הדף היומי מסכת בבא מציעא דף ו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כה אדר א תשפד

יהודה [מוזיקה] הקטן בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כה לחודש אדר הראשון תשפד הנה מכינים אנחנו את עצמנו נקראת השבת המלכה שבת פרשת ויקהל רואים בה מה שאמר הקדוש ברוך הוא כחו מאתכם תרומה להשם כל נדיב ליבו יביאה את תרומת הש שם אומר הזוהר הקדוש שתי פעמים נתבקשו ישראל לתת תרומה לבניין לבנית לבניין של המשכן פעם הראשונה פרשת תרומה פעם שניה פה פרשת ויקל מה ההבדל ביניהם אומר רבי שמעון בר יוחאי פעם הראשונה פרשת תרומה נכללו באותה נדבה גם הערב רב כמו שכתוב

מאת כל איש אשר ידבנו ליבו אבל אחרי שסרחו הערב רע במעשה העגל גרמו לקלקול גדול שאין כמותו בעם ישראל גילו דעתם שהם להוטים אחרי הקליפה רחמנא ליצלן אם כן לא רואים להביא חלק בקדושה לכן פעם השנייה שציווה על המשכן בפרשת ויקל פרשתנו הקין משה את כל עדת ישראל וציוה עליהם כחו מאתכם תרומה כלומר רק מאתכם לא מערב רב ככה אומרים רבותינו וייצאו כל הדת בני ישראל בזריזות כשה תבשרו במחילת עוון ע עוון העגל אז ביקש הקדוש ברוך הוא לבנות משכן איזה שמחה היייתה להם ועשו כולם

בזריזות להביא את ממונם ואז כל כך היה בזריזות ויבואו האנשים על אנשים כ דבלי והביאו חכ ונזם רשי כותב האנשים על אנשים עם אנשים וסמוכים להם שבאו למשה גם אנשים וגם נשים נשים למה באו אומר הרב מנחת בלולה להודיעך חשיבותן שנש דור המדבר בעגל לא רצו בשום אופן נתת שום דבר והתפרקו כל העם מ זמי הזהב אשר באוזניהם לא נאמר באוזני נשיהם ביקשו מהם הגברים לתת אמר בשום אופן מה לא נותן לא נותנים אבל אנשים ופה עכשיו למה באו אנשים עם אנשים הם לא האמינו לבעליהם

הם אמרו אם אתם נותנים למשכן לקדושה טוב אם לא אנחנו לא רוצים לביא אנחנו רוצים לתת את המשכן לא מאמינים לכם באו אנשים עם אנשים בלי להתעצל אחרי שראו שלקחו את התכשיטן לעשית העגל הם פחדו לכן הם באו ביחד לא האמינו אבל הכלי יקר אומר נשים לא רצו לתרום תשיטי זהב למשכן למה המשכן זה כפרה על חטא העגל אומר אנחנו לא עשינו את העגל אז הם לא רצו לתת כדי שלא יחשבו חס ושלום שהם עשו חלק עגל אנחנו לא צריכים כפרה כזאת רק שאר הדברים שהם

לא זהב הם הסכימו לתרום בחפץ לב לכן כתוב כל אישה חכמת לב בידיה טבו אבל האנשים לקחו מהנשים בכוח אומר הכלי יקר לכן כתוב ויבואו אנשים על אנשים פרקו להם את התכשיטים בכוח בשביל ה הכל בחשק אבל כתוב והנשיאים הביאו את אבני השוהם אומר רשי ש שהנשיא רשי אומר שהנשיא הביאו בסוף לכן כמה שהם אמרו הם הביאו בסוף הם התעצלו אומרים רבותינו הם אמרו אנחנו נראה מה כל עם ישראל יביא אחר כך אנ נחנו נביא מה זה אתם תראו חסר ות שמה כן לכן חסר נשיאם

חסר להם יות ולא זה לא דבר פשוט כתוב והמלכה היייתה דים אמרו הנשיאים עכשיו מה עלינו לעשות אז הביאו את הבני השוהם לכן בחנוכת המזבח הם הביאו בהתחלה למה בהתחלה הם התעצלו לא הביאו מיד צריך אדם להיה זריז ב צות רק אומרים ניד לעשות לא לחכות אז כתוב חסר להם י למה י זהזה לא סתם חסר לאדם שם אות ו' אות י לא כתוב שמה אומר רב חיים שמואלביץ כתוב אצל שרה היות הוא אמר לו לקח לה את היד אמ ב היוד לפני דושו הוא או

מה נעשה עכשיו מה נעשה עם היוד תן אה לי קוראים לו הושע היה לפני הקסה הכבוד דיון על זה אתה רואה זה לא פשוט אז רואים כמה החומר הפיגם אז מאיפה איפה זה בא להם אבני השואה ה תרגון נתן אומר הנשיאים זה העננים זה גם נקראים נשיאים הם הביאו את אבני השוהם העננים הביאו בשביל המשכן את אבני השוהם הם ה הולכים לים הים הם מוציא להם את האבנים טובות שצריך בשביל המשכן לכל דבר וכשהיו את המן כל מי שזכה אז היה אוסף את המן בא לו

בפנים מרגליות גם כן אבנים טובות בסופו של דבר אבני השו ואבני מלואים שהיו יקרים ביותר הביאו הנשיאים אבל על זה שהם התעצלו זה הם לא ראינו צל עמלק צי לכם בעמלק מחר זה כל העניין של עמלק דוכה למחר אומר לך לא עכשיו מחר לא עכשיו מחר אדם יש לו מצווה בא לידך אל תחמיצנה מיד מרגע באותו רגע למה אדם לא יודע מ שרץ דבר מצווה כנגד זה רצים אומר הזוהר קדוש כשאדם רץ כאן דבר מצווה כנגד זה רצים למעלה סינגורים ו ומקדמים לקטגוריה כי אין אדם

שאין לו עוונות אבל אם אדם רץ לדבר מצווה טוק טוק טוק באים הסניגורים הם מקדימים אותם והם מדברים רבונו של עולם זה טוב זה ככה פלא פלאות לכן תכף סמוך ובטוח שלא ימנע אותו דם לא לפעמים אם אדם מתעכב אפשר לדעת איזה איזה בעיות באים בשיל זה אומרים על הרד בז הוא היה הוא היה לו ספק מה יותר טוב זריזות במצווה עדיף או מצווה מן המובחר עדיף לפעמים אדם תעכב קצת יעשה מצווה מיוחדת אומר לא זריזות יותר עדיף ראינו אצל אצל שרה אמנו היא לקחה קמח

סולת היא לקחה קמח משלוש רה אבל מה היא עשתה בסוף משלוש קילו של קמח היא עשתה קילו אחד של סולת כי ביררה מזה את הטוב ואז נטמאת לעיסה אם היא הייתה עושה מיד לא הייתה נהיה טמאה אמ תינה טמת הלחם ו הגמרא אומרת בבה מציעה דף פז אילו היייתה זריזה למהר לאפות את הקמח היייתה מספיקה לאפות קודם שלי טמאה והיו מביאים לחם היא העצלה לכן זה קורה צריך האמת כמה כמה צריך הזריזות יש לה בעלה מאוד גדולה שאדם תמיד יעשה מהר זכית אתה נתן לתו זריז

גם סי מושה ב מוקדם ר אומר כולם פה זה האמת זריזים משהו אתה יודע ש הבח היה עשיר אחד שהיה לו בית מזיגה היה חוכר אותו מהריץ היה עשיר בעל צדקה גדול כל מה שבח היה רוצה הוא היה עושה ולכל מי שב היה אומר ל נותן צדקה היה עושה היה מתפרנס בחבור נותן לכול ה נחיות יום אחד הוא בא לבע ואומר לו שיש איזה אחד שהולך להוסיף עליו הרבה כסף הוא מקנה ממנו והוא רוצה לקחת לו את הבת המזיגה הוא הוא לא יודע מה לעשות אמר

