הדף היומי מסכת בבא מציעא דף לו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כה אדר ב תשפד

פה אפקה מדברים חש א קפה [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כ ה לחודש אדר השני תש פ הנה היום יום כה באלול יום כה באדר אתם יודעים שיש מחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר מתי נברא העולם רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם דעת רבי יהושע רבנו הרי אומר אין מחלוקת ביניהם מה שאמר רבי אליעזר בתשרי נברא העולם זה חיצוניות העולמות רואים דשא כל הדברים האלה אבל מה שכתב רבי יהושע בניסן נברא העולם זה פנימיות העולמות

זה התורה זה הפנימיות האור מה שמחזיק את העולם זה הפנימיות של העולם זה דעת רבי יהושע אם כן העולם לפי כמו שם אנחנו הכים התחיל להבראות ביום כפה באלול גם עכשיו לפי דעת רבי יהושע יום כה באדר אז זה דבר גדול היום זה יום קדוש מאוד שבו ודאי שהתחיל בריאת העולם היום אבל פנימיות כמו שאומר רב הארי הפנימיות של העולם שזה התורה הכוח שמעמיד את העולם המחזיק את העולם לכן עכשיו צריך לקבל עלינו איך כל תכנית יציאת מצרים הייתה בשביל שעם ישראל ייקבלו את התורה על

הר סיני זה היה העיקר זה היה התכלית אז הנו כבר זכינו לקרוא פרשת פרה לעשות טהרה ועכשיו אנחנו בעזרת השם מכינים את עצמנו לקראת חודש ניסן ואז זה יום של בריאת העולם זה דבר גדול יום קדוש יום גדול כל התכלית זה לקבל את התורה איך כתוב אם לא בריתי יומו ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי אם לא שעם ישראל אמרו שהם מוכנים לקבל את התורה אין יום השישי הכל תלוי ואם עם ישראל בשישי בסבן מקבלים עליהם את התורה אז יש חוקות שמיים וארץ לכן זה צריך

כוח גדול עכשיו זה הזמן שכל תכנית יציאת מצרים זה היה בשביל ללמוד תורה לעשות בעזרת השם לעסוק בתורה הקדושה אז לכן צריך לנצל את הימים הקדושים הלנו ללימוד תורה בעזרת השם אז אתם יודעים ש אתם יודעים שנדב ואביהוא עכשיו ראינו איך הם היו תלמידי חכמים גדולים ו המדרש אומר נדב ואביהו התחייבו מיתה כבר בזמן מעמד הר סיני שעם ישרא אלא שהקדוש ברוך הוא לא רצה לערב את השמחה לכן לא הענש אותה מיד המתין להם אבל מתי הבי את זה ביום השמיני למילואים על היום השמיני למינויים

זה יום ראש חודש ניסן זה שמח שמחה לקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמיים וארץ ממש זה שמחה גדולה אז למה הקדוש ברוך הוא נתן את זה ביום הזה על אזה יום שמחה יום שנבראו בשמיים וארץ אומר הקדוש ברוך הוא לא רציתי לקחת את הנשמות הקדושות הללו שנדע ואביהו בזמן שמחת התורה זה לא אבל בזמן שמחה של הקדוש ברוך הוא בעצמו שזה בריאת שמיים וארץ זה אותו לא אומר אין דבר אז היה יותר טוב של ערר בזה בכלל בשמחה שימתין אומר המגיד מדובנה אני אגיד לך

אומר היה משל למלך אחד תיקן מסדר בעיר אחת כל צרכיה בא לאיזה עיר מה איך ו בנ נהם עיר בתי מדרשות בתים לכל אחד משפחות כאלה בתי ספר תלמודי תורה בתי מדרש כל מה שצריך לקהילה הכל נתן להם משהו לא רגיל אמר להם תגידו לי אם יש איזה משהו ש אתם עוד רוצים אומר אדונינו המלך יש קופת חולים הכל טוב ויפה אבל רוצים פרופסור גדול שיהיה גם כן אחד הפרופסורים הגדולים ביותר מומחה גדול לכל מיני מחלות וכך אמר להם בסדר ואז הוא שלח להם איזה אחד

הפרופסורים הגדולים שיהיה להם בעיר שהעיר תהיה מושלמת שמע הפרופסור כשבא שמע אנשים אומרים עכשיו יוכלו לאכול כל מה שהם רוצים להפריז לקחת זה לעשות זה למה יש בעיה הולכים לפרופסור יש לו פרופסור אז יהיה אומר לי מה אז אומר הפרופסור אומר לעצמו עכשיו מה יהיה פה לא יהיה לי מנוחה הם עושים מה שהם רוצים כל דבר שיבואו מה עשה הגיע אליו חולה אחד ראה מצב שלו לא פשוט התחיל לטפל בו אומר לו תשמע תשים לב על עצמך אבל מה ההוא לא שם לב על עצמו אבל

לאט לאט מה עשה הפרופסור לא כל כך טיפל בו נפטר אלה אמרו ה וא זה לא כמו שחושבים שהפרופסור אמר לו אמר לו המלך איך אתה עשית אמר לו המשה איך עשית דבר כזה איך זה נפטר אומר שאם ידעו שהרופא גם לפעמים לא מצליח יכול גם כן בן אדם למות לא לסמוך עליו אומר אותו דבר ביום הקמת המשכן עם ישראל אמרו עכשיו יש קורבנות מכפרים על העוונות המשכל מוחה כל העוונות אפשר אפשר לעשות כל מה שאדם רוצה אמר להם הקדוש ברוך הוא על המקום תראו מי

הכי הרבה לומד תורה נשמות הכי יקרות שנדה ואביהו הקדוש ברוך הוא הרים אותם ביום הזה למה ללמד אין א דבר כזה צריך דם ישיא מליבו ומיד וידום אהרון אמרו רבותינו קיבל שכר על שתיקתו אתם יודעים שהיה כתוב בספר ראשית חוכמה היה חכם אחד קראו לו רבי לפידות ככה היה השם שלו אומר הוא העיד למורי שראה בחלום את החסיד רבי יהודה ברסו שהיה גר אצלהם באיזה חסיד קדוש אומר ראיתי שהיה מאיר פניו כאור חמה וכל שיער ושיער מזקנו היה מאיר כאילו אור אבוקה שאלתי אותו איך זכית

לזה כזה אור אמר בשביל מעלת השתקה מימיו וסח ח בטלה ולא המדרש העיקר אלא המעשה אז הדיבור לא איך כתוב לא מצאתי לגוף טוב משכה לגוף זה לענייני הגוף האמנם אילהם צדק תדברון נכון אומנם אלם צריך אדם להיות אלם אבל צדק תדברו תורה אפשר לדבר משרים תשפטו בני אדם כן מה אומנותו של אדם יעשה עצמו כלם יכול גם לדברי תורה את אמר צדק תדברון זה הזעיר שלמה המלך אל תבהל על פיך לא תמהר להוציא דבר לפני האלוהים כי האלוהים בשמיים ואתה בארץ אומר מניה האלוהים בשמיים

אדרבה אדם צריך לדעת שאדם זה הפה שלו פה מדבר אבל ה הכל נשמע למרחקים איך לומדים את זה מאיפה מהטלפון למשל עכשיו אתה מדבר פה והטלפון שלך מה שאתה מתקשר זה נשמע למרחקי מרחקים צריך להיזהר האדם הפה שלו יכול הרבה בעיות לפעמים לעשות בפת היום קשורת היא חזקה אדם רק מדבר מילה אוי ואבוי גם ככה זה בשמיים אדם מדבר בונה בשמיים עליותיו יכול להפוך עולמות בדיבור לא אמרנו רבותינו אמרו מילה בסלע מ שתוקה בטרן אומר אם תרצה לקנות את המילה בסלע אז תקנה יותר טוב תקנה

את השתיקה בשני סלעים לא כתוב במשנה באבות שמעון בנו אומר כל ימיי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משטחה נפלאות מה זה לא מצאתי אומר התנא בא ללמד כמילה בסלע את השתיקה תקנה בשתיים אז לא מצאתי לגוף טוב מ שתיקה אף על פי שהדיבור יהיה שווה סלע והשתיקה טובה ממנו משוה שיניים לא בא לי לשלו בזה את השתקה בדברים בטלים דיבור לשון הרע כי באלו אין הדיבור טוב בהם כלל לכן אמר השתיקה טובה מהדיבור כי בדיבור אסור לא די שאינו שווה אלא הוא גם פוגם

שאדם מדבר דברים לא טובים לא רק שלא שב זה גם מזיק פוגם אתה יודע אבל מה ש יש רבי אליהו הנגיד הוא אמר מה זה מילה בסלע משתוקא בתן אומר אם משה רבנו היה מדבר לסלע מילה בסלע היה אומר מילה בסלע מדבר אל הסלע שיתן מים היה היה משוקה בטרן היה השתיקה אלדד ומדד לא היו מתנבאים שמשה מת ויהושע מכניס את עם ישראל למה כל מה שגרם שהוא יכה את הסלע זה שאומר אם היו מדבר לסלע מתוקה בצר העיקר שה נמנע מלדבר זה מראה על המעלות

