הדף היומי מסכת בבא מציעא דף ח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כז אדר א תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כז אדר הראשון תש פד זך דר הנה היום בעזרת השם ערב ראש חודש מוקדם של הדר השני בעזרת השם נעשה כאן תהילים בעזרת השם עם שבעה קורטי ברית השם יזכנו משעה ש בצ ים בעזרת השם תפילות תחנונים לבורא עולם אז יש לנו השבת קודש פרשת ויקן ועוד פרשה של שקלים צריך בעזרת השם אתם יודעים שכותב החתם סופר מה שכתוב בגמרא שהקדוש ברוך הוא ראה למשה נתקשה על המטבע אחד הדברים שמשה נתקשה בהם זה מחצית השקל המטבע מה

פירוש התקשה משה אומר אומר מה הוא הטבע במטבע איזה איזה צורה כי צורה צורה אסור לכתוב את שמו של משה מלך או רבן של ישראל זה לא יפה הוא לא הוא עניו ושקל הקודש לכתוב עליו רק שקל הקודש זה לא עובר לסוחר בעולם באמריקה בסעודיה במקומות של העשירים לנדן זה לא יעבור מה זה שקל הקודש הם רוצים איזה משהו שזה הולך בעולם אצד הגרים הגויים על כן נראה לו הקדוש ברוך הוא מטבע של אש שכתוב עליו משה רבן של ישראל וכך טבעו במטבע הברוך הוא ראה

לו כתור במטבע משה רבן של כל בית ישראל אוהו זה זה ה זה ככה לכתוב במטבע תם יודעים ש המטבע דומה לאש יראה הקדוש ברוך הוא למשה כמו שהאש למה זה של אש כמו שהאש כוחה מצד אחד לשרוף ולהשמיד ולצד גם כן השתמש בה לתועלת לבשל אוכל וכדומה כך בממון צריך לתת אותו למטרה הרצויה לשם צדקה גבינות חסדים אז זה מביא תועלת לאדם אבל אם משתמשים חס ושלום לדברים לא בסדר אסורים זה עלו לשרוף לגרום נזקים גדולים לכן כשראה לו את המטבע הראה לו מטבע של

אש שזה אפשר גם לעשות בו דברים טובים לבשל לעשות על מזבח אז זהו שאדם מקבל שפע מלמעלה צריך לדעת איך להשתמש גם בעולם הזה גם שיעזור לעולם הבא ואתם יודעים שהצדקה הזאת היא מצילה את האדם ממוות ו ממיטה משונה זה לא דבר פשוט אדם שמפריש סבולת צדקה אז הוא מונע מללכת לרופא חלילה עבור איזה טיפול בפרט שהטיפול בדרך כלל זה הוצאות מרובות אז זה טעות חמורה לחשוב לא לתת כסף לצדקה לקנות לו סלון יפה לא יתן את הכסף לצדקה ואז יכפר לו עוונותיו ולא הצטרך לתת

כסף לרופאים גמרא כתוב באבוד רבי נתן מעשה בחסיד אחד שטבעה ספינתו בים רץ רבי עקיבא לבית דין להעיד את אותו חסיד שטבעה ספינתו בים שאשתו לא תהיה אגונה עוד לא הספיק רבי עקיבא להעיד ראה שהחזית הגיע לבית דין אמר לו ידעתי שאתה תלך להעיד עליי לכן מיד הגעתי לכאן שידעו שאני חי שאל אותו רבי עקיבא מי הציד אותך אמר לו הצדקות שהייתי רגיל לעשות הם שהצילו אותי כל בוקר ארוחת בוקר כל מה שהייתי צריך לעשות זה צדקות למה עשה צדקה כל ימיו באותה שעה פתח רבי

עקיבא ואמר ברוך אלוהינו שבחר בתורתו שעומדת לעד וצדקה תציל ממוות זה דבר גדול אתם יודעים שפה היה בתי אורנשטיין זה אתה יודע איפה זה כן זה היה קוראים לו ליהודי הזה היה עשיר גדול הוא את זה קראו לו דוב אורנשטיין זה היה צדיק יום אחד בא איזה אברך ני אליו אמר לו צריך לחתן את הבת שלו ואמר לו אין לו כסף מה שהוא עושה אין להשי את בתו אין לו כלום פנה לעשיר רב דוב אורנשטיין אמר לו תראה מה אני יכול לעשות בזה אמר טוב כל

הוצאות החתונה כמה זה כך וכך כך תן לך נתן לו כל ההוצאות אבל הבן אדם הזה בא לחתונה והוא שמח והכל יש לו כל הוצאות שכח להזמין את דוב אורנשטיין שכח אבל מה עשה אז זה לא היה תזמורת כמו היום הה בפני 100א שנה זה מה אמר לתזמורת כולכם תבואו איתי לבית של הדוב אורנשטיין היה דוב אורנשטיין שמה והם דופקים דופקים הבן אדם לא לא עונה אבל צועק פרצו את הדלת באו גנבים קדו אותו שם אותו ואת אשתו קשרו והוא עוד מעט מת ו מציאים לו

את כל הכסף כספות מהבורות מהכל והם אוספים הם ראו ככה חסו זה משטרה עזבו את הכל ברחו והם הציו אותו ראית מה זה צדקה ציד ממוות לא סתם הוא שכח הוא שכח וככה היו קופטים אותו להרוג אותו הם מרוקנים את הכספים אומרים הם אמרו גמרו לרוקן שהוא יגיד להם כל דבר שיש ואחר כך יהרגו אותו שלא ילשין עליהם אבל תראה מה זה הוא נתן את זה והוא לא היה כפוי טובה אומר שכחתי אני בא עכשיו עם כל התזמורת הנח כל הקהל הם וזה ככה הוא ניצור

ראית זה נקרא צדקת ציד ממוות ממש נתן את זה מסכן ההוא לאלא היה לו איך לחתן וכן פלא פלאות זה כוח אתה יודע שפה היה הרב שרעבי בא אליו יום אחד יהודי בדמעות של איש אומר יש לו איזה גידול בר מינן בגוף צריך לעבור ניתוח בעוד שבועיים הרב אומר לו תיתן לי עת אלפ לירות ואני ואני אומר לך ניתן את זה לאברכים כסף צדקה ואתה תנצל הוא היה לו זכות הוא ימין ברב הלך ניקט 10 אל זה הה הרבה כסף לקח לקח הביא לרב לירות לירות

הלך להביא 10 אל לילות הביא הרבה מאוד כסף אמר לרופאים הוא רוצה צילום בחזר אמרו לו אין דבר כזה מה זה צילון בחזר לא צריך אנחנו ישר מנתחים זה ברור כשמש הנה הצילום אתה רואה אותו תראה הנה הגידול הנה זה אומר לא רוצה צילום בחזרה אסור צילום בחזרה רומים זה לא יכול להיות זה לא אתה תביא את הבן אדם אמר זהו זה אומר אין דבר כזה אומר הצדקה הרב ידע מה שהוא עושה זה לא כל אחד יכול להגיד את זה אבל הצדקה את מצילה ממוות הלו

מה זה ות מעות אתה יודע איך כותבים הנה עין השמן יראיו למיחלים חסדו יש אותיות מוות בר מינן תשים באמצע עין זה מעות אתה מבין איך אתה הופך את המוות לישועה שלא יבוא אתה מעות נותן מעות הנה ען השם חרים לחסדו על ידי התפילה והצדקה מכניסים את העין אותיות מוות נהה מעות לכן כתוב הני ען השם עין אל רב להציא ממוות נפשם אותה עין ששמים אותה במוות ונהפך להיות מעות זה מציל ממוות אתה יודע שגם מעות תעשה חשבון כמה עולה מעות מעות מ 40 ע 70

110 נכון 100 110 116 ת 4 516 516 כמנין תפילה תפילה 515 אז קודם התפילה שאדם רוצה להתפלל קודם יתן מעות ואז אני בצדק אחזה פניך ואז יכול להתפלל זה הכל שיהיה בזת השם ישועה אמן אז זה הוזה שאומר מה זה מחצית השקל מחצית זה אותיות מת חצי כלומר אותיות חצי מהמילה של מחצית מפרידים בין אותיות מת וחצו את כספו וגם את המת חיצון לכן צדקה תציל ממוות על ידי שחצו את כספו לצדקה אז וגם את המת חיצון אז הוא זוכה לחיים ארוכים זה שכתוב זה

יתנו מחצית השכן ולא יהיה בהם נגף פלא פלאו איזה כוח זה של הצדקה אגיד לכם עוד דבר מה שהיה מה זה צדקה זה היה לפני 13 שנה וזה באו לשאול את הרב גיסו של הרב גרינמן הרב זיבר שטיין כן החתן של הרב אלישיב באו לשאול אותו אז הוא אומר שאחד נולד לו בן היום בגי 13 הילד הזה נולד לו בן לא היה לו ילדים יותר מ-15 שנה עד בטיפולים טיפולים טיפולים בא לו בן אבל הבן הזה היה לו חולים איזה מום קשה בלב ישר צריך לקחת

אותו להטיס אותו פה אין רופא יש בבוסטון או לגרמניה שני מקומות יש אומר גרמניה לא מוכן ללכת אלה רשעים ההורים שלי לא יכולים לסבול גרמניה אז הוא ילך לארצות הברית טוב כמה עולה שם הניתוח 300,000 ד דולר 300,000 דולר כל העסק 300 אל דולר אספו לקחו מפה לפה לפה סוף דבר שמו לו 300,000 דולר הוא נוסע נסע עם הילד זה מיד צריך להציל היה איזה בעיה קשה בלב נסעו לבוסטון הגיעו לשם הרופאים בודקים וזה לחשים ביניהם אבל הוא לא מבין אנגלית לא יודע אנגלית מתלחשים היה

שמה איזה יהודי הביא את האמא שלו לבית חולים אומר לי תעשה לי טובה תראה מה מדברים הרופאים מה הם מה הם אומרים תגיד להם שאני לא מבין אנגלית ואני רוצה לדעת אז הם אומרים הרופאים אומרים ש בקיצור יש טעות יש טעות בכסף זה ניתוח הרבה יותר מסובך צריך לאכול הפחות עוד 100 אל דולר ושיתן עוד 100 אל דולר אם לא אי אפשר לבצע את הניתוח טוב אומר טוב אני מוכן לתת אבל אין לי עכשיו איתי אומר לא כמה שאתה לא אזרח אמריקאי אתה חוצניק אתה צריך

עכשיו לשלם אומר טוב אני אלך להביא את הכסף נראה אומר לא לא המנתח הוא נוסא לנופש הוא המנתח הגדול שרק הוא יכול לטפל בזה וזה עכשיו הוא עוד שעה יוצא או שאתה מביא את זה תוך שעה אומר איך אני אביא את הכסף הזה ריבונו של עולם זה 100 אל דולר אותו זמן מאיפה יביא מאיפה מאיפה יביא את זה טוב היה היהודי הזה הוא אומר לו אתה יש לך איזה מישהו להציע לימי אני אלך אתחיל לבכות אומר יש איזה עשיר גדול לא יודע מה יהיה איתו אבל

בן אדם טוב תנסה אומר בוא איתי אומר אני לא יכול ללכת איתך אמא שלו הביא אות עכשיו חייב להות אמא שלו תן לך כתובת תלך קח מונית לא התעצל לקח מונית רץ הגיע מה זה רואה זה הרמון מה זה זה לא איזה בית זה הרמון צריך ללכת את יודע שמה בפרדס ותיכנס ותעלה מסכן הוא הולך לבד תחיל ללכת וזה וזה באים מה אתה רוצה אומר אני רוצה ללכת לעשיר טוב פתחו לו תעלה וממ אין לי זמן מה אומר לו מה מה אתה צריך אז הוא אומר