לו אל תדאג הכל מהשמיים אל תפחד הוא היה בוכה ואשתו למה הם רוצים לזכות ב לתת לתלמידי חכמים וכל ם הצרו מה שלא יהיה עוד עבודה עוד פה אבל זה בית מיגה ש והוא רוצה להוסיף הרבה כסף וזה לא השתלם להם לא יודעו מה לעשות טוב אמר לו הבח יש לי איזה ידיד עשיר ידיד גדול של הפריץ לכת אליו תגיד ו שאני ביקשתי שידבר עם הפריץ שרק יתן לך את הבית מזיגה הלך אליו אמר לו בסדר תשמע אני חייב עכשיו אל תדאג אני אסדר לך את

זה אני צריך עכשיו ללכת אני יורד ליריד בלי בלי פשיץ יש מקום אני חייב ללכת ליריד אני לא יכול להישאר אבל אני אחזור עוד שבוע אני אטפל בזה אומר אבל עד שבוע ילך אומר אל תפחד אני אחראי אל תדאג תנוח אני בא אני הולך אליו טוב בא לבית אשתו אומרת לו מה עשית אמר דיברתי איתו אמר עוד שבוע אומר רק רק טיפש כמוך אפשר להגיד לו עוד שבוע מה אתה לא להגיד יכול להגיד לו שזה אמרתי לו אבל הוא לא לא יכול כל השבוע מסכנה הייתה

בוכה מתקוטט איתו מה יהיה אם התלמידי חכמים מה זה ס סוף דבר אחרי שבוע הוא בא סידר את זה הפריץ נתנו נו את זה לעוד 10 שנים יהיה לו רווחים טוב טובים המשיך לתמור תלמידי חכמים הכל היה בסדר אחרי כמה זמן נפטר זה העשיר הזה שסידר לו את העניין עם הפריץ הוא בא הוא בא לבח בחלום אומר לו תראה תספר את זה לכולם אומר תשמע איזה מצוות עשיתי אני עשיתי הרבה מצוות זכיתי אבל כש עליתי למעלה אמרו לי למה למה לא הלכת מיד לפריץ לסדר את

זה חיכית שבוע למה הזה אתה מקבל עונש אתה יודע איזה בכיות היה שם בבית זה לא בשבילהם הם בחו בחו בשביל עם ישראל א ואתה התעצלתי יכול ללכת למה לא הלכת עצל בצל לכן עכשיו אתה לא תיכנס לגן עדן מיד אתה יש לך מקום יפה אומר אבל לא להיכנס לגן עדן מיד לחכות שבוע ימים כמה שחי כתב כמה שחיק צריך לחכות בחוץ זה לא פשוט אומר אתה רואה כל מה שהולך בגן עדן אתה מריח את הבשמים שגנ עדן יוצא הנשמה אתה לא יכול להיכנס זה כמו

שאתה רואה איך ה הכי טעים ודברים הכי יפים והכי טובים אתה לא יכול לעשות רה לך צמו שרואה שוקולדה כן תראה מה זה פער מצווה שנשאת בשריטות מצווה שדוחים אותה אתה יודע שהיה אחד פה פה מעשה שהיה פה היה רב חיים צ'צ'יק הה צדיק גדול היה איזה עשיר גדול בלונדון היה לו 50 מיליון דולר זה מדובר לפני הרבה שנים הוא אין לו ילדים אין לו כלום יום אחד הוא מקבל טלפון רב חיים צ'ציק אומר לו קורא לו עשיר אומר לי שמעתי עליך שאתה אדם נאמן ובעל

צדקה מחלק חזק אומר תשמע אני יש לי 50 מיליון אין אף אחד לתת אני רוצה אחרי 120 שנה אני כותב את הכל בצבא עליך שאתה מחלק למי שאתה מבין לכל המוסדות שלומדים תורה תיתן להם אז הוא אומר לו למה לחכות עד עד שימות תקח לך איזה שתיים שלוש מיליון מה אתה צריך עד עד שתלך לבית עולמך ואת השאר תביא מעכשיו נחלק למה לחכות אומר לא לא רוצה אני רוצה רק אבל מה אכפת לך לא אבל יותר טוב בזריזות אומר לא לא הסכים אומר אחרי חמש שנים

הוא מקבל טלפון קוראים לו אומרים לו שהבן אדם הזה נפטר יש 50 מיליון שהוא אחראי לחלק אותם נכנס למקום שקראו לו לעורך דין באים 12 כומרים אומרים לו תשמע זה כתוב למוסדות שלומדים תורה אנחנו גם לומדים תנך אצלנו בכנסיות לומדים תנך ולכן אתה חייב לא כתוב רק ליהודים אומר לא זה רק ליהודים הוא יהודי אומר לא היה כותב רק ליהודים הביאו עורכי דינים ניצחו אותו לתת אומר הוא היה בוכה אומר תראה אם היה מזדרז כמו שאני אומר לו אז לא היה צריך לתת את זה לכנסיות

איזה ו נשמה זה אתה מה קורה אם אדם זריז שומע מה אומרים לו לעומת זאת אתה רואה גדולי עולם איזה זריזים איזה חשק היה יום אחד תראה רבי נתנאל היה בפורת יוסף הגיע הזמן של חדר האוכל לאכול היה לא היה מפתח בחדר האוכל האוכל סגור החדר אוכל סגור מה יעשו אבל לך מציון זריז שלח מישהו אומר לך אתה תקנה לי פיתות אתה תקנה לי כדורי פלפן ואתה תקנה לי עגבניות במהר כמה בחורים יש 1 בחור הוא בעצמו חמ בציון מיד פתח את הזה ישב את התלמידים

אמר כל אחד ישה צ ידיים סידר לכולם את האוכל חבי ציון למה אומר זריזות שאין צליח ללמוד עוד עד שבאו פתחו אחרי חצי שעה כבר התלמידים אכלו אומר אנחנו זכינו בכל זהו אומר למה הזריזות תראה לך היה עצל אז מה הכל הולך אתה יודע היו מדברים עם ה פעם דיברו עם רבי חיים זוננ יוסף חיים זוננפלד שיפגוש את איזה חכם אחד גדול למה יש איזה בעיה היה יורד אותו יום שלג וידע אם הוא ילך לדבר עם הבן אדם הוא סדר מיד את העניינים בשלג הכבד לא

מעניין אותו כלום לקח את הרגליים שלו והוא רץ לסדר נפל אין צלו חוכמות גם הוא רבי יוסף חיים זונ נפל היה החמ ישו שלבני נמצא ב בזמן המלחמת העולם פחדו שייקחו אותם צ איפה הלכו ספז בבית חונים פה שערי צדק והיה שמה דוקטור לך היה נותן להם לתלמידי חכמים איזה זריקה נראה צהוב כן שלא יגייסו אותם אחרי חודש חודשיים ה אומר לו יאללה אומר לך מש שרבני תלך אומרת לו אשתו איפה הוא ילך מה הוא רב אשתו שחרב ה אומרת מה אתה רוצה ממנו אומרת גברת

פה זה לא סוציאלית פה אני עשיתי מה שאני יכול עכשיו צריך ללכת מה היא עשתה הלכה לרבי יוסף חיים זוד נפל דיברה איתו אומר אני בא לבית חולים עכשיו בא מיד לבית חולים דיבר עם דקור לך אומר אל תוציא אותו עד כל שנה תעזוב אותו פה עד שיגמר המלחמה אז הוא אומר חמיש שרבני אומר לו אבל אני יש לי ילדים צריך לחנך אותם ללמד אותם שגם הם יבואו אומר גם הילדים שלו שיבואו תרה רבי יוסף ח זקן רץ לעשות את הדבר הוא לא מחכה זריז מיד

הרב שך כשהיה זקן היו שמים לו כרית מתחת לראש הוא היה משמיט את הראש מתחת הכרית פה במקום ששים את הראש על הכרית ה הוא מתקדם שהראש שלו יפול למטה אומר לו התלמיד כבוד הרב אני כמה פעמים אומר ללא אומר אני אסביר לך אומר אני בעולם לא הפסדתי קריאת שמע בזמנה כפי מגן אברהם אף פעם לא עזב אומר היה יום אחד הייתי עייף מאוד שמו לי את הראש על הכרית והפסדתי קריאת שמע בזמנה של מגן אברהם עשיתי אחרי זה קצת אומר מאותו יום קיבלתי עליי הראש