שלו אם אתה אם אתה רואה אדם מדבר הרבה סימן שהוא יש לו איזה בעיה לא כתוב אסתרה בגינה כיש כיש קריה מה פירוש אם יש לך מטבע בקופה לבד מקשקש ומרעיש הרבה אבל אם הקד מלא מטבעות ם הקופה מלאה היא לא מרעישה מי שלא יודע מדבר הרבה אבל מי שיודע שותק גם השכל צריך תמיד לגבור על החומר אז לכן אדם כשהשכל שלו גובר על החומר הוא כובש את דבריו גם מי שלא מדבר הרבה סימן שהוא נבון ועניו למה אומר שלמה המלך חוסך אמרו יודע דעת יקר

רוח איש תבונה חוסך כלומר יש לו צריך לדבר אבל הוא חוסך מלדבר אז באמת פלא פלאות איך הוא מתעלה וזוכה ג אמרו רבותינו ציג לחוכמה שתיקה אומר כמו שאמרו מעשות ציג לעושר בכדי להשיג עושר צריך לעשר ממונו עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר אותו דבר סייג לחוכמה שתיקה כלומר על ידי מידת השתיקה קונים חוכמה אל למה אמר סיק לחוכמה שתיקה תמיד הוא אמר מעשרות סיק עוסר פה אמ לא יג לחוכמה אתה רוצה לקנות חוכמה שתיקה אין דבר אחר שתיקה סיג החוכמה אם אתה רוצה לנות חוכמה שתיקה

על ידי השתיקה עולה במעלות גדולות לא אמר לו הקדוש ברוך הוא שתוק ככה ל במחשבה נפלאות כבר אמרו רבותינו ברוב דברים לאך דל פשע חוסך שפתיו משכיל לא אמר כל ג כל ימי גודלת בין החכמים היו שני מדצים היו עומדים לפני אדריאנוס היה אחד מהם מלמד על הדיבור זה טוב אחד מלמד על השתיקה שהיא יפה אמר לה הראשון אין הדיבור טוב כ לולי הדיבור הקלות איך יכנסו אותם היה משא ומתן בעולם איך אפשר איך הספינות פורסות לים אמר המלך לאותו שמדבר על השתקה שהיא יפה איך

אתה למד על השתקה מ שבא לעלות מיד העמיד אותו המלך אומר לו עצור תסגור את הפה של שתיקה יפה אומר אני למדתי מן הדיבור על הדיבור איך אומר לא אמר הקדוש ברוך הוא שתעלם פיך ותהייה יושב ושוטר כחרש חוסך שפתיו מלדבר תן דעתך שלא תענש אל תדבר באחיך אל תדבר כמו אהרון ומרים שדיברו על משה זה לא מה אומנותו של אדם בעולם יעשה עצמו כאילם פנ פלאות מה יעשה אדם צריך לדבר בענייני מקח וממכר רק מה לא ישב לדבר על חבריו היה מעשה במלך אחד היה

לו כמה יועצים חכמים נבונים פעם אחד ראה מלך שאחד מהם שהיה החכם שבהם יושב דומם אמר לו המלך מה השתיקה הזאת אמר לו כי בחנתי בדברים מצאתי ש שם נחלקים לארבעה חלקים האחד כולו נזק השני נזק מצד אחד תועלת מצד שני השלישי לא נזק ולא תועלת הרביעי כולו תועלת מה פירוש אומר האדם אנשים שרגילים לקלל את בני האדם זה הראשון מקללים כולו נזק השני משבח אדם אחד לקבל ממנו לא תועלת באותו שבח הוא מביא ש שונאו מזיק רק לאותו ש משמחו השלישי לא נזק ולא תועלת

רגילים לדבר דברים בטילים דברי אבנים רביעי תורה נביאים כתובים או כולו טוב ן פלאות ריז ריז כן היום זה בפטירת חכם סמנ חוגי עבודי גם רבי קרשון מקתוב חם סמ חוגי עבודי אנחנו הקרנו אותו היה ענב גדול שאיין כמותו תלמיד חכם חכם עובדיה שהלך לבגדד הוא הכיר בו שהיה בגיל תשע ילד בגיל תשע שמ חוגי עבודי למד איתו בפרק המפקיד דווקא ראה אותו משהו לקח אותו לכל ה לכל הבחורים בישיבה אמר להם תסתכלו ילד מירושלים בגיל תשע תראו איך הוא יודע ללמוד היה שמח בו מאז

היה מתכתב איתו חזר לארץ םן חוגי היה מתכתב איתו מה פירשת פה מה עשית פה מעודד אותו כשהלך כם סנ חוגי לארץ ם עובדיה כבר היה דיין פה איפה הלך אחר זמן חוגי עבודי היה לקחו אותו לעבוד בטורה לקחו אותו לצריפים גאון עולם היה בסוף אמרו עליו שאין כמותו גם חם עובדיה לקחו אותו דיין אבל מה הוא היה אב בדין שמו אותו מי ישב לידו כמוב רב אלישיב הוא היה בית דין שלם תא איזה גאון לא היה מדבר הרבה היה שתקן לא מדבר שצריך לדבר דברי

תורה מדבר כן זה אנחנו אמרנו שהיום נתחיל קצת נתחיל לראות קצת את שיר השירים בסדר אז יש לכל אחד חוברת ן גם שיעור ב נכון נכון נכון אז נלמד כל פעם פסוק שני פסוקים למה אנחנו רוצים להמשיך בנביא אבל כיוון שעכשיו זה פסח בפסח יש עניין ללמוד שיר השירים אז אנחנו קצת כל פעם קצת אז יש לכל אחד יש לו ספר יש לו חוברת שיהיה לכם זה דף יא שיר השירים אשר לשלמה אומר 10 שירות נאמרו בנבואה וזה השיר התשיעי שאמר אותו שלמה המלך בנבואה והוא

המובחר מכל השירים שכל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים וכל שלומו המוזכר כאן הוא המלך שהשלום של לא בכנסת ישראל שהי השכינה הקדושה מגלה את אהבתה הגדולה להשם יתברך וכל זה נאמר לשלמה ברוח הקודש וזה הוא שיר השירים שיר שהוא המובחר מכל השירים שנאמר לשלמה המלך עליו השלום זה דבר גדול מאוד אתם יודעים שרבי אומר כתוב שרבי שמעון בן עזאי אומר מקובל אני מפי 7 ו2 זקנים שרבי אלעזר בן עזריה כששמו אותו בישיבה אומר הביא את הזוהר אומר שירה זו נאמרה לשלמה בזמן שנבנה בית המקדש

שאז כל העולמות נשלמו למעלה ולמטה בשלמות אחת כי הושבה עולם התחתון לעולם העליון על ידי בנית בית המקדש וירדה השכינה לשכון בתחתונים כמו שוכנת בעליונים איזה אור גדולים איזה שפע היה גדול בעולם למה אומר בשעה שנבנה בית המקדש למטה לא היייתה שמחה לקדוש ברוך הוא כיום ההוא מיום שנברא העולם וזה לא דומה למשכן שעשה משה כי המשכן שעשה משה כדי שתרד השכינה תתלבש במלאך מט ואז תשפיע בעולם התחתון אבל זה ממש ירדה השכינה אז עכשיו נראה אני בת יא א' למטה וכתבו בספר חסידות כ המשנה

על המשנה בשבת הבהמה יוצאה בשיר כלומר הבהמיות יוצאות מן האדם על ידי השיר איך הדם אדם הוא בהמי יש לו חלק בהמיות איך להוציא את זה ממנו על ידי שיר השירים השיר המקודש ביותר הקדוש ביותר שיוצאת בהמיות הוא שיר השירים שכולו קודש כאשר אדם לומד ו עוסק בו אז הבהמיות יוצאת ממנו וכתב הבן איש חי כי יש הבדל בין שירה לזברה השירה היא בחסד בשם הוויה אזמר בשם אלוקים כמו שכתוב השיר עלה השם בחיי אזמרה לאלוהי בעודי וכן לזמר עריצים תראה מה שאומר הבן איש חי

לפני אותיות נחש יש אותיות זמר ואם כן על ידי הזמר הוא מזמר את נחש מזמר הוא מביא את המשיח ועל ידי השירה ממתקים את הדינים אתה יודע משיח זה גמטריה נחש והנה שיר השירים הוא החסד שבחסד שהוא בחינת חסד קו יומה שהולך עם כל החסדים לדו מתמתקים הדינים פסוק ב אשני מנשיקות פיו כי טובים דודך מ ש פיו השכינה הקדושה אומרת לקדוש ברוך הוא בגלות ובאמנות מי יתן לשכני המלך שהשלום שלו כחתן אל הכלה פה לפה כלומר שיעביר לכנסת ישראל השכינה לעם ישראל את התורה פנים