לו ביידיש שהוא מירושלים אברך מירושלים ויש מילה ביידיש יון גרמן אייך אומרים אברך מירושלים יון גרמן מה זה יונ גרמן אברך צעיר אברך צעיר יונגר יאנג ינג יאנ גרמן כן צעיר מירושלים וזה הוא שמע את זה אמר טוב טוב הוציא מעטפה אומר קח ולך אין לי זמן יש לי בגישות קח ולך מה הוא יעשה לקח ויצא שסופר את זה בחוץ 100 אל דולר 100 אל דולר התקשר לאשתו אומר תגידי לרופאים אני בא עם 100 אל דולר רץ תראה תראה איזה פלאות עשו אית ה נטורה והכל

קיבל כסף צ'ק הכל מזומן קיבל את הכסף עשו את הנתוח הכל עבר בהצלחה חזר לארץ אחרי חצי שנה יש הכלמה עשה בבית הכנסת סעודה ככה קיגל במשקה כן הודעה לקדוש ברוך הוא ש שהילד שלו עברי אומר לו אחד שמה תגיד לי מה מה מה אמרת לו אמרת לו אני אברך מה אמרת לעשיר הזה אני אברך וכך וכך אומר תשמע עכשיו אני מבין את הטעות הגדולה אומר אני אבא שלי אזרב יונגרמן יש לנו ישיבה כבר אנחנו עבדנו על זה שנתיים ואתה באת ואתה אומר לו יון גרמן

יון גרמן זה השם של אבא שלו הרב יון גרמן ואתה באת הוא חשב אותך שאתה ראש הישיבה וא אמר אין לו זמן כבר כל המעטפה היייתה מוכנה מה אתה יודע מה אתה עושה צ טובע אותו לבית דין אומר זה שלנו הכסף תחזיר לנו אומר הוא נתן לי אמרתי לו אמרתי לו את האמת אמרתי לו אני אברך צעיר יום גר יום גרמן זה אברך צעיר ויש לו בן וככה ומר ככח אין זמן אומר נתן לי את זה הלכו לרב זיד ברשטיין בדין תורה אומר לו הרב זיד

ברשטיין הוא לא חייב לתת לך את הכסף מה היה לו מוסדות זכרון יעקב היה לו הרבון גרמן יש לו מוסדות זכרון יעקב אומר לא חייב לתת לכם את הכסף זה הכסף הבן אדם נתן לו נו מה שיהיה בריא אבל מה חכו התקשרו לעשיר התחילו להסביר לו תשמע זה אתה הצל את החיים של בן אדם זה יונגרמן זה בחור צעיר אברך צעיר ואתה הצלת את הבן שלו אבל הכסף לא בא ליעודו האבא בא אצלך ואתה אמרת ל אמרת לו אתה לא נותן פעמיים לפני חצי שנה בא

אבא אצלך ואתה אמרת תבוא יתן לך את הכסף הוא בא אתה כבר נתתי את זה אז אתה יודע אתה זוכר אומר כן נתתי מה פעמיים אז אומר לו לא זה היה אברך צעיר בדיוק כך וכך היה וזכית להציל חיים אמר אה אם ככה עכשיו אני אתן לרב יון גרמן של זכרון יעקב יתן לו 120 אל אז הוא קיבל 120 אל ראית איך ה מהשמיים זה עילת עידות בסיבת הסיבות אדם אף פעם לא יפסיד אדם תמיד יתן והצדקה היא מ מה שאדם מגיע לו יקבל אין אין

אין בעיה אין שום צרה הקדוש ברוך הוא מסדר את העולם בטח זה דבר גדול שאדם זוכה בעזרת השם לכן לא לדקדק במעות פורלים עכשיו במעות צריך לתת שאדם נותן מן השמיים יתנו לו אוו שפע וברכה גדולה אז בעזרת השם שהשם יתן לכל בית ישראל ישועות ונזכה לעשות זכר אמן למחצית השקר בעזרת השם ולעזור לתלמידי חכמים לכן יש לכם פה מעטפות כל אדם יכול להשים בזה הכסף של זכר למחטי את השקל ויהיה לו ישועות פיפ צריך לברר כמה אמרו זה זכר שקל זה צריך 10 גרם כסף

טהורי כנסת שה כן כן לקחת כל אחד שיקח אצלו וכן גםר אתה גם יכול לקחת אולי אצלך בסדר משה אתה כל רמות צריך לדבר הוא ה בסדר הוא יעשה דן גם 30 30 30 שק בסדר כל אחד ואחד כל ראש כל ראש סי צריך לרשום את כולם צריך לרשום זה כדאי כן עכשיו אנחנו פרק טז פסוק כט כל מה שאתם מביאים לתת לציון משה אתה יודע לשמור אתזה את זה לא מעטפה מעטפה לאט לאט פ לא יכול גם לפתוח אין בעיה מצ משה צדיק תשמור על

המפתח זה לא קשור חוש סבזי לזה זה חשבון לבד זה חשבון לבד עוד כן זה חשבון של משהו אחר זה משהו בטח פסוק כט אנחנו פרק טז פסוק כט ואחו בן עומרי מלך על ישראל בשנת 38 שנה לשה מלך יהודה וימלוך אחר בן עומרי על ישראל בשמרון 22 שנה ויעש אח בן אומרי הרע בעיני אדוני מכל אשר לפניו עכשיו אני ל תחיל איזה פ פרק טז ויהי הנקל לכתו בחט ירובעם בנבט כלומר היה בעיניו קל ללכת נכן בתות גם העגלים ירו אוי ואבוי ויקח [מוזיקה] אישה

את אזה בת את בעל מלך צידונים ויילך ויעבוד את הבעל וישתחו לו אה זה אחב זה אחב הידוע שלא היה גשם ם אליהו הנביא אז הוא בן עומרי אז ויעש אחב בן עומרי הרע בעיני השם ויקח זה אשתו ישמע היה וך וד את הבעל וישתחו לו ויק מזבח לבעל בת הבעל אשר בנה בשמרון כ אני רואה שומרון היה משהו חזק שמה היה מוסיף עגלים עד ירובעם ויעש את השרה זה אילן שעובדים אותו עבודה זרה ויוסף רחב לעשות להכעיס את אדוני אלוהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר

היו לפניו בימו בנחי אן בתאלי את ירחו באיירם בכורו יסדה וב בסוב צעירו הציב דלתה כדבר אדוני אשר דיבר ביד יהושע בנ א ראית ימר ויה זה חיאל היה מבית אל כמו ישי בית לחמי זה בית בית האל לא נאמר בית הלחמי יהושע בן השמשי שמואל בית גם כן יש אביה העזרי אז הוא קיבל את הקללות האלה שישוע קילל ארור האיש אשר יקום ובנה את ירחו חיאה ד היה מבנימין חו משל יהושפט למה לאו באחו למה תורן את הקללה המקולקל באיירם כשדם מת בנו בכורו הלך

קבר את כל בניו עד שמת האחרון אוי אוי אוי אוי אוי ויאמר אליהו התשבי מתושע נח חי אדוני אלוהי ישראל אשר עמד לפניו אם יהיה השנים האלה טלו מטר כי אם לפי דברי אם שאר אני אדבר בתפילה מה יהיה איך יהיה וי דבר אדוני אליו לאמור לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן זה למזרח הירדן נחל קרית והיה נחל תשתה ואת העורבים ציוויתי לכלכלך שם כל זה בכוונה להעיר את רוחות שלא תחזר על עם ישראל למה העורבים אכזריים יחמל עליו כל

אותו איך ה יחמול על עם ישראל אמ הנביא ויילך ויעש כדבר אדוני ולך וישב בנחת קרית אשר על פני ירחו על פני הירדן והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבוקר לחם ובשר בערב ומן הנחל ישתו ידע בשר כשר זה היה ישתה מנחל אשתה אומ תראה הבית של החב היה כשר אוכל כשר ויהי מקץ ימים ויב שנחל כילא היה גשם בארץ ויהי דבר אדוני אליו לאמור קונך צרפת צרפת אשר סדון וישבת שם הנה ציוויתי שם אישה למנה לכלכלך זה לא איפה שהולכים המרוקאים בצרפת צרפת הזה שם עיר

בצידון שמה בבנין יש שמה אישה הצרפית ציוויתי את האלמנה הזאת חלקך לך לשם זימנתי שם אישה אלמנה תתן לך ויעקב ויילך צורפת ויבוא אל פתח היר והנ שם אישה אלמנה מקוששת עצים ויקרא אליה ויאמר כחנה לי מעט מים בכלי ואשתה לא היה מכ ר באלמנה אבל למד מאליעזר אבד אברהם איך להתנהג ותלך לקחת ויקרא אלי יאמר חינה לי פת לחם בידך ותאמר חי אדוני אלוהיך אם יש לי מעור כי אם מלוף קמח בקד ומעט שמן בספה אחת ונני מקוששת שיניים עצים ובתי ועשיתי הולי בלבני כנו

ומתנו אין לי כלום יש לי עוגה אחת לעשות צפחת המים ויאמר אלי אליהו אל תראי בו עשי כדברך אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי לך בבניך תעשי באחרונה כיכ אמר אדוני אלוהי ישראל כד הקמח לא תכנה וצפחת השמן לא תחסר עד יום ת אדוני גשם על פני האדמה ותלך ותעש כדבר אליהו וכל היא והוא ובתה ימים ראית מה זה ד כד קמח הקמח לא כלת ב לא כלה צפחת השמן לא חסר כי דבר אדוני אשר דיבר ביד אליהו איזה יופי הת איך הקדוש

ברוך הוא עם הצדיקים צפית אתה תימניה למה קמח וזה י די לת ש כן מי שלא בא מחר שיתן היום לשבת ולמחר ולשבת ה השכל הו שכל הקודש אנחנו מסכת נדרים משניות פרק ו משנה ד' אה לא דיברתי לכם על הרב אלישיב הלשם רבי שלמה אלישיב בעל לשם רבי חיים חייקל רבי שלמה בן רבי חיים חייקל גם זה פטירת רבי חיים סנוני לא הוא היה רב של הרב שרעבי הוא לא היה פה סנוני סנוני עשה הוא לא עשה פה כלום נשמת מרים בת אבי גיין ס

חיים בן ק מי זה של החי אה כן א מי ציפור בת גולס אביעד שמואל בן שולמן יצחק בן חנון דר דרים שאי שאיני טועם אומר כולם דג דגים שהוא לא טועם אסור בהן בכל מיני דגים בין גדולים בין קטנים בין מלחין בין תפלין בלא מלח בין חיים בין מרושלים ומותר בטרית תרופה דק שנקרא טרית היו קונים אותו כשהוא מרוסק הוא ציר גם בציר של הדגים מותר הנודר מנ צחנה תערובת של מיני דגים טרופים אסור בטרית תרופה מותר בציר ומוריס אני ודר מטרות תרופה שאיין לו

טעים אסור בציר ו במורס גם משנה ה הנודר מיני חלב מותר בקום שנדר אבל שלא יהנה מהחלב עצמו אבל מותר במים שנשארים מן החלב הללא כן אחרי שנחמץ נעשה גבילה למעלה נהיה מים כמו אשתך באשת למעלה רבי יוסי אוסר זה גם נקרא חלב מנ הקום שנודר מנ הקום מותר בחלב אבא שאול אומר הנודר מן ג'בן מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפילה עוד משנה נעשה בגלל שבת שמתקרב הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקפה באוכל שנקבע בשו הקדרה רבי יהודה אוסר למה זה בכלל בשר אמר

יהודה מעשה שנדרתי בן בסר וסר עלי רבי טרפון בצים שתבשלו עמו בצים שבתי בתוך כמין וכן הדבר באמת ככ דין א מתי אומר רבי טרפון בזמן שאמר בשר זה עליי שלא עוסר עליו סתם בשר כשדר מן הדבר נטרו ואחר מיש בו בנותן טעם אסור כן הגענו משנה זן היום אנחנו בדף יומי מסכת בוה קמה מסכת בוה מציאה דף ח בעזרת השם תפילת בית המדרש שביתי אדוני נדי תמיד כי ממני בלמות שמוד תורה אסם נו ב תורתך תצילנו מכל מ שגינו כג עיני ית נפלאות מתורתך חוך