שלי לא יהיה על הכלית אז לכן אני מפיל אותו ככה אני בבת הי התעורר לפני הזמן אומר הברשה כבוד הרב חולה זקן אומר לא בשום אופן לא יהיה דבר כזה אני חייב זריזות אם אתה תשים לי את הראש על הכרית אני אשן יותר מה יהיה עם קריאת שמע תראה היה להם עכשיו היום זה פטירת חכם סמן חוגי עבודי שאנחנו זכינו להכיל אותו הוא היה רב גדול של בגדד כבר בגיל 34 היה ראש אב בית דין של בגדד בגיל 34 היה ארי שבחבורה כלל חכמי בגדד היו

קטנים לפניו הזריזות שלו היייתה אין כמותה אין דבר כזה שהוא ישב לך הוא אתה יודע אני פעם בעצמי באתי אליו היה היה הזמינו את ראש הישיבה פה לבית בית הכנסת רחל היה מסיבה של ילדים הזמינו ריב צדקה הוא לא יכול לבוא עכשיו אין אף אחד שידבר על הילדים אמרו לי לך תקרא לחכם סמן חוגי חכם סמן חוגי היה גם עלי יד אול רחל ממש דפקתי לו בדלת הוא היה יושב על המיטה אומר תפתח הוא היה שוכב במיטה הוא ורעייתו אומר לי בוא תיכנס אמרתי אמרתי לו

תראה אין מי שידבר ל לילדים לא אומר לחמה מו כאן על המקום לבא שת המכנסיים על הפיג'מה שמת את הרגליים שלו בנעליים ובא אין אין אצלו אין דבר כזה אתה יודע אתה רק שם לו הזמנה בתיבת דוא אתה לא מדבר איתו הוא יושב ראשון בחתונה הוא בן קוקו הכל הוא לומד בעל פה הוא לא צריך שאתה תדבר איתו הכל בעל פה אצלו באלה פלאות כן הוא הוא שקירה בית חכם עובד חזק מאוד מאוד ם עובדיה היה ילד אבא שלו הלך לבגדד לקח אותו איתו בינתיים מה

יעשה חם עובדיה הוא נכנס לבית מדרש היה לומת פרק המפקיד רואה אותו חכם סלמן חוגי היה ילד בגיל 10 11 אומר לו איפה אתה לומד אומר אני לומד פורת יוסף בירושליים אומר בוא אני אבחן אותך בחן אותו רואה מה זה בעור אוצר אוצר ישב איתו ללמוד איתו כמה חם עובדה היה שמח אמר לו עכשיו אתה תלמד אני אכתב לך מכתבים וכל שאלה שיש לך תכתוב אליי וככה הם היו מתכתבים מבגדד לירושלים תראה כשהלך חם סנן חוגי לפה ם סן חוגי אף אחד לא הכיר אותו הוא

היה עם רבי חיים איפה בעברה מי הכיר אותו חשבו אותו איזה סתם הוא היה נך פשוט הוא היה ראש הרבנים נתנו לו לעבוד בטורה כשב חם עובדיה ראה את זה אז הוא הלך ראש הבית דין העליון היה פה ומי ישב על ידו מצד הזה הרב אלישיב מצד הזה חכם עובדיה שני גדולי עולם הם והוא באמצע באיזה ענווה כאילו אדם אתה יודע אתה קורא לו לאיזה מקום הוא לא הוא לא מדבר מילה הוא ישר בא אתה אומר לו יש דרשה פה ישר הוא בא זה לא משנה

מה אנשים מי זה כמה יש ואייך יש משהו לא רגיל בעולם הוא לא היה מתעצל בשום דבר פלא פלאות היה היה ב הוא היה רב גדול אז לא היו רוצים פה הרקים הכירו אותו גם הוא לא היה לובש מלבוש של רבנים היה לש כובע של חסידי גור עגול ומעיל ארוך זה היה המלבוש משהו מיוחד אבל אז זה לא היו רוצים להלכות אותו בערב כיפור בכבל מלכות אז איפה הוא היה הולך לפרסים שמה בבב טמה גם נותנים מלכות לא מכירים אותו יום אחד היה אחד הכיר אותו

ערב כיפור אחד אומר לו כבוד הרב אומר לו תתן לי מקווקות גם אני רוצה אומר לו אני אכה אותך חס ושלום השם יכה אותך איזה דבר היה א איזה אנשים איזה הוא לא היה מדבר מילה מילה היה עניו משהו לא רגיל בעולם והכל זריזות היום זה גם הפטירה של הסבא של הרב אלישיב הרב שלמה אלישיב הבעל הלשם שהוא קרא לרב אלישיב הוא קרא לו שם הוא היה כמו אבא שלו והכל הוא קרא לו שם מה הוא קרא לו זה הבן של הבת שלו קרא לו יוסף

שלום אלישיב למה אומר יוסף על שם רבי יוסף חיים מבגדד שלום על שם הרשש רבי שלום שרעבי ש אומר אלה שני גדולי עולם לשם אלה קרא אותו כשהגיע הגיע הספר של הרב אלישיב לבגדד אצל רבי יוסף חיים אותו יום לבש בקדש שבת ועשה מסיבה אומר זה אם יש כזה ספר בעולם צריך לרקוד תראה איך הוא העריך אותו יך הריך אותותו תרא לך מה זה שמע את זה הרב אלישיב בעל ה בעל הלשם שבו אמר אם הייתי יודע שרבי יוסף חיים כל כך שמח בדברים הייתי כותב

עוד ספרים כאלה מי היה כותב לו את הספרים הרב אלישיב רבי יוסף שלום הוא לא יכול כבר לכתוב הוא היה כותב הוא היה הסופר שלו והכל בקבלה עמוקה את ראית זכותם יגן עלינו אמן מלאכים ש מלאכים א' פרק טז ארך דבר אדוני אליהו בן חנני על בעשה למור יען אשר הרימ אותותיך מני עפר ואתנך נרד על עמי ישראל לך בדרך יערוב ם חטי את עמי ישראל ך יסני בחטאם איך תעשה כזה דבר הנני מבעיר אחרי בעשה ואחרי ביתו ונתתי את בתך כבת ירובעם בנבט ו וי

וואיי המת ל בעשה בעיר יאכלו הכלבים ומת לו בשדה יוכלו עוף השמיים ביתר דברי בעשה ואשר עשה גבורתו אלם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל וישכב בעשה עם אבותי וקבר בטרסה וימלוך אלה בנו תחתיו ורם ביד יהו בן חנני הנביא דבר אדוני היה אן בעשה ן ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני אדוני כיסו במעשה ידיו להיות כבית ירובעם ועל אשר הכה אותו משנת 26 שנה לאסה מלך יהודה מלאך אלא בן בעש ישראל בטרסה שנתים ויקשור עליו עבדו זברי שר מחצית הרכב הרכב והוא בת

רסה שותה שכור בת ארצה אשר על הבית בטרסה וואי ווואי וואי שני שרים היו להלה על אנשי הרכב והיה זמרי לשר על חצי אז הוא היה שם בתרצה קשר עליו זמרי והוא שותה שמה היה הן שתקר ווי וואי ויבוא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת 27 לאשה מלך יהודה וימלוך תחתיו א אך רק שחקו שנתיים וגם השנתיים האלה מקוטעות לא שלמות ויהי במלכו בכ שבטו על כסאו קה את כל בית בעשה לא השאיר לו משתין בקיר ורולי וראהו לא השאיר לו אחד גם כל קרביו כולם הרג וישת