אל פנים כאדם המנשק באהבה פה אל פה כי טובים דודיך אהבתך וחיבת אליי כמו נרבה דודים מיין יותר מבית משתה היין סעודת עונג ושמחה טובים דודך מיין הטעם של ממשלה התורה הקדושה ליין בהר בן איש חי כי בעולם המדע פעמים רבות תגלית חדשה סותרת את את ההנחות הקודמות על פי הנוצרות תיאוריות חדשות מה שאין כן בתורתנו הקדושה היא נצחית כל שמתפתח המדה יש יותר אחות שהתורה קדושה תורה קבעה כי החזיר מפריס פרסה זה פרשת שבוע בלי שיעור גרה והוא היחיד מבין בעלי החיים כל ה תכונה

כזאת ועד היום הזה לא נמצא בשום מקום בעולם בעל חיים נוסף בעל תכונה כזאת ומנין דע זה את משה רבנו אלא בהכרח שהתורה היא מן השמיים כ הקדוש ברוך הוא ברא וידע מה שברא כלשון חזל הקדושים לכן בגמרא מבואר שכל דג שיש לו כסכסת מוכח שיש לו סנפיר אבל דג שיש לו סנפיר לא מחוב שיש לו גם כסכסת וגם בכלל זה קיים עד היום אלפי שמאז התגלו עוד אלפי של דגים עדיין כולם עונים על ההגדרה הזאת מני נדו זאת שנאמר כי טובים דודיך מיין היין ככל

שהוא מתיישן הוא הופך לחזק יותר משובע יותר אותו דבר התורה אלא שנאמר כאן מיין כלומר יותר מן היין משום שיין קורה לפעמים שהוא מחמיץ אבל התורה הקדושה לעולם אין המחמצת חלילה תראה למטה יש ב וכתב י שקן שכפו פירוש הנה התורה שבכתב היא חמישה ספרים תורה שבעל פה שישה סדרי משנה אמר הקדוש ברוך הוא ישכה אותי והאיר לי מפיו את התורה שבכתב הרמוזה באות ה וגם כן את התורה שבעל פה מזה באותו פי הוא הוא הו יפה ועל פי דרכו אפשר לרמוז גם לסודות התורה שגם

הם מפים ש הקדוש ברוך הוא כי פיאו אותיות פה יקו כי אותיות היא באצילות ששם הם סודות התורה ואז הקדוש ברוך הוא יתן נו מפיו את יקו אותיות סודות התורה ואות ו' תורה שבכתב ואות ה תורה שבעל פה יפה הנה למדנו היום שני פסוקים לאט לאט זה ילך כן עכשיו מנחים מאיר זה כבד לא זה כן לא כל יום קצת בלי נדר בלי נדר אז כן אז הוא עכשיו אלישה המלך דיבר אל גזי תגיד את כל מה שעשה אלישע סיפר פ לו גם הנה בדיוק הייתה

עוברת האישה הזאת שחיה אלישע את בנה שונם שונמית פרק ח פסוק ז ויבוא אשע ד מסק ובן אדד מלך הרם חול וגדול אמור ב איש האלוהים עד הנה ויאמר המלך אל חזאל כ בידך מנח בלך לקרת אישה אלוהים דרשת את אדוני מאותו לאמור החיה מחולי זה שאל אותו החיה החייה מחולי זה המלך אומר ל חזאל כל טוב לקח איתו ויילך חזאל לקראתו ויגע מנחה בידו כל טוב ד מסק מס 4 גמל אוו כל מאכל הכי טוב מדמ סקבי ויבוא ויעמוד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך

ארם שלחני אלך לאמור החיה מחוזה ויאמר אליו אלישע לכור לו חיות תחיה ויראני אדוני כי מות ימות אומר רוצה לנחם אותו שיחייה אבל האמת הראה לו השם בנבואה שהוא ימות ויעמד את פניו ויישם דבוש ויב קישה אלוהים העמיד את פניו לצד אחד ובא לראה דמעות עיניו מזה לפין השם פניו האחד שהתעכב זמן רב כדי שלא יכול עוד להתאפק ויאמר חזאל מדוע אדוני בוכה ויאמר כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה מבצרם מבצרם תשלח באש ובחורה בחרב תהרוג ועולה להם תרתש חרותי הם תבקע אומר אני

יודע איי איי איי היה בוכה הנביא מה אומר לו ידעתי מה שתעשה הוא לא בוכה על המת כלומר עכשיו כמו חזאל יהיה מלך ארם וא אומר אני יודע אתה רשע כן בחוריהן בחרב תהרוג ועליהם תרט ש אומר תבקיע להם את המעיים חרותי הם והרותם הריהם בהריון והרותם אוי ואבוי כן התפללתי חרותה מה זה והרותם תבקע ויומי חזן כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ואומרת אישה יראני אדוני אותך מלך ארם וכי כוכי רב מי הוא בכלל הוא אומר על עצמו סך הכל הוא כלב

ויילך מאת לישה ויבוא אל אדוני ויאמר לו מה אמר לך הנישה ויאמר אמר לי חיות תחייה ויא מ מחורת ויקח המחבר ויטבול במים ויפרוש על פניו וימות וימלאו חזאל תחתיו איי ואבוי היית ממחרת אמר לו חיות תחיה אבל חורת והקר ה מכבר אשלון מכבר גונבה והוא מין בגד עב כיסה אותו בשמיכה עבה יטבול במים יפרוס על פניו וימות ומר בגלל זה מת רצה להחקר לו מחממות החולי למה יצא החום לבחוץ וימל חזאל תחתיו ובשנת חמש ליורם בן אחו מלך ישראל ושפת מלך יהודה מלאך יהורם בן

יו שפת מלך יהודה בן 32 שנה היה במלכו ושמונה שנים הלך בירושלים ויילך בדרך מלכי ישראל אשר עשו בת אחו כי בת אחב הייתה לו לאישה ועשר ני אדוני ולא אב אדוני להשיט את יהודה למען דוד עבדו כאשר אמר לו לתת אלוניר לבניו כל הימים בימה פשע אדום מתחת יד יהודה והמליכו עליהם מלך ויעבור יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהו קם לילה ויקה את אדום הסובב אליו ואת צרי הרכב ויה נוסע עם לאהליו ופשע עדו מתחת ד יהודה עד היום הזה אז תפש לבנה בעת ההי

ויתר דברי יורם בכל אשר עשה אלוהים כתובים ספר דברי הימין מלכי יהודה וישכב יורם עם אבותיו ויקבר ם אבותיו ביר דוד ומלו החזיה ובנו תחתיו עד כאן ‏ott אנחנו משני נזיר פרק א' משנה ד' הריני נזיר כשער ראשי כעפר הארץ ככל הים מי שאומר ה נזיר כמו כמה שערות בראש הוא נזיר או כחול הים הרי זה נזיר עולם הוא מגלה א3 יום רבי רבי אומר אין מגלה א יום איך הגלה אחד אמר כי שער ראשי אבל אומר הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה השאלה אם

ספק אם כוונתו הייתה לנזירות אחת גדולה או מכאן ועד סוף העולם בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרת נזיר 30 יום אם אמר סתם נזרת ואנ את הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו עשינו כבר שתי משניות כן אולי עוד אחד וואו הרי אני נזיר מכאן עד מקום פלוני עומדים כמה ימים מכאן עד מקום פלוני אם פחות מ-30 יום נזיר 30 יום ואם נזיר כמניין הימים שיש ללכת הגענו משנה זן כן אנחנו היום מסכת בב מציאה דף לו דו צדיקים שבתי אדד תמד מותח קשי שכ

שמוד תורה כמו שמה כתוב ליון נו מעשה ידנו ענו צ ש ך תצי ש כ ת ך הום ה שולמית כן זאת אחותי וגם ל משבת פרידה שמחה בת שמואל יפה בת תאוס משה בן ישועה יצחק בן חנום ציפורה בת גלסטון ונפתלי בן חנא חנינה כן לפתוח דף לו אנחנו נתחיל בל ה עמוד ב שורה אחרונה אמר בירמיה בסדר מושה אתה ראית איפה אנחנו כן חכה מיר הוא פותח לאט כן אנחנו למדנו במשנה הסוכר פרה מחברו ושאילה לאחר הוא שכר פרה נגיד למ יום בא אליו

חבר טוב אומר לו תשמע אתה שכרת פרה פרה טובה מאוד אני צריך להשאיל אותה אל איזה שבועיים והוא מתה כדרכה זה אנוס מת כדרכה שבע הסוחר למזכיר שמתה כדרכה ובזה הוא נהיה פטור מלשלם והשואל חייב באונס אז כיוון ששאל מן הסוכר ישלם לסוחר את האנסין זה את הנקמה אז על זה אמר רבי יוסה כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו מה פתאום א תחזור פרה לבעלים פה אמר רבי ירמיה שמי ששוכר הסוכר פרה או השואל פעמים ששניהם בחטאת פעמים ששניהם באשם כלומר שימו לב הסוכר והשואל

