך להבין מה הדמיון המוזכר כאן בפסוק בן הסוס כנסת ישראל אלא דמיתיך השתקת מצעק אתך שנאמר ואתם תחרישון דמתי לשון אינו לשון דמיון אלא לשון דממה הביאור הוא כ הקדוש ברוך הוא מזכיר כאן ישרא את החסד הגדול שעשה מהן בעת שעמדו על הים ואמר להם זוכרים אתם את הסוסים של פרעה שרדפו אחריכם מה נאמר לכם אז על ידי משה השם ילחם לכם ואתם תחרישון וזהו דמתי רעייתי ביקשת ממך להיות בשקט כדי להחיש גאולת דממה נוספת צים נו בשירת הים

בגדול זרועך הדמו כאבן גם כאן ישנם שני פירושים אחד הכוונה למצרים בתביעתם שבעתם בתביעתם היו דומים לאבן כמו שנפילת אבן היא במהירות כך אם המצרכים טבעו מהר והשני הכוונה לישראל שהיו בשקט כמו אמת דוממת כל זה בגודל זרועך טוב עד כאן הגענו פסוק י משניות קודם המשנה הצדקה זה הצדקה שעשינו מקודם זה לא קשור זה מיוחד שתכין הרבה כסף בכיסים עכשיו כ רגיל רבנו קח מנו אהו הנה 450 הרב ניש ן לוי לו 4 רוצה שת הרי עלי אנחנו פרק ב משנה ווא הרי עליי לגלה

חצי נזיר זה מתיך רעייתי שקט לממה אומר הרי עלי לגלה חצי נזיר ו שמע חברו ואמר ואני עליי לגלה חצי נזיר כלומר נדר להביא קורבנות תגלחת של חצי נזיר שמ חברו אמר ואני עלי ת לגלח חצי נזיר זה מגלח נזיר שלם זה מגלח נזיר שלם כל אחד לא יצא ידי חובה ככה דברי רבי מאיר אחם אומרים זה מגלה חצי נזיר לא וזה מגלה חצי נזיר זה תופס הנה הוא יודע יש נזיר אין לו כסף הוא אומר אני אגלה חצי שלו מביא חצי קורבנותיו שאני אומר טוב

אז אני אעשה חצי או זה גם דבר טוב הרי אני נזיר שיהיה לי בן ונולד לו בן הרי זה נזיר כפי שנדר נולד לו בת או טומטום בטרי גנוס אין לו נזר אם אמר כשיראה כשיהיה לי לד אז אפילו נולד לו בת טומטום דרג נוס אחיזה נזיר למה אמר יהיה לו לד הנה שתי משניות עשינו גמרא היום אנחנו דף מ נכון כל אתה יודע וד שבעית תפילת בית המדרש שיתי אדוני די תמיד כי ממני במות שחוד קוצה בריכ שכינת י ישראל נחנו באים לקיים מ שלימוד

תורה כמו שכתוב עש צ בוראנו ונועם אד אנו עלינו פניך מך תצילנו מכל מכשול וטעות אן בדכ נ העיניים ת נפלאות מתורתך ברוך כ אדוני בלילות צו ידכם קודש ברכו את אדני ך אד מסון ושה שמים וארץ כן היום הלימוד להצלחת דורון בן יהודית שיזכה לזיווג הגול בקרוב לעילוי נשמת משה בן ישועה נו נשמת מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר יצחק בן חנום ואביעד שמואל בן שולמית הצלחת זיפ שיהיה לה הצלחה כבר עשינו נשמע ההצלחה היה לפני כן אבל שיהיה לה הצלחה בעבור נכון זה זכות

גדול אנחנו דף מ עמוד ב' למטה במשנה בשורות הרחבות יש משנה נכון משנה המפקיד חבית אצל חבר ולא יחדו לה בעלי מקום בטלטלה ונשברה אם היתוך ידו נשברה לצורכו חייב לצורכו פטור אבל אם מ שהנחה נשברה בין את צורכו בין את צורקה פטור אדם הפקיד חבית אצל חברו הבעלים בקשו ממ תשמ יש לנו חבית יין איזה איזה יין בבקשה תשמורו לנו אותה אצלך אבל לא החד למקום נתנו את זה לשומר שיהיה מושאל לו שמה בצלו אבל אז ה לא יאמרו אנחנו רוצים רק במקום הזה ו

הזכירו ממנו מקום החדו למקום לא לא אלא שמו אתזה אצלו בכל מקום שירצה בביתו וזה טלטלה השומר בעל הבית טלטלה ונשתה באונס מסכן שברה אם מתוך ידו נשברה לצורכו אם הטלטול היה לצורכו מתוך ידו נשברה אבל מה הטלטול היה לצורכו של השומר להשתמש בה ונמצא ש אז בטלטול הזה הוא נעשה גזלן למה הוא הריב אותה בשביל הוא רוצה לקחת משהו מהגג הוא רוצה לקחת משהו מהארון אז הרים אותה בשביל לעלות על זה בשביל אז זה אסור ליגוע בזה זה לא שלך זה מופקד אצלך ברגע ש