זמרי בת בעשה כדבר אדוני אשר דיבר בעשה בידו הנבי אין כל חות בעשה חות אלא בנו אשר חטאו ואשר חטי ישראל להכעיס את אדוני אש בהבליהם ויתר דברי א וכל אשר עשה א כתובים הספר דברי הימין למלכי ישראל גנו טו מה שווה בן אדם וילכו אחר ההב ויהבלו שם יצילנו מיצר הרע מפתא את האדם מה יעשה הבן אדם מה יעשה יצר הרע זה קשה מאוד מה נעשה איתו שניות קודם המשנה צדקה כמה לתת היום ציון משה שלוש נכון שלוש לא לא שלוש שקל חיייבים ש היום

הלימוד שנת פני לו בת זכריה בדה אפרים בן יוסף חי בחממה אסתר ששמת נחמן בן ישועה יוכבת בת ברכה הנה שניים תכף אני אגיד רפואה מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר רגע כי פרק ה משנה וואו משה ראת מ יושב מולך תמיד חכם גדול אבל הוא מספן גם כן כן אבל תמיד חכם גדול אבל הוא סבא שלו וזה כולם היו תלמידים שחם עובדיה הם הרבה שנים בארץ כן המודר הנאה מחברו ואין לו מה יאכל אנחנו פרק ה משנה וואו המודר הנאה מחברו ואיין לה מודר מה

יאכל רוצה המדיר לתת לו נותנו לאחר לשום מתנה ועלה מותר בה המודר מותר מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר אמנו הנאה והיה משיא את בנו רצה להזמין את אביו לסעודת הנישואים ואמר לחברו חצר וסעודה נותנים לך במתנה ואינן לפניך אלא כדי שיבוא אבא ויאכל אמר לו אם שלי הם הרי הם מוקדשים לשמיים אמר לו לא נתתי את שלי שתקדיש הם לשמיים אמר לו לא נתת את שלך אלא שת אתה ואביך אוכלים ושותים ומתרצים זה לזה ויהיה עוון תלוי בראשו כשבא דבר חכמים אמרו כל מתנה

שאינה שהיא מקדישה אינה מקודשת אינה מתנה זה לא נחשב מתנה פרק שישי משנה א' הנודר מן המבושל מותר בשלי אז הוא היה צודק הנודר מן המבושל מותר בצלי ו בשלוק אדם נדר לא רוצה לאכול אוכל מבושל מותר בצלי או בשלוק אתה יודע זה אפילו שבני אדם קוראים אותו מבושל אומר שלוק אנשים לא קוראים מושל לזה קוראים שלי לזה קוראים שלוק אמר קונם תבשיל שאני טועם אסור במעשה כתר הרך ומותר בעבה מעשה כר דיסה כדומה למה זה לא נקרא תבשיל זהר בברכה זה לא משהו מיוחד מותר

בביצת תר מיטה כלומר ביצה שחוממה במים היא רכה אתה יודע גומעים אותה ובדלת הרמוסה דלעת שמים אותה על אפר חם זה לא נקרא תבשיל אז מותר בה הגענו משנה ב כן רפואת כלל חלי עמי ישראל ולרפואת ידידנו חיים גרבי בן שרה שם יתן לו רפואה שלמה ושועה גדולה גם לרפואת מורנו רבי שלום רפאל בן שרה גם שיהיה לו רפואה שלמה יהודה עדס או יעקב עדס אך הרב יהודה עדס זיווג הגון פרט רות בת זהבה בשיירה בת זהבה וגם זיווג הגון לידידנו יונתן אביב בן יפה שיהיה

לו ישועות כן תפילת בית המדרש שם חוד קדש בריך שקים מצוות עשה של לימוד תורה כמו שאמר הכתוב והגית בו יומ ליש לש צ בנו לינו מעשה ידנו כונ ה רצון מלפניך תונו חו בנו חברנו שמשמח בהם ננו במה תורתך בצ צנו מלמ ואל תצל מפי דבר אמת ג ונה גל עיני ת נפלאות מתורתך יר ך אברך ברוך נושא שמיים וארץ כן היום אנחנו ד ו של משה תפתח ד ו מיר אתה יודע שאנחנו בדף ו בסדר אתה רואה לא לוקחים מנו את הקנס הוא מאחר

מה לא לא איזה גמרא מה זה פה גם אתה צריך לשלם כנס צחוק פה אתה חושב ה למדנו הזריזות מה זה אדם לא זריז צריך לבוא בזמן איך אמר דוד המלך חשתי ולא המתי היה מתחיל ב שעה ת את הלימוד אז הוא אומר אני רץ רץ אומר אני רץ לבית מדרש אבל לא בגלל שמתי מקודם בבית אתה יודע יש הוא רץ בגלל שהוא הישן המעמ אומר אני חשתי לא בגלל שהתעמת כן יש לו ספרנות צריך לבוא מוקדם א א ב ב ב ב כן אנחנו לומדים

בדף ה עמוד ב אתם זוכרים שאתמול הפסקה במשנה היייתה אנחנו למדנו במשנה בתחילת המסכת שניים אוחזים בטלית באים לבית דין זה אומר אני מצתי זה אומר אני מצתי זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי מה נעשה איתה אמר אמרה המשנה זה ישבע שאנו בה פחות מחצי וזה ישבע שאין לו ב פחות מחצה ויחלק הו אז הגמרא אמרה הגמרא דיברה כמה דברים הגמרא אמרה הבכי מאחר שזה תפוס ועומד וזה תפוס ועומד שבוע למה אם זה תפוס עם הזה אוחז בחצי זה אוחז בחצי למה צריך להשבע

למה צריך להשבע זה מוחזק בידם אמר רבי יוחנן שבועה זאת תקנת חכמים היא אמרנו אתמול שלא כל אחד ואחד הולך ותוקף בתתו של חברו ואומר שלי באמת לא צריכים להשבע אמת אבל מה חכמים תיקנו שישבע למה כל אחד יראה טלית יפה אצל חברו רואה אצלו דברים יפים טוק חוז את זה גיד זה גם שני ואז באים לבית דין יגידו בית דין יחלוקו אז לכן צים שבועה אז הגמרא שאלה שאלה חזקה אם הוא חשיד על ממונ בן אדם בא באמצע הדרך תופס בן אדם תופס לו את

הטלית ואומר זה חצי שני אז אתה יוצא מעליו שבועה אז איך איך תן לו נישבע מגודל חשי ממונה חדי של שבועתה אז על זה הגמרא אמרה אמרי מגו חשיד ממונה חשיד שבועתה לא אומרים למה אנשים אפילו מי שחשד על ממון לגזול אבל הוא לא חשות על שבועה למה אצל אנשים בעולם השבועה הרבה יותר חמורה מגזל הם לא מבינים הם חושים אוי ואבוי שבועה ותמה אחי מה שאמרה התורה מודה מקצת הטענה היי שבע למה היא שבע נמה מגוד חשיד הממון שבוע אתה אומר לו זה לא רעיה

אתה משת מות כשתמיד דרבה שמה זה לא רעיה מה שהתורה אמרה שמודה מקצת הטענה היא שבע בגלל שהבן אדם הזה באמת הוא לא חש ממון הוא רוצה לתת את הכל אבל מה הוא עושה הוא אומר אין לי כסף עכשיו אני יודע קצת במשך הזמן אני אשלם נמשוך זמן לכן משביעים אותו שיודע על האמת מה הוא לא אותו דבר על מה שאמר רבי ברחמה ארבעה שומרין אמרנו צריכים כפרה במקצת ודעה במקצת למדנו את זה שומר חינם אמרנו שהוא פטור מגניבה צריך להשבה של גניבה ופור אז פטור

מנשלים שאומר שכר פטור מאונס צריך לשו שנאנסה צריכים כפירה במקצת והודעה במקצת אז א אלה ה ארבעה שומרים נמה מך למה תגיד מגוד חשי ממונה חשי שבועתה אמר לו אתה שתמות משתי אני אמצא את הגנב ככה וככה לא שהוא באמת מנסה לגנוב חי הגמרא אמרה כופר בפקדון המ פסו עדות תמית סבר חשנ משקנה אר הגמרא אמרה בסוף לא אנחנו ראינו מה אמרנו הקופר בפקדון שחייב שבועה בגלל למה בגלל שאנחנו מצאנו את הפיקדון כופר פיקדון מהי פסול לעדות מה אשת מותק משתיית סבר עדד בחש ומשח דד