חוקיך למדני אברו ברוך א חוך חוך למדני אד את ברו ךש לא אשכח דברך שוכ קוד וברכו את אדוני כך אדני מציון שמיים רץ חדד חדד אנג'ל יפה תודה רבה אי א מחילה מחילה כן אז אנחנו לומדים בעזרת השם לרפואת ידידנו רבי חיים ג'רבי בן שרה שרה ואביו יהונתן בן יפה כן מהות גם יהודה מרגליות מה יש לו שיהיה בצלחתו בהצלחתו כן בעבור בסדר גם להצלחת בני בנין בן ליזה ומנחם הכהן שלהם ישועות גדולות גם להצלחת תמיר בן דליה ומנשה גם להצלחת אביבה בצרה כי נפתוח

דף ח היום אבל מר נכון שאמרנו שנחזור נכון אז צריך לחזור בעזרת השם רק לי להפריע לי אתה לא מפריע אנחנו נלך דף ז עמוד ב אמר רבי אלעזר מחלוקת ב ששניהם הדוקים בטופס בסדר פתוח דף ז עמוד ב' קצת למטה מחלוקת כששניהם דוקין בטופס כן אתם יודעים למעלה למדנו רבן שמעון גמליאל אמר למעלה ש שני באו השני אנשים שניהם הדוקים בשטר שחולקים המלווה והלווה בשווה אז מהש אמר רבן שמעון בן גמליאל למעלה שבאים שני אנשים יחלוקו המלווה והלווה מה שאמר רבי שמעון שהמלווה והלווה יחלוקו

בשניהם דוקין בטופס או שניהם בטורף אבל אחד הדוק בטופס ואחד הדוק בטורף נוטל זה נטל טופס וזה נטל טורף זה יפה אתם יודעים טופס יש הבדל בין טופס השטר יש לו טופס ויש לו טורף טופס זה סוף השטר כתוב בו את כל הנסח שאר הנוסח של השטר ואז חוזרים וכותבים למטה את שמות המלווה והלווה וסכום וה והסכום של הכסף אבל לא כתוב פה את הזמן אבל טורף זה מקום גילוי המהות שזה טורף הדבר למה זה בראש השטר כתוב את עיקר עניינו של השטר ושם כתוב שמות

המלווה הלווה המלווה סכום הכסף וגם וגם הזמן של ההלוואה התאריך זה זה נקרא תורף תופף זה אחר כך למטה בהמשך אז עכשיו מה שאמר רב שמעון גמליאל שבאים שניהם המלווה והלווה שניהם אוחזים בשטר ומביאים חד אומר זה שלי וזה אומר זה שלי דווקא שיחלוק הו ושניהם הדוקים בטופס מקום שהוא לא עיקר השטר זה הטופס זה מקום זה השאר הנוסח של השטר או שניהם בטורף או שניהם תוססים דווקא בטורף שזה עיקר השטר זה התחלת השטר כמו שאמרנו שזה בראש השטר כ שמה כותבים שמות הלוה והמלווה וסכום

הכסף והזמן של ההלוואה דווקא ששניהם או בטורף אבל אם אחד הדוג בטופס ואחד הדוג בטורף אחד תופס את טופס חד התורף זה נותן טופס זה שתופס בטופס לוקח את הטופס וזה שלוקח זה שאוחז בטורף כל אחד מקבל מה שתפס כמו שאמרנו למעלה זה נותן על מקום שידו מגעת וזה נותן עד מקום שידו מגעת תיתי מ ורבי יוח זה דעת רבי אלעזר ורבי יוחנן אמר מה שרבן שמעון גמליאל אמר למעלה חלוקו רבי יוחנן אמר לעולם חולקין תמיד המלווה והלווה חולקים שווה בשווה הגמרא שואלת ואפילו אחד הדוג

בטופס ואחד הדוג בטורף מה חולקים בשווה זה תופס את הטורף זה תופס את התורף את הטופס זה תופס את הטורף גם כן חולקים בשווה והתניה זה נותן עד מקום שדו מגעת וזה נותן עד מקום שדו מגעת כל אחד לוקח לפי תפיסתו לא חולקים משווה איך אתה אומר לעולם חולקים בשווה לצריכה לקאת ורב במצעה מה שאמרנו שחולקים בשווה שזה הטורף נמצא בין מקום תפיסת הלוה למקום תפיסת המלווה במסע אבל לא שאחד הדוק בטופס ואחד הדוק בטורף באופן כזה הוא מודה לרבי אלעזר שחולקים בשווה אז באמת אין

ביניהם שום מחלוקת בינו רבי אלעזר אלא שדיברו במקרים אחרים כל אחד מסכים ככה אומר רשי כל אחד מסכים לדינו של השני הגמרה שואלת י אחי לא אמרנו שנחזור כן כן שיהיה לאט לאט י אחי מלה ממר אם שהטור נמצא ביניהם ואף אחד לא תופס בו מה בא להשמיע לנו רבי יוחנן תודה רבה לו פשוטה מה לא צריכה אתה יודע מה אמר רבי יוחנן ללמד דמקו לגבי ד אחד רק הטופס הטורף הזה יותר קרוב לראובן משמעון ללובה מהמלווה מהו דמה אמרלה פלוג אחי הוא יכול להגיד מי

שתופס בצד היותר קרוב לטורף אומר לו פלוג אחי לרוחב שני קל את התורף כמה שועלן אומר רבי יוחנן לא חולקים בשווה דמר לה מה חזי פלג דכי פלוג אכי לא מה ראית לחלוק את השטר לרוחבו תחלוק אותו לאורכו ואז שנינו נקבל ושווה אז בזה דיבר רבי יוחנן שזה מקום הטורף באמצע ל הוא קרוב לאחד מהם אמר לרב החמי דפטי רבינ לרבי אלעזר דמה זה נותן טופס זה נותן תורף הרי שטר בלי טופס אי אפשר לגבות בו כמו שאי אפשר לגבות בשטר בלי טורף אש קצוי מה

עשינו למה למה לא מה זה תחלוק אותם מה יעשה וכי לצור על פי צניחות צריך מה צריך את הנייר לעטוף פו את הבקבוק או לעשות לו איזה משהו מה הוא יעשה בזה אמרלה לדמה אומר מה אומר לו מה פתאום לא הכוונה לחלק את הגוף השטר חולקים את שוביו של השטר התורף שווה יותר מהטופס וזה נדמה זה יקח את הטורף זה יקח את הטופס דמר אחי מי שתופס את הטורף אומר כך שטר זהמן כמה שווה כמה זמן כמה שווה שטר שיש בו תאריך דלד זמן כמה שווה

שאיין בו תאריך בשטר זמן גב משעבד כל גבות אפילו מנכסים משעבדים מחר הלוה לא אחר ההלוואה ודך לא גווה משעבד בשטר שלא כתוב בו תאריך לא יכול לגבות מנכסי הלוה שנמכרו כבר לכן לכן חולקים את החוב בשווה וייב להח דביני בני צריך צריך התופס מי שתופס בטופס לתת למי שתופס בטורף את ההפרש שיש בין שת שיש בו שעבוד זמן אשתר שאיין בו זמן גמ אומרת עוד אמרנו ויחלקו נמ דמרן לדמה גם מה שאמרו מה שאמר רבן שמעון גמליאל חלק שתר שניהם הדוקים בו מחלקים את השוי

בדמה ילא תמה אחי אם לא תבש שחלקו ממש בדמה אלא חולקים אותו ב מה אשר שהוא נמצא שניים אוחזים בטלית אכנ מ פרגה וסדו שניים אוחזים בטלית זה אז מה גם יחלקו את הטלית לשניים זה יקח צד זה יקח חצי וזה יקח חצי הרי יפסידו בקח את הטלית לגמרי לא תהיה שמה כלום לא זה אפשר ה לא קשה זה יש לפעמים חצי מהטלית היא שווה דח זה לקטנים יכול לטוף מהקטנים הבגד הזה בשיל ילד זה טוב הגמר עוד והד מרבה אם הייתה טלית מוזהבת חולקין אכמ

פלגלה הפסדו טוב עדיין שניים הדוקים ב מוזהבת הייתה טלית ששניים הדוקים בה מצופה זהב מה גם יחלקו בה בשווה איך אפשר אפס ידוע תלית יקרה מה לא מלבישים ראית ילד קטן מלבישים אותו זהב מה זה בני מלכים זה הבנים של הנכדים של ציון משה לא כל אחד מלבישים לו זהב אומר אל קשיה לחזיה לבני מלכים בני מלכים קטנים זה יועיל ועד תנן היו שניים רוכבי על גבי בהמה ואמרנו במשנה היו שניים רוכבים על גבי בהמה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי אמרנו יחלוקו פלגלה

אסדו מה יחתכו את הבהמה לשניים מה יעשו בזה בשלמה טהורה חזה לבשר לעשות בזה חושש ש בזית אז זה אפשר לעשות לבשל אפשר אלא תמאה אסדו מה יעשו בזה אם זה גמ מה יעשו נו את זה לפתח לא שווה שום דבר אלא אכמה לדמה ילקו לדמה אלא לדמה אכמה לדמה חיייבים להגיד הבהמה זה נדמה החמה גם הבריתה ששנת בשת מלוה יחלוקו גם כן הכוונה לחלוק את שובי השטר בממון קרוע אחר כך נראה מה לעשות עם שטר קרוע אמר מור אמר רמי ברחמה פה הגענו אתמול הנה

אמר רמ ברחמה זאת אומרת המקבי המציא לחברו קנה חברו מה שאמרנו במשנה ששניים אוחזים בטלית זה אומר אני מצתי וזה אומר אני מצ יחלוקו שניהם קנו את המציאה במה שגבו אותה ביחד נכון אז מה שאמרנו יחלוקו זה מדבר מפה תלמד שמגביה המציאה לחברו לדעת שיזכה בחברו קנה חברו למשל אדם הלך בדרך מצא מציאה אומר אני מגביע את זה בשביל חברי אז קנה חברו מפה למה כי זה גביע מכאן וזה הגביע מכאן ולא יכול לזכות לו אלא אם כן יחשוב שהוא מזכה את זה לחברו ש מגביע

מה פירוש אנחנו למדנו במשנה ששניים אוחזים בטלית זה לוקח מצד זה עד איפה שידו מגעת זה אלוקי המצה זה עד איפה ש ידו מגע המסע מה עושים בזה יחלוקו על אמצע הזה שיחלקו מה ש אמרנו שיחלוק הו זה צריך להגיד מה שהמשנה אמרה שני אוחזים בטלית זה אומר אני מצתי וזה אומר אני מציה שיחלוק על האמצע שניהם קנו את המציאה באיך במה שהגביע אותה ביחד מפה תלמד על האמצע הזה מגביע המציאה לחברו קנ לדעת שזכה בחברו קנה חברו למה זה לא יכול להיות אדם אחז פה

וזה אחז פה מה זה יחלוק הו א צריך להגיד זה הפירוש חד לעצמו כל אחד קנה לעצמו אז מה זה שהגביע על חברו מה הוא צריך להגביה על חברו כל אחד זכה בחצי שלו מה זה הגביע על חברו אלא כמו שאני אומר זה הכוונה הפירוש זה תפס פה זכה בזה זה תפס פה זכה בזה עכשיו האמצע למדנו למעלה האמצע של זה זה אני רוצה אומר על זה יחלוקו שזה הגביע לזכות לחברו וזה זכה לחברו ואז חולקים תראה ראשי זאת אומרת מתין דקט שניהם שיביאו שניים שיביאו

