הדף היומי מסכת בבא מציעא דף יב הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ראש חודש אדר ב תשפד

מש אני יכול לתת לך אחד אתה יודע אתה לא מדבר ברוך השם אתה צדיק אני צריך את הדף רק תבין כן אני יודע עשיתי אתזה אני יודע ב אני יודע בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש א' הדר השני תשפד בת דראש חודש אדר שני איזה זכות גדולה אתם יודעים שבא' באדר שלח נח את היונה בפעם השנייה מהתיבה לראות התייבשה הארץ בימי המבול ולא חזרה אליו יותר כמו שכתב הרב אבן עזרא בפירושו על התורה איך הוא כותב באחד באדר שלח את היונה ולא ישפה

כ משפטה לשוב אליו עוד לעולם גם באח באדר התחיל משה רבנו להתפלל לבוא בארץ כך כתוב במדרש הבא בראש חודש אדר גם כן היום ניבא יחזקאל על פרעה ונסע עליו קינה כמו שכתוב וה ב-1 שנה ב1 חודש ואחד לחודש היה דבר השם אלי לאמור בן אדם סכינה על פרעה מלך מצרים והנה זכינו עכשיו להכין את עצמנו תנו את זה בימים הללו הימים הקדושים הטהורים ימי חודש אדר לקראת חג הפורים והנה השבוע בעזרת השם יש לנו פרשת פקודי אתם יודעים אין פקודי המשכן להכין את עצמנו מסיימים

ספר שמות ואלו פיקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על מימשה עבודת הנביאים מה זה אלה רשי כותב אלה פסל את הראשונים בכל מקום שמוזכרת המילה אלה לפסול את הראשונים והם מוזכר ואלה מוסיף על הראשונים פה מה בא לפסול פסל את הראשונים אומר רבי חיים בן עתר אור החיים הקדוש כל מה שמונה אדם מקנייר הגשמיים המדומים שרכש בעולם הזה זה הבל חבל לספור אבל קניינים רוחניים שקיימים לנצח אותם יש לספור לכן אמרנו במשנה באה התורה ללמד אותנו אל פיקודי המשכן אלה פוסל כל המניינים המדומים כל עניני

אבלי העולם הזה אבל פיקודי המשכן זה המניין מספר של המשכן הדברים הקדושים התרומות הנדבות זה יכול למנות ותמנה ותמנה כל דבר כזה שאתה מונה זה עוד ברכה ועוד ברכה גם אתם יודעים שבדבר שבקדושה דווקא אלה תמנה אבל דברים הבל למשל יש לך כסף אל תמנה אבל דבר של קדושה תמנה הגמרא אומרת אין הברכה שורה לא בדבר הספור ולא בדבר המנוי אבל כאן אי פיקודי ן פסל את הראשונים אסור לספור ולמנות כסף שלך בכיס כסף פרטי אבל פיקודי המשכן שזה זה לא יזיק תספור תבנה יהיה לך

עוד ברכה הפוך שתדע מה אתה צריך וגם עוד דבר צריך לדעת אם חכם מונה את הכסף מונה אז אין אז יש בזה ברכה למה אין דבר שורה אבל אומר הזוהר כשהכסף נמנע על ידי משה אז זה גם והוא גם בירך אותם ויברך אותם משה לכן יש ברכה הברכה שורה אז זה דבר למדנו מפה אם אתה רוצה לצי משה לספור את הכסף שלך תן ביד חכם לספור את האוצרות את האוצרות למה הוא אומר שמשה רבנו מונה לא שודד בזה בעיות בדרך כלל לא מונים אבל אשר פוקד

על פי משה אם זה פוקד על פי משה איש אמונות רב ברחות כשמונה את זה איש אמונות יש הרבה ברכות לכן אומר אלה אלה פיקודי המשכן משכן פעמיים רמז י בית המקדשת משכן בעוונותינו הרבים פעמיים הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים אהב אותנו רצית בנו ומתנו מכל ה שונות לכן כשעשינו עוונות הדוש ברוך הוא אומר מה אני אקח את בני מה אני אעשה שפח חמתו על העצים לבנים המשכן ראשי תיבות מפני העוונות שלהם נחרב כפליים מפני העוונות שלהם נחרב כפליים בית אומר המשכן גימטריה 410

כנגד 410 שנים שעמד מקדש ראשון המשכן עם האותיות 420 זה מקדש שני לכן נאמר פעמיים משכן משכן ללמד אותנו שני משכנות עשו משכן לשכינה ומשכן לבית המדרש בית מדרשו של משה לכן צריך חזק חזק להשתדל ולכן עד מתי יהיה בית המקדש משכון מה זה משכן זה משכון ביד הקדוש ברוך הוא זה פקדון אצל השם יתברך עוד מעט הקדוש ברוך הוא עכשיו מחזיר לנו המשכן היגדון כתוב השב תשיב לו אומרים קדוש ברוך הוא כתוב בתורה השב תשב לו את תעבד כבו השמש כמו ביאות ה כמה ביאות

שמש עמרו ועדיין ממושכן ועומד ביד הקדוש ברוך הוא רק מה הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה גאולה ברחמים לכן מתעכב מתעכב מתעכב שלא יהיה בעיות כן ואנחנו צריכים עכשיו בקרוב בקרוב את הישועות הגדולות אין לנו כוח לכן מתוך הצרה תבוא רווחה שפוקד על פי משה משה בחירו הגאולה עתידה תהיה בזכות משה כמו שכתב רבנו אפריים על פי משה על פי גמטריה קץ זהו קץ המשיח איזה זכות תהיה בעזרת השם למה אם היה נב נ לנו ישירות על ידי משה זה לא היה נחרב לעולם אבל עכשיו זכינו

איך השתלשל לנו בית המקדש רק צריך להיזהר על הבתי מדרשות שלנו על הבתי כנסיות בתי מדרשות שיעמדו שלא יהיה בעיות בעזרת השם שנלמד טוב שהקדוש ברוך הוא ירצה בנו בעזרת השם שלא יהיה בעיות בעם ישראל צריכים גאולה צריכים ישועה אז בעזרת השם איזה זכות זה כמה ישועות יש לעם ישראל והקדוש ברוך הוא בחר בנו בעזרת השם עוד מעט כולנו נראה איך בית המקדש יורד מלמעלה בנוי ושלם עכשיו עכשיו זה כקרוב הדבר ונראה איך איך פלא פלאות מביאים מביאים לנו את כל כלי המקדש איך לחם הפנים

איך את הכל בעזרת השם איך כתוב ויערוך עליו ערך לחם לפני השם אתם יודעים שהיה מעשה נורא עם לחם הפנים כך כותב בספר משנת חכמים מארי חגיז כן בצפת נכון אומר שיר בימ רבנו האריזל אחד האנוסים עלה מפורטוגל לארץ ישראל הגיע לצפ איפה שהיה הרב הארי הוא שמע מאיזה רב אחד דורש בעניין לחם הפנים שהיה קרה במקדש כל שבת והרם נצטער אומר עכשיו בעוונותינו הרבים אין לנו המקדש הזה אז אין לנו מי ש על מה יכול השפע אז הוא שמע את זה ש החכם מצטער היה

תמים תומם אומר טוב הלך לאשתו אומרת לה תשמעי גברת בלה אני רוצה שתכיני לי בעזרת השם כל שבת אני רוצה שתי חלות יום שישי מה זה חלות תעשה אותם גדולות יפות רכות טובות נוחות אני רוצה להביא את זה לכבוד השם יתברך אני אשים את זה בהיכל הקודש ואולי יתעשת השם לנו ויקח את זה מאיתנו בטור עולה יעלה את זה אצלו אם זכינו זכינו וככה היה עושה בא כל יום שישי פותח את ארון הקודש שם את החלות ומתפלל לקדוש ברוך הוא שיקח את זה לעולה מתפלל אליו

השמש שמע אותו אומר בטח זה דבר טוב חלות הוא מטאר לקדוש ברוך הוא את החלות מך אשתו הכינה ושמה לו קימל בפנים שזה יהיה טוב ועטרה אותו בכל מיני א פיצוח וככה ואומר ריבונו של לם עשיתי לך את זה הכי טוב שיכול להיות בבקשה ממך קח את זה ממני מנחה שלא יהיה לך צער אני אוהב אותך איך אתה בראת את העולם איך נתת לנו עיניים לראות אוזניים לשמוע פה לדבר נתת לנו ידיים רגליים ללכת איך אנחנו זזים איך אנחנו אני רוצה לעשות לך נחת רוח והיה

ככה מתחנן והיה שומע את זה השמש אומר אם ככה ניקח את זה היה היה יוצאים כולם בליל שבת הוא היה בא מביא אשתו איזה שתי חלו איזה בשמחה היה מברך זה ה מוציא לחם מן הארץ ככה היה עושה כל והיה בא ביום שבת בבוקר הקדוש ברוך הוא לקח את זה הלך לאשתו תשמעי הנה תראי עשיתי את זה טוב זה היה משלם תעשי תמיד הכי טוב שאת יכולה תנפיק נפה שיהיה סולת נקיה שיהיה נחמד לפני הקדוש ברוך הוא וככה היה מהדר ומהדר יום אחד היה רב הקהילה

צריך לדרוש הגיע לבית הכנסת מכין את עצמו הוא שומע אותו ו כשההוא מתחנן אומר ואז הוא הביא אומר ריבונו של עבת לך דורון הוא לא הרגיש שרב עומד על הבמה ופתאום זה הרב שומע את זה אומר לו שוטה טיפש וכי הלוה שלנו אוכל ושותה אל ודאי שהשמש לקח אותם אתה חושב שהוא לוקח אותם זה עוון גדול כאות הרב את השמש מה לא ודה על האמת לפני האיש תגיד לו אתה לקחת מי לקח את הלחמניות אז ודה השמש אומר ו שמע את זה היה מתחנן אמר רב

שמחו לו לפי שטעה חשב מהדרה דרשה ששמע חשב ככה בתוך הדברים האלה שלח רבנו הארי לרב הזה לך תצווה לביתך כי למחר בעת שאתה דורש מות תמות רבינו הרי אומר לו שמע הרב נבהל הלך יצל הארי שיגיד לו מה פשעו למה כך אמר לו מיום שחרב בית המקדש לא היה נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא כמו אותו שעה שבא התמים הזה האנוס הזה ואיזה בלב שלם ואיך הוא מתחנן מתרפס ואתה ביטלת אותו לאבי נגזרה עליך גם אתה תבוטל אתה גם תבטל אתה יותר לא יכול להביא