בחשה ומצא אותו למה אתה אומר שכופר פיקדון פסול לעדות והכל הדברים עליו למה תגיד לו הוא לא מוצא את זה בבית הוא אומר אני אחפש ואמצא א זה ה הגמרא כמרי הכופר בפקדון פסול כגון דתו סעדה וסדו ב די שעתה אית לפיקדון בביתה אנמ דבר קיד בד אלא הדמר אתם מוצאים מ איפה אני אלא ה דמר רב ונני למטה בעמוד ב שבע שורות למטה אלא דמ רבונה משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו שומר שנתחייב בשבועת השומרים הוא אומר השומר הזה פיקח אומר מה אני נישבע היה אד

חייב למשל שומר בונ סין אומר צריך שבועה ולהיפטר אומר רבותיי אני לא רוצה שבועה אני מוכן לשלם ולא רוצה לשבע מה רבותינו פחדו שהבן אדם הזה הוא רוצה את החפץ הזה והוא הוא באמת זה אצלו בבית אבל הוא אומר אני אשלם על זה לא רוצה שבועה הוא אומר נאנס אבל מה אומר לו טוב תשבע אומר אני אשלם אבל אולי זה בבית שלך אז ה אומר משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו למה למה נשבע אותו נמה מגוד חי ממונה חצי שבועתה אתה מנמה אמר דמק יבנ הוא לא

באמת מתכוון לגזול הוא אומר מה אני משלם חושב שהוא אדם טוב אז זה לא לא בגלל שהוא באמת אנחנו יודעים שהוא גנב אומר אני משלם כסף עכשיו הגמרא שואלת פה הגענו אתמול אמרלה אנחנו שלוש שורות מלמטה אמרלה רבח מדפתי לרב ינה איך מאמינים אותו בשבועה וה כעבר עליו דלא תחמוד מה מה מה לי חשוד עלא תחמוד מהלי חשוד עלא תגזור שניהם לו מהתורה אז מי שגם חשוד על לא תחמוד זה לב חמור כתוב בתורה לא תחמוד הלא מה הוא רוצה הוא רוצה את הוא חפץ הזה

הוא אומר זה נאנס אני פטור ושלם אבל אמרו לו טוב תשבע אומר אתה יודע מה אני אשלם בלי להשבע משביעין אותו זה מאמינים לו למה תשביע אותו מגודה חשוד על לא תחמוד עבר ללא תחמוד אז אז איך תשביע אותו החשוד לא תחמוד זה ליו חמור מה לאליו לא תגזול מה לאליו לא תחמוד הגמר אומרת לא תחמוד דינש בלא דמה משמע להו אנשים מה הם לא חושבים שזה כל כך חמור אומרים לא תחמוד ותיקח בלי כסף אבל אם אתה משלם כסף ואתה לוקח זה לא עובר עלו

תחמוד ככה אנשים חושבים אז בגלל שהוא חושב הוא נהיה כשר מה כן הוא לא חושב שהוא עושה עבירה הוא לא חושב שהוא גוזל או עושה משהו שהוא עושה תחמוד אדם חושב מתי הוא עובר עלו תחמוד שהוא לא משלם כסף אבל כשהוא וש משלם כסף לא הנה מה לי חשו על לא תחמון מה לי חשו על לא תגזול נמה מגו חשת עליך ששבוע אתה אלא אפילו חשוד שנתן עיניו בחפץ לקח אותו לעצמו בתשלום הוא לא פסול מצד לא תחמון למה לא פוסלים אדם מחמת איסור א דבר

ידוע שאצלו זה אסור זה לא ממש ברור ו שזה אסור כל כך הוא צריך לדעת ש כן הוא לא ברור ו שזה אסור בזה עוצרים בן אדם לא תחמון זה זה פה יש מקור גדול להלכה פה בגמרה לא תעמוד מחלוקת מה זה לא תעמוד בדיוק זה הכל פה מתבסס על הסוגיה הזאת אז הרמבם כותב איסור לא תחמון נכלל גם האיסור להפציר בזולתו להטרידו בדברים שיסכים למכור לו את החפץ ואף אם בסופו של דבר תרצף בעל החפץ בלב שלם עובר החומד על איסור אותו דבר אומר השולחן

ערוך כל החומד כליו של חברו והכבד רעים ובציר בו עד שלקחו ממנו הרי זה עובר בלא תעמוד אותו דבר הרבה פעמים אדם יש ספר מסוים הוא מאוד רוצה ללמוד בו אז הוא חומד אותו שאלו את הבן איש חי זה עובר עלו תעמוד הוא לא יכול הוא לא יכול ה רוצה את הספר הזה רבי יוסף חיים אמר משום שהוא חמד את הספר לצורך מצווה ואינו כאדם שחמד חפץ לעצמו נוצר רחב יש אומרים שזה כן רבי יוסף חיים אומר הוא הוא חומד תורה רוצה תורה הוא לא עומד

לא בשביל הספר הוא רוצה את התורה שבספר אז יש מה לקד בו אבל ככה סתם אדם הפוך אדם מותר לו ללכת אסור לקנות אבל במי שלומד תורה קינאת סופרים תרבה חוכמה אבל ככה סתם ללכת וזה אסור לחמוד להפציר בו שימכור לו למשל מצא איזה עט יפה אצל חברו או שעון ן בדריה עכשיו עוד פעם שבוע הבא עוד פעם על שעון יפה יפה גם גרלה מי שלומד דף יומי מבחן מה זה שעון אמיתי אתה רוצה שאני אראה לך אותו מה זה משהו מוזהב לא לא לא בטח

אמיתי כזה אמיתי מאותו פירמה זה עולה 50 אל שק אבל לא לחמוד אותו לא זה אתמול מישהו זכה בזה פה כן של אף אח לא אתמול זכו בשעון הלא זכה כן נתתי אותו מתנה לרבי סך שלום אתה לא ראית אתה שמעת אז איך אברהם אבינו הוא חמד את הקרקע ה אומרים רבנו לא אברהם אבינו זה הקרקע שלו ש הוא נתן לו את כל הארץ והוא רצה לקנות את זה שלעתיד לא יערו על זה זה הכל אז זה גם לא תחמוד לדמה לא גם אדמה אדם רוצה

חומד מה רוצה לקנות בית בואה לא תחמוד בת רעך מה זה ורק חומד לא עושה שום פעולה סור לא צריך לא ובם זה עובר על איסור דור כן לא יודע עצם שוא מתכנן לקחת את זה לא יעשה שום פ אבל לא רמות זה לא כמו כל עשרת הדיברות שאדם עובר עליהם פחות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב אדם יותר עובר לא תגנוב לא תחמוד זה נאמר בסוף נכון כ לא תחמוד בית רעך כן זה לא תחמוד זה אחרון למה כתוב שכל הגמרא אומרת כל דיבור דיבור

שקדוש ברוך הוא אמר נתמלא כל העולם בסמים מאחר שדיבור הראשון נתמלא בסמים דיבור שני איפה הלך הקדוש ברוך הוא הוציא רוחות מגן עדן אז כל הדיברות שייך הלך אבל הדיבור העשיר היה צריך ונשאר פה בזה העולם ככ אומר רבי פנחס מקורץ אומר זה נשאר לכן הוא לא כל כך מצוי זה כל הזמן נשאר לא תחמוד לא תחמוד לא תחמוד אז אדם הוא גם הרבה פעמים אדם מה הוא עושה המחותנים אתה יש לך אתה תיתן אתה אין לך אתה מבין יש ביניהם ויכוחים לא היתקוט בשביל נכסים