מצאה כנא חלוקו ש כשה מגביע מגביע ל לדעת שקנה בחבר וח ציה רק ככה אזה אני לא למדתי שצריך שההוא יביע מה אני הרמתי את זה אני זכיתי בצד הזה הוא הרים את זה זכה בצד הזה אלא זה כמו שאני אומר לך באמצע יש מה יעשו בזה זה הפירוש אז זה הגביע את זה בשביל זה וזה הגביע בשביל זה אלי זה כאילו הגביע לשם חבר לדעת כשמגיע מגביע לדעת שיקנה בחברו חציה שמאמינה המגביה מציאה פריך יוקי דרמי ברחמה מאיך מאיזה בבה אתה רוד גם עוד מעט

הגמרא תגיד מאיזה בבה במשנתנו למד את זה למה זה לא ברשע בשפע מאיפה זהו זה הגמרא שואלת הגמרא מדייקת מסביר המ ברחמה את ההוכחה יסקה דעתך לא קנה חברו אם יעלה על דעתך שמגבה המצה לחברו אז לוקן החברו תעשה זו כמי שמונחת לגבר קרקע וזו כמי שמונחת לגב קרקע לא יקנה לא זהלא זה ולא זה אלא ליב שמאמינה המגב המצא על חברו קנה חברו מאיפה הראיה של אישה מגביע מצ לחברו קנע חברו שאם נגיד שלא קנה לא קנע חברו למה פה קנו שניהם את הטלית בהגבהה

את האמס של הטלית בהגבהה תעשה זו כמי שמונחת בקרקע זו הטלית האמצע שלה חלק ששייך לזה לצד אחד כמי שמונחת גבי קרקה בזו כמי שמונחת כולו זכה בזה הרי כל אחד אין הגבעה של השני נחשבת כ הגבעה קלן ולכן ולא יקנה לא זה שיקבע הטלית בצד אחד ולא זה שיקבע בצד שני תישאר הבקר אל ליו ממה שאנחנו אומרים שה מגבי המציאה לחברו קנה חברו מזה תלמד לא ממה שהמשנה שלנו פוסקת שקנו שניהם מפה אתה תלמד שהמגבר מצא חברו תראה רשי ולא יקנה לא זה וכל הרוצה

שיח טפנה מידם הגמרא אומרת לא דוחה את זה הגמרא אמר רבה לעולם הלך המקבי המצה לחברו לא קרה חברו את הראייה של תכף הגמרא תגיד על מה זה חוזר אז זה יובן יותר אמר רב לעולם אם הלך אני דוכה את הראיה של ברחמה אל תוכיח מפה מהמשנה שלנו שהמבצע לחברו קנה חברו לא למה מלאך המגב מצע לחברו ולא התכוון לזכות גם לעצמו אתה מבין חייב לזכות גם לעצמו ואז הוא יכול לזכות לחברו אבל אם הוא התכוון רק לזכות לחברו לא קנה חברו לא קנה חברו לא

יכול לזכות עבור חברו למה זה מפסיד לאחרים לא יכול לזכות במציאה זו למה מפסיד לאחרים רשי אומר נכון איך הד מגביע לא נתכוון לקנות בכלום אתה ורה מתי לא זכה שהוא לא התכוון לקנות לעצמו אז אז לא קנה לחברו ועמה אמר לקמן דב תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים לכן לא קנה לעולם אם הלך מגבע מצ לחברו לא קנה חברו ואכה ששניים גבעו הטלית מן הבקר הינו טעמה מגוד זכן לנפשה זכן למלך עבר מתוך שהוא זוכה בקניין זה לעצמו יכול גם לזכות לחברו אפילו שהוא מפסיד

בזה לאחרים כוון שהוא זוכה לעצמו יכול לזכות לחברו תראה ראשי חד קט שניים שמצ קנו מגודל זכן נפש זכן אמלך בר מר אתה איתי יופי תדע שאני תדע לך אביא לך ראייה שי לחלק בין התכוון לזכות בחלק ועבור חברו או לא התכוון לזכות גם לעצמו וגם לחברו יש לחלק א רק לחברו שאיל הוא אמר לשלוחו אדם שאמר לשלוחו צא גנוב לי וגנב פטור אמר לחברו צא לך תגנוב עבורי חפץ מסוים אומר אתה יודע אני ראיתי את זה אני מאוד רוצה את זה ך תגנוב לי את

זה תביא לי את זה וגנב השליח גנב פטור המשלח המשלח שאמר לו לך תגנוב פטור למה אין שליח ב עבירה חייב את ה משליח אלא השליח חייב בכפל מי כן חייב בכפל השליח לא המשלח אבל מה שאין כן בשותפים שגנבו חייבין אתה רואה על ידי שאחד מהם הגביע את הגניבה עבור עצמו ועבור חברו חייבים שניהם גם ה מגביע וגם השותף שהתכוון חברו למה מה הטעמה לב משום דנן מגוד זכה נפש לנפשה זכן המל חברי שמאמינה אתה רואה אם הוא רק שלח שליח אחד אמר לו לךך

תגנוב בשבילי אז השליח השליח מקבל כפל המשלח לא המשלח השליח שהלך לגנוב הוא חייב בכל הוא השם בכל אז הוא לא זה לא שלו אבל ברגע שהוא אמר שני שותפים שזה מגביע זוכה גם לו וגם לחברו וזה מגביע זוכה שני שותפים אז אז בזה אני אומר שהם כון שתחייב בגנבה בעבור עצמו אז זכה גם של חברו אז אחד גנב גם חברו התחייב בקנין כן אז יש החלק בין המגביה עבורו עבור חברו בלבד או עבורו ועבור עבור עצמו ועבור חברו אז הוא הדין לגבי מציאה שאני הגבתי

בשבילי וקבעתי בשביל חברי וכן חברי הגביע בשבילו והגביע בגם בשבילי אז זה אז זה חולקים זה חצי חצי זה לא הבקר אבל אם אני הבעתי רק לעצמי חברי הגבי רק לעצמו אז מה שיש באמצע באמצע זה הבקר אף אחד לא זכה בזה כי זה התכוון לזכות לזה זה התכוון לזכות לזה אף אחד לא זכה הוא לא יכול לזכות לחברו ככה הדין רשי אבל עכשיו כן הוא יכול לזכות כי הוא זכה לנפשה אם זכה לנפשה כן הוא תופס את הטלית כן אם זוכה לעצמו יכול לזכות אם

הוא לא התכוון לזכות לעצמו לא גם באמצע הוא צריך להתכוון לזכות באמצע אנחנו כל המחלוקת זה על האמצע זה מה שהוא תופס הוא תופס הוא הגביע את זה ואחד קטני במתת שניים זה תדע אפילו דן לא קנה עבו אחד הגביע כולה לדעת חברו אחד הגביע לעצמו ולחברו קנה למה משום בגו זכה לנפשה זכה ל יפה נמשיך אמר רבה אשת דאמרת דאמרינן מגוו מתוך שזוכה לעצמו זוכה גם עבור חברו בוא נראה עכשיו יש לדון בדין חרש ופיקח שהביאו מציאה מתוך שקנה חרש קנה גם פיקח אתה רואה

זוכה אמרנו מ זוכה בעצמו זוכה גם והתכוון גם לחברו אז הוא קנה גם חברו המגוד זכה לנפשה זכה לחברי אז יש לדון חרש ופיקח שהגביע ביחד מציאה שגם בזה מתוך ש אנחנו נאמר גם גם בזה נאמר מתוך שקנה חרש לעצמו מדרבנן חכמים תיקנו לו זכיה למה בפני דרכי שלום למה אמרנו מציאת חרש שוטה וקטן יש בהם משום גזל משום דרכי שלום חכמים זיכו לו אז מתור גנה פיקח מחמת הגבעת של החרש אפילו שלא יכול לזכות עבור איש אחר בשלמה הוא לא יכול לזכות עבור איש אחר

בשל מהח כן בשלמה החרש קנה דכ מגבלה בן דעת בשלמה החרש מובן למה קונה אף על פי שלא הגביע את קצה השני למה בשביל הפיקח הגביע את הקצה בשביל ש שלו עבור שניהם אז שיר בזה מגו אלא פיקח במיקנה מה פיקח קנה רק את הקצה שלו אבל עוד קצת שיש שהגביע לו החרש הרי לפיקח הקצה שהגביע החרש נחשב כמונח על הארץ למה לא אומרים מיגו לא יכול לא יכול לזכות אכן מה מה שתיקנו חכמים שהגבת חרש לחשב הקבעה לזכות לעצמו זה מפני דרכי שלום אבל ריבם

אחרים אבל זה רק לעצמו אבל לא בשביל שהג בעתו תועיל גם לאחר חרש אין כוח לקנות יש לו שיודע לדבר יש חשים שלא מדבר לא לא זה משהו אחר זה חרש שלא שומע ולא מדבר לא זוכה לעצמו זוכה לעצמו אז הגמרא מתקנת את הגמרא את הגרסה אל אמה אז זה שואלת הגמרא בשלמה חרש קנה מגבל לבן דעת אז הוא קנה אלא פקע במ קנה אלא אמה יש גרוס בדין של חרש ופיקח שהביאו מציאה חרש קנה את כל המציאה הפיקי לא קנה כלום למה הגבעת החרש לא

קנה אולי לא קנה את מה לא קנה נראה את מה שהוא הגביע אז בטח שהוא זוכה אבל מה שהגביע הו בשבילו שהגביע החרש בשבילו לא קנה לא הבנתי א אז החרש קנה והפקח לא קנה כן אז למה חרש קנה חרש קנה כי הוא יכול לזכות בשבילו בשביל חברו אבל החצי שביד הפיקה זה כמונח על הארץ כ פיקח לא קונה לא רק את חצי המציאה לא הפיקח יש ל אומר ח כן הפיקח מקנה לא יכול להקנות לא זוכה לעצמו לא זוכ לעצמון פה מיגו או מה עם

מיגו הנה אלא אמה חרש קנה את כל המציאה למה תכף תראה את הטעם אבל פיקח לא קנה כלום הגמרה שואלת אומה עם מגו איזה ספרת מגו יש לומר שמחמת מתי חשב שאחרי ש גביע את כולה כל הטעם שהחרש קונה מגודל שני חרשים בעלמה קנו אז הןמ קנה היי מי מהזה כל הטעם שחרש קונה כאן מתוך שתיקנו חכמים ששני חרשים שהביעו ביחד מציאה קנו שניהם מדרבנן אז גם פה אחר שהקביעה עם הפקח גם קנה את המציאה מדרבנן אבל מי שפיקח שהגביע אמו לא קנה אבל בשביל שכמן

הגביע בשביל זה כן קנה ככה חכמים תיקנו כאילו יש פה שני חרשין כמו ששני חרשין שהביעו קנו קנו כמה חצי חצי פ אתה אומר הפיקח לא קנה כלום מה התר כוחו של הפיקח הנה אתה רואה אפילו שלא שייך מגוד זכה לנפשה זכן נמ לאחרים אלא תקנו חכמים שהחרש לא פסיד מחמת חרושות אז גם כשהרים ביחד עעם הפקח יש תקן שלא יפסיד מחמד שהוא חירש תוספות לא אין למר פעמיים מגו זה לא מטעם מגו אלא מביאים ראייה כוונת חכמים לתקן שלא יפסיד זה אומר את זה המרשה

חכמים רוצים תקנה שלא הפסידה חרש אז זה כאילו שמבי כמו חרש אחר שהגביע חכמים תקנו לשס גם פה שהפקח הגביע עבורו זה גם יעיד לו אפילו שהוא לא קונה אפילו שהוא לא קונה לעצמו פה זה הועיד קנה לחרש אבל למה הפיקח לא קונה חצי כוחו מחרש מחרש מהזה לא הבנתי את ה אם אתה אומר ח הי מימר דוכה הי מי אם תמסה לומר מה הדמיון חרש ופיקח לשני חרשים הנה הגמרא אומרת אמר שני חרשים כל אחד קונה מדרבנן מתכוון לזכות גם עבור השני פנ חרש שאין