שהוא טולטל הרים את זה הגביע את זה כן ברגע שהוא טלטל את זה הגביע את זה גזל אותה אז לכן נשברה אז זה היל צורכו חייב גזלן חייב באונסן זה אחד אבל אם הטלטול היה לצורה לא בשבילו סכנה היה ת שה עומדת פטור הוא לא חייב אני עשיתי לא גנבתי לא גזלתי צורקה אבל אם מישי הניחה נשברה אפילו שהוא גזל הניחה נשברה אחרי שהניח אותה בין לצורכו בין צורקה פטור למה הר גזלן א הוא גזל אז מה אני החזיר אותה החזיר אותה חזר על המקום זה

שאומר אם מי שנח נשבר בן לצוקו שנעשה עליה הגזלן בן צורקה פטור אפילו שנעשה גז למה הוא השיב את הגזלה אז הוא נפטר מן האונסים חזר להיות שומר חינם לא חייב רק בפשיעה עכשיו יחדו להבעל כל זה שלא יחדו למקום אבל אם יחדו לה בעלי מקום מסוים בבית השומר טלטלה ונשברה בן מתוך ידו בן מ שהניחה לצורכו חייב לצורכו פתור יחדו המקום והוא טלטלה ונשברה בין מתוך ידו נשברה בין מ שהיא ניחה אם טלטלה לצורכו חייב אבל אם אבל אם אבל אם לצורכו פטור תלוי אם

לצורכו חייב תגיד למה שונה הדין הזה ויחד מקום מלא יחד מקום הגמרא תסביר בסדר גמרא המני רבי ישמעאלי ר לו בענ דעת בעלים המשנה הזאת שפרת ברשע את השומר שנשברה אחר שהניחה אפילו אם טלטלה לצקו שהוא לא הניח לא לא יחידולה בעלי מקום והוא אפילו אם טלטלה לצורכו זה גזלן אבל אחרי שהניח אותה היא נשברה הוא פטור כ נהפך להיות שומר חינם שומר חינה פטור באונסין גמרנו מני מי זה התנא שאומר את זה רבי ישמעאלי דמר לו בעינן דעת בעלים אתם יודעים אם אדם ש גנב

מהכי של חברו כסף או לך לעדר שלו לקח טלה אחר כך עשה תשובה החזיר את זה לא צריך דעת בענים שהוא מחזיר למה הוא גנ בלי דעת בענים לקח לבן אדם מהכיס הוא לא יודע בכלל יש לו הרבה כסף לקח לו עכשיו החזיר לו דעת רבי ישמעל אין בעיה אחר כך זה נאנס נגנב זה לא מעניין החזרת כבר אתה לא גנב נגמר כפרה סר אמונכם רבי ישמעאל ד אמר לא בעמ דעת בעלים ד תניה אז כלומר מה הדמיון פה הוא אומר תכף הגמרא תגיד לא צריך

שאני אגיד אבל בשביל שזה ק יתפס בראש אז הוא אומר כשהוא גם כאן כשהוא הרים את ה את הוא גזל הרים את זה לצור אז הוא גזר את החבית כי הוא רצה את זה לצורכו אחר כך שהחזיר אותה זה נקרא שזה חזר אז הוא לא נחשב גנב למה לא צריך דעת בעלים להחזיר אותה אז כבן שלא צריך דעת בעלים והוא החזיר אותה הוא כבר לא נקרא גנב אלא נקרא שומר חינם ולכן הוא פטור אז מהני רבי ישמעאלי נתניה הגונב טלה מן העדר וסל מן הכיס למקום

שגנב יחזיר וככה הוא נפטר מן האחריות ואפילו שהבעלים לא יודעים דברי רבי ישמאל רבי עקיבא אומר הוא לא נפטר מזה צריך דעת בעלים אם אין דעת בעלים בהשבה עדיין הגנבה באחריות הגנב יוצא שהרשע של המשנה שאומרת שהניחה בידו נתקיימה בכך השווה מכאן וילך הוא פטור ביו נשי אז אפילו שאין כאן דעת בעלים אז זה המשנה שלנו זה כמו רבי ישמעאל הגמרא מקשה הי רבי ישמעאל מריה לא יחדו אפילו יחדו אפילו אחדו גם יהיה פטול אם זה רבי ישמעאל מדוע אומרת המשנה דווקא יחדו לה דווקא לא

יחדו לה בעלי מקום אז הוא פתו שינחה מידו הרי לא צריך דעת בעלים אז אפילו כשחולה בעלי מקום והוא לקח את זה גם שיהיה פטול למה לא צריך דעת בעלים הוא החזיר החזיר זה נקרא לחזיר חזר בתשובה מתרץ את הגמרא לא מבעיה כמר לא מבעיה יחדו לה במקומה אלא אפילו לא יחדו לה דלה מקומה לה בענ דעת בעלי כלומר לא הכוונת המשנה למעט אם יחדו מקום לא אלא לא מבעיה בדרך כמו אין צריך לומר כמר לא מבעיה יחדו לה מקום ד מקומה הוא ואז ואז השווה

גמורה יר וב אלא אפ ש אפילו לא יחדו דלב מקומה הוא לא בעין דעת בעלים אלא מכל מקום ש אפילו לאח בעלים מקום שזה לא באמת המקום שהניחה לא מקומה המיוחד של החבית בכל זאת זה לא נחשב זה לא השבה גמורה אז לא בעין למה זה בסדר למה לא בענ דעת בעלים אפילו שזה לא השבה גמורה אבל פטור למה לא צריך דעת בעלים אם השפה אם ככה אתה התי לא אפילו יחדו לה בעלים מקום יהיה פטור לא מבעיה יחדו לה בעלים מקום אלא אפילו לא יעדו