שי אשתו תבי לו זה שייתן לו לא צריך ך ושה אישה לשם ונ מי שכן זה לא מצליח בזיווג בר מינם תקבה אבל לא תחמ זה שהוא לוקח את הבית של החבר שלו זה לא שעכשיו הוא בית הוא רוצה לקות גם בית קונה על עצמו ק את הח שלחבר שלו זה לא אדם רואה דבר יפה אז הוא חומד אותו הוא רוצה שיהיה לו זה מותר לא רוא רוצ שלה בוא נלמד בוא נלמד אחר כך נראה מה מותר הלאה מה הדטורה אומרת לא תעמוד אשת רעך ועבדו

אשת ראך אתה יכול לקחת אותה כן אז שתתגרש ממנו זה זה הפשט של הסו שלא תחמו זה שהוא לא יקח את החפץ של החלו לא יודע אם זה הפשט אדם אדם רואה אצל חברו הוא רוצה גם כן זה ובר עד שלא יבקש והוא יגיד לו לא רוצה עוד פעם יבקש כן אני לא יודע טוב צריך לראות בהלכה מה כתובה מה אני יכול לעשות לך וא ואלה ד אמר ר נחמן הגמרה שואלת מי רב נחמן אומר מי שטובע מחברו מנה הוא אומר לא נכון לא היה ולא

נברא משביעין אותו שבועת אסת למה נאמה מגוד חשיד ממונה חשיד שבועתה מי שכופר בקל מהתורה אין שבועה אין תקנו חכמים ש שכופר מכול בשביל להסיט אותו להודות להסית אותו שוד זה נקרא שבועת סת ועד רבנן בשביל להשית אותו שיודע תקנו חכמים שישבע הוא וחי שועה נמה למה מגודש הממונה חשד שבועתה אם הוא כופר בכל חשוד על הממון רוצה להישמט מהפרעה גוזר את הממון אז חסות גם על השבועה לא תסמוך על השבועה שלו זה אחד ועוד ו עדת רבי חיה שניהם נשבעים ונוטלין נימה מגוד חשי הממונה

חשיד שבועתה מה ששנה רבי חיה גבי אדם שאמר לחדב למדנו תן לפועלים סלע שאני חייב להם ואני אשלם לך אחר כך החנוני נתן והפועל אומר לא קיבלתי עכשיו שניהם נשבעים החנוני נשבע שנתן והפועל נשבע שלא לקח ואמרנו למדנו שנותנים מהחן בני והפועל לוקח מבעל הבית או אז עכשיו הרי הרי אחד מהם בוודאי חשוד על הממון אז נמ מגוד חשד הממון אח שבועתה לא נשבע אותו ועוד הדמ רב ששת שלוש שבועות משביעין אותו שומר חנם שבא להיפטר בטענת גנבה שלוש שבועות שבועה שלא פשעתי בה שמרתי אותה

כדרך השומרים בגלל זה ה לא נגנה בה בגלל ש שעתי זה אחד שבועה שלא שלחתי ביד להשתמש בפיקדון ל מנחתי שבועה שאינה ברשותי איך משביעין אותו נמה מגוד חשיד ממונה חשי שבועתה אלא לא אמרי מגוד חשיד ממונה חשיד שבועתה לא קשה על מה שאמר רבי יוחנן הוא אמר הטעם שו חכמים שבועה במשנה שלא יהיה כל אחד ואחד הולך ותוקף את ליתו של חברו שועה חמירה לאנשים וממון פחות חמור הביה אמר חיישינן שמ מדווה ישנה יש לו למה חכמים חייבו שבועה במשנה זה אומר חלצה שלי וזה

אומר חלצה שלי שבע אתה יודע למה כיוון ש אולי חיישינן ש מדבה ישנה יש לו עליו אחד מהטופס על חברו הוא יודע שכח ממנה חברו כן חברו לקח ממנו איזה סכום של כסף ההוא שכח חברו להחזיר לו הוא מתבייש להגיד לו תשמע אתה חייב לי כסף אתה שכחת הוא מתבייש להגיד לו אז מה הוא עושה הוא תופס לו משהו והוא והוא תוקף בטליתו של חברו וא אומר שלי הי מה ם אדם לא חשוד סתם לקחת ממון לבוא לתפוס את חברו אם לא שחייב לו איזה דבר

יכול להיות שגם הבגדים משעבדים לפירעון החוב ד אחי אם חשש שתפסת טלית מחמת מלו שנה שיש לו עליו תודה נשכל בלא שבועה יחלקו בלא שבועה אם לא היה לו מלווה ישנה לא היה תופס אתה אומר שאולי יש מלווה אלא חיי שינה שם הספק מלווה ישנה יש לו עליו לא לא ממש לא בטוח אולי לא אמרתי למה אשכ בלא ש בגלל שאתה אומר הוא תפס את זה בגלל שיש לו הוא לבה ממנו איזה משהו והוא לא שילם אז הוא תופס לו את זה אם בגלל זה תפס

חלקו בלא שבועה לא זה ככה זה צריך להיות למה אדם לא חצוף עד כדי כך לבוא ולתפוס את החברו ולהגיד זה שלי אלא אדם למה עושה את זה בגלל שחברו חייב לו כסף אז מה הוא עושה הוא רוצה לעורר אותו אולי גם תופס לו את הטלית אומר זה שלי אבל אם חברו שלח לו ממתקים אז הכל בסדר אין בעיה עוד הכל בסדר חורש לא זה בא ככה לא חס ושלום עוד אלא ישינה שמי ספק מדבה ישנה יש עליו אז אם דב ממנו כפור אז מחבת הספק

הזה תופק בזה של חברו לכן צריך אותו שבועה מי יש לו ספק אדם תופס אדם הוא יש לו איזה מדוה ישנה הוא לא זוכר אם זיר לו חברו את הכסף או לא אז הוא ספק יש לו מדבה ספק הוא תופס כן הוא תופס אומר ככה ברר את הדבר בינתיים אז משביעים אותו ש שיברו את הספק טוב שלא שלא תפס מספ כן ואם בוודאות הוא יודע שהוא חייב לו לא צריך לשמוע הוא בא אומר לו תשמע אני תופס בטלית אמת לא אבל מה בוודאות הוא יודע בוודאות

צריך לשלם מה זה למה צריך מודה אבל השני לא מודה לא לא אדם לא יכול לעשות דיני עסור אמר רב ששל ברד רבידי פר שאין ש מספק שבועה תראה מה זה זה תרץ את הגמר אפשר לזור איפה ששלו עלי רינ מהזה אה לא למדתי את זה אה לא לא למדתי כן ולב אמרינן תפיס ממונה מספק משבע נמ מספק מה זה אתה אומר אומר ה אתה אומר לי אולי יטבע ממנו הכפור אז לכן הוא הלך ותוקף את הלדר של חברו לכן הצריכו שבועה לברר שיש לו חלק

בטלית ואם איןו בבירור יפרש הג אומרת ול מרינן תפיס ממונה מספרך משתבח נמה מספרך לא חוששים לומר שמי שתופס ממון מספק גם הוא יכול ישבע מספק הוא לא חושב שספק גזל אז ישבע גם ספק ולא יחשוש זה מה תועי לשבועה לברר את הספק זה זה השאלה אמר רב שש בר רבידי פר שאין ש מספק שבועה פר ש מספק ממונה כן לא אדם יכול ספק גזה לא אכפת לו אבל ספק שבועה פרוש מה הטעמה ממון א בחזרה שבועה ת בחזרה כול לתקן באופן על הכל אדם מפחד

מגזל אבל לא מפחד משבועה סליחה מפחד משבועה לא כל כ מפחד מג חסיד הממונה לא חשיד שבועתה עכשיו בערב בזרה תקפה אחד בפנינו מהוא אומר שניים אוחזים בטלית זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי אמרנו במשנה יחלוקו עכשיו אחד הוציא אחד מהאוזן תלית שניהם אוחזים בטלית למה באו לבית דין אחד פתאום תפס את הטלית בחוזקה ליד בית דין לקח את הכל אצלו אומר רבותיי זה שני עכשיו הטלית הכל שני מה הוא מה נעמיד את הטלית רשותו או לא איך יד באיזה אופן מדובר אי תשתיק