נשבעו לשקר פעמים שהשבוע שלהם ואחר כך הם באו ועשו תשובה והם אמרו חטאנו אבינו פשנו שנשבעו לשקר אז אם הם לא רצו לכפור בממון הם לא כפו בשבועה שלהם הם לא היו חיייבים ממון הם לא קפרו בממון הם רק נשבעו לשקר אז הם חייבים חטאת קורבן חטאת אבל אם הם נשבעו ורצו להפסיד את בעל הבית ממון לגזול לגזול ממון זה צריך להביא אשם ככה התורה אומרת אז זה צריך לזכור שכל שבועה שהיא להפסיד כסף זה באשם שבועה שהיא לא שייכת לכסף זה שבועה רגילה אבל בלי

כסף לא לכפור בכסף לא לגזור כסף זה חטאת כתוב בתורה מאיפה אנחנו יודעים את זה כתוב בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתיים אז מה צריך להביא קורבן עולה ויורד אז המשנה שלנו בין עשיר בין דל כ שבועת שקר זו אין בה כפירת ממון אז זה מביא חטאת אבל אם יש בה כפירת ממון כלפי חברו זה לא נקרא שביעת ביטוי אלא חייב לשלם קרן וחומש ולהביא שם גזלות שזה אין בן צבוי שונים זה השם גזלות הנה תראה ראשי תראה למטה פעמים ששניהם וחטאת ה מתניתין כאה

ששניהם הסוכר וש נשבעו לשקר אחר כך חזרו בתשובה אבל הם נשבו לשקר אבל לא קפרו ממון והרי הן בשבעת בטוי בטוי כבט משפתו וקורבן שלו חטאת תכתיב או נפש יקרא או נפש כ תשבע אז זה א שאומר רבי ירמיה פעמים ששניהם בחטאת מתי כשהם נשבעו אבל לא כפרו בממון אז חטאת פעמים ששניהם באשם ושם זה כ שכפרו ממון עכשיו הגמרא מבארת פעמים ששניהם בחטאת השואל והסוכר פעמים ששניהם סליחה פעמים ששניהם בחטאת לא לא אמרתי טוב פעמים שהשוכר בחטאת והשואל בהשם כבר אמרנו את זה פעמים ששניהם

בחטה פעמים שניהם בהשם עכשיו עוד פעמים פעמים שהסוכר בחטאת והשואל בהשם השוכר חייב חטאת למה הוא לא כפר בממון והשואל חייב באשם למה הוא כ כפר ממון פעמים שהסוכר באשם הוא כפר ממון שואל בחטאת ה כיצד איך שבועת שקר ה כיצד אז ה אומר כפירת ממון אשם בטוי שפתיים חטאת אז קודם כל מסביר את כפירת ממון קודם כל הוא מסביר אשם אחר כך טת כיצד כפירת ממון כשחזר בהודה ר חייב עליה קורבן השם למה הוא בהתחלה כפר בממון נשבע על כפירת ממון היה צריך לשלם כסף

ונשבע על שקר לא לשלם אז הוא חייב להביא אשם עכשיו שבועה שאיין בה כפירת ממון זה נקרא ביטוי שפתיים עכשיו אם הוא חזר בתשובה מביא חטאת אכשיו פעמים ששניהם בחטאת כצד כגון שמתה כדרכה גם השואל גם הסוכר כגון שמתה כדרכה ואמרו הסוכר והשואל הם אמרו שנאנסה הם נשבעו שנאנסה מה זה נאנסה נגזלה על ידי שודדים באו שודדים גזלו והם נשבעו על שקר כולו כפר לא נכון זה אפילו שהשואל משלם את האונס בכל אופן חייב להשבע שהיא לא ברשותו כמו שאמר רב הונה שמעין נתן בה לכן

הוא נשבע שנאנסה ואינה ברשותו הבנת למעשה מה צריך להשבע לא משלם אפילו אחי צריך להשבע שאינה ברשותו אולי חמד אותה הסוכר פעמים ששניהם בחטאת איפה אני כן שם הר ש כגון שמתה כדרכה היא מתה כדרכה ואמרו נהנסה שסוכר אומר השוכר והשועל אמר הוא נהנסה נג מה זה נהנסה אמרתי לכם נגזרה על ידי שודדים סוכר דבין כך וובין כך מפתר פטור גם אם מתה כדרכה בין אם נהנסה פטור בחטאת למה שניהם אונס והם וסוכר פטור באנסים אז אין אין בשבועה שלו כפירת ממון הוא לא בא לכפור

ממון הוא פטור לכן חטא אבל שואן ד בין כח ובין כך ומחייב גם אם לא היה מרו נשיא נהנסה היהה חייב הרי שואל חייב באונסין אז אין בשבועה אזזו כפירת ממון ולכן בחטאת הוא לא כפר שום ממון הוא בק בלי בלי השבועה הוא היה חייב זה מובן פעמים ששניהם באשם כצד איך כגון שנגנבה שניהם באשם עכשיו שניהם קפרו ממון ואמרו מתה מחמה מלאכה שהוא אנוס רו קפר ממונה דה מחיבה הסוכר והשואל חייבים בגניבה גם שומר שכר סוכר זה שומר שכר מפה ראיה התוספות אומר ששוכר זה

שומר שכר למה אתה מחייב אותו גניבה אז משמע דינו כמו שומר שכר קפטר נפשו אתה מבין הם חייבי השוכר חייב בגניבה ועבדה שואן חייב בגנבה עמדה הם נשבעו שמתה מחמת מלכה אז הוא אנוס תרב כפר ממונה זה מחיבה שואל פטור אם מתה מחמת מלאכה שומר שכר פטור אם מתה מחמת מלאכה שניהם רצו הם קפרו בממון הם נשבעו על פירת ממון אז ללכן ועכשיו הם באו חוזרים בתשובה אז מה הסוכר בחטאת לא אז אז לכן שניהם חייבים אשם שניהם דיניהם עכשיו סוכר בחטאת ושואל באשם כצד כגון

שמתה כדרכה ואמרו מתה מחמת מלאכה הסוכר והשואל אמרו שמתה מחמת מלכה ונשבעו ואחר כך חזרו בתשובה סוכר דבין כבי כ מפטר פטור שהרי פטור באונסין הרי אין בכך שום כפירת ממון לכן חייב חטא שואל ומחיה במתה כדרכה וכפר נפשה במתה מחמת מלאכה אז זה כפרת ממון אז אשם זה מובן עכשיו סוחר באשם ושואל בחטאת כיצד שוחר באשם ושואל בחטאת כגון שנגנבה ואמרו סוכר והשואל ה נגנבה להם ואמרו הסוכר והשואל שהפרה מתה כדרכה נשבעו על כך סוכר הו ד מחיה בגניבה ועבדה כפתה נש במת כדרכה הרי

בדברו כפילת ממון באשם שואל בין כך ובין כך היוב מחייב הרי הוא חייב באונסין אז אז אין בדבריו כפרת מן לכן חטאת ו חייב אין מדבר פית ממון הוא מקשן מקשן מה בא להשמיע לי רבי ירמיה זה כבר ידוע לנו כל כל טענה שיש ב כפירת ממון זה אשם אין ב כפירת ממון זה חטאת כבר למדנו את זה בשבועות מה בא לשמיע לי מה אומרת מתרצת הגמרא פוקה מד רבי אמ זה ב רבי ירמיה להוציא מדינו של רבי אמ דמר כל שבועה שדיני משביעין אותה אין

חייבים עליה משום שבועת בטוי אם בעל כוחות אתה מבין באים הדיינים משביעין אותו בע כוחו מה זה בע כוחו כמו שבועת השומרים זה בע כוחו אין חייים עליה משום שביעת ביטוי שנאמר כתוב בשבעת ביטוי נפש כי תשבע לבטא בשפתיים כי תשבע מעצמה לשון כי תשבע משמע שנשבעה מעצמה למשל נשבע שאכל אפילו שהוא לא אכל אבל לא שבועה שהוא בא לבית דין ובית דין חייבו אותו שבועה ככה טוען רבי אמי אז זה לאפוק מד רבי ימי גם השמנ דלא כרבי ימי גם על מה שמשים אותו בדין

חייב קורבן שבועה של ביטוי חטאת אז מה זה כיתי שבה משמע מעצמה מהכת יש יש לנו לימודים שגם לא רק ש מעצמה יש גם לימוד על ידי בדין חייב מה זה כ עוד איתמ עכשיו עוד דין שומר שמסר לשומר רב אמר פטור ורבי יוחנן אמר חייב פה לומה היה שומר שכר והוא הלך והשאיר אותה מישהו בא ביקש לשאול ממנו עכשיו הגמרא אומרת שומר שמסר את פקדנו לשומר אחר ונראה נזק לפקדון רב אמר פטור השומר הראשון פטור בכל מה שעשה פטור ראשון או השני הראשון לא פטור

הראשון מדברים שומר שמסר לשומר ויר נזר פיקדון רב אמר השומר הראשון פטור בכל מה שהיה פטור אם היה פיקדון אצלו זה הכוונה אם זה היה באופן שהיה פיקדון צויה קורה מה שקרה היה פטור אז גם מסר שומר וקרה שמה שקרה הוא פטור ככה הדין ראשי אם אני אומר למשל הראשון שומר חינם פטו בגניבה ועבדה ם הוא שומר שכר פטור באונסין חיה בכנ וב ככה זה קורה רב אמר פטור רבי יוחנן אמר חייב השומר הראשון חייב על הכל אפילו אפילו אם היה הפיקדון צו היה פטור עכשיו