למקום שזה השבה מועטת גם פטול בסדר אם השפה אם ככה אם השפה חדו לה בעלי מקום בטלה ונשברה בין מתוך ידו בין מ שנחה לצורכו חייב צורקה פטור אתה רואה בספר אמרנו יחדו המקום אם זה בן מתוך ידו בן מ שנחה לצורכו חייו לצורכו פטור ואם אתה אומר השבה ללא דעת בעלים זה נקראת השבה מדוע חדו לה בעלי מקום הוא לא נפטר בהשבה הזאת מה יש הו הלו זה לא משנה לא צריך דעת בעלים אז גם כשי חדו לה בעלי מקום זה נכתב השווה למה בספה

המשנה אמרה כן למה אתן ספא אתן רבי עקיבא דמר בען דעת בעני דעת רבי עקיבא הגמ מתרצת אתן לרבי עקיבא דאמר בעין דעת בעים השפע זה רבי עקיבא אל תקשה מהרשע לספר רשע זה רבי שמ ספה רבי עקיבא רבי עקיבא אומר בען דעת בעלים לכן הוא לא פתו שנחה מידו והחזירה א קה דעת בעלים אז הגמרא מקשה אי רבי עקיבא אר ריה יחדו אפילו לא יחדו נמה אם זה רבי עקיבא למה אומרת המשנה דווקא יחדו לה בעלים מקום הוא חייב גם כשהיא ניחה מידו הרי אם

צריך דעת בעלים אפילו לא יחדו למקום צריך דעת בעלים תמיד צריך דעת בעלים צריך שידוע בעלים שוא יחזיר גם אם לא יחדו למקום אז למה דווקא יחדו למקום הגמרה מתרצת זה לא בלמת אם לא יחדו לה בעלים מקום כמו תרצה ברשע לרבי ישמעאל גם פה לא מבעיה כאמה לא בעיה איחדו דלו מקומה לא מבעייה לא יחדו לה דל מקומה שבכל מקום שן אחד זהלא מקומה מיוחד לה וזה נקרא השוה אלא אפילו יחדות במקומה הוא בעין דעת בעלים אז צריך דעת בעלים זה הכוונה אז אל תקשה

לי מסף על הרשע אז הגמרא אומרת רשע הגמרא שואלת רשע רבי ישמעאל בספר רבי עקיבה איך אפשר לעשות ככה לחתוך איך המשנה זה תנא אחד תעשה את רשע רבי ישמעאל ספר רבי עקיבא הגמרא אומרת אין כן ספר אכן נודע הדבר ספר רבי עקיבא ורשע רבי ישמעאל דמר רבי יוחנן מה את מתרגם לי חית ליבה חתנה מוב מנ בטרה לב מסוה אומר כן זה רק ככה איפה הראיה שלנו רבי יוחנן אמר מי שיתרגם לי את המשנה הזאת של מפקיד חבית הליב דחד תנה אני אוביל לא את

הכלים שלו לבית המרחץ אני אלך אחריו אנייה שמה שלו עד כדי כך אני אשמש אותו הליך את כלי אחר בבית המדרש כי אי אפשר להעמיד כ רק כשני תנאים רק טוב עכשיו בוא נראה באו חכמים ואמרו אנחנו נתרגם אותה עכשיו הגמרא מביאה שלושה אמוראים העמידו את המשנה לשיטת תנא אחד מה הם השפע הם פרסו לבשביל להעמיד אותה כמו תנא אחד הם יגידו לך שהשפע שיחדו לה בעלי מקום עוסקת החדו בעלי מקום כגון שהחזירה למקום אחר שאינה מקומה המיוחד ואז יהיה פה כמו תנה אחת השפע החזירה

לא למקום באמת קבעו לבע למקום הוא החזיר אותה לא למקום של הבעלים קבעו לה אלא נחלקו ביניהם מה הוא לצורכו לאיזה צורך נטלה השומר מה זה לצורכו מי הר שעוה הספר רבי ישמעאל או רבי עקיבא עכשיו תראה תרגמה רבי יעקבב כמד רב כלומר הם נחלקים מה זה לצורכו שכתוב במשנה הרימה לצורכו לאיזה צורך לקח אותה השומר נעשה עליה גזלן מה היה תרגמה רבי יעקבב כמ דרב שנטלה על מנת גוזלה טולטל אותה בשביל לגזול אותה לעצמו זהו זה נעשה עליה גזלן אמר אני חייב לקחת את החבית

הזאת זה מי מסביר רבי יעקב בר אבא תרגמה רבי נתן בר אבא כמ דרב כדי לעשות עליה גזלן לא צריך שנתנה על מנת לשלוח ביד בכדי לעשות עליה גזלן לא צריך שארים אותה על מנת לגזול אותה אלא הרים אותה על מנת לשלוח ביד מספיק ליטול ממנה קצת כלומר אני רוצה איזה כמה כוסות זה יין משובח יעשה ווין וכדאי לשתות מזה קצת אפילו שבסוף הוא לא לקח אז אבל כיוון שהוא הרים אותה בשביל לגזול ממנה איזה שני כוסות זה גזלן עכשיו הצאת שווה שבשני הפירושים שלדברי שניהם