זה עלה כנגדו שותק הוא חטף לו זה והוא שותק אשתיק אפילו אחר הריד עוד מה מה אתה רוצה אפילו אחרי שהוא תפס חתף לו ולקח ביד שלו והכל תשמע הבן אדם שתק מודה לו שטת שלו שתיקה כהודעה אז יש להעמיד את הטלית ביד התוקף י ח מה יב מעבד ואם בשעת קפת הטלית הוא צועק רבותיי זה שני מה אתה לוקח לי מה יכול לעשות יותר מזה מה יתן לו מכות אסור מה יכול אז לכן א אי אפשר להחזיק את התרת ביד התוקף לה צריכה ד שתיק

מעקר בהדר צבע בהתחלה שתק אחרי 5 דקות התחיל לצעוק בלם מי שתק אחד מהשניים מה מי שלקחו לו ממה מד השתיק אודיה ודלה האם כשהוא שתק אז ודה וגמרנו אודיל מהקמה דצב חשת אג מת ד שתיק קרה צבא הק הזו לרבנן בהתחלה חשב רואים רבנן מה הם רואים שזה היה בידי והוא ואח מה צריך לצעוק מה צריך לצעוק חושבים פה זה אנגליה אבל כשהוא ראה שזה לא זה לא לפי ההלכה כל כך וזה לא הולך אומר עכשיו זה שלי התחיל לצעוק זה לא עוזר אם הוא

לא יהיה תקיף הוא רואה אמר רב נחמן אז מה הדין אמר רב נחמן תשמע במ דברים אמורים ששניהם הדוקים בה שניהם אוחזים בטלית אני אומר שחולקים ששניהם הדוקים בה אבל הת הטלית יוצאת ד ידו של אחד מהן רק אחד אוחז בה מעמדים את הטלית ביד מי שמחזיק ו מוצאים מחברו עליו הרעיה הוא צריך להביא רעיה בעדים ש הטלית שלו לא יכול להוציא את זה שבועה צריך להביא עדים שזה שלו איך ידמה הנה מקת קטנה שאחד לבד אוחז בטלית וטוען שלי והשני גם הוא טוען שלי והוא

לא תפוס בכלל פשוטה בטח שלא תוציא את זה מדם מחזיק אלא הביא עדים אלא שתקפה אחד בפנינו בכח ממר אם זה אם לא ככה זה פשיטה אלא מוכרח לומר שתקפה באו לפני בית דין שניהם מוחזקים ואחד תקף אותה בפנינו באופן שתק ואחר כך צבח אז על זה זה מדובר וצריך להביא עדים אם לא כן לא כן אומר לא לא לא אח במשנה כגון דתו לקמן כ תדפיסו לתרו אנחנו באו שניהם שניהם תפסו אמרו זידו פלגו לכו אתם חלקו את התלות בין שניכם י חביבי ונקו ודתו

תפיס לאחד מן אחד תופס בטלית ה אמר זה שאוחז בטלית אמר עודיה ודה לי הנה הוא דה לי שזה שני אמר לא בדמי הגרתי נילה אני הזכרתי לו את החצי בכסף דמרי עד אז אז מה אנחנו אומרים אמרי עד שתה חשד את גזלן בגזלן טענת שהוא שקולה שלך ואז שתה מוגרת לה בלא סעדה עכשיו אתה מזכיר לו את זה ב בלא עדים אבל אם היה אומר חטף ממני נאמן תוספות דוק בגלל שאמר הזכרתי לו כן והיא באת אמה דעת הרמבם לא ככ אם טען חטפה ממני

ודאי שאנו נאמן לומר על חברו שהוא גזלן לא נאמן שת מה אומר הוא אומר אין ו נאמן במי גודי בימת כן כן נכון נכון אותו דבר גרטל ולאס והיא בתמה ולכן מחזיקים את הטלית איפה כקטנה הי בתמה הסבר אחר לעולם מדובר קט דו קחד מני ודך מסרך בסוכה נאבק כמו לתפוס בטלית נאבק בא ברתה לחדש שמעמידים את התנית ביד האוחז מה הפירוש זה אפילו סחוס דמר בספק חולקים בלא שבועה ברתה לחדש מסחוס דרכה לו כלוי מנסה לתפו קנה צריכה לו שום דבר עיו הג אומרת אם

תמסה לומר תקפה אחד בפנינו מוציאה מוציאין אותה מידו מידו אם תרצה לומר שהדין ה כמו זה הרמבם כך הנחה שתקפה אחד בפנינו השני שתק ובסוף צבח מוציאין אותם מידו וחולקים טוב אם ככה הדין מה יהיה הדין הקדישה אה מוצאן אותה מידו הקדישה אינה מקודשת לכן הדין הוא שאם הקדישו את ה אחד מאחזים את הטלית לא מקודשת כמו שלא מפרישים לא מפרשים שתיקתו כהודעה תקף אותה מחברו אותו דבר הקדישה לא לא מפרשים את זה כהודעה ל החצי השני צל החצי השני כןלא הוא יכול להקדיש גם תקפה

קדשה אם תמצה לומר תקפה אחד בפנינו אין מוציאין אותם מידו הקדישה בלא תקפה מהוא תמצה לומר באמת פשות הספק שלרבי זר ש שניים אוחזין ותקפה אחד בבנינו ושני שכל בסוף צבח לא מוציאין אותם מידו של התוקף למה שתיקתו זה כמ הודעה יש להסתפק הקדישה בלא תקפה אחד מהאוזן ואחר כך כשבא הגזבר לקח הצבע אמר לא זה שלי מה הוא מה צדדי הספק כון דמר מורתו לגבוה כ מסירתו דות דמה כפה דמה דיבור של בהקדש דינו כקניין בדיות אז מי שאומר טלית זו קדושה כאילו עשה קניין

אז כ שמקדיש את הטלית שחברו גם אוחז בה כמן קפה כמו שחטף את זה מידו וז שני השתתק ובסוף קצבה אז מפרשים שתיקתו כהודעה גם כש מקדיש הקדיש והשני שותק ובסוף צובע שתקה כהודעה וחול להקדש או דין מה עשת מהה לא תקפה למעשה לא לא לא הוא לא צובע הוא לא תקף אותה לכן הוא לא צועק הוא לא יכול להקדיש הוא לא יכול להקדיש לא יכול אז אתה לא יכול לפרש את שתיקתו כהודעה ולכן איין הטלית של מקדיש הקדש וכתיב ואיש יקדיש את בתו קוד מה

בתו ברשותו אכל ברשותו פוקע זה לא ברשותו אז הוא לא יכול להקדיש זה לא קדוש כיוון שזה לא ברשותו לא יכול להקדיש מה הדין תשמע סלי בתר המר דדי וימר דדיה היה בית מרח היו רבים שניים הי אמר דידו אחד אומר זה אומר שני וזה אומר שני קם אחד מ היו הקדשה קם אחד מהם הקדיש אותה למקדש והשני כשבא גזבר הוא שתק כשבא הגזבר לקחת את בברית המרחץ הוא התחיל לצווח אז מה יהיה הדין יש האם האם כוון ששתק חברו בשעה שהקדיש שתיקתו קורדה שם אחד

שלו וחלה הקדש או אין כאן הודעה ולא חל הקדש אז מה הדין בזה אומר בכל זאת פר שמנה רב חנניה ורב ושיה כלו רבנן למה מחשש שמחל ההקדש ור להתרחץ שם פר שמינה מרחץ בה ואמר לרב אושעיה לרבה כי על זד קמ דרב חסדה לכפרי שמה היה רב חסדה גר בכפרי באמנה מה דינו של המרחץ כי אתה לסורה עבר דרך סורה ללכת לכפרי ראה את רב המנונה שאל את רב מנונה מה הדין של המרחץ כזה היה לנו מעשה אומר מה הבעייה שלך מתני תיני אתה יכול