חייב הראשון כן מה שהיה להיות להיפטר אם היה פיקדון אצלו חייב אמר הביה תעמד רב לא בבעיה תעמ דרב שהוא פוטר לרב אמר פטור כל מה שהיה פ אם היה פיקדון אצלו תעמ דרב שהוא פותר לא מבעיה שומר חינם שמסר לשומר שכר שהוא דו עיד לשמירתו אפילו הכי פטור הל אני שומר חינם זה וודאי א שומר חינם אומר אני שומר חינם נתתי לשומר שכר זה אני נתתי לו כסף הוא משלם משלמים כסף אז זה יותר שמירה טובה שפטו אלא אפילו שומר שחר שומש שומר עינ גרעי

גרעה לשמירתו פטור הוריד זה הוא היה שומר שכר נתן אתזה שומר חינם פטור מה התע מה דה מסרה לבן דעת למה פטור אדוני אני מסרתי את זה לבן אדם שכל אחראי כן וטעמה דרבי יוחנן אבל לטעמו שרבי יוחנן שהוא מחייו לא מבעייה שומר שכר שמסר לשומר חינם שהוא חייב זה וודאי איך אתה הורדת מהשמירה ג גר לשמירתו אז חייב פילו שומר נם שמסר לשומר שכר י לשמירתו גם כן חייב אפילו באונסין חייב למה דמר אין רצוני שיהיה פקדו בד אחר בעלים אומרים לו תשמע אתה נתת

רשות ומר הזה בלי רנו זה עצם העובדה שעשית דבר כזה זה פשיעה אתה לא יכול לעשות בלי רשות לא רוצה שיהיה פקדו ביד אחר כאילו היא תנה איתו שלא תיתן ואם נתן זה פשיעה אני לא סומך על האחר רק עליך א כן אמר רב חסדה ה דרב שאומר מש שומר רב אמר שומך שמסר לשומר פטור רב יוחנן אמר חייב ע דרב לא בפירוש תמר אלא מקללה לא לא אמר את זה רב מפורש זא אומר שמסר לשומר פטור אלא למדנו את זה מתוך הלכה שהוא פסק לגבי

איזה מעשה שהיה מה היה שים נצו מ שהזה מעשה היה דו גינאה לכל יומה או מפקדי מרו לגבי הסבתה אותם עובדי גינה היו כל יום מפקידים את ה את המעדר שלהם אצל אותו סבתה זה קנה והיו מפקידים את זה אצלה יום אחד הפקדנו לגבי אחד מניו לא הפקידו אצלה אלא הפקידו אצל אחד מהחברים שכחו אז הפקידו אצל אחד מהחברים שמע כלה בהילולה נפק זל הפקדנו לגבה ד שבתה שמ כל בבית היה חתונה איזה שמחה ואיזה זה ונזכר זה חבר שלו ואומר אני אלך לחתונה עכשיו מה

יעשה עם המערות יש פה בעיות הלך עם המערות האלה מי יודע כמה הם שבות ני אתה מבין אז הלך והפקיד אותם לגבי ה צפתה שכל יום הם מפקידים אצלה הדזל ואתה גנו ר היו למזלו שוא הפקיד גנבו להם את המקוש מהזקנה אתה לקמ דרב ופטרה בא לקמ לפני ר פתר אותו מלשלם את הגניבה למה כ הוא רק שומר חינם בגלל שהוא שומע חינם הוא מסר אתזה בגלל שהוא פת ש ש ש שוא פת כן שומע חינם נק איזה שמר שלס הזה פו פטרה זה המקרה כזה

חז אתה שומע שמע מד חז תלמידים שראו בר משום שומר שמס שומר פטור חשבו ולא הי שתם דכל יומנו גוגת הם עצמם אז זה לא נקרא שומר שמסר לשמר בעלמה שומר שמ למר באמת ככה אבל פה לא כך הם סומכים עליה לא יכולים לטעון אין רצוננו שהה פקדנו צע אתם כל הנו שמים צע אבל במקרה אחר יוד רב לרבי יוחנן שטוען הבעלים לא רוצים שיהיה בגד בד אחר זה לא רעיה ומהמר שומר חיב כן לא רוצה שיהיה פקדו ביד אח מסקנה השני לא נאמן לי בשעה

גם ככן שהם רגילים להפחיד אצלה אז היא נאמדת להם בישועה יתיב רבי הממ לה שמעתה אמר ך שמועה מה ש שמע מרבי יוחנן שרבי יוחנן רבו ששמר שמסה לשומר חייב ככה אמר רבי יוחנן תי רבי אבב רבי אמ הסוכר פרה מחברו ושאילה לאחר ומתה כדרכה השבע הסוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לסוכר ככה למדנו למיתה ששומר שמסר לשומר חייו משום למה פשרת פיקדון זה פשיעה אז למה נשבע סוכר ונפטר למלא יגידו ליו הבעלים ה רצוננו שגדלנו ביד אחר אז אתה חייל גם באונסין אמר לה אח במ

עסקינן ב שנתנו רשות להשאיל אתה לא נתנו רשות להשאיל את הפרה למאחר נתנו רשות י אחי לבעלים בעי שדומה מה ו שהרי הם השאילו את הפרה נמשיך לא תפריע זו לאמרו מתרצת הגמרא אזה בעלים יחי עים ב שומרו לדעתך אומר בשעה שנתנו לו רשות להשיל יכול אתה להשאיל אות לדעתך לפי רצונך אם תרצה להשאיל אנחנו לא מקפידים בכך אז בדבר כזה לא יכול לטעום כש לכן שלמים לבעלים המזכיר לא יכול לומר אין רצוני שיהיה פקדון ביד החיו לכן השואל משלם לסוכר והסוכר פטול הרי גם כשאמרה

הגמרא מקודם כי שנתנו לרשות פירושו שאם ירצה יכול להשאיר אז מה מקשה הגמרא אחי רבעים ב לשלומה מה שאמרה הגמרא בשון רשות להשאיל היינו שהשואל בא לבקש מהבעלים לשאול את הפרה ובעלים נתנו לרשות לקחת את הפרה מהסוחר אם הוא יסכים לכן אומרת אם כן הבעלים אם כן הבעלים הוא המשאיל למה שאל אותם אז לכן אומר את הגמרא לדעתך הבעלים בשעה שנתנו לרשות להשאיל יכול אתה להשאיל לדעתך כלומר מה זה לדעתך על מלק אם אתה רוצה פדל לפי רצונך תעשה עכשיו לא יכולים להשי מי שמחליט זהזה

הסוכר בטו ל את האפשרות ש בטו את כל האפשרות הוא הלך שאל את הבעלים אמר לו לצך כשי להשי נכון קש מתי רמה ברחמה אז רגע אם זה לדעתך אז למה לא משל לבעלים אתכ לא לדעתך שלך של המפ של השומר לכל לפי רצונך אתה תכלית איך אתה רוצה אנחנו לא מקפידים נתנו לך את זה בתנאי שאתה תהיה כמו שצריך כיפה לבנה הכל כמו רועה כן רועה השם נכון אתה יודע מה זה רועה מש רבנו היה רועה רבי עקיבא היה רועה אה רעיה ממ רועה נאמן

מתיב רמי ברחמה עכשיו שואל רבי יוחנן ב יוחנן אמר שומר שמסר לשומר חייב מתיב רבי ברחמה מפקיד מעות אצל חברו אצל הר פשי לאחוריו השומר צרר אותם בבגד הפשילה לאחוריו או מסרה נבנו בתוח קטנים ונעל בפניהם שלא ייצאו לחוץ ויאבדו המאות הבנת גב שלא ר שלא כראוי ונעל בפניהם שלא כראוי חייב למה שלא שמר כדרך השומרים תעמד קטנים מד עמד קטנים כשמסר לבנו בתוח קטנים הם לא בני שמירה פטור אמר הבי רבי יוחנן שאמר חייב המיין מלא אין רצוני שיהיה פגני ביד אחר גם אבר רה

והכל טוב והוא גדול והכל אבל אין רצוני שיהיה פקדו ביד אחר אב רבה אם עשר את בנו בתו גונים פטור למה אתה יודע למה כל המפקיד על דעת אשתו הוא מפקיד שאדם שומר שמוסר כל המפקיד על דעת אשתו הדעת שהשומר מוסר את זה גם לאשתו לבניו מה הוא כל היום בבית יש לו עבודה לא יכול לאמר לגבם אין לי רצוני שיה בגד ביד אחר אתה באת אצלי זה כל המשפוחה פה ביחד כולנו שומרים לך אתה לא יכול להגיד לי אין רצוני שיהיה ביד אשתך בני הגדולים