וככה היה נפטר לבית עולמו פנ פלאות פנ פלאות כמה צריך אתם יודעים היום זה פטירת רבנו רפאל אמנואל חי ריקי הוא נולד באיטליה תיתא מאביו כבר בגיל שש וכבר אז הצליח ללמוד אצל אביו היה קורא לו מורי ואחר כך הלך לפרה ההוא למד תורה השתדל ללמוד כל הזמן היה גאון שאין כמותו גם הוא כתב מאמר גדול על התפילין על השיטין על כל הדברים האלה היה לו חיבורים יש לו חיבור משנת חסידים והיה זכה רוח השם היייתה בו אחר כך הוא בא לצפת הוא רבי אמנואל חריקי

היה היה היה בצפת היה לו שם ישיבה של מקובלים אחרי זה שהיה בצפת וזכה להיות אחד מהרבנים הגדולים הוא היה דר גדול ומסכן היה לו גילי אליהו הנבי היה לו ממש נבואה עומרים היה לו מידות נעלות ו הוא דיבר עם הקהל ואמר להם שאמרו לו שהוא גלגול של אחד מהשור הרג מלוכה רבי יהודה בן בבא והוא מסכן אתם יודעים שהוא הלך בדרך להביא אה דבות לעם ישראל ואז מסכן הרגו אותו הגויים באו אנשים 20 25 איש בחרבה ודברו אליו בעורה והרגו אותו היה צרה גדולה [מוזיקה]

א הקבורה שלנו נודעה איפה הוא היה אחד מהצדיקים הגדולים הרבי אמנואל חריקי גם היום זה פטירת רבצת ק חוצן בבגדד היום עשינו את השיר היום מה היה כתוב על אני לא זוכר אבל עשינו הוא היה בבית מדרש ב זרחה היה עם רבי יוסף חיים חכם צדק סיפר ראש הישיבה רבי צדקא לרבי צדקא חוצן אומר הלכו מהבית שלו בבגדד הכפרים רחוקים שהיו שם כמה ימים התעסקו בקצירת חיטים למצה שמורה בתכנית ההידורים כמו שהרב רוצה לקחו הטעינו את הסכים של החיטה והכל בדרך התקדרו פתאום השמיים מה זה

מה יקרה אם ירד גשם רטיב את הסכים שמה דאגתם ירד מעל החמור והיה מתפלל שאם נגזר לרדת עכשיו גשם שירדו בשטף ובעוז אפילו שאת המר דעת של החמור התפלאו האנשים לא יודע שאנחנו מתפללים שלא ירד אתה אומר שירד ירד רבנו לסוף דעתם שמעונה רבותיי עד עד הק צריך עתים היום אם היה ר גשמים נוטפים קלילות אומר לכן אני מבקש מהקדוש ברוך הוא שאם כבר נחתמה הגזרה להוריד עכשיו את הגשם שיוריד גשם טוב והמון מים שלא ישאיר ו למה אומר שלא ישאיר להם ספק אם החיתים החמיצו

או לא אומר שירד כמו שצריך שוודאי החמיצו שלא יהיה ספק כן החמיצו לא החמיצו לא אומר שהיה מהדר מאוד מאוד במצוות משנת טרפת עלה לארץ קבע את מקום הוא בנה את בית כן שצ מצדקה כן אתם יודעים הוא אח של ראש של ה אח של אבא של ראש הישיבה אח של האבא האבא של ראש הישיבה היה אח הגדול הרב רצה בחיים בד פלאות זכה זכה היה בעל ענווה גדול היה היה מוהל היה יכול לפעמים פעם היה הולך הלך למות מכאן הוא היה זקן הלך עד קטמון

בקת אמון בא מועיל צעיר אומר לו אומר לו אני מעלה אתה לא הת יכול למון אומר בבקשה לא דיבר מילה אומר והוא לא הקפיד כמלא נימה כי אם הוא היה מקפיד ה לא ה נותן נו לא הקפיד בכלל אומר זה רצון השם מה הבעייה ככה היה ככה היו צדיקים זכותם הגן עלינו טוב נלך למלאכים שיהיה ישו גדול בח בתי ישראלס מלא אחים לא לדבר עכשיו לא לדבר בחינ א תגיד אתה לא לא לא אני לא אומר כלום הלאה תסביר לו מלחים א' פרק יח כ פרק

יח פסוק כה גם שיעבור תכף יבוא פה אפל ב שם לו כיסא ש לו כיס ויאמר אליהו נבא הבעל בחרו לכם הפרה אחת ועשור רשונה כי אתם הרבים וקראו בשם אלוהיכם ואש לא תשימו אז זה אמרנו שהוא אמר להם אליהו הנביא לא יורד גשם הלך אמר לאחו תביא כל נביא הבעל כולם שיבואו נדבר איתם עכל ישירות תבחרו לכם אתם ניקח שני פרים אותו משקל אותו יום נולדו אותו מזל הכל אתם תבחרו פר אחד אתם פר אחד אני כי אתם הרבים קראו בשם אלכם ואש לא תשימו

ויקחו את הפר אשר נתן אלהם מה זה ביקרו את הפר אתם יודעים שהפר לא רצה ללכת הפר שהלך לאליהו רץ היה רוקד הפר התחיל לבכות אומר לו למה אומר אומר ליהו הנביא תפסה אותו שיבוא אלינו לא רוצה לבוא התחיל לבכות אומר למה אני אלך לעבודה זרה למה התחיל לדבר הפער התחיל לדבר האם ראייתם כדבר הזה הם רואים את כל זה הם לא חוזרים בתשובה הם לא מתחרטים על המעשים שלהם לא אומרים הם שקר הפר אומר אני לא רוצה ללכת לעבודה זרה בסה אליהו הנביא דיבר איתו

והסביר לו יעני תדע לך אם אתה אומר אבל למה אחי הלך לשם אצלך למה הוא ככה אומר תראה אם אתה גם אתה מקדש שם שמיים שאתה הולך לשם וזה לא יהיה ומה שהם יעשו זה לא יצליח אתה מקנש שם שמיים לכי לק תלך אבל מה שני הפרים הם היו גלגול לא סתם הפרים האלה של בזמן משה רבנו איך קראו להם שמה דתן ואבירם כן גיגו שלהם מי היה לפה מי היה לפה לא זוכר אחד היה דתן אחד בר מי היה יותר רשע הוא היה פה ויקחו

פר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבוקר ועד הצהריים לאמור הבעל ענינו ואין קו ואיין עונה ויפסחו על המזבח אשר עשה ן השתטות שם היו מרקדים כמו משוגעים מה יעשו אי אי אי דלגו על המזבח הזה אתם יודעים מה שהיה מה הם עשו הם עשו מנהרה מתחת איפה שהמזבח בדיוק למטה מי הלך שמה חיאל בית האלי שהוא בנה את ירחו שכבר שבע בנים שלו מתו הלך כל הלדים שלו בבחיר ייסדנה ובצעירו ישיב דלתה כולם הלכו מתו עכשיו עוד הוא ממשיך עם היצר הרע לא יאומן

כסופר אומר להם אתם תהיו למעלה אני אדליק לכם את האש מלמטה אתם תעשו קולות ואני אדליק לכם אלה אליהו הנביא אומר תשמע אולי הוא יושן הוא לא שומע איך חושים את אליהו הנביא מה אומר אולי ישן אז תעשו חזק איפה איפה איזה שקר ושקרים מה יעשו מה יעשו מה יעשו מה עשה הקדוש ברוך הוא הביא נחש עקץ אותו הרג אותו שם מסכן ויהי בצהריים וייתן בהם אליהו ויאמר קראו בכל גדול כי אלוהים הוא כי שיח בכיסיו כי דרך ו אולי ישנו ק ויקרו בכל גדול גודו

כמשפטם בחרבות ובר מחים עד שפוד עליהם הם משוגעים א אי מסכנים מסכנים ויהי כעבור הצהריים נבאו עד לעלות המנחה ואין כול ואין עונה ואין קשב ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח אדוני רוס אתם יודעים מה הם עשו לו מים את הכל שלא יחשבו יש איזה בעיה ויקח אליהו שע הבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר אדוני אליו לאמור ישראל ייה שמך וייבנה את הבנים מזבח בשם אדוני ויעש תעלה מבית צתים זרע סבי למזבח ויערוך את העצים ונתח את

הפר ויעש ל העצים ויאמר שלא תחשבו איזה מחשבות מלאו ארבעה קדים מים ויצקו על העולה ועל העצים ויאמר שנו וישנו וימר שלשו ושלש תשימו מים עוד פעם מים עוד פעם עוד פעם וילכו המים סביב למזבח ור מטה עלה מלם מים ויהי בעלות המנחה יגש אליהו הנבי ויאמר אדוני אלוהי אברהם יצחק וישראל היום מודע כי אתה אלוהים ישראל ואני עבדך ודברך עשיתי את ה האלה ענני אדוני ענני וידעו העם הזה כי אתה אדוני האלוהים ואתה סיבות את ליבם אחורנית ותיפול אש אדוני ותאכל את העולה ואת העצים

ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחך תראה מה זה כ כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים ויאמר אליהו להם תפסו את נבי הבעל איש אל ימלת מהם ויתפסו ויוריד מלי נחל כישון ויתחתן שם ויאמר אליהו לאחו עלה אכול ושתה את כל המון הגשם אומר לאחו עכשיו תעלה בוא מה תעלה תאכל תשמע עכשיו כל המון הגשם ויעלה אחם לאכול ולשתות ואליהו עלה עין ראש הכרמל ויהר ארצה וישא פניו על בן ברכיו ויאמר אנה עליו עלינה בת דרך ים ויעל

ויב ויאמר אין ומה ויאמר שוב שבע פעמים ככ היה וי בשבע ויאמר הנב קטנה ככף איש עולה מים ויאמר עולה מים ויאמר עלה אמור לח סור ורד ולא יצרך הגשם ויהם עד כ ועד כו והשמיים דרו עבים ורוח גשם גדול רכב ילך זרלה ביד אדוני התה אניהו וישנס מותנ ירות פני אחו עד בוכ ישראלה ראית מה זה ברגע אחת הוא הגיע אליהו הנבי הוא הלך הלך הנס מותניו הגענו פרק יט פלאות השם הוא האלוהים השם הוא האלוהים אמת איפה כולם תגיד יש שעות משניות קודם המשנה

