הדף היומי מסכת בבא מציעא דף ט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כח אדר א תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כוח באדר א' אדר הראשון ת ש פ ד איזה זכות גדולה כולנו מכינים את עצמנו נקראת השבת המלכה שבת יקהל משה את כל עדת בני ישראל הכיל אותם ואמר להם על עניין השבת כמה השבת חשובה איך לשמור את השבת ואיך לעשות השבת ושם מרו בני ישראל את השבת מה אמר להם ששת ימים תעשה מנכה ביום השביעי ייה לכם קודש שבת שבתון להשם כל העושה בו מלאכה מות יומת איזה זכות קיבלנו מתנה גדולה מהשם יתברך שהקדוש ברוך הוא

נתן לנו ציווה עלינו את השבת המלכה איזה אורח איזה מלכה באה אלינו לבית איזה זכות גדולה זאת אז אתם יודעים דבר ראשון צריך לדעת שהשבת זה ערב ראש חודש אד השני ואתם יודעים מה שכותב מהרחו מביאים את זה כתב בספר תהילה לדוד על תהילים קיבלתי פה אל פה משני מאורות הגדולים מור כשישה רבי אליהו הכהן ומור כשישה רבי חיים הבו אפיה שהם קיבלו מתלמידי רחו שכל מי שקורא בערב בערב ראש חודש אדר את התהילים כל ו סגולה גדולה ונפלאה לנשמה שלו ויעשה לו עזר וסיוע גדול

לנקות כל עוונותיו ושלא ינקו לו מזכיות ככה זה דבר כזה גדול אז לכן גם זה מעלת השבת החשובה הזאת וגם בעזרת השם זה ערב ראש חודש אדר השני זה דבר אה שבת שבת מברכים ערב ראש חודש הדן השני אז כמה זה זכות גדולה שהערב ראש חודש הזה אדם יקרא כל התהילים בעזרת השם יום שבת עכשיו תהילים שאדם יקרא בשבת זה לא פעם אחת זה כמו אל פעמים למה הוא קורא תהילים זה אלף פעם תהילים אתם יודעים איזה כוח גדול זה מסוגל לאדם איזה שמחה גדולה אז

לכן כדאי לא לאבד את זה שכל אחד בעזרת השם ואז איזה שבת תהיה קודם כל צריך אתם יודעים היום שאדם מכניס את השבת בשמחה כבר דיברנו על זה לעשות שבת איזה בגדים רק של שבת ומאכלים מיוחדים לשבת והכלים של שבת ויקבל את השבת בשמחה ויבוא לבית וישמח ויסיר כל דאגה מלבו וככה הקדוש ברוך הוא יעשה אמנו חסד גדול בעזרת השם למה אתם יודעים מרדכי גמטה רב חסד הקדוש ברוך הוא ועכשיו זה מזל יג מחין דרח ועכשיו זה אדר השני הוא כולל כל החודשים איתו כל החודשים

ולכן זה אדר זה רשע דלה הת ידע זה גבוע מהל גבוה אין דבר רע באדר אין דבר רע גם אין דלקת ראות אין בעיות אין צרות בעזרת השם יהיה שמחה וישועה גדולה ולכן השמחה צריכה להיות גדולה מאוד בפרט גם שבת גם ערב ראש חודש גם עכשיו מכנסים דר אדם ייה שמח הרבה הרבה איך אדם יכול להיות שמח כשההוא יודע שהכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים שים לב קח גם את זה לשלוש ספרי תורה תעשה קטן לא גדול אז שוא יודע שהכל בדי שמיים בשמחה ראשי תיבות

הכל בדי שמיים חוץ מיראת שמיים הכל מהשמיים ואז אדם שמחה יש לו שמחה לכן זה מה זה עושה אם אדם יהיה עכשיו בשמחה השבת הזאת שזה ערב ראש חודש אדר השני וחר כך בראש חודש ממשיך שמחה לכול השנה למה כי בשמחה גמטריה שנה מי שנכנס אדר מרבים בשמחה בשמחה גמטריה שנה זה מרבנו לכל השנה את השמחה איזה זכות גדולה יש לו ממש דבר גדול גדול מאוד אז לכן צריך לעשות את זה מה פירוש מרבים בשמחה יש על זה הרבה פירושים פירוש אחד שמעתי שהוא אומר מי

שנכנס אבא לא כתוב ממעטים בשמחה מה זה ממעטים בשמחה לא אוכלים בשר לא שותים יין אם עכשיו תראה אדם בה באב או בערב ראש חודש אב בזמן הזה באב עושה הולך ואוכל בשר ושותה יין ועושה לו שמח מה אתה תגיד לו חביבי אסור לעשות את זה אתה תמחה בו אותו דבר הפוך אם אתה רואה אחד שהוא עצוב באדר אסור מרבה משמחה אסור להיות עצובים אתה רואה אחד עצוב תמחה בו אין להיות עצוב צריך להיות שמח תגיד לו זה העניין הגדול עכשיו צריך להיות בשמחה עכשיו לנו

השבת השבת זה המקור של של הברכה שלנו האור הגדול של ה של השבת זה דבר גדול אתם יודעים שהיה הגביר מנחם דניאל היה גביר גדול היה עשיר מופלג שאין כמותו ו והוא ה המזכיר שלו הראשי של השיר הזה היה מלווה לבגדד היה מלווה כסף המזכיר הראשי אחראי על כל בית אכביר זה היה רבי סלמן מוספי הוא היה כן הוא היה פקיד גדול של הכביר היה כשצריך ללכת להיפגש עם המלך אז ביום שבת אחת שלח לו בעיצומו של יום השבת אומר לו בוא תשמע יש לי חתימה

על סקה גדולה ם הקונסול הבריטי פשו משטחת גדולה רמד רק מבריטניה אני צריך שתעמוד בעסקה לא מצא אותו בבית את חם סלמן הלך לבית המדרש מצא אותו אומר לו הכביר ג אומר לו הזכה חלולים ביום שבת תלך מפה אני לא מתעסק בדברים כאלה אחרת רבי סלמן ללכת עם המשלט לבית הגביר שאסור לעשות את זה ראה אותו מבושי שבת את לא יודע מה זה שמלה לבנה כל הלבוש השבת ישר הוציא אהרון אמר בעוד שעתיים תשקע השמש אז אני צצא שבת אני אבוא נעשה את ה בכל הפרלמנט

