הדף היומי מסכת בבא מציעא דף כז הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי טז אדר ב תשפד

בר בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש תז אדר השני תשפד הנה זכ לאור הגדול של פורים אור שמאיר פעם אחת בשנה כזה אור גדול בעזרת השם ומאיר לניצוץ היהודי לאור לתוך הבטן של היהודי ומדליק את הנשמה שלעשות רצון הבינו שבשמיים להכין עכשיו את עצמנו לקראת חג הגאולה חג הפסח בעזרת השם אז הנה אתם יודעים מה שכותב הרמבם כל יהודי הוא טוב ורוצה להיות טוב כל יהודי יש לו נקודה טובה יש לו ניצוץ קדוש פנימי שמשתוקק לעשות רצון אבינו שבשמיים החלק המהותי ביותר בליבו

שוף חפץ ות רצון השם ואם כן ליבו הוא באמת רוצה לקיים מצוות לעשות נחת רוח להבין שבשמיים למה מה הבעיה שמעל רצונו העמוק שמה מצטבר שכבות של אבק אתה מבין כל מיני תירוצי יצר הרע מה לעשות הרגלים לא נכונים אז הם מעקבים את הרצון הם מעובים את ליבו למה יש באמת בוער לעשות רצה ן שבש מה לעשות מפוזר על זה אבק מכסה על זה דברים שזה לפעמים צריך לכפות אותו לפעמים הוא יכול לאט לאט לגלות את זה אבל לא תמיד צריך לקלף את השכבה הזאת ואז

הכל מסתדר ואם אדם לא מצליח בכוחות עצמו צריך תמיכה להבעיר אש לתת לו את הכוחות ואת הכלים לזה למה בר דומה למשל יש יהלום שיא היופי זה נפל ביהלום הזה הבה כתית אז הוא לא מהיר כמו שצריך אבל אם אתה לטש אותו טוב אז יוציא את כל ואז יראה את יופיו יהיה נוצץ היהלום הזה יהיה נוצץ כך זה הולך צריך התעוררות ואז היהלום יהפך להיות הכי טוב שבעולם זה אמת תלוי איך האדם מספרים שבחוץ לארץ היה שמה איזה יהודי שהיה לו יהלום נדיר במיוחד שאין להשיג

יהלום כזה בגודלו בניקיון שלו שווה מיליונים אומרים היה שומר אותו קיבל אותו בירושה שומר אותו כבבת עינו איך הוא שומר את זה משהו לא רגיל וא לאף אחד לא היה לו כספת מיוחדת בתוך הקיר לאף אחד לא היה מראה אותו היה לו ילדי טוב טוב חבר טוב טוב ואמר לו בוא אני אראה לך את היהלום הזה ואייך הוא נכנס לחדר שלו ומוציא את זה לאט לאט מתוך נרתיקים מיוחדים איזה יהלום מה זה האיר את החדר ממש אמית טוב טוב היו שמחים אבל מה הוא רואה שנהיה

לו סדק ביהלום הלכו למומחים פה ושם אומרים צריכים לחתוך את היהלום ואיין אם לא זה ילך לאיבוד יחתום יהיה שני יהלומים אבל לא יציר אותו גודל כן הערך יורד אבל יש שתי יהלומים הוא לא לא הרב לו הדבר הזה איך אני יחתוך את היהלום איך יכול להיות כזה דבר לא כדאי טוב בסוף היה איזה חכם אחד גדול בתורה אמר אני אלך התייעץ איתו הלך אליו אומר תראה אני מציע לך שתציע להם יש חריץ אחד נעשה עוד שניים שלוש חריצים נעשה אותו כמו שושנה ו אז זה

גם ייעלה במחיר וככה אמר למומחים אמרו לו נכון עכשיו זה יעלה אומר אותו דבר הבן אדם אתה מבין זה אני חושב משל של ה של המגיד מדובנה אומר אותו דבר בן אדם הוא לפעמים טועה הוא יהלום יקר לפעמים נהיה צדק אבל צריך ללכת למומחה איך איך איך לתקן את היהלום הזה איך לעשות אותו שיהיה שווה יותר להפוך להיות שווה הרבה יותר להפוך להיות הרבה שה שווה יותר אתה רואה יורד האוק אז באים בחזרה כי ככה זה האדם מה יעשה בלב יהודי תמיד בוער רצון עצמה חשק

לעשות טוב לקיים רצון אבינו ש בשמיים רק הניצוץ צריך להבעיר אותו ככה זה הולך אדם צריך לה להתקרב אומר אתה יודע שהיה איזה איזה יהודי אחד שהוא בא לפסיכולוג אומר לו קראו לו מאיר כהן אומר אני צריך את העזרה שלך של הפסיכולוג מה אתה כן תגיד לי מה מה קרה לך מה אתה צריך אז הוא מספר לרב מאיר כהן הפסיכולוג אומר שהוא עבר תאונת דרכים וכש אבוסים הגיעו למקום האירוע אמרו לאנשי הצלה אין לכם כוח לה אין לכם מה להתאמץ ממילא אף אחד מפה לא יצא

חי מהתאונה הזאת אמר הפסוק נו אבל אני רה אותך עכשיו אתה עומד על ידי אף אחד לא יצא חי אומר בריא בשלם אתה אין ללך כלום אומר קרה לי נס יצאתי מהתאונה ללא פגע אז מה הבעיה למה אתה צריך עזרה אומר בזמן ההמתנה להגעת כוחות ההצלה הוא מספר הייתי שרוע בתוך הרכב הרכב היה מאו השמשות נצצו באותו שעה חשבתי הרי כל זה היה יכול לקרות לי גם כן אני בתוך הרכב יכולתי להיות מעוך וללכת היה מחשבות האלה תרדו לו את מנוחתו קיבל טראומה רצינית אז הוא

אומר אני מרגיש שהשתניתי נהייתי אדם אחר מה פירוש אומר בעקבות כך התחלתי להסתכל אחרת על החיים אחרי הנס הגדול התקרבתי לבורא עולם התחלתי ללכת לבית הכנסת את רואה זה הפך לו הדליק לו את הניצוץ טוב אתה חי עם זה בשלום זה מתאים לך אומר אני אומר לך את האמת לא למה אומר כל בוקר אני בפותח תפילת שחרית ואני קורא בפסוקי הקורבנות יש לי בעיה אני לא מבין את כל העניין של הקורבנות אדם חוטא אדם חטא צריך להביא קורבן הבהמה מה חטאה שעשו לה אדם חטא אמה

עשתה זה יש לי בעיה עם זה אני לא שמח בזה אמר לו אתה ממש עכשיו אתה אמרת בעצמך את התשובה סיפרת כ שניצלת מהתאונה וכל זה היה צריך להיות לך כל המעוך וכתות ושבור עכשיו חשבת שאתה היית יכול להיות במצב כזה בעקבות זה וא אומר תקריב קורבן ותדע לך אתה זה כפרה עליך אתה היית צריך לך היה צריך לעשות את כל זה רק הקדוש ברוך הוא רחם עליך בשביל להבעיר בך את הניצוץ מה זה קורבן זה להתקרב להתקרב להשם איך תתקרב לקדוש ברוך הוא למה זה

כל אדם יש בו ניצוץ טוב רק צריך את הניצוץ הזה להבעיר את יודע מספרים שהיה בנאצים אז היה כשהתחילה במלחמת העולם השנייה לא לקחו יהודים למחנות השמדה השם יצילנו אומר אין כל מי שנכשל לעשות בעבודה שלהם על המקום הורגים אותו היה בעיות גדולות ואיזה מיתות משונות ואיזה צרות היה שמה מקום היה קצינים נקראים קפו קפו זה לפעמים זה היו חלק מהיהודים הפכו להיות כפו שהם הם היו מהמחנה ההשמדה אבל סמנו אותם קצינים כאלה אחראים על כל המחנה וזה אז הם מספרים שהיה שמה איזה קצין כזה

קפו אחד מה זה אכזרי כולם היו אומרים זה לא יהודי יהודי לא יכול להיות כזה אכזרי אין כזה דבר כל פעם מתעלל במישהו וזה אומר היה שמה אחד הרבנים הגדולים מסתמן בוקר אחד הוא קם אמר תביא כף החיים תביא בבוקר קח את זה בוקר אחד הוא קם אמר טוב הוא הוא הוא טפל בו היום רוצה נטפל ברב מה זה מכות כל דבר נתן לו מכות אותו יום והיום זה ארוך אותו יום הוא הלך לאלא יכל לזוז נפל שמה ע איזה מדרגה שם את הראש שלו הוא

לא יודע איך הוא לא יכול לזוז אף אחד גם לא לא סוו להתקרב אליו גם ואז רוצה לשמח את עצמו הוא לא יכול ללכת לא יכול לזוז מהמכות שקיבל לא יכול אומר אבל היה נזכר מאיזה אחד הניגונים של ה הניגונים שמסמכים את עליהם התחיל לנגן אותו לזמזם אותו לעצמו פתאום הוא רואה הכפה הזה עוד פעם נידו סגר את העיניים מחכה למכות הוא רואה את זה לא בא עוד הפעם לא לא בא אבל הוא מתחיל ממשיך לזמזם הוא חייב להשיק את המוח שישמח קצת טוב פתאום הקבו

מתקרב אליו בעדינות מעורר אי אומר מאיפה אתה יודע את הניגון הזה אומר אני שמעתי את הניגון הזה מהסבא שלי והניגון הזה התחיל לבכות איזה בחיות אומר הנגון הזה עורר לי זכרונות ועורר לי את המחשבה ונגעת לי בנקודה הפנימית תדע לך הפכת אותי מאותו יום אומרים הוא לא נגע ביהודי רק היה עוזר הניגון תראה לפעמים ניגון ניגון קטן משנה את הבן אדם ראית מה זה זה פנה הופך לו את הנקודה הפני לפעמים אתה מבין הניגון הזה לפעמים מעשה טוב צילי איך איך אנחנו אומרים בבוקר ריבונו של

עולם גלוי וידוע לפניך שרצונם לעשות רצונך אלא ששיעור שבעיסה מעכב כולם חפצים כולם טמונים דברים טובים חשק להיות תראה השם חושבה שמו אבל מה לעשות ככה זה הולך לא כתוב בגמרא הגמרא אומרת בברכות גנבה אפו מחתרתא רחמנא כרה גנבה אפו מחתרתא רחמנא כ קרה הגנב כשהוא במחתרת על הפה של המחתרת מתחיל לגנוב מתחיל להיכנס למחתרת אומר ריבונו של עולם תצליח אותי שלא יהיה לי כך שלא יהיה כך אתה מבין איפה יש לו הגמרא אומרת גנבה אפו מחתרת רחמנא כרי המושחת ביותר הולך לגנוב מבקש רחמים קשה

קשה לקן את זה איך זה הניצוץ היהודי אתה מבין ככה זה הולך זה היה פה ברחביה נכנס נכנס איזה גנב מה זה מהפך עשה אבל כשהגיע איפה יש ספרי ק כל הארונות זרק בגדים זה הוא רוצה למצוא כסף הכל זרק רק להגיע למטרה שלו אבל כשהגיע לארון של ספרי קודש כל הספרים רואים אותו במצלמות מוציאים שם על ה על ה שחן יפה יפה ספרי קודש כן יראת כבוד אתה מבין בטח או אתה יודע פעם אמרו לי באשדוד איזה גנב אחד נכנס לאיזה בית גונב אבלחק הוא