נעשה עליה הגזלן ולכן התחייב באונסין עד שיקיים את ההשבה גמורה למקום שיחדו לבעלים אז הוא חייב באונסין עכשיו למה הוא לא החזיר את זה למקום שיחדו לבעלים במה כ מפיגי בשליחות יד בשליחות יד צריכה חיסרון בשליחות יד צריכה חיסרון מ דמר לגוזל כסבר שליחות יד צריכה חיסרון מה דמר לשלוח ביד כסבר שליחות יד אינה צריכה חיסרון יפה בזה נחלקו אני חוזר מה שאמרנו בשוברים אם לא שלח ידו במלאכת רעו כתוב אתה יודע שמה כששמעו השומר שלח יד בפקדון השתמש בה נעשה עליה גזלן חי באונסין האם

השליחות יד הזאת שכתוב אם לא שלח ידו במלכת רעהו זה צריכה חיסרון באמת שהוא החסיר הוא לקח משהו החסיר חיסרון ללא חיסרון זה לא שליחות יד או לא זה מחלוקת ביניהם מן דמר גוזלה לקח אותה לגוזל כס שחוה צריך חיסרון ולכן הוא לא מתחייב כש תתלה לשלוח ב ד אלא דווקא על מנת גוזלה שבסוף לא נתל כלום אז לא חיה אז מתי הוא מטלטל בטטו לבד רק על מנת לגוזל ומדע אמר לשלוח ביד כלומר גול מדעה אמר לשלוח ביד כצב שליחות יד אינה צריכה חיסרון מספיק

שהוא חשב לקחת מספיק שהוא חשב אפילו שלא עשה רק ה טולטל לא חיסר ממנה כלום עצם הנטילה זה כבר חייו זה נקרא שליחות יד חייו עכשיו עדיין עדיין לא עדיין הגמרא לא סיימה לבאר את התירוץ שלהם באמצע היא שואלת עוד איזה דבר ותכף נבוא לתירוץ שלהם מה המזה לפי תנ אחד כן עדיין לא ברור לי מי התנה הם הם מפרשים מה זה לצורכו קודם כל הם מפרשים שלא יחזיר את זה למקום לא החזיר למקום וגם מה זה לצורכו בוא נראה עכשיו עדיין לא גמרנו עכשיו אז

הגמרא מביאה רב ששט הוא קוטע את דבריהם לפני שיגמור קטע מתקיף להרב ששת איך אתה רוצה לפרש שטוטו זה שאמרו במשנה זה לא צורך גזלה או שליחות יד מדינט קטנה טלטלה קטנה מה אתה אומר לי טלטול שאמרו במשנה זה לצורך גזלה או שליחות יד לא כתוב נטלה אם במשנה כתוב נטלה מש נטלה לעצמו אבל כתוב טלטלה משמע שלא לקח את זה לעצמו אלא טלטלה לשימוש בלבד טלטל אותה טלטל לא לא אפילו שהוא הרים את זה אבל לא כתוב טלטלה למה כתוב נטלה אם הוא לקח אותה

לקחת בשביל לקחת הה נטלה אבל כתוב טלטלה זה לשימוש בלבד זה לא טלטל אותה בשביל רוצה להשתמש בה איזה משהו זה הכל לא שום דבר אלא אמר רק ככה כתוב במשנה כתוב נטלה זה לא גסל בכ אלא אמר רב ששית רב ששת ח במי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות אתה רואה הוא טלטל אותה לעלות להביא גוזלות מהקן ואז הנטילה הייתה לצורך שעה ככה איזה משהו וכ שבר שואל שלאו מדעת גזלן הוה רב ששת שואל אומר שואל שלא מדעת בעלים נקרא גזלן בטלטול הזה וחייב עליה

באונסין עד שיקיים השבה ויחזיר למקום המיוחד לה וכולה הנה עכשיו הגמרא אומרת וכולה רבי ישמעאלי כל המשנה רשע והספה שלושת פירושים האלו של רבי יעקב בר אבא ושל רבי נתן בר אבא ושל רב ששת עכשיו אני רואה ששת רה נטלה לא כתוב טלטלה כתוב טלטלה לא כתוב נטלה ק בשיטת רבי ישמעאל שהוא שהמשיב את הגזלה לא צריך דעת בעלים לכן ברשע שלא יחדו לה בעלי מקום כל מקום שהחזיר אותה זה נקרא שהשיב את הגזלה לכן אם אחר שהניחה מידו נשברה פטור ספא מדובר שיחדו לה בעלי

מקום אבל היא נחה במקום ש זה לא מקומה זה הבעייה אז זה לא נקרא השבה ורבי יוחנן מה שאמר ולכן זה לא השווה רב יוחנן מה שאמר שלא יכול לפרש את המשנה שיטת תנא אחד איך זה אומר אני אוביל לו מסוטה לא רצה להעמיד במקום שאינם מקומה אומר לא זה לא שייך להגיד החזיר אותה למקום שאינם מקומה למה כתוב הניחה במקומה משמע אתה לא יכול להעמיד את הספר ישמעאל למה כ שהחזירה צריך למקומה המיוחד לה זה החזירה זה מובן זה יפה מאוד בסדר ר איטמן רגע