יושב שם אומר אני אעשה את העסקה עכשיו לא יכול כולם הצדיעו לו איך אהבו אותו תראה איזה התרגשות למה שומר שבת לא ראית זה מה עשה העשיר הזה הבוכרי איך קוראים לו לביוב עםם עם הקניון טבעו אותו אותו לבית משפט תבו אותו לבית משפט הוא הצליח בטח איזה איזה זכות גדולה זה אתה יודע שהיה רב זב סלוצק שהגיע לארץ אז הוא היה באוניה והוא רואה שעוד מעט עוד מעט היה יום שישי וצריך לחנות כבר ביפו או בחיפה הוא לא יודע מה לעשות התחיל לבכות לקדוש ברוך

הוא הגיע לפני שבת היה אומר ירד מהאוניה אומ אומר להם מיד מיד לצאת לא לקחת שום חפצים שום דבר מוצאי שבת נבוא ניקח אין אמר להם לא להשים לם לעשות שבת בשמחה זכינו לבוא לארץ ישראל מה עם עוונות נבוא השבת היא הכי חשובה בואו נעשה את השבת את עצמך אבל לא דיברו הבת שלו אומרת אמא שלה הלכה בשואה הבת שלו האמא הלכה בשואה אמא נתנה לה שרשרת זהב היא אומרת ברגע אחת אני הוציא אבא מהמזוודה רגע תן לי להוציא אומר לא אומר ואני אסביר לך תרי

אני יש לי את הכתבים של האבא שלי הכי חשובים לי מכל העולם הכל פה היא אומרת אבא הכנעת אותי אם אתה שמת פה את הכתבים של אבא שלך זה קדוש זה ישמור אותנו ואת כולנו וככה הם ייצאו מהספינה לא נגע יש לו כל אומר אפילו שיודע שחטו לו יגעו לו ייקחו לו לא מעניין אותו אומר שבת זה שבת המלכה זה מקור הברכה ככה אנחנו בעזרת השם השם מזכה אותנו לעשות שבת כלכתה לכבד את השבת וככה הקדוש ברוך הוא ישרה שכינתו עלינו אלא איזה איזה איזה זכות

גדולה ביום הזה איך מתי משה ציבה לינו כל זה וקל משה זה היה בדיוק אחרי יום כיפור הקדוש ברוך הוא אמר סלחתי כדבריך ואז ויקן משה את כל הדת אמר להם דבר ראשון שבת שבת דבר ראשון שבת מקטה קודם כל זה השבת בני ובין בני ישראל אות היא לעולם זהו אז לכן אנחנו גם כן נשתדל על השבת ונכין את עצ מנו לקראת חודש אדר השני שהוא כולל כל החודשים כולם עלוא חודש ה-13 ואתם יודעים אדר שני זה גימטריה נכון גימטריה משיח בן יוסף למה כתוב שהקדוש

ברוך הוא בזכות ההדר השני מציל את משיח בן יוסף ממלחמת גוג ומגוג שאף אחד לא יגע בו לכן בעזרת השם ככ יהיה יהיה ישועה בבית ישראל אמ תן אלך לנביא שמה ישח בוא לפה בוא לפה יש מקום בוא א אנחנו פרק מלחים א' פרק יז פסוק יז אוהו אנחנו אמרנו שהלך אליהו הנביא אצל האישה הצרפית ו ו הוא בירך לה את קד הקמח בקד הקמח לא קלתה כ אמר השם קד הקמח לא תכנה צפחת השמן לא תחסר ככה יהיה לכל בית ישראל אף פעם לא יהיה

להם צער ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האישה בעלת הבית ויהי חוליו חזק מאוד עד אשר לא נותרה בו נשמה ותאמר אין אלי הומלי ולך איש האלוהים באת אלי להזכיר את אבוני להעמיד את בני ויאמר אלי תני לי את בנך ויקחו מחקה ויעלה לעליה אשר הוא יושב שם וישכו על [מוזיקה] מיטתו ויקרא אל אדוני ויאמר אדוני אלוהי הרם על אלמנה אשר אני מתגורר עמה הרי אותה להמית בנה ויתמודד על הילד שלוש פעמים ויקרא אל אדוני ויאמר אדוני אלוהי תשוב נ נפש ילד הזה על קרבו וישמע

אדוני בקל אניו תשוב נפש הילד על קרבו ויחי ויקח אניו את הילד וי מעליה הביתה וייתנו למו ויאמר אליו חי בנך ותאמר ש אליו עתה זה דעת כי איש אלוהים אתה דבר אדוני בפיך אמת א א ראית מה זה מה זה אליהו נובי טוב עד כאן חשנה בפני המשנה צדקה כן י פעמיים כן ג ורה חודש כןלא אולי אחד בשביל היום הולדת של ששה רש חודש נכון נדרים פרק ו' משנה ז הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אם נפל יין לתוך התבשיל נתן

בו טעם מותר אמר קונם יין זה שאני טועם ונפל התבשיל אם יש בו נותן טעם הרי זה אסור הנודר מן הענבים מותר ביין הזיתים מותר בשמן אמר כולם זיתים ענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וב יוצא מהן גם אסור ביין מה שצ למה אמר טועם שום דבר לא רוצה משנה ח הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים מן הסתוות זה ענבים גרועות למה זה זה הם חמוצות זה ענבים חמוצות שהפרסים עושים בזה את החורש סבזי מותר בחומץ תבניות רבי יהודה בן בטר אומר כל שיש תולדת כ

עליו נודר אמנו אף ביוצא אמנו חכמים אסור גם ביוצא ממנו חכמים מתירים עוד משנה לכבוד שבת משנה ט הנודר מן היין בבקשה הנודר מן היין מותר ביין תפוחים יין מה שיוצא מהתפוח יין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשומין מן הדבש מותר בדבש תמרים זה לא דבש סתם דבש זה דבורות מן החומץ מותר בחומץ תבניות מן קרשין מותר בקפטן קפלות זה מן כרישן זה לא אותו דבר מן הירק מותר בירקות השדה גדלים מעליהן פני שהם שם לוואי ירקות השדה נקרא לא ירקות סתם כן אנחנו הולכים לדף

היומי היום זה דף ט בעזרת השם כן נגיד תפילת בית המדרש שויתי אדוני לנכדי תמיד כי ממני בלמות שם יחות קודש בריכ ושכינת בתחי חדש שם אותי אותיות כ ששם כל ישראל מאיר מ שם כל ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצוות עשה ללמוד תורה כמו שמ כמו שכתוב בתורה וגת בו יומ ולילה י אנחנו לומדים תורה לשמ כן שש במקום אנו לעשות ח צנו לעשות צ בנונו עלינו נו עלינו מעשה ידנו נה צ פני אד הנ ברכו את אדו ידיכם קודש וערכו את אדוני יכך אדוני

מסון לבניך שלום על ישראל כן נפתוח דף ט היום בעזרת השם אי אי א א הגענו אתמול את השמע נכון מאיר דף ט אתה שמע אח ראייתם איפה ת שמע זה שור כן מלמעלה ש שמה אחד רחוב חמור כן יפה שימו לב אנחנו למדנו בראש עמוד דף ח עמוד ב בראשו אמר רבי יוסף אמר לי רבי יהודה שמע את מינ זה כתוב בראש העמוד דמו שמואל תרט משמע ממנו למדתי ממנו שני דברים דין רכוב ומנהיג דין בחד אמר לי קנה באחד אמר לי לא קנה ולא

ידע די מיניו אז ככה אמר לי למדתי רחו ומנהיג אחד אמר לי קנ אחד אמר לי לא קנה בסוף למדתי אם סיכם שמואל מה אמר לו קנה ר רכוב לא קנה למה הוא יושב מה הוא עושה אבל אם הוא מנהיג את הבהמה הוא קונה אותה זה מדובר שאדם יש לו ב האדם א מדובר באדם ש מצאו מציאה מצא ברחוק הולך בדרך או במדבר באיזה מקום מצא בהמה אז הואם בא אחד רחב עליה ישב עליה בא אחד הנהיג אותה מי קנה המנהיג לא הרחוב ככה אמר שמואל

עכשיו נלמד תשמע בקשה רוכב עוד אתה שמע הנה ראיה בריתה אחד רכוב חמור אחד היה רוכב על חמור של הבקר כדי לזכות בו ואחד תפוס במסורה הוא לא היה רוכב אבל הוא תפס את המסורה בלי אותה תפס זה קנה חמור וזה קנה מסורה הנה זה כלומר הרחוב קנה את החמור במה שהוא רכב עליו יושב עליו בזה שתופס את המסורה קנה את המסורה שמע מינה רחוב קנה אז אתה רואה רחוב קנה וקשר רבי יהודה שהוא סובר רבי יהודה למעלה אמר שרחוב לא קונא רבי יהודה אמר רחוב

לא קונה אז קשה על רב יהודה הנה רשי אומר שמע מן רחוב קנה שלא במקום מנהיג וכיוון ד שלא במקום מנהיג כנה כולה במקום מנהיג פלגה אז הנה אתה רואה ש רוכב לבד יושב קונה אומר אחמה במנהיג ברגליו כמו שתירצו למעלה מדובר מנהיג ברגליו הוא מכין כן הוא הוא הוא הפרש כזה יודע לעבוד יפה ת צמ שיש לו מקפים גדול שהיה יושב על הסוס בשפחה היה יש לו במגפיים יש לו איזה כמו ברזל כזה יוצא עושה לו ככה תיק טק ואז זה רץ הבהמה הסוס רץ

הייתם שמים לו בתוך הזה שם לא רק ככה רק מכה לא היו משפשפים קצת א אז הכן המ במנהיג ברגליו אז זה משיכה גמורה זה לא מושך ממש איך לכן קנ לכן קנה אחי נק ו במסורה אם מדובר שמנהיג ברגליו מצב כזה צריך הרוכב להזיק את עצמו במסורה איך ה איך הוא איך הוא רוכב אם הוא מנהיג את זה ברגליו הוא צריך להחזיק אם הוא מחזיק איך הוא יכול לקנות בלי להחזיק אי אפשר אם הוא רכוב אז הוא צריך להחזיק שלא יפול אז הוא קונה את

הכל א אחי אז הגמרא שואלת א אחי נקנ רחוב במוסר אל הוא מחזיק את עצמו שמה אז דעתו עליה אמה זה קנה חמור וחצי מסורה וזה קנה חצי מסורה נכון לא תגיד זה זה קנה את החמור בחצי המסורה שלו למה איפה שהוא מחזיק והוא החזיק בחנק למטה קנה את זה חצי חצי הוא קנה את כל החמור חצי מסורה זה קנה רק חצי מסורה משנה מרכוב קנה דקב בן דעת אלא תפוס במסורה במה יקנה המר שואלת בשלמה רחוב על גבי חמור למה הוא קונה את המסורה על

ידי שהגביע אתה יודע למה השני הגביע הקצה השני שלה אז הוא מגבע להבן דעת תופס במסור הוא הקבע מצד הזה איפה שהראש תפס והוא הקבע לו מן הארץ ביחד משי אחד הרוכב בחמור אז הוא הגביע לו אז הקנה לו את זה בן דעת זה שלמטה אלא תפוס במסורה במ קנה אפילו את החצי הקצה השני של המסורה לא היייתה גבוה בגבעה מהבקר צריך שיקבע את הכל זה מהבקר בלי שהגביע מהבקר הוא לא קונה הלו אין פה אין שם מעשה הגבעה מצד הרוכב אלא זה שלו ממילא אין

שם מעשה הגבהה איך נ נ אלא זה רוכב קנה חמור וכולה מסורה וזה קנא מה שתפוס בידו בלבד לא חצי מה שתפוס בידו זה עכשיו מה שהוא תפס ביד כאילו הגביע המי אם משה לומר מגביע מציאה לחברו קנה חברו אני מלאך דכ מגב דעת חברה הי הדעת דידק מגבלה אי הוא לא קנה לאחר נה מקנה זה שאלה חזקה הגמרא שואלת איך יתכן שהגבה שזה שתופס במסורה שהוא זה בעצמו הוא לא קונה ותעיד לקניין לקניין של הרוכב את המסורה יקנה לו לרוכב את המסורה הרי אפילו אם

תמצה לומר שהדין ש מגבי מצי החברו מגבי מצי החברו קנה חברו אם תמסה לומר שמגבה מציאה לחברו קנה חברו ע על ידו את המציאה זה לא דומה אני מלא איך הדק מגבה דעתה חברי אם אני מגביע את זה בשביל שיזכה בזה הרב עופר על דעת חבר התכוון הי זה התופס במסורה דעת דידק מגבלה הגביע את זה עבור עצמו ובכל זאת א הוא לא קנה חרנה מקנה אם התופס עצמו לא קנה מלבד מה שתופס בידו איך איך נמר ש מתכוון לזכות ב לאחרים יזכה בהם לאחרים אלו

לא התכוון לזכות עבור הרוכב אי אפשר ל אי אפשר בשביל לזכות בכל המסורה איך אמר רב השה אתה יודע אעז מה איך גורסים זה קנה החמור בבית פגה וזה קנה מה שתפוס בידו והשאר לא קנה לא זה ולא זה אמר אבשה נכון זה הרוכב קנה את החמור במשיכה ו ולא רק את החמור גם רק המסורה שעל ראשו למה זה תכשיט לבהמה בפגה איפה שהמסורת שמה שיש זה קנה וזה מי שתופס במסורה קנה רק את חלק המסורה מה שתפוס בידו בלבד לא יותר והשאר לא קנה לאלא

לא הרוכב למה הוא לא הוא לא מכוון לזכות בשבילו ולא התופס זה ולא זה זה בסדר רבי אבא הוא אמר לעולם עוד תירוץ לעולם כקטנה יש להשאיר את הגרסה זה קנא חמור וזה קנה מסורה הוא תופס את המסורה אפילו שלא הגביע קנע למה אוהיל ויכול לנתק אביה אצלו אתה יודע למה זה שתופס את המסורה כנה בשעת הגבהה יכול למשוך את המסורה מעל ראשו ולהביע בנתיק אחת אז עכשיו נחשב לו כאילו הגביע את כולה כין שהוא יכול תיק ברגע אחד לסחוב את הכל אז אז קנה את

הכל זה קנה חמור וזה קנה מסורה מי שתפס את המסורה למה הוא יכול ברגע אחד למשוך אותה וה דרבי אבא הוא דוחה את הפירוש הזה ו דרבי הב באו שיכול למשוך ברוה היא זה דעת זה לא נכון כמו שאומרים בדותה הי ברה יעני בחוץ לא דעי לו תמה אחי ש שזה דעה שהיא לא נכונה אלא נגיד שקנה את המסורה בכך שהוא מושך טלית שהיא מונחת חצייה על גבי כרכה וחציה על גבי עמוד מקום גבוה בקלות יכול למשוך למשוך אותה משם להביא אליו הובא אחד והגביע חצי

מגב קרקע כדי לזכות בה ובא אדם אחר בב החצ שעל גבי עמוד אכי נמ דכמה קנה ו בטרה לא קנה זה שעל הארץ כמה שיכול למשוך אותה קנה אבל זה שעל העמוד שהגביע אותה לא קנה למה בגלל תגיד לי אתה יודע למה לא קנה ויכול לנתק ולהביא אצלו זה ש הראשון יכול לנתק ולהביא ד אצלו ברגע ואנחנו אומרים זה אומר א אני מצתי היה חלוק הוא לא מצאנו תנא שמחלק דבר כזה אלא דרבי אברות זה לא נכון אז בוא נראה תשמה עוד ראייה שהרוכב קונה תה

שמ רבי אליעזר אומר רחוב בשדה ומנהיג בעיר קנה אתה רואה יש בריתה רבי אליעזר אומר רחוב על גבי בהמת הפקר כדי לזכות בה בס קנה אבל לא בעיר הוא מנהיג אם היה מנהיגה במוקד לפניו כדי לזכות בה בעיר קנה כל שכן בשדה אבל אתה רואה שהרוכב לבד קונה קשה על רב יהודה שאומר רוכב לא קונה הגמרא אומרת תר גבנה אכן המ מרגליו מנהיג ברגליו נכון מזיזה בלחיצה הזאת של הרגליים י אחי היינו מנהיג זה ממש מה צריך להזכיר בנפרד תרג בני מנהיג יש שני אופנים של

מנהיג יש מנהיג ברגליים ויש מנהיג בידיים יני יש בכוח ויש בנחת כן יש רק בקולו אומר לה פק מדבר איתה והיא באה כן מ שיודע לדבר אפילו עם בהמה באה ככה היה להם שמה בזה לא לא צריך מעולפת היא מכירה את הכל של בעלים שלה היא באה ככה זה גם היום הונך עם בהמות וזה יחי רחוב בעיר מה התע לא קנה אם הוא רכוב מנהיג ברגליו למה בעיר לא קונה את הבהמה למה לא אמר רב קנה לפי שאין דרכן שבני אדם לרכוב בעיר למה זה לא

לא לא הולכים ככה הם צנועים אדם רגיל אין דרכו לרכוב בעיר מפני כל ב זה לא דרך כבוד כלומר לא זה כמו גאווה מי מי שמים אותו על גבי בהמה ועיר אדם מחובר מש זקן ממים אותו ככה כל אדם לא תאה לך עכשיו הוא ישב על סוס בעופר לא יפה זה סוס מלכות כן הוא כן אם יהיה לו סוס לבן מתאים לו אמר לרב הש רב קנ מעטק ב ארנקי ש בשבת שאין דרך בני אדם להגביר ארנקים בשבת אחי המד לא קנה תבין יצר הרע ר

ארנק מה זה ארנק ב אומר זה הארנק הזה עושה כן אז מה יעשה הגביע את ארנקים הכסף זה הפקר בשבת אין דריך בני אדם להגביה ארנקים בשבת כי אסור לטלטל אכי נמ דלא קנה בגלל זה נגיד שלא זכה בכך מן ההפקר אלא קנה בטח קנה מהד עבד עבד כיוון שעשה את ההגבהה קנה את הארנק אין מה לעשות עבר על איסור אבל קנה הכן המה מד עבד עבד גם כאן ברוכב בעיר מה אפילו שאין דרך כבוד מה זה אין דרך כבוד אבל אם הוא עשה סףס סוף

עשה עשה הנסע אז מה אז הוא לא קנה את זה קנה את זה למה אתה אומר בעיר לא קנה למה לא קנה כמו שמי שמגביה ארנק בשבת קנה כן זהמ ש אני אגיד לך מה תעשה אם תמצא ארנק הרבה כסף תעשה בסד או תשב שמה עד מוצא ש תקרא תהילים לא כבר התפללת זה שייך לך זה יחכה לך לאזה מלאכה מצבך אל זה גם כן זהלא מדבר ל סימנים ם סימנים זה לא שו הלאה אלה תה עומדת שמנהיג ברגליו קונה גם בעיר אלא במקח וממכר הסכינה

כשקנה הבהמה הקניין של הבהמה היייתה במקח וממכר על זה מדברים עכשיו אפשר להעמיד שהרוכב תפס במסורה וקנה מטעם מסרה זה מועיל במקח הממכר זה מובן דמר לה אמר לו המוכר הבהמה על הקונה כנה כדרך בני אדם קונים הספיק לי שלו פר לא זה בסדר מספיקלי לא לא זה מספיק אלא במ כח המקר עסקינן אבל תן צמו שיש לו יום הולדתל כר ו ילו חמ עודג ארנק קיבל כבר אבי לו משקפי שמש בעזרת השם שעון זהב בוא נראה אלא במכ אנ אמר לה כנה כדרך שבני אדם

קונים קנה את הבהמה לכן הוא לא קונה בעיר למה דרך בני אדם לא לרכוב כמה שהוא אמר לו תקנה כדרך שבני אדם קונים בני אדם בעיר לא רוכבים אז זה לא קונה רוכב רק אם מסר לו את המסוה והיא רשות הרבים הוא קנה אם דרך למה בדרך כלל ברשות הרבים שמה בני אדם רוכבים שם שלא יפסיקו עוברי דרכים בינו לבין הבהמה אתה מבין בעיר שדרך לרכוב שמה לכן לא פסק לא למה ולא להנהיג למה הפסיקו אותו ברי דרחים בינו לבין ה בהמתו אי אפשר לכן הוא

חייב לשבת על הבהמה ולקחת אותה ואי אדם חשוב הו שדרכו לרכוב על הים גם מדרך כבוד ואין דרכו להנהיג ברגליו אפילו בסמטה אפילו בסמת קנה והיא אישה היא שאיין כו בידה לאכול את הבהמה שלא תנתק ממנה אישה חשובה היא קניה תראה קניה גם ברכיבה היא שמה את שני הרגליים בצד אחד ככה ה אישה כן וה אני זיר הוא אדם המזלזל בעצמו דרכו לרכוב בפני כולם קנה גם כן בחיבה אבל שאר בני אדם שהם לא עשירים לא ig משה יש פלחים אתה בסדו עוד שבוע אנחנו עושים

בנינו פעם אני פעם בסדר בער רבי לעזר מוך בהמה ז רבי רבי אליעזר אומר לחברו משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה מהוא אומר לו לא בשיל תקנה את הבהמה עצמה יש עליה כלים איזה יופי הבאתי לכבוד היום הולדת איזה כלים אז איך כל הכלים איך תיקח אבל על הבהמה הכל לשלם מסע אתה תמשוך את את הבהמה בשביל לקנות את הכלים את הבהמה עצמה נותן לך רק את הכלים מה אנחנו למדנו מי שמושך בהמה בהמה והיה עליה מציאות וזה קנה את זה אבל לא את הבהמה לא

את הבהמה בוא נראה אז מועיל משיחת הבהמה לקנות כלים אומרת מה זהמ מקשה זה לקנות מאמר קנה האם אמר לו שתקנה את הכלים על ידי משיכת הבהמה ה אמר לו משוך בהמה לקנות כלים כלומר אתה התכוון על ידי משיכת הבהמה לקנות את הכלים אבל אני אין כוונתי להקנות לך הוא צריך נכון שהוא מתכוון לקנות את הכלים אבל הוא צריך קנות לו את הכלים רק אמר לו תמשוך את הבהמה לקנות כלים שעליה אבל לא אני מקנה לך אלא משוך בהמה זו וכנ כלים שעליה מהו ככה אמר

לו אומר עוד פעם הבעיה רבי אליעזר משוך ב אומר לחברו משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה זה מועיל המשיכה אז הגמר שואלת לקנות מאמר קנה הוא אמר לו אמר לו שתקנה את הכנים על ידי משיכת הבהמה הוא אמר לו תמשוך את הבהמה נקנות כנים זה מה שאמר לו אלא אמר לו צריך להגיד לו ככה לשון של הספק הוא כך משוך בהמה זו אבל לא לקנותה אבל כני כלים שעליה מהוא ממניה משיכה ד בהמה קנוי כלים שעליה וגם הכנים נקנים במשיכה או לא אלו כנים נקנים במשיכה

אז י או לא למה זה לא אותו דבר משיכת כלים זה לא כמו משיכת הבהמה הכלים נגררים ואבל הבהמה על ידי המשיכה מהלכת מעצמה זה הכל אבל הכלים זה נגררים כלים במשה אם אדם מחר לאדם כל במשה כן אמר רבה אי אמר לקנה בהמה וקנה כלים מקנה כלים חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה אם אתה אומר שהשאלה היא במקרה שמוכר לו כלים בלי הבהמה אם קנה את הכ את הכלים ממשיכה או לא משמע אם מקנה לו גם את הבהמה קנה גם את הכלים מדין חצר

כש בהמה זה כן כמו חצר איך זה לא יכול להיות למה הי אמר לקנה בהמה וקנה כלים שעליה מקנה כלים ארי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה חצר מהלכת היא לא מקנה לבעליה מה שבתוכה וכי תמה כשעמדה אם נאמר שכוונת רבי אלעזרי שהבהמה מתי קנתה את זה שכנה במשיכה על ידי שעקרה יד ורגל וכעת היא לא חצר מהלכת היא עומדת והכל שאילו מהמהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה הרי דין חצר המהלכת כ שא אפילו שעכשיו היא עומדת לא קונה אל הוא מהלך לא קנה

גם עומד לא קנה וה לכתה בכפו הדין של רבא ש כשמכר גם את הבהמה קנה את הכלים שעלי מדין חצר זה רק בכפו למה היא לא ראוייה ללכת אז היא אז היא כן כמו חצר כמו חצר וקונה אמר לה אמר ל רפפה ורב הונה ברדב יהושע לרבה אלא מעטה שאתה אמרת לי חצר מהלכת לא קונה היה מהלך בספינה וקפצו דגים ו ונפלו לתוך הספינה חינמ ד חצר מהלך אתתי ולא קנה תבן הוא היה צריך לשבת דגים התפלל לקדוש ברוך הוא ה היה בספינה קפסו לו דגים

עכשיו חסר מהנכד לא קונה את הדגים אנחנו יודעים שכן קונה את הדגים ה תגיד חצר מהלכת לא קונה אמר לי ספינה מחניך טולה הספינה זה לא מהלכת הספינה עומדת והמים הולכין אותה אמר לרב רבש מעתה הת מהלכת ברשות הרבים וזרק לגת לתוך קה או לתוך קלתה אכין אמ לא מגרשה חצר מהלכת לא קונה אישה שהייתה הולכת זרק לה בעלה את הגט ברשות הרבים עליה והיא הולכת מה כי לא מגורשת בתי מגורשת אמר לה קלתה מנה ניחה והיא דקה בסגה מתה בזה אותו דבר זה כמו הספינה

במים הקלשה מונח עליה היא מהלכת אבל הסל הוא עומד במקום משנה היה רוכב על גבי בהמה וראה את המציאה אדם היה רוכב על גבי בהמה והיה לו משקפיים גדולות וראה מציאה איזה טבעת אומר זה מתאים ליום הולדת היה רוכב על גבי בהמה ורת המציעה אמר לחברו תנ לי בחילה מכבודו אתה יכול להביא לי את ה את הארנק הזה את המציאה זכיתי נטלה ואמר אני זכיתי בה לקח אותה מהלך ואמר אומר לו תשמע תביא לי בא לתת לו באמת בסוף ה אומר מה פתאום שאני אתן לו

חבל אומר ל אדוני אני זכייתי זכה בה מ שרים מי שהרים לא הרוכב ואי מי שנתנה לו אמר אני זכיתי בת תחילה לא אמר כלום אם נתן לו כבר ואמר לו תשמע אני ניתי את זה מהתחלה אין כלום אחר שנתן את זה לא יכול זכה הרוכב לא יכול להגיד אני זכייתי בה אפילו שמי שמגביה לחברו לא קנה חברו כמן שהגיע לידו קנה ממה נפשך ה נתן ל זכה הנה ראשי אומר לא אמר כלום ד אפילו אמרינן המקבי ה מצל חברו לא קנה חברו כ קה ממה

נפש א ק קמה לא מתכוון קות חברו הי במתנה והיא לא ק קמה והיא לא קניה קמה משום זהלא היה מתכוון לקנות הב הבקר עדתי ד י ו הי וקני הי במ דער מד קמה לשם קניה גמרנו ש שנתן לו הוא לא יכול לבקש בחזרה הוא יכול הוא לא שבת קלה מה עוד או צריך לך דווקא בשביל הכלה פרחים בטח מיוחד עוד א תנ נתם מי שלקט את הפאה אמרנו במשנה מי שליקט פאה בשדה חברו ואמר הרי זו לפלוני עני הפאה הזאת לפלוני עני רבי אליעזר

אומר זכה נו לאותו עני החכמים אומרים תנ לני הנמצא ראשון אין דבר כזה לא זכה לו אמר הולם רבי יהושע בן נבי אמרר מחלוקת מעשיר לעני המלכת צורך העני או עשיר דרבי אליעזר סבר מגוד בעם אקר נכס עני מחז השחז כן שיכול עשיר להפקיר את נכסיו להיות עני ו לזכות בפה אה אז שתמר כבר זה חזלה עדיין לא הפקיר נכסיו נחשב שיש לו זכות בה מגוד זכן לנפשה מתור שיכול לזכות לעצמו מתכוון בשעת הגבתה זכן המל חברה רבנן סברה לא אומרים מגו כזה חד מגו אמרינן

אם המלכת הוא עני מקודש זכן לנפשה זכן למחברי אבל תרא מגו לא אמרינן אתה אומר הוא עשיר המלקט מגוד היה עני ועכשיו הוא עני זוכה לחברו מגוד זכ זכה לחבר לא אומרים פעמיים אבל מעני לעני כ שמלק את צורך עני הוא בעני בעצמו דברי הכל זכה לו למה מגו זכה נ ש לכן אמן חבר אז זה מגוי אחד אמר לרב נחמן עולה ו ממור מעני לעני מחלוקת למה דה מציאה כל עניים אצלה ותנן היה רוכב על גבי בהמה ורת המציאה ואמר לחברו תנה לי נטלה ואמר

אני זכיתי בה זכה בה אז אי אמרת בשלמה מני לעני מחלוקת מתית מני רבני אלא הימרת בעשיר ועני מחלוקת אבל מעני לני דברי הכל זכה לו המני לא רבנן ולא רבי עזר אמר להם מתניתין דאמר תחילה משעת הגבעה אני זכיתי בה לצורך הגבתי לצורכי אבל אם מודה שהגביע לחברו זכר חברו זה כמו מעני לעני ב נחזור בלי ממור אפילו מעני לעני מחלוקת ולא רק מעשיר לעני למה לדעת רבי אליעזר אומרים מגודל זכן לנפשה זכה לחברי ולכן זכה ב אותו עני לדעת חכמים לא אומרים מגודל מגו

דזכי לנפשה הלא אין פה מגו הוא לא זכה בה בכלל מאיפה אנחנו יודעים דה מציאה כל עניים אצלה כולם ראויים לזכות כמו עניים בפאה מציאה זה אותו דבר ותנן היה כב על גבי בהמה ו את המציאה ואמר לחברו שלך דו תנלי נטלה ואמר ואמר לקח את זה זו שהולך חברו ואמר אני זכיתי בה אפילו שמודה שבשעת הגבעה קיים שליחות והגביע לצור חברו גם לאחר שהגביע אומר אני זכיתי אני זוכה בה עכשיו לעצמי זכה בה למה המקבי המצא לחברו לא זכה בחברו לא אומרים מגודל זכן נפשה

זכן אמן החברי ומבאר רב נחמן הי אמרת בשמה מעני ני מחלוקת ו בנן של מגוד זכן נפשי זכן אמן חברי מתית מני רבני שהם אומרים שלא אומרים מגודל זכן נפשה זכן אמן חברי לכן מי שמגביה מציאה חברו לא זכר חברו אלא הי אמרת בעשיר ועני מחלוקת אבל מעני לעני דברי הכל זכה לו ה מני כלומר המשנה שלנו שמגביה מצ חברו לא זכה בחברו אפילו שגם המקבי עני לנין מציאה מני לא רבנן ולא רבי אליעזר אז אם כן מה אני אמר להם מתניתין דאמר תחילה אתה רואה

הולה אומר המשנה שלנו עוסקת במגרש שהמהלך אמר אני זכייתי תחילה בשעת הקבעה הבעתי לצורכי לא לצורך אז הוא זוכה בזה אבל אם הגביע לחברו זכה חברו כמו מעני לעני נהי פאה חינ מדברה דקטה דקטה שפה אים מ שנתנה לו אמר אני זכיתי בתחילה לא אמר כלו זכה רוכב אין תחילה איך כן בלי לתת אז מדת הגמרא אם נפרש טענתו זכה בה לאחר הבעתו קודם שנתן תחילה בשפה למלי למה צריך מהלך לפרש כן פשוטה אפל גב זה לא אמר תחילה אלא אני זכיתי בה אז אז תחילה

תחילה כמר כוונתו שזכה בה קודם לכן ה טענתו זה על זמן שיכול הוא לזכות בה וכעת הוא את זה לא בידו אלא לי הכמה שמענה רשע דאמר תחילה באמת לפני שמסרה לרוכב אמר מגביע אותה אני זכיתי בה תחילה המביע עצמו דווקא דאמר תחילה כלומר אני זכיתי בא כבר בשעת הגבהה בדך רב חמן שמפרש את האיתור משפה לפי תנ תחילה תנ שפה לגלוי רשע למה אמר בתחילה אומר תנ הספה לגליל רשע לא צריך את הספה כבר כתוב ברשע אומר בכל זאת תן הספה ג רשע ספה דמר

תחילה רק בספה ש מדובר שם תחילה דהיינו זכיתי כבר לפני שנתתי בכל זאת לא זכה בה למה הוי הנתינה מוכרחה שהגביע על דעת חברו למה נתן לחברו רשע דלא אמר תחילה מדובר שלא אמר בתחילה זכייתי בה בשעת הגבהה אלא מודה שהגביע דלת צור חברו אבל פי כן הוא זוכה בה כעת למה הקבע מצה בחברו לא זכר חברו לפי רבנן עד כאן הרכות אנחנו סעיף ד סימן תקפד סעיף ד מלין מלין בין קריאת התורה לתקיעת שופר למה ככה קודם ברית אברהם אחרי זה עקידת יצחק וגם תדיר

מילה זה תדיר יותר משוכר סימן תקבה צריך לתקוע מעומד למה כתוב ספרתם לכם חל חמש בקמה בקמה בקומה ונוהג הגהה ונוהגים לתקוע על הבימה שחורי ב קודם שיתקע יברך לשמוע כל שופר למה עיקר המצווה זה שמיעה זה לא התקיעה מברך גם שחיינו הגהה ואין חילוק בין מברך לעצמו שכבר יצא מברך להוציא אחרים אפילו אחי מברך התוקע שתי ברכות הנזכרות תק תשרת ג פעמים תשת ג פעמים תרת ג פעמים הגהה אתורה למה תשרת למה אולי תרועה זה שברים תרועה למה תשת אולי תרועה זה שברים למה תרת

שלוש פעמים כתוב שלוש פעמים תקיעה כן אז זה בגלל ש מי שאומר תרועה זה התרועה שאנחנו שים וטוב לתקוע בצד ימין של פיו אם אפשר לתקוע בכך למה שטן עומד ל ימינו לכן יהפוך השופר למעלה שנאמר עלי אלוהים בתרועה הגענו ששים ג כמו כבר עשינו פורים אנחנו ביש לי הלכות ארבע פרשיות אם שכחו הציבור לקרוא פרשת שכלים אם נזכרו באותה שבת אחר שכבר אמרו ההפטרה וברכותיה צריך לחזור באותו שבת לחזור להוציא ספר תורה לקרוא פרשת שקלים בברכה לפניה ואחריה ואומרים קדיש וקוראים הפטרה בלא ברכות לפניה

ולאחריה שכיוון שקרת פרשת שבוע לא צריך לחזור לברך בסדר אז תשב ימ שברמות ה מקוה לא תשכח ואם נזכרו אחר שב ברכה אחרון על התורה וכבר עלו שבעה עולים יוצאו ספר תורה אחר אני כול צא לספר תורה ראשון ממו קדיש ואחר כך אחר כך אחר פיאת שקים מ ברכותיה זכרו חר שהתחיל לברך על ההפטרה גמור הברכה ומר קצת מהפטרת השבוע יוצאו ספר תורה ויקראו פרשת שקלים ואחר אחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויקרא הפטרה בלא ברכה שלפניה אחר כך ברכה של אחרי ימשיך ואם לא נזכר עד

שעת המנחה יש מ אומרים שמוציאים ספר תורה פרשת שכנים וקרו ב אחר פרשת שבוע כ ויש אומרים שהתקנה לפרשת שקלים היא רק בתפילת שחרית הם נזכרו במנחה א בר זמנו בטל קורבנו ושב ל תעשה דיף בשבוע אם שכחו לקרוא פרשת שקלים בשבת שקלים אין לקרוא בשבת הבאה כיוון שעבר צומו של יום שתקנו לקרוא פרשת שכלים אין לנו לחדש מדעתנו לקרותה בשבת הבאה עבור יומו בטל קורבנו כן פסק החידה א חמ אובדה לא כך אתה יודע חמ אובדה בחזון רבדיה הביא דעות ויש את ה שלומים לפרשת

שכנים למה כין שעדיין שייך מה שאמרו ה הקדימו שכרכם שכני המן וגם עדיין ראויים להביא שכנים מתי עוד שבת משה לא לא הנה השבת הבאה מה יש לך צריך להזכיר ש עסוק ראשון ואחרון מחר חודש נכון מחר ככה צ טוב עד כאן מה אנחנו עכשיו רמ הרמבם פרק תשיעי דף הטובע עדיו להעיד לו עדות שיתחייב בי הנצבע בעדותה לבדה ליתן הטובע זה ממון המטות כפו בעדותה ונשבעו בן נשבעו בבית דין בין חוץ לבית דין הרי לא חיייבים משום שבועת עידות שרי פסידו ממון בכפירה כן אם

ישבע טובע קפרו בו אפי שלא ישבעו הן ולא ענו אמן אחר שבועתו כיוון שכפרו הרי אלו חייבין והוא שישבע בבית דין ב אין העדים חייבים משבועת העדות עד שכפרו בעדותם בבית דין בין שנשבעו שבעם בבית דין בן ישבעו שבעם חוץ לבית דין הכפר בבית דין בלבד שנאמר אם לא יגיד ונסע עוונו מקום שיגיד ויועיל הוא שאם לא יגיד שם מתחייב מה איפה שוא היה צריך להגיד וזה יועיל לא בכל מקום זה יועיל ג טבען בעידוד שאנה מחייבת ממון או בעדות קרקעות או עבדים או שטרות וכפו

ונשבעו פטורים בשבועת העדות שאיני חייבים לתפירת עדות שאיני חייבים אלא על כפרית דו מבון שדומה לפיקדון צו מתת בגז ועבדה שפרן הכתוב בפרשה שהין מבטנים שגופה המון שעידו לזה יתן זה ד' וכן המשב ד כנס וכפו פטורים משבועת העדות ים קנ דפ נשלם י שב עדים אחר כן עידו נמצאו העדים שלא חייבו זה בעדות ד אדן אם כפירת מחבת אותו ואם הודה לא תועי דותן אם כפרו ב ונשבעו פטורים ה משעם אני שתבואו ותעיד לי שיש ביד פלוני תשלומי כפ תשלומי אחיש וכפו חייבין בשבועת הד