רואה את התמונה של בב סלי הה מנשק את התמונה שם בצד לא לא לשחק עם בבא סלי יעני כן אתה רואה אז אדם יש לו ניצוץ אלוקי טוב המשגיח מיר היה אומר שאדם זה משול למצפן אתה יודע מצפן המצפן כל הזמן הוא מכוון לצד צפון אבל לפעמים אתה יודע אתה יכול להחזיק לו את האצבע למקום אחר הוא על המקום עובר אבל אתה צריך כל הזמן לשים את האצבע אם לא הוא הולך לצפון אומר ככה זה הנשמה יהודי היא כל הזמן מצפת היא כל הזמן זה המצפון

שלה זה מעירה רוצה טוב רודפת אחרי המצוות והצדקות והחסד אבל יצר הרע נוגע בה אז הוא משנה אותה תן מחנוכה היא תלך למקום שלה ככה זה זה זה דבר נכון כולם טובים כולם רוצים להיות אכי טוב אבל מה נעשה יש יצר הרע יש מפריע ככה זה הולך אבל יצר הרע הולך הבעייה שמעכבת או חת אז האדם חוזר ככה זה הולך אומרים שבאופן היה שמה איזה כל היהודים שמה היו מיוחדים אבל היה היה איזה השומר הצעיר היה שמה איזה קהילה של הומר הצעיר והם היו יהודים אבל

נגד התורה נתי משהו לא ידעתי שגם שם היה שומר צעיר פלא אז הם אומרים ששם הם היו בכוונה עומדים מול בית הכנסת ביום כיפור אוכלים סנדויצים וזה ככה היו עושים נגד אבל מה ממש כופרים אבל מה במלחמת העולם השנייה ששמה בבתי כנסת אחד הגדולות פרצה דליקה מהפגזות פרצה דליקה אדירה היהודים היו עומדים מנגד ובוכים והבית הכנסת עולה בלהבות מי נכנס ראש השומר הצעיר המופרע הכי גדול הכופר הכי גדול נכנס בתוך האש מסר את עצמו הוציא ספר תולה אתה מבין מה זה זה הניצוץ היהודי ככה זה

פתאום הוא דולק זה יהודי זה ככה זה זה דולק לכן מה אנחנו צריכים צריכים להבעיר את הניצוץ שלנו זהר עכשיו צריך בשיל זה צריך כל הזמן נדבר על גאולה כל הזמן נבקש גאולה ואז הכל יבער בעזרת השם אמן מלחים עכשיו גמרנו מגילת אסתרה אז עכשיו מלחים אבל אתה יודע עכשיו אתה יודע אזה מגילה הבאה או אגדה או שיר [מוזיקה] השירים עזוב כך עכשיו בפסח קוראים שיר השירים או נלמד שיר השירים או נלמד אגדה של פסח זה טוב או שניהם אנחנו מלאכים ב פרק גמן פסוק כ

מה בכ כן אתמול פחדת לא באת פחד כן נראה לאט לאט עליך ללמוד גם לא באת ללימוד בק היית מה מגיע לך צ לא דיברת לא דיברת בסדר גם עכשיו כן אלופה זה היה עכשיו אמר להם יהו שפת הם באו שני המלכים מלך ישראל ומלך יהודה לבקש ממנו ללכת על מואב אז הוא אמר להם נשאלת הוא לא רצה הוא אומרך רק ש מלך ישראל ושפת מלך אדום באו אליו אומר ללא רק בגלל לולי פני יהו שפת מלך יהודה אני נושא אם אבית אליך ומרק אומר למלך

ישראל וא אמר להם קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד השם א אז הוא אמר להם ומר כ אמר אדוני עשו הנחל הזה גבים גבים כי כ אמר השם לא תראו רוח ולא תראו גשם ונחל ימלא מים ו שתם אתם ומקניכם בבתיכם לא היה להם מים לשתות אז אנחנו פסוק כ וי בבוקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום כ המים התחילו לרדת מן השמיים בבוקר בארץ אדום וכ עלות המנחה הם באו לשטוף פה בארץ אדום מדרך אדו מתים לי הארץ את המים כל

מוב שמ כי עלו המלכים להילחם בם ויצעקו מכל מכל חור חורר חורה ומעלה ויעמדו על הגבול כן מה זה חוגר חגורה כ יש לו חגורת חרב אשיר שיפה ם כן יש להם חרב חרבות והסכימו בבוקר והשמן זרחה על המים ויאו מואב מנרת את המים אדומים כדם ביום מרו דם זה החורב נחרב החורב נחרבו המלכים וקו איש את ראהו עתה לשלל מואב חשו הם הרגו אחד את השני ונהייה מים אדומים למה בדרך כלל שהשמש זורחת בבוקר אז אז זה אדום מתחיל באדום אז זה נראה במים אדום

אז אם מרחוק ראו חשו זה דם ויה ואו אין מחנ ישראל ויקומו ישראל ויקו את מואב וינוסו מפניהם ויקו בה והקו את מואב והערים יהרסו ואת חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאו בכל מעיל מים יסתמו כל עץ טוב יפילו עד ישאיר אבנה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויקו אוו כל האלם קלעים זה אלה משליכי אבנים ויר מלך מוב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו ויקח ויקח אותו שבע מא איש שולב חרב להבקיע את מלך אדום ולא יכולו ויקח את בנו הבכור אשר אבנור תחתה ויעלהו עולה על

החמה הוא וי כסף גדול על ישראל וישאו מעליו וישובו לארץ לא הבנתי מה זה מה מה לאים דום פה וערים רוס קה טובה ויר מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה מה עשה ויקח איתו שבע מ איש שורב חרב להבקיע את מלך אדום ולא יכולו למה מלך אדום בא לעזור להם ויקח את בנו הבכור אשר וח תו וידע עולה על החמ קצב גדול על ישראל ושו מעליו ושו ר טוב נראה מה ואשה אחת זה הרהר אי אפשר לדעת מה רצון השם לאט לאט תראה כל דבר מהשמיים

אי אפשר לדעת כלום שיהיה רק לטובה ולברכה אמן היום אתם יודעים זה 16 לחודש באדר יום שבו נתן המלך כורש רשות לבנות את בית המקדש היום התחילו לבנות את חומת ירושלים שנפרצה ראית כן אז היום הלימוד הוא להינו נשמת אבלין בת רחל מלו נשמת נחמה בצרחה ל נשמת יהודא אברהם בן רזל ו נשמת דניאל בן מרים משה בן ישועה ו נשמת משה בן ישועה בן חם יצחק בן חלם וגם כן פ ציפור ה בת גוסטן והבן של אפרים חים אביעד שלמה בן שולמית אמרנו אנחנו נדרים

פרק י משנה ז אומר לאשתו כל הנדרים שתי דורי מכאן עד שעבור ב מקום פלוני הרי אין כימין לא אמר כלום הבעל מקיים לא יכול לקיים מראש את הנדרים שתדבר אשתו אין דבר כזה זה עוד לא בא לעולם איפה אבל אם אמר לה הרי אין מופרים שבא להפר רבי אליעזר אומר מופר לא חושש שנפרה בטעות חכמים אומרים אין ו מופר אמ רבי אליעזר מפר נדרים שבאו לכלל איסור להפר נדרים שלא באו לכלל איסור למה למה לא יכול להפר את הנדרים שעדיין לא באו אם זה כבר

בא לכלל איסור מפר עד שלא יבוא יותר טוב אמרו לו הרי הוא אומר אישה יקימנו ואישה פירנו את שבא לכלל הכם בא לכלל הפר לא בא לכלל הכם לא בא כלל הפר משנה ח הפרת נדרים כל היום זמן ההפרה כל היום שמע אב או הבעל יש בדבר להרכב ולהחמיר כיצד נדרה בלילי שבת יפר בלי שבת וביום שבת שתחשך נדרה עם חשכה סמוך לחשכה יעני מפר עד שלא תחשך זה הכל שאם חשכה ולא הפר אין יכול להפר ביום שומעו ביום הנה צו משנ כן אנחנו בגמרא לרפואת

אבלין בת רחל היום אנחנו דף זך בעזרת השם ובשעתו נעשה תפילת בית המדרש השם יחוד קשישי לו צדקה לפני הצדקה מיד הצדקה קודם נכון הום היה הרבה אתמול היה הרבה אז כיס מלא יופי מי שלא עשה אתמול יעשה היום בוא דנה נתת אתמול שלוש ם ח קש באותיות כ בחו שכתוב בגית בו יומ ולילה רצון עיני ובית נפלאות מתורתך ירב כח זמרתי כךךך ות א כ א א אד מסיון וש שמיים בארץ פתוח היום דף כז זה דף זך היום אבל טוב נתחיל איפה שאומר מ

דף כב עמוד ב מהמשנה בסדר איי אי א א א א [מחיאות כפיים] אי פתח את הגמר מה עם המבחן תשאל אותה מה עם המבחן יש מתנות יש דברים זה לא ככה אנשים רוצים את המתנות הם למדו מצא בחנות הרי אלו שלו בין התיבה בין החינ בני של חנ בני משנה אומרת מצא דבר שאין בו סימן ראשי אומר השי אומר מצא דבר שאין בו סימן כעד והוא נפל מנמי עש שהכל נכנסים לשם אז מצא מצא בחנות הרי אלו שלו א אני חושב תוספות לא אומר כך

לא של מי זה של המוצא אבל זה בחנות לא בחנות ברצפה איפה בזה מקום אדם נכנס לחנות כולם נכנסים לקנות מצא דבר שאיין בו סימן כסף הרי הוא שלו של המוצא זה לא של בעל החנות אבל אם למה הוא מתייאש אבל אם מצא בין התיבה בן חלבני הוא נכנס לשם איפה שעומד החן בני ושמה בין איפה השולחן שלו התיבה וזה לא למקום שיושב המוכר זה של חן בני למה נפל מיד המוכר בסדר גם אם אין בו סימן אם אין בו סימן הנה אתה ורה התוספות דיבור

המתחיל אפילו אומרים שזה אפילו מדובר אפילו ביש בו סימן למה מפני שמדובר ברוב נוכרי מצויים שם כך אומר התוספות הלאה לפני השולחן הרי אלו שלו עכשיו אותו דבר ם אדם נכנס לשולחני להחליף מטבעות מצא מעוד בקרקע שלפני השולחני הרי לו שלו למה נפל מזה בן אדם שבא להחליף אבל בין הכיסא בן השולחן כי אין רגל אתה יודע שמה איפה הכיסא לשולחן למקום שיושב המחליף הרי הוא של שולחני ודי נפל מהשולחן הלוקח פירות מחברו או ששלח לו חברו פירות בביתו מצא בהן מעות הרי אלו שלו אין

