הדף היומי מסכת בבא מציעא דף ז הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כו אדר א תשפד

אז הנה זכינו לראות בפרשה שלנו כל איש ואישה אשר נדב ליבם אותם להביא לכל המלאכה אשר ציווה השם ביד משה הביאו בני ישראל נדבה להשם נדבת ליבו למה כתוב בתחילה הביא כל כל אשר נדבר רוחו אותו ופה עוד הפעם אשר נדב ליבם אומרים רבותינו בדרך כלל יש אדם שרוצה לעשות מצווה מהלב מתחייב צדקה כמות גדולה אבל אחרי זמן ההתלהבות שלו יורדת מתחרת על החצי אחרי זמן יורד עוד מקטין את התרומה א צריך לכן מלמדת אותנו התורה שלא שלא יפסיק התלהב אלא ככה בא לומר בנדת בני

ישראל המשכן מה שעלה בליבם לתת הם נתנו בשלמות לא התחרטו לכן כל איש ואישה אשר נדב ליבם אותם הביאו הם הביאו כמו שחצו מהתחלה ההתלהבות ממשיכה וממשיכה לכן צריך שאדם כך יעשה הנשיאים הם זכו להביא את הבנים הטובות מאיפה זה בא להם כבר אמרנו אתמול זה פלא פלאות זה בא להם או מהעננים או כש הרד המן ירד עם זה אבנים טובות ויש אומרים שזה כ מים סוף הים פלט להם אבנים טובות וכל מי שבא לידו הוא ידע לראותם כל אחד והעיניים שלו מה הם ראו ומה

הוא זכה לקחת ולפי זה מה שהוא נדב מה שהוא זכה להתנדב כל חד מזה לו בטח היה רבי יהושע בן נביא הוא רצה לראות ושמתי חוחות שמשותיך איזה אבנים טובות תהיה לעתיד אז הוא ראה את אליהו הנביא אומר לו תעשה לי טוב אני רוצה לראות את האבנים האלה אמר לו אני אראה לך היה היה ספינה גדולה של גויים והיא הספינה הזאת היה בה רוב גויים הרבה ולא ידעו מה לעשות היא הולכת לטבע לטבוע היה שם יהודי אחד תינוק צעיר נגלה אלי אליהו הנביא אומר לו אתה

רוצה אני אציל אותך אומר כן א בשבילך אני אציל את כל הספינה אבל מה אני רוצה שתראה לרבי יהושע בן נבי כ שתרד איפה נמצא הבני כוחלה ו מרמרה כל הבני חד חוד אומר לו איפה זה נמצא אומר לו 3ל קילומטר מאיפה שתרד לקח אותו למערה פלונית שמה בפנים יש אמר לו בסדר ראה את רבי יהושע בן נבי הוא ירד ככה היה ניצלו ירד מהספינה ראה רבי ישע בן נבי אומר לו בוא אני אראה לך רב ישע בן נבי היה ענב גדול היה לו ענווה ילד

קטן אומר לו בוא איתי הלך אחריו בלי לשאול אותו מה הלך אחריב 3 קילומטר אומר לו אני רוצה להגיד לך משהו הלך הכניס אותו למערה הנ אומר לו הנה אליהו הנביא אמר לי להרות לך אבני חד חול והנה הם היה שמח למה הכל זה הענווה הענווה שלו אתה תבוא ילד קטן יגיד לך בוא אחריי אתה תלך אחריו תגיד לו מה זה מה פירוש הדברים זה פלא אבל יהושע רבי יהושע בן נבי הוא לא הוא הוא משהו מיוחד לכן הדבר הגדול שאדם שיש לו ענווה והכל והוא

מתלהב מהמצווה הוא לא נרגע עד שהוא לא עושה אותו הכי טוב שיכול להיות אתם יודעים שמסופר ל אנשי הקהילה של המרשה באוסטריה רצו להרחיב שמה את המקום לביות משהו גדול התאספו כל אנשי הקהילה וה החשובה והכל רוצים למכור את האבן הראשונה היה שמה איש אחד צדיק ענב נכב אל הכלים אמר לו תדע אני אני רוצה לקנות אף אחד לא רוצה שידעו עלי אבל כמה שיעלו אני מעלה יותר כלומר אל תדאג אני יש לי כסף אף אחד לא צריך לדעת אני רוצה לתת כל הבית מדרש כל

ההיכל כל מה שצריך לכבוד המרשה אני מוכן לתת ואני לא צריך להניח את האבן הראשונה תן המרשה הוא יניח אף אחד לא רוצה שידע וככה התחיל למכור הוא עלה עלה עלה עלה בלי שידעו שזה הוא הוא לא הוא לא בעצמו עלה אמר כבר ל אחראי מהתחלה חרי כן הלכו כולם לביתם אמר המרשה איך זה כל כך הרבה כסף זה השקיע הבן אדם הזה אני רוצה לראות את האיש הזה כ פיזר כזה הון הוא לא השמעתי הוא לא עשיר טוב הוא הלך אמר לו מרשה רוצה לדבר

איתך אומר טוב אני בא באמת הוא לא עשיר כל כך אבל אין לו ילדים והוא נותן את זה בשביל שיין לו ילדים ש השם יתן לו בן זכר ה בירך אותו המרשה שהשם יזכה אותו לבן לבן זכר והוא ילמד אצלנו בישיבה כך היה התעברה אשתו אין 20 שנה לא היה לו ילד ברש ו בבן זכר נתקיימה הברכה תז כשגדל הנער נעשה בר מצווה הולכו אותו לישיבה לא רצו גבם לכבל אותו למה עוד היה קטן הבי נכנס הגיד כי הוא האיש אשר בירך אותו בזר של קימה

הזכיר לו את המעשה ואז נתקבל ישיבה של המרשה זה רואים ראית איך זה פלא פלאות אדם עושה מצבה במסירות נפש הוא לא יודע מה כן מידה כנגד מידה הקדוש ברוך הוא מסדר לבן אדם כל מה שצריך גם עכשיו ראה הקדוש ברוך הוא כמה הם עמדים ועושים מקדש לכבו ו אמר להם אני מברך אותכם תזכו בנים טובים וצדיקים כל איש ואישה אשר נדב ליבם אותם שטרחו עבור בני בית המקדש קיבלו מתנות שזכו לבנים צדיקים זה בני ישראל המיוחדים זכה זכו אז זה יש סוד גדול אומר המארשה

אומר החתם סופר ולחשוב מחשבות ל בזהב ובכסף ונחושת אומר בצל אל היה חושב מחשבות עליונות בחרושת אבן למלאות אומרים רבותינו המילוי תמלא את המילת אבנים א' בנ ימ מלא עולה גימטריה 729 כמניין קרע שטן אומר התכוון לסלק את הקליפות ואת כל הסטרה אחרה זה זה בחרושת אבן למלות אבן במילוי זה עולה קר שטן אחר כך בחרושת עץ לעשות עץ 160 צירוף השמות הקדושים של ה של הפדיון נפש שתם יודעים עקו הוויה הקה אדנות אל כל זה עולה 160 כל זה להמשיך את הכל למקדש גם אתם

יודעים שבצל ווליו איך כתוב שמה וכ איש חכמב אשר נתן השם חוכמה ותבונה בהמה לדעת לעשות אומרים רבותינו חוכמה תמונה בהמה אומר הכוונה גם בבהמות נתן הקדוש ברוך הוא חוכמה ואלה פלאות מה הסביר הדברים בהמות יש להם שכל ראינו למשל בזמן יעקב אבינו שנפטר גם הסוסים והחמורים התאבלו על יעקב אבינו כך כתוב במדרש כל הסוסים החמורים שלקחו אותם העלו אותם ממצרים לארץ ישראל הם גם היו בוכים ולבשו בגדי אבלות פלא פלאות גם הגמלים של אברהם אבינו לא היו נכנסים לבית שיש בו עבודה זלה לא אמר

לו ואנוכי פיניתי הבית ומקום לגמלים גם הפרות ששיגרו פלישתים היו מיישרות פניהם כנגד אהרון והיו אומרות שירה כתוב וישרנה הפרות שמעת פרות אומרות שירה כן הנה אמר לי במ באיר שאצלה בחצר של רבי יעקב הבהמות בערב שבת היו הולכות על שתיים לא הלכות על ארבע היו מקבלים כמו תוספת נשמה רבי מר אבוחצירה אצלהם כן היו הולכות על שתיים הבהמות גם אצל זה ידוע אצל ה חסידים אצל הבעל שם טוב גם היו הולכות על שתיים חמורו רבי פנחס היה ללא אוכל אם זה לא מוסר הוא לא

אוכל היו מביאים לו ביסלי במבה אם זה לא מוסר אגוזי וזה לא אוכל עד שלא יהיה כמו שצריך אז זהו אנשים שהקימו את המשכן החוכמה שלהם השפיעה גם על הבהמות למשל בת היענה רבי חיים קנבסקי מביא את זה ש איך איך היו יודעים לקחת את הזהב וזקוקים לבעלי חיים לחוכמה אז אומר רב חיים ש בירושלמי אמרו שבבית המקדש היו שבעה סוגי זהב זהב טוב זהב טהור זהב סגור אומר זהב טהור שנאמר הו זהב הארץ הי טוב זהב טהור בכולי מביא כל מיני סוגי זהב זהב מזוקק