אז בספה למה לצקו חייב צוקה פטור אתה מעמיד את זה רבי ישמעאל בכל מקרה יהיה חייב השפע של המשנה לא לא למה לא חייב הנה לא הוא חייב למה הוא חייב כי לא החזיר אות זה למקומה זה הכל אם היה מחזיר למקומה זה היה השווה לאבה ל עכשיו זה אחר רי שמלכו זה לא משנה כל המשנה רבי ישמ אמר בן אחדו בן לא אחדו רבי שמ זה פטו לא אבל בסדר אבל צריך לא החזיר אותה כמן שיחדו נכון אבל צריך להחזיר במקומה אה להחזיר במקומה אפילו

בלי דעת בעלים להזיר במקומה במקומה אני אומר לא צריך דעת בעלים אבל צריך להחזיר למקומה אם זה לא נקרא השבה התמרה בלוי אחד אמר שליחות יד צריכה חיסרון אתה רואה שליחות יד אם לא חיסר השומר כלום זה לא נקרא שליחות יד לקח איזה יין לשתות לא נחשב ואחד אמר שליחות יד אנה צריך חיסרון זה לא חייה ביין זה גם ות בפנות היה לו כיס של פרנות אם לא שלח ידו לקחת פרנה אחת ו אחד זה לא נקרא חיסרון שליחות יד אינה צריכה חיסרון ואף ללא חיסרון

אלא רק נטלה על מנת לטול מהפיקדון זה נקרא שליחות יד וחייה באונסין מי זה תסתיים מחלוקת בין רב ולוי הם נחלקו אחד אמר שליחות יד צריכה חיסרון אחד אמר שליחות יד אינה צריכה חיסרון תסתיים רודה אמר שליחות יד אינה צריכה חיסרון מסיג שהוא חשב אפילו לא לקח זה שלח ידו נתניה רועה שהיה רואה דרו הנה הנה רועה שהיה רואה אדרו והני העדרו בא לעיר מסכן הנ העדרו בא לעיר היה רעב הוא בא זאב וטרף ובארי דרס פטור למה הוא אנוס מה יכול לעשות אני יכול להילחם

באריה הניח מקלוב רמדו תרמילו עליה חייב למה אם הניח על הבהמה את מקלו ותרמילו השתמש בה חייב למה שלח ביד להשתמש בה לצורכו לכן זה כמו גזלן כזה שלח ביד להשתמש בקצר קו חיה באונסין ובינן בא משום ד הניח מקלו בתלמידו עליה חייב אז שקלי ה הרי חוזר ולוקח את מקלו בתלמידו מעליה והשיב את גזלה ואנחנו אמרנו כמו רבי ישמעאל שבשבת הגדלה לא צריך דעת בעלים מן הסתם גם בברית קרבי ישמעל אמר רב נחמן אמר רב ברבוע אמר רב בעודה עליה בעודן עליה בריתה מדוברת לא

צניע ב ולקח בחזרה והלך בודן עליה לא לקח את זה ועדיין לא השיב את הגזלה כידן עליה מה יה או משכה עדיין שאם עליה ליחו אומר מקלוב תר מידו עליה זה נקרא כות יד הרבי שימוש הזה הוא לא משך אותה הוא לא נקרא גזלן או שולח יד שיתחייב רק מתי שימשוך ואמר ל זה רב שמואל בר יצחק אמרו שה קישה במקל ורצתה לפניו אז אתה רואה הוא קיש אותה במקה ורצה אז קנע אותה במשיכה אז מסיימת הגמרא רב סובר שליחות יד והלא חסרה הל רב סובר

שליחות י צריך חיסרון לכור קשות עדיין כצת להתיישב בבריתה לא צרי סלון ודן עליה הקישה במקל ו לא חסרה למה חייב אל ר שמ מינה כסו שליחות יד אינה צריכה חיסרון ולכן חיב אז זה דוחה הגמרא עכשיו הגמרא דוחה בוא נראה מה שהעמיד רבשי קישה במקל אמה אלא לשמ מנ קסב שליחות יד נצרה חיסרון אומרת לא מי אמר זה לא רעיה מדברי רב מה שהעמיד רב שא קיישה במכה לצורך המשיכה זה לא הקשה לבד אמא שהיא כישה במכל שחישה הכחישה במכל נתנ לה מכה חזקה ונעשה

להפצע הכחיש אותה אז זה חיסרון אז זה כבר חיסרון קדק הקישה במקל מכה חזקה ש מאמין לא אמר לא אמר הקישה אמר הקישה במקל לא סתם הקישה הכישה במכה נתן לו חד אזה שמאמינה שה הכחישה הכחיש אותה עכשיו הגמרא אומרת דר שחות צרי חיסרון כמו ש קנו לוי צבר שליחות יד אינה צריכה חיסרון מה הי טעמה דלוי למה הרי משמעות שליחות יד זה עם חיצון אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן אוראי יש שתי כתוב בתורה שתי פעמים נאמר בשליחות יד בשומר בשומר חינם בשומר שכר