כן טוב אבל הרבה פעמים הוא מוכן למשל שיצחק ידע שיש לו את ה1 אל שק הוא לא רוצה שאשתו והילדים שלו כל אחד ידע שיש לו 100 אל שקל לא א זה היה סגור בתיק אמר נרדע קמה קטני אוש מסר נו בתו הקטנים חייב א לפנו בתו הגדולים פטור מכד לאחרים אתה רואה בנייתו הגדולים פטור אבל רק לבנו בתו הגדולים מכל לאחרים לא שנה גדולים לא ש קטנים חייב למלא כן לתני קטנים סתמה למה צריך להגיד בנו בתו קטנים להגיד סתם קטנים היה חייב שמאמינה הנה

מפה תדגדג שאם מסר לגדולים לבנו בתו הגו פטור אז רק בבנו בתו בכל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד אז וגם על רב אין כושיה למה למה המשנה לקתה בניו שלא נמר שאף ל דעת בניו הקטנים הוא מפחיד בנים הרי הם כבנים חדו הגדולים אמר הרבא הלחתה שים לב שומר שמסר לשומר חייו ולא מבעייה שומר שכר שמסר לשומר חינם גגר לשמירתו חייב אלא אפילו שומר חינם שמסר לשומר שכר חייב מה התמה ר א מאמנת בשבועה אך לא מאמני בשבועה לא מאמני אני צאתי בידך אם

יהיה בעיה אני מאמין לך השבועה שלך לאחרים לא הלכה כרבי יוחנן אז זה לא מטעם ש אין רצון שיהיה פקדו ביד אחר אז לכן המשנה שאמרנו הסוחר ושואל מה מדובר שהוא אמר לו לדעתך שהוא ראה את הגנבה ואז הוא שמתה אז הוא יכול להשבה בעצמו איתמר למה זה לא פשע בא ויצה לאגם ומתה כדרכה הפקיד ברא ביד שומר חינם השומר לא נעל בפניה והיא יצה לאגם הלכה לטייל והיא לא משתמרת שם יש שמה זאבים יש שמה גנבים הוא מת אבל מה לא מתה לא זאבים ולא

לקחו את הגנבים אלא היא מתה כדרכה היא קיבלה דום לב אז כאן תחילתו בפשיעה בסופו באונס למה תחילתו בפש היה לגבי הזאבות בסופו באונס מתה כדרכה הביה משמ דרבה אמר חייב רבה משמ דרבה אמר פטור מבאר אב מש דרבה אמר חייב למה כל דינה אומר כל דינה ד ד דינה לב דיינ כל דיין שלו דן כמו הדין הזה אם היה דבר זה תלוי במחלוקת תחילתו בשעה וסופו באונס חייב או לא כל דן שלא דן שדן אחרת מחייב אז אין הלכ כמותו לא מי בעיה לב דיינה

הוא אומר מי שפותר הוא לב דיינה חייב לחייב אמר תחילתו בשעה בסופו באונס חייו אז גבי צריפת דורבני זה שמה היה מפקיד מעות אצל חברו והיא נחמה שומר בטריפה דורבני זה בית קדן ש ציידי עופות ונגנבו אז יש מחלוקת ם חייב ופטור וזה תחילתו בפשיעה הניע במקום שעלול ליפול האש סופו באונס שהרי נגנבו למה א אף גנב לא יחפש בשריפה דורבני כי אף אחד אף אחד לא מאמין ששים שמה כסף זה כמו שהוא שם את הכסף בזבל אחד לא חושב ששמים כסף בפח הזבל אבל מה

קרה נשרף לא בבעיה למן דמה תחילתו בש בסופו באונס בסוף נגנב נגנב זה אונס לא בבעיה לד תי בונס חיו אז גם פה אז פה דאי זה חייב למה פש ושה גם אפיו פט סופו באונס פטו דווקא לגבי צריפת דור בני היה סופו באונס אבל אחה פשע ב יצאה גם חייב הוא מודה שחייב מה העמה האוויר שלה גם הרג אותה היא לא היייתה בבית לא היייתה מתה אז כלומר היייתה פשיעה גם שהיא מתה זה פשיעה האוויר לא התאים לה היה צריך לדעת תצא לאגם האוויר לא

טוב לה שם תו בשיעה וסופו בפשיעה כן רב דרב אמר פטור הוא לא דיין לא מבעיה למר חג צפ ור פטור פטור פש צ גם אלא אפילו מה תי בונס חיו דווקא לגבי ור ו שזה אונס לגבי גנבה אין דרך גנבים לחפש שם אבל בכל זאת היה לו להטמין את הכסף בשריפה בקרקע לא בשריפה דור בנה כספים אינם שמירה אלא בקרקע אם היה שם את הכסף בקרקע לא היה נגנב אז האונס זה בא מחמת פשיעה אבל החה פטור פשע בה ויצאה לאגם מודה שפטור מה הטעמה

דמרן ל מלאך המו מה ליח מה ליתם אין לו הבדל בין כאן לשם הגיע הזמן שלום על ישראל ככ היתה מתה גם בבית של השומר אז זה לא מחמת הפשיעה אז לדברי הכל פטור גם הבהמה מלח אז איך היא הולכת הבהמה של מלח אפשר להגיד את זה על כל דבר מודה הביה דר למרה ומתה דפטור אם חזר אחר כך לבית השומר במת השם פטור מה התמה דרנה א היא חזרה הסתלקה פשיעה קמר אבלה דגמה קטלה לא אומרים בגלל שהייתה באגם שמה היה אוויר כזה לא טוב

שהייתה שם לא אבל בגלל ש שמה היייתה היה שמה דק לכן ה מחזרה ו מודה רבא כל אחד נגנבה גנב באגם נגנב ומתה כדרכה בגנב וחייב השומר מה הטעמה תפקה מלאך המוות בבתה גנבה קיימה מה משנה מקום משנה מזל מה התמה היא שבקה מנח מבת לא היה ממיתה בביתה גנבה אבה קיימה הרי הייתה היא עכשיו לא היייתה מתה תגיד אז איפה היא נמצאת בבית של הגנב אז זה הוא גנב אותה בפשיעה והתחייב כבר בשעת הגנבה עוד פעד לא בגלל שזה נקרא אם לא היייתה מתה אז

איפה היייתה נמצאת עכשיו בבית של הגנב זה פשיעה אז לא פוטרים אותו מ שמתה אחר כך אמר ליבב דד ד אמרת מלך מוות מלאח מתם אתה שאמרת גם למדמ תחילתו בש בס חיו אבל מתח ג רכ פתור שומר למה מלאך המוות מלאח מלא אתם אם ככה א דותי רבי אבא בר ממן לרבי אמה בשנ לה ב שנתנו לו בעלים רשות להשעין מהזה מטרו ולמלא מלח המוות מליח מ ליתם נכון אז לרבי אב שאמר משום רבי יוחנן ששומר שמס לשומר חייו אמרנו שהמשנה שאמרה שהסוכר פרה לאחר

פטור במת כדרכה נכון בשנ תירץ לרבי עמ ב שנתנו לו בעלים רשות להשאיל למה צריך להרץ כך למלא הגיד רבי אמ אי אפשר להקשות ממה שמתה כדרכה למה מנח המוות מח מתם אז גם אצל הסוחר הייתה מתה הפשיעה שמסר לאחר לא גמרה לאונס ממה שלא אמר לו רבי בתרא כך נוכיח מפה שלמ דמה תחילתו בש בסופו באונס חייו גם באונס מיתה אפשר לתלות שפשעו גרמה לאונס הפשיעה שלו גרמה לאונס אמר לה דיוד מתניו אין רצוני שיהיה פקדו ביד אחר קלות בעליה היא דדי דמנה א מאמת

בשעה ואך לא מאמני בשעה קות כלל יפה הטעם ששומר אתם שאומרים שהטעם ששומר ש מסך לשומר חייו זה בקל שאומר לו המפקיד אין רצוני שיהיה בדו ביד אחר אז לפי טעם הזה יש מקום להקשות את אותה קושיה שמפורש מה שהסוכר פטור בשבועה אז זה צריך צרץ אבל ידידי לפי הטעם ששומע שאני אומר שומר שמסר לשומר חייב זה לא זה לא בגלל זה אלא משום שאומר המפקיד את מאמנת בשבועה ואך לא מאמ בשבועה לפי זה לקלקלה באמת הסוחר הוא שנשבע שמתה כדרכה ולכן הוא נפטר אז לפי

דברי אין כאן לא קושיה ולא תירוץ אין אין מקום להקשות על תירוצו של רבי אמי תיב רמה ברחמה מר אתה איתי העלה לראשי סוכן ונפלה אין זה אונס וחייב אמרנו בבריתה העילה השומרת הפרה לראשי הרים חדים משופעים ונפלה ומתה לא יגיד אונס אלא חייב למה זה פשיעה דרכה ליפול מראשי תוכים אז דווקא היא מתה על ידי נפילה חייו אמתה כדרכה הרי זה זה פטור ומי למה אבירה דר קטלה הנמה אסנה דהר קטלה או אוויר קר יותר או טורח עלית ההר התאמצה הרבה הרבה הרבה זה הרג