צדקה ש 2 וח ש אני אתן לך כבודו אני אתן לך כח תן אחר כך כשההוא יבוא הוא יתן גם של אתמול מה אתה כבר נתת להתמ גשנה אותיות נשמה עושים נו נשמות אנחנו נדרים פרק ז משנה ב היום זה גם כן פטירת רבי יחזקאל חמים עזרא אתה שומע בעל עצה היער אוהו אם נשמעת סולטנה בת מזל רבקה בת עליה זהבה בת פורטונה אליהו בן שרה אליהו בן משפחת ן ב יצחק בן חנום הנודר מן הדגן שומר קודם כולם דגן עליי אסור בפיל ה מסרי יבש

למה עושים אותו כמו גורן עושים אותו דגן דגון דברי רבי מאיר חכמים אומרים אינו אסור אלא בחמשת המינים חמש מני דגן חיטים שעורין כוסמין שבולת שועל ושיפון זה נקרא דגן רבי מיר אומר הנודר מן הטבו אסור בחמישה אמינים אבל הנודר מן הדגן אסור בכל מותר בפירות הלנו בירק משנה ג הנוד הכסות מותר בסק להתכסות בסק ביריעה ובחמלה זה בגדים עבים גסים אם אמר כולם צמר עולה עליי נדר שלא יעלה על צמר מותר להתקשות בגיזה צמר פשתן עולה עליי מותר להתקשות באנצי פשתן חוטים של פשתן יהודה

אומר הכל לפי הנודר טען וזיע והיה רחוק קשה אמר כולם צמר ופשתים עולים עליי מותר להתכסות ו ואסור להפשיר לאחוריו עוד משנה משנה ד' הנודר מן הבית מותר בעליה מותר לו להיכנס לעליה שעל גג הבית דברי רבי מאיר חכמים אומרים עליה בכלל בית גם אסור הנודר מן העליה מותר בבית הגענו משנה ה כן אנחנו הולכים ל לגמרא אבל מקודם הגמרא נעשה הגרלה ב בוא בוא איפה אתה בוא בוא תעשה הגרלה הנה ראשון מבריח שעון צבע זהבו ין ראשון יין טוב ראשון יין יין בקבוק יין מרדכי

מרדכי מרדכי מרדכי זכית ביין בוא חיים י נו איפה אתה חיים עכשיו זה שעון זהב שאול שמאי שעול שמאי זכה בשעון זהב מאיפה הוא בת ים ש שמה אוראל אבו ורדה אורל תן לו משקפי שמש עוד אחד שמש אליעזר פנחס חזיז תן לו גם משקפיים שמה זה תביא את הכל איפה זה אברהם בבא ארגז פירות שכחנו את כה אזה אפרים מריאן אפרים מריאן מגש ן אתזה אתזה זה כן שמעון נחמני דווקא מורנו ורבנו מה זה אני קיבלתי עזוב את זה עזוב משיך נדב ברבי זה ספר

המגש הזה הרב דן גבר הרב דן טוסטר לקחה בטוסטר רות פ פירות מי זכה בבא א בבא כן משה אטרי משה אטרי זכה בפנות פרחים עכשיו פרחים א אברהם אליהו דורי הרב עופר ו תן לו את הפרחים עוד פרחים יאללה גמרנו אן עד כאן עכשיו לא מדברים הסברתי לך נכון יא חביבי מה שויתי אדוני לנגדי תמיד כמיני בא למות מה זה משנה יו צריך הכל לדעת שם יחוד קודש בריך שכורכים ורכים כ ל השם אותיות שנים שם כל ישראל הנה אנחנו באים קים מצת עש שלימוד

תורה צ בנו נועם נו עלינו נו עלינו נו כ יהי רצון לפניך אד אנו בנו חברנו שמר בם ממונות אין חכמה נפלאות מתורתך ח ע ך אברוך ברוך אתה אדוני למדני חוך בחום קודש ו מסיון שמיים וארץ היום אנחנו דף יב שהיה צלחת ורפואת כל עמ חיים טובים לכולם אנחנו שורה שלישית מלמעלה גופה דף יב אייי א איי אי א משה פתחת למעלה למדנו ראה אותן למעלה למדנו ראה אותן רצין אחרי המציאה ואמר זכת לי סדי זכתה לו שדהו גופה ראה אותן רצין אחר למציאה ואמר

זכת לי סדי זכת לו דהו אומר השדה שלי זכתה הם רצים אחרי אזה מציאה זה היה בשדה שלו זכתה לו שדהו ואמר ירמיה אמר רבי יוחנן והוא שרץ אחרינו מגען קודם מתי אני אומר זכת תשב שמה בבקשה תשב ח ק מה דכה הכהן אמר ירמיה רבי יוחנן והוא שרץ אחריהן הו מגען קודם שייצאו מהשדה הוא רץ אחריהן והוא משיג אותן לפני שיצאו מהשדה אז זכתה לו שדהו בעה רבי רמ במתנה איח אם היה צבי והגוזל שבתוך שדה הוא שייכים לאחד והוא רצה לתת אותה במתנה לבעל

השדה אחד היה לו צבי וגוזלת והכל והיו מרצים אצלו והוא אמר אני טוב אתם יודעים אני רוצה לתת את זה במתנה לשדה והם רצים איך יקנה אותם גם זה צריך שיוכל להגיע להשיג אותן או לא קבלה מני רבי אב בר כהנה אומר אף על פי שרץ אחריהן ואן מגיעה כלומר ר רבי אבא ברקנה קיבל מר מרבי ירמיה פשט לו את הספק שאמר לו תדע לך במתנה קונה השדה אפילו שהוא לא מגען אפילו שהוא לא משיג אותן קוננו השדה זכה בן כן זכה בהן אפילו שלא השיג

אותם אם מישהו רצה לתת לו מתנה קנה בער הבא זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר מהוא שאל רבה אדם זרק ארנקי בפתח הזה של הבית חברו הוא ה היה לו ארנק עם דברים טובים והכל והפקיר אותו ומפקיר את הארנק כני אומר אתה למדת יפה עשית בחינה מפקיר את הענק והעיף אותו ואז זה עבר בפתח של חברו בבית מהחלון הזה עבר את הבית יצא לחלון השני יצא החוצה והוא הבכיר אותו אומר כל הקודם בו זכה אז קנה או לא קנה מה הספק אוויר שאיין סופו לנוח

כמונח או לא כיוון שהחפץ הוא לא סופו לנוח בקרקע פה האם זה נקרא כבר כמו מונח החפץ וזכה בו בעל הבית עוד זה לא נשב כבונה ולא זכה בעל הבית תראה ראשי זרק ארנקי והפקירו לכל הקודם שאין סופו לנוח בתוך האוויר כמונח דמה קנאו בעל הבית הראשון אולו כמונח דמה לאכי בעי אוויר שאין סופו לנוח בתוך הבית כמונח דמה דילו אוויר שהיה סופו לנוע בתוך הבית פש פשיט לןד אפילו קדם איש אחר הוקלטה בתוך האוויר לא קנה זה ש נכנס לאוויר קנאו בעל הבית תן במסכת

גטין היייתה עומדת בראש הגג וזרק לגד כיון שנכנס לאביר הגג הרי זו מגורשת היא הרי היא זו מגורשת הוא למעלה והיא למטה כיוון שיצא מרשות הגג נמחק ונשרף הרי זו מגורשת אז מה הדין של זה האם כמונח דמה ולו כמונח דמה הלו זה אוויר שאיין סופו לנוע כמונח דמה או לא כמונח דמה אמרלה רפפה לרבה ואמר לה רב אדה בר אהבה בר מתנה לרבה עמרנה רבינ לרבה לו היינו מתניתין מה שאתה שואל אמר לו רפפה לרבה זה המשנה האם לא פקך אפשר לפשוט את הספק שלך

לפשוט מהמשנה מה היה ראה אותן רצין אחר המציאה ואמר זכתה לסדי זכתה לו שדהו ככה אמרנו ואמר רבי וחנן והוא שרץ אחריהן ו מגען אז זכתה לו שדו ובאה רבי ירמיה במתנה אח יקנה אדם איך יקנה אדם צריך להגיע או לא וקיבלה מני רבי אב כהנה במתנה אף על פי שרץ אחריהן ואין מגען במתנה אפילו רץ אחריהן ולא מגען זכתה כלומר זה מתגלגלים ויוצאים במתנה במתנה אז כיוון שהאוויר שאין סופו לנוח כמונח דמה אז גם באנקי שיצא מפתח אחר כבר זכה בו בעל הבית כמונח דמה

כמו שמה ראית שזה כמונח דמה גם פה זה כמונח דמה נ שמה זה לא נח זה רץ הם היו הולכים אבל על אדמה זה רץ על אדמה זה לא י אמר לי מתגלגל כ אמרת שנ מתגלגל כמונח דמה כל הכבוד אמר לו מה אתה שואל מתגלגל על גבי הקרקע אתה מדבר הנזרק באוויר זה כמונח דמה אתה לא יכול לפשוט את הספק שלך משם זה זה הולך על קרקע זה אף באוויר תלוי איפה השכל שלבן אדם אם הוא הולך על הקרקע או הוא אף באוויר אתה מבין

צריך לראות איפה איפה הבן אדם מונח לא לדבר פה עוד משנה מציאת בנו ובתו הקטנים מציאת עבדו בשפחת הכנעניים מציאת אשתו הרי אלו שלו זה עכשיו זהו אדם הבן שלו הבת שלו הקטנים בנו ובתו הקטנים מצאו מציאה ציאה הזאת של האבא למה כל שבח שלה של אביה בנעוריה בת אביה כ שבח נעורים לאביה וקטן נראה עוד מעט מציאת עבדו בשבחו הכנענים ששן האדון למה גופם י לו עולמית הגוף שלו קנוי לו עולמית כתוב נחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה אז גופה קנוי מציאת אשתו גם של

בעלה שומע אם האישה שלבן אדם היא הלכה למשל קוראים לה רוחמה היא הלכה בדרך היא מצאה איזה מציאה זה לא שלה זה של בעלה לא שלה למה למה באמת היה צריך להיות שלה אבל משום אבה תקנו חכמים שזה יהיה של בעלה למה בעלה אומר לה גברת את אוכלת פה שותה הכל החשבוני אז הכל הכל החשבוני עכשיו מצאת מציאה תקרית זה לעצמך זה זה לפעמים זה 30 אל דולר 40 אל דולר תקחי את זה לעצמך שום אבה עוד מציאת ריית רשי מציאת בנו ובתו הקטנים בנו קטן

מפרש בגמרא מפרט מהי טעמה בתו קטנה ילפינן מקראה בכ שבח נעורים לאביה מציאת עבדו ושבחו הקנים שלו שר גופו קנוי לא עולמית והתנחלתם אותם לבניכם מציאת אשתו רבנה תקינו לה משום אבה עכשיו עוד דין מציאת עבדו בשבתו העברים אם זה כנענים זה שלו אבל העברים זה שלהם למה אין אין גופם קנוי לאדון כמו עבד כנעני מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתנה כתובתה הרי הלו שלהן שלה גרשת אותה נגמר זה לא קשור נתת כתובה לא נתת כתובה אז גם עבדו בשפחת העברים זה של של

העבד והשפחה הנראה אומר בגמרא פריך לא יהיה אלה פועל כדין מציא אותו לבעל הבית פועל שעובד שלח אותו כל מלאכה שהיא אמרנו המציאה שלו זה לבעל הבית שלא גדלה קטנה וגדלה ולא גם ונה נלמד לאט לאט כן גמרא אמר שמואל בפני מה אבו מציאת קטן לאביו שמואל אומר למה מה הטעם מציאת קטן לאביו אתה יודע למה שבשעה שמוצאה מריצה אצל אבי ואינו מאחר בידו מה הוא עושה כשהוא מצא אותה הוא לא הוא מרים אותה בשביל אביו הוא מרים לזכות בה לאביו לכן זה של אביו ישר

מריץ אותה תקנו חכמים שנחשב כהג באה לצורך אביו אפילו שאיין קניין לקטן מדאורייתא בשעה שתקנו חכמים קניין לקטן משום תרקה שלום תקנו שתועיל גבעתול לאביו למה מטעם שהוא מריצה אישר לאביב תראה רשי אומר אין ראשי כן בשלמה בתו ואשתו מפני מה אמרו מציאת קטן לאבי בשלמה ביתו ואשתו טעמה מפרש להו במקומן בכתובות אלא בנו מה הטעמה מריצה אצל אביו איל כך כ שמגביה שמגביהה לצורך אביו הגביהה יפה תו לא מגביע לשם אבי בתו זה ק פסוק בורה בתביע ושבח נעורים להביע לזה לא צריך לממר לסבר

שמוא קט לזכיה לנפש מדאורייתא מכך שאמר שמואל שתע שתיקנו שמציאת כטן אביו המשמע שסובר שמואל שקטן אין לו זכייה לעצמו מדאורייתא אם היה לקטן זכייה לעצמו מדאורייתא לא היה הטעם שמריצה אצל אביו מספיק כדי שתקנו חכמים שח כמו צורך שהגביע לצורך אביו למה סוף סוף לא לא התכוון גביעה לצורך אביו אלא לעצמו רק משום קניינו זה מדרבנן חשבו חכמים כגיע לצורך חביב הגמרא שואלת אם ככה זה טע מושל שמואל שסבר שקטן דזכי נפש מדאורייתא איך אפשר והתניה סוכר את הפועל לקט בנו אחריו מי שזוכר את

הפועל יקצור את השדה שלו אם הפועל עני ובא איתו הילד הקטן שלו מותר לילד הקטן ללקט בנו אחריו בנו של הפועל ללקט את הלקט שנושר אבל אם קצב בעל השדה חרו למרצה לש של רביע אתם יודעים מה זה זה לכת אחרי שלכת אדם הוא שחר פועל אומר לו בוא תקצור לי את השדה נקט את הכל בינתיים נופל קצת זה באים העניים לוקחים אותו מותר לבן שלו שעוב של העובד הזה של הפועל לבוא הוא גם עני הוא עני מותר לקחת ללקט את זה אחריו אבל אם הוא

קצב עם בעל השדה שכרו של הפועל אמר לו אתה תיקח למרצה לשליש רביע חצי מן השדה שליש מן השדה רבע מן השדה כתב איתו שכרו של הפועל המת הלש של רביע מכל התבואה שתוציא השדה אז הוריד אותו לשדה בעריסות עכשיו הוא נחשב כבר עשיר הפועל הזה לכן לא לקט בנו אחריו בנו של פועל למה הוא מלקט בשביל אביו כאילו ליקט אביו בעצמו ואביב לא עני אביב עכשיו עשיר יש לו חצי יש לו שליש רבי יוסה אומר לא בין כך ובין כך דקד בנו ואשתו אחריו ואמר

שמואל הלכה כרבי יוסי רבי יוסי אומר בין כך אם שכרו כפו ען אז בין בין שו בעריסות אכ בנו ואשתו אחרו למה זוכים לעצמם ואפילו אמאב הוא עשיר מכל מקום הם עניים לא זוכים לאבא הם זוכים לעצמם זה דעת רבי יוסי רבנן אמ במשנה אמר אמרנו לא לקד לא לקד אם למצ ש רביע לא לקד בנו אחרו למה כל זה לצורך אביו ואביו עכשיו עשיר אם ה זה לא למצ ש שובע ביטור פועל כן ילקת אם למצ ש שובע לא ילקת אבל בא רבי יוסי אומר

לא לא משנה גם בעריסות לקט בנו ואשתו אחריו למה הם זוכים לעצמם וגם אם האב העשיר הם זוכים לעצמם הם עניים למה שמואל הלך כ רבי יוסי עכשיו זה בעיה א אמרת בש ןז לנפש אם תאמר משמה קטן יש לו זכיה לעצמו מדאורייתא לכן מתי רבי יוסי שק וכי ק מלקט לנפש המלקט זה לא צוך אביב זה לעצמו המלקט אז הוא עני מותר לו ובוא מיזכה אבי לקחת ממנו לזכות ממנו אלא אי אמרת קט זכיה לנפשה אין לו זכיה לעצמו מדאורייתא הוא לא זוכה רק חכמים

תיקנו שיזכה לאבא כמו שאמר שמואל דכי כ מלקת לאביב כ מלקת ועכשיו באבוה עשיר הוא עכשיו אביב עשיר למה לקח חצי בעריסות חצי ואם כן אמה אשתו נו מלקת אחריו כלומר אבי שמהם נגיד דאורייתא מובן שהבן מנקט לעצמו אבל אם תגיד דרבנן אז אז שהוא מלקט זה לצורך אביו ואביו עשיר ולמה לקד בשביל אביו צ את הגמרא שמואל תעמד תנה דידן כמר סביר שמואל פירש את הטעם למה זוכה הקטן לאביו שמשמע לו שאין ממנו אתה יודע שהוא סובר שאין ו זכיה מדאורייתא אבל הוא תעמד אתנה

דידן כאמ של המשנה שמציאת קטן לאביו ולה לא סביר לה אלא הוא אומר מציאתו לעצמו ולכן יכול תמיד ללקט כמו שביארנו בדעת רבי יוסי גם בקטן שסמוך לשולחן אביו לא תיקנו מציאתו לאביו רק משום אבה כן תראה ראשי מריצה אצל אביו כ שמגביה לצורך אבי בגביה אלקד בנו אחרו מותר לבנו של פועל אם עני הוא ללקות אחר אביו את לקת הנושר אבל אם קיבל הפועל את השדה למרצ שש רביע עשיר הוא וא כבעל הבית בשדה זה ולא לקד בנו אחריו פי שלקט בנו לאביו בין כך

ובין כך ם עשיר הבן עני וזוכה לעצמו דמר פני מה אמרו מצת קטן לאביו לה לא ספיר מצת קטן לאביו דברי פני דרכ שלום כן עכשיו נראה את הגמרא מה שואלת וסבר רבי יוסי קטן הת זכיה מדאורייתא מה רבי יוסי סובר דבר כזה שקטן זוכה מהתורה בתנ מציאת חר שות כתן אש משום גזל ארנו במשנה מצא מה שמוצא חרש שוטה קטן מי שלקח מהמהם תיקנו חכמים שאסור לקחת מהם יש בזה גזל משום דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל גמור אתה רואה דעת רבי יוסי קטן מסבת

הטל זכיה דאורייתא ואנ מצח קטן יש בהם משום גזל תקנו חכמים שאסור לקחת מהמהם כל זה בני דרכי שלום רבי יוסה אומר זה גזל גמור זה לכן אסור ואמר רב חסדה מה פירוש רבי יוסי שאומר גזל גמור גזל גמור מדבריהם זה לא דאורייתא אלא מתקנת חכמים זה גזל גמור ונפקא מינה להוציאה בדיינים מה יבק מנה בין גזל גמור לגזל גמור מדבריהם בין איסור גזל פני דרכי שלום וגזל גמור מדבריהם נפקה מינה במקרה שחטף מישהו אחר מידם אפשר להוציאה בדיינים הנה איסור גזל בפני דרכי שלום לא

נתקן רק לכתחילה אבל איסור גזל גמור זה נתקן גם להוציא ממנו בדיינים אתה לקחת מילד שזכה זה גזל גמור למה אתה רואה שגם לרבי יוסי אין זכיית קטן מדאורייתא אז איך אמר רבי יוסי למעלה בין כך ובין כך אלק בנו אחרו הרי הוא מלקט לאביו שהוא עשיר וזה אסור אלא אמר אביה עשאו כמי שהלכו ב הנמושות דעים גופו מסכ דעתו מספר בר דך מלקט לה אל אמר רב גם רבי יוסי במשנה הוא סובר שאיין לך קתן זכיה רק מדרבנן בכל זאת הם תיקנו שיזכה את מציאתו

לאביו ולמה מתיר רבי יוסי לבן לקת אחרי אביו האריס הרי אבא שלו עשיר אומר עשאוה כמי שאנחנו ב הנמושות החשיבו חכמים את השדה הזאת כמו שכבר עברו ולקטו בעניים כמה פעמים כלומר בטוחים כל שאר העניים ש עוד מה ללקט לכן מותר לכל אדם לטור גם כאן שהבן של הפועל בא ללקט אחרי שאביו אריז הוא זוכה בלקט למה עניים גופו מזכ דעתו סבר ברד אך מלקט לה עניים הולכים אומרים בשדה הזה קיבל את זה בעריסות פלוני והוא מביא את הבן שלו חבל על הזמן לנו להיכנס פה

מתייאשים מהמקום הם לא באים ולכן מותר לבן שלו לאסוף כי כבר זה לא שייך זה לכל אחד מותר זה כמו הלכו ב הנמושות ממתי מותר כל הלקט שכחה ופאה בשדות מי שהלכו ב הנמושות הנמושות אן זקנים שהם הולכים לאט לאט צעד אחרי צער האחרונים מה שהם לקטו אחרי זה כבר מותר לא נשאר מה לקחת אז רק דרבנן לא מדא דרבנן לא דאורייתא מה ה דוכה אמר לרב דבר מתנה לאביה כי מותר לאדם להרביץ רי בתוך שדה כדי שיו עניים ויברחו אז זה אסור לעשות דבר כזה

לאלא יכול להיות מה אדם יביא מותר לו להביא ארי לשים בשדה שלו שלא יבואו עניים הוא בא מביא את הבן שלו זה כמו מביא אריה למה הוא מייאש את כל הענים לא להיכנס לפה אלא אמ רבה ביור אחר עשו שאינו זוכה כזוכה חכמים עשו את הקטן שהוא לא זוכה לענין שאר דברים כזוכה לעניין לכת מה הי טעמה עניים גופו ני עליו כי אכי כי אגרו לדידו נלקט בניו בתרו אומר עניים עצמם נוח להם הדבר הזה שיביא כל אחד שפועל יביא איתו את הבן שלו שיאסוף למה

כש הזכירו אותם למלאכה יזכירו אותם יכלו בניהם ללקט אחריהם זה נוח להם בדרך כלל עניים עושים עבודות כאלה ולכן זה נוח להם שהזכירו אותם למלכה אז גם הילדים שלהם יבואו ויאספו זה כדאי לכן זה אפשר עכשיו אמרנו למעלה שמואל אמר שמציאת קטן לאביו למה למה כל דבר שיש לווא ישר אין לו מזכיה לעצמו מריץ לאבא מריץ לאבא הוא כמרים מרים לאבא אז זה קטן ממש ופליג ד רבי חיא ברבא אומר מה שאמר שמואל פליג דרבי חיא ברב רבי חיא ברב אמר רבי יוחנן לא גדול גדול

ממש ולא קטן קטן ממש תראה מה זה אומר זה לא גדול גדול בשנים או קטן קטן בשנים לא הכוונה מציאת בנו בתו הקטנים זה קטן ממש ולא מציאת בנו ביתו הגדולים זה לעצמם זה גדול ממש יכול להיות שהוא בגיל 10 והוא נחשב גדול יכול להיות שהוא בגיל 20 בגיל 15 16 והוא נחשב ילד בגיל תשע אלא אם הוא גדול ושבו שולחן אביו זה קטן זה מציאתו לאביו תקנת חכמים משום אבה למה אתה אוכל אצל אבא אתה שותה אצל אבא מצי לעצמך כן לא יפה יכול צויה

קטן ואין נושה מח אביו זהו גדול זה מציאותו לעצמו ה לא שייך בו תקנת אבה אתה מבין אם הוא קטן כן אפילו יכול להיות אדם יש לו בן גדול קוראים לו יעקב אם הוא אוחד השולחן אבא זה כל מה שהוא מוצא זה של אבא איך גורים הרב טעמה עניים גופ נחלו או מהטמה עניים גופ לא לא כ לא מה הטעמה אתה יודע למה משום אני גופ ביו נחרו למה כי איך אגרו לדידו לקות בניו בטרו אז זהו אתה רואה אז זה זה כתוב מיש פסיק פסי

אין לי פסיק אני אתה יש לך פסיק כל הכבוד להשי שם סימן שאלה פסיק חשוב מאוד אצלי הכל כתוב ביחד בט מענים יוחנן רבי יוחנן חולק על שמואל הוא אומר לא לא קטן קטן ממש אלא אפילו גדול בסמוך השולחן אביו אז א אז כלומר בן גדול שסמוך השולחן אביהוא לא רשאי לשמור לעצמו את החפצים שהוא מצא ככה כותב השמע אתה יודע ההלכה הנה כן כן לא הפקיעו חזל מהבן זכות קניה אתם ציאה אלא תקנו שלאחר שזכה בה יעבירנו לידי אביו הוא ב עכשיו מה יהיה הדין

בחור ישיבה שהוא בפנימיה זה נקרא הסמוך השולחן אביב מציאתו לפעמים אתה יודע הוא מצא משהו חשוב מאוד האבא מאוד רוצה את זה למי זה שייך אלא הכלל הוא אומר כל זמן שההורים דואגים לבן וכל מחסורו והכל זה הולך לזה אבל מה יהיה עם אברך יום האברכים יש הרבה שהם עם האישה שלהם הם כל הזמן אוכלים אצל אבא ושותים רק הם יושנים בבית שלהם אבל הכל כל יום וכל השבתות והכל הם זוג צעיר והחם מתחייב להם לתת להם לאכול לשתות אז מה זה נקרא יה איבר אם

הוא לא הביא ל יה איבר תלוי איזה חם זה אם הוא בטרן אז זה בסדר הלאה הוא חם או חם חם חם שם ופל שם אתה זה צד לא ם מחלוקת עודדו ג מברך בישיבה זה הישיבה לא זה כמו עבודה כמו עובד מהג שמואל טוען שקטן יהבה אומר שקטן יש לוחיה למה מציאת עוד אמרנו במשנה תתי צי משה אני לא יודע אם מר איתנו היום עוד מפריעים לו מפריעים למאיר עוד מציאת עבדו ושבחו העברים הריו של עצמן למה ש אין גופם קנוי לרבם כמו עבת פני

עני אמ לא יהיה אלא כפועל למה לא יהיה אלא כפועל בתניה מציאת פועל לעצמו כך למדנו למעלה מציאל פועל לעצמו הגמרא מבארת במ דברים אמורים בזמן שאמר לו בעל הבית נקש עמי היום עדור עמי היום אז שכר אם שכרות אותו למנחות מסויימות אז הגבעת המציאה הא לא מותן המנחות אז זכה ב הפועל אבל אמר לו השים מ מנך היום מציאתו לבעל הבית אז הנה אתה רואה גם עבד דברי כמו סתם פועל שם מציאתו לבעל הבית אמר רבי חיה בר אבא אמר רבי יוחנן אכה בעבד נוקב

מרגליות עסקינן שאין רבו רוצה לשנותו אחרת כמ שזה חשוב לא נח לו שיתבטל להביע לו מציאה סתם מציאה רכה פחות משוב מלאכתו לכן אם מצא מציאה כזו זה של העבד ישלם לרבו שכר ביטולו זה תירוץ אחד תירוץ נוסף רבא אמר במגב המציאה עם מלאכתו עסקינן ביחד עם עשיית מלאכתו לא תבטל לכן באופן כזה ששכרו סתם מלאכה אז זה פועל כי הוא כשעובד ביחד עם העבודה הוא מגבי המציאה ר פפה אמר כגון ששכרו ללקט מציאות ואך ד פגמה בקבר רה הוא שכר אותו פועל ללקט לו מציאות

לבעל הבית לכן הוא לא עוסק סתם במלאכה במיוחד ללקט מציאות איך זה יכול להיות הפעם יש כל כך הרבה מציאות צריך לזה מציאה זה בא בהסח הדעת איך זה יכול להיות שהזדמן כל כך הרבה מציאות דפה אגמה בכברי אומר עלה הנהר לגדותיו הלה ו דגים אוהו איזה דגים איזה יופי אבל עב דברי שנזכר לסתם מלאכה אין מציאת דווקא שמה אמר לו תשמע היום הים העלה הרבה דברים וגם החוטים זרקו פסס והיה שמה מכליות של כל מיני שחורות והכל עף בתוך הים והבעלים התייאשו מזה אין מה

לעשות ויש מציאות גדולות ב הים העיף כל מיני מכליות כל מיני מציאות אז הוא שכר את הפועל מטוניס אמר לו בוא בוא שכר אותו אומר לו בוא תלקט לי מציאות תתן לך כסף יומית תלקט לי מה שעולה בים יש הרבה דברים יקרים יש היום ואז הוא מלקט לו אתה יודע מה שיצא נכון צי משה אתה תעשה בזה יופי עסק זה דגים אבל יש גם כל מיני עניינים מרגליות מ כן אפשר לדעת יש דגים של זה משהו יפה עוד רבי חיים בן עטר מישהו לבד לו בים

זרק שם קדוש לתוך הים צפו כל המציאות הוא אומר תיקח רק מ ש יפה הקו עודפ כג לנקד מציאות זה אמרנו הגמ שואלת הי שבחה איך ד אמרנו ש אם השפחה מצאה מציאות עברייה המצאה מציאות של עצמה איך דדת שתי שערות מה ה בעיה גבה אם זה נערה שהביאה שתי שערות מה היא עושה אצל האדון אמה עברי אין מה עשות מה יצא לחירות מדלא הייתה שתי שערות אם לא הביאה עדיין קטנה הת לאב דבו אביה דלת לאב טפו במיטת האב הרי יוצאה כבר במיטת אביה ד

אמר אש תקיש המה אבריה קונה עצמה במיטת האב מרשות האדון מקל וחומר אתה רואה היא יוצאת מרשות האדון כשמת את אביה מקל וחומר מה מה קל וחומר אז נלמד את הדין הזה מכלו החומר אז איפה יש שתהיה עמה בריה השפחה הזאת מציאתה לעצמה אם זה לא אין אין אין דבר כזה אז מה הקל וחומר הביא מקדושי ראיתם רשי מה הסימנים שאן מוציאים מרשות אב מוציאים מרשות אדון כד פינן ויצא חינ בבגרות אין כסף אימי נערות מטת האב שמוציאה מרשות או שאינו מוריש לבניו מה שזיכתה לו

תורה בבתו שהיה מעשה ידע לאחין כמו שכתוב התחלתם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם איןו דין שמוציא מרשות אדון יפה היא לא של האחים ילדה קטנה כל מה שיש לה של אבא ה שיכת לאבא אם מת האבא לא יכולים לבוא אחי נגיד עכשיו מי שלנו אין פה ירושה דווקא מתנחלת אותם לבניכם את הגויים אבל לא אבל לא אין דבר כזה ג אומרת בלו אותיו רשלח רש הקיש נמה מהן מתי תיובתא אבל לא נצחה קל בחומר של רש הקיש למה מסקנה גמרא שההיא לא יוצא מהאדון במיטת האב

אין דבר כזה אבא שלה מת היא עדיין הגמרא דחתה את הקל החומר ע זה ועדיין ברשות אביה אז יש לנו נומ את המשנה בשפחה קטנה שמת אביה ולכן מציאתה לעצמה נמה ןמ תב ובתה גם זה במשנה שלנו תהיה פריכה על הקרב החומר יש תקיש למה מפה משמע שהיא לא יוצא מרשות האדון במיתת האבא אז זה גם יהיה הגמרא אומרת לו משנתנו זה לא קוש קיש לעולם דית לאב וישנו לאב בחיים מהרי הן שלהן שלהן לא שלהם ממש פוקה דרבה לומר שלא של רבה רבה של השבחה

לא לא חכם רבה רבה רבה רבה אם לא עושים מפיק לא מבינים מה הרב אומר אין מפיק בג מבנים אתה ידע יש גורסים לאפוקי דרבה ב' מה שאמר רבה בקידושין שדיק בבריתה שב דברי גופו קנוי לרבו כך אומר רבינו חננ אבל פה לאפוקי דרבה לומר שהיא לא של רבה אבל בכל מקום היא לא היא לא שלה אלא של אביה מהזה רב מי זה רב ש האדון הרבים נקודה בשים למה יש פה נקודות תעסק אומר שתמשיך מציאת אשתו אמרנו מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתן

הכתובה הרי אלו שלו הרי אלו שלו כ אמרנו במשנה נכון הריו שלה לא שנכון גירש אותה אפילו שלא נתן כתובה זה שלה כן אני אמרתי לא לא נכון צריך להגיד שלה לא אמרתי שלא ב גרשה פשטה אם גירש אותה בטח כבר לא ברשותו פשיט אזה שלה מציאתה לעצמה מה מה חייב לה כסף של הכתובה חייב לה מה זה קשור אכ במ עסקינן במורשת ואינה מגורשת ספק מגורשת זרק לבעלה את גתה ברשות הרבים ספק קרוב לו ספק קרוב לה דמר רבי זר אמר שמואל כל מקום שאמרו

חכמים מגורשת ואנה ורשת בעלה חיה במזונותיה אתה רואה את זה מגורשת ספק בעלה עדיין חייב לתת לה אוכל טעמה מה ימור רבנן מצד אשה לבעלה ככ דלא תאבה להבה אכה התלהבה ואבה לכן לא לחשוש אומר מה למה אמרו חכמים שמציאת אישה לבעלה כדי שלא לא תיתן לו מציאתה משום שניזון את ממנו תאבה בין הבעל לאישה לכן אמרו תיתן מציאת אישה לבעלה אבל כאן ב מגורשת ו מגורשת ממילה כבר אית לאבה ואבה לכן לא חוששים ומציאת לעצמך כבר יש ביניהם אבה ספק אבל יש בעניים כבר לא

סתם היא מתגרשת למרות שהוא חייב במז כן שנה מי זכה בשעון ה עכשיו זה באמצע הגמרא א שמי שמי לא מפה לא מפל עוד משנה משנה כן רבי יעקב מצא שטרי חוב אם יש בהם אחריו נכסים לא יחזיר למה שבית דין נפרעין מהן אדם מצא שטרי הלוואה שטרי חוב אדם נבע מחברו כסף כתה לו שטר חוב אז אם יש בהם אחרות נכסים כלומר מפורש בשטרות שעיבד הלוה למלווה קרקעות שאם לא ישלם לו יקבה מן הלקוחות אתה יודע מה זה אם אם בינתיים הוא מכר את הקרקע

הזאת הולך למי שקנה את הקרקע אומר לו אדוני אתה לא רואה ששתה משעבד הקרקע הזאת אני הבאתי לו כבר סכום גדול של כסף והקרקע הזאת משועבדת לי אז אם כזה דבר יש שיש בזה שעיבוד קרקעות לא יחזיר למה את אשתר למלווה בית דין נפרעים מהן אם יש ב גובים מכוחות שקנו את קרקעות ויבוא לכוחות ידי הפסד וד פם טוב מה א אכפת לי אני זה מסכן ההוא נאבד לו מה הוא גבה כבר מה זה מצא שח אתה הלבת כסף לאיזה פלוני עכשיו כמה נגיד הבאת לו

נגיד 20 אל שק כן כתב לך שתר וש שאיבד לך את הבית שהבית משועבד לך זה נקרא שטרי חוב שיש בהם אחריות זה נקרא שטר חוב פנוני חייב לך כסף שבד לך את הקרקע זה לא אדם שמצא שטר זה לא יחזיר למה בית דין נפרעים מהם ויכול להיות בית דים מתייחסים לזה חזק ויכול להיות שאדם מכר את הבית ואת הבית ובינתיים מחרת בתה הה צריך עוד כסף מחר והשטר לא נפרע אדם יכול ללכת לגבות בשטר הזה את הבית מהלקוחות מי שקנה ואז יכול לבוא הפסדים אז

עכשיו זה שנפל השת מצאו את זה אי אפשר לדעת לא יחזיר למה אי אפשר לדעת מה קורה אולי החזיר את ההלוואה וזה נפל מה ממנו לובה עצמו פעמים א תן את השטר הזה לב כן כן אין בהם אחריות נכסים בשטרות יחזיר שאין בית דין פראים לא גובן את הקרקעות מן הלקוחות דברי רבי מאיר חכמים אומרים בין כך ובין כך לא יחזיר מפני שבית דין לפעמים בן מפורש שטרות אחריות נכנסים בן לא מפורש גובין את הקרקע מן הלקוחות אם יש טר בפני יצא איזה קול וגמרנו אדם

זר לא לקנות ובדין באמת גובים נותנים ללקוחות ר ראשי חיות נכסים שעיבוד קרקעות חזיר ולא חזיר טעמה מפרש בגמרא היום צקים זה גם גמרא במה עסקינן במה שאמרנו רבי מאיר אומר יש חיוק בין מצ ש חוב שיש בו אחריות שאין ב אחריות חיב אם נאמר שהלווה מודה שלא פרע עדיין את החוב אתה שואל את הלוה אומר כן נכון לא פרעתי לא נתתי לו כסף עדיין אם יש בה אלמה כשה מודה אם יש בה אחריות נכסים המן לא יחזיר המודה שאבת את הקרקע למה שלא יחזיר החוב

קיים הש נפל המלווה רשא לגבות הוא מודה וכשאין חייב מודה כי אין באחרות נכסים המי יחזיר אם אין אחריות נכסים ני דלא גווה משעבד בבני חרי מגבה גווה אפילו לא גווה משעבדים אבל בבני חורין הוא גובה אז מה אם כבר אומר שהחזיר אז למה תחזיר לו לעולם כחייב מודה שאיין השטר פרוע מודה ואכה היינו טעמה למה לא יחזיר המוצא את למלווה חישין השמ כתב ללבות בניסן את השטר עלמנת לבוד בניסן והתאריך שמצויים בשטר זה זה של ניסן ולא לבה עד תשרי רק כתב ללבות בניסן כמו

תאריך אבל באמת ההלוואה עצמה היייתה רק בתשרי והקרקע ללא השתעבד לבעל חוב למה הוא קנה את זה אחרי שהלב לו את הכסף בתשרי לא ל בשטר שזמנו כתוב בניסן והתל מטרף לכוחות שלו כדין כשלא ישלם הנובה יבוא לטרוף לכוחות שלו כדין התאריך מצוין בשטר זה ניסן והשעבוד רק נהיה בתשרי אז הוא חצי שנה יבוא לטרוף לקוחות שלא כדין יחי כל כל שטרי דעתו לקמן ניחוש להוא אומר כל השטרות שמגיעים לפנינו תגיד אולי זה עבד אולי יה והתאריך לא נכון אומר כוש תרה לא ריאה אני ריאה

כל השטרות שמגיעים לבית דין מיד המלווה הם לא אין להם לא ריע חזקת החזקה שלהם עומדת לא חוששין שמה תאריך לא בסדר אבל הנה כיון שהם נפלו מיד המלווה יש בהם בעיה אפילו שזה לא כל כך קשור אבל זהו זה אמיתי לאזר של מה ש ש שר מה כן אבל הוא הולך לבית דין לא לא חוששים שהוא יבוא יגבה עכשיו אומרים שלא יחזיר אולי כבר פרעו לו אולי נתנו לו אלא הד תנן כותבים שתר ללו ואף על פי שאין מנב עמו לכתחילה אך כתבינו מיחו ש

מכתב ות בניסן ולא לבע תשרי ואת כוחות שלו כדין מה אמרנו במשנה כותבים וחותמים שטר ללווה כדי ששטר מוכן שיתנה למלווה כלווה לו מעות ואף על פי שאיין מלו עמו לא ראו עדים חתומים שתר לכתחילה איך כתבינו בלא שראו עדים את ההלוואה נאו שמכתב וד בניסן ולא לבה בפועל עד תשרי ו מטרף שלא כדין המלווה קר שלו קדין לכוחות אמר רב אסה בשטרי הקנאה לה שעיבד נפשה אומר המשנה שכותבים שטר ללוב פפי ש אמו זה לא זה רק שטרי הקנאה שטר שמפורש ש משעב נחס ממלו

שיגה בהן בן שיגה בהם בן בין ילוה בין לא ילווה אשתר כזה רשעים העדים נכתוב אפילו שלא ראו ד שעיבד נפשה הוא כותב אני משעבד את הנכסים שלי למלווה מניסן זה זה לא קשור להלוואה גם אם תהיה הלוואה בתשרי לא משנה למתי אבל שטר הלוואה בלא הקנאה לא כותבים ללוב שאן מלו עמו למה שם יכתוב בניסן י אחי המשנה מדברת ששטר ולא הקנאה המשנה שלנו כן בלי בלי לא י שאבד עצמו אה לא לא למ ו שאבד עצמו מה זה הקנ שאבד עצמו שטר הקנאה אומר

לא שטר הקנאה אומר אני משעבד הנכסים שלי לפלוני כתוב פה קנין שעשה קנין נוח העיקר זה לא משנה ו ילווה או לא ילווה אני מקנה לו את זה זה הכל הנכסים שלי בידו י אחי אם יש בהם חות נס מ קט יש בהם ס חזיר ק שחיב מוד ומשום חשכ בניסן לבע תשי ות של כדין אמ לאש הקנאה הקנאה ק מחש רת לאכ אם זה שר הקנאה כמו אתה אומר מה אכפת לי שי בת נכסים לא שי בית נכסים מתי מתי אדוני הוא הסכים להקנות כל

הנכסים שלו וגמרנו מה זה משנה מה היה ואיך היה הקנה זה משהו אח אז לא חושש שם שם כתב ניסן לא כותבים בלי המלווה רק יבים ביחד גד רשע כן אבל זה הולך ארוך זה נגמר ודט הר הנ הנ הלכות שלת ‏no si אנחנו הלכות ראש השנה סימן תקפו או תקפו מצאה שופר לחות שופר שופר של ראש השנה מצוותו של בשל עיל וכפוף למה בשביל עקדת יצחק לכן צריך לנקוע בשופר של עין וכפוף למה שיקוף ליבו אבל למעלה אמרת לי שיהיה עולה למעלה הלי תרועה צריך

שיהיה עולה וכפוף שתפילה למעלה חדש לא בדיעבד צי בדיעבד כל השפרות כשרים בין פשוטים בין כפופים ומצווה בכפו יותר מפשטים בשל פרה פסול בכל גבני למה זה קרן זה לא שופר שופר זה שפופרת יש לו חלל למה של אין יש לו יש לו זכות ונקבות לא זה הכל עצם וכן קרני החיות רוב חיות שהם עצם אחד ואין להם בפנים זכרות פסולים שופר בנשה שופרת חלול יש לה קרן אתה יודע איך עושים אותו מרתיחים את ה את הקרן הזאת של העין במים חמים נראה בור בור בור

בועות בועות תוציא אותה תן המכה ככה וזה עף הבפנים עף וכן שופר מבהמה תמאה פסול למן תהיה תורת השם בפיך מן המותר בפיך זה בהמה תמאה זה לא מותר ב הגוזל שופר ותקע בו יצא אפילו לא נת שוע בעלי ממנו למה מצווה בשמיעת הכל זה לא בשופר עצמו תקע סעיף ג' תקע בשופר של עבודה זרה של ישראל כון שתקעו בו לפני עבודה זרה לא יצא שינה בטלה עולמית למה צריכה שרף ולכן כתותי מכתת שעוה אבל בשל עבודה זרה של עובד כוכבים וכן בשם שעבודת כוכבים של

עובד כוכבים לא התכים תקה יצא למה אין דווקא כשישראל יש לזה דין סרפה אבל אם זה של עובד כוכבים אין לו דין רפה והוא שלא נתכוון לזכות בו נתכוון לזכות בו לא יצא דבל עבודה זרה של ישראל ויש מחמירים שאפילו בשביל עבודה זרה אין נתבטל מערב יום טוב כל עוד שלא נתבטל אסור בהנאה איך תבטל גוי בט הגוי ב תוד הגוי בטלו גו יכול לבט אבל אין בעיה ממש כל העבודה זרה כל זה יכו אין בהם ממש כן אבל בכל זאת הוא עובד את זה טוב

הלכות ש לפורים מה זה יכול להתבטא ח פורים או פורים תלוי מה יש לפני המילה אב יש הבדל בפורים אם אין כלום פורים ופורים יש הבדל במ של השכול לה שפ בטח לא ינו איך קורים בטח שיש א של פרה מה זה אתה ישר רואה אתה יודע פעמ מעות של זכר למחצית השקר צריך לתת אותם לטובות מוסדות תורה איפה ישיבות ששמה לומדים תורה למה מיום שחר בת המקדש אינו לקדוש ברוך הוא בעולמו אל ארבע עמות של הלכה כל מי שמשתדל להרים קרן התורה או הזכות שלו

הגדולה ביותר השיעור כמה החשבון השנה 30 שק פחות שקל 30 שק פחות שקל אז תן 30 לא נורא אם שלושה אתה נותן בשל שלושה ן 100 תן 100 אם אתה נותן בשי תת יות ירב כן זה זכר א איזה גיל חצ כבר אתמול 20 זה 13 אז זה במקום הבעת הקורבנות לכן נשבעתי לבית עלי אם מחופר עוון בית עלי בזבח ומנחה בזבח ומנח מתכפר מתכפר בתלמוד יזהרו שלא לקרות למעות הללו מחצית השקל רק זכר ל חתי את השקר יש שהם נוהגים למשל הם מאספים ממעות של

זכר למחצית השקל עכשיו יש אנשים שאתה לוקח מהמהם אתה לא יודע הם אומרים מחצית השקל בעיה לכן מה עושים לפני שמחלקים את הכסף הזה פודים אותו באיזה פרוטה כל המעות שיש פה שמי שאמר שכן יהיה פדוי במטבע הזה ואז אפשר את החוה הזאתי אד זה צ אבל מי אמר לי את נתנן לפדות אין צ מטבע נכון ח ש 30 ש עכשיו השנה תענית אסתר הוא יהיה ביום א מתענים ב1 לאדר צוב זה נקרא תענית אסתר למה ב מרדכי ואסתר קלו היהודים ביום לחם ולעמוד לם שם

והיו צריכים לבקש רחמים בסליחות ישבו בתענית באותו יום משה רבנו עליו השלום יום שמלק הה מתענה כשם שאנחנו מקיימים ימי הפורים לזכור את הנס צריכים אנחנו גם כן לעשות כמותן לכן עכשיו זה גם כן ממש ממש צריך לצאת כולם להתענות לבכות לקדוש ברוך הוא קרוים המצב לא פשוט ם הגויים צריך לחזור בתשובה אמחל יג לחודש אדר ביום שבת כמו השנה אחר בשבת מקדימים להתענות ביום חמישי בשבת שהוא יום יא באדם לא מתענים בערב שבת ש יכלו להכין צרחי שבת גם שלא יכנס לשבת שוא מעונה עיקר

תענית סליחות ברחמים זה העיקר זה זה עכשיו תבנה מכבוד שבת אז העיקר זה צריך סליחות רחמים איפה יהיה לך זמן ביום שישי אין זמן לכן כ מה שצריך אז בכל מקום התאספו לקרוא כל התהילים לעשות אתה הולך ומה עם הדגים בסדר השם ישמרך תודה ר מוכר דגים אזה זה זה צריך לעשות חזק עכשיו סליחות באמת שקר זה גימטרייה צדיק צדיק יסוד עולם כמה עולה צדיק שקר כמה עולה צדיק יסוד עולם ש צדיק יסוד עולם כמה יע לא הוא שואל אותי אם זה תיקון ש צ הנה

שקל זכר שזן הראש שלך איפה עובד נכון נכון מעוברות ומניקות פתורות מטענות ו מעוברת היינו בכל ימי עוברה שנתברך ש מעובד אפילו תוך 40 יום פי שבתחילת ימי עבורה עו חלוש ביותר ומניקות אפילו פסקה מלהעניק שנתיים מה כ יש אומרים הרב אומר אפילו פסק מ פ שפסקה מלהעניק את בנה אם היא תוך 24 חודשים ת פתורה מתענות לכן אשה שפי פתורה מתנות תוך 24 חודשים פנתה 55 חזר ד היום מקנים מקנים בקומות אזון ה אני לא יודע מה שאתה אומר בסדר לא לא עכשיו לא תקום

בסדר את עכשיו יוציאו את זה אז אולי טוב תגיד ליפל בים בסדר יק זקן שהוא תשוש כוח פטור מטענות תענית אסתר מי שמצטער מכאב עיניים לא תעני שברי פר תעניתו אבל אם אכל עלפי פקודת הופ צריך לפול תעניתו אבל הבראים חייבים להתענות ולא יפרשו מן הציבור ואפילו מי שבא בדרך רחוקה וקשה עליו בתענית ידחוק עצמו ויענה שנה בעלי ברית לא מתענים כן זה דחוי חתנו בעלי ברית מאחר ויש מחלוקת ם מתענים בצום תענית אסתר הנה תשמע ואפילו בתענית דחוייה יש בלוקדה כשהלכת רופת כשהלכה רופפת בך

אליך המנהג אני איה לי הגיס שהתחתן בתענית שהתחתן בזמנים והיה בתענית אסתר בתוך שבעת ימי חופה לא מתענה אמר לו הרב שרבי תתענה הה דחוי לא כן דחוי כן אמר לו תתענה אמר לו קשה לי אמר לו תתענה בערב החתונה שלך תתענה בימים האלה יותר טוב כ זה אני שמעתי הרמבם הגיע הכהן איזה פרק אנחנו איזה פרק אפתח סליחה בן זקן פרק 12 דף טל מיר דף אפי יש סיום הי אומר צריך להביא זה בפ לא רמבם של ד שבועות אף על פי שלוקה הנשבע על

השו או על שקר מלכות בכל בכן הנשבע שבועת העידוד או שבועת הפקדון מביא קורבן לא לוק מביא קורבן איין מתכפר להן עוון השבועה כולו שנאמר כי לא ינקה השם את אשר ישה את שמעו נשו אין לזה ניקיון מדין שמיים עד שיפרע ממנו מן השמיים על השם הגדול שחין וואי וואי וואי וואיי שנאמר וחללת את שם אדוני אלוהיך אני השם לפי כך צריך אדם להיזהר מעוון זה יותר מכל העוונות כל העבירות עוון זה מן החמורות הוא שבועת שקר כמו שביארנו בחות ששוב שאין בו לא כרת ולא

מיטת בית דין יש בו חילול השם המקודש שהוא עוון גדול מכל העוונות חמור ג מי שנשבע בשמיים ובארץ בשמש כ יוצא בהן אף על פי שאין כוונתו אלא למי שברם אין זו שבועה וכן הנשבע בנביא או מן הנביאים מלאכים שמואל או בכתב מן כתבי הקודש אלפי שאין כוונתו אלא למי ששלח הנביא זה או למי שציוה בכתב זה אין זו שבועה אפי שאין אלו שבועות מימין עליו מלמדין אותו מלמדין טען שלאו ינהגו כלות רוש בכך ומראיין בעיניהן שזו שבועה פותחין להן פתח ומתירים להן במ דברים אמורים

בשאר כתבי הקודש אבל נשבע בתורה אם נשבע מה שכתוב בה דעתו על הזכרות ואם נשבע בה שתם דעתו על ה גביל ואיין כאן שבועה ואין כ שבועה נטלה בידו ונשבע כמי שנשבע במה שכתוב בא ואשור הרי זה כדי נשבע מה שכתוב בה ואסור ה והיה נשבע בתורה סתם אם תלמיד חכם הוא אינו צריך שאלה לחכם ואם עמ רצו צריך שאלה לחכם כדי שלא יהיה קלות ראש בשבועות וואו העבד שנשבע אין רבו צריך לחפותו והרי הוא אחר שנשבע כקודם שנשבע פי שאין גופו קנוי לו כדי שתחול

עליו שבועתו ונאמר בשבועות לאסור סר נפשו מי שנפשו ברשותו יצא עבת שהוא ברשות אחרים נמצא זה כמו שנשבע נכסה אחר ז כתנים שנשבעו וין יודעים טעם השבועה אף על פי שאינן חייבים קופין אותן לעמוד בדבריהם כדי לחנכם מים עליהם כדי שנגו כלות רש בשבועות אם היה דבר שנשבעו עליו דבר שאין קטן יכול לעמוד בו אלא אם כן נזק כגון שנשבע שצום או שלא כל בשר זמן מרובה מה זה מי שלא אוכל בשר אז זה ניזוק כך משמע מפה מכה אותו אביו או רבו וגער בו מראי

נו שהותר שבועתו כדי שהה רגיל להכל בראש בשבועות רבנו אבל הארי אומר אדם לא יכל בשר ביום חול רק בשבת שוא מכיר אותו בשביל שלא שבע לא בשביל שלא כל בשר עם הארץ גם אסור לו לאכול בשר למה זה דינים מביא לעצמו דינים הוא לא מתקן צריך להיזהר הרבה להזהיר בקטנים הרבה להיזהר או להיזהר להזהיר להיזהר בקטנים הרבה ללמד לשונם דברי אמת בלא שבוע כדי שלא יהי רגילים נשבע תמיד כגויים וזה דבר כמו חובה על אבותיהם ועל מלמדי התינוקות השומע זכרת השם מפי חברו לשו או

שנשבע לפניו לשקר או שברך ברכה שאינה צריכה שהוא עובר משום נושא שם השם נשב כמו שבארנו בהלכות ברכות הרי זה חייב לנדותו ואם לא נדה הו בעצמו יהיה בנידוי וצריך להתיר אותו מיד כדי שלא יהיה מכשור לאחר שהרי אינו יודע שנדו ואם תאמר ש שיודיעו נמצא כל העולם בנידוי שהרי למדו לשונה מעווה ושבועה תמיד ומ דברים אמורים כשהיה נשבע זה או המברך לבטלה במזיד אבל אם היה שוגג ולא ידע שזה אסור אין חו נד אותו ואני אומר שאסור לנדותו שלא ענו שכתוב שוגגין אלא אלא מזהי

רו מטר בו שלא יחזור אבל מי שאתה רואה אותו שהוא נשבע או מ צריך לנדותו שלא יהיה הפקרות בעולם וואי וואי וואי בעיה צריך ל ולא שבוע לשה בלבד היא אסורה אלא אפילו להזכיר שם מן השמות המיוחדים לבטלה אסו אף על פי שלא נשבע שהרי הכתוב מצווה ואומר ליראה את השם הנכבד והנורא בגלל רעתו שלא יזכירו לבטלה לפי כך אם טעה הלשון והוציא לבטלה ימהר מיד ושבח ופאר וידר ללא כדי שלא יזכר לבטלה כצד אמר השם אומר ברוך הוא לעולם ועד או גדול הוא מולל מאוד

כיצה בזה כדי שלא יהיה שם שמיים מוזכר לבטלה נכון אבל זה כ תוך כדי אף על פי שמותר להשאל על השבועה כמו שביארנו ואין בזה דופי ומי שליבו נופו בדבר זה אינו אלא שמצ מינות אף על פי כן ראוי להיזהר בדבר הזה ואין זקין להתיר אלא בפני דבר משווע או בפני צורך גדול טובה גדולה היא לאדם שלא ישבע כלל כלל כלל ואם עבר ושבע יצטער שיעמוד בשבועו בר כן תעמוד בשבועה שלך אל תתיר אותה שנאמר נשבע להרה ולא ימיר כתוב אחריב ושה אלה לא ימות לעולם

שיהיה בריך רחמנה סען שיהיה ישועות עכשיו נדרים כן נתחיל את זה קצת שיהיה קל יש בכללן שלוש מצוות שתי מצוות עשה ואחת מצוות לא תעשה וזהו פרטן ש א' שישמור מוצא שפתיו ויעשה כמו שנדר ב שלא יאחל דברו ג' שהופר הנדר ו השבועה וזו הדין הפרת נדרים מפורש בתורה שמכתב ו מצות אלו בפרקים אלו פרק ראשון א הנדר נחלק לשתי מחלקות חלק הראשון הוא שיסור ל עצמו דברים המותרים לו כגון שאמר פירות מדינה פלונית אסורין עלי 30 יום או לעולם או מן פלוני מפירות העולם או

פירות אלו אסורים עלי בכל לשון שיאסור הרי זה נאסר בהן ואלפי שאין שם שבוע כלל ולא הזכרת שם ולא כינוי הז זה נאמר בתורה לאסור אסר על נפשו שאסור על עצמו דברים המותרים וכן הם אמר הרי אלו עני איסור הרי אלו אסורים חלק זה הוא שאני קורא אותו נדרי איסור ב חלק השני הוא שיחייב עצמו בקורבן שנו חייב בו כגון שומר הרי עלי להביא עולה או הרי עלי להביא שלמים או מנחה או בהמה זו עולה או שלמים ואומר עלי הוא הנקרא נדר ואומר ארזו הוא הנקרא

נדבה ונדבה והנדר ממן אח ד הן אלא שנ דבי חייב באחריותן דבות אינו חייב באחריותן זה נאמר בתורה ונדריך אשר תדו בנותיך חלק זה הוא שאני קורא אותו נדרי הקדש ג בדיני החלק הראשון מ הם שאנו מבארים לכות אלו אבל נדרי דיני נדרי הקדש ומשפטי הם כולם התבהרו במקומן בהלכות מעשה הקורבנות מצוות הש של תורה ד מצוות הש שתורה שקיים אדם שבועתו נדו בין שהיה מדברי סר בין שהיה מדברי הקדש שנאמר מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת ונאמר כל יוצא מפי ויעשה ה העושה על עצמו

מן ממיני מאכל כגון שאמר תאנים אסורים עליו תאנים של מדינה פלוניות אסורים עלי או תאנים אלו וכ יוצא בהם ואכל מין כו שהוא לוקה מן התורה שנאמר לו אחד דברו שאין דרים שיעור שכל הנודר מדבר הרי זה כמפרש כלשהו אמר אכילה מפלות מדינה פלונית אכילה מפלות אלו אין לוק שוכל כזית עד כאן שצך כז בכל שהו מדינה פלנית כז את החילוק זו זה כשקראנו תגיד לי אתה חייב עכשיו לדבר אני לא יודע כמה פעמים אתה תספור אחרי הז אחרי השיעור אחרי השיעור כולו תדבר בסדר מותק

רואה יושב פלך לא מדבר הלאה א א הפסיקה להניק אחים בתוך כדי חים צרי הען שצ ויש ראות שאם השה בריאה מרגישה תתענה והיא מרגישה חלשה וצ בתענית שעות צריך דל שובה אני דף שלח וכי מכמה מין תשובה ן אבל כל הפיבר רשע גמ כל ו כמה פקוד תעשה ומתר וד עלי כבש נדע אדם כזה שעשה תשובה רע מכאן הוב ד קדשך אבל דזכי לתשובה עה בתית חטם מתכפר לווא אזי בדרך מסע מתעסק בכל כח זכ תשו תשוב ברנש מתר מח תובה קבל פ כ שנ

לגבי לגבי חשבתי הלעולם בבר ב ת תורכ בנים אתם לאדוני אלוהיכם הנסתרות ואהבה בופ לבר ור דבר בינו לבין כו אבל בר כל ברנ איזה יופי איך עובד השם בג קודשי ת דן ורגן וגופה כל זה מהבד פקו ניח תפילין זה הגל זה כן אדם רואים אם הוא עושה רואים בטח רואים עושה חלקי על הסכין משאיר פירות לא פירות פאות כן אם כן חותמה למק מנ למה תועלת יוצא מהחום ויפח בפש ברנש חלום סולם מוסב ארצה סולם ד נשמת חיים לשם הביה ר והבה והתורה והמצווה

וב שריה והקורס מנה גזרות גזורות כל נשמתן דישראל והוא דוק דעל רשה ברנש שם יזכנו לעובדו ונראה אותו אמ אמן ו אד שובנו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סית אותם עיד משה ך ככתוב בתורת ויאמר אדוני א משה שמים נטף ושחלת חן בני שסמים אול בונה זכה בת בבת יהיה האמר אדוני אל משה קח לך סמים נף בסמת ב משה ק לך שמים נטף ושחלת וח בנמ נ יה בוא תשב בוא הזקן אתם גם יכולים לשבת יש מקום פה בסדר נוח לכם

ועשית אותה כודר ש קודש קלי אהרון כור צמים בבוקר בבוקר ארון את הנרות בפני א כם תנו רבנן פטו הקטורת קסד 368 מנים ובה 3 בכל יום חציו בבוקר ו בערב שלוש מנים שמהם מכניס כ גדול כיפורים חז נאמר תש בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסת דקה מן הדקה 11 סמנים היו בה ואלו הן הסורי וצפורן והחן בני ור קציעה שב כום ש ש פה שלשה תשמ עתיק מלח שדמ רובע מעש קש אומר אף כיפת הירדן כשי אם נתן בדבש ס ם חצר אחד מכל סמני

חתה רבן שמעון בן גמליאל אומר הסורי אינו אלא ש הנוטף מעצ כ כדי מה הוא שזה מרגליים פ א ש מניסים גדש ני הכבוד ת רבי נתן אומר שהוא שומר שמנו אמר םכ ם ח אח 7 שנה דבש אין אדם יכול לעמוד רח ולמה אן מעב בדבש בני שתורה כח בכ ד אד ויאמר עלי ישראל כפ עשו חו מזמרת הארץ בכם שמח מעט צורי מעט דבש ח בלדים ויאמר עליהם חזח מע צורי מעדות ל ים משדים יאמר עליהם זמרת האר בכם ח מעד צור מעד דש

מים כם משפחותם גם אזז מדם אשר בם לא צופת בתו עד בוקר עבר על שת מזוזות ח פתח ו ת מורם את הדבר הזה חך בניך כיתב את העבודה הזכ העבוד הז פס בח המנורה זהב ור כששה את המור כפור מצידה שלושה כניה מנורה מצידה אחד שלושה כ מצידה השני שלושה גבעים משוקדים כח כור פ שג משוקדים ח כור כ שת הקים יוצאים מן המנורה ומנורה פחה כפתור תחת שני הקנים ממנה כתו ח שים יוצא ממנה ממ הו כש זהב טהור שבעה זהב טהור ת עשה

אותה ואת כל כליה אדנית אדוני אדוני להושיעני זה מעשה את ויאמר משה אהרון לי ם צ תשה פתח מגפה נעצר ויאמר משה עליש אגפה משה פתח מגפה וימר משה קח את המחת כפר עליהם כת ואני אשיר וזך זך כי הית מסג ליז ך וזך עשיר עני או כל אפס ארץ ויעמוד פנחס פעצ ני עודר נבוש פדח בחכמה תורת חסד על לשונה צופי לי בנות עשו חיים מפ דוש [מחיאות כפיים] אר שמ שלום בארץ אחרית בתיח רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם צפני לאבותינו הקדושים א

ברך שמו צור כל הקהל הקדוש המאזינים דרך הלבין דרך הפלפון קד מברך אתכם מזכה אכ בריאות שמחה חודש טוב הצלחות דנות חיים טובים שמחה וישועה יבטל מעלינו מעל כל ע ישראל כל גזרות אמן נחת כן רצון נמר