איך הוא נעשה אז אומר הרב שהיה היו נותנים לבת היענה לאכול את הזהב וה והיא הייתה מפרישה זהב אחרי שהיא מבררת אותו מנקה אותו נתן להם הקדוש ברוך הוא פלא פלאות ראית דבר כזה איך פלא פלאות ויצב משה ויעבירו כל במחנה לאמור איש ואישה אל יעשו עוד למלכת למלאכה לתרומת הקודש דים והותר מה פירוש אומרים אומרים רבותינו מומר האור חיים הותר נעשה נס והכל נכנס בבית המשכן בבית הכן בבניין המשכן עד שהמלאכה היייתה דים אם היה נשאר יותר מהתרומה היה כל אחד מתמרמר בליבו למה לא

זכייתי אני שהכ שלי לכן הכל היה משהו בדיוק היייתה התלהבות לתת יותר מצד באמת הכמות זה היה מספיק אבל בליבות של עם ישראל היה בוער לתת יותר זה ככה עם ישראל צדיקים ו הקירובים עצמם היו אומרות שירה אתה יודע והיו הקירובים פורסי כנפיים בשעה שנכנס הכהן היה יורד ענן על הכפורת מתעוררות כנפי הקרובים ואומרות שירה הכנפיים כ מה הם היו אומרות כתוב כי גדול השם ומולד מאוד נורו על כל אלוהים היו אומרית פסוקים פלא פלאות איזה כוח היה רוחני וגם היה להם מראות הצובאות הכיור נעשה

ממראות הצובאות למה הכיור שונה מכל הכלים שנעשה מזהב וכסף ונעשה מראה שאדם רואה את עצמו בפנים אומר בנות ישראל היה בידם מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות וגם היו לא גבולו עצמה גם מה היה להם היה להם ראי של כסף של זהב היו רואות את עצמן במתכת כן במתכת להתקשר לבעליהן אז מסרו נפש אומרים אנחנו לא רואות את זה לא רוצות נלך ניתן את זה למשה למקדש ומשה היה מועז בזה אומר מה זה של יצר הרע אמר אמר ו הקדוש ברוך הוא אלה החביבים מן הכל אלה

אנשים צובעות רבות היו בעליהם יגעים בעבודת פרך והם היו משתדלות אותן זה היה הכי חשוב פלא פלאות למה נקראו צובעות שהן מראות אנשים אשר באו מן צבא גדול ונאספו פתח אוהל מועד לתת את המראות שלהם בצוות ליבן צבעות צבעות באו תראה כמה איזה איזה דבר פלא פלאות אז הוא אומר שאותן אנשים היו מתביישות שלא ו אותם האנשים לא כשלו בהם לכן מה עשו עשו מראות על ידי מראות היו רואים מה שבפנים שלא רצו שיראו אותם היו צנועות צנועות ראינו אצל הבת של החתם סופר אלה נשים

מיוחדות שהיו צנועות למשל הבת של החתם סופר אומר היייתה יפה היייתה יפה מאוד מאוד ברק חמה משהו מיוחד והסתירה את עצמה ככל האפשר שלא יראו אותה בשוק פעם אחת הרגישה שה איש אחד החס דרכו אחריה לחמוד כל התחבולות שלה הצטערה מאוד באה להביע לקחה ספר תלים הייתה בוכה בוכה חתם רואה סופר אומר לה למה את מתפללת מה יש לך אומרת שהקדוש ברוך הוא יסיר ממני את תואר הפנים האלה היפות הוא אומר אומר ככה אני הולכת בדרך ואנשים מסכנים הם טועים אחרי אומר ברוכה עד בתי להשם

הבת אשר דיברת כמה שכוונתך לשם שמיים אז אני אני גם מתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לך אבל את מוותרת על הפנים הגשמיים היפות תזכי לבן שיעיר עיני ישראל בתורה כן נולד החשב סוף גם הכהנים פלא פלאות לא היה הבת של רבי שלום שבזי היא הוא ראה שגויים היו עושים חורים לראות איפה היא נמצאת אמר אם את מחטיאה את הרבים תיכנסי לפריך החזיר אותה לאדמה היה להם כתוב שהכהנים איך הם היו עושים כון לקראת השם אלך ישראל הם היים בא פני והידיים והרגל היו ביחד אז הם

היו מתכופפים היו רואים את עצמם במראות הצובאות לראות אם הם בסדר בשביל לעבוד את עבודה כן כתוב שבשעת זריקת הדם הכהן היה צריך להסתכל על אותו שהביא את הקורבן אישה איך הוא הסתכל עליה במראות צובעות היא הייתה עומדת רחוק לא בפנים ואות הדרך המראה כן לא אבל בשל צריך לראות אותה בשביל לזרוק את הדם אתה יודע מאיפה הוא בר כל כך הרבה עיניים למלאך המוות שאלו אותו כמה פעמים מאיפה יש לך כל כך הרבה עיניים אומר כל אחד שמסתכל לא יפה במקום אסור מביאים לי את

העיניים שלו אחר כך יש לו הרבה עיניים זה לא אני אומר זה כתוב בליקוטי מפרדס השם יחזיר אותנו בתשובה שלמה לא אבל כל אלה שבאים פה למח יודה הם לא רואים שום דבר לא יפה מוצים את [מוזיקה] המשפ תודה רב בשילו בשבילך בשבילך זה אחד ך אחד לא אני כבר קיבלתי ק בודנה תפוס הרב אני כבר קיבלתי עוד פעם עוד הפם בואדנה עוד צ מי יצחק מי זה יצחק אה הוא פה אה לא ראיתי אותו יה מוקדם היום איזה מוקדם היפה למד כדורגל שלא לדבר פה

הלו טוב לפתוח מנחים יצחק קיבלת בסדר אנג'ל קח גם כזה פרק טז פסוק טו קח בשנת 27 שנה לאסה מלך יהודה מלאך זברי שבעת ימים בתרצה עמ חונים על גבתון אשר לפלשתים וישמע הע למ קשר זמרי וגם הכה את המלך והמליכו כל ישראל את עומרי שר צבא על ישראל ביום ההוא במחנה ויעלה עומרי כל ישראל עמו מגבון וייצאו על תרצה ויהי כרות זכן כדיר ויבוא אל ארמון בית המלך וישרוף עליו את בית המלך באש וימות וואי וי וואיי על חותי אשר חטה לעשות הר בעיני אדוני

ללכת בדבם חתו אשר עשה חת ישראל יתר דברי ז קשו אשר קשר אלים כתובים ע ספר דברי הימים למלכי ישראל אזל עם ישראל החצי חצי עם היה אחרי ת בן גינת למכו חצי וחצי אחרי עומרי ויחזק העם אשר אחרי עומרי את העם אשר אחרי תבני בן גינת וימו תבני וימלוך עומרי משנת 3 שנה לאשה מלך יהודה מלאך ומרי על ישראל ש שנה בתרצה מלאך שש שנים ויקן את ההר שומרון מת שמר בכיכר ען כסף ויבן את ההר ויקרא שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני

ההר שומרון ויעשה אומרי הרע בעני אדוני וירע מכל אשר לפניו אוך אוך אוך אוך ויילך בכל דרך ירובעם בנבט ובחו אשר חת את ישראל להכעיס את אדוני אל ישראל הם יתר דברי אמרי אשר עשה גבורתו אשר עשה הלוים כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל וישכב עומרי עם אבותיו ויקבר בשמון וימלך אחו בנו תחתיו הנה אחר בן אומרי בוא נראה הגענו כט אומרי אז היה רשע א אשים שם ומרי כן כן כן כן עומרי זה חיים שליחים חיב ג אם זה עם זה בעיה רי את

כבר זה עמרי זה לא עמרי זה ומ עוד שניות השם ירחם וו כן מה אתה צריך זה אני אפרוס לך לא צריך לתת לי כלום עוד פעם התחלנו עכשיו גדולים עם קטנים יוסף השם עליכם ש שהשם יתן לך תמיד רק טוב יתן לך אמן בח הנה עוד אחד יאללה עומרי עומרי הלאה כן כן פרק שישי נדרים פרק שישי משנה ב הנודר ממעשה קדרה אנו עשור אלא ממעשה רתחה מ שנדר סו עצמו עשה כדרה מאכלים שממני קמח או קטנית שמתקנים אותם על ידי הרתחה מרובה זה מעשה

כדי רע אמר כולם היורד לקדרה שאין היא טועם עשור בכל המתבשלים בקדרה אשור הנודר הזה גם כל מעשה כדרה כל אוכל שמבשלים את הקדרה לא רק של רתיחה משנה ג' מן הכבוש אינו אשור אלא מן הכבוש של ירק זה היה רגילים כך לעשות אבל כל כבו שאיני טועם אסור בכל הכבושים כל דבר בזה איך קוראים לו עירקים כן הכל מן השלוק אינו אסור אלא מן השלוק של בשר שלוק שאין טועם אשור בכל השלים מן הררי אין אשור אלא בצלית של בשר דברי רבי יהודה צלי שני

תום אסור בכל הצלויים מן המליח שני טועם אלא מליח של דג גם אז היה דג מלוח מליח שני המלוחים משנה ד' הגענו למשנה ד אנחנו הולכים ל גמר כן היום זה דף ז נו נשמת ניצח מיסה בת מברכה איך אביעד שמואל בן שולמית בן חם יצחק בן חלום אם חיים נו בניסים שתי אדוני לנגדי תמיד כ שהם כל ישראאל חקצ ש תורה כמו שאמר כתוב גית ביומם ולילה והרי אנחנו לומדים תורה בוראנו נו אדוני אלוהינו עלינו מש ל צ מפי ד ברכו את אד כ סיוון

שמים בארץ כ לפתוח רבותי דף ז שתי שורות מלמעלה ב זאת התורה לעו למנח סולת בלולה בחמתו וכפו כן אנחנו דף זן אמר ל שורה שלישית בסוף השורה אמר לרב החם מדפתי לרינה דף ז שורה שלישית בסוף השורה אמר לרב החמי דפטי רבינ מי ספקות על איזה ספקות נאמר אתם יודעים למעלה למדנו בבריתה שנחלקו רבה בננה ורבה גבי ספק בכור שנמצא ביד ישראל אם תקפו כהן מוציאים מידו או לא אז אמר לר מביא מביאה הגמרא ראיה מהברית הזאת אמר לרב חנניה לרבה תניה דמסייע לך שתקפו

כהן בכור שנמצא ביד ישראל ספק ונמצא ביד ישראל תקפו כהן מוציאים מידו אולא אומר אני אביא לך ראייה שתקפו כהן מוציאין מידו אתם יודעים מה למדנו אתמול היה ספק בכור לא יודעים אם זה הנולד הזה הוא בכור או שהוא לא בכור לא יודעים אולי אמא שלו הפילה מקודם לא יודעים ספק המוציא חברו אן הבא הכהן רוצה לקחת את זה אי אפשר של הבעלים יש אומרים אם הכהן תפס באים הבעלים רוצים להוציא גם לא יכולים לקחת לו למה אדוני גם זה שלי מי אמר זה שלך מוציא

מחברו עליו היה אבל זה היה תקפו כהן אמר לו רבי חננה לרבה תניה דמסייע לך כמו למדנו תקפו כהן מוציא יין מידו בוא אני אראה לך הספר חות זה טלה שהופרש ספק פתר חמור אתם יודעים אדם שנולד לו חמור חמור האתון הביא קודם כל חמור בראשונה כל פתח חמור דפד בשה זה שייך לכהן מה איך אתה פודה אותו נותן שסה לכהן והפתח אמור ככה זה קדוש אסור אסור להשתמש בו בעבודה הוא קדוש איך פודים אותו בסה ו שאתה עשית פטון פתח חמורו לא זכיתי בכל מה

זה לא זכית לא ראיתי כמה פעמים לא עוד לא ראית בכלל למה אנחנו עשינו אני עשיתי בבת ים פתח חמור עם הזמנות הכל אז העיקר לא משנה חמור חמור ראית אתה יודע שבבא מר הוא אמר לנו עד הבר מיצ שלו הוא לא רה חמור אומר העיניים שלי קדושות לא ראיתי חמון אומר רק כשלקחו אותו לבר מצווה אז היה חמור אז הוא בלי כוונה אבל ראית איזה קדושה היה הז זה כהן למשל שנפלו לו מאבי אמו ישראל ערה פטרי חמורים פודה אותן בעשרה סיאן כהן נפלו לו

10ה פטרי חמורים מהסבא שלו שהוא ישראל הוא לא כהן מצד האמא אז לבו לו עשרה ערה פטרי חמורים פודה אותן בערה סיין אז כיוון שהתחייב בפדיון בבית ישראל אז הסיין שלו חייב לעשר אותם כך אומר רשי אבל אם ישראל נתן לו לכהן 10 שפדה בהם פטרי חמורים אז פטור ה כהן עשרם למה כל דבר שניתן במתנה פטור ממעשר אז עכשיו ככה אומר הספקות נכנסים נדיר להתעשר אתה רואה אמרתי לכם איך הספק עכשיו ספק אם זה אם יתכן שהצ עשירי והקדישו למעשה ל שאר תלאים לכן נכנסים

נדיר עם שאר רצון ספקות מה זה ספקות טלה שופ של ספק פתר חמור אז הוא לא חייב לתת אותו לכהן מספק אז הוא מכניס אותו עם שאר רצון להתעשר אפילו שייתכן שהוא יצא עשירי יקדישו אותו למעשר על שאר התלים נכנס לדיר להתעשר ככה למדנו ויסק דעתר תקפו כהן אין מוציאין מידו למה גם כאשר נמצא ביד ישראל לא נחשב כמונו ודאי אלא ספק ממון כהן הוא עומד המ נכנסין דיר להתעשר איך זה יכול להיות עם שר תלאים שבעד הרי אם יצא הטלה המסופק עשירי נמצא פותר ממונו

בממונו של כהן אלא ודאי זה לא שייך בכלל לכהן תפס את זה מוציאים מידו זה לא שייך לו ככה הבאנו אתמול ראייה עכשיו עכשיו הגמרא שואלת אמר לרב אחמי דפטי לרב אינ מהי ספקות שאמרנו לעש ש הספקות נכנסים לדיר להתעשר על איזה ספקות מדבר מה הספקות האלה שנאמר בבריתה שנכנסים לדיר להתעשר אם אלמה ספק בכורות יהיה קודש המ רחמנא ולא שכבר קדוש אם נאמר זה ספק בכורות כלומר טלה שנולד מבהמה שספק אם בקרה קודם לכן או לא לא ד אם בקרה או לא בקרה עכשיו הטלה

הזה יכול להיות שזה בכור אבל הוא ספק יכול להיות שהיא בקרה וזה לא בכור בקרה כבר הביא הילד ראשון אז אז זה כבר מקרא אז זה לא בכול אז א אפשר אי אפשר להסביר כך זה ספק הבכור שמדברים למה לגבי בעשר בהמה כתוב עשירי קודש אמר רחמנא משמעו על ידי קריאת שם נעשה בהמה קודש ולא שכבר קדוש זה כבר קדוש כבר קודם קריאת המעשר זה כבר קודש למה יכול להיות שזה בכור בספק בכור עומד בספק קדושה עוד קודם קודם הקדשת למעשר אז לכן לא שייך להגיד

על זה נכנסים להתע יפה אלא אתה יודע על מה זה חוזר ספק בכורות אלא ספק פדיון פתר חמור כלומר תלה שהפרישו אותו ע ספק פתר חמור לא יודעים אם החמור הזה זה בכור או החמור הזה זה שני שלישי לא יודעים אז וזה הטלה הזה שנתנו אותו על ספק פתח חמור אז אין אז הדין הוא שאיין בטלה הקדושה שלו אלא חובה לטל אותו לכהן וכאן זה ספק ממון כהן משירו בחזקתו ומעשר אותו עם שאר במותו זה נכנס נשאר אצלו נכנסים ואז הוא מעשר את זה עם כל

הבהמות שלו תראה רשי אומר ספק פדון פתר חמור טלה שהופרש על ספק פתר חמור שאפילו הוא פתר חמור ודאי אין בטלי זה של פדיון משום קדושה אפילו יהיה ממש כדרב נחמן דמר ר נחמן אמר רב בר אבו ישראל שיש לו הנה עשרה ספק פטרי חמור בתוך ביתו מפריש עליהן ערה שסין רה בכדי להבקיע את איסור העבודה אז אז הוא בכדי להבקיע מפריש עליהן ערה סיין יש לו עשרה פטרי חמור ספקות לא יודע אם זה פתח אמור או לא צריך להפריש עליהן עשרה סיין שמספק להוציא את

הקדושה שלהם לפדות אותם אבל מה הסיאן האלה משרן בן שלו לא צך לתת את זה לכהן הוא מכניס אותם נדיר להתעשר את הע עשירי יה קודש כל שלו כל הר האלה הספקות אז מהרך קרל ספ כמה רדסה אחד פותר כמה פטרי חמורים מה צריך ע ספר להתעשר כ מה מער מה צריך נו אין שלו פשוטה כיון ערן ין שלו בסדר חמ אתה איתי מ מה מה עוד פעם תגיד לי על מה אתה רוצה על הגמרא אני אגיד לך תשמע בעל פה אתה רוצה בפנים הספר או

בעל פה אני אגיד לך תראה זה אדם היה לו עדר של חמורים הרבה נולד לו 10 חמורים אבל הוא לא יודע אם זה כל החמורים האלה זה פת רחם וצריך לבדו כל אחד בש לעשות לו מסיבות רביש אותו יפה או או לא הוא לא יודע ספק מה יעשה צריך בכל זאת לתת על כ אחד סה כל עשרה ספקות האלה יתן שא על זה שה אבל לא חייב לתת את זה לכהן לא צריך לתת את זה לכהן למה המוצאים מחבר עליו הראייה אולי זה לא פתח חמון

ואז קודם כל זה שלו זה בדיר שלו והוא מכניס אותם גם כן להתעשר כמו כמו כל שא שיש לו זה לא איזה תפס איזה קדושה מיוחדת יש לו איזה קדושה שאם יהיה עשרי קודש אז יהיה בעל לא אין שום בעיה בזה ואז הוא מכניס אותם בדיר להתעשר והוא מעשר אותם ם של אין בעיה זה מה שכתוב פה בסדר עכשיו אני קרא לך בפנים אלא ספק פדיון פתח חמור מה המעשר זה מעשר זה כמו כל מעשר דרב רחמן מה רחמן אמר בב ישראל שיש לו עצרה ספק