של מי זה שלו של מי שקיבל את את הפירות אה כן של הקונה שלח ו הלוקח מה זה הלוקח חברו קונה ח קונה ואם היו צרורים נותן וא מכריז למה הקשר זה סימן הנה אמר רבי אלעזר אפילו מונחין על גבי שולחן מ שמוצא מעות לפני השולחני הריו שלו הגמרא אומרת אמר רבי אלעזר אפילו מונחין על גבי שולחן הריו שלו למה כל אלה שבאים להחליף מעות שמים על השולחן אז גם אפילו על השולחן זה שלו מצאת על השולחן ש לא של המוצא כן כן וו גם לפעמים

שמים כסף אתה בא אתה שם כסף אתה שם כסף נכון ש פ ש נכון אבל זה לא שלו עכשיו אם מצאת אתה באת מצאת על השולחן מדייק מדייק המוצא מעוד לפני השולחני הרי לו שלו אמרבי אלעזר לא רק לפני השולחני הריו שלו אפילו אם הוא נחי לו לשולחן זה שלו דווקא הם לא צרורים תנן שלפני שולחני הרלו שלו ה עגבי השולחן זה שולחני אם מצא לפני השולחני זה שלו של השולחני לפני השולחני זה של מוצא מי שמצא את זה על השולחן רוחני זה לא כמו רבי

אלעזר הגמרא אומרת לא בוא תלך לשפע אם השפע בין הכיסא ול השולחני של שולחני על גבי שולחני שלא אלא לקל משמ מן אין להביא ראיה מה הדין המצא על השולחן אין פה להביא ראיה ורבי אלעזר המן הלא מאיפה יודע רבי אלעזר ימצא ל השולחן של המוצא אמר מת קשיטה המשנה אומר המשנה היייתה לו קשה היה לו בעיה מה מהרי ת בין הכיסא לשולחני של שולחני תנה על השולחן למה דווקא בין הכיסא ל לשולחן זה של שולחני תגיד על השולחן זה שולחני זה יותר חזק כוש כשל

מהכיסא בין הכיסא לשולחן אנמה יגיד מצא בשולחנות כת כתנ רשע כמו שאמרנו ברשע מצב בחנות שלו אלא שמאמינה אפילו מנחים גבי שולחן הריו שלו מפה למד דביד הזה הלוקח פירות מחברו אמרנו מצב בהן מעות הרי אלו שלו אמר אש תקיש שום רבי ניא לא שנו שאם שלו אלא לוקח מן התגר אתה יודע זה סוחר שהוא קונה מפה ומוכר אתה מבין הוא קונה מכל מיני סוחרים קונה פירות מהרבה אנשים ומביא אותם מוכר אז לכן מתייאש מי שעבד ממנו את הכסף התייאש אבל בקח מבעל בית חייב להחזיר

אם הוא בא לבית הוא בא לבעל הבית שיש לו גינה יש לו פרדס ואומר לו שמע אני רוצה ממך ארגז פירות אומר לו בבקשה מה אתה רוצה מרדר תקבל למה אתה צריך למה אתה צריך את זה יש תם הרבה מיץ ציון משה אוהב לעשות מיס טוב עכשיו הביא את זה לציון משה רואה בפנים ציון משה מה זה מטבעות זהב רואה הרי אלו שלא למה הסוחר שקונה את הארגזים אם זה סליחה אם זה אם זה מהפרדס סליחה זה של בעל הבית לא של ציון משה אבל אם

ציון משה לקח תגר זה שלו וכן תתנה כמ דרב נחמה כן כן זה של בעל הפרדס וכן תנ תנה כמה דרב נחמן אותו דבר שנה התנה רגיל לשתות משניות לא שנו אל לוקח מן התגר אבל לוקח מבעל הבית חייב להחזיר זה שלא ממי זה נפל מבעל הבית למשל אם אתה קונה פיתות מאדם שלא מ מחנות שקונה מהרבה מקומות פיתות אתה מבין מזה מזה מזה מזה היא לוקחת מהרבה מקומות אז זהיה בתוך הפיט איזה דבר אתה לא חייב להחזיר אבל אם זה בא פטות מיוחדות שעושה אותם

בבית אדם פרטי אז צריך להחזיר לו את זה אמר לירב נחמן וכי בעל הבית עצמו דשן מה הוא אומר למה זה של בעל הבית למה החזיר לבעל הבית וכי בעל הבית בעצמו דשת התבואה זה לא חייב להיות רק פירות זה גם תבואה זה קונית זה ה הוא דש את התבואה הפועלים רבים יש אז יכול להיות שמהם נפל הוא סך הכל בעל הבית אמר ליש מיה מה אני אמחוק את זה אמר לה לא לא תסיר אותה אלא תתרגם מתנית תפרש את הבריתה שיחזיר לבעל הבית כגון שדש

על ידי עבדו בשפחת הכנענים שמה שהם קנו זה הכל שלו כל הממון שיש להם של העבדים הקנים הכל של בעל הבית גם נפל מהם זה של בעל הבית לכן חזיר לבעל הבית משנה ם הוא היה מעסיק עבד יהודי אז אמרנו לך לא כן כתוב בתורה לא תראה את שור אחיך או את ציו נדחים והתעלמת מהם אשר תשיבם לאחיך ואם לא קרוב אחיך עיניך ולא ידעתו וסבתו את תוך ביתך וי עמך אדרוש אחיך אותו והשבותו לא ממשיכה התורה אומרת וכן תעשה לחמור וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה

לכל אבדת אחיך אומצה אשר תובת ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם עכשיו נראה אתה רואה כתוב בתורה וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אז הגמרא אומרת הרי השמלה היא בכלל כל אלו השמלה בכלל כל עבדת אחיך ולמה יצת אתה צריך להחזיק כל עבדת אחיך יש בה סימן שורו חמורו השם תשיבנו לא למה יצתה השמלה במיוחד הרי זה בכלל כל עבדת אחיך אלא להקיש אליה למר לך מה הסמלה המיוחדת ש יש ב סימנים ויש לה ובעין יש לה בעלים ובעין אותם ויש לה סימנים אף כל

דבר כלומר יש זה לא בא מן ההפקר ישל ובעין זה לא הפקר אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לטוב עין אז עדיין לא נשו ממנו הבעלים חייב להכריז אבל דבר שין בו סימן או דבר שכבר התישו ה בעלים לא צריך להכריז תראה ראשי בגמרא למה וכן תעשה ל שמנתו סתם סמנה יש בה סימן בכל סמנה יש לה בעלים טובעים אותה שלא נעשת אלא בדי אדם לא באת מן הבקר אלא כל שיש לו ובעין למעות מדידי בדש מה תגיד יפה אתה שואל גמרא מה היא בכלל

כל אלו הלו כתוב אף השמלה תה בכלל כל אלו מה זה בכלל כל אלו מה כתוב לפני כן נכלל בו בשמלה אמר הרב בכלל כל עבדת אחיך הפסוק אומר כל עבדת אחיך אשר טובת ממנו צריך להחזיר אז זה אז היא היייתה בכלל כל אלו גם השמלה בכלל הדברים שצריך להחזיר אמר רבה עכשיו תראה עכשיו למה ניד כתב רחמנה בשמלה למה סליחה אמר רב למה דכתב נ שור חמור ס ושמנה הל כתוב בתורה לא תראה את שור אחיך או את ציון נדחים והתעלמת מהם ואחר כך כתוב

ממשיכה התורה ואומרת וכן תעשה ל חמורו כן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך למה ליזה כתב רחמנה שור חמור סה ושמלה כן למה כתוב בתורה תרא אחיך ציון דים תעלת מהם השם תשב ואם לא קרוב אחיך אליך וסבתו את תוך ביתך והיה ם אח דראש אחיך אותו לא כן תעשה חמורו וכן תעשה ל שמנתו כן תעשה לכל עבדת אחיך שורו חמורו אז למה צריך למה פרטה התורה שור חמור שה מצריך כתב רחמנא שמלה בלבד בעדים גופה בסימנים גופה אבל חמור בעדים דוף סימנים דוף אם

לא דרי כתב רחמנה אפילו סניק למה צריכה די כתב רחמנה רק שמלה בלבד הייתי אומר אני מ מחסירים עבדה דווקא בעדים גופה בסימנים גופה שיש עדים שהוא שלו או סימנים על החב את עצמו כמו שסמלה יש את הסימנים בגופה אבל חמור בעדים עוקף בסימנים עוקף את יוד השמלה יש בסימנים בצמר עצמה צבע כזה יש לה פה יורד סרטים פה פה זה קשור פה זה ככה צורה כזאת זה מחובר זה ארוך סימנים יש את הסימנים בגוף השמלה בעצמה אבל חמור אין לו סימנים בחמור עצמו הייתי אומר

יש סימנים בחמור אבל בעוקף של החמור תגיד ו העוקף כך העוקף היה כזה ועוקף כזה הייתי אומר חמור בעדים עוקף בסימנים עוקף שאין עדים וסימנים על החמור עצמו אלא על הוקף אמא ללא מהדרין בא אדם אומר יש זה לא זה לא לא על זה דווקא על החמור כתב רחמנה חמור ואפילו חמור בסימני העוקף שלו כל החמורים אותו דבר דומים דומים כן כן אבל העוקף שיך לחמור החור הגמרא תגיד את זה יש גבו יש נמוך אז כתוף חמור ולא כתוף סמלה סבלנות אתה סבלנות סבלנות אז לכן

כתוב חמור שגם בסימני הוקף ש לא תכ דווקא בגוף עצמו שור וסד כתב רחמנא למלי שור פילו גיזת זנבו בסה לגזול אמר אפילו שיער שבסוף נמו צריך להחזיר עושה לגיז איו אפילו עושה לא לא את עצמו בטח מחזיר אבל מצא גיזם שלש צריך כזר אומרת אז זה מובא למה כתוב חמור שור בשה ולכתוב כמנה שור ואפילו גיזת זנבו בכל שכן סל גזרותיו גיד אם מה זה מה זה זנב שום כל שכ גיזו זה חביבי זה הרבה נותנים את זה לכהן איזה איזה צמר הוא עושה מזה

חוטים עושה מזה כרית לישון שיהיה לו חם הכהן אלא מרבה חמור דבור לרבי יהודה סד עבדה לדברי הכל קשה זה שני דברים קשים אצלנו זה סה אבל במקום אחר חמור כתוב בעניין בור המזיק שאם נפל שור חמור עם כלים לתוך הבור אז מחייב רבי יהודה מחייב בעל הבור גם על הכלים התורה אמרה אנחנו עטנו שור ולא אדם חמור לא כלים זה חייב בעל הבור חמור ולא כלים אבל אם נפל חמור עם כלים לא חייב על הכלים אבל רבי יהודה אומר מחייב גם נזקי כלים בבור כלומר

לבור עם הכלים שהוסקו בהם לרבנן חמור זה בא למעד כלים שהוסקו בו זה מאיפה למד רבי יהודה חמור זה בעלי מעית כלים זה קשה קשיה סד אבדה כן שסה שכתוב בתורה בעניין אבדה למה צריך לכתוב שסה אם אני אומר שא לי גיזו אמרת לי אבל אם אני אומר חמור זנבו כל שכן ש לי גיזו זה קשה ואותו דבר החמור לרבי יהודה שמחייב על בור בכלים שהוסקו בו למה מחייב כלים שהוסקו בבור א תורה אמרה חמור ולא כלים מאיפה אתה מחייב כלים בבור זה קשה שני הדברים