לו לא שומע ולא מדבר יש לו שכל גם לזכות לחברו כנראה כידו כידו היי מי מה הדמיון אם תמסה לומר ה מגבי המציאה לחברו קנה חברו כ מי שמגביה המציאה לחברו בלבד לא לעצמו קנה חברו אז הסתבר אומר גם אחר יש לו קנה אני מ איך הדק מגב דעתה חברי כלומר שקנה חברו בג בעתו שהגביע על דעת שיזכה בחברו הי הפיקח שיקבע עם החרש הדעת דידק מגב כל כוונתו בגבה הייתה בעצמו שיזכה ב הוא א הוא לא קנה לאחר הנה מקנה הוא בעצמו לא קנה מחמת

ש הגבעת החרש מצד שני אז הוא לא קונה כי יש לו חרש מצד שני הוא לא יכול להקנות לו החרש חרנה יחשב שהוא יכול להקנות את זה לחרש הוא לא יכול הוא לא קונה בעצמו בגלל החרש בצד שני איך אתה רוצה שהוא יקנה את זה לחרש הגמרא מסבירה אלא אמה שוב מתקנת הגמרא את הגרסה אלא אמה מה הדין בחרש ופקח שו מציה מתוך שלא קנה פקח מחמת שאין הגבעת החרש תשבת אצלו אז גם לא קנה החרש למה הקניין ש למה אחרי הקניין של הפקע הוא לא

זוכה עבור עצמו קניין של הפקע הוא צריך לזכות כדי לקנות לחרש והוא לא זכה בעצמו בכי תמה מה ישנה משני חרשין דעל מה למה לא תקנו חכמים בחרש פיקח שיקבעו מציאה שייקנו כמו שני חרשים כמו שאמר אנו בתחילה אומר אתם תיקנו לרבנן ד צוה שלא יבוא לריב מי שטוף מהם אכה ממר אמר פיקח לא קנה אנה קנה מי שיבוא לחטוף אומר הפיקח שהגביע לא קנה אני אבוא לחטוף קנה לא יבוא לריב אין סיבה שחכמים יתקנו אין ריבים יש לו שכל אהי שכל ן אמר לרב החבר

דר אד רבש או עכשיו נחזור לרמי ברחמה שהוא אמר המקבי מציאה לחברו קנה חברו מהמשנה שלנו נכון שניים אוחזים בטלית עכשיו בוא נראה דיוקה דיוקי דרמה ברחמה מהך מה שהוא דייק במשנה שה מגבי המציאה לחברו קנה חברו מאיזה קטע במשנה זאת אומרת בוא נראה הנה מרשה שניהם אוחזים בטלית זה אומר אני מצתי זה אומר אני מצתי חלוקו ואתה רואה הגמרא פירשה אתה יודע למה תולים שניהם ביחד גביאו אותה ושך לית לשניהם לכן כל אחד זכה לחברו ואם המקבי המציאה לחברו לא קנה חברו היה צריך להיות

הפקר אז כל הרוצה יזכה אז זה רשע מהרשע אי אפשר לומר אומר הטעם דוחה זה רוחה אי אפשר להגיד מהרשע למה אם גם אם המקבי המציאה לחברו לא קנה חברו הטעם היי כמר כולה שלי ונהג בה התכולה וימר כולה שלי ונהג בה התכולה אתה מבין למה גם אם המקבי המצה חברו לא קנה חברו משני אוחזים בטלית יש לומר שיחלוק למה אפילו שאני אגיד המגב מציאה לחברו לא קנה חברו וכמו כמו שאנחנו נאמר מי שמגבה המציאה לא קנה לחברו אז גם פה נגיד לא קנה הי הרי

לפנינו הטענה היא לא כמו המקבי המצע לחברו פה ב שיקבעו טלית שניהם הביעו הוא רוצה את הכל כן אי אי כ אמר כולה שלי אחד מהם בטענתו אומר כולה שלי לבד אני הגבתי את כולה והשני אומר בטענתו כולה שלי ונג באתה כולה אז אין אין אין שום דבר נגד הטענה שלהם שהשלישי רוצה לזכות בה אז לכן נשארה הטלית לחלק ביניהם אז אי אפשר להביא מפה ראייה אלא מהד קטנה אתה יודע מאיפה הראייה זה אומר כולה שלי ברשע ברשע זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי

כבר בשביל מה פעמיים אתה מבין כבר מה שאמרנו ברשע זהזה מובן אחרי שכל אחד טען אני מציע אז תולמה לי למה עוד פעם זה אומר אני מצתי כבר מספיק מה זה עוד פעם כולה שלי אלא ממשנה יתרה שמאמינה המקבי המצא לחברו קנה חברו הדין ש כבר אני יודע שני וקוי אני מצתי אני מצתי אז למה צריך עוד פעם זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי אלא כל אחד גביע המציאה לחברו הדין הוא שיחלוק הו אם רצתה המשנה להשמיענו דין יחלוקו שלא יודעים מי המשקר מומן

המותר בספק חורקים בשבועה לא יה אחד הולך תוקף את הנט של חברו זה כבר השמיע לי אלא זה מה בא ללמד אותי שהמבצע לחברו קנה חברו הגמרא אומרת אי אפשר ווקים רשע רשע במציאה אמרנו משנתנו אני מצאתיה זה מציאה ספה במ כך אומ מכר אז זה לא מיותר הקטע הזה כמו שלמדנו בגמרא אמרנו כבר שזה מדובר במקח אכח כ סיכמנו אלא מאיפה הראייה משפה זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי או אתה רואה זה המח ציה שלי אז מפה אתה לא יכול לדייג שה מגביע

ה מציה לחברו קנה חברו למה איך אם לא אם אם לא קנה חברו איך הוא אומר במציאה חציה שלי הכלכך מודה שהגביע אותה עם חברו אז מודה שלא קנה כלום אפשר לומר ציה שלי הכוונה הגביע כל הטלית כדי לז ות בחציה או תפסתי החציה בידי כמו שכמו כאילו חתוך התנית חתוכה אז אז קונה אז קונה אפילו אם מונחת על הארץ תוספות אומר את זה אז עוד הפעם אלא אמרנו זה נותן שלושה חלקים וזה נותן רביע תולמה לי מה אתה מוסיף בדין הזה אני כבר יודע את

זה כמו חצי חצי כמו ש ורבע אלא ממשנה יתרה זו שמאמינה יש יש דין שני של יחלוקו שניהם מגבו טרית ביחד המקבי המצא לחברו קנה חברו מה דוכה ממציאה דיב ממכ ממכר מי אמר שאחד אמר גבעתי הכולה והשני מגבעתי החציה אולי המשנה מדברת במקח ממכר יקוח מי קיבל המוכר כסף וכתם מה זה דין ודא הדין שיחלוק הצטרך חצי שלי כשידה ונפטר כמה שעלן רים סבר המכולה שלי בע שת בועה אמה אחי כשידה פטר מהשבעה זה בא שמיע לי אז עוד הפעם כי צריך חייב חייב להגיד

שטוען חצי השלי חייב שבועה מה חצי השלי כן שיכול לטעון כולה שבדה יודין שמחזיר עבדה בהודה ש חציה ולהפטר משבועה החצי שתופס כמה שענן חייב שבוע לא נשב למה הוא פיקח הוא די באמת הוא גנב אבל די משהו דעל חציה זה ומ כמ ערים כדי להיפטר בשבועה סבר היא אמנה כולה שלי בעיני שאתה בועת ה צריך להשבע למה תוקף את ליטו של חברות צריך לשבע אמה חצי הש עדיף לאמר חצי השלי דבה כמשיב עבדה ואז יפטר משבועה לכן באמת לא כמשיב דה חייב שבועה וזה החידוש

שזה לא מיותר ללמוד ממנו דין מגביע מצאה לחברו שקנה חברו אלא עכשיו מאיפה נלמד אלא מה יש להביא ראייה לרמי ברחמה מה שנינו בסוף המשנה שים כ גבי בהמה זה אומר כולה שלי וזה אומר הולמה לי למדנו את זה משנה החז ב התו למלי אלא ממשנה יתרה זו שמאמינה רגב מצ ל חברו קנה חברו אם לא לא היו קוונים כלום למה החלק של חברו מחזיק ברכיבת אמר דוכ ו דין ק משנן רוכב נקנה הייתי אומר רק מנהיג קונה רוכב על גבי בנה של אבקר לא קונה

את הבהמה על ידי רכיבה אפילו שרכיבה לא נחשבת לקניין משיכה כון שמדובר שאין הרוכב הוא לא מזיז אותה ממקומה אבל פה הוא מזיז אלא משפה איפה אני בזמ דמה משמען רוכב נקנ כן נספה הראיה של רמ רחמה עוד יותר בזמן שהן מודין או שיש להם עדין חולקים בלא שבועה שניהם מחזיקים מודים שזה שייך לשניהם שניהם ירימו ביחד שניהם זיקו אחד לשני או שיש להם עדים שככה זה היה אז חולקים בלי שבועה במי היא במקח או ממכר צריכה לממה בודאי מה כל אלא במציאה שניהם מודעים שיגבו

את המציאה ששמע מינה המגב מציאה לחברו קנה חברו וקנו את הטלית אז תה סקים מונחת בקרקע ולטענתם הרי זה תלית הבקר אז המגב ציאה לחברו קנה חברו ורבה רגע רגע ורבא אמר לך רבה דוכה את הראיה של רבי ברחמה אומר אם אינו זוכה לעצמו לא קנה לחברו אמר לך מגוד זכה לנפשה משנה יתרה באה ללמד אותי דווקא שמגביה עבור עצמו וגם עבור חברו מתוך שזכה לנפשה זכן המלך ברי זה דעת רבה אבל דעת רבה חמה לא מי שמגביה מצה לחברו קנה נכון גביע ישר למשל הוא

רואה איזה טוניסאי אוהב טבק מצא טבק הרים לו את זה רק בשביל הטוניסאי אתה רואה הזכה הרב לא הבנתי מה זה בכך אומ כן הגמרא המשנה דיברה לא רק ששניים מצאו מציאה אלא גם שניים באו קנו זה אומר אני קניתי וזה אומר אני קניתי שניהם נתנו כסף למוכר כן ככה אה בוקר טוב לא מ לא לא לא עכשיו לא מדברים יותר למה זה למדנו מקודם אם אני אתן לך רשות הדיבור צרך גם ליצחק ולא הלה היו שניים הנה כ תטעם אבל היו ש שמע עוד משלך

יתנו לך הגמור תהיה ברי בשבת זה היו שיניים רוכבים על גבי בהמה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה י שווה שאין ו פחות מחצה זה יחלוקו אז מה אפשר לזכות בבהמה על ידי רכיבה אמר רב יוסף אמר לי רבי יהודה שמעת מנ דמ שמואל תרת שמעתי שמואל שני דינים בנייני בהמה פקר עכשיו תרא את הבהמה שהיא הפקר שני דינים למדתי איך זוכים בה רחוב ומנהיג מי שרוכב על גבי בהמה כדי לזכות בה ואחד מנהיג בהמה כדי לזכות בה מנהיג אותה במקל או בקול

אתה יודע עושה להדיר והיא יודעת היא מושך אותה חד קנה אחד לא קנה בלידן המניו מי קונה הרחוב או המנהיג הוא אמר אחד קונה מהם אחד לא קונה אמרו לו שניים יש רחו ומנהיג אחד קונה אחד לא קונה אשק צוי מי קונה מי לא קונה לא ידעתי שמואל אמר אחד קונה אחד לא קונה איך ידמה איך מדובר פה עם הרוכב והמנהיג ששמואל דיבר בהם נראה רב יהודה הסתפק אי למ רכוב לחודה הווג מנהיג לחודה אם ומר רחוב על גבי בהמה בלי איש אחר שמנהיגה ומנהיג בהמה

לבדו מה אז הרי מנהיג לחודה מיקמ דאמר לא קנה זה לא יכול להיות אמר שמואל על אחד מהם לא קנה זה תמוה מנהיג בהמה הפקר בלי הרוכב יש מי שאומר שלא קנה הרי זה ממש קניין משיכה אלא אלא היק לממר דלא קנה ברכוב הוא דק לממה לבד שלא קנה למה הוא לא הזיז בכלום בבהמה לעשות קניין אז אז יש לזכות הוא צריך לגרום לבהמה תעקור יד ורגל אז בזה גור ני גורם לה בזה לא היה מסתפק ברבי יהודה בזה לא היה מסתפק מה אם רחוב עליה

אז היא לא הולכת בגללו כן לא רשי אמר הקודם לא זז רק רוכב מה זה רוכב רק יושב על הבהמה יושב היא לא הולכת צריך לתת לה מ אה היא לא הולכת בהמה תשב עליה היא לא תלך שובים עלי מה הכבוד שיושבים עליו אה הולך יזה לא הולכת גמן לא הולך סוס לא הולך לא חייב להרביץ הולך אני רואה לפעמים שוטרים יושבים על הסוס לא עושים כלום הוא עמים לו מסוס סוסים של המשטרה הנה הוא יעיד הכב הוא הרוכב הוא גם הרוכב לא לפעמים הרוכב יש

להם בסוסים יש להם מגפיים מגפיים יש לו מגפיים נותן לה במגפיים מדובר ברוכב שיושב אה לא נותן לה מכות נחמה נותן לה מכה כן היים את הגמרא אגם בל אפש ב נכן גם בקל נכון נכון הם הם שמה באנגליה מתורבתים מדברים בבהמה והיא הולכת יקו מדברים עוד הללה טוב אחר כך כן הלאה הלאה איך הידמה הנה אמרת לי שהרוכב אי נאמר רכוב לחודה מנהיג לחודה מיקה מנהיג לחוד מקל דמר לא קנה אלא יק לממר דלא קנה רחוב ק לממר אלא זה למדנו עד פה אלא הגמרא

אומרת על ככך הסתפק רבי יהודה רחוב במקום מנהיג היה רחוב ששניהם התעסקו בבת אחת לזכות באותו בהמה אחד ברכיבה השני בהנהגה בעילה מה ה לא רכו במקום מנהיג ה בעיה לא היה עכשיו בזה הי בעיה לה אחד היה רחוב ואחד מנהיג אז מה היא בעיה לה ממה רכוב עדיף דה תפיס בה אודי המנהיג עדיף דז ל מחמתה הכב רק רה כן צריך לגרוס ככה אלא רכוב במקום מנהיג היא בעיה מהי רכוב עדיף גם הוא תפיס בה יש לה אפסר אתה יודע אפסר תפיס ב באפס הודי

במנהיג ז ל מחמתה בגללו היא הולכת זה משיכה זה קניין אמר רב יוסף אמר לי רבי יהודה ניח ענן נתבונן בעצמנו נתנן הל יש לנו איסור לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו אוי ואבוי זה בר מינן הכלאיים האלה מולידים את עמלק זה צרה גדולה מאוד אז ומר כתוב לא בתורה אומרת אסור אסור לעשות בשני לא רק שור וחמור כל שני בעלים בעלי חיים ביחד אסור אפילו דג גדול שהוא נמצא על בים ואתה רוצה קך בהמה על ספת הים שניהם חורשים לך זה גם אסור בצבען לא ככה

היה אה למדנו ע לא אה בסדר באספן איפה א דרל זה ענן תנן המנהיג רואה שני מיני בעלי חיים ביחד השם מצילנו סופג את ה40 40 על כל חסר אחת ויושב בקרון שהוא נמשך עם השור חמור סופק את ה40 למה הבהמה גם היא הולכת מחמתו בגללו היא הולכת אפילו לא עשה כלום הבהמות קשורות בקרון מרגישות כובד ואז הם הולכות כן הולך לבד כן רק היא מרגישה את הכובד שלו היא הולכת רשי לא יש מ לא לא לא לא גם בגלל הכובד שלו ה הולכת אפ כתוב

ויושב בקרון סופק את ה 40 מת שיש מנג המושב בקון לא למה בגלל שהיא מנהיגה גם כן הבהמה הקשורות בקרון מרגישות כובד שיושב בקרון הולכות מחמתו ככה אומר הרשבא לכן הוא רבי מאיר פותר את היושב בקלון למה בקן זה כמו רוכב רבנו כלא הולכת לא רוכב זה הכוונה רוכב ב שהוא מנותן לה ללכת גם גם רוכב הנה אומר לך הרשבא הבהמות הקשורות בקרון שמרגישות את כובד היושב בקרון הולכות ביותר מחמתו הרשבא והרן אבל הרמבם פירה שישיבת שם עוזרת למלאכה ותיקון בסדר רבי מאיר פותר את היושב

בקלון הליכה של הבהמה לא נחשבת מחמת היושב בכלל עכשיו הגמרא אומרת עכשיו נראה את הראיה מפיך שמואל בתנ מה ששמואל גרס הפוך להעמיד את מי שיושב בקרון שפטור לדעת רבים בתני חכמים פוטרים את הישב בקרון במקום רבי מאיר הוא אומר חכמים פוטרים מד הפיך שמאמין רחוב לחודה לא קנה וכל שכן רחוב במקום מנהיג לא קנה ראית מזה יש להוכיח שרוצה לפסוק שמי שיושב פטול למה היא לא הולכת הבהמה מחמתו אותו דבר רכוב לחודה בלי מנהיג לא קנה היא לא הולכת בגללו כל שכן רחוב רק במקום

מנהיג לא קונה למה יש ו מנהיג סחו במקום מנהיג לא קנה כן מי מנהיג הוא יודע שלא הק אז הוא אמר ששה בקורון זה רוכב למה היה צריך להפוך ליב חכמים הר כדי להעמיד את זה ליב דרבים כן אמר ליביה לרב יוסף זמנין סגיאין אמרת לה נך זה ענן ול אמרת לה משמ דרבי יהודה הרבה פעמים אמרת לנו החכם יושב בקרון לא ואמרת לנו לשון כזאת ניח זה ענן ולא אמרת לנו משמי דרב כן אמר לי כל המצוות אמר לי ברה מהזה נראה אנחנו מה נתבונן

ולא אמרת משפה רבי יהודה אתה אמרת לנו וחכם מיושב בקרון לא אמרת זה דעת רבי יהודה אמר ל ברה אומר האמת שרבי יהודה אמר אותה דכרין נמה דמרי אני זוכר גם ששאלתי את רבי יהודה איך הי דמרי איך הי פשיט מור את הדין רחוב מיושב הרי יושב לא תפיס במסורה איך הרי רחוב לא קונא מיושב בקרון שהוא לא עובר ע על כלאיים בבהמה הרי יושב לא תפס במסורה הוא לא תופס ברצועה בפני הבהמה אז לכן דינו שלא יזכה גם כן בהמת הבקר אומר רחוב על גבי

מ תפיס במסורה ושה הוא תופס באפשר אז לכן שייך בקניין מסירה אז אולי באמת נעדיף את את הרחוב על המנהיג זה שוא אומר לו אמר במר איך פשמ רחוב איך יפשיט מור את הדין של רחוב מיושב בקרון הרי יושב לא תפיץ במסורה רכוב תפיס במסורה אז איך כבודו פשט ממנו ממשיך רב יוסף לומר לאבה ואמר לי אמר לי רב יהודה להשיב על שאלתי תדע לך ת הבסר זה לא נחשב לקניין למה שרב ושמ רב מסורה לא קנה תפיסת הבסר בלי דעת מקנה לא קנה צריך דעת

מקנה שייתן את המסורה ביד מי שלו הבהמה נותן אותו מסורה ביד וכך הוא קונה את הבהמה אבל אם סתם בן אדם ראה בהמת הבקר והוא ישב והוא והוא תופס את ה מוסרה הוא לא קונא אז מה רחוב ותופס דינו כיושב איק זה רחוב זה יושב כן גם אם הוא תופס איק דאמרה יש גורסים שרב יוסף עצמו הביא את הרעיה יושב בקרון בוא נראה איק דאמרי אמר לאביה לרב יוסף איך פש אתמול רחוב מיושב הרי יושב לא תפיס במסורה רחוב תפיס במסורה ואמר לה אחית ידי לא

מוסרה לא קנה א לכן ככה פשט זה לא משנה תופס במסורה תופס במסורה כמו יושב כמו תופס במסורה אותו דבר איתמר נמה אמר רב חלבו אמר רב הונה מוסרה מחברו קנה אתה רואה אם אם מוסר קישורי הבהמה המקנה את הבהמה בכך שמוסר את המסורה קנה אותה בכך אבל מציאה בנכסי הגר לא קנה אפסר של המושרה אם זה מציאה או זה היה נכסי הגר והוא בא ישב ותפס את המסורה שום דבר לא קונה את זה הנה מהי לשון מוסרה כן למה קוראים לה מוסרה אמר רבה אדי

הסבר לי חכם הדי כאדם המוסר דבר לחברו שיה נותן ומקבל אבל הבקר אין בשלמה מוכר המוכר המוכר הבכיר את החמור לא הבכיר בעל החמור הבכיר את החמור בעל החמור נותן במסורה מוכר ואז כשנתתי לך את המסורה ביד אתה יושב ונתתי לך את המסורה בזה קנית אה לאיב יושב גם בלי מסכ רחוב קנה גם בלי מס רחוב קונה לבד לא רק עם מוסלה לא אומר לו שרחוב א תופס במוסר זה כלום במוסר כי המוסר הלא כ לא אבל כ שמוסר על ידי אחר גם אם הוא לא

רוכב נכון מטבעי היו שתים רוכבים מגב במה היה אחד רוכב ואחד מנהיג הגיע למתי לפני לפניכן שלמה ביש מסר אמר רבידי הסביר לי לא בשלמה מחברו קנה דכ מסר לחברי אלא במציאה בנכסי הגר מה כמסר לדי לקנה זה הסברנו לא בסדר לא עוד פעם מה המסר ד לקנה אין א לכן לא קונה מטיבים היו שניים רוכבים גבי בהמה או שאמרנו אחד היה רוכב אחד מנהיג המשנה שלנו יחלוקו מני הנה רבי מאיר שסובר שיושב בקרון בכד בהמה חי מלכות שהבהמה הולכת מחמתו אז אתה יושב קנה רחוב

מבעייה אם יושב קנה אז רחוב יש ספק אם קנה או לא למה צריך רבי מאיר לשתות את זה גבי כרעיים וגבי מציאה לא צריך אין עליו רבנן המשנה שלנו הולכת לפי רבנן פותרים את היושב בקרון מלכות למה זה לא הליכת הבהמה לא נחשבת מחמתו בכלל משמע מינה רחוב משמע מינה רחוב כנה אז שמינה רחוב כנה כמו כן לא היה זוכה בבהמה שמ מנה בכל זאת במשנה אפי שיושב בקרון לא עשה מעשה אבל רכוב על גבי בהמה כן קנה למה אתה אומר אז כי אתה אומר קנה

חולקים אז קשה ל רב יהודה ישב דין רחוב גבי יושב בקרון למה משווה אותם אכה במעש קנן במנהיג ברגליו אה באיזה רחו מדוב ברחוב שבועט ברגליים בבהמה שהיא תלך אז זה משיכה גמורה אז לכן קונה לכל הדעות אז רבי יהודה דיבר ברוכב שהוא לא מזיז את הבהמה אלא יושב עליה והולכת מעצמה אחי היינו מנהיג אם זה אותו דבר מה זה לא רחוב תר גבני מנהיג יש אחד רוכב ואחד מנהיג יש שני גבני מנהיג מה עוד אתמה או שני גבני מנים אחד שהוא רוכב על הבהמה ואחד

שהוא צריך לרכוב על הבהמיות א המנהיג לא יכול סתם לקחת ולהנהיג אם הוא לא רוכב על הבהמה לפים החמור הולך לבד הר רוצה ללכת לבעל הבית שלו הוא יודע יודע אני כן כן יש לנו בגמרא שהוא ידע חור הנו כבים ע משחררים את החמור ה הולך לבד הול עד בר יפה לא צ רק החמור שלך אתה חושב כל חמור ח שלי ה הללה הללה לא הללה בסדר אני יודע עוד הללה כל חמור הללה נו כן הלאה הוא חכם מורה ורב רבנן הוא עקשן הוא לא עכשיו

נת גמר מחדש חידושים רגע אז איפה אני מה עוד אתמה רכוב עדיף דה מנהיג פיס בה כמה שעלן שניהם חולקים בשווה אז איזה רחום מדובר שנותן ה בקות הרחום גם עכשיו שמה לא שוא רוכב זה מנהיג בר אם סתם רוכב זה כלום אבל רוכב הוא עושה הנה שניים שהיו מושכים בגמל אוחזים בחבל כדי לזכות בו מן ההפקר כמו באספן ומנהיג אה ושניים והיו מנהיגים בחמור או שניים שהיו עומדים מאחורי החמור והנהיגו אותו לפניהם במכל או בקול אה תגידי בגמל הולך לפניו בחמור אחריו ככה זה הדרך

כ נכן סוג ח והחמור זה הולך אחריו ד או שהיה אחד מושך או אחד מהם היה מושך באחד מהבמות בחבד מלפניו ואחד מנהיג מאחוריו למה הם רוצים לזכות מהבקר במידה הזאת קנו זה דרכי הקניין או מאחוריו או מלפניו רבי יהודה אומר לעולם לא קנה עד שתהייה משיכה בגמל והנהגה בחמור ככה דרך דווקא להוביל קטנה מעד או שיה אחד מושך ואחד מנהיג אז דווקא משך ומנהיג הן אן אבל רחוב לא קנה הנה רעיה רחוב לא קונה הגמרא אומרת לא הוא הדין ד אפילו רחוב קטנם הוא מנהיג

פוק את רבי יהודה ד אמרת משיכה בגמל והנהגה בחמור כמה שנ אפילו הבכה נמק כלומר מה הוא עשה לגמל מאחורה ו לחמור מקדימה אבל בציור בפורים רים את יחי רואים את המן שהוא מוש זה סוס זה סוס עוד אתה לא יודע מהר קח את הלבוש ואת הסו כאשר דיברת כן שו י אחי לרבו לרבו תנינו הו שניים שהיו מושכין ומנהיגי בין בגמל בין בחמור אם בתנו סובר שאפשר לזכות גם שלאו כדרכם היה תנה לצרף לשנות דרכי קניין הגמל וחמול ביחד שניים שהיו מושכין ומנהיגים כדי לזכות

בין בגמל ן בחמור למה אמר גמל לבד וזה לבד משמע מושכים בגמל דווקא מנהיגים בחמור דווקא אז אז אם ככה אז זה שאלה אם ככה לרבינו תנינו צ לגמרא הי כח צד לא קנה כן גם התנה לא היה אפשר לצרף לשנות קנייני הגמל והחמור גם לדעתו יש פעולה אחת שהיא לא קונה שלו כדרכה יש בזה שתי דעות אכ דאמרי משיכה בחמור כדאמרי הנהגה בחמד מה זה הצד יש בזה שתי דעות יש אומרים משיכה בחמור בי כדאמר הנהגה בגמל אז הגמרא מביאה ראייה לכן מה לכן פירק

אותם אמר כ כ תד מוטיב מספה יש את הראייה שרוכב הוא לא קונה מסו דברי התנא במידה זו קנה במידה זו למעות מ דווקא הדגש רוכב הוא לא קונה מסוף דברי תנ קמה במידה זו קנה לפי הומנה שהתנה התכוון על דרכי הקניין שהזכיר בין ממשיכה בין מהנהגה בין בגמן ן בחמור במידה זו ככה אומר רשי במידה זוזה ש מחר כבר במידה זו למעוטי מ איזה קנה זה בא למעט לא ל מעותי רחוב שהוא לא קונה בשניהם מה אומרת ללא למה מי אמר לך למה אני יודע

שכ מה זה אני אהיה חייב אבל מי אמר לך לא בסדר חיב את עצמו השם ישמרך אמ לא למעות אבך מושך בחמור מנהיג בגמן זה לא קנה מה שאומרת הבתה אחד מושך ככה למותך יחי היינו רבי יהודה מה זה בא למע את משך בחמור מני בגמל אז זה רבי יהודה אין פה מחלוקת קבני הו צד אחד דלא קנה מה שלא כדרכו אי דמר משיכה בחמור וקדר הנהגה בגמ זה כמו אמרנו למעלה לפי מי זה לפי חכמים או לפי רבי יהודה שצד אחד לא קונה לפי רבי

יהודה בין משיכה בחמור בין הנגה בגמן זה לא מעיד נקמה אחד מהם קונה ת שמע מחר אבל מחר נתחיל בדר מכאן מחר צריך לחזור ב לא אתמול היה קשה אתמ חזרנו הלכות אנחנו סימן תקפב סעיף ט אמר אתה הולך איתי לא קיבלת בקשה איי איי אי כין מכה מר תוותר תוותר מ הרב הרב עוד אף על פי שכל יומ השנה מתפללים בלחש בראש השנה ביום הכיפורים נוהגים למר בקרם למה שיתפללו בכוונה ולהטעות לבבל אחרים ח שנה כן שמצויים באדם אזולים ונוהגים שכל אחד אומר לחברו לשנה

טובה תיכתב לא תחתם לא כתוב תחתם אז מה מהזה ה לא הורים קצת בכל רם אפשר אה מרימים את הכל קצת כן למה שאדם מתפלל יותר בכוונה פעם לא היו יודעים לקרוא לקר לא היו יודעים החזן בבגדד היה נוהג כתוב בסידור של בגדד וחזן ימר העמידה בלכ למה יש בערבי יש שהם לא יודעים למה הוא יודע שלא יודעים כן כןד גם פה ה ב הקורדים היה אחד אומר להם הם לא אפילו ביום רגיל הם לא היו יוד כפרים הם לא יודעים הרצות ו בתוניס ברוך השם

כולם היו חכמים כמנהג כל החגים עמידה בכל מכין שיש כאלה חשבתי רק רזה חיו אבל הפסיקו אותי מזה הרב כן לא להגיד לא טוב לא צריך לא טוב המדינה מה פתאום יהיה רגיל שימו לב יהיה רגיל לאכול בראש השנה לסמנה טבה אתה רואה רוביה דינו לטן חב חב כן כן ככה תלתן יש אומרים זה מה שאתם אוכלים שעית זה נקרא שית קרטי זה כמו בצל כזה קרת רק זה רדין לאנדר זה צבוע סתם זה ל לבן תמרה תמרים קרעה זה דלעת כשאכל רובי האמר ירצו שרבו

זכותנו קרתי קרתו שנאנו בעזרת השם סרקה הסתלקו איבנו בעזרת השם תמרית הו שונאי השם קרה הקרה קרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו ויש נוהגים לאכל תפוח בדבש ואומרים תתחדש עלינו שנה טובה מתוקה אנחנו אוכלים בסוכר וכן נוהגים ויש אוכלים רימונים ואומרים נרבה זכותנו כרימון ונוהגים לאכול בשר שמן ומנה מתקה וכ שתאכל את הבשר תגיד שנתבשר בשרות טובות ישועות גדולות ויש נוהגים לאכל קוסקוס ה הוזים למה שתחסכו אויבנו ושנ כל מבקש רעתנו אמ והפרסים נגים לאכול פול למה [‏צחוק] שפ כן לא הפרסים הם קוראים לכסף פול

כן כמו זה בודנה הם אוכלים דלורית למה שבו דולר אומר עוד הלאה כן כן בסדר אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא נזלה וזכר לא של יצחק אגהה יש מדקדקים שלא לאכול אגוז כי אגוז גמתי ה חטא ועוד שהן מרבים כחה ניעה מבטלים בתפילה כל הזמן לא והולכים אל הנהר לומר פסוק ותשליך בצולות כל חותנו זכר לעקידת יצחק שלח אברהם אבינו לעקוד את יצחק עשה שטן לעכבו נכון וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה למה הגמרא אומרת בירושלמי מן דמיך ברשתה דמיך מזלה הוא מנהג נכון

הנו כן אם כבר התפללו והיה צופר ניש גבל אפשר לא נורא לא נורא אבל חרים הם אוכלים בשר שמן במיני מתיקה גם שולחים מנות תנוק או כל מיני דברים כאלה למה כמו ששלחו מנות לאן נכון לא בטח מתוקות וזה לכו לחתנו צי משה אה יופי לא זה הבוכרי הוא אוהב נתקי נקי כן כן כן יש לנו עוד נכון זה שלוש למדנו עכשיו שלוש של שבת אין אומרים הלל בראש השנה ביום הכיפורים הגהה ונוהגים לומר אבינו מלכנו על הסדר ואם הוא שבת אן אומרים אותו מה לא

אומרים אבינו מלכנו חתנו לפניך ומעריכים בפיוטים בתפילות עד חצות בכלל לא אומרים ביום כיפור שצ אז מזה למדו הרו שבת אתם אשכנזים כנראה אשכנז סעיף ב מוציאים שני ספרי תורה חד קוראים חמישה משם פקד את צרה עד בי אח דברים האלה והוא ואם הוא שבת קוראים בו שבעה מפתי קוראה בשני פרשת פנחס בחודש שביעי מפטיר מה יש אחד מןר מתיים עד רם כר משחו אגש ג שנוהגים לקרות התוקע ממנ חמישה עונים ס התורה סעיף ג' בני אדם החבושים בבית האסורים אין אין מביאים אצלם ספר תורה

אפילו בראש השנה ויום הכיפורים למה זה זרזור בספר תורה אבל נוהגים לא פרסים לא אוכלים חבוש למה השם שלו חבוש מפחדים שלא בר מילאן לא אוכלים חבושים אמו שאצלכם אכלו בספרן אכלו חבושים בראש השנה ככ כן כ הל לא למה לאכול חבוש לא צריך אולי הייתם שמים את זה בשולחן להגיד שחיינו לא ה חבוש עם דבש כזה טובלים אותו בדבש אה טוב טוב אוכלים אומרים שקדוש ברוך הוא יבדה את חבוש אה יפה כמו אוכלים גם ריאות לא לב לב גם למה שיהיה בריא הלב לב טהור

בראלי ישם אל ש ריזל אומר שגורם לשכיחה אלזה קצת זה רק פעם אחת זה לא פעם פעמיים לא נורא כל שנה פעם אחת לא נורא כבד כבד אה לא אבל כבד לא לאכול בראש השנה לא וש שנה לא לא לא כדאי יש בזה עניין לא כדאי לאכול כבד לא שמענו שאוכלים כ כן לא לא אוכל כבד זה כבד ל פעו וח לב כבד מל מה אתה למה אתה צוחק אני לא אומר כד ל פר מקום שיש חילול השם אין חולקים כבד לרב עכשיו רגע הלכות פורים

רגע לא לפעמים רקם רוצים קצת לא נורא אם יצא הפרה משוגעת ואתה וכל את המוח שלה אתה יכול גם לשגע געל רק סכל תאכל אתה חושב שתהיה משוגע גם את את הבשר לו מי הבן אדם ן אבל זה הגר שלה ש טוב יאללה אל תאכל אל תאכל אז יש לנו השבת רגע סדר הפרשיות שקוראים בשבועות אלו סימנ שזופה כבר אמרנו לכם שבת שקלים זכור ופרה מה הסימן של השנה בו זת ובו דוו השנה הסימן בו הראש חודש יחול א' לחודש חול ביום ב אז ההפסקה ביום