טרי חמור בתוך ביתו יש לו דרים של חמורים יש לו ערה חמורים שביקרו חמורות עכשיו הוא לא ידע זה בכור או לא מפריש עליהם רה סיין ואין שלו זה דין אחד אמרנו זה מפריש עלינו רסין זה מה שהיה כתוב למעלה שדיברנו כן סליחה י ספקות מה זה ערה שיים אפילו שזה לא בטוח הוא מפריש על השכן כן כאילו עושה לו פדיון כן כשר לעבודה אבל זה נשאר בשבילו מה אכפת לו אתה מבין זה לא נותן את זה לכהן ואז החמורים הם יכול לעבוד איתם כן רק

העשירי הוא כ יכול לקחת עליהם פרחים הכל אין בעיה עם זה עוד גם אתמול אם אתם זוכרים למדנו על הבית מרחץ אתה יודע היה שני אנשים הם נלחמו על הבית מרחת זה אומר הבית מרחת שלי מסוה וזה אומר זה שלי אזקו צוים מה נעשה יחלוקו מוכרים את זה ומתחלקים בכסף איך יחלוק צריכו אתזה לשתיים זה עוד של זה של זה הם קרו את זה לציון משה וניתן להם הרבה כסף או ממתקים רצו את בסדר אבל בכל זאת היה בזה מחלוקת אמרנו אתמול שלא נכנסו החכמים תרחץ

בו מה עשה אחד מהם נכון אמרנו אתמול אחד מהם קם והקדיש את המסוה קם אחד מהן הקדיש אותה עם חל ההקדש או ולא לא פשטנו את הספק הזה אם חל ההקדש או לא אני לא נגעתי שם אתה נתה אתה צריך להיות אחראי מה פתאום היה סגור אני סגר אה איפה איפה הוא אני סגרתי הוא אומר שתקע מה מה ה עושה צ לא פתוח שמעתי איך שהוא סוגר שת מה זה לא יודע אני סגרתי ובדקתי רציתי לפקוח את נו טוב לא משנה נו משה לא עושים דבר

כזה נתן לה ילד איזה ילד טוב טוב הלאה הלאה בוא נלמד בוא נלמד לא עכשיו סגול גם רבנן פחו הכל בסדר מש כל מה חסר אתה שלם לא נור עוד במקווה מסוה בבית מרחץ אז עכשיו אחד מהמהם הקדיש את זה היום מחלוקת ביניהם זה אומר שלי זה אומר שלי קם אחד הקדיש את זה חל הקדש או לא חל הקדש לא פשטנו את הספק עכשיו הגמרא אומרת בוא אני אפשט לך תשמע דמר רבי חיה רבינ עובדה בן רב חסדה היה מעשה כזה שהוא בא לפני רב חסדה

ורב חסדה ברב הונה רב חסדה הביא את המעשה הזה לפני רב הונה ופשטה מה דמר רחמן כל ממון שאין יכול להוציאו בדיין הקדישו אינו קדוש כל ממון שלא יכול להביא ראיה שזה שלו ולהוציא אותו בדינים אתה לא יכל יש מחלוקת בינינו אם זה שלי או שלך ואתה הלכת הקדשת אם אתה לא יכול להוציא את זה ממני בדיינים בדין אתה לא יכול להביא רעיות חזקות ולהוציא את זה ממני זה לא קדוש אי אפשר להקדיש את זה אין קדשות קדושות זה לא שלו אז הוא הדין פה גבי

המסוה כמ שאין לה מקדיש ראיה שהמסה שלו לא יכול להוציא בדיין ואז זה לא קדוש לא יכול קדישה מקשה הגמרא ה יכול להוציאו בדיני מקדשו קדוש אפר גב דלא אפקה משמע אם יכול להוציא אותו בדיינים הקדש הקדש אפילו שלא הוציא אותו לא הוציאו בדיינים לא כלום הקדיש אבל אם יכול להוציא אותו בדן זה קדוש כך משמע איך זה קשה ואמר רבי יוחנן גזל ולא נטשו בערים שניהם אנם יכולים להקדישו אדם גזר חפץ מחברו הבעלים לא התייאשו מזה שניהם אינם יכולים להקדישו למה זה לפי שאינה שלו

הגזלן החפץ זה לא שלו וזה לפי שנן ברשותו מי שזה שלו אין בכוח הבעלים לכן לקדש על החפץ למה זה לא ברשותו סתם גזלה זה לא ברשותו זה ברשות אותה אחד אז עכשיו סתם גזלה אפשר להוציא אות בדינים בכל זאת אומר רבי יוחנן אי אפשר להקדיש אותה למה זה לא ברשותו אז מה אתה אומר לי אם יכול להוציא בדני הקדשה הקדוש הקדש כן כתשו אומר מסבר במסות מטלטלין אס קינן במסות מקרק עסקינן זה לא מסוה כמו שאמר איזה חפץ שיכול בעל הדין להבריח מיד הבעלים אתה

בא לדמות את זה לגזל ברשות הבעלים לא ברשות הבעלים להוציא בדין לא יכול להוציא בדין פה מדובר במותה מקרקע אי אפשר להבריח אותה איפה שהיא נמצאת זה ברשות הבעלים שלה ולכן אמר הבונה יכול להוציא בדיני ברשותה קימה יפה מאוד אתה איתי קן תנה תנ רב חליפה בר מערבה כמ דרבי אבהו שנה לנו רב תחליפא מארץ ישראל לפני רבי אבהו ה אני לא מבין למה פ שניים נכון אתה צודק כן אתה צודק אתה לא מבין אתה צודק גם אני לא מבין למה הם פרשו נכון למה פרשו

החכמים ספק עשיו עדיין לא פשטו אם מותר או לאזה קרקעות עכשיו פשטת הםם לא ידעו לפני כן דעו כלם עכשיו יודעים עכשיו יודעים עוד תנה רב חליפה בר מערבה כמ דרבי אבהו שניים אדוקים בטלית שניים היו תופסים טלית גופ הטלית זה תופס חצי מהבת זה תופס חצי מהבת זה נותן לה מקום שידו מגעת זה נותן להד איפה שידו מגעת ככה הדין שניים תופסים בתלית באים לבית דין זה אומר זה שלי זה אומר זה שלי איפה טק תחתוך חצי שלך חצי שלך והשאר רגע והשאר חולקים בשווה

גמרנו מחווה ר רב הבו ו בשבועה היה מראה להם באצבעותיו כלפי מעלה אומר זה צריך גם נשבה לאמת את את הטענות מה זה אומר חצי שני זה אומר תשבע וככה תחלוק על מה למה כן כל אחד לפני שיקח את החלק שביד שלו ישבע ככה גם על מה שביד שלו ביד שלו אלא מדן קטנ דפג בהדה ולא קטנ זה נותן להמקום שד מגע עד איך היא משק חתלה אבל במשנה אמרנו זה תופס וזה תופס לא כל אחד לוקח אחד מקום שדו מג וש חולקים אלא אלא חולקים

ממש את כל הטבית איך ידמה אמר הפפ דפיס כרכשת חוזים בחוטים בשפת הבגד לא בבגד עצמה אם ככה הדין אם זים בבגד עצמו כל אחד עד מקום שידו מגעת אבל אם בחוטים זה חצי חציל במשנה כתוב ככה זה זה אוחזים בטלית בחוטים גם כשלמדנו את המשנה אמרתי לך קח בסדר חביבי אמר אין שמאמינה אמר עכשיו כן שמאמינה ה סודרה כבן תפיס בשלוש על שלוש קרנן בה נתן לרעהו חמן פסיק דמה וקנה אתה יודע יש סודר שקונים בו אננו רוצים לעשות קניין חליפין לא לדבר פה ולא

להפריע כי אנחנו בנו פה ללמוד תורה אמר משרשי אמרה משרשי שמאמינה בריתה שאומרת עד מקום שידו מגעת קנוי לו יוצא סודר שקונים בו סודר כמ אתם אים עושים בחתונות או רוצה אדם לקנות מחברו קרקע בל כתוב שמה בשל נענו איך איך זה קניין סודר שזה קניין חליפין שמסרה למקנה למקנה שהוא מקנה לו את הקרקע הקונה מוסר המקנה את את הסודר לעשות בו קניין חליפין כיוון תפיס ב שלוש על שלוש המקנה תופס בסודה שיעור שלוש על שלוש אצבעות זה כלי כלומר צריך שיהיה כלי למה בשלב יש

נעלו אם זה בד שלוש על שלוש צבעות זה נקרא כלי אפילו שלא הגביע את כל הבגד בכל זאת קרין בה ונתן לראו דכמה תפיס דמה וקנה קוראים בזה מה שכתוב בקניין סודר בשש לף איש נעלו ונתן לרעהו למה דקמן פסיק דמה וקנה חלק הסודר הנמצא בידו כאילו חתוך בפסוק משאר הסודר ונקנה למוכר באחיזת אז כמה שקנה המוכר את הסודר נקנה המכח ללוקח ככה זה הדין מדובר שקונה גם תופס שתיהם תופסים לא יודע צריך שהוא גם יתפוס הוא נותן לו הוא נותן לו את ה משמע כך

כן כך כתוב פה גם אם הוא תופס כן ככה עושים גם היום כיוון שהוא תופס העיקר שהוא תופס שלוש על שלוש אז אז זה נחשב כאילו פסיק כאילו זה חתוך ובזה שהוא קונה את הסודה אז הוא קונה את אז הוא קנין תימה ומה ישנה מד רב חסדה דמר רב חסדה גת בידה ומשיחה בידו אם יכול לנתקו י אצלו אינה מגורשת ואם לא מגורשת שמה אמרנו אמרנו פה אמרנו גבי קנין מה שבידו קנוי לו נכון מדר אב חסדה למה אב חסדה נתן גט לאישה אם גו מפקד

בידם בחוט רק קשור בגת בידו אם יכול לנתקו אביו אצלו היא לא מגורשת הם החוט מספיק חזק שיכול למשוך לה את זה מהיד את הכתובה את הגט ולהביא את זה ליה היא לא מגורשת אליו היא לא מגורשת ואם ליו מגורש אם החוט ינתק מגורשת אז אם יכול לנתקו אז אז אז היא לא מגורשת כלומר אם יכול לנתק ממנה אז גם הגט כולו נמצא בידה זה לא נקרא נתינה כמן שעדיין בעל ידי החוט ה יכול לסחוב ולהוציא לה את זה אז למה מה שונה מהדין המבואר שפה

אמרנו חלק הטלית נמצא בידו כל אחד קנה אפילו שחלק השני של בגד בייד חברו פה משמע כל אחד קנה את חלקו כל אחד מה שהוא תופס זה שלו שמה גוף הגד בידה החוט בידו למה לא מגורש למה למה שמה למה לא תהיה מגורשת כל הגד ביידה מה ישנה ב אתה אומר לא לא מגורשת משמע זה לא מה שזה לא קניין אומר לו אתם קריטו בעינין לקע אכה נתינה בעינין יקה גצר קורט חותך מבדיל בינו לבין האישה כל זמן שיכול הבעל למשוך את הגט להביא עדיין הוא

וגד בזה הוא חז זה לא כריתות אבל פה לגבי קניין כתוב נתינה זה הכל אז למה ש אז יש אז יש נתינה כמה שיש נתינה מספיק אז למה שהחוט בידו חלש זה תופס אין פה קריטו שהחוט בידו חלש אתה אומר זה א קריטו למה זה לא קריטו כן א קריטו אתה קורא עד הסוף וא אתה לא זה הכל בידה נגמר בידו מתי זה לא משנה אם הוא יכול באמת לסחוף את הגט עם זה זה אז זה לא קריטו אבל אם הוא לא יכול הגט קשור עם

חבל כן כן עם חוט ככה היה ככה היו נוהגים הפעם לא לא הוא עשה פטנט אמר אולי אני אתחרט אני אמשוך ל אותו מהיד כן אתזה קומה השנייה אמר אני לא רוצה לראות עוד אמר רבה י חביבי לא לדבר כאן לא לדבר ארבה אמ רבה אם היייתה טלית מוזהבת חולקין מה שאמרנו שנינו חזרים בטלית חולקין זה אפילו אם היייתה טלית עם זהב איזה זהב היה בה חולקים פשוטה מה מה מה ההבדל מה ההבדל אם יש מוזהבת או לא מוזהבת לצריך לק דבה במסעה זהב נשר בעמצע

הטלית מה יש בזה הפשטה גם אם התה באמצע הטלית לאוסים ב צריכה ד מקרב לגבי דחד הזהב יותר קרוב לאחד ם אז החידוש חולקים בשווה מהו דמה דמר פלוג אחי אתה צריך לחלוק את ה טלית כך ואז הזהב ציא אצלי כמה שמ דמ חזי פגת אחי לרוחב פלוג לאורך ויהיה לי חצי גם טנו רבנן שניים הדוק שר היה אחד לב לחברו כסף מלווה ולווה באו לפני בית דין שניהם תופסים את השטר מלוה אומר שלי הוא ומה לא פרעת לי עדיין אז יש לי את השטר שתשלם

ונפל ממני ומציב הרמתי את זה לגבות את החוב שלי דובה אומר שלך הוא הוא פרטים לך נכון זה היה אצלך כל הזמן אני כבר פרעתי לך את החוב החזרת לי את השטר וזה נפל ממני התקיים השטר בחותמו לא יהיה תוקף לשטר אלא כשבת דין יאשר את חתימת העדים ומה פרה או לא פרה לא פרה עדיין לא ר כלומר אם התקיים השטר בחותמו הדין עם המלווה כך משע מדובר שהשטר הזה נפל נפל כן רע חזק הם אומרים שזה נפל ואני הרמתי וזה אומר תשמע זה נפל ממני

זה אומר נפל ממני התקיים אשתר בחות המיו דברי רבי זה של המלווה ואז הלוה צריך לשלם לו הלוה הלוה ה דברי רבי רב שמעון גמליאל אומר יחלוקו המלווה לבה יחלקו את את החוב כלומר המלווה יגבר רק חצי חוב למה ממון המו בספק עכשיו אם נפל ליד דיין דיין מצא את השטר לא יוציאו עולמית לאלא לא יוציאו מידו עולמית לא המלווה ולא הלווה מה יש תמה מה יש ב נפל בידו למה מה הוא בן אדם עם קרניים רבי יוסי אומר הכל זה הגמרא תבאר הגמרא תבאר את

הכל רבי ס אומר הרי הוא בחזקתו שלא נפרעה ויחזירו למלו לגבותו מתחילה דיין ל הדיין לא הדיין מצא אותו כן ז זה הוא מדבר כן וס שזה בצל הדיין לא הצי מידה עולמית לא הלוה ולא הלוה רבי יוסי ז על מי החוזר כן כן על הדיין על הדיין כן רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו כזה ביד הדן לא נפרע וחזר ל למלווה לגבות בו מעל וה בוא נראה עכשיו הגמרא כן עכשיו הגמרא תפרש עכשיו הכל יפורש בוא נראה אמר מ התקיים השטר בחותמו אמרנו כ שהמלווה

והלו אדוקים בשטר לדברי רבי התקיים אשתר בחובו נכון גמ מקשה לגבי לגבי למלווה כולה גוה גובה גובה האם יזכה בככ מלווה לכבות את כל החוב לטלה מתניתין שניים אוחזים בטלית איך זה וכי אין רבי שניים אוחזים בטלית וזה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי שיחלקו גם השטר יהיה מקוי יש להם נחלוק בספק למה הכל המלוה דעת רבי למה אמר הכל המלוה יחלוקו מה אין לו את המשנה אמר ש לא לדבר אמר רב אמר רב רחמן במקו במקו דברי הכל יחלוקו בשטר שבדין אשרו אותו והמלווה

יחלוקו המלווה ג בו רק חצי מאחור כי פליגה בשאינו מקוים רבי סבר מודה בשט כתבו צריך לקיימו אומר מודה בשטר שכתבו למלוה חייב לשלם לו אז כדי שהלווה לא יוכל לטעון פרעתי צריך המלוה לקיים אותו בבית דין ואז יקח ואם יקיים ל ואם מקיים נפליג כלומר לכן כששניהם הדוקים בשטר אם המלוה יקיים את השטר יכול לגבות בו חצי כדי שניהם אוחזים בטלית ולא מקיים לה אם לא יקיים המלווה את השטר לאפ לא יכול לגבות בו אפילו חצי אפילו חצי זה הפירוש מה הטעמה למה רבי סובר

ש שמי שמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו חשפה בעלמה הוא שטר שהוא לא מקוים זה חשפה בעלמה אין לו שום תוקף זה כמו חרס מן כמשו להי שטר מי נותן את התוקף לשטר הזה לובה שהוא מודה שכי תבוא אחכ הכ אמר ד פרייע הרי הוא בעצמו אומר שהשטר פרוע צריך להאמין לו זה דעת רבי רבי שמעון בן גמליאל סבר מודה בשטר שכתבו שבאמת המוד הלוה מודה למלווה בשטר שכתבו שכן ציווה לכתוב שתר זה והתחייב לשלם לו אין צריך לקיימו אלוה נאמן תעון פרעתי יכול לקבו כל החוב

גם בלי קיום ואפר גב זה לא מקיים לי הנה יחלוקו הדינו ה כששניהם הדוקים בשטר יכול למלוה לגבות רק חצי החוב כמו שם אוחזים בטלית עד פה מובן נכון אני אחזור שזה ש אל תדבר לא הבנו אני אחזור יופי פ שו ש פרה הרב עוד מה נעשה בסדר לאט לאט הגמרא מסבירה רב אמ רבה התקיים השטר בחותמו אמרנו נכון לגבי למלוה כולה הגמרא שואלת מה ואין ו שניים אוחזים בטלית למה הב את כולו ג מתר ת אמר אמר רב נחמן ב מקוים דברי הכל יחלוקו שטר

מקוים אין בעיה שניהם אוחזים בו יחלוקו כפני בשאינו מקוים רבי סבל אם זה לא מקוים מודה בש שכתבו צריך לקיימו אפילו מודה הלווה בשטר שכתבו למלווה בכל זאת כדי שהלווה יוכל לפ לומר פרעתי לטעון פרעתי צריך לקיימו אם מקיים ל פליג רק חצי פלגים והיא לא יכול לגבות בו חציו כמו לא היא מקיים לה כששניהם הדוקים בשטר אם הנוב קיים את השטר פליג יכול לגבות חציו לא מקיים לי לא פליג גמרנו מה הטעמה חסבה בעל מהו מלכ משוה שטר מי נותן התוקף לובה הקמר דפרי יש

להאמין לו זה דעת רבי ד כאן רבי שמעון רבן שמעון גמליאל סבר לא מודה בשטר שכתבו שציוה לכתוב את השטר אין צריך לקיימו והלווה הוא לא נאמן אומר פרעתי ויכול לקבו את כל החוב גם בלי קיום המלווה לכן כששניהם הדוקים בשטר אף אלגב זה לא מקיים יחלוק הוא יכול המלוה לגבות חצי אפילו שלא מקיים לה נפל עד פה זה גמרנו עכשיו עוד אמרנו בבריתה תי מר נפל ליד דיין לא יוצי עולמית משמע אם מצאו הדיין לא המלווה ולא הלוה את השטר לא יוציא אותו מיד הדיין

לעולם מישנה ליד דיין כן למה דווקא מצא הדיין לא יוציא עולמית מהש ליד דיין מה קרה אמר רבה אחי כ אמר ואחר שמצא שטר שנפל אחר אחר לא הפירוש שמצאו דיין אלא התנה מתכוון לומר כך אחר שמתה שטר שנפל ליד דיין כל מי שימצא שטר חוב שנפל כבר ליד הדיין ואיך ידמה שנ איך זה נפל ליד דיין כתב באנ פק כתוב בשטר הזה אישור של הדיינים השטר הזה היה לפנינו והשטר כך וכך אישור לא יוציא עולמית לא המלוה ולא הלוה ולא מבעייה לא כתב בנפ דקר

ממר כתב ללבד ולא לבה לא מבעייה אין לנו ספק שאם בית דין לא כתב בשטר אנפר כל שכן שלא יחזיר למנה למה דיק לממר כתב ללבות ולא לבה בסוף לא לבה בכלל לא היה פה כלום אלא אפילו כתב באין פרד מקוים לא יחזיר אותו מי שמוצא לא למלוה ו לא לוה למה ישינה לפרעון אולי פרע את החוף כמו ש חוששים ורבי יוסי אומר הרי הוא זה המשך הבריתה עכשיו רבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו שלא נפרע כאילו השטר הזה חזקתו שלא נפרע ולאח שינן פירעון לומר

זה כבר פרוע למה היה נזהר מיד לקרוע אותו לא היה עוזב אותו גמרה שמת לא חייש רביו לפרעון והתניה מצא שטר כובה כתובה בשוק אדם שמצא ש שתר כתובה בשוק בזמן שהבעל מודה לאישה בזמן שהבעל מודה יחזיר לאישה כלומר הבעל מודה שלא שילם את כתובתה יחזיר המוצא את השטר כתובה לאישה אין בעיה אין הבעל מודה אלא טוען פרה זה נפל ממני לא יחזיר לא לזה ולא לזה לא לבעל אולי משקר עדיין לא פרה את הכתובה ולא לאישה אולי האמת שהבעל כבר פרע לה את הכתובה רבי

יוסי אומר א הודה תחת בעלה יחזיר לאישה אם עדיין האישה לא התגרשה וודה תחת בעלה המוצא את הכתובה יחזיר לאישה לא חושב שם שבע שלם תו את הכתובה לפני שהתגרשה אבל נתארמלה או נתגרשה אם האישה כבר נתארמלה לפני שנפל השטר לא יחזיר לא לזה ולא לזה לא לבעל למה אולי משקר לא לאישה אולי האמת אישה בעל פרע אתה רואה שרבי יוש חושש אולי כבר פרע לכן לא יחזיר את הכתובה לאשתו אז יש לחשוש שאולי כבר פרע ולמה אמר להחזיר את השתה למלווה אולי פרע משה אתה

איתי היפוך יש להחליף את השיטות נפל ליד דין יוצי עולמית למה יש חשו ש פירעון דברי רבי יוסי חכמים אומרים הרו בחזקתו יחי כאשה דרבנן דרבנן אם נרוש חכמים סוברים שחיב להחזיר את השטר למה לווה ולא חושש פרעון קש דרבנן דרבנן למה החכמים בבריתה הם סותרים את שיטת חכמים בשתת כתובה אפילו כשלא נתל מנה או התגרשה אי אפשר להחזיר את הדובה לאישה למה חוששים עם פרעון זה הפוך תרצת הגמרא שתר כתובה כולה רבי יוסי כל כל השטר כתובה כל הדינים האלה רבי יוסי חיסורי מחסר חסר

מילים ואחי קטנה אין הבעל מודה יש תוסיף אין הבעל מודה לא יחזיר לא לא לזה ולא לזה מה דברים אמורים שלא להחזר טובה לאישה שנתרמו או נתגרשה אישה שנתרמו כבר למה אם רמלה גרשה יכול להיות שכבר פרה לה אבל בעודה תחת בעלה יחזיר לאישה למה רבי יוסי אומר ודה תחת בעלה יחזיר לאישה ש תרמ גרשה לא יחזיר לא לזה ולא לזה ככה דעת רבי יוסי זה בסדר רב פפה אמר רב פפה רוצה לטרס את הסתירה בדברי רבי יוסי לעולם לא תפוח ורבי יוסי לא חושש לפירעון

בבריתה מה שאמרנו רבי יוסי שנתרמו נתגרשה לא יחזיר לא לזה ולא לזה אתה לא חושש למה דבריהם דרבנן כ אמר נבו רבנן חוששים פירעון הבעל אז להם הוא אומר לדידי אפילו אתר מלה נגר שלם אלו חי שנם לעון חייב המוצא להחזיר ו שתר כתובה שתוכל לגבות ממנו לדחו שאתם חוששים לטענת הבעל שפרה הוד מעט בעדת אחת בענה חזיר לאישה דלב את פיר עוני עדיין בכלל לא צריכה לקבל את הכתובה שלה היא חיה עם בעלה ואמ אל רבנן אם הו צררה התפסה באמת לא שהחזיר לה ממש

בעלה את הכסף אסור להחזיר לה למה יכול להיות שבעלה הדפיס לה שמ לה באיזה בנק שאתה לא יודע בהולנד שם לה כסף אמר לה כל המיליונים שמה הוא שם לה באיזה בור התפס יצר הרע זהו רבינ אמר לכן מה לכן בודה בעלה צר ס סר לשתות צור כסף וכבר פרוע מהולה לא יחזיר לאישה נכון רבינ אמר לעולם אתה איתי או רבי נ אמר ש איך תרץ את הסתירה בדורי רבי יוסי היפו כמיטה לעולם היפוך כמתה תחליב את השיטה את השיטות בבריתה הראשונה באיפה שלמדנו מצא שטר

של המלווה חכמים אמרנו לא חוש שני פירעון עמד רבנן אכה פה בכתובה שאמרו שלא להחזיר לאישה הם לא חוששים פירעון למה לא להחזיר לאישה גם באוד טב אומרים אל תחזיר לה אבל למה אתם לא חושים פירעון למה לא תחזיר לה זה לא מחמת שהבעל טען פרעתי בשו דחיישינן לשתי כתובות מה זה הפו כמה התה לאב השיטה בבריתה הראשונה איפה שלמדנו מצא שטר מלווה חכמים שמה אמרנו לא חושב שני פירעון אז למה עמה דרבנן אחה בכתובה ש אי אפשר להחזיר לאישה באותה תחתיו אפילו באותה חתב לא

מחזיר לה משום חיישינן שתי כתובות הבעל טוען שלאחר שנאבדה כתובתה הראשונה כתב לה כבר כתובה אז חוזים ורבי יוסי אומר לשתי כתובות חי איש גם כשטען הבעל שיש את כתובה נוספת לא חושש ש בכללא תקב דפם כן יש שתי כתובות האם תוציא פה בבית דין הזה מחר תלך לבית דין אחר תוציא שם זה הבעייה לכן רק בעוד אחת בעלה לא חזר אמר רבי אלעזר מחלוקת מה אני אעשה תגיד לאט לאט יהיה בסדר אמר רבי אלעזר מחלוקת שניהם הדוקים בטופס שניהם בטורף מה שאמר רב שמעון גמליאל

יחלוקו המלווה והלווה בשווה בשטר דווקא ששניהם המלווה והלווה תופסים בטופס מקום שלא עיקר השטר או שניהם בטורף אבל אחד הדוק בטופס ואחד בטורף זה נטל טופס וזה נטל תורף טורף זה עיקר השתל אתה מבין ורבי יוחנן אמר לעולם לעולם חולקין המלווה והלווה בשטר לעולם חולקין אז מקשה הגמרא ואפילו אחד הדוג בטופס ואחד הדוג בטורף מה גם חולקים תניה אחד הדוג בטופס ואחד הדוג בטורף ואתני זה נוטל עד מקום שדו מגעת וזה נטל זה אמרנו במשנה בטלית לה צריכה דכע טורף במצעה הטורף עיקר השטר זה במצעה

אבל כשאחד הדוג בטופס ואחד הדוג בטורף בזה מודה רבי אלעזר יחי מה י ממרה מה ישמע לנו רבי יוחנן שחולקים בשווה לא צריכה ד מקרב לגבי דחד לצד אחד מהם הטורף מהמהומה אמר ל פלוג אחי איפה שהזהב יעני איפה שהטור כמה שמעל דמר פדי פוחי אמר לה רב חמי דתי לרבי לרבי אלעזר רבי אלעזר אמר אמר לרב החמי דתי לרב רבי אלעזר דמר זה נטל טופס זה ל תורף הרי שטר בלי טופס אי אפשר לגבות בו כמו שאי אפשר לגבות בשטר בלי טורף גם בלי טופס