האלה קשים כן כי השור הוא נוגח הוא מזיק החמור הוא הוא קר אשר קרך בדרך מזגו קר החמור ברד הגמרא אומרת חמור אפילו בתקופת תמוז כרי לה והבגד של האדם זה לשון בוגד כל העבדות האלה צריך לראות שאדם יחזור בהם בתשובה למשל סה פסורי ישראל שתפרו בין האומות אל צריך להם שיחזרו בחזר כל חומר אפשר אזה אזה א לכן הוא אומר ס פזור פזרו בין האומות למה צריך פסוק אם חמור יחזור גם זה זורה ישראל יחזור אלא אומרת הגמרא שה דבדה קשה העבדה הזאת קשה יותר

להחזירה כל כל העבדות קל להחזיר אבל תעשה פזורה להחזיר אותם חזרה זה קשה אבל אין דבר העומד לפני התשובה ואמ גללים הודתה למה שלמה הוזכר שה שאם יש לוסה הגללים שלו הם טובים מאוד לזבל בהם את השדות אז אם יש גללים שלו צריך להחזיר את זה לבעל השא הום יש מקומות מצרים חשמל מהגלים מצרים חשמל אומר גללים אב קורה מבקר להו ודאי לא חייב להשיבם מספיק שהבעלים חייבים ללכת להחזיר את הסע אתה רוצה גם את הגננים שלו יחזירו אף אחד לא ירצה את זה מה זה

הוא לבש סבדר כחול ה יכול להחזיר גננים איך יפה ה ימצא בכלל עוז הלאה בדי מה לסימנים ודעתה זה אולי זה בא ללמד אותי שזה בא להגיד ש מהתורה סימנים דאורייתא שאי אפשר להחזיר אי אפשר אדם שבא לקבל סימנים צריך להביא סימנים ומחזירים לו זה דאורייתא סימנים ודעתה לפעמים אדם איבד איזה דבר אין לו עדים שזה היה שלו איך מחזירים לו זה על פי סימנים אז תגיד עשה זה בא להגיד סימנים דוריתה אומר למה מה הבעיה די בעיה לן סימני דאורייתא או מדרבנן כתב רחמנה אפילו

בסימני דרין בסמנה דאורייתא ביחד א צריכים ללמוד לזה זה בא סמני דורת הנה התורה לא סתם כתבה היה לנו בעיה עם סימנים דאוריתא אד רבנן כת ורש סימניים דאורייתא אמרי מדקתני להנה לסימנים ג שמלה ממה שאמר ש במשנה סימנים נלמד משמלה קת הנאמר שמלה מיוחדת שיש בסימנים ויש טובעים חייב להכריז א כל דבר שיש בו סימנים ישובים חייב להכריז אז כבר למדנו סימנים מ מ סמלה שמאמינה לו סה שמאמינה סה דסה לסימנים ודעתה אלא בא לדרשה אחרת כ כי כבר למדנו הדנה דרש משמלה סימנים תנו

רבנן קשיה עוד הפעם הגמרא אמרה תה רק יש לך אוהב לשאול עוד הפעם עוד הפעם הגמרא אמרה קשיה הגמרא אמר ואמא לכך דחתה את זה נשאר הקשיה בסדר לא נבקה מינה שלא לא הלאה לא יכול בלי להגיד עוד הפעם תנו רבנן אין דבר זה מחלה טובה תנו רבנן אשר טובת ממנו אומצה פרט לעבדה שאין בת פרטה שאיין השוה פרוטה מה זה אשר תוד זה בא לומר לי פרט לעבדה שאין בשוה פרוטה זה לא נקרא עבדה זה לא שווה כסף כיוון שלא שווה כסף אין צריך להחזיר

דווקא דבר ששווה פרוטה עשיו פרח אתה לא צריך להחזיר זה לא שוה מי יודע מה רבי יהודה אומר ומצה פירת לעבדה שאין בה שווה פלטה שזה לא נקרא מפה לומד לא מאשר טובה ומצה שמצאת פרת עבדה שאין בה שאין שאיין בה שווה פלוטה לא נקראת מציאה מה זה מציא מצ מצא משהו אם אין בו שווה פרוטה זה לא מצא כלום מה בני הוא אמר אב משמ דורשי קניו המחלוקת רק איך נאמען מהפסוק את השווה פחות מש בפרוטה אם מאשר טובת או מוצתה מ נפק מאשר טובת

אמר רבי יהודה נקם מ אומצה שדווקא דבר שש בו מצא שווה משהו ונקל מילה אולמן דבק מאשר טובן הוצתה מעבד לפי מה שתנה קמה שלומד את זה מאשר ובד אז המצת מה עבי מה ידרוש ממנה הוא מבעל לך דרבני רבנה אומרים דמר רבני ומצה דעתי לידי משמע כן אני אוהב את זה ככה אומר רב אומר מה אתה יודע מה מה מה למד אותנו הדין של רב נאי אומר שמה שממעטים וכן תעשה לכל אבדת אחיך זה אין מצוות השבה בגוי אמרנו שגם אחרי שיקבע ישראל את החפץ

לא חייב להחזיר לו לאמר רבי ומצאתה עתיד ידי משמע הייתי אומר מצאת עבדת גוי אם לא הרמת אותה אל תחזיר לו אבל אם הרמת אותה כבר אחרי שהרמת אותה תחזיר לו כמה שמן לא גם אחרי שהרמת תיקח את זה לבית ותלך אבידת הגוי לא צריך להחזיר זה מה שכתוב וכן תעשה לכל עבדת אחיך ש מצוות השבת אבדה דווקא בחיך אבל לא בגוי אז זה בת אומצת כלומר אחר שהגבת את העבדה גם לא חייב להחזיר לו צת דת די משמע שכבר בא לידו העבדה ואפילו אחי לא

יחזיר לו אז הגמר שואלת צהר מהבי מי שלומד מתה שזה שווה פרוטה ומצה אז אשר טוב מה הביד זה רבי יהודה שתי לומדים אמה יביא מב רבי יוחנן מה רבי יוחנן משו רבי שמעון בן יוחי מד ש פ נהר שהיא מותרת עבודה מן העולם שטף אות הנהר היא מותרת למוצאה שנאמר וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תובת ממנו הצתה אשר תובת ממנו יש להחזיר דווקא מ שעבודה אמנו ומצויה אצל כל אדם שאחרים יכולים למצוא אותה יצת זו שעבודה אמנו ואינ ה מצוייה אצל כל אדם ולכן

אף אדם זה לא נמצא אצלו זה בים מי יודע איפה ודך כלומר רבי יהודה שמעת ומצה פחות מש פרוטה הי דרבינא מנלה שצריך להשיב עבדה לגוי גם אחרי שהגביע אותה שלא צריך שלא צריך נכון מנלי נפק ממצת אומצה שמה לומד מהאיט של הו משמ כן ודך תנ קמה שאומר אשר ובד זה פחות בשב פרוטה עד דרבי יוחנן מנלה שעבדה ששטפה נהר מותרת נווק ל ממנו אשר תוד ממנו ממנו אשר אשר תבד מעת פחות מפרוטה וזה ממנו ודך רבי יהודה ש אומר ש זהר חנן זה השטף

נר לא כן הבידה ששטפה נהר אמר שמותרת מנלה שטף אותה נהר נפק מאמינה ממנו לא מכל העולם ומה הוא ילמד מאשר טובן מה פחות מש פלוטה גם רבי יוחנן למד את זה ממנו מאיפה למד רביח לא יודע מאיפה העיקר זה ממנו לא הוא למד מאומצת וחנן שיש את אפנר רבי יהודה אמרנו ממעט ממצת פחות משווה פרוטה מאיפה הוא ילמד א צריך להשיב את הגוי לגוי אומר מן ליק מצה לפני כן זה היה לא כן עשיו רבי יוחנן ולמן דנפק ממצת הישר טובת מעביד מ את רבי

יוחנן מי שלומד זה רבי יהודה שהוא לומד דע טובת ממנו זה מוצתה רבי יוחנן שהפ אז הוא למד את זה מאומצת שווה פרוטה לא אז אשר תבד ממנו מעבידה אמרנו שם שתף הנהר מאיזה מיו מאשר תבד ממנו מאשר תבד לא ממנו מאשר תוד בלי ממנו אשר תבד זה משמע כאילו אשר טובת כן שטף נהב מאשר טובת הוא למד עכשיו הגמרא אומרת דח רבי יהודה יד רבינ מ נק ממצת זה עוד דבר עכשיו דח תנח כמה שמעית מאשר טובן פחות משווה פרוטה דרבי יוחנן מנלה נפק ממנו

זהו זה בסדר וידך ממנו לא משמע עלי רק מאשר ובד אפשר לדוש רבודה ממנו לא עבודה לא ממנו מ שעבודה ממנו זה על רבי יוחנן לא הוא הוא מוסיף רשי את המינה ממנו אבל העיקר משר טובה הפוך העיקר זה ממנו ווא מוסיף וב איפה ברשע למעלה לא משמע כך גים ש הגמרא ממנו רג רבה אמר שניה שנייה אני צריך פרוטה אק בניו רבא אמר טוב שטענה נו מה הייתי רושה רב אמר פ פרוטה שוז כבני אומר יש מחלוקת הלכה בין תנק רבי יהודה פרוטה ש אוסדה

יש נחלק הוא שווה פרוטה בשעת עבדה אתה מבין או בשעת מציאה הוזלה לפחות נחלק שהייתה שווה פרוטה בשעת עבדה ובשעה שמצא אותה הוזלה ד אמר מאשר טובת איקה ד אמר ממצת לקה מי שלומד שאת זה מאשר טובה לבד אייקה יש פרוטה בשעת העבדה לא יחזיר ר יחזיר סליחה לכן יחזיר אבל מי שומ למה אשר ובד העקר שת העבדה אבל מי שלומד את זה ומצה מציאה אין בזה ש ותה לק מדמ אשר טובן למה יחזיר הביננו מצת ולקה אז למה יחזיר צריך גם ממציאת ש פרוטה אלא

פרוטה שהוקרא קבו בשעת ד הייתה שווה פרה פחות מפרוטה אחר כך כשמצא אותה היייתה שווה פרוטה אז מה דמר ומצאת איקה יש פרוטה מד אמר ש ובד לקט קמה אין ש פרוטה ומד אמר ומצה הב ש טוד בלקה אין פה בכלל אשר טוד למה לא יש בפרוטה למה יחזיר אלא פרוטה שהוא קר והוז וחזרה והוא קר אתה רואה מה קרה לפרוטה הזאת כל רגע משתנה למשהו אחר לא ישאל כן ישאל אחר כך ישאל זה כן אלא הפרוטה שהוקרא היייתה שווה פרוטה בשעה שעבדה והוזלה וחזרה והוקרה