הקרן שהוא ממון לא בפני הכפל שהוא כנס וכן אם ישבעם שהעידו לו שנס פלוני פטה בו וכפו חייבים בשבועת העדות מפני הבושת והפגם שודה בהם הנדב משלם לא מפני הכנס כן כ יוצא בזה אן הדים חייבים בשבועת העדות עד שכפרו ושבעו אחר פיאת בעל הדין עצמו שלוחו אבל הם קדמו ונשבעו קודם שבעם פטר משבעת העדות כיצד הוא הטובע הולך אחריהן אמרו לו למה ב אחרינו שבועה שאינו יודעים לך עידות הרינו פטורים משבועת העידוד פני שלא תבענה תובע אלא הן קדמו ונשבעו בצבת עצמה לכן אם ישבע

נטבע שאם תדעו לזה שתובע אותי עדות שב ותעיד לו וכפו הרי או פטורים משבעת העדות עד שיש בעם הטובע ואין צריך לומר אם ישבעם שבוא והעידו שיש לפו בד פוני ממון וכפו שאין פיטורין שאיין זה תו הדין עצמו לכן הם קדמה שבועה לעדות הריו פתורים משבועת העדות שנאמר בשעה מעט כל עלי והוא עד שקדמה עדות לשבועה לא שקד מ שבועה לעדות כיצד משביע אני עליכם כשתדע לי עדות שתבוא ותעיד ואמרו אמן וידעו לועדות אחרי כן טבעם להעיד ופרו בו הרי אלו פצוים משבעת העדות ט הן

העדים חייבים משבעת העדות עד שיאחד אותם הטוב ושעם וישבעו כיצד אמר בבית הכנסת במ משביע ני כם כל מי ש כל מי שידע לידוד שבו ויעיד לנו כולם אמרו אמן ועד מכללה אחר כך טבע עדו פרובו הריו פתורים משעת הדני ש חד עדה בשעה בפני עצמם אבל אם אמר משביע אני על כל העומדים כאן שדו לעדות ועידו לי ודב בכלל וכף הרי לא חי משפת העדות שהרי החן בכלל אחרים יד וכן הם אמרו לדים בו ועידו שיש תמנ ביד פלוני אחר כך עמד בבית הכנסת והשביע

כל מי שיש ועדו תב ועיד ולא באו ולא העידו הרי או חייביים שהרי טבע תחינה והוא שו שם בבית הכנסת היו שם בית דין אבל אם לא היו בבית דין בפני בית דין אם ענו אמן חיייבים בשבעת הדו שכפרו בעדותם פני בית דין לא ענו אמן אי חיייבים יא אחד משב ד בשבועה וד שאמר להם מצוו אני לכם בשבועה אושרכם אני בשבועה הרי אלו חייבים והוא שיש בהם בשם או בכינוי כמו שביארנו יב ואין הדים חייבים להשביע בלשון שהם מכירים אותה יג הנה למדת שאין הד

חיבים לשבוע את העדות על פי עש דברים ואלו הם שתבע התובע שתהייה עדות ממון שהייה ממון המטלטל שבו נתבע לשלם בדות וד מעידו שכפרו אחר שתבע טובע שכפרו בבית דין שתהייה שם שבועה בשם ובכינו שקדש ידיעת העדים לשבועה שיחד עדה בעת השבועה או בעת הטביעה שתהיה השבועה בלשון שהן מכירים אותה יד כל מקום שאמרנו פטו משבעת ד בר חי בשבעת בטוי הוא שנשבע ו שענה אמן השביעו אחר שהרי נשבע על שקר אבל חייב בשבעת הדות אף הפי שהוא נשבע על שקר אלפי שהוא מזיד אחייב משום

שביעת בטוי אלא משום שבועת העדות בלבד שהרי כתוב הוציא שבועת העדות מכ שבועת בטוי חייב המזיד בא כשוק בקורבן ולא במלכות שנאמר לאחת מאלה במין אחד ממיני ממיני שבועות אתה מחיב נשפע ין אתה מחייב בשני מינן עד שיהיה חייב בדין שבועת העדות ובדין שבועת הביטוי תו משניכם לא תבוא עידו לי שש ביד פלוני ופלוני פקדו צו גז עבדה שבועה שננו יודעים לך עדות אחי מלה אחת שבוע שאינו יודעים לך עדות שיש לך ביד פני קד ג עבדה חייבים הכל אחת ואחת תז מבעדו שיש ביד פלו

חסור קוסמין שבוע שחנו יודעים לך עדוד א חיבים חת שה שאנו יודעים לך עדוד שיש לך ביד פ חיטים ס וסמן חייבים כל אחת ואחת יז כ ותם רבים ע ם ו שבוע ש אנחנו יודעים לכם עדות אין חייבים מחת לא לכ ולא לכ וו לך חייבים כל אחת ואחת כד שבארנו בשבת הפקדון יח נשבע לחברו ש יודע לעדות נשבע שא יודע לעדות הרי זה פטור ואין כ שבועת העדות ולא שבועת בטוי פני שבועת בטוי א שישו בדבר שיש בו לו והן ואם ימר שבועת שני

יודע ליך עדות אין זה שבועת בטוי א שבועת העדות הליו זה שיש בה אנה שבועת ביטוי כך הן שבה כך הן שבא שב נשבע שיודע לעדות נשב עד ביטוי י דבר ברור שנשבע לחברו שהעיד לו והוא לא העיד לו או שלא העיד לו והוא העיד לו הרי זה חי משום שבועת בטוי ואיין כן שבועת עדוד כלה זוה דף שלב אומגד כמה הבנים בבני שה כל חד למינ ורזה תוצ נפש חיה למיה ג במד שאדם מודד בודינו כל פרצופה ממנה עלי שמעת כל פרצוף יש ממונה עליו

יש מלאך תחזה ראשי לכל חד פרספה אין דבר כזה בטוב ווו אז בעזרת השם שיהיה ר טוב שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון יוסף דוד שלמה ברך ושמו נצור כל הקהל הקדוש אמ גם אלה שמאזינים דרך הלבין ודרך הפלפון דעל מה יברך יתכון זכה יתכון שמע בכל צל כון תזכו בעזרת השם לשבת שמחה לישועה גדולה בחודש טוב חיים טובים בשמחה בעזרת השם אמן שמחה גדולה וכן י רצון ונאמר אמן לא לשכוח מי שיכול בשבת כל התהילים בעזרת השם רבי חנניה בן הקשה