למה למה לה למה לה למה למה יעדיף אחד לזכות בטורף בלי הטופס מה יעשה בזה מה זה נותן לו אומר וכי לצור על פי צ לחותו הוא צריך מה אין לו במה לכסות את ה את הבקבוק או את הצלחת אמר לה לדמה חשב ין הכוונה לחלק גוף השטר את הנייר אלא חולקים כמה שווה השטר הטורף שווה יותר מהטופס בטופס בטורף כתוב את הזמן דאמר אחי התופס שאומר מי שתופס בטורף אומר אחי שטר דית בזמן כמה שווה ודלת בזמן כמה שווה שטר שיש בו כתוב בו תאריך

כמה שווה שטר שלא כתוב בו תאריך בשטר דית בזמן גבי ממעבדה ודך אם אין בו זמן לא גבי משעבד וייב להך דבני בני צריך את הטופס בטופס את הטופס מי שתופס בטופס לתת למי שתופס בתור את ההפרש שיש בין בין שטר שיש בו זמן כן איפה התאי הטופס בטופס בטופס בטורף בטורף זה העיקר אז שתופס את הטופס מה הוא מר יש לו שטר כתוב שחייב לו והכל תופס כן מה יעשה מה תופס זה השאלה ששמה מה יעשה בו מ יפה לא אז הוא אומר לא הכוונה

לחל גוף השת לדמה אם תגיד לי אז מה שווה טורף ומה שווה טופס לבד טורף לבד שווה לא זה ה שילה אמר לה לרבי אלעזר זה נותן טופס וזה נותן טורף שטר בלי טופס אי אפשר לגבות כמו שאי אפשר לגבו בשטר בלי טורף אי אפשר גם לגבות בשטר אם יש לו את התורף ואין לו טופס הוא לא יכול לגבות ככה הדין אז למה לי למה הוא צריך את זה חיצו ב צלחות לא צריך אמר לה דמה השיב לו אמר לו לא לא הכוונה לחלק את גוף

השתל חולק את שוביו וטורף שווה יותר מהטופס למה בטורף כתוב זמן ואומר לו שטר דת בזמן כמה שווה ודלת בזמן כמה שווה אז ולכן משטרה דית בזמן גווה משעבד אז זה יותר שווה בדך לא גווה משעבד ואז חולקים את החוב וייב ח דבני בנ צריך לתופס מי שתופס בתורם את ההפרש שיש בשטר שיש בו משעבד אין בו משעבד הרב אפשר רש זה ויחלקו נמ דאמרן נדמה אמרנו מחלקים את השוב הכתוב בשטר ולא את השטר עצמו מה אחי שניים אוחזים בטלית אחי נמ פגמה את גוף הטלית

תקרע אותה אסדו אומר אקש חז לקטנים והמ רב אם הייתה טלית מוזהבת חולקים בשווה אכי דפליג פליג אסדו לא קשה חזה לבני מלכים טלית קרה כזו אי אפשר רביש קטנים אבל חצי חצי טלית כזו לבני מלכים קטנים לילדים הקטנים של המלך ד רכ בבהמה נפג מה יחלוף את גוף הבהמה הפסדו משמה טהורה חז בשר אלא סדוה אלא לדמה אכנ לדמה חייבים להגיד שזה לדמה פה נדמה בסדר עד כאן אה איך הטורף כתוב בו את הזמן ואת הכל יודע אבל איך מעריכים בכמה שווה יותר מהטופס לא

בגלל הטופס הוא לא שווה כלום כמעט כתוב שתר אבל זה מעריכים זה משעבד בקרקע זה אין בשעבוד קרקע הלכות כן זה מהר בסוף עשינו מהר למה לא שמחה רבה ר רק מה קורה כל הזמן מפריעים אז אי אפשר ללמוד כמו בן אדם אסור להפריע פה לא יצחק מחר יבוא מוקדם ולא ידבר הכל יש בה הלאה אומר אנחנו בלחות סימן קפג כן אומר בתפילה סימן תקפ ג סעיף ו בוא בוא תן את זה משה אומר בתפילה אתה לא יודע מי זה משה הלאה יופי תפוס גם אתה

אפשר לתת את הציון משה אה זה שלך לא הם אורחים מה יש גם זה דוד פה עוד זה שמה לא מספן לא זה שם אדם ן לו תפוס לו תפוס לו יפה מי בסדר גם הוא בתח בסדר מה עם זה שמה הוא לא קיבל כן תן לו שם אי יופי תראה קרת להרבה אנשים היום זה מה שיי עוד רגע אבל הוא צריך עוד אחד גם זה לא הולך ככה מי זה בא עכשיו הנה תן לו יפה היה עוד אחד שם לא קח קח תפוס תפוס יופי

וח עוד אחד בודאי תפוס נתתי עוד קח גם כזה נוח אומר בתפילה ותתן לנו את יום הזיכרון הזה אמרתי לך סעיף ו סימן תפג א ו אה בשביל זה לא מוציאים כצי כתוב בלמעלה אז אני רואה בפ אומר בתפילה ותתן לנו השם אלוקינו את יום הזיכרון הזה לא אומר ראש חודש וא לא מזכיר ראש חודש למה ראש חודש נקרא גם כן יום הזיכרון לא צריך להזכיר ימחל ככה כותב פה אם חל בחול אומר יום תרועה מקרא קודש ממחר בשבת אומר זכרון תרועה למה לא תוקעים אינו

אומר מועדים לשמחה חגים מוזנים סון זה יום דין זה לא כל מועדים רגילים שמה לא אוכלים אה כתוב אבל אכלו משמנים שתו ממתקים בראש השנה אפשר לאכול מתוק זה ן וכן אינו אומר והשיאנו בתפילת מוסף אין אומר ואין אנו יכולים לעלות ולראות פניך זה רק בשלוש רגלים צריך אלא ואין אנחנו יכולים לעשות חובותינו לפניך וחותמים ודברך מלכנו אמת וקיים לעד הנה גמרנו בסדר עכשיו הרמבם השבוע זה יש לנו לחות זה לא קודם כל שקלים חצית שקל טוב תזכיר לי מחר מ כי זה לא על ידי

אתה רוצה אני אביא את זה במ פורים פה יש יש זה לא פה יש ד שמתי פה מה אני אעשה לך אתה חולם חלומות עוד של הקב התובע חברו בממון איזה דף כה פרק שביעי בטנדר לא פה בחדר לא תן לך מפתח ור מוע מה עשית פתחת לי את החדר טוב תפוס תפוס אבל אלך תביא את זה גם לתפוס לא הטובע חברו בממון שאם הודה בו יהיה חייב לשלם וכפר ונשבע או שישביעו הטובע וכפר הרי זה הנדב היה בשבועת הפקדות אף על פי שלא ענה אמן

שבשבוע הפקדון אחד הנשבע מפי עצמו אחד תשבעו אחר בכפר אעל פי שלא ענה אמן חייב שכפרו אחר שבעו הטובע עניית אמן איפה הבאת יופי תבעו בממון שאם יודע לו ויאמר כן הדבר לא יהיה חייב לשלם כגון שתבעו בכנס שאין אדם משלם קנס על פי עצמו וכפר ונשבע הרי זה פטור משבעת הפקדון וחייב בשום שבועת ביטוי ג' וכן אם תבעו בקרקע או בעבד או בשטר וכפר ונשבע פטור משבעת הפקדון חייב משבעת בטוי שהרי נשבע על שקר ולמה נפתר משבעת הפקדון והרי זה אילו הודה חייו היה משנ

מה שקפה פי שנאמר בפקדון ו בצומת או בגזל או עשק את אמיתו או מצא אבדה הכל מטלטלין שאם יודע בהן יוצאים מתחת ידו יצאו קרקע יצאו קרקעות שהן מטלטלים והרי הן נפנה בעליהן בחז קטן ויצאו עבדים שהקשו לקרקעות צו שטרות שאין גופם ממון ה אחד ה נשבע אחר שתבעו בבעל הממון ו ה נשבע מעצמו אף על פי שלא תבעו כיצד כגון שקדם ואמר למה אתה הולך א אחריי כלום יש לך בידי ממון שבועה שאין לך בידים המון הרי זה חיה בשבועת הפקדון ה כפר ונשבע פבי

שלא תבעו ב ואין הוא חיה בשבעת הפקדון עד שישביעו בלשון שהוא מכיר חד הרב לא אמר אני אגיד צודק אחד ה נשבע לבעל הממון עצמו או לשלוחו הבא והרשעתו ש שלוחו של אדם כמותו ז ואחד ואינו חיה בשבעת הפיקדון עד שישביעו בלשון שהוא מכירה חט הנשבע שבועתו פ קדו במזיד אף על פי שנשבע לשכר תרו בעדים משעת שבועתו אין לכה אלא מביא השמו בלבד ש כתוב הוציאו מקחי מלכות חיבו השם בן בז ב בשגגה כמו שבא ט כפר ונשבע ארבעה או חמישה פעמים או ששבע הטובה

ארבע וחמישה פעמים והוא כופר כל אחד ואחד בן בבית דין בין של בבית דין הרי זה חיב קורבן השם על כל שבועה בשבועה שאילו הודה אחר שכפר היה חייב לשלם פי שכפר בבית דין נמצא פותר עצמו ב בכל כפירה כפירה משלמין וכ י ק שבועה ושבועה י היו חמישה טובעים היו חמישה טובעים אותו ואומרין לו תן לנו פקדון שיש לנו בידך שועה שאין לכם בידי פעם אחת הינו חייב ל קורבן אחד שועה שאין לך בידי לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחד ואחד