ק בניו דמר של טובה יש היה שווה פרוטה ובשעת העבדה וגם בשעת מציאה יחזיר ד ומצאתה לא יחזיר למה בעין הדית בשיעור מציאה בשעת אבדה ולא בשעת מציאה משעת אבדה ועד שעת מציאה בינתיים בינתיים לא היה בה באמצע הוזלה אז לא כל הדרך הזה זה בעיה רו סימנים דאורייתא דרבנן הסתפקו בני הישיבה שמחזירים מדה זה על פי סימנים זה דאורייתא או זה מצוותה דרבנן מה נפק מינה הכך חייו להחזיר על פי סימנים דורג אישה בסימנים זה נק מ אפשר להחזיר גט אישה עבד ממנו על פי

סימנים יתן סימנים יגיד זה הגט אי אמרת דאורייתא מהדרין מן התורה יש סמוך על סימנים יחזירו לו וא אמרת דרבנן לא יחזירו למה כי עבוד רבנן תקנת בממונה ר גבי ממון תקנו חכמים שחזר פי סבנים אבל באישורה לא עבד רבנ תקנת להתיר איסורים גת אשת איש להתיר אותה לשוק על פי סימנים זה לא עשו חכמים תקנה דווקא ממון עשו תקנה אז מה אז באמת מה סמנים דאורייתא או לא זה הסתפקו תשמע אף השמנ היייתה בכלל כל אלו בכלל כל עבדת אחיך ולמה יצתה שמלה למה צריך

כן תעשה לשמלתו להכיש אלי אמר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימנים ויש לה טובעים אב כל דבר חייב להכריז אב כל דבר שיש לו סימנים יש לו טובין חייב להכריז הנה אתה רואה משמלה אז הנה דאורייתא אומר לא נה טובע נה תובעי נצטרך לי בסימני כדין הסבה לעולם סימניים דרבנן והתנה שלנו למדם שמלה רק שמידת שמלה יש לה טובעים מי שטבע אבל סימני כדין הזבה זה שסמך בלבד זה לא זה לעולם סימני דרבנן תשמע חמור בסימני וקף הטעם שפירטה התורה חמור בהשבת עבדה שיחזיר בסימנים

אתה רואה בסימני הוקף מה שדורשים חמור אז מוכר של סימנים דאורייתא סימני עוקב אז הנה אתה רואה דאורייתא אמה הוקף לעולם סימנים דרבנן מה שיחזיר בסימני הוקף זה לא סימני הוקף אלא בעדי הוקף גם אביא עדים על העוקף מכירים את העוקף בתביעות עין מספיק זירו על פיהם את החמור שעדים זה דאורייתא אני יודע יש פסוקים שעדים זה דוריתה זה לא בא להגיד לך זה מדובר פה בעדים זה לא פה לא אומרך מאיפה לומדים עדים עדים שהוא שלו עדים תלמד מאיפה שלומדים אבל למה זה מקיש דוו

על החמור החמור גם של הבעל כ אתה יכול להשתמש פה לכל מ לכל מיני חמורים לא ד הוקף אי אפשר להשתמש לכל חמור כל חמור ישו את העוקף שלו אחר כך אם תיקח את זה לחמור אחר יהיה לו פצע מה תגיד לא מחליפים הקפים הישנים של פעם או הקפים החדשים אני לא מכיר מהזה הוא אלה שמתעסקים עם זה עם החמורים הם יודעים עשים לו אתו שמתאים לו כן יש לו ה הוא בקי בזה בשביל זה הוא יודע לשאול הוא לא סתם שואל הלאה השם ישמרך אז

העדים בקיים על העוקף גם על הסוס זה נקרא עוקף יש עוקף מיוחד כן מה יש לו גיבן פק סוסים אתה יכול לשים וקף ש שמ על הסוס הזה על הסוס הזה זה לא משנה זה לא כל כך כנראה יש לזה היום יש לו חגורות החגורות ה הם עושים את הדל שמן חשבתי יש זה כפתור גם הוא שמן גם סוס שמן יש ל כאלה שיש להם ב א טוב טוב נמשיך אתה יודע שאשתו של רבי עקיבא שהוא לא התבייש ללכת ללמוד בסוף למה היו וכבים לו הילדים

הוא היה בגיל 40 והוא הלך ללמוד תורה והילדים היו שוכבים לו את הזקן וזה אז אמר ל אני לא יכול יותר ללמוד למה הילדים עושים לי בלאגן תגיד כם ץע אה ואני לא יודע אמר לו טוב בוא אתתי תעבוד בשוק לקחה חמור והלכה ליצחק פרחים שמה על החמור פרחים שמה אדמה ושמה עליו פרחים כל אחד שה עובר בסוק ה צוחקים כולם אומרים צועקים על הגב של החמור גודל פרחים איך זה יכול להיות ככה זה היה והי והי ורבי עקיבא עומדים בשוק כולם צוחקים שבוע שבועיים בסוף

כל יום שעובר אף אחד לא מסתכל כבר התרגלו אומרת לה אתה רואה בהתחלה כולם צוחקים יעשו לך בלאגן יסרבו לך את הפאות סחבו לך את הכיפה הלבנה אבל עוד סתר לאט לאט צוחקים צוחקים וסוף מתרגלים עוד תשמע אין מעידים פה אני נכון את ששמה א והיה עמך מחילה אתה השמה והיה עמך דראש אחיך אותו וכי תעלי דעתך שיתנו לא קודם שידרש אלא דורשה אם רמ או איןו רמי מ בסימנים אז והנה אתה רואה סימנים דאורייתא לא בעדים אז כתוב בתורה בעניין אבדה כתוב ויה עמך דראש

אחיך אותו והשבותו אדרוש אחיך ושב אותו לא למה כתוב ש אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו וסבתו ביתך ויך דראש עריך אותו ושב אותו אז לכן מה זה הדרוש אותו וכי תעלה דעתך שיתנו לא קודם שדרש מאיפה יודע מי זה אלא דורשה כשהוא בא תבדוק אותו אולי זה לא שלו אם רמי הוא אין ו רמי מ לא בסימנים איך תדע סימנים אומר ללא בעדים שביו עדים מצוות עין יגידו דים שהוא לא רמ כן גם ו תשמה אין מעידים אל על פרצוף הפנים עם החוטם אף

על פי ש סימנים בגופו בחלו שמאמינה הסימנים לאו דאורייתא הנה זה יפה השם יצילנו אדם שמת צריך להתיר את אשתו להינשא אין מעידין על אדם שמת אלא על פרצוף הפנים עם החוטם אם ראו דווקא פניים עם החוטם כן אם לא כן אף על פי שיש סימנים בגופו יש לו צלקות יש לו פה ו בחליו או בבגדים שלו הן מעידים שמאמינה סימנים לה דוריתה אם סימנים דורתה מה לא אמרי גופו דרוך וכוס כלב חישין נשאלה אומר סמני גופו איזה סמני גופו אומר שהוא גבוה או נמו אפשר

לסמוך על סימן כזה יש הרבה גיבויים יש הרבה נמוכים מה תגיד כלב אולי הוא השאיל אותם השאיל כל ממישהו אחר יחשבו שזה לא היה כלה היה מעשיות כאלה את עם מי זה עם אחד מגדולי ישראל היה עם הבח לא לא אחד היה חתנים של אחד הגדולים והוא ברח והם היו ביחד עובדים קפו אותם הו שני גדולי ישראל ביחד אמר לו תעשה לי טובה כשה הלך לעבוד אצל הבעל הבית שלו והוא היה מאוד מקפיד אומר תראה אי אפשר לדעת מה יהיה אם אם יהרוג אותו שעד אלי

ובסוף הוא הוא היה עוסק בתורה הראש שלו היה בתורה ו הוא היה רוה לו את הצאן זה שהוא היה עובד אצלו ו ואחד הצון בזאב טרף אותם אז הוא פחד ממנו פחד נורא עכשיו ה יהרוג אותו באמת תפס אותו היה כל ום סופר את הכל היה רוצה להרוג אותו אבל בינתיים בא שמה איזה איזה אדם אחר איזה איזה פרש אחד משהו כזה ו החליף איתו את ה החליף לו את ה אה בינתיים א נאבק איתו ואז בא מישהו אחר חליפו בגדים הוא עם פרש ואת הפרש

הרג והוא ברח בינתיים וכמה שהוא ברח אז חשבו אז בגדים האם לבש אז חשבו שהרגו אותו בא חברו והעיד שהוא ראה אותו שמת והוא אה והוא לקח אותו לקבול אותו בכלל עם הבגדים שלו חבר שלו אומר אני חברתי אותו וזה באו להשיא אותו ביום החתונה הוא הגיע סיפר להם איך זה היה שהחליף את הבגדים לא זוכרים מי זה היה החכם הזה זה אחד מזה נו נו זה היה אחד מחכמי ישראל כן זה אסור להעיד על בגדים זה אי אפשר לעיד הה משהו ש סיפר לנו היה

כ משהו כזה היה משהו שסיפרת אז הנה אתה רואה כלב דחיי שנה נשאלה אז ה אומרת הי חיי שנה נשאלה חמור בסימני וקף אכי דנן איך מחזירים חמור בסימני וקף נחוש אולי שמה בעל החמור שאל את העוקף וזה לא שלו אמרי וקף לא שאו לאין שוקפה משום מסכב לחמרה אתה רואה העוקף לא כמו מידת החמור הזה פוצע אותו צריך לשים לו אחר כך תרופה יש לו פצע בגב מה התרופה של זה דבש ודבש הגמרא אומרת דבש דביש דבש תקלקל למחזה לפצע שעל גמל שיש לו גיבנת

אחת הותרת נה לו פצע ואז שמה שמים ו את הדבש דביש מה זה דבש דביש התקלקל נהיה לו חיידקים זה נקרא אנטיביוטיקה ואז זה מתרפא לא לא לא לא זה בשביל לנקות אבל צריך לשים אנטיביוטיקה שיילחם עם החיידקים ואז מפה לומדים אנטיביוטיקה מזה דבש דביש לאדם זה לא מ גם גם גם ולא צריך יש משחות אנטיביוטיקות היום איא בתמה לא למה תחוש לשאלה כלב בחברי סומקה מה שאמרה המשנה שיש סימנים בכלב אדומים או זה סימנים שבגדיו לבנים או אדומים זה לא סימן למה הרבה בגדים יש

כאלה מה תגבי אדומים וזה א תניה קשור בכיס או באר נקי או בטבעת או בצור בין כלב אפילו זמן מרובה כשר ניסק דעת החי שן שאלה כמצ קשור בכיס המי כשר ניחוש לשאלה יפה הגמרא אומרת מה שאמרנו בבריתה שליח שהביא גט לגרש בו אישה ועבד ממנו אחר זמן מצא אותו קשור בכיס או בארנקים או בטבעת או שמצאו בין כלה בין כלי תשמישו בביתו ומכיר שהכיס והטבעת זה שלו אז אפילו לזמן מרובה שעבד כשר למה נמצא בכיסו בכלב סדח ששאלה כ מצור קשור במ כשר ניחו ששאלה

למה הם מכשירים את זה ניחו ששיר כיס לזה לאדם אחר ואותו אדם קשר בו את הגט ואיבד בכלל את הכיס זה לא קשור אליו סימנים דוריתה מה נשמר אלא אלא ודא סמ אלא כיס רנקי בטבעת לש למ שאלין שה אתה רואה לא רגילים להשאיל לכן אין לחוש בכך כי ספר נקי לא משאין למה משום ד מסמנה מה למה אדם לא לא משאיר כיס או את את הארנק שלו למה זה מסמנה אתה מבין זה בגלל סימן טוב הוא לא רוצה הוא מפחד למה שלא יקח לו את

פרנסתו אתהן יש לו דמיונות אם יעיד לו את ה את הארנק שלא יקח לו את כל הפרנסה בטבעת משום ד מזה יף טבעת בטבעת המלך יחתום היו חותמים בטבעות אז ישיר את הטבעת יכול השואל לעשות חותם כמו החותם הזה ויזהר חתימתו עתיק אני מ דבר שרשרת שמישהו השאיל למישהו הוא החזיר לו אותה החזיר לו אותה לא לא אמיתית יני זהות שרשרת אחרי זה הוא גילה גילה שזה שלוש השרת לא דיברו שנים לא דיברו מה כתנא האם נאמר שהספק ם סמנים דאורייתא תלות במחלוקת תנאים מה כתוב

אין מעידין על השומה אתה יודע זה לפעמים יש השם ציל יש איזה הבלת איזה שומל בגוף של הבן אדם לא יוצאת אתה מכיר אתה אומר לו אם תביא לי סימנים כאלה אז אני יודע שזה אותו אדם ו הוא יודע שיש לו שומה זה שומ במקום פלוני ומה ושיאו את אשתו כן אז לא מעד לא מעיד ואלעזר בן אין מעידים על השומה ואלעזר בן מבאי אומר מעידין על השומה על היבלת פריגי נכ סימנים דרבנן לכן אי אפשר להתיש על פי הסימן של השומה ואלעזר בן מבי סימני

דאורייתא אז לכן כן אפשר אמר דקול סימני דאורייתא ואח בשומה מצוין בבין גילו כפלגי אם זה שומה באדם שנולד באותה שעה באותו מזל בדיוק אם יש לו את השומה הזאת אתה מבין כל נולדו באותו רגע באותו מקום כן זו השאלה יש להם את השומה השאלה אם באותו מקום גם נראה כךש שנים כילו אנשים שונים שד ב כן כן כן אבל נולדו באותו מזל כן פעם הבאה אחד ם מיישר דווקא רב אחד ממה שמו שכחתי או אומרים שהוא יודע כל מיני דברים זה אז ראיתי הוא ראה

אחד אומר לו נכון יש לך א סימן כזה וכזה בגוף שלך בצד כזה אומר לו נכון איך אתה יודע למה הוא יודע מתי הוא נולד באיזה זמן והוא יודע שבשעה כזאת צריך להיות שומה כזאת אז הוא אומר אתה יש לך את זה גם כן ואיך אתה יודע כי גם לא יש גם הוא לאולד באותו רגע אז הם יודע אז הוא לא יודע כלום טוב לא משנה נו זה הכל אבל אבנים מה זה יתן ומה זה יוסיף מי שיודע מה את השס זה שווה מה שווה יגיד

יגיד יודע ככה ויודע ככה מה ה נפקא מינה מה זה בונה עולמות לא מי שיודע ללמוד זה שווה לא כל אלה שעושים נחושים וחושים ואומרים לך את זה ואת זה זה לא שווה כלום עוד הנה אם בת מדקו על משהו מהנה מצויה בבן גילו ואכ בסימני עשוי להשתנות לאחר מת כ מפלגי מסבר סימני או ואח סימנים עשויים להשתנות לאחר מיתה כפג אה יפה מור שבר הסימנים עסויים להשתנות לאחר מיתה לכן איין עיד לשומה שבך סמנין אן עסו לש אחר מיתה אפשר להעיד על פיהם אבל אין

ראיה אם זה דאורייתא או דרבנן א בתקו על משומה אינה עשוייה להשתנות לאחר מיתה בסימנים דרבנן ח בשומה סימן מובהק ומפרקי אם שומן נחשבת סימן חזק מובהק ש אז ככה סבר מה סבר שומה סימ מובהק ולכן מעידים על פיל סבר שוא מעלו סימן מקו ולא מדים עשי אישה אפילו כן סימנים זה אפילו סימנים דרבנן אם זה סימן מובק חזק אפשר להחי אמר רבא אם תמסה לאמר סימנים לו דאורייתא שם דאורייתא לאלא שמכים סימנים איך הדרי בדתה בסימנים באמת אולי זה לא החפץ שלו למה תחזיר לפי

הרמבם תמיד זה הלכה פה אומר לא כן או מסמר סימנים נב דוריתא איך אם הדרינה נדתה בסימנים למה עשו חכמים תקנה שיחזיר על פי סימנים אולי באמת החפץ לא שלו זה עבד לאדם אחר ח מוצא אבדה נהדר בסימנים בסימנים זה טוב לבני אדם גם המוצא אבדה מוכן שנוח לו למוצא להחזיר בסימנים כ קח את זה בשבילו אומר מה יצא לי מזה יותר טוב להחזיר בסימנים למה גם אם לא יבד עבדה מחר אמר לירב סופר לרב וכי אדם עושה טובה לעצמו במון שאנו שלו נוח לו שיחזירו

לו אז הפסיד את בעל העבדה אלא ניח לבעל עבדה סני ב משכ כל עובדי עבדה נוח להם שיהיה תכנה שישיבו להם את הסימנים מד יד די עדים ל הוא יודע אין לו עדים אם צריך להביא עדים אז לא יכול לקבל את החפץ וממ אמר כולל סימנים מוקים דידה נ סימנים מובהקים ד שק אף אחד ממה סימנים מובהקים אני רק יודע ולכן מחזירים עבדה בסימן אלא אחד תנן רבן שמעון גמל אומר אחד הלו משלושה יחזיר ללווה כלומר שמעון רב שמעון גמליאל אומר אחד הלוה משלושה היא מצא

שלושה שטרות שלובה אחד שלבה משלושה בני אדם יחזיר ללובה סימן שלושה אלה הם שלושה מלווים שלושה שלבו מנ אחד חזיר למלווה שיתן סימן ששלושה היו שלושה נבים אז אתה רואה אז ה אז הגמרא מה הקושיה מהני חלל הלוה דהדר למלווה אם בשלושה שלבו מן האחד באמת נפלו מן הלוה שכבר פרעם מה נוח ללובה בתקנה כזאת שיתנו המוצא ח מי שייתן סימניה באמת נפלו ממנו מה הכי טוב שיהיה תמיד ביד המוצא אמרלי הטעם סברה הוא אחד הלוה משלושה יחזיר ללוה לגבי לובה שיכ זה סברה אצל הל

מצו שהה אצלו שלושה השטרות לגבי לגבי משיכה מאיפה יאסוף את כל את כל אלה שמאמינה מלוה נפול שלושה שלבו מאחד חזר למלוה למה לגבי מו שריכה לגבי לוב לא שריכה לכן השטרות של אי אפשר אז הגמרא אומרת אל אחד תנן מצא כיך של שטרות או אגודה של שטרות הרי זה יחזיר אכי דני חלו דורל מלווה יפה מעבר אומר מה ששנ במשנה למעלה אדם שמצא תחי של שטרות שטרות כרוכים יחד או אגודה של שות כמה ש קשורים יחד אז זה יחזיר למי שייתן סימן מחיל באמת נפל

ממנו דור למלווה את השטר אם נוח לו שישארו לעולם אצל המוצא כך לא קבו ממנו לעולם מאשר חזירו עלפי סימנים שכן שמ וקח את השטרות אלא אמר רב סימנים דאורייתא או הנה למה תיקנו שחזיר שטרות בסימנים כי סימנים דור כעמך דרוש אחיך אותו כית דעתך שיתנו קודם שדרש אלא דורשה אם רמ אמנו רמ תבדוק אותו לו בסימנים שמאמינה כילו בסימנים תדרוש אותו איך תדרוש אותו שמאמינה סימני דאורייתא ו זה הפוך מ איפה פש כן לא הנה מהת הראשונים ביארו שרבה אין דורש מהפסוק שסימני דאורייתא שהרי

את הפסוק אפשר לפש דור שהוא בעדים כמו שאמרנו למעלה אלה מאחר פשטנו מהמשנה של סימנים דוריתא שפרש את הפסוק דרשו בסימנים אז מאיפה הפשיטה תכריך של השטרות אז פי זה לא גרסו את כושת הגמרא רגע א רוצה לומר סימנים דאורייתא לרבות חת עכשיו זה ההמשך הזה אתה רואה אמר אם תמצה לומר סימנים דאורייתא אם תמצא לומר הפשיט סמנים דאורייתא משום קמר כנן כן בעדים מה זה אם תמצא לו פשיט לי שדת בגלל שאמר לו אם תמצא לו מך בסוף מאיפה פשט לו תכריך של השטרות שזה

ד לא מהפסוק והיה עם אחד דרוש אחיך אותו זה לעדים לא הוא דורש דרש ככ לא חיב הוא דורש ככ סימנים וסימנים מחר מנה חיים כל החיים חסרה הלכות א מחים זהב א יש מבחן יש טוב יאללה מבן הפתעה יש מבחן מבחן פתח ציון משה תיקח מבחן צו משה היה ב היה בישיבה למה אתה שוא הית הת ר מ אבל היה פרחים ראיתי שם פרחים פרחים רחים צים א' אדם שמצא גט אישה ואישה אומרת שנפל ממנה על בעל מודה האם יחזיר לה למה לא ש שלא

תגבה עוד פעם הוא הוא מודה ועוזב ירוחם מה הוא מודה הוא מודה שהוא כתב את הג אבל הוא עוד פעם לא אז הוא לא שילם את הכסף הוא מודה שלא שלם מה הטעם מה מה הם שטרי בירורי קודם כל מה זה שטרי בירורים כמה אתה תן לבנך ן אחזה זבלה והמוצא שטר זה שטרי בירורי שטרי בירורי זבלה כ זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ומותה שטר זה האי מחזיר זבלה שטר יורין מחזיר ג' שובר שנמצא אצל המלווה וכתוב בו שפלוני הלוה פרח חובו האם

יש לזה תוקף להראות שנפרע חוב ומדוע שמה שכן שובר שנמצא אצל המלוה וכתוב בו שפלוני פרה ובו שלו פרהל אולי הוא כתב לתת ולא נתן ק הכין את זה למה שיכתוב על זה הכין שתר כדי שיבוא ישר יתן לו כן כי אה זה שובר חשב שזה כתוב על הגת עצמו נמצא אצל המל וכתוב בשוני אז אין לו תוקף הוא יכול להחזיר זה כ הוא לא יכול לקחת אפנ כתוב שהוא כבר הר שמצא סופר מה ביאור יאו שלא מדעת מה ביאור יאוש שלא מדעת אם אדם מתייאש

אזה שד לפני שידעני שה דפל ממנו כסף וישר מישהו מצאתי יאש מה המעשה שואל אותך מה ביאור מה ביאור הי שלאו מיד נפל לך כסף מהכיס ואני מצאתי ישר ואתה עוד לא יודע הוא ידמה תסביר שלקח לפני שהתייאש זה מה שאני אומר וש להלכה לא מחלוקת הב רב שלקח בלימן זה לא יוש שוא עתיד להתייאש הוא עתיד להתיאש אפי אפילו הכי לא אהב יוש אתה צודק זה שעתיד תתיאש הרב לשובר חתמות ה בשאלה ג חתימות של הל של המל מהזה מחלוק אין בזה מק כב מחלוקת

ו לא ראיתי יאוש הלכה כהה שלא הו יאוש בעל קגם הראשון י יאוש שלא מדעת זה מסקנת הגמרא ה מסקנת הגמרא שלא כן לא הה על קגם היל קגם זה גם הלכה למעסה חב לאכ גם מצא תאנים ברשות הרבים תחת עץ תאנה פרטי האם מותר לקח אותם למה כזה מק זה נמאס כמה דקות קח מה הוא יעשה בזה מצא תאנים מקובצות יחד הרב או שזה תאנים מפוזרות מתחת מתחת עץ פרטי אמ זה ברשות הרבים זה ענף יוצא בח לרשות הרבים מותר מותר כן כי זה לא

יאוש שלו מדעת זה יאוש מראש כבר זה אז הוא לא רוצה את זה זהו מצא מצא זתים לא יקח כב ה אתה לא חייב כל הזמן שטף נהר את רכושו והוא יכול להציל על ידי הדחק האם הבה יאוש תלוי אם אתה רואה אותו רודף אחרי זה אז לא ביאוש אם הוא לא רודף ה ביאוש דוקא שהוא צריך פה חבר ודף צבו חשב שהוא לא יוש הוא רץ אחרי זה לא יוש א מצא באריזה אחת מספר שעונים זה טוב להגרלה לא הו מה בגמרא כתוב שעונים לא

הה ש האם המניין יהיה סימן למ מהמניין של הגמרא ל שעונים האם מניין סימן או לא זה העניין כן מניין סימן מאיפה אתה יודע כל דבר שיש בו מניין מעל שניים זה סימן כמ המטבעות שדיברנו עליהם הרב שתי מטבעות אמר גם ש זה אמרנו בגלל שמשקל סימן גם עניין סימן זה דווקא הם מצא באריזה סימן טוב כי יש להם קשר הפרחים לא יש להם הרב עופר ואם הוא לא מצא באריזה זה סימן או לא סיו זה סימן סימן תקץ קח הר איפה ה הרב הרב ן

כן הוא הוא אדמור יש אם העריך בתקיעה אחרונה שתשרת קישור שתי תקיעות כדי שתעלה לשים תקיעה אחרונה של תשרט בשביל הראשונה של תשת לא על תעלו אלא בשיל אחת ו הולכים אחר המחשבה שלו ויש אומרים שאפילו בשביל אחת לא עלתה לו אז לא טוב זה לא בגלל שהוא חשב בשלשת כן הגהה ואם תקע תקעה אחת בין שני סדרים ויתנה שאיזה מין הסדרים הוא הנכון תעלה לו אותה תקיעה יצא ‏h אם טע בת השרת אני פה נכון ואחר שק שני שברים טעי להריע אם נזכר עכשיו זה

צריך לעשות תקיעה לא תרועה אם נזכר מיד יתקע שבר אחר לא צריך לחזור לתקוע שוב שלושה שברים ם לא נזכר עד שגמר התרועה שהתחיל בה בטעות לא הסיד תקיעה ראשונה שתקע אלא חוזר ותוקע שלושה שברים ומריע ותוקע אבל אם ראה בתשעת או בתרד הפסיד גם התקיעה הראשונה למה כ בת השרת הוא חייב גם תרועה שברים תרועה למה הוא חייב תשת צריך גם שר אז הוא עשה תרוה לפני הש כוון שהוא חייב ב הוא לא הפסיד את התקיעה הראשונה שנה בסדר כןס לא עשה ש ר היתי

פה מה הלאה אתה לא באת למגילה עוד אחד סעיף ח אם הפסיק בתרועה בין תקיעה לשברים כמו בתשעת עשה אם הפסיק בתרועה בין תקיעה לשברים או הפסיק בשברים בתרועה לתקיעה בטר לכן הריע שתי תרועות זו אחר זו או שתקע אחר או שתקע אחר התרועה תקיעה כ מתעסק שלא לשם תקיעה והפסיק בין תרועה לתקיעה או לאחר שתקע שלושה שפרים שתק והפסיק ואחר כך תקע שפרים אחרים אפילו שבר אחד חול לו הפסק והפסיד גם תקיעה ראשונה ווא וא אז כמן שגמרת התקיעה צריך לה בקשות לא ימשוך כראוי

אז ר כן ככה אנחנו עושים פעם היה לנו היה לי פעם טעות אני דופק ואני חוזר מההתחלה את אותו סדר כל התש כן עדיף אשה להסתבך כן לפעמים בגלל הכוונות הראש שלי לא במקום בדיוק אם אין מישהו על ידי אני תמיד אני נצד מזה הרבה פעמים אני רואה איפה הוא איפה הבן אדם נמצא אמרים ביחד אם אם לפעמים הוא טועה אני מראה לו אתה פה עכשיו למה אני רואה אותו מסתכל שמה בכוונות כן צריך לשים לב גם אני הייתי שומר על מורבי בטח הכ צך בטר

תקיה לא לא יודע מה אתה אומר אבל צרייך לא לטעות כ אתמול התחלנו את הפסח בסדר כן אתמול למדנו א את הסימן הראשון וגם תל ששבת שלפני הפסח קוראים אותו שבת הגדול עכשיו מתחילים לבדוק את החמץ למה אתם יודעים עכשיו 30 יום קודם הפסח הד יוצא מתוך הטומאה נכנס לקדושה עד שנגיע לליל הסדר איזה קדושה תהיה אוך אוך אוך או או אבל בליל הסדר לא כדג אם זה לא בשבת לא רק מי ש אוהב הרבה כן פול פולא כולם אותו זמן בשאר החגים כולם וים אותו

זמ אתמ בלי הסדר אדבר אחר כך עכשיו באמצע הלכות עזוב את כח שעוד אחד זה בתחילת ל י בודקים את החמץ לאור הנר בחורין ובסדקים בכל המקומות שדרך להכניס חמץ כן בסדר אמן בדורי בביטול בעלמה שגי שבטל נו בליבו אל החכמים הצריכו להוציא מן הבית למה שאדם לא יבוא לאכול את זה אתה יודע לפעמים הוא עסוק הוא רגיל זה בעיה אדם לפני שאוכל צריך לחשוב כמה פעמים אם כדאי לו לאכול את זה או לא כדאי אם זה מזיק אם זה לא מזיק באיזה יום אנחנו ומה

אכלתי מקודם ומה אכלתי אחר כך חושב אחם חושב אחכ זה אדם רעב הרבה אז זה יכול לקר כן אכן צריך להשתדל לא להיות רעב שאדם יאכל בזמנים שהוא רגיל וזהו ואז הוא לא ירי וגם שהולך למסיבות למשל משה מה הוא עושה לפני שהוא הולך למסיבה הוא אוכל לא הוא לא בא אם הוא לא אכל הוא לא באמו למה הוא לא בא הוא לא אכל כן אל תד גצי שלא היה זה לא הבת יזהר יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יוכל עד שיבדוק לא יתחיל

מנחל גם לא יאכל ואפילו אם יש לו עד קבוע ללמוד אומר מרן לא ילמוד עד שיבדוק ו התחיל ללמוד בעוד יום אין צריך להפסיק ויש אומרים צריך להפסיק וכן עיקר אומר פ רב שרבי היה לומד עם כל הקהל אחר כך מזכיר אומרים להם שכולם ילכו לבדוק את החמץ אבא היה עושה מצות לא היה אוכל אזה מצות היה אוכל מצות מכונה שעושים אבל אחרי חצות כן מכונה שעושים אחרי חצות זה היה פה פה היה אלפר פה היה והיה אחד ממונה מפה רבי מאיר לוי דוד של מנשה

לוי אבא של יועד הוא היה הממונה והוא מביא לכל אחד כמה שהוא מזמין רבע קילו חצי קילו 10 מצות תשע מצות תלוי והיה פה היה החבילות כל אחד כתוב השם שלו כל אחד היה לוקח את זה כולם היו אוכלים מזה כן כל אחד היה לוקח מזה אחר כך כש אני קצת גדלתי כמר למדתי בפורת יוסף זה לא לא אי אפשר לצאת ככה ידי חובה אז הרב שרבי האדמור מבז היה אומר תבואו אצלי אני אתן לכם שיל הרב ואז אחד גם הוא היה נתן לאבא שלי מחת

לרב שרבי שלוש לאבא שלי אחד אבל זהו אז אני הייתי הולך לעשות מצות אצל בבוכרים לא לא בצות אצל אבגול היה איפה מאפיית נחמה שעושים פיתות זה היו מכשירים אותה ואת זה שמה היה עושים מצות היה אחד מולה אבגול הי קוראים לו והייתי עושה את זה מצות שמה איתם והייתי עושה מצות עם הרב עדס גם תקופה ארוכה כן ככה זה התחיל אחר כך עשינו כבר מזמן פה שבאתי לפה בנינו תנור ברוממה עם יעקב סעד לאט לאט היר זה אחר כך זה אחרי התנור כן ר חמצון

היה שמח מזה אבל לא היה בריירה אה לא לא אכפת לו רק ה נושים את הדבשה ברגל כל הזמן שה ש הזרם של החשמל יהיה כל הזמן בכוחנו שיהיה רגל לשים לא זה מפעיל את הזרם זה מפעיל כל הזמן את הזרם אם אתה לא שם את הרגל אז זה הולך אין זר אין זרם ואז ככה היינו עושים את המצות למה הרב עבר מהתנור ל הסירים הרב תור היה בעיה הייתי ברוממה וזה היה של שלמה כהן לא היה נוח לי אז לא היה לי איך אז עשיתי

בכאלה ואחר כך התחננו יותר מה זה זה של החימום של האש של החשמל כן זה היה מדליק את הגוף חימום זה זה סיר של שעושים פיתות טבון טבון א כמו של הפרנו כן לא לא לא יודע אם הוא עושה בזה פרנות פרנות מלמעלה ולמטה כן סרדו כיוו כן אבל עכשיו ש שזה בגז אזה ק אז זה בסדר זה אתה מדיק זה בוער אה וזה כל הזמן לא מתחדש כל פעם מחדש מה יש בעיה שזה לא מכוחו הר ה לוחץ כל הזמן על הדבשה שזה יהיה כל

הזמן מכוחות כן זה צריך להיות נשמ שאתה עושה זה לא שי ב אוטומטיק כמו הפנסים של פעם של הדנ מה שהיה של הפניים הישנ של פעם נן רק אז הורה דולק נכון טוב הגענו תלב לאט לאט זה לך לאט לאט לאט לאט אנחנו נתקדם מטום ב400 זזה ש הלכות הרמבם איפה מאיר אין דבר כזה בעיה שלו פד דף דף כן ד הנודר בנזיר בשוגג או באונס או שנדר לזרז חברו או דרך הבי הרי זה פטור כי שאר נדרים אומי שנדר בנזיר בני חם על נדרו הרי

זה נשאר החכם המתיר נזר אותו כדר ש מתירן שאר הנדרים אפשר מי שנדר בנזיר והלך להביא קורבנותיו שנז על דת שביו במלות ימי נזרו מצל שנגנבו נגנבה בהן בהמה מהן אם עד שלא נגנבה בהמה אם אחר שנגנבה הוא עבדה או שמתה נזל אינו נזיר שזה נזר בטעות ג המדפיס בנזיר אותו הרי זה נזיר כמו שביארנו בדין כול ה מדפיס בנדר ד' היה נזיר עובר לפניו ואמר הריני כזה הרי זה נזיר נדר חברו בנזיר ואמר הרי הוא כפיו מיין או שאמר שערי כ שערו מגז הרי זה

נזיר כן אם אמר אם שמ ואמר ואני תוך כדי דיבור בשמה שלישי תוך כדי דיבור של שני ואמר ואני אפילו אין מאה כולם זנים אומר הרי נזיר כשיהיה לי בן חברו אמר ואני הרי זה הרי חברו נזיר מיד לא שיהיה לו בן רק הוא כשיהיה לו בן חברו מיד אומר לחברו הלי נזיר כשיהיה לך בן שמע חברו ואמר ואני הרי זה נזיר שלא נתכוון זה האחרון אלא לומר שאני אוהב שיהיה לי בן כמו זה שהרי הוא בוש ממנו מה אין זה זיר אין זה נזיר נכון

אני לא אמרתי טוב ז האומר הריני נזיר כשיהיה לפלוני בן שמע חברו ואמר ואני הרי זה ספק שמלא התכוון להיות נזיר כמותו או לומר שאני אוהב אותו כמותך בספק נזרות להקל חט שניים שהיו מלכים בדרך ווא אחד בא כנגדם ואמר אח מהן מן השניים זה הולך כנגדנו שמעון ה ואמר חברו ראובן ה ואמר זה הריני נזיר אם ראובן אמר אחר נזיר אם שמעון הגיע אליהם והרי ראובן הרי זה נזיר ואם היה שמעון הרי חברו נזיר כנו שנדרו כן כלכ יוצא בזה לא הגיע אליהם אלא חזר

לאחורה ונעלם מעיניהם לא ידעו מי הוא אין אחד מהם נזיר זה לא יודעים צריך להיות מופלא וכן אומר ה נזיר אם יהיה בכרי זה מקור ולך למדד מצו שני גנב או עבד אין לו נזיר לכן ק יוצא בזה ספק נזירות להקל כ לה יד היו מנכים בדרך ו את ה כוי מרחוק ואמר אחד מה ר זיר שזה חיה ואמר שני ר נזיר שזה בהמה ואמר אחר אין נזיר ש שאין זה בהמה ואמר אחר אין נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה ואמר אחר אין נזיר שזה

חיה ובהמה הרי כולם נזרים פני שהקו יש דרכים שווה בעין החיה יש דרכים שווה בעין הבהמה ויש דרכים שווה בעין החיה ולבהמה ויש בדרכים שאנו שבה לא לחיה ולא לבהמה ודים גנוס נחלק הוא איש או אישה ונדרו הדרך שנדרו בקוי אלא בקוי הרי כולם נדרים נזרים שדרגנו ישו דרכים שווה בהן לאיש דרכים שווה בהן לאישה דרכים שאנו שווה בהן לא לאיש ולא לאישה דרכים שהוא שווה לאיש ולאישה יא כל הדרכים הנו בענייני המצווה לא בטבעו תודתו כל דרכי הקוי בענייני המצוות לא בטבעו תודתו כצד דמו

טעו כיסוי כחיה חו אסור כבהמה כבהמה וכן החיה כאילו אינה חיה ולא בהמה וטעו שיה חימה ויש בו דינים אחרים וכל אחד מהם בקומו כ רגנו מט בש בושים ד לא כנשים ולא כנשים וגו נהרג עליו כנשים כנשים ויש בדינים מעלים כל אחד יכתב במקומו כו זרע יב וכן אם ראו אנשים באים כנגדן מהם פוקעים ן סומים אמר אחד מה נזיר ש פ אר אחמה נזיר ש שאין פח אמר אח נזיר שומים ואמר אח נזיר שאנו סומים אמר אח הרי נזיר ש פ ומים זיר שלא

פמ הי כזר יצא בזה יג קן שגע ות הבי שעדין לאבי שתי ערות ואיש מ ביזי ש בעדרים ואש ביז ודבר זה הלכה מפי הקבלה ובנו נוהג בשאר נדרים יד כיצד העם שאמר נו הקטן הרי הרי אתה נזיר או שאמר בני פלני נזיר או הרי זה נזיר ושתק הבן הרי זה נזיר חייב ה לנה בוכל דוקי נזלות נומה מביא קורבן טמאה כש נזל אותו מביא קורבן תערה שאר הנזירים הגדולים לא רצה הבנו מח בדבר זה או שמחה בקרוביו או שגילה שערו או שג קרוביו שהרי נעשה

מעשה שגילה דעתן שלא רצה שלא רצה הוא או קרובה בנזירות זו הרי זה אין ו נזיר עד מתי יש דירו עד שהגדיר ויעשה איש הגויים אין להם נזלות שנאמר דבר בני ישראל נשים ועבדים אה אין להם נזירות לא ח כדר א נזיר זה לא ישראל נשים ועבדים יש להם נזירות ואבו הבעל מפרנסות את האישה הם רצה כשר הנדרים אבל ה לרבו לכופו לשתות טמן המתים אנו קפה אותו נוהג בנזילות א תראה עבד הרב שלו יגיד לו אתה מפריע ני שתה לא שותה יין אתה צריך לשתות

כי אני צריך שתעשה הרבה עבודה זה תן לך מרץ אבל אם לא קפה תופס כ יח נדר העבד שאר נדרים שאין בהם אנו נפש שמעכבים את המנחה או או שמעכבים את המנחה או שהליך את רבו צריך לקופו פני שאין נפשו כינוייה לו לא יכול עליו נדר מה הדבר דומה וסר פירות אחרים עליהם אבל אם אין שם עינוי לא דבר שמעכב מלאכה אי יכול קפ אותו נדר עבדו בנזירות ואמר לו מופר לך יצא לחירות חייב יצא לחירות חייב לש זרותו שבת קופין אותו והם מפרים לו ומפר

יצא לחירות הבת של אדם בזו טובה שנ רבו הרי זה אסור לשתות יין כדי שצט לחזור לשות רבו נזר בשים זרותו בגי לא ידע רבו אחר כך היא הרצה לחירות הרי זה יצא ידי נזו אבל אם נדר לוגי הרבה יצא לחרות לא יצא ד נזרו נשמע ואחר כך יצא לחרות מונה משעה שנשמע כף נז גד לפני הבית בפני הבית פיכח מ שד נזר בזמן הזה הרי זה נזיר לעולם לעולם שאין לנו בית כדי שיביאו קורבנותיו במלות ימי נסרו אז מה יעשה לעולם לא פך לו חכם

אמים ם היית יודע הת יכול להיות שכן אבל ככה זה אין נזרות גד בארץ ישראל אן רק בארץ ישראל מי שנז בחוץ לארץ קונסין אותו חיבין אותו לעלות לארץ ישראל הנה ולהיות נזיר בארץ י כנין ימים של נזר פח של נזר בארץ ישראל בזמן הזה בחוץ לארץ קופן אות ארץ יראל להיות ג שם נזלות עד שימות עד שב בית המקדש כותן זרו כב וכל זמן שהוא בחוץ לארץ צרי עסור לשתות יין ולטמן המתים ולגל חודק דז שאין ימים ברש או נגע באמת צ מנגיעה אוקי סדר

תוב כתורת דו אזו זו ודם ז ת ואן שחיין ויראה החיים מסובבים חונו ומחרמן ערב הביני ז שחי כן ו ערב רב מחרמים מביניהם ולא יבינו בטרין סגן דבר חסוף יפילו חי שעה ר מה זה מה עושים ערב רב עכשיו אני תא בכל חכמים שחים ים בנים המסוים בפז רס ברש כחוות בניו נ ערבה טירין בשה בחד תראה אומר זה בגלות אחרונה אל הר יהיו ראשים והם עתירים תראה אומר הזוהר בשלוה בחדוה בנו סערה בלא ירונה כנל גזלני מר שוחד דינון דיינין רשע עמה כר עליו

שרע לראש בולך משה רבנו משביע את אליהו הנבי בז עוד הפעם וחי השם צבעות אלוי ישראל ישב הקירובים בכל ן מן ב כ בקשה תדבר על זה כל לומדי תורה תבי משיח אין זמן רת אך הוא משביע אשכ מדע מדוע ח מו איזה יופי איפה שעם ישראל באים מהכתב עשו לי מקדש ושכנתי בתוכ עו מקדש תם כל ב מקדש ו מאיפה אני יודע כל בית מדרש כל בית מקדש כל בית הכנסת בבית מדרש נקרא מקדש מעט איפה אומר רבי דוד הבח ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

בתוכם ראשי תיבות בבתי כנסיות ובתי מדרש בד ושכנה אקמ קשת בר ראית איזה יופי בגים גם שבאים לבית מדש צריך להיות ראשונים ב ש וחצי ב1 בגין וא מתחילים בת ב8 8 וחצי ראשו צריך לב בג בשכנה מה ובעי אשתך בז חדה בקשת פסק פסק עק שפן ברנ זמנ אחת אבי קדשיך הוא קכ הוא עשך ויכון נך הראית פעם אחת עשה אותו כמו בן אדם הגענו בזה דף תה היום זה טז אבל כן אני תמיד מתקדם יום אחד למה בשביל שבת שיהיה לי מוכן כי בשבת

זה אתה בא אתה בא דווקא תו אדוני אלנו שכטי רבותינו לפניך את קטורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם עת משה כ כתוב ב ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף ושחלת וחן בנה סמים ונה זקה בת בבן יה ויאמר אדוני משה קח משחלת חן בני במש קח לך סמים ת חמים בה בבתה בב ב ימר ההו זוהו הז ועשית אותה ח אר ש קודש ק עליו אהרון כור בפניכם ת רבנן ו כס 368 בל יום אכניס גדור בערב יום הכיפורים ק הסור

וספור מלח שמעון ה באני אומר כשהוא שוחק אומל יפהר שנה אין אדם יכול לעמוד מפני אין מ בדבש שת ור שמרתם את ה את הדבר הזה הבוז זהב טהור פר צא מצדה שלושה כ מציד אחד ושלושה צד השני שלושה רביעים שודים בודים בופ כ שת הקנים היוצאים מן המור ארבע גים ש שני הקנים ממ שק ממ כפתור ע שנקנים ממנ שצ ממ כפתוריה שבה אד אדוני ארון כשר בר זך פפרס ומנו ישראל הדש ש ח לאבותינו הקדושים יברך מצ הקהל הקדוש מברך ידחו זכה כון בבריאות

ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים הצלחות ושפע וברכה אז כל תוב לכולם חיים טובים ובריאים ושמחים מחר בעזרת השם השיעור יהיה קצת יותר מוקדם כנראה מחר צריך לעשות מה צריך ללכת למצות מחר אז אז אולי נתחיל 8 ו30 יכול להייות