אותה א אחה במז קנן שאלה למרעה שמן בטוב רגע למי הקושיה עכשיו שדרך הרועים מתיב רמ ברחמה לא ראית ל מי קשה לוה או ר לוה אח במז קנן שאלה למרעה שמן טורב בדרך הרועים לעלות לשם אין כן זה לא נקרא יש שמה רק משום פשיעה אין יותר יכי נפל נמה למה חייב הרי נפילה היא בעונש אל אין פשע בעלה כזאת אומר לו היה לו לתוקפה ולא תקפה היה צריך לאחוז אותה חזק אז לכן חייב אם נפלה כי מרשה אל תל שסוכן ונפלה רזה אונס פטור

תחפה למה פטור לא צריכה שתקפו ועלתה בעל כוחו אתה מבין מי הבהמה שמשלה עליו הבהמיות משלה עליו חקה תקפו לת תקפו ירדה לכן פטו הוא לא כל להחזיק אותה ארד מה הפש ש זה אונס מה זה ירדה ה יכולה למשו מה צריך הרב שיהיה גם תקפה תו ועלטה וגם תקפה תו וירדה או אחד מהם מספיק עוד אמרגי למש צריך שיהיה גם תקפה אמה רבי יוסה כיצד הל עושה סחרו בפרתו של חברו אלא מה אמרנו לשלם לבעלים אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי שה שואל

משלן את הפרה לבעלים הראשונים אמר לי רב שמואל בר יהודה לרבי יהודה אמרת לי שמואל חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה גם במשנה של הפרק בתחילה אם שילם השומר ולא רצה להשבע זכה בכפל על זה אמר רבי יוסי כיצד עושה סחורה להרוויח את הכפל אלא כפל הבעלים אז עכשיו אני שואל לך הלכה כמותו או אין הלכה כמותו גם במחלוקתו הראשונה הלכה כמותו שישלם הכפל אמר לה חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה והלח כמותו אף ראשונה איתמר נמה אמר רבי אלעזר חלוק ה רבי יוסי אף בראשונה

וחק מותו אף בראשונה רבי יוחנן אמר מודע רבי מודע הה רבי יוסף בראשונה למה שכבר שילם כלומר ה שזכה שומר בקפן שילם לבעליו על הפיקדון עדל כן הפקיד בעלי בידו ש שאם יגנב וישלם וישלם מקנה לו אותו מעכשיו אז הגמרא אשאלה אז משמע מדברי רבי יוחנן שכבר שילם שילם אז זכה בכפל לא שילם לא ואמר רבי חיא ברב אמר רב יוחנן לא שילם שילם ממש אלא כ שמר אין משלם אף על פי שלא שילם אז אז עדיין אפילו אפילו לא שילם רק אמר אני שלם אמה

מוד רבי יוסף בראשונה שכבר אמר הרי אני משלם אז פקית בידו כאילו אמר לו אם אמר אני משלם ק לך פיקדון מתחילה לעניין כפל שאז מה שכפל הולך לסופר רק אם אמר הריני משלם הוא מקבל את הכפל עד הלכות שכן גם ה כן אנחנו סימן ת כצט סעיף ב בקידוש לשני תבש בגד חדש זה הכי טוב כן הלכה ב בקידוש שניש בגד חדש או מניח פרי חדש לא סימן תר סליחה מה איפה אני בהתחלה סעיף א'ן הח ב אז בסימן תפרש שזה לא קר את זה

גם עכשיו כן ה יודע שהגעתי לשם ר הוא אומר לי לא בצה ש נולד לא פספס ח סימן תנו רבנן סימנת בקידוש לשני נבש בגז חדש או מניע פרי חדש ואומר שחיינו רבנו הארי אומר לא צריך ואם אין מצוי פרי חדש על כל פנים יאמר שחיינו זה בכל מקום י שני ימים סעיף ג אם חל יום ראשון בשבת אומרים ש בשופר ביום שני ויש אומרים לאמרו אפילו אם חל יום ראשון בחול וכן המנהג בבננות האלו קנה זומר סימן ת ר א ביום שני מתפללים כמו ביום

ראשון וקוראים והאלוהים ניסא את אברהם עד סוף סדרה להזכיר עקדה מפטיר קורא כמו אתמול מפטיר בירמיה כ אמר השם מצא חן במדבר דבן יקרי אפרים מוצאי ראש השנה מבדילים כמו מוצאי שבת אלא שם מברכים על הבשמים ועל האש אין נשמה טלה וגם מותר להשתמש באש עכשיו שלוש שן אף בארץ ישראל עושים ראש השנה שני ימים לא משום ספק גם בזמן שבית המקדש היה קיים היו פעמים עושים שני ימים דים מתי באו העדים סימן תרב הסדר עשרת ימי תשובה מתענין ממחרת ראש השנה צום גדליהו והוא תענית

ציבור בכל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפור תענית ציבור נקודה בכל הימים שבין רש שנה ליום הכיפורים מרבים בתפילות ותחנונים הנה אומר לך מתעלים חרות ראש השנה הגהה ואומרים אבינו מלכנו ערב ובוקר מב בשבת זה כמו שא צרכו אפילו אם אח מ שים תחנון אפילו אח אבינו כן ואומרים בכל יום שלוש פעמים ידוי קודם על אותה שחר בסליחות מדבד בערב יום כיפור שאין אומרים אותו אלא פעם אחת בסליחות והן נותנן חרם נידוי כלומר וכן אין משביעין אדם בבית דין עד אחר יום כיפור אין מקדשין הלבנה

עד מוצאי יום כיפור אבינו מכנו הבות ה שחובה לעמוד לשבת זה כמו עמידה אה גם הם שהם עושים בג לא נחשים לבנה מנוסתם ח מסתם משמע גם אלו עושים מג לא מקדשים עד מסתם הוא לא חן אלה שעושים מג כן זה הרמה זה הרמה ככה אנחנו נוהגים מצאי אנחנו אנחנו מקדשים מצאי כיפור מה תמש זכו הוא אומר כד לבוא ליום כיפור הלאה מתי הרב מקדש את הלבנה לפני כיפור לא מוצא כיפור בתשעב זה לפנ תשעה באב לפני תעה בא היה פה מחלוקת מתי הרב עושה בא

מצא כן תשעה באב מוצאת כיפור לפני להרבות עוד מצווה תי כיפור אני עושה לפני תשע באב עושה אחרי עוד מצווה עוד מצווה טעיתי טעית טעיתי טעיתי נכון נכון בשבת שבין ראש השנה ליום כיפור המנהג לומר בו צדקתך בצת צדת אה כן עוד הלכה צדקת כן אפ לא שמעתי את זה צד סימן תרג אף מי שאינו נזהר מפת גויים פלטר גוי בע ימ תשובה צריך להיזהר למה צריך צך להרבות בזכויות ללמוד ספרי מוסר להתקדש לתקן מעשיו הגהה ויש לכל אדם לחפש פפש במעשה ונשוב מהם בעשרת ימי

תשובה ספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי כיותר מתחרד כשיודע שעשה שאן יודע לכן קורבן השם תלוי הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת כן עד כאן פסח א שכר שעושים מחטים בסים בסימן תמב הלכה ה יש לכם א יופי שכר שעושים מחטים ושעונים חייבים לבערו לכן אם העמיד גבן בחלה משכר שעורים או חיטים חומץ הכוונה לבער וואו נהגו לגרר הכותרים והכיסאות שנגע בהם חמץ ויש להם על מה שיסמוכו ואם יש חמץ בסדק שאין יכול לחטט אחריו יתוח מעליו תית זן בצק ש בסדקי ערבים יש כזית במקום

אחד חייב לבער ואם לאו אם היה עשוי לחזק בו שברי ערבה או נסתום בו נקב בטה במותו במלו חייב חטא היו בו שני חצאי בשני מקומות חוט של בצק ביניהם רואים כל שאילו נותן החוט נותן אמו חייב לבער ואם לאו אין צריך לבער במ דברים אמורים בערבה אבל בבית אף עלפי שם נותן חוט אין נתנים חייב לבער בני שפעמים מקבץ אותם מקבץ אותם היה חצי זית בבית וחצי זית בעליה חצי זית בבית וחצי זית באסדרה חצי זית בבית זה בבית אחר שלפנינו שלפני ממנו הויו חצאי

זתים דו בקונים או בקירות או בקרקעות איןו חייב לבער אלא מבטלו בלבו דיו ט חמץ שנתפש קודם זהמן איסורו ונפל ונמאס נסל מאכילת כלב או שפו באש נכרך עד שאין לו ראוי לכלב או שיחדו לישיבה ח אותו בטת מותר לקיימו בפסח יוש מבושה בשר עורים מותר לכתוב בו הערבות של אשין בעין חמץ איין לסמוך על מה שרוחצים אותם בחמים נקרי החמץ מהן כי אי אפשר לנקן שלא ישר בהם בין הקל כזית וקים מצפ מצריך ניתנה במתנה לגוי עד לאחר הפסח או תחן בתית והוא הדין לבצק

שבכלי נשרים שאנו יכול להוציאו בטוב לעשות כן בכלים שמניחים בהם הקמע כל השנה וכ מקדים שמניחים בהם פת ומפה שהייתה מונחת על השולחן עסק מפ לא מענה הניעור צריך כיבוס עד כאן תמה הרמבם הלכות ערכין וחרמן יש בכללן דף קיט יש בכללן שבע מצוות חמש מות תעשה ושתי מצוות לא תעשה וזה פרטן לדון ברכי אדם שהוא מפורש בתורה וזה הו דין ערכי אדם ב דין ערכי בהמה דין ערכי בתים דין ערכי שדות דין מחרים נכסיו שלא ימ חרם שלא יגער חרם והו מצות אלו מפרקים אלו

א' ערכים הם נדר מכלל נדרי הקדש שנאמר איש כיפלי נדר בערכך נפשות להשם פיכ ייבין עליהם משום לא יחן דברו ולא תאחר משום ככל יצא מפיו יעשה מצוה עשה לדון בדיני ערכין כאשר מפורש בתורה ואחד האומר ארכי עלי ואומר ארך זה עלי אר פלוני עלי נותן ער לפי ש ש הנערך השנים שלו והוא הדבר הקצוב בתורה לא פחות ולא יותר וכמה ה ערך והיה נערך בן 30 יום או פחות אין לו ערך ואומר עליו ערך זה עליי הרי זה כומר ערך כלי זה ואינו חייב כלום

היה מבין אחד ו30 יום עד בן חמש שנים גמורות ערך הזכר חמישה שקלים ונקב שלושה שקלים שכנס בשנת שש יום אחד או ששלי שנת 20 איך ה זכר 20 שקלים ני כבע קים שיכנס בשנת 120 יום בשנת 120 יום אחד עד ששני שנת 60 הרך הזכר 50 שקלים ואני קב 30 שק שכנס בשנ א0 יום יום אחד עד יום מותו אפילו חיה כמה שנים ערך הזכר 15 שקלים תראה כמה הוא ירד והנקבה 10 שקל מאיר תמיד הנקבה שפה פחות ד כל השנים האלו מעת לת מ

מד כל הקמש 3 עורה מכסף טהור כבר הוסיפו עליו ועשו אותו סע כמו שבארנו בהלכות שכלים טומטום מדרג אילהם ערך שלא קצבה התורה ערך שזכר י פיכ שאמר אחר אינו חייב קידום ב הגוי נערך אבל נו מעריך כיצד גוי שאמר רכ עלי הערך ישראל זה עלי לא אמר כ ישראל שאמר ערך גוי זה עלי אערך פלוני הגוי עליי נותן לפי שני הגוי הנערך כן המעריך את החרס את החרש ואת השוטה חייו ונותן לפי שניו ז העבד נערך ועורך כשער ישראל ואם יפדה ויהיה לו יתן ערך

של אדם ח אחד המעריך את היפה הבריא ואחד המעריך את הקעור החולה אפילו היה נערך מוכ שחיין או סומע או גידה ויש ביש בו כלום נותן לפי שניו כמו שקצו בתורה ט הדמים אינם כערכים כיצד אומר דמ עלי או דמ זה עלי או דמ פלוני עליי אפילו היה אותו פלוני קטן ב טומטום אטרנוס או גוי נותן משהו שווה דינרו אל כאילו עבד נמכר בשוק וערכים כולם והדמים הכל תמן בד כבית ויפלו הכל רשקה שהייתה במקדש מוכנת לקודש בתק הבית גוי שאמר דמעלי אוד מפלוני נותן כפי

נדרו ואינו נופל דשק שאינ מקבלים ני גויים נדבה או נדר לחזק בק הבית ובדק ירושלים שנאמר לא לכם ולנו לבנות בית לאלוהינו ונאמר ולכם אין חלק וצדקה בזיכרון בירושלים מה יעשה בהן יבדק הגוי על דעת מי הוא נדר אם נדר דעת ישראל יוצאו בדין כמה שייראה להן חוץ מבדק הבית ובדק ירושלים ואם עבר לשם הדרתי גנזו יג הגוסס אין לו ערך ולא דמים או וב גוסי מיתה הרי הוא כמת וכן מי שנגמר דינו בבית דין של ישראל ורגו על שעבר כו אחרו שנערך עצמו או שאמר

דמה עליי או שאמר אחר דמה זה עליי אינו חייב קלום שזה כ מתו והמת אין לו ערך ולא דמים ועל זה נאמר כל חרם אשר חורם מן האדם לא יפדה כלומר אין לו פדיון אלא הרו כמת יד זה ה יוצא להר שך אחרים או שנדר דמה אזי חייב לשלם וגון הכל מני חסו אוו כהנים ולים ערכים נערכים כשאר ישראל ן שגע דרים נדר דמים חייב לשלם שהרי נדרו קיימים כמו שבארנו בכות נדרים טז ערכין הקצובים לפי השנים הן שנהם נערך ולא שנהם מעריך כיצד בין 20

שמה לבן 60 רכך עלי נותן ערך בן 60 15 ובן 60 שאמר לבן 20 ר כך עלי נותן ערך בן 20 50 לכן כל כ יוצא בזה יז צריך בערכים שיהיה פי ליבו שוים כי שר הנדרים נשרן ערכים על אדמים כדי שנשארים שר הנדרים בשות ח ה אומר ערך אלו כולם עליי נותן ערך כולם כל אחד ואחד לפי שניו ואם היה עני נותן עידי כולם ערך אחד עני ואם היה עשיר נותן עדי כולם ערך עשיר יט האומר רכי עליי חזר ואמר רכי עלי כן כמה פעמים

יה כל אחת ואחת אמר שני רכה עלי נותן שני ערכים אמר שני רכ עליי נותן שני ערכים כן אם אמר ארבעה אפילו אל נותן כמנין של נדר אמר הרי עלי ערך ולא פרש רך מי אלס נותן פחות שבע לכיים שהוא שלושה שקלים כ א אומר ערכי עלי הוא מת קודם שיעמוד בדין אןשי חיב תן שנאמר ומדו לפני הכהן ויך אותו הכואב עמד בדין ומת התנו היורשין אבל ה אומר דמי עלי אף על פי שעמד בדין ומת קודם שסו דמ ומרשה אןש חייבים תן צו דמ ואחר

כך מת תנו היש כג ומה בין ערכים לדמים שערכים ובים התורה כובים כד וכן אומר אר פלוני עלי במת העורך ונערך אחר שמת שעמד הנערך בדין חבים ש ניתן מת הנערך קודם שעמד בדין אפי שמרך קיים הרי זה פטור שאין ערך למת צריך עמידה בדין ואמר דמי פלוני עלי וערך בדין הוא מת קודם שצו דמ א זה פטור שאין דמים למתים זוהר דף תלז חזה מ שופר קיפה למעלה קשמ שכן אבל צדי צדיק צדיק נה שן תראה מה זה למה בג ש יפה כל אחד ואחד

חד שמה ושמו את שמי בני ישראל ואני אברכם כדן קודש בריך מברך לו לישראל הנ כהנ אתה הוא אדוני אלוהינו שיקרו אבותינו לפניך ותסב זמן שבית מקדש קיים כאשר סובית אותם אד משה כ כתוב בתורת אומר אדוני משה כע לך שמים נטף ושחלת וחת בסמים ובנ זכה בד בבד יאמר אד שק לך ממים נטף ושחלת ח בין הסמים בת ב א משה עלך שמים ושחת ח במ בד ת בת זמריה בבת בת זכ במר יה בבד בד היהו הה דז עשת קודש ארוד לי אהרון עלות

אהרון את הנר בכם נו רבנן קצ 39 מנה בכל יום מחם גב יום הכיפורים כדי לקיים מסוות דקה מן הדקה סמנים היולו הן הצור סיפורן ורס תיק מלחמ שמעון ב גמא אין אדם יכול ולמה אמ האר מצורי מש גוף יעז את המנורה שמרתם את הדבר הזה לח בניך א את העבודה הזאת כם העבודה הזאת כ אמרתם זבע פצח ושחו ועשת מנורה זהב את המורה ג יצאים מציד שלושה צ אחשה צ השני שלושה גבעים אשג כ שתקנים יוצא חת שני הקנים ממ כ ש ממנה כפתור זהה

שב זהב כיקר זה עשה אות ת כל כ אשני אדוש ויאמר משהן עלי ןכש עפה נצר ויאמר משה ן ע ויקח אהרון כשר ד המגפה נצר יר מש גפה מועד המגפה נצר חסדך וזך וזך בוקר חסדך ש ני אלוהים כרץ יעמוד פנחס ויפן עצ המגפה נונו מפח ו דן ע פיפת בחכמה ורת חסד עשוה צופ צ בנות עו כ ש הפי ש אדר מעשה אד צבות עמנו מגב לנו אלוהי יעקב ר אד ח ירושלים כ מעולם וכשנים קדמוניות אנ בכוח גדולת שנו ודע לומ ראל צוה

למלאך הקדושים כ ניצוצי הקדושה ש כל הקהל הקדוש גם או ש דרך דרך טובים מה אמן חנניה בן הקשה הקדוש ברוך ק