כתוב כתוב אחד אומר בשומ חינם כתוב ונקר בעל הבית אלא אלוהים אם לא שלח ידו ממלכת רו זה אחד אז אם שלח ידו חייב אפילו בהו נסים שומר שכר כתוב שבועת השם תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו ממנחת חיו אם שלח חייב זה אומר מ תעמ דלבי שליחות יד היא דווקא עם חיסרון אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן וראי שתי פעמים כתוב בתורה שליחות יד ולכן משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר בשליחות יד אמור בי שומי חינם הנה הגמרא אומרת ועל זה אמר רבי

יוחנן שזה דעתו של רבי יוסי בן נאורי אבל זה מה שאני אומר לכם משונה זה דעתו של רבי יוסי בן נאורי ואני אומר פרשת שליחות אמורה בשומר שכר אינה משונה גם בלי חסרון כימה מה היא משונה מה זה משונה שאמרת לי משונה שליחות יד שמר בשומר שכר שאמר רבי יוסי בן נהורא שזה משונה אומר למה היא נכתבה שלא לצורך אני אלמד את זה משומר חינם לא תאמר שלחו ד בשומר שכר בטיטי מי שומר חינם מה שומר חינם פטור בגניבה ועבדה שלח ביד חייו בגניבה ועבדה ובאו

נסין שומר שכר שחיב בדה לא כל שכן שם שלח יד יי חיו באונסין אם שומר חינם פטור מחי בנסי כל שכן שומר שכר אז למה לחת אלה למה לתקנו רחמנה פעם נוספת ומר לך שחות יד אינה צריכה חיסרון זה טעם משה לבי ובר שליחות יד לא צריכה חיסרון לא חייב שיקח ממנה ונקרא ששלח ידו ואני אומר אינה משונה זה לא משונה ולכן כתב שומר שכר לדעת לוי כן למה חזר על זה גיד לך שון חי כן ואני אומר אינה משונה כרבי אלעזר דמרד בד אחתי שומר

חינם השמירה של שומר חנם שומר שכר הוא צרכו להיכתב אם לא שלח ידו מהי דודה אחת מה זה מה למה למה זה לא יתור משום קל מפרח אתה לא יכול לומר משומה חינם מה שומ חינם שכן משלם את שלו מכפה בטוען טענת גנב אם הוא טען נגנבה ונשבע על כך נפתר מלשלם ואחר כך באו עדים שהוא עצמו גנב משלם לבעלי תשלום מכפל אבל שומר שכר לא נוהג בו הדין הזה הוא לא יכול לטעון נת גניבה אתה שומע הוא חייה בגניבה מה תגנו טענת גניבה לכן היה

צריך אז לכן היינו אומרים שדווקא בשומר חינם דווקא בשומר חינם חמ חיה בגניבה ועבדה משום חומרה הזאת שיש בו אז היינו אומרים דווקא בשומר חינם נוהג ד שליחות יד אבל לא נוהג בשומר שכר לכן צריכה התורה לכתוב לי בשומר שכר אם לא שלח ידו שגם שמה לעולם שליחות יד צריכה חיסרון ומן דלא פריך סבר קרנה בלא שבועה עדיפה מכפלה בשבועה מי שלא פורך את זה רבי יושה בן יוראי למה לא פורך את הכל וחומר הוא לומד מן העיתון אומר הוא אומר ששומר מה ששומר חינם נוהג

בו דנ כפת בטוען טענת גנב זה לא חומרה למה קרנה בלא שבועה עדיף המכפלה בשבועה קרן שמשלם שומר שכר מיד כשטועים שנגנבה אפילו שלא נשבע לשקל חמור יותר מכפל שמשלם שומ חינם שלא משלם אותו אלא רק אחר שנשבע לשקר אז הוא משלם לכן זה חמור יותר רבה אמר לא תעמ שליחות יד לא בשומר חינם ולא בשומר שכר תיתי מ שואל אפילו דברי רבי אלעזר דד אחתי שסובר שזה ש ולא לומדים דין שליחות בשומר שכר משומר חינם ן יש לי לימוד ללמוד בשון בכלל לא תאמר שליחות

יד לא פה ולא פה לא תאמר שליחות יד לא בשומר חינם ולא משומר שכר ואת שניהם אני אלמד בכל חומר מ שואל שחיה באונסין הם משתמש בחפץ ומה שואל שלדעת בעלים כעבד זה שלח ביד חיב שברשות הבעלים הוא שולח ביד משתמש פילו אחי חיה בונשין שומ חינם שומר שכר לא כל שכן חמורים אין להם רשות להשתמש בחפץ והם השתמשו בטח שהיו חייבים באונסין אז אם ככה למה נאמר בשומר חינם ומשומר שכר שליחות יד חדה לומר לך שליחות יד אינה צריכה חסון כיס פעם אחת לא צריך

סון כיס כמו שאמר לוי וידך פעם אחרת לא תומר דיו לבוא מן הלי להיות כ נידון מה שואל בבעלים שומר חינם שומר שחרה בבעלים פטור לא תגיד טוב אם אתה לומד מ שואל אז דו כמו רבי טרפון דיו לבוא מן הדין להייות כ נידון דבר למן בקל בחומר לא יכול להיות חמור יותר מנ מלמד אז אם למ דין שליחות יד מ שואל מה שואל בבעלים השאלה הייתה בבעלים למה היה בעל חפץ ם השואה במלאכתו פטור שואה ככה הדין אב שומר חינה ושומר שכר שהשמירה בבעלים יהיה

פטור לכן נאמר נ שלחות יד שגם בבעלים שומר חינם שומר שכר חיייבים גם בלא חסרון כיס ומן דמר שליחותי צריכה חסרון הנרת שליחות יד למלי צריך חיסרון צריך ששומר חינם אז למה צריך ללמד נלמד אותה בקל וחומר כמו רבה שואל אומר חדה שמרדו בדיות כדול כמו שתירצו ודך לכדי תניה ונקרא בעל הבית אל האלוהים לא כתוב בפורש לשם מה קרב לבית דין אלוהים זה בית דין אנחנו אומרים הקרבה הזאת זה לשבועה שבעו שהוא זה כדבריו שהחפץ נגנב אז יוצא שדין תשלומי כפל שאם נשבע לשקר נמצא

שהוא עצמו גנב חייב כפל אתה אומר לי שבועה או אנה לדין באמת מי אולי באו לדון אותו שאם באו עדים שהוא עצמו גן אבו ישלם כפל אומר ללא נאמר שכות יד למטה בשומר שכר ונאמר שכות יד למעלה בשומר חינם מה לעלה נ שבועה מפורש שבועת השם תהיה בין שניהם אף כאן בשומר חינם שבאו לבית דין זה לשבועה ורק אשבל השקר מתחייב כפל מתי בטוען טענת גנב ומאיפה לוי ילמד את זה עד כאן עד כאן אנחנו במשנה הלכות הלכות מאוחר הלכות אנחנו בהלכות יום הכיפורים סימן תרז

תרז סעיף ג צריך להתוודות מעומד ואפילו כי שמע עליהם משליח ציבור והתוודה כבר צריך לעמוד הגהה ויחזור יתוודה השליח ציבור ועיקר הווידוי אבל אנחנו חטאנו עינו פשענו זה עיקר הווידוי ד עוונות שהתוודה עליהם ביום הכיפורים שעבר ולא שינה עליהם אפילו אחי יכול לחזור להתוודות עליהם למה כתוב וחטאתי נגדי תמיד ה בתפילת מחרב יום הכיפורים אינו חטם בברכה בווידוי שאחריה הגהה נ שלי הציבור מחזיר הוידוי במנחה אלא מתפלל 18 כשמות השנה ואן אומר אבנו מלכנו בכ שכן תחנו אנחנו הספרדים אומרים אבנו מלכנו הנה שלוש הלכות הלכות

פסח טיפה סימן תמו המוצא חמץ בביתו בכל המועד אם הוא ול מועד וצנוע מידם הוא יום טוב כפה עליו כלי עד הלילה ואז רנו לא יכול לטלטל אותו זה מוקצה ב ויש ויש מי ויש מי שאומר יום טוב שני דינו ככל המועד לעניין זה שילך יבער אותו מיד ג' גגו של גוי שהיה סמוך לגגו של ישראל מגלגל החמץ גגות של גוי לגגו של ישראל הרי זה דופו בקנה בקנה ואם היה בשבת או ביום טוב קופר עליו כלי ד מצא פת בפסח בביתו ואין הוא יודע אם

הוא חמץ או מצה מותר אפילו באכילה זה מטר בטר ואם הוא מעופש הרבה שאי אפשר לא להתעפש כל כך בשביל נכנס הפסח אז ודאי הוא חמץ ום עברו בימי הפסח שנוכל לטלו שפש שנכנס הפסח עד אתה אם אנו נוהגים נפות בפסח פת חם בכל יום תו כ אפילו מפש תוים למר בכל יום הפ פת חם נתנו עליו לפיכך רבה להתעפש הגענו תמז הרמבם אמול היה סיום הרמב הה יפה מאוד אנחנו עדיין בהתחלה שמעתי שמעתי כן ק ל ה ה בסדר אני הר ק ל אחד האומר

הרי זה הקדש לבדק הבית חרם לבדק הבית או חרם לשמיים וכן בכל נכסיו אם אמר כל נכסיו הקדש או חרם לבדק הבית או חרם לשמיים הרי אלו יפלו לבד כבית אבל אם אמר חרם סתם הרי זה לכהנים שסתם חרמים לכהנים שנאמר כל חרם בישראל לכ יהיה ב מחרים אדם מצנו מקרו מעבדה משפות קנע משד אחוזתו אבל לא יחרים כל בהמתו ולא כל עבדיו ולא כל שדותיו לא ולא כל מין שיש לו משר מטן שנאמר מכל אשר לא מאדם ובהמה ואם מחרים את הכל אפילו החרים כל

נכסיו הרי אלו מחורמן מוחרמים בין שחרים לכהנים בין שחרים לבתך הבית ג כל מי שחרים הדיש כ נכסיו לוקחים כל מה שיש לו ואפילו תפילין שבראשו ואין צריך לומר כלי אומנותו בגדיו וואוו וואו וואו הכל לקד שוחר מה בן חר כהנים חרמי שמיים חרמי שמיים הקדש שנד מובין ויפלו אדמ בדך הבית וצא הכ נכסים לחולין חרמי כהנים אין להם פדיון לעולם אין נותנים לכהנים כתרומה ואין חר כהנים הוא אומר לא ימכר ולא יגאל לא ימכר לאחר לא יגאל לבעלים ה ואחד המחרים קרקע ומטלטלין הרי אלו