בו לחודש זה יוצא יום שבת הבאה אין לא מוציאים שני ספרי תורה רק פרשת פיקודי שבת הבאה מסיימים ספר שמות כן אז זהו כשחל ראש חודש אדר תוך ימי השבוע כמו השנה היחוד ביום שני בשבת שלפני ראש חודש מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים פרשת שבוע בר שני פרשת שכלים שהיא מתחילת פרשת כ תיסה על לחפר על נשותיכם למה בפני שבזמן שבית ה מקדש היה קיים היו משמעים באחד בדרל השכנים לשקל מחצית שקל לכל אחד מישראל להם לבית המקדש כדי שבראש חודש ניסן קריבו קורבנות ומה

חדשה בא ממעות מחצית השקל כן ככה ככה עושים מה עם הזה בוא בוא יש עוד חובות סל אה כן א כל הכבוד כל מצוות למה כתוב בתורה זאת עולת חודש בחודשו יש לך חודש שאתה צריך לחדש להביא עולות מדין ומוספים מתרומה חדשה אז אמר בגמרא מגילה החודש הזה זה חודש ניסן שאז מביאים מתרומה חדשה אז עכשיו משמיעין על השכלים ואומר הבן איש חי שקלים זה לשון משכל שאדם ישקול את המעשים שלו כי חודש אדר זה כמו חודש אלול כי בניסן זה מתחיל שנה חדשה אז זהו

ועוד דבר אמר רבי שמעון בן נקיש צפה הקדוש ברוך הוא שעתיד המן הרשע לשקול כספו של ישראל לשפל כספו על ישראל אמר מותב שהוקדם כספן שת בני לכספו של אותו רשע לפיכך לפי כך מקדימים קוראים פרשת ה אז ביחד כמה אומר הרב הרב דעת הרמבן והרמבם שחיו מחצית השקט זה מגיל 13 יש יש אומרים מי שנולד אפילו עובר עוברים נכון איפה יש שמה בפסוק כל העובר על הפיקודים עוברים עובר כן המקבלים רוצים שגם על העוברים יתנו בן 20 שנה הנה בפרט השנה זה שנה מעוברת אז

השבת מה המפטיר יהיה ויחוו ידע אבל כשחר ראש חודש כמו השנה נוהגים גם כן פסוק ראשון ואחרון מחר חודש טוב מחר נראה מה יהיה הדין אם שחרו הציבור לקרוא פרשת שקלים מה לעשות טוב לאט לאט אפשר ביום אחד את הכל אה לא שומע הרמבם הרמבם רק רגע אז השנה השבת צריך יותר פרחים לרימונים לא למה כי יש שלוש ספרי תורה יש ספר תורה בבוקר ש ובשל מנחה אז זה צריך לקשט שלוש ספרים בסדר צי מושה לא מה זה קשור אליו עוד שהשם יתן לו שפע נו

מה הוא זכה בפח אני זכיתי בפח כן הוא זכה בפרחים זכית שיהיה לך שפע איפה אני הגונב פרק שמיני דף זך היום ז לחודש דף ז דף כז חכם משה דף כז פרק שמיני הגונב שורו של חברות וחו מכרו טבעו בעל השו ואמר לו גנבת שורי טבעת ומכת והוא אומר גנבתי אבל לא טבעתי ולא מכרתי ונשבע הרי זה פטור משבעת הפקדון ש ודה מעצמו שטבח ומכל לא הי משנה את שלו אב וחמישה פני שהוא כנס כמו שדבר בהלכות גנבה ונמצא זה כמו שלא כפר ממון ולפי

כך פטור משבועת הפקדון חיה בשבועת בביטוי שהרי נשבע על שקר שלא טבח והוא כן טבח וכן ה אומר לחברו אם מצורכי ד וכפר ונשבע אומר לאמי את השור שלי והעבד שטבע רבו אמר לו הפלתי את הפלת את שינו ושימת את עינו וכפר ונשבע פטור משבעת הפקדון שאלו הודה לא היה משנה שהוא כנס אבל חי משעת בטוי לכן כל כ יוצב בזה ו דוגמאות ג הטובע את חברו בדבר שיש בו כנס שאינו משלם אותו על פי עצמו א היה מודה היה נפטר כמו שבארנו ויש בו ממון

שהוא משלם בו על פי עצמו תשלום שלא כנס חייב לשלם על פי עצמו וכפר בכל הדבר ונשבע הרי זה חיב משום שבועת הפקדון אף שכפר בכנס כיצד משל הנה אומר תבעו ואמר לו אנסת או פיטת בתי והוא אומר לא נסתי ולא פיתיתי ונשבע חייב שבועת הפקדון שאף על פי שה לא משלם כנס ע פי עצמו היא לא הודה לו היה משלם בו ש ופגם על פי עצמו וכן אומר לחברו גנבת שורי והוא אומר לא גנבתי ולא גנבתי ונשבע חיה בשבועת הפקדון שאף על פי שה לו

משלם כפל בהודעתו משלם הו את הקרן בהודעתו ד' האומר לחברו עשית בי חבורה והוא אומר לא עשיתי או אומר לו אמית שוחי את שורי והוא אומר לא המית ונשבע חייב בשבועת הפקדון שאילו הודע לו היה חייב לשלם צריך כופר בממון חט נתן שורו לשומר חינם כן הוא מת השור תבעו ואמר לו איך אשור שהפקדתי אצלך אמר לו לא הפקדת אצלי כלום או שאמר לו הפקדת ונגנב או עבד ונשבע הרי זה פטור משבעת הפקדון שאילו הודע ואמר הדבר כשהיה לא היה חייב לשלם ממון פניש הוא שומר

חינם אבל חייבו משום שבועת בטוי שרי נשבע על שקר כן כ יוצא בזה וואוו השאיל שורו לחברו טבעו אמר לו איך איךן שורי שאלת ממני הרי השור מת אמר לו השואל אמר לו השואל נגנב אובד ונשבע על זה הרי זה פטור משבעת הפקדון שהרי לא פתר עצמו מנת השמ כפילו כל מקום הוא חייב לשלם בין שמת או נגנב או עבד או נשבע מפניה שהוא שואל כמו שדבר במקומו אבל חייב משום שבועת בטוי שהרי נשבע על שקר לכן כ יוצא בזה זה הכלל כל שהוא פותר עצמו

מתשלומים כפירה ונשבע בין בפי עצמו בין שישביעו הטובע וכפר הרי זה חיה בשבעת הפקדון אף על פי שלא ענה אמן ולא הוציא שבועה מפיו חט הגונב ש שור חברו צבעו אמר לו גנבת שורי והוא אומר לא גנבתי איך אתה מה תבו אצלך אתה הפקדת אצלי ונשבע חייב בשבועת הפקדון שאילו הודה שגנבו ה חייב ה לשלם דמה השור בכל מקום ועכשיו שאמר פקדון הו הרי פטר עצמו בכפירה זו מן הגנבה ומן העבדה שאם נגנב או עבד אחר הודעה זו פטור מלשלם וכן אם טען ששכרו ונשבע חיה

בשבעת הפקדון שהרי פתר את עצמו מן השבורה ומן המתה וכן אם טען ואמר של תיב לי ונשבע חיה בשבעת הפכו שהרי פתר את עצמו מן המתה משעת מלכה כמו שהתבאר בהלכות שאלה לפי כך אם אמר לו מסתובב לפה לפי כך דבר הוא תמיד חכם חורש מחילה שישב תמיד חכם פה פה לא מפריע מח מכיר אות בפנים יופי כן לפי כך אתה לא צריך לחכות תביני תלך לפי כך איפה אני י לפי כך אם אמר לו לא גנבתי אלא אתה הפקדת אצלי או זכרתני לשומרו או השאלתו

לי להר שוך לפניך כחו נשבע על זה זה פתור משבעת הפקדון שרודה בקרן לא פתח עצמו בפירה זו כלום כן אם אמר לו אתה כרתו לי ועדיין לא לא נתתי דמו אם תרצה קח דמיו או הרי שלך לפניך אוש אמר לו אתנ את תולי בשכר מלאכה ששה לך אם תרצה אשה לך או קח הנו ולך טועה בדרך מצתי ולא ידעתי שהוא שלך עכשיו שידעתי כח אנו ולך או שאמר אחר פרתי רץ והרי הוא לפניך נשבע על טענה מאלו פטור בשבועת הפחדות ש לא פתח עצמו מכנו

חיב בשבועת בטוי שהרי נשבע על שקר מי שהיה זה הלך פה הלך את יכול לשבת יכול לשבת פ הוא הלך לא פה פה יושבים ככה כ כן שיהיה להם נחת מי שהיה חייב ממון לשני שותפים ט אחד מהם וכפר בו ונשבע חיבב כפר ממון תבעו שניהם והודה בכל בכל לאחד מהמהם ואמר לא לביתי אלא מזה לבדו ונשבע פטור משבעת הפקדון שהרי לא פתח צמו כלום אבל חייב בשבעת בטוי כן מי שהיה עליו מלב בשטר וכפר בא ונשבע פטור משבעת הפקדון שר בשת נתעבת הקרקע נמצא זה

ככופר בקרקע וכבר בארנו שכופר בקרקע פטור משבעת הפקדון חיה בשבעת בטוי שר נשבע על השקר היית עליו מלווה בעדים בלבד וכפר ונשבע חייב בשבעת הפקדון ש פתח עצמו בפרתו ולשלם ואף על פי שבואו עדים תחייב לשלם נמצא שלא הועילו כפירתו הרי הועילה בעיתו ותו זמן ושמ יבואו עדים או יבוא ולא תתקיים מדן או יפסלו לפיכך חייב בשעת הפיקדון זוהר כז אני משכתי עוד לא לא לא יקחו עמכם דברים ושובו השם ני למטה וב בכל הראה ואהבה ז תשובב לגים מכ שבת נפש בת כ כל עלמה

כל עלמה מ ש כל ברכ א תולדות ע שמיים זח מעלמה אפילו רגעה כל התחרה תבטן המלכות השכינה מגופה וקיימה מעלי ק ומא נבלה פסו מלא חפש מת כל מצ השחי הדם פצפ צכ הרת פניהם ת בדוק פרצופה אם הוא אריה שור נשר אדם מהמרבד צ הרע אלא כ בעמה העיקר מהרכבה אפשר לדעת מה קורה עם הבן אדם השם יעזרנו שנלך בדרך השם תום הקטורת אדני אונו שק אבותנו לפניך את כתורת הסמים בזמן שב כאשר ס אותם עד משה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים

נף קח לך שממ משה קח לך סמים ה עשית אות ב8 ן בל וים כפור בערב יום הכיפורים כדי לקיים צבת דקה מן הדקה סמנים היו בה ואלו הן הסורי והציפורן חן ב מנ שב מנ אומר שון ב ג הומר אם כ ם ח של ד מ בד למה אין מר בד ור מנו וימר ליא מזמרת הארץ בכים ויאמר עליהם ישראלס מזמר הא וימר ע שמרתם את הדבר הזה חניך על עולם ויה כתב העבודה הזא כמה העבודה הזא לכם זה ס ו ויעש את המנורת זהב

ו שור גה כפתור צים מצידה שלושה צ אחד ושלושה כ גודים גודים כ אחד כפתור כצ א ממור ח שני הקנים כ שניים ש ממנה שקים צא ממנ כפם ור כיקר זה ור עשה אות כל כ אד אד עשה את המורה ויאמר בעם במת ויאמר משגה עצ ויאמר מש בן המתים גה ואני חש בסתר עליון עניך בקור בחוכמה צופי הליכות רב בב הופחת גד לכ שבר לאבותינו הקדושים אברהם י קבש ן יוסף ד הל הקדוש שאזי ך גם ברך י ים שעות גדולות ונחת ושמחה ובעזרת

השם היום אמרתי לכם עושים תשובה חזק חזק בשעה 2ים בעזרת השם יתברך מתאספים בשעה שתיים יש כל התהילים שבעה קורתי ברית כאן למטה בעזרת האלו בשעתו היום זה ערב ראש חודש מוקדם אז בעזרת השם יתברך בשעתו להכין את עצמנו חזק חזק וחנניה בן הקשה