עוד זה אכשר יש יש יש כתוב הבדץ כן כח צימ שכח מר אתה גם רוצה זה אדום קח עוד אנג'ל ככ אני יודע שאתה רוצה כן עוד אתה לומד יפה אני נותן זה לא הכל על חשבון צין משה לא לאיש אמיתי מה אתה צריך את זה עוד נלמד תורה היו חמישה טובעים אומרים לו תן לנו פקדון גזל בעבדה וצו מצד שיש לנו בידך אומר חד מהן שבועה שאין לך בידי פקדון וגזל עבדה צו מתיד ולא לך ולא לך ולא לך הרי זה חייב הכל טענה טענה

לכל אחד ואחד נמצא זה חייב 20 השם תשמע טען שעבד הפיקדון או כפר ב ונשבע ואחר כך הודה חזר טען שעבד ונשבע וחזר בהודה שלם הקרן הראשון חומש אחד כל שבועה ושבועה שחמישי ת אמר לו חברו תן לי פיקדון יא אה יא אני טעיתי לא דילגתי יד אמר לו חברו תן לי פקדון צו מתיד בגז ועבדה שיש לי בך שאין לך בידי אין חייב אלא אחת אפילו היה לו אפילו היה לו בידו פרוטה אחת מכול הרינו מצטרפים בחייב יב שבועה שאין לך בידי פקדון צומת יד

וגז ואבדה חייב הכל אחד חה יג תן לי חיטים ושעורים וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב לה אחת שבועה שאין לך בידי חטים ושעורים קוסמ זה פשוט יב הכל אחד היו חמישה טובעים אותו ואומרים לו תן לנו קון גזל ועבדה צומת שיש לנו בידך ואומר לאחד מן שבועה שאין לך בידי קטון וגזל ועבדה צו מתן ולא לך ולא לך ולא לך הרי זה חייב על כל טענה וטענה לכל אחד ואחד נמצא זה חייב 20 אשם יש חמישה בוא חיב 20 כן למה

חמישה כפול חמ טו טען או 5 * 4 טען שעבד הפקדון הוא כפר בו ונשבע ואחר כך הודה חזר טען שעבד ונשבע וחזר והודה משלם הקרן הראשון חמש וחומש אחד על כל שבוע ושבוע שנימה חמישית ת חמשי הרבה כצד היה קרן ארבעה וכפר נשבע והודה חזר טען שבת ונשבע חזר וודה וחזר טען שבת נשבע וודה שלים שבעה כקק יוצא בזה טז פחות מפרוטה אי ממון פי וחברו פח פרוטה או בפחות מש פרוטה כפר מנשב פטור נשבעת הפי גדון חיי משבעת ביטוי כן אגיד לכם מ זה

כמה נתחיל את ההלכות שלא נאבד את זה הנה הוא הביא לי את הספר ארב פרשיות הנה אתם יודעים עכשיו תקנו רבותינו שיש לנו ארבע פרשיות מראש חודש אדר זה סימנ שזופה שקלים זכור ופרה החודש זה פרשה ראשונה זה שכלים השנייה זה זכור אחר כך ישלנו פרשת פרה פרשת החודש אז זה סדר הפרשיות זה שזופה שקלים זכ פר החודש עכשיו ארבע פרשיות הם אחד אחרי השני אלא שיש הפסקה אחת למשל שבוע הבא יש הפסקה לא קוראים פרשת זכור אב שבוע אחרי זה קור פרשת זכור אחרי הפרשת

הפרה אחרי הפרשת החודש יש לי הפסקה איך אני אדע את ההפסקה מתי היא יש לי א ממנים לזה זטו בו דד וביו אני אגיד לכם אחד סימן של השנה בו ראש חודש א' לחודש מתי יהיה ביום שני אבל א' לחודש אני אומר לך יהיה ביום שני לכן זה נקרא בת של בו יוצא ראש חודש יום שני הפסקה ביום ב' לחודש שזה יוצא יום שבת זה בו אם היה זטו הראשון אם היה הראש חודש ביום שבת ביום שביעי זן החודש שביעי הפסקה ביטול החודש זטו בו אם

היה ביום רביעי ראש חודש הפסקה ביום רביעי ב ביום ד' לחודש שזה שבת זהו ככה זה הולך זובו דדו כשר ראש חודש אדר תוך ימי השבוע שבת שר כמו השו שבת שלא אחר ראש חודש מ עכשיו אתם יודעים חל לנו ראש חודש אדר ביום ראשון בשני שבת לפני כן קוראים פרשת שקדים המוציא ם שני ספרי תורה בראשון קוראים פרשת השבוע ובשני פרשת שקלים זה השבת מהזה פרשת שקלים כי תיסה עד לכפר עד נפשותיכם זה צריך נקרא למה למה צריך את זה בזמן שהיה בית המקדש קיים

היה צריך כל יום מהתרומה של עם ישראל להקריב קורבן התמיד בבוקר קורבן התמיד בערב שני כבסים אחד בבוקר אחד בערב קורבן התמיד קורבן התמיד מאיפה יש כסף אוספים את זה מעם ישראל כל אחד נוצן מחצי של שקל פעם בשנה בחודש אדר נותן מחצי שקל מאספים את הכל לוקחים את זה לבית המקדש יש איזה קופות מיוחדות ואז מראש חודש ניסן מתחילים להקריב מהכסף הזה כל ניסן מתחילים להקריב מתו חדשה ואם נשאר בקופה למשל צימו שהיה אחראי על הקופה הוא יודע להשאיר כסף הוא יודע לסדר את העניינים

ה נשאר כסף בקופה מה עושים בזה זה נקרא לקיץ המזבח צריך כל הזמן שיהיה על המזבח קורבן שמזבח יבש צריך שיהיה לו כל הזמן עובד אז כש מה עושים ה משדדים תבוא אתה תביא קורבן תביא קורבן תביא קורבן תודה תביא מה שיש לך אין לא באו אנשים אין לא בעיה יש קופה בסד מוציא מהקופה הזאת זה נקרא קיץ המזבח בסדר מה אז השה זוהר עכשיו אמרנו לך כמה אנחנו לאט לאט אנחנו נתקדם אפשר הכל ביום אחד נכון אה זה קח בבקשה כן עוד אתה גם אתה

לא קיבלת אה מה ניהיה חיים זה קטורת מאיר כל טו זה אבק של קדושה זה נו הנה בבקשה כן גם אתה כן זה הכל החשבון של משה עוד בדיוק לאחר רית דף שכו שכב תמיד בין שקלים לזכור הפסקה שבוע שקלים ואז הפסקה ואז זכור תמיד זהו לא לא תמיד זטו זה לא ככ מה יש לך ב אוים את האדם אלוהים שיות ו לא תע מה יהיה אבק דברים השם ה תורה חזר ש נפש את אדוני אלוהינו שבפ כור שבית המקדש ק כאשר ס אותם משמר משה

קח לך שמים נמים ו זקה בת בבן ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וח בנה שמים נ זקה בת בב ויאמר אדוני משה קח לך שמים מטף שחלת חל בנה סמים ונה זכ בד בבד יהיה במר יה בד יה בב ב ז ה זד אז עשית א אשר שמה קודש קודשים לי אהרון כור צ בבו בבנו רבנן פו ה00 בכל יום שלוש שם גדום ופנה ביום הכיפורים חזר בערב יום הכיפורים כדי לקיים סו דקה מבנים הוב הצורי והציפורן והחן בני והלב מצ שש 16

מכל 12 כפ שלש רבן שמעון בן למה היא באה למה הוא בא לו מרגליים יפ שהוא ש שכל יפה אדבר כותוב של דבש אין אדם יכול לעמוד נרחה ולמה אין מערבין בדבש ני שהתורה אמרה כל שעור כל דבר ש תחתרו ממנו של אדוני יאמר עליהם ישראל אביהן אם כן פ זאת עשו כחו מזמרת ארץ מכש מנחה מעד צורי ומעד דב ניחות בות טים וכדים ויאמר עליהם ישרא כן פ זא עו כחו מזמרת הארץ בכם והורידו לאיש מח מעצור מע דבשות לות בנים וכים ויאמר עליהם יאז

עסו חו מזמרת הארץ יש מח מעצור ישראכם ם דת תם בדם אשר בסף הגעתם אל המשקוף וא שתמו זת בן אדם ב בוקר עבר אד ור את אדם ע מזוזות ת את הדבר הזה כאכ בניכם עשות לכםם זבע פס זה קנים יוצאים מציד שלושה כ מצד אחד ושלושה צני שלש גבעים ש זהב תור כיכר זהבת עשה אותה כל כך אני אדוני א אעש משה כן עשה כן עשה ויאמר אהרון ויתן את ה יעמוד בגפה ימר מגפה צ דבר מגפה ני אתה תקבל תקבל חד בבקשה אך

בום ני ואני ל אל הארץ ויעמוד פנחס יושב בתר עליון בצ ת מפח מ אשת חי מצ צמ תן אד צ חסן קדוש יי רצון מפניך שישראל הממונים על השמר שישמרו נוכל ישראל אחינו מדבר ומפה כל דברנו דושה פניך שבר ותנו הקדושים אברך כל הקהל הקדוש הזה השר לכם וגם יברך וישמור ונצור כל המאזינים דרך הפלאפון דרך הדיין השם מברך אותם כל הברכות ושעות ש ברכה והצלחה ושות חיים טובים נ כל וס גשמי ורוחני וכן יהיה רצון ולאמר אמן שייש הצלחות ויהיה ישועות