ניתנים כהן שבאותו משמר בשע שחים חרמי כהנים כל זמן שהם בבית הבעלים הרי נקדש לכ דבריהם שנאמר כל חרם קודש קדשים הוא להשם תנ כן ה כ דבריהם שנאמר כלח בישראל כהן שהיתה לוד חרם שזכה ב אחר הוב מורמת צ הכנים שמכהן תהי אחוזתו כש אחוזה ישראל שחמה היא מוחרמת ז מחר כהן חרמו קדישה לוקח אפילו היה לוקח הענים ראשונים שחו הריו כשד מכנ וזרת לכהנים שיובן קטט שכנים ים הי הוא אומר כהן כי אחוזת עולם הוא להם לקרקעות שכל אשר לא משד אחוזתו חז ה

שת בתחילה אקדיש קזב רז עולה שח הכנים לא עשה כלום זבת שן אדם מקדיש דבר שן שלו ט ה אומר שזה הקדיש לאחר 30 יום שחטו בתוך 30 יום הרי זה מותר בהנאה דשון המזבח זה הקדש את המזבח אבל אם המ זה הקדש מעכשיו לאחר 30 יום שחטו בתור 30 יום הרי זה אסור בהנאה ומקדיש בתוך שוש למזבח אינו מוקדש י המקדיש עו בדק הבית אם בא אי אין בא אלא עיכוב הגזברים בלבד דברי סופרים שלא תשעת עד שפדל לפי כך אם עבר ושחט הרי זו

כשה יחרים אדם קודשי קדשים בין קדשים קים בין חרמי כהנים בין חרמי בדק הבית ואם היו קדשים שהוא חי באחריותן נותן דן בין הכהנים בי וקרבו אות הקדשים אחר שפו למה שהן יב היו נדה ח כצד ודותן ומד כמה אדם רוצה תן בבהמה זו לעלו ש חי נותן אות שיעור יקריב בהמה זו נדבה כמו שהייתה ישרים את בכור בימן השמיים בין שהיה תמים בין שהיה בעלמון הרי זה מוחרם ואין צריך לומר אחמ כהן השמיים אחר שבא לידו וכיצד פודין אותו עומדים כמה אדם רוצה ליתן בבכור

כדי שיהיה תהיה רשות בידו תן לו לכל כהן שירצה קרובו רעו כל נותן אותו שעור כח הבכור וייתנו לכל כהן שיירצה ויפלו אדמים לבדק הבי תתו מחרים את המעשה רזק מחרים של מ דה לפי שחה בחר מקדיש כו לבית הבית הרי זה קודש קדיש ביקורים דך הבית אינן קודש אבל אם הקדיש הכהן חר באו לידו הרי אלו קודש המחרים חצי עבדו משפחתו עד כאן אנחנו נעצור פה בלי נדר מחר נשלים למה זה הזמן קצר זוהר תומך ורך דף תנג א סדכ כב דבר אל אהרון בבר

בני ישראל אמ ם הנה אתה רוא זה היום בדיוק התחיל ברכת כהנים סידים תברכו את בני ישראל אמור להם אמור להם כ תברכו בשן הקודש כ תברכו ב כ תברכו בענוה אמר בב ברכ צ כ ד מ מ נובי אזר וארם כלומר מ מ לא שמעת עדכ כ משה הפחיד את פרעה בזאת תדע כני כל אח ב שו גם לז שג לז כת כ תברכו בני ישראל תביא ברא ב תברכו תברכו את בני ישראל ברכך אדך א פניך ונ פניך שלום את אונו שור הסמים כשרב

יאמר אדני משה ח לך סמים ק תוציא זה גמרנו שמים נה זקה בת בבד וימר ויאמר אדוני משה קח לך סמים תזכות סמים נמים ונה זכה בד בבד ייה ויאמר אדני משה קח לך נטף ושת ח ז בד בה ב יה ז מעה וקח ממולח טהור קודש שת ממנה הדך נתת ממנה לפני הד מועד אשר ודך שמה קודש קדשים כם עליו אהרון כור צמים בוקר בבוקר נ בעלות אהרון את הנרות הם נו רבנן צ 38 בכ ום אחוב בבוקר ערב שלוש שניס ערב יום הכיפורים כק

מצוות צור ציפור ח ש הו כול למו ימר טור גזז בוקר זוזות שמרת את הדבר הזהו ויה כת את העבודה הז ככם מה העבודה הזא לכם אמרתם זח פס אשר פסח אז בני בצים צ שלש אלש ניגודים אח ורורה ג כפתור זה ור זהב טהור כ זהב ור עשה אכ זה מעשה המנורה מש זהב עד רך משה כן עשה את המ ויאמר משה מגפה מגפה נעצר מש עד כאן עד כאן כי אנחנו מרים ברכת הלבנה ברכת ה האילנות בעזרת השם אל תפחד יהיה ישועות גדולות וחיים

טובים אמן מי שבירך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון וסף ד של יברך שמו ונצו כל הקהל הקדוש כלם אלה שמאזינים דרך לביין בדרך קוב מהשמיים בדרך הפלפון כדברך זק בבריאות ובשמחה ישועה גדולה בחיים טובים ארוקים בריאים שמחים נחת שמחה וישועה יהיה בכל בית שמחה יהיה בכל בית ישועה שיהיה חודש טוב לכולם אמן כ לבוא לברכת האילנות