לפסוק משנה מפורשת איפה בבכורות מה ספק בכורות אחד בכור אדם ואחד בכור בהמה בן טהורים בן טמאים המוצא מחברו עליו עיה את עכשיו פה זה עסק עם הכהן נר תראה הנה לא כד סק ספק בכורות אחד ב אחד בכור אדם הפילה האם לפני שתלד את זה לא ידוע אם הבלד הזה שבא אחריו זה בכור או שמקודם הפיל הרוח וזה בכור וזה ספק עד בכור אדם ואחד ואחד בכור בהמה בהמה שילדה לא ידוע אם בקרה קודם או לא בן טהורים בהם בהמות טהורות שור שה חייב ליתן

את הבכור לכהן בן טמאים ספק בכ פתר חמור חייב לפדותו בסה ולתת את הסה לכהן המוציא מחברו עליו הראייה יש להשאיר את הבכור במקום שהוא נמצא זה נמצא אצל הבעלים איפה שזה איפה שהוא נולד אז זה שלהם אז הוא מכהן רוצה להוציא תביא ראייה שזה באמת זה בכור שהי מה שהיא הפילה קודם זה היה רוח תביא ראייה ותיקח ואם בא הבכור הוא תקיף הבכור הזה תקיף הכהן הכהן הזה תקיף מה לקח אותו לבית קודם כל את הטלה אמר אני צריך את זה לפסח מה קורה פה

זה קדוש הוא רוצה את הקדושה ישראל מה שתק שתק חר כך צר הב הכהן תקפו כהן זה נקרא תקפו כהן כבוד הרב זה סוגה תקפו כהן עכשיו נמצא הבכור ב בידו אז הישראל צריך להביא ראייה שהוא לא בכור בתנ עלה אסורים בכל זאת איפה שזה נמצא כם זה ספק אסורים בגיזה ובעבודה גם אם לא תקפו כהן אולי זה בכור אז אתה רואה וה אכה עכשיו הוא רוצה לתפוס לפשוט לנו והכה דאמר תקפו כהן אין מוציאין אותם מידו במשנה מבואר אם תקפו כהן כומר לספק בכור בא

הכהן לקח את זה מיד הבעלים לא מוצאים זה מידו של הכהן בלי שנביא ראיה שזה לא בכור אולי באמת הוא בכור ו הכהן תופס בו קדין למה דקטה מוצא מחברו עליו הריה משמע הישראל שרוצה להוציא מיד הכהן צריך להביא רעיה בכי לא תכבו הכהן מיד ישראל גם אם לא לקח בכל זאת אסורים בגיזה בעבודה אולי הוא בכור אתה רואה שאם אנחנו אומרים שתקפו לא מוציאין אז הקדש חל וגם לגבי המסוה בטלית אותו דבר כיוון שאם תקפה אחד מהם מיד חברו לא מוציא ממנו אם הקדישה בלא

שתקפה חלה הקדש אז הנה החלה הקדשת בית המרחץ אין הבדל בין אדם שמקדיש וקדושה שבא ושמיים כן הגמרא תגיד אמר לה רבא קדושת בכור כ אמרת לעולם אם הלך תקפו כהן מוציאין אותם מידו למה זה נולד הבכור לישראל הוא מוחזק בו בבית שלו אתה לא יכול להוציא מחזקתו על ידי שיתפס הכהן אין לו הכהן כזה זכות גדולה המוצאים מחברו ני רעיה הכהן הוא רק ה רק זה רק אין דבר כזה ואפילו אחי אסורים בגיזה בעבודה קדושה בא מאליה שענה אתה יודע למה זה קדושה באה מאליה

כמו שאמר לא אחד זה לא זה מהשמיים כך קדש כל בכור פטר כל רחם כן שזה איסור בא מאליו אז מספק יש ו איסור גיזה ועבודה אז אי אפשר להוכיח מכאן לא למרחץ ולא לטלית למה אין בהם קדושה באה אלא על ידי מאמר פי של זה בזה יש לומר שגם אםם מתקף אותה לא מוצי מידו אבל אם הקדישה בלא תקפה הקדש לא חל למה הלא שלו אז למה פרש מן הרבני ורב אושעיה ו חסידי עוד לא גמרנו עוד לא גמרנו הם יודעים מה לעשות אל תפחד

ה פרחים שמו שם ועוד דברים כן אבל אדם שעשו לו כנס הוא חייב לתת את הכנס זה לא יעזור לו שום דבר כ כמה 50 50 לא אחד הוא חייב 3ל 50 כל ש עוד אז למדנו שנחלקו אז יש מחלוקת בין רב אמנונה ורבה לגבי ספק בכור שנמצא ביד ישראל עכשיו אם תקפו כהן מוציאין מידו או לא מחלוקת אמרלה רב חנניה לרבה תני דמסל עלך אני אתן לך רבא אמר שמוציאין אותם מיד הכהן אומר אני אביא לך תניה דמסייע לך שאם תקפו כהן מוציאין את זה

מידו הספקות נכנסים לדיר להתעשר אמרנו טלה שהופרש על ספק פתר חמור הוא לא חייב ליתן אותה לכהן מספק היה לו ספק פתח חמור אסור בעבודה להבקיע את האיסור פודו בעליו בשה ואת הסה משאיר לעצמו לא צריך לתת ותו לכהן אפילו פתח חמור ודאי התורה אמרה שזה ממון כהן אבל ספק לא חייב לתת אותו לכהן מוציא מחברו עליו הרעיה עכשיו הספקות תלה שהופרש על ספק ותר חמור שהוא לא חייב לתת אותו לכהן מספק נכנסים נדיר להתעשר עם השאר הצון העשירי יהיה קודש והקדישו למעשר ויסד קפו כהן

אין מוציאין אותו מידו אם תקפו כהן ספק בכור מיד הישראל שמחזיק בו לא מוציאין אותו מידו למה גם כאשר נמצא זה ביד זה ביד ישראל זה לא נחשב כמונו ודאי אלא ספק ממון כהן זה עומד המי נכנסים נדיר להתעשר למה נכנסים נדיר להתעשר עם שאר תלאים הרי אם יצאת ל המסופק עשירי נמצא זה פותר ממונו בממונו של כהן למה זה ספק ממון כהן אל ודאי שין כהן מחל אם אני אומר שנכנס לדיר להתעשר ומה שיוצא עשרי זה קודש אז הוא לא יכול לפתור את הכל מה

שיש לו בממון של כהן ולכן זה זה זה זה לא קודש זה לא ממון כהן זה לא ממון כהן אמר ליביה אם משום ה לא תשה עלמור אמר לו הביה לרב חנניה לא אם אם בגלל הקושיה הזאת אל תסייע לו לרבה אתה רוצה נסיעה לרבה שתקפו כהן מוציאים מידו לא לא עולם אפשר לומר תקפו כהן לא מוציאים מידו בספק ממו כהן שמוחזק ביד ישראל יש מ לכהן זכות בו לעניין תפיסה בכל זאת אל תקשה לי איך אפשר לפתור בספק ממון כהן את שאר התלים הנמצאים בידו

למה אכ במע זקנ כגון דלת לאלה תשעה בהוא יש לו רק תשעה תלאים וזה הטלה הזה ש הופרש ספק פתר חמור דמה נפשך דמה נפשך כלומר נפטר ממעשר בהמה גם יצא ת המסופק עשירי אם ב חיובה הוא אם שלא בכור ולא היה פתח חמור ותלי הזה שנפדה שייך לישראל הרי יש לו עשר תלאים משלו חייב לו עשרה וגם אם יצא עשירי שפירק מעשר הוא לא פותר את עצמו בממון כהן איליו אליו בחיוב הוא אם לנקות שבאמת אז תשעה עליו סורנו אתה מבין אם אי ובו תשא

ו בר סורנו ת אם באמת נגיד שזה פתר חמור והטלה ש בדאו שייך לכהן אז ה אז הוא לא הוא לא פותר את עצמו בממן כהן למה שאיין כאן אין לו משלו רק תשעה תלים לא חