הדף היומי מסכת בבא מציעא דף לד הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כג אדר ב תשפד

[מוזיקה] ‏sch 150 ו שבועות מה 600 ש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כג אדר השני תשפד שיהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל בשורות טובות וישועות גדולות הנה אתם יודעים מה אמרו רבותינו על הקורבנות קורבן עולה היה מכפר על הורי עבירה לכן ציוה אותנו הקדוש ברוך הוא שתהיה אש יוקדת על המזבח כל הלילה עד הבוקר למה כמו שההורים באים לאדם השם יצילנו בלילה ומסתיימים בלילה למה אדם ביום כבר עסוק במקום אחר כך הקורבן שבעל העירור האלה ישרף כל הלילה איזה חסד עשה אמנו

הקדוש ברוך הוא אומר לאדם שהוא חוטא יביא קורבן עכשיו יביא קורבן חטאת כולם ידעו עליו מה עשה הקדוש ברוך הוא במקום אשר יש החא העולה תשחט החטאת שלא ידעו שהוא חטא למה איפה שוחטים את את העולה תשחט החטאת וגם אותה כתוב ככה כתוב בספר אהבת חיים עשה אמנו החטא תשחט ממקום שבו נשחט את העולה מצפון המזבח למה כדי שאם ימצא בעת עקרבה אדם אחר לא ידע של מי זה קורבן חטאת של מי קורבן שלא ידע אם זה איזה קורבן זה מה זה זה מוסר גדול לבן

אדם שידע חס ושלום כמה שיזהר בתכנית הזהירות לא לבייש אף אחד אפילו בצחוק משתדל מאוד מאוד כי הבושה זה דבר גדול לפעמים רואים אדם שחטה לפעמים קמים עליו מבזים אותו מלבינים את פניו שוחים בדמו אז נתנת לו צורת הפנים נחשב כאילו הרגו אותו פעמים הרבה מגיעים בעקבות כך לידי חילול השם לפעמים הוא יורד גמרי מהפסים אחר כך אז פה בפרשת הקורבנות אתה רואה איך צריך לנהוג כבוד אפילו אדם חטא נהוג בו כבוד הביה היה בבבל אומר פגש את רב דימי שבא מארץ ישראל אמר לו במה

במערבה במה זהירה מה זהירים הרבה בארץ ישראל במערבה אומר לו שמים לב על הדגש במיוחד באחורי פני בהלבנת פנים לא להלבין פנים אתה יודע אני היה לי פה בשבת בשבת היה איזה בחור שניים מתגלים לחדר של אבא שלי לא יודע איך הם היו נכנסים ושמה אבא שלי היה שם את הכסף שלו מתחת לשולחן באיזה ארגז והם היו לוקחים כסף עכשיו אני יום אחד בא מהחרקים מהחדר שלי אני רואה אותם לא דיברתי איתם אף פעם מילה רק ביום ראשון נכנסתי אחר כך ביום שישי הייתי נכנס כאילו

מוציא שם כצת כסף שלא הרגישו שאני יודע ואת העיקר אני מוציא מוציא את זה שלא אבל אף פעם לא דיברתי איתם אבל כשהיה לי הזדמנות לדרוש לבחורים הם היו יושבים שם אני דיברתי איתם יום אחד הם באו אליי בבכיות אמרו לי אנחנו ידענו שאתה יודע הרגשנו אבל אף פעם לא דיברת ותמיד הראד נו ספר פנים יפות ועכשיו אנחנו יש לנו כסף ואנחנו רוצים להחזיר לך אים לא אני מוכר לכם על זה אתם צריכים פרנסה וזה שיהיה לכם אבל אל תעשו את זה לעולמים זה לא טוב

ואני מוכר לכם ועד היום אנחנו חברים והכל בסדר והם לומדים בישיבות הם הקימו משפחות יפות כן יצר הרע אתה יודע שמספרים הגאון מוינה גאון מבינה הסבא שלו קראו לו רב משה קרמר זה הסבא שלו הגאון מבינה הוא היה עשיר גדול הוא חידק הרבה צדקות רבי משה קרמר קראו לו הוא השאיר איזה סכום ציב אומר כל שבוע תתנו את הפרנסה של הגאון מבין אני אתן לכם כסף הפרנסה של הגו מבינה עליי כל שבוע הנה סכום אדיר השיר כל שבוע נותנים לו לגאון מבינה שולחים לו כסף כל

שבוע הי בשליח נותן לגאון מבינה ביד נימים השמש של הגאון מבינה הרגיש בזה והוא ידע אם הוא יקח את הכסף של הגאון מבינה לא ידבר מילה כל שבוע היה גונב לו את הכסף כל שבוע אף פעם הגאון מבינה לא אמר לו כלום עד שהוא נפטר לא דיבר איתו אשתו של הגאון מבינה הייתה באה אומרת לו כבוד הרב מה ניתן לילדים לאכול אומר לה אני לא יודע תקחי אותם לשכנים ילכו לשכנים השכנים יתנו להם שלכו השכנים שמה ירחמו עליהם יאכילו אותם אז לא יקבעו ברעב כך נמשך

כל ימי חייו של השמש אף פעם לא ציער אותו הגאון מבינה אף פעם לא העליב אותו אף פעם לא דיבר איתו אף פעם לא בייש אותו אף פעם לא אחר כך קצת נודע ש הרבנית וזה יידעה מזה ה הרגישה כשנפטר השמש פתאום היא מקבלת את הכסף גם הגול מבינ ניסה להסתיר את זה אבל פלא פלאות תראה מה זה לא לבייש הוא לא לא הין לו מה לאכול לא דיבר מילה לוקח לו את הכסף לא דיבר הקדוש ברוך הוא רוצה נועה בחד את השני לא צער אף

אחד בעולם זה לא צחוק זה צריך צריך זהירות בכובד הזולת זה נקודת הבסיס מכאן להתחיל להתקדם לא כתוב שמה אומר רבנו יונה איך הוא אומר במסכת אבות צריכים לתקן לתחילה לתקן את המידות אם אדם מתקן את המידות אז תשכון בו התורה היא לא שוכנת התורה לא שורה באיש שהוא אין לו מידות טובות איך איך לכבד את הזולת איך לא להעליב איך צריך מאוד מאוד שנזהר בזה אני מדבר על עצמי שנזהר מאוד מאוד היה באיזה מקום אזה שיעור תורה היה תמיד מתכנסים שם לומדים דף יומי הלכות

איזה שעתיים היה להם שמש היה מגיש לכולם ספרים של קפה תה אם צריך קר מביא קר אבל מה תמיד תמיד מביא חצי אמרו לו מה אתה מביא חצי תביא שלם אנחנו רוצים לחמם את הידיים שלנו תביא שלם לא עונה תביא זה לא מביא להם קרים חצי חביבי זה לא מרבה את ה אבל לא הוא מביא עוד חצי עוד חצי עוד חצי רץ אומר מה אכפת לכם אני מה אכפת לכם אני מביא לכם כל מה אתם רוצים קיבלת אחד קיבלת שתיים אם אתה רוצה אני אביא לך

שלוש כוסות רק חצי חצאי כוסות ביניהם הם היו מדברים איזה בן אדם זה כל אחד רומז לחבר תראה עד שהוא היה בא היו אומרים חצי חצי כל הזמן הי אומרים חצי טוב הוא לא שם לב ככה זה עבר שנים טוב יום אחד לא הרגיש טוב אמר לבן שלו אני לא יכול ללכת לך אתה היום תן להם תה קפה והוא הבן הכין כבר כוסות מה זה שם להם נענה עשה להם כל כך טוב את תי וכל מלא הם אמרו היום הוא רץ עש שמש עם בקושי נושם

בקושי זה הגיע אומר לבן שלו תחזיר את זה רק חצי הבן שלו אומר אבא זה לא יפה לא תשמע אבל תשמע לי לקח לו את אריק חצי שם בכוס אחר אומר אם רוצים תן להם עוד חצי רק חצי אומר אבא אני לא אעזוב אותך עד שאתה תסביר לי אומר תשמע אל תגיד לאף אחד שאף אחד לא יפגע אומר יש פה שני אנשים הם רועדים בידיים רועדים ברגע שאני אביא מלאה שפך אניד להם בושה לכן לכולם אני נותן חצי ועוד חצי שאלה אנשים לא יפגעו תראה איזה

איזה בן אדם הוא מוכן ללכת 10 פעמים רק שבן אדם לא יתבייש אבל אני עכשיו מבין צומו שכשאין אף אחד מביא לי מלא מלא משהו אמ בשי כ הכל צעיר בחוכמה איך איך פלאות שלא יגרום בושה לאף אחד לא לצער את הזולת לא תראה אתה יודע התה אומרת זה פלא פלאות איך שהתורה נזהרת בכל דבר אומר העני אה נו נו מהה שומעים או לא עובד אבל רגע חדש צ המיני הק מביא קורבן סולת מה כתוב בתוה פתות אותה פיטים למה פטות אותה פיטים לא מצינו בשום

קורבן מנחה פתות אותה פיטים אלא אומר העני אין לו הרבה אז שזה יהיה מלא תחתוך תחפו אות פיטים תנפח את זה אותו דבר שמה בעני בשסע אותו בכנפיו לא יבדיל אלא אי אפשר להריח ריח של הכנפיים למה לא תוציא כנפיים זה הנוצות והכל זה עושה ריח לא טוב אומר בכל זאת שיראה קורבן של העני מלא על האש שיש אש זה לא משנה עכשיו שיראה יש הרבה שיה לעני נחת רוח בטר עניה אז זה ני אותה מה נעשה תראה עשירים למשל בית המקדש ביקורים היו מביאים בקלטות

של זהב מחזירים להם העניים מביאים בש בשרי נצרים אתה לוקח את הקלטות לא מחזיר למה אם אתה תוציא מי יודע פירות כמה רכובים למה אין לעני ואם תחזיר לו אחר כך רואים את זה רק לא יפה את הכלי הזה אומרים בעני בא אן לא מחזירים לו את הכלי שלו כל זה לא לבייש זה לא כל זה לומדים איך לא לבייש למשל איך אתה הצדיק למה קוראים לה צדיק כי היא צדיקה כותבים צדיק כותבים נון לי התולים י תה אומר שה הי זה יהודי זה צדקה לקחת

יהודי על הגב לדאוג לשלמה את את הבעיות את הרגישות שאדם יקח את זה על גבו נכון זה אתה יודע שהיה באחד המקומות איזה זוג צעיר הם באו לגור חדש בב אני חושב שזה היה בבניין של מאיר באו זוג צעיר לגול יומיים הם שם אז אשתו של הרב מאיר דופקת להם לזוג הצעיר שלום ברוכים הבאים וזה אולי יש לכם להלוות לי אני צריכה איזה חלב יש לכם לתת בבקשה גברת בטח נתנו לה חלב באהבה גדולה טוב אומר מה יה מאחורי המחשבה הזאת של גברת מד לא תח

החלב הזה אלא תמיד שבא זוג חדש הם לפעמים הם לא יודעים איפה המכולת הם לא יודעים הרבה דברים או לפעמים שכחו משהו צריך להם צריכים מברג צריכים ברגה צריך זה צריך הרבה דברים הם צריכים עכשיו שירגישו טוב שזוג נכנסים ישר צריך לגשת אליהם מה שלומכם שלום עליכם לתת להם איזה מתנה איזה משהו אם אתם צריכים משהו תבואו תדברו וזה אבל אשתו של מאיר היא היייתה פקחית היא באה היא אומרת אם אני אבקש מהם אחר כך לא יהיה להם בושה לבקש ככה הם אמרו כבר עשינו לה

טובה נתנו לו חלב עכשיו צרכו מברג הצטרכו איזה ישר זה יהיה קל לבוא לתת להם זה חוכמת חיים אתה מבין ככה זה הולך צריך בא זוג צעיר ישר גם אחד בא לישיבה בעל הישיבה ישך צריך לקבל אותו יפה כנ צריך משהו ברוך הבא כן אולי טפה כוסתי איפה מה אתה צריך תשב פה תיקח לתת לו הרגשה טובה כי יש שהם בסדר מסתדרים יש לא הם ביישנים יש ביישנים מה אז יקום לתת להם לשבט כמו זה הקר מוני הוא קם תן לבן אדם לשבט בטח היה הגאון

רב חיים ברים היה פה ראש ישיבה הוא היה תמיד נועם בחסד עליון הרב הגאון רב חיים ברים היה ראש צ'ובין הזקתי את זה היה אדם גדול יום אחד הוא היה דורש רוצה לדרוש הוציא איזה את הנייר והתחיל לדרוש מהנייר כל התלמידים שלו התפלאו אף פעם הרב לא דרש מניר היום התחיל לדרוש כתוב מסתכל נייר טוב אחרי זה התלמידים לקחו לו את הנייר מהכיס רואים זה רק זה נהיה חלק אמרו לו כבוד הרב מה קרה אני לא רמזתי רמזים נה אני לא רמזתי רמזים ל אמרו לו

כבוד הרב מה קרה מה קרה לך היום דרש אתה אומר הרב לפניי דרש מנייר היה קשה לו הוא לא מרגיש טוב אז אמרתי גם אני אדרוש מהנייר למה שלא ירגיש קו דורש מהנייר נכון זה אמת אתה יודע למה לעשות חזק רבותינו אמרו לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה יותר מן השלום איך כתוב השם עוז לעמו תן השם יברך את עמו בשלום אם אתה דואג לשני אז אתה מביא שלום על עצמך הגשמיות של השני זה הרוחניות שלך כ אתה משיב את הרוחניות שלך אז תדע

ש מהשמיים מורידים את הגשם את הגשמיות אם מורידים גשמיות לשני אז יש מושיב הרוח אליך זה אמת בפרט בבית אדם איפה צריך מקום ראשון בבית את אשתו את הילדים לא לבייש אפילו לא עשו דבר לא לא לא טוב לו לבעל אף פעם לא יבייש אף פעם לא ירים אף פעם לא ידבר תמיד הכל בחוכמת חיים הכל ברמז אם צריך כבר אז ברמזים והכל מן השמיים אורו ברוך הבא אז הכל מהשמיים זה מסתדר לבד צריך זה מאוד צריך לנו זהירות בזה מאוד מאוד אומר על עצמי צריך

הרבה זהירות איך לכבד את האישה בבית את הילדים ילדים גם אדם חושב הילד שלו אז מותר לו לפגוע בו מה פתאום הוא גם נשמה הכל כמו כולם הפוך את הילד שלו אחיר בשמון חס ושלום לפגוע בו חס ושלום צריך מאוד מאוד להיזהר על כל אדם על כל אדם אף פעם תמיד לא יהיה פוגע למה זה אחד הדברים למה אני אומר את זה עכשיו בפרט ערב פסח יש הרבה בלאגן בבית אתה מבין אתה יכול לבוא לבית תגיד מה זה זה ולמה זה כך ולמה זה ולמה מה

אתה רוצה מסכנה היא עובדת כל היום היא מוציאה את הדברים היא מסדרת נכון או לא למה זה כן לכן צריך א צריך בחוכמה בחוכמה אגיד לכם עוד משהו אחד אומר זה היה לפני שנים רבות היה בחור יתום אחד קראו לו יאנקל ישרל יעקב ישראל אז באותו זמן היה ראש ישיבת רדין של החפץ חיים קראו לו רבי משה לוינסקי גאון אדיר הוא הוציא איזה ספר מדבר על סוגיות השס כל הבני היה להם היתום הזה רבי נקל יסרון לא היה לו הוא שלח מכתב לרב לראש הישיבה אמר

לו כבוד הרב זה עולה ארב ארבע פרוטות הספר אני אין לי את הכסף אני יש לי פרוטה וחצי אני אתן לך עכשיו פרוטה וחצי במשך הזמן אני אביא עוד כמובן שהרב שלח לו את הספר אמר לו גם איך שיהיה לך כל לאט לא צריך את הכסף ולא אני נותן לך את הכסף גם בלי המחיר המלא כתב מכתב עידוד לבחור טוב עכשיו מה תחשוב המחבר עשה טובה לבחור בואו תראו איך מהשמיים סבבו שהבחור הזה עשה טובה לרב למה אומר ש הנאצים אמח שמם פלשו ובזזו כל מקום

ומקום כל מה שמצאו היו שורפים ולוקחים ככה היו עם כל הספרים גם הספר הזה נקרא עמרי משה שנים רבות לא יצא אחד עד כדי כך שאחרי שנגמר כל המלחמה באמריקה בכל המקומות עשו בעיתונות מי שיש לו ספר עם משה אנחנו רוצים להדפיס אותו לקבל שכר גדול נעשה לו כל מה שהוא רוצה כי זה ספר שצריכים אותו והכל מי היה לוח לבחור יעקב ישראל מי זה הבחור יעקב ישראל רב יעקב ישראל קניבסקי אבא של רב חויב ראית הוא היה לו ההוא נתן שמזה הדפיסו את אדם הוא

הייחס לבחור הקטן הזה תתייחס תראה מה נהיה תראה הסטייפלר כן כן יסו של החזון איש איזה זכות גדולה זה אה טוב נלך למלכים לא אמרתי את זה בשביל שתביני ברצינות דיברתי מעשה פה מלא מלא מה אני אעשה הכי ברי כן אנחנו מלחים ב פרק ו ך ו פסוק כד איך ראינו איך שאלישע נתפלל להשם שיכה אותם בסנורים את החיילים האלה של מלך הרם היום למה אמר לו הנער תראה כל סובבים סוסים ורכב אמר לו לנער ל תדאג יש לנו אנחנו יותר מהם ואז השם פקח לו

את העיניים והוא ראה על ההר אוהו כמה כמה רכב גדול כמה סוסים כמה פרשים פלאי פלאות ו כד אחרי כן קבוץ בן אדד מלך הרם את כל מחנה ויעל ויצר על שומרון עכשיו הוא יבוא בפומבי בגילוי ויהי רעב גדול בשמר בנצרים עליה עדיות ראש חמור ב8 כסף או ראש חמור ב8 כסף ורוב עקו דיונים בחמישה כסה מה נמקור ראש של חמור היו אוכלים חמורים שם הבהמות הטמאות והשקטים היו אוכלים מפני הרעב ככה אומר הרדקור מה זה דויו זה של ה שיוצא יונות ויהי מלך ישראל עובר

על החומה ישה צעקה אליו למושיע אדוני המלך ויאמר על יושיעך אדוני מן יושיעך המן הגורן ומן היק או מן היקב אומר חשב על שאלתה על המזון ואמר להשם הוא אין מושיעך ואם שבידו יושיעך אני מאין מושיעך מהתבואה מן הגורן הקדוש ברוך הוא בידו להושיע אני מאיפה אביא לך ויאמר לה המלך מלך ותאמר האישה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונו אכלנו היום ואת בני נוכל מחר תראה מה היא מדברת ונבשל את בני נוכ אליו ויאמר אליה כיום האחר תני את בניך נוכ אלינו ותחב את בנה

תראה מה היא עושה לי וי וי תראה מה זה ויהי כשמו המלך את דברי הישה ויקרא את בכדו ועובר על החומה וירע והנה הסק על בשרו מב דרך הקרע הוא התעסק תחת בגדיו וימר כ יעש לי אלוהים וכ יוסיף אם יעמוד ראש אשע בן שפת עליו היום אומר למה הוא יכול לבקש רחמים מה זה אז אם יעמוד ראשו עליו ואש ואלישה יושב בביתו והזקנים יושבים איתו וישלח איש מלפניו בתם יבוא המלאך ליו והוא אמר אל הזה כנ רתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר לט רושי

רו כבוא המלאך סיגרו הדלת לחצתם אותו בדלת הלו קל רגלי אדוניו אחריו אתל תתנו לו להיכנס הכל נגלה לו ברוח הקודש עודנו מדבר עמם והנה המלאך יורד יורד אליו ויאמר זאת הרעה מאת אדוני וחיל אדוני עוד זה רע מ את השם שאוכלות אנשים בשר בניהם מה כו עוד מה הק מה ועלני אחרי זאת הרעה ויאמר אלישע שמעו דבר אדוני כה אמר אדוני כעת מחר שאה סולת בשקל בשתים שעורים בשקל בשער שומרון תראה מה אומר להם שמעו איפה מוכים את התבואה הכי זול מחר ויען שליש אשר

למלך נשען על ידו את איש האלוהים ויאמר הנה אדוני עושה ארובות בשמיים הייה הדבר הזה ויאמר אנך אנך רואה בעיניך ומשם לא תוכל אומר לו איך זה יכול להיות אם הקדוש ברוך הוא גם יוריד ארובות מן השמיים זה לא יהיה אומר אה אתה תראה ואתה לא תאכל וארבעה אנשים היו מסועים פתח השער ויאמרו ישו מה אנחנו יושבים פה עד מתנו אם אמרנו נבוא עי רעב ביר ומתנו שם אם ישבנו פה ומתנו ואתה נכו בניפלא מחנ הרם אם יחיינו נחיה ואם ימתו ומתנו הכי טוב נלך שמה

מה ארבעה מצורעים ארבעה אנשים מצורעים מי הם עוד מעט נראה זה היה גיחזי בשלושה בניו הם היו למה כל מצורעים אחר פה אותה אלישע שה אז כמה שהם נלקו בשמרון שלחו אותם מחוץ לחומה ויקוו בנש בוא אל מחנה הר ויבוא עד כצה מחנה הרב והנה אין שם איש ואדוני השמיע את מחנה הרם כל רכב כל סוס כל חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו שמעו קולות חושבים שלח עליהם ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהם

ואת סוסיהם ואת חמורה המחנה כאשר ינוסה נפשם ויבואו המצורעים האלה כצ המחנה ויבוא אין אוהל אחד ויכלו וישתו וישו משם כסף זהב ובגדים וילכו וימינו ויישבו ויבוא אין אוהל אחר וישו משם לכו בעצמינו ויאמרו אי שר לוכן אנחנו עושים היום הזה יום בשורו ואנחנו מחשים וחיכינו עדור בוקר מצאנו עוון ואת לכו ונבוא ונגיד בית המלך הנה רה הם הודיעו את הכל להם תכף נעשה להם חלק ויבוא ויקרו אן שוער העיר וגידו להם לאמור בנו אל מחנה הר נשם איש וכל אדם כי אם הסוס אסור והחמור

אסור ואוהלים אשר המה ויקרא השוערים ויגידו בית המלך פנימה ויאמר המלך לילה ויאמר אד גיד לכם את אשר עשו לנו הרם ידעו כרבים אנחנו נחמ חבה בשדה לאמור כי יצאו מן העיר נתפסים חיים ואל העיר נבוא ויענה אחד מן עבדה ויאמר והנה ויקחו נה חמישה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר טמו ונשלח ונראה ויקחו שני רכב סוסים טוב לאט לאט היום פסוק יד זה הרבה ראית איך השם נתן כם הביאו איתם מה זה המצורעים

האלה גילו אוצר בוא מפה בוא מפה בואת בסדר יש יש לה עוד סש מזל טוב אני ס של לבי כן ישם ישמך גדול אמן בעל מדות טובות בקשה אפשר לגב אני באמצע השיעור זה הולך הכל בן בתורה ויראת שמיים אמן בבקשה רגע רגע קחו ממתק קח בוא גם אתה תודה רבן לך עוד משניות תן לו את זה תן לו הוא צריך את זה יבוא חדש דרישת שלום דרישת שלום ד תודה כודם סד מי שלא היה כמה ימים צריך לשלם ד בנימין היה אתה הולך באמצע הלימוד

אתה הולך שתצליח יב נדרים פרק יא פסוק יב משני יות תביא לי חלק משניות חלק אחריו אחרי נדרים ך משנה כן כן סוף משנה אחרונה בראשונה היו אומרים שלוש נשים יוצאות נטלות כתובה האומרת תמאה אני לך מדובר כאן באשת כהן שמיים ביני לבינך בא טענות נגד בעלה נטולה אני מן היהודים אשרה עצמה בנדר מכל היהודים חזרו לומר שלא ת אישה נותנת עיניה בחר מקלקלת על בעלה אז לכן אלא אומרת מה אני לך תביא ראייה לדבריה מהים ביני לבינך יעשו דרך בקשה תולה אני מני יהודים יפה

חלקה חלקו תה משם משתווה נטולה מן היהודים אבל הנדר זה לא זה רק קיים לגבי שאר היהודים אבל גב בעלה לא צליק מסכת נדרים אנחנו עכשיו מתחילים מסכת נזיר אז נתחיל את המסכת להינו נשמת א יכין ישעיהו שרעבי בן ישעיהו יעיש ו נשמת רחל בת סולטנה מזל בת צרה נעומי בת חנה ד נשמת משה בן ישועה שהיום יש להם ברית גם כן שיהיה מזל טוב סימן טוב יקראו לילד כנראה משה או מושיקו אה הוא משה אפשר גם ו א טוב נכון אוסי אביד שמואל בן שולמית

אברהם בן מסעודה יצחק בן חנום מרגו בת אסתר שיהיה ל נשמתם ויהיה ם ישועות גדולות לא עכשיו לא עם המתים עוד מעט אי א גס ציפור בת גוד סתן בסדר תכף תכף עו אתה צודק אבל תכף אני רק מסביר לך למה לא עכשיו כל כינויי נזירות כ נזירות בדיוק עכשיו אנחנו נמצאים ב בהלכות נזיר לא גמרנו הלכות נזיר רמבם כל כנה נזירות כ נזירות ידות נזיר האומר אה היה נזיר עובר ואומר ה גם יעני גם הוא יהיה נזיר הרי זה נזיר אה וה תפס אותו בשערו

אומר תראה כמה יפה לך השער של הנזיר ככה יפה יש לו קוקו מאחורה א א נוווה גם אני נזיר לא ככה כתוב הדלק בו נזיקי פזי זה נזיר למה זה נשנות של נזירות בשפות אחרות הריני כזה הרי אני מסלסל הרי אני מכלכל הרי עליי לשלח פרע הרי זה נזיר עכשיו אבל אם אומר הרי עלי ציפורים יביא שתי תורים וכולי רבי מאיר אומר נזיר חכמים אומרים איןו נזיר לא קיבל פה נזיר ציפורים זה ציפורים צפר ציפורים זה לא בסדר מה טוב אם בסדר טוב הגענו משנה ב'

אפ מ איפה כל העולם היום התחילו נזיר להעביר את זה לשם שמה משניות תודה לך כן אז אנחנו הולכים לגמרא לרפואת פול מה קוראים לו עזרא עזרא בן גאו גאולה ולכבוד אהרון פנחס שלום בן בידה אהרון פנחס שלום כלה בי את הרב אברהם יעקב אלימלך קויפמן ביום ש מתח טוב אנחנו כבר התחלנו דף היומי היום אנחנו בדף לד נתתי לו נתתי לו שלחתי לו הוא נתן לך את זה אתה רואה שם אחוד כ ישראל הקים מצוות עש ש כמו שאמר כתוב גת בו יומם לילה כיס

בכיסא מה איתו תראה אם יש שוקולד יה רצון לפניך ו יקשן דבר הלכ פתח לי פח לימר לא א אין בדיני איסור והתר אין בדיני שג כבר אמת ואל תצא מפי דבר חוכמה מפי דעת תמונה גל עיני בבית נפלאות מתורתך ד ך לציון שמיים רץ כ נפתוח דף לד אבל אנחנו נתחיל מר מלג עמוד ב מתחילת פרק המפקיד בעזרת השם בעזרת השם עוד הפעם שיהיה לנו ישועות בעזרת השם י מו שה פתחת המפקיד אצל חברו בהמה אוכלים ונגנבו או שעבדו עכשיו זה שומר חינם בא אצלו

הפקיד אצלו אמר לו תשמע יש לי בהמה תשמור ו קלים ונגנבו שעבדו אז הדין הוא צריך להישבע ולהיפטר אבל הוא שילם ולא רצה להישבע הוא שילם אומר לא אני לא רוצה לה כח את הכסף כמה עולה הבהמה קח קח כמה עולה הכלים הביתה לא רוצה לשבע שהרי אב הוא שומר הנה נשבע ויוצא נשבע שלא פשע שלא שלח ביד ונפטר מהתשלומים אז כמן שהוא לא רצה להישבע והוא שילם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל אם מצאו את הגנב משלם כפל בהמה עבדה בהמה כלים נמצא הגנב שגנב שלם

את ה שלומי כפל עבדו לא מ ככה כתוב בתורה לא עבדו לא אמרתי עבדו לא יש לא גורסים או שעבדו התוספות אמרו בסדר עכשיו אל תפריע לי אם ממצא תמצא בידו הגנבה טבח ומחר משלם את ה שלומה ארבעה וחמישה אם אדם גנב וטבח ומחר תפסנו אותו משלם את השלוב הבה וחמישה למי משלם למי ש הפקדון אצלו למה כמן שהשומר שילם ולא רצה לשבע אז ה שילם את דמי הפקדון למי ה ש פקדון אצלו עכשיו נשבע קודם כל משלם למי ש פקדון אצלו נשבע אבל אם נשבע

השומר הזה השומר חינם אם הוא שילם אז הוא יקבל את את התשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמישה חמישה זה בבקר ארבעה זה בצון נשבע ולא לשלם נמצא הגנה משלם תשלומי כפל תבחו מחר תשלומי החמש מי משלם לבעל הב קדול למפקיד פשוט זה בוא נראה הגמרא תדבר עכשיו אמרנו שמי שהפקיד את חברו בהמה או כלים למה ניל מתנה בהמה ולמה ני מתנה כלים למה צריך פעמיים גם בהמה וגם כלים אלו בין בבהמה בין בכלים אותו דין צריך תנ בהמה אמן הבהמה הוד מקנה לכפ דווקא בבהמה מקנה

המפקיד השומר ששילם את הכפל שאלתי את הגנם לשלם עבורה מקנה לו את הכפל אומר אני נותן לו את זה מתנה מקנה לו את זה למה משום דנפיש רחה לעולה פוקה בבהמה זה הרבה תורה להכניס להוציא לטפל לכן אומר טוב שכפל יהיה בשלך אבל כלים ו אין טכה רבה בשירתם שם את זה בארון עשה אמ לא מקנה כפלה הייתי אומר לא יקנה לו המפקיד שילם לא יקנה לו את הכפל כמה שועלן הכפל של ה ששלם של השומר חינם ויתנה רק כלים אמן הכלים הודק מקנה כפלה שוד

נפיש כפני זה לא הרבה כסף אבל בהמה דכי טבח במחר משלם את השלו חמישה זה לא כפל רק לפעמים זה ארבע חמש פעם המא לא מקנה לה כפלה הייתי אומר לא אקנה לו צריכה לכן צריכ חתנה שמני גם בדין בהמה שמ ארבה וחמישה הרבה וגם דין גם דין כלים מקשה מתקיף לר ברחמה ואין אדם מקנה דבר שלא בעולם איך יכול המפקיד להקנות לו לשומר את הכ שהגנב עדיין לא התחייב לשלם בכלל הרי אין אדם מקנה דבר שלא ב לעולם זה לא בא לעולם בכלל עדיין לא

הייתה את הגנבה אם היא גנב מקנה לו מה אתה מקנה אז ד לא אם הגנב בכלל עוד לא גנב ועוד לא בא ולא היה כלום אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אפילו לרבי מאיר ואמר במסכת קידושין אמר אדם מכנה דבר של בא לעולם אני מלה כגון פירת דקל דבדו דעתו דווקא יכול להכנות אפילו שעדיין לא בא לאו לא באו לעולם הם עשויים לבוא הנה הדקל פה והפירות תכף יצאו אז כיון שביד דעתו אז לכן אוגר בסוף התגייר וכולי אז זה מקנה דבר אבל אחה לגבי

הכפל מי יאמר ד בגניבה איך מקנה לו המפקיד את הכפל בשעת מסירת הבהמה העל ככך הוא צריך להקנות לו את הכבל בשעה שהשומר מושך ממנו את הפרה אחר מכן השומר לא עושה שום קניין אז דבר ראשון מי ימר ד מגנבה מי יאמר שהבהמה עתידה להיגנב שיקנה לו את הכפת בשעת מסירה מי אמר בכלל נו בשעת מסירה הוא צריך להקנות לו וא ומי אמר שזה תגנב זה דבר ראשון ואם תמסה למרד מגניבה מי אמרד מ שתקח גנב זה לא בל העולם מי אמר שתמצא את הגנב ואפילו

ואם שתיקח גנב מי ימר ד משלם הגנב דיל מה מודה הוא מפטר הוא מודה בכנס פטור הוא יודע ואז הוא פטור מזה שוא מכפל למה הוא מד בכנס פטור כתוב יר שעון אלוהים אבל אם הוא הודע לו אז כוון שייתכן שהכפר בכלל לא יגיע איך יכול המפקיד להקנות לשומר קודם שזה בא לעולם איך זה יכול להיות זה ששואלת הגמרא תרץ את הגמרא אמר רבה שנעשה כאומר לו שתגנוב ותרצה ותש למני הרי פרתי קנו לך מעכשיו אתה רואה זה עושה לו משעת שמוסר לו את הפרה שהוא

מושך אמר הקניין דבר שלא בא לעולם אלא נעשה כי אומר לו המפקיד השומר כ שתגנוב הבהמה ותרצה ואתה לא תרצה להישבע ואתה תרצה לשלם לי את הקרן אז הפרה שלי קנויה לך מעכשיו מסעת המסירה הפרה נמצאת בעולם אז זה כן דבר שיש בעולם אז אחרי שנגנבה בשלם השומר קנויה לו הפורה למפריע משעת המסירה אז כוון שקנה את המ פ למפריע משעת המסירה אז הוא מקבל את הכפל זה מובן השי אז כן אז הגמרא שואלת המתקיף לרבי זרה הארכי אפילו גזות ובלדות נמה עלה מתניה חוץ מגזי

ובלדות אם ככה שהוא קנה את הבהמה מאז שהוא מסר לו את זה ביד היא כבר כינוייה לו למפרע אז גם הגיז שלה והבנות של אם הוא שילם שייכים ללא למה כתוב למה תניה למה שנינו בבריתה חוץ גיזיה בבלדות השומר לא קונה את הגיז והבלדה הלו למעשה זה שלו הבהמה אז גם הגיז של הצמר וגם הבלדות שלו אלא אמר רבי זרה נעשה כאומר לו חוץ מגזי ובלדות כש משר לו את הבהמה אומר לו קניה לו מעכשיו אבל קניה לך מעכשיו הוא מתנה איתו חוץ מכ זותה ובלדות

לא מנה נעשה כומר כן כן כאילו התנה כאילו אמרנה ומה הי פסקה אז מה פסקת שכל מי שמפקיד דעתו להקנות השומר את הכפל שאם יגנה וישלם ואין דעתו להקנות לו את הגיז והודות ככה אתה פוסק אומר כן סתמה דמתה שבחה דת מעלמה אביד ניש למקנה שוחה ד מגופה לא עבי ניש למקנה סתם הדבר ככה בעולם דבר ש זה יבוא מבחוץ הוא מקנה לו לא אכפת לו אבל דבר שזה בא מגוף הבהמה גזות בלדות שזה הוא לא מוכן להקנות לשומר מה הוא מקנה לשומר דבר שבא זה

אחי רווחים שבאים מבחוץ אבל את הגוף הבהמה עצמה כלומר את הגיז שלה את הבלד את זה ו איקה דמר אמר רבא נסה כי אומר לו בשעה שהוא מפקיד אצלו תגנב ותרצה ותשלם מני סמוך לגניבת קנויה לך לא משעת שמשכתי פה עניין של הגיז והודות אלא כבר אומר לו בשעת ההפקדה שגנב אם תגנב הבהמה ואתה תרצה סמוך לגנבת שעה אחת קודם שתגנוב הפרה כבר בעולם אז היא תהיה שלך אז אחרי שנגנבה ושלם השומר קניה לו הפרה משעה שעה לפני שנגנבה אז כון שקנה את הפרה מקבל את

הכפל שעה לפני שנגנבה לא מתחילה מהי בניו מה בין שתי הלשונות בדברי רבה יקא בניו כושיה דרבי זרה מה ששאר רבי זרה נעשה כ לו למה חוץ מגזי ללות ה רבי זרה שאל אפילו גיזיה ללות אז אומר לפי הלשון הראשון צריך לומר נעשה כומו חוץ בגזיה ולאותה אבל ה ולפי הלשון השני לא יקשה למה לא צריך הרי לא קנה את הגיז וולדות רק הוא קנה את הבהמה סמוך לגניבה הנמה קיים באגם חילוק נוסע בשתי הלשונות הבהמה נגנבה כש דת באגם לא בחצרו אז לפי הלשון הראשון

שאומר הרי קנו ליך משעת מסירה קונה השומר על ידי משיכה שהייתה באותה שעה אבל לפי הלשון השנייה ש לא קנה למה סמוך לגניבה לא עבדה במקום שראוי לקנות וגם לא הייתה אז משיכה אז במה קנה אז לא קנה את הכס לא לא קנה שילם בלא רצה להישבע אמרנו במשנה אם השומע חינם שילם לא רצה להישבע אז למי משלם ונמצא הגנב צריך לשלם תשלום מכפ אלו ארבעה וחמישה למי משלם למי שפקד אצלו אמר רבי חיא אבא אמר רבי יוחנן לא שילם שילם ממש אלא כמ ד אמר

הרני משלם אף על פי שלא שילם יפה אומר לו צריך שממש שילם בפועל אמר לו תשמע אני לא רוצה לשבע אני מוכן לשלם אני משלם לך ברגע שאמר את זה ונמצא הגנב מי מקבל תשלום בכפל השומר אפילו שעדים לא שלם אשו ישלם לו כפל יבוא אצל הבעלים יתן להם אחד ואת הכפל שלו אף הלפי שלא שלם אז הגמרא מקשה תנן שילם ולא רצה להישבע שילם אין לא שילם לא כתוב במשנה שילם אז זכה שומר בכפל משמה שילם דווקא אז זוכה בכפל אבל לא שילם לא זוכה

לא מקבל את הכפל אז קשה על רבי יוחנן אם השפה נשבע ולא רצה לשלם אמרנו שאם נשבע ולא רצה לשלם אין השוכב בכפל טעמה שלא קנה את הכפל ו לא רצה לשלם הרצה לשלם אפלפי שלא שילם אז הוא הי זוכה בכפל אז כמו רבי יוחנן אלא מה ל למשמע מנה אין דק מהמשנה יש דק לכאן יש דק לכאן אין וכיח מהמשנה לא כמו רבי יוחנן וגם לא כנגדו תניה כבת דרבי יוחנן הסוכר פרה מחברו נגנבה אדם חר פרה מחברו זה סוכר החיה בגניבה ועבדה נגנבה ואמר

הלא מי ששכר אומר הריני משלם ואני נשבע אני יכול לשבע לך שנאנסה הפרה ואני פטור באונסין או נגנבה בנסטי מזויין אז אז הוא אומר הרי אני משלם ואיני נשבע ואחר כך נמצא הגנב משלם את שו מכפל לסוכר ואף אם אם אמר הריני משלם ולא שילם ממש זכה בכפל הנה אתה רואה כמו רבי יוחנן הנה ראייה לרבי יוחנן זהו זה זה רעיה לתניה כבט דרבי יוחנן למה נקנה לו הכפל בגלל שהוא אמר נגנבה וחייב עצמו בקרם כןכן כן כן אמר הפפ שומ חינ כיוון שאמר פשעתי מקנה

ל כפלה למה פרתה נפשי בגניבה שומר חינם אמר פשעתי ואני חייב לש עצמי בתשלומים אוטומט מקנה כפלה למפריע למה די פעה פתר נפשי בגניבה אם היה רוצה היה פותר את עצמו בטענת גניבה כיוון שלא עשה כן אז מסכים המפקיד להקנות לו את הכפל אותו דבר שומר שכר כיוון שאמר נגנבה חייב עצמו בתשלומים מקנה לקפלה למה דיב פת נש בשב המתה אם היה אם היה רוצה היה פותר את עצמו בטענה שנשברה או מתה באונס אבל שואל שאומר הרי אני משלם לא מקנה ל כפלה למה במה הבל

מפטר נפשה כי במה היה יכול השואל לפתור את עצמו רק במתה במתה מחמת מלחה רק בטענה כזאת אומת ה מחמת מלכה לא שכיח זה לא מצוי זה דבר שלא מצוי וכיוון שזה לא לא היה השואל מעלה על דעתו לומר את זה לכן אין דעת המפקיד להקנות לו את הכפל דמר אמפ ש כ שאמר הריני משלם הק כפלה למה בפטר נש במתה מחמת מלאכה אם היה רוצה היה פותר את עצמו מתה מחמת מלאכה אמר לי הרב זביד אחי אמר שואל עד שישלם ממש לא רק אמר הרי

אני משלם מה טעמה הוי בכל הנאה שלו בדיבור לא מקנ כפלה כל הנאה מהחפץ בלי תשלום זה שלו של השואל אין הבעלים מקנים לו כפל משום שהניח את דעתם ואמר הני משלם מותר עליו להניח דעתם מותר עליו לכן א זה חובה עליו להניח דעתם לכן כן תניה כבת דרב זבי השואל פרה מחברו נגנבה שואל פרה מחברו נגנבה קדם השואל ושילם למשעי לפני כן אחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל השואל עכשיו יפה נשנ קמה נשנ קמה ד פפה שאמר שהשואל לא מקבל כפל כשאמר הרני משלם

ודאי לא תבתה אין להקשות בבריתה שאומרת ששואל שלם קנה את הכפל למה פתה מדובר ששלה ממש רפפה אמר ש לא מקנה את ה כפל רק שאמר הריני משלם אבל אם שילם גם ר פפה מודה שמקנה לו את הכפל אלא לשנה בת רע שר פפה אמר שהשואל מקבל כפל באמירת הריני משלם לה מה תבו האם נגיד מפה קשה ברתה ששילם ששילם מקבל כפל משמע לא מקבל כפל באמיר תרי משלם דווקא כ ששילם אמר לה רפע מעלימה ממתני קטני שילם ווקים באמה מה הבריתה יש בר ראייה יותר

חזקה מהמשנה שכתוב לה שילם ובכל זאת אמרנו מה זה שילם אמר הרי אני משלם חנמ באמר מי אמר שילם ממש הגמ שואלת מי דמה לא דמה הבריתה למשנה אתם לא ק קידם בשלם כתוב שילם אז אני אומר אמר הריני משלם אבל פה קידם הקדים מה קידם פה כתוב קידם הגמרה מתרצת לא אתה יודע מה הי קידם קידם ואמר ש הוא הוא קידם הכוונה הפירוש הוא שקידם ואמר הריני משלם אז הגמרא אומרת המיד אבל לא שילה ממש המיד קטנ גבי סוכר ואמר לגבי שואל קידם שמאמינה דווקא

קטנה זה לא יכול להיות למה שמה כתוב למה גבי שואל שינה קידם וגבי סוכר אמר אז משמע דווקא קידם יש חילוק ביניהם מה שכתוב לגבי שואל קידם ושילם אז זה דווקא קטני ששילם אבל זוכר זה קידם ואמר זה הכל מדי גבי הדדי תניה וכי שתי הבריתות נו יחד שתגיד תדייק זה אמר זה קידם שלינו לתנא דבר רבי חי ד רבי ישעיה שאלנו את בני הישיבה את התנאים שהיו שונים את הבריתות את שתי הבריתות הם נשנו ביחד ואמרי גבי הדדי תנין כן ששו ביחד אז הכן תדייק

גבי סוכר כתוב אמר גבי שואל כתוב קידם אז ה שואל לא קונה כפם כן שיים לא כמו השיטה השנייה בשל רב פפה א דוק שילם ממש זה מה שאמר לא ככה פשיטה אמר איני משלם וחזר ואמר הריני משלם הק אמר הריני משלם פשוט לנו הדבר ואין סטפה ברגע שאמר השומר אני לא משלם ואחר כך חזר ואמר טוב אני משלם הק אמר סוף סוף אמר הרני משלם ואז כשאמר הר אני משלם אז זכה בזה ואז נמצא הגנב והוא יקבל את הכפל אלא במה יש לנו מסתפק אמר

הריני משלם חזר ואמר אני משלם לא רוצה מ ואז נמצא הגנב כנראה מהי ממרינה מהדרכה הדר בה האם אומרים שהוא חזר בו במה שאמר שילם ואז הוא לא זוכה בכפת כי הוא חזר אודי מה במנקה בדח הוא דק מתחלה במת הוא מבורו שהוא מוכן לשלם לא רוצה להשבע רק מה אין לו עכשיו הוא דוחה אותו במעות דוחה אותו בדיבורו כ מתחלה מה שאמר אני משלם רוצה לדחות אותו אבל הוא כן זוכה בכפל ועכשיו קיבל תן ל חצי שמה חצי ו כי קיבל כפול אמר הריני משלם

עוד ספק זה ספק אחד ספק שני אמר הריני משלם ומת השומר אמר הריני משלם לא הספיק לשלם מת ואמרו בניו אין לנו משלמים ונמצא הגנב מ רינ מהדר כדר בהו חוזרים בהם ממה שאמר אביהם שישלם ולכן הם לא זוכים בכפל עודים בניטה דבון קימה הם עומדים בדיבור של אביהם מוכנים לשלם דוד קמ תחולה הם רק דוחים אותו שעכשיו הם לא יכ ניים אבל הם זוכו באמת בכפל עוד ספק שלמו בנים מי ה נגנבה הבהמה בחיי ההר לא הספיק לומר הרי אני משלם מת בואו הבנים אומרים

תשמע קח כסף תעזוב אותנו יאללה מה מצא אמר להוא יכול האם יכול המפקיד אומר להם נכון שילמתם אבל כי כי הקנ כפלה וכן דעבדי נח נפשי לדחו ו ודמה ללא שינה למי אני קניתי את הכב דווקא לאבכ שעשה לי נחת רוח אבל אתם מי אתם בכללים לדי תחוו אני לא מוכן להקלות לכם את הכפל ודמה אולי אין חילוק והוא באמת מוכן גם להם גם לבנים להקנות את הכפל עוד ספק שלהם לבנים מי מת עכשיו המפחיד ונגנב הפיקדון בשבילם שומר לבנים של המפחיד מי מצאו אמרלה כי

הקנה לך אבונה כפלה דעבד לנח נפשה אבא יקנה לך למה עשית לו נחת רוח אבל ענן לדידן לא לא נקנה לך את הכפל לא עשית לנו כלום שילמתי לכם לא שילמת לנו שילם לבנים כן אבל אתה עשית נחת רוח לאבא לא לנו אבל נה לדידן לנו לא עשית כורת רוח אז לא נקנה לך את הכפל אפילו ששילמת עודדי מה לא שנה לאת דקדק ספק עכשיו שניהם מתו היה מת המפקיד מת הנפקד עכשיו שניהם מתו בוא נראה השומר ומפקיד ושלמו הבנים לבנים ממה זכרו בני השומר בכפל

או לא עוד ספק שאל שתי פרות בשבילהם רק אחת מה הילא שיל מחצ לא אמר ש מח צודק שלח צמי השל אומר שלם חצי חצי פרה לא את כל הכסף מה אמרנו הוא אפילו אמר הרי אני משלם מספיק לא הוא לא הוא לא לא שילם מחצה אמר הריני משלם מחצה ממה קנה חצי כפל או לא כפל למה הרב צריך להסביר שאמר הכל מדובר שאמר שמר ברוך שאמר ברוך שאמר שאל שתי פרות ושילם רק אחת מהמהם ראית אם לומר שכשיש למרצה לא קנה מחצה כפן את החצי

של הכפל מה הדין שעל שתי פרות ונגבו שתיהם בשלהם רק אחד מהם לא טען שהיא מתה וכולי מ זכר בכפל של פרה אחת או לא בכפל של פרה אחת אנחנו שואלים שאל מן השותפין ם המצות שאל אותו אם הוא יכול שאל מן השותפין עכשיו פרה היייתה של השותפין שאל מם נגנבה ושילם לאחד מהם מהי זכה בחצי כפל השח לשותף הזה למה את חלקו או מכיוון שלא שילם כל הפרה לא קנה עוד ספק שותפין ששאלו פרה נגנבה ושלם אחד מהן חצי מדמי הפרה מה הי השני זכה

בכפל הוא זכה בחצי כפל למה שילם שאל מן האישה ושילם לבעלה מהי שעל פרת נכסה מלוג הקרן שלה והפירות של בעלה נגנבה ושילם לבעלה הם לומר כן שהקרן זה לא של הבעל זה לא נחשב ששילם ולא קונה את הכפל או מכון שהבעל אפוטרופוס כן שילם אישה ששאלה בשלם בעלה מהי שעלה פרה לצורך קרקע ו שנכס מלו ושילם בעלה האם הבע ששואל מכיוון ששאלה לצורך נכסי מלג יש לו בהם זכות אז כששי נחשב הדבר שהשואל עצמו שילם או זה לא נחשב שהבעלים על קרקע ולא שואל תקו

כל הספקות האלה תקו תשבי צרד קושיות ובעיות לאט לאט אמר רבונה כן אמרנו במשנה שלם לא רצה להישבע אז הוא קנה את הכפל אמר רב הונה משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו תראה זה עוד דבר שילם השומר בכל זאת משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו לפעמים הוא רוצה לשלם הוא השאיר למה הוא חמד את הבהמה הזאת אז הוא שילם ולא רצה להישבע משביעין אותו שהי לא ברשותו מה הייתה מח שינן שמה נתן בה עינם נתן בה חוכמה מטיבים זה לא לא למלת משוה תמיד צריך לשר נחש אי

סליחה ן אמן שיש מחינה מחינה קח עוד אחד קח קח עוד אחד הנה אמה שזה לא יפה מחילה מחילה ועוד פעם אתה מבין אם הוא נשב אמת כ חמו מסיבים המלווה את חברו על המשכון מי שמלווה מלווה לחברו מעות וקיבל ממנו משכון בשביל ההלוואה ועבד המשכון ואמר לו סלה לבתך עליו בשקל היה שווה אומר אדוני אני הלתי לך המלווה אומר ללובה סלע לבתך עליו שקט זה חצי סלע אומר א בשקל היה שווה המשכון כלומר חצי סלע אז נאבד המשכון לם עוד חצי אתה חייב לי חצי

סלע והלה אומר לו לא כי אלא סלע אלביט ני עליו סלע היה שווה כעת נאבד לא חיב לך כלום פטור כלומר אלוה פטור משבועה למה כופר בכל החיוב אין פה מקצת תודעה אבל אם טענו צל עתיך עליו שקל היה שווה היה המשכון שווה שקל ך חייב לי חצי סלע בלה אומר לו לאכי אלא סלע ביטני עליו שלושה דינרים היה שווה אני לא חייב לך רק דינר חייב חייב מה חייב להישבע למה שווה שלושה דינרים בלבד הודה במקצת החו מודה במקצת חיב שבוע אבל אם טען למלוה

סלה את ביתני עליו שניים היה שווה שני סלעים ועלה אומר לו כי אל סל בתך עליו סל היה שווה פטור משבועה למה כפר בכל סלע תיך עליו אם תעל לובה איך סלה הבטני עליו שניים היה שווה המשכון ולה אומר לא כי אלא סל בתך עליו חמישה דינרים הה שווה ואני חייב לך רק דינר חייב המלו שווע שהמשכן היה שווה רק חמישה דינרים למה הודם במקצת טענה מי נשבע כמה היה שווה המשכון מי נשבע מי שפיקד אצלו קודם שעבד לא זה המלווה המלוה מי שהפיקו אצלו אלובי

נותן פיקדון מבן אתה לא משכון למה שמי ישוע הזה למה ככה שמי ישוע הזה ויוציא הלה את הפקדון אתה מבין שבה זה הלוה יוציא לו את הפקדון ויראו שזה שווה כדבריו לפסו את השני לעידו לשבועה כמו נשבע לשקר מה מבר את ההיה על איפה זה חוזר מ אמר התנה מי נשבע שיוציא עלי את הפיקדון אלמה השפה אם תפרש ש על השפע שלו טוען שהמלווה חיייב לו סלע למה כיוון שהמכון היה שווה שני סלעים והמלווה טוען שהמשכן היה שווה חמישה דינרים ולא חייב לו אל דינר טיפו

דבוע גב מלווה לא היה אתנ צריך בכלל לומר שהמלווה נשבע למה חשש שמה יפסול את הלוה מעיקר הדין חייב הד ישבע למה דק המודה במקצת הטענה אז הוא צריך להשבע מלווה אלא אמר שמואל הרשע מה שאמר התנא שבד ישבע הכוונה באופן ראשון המלוה טוען שהלווה חייב לו סלע מה הי הרשה איך אפשר לבאר דברי התנה הרי הראשון כפי מה שאמרנו בראשונה למה באופן הראשון כלומר למה המלווה טוען שהלווה חייב לו שקל למה המשכן ש שקל והלווה טוען שהמשכן היה שווה סלע ולא חייב לו כלום אמרנו

במשנה שפטור לגמרי משבועה אז אתה לא יכול להגיד על שפע מה אל אמר שמואל הרשע מה אומר אלא השפה דרשה כוונת שמואל דברי התנה זה הולך על הסוף של הרשע שמה אמרנו שהמלווה טוען סנ אבתיך עליו שקן היה שם ואתה חייב לי כמה חצי סלע ולה אומר הלו ואומר לא כי אלא סלע ביתני עליו שלושה דינרין היה שווה ני חייב לך רק דינר ואז אמר נו חייב שבועה לשבוע גבי לובו מעיקר הדין היה לוצ שבע למה זה עוד במקצת ואמו רבנן תבע מלווה חכמים שמו את

השבועה על המלווה שזה היה רק שווה שקל תול שקל לווה למה שמי שוע הזה הלווה ויוציא הלה המלווה את הפקדון ופסול את הלווה לכן פעמים שמים חכמים את השבועה לזה שכנגדו אז אם ככה קשה על הדין ואם אי תלד רב הונה שרב הונא אם נכונים דברי רב הונה שהשומר שבע שבועה שאינה ברשותו השומר נשבע שבועה שהיא לא ברשותו למה הפכו חכמים אמרנו פי רבונה צריך להשבע הנובה צריך להשבע בכל זאת שלא ברשותו כי יכול להיות שעשה איזה הרמה למה הפכו חכמים את שבועת הלוה למלווה למה

חשש שם הוציא המלווה את המשכון ופסול הלובי הרי כ מ שתבע מלווה שאינה ברשותו כמו הרב הונה איך יצ מפיק לה איך יוציא את המשכון שתתברר זה לא ברשותו אם יעשה כן תברר שהוא נשבע לשקר אז אף פעם זה לא יהיה אמר רבא שיש עדים שנשרפה לכן לא צריך להשבה שבועה שינה ברשותו כן זה זה שמשמיע אותו שלא ברשותו יכול להיות תם אצל החות או קבר באיזשהו מקום והוא צודק לי ששבה שלא יודע איפה זה בכלל זה הכוונה זה לא ברשותו וזה לא בידו לא משנה

איפה שזה זה הכוונה עוד אמר רבה תרץ את הגמרא אמר רב יש עדים שנשרפה במשנה שמה בשבועות מדובר שיש עדים שנשרף המשכון לכן לא צריך להשבע שבועה שאינה ברשותו הוא חושב שהוא יצא אותו לא שזה לא ברשותו עכשיו דרב הונה אמר נו כבד משבע מלווה שאינה ברשותו איך מצא מפיק לה אמר הב שש דים שנשרפה נכון אז לא י אז הוא לא צריך להישבע שבו למה בגלל שוא אחי מאיך מתלה אם אתה אומר שמדובר כשנשרף המשכון ודאי שלא חכמים צריכים לחשוב שהמלווה יוציא את המשכון הרי

עדים ראו שנשרף המשכון אז מאיפה הוא יביא אותה מה יודע לברוא אש מעין את השבוע אלא אמר רב יוסף שיש עדים שנגנבה לא עושה נסרב לכן לא צריך שבה שבועה שנה ברשותו סוף סוף מאיך המטלה הרי המשכון לא ברשות המלווה למה חששו חכמים שמי הוציא מלוה את הפיקדון טרח ומתלה הוא מה יעשה יברר כל הנכסים בביתו עד שימצא את הגנב והביא את המשכון אחי כ משת בע טרח תה גם כש מה מועיל חכמים את נתם שהמלווה ישבע גם כאשר המלווה נשבע יש לחשוש אולי יחפש לובה

את הגנב להביא את המשכון ויראו שהמלווה נשבע לשקר והפסל אמר בשלמה המלווה ידע מנקאי ונפק בבתה יודע מי נכנס בביתו יוצא בת הרח אומה יתלה יודע את מי איך לטרוח ולהביא אלא לובה מיידע מהנ הי ונפיק בבת ד מלווה מה יש לו שמה צלמניות לא כ צד מונייר יש עוד תירוץ הביה אומר גזרה שמטען ויאמר לו אחר שבועה מצתי אתה אומר חששו שמוציא המלווה את הפקדון אז הגזרה השם תען המלווה ומר ללוה אתה יודע בשעה שנשבעתי לא ידעתי רק אחר שבועה מצאתי רב השה אמר לא

כוונה את המשמע בשבועות שמלו נשבע כמה היה משכון שווה זה נשבע וזה נשבע המלווה נשבע והלווה נשבע זה נשבע שאינה ברשותו כמו שאמר לבונה וזה הלווה נשבע כמה היה שווה ואחי ק אמר כך התכוון התנה מי נשבע תחילה אה שים נשבעים מ תחילה מלווה נשבע תחילה שאינה ברשותו ואחר כך ישבע לוה כמה היה שוה למה שמה שוע זה ויוציא עלי את הפיקדון אולי ישוע עלו כמה היה שווה ויוציא המלווה את הפיקדון ראה שהיה שווה כדבריו לפסול את הלוה לכן מלווה נשבע תחילה עוד קצת עד הפסקה

לאט לאט ככה מחר אני צריך לחזור מחר גם קצר הלכות חיים טובים אמן סימן תק צד ז לא שלא יזה לא אכפת לי אניק אחר כך אוכלים שימו לב אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענים בראש השנה ולא בשבת תשובה אמנם לא יכלו קוסב עם למ קו ראשם תרא את השם על פניהם אלולא אמר להם עזרא הסופר הכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאן נכון לא כי קדוש היום לאדונו יש בקומות שקבלה זה אדם שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה הוא משנה רגל ותו ואינו מתענה אינו משלים

שנתו וואו הגם מי שאינו ייראה לנפשו אין צריך להתענות כל ימיו רק צריך הטלה כמו שאר נדר סעיף ג' המתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום אם היה ביום ראשון צריך לטענות שני ימים כל ימיו למה שניהם כיום אחד כל ימיו שש ר ואם היה ביום שני תענה כל יום שני בלבד הגהה ואין צריך למטב תענית תעניתו יש אומרים זה מצוו להתענות בראש השנה ון אומרים ענינו בראש השנה כמו שאן אומרים ביום הכיפורים ת בגל שפעם אחת תענ צריך כלמ כבל ז שכל מי שרגי רגיל

רגי כן הגענו סימן קצח נכון ראש השנה פסח קושיה לא תשובה לא אתה חושב רק לך אתה חושב רק לך אני לא עונה אני לא יודע לאט לאט אני אדע עוד עכשיו ר לא שמע שמעתי היום היינו במוסר אתה לא היית במוסר היום אמר לא לבייש מי שלא יודע אנחנו סימן תט אדם למשל הניח אתזה עשרה כיכרות בא מצא רק שש הניח 20 פרנות תשעה ציבורים של מצה ואחד של חמץ ובא עכבר ונטל ולא ידענו אם נטל חמץ או נטל מצה ונכנס לבית בדוק צריך לבדקו

למה כבר הכיכר קטן יכול עכבר לאכול בלינה לעקל וכולי שכל הקבוע כמרצה על מרצה דמה ואם פרש הכיכר ממקום קביעתו ונתלו העכבר משם אין צריך לחזור ולבדוק בכל פריש בפורה פריש כנראה זה מהמצות ב בית ציבור אחד של חמץ ואחד של מצה ושני בתים אחד בדוק ואחד הנו בדוק באו שני עכברים זה נתן חמץ זה נתן מצה ואין ידוע לאיזה בית נכנס זה שנתן חמץ וכש שני בתים בדוקים בציבור אחד של חמץ ו בעכבר ונטל ואין ידוע לאיזה בית נכנס או ידוע שנכנס לאחד מהם נכנס

אחרו הוא בדק ולא מצא כלום או שבדק קצת מהבית הוא מצא כיכר אין צריך לחזור דו פק רבנן אה ספק דרבנן לפני אחל כביכול אם זה הה ספק הזה בחיך לספ לפני הלי הכניס לך חמץ אלי לא הכניס רך מצא הניח תשעה כיכרות חמץ ומצא 10 צריך לבדוק אחר כל התשע אולי זה אחרים וכן הניח 10 ומצא תשע צריך לבדוק אחר כל הע שאנחנו אומרים מה שהניח נטל ואלו אחרים הם ויש אומרים אני מלה קשורים יחד אבל אם אלאם קשורים יחד א צריך לבדוק אלה אחר

האחד ד' הניע חמץ בזווית זו מצא בזווית אחרת צריך לחזור ולבדוק גוי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם הוא חיב בחי אותו מגניבה ועבדה בין שהוא בביתו בין שהוא ב מקום אחר ברשותו חייב לבערו היהודי חייב לבער אותו מה זה ברשו היה בגנבה ועבדה הגב אפילו חזר פקידו ביד גוי אחד לא מועיל ויש אומרים אפילו איןו עליו אלא שאומר חינם שחיב בפשיעה חייב לבערו אפילו אם אינו חיה בחרי אותו בדין אלא שיודע שן גוי עלם יכפו לשלם אם ובדו חייב לבערו לא ויש חולקים ואם איןו חייב

בחרותו איןו חייה בערו אתה למדתי את מהזה א חייב לא הפקיד אצלו חמץ והוא לא אמר לו אני בלי אחריות לא מעניין אותי לא חייב לבער אותו כבוש תחת דו כגון שהוא גר תושב וש בחצר צריך לעשות לפני צה גבוהה רק רה פחים שלא ישכח כלנו כן נכון דבר כזה למדנו ג אין לו גוי שנכנס לבית ישראל חמצו בידו אין ו זקוק להוציא אף על פי שישראל רואה חמץ למדתי את זה כן של גוי אין בכך כלום אבל אסור לעלותו עמו על השולחן אפילו בהפסק מפה

כנראה רק את הסימן הזה למדתי רק את זה הר ישראל שפקיד חמצוצ ישראל חביו או אצל גוי אף על פי שקיבל עליו הנפקד החרות עובר עליו המפקיד ת אמר לי את זה אמר לו להזכיר כ נכון אי זמן עכשיו ך להזכיר לי את זה באמצע השבוע בסדר הקר שיהיה הרמבם ‏m עמוד אזה הה בראש דף כח ר טוב שאתה נשאר לרמבם קח ל ח לך כן המפריש מעוד שקיר מהמהם קורבנות נזירות והקריב מהם והותירו יביא במותן קורבנות נזירות אחרות שמותר נזירים לנזירים פריש מעות צומו נזירותו

י הפלו המותרים לדבר המפריש מעות מפורשים נזירותו הות הותירו והותירו מותר מעות העולה יביא עולה מתר החטא תביא לים המלח מותר ד השלמים יביאו שלמים ואין תו לכב ונכים יום אחד ג מפריש מות נזירותו ומת הם היו סתומים פ ד פרושים ד עולה עולה דמי חטאת ילכו לים המלח דמי שלמים יביאו שלמים נדים יום אחד והן טעונים לחם מה זה ח ד' כיצד הם המעות הסתומים כגון שהפריש מעות רבנותו ולא אמר כלום אבל אם אמר אלו לחובתי הר מפורשים ואין צריך לומר אם אמר א לעולת

חתי ושלמי שהן כמפורש ה מפריש בהמה בעלת כמות סתומי כן מפריש לשון של כסף וזהב וקרי אף עלפי שאמר שזו חתי לעתי ושלמי ה כמות סתומי האומר אלו לחת ושאר נזלות או שהייתה אישה ופר לבעלה חטא תלכו ם המלח בשר יבוא בצין עולה חציין שלמים אמר אלו לעולת וש נזלות מה עולהו עולה ד מי שדימה שהוא חייו דימה שהוא חי בזלות קבנות אחר כך שאל החכם ו שנדר ואנו חי בזות מה יעשה בבנותיו שיפריש יצו בעדר שזה הקדיש בטעות שאלא הקדש כמו שדבר במקומו ה רגיל

רגילות האישה שד רבז אחר כך הפ לבעלה אם מי שלא הייתה בהמה תצ ותראה בעד שאיין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואם היו הקורבנות משלה ואי ואין לבעלה בהן כלום כגון שניתנו במתנה על מנ שלא יהיה לבעל רשות אלא מה שתרצה תעשה בהן חטא תמות תקב קרבו שמים ום אחד לחם יות הו ד עולה הביאו עולה דמ שלמים הביאו שלמים בני אחד ואינן וים לכ יא האיש השדר בן זי נמ בתוכ נזירות אחר כך שמ בעלה פרלה הזו מר קורבן טומאה יב האיש שהדייר את בנו

בן נזיר והפריש עליו קורבנותיו ולא רצה בנזירות זו הוא מחה הוא או קרוביו או שגילח הוא או שגילח הוא קרוביו החטא תמות עול תקר בעושים קבו שלמים ונכ ליום אחד נ ומים ו שמ אומר זיר שלי בן פריש קורבנו ופילה אשתו חז דה ה קורבנות ספק סורן בגיזה ועבודה ש רים ש אחד מהם ד כצד מבי קורבנות ו ן תה בנותני זותה אומר אחד מהמהם אם אני הוא הטמא קורבן טומ שלי וקורבן טרה שלך ואם אני הוא הטהור קורבן תענה שני קורבן תוה שלך בסוף ר

ממני זות אחרת גמורה נחר קורבן אותנו חוזר מבין קורבן תענה ואומר אחד מהן אם אני הוא שהייתי טמ קורבן טומן שלי וקורבן טהרה שלך זה קורבן טהרתי ואם אני הוא הטהור קורבן טהרה שלי ורבן תומ שלך וזה קורבן רתך זהו שלא הפסידו קורבנותיהם כלום צב מת אחד מהם הר זהבי חת במה יאמר אם טמ בחובת עום הת בחובת תו ספק ספרני זות אחר בקורבן ע ואומר אם תמת העו הראשונה ד זו חובה ואם תת העו חובה ז וזה שר ורבני ואם שם ג התק טומאה ואין

אחד משניהם מגלה ומאה אלא אם כן היו קטנים אנשים שאין אלו מקיפים פאת ראשם מספק אה יפה שלא יקיפו פאת ראשם אישה לא אינה הקפת ראש מותר לה לעשות כיצד יוולד להם ספק זה בטומאה כגון שהיו שני נזרים עומדים ברשות היחיד שתומת שספק טומאה שם טמא ויחד בחוץ רואה אותן ואומר ראיתי את אחד מכם שנטמע ואן יודע מי הוא אבל אם היה ע זה עם מים בחצר ה שניהם טהורים כיוון שאן שלושה הרי אן רבים ים רשות חיד ספק טהור כספק תו ברשות רבים הוא טהור

כמו שהתבהר במקומו במד אמורים ששתקו הנזר שניהם או נסתפק להם דבר אבל אם אמר אחד מהם אני לא תמתי אפילו שנד מדים עליו שמה אינו מביא קורבן מפיהם שזה שאמרנו נמת ומר אני מביא טומ שפה נשאלתי זותי נמצא שאין ישת העדים אדם נאמן די עצמו אבל אם שתה הכל הסתפק לא הז בקורבן אחד כמו שבנו וכן אין ש אח בפני דת ב אם אינו חייב כלום אפילו אמר ל שניים ראיתי אד מ שנז ואין יודע מי הוא מיש אותו גי זרות הפ זפי יןצ ק אף

על פי שעיקר הזרות ב יח מת שהיה מוש לרוחה בדרך אף על פי שאין שם לעבור אלא עליו או נגדו בצידו אף על פי איך או נוגע בצידו א עלפי שהוא טומ ידועה ר משב זרזה טהור בספק בשות הרבים טהור תראה מה זה אבל ברשו החיד למה אתה מדבר תי מה יצא מזה תגיד לא אתה לא צודק החי זה לא זה נכון אבל מהצ גיד צ להגיד יופי מהן דברים אמורים ומהלך ברגליו אבל אם היה רוכב או טעון מסע הרי זה טמא שמהלך ברגליו אפשר שלא

יגע שלא יהיה עין שלא ישית אבל טעון רוכב אי אפשר שלא יגע שלא יעין שלא ישית זה הרי המת ל רוחב דלך אתה חייב לדבר כתורת אני נהנה ז זוהר זוהר דף תכח חזה עדכ כיפר עליש לנפש ש כתיב על הנפש כסת מו ענבים ד ענבים דקר נפש כתיב חטה בגי רדי יין ושכרו גר מני רדי חא מה הי חטא אנ של הנפש ק גודש מחז ל ור ש הי אומרים נזיר לך אנחנו אומרים לך תתקרב תרחק דינים ל כקי טהור ולא קדוש אבל ה זיר

בג קדוש ולא טהור זרו אשר יזיר להשם קדוש גדל פרשו א ודה ששיר השירים עד כא קודש שבית המקדש ק כאשר ומר אדוני משה ךמ ד משה קח לך סמים נמים ויאמר אדש ךמ ב הזו ועשית א הקטור קצ שם מכניס בערב יום הכיפורים כדי לקים דדמ הסור ציפורן מלחן ב אומר ורל בא אין אדם למה אין מערב בדבש ימר ז מזמרת האר צור ויאמר עליהם ישראל ממתח מצור מ דשם מן אדם בם בוק על שת מזוזות שמרתם את הדבר הזה את העבודה הזכו תורה ז

את המורה גש שלושה וצ אחד ושלושה כשג שים כ שני הקני ממ כ עשה אותה ואת כל כמר בן מעפ ימר מש ויאמר משהם תח ניבו י עשיר ני סך אלוהים כל אפסי ארץ עמון פנחס פת עצר המגפה ך מפ אלכה אליך רעה אשת ח ממצא ורחוק מפניני מך בתת טוב לא רע רש צמר ופש בחפץ כפ התח תקום בעוד לילה כ בלי ע ותמכור חגור נתנ לעני ז והדר לבושה ותצחק פיה פתחה בחוכמה תורת חסד על לשונה צופיה הליכות בת רבות בנות עשו חין ואת

עלית ל כול שקר הח פ נוק ששו חמך את כעסך מעלינו גוף עוד כבר היו אר מלוים סבן שמספר ם ארב השמות צוה למלא אכך לכך הקדושים הממונים ל ששמרו קרז חיט ותמיד כל המשחיתים כל המנו כל צוסי הקדושה כולם פגרים מתים כ בכתוב ונתתי שלום בארץ שכן מחשבתי חיר מ שברח לאבותינו הקדושים כל הכל הקדוש המאזינים דרך הלבין דרך הפלפון מקדמה יברך ידכ זכ יד בריים שמחים הצחות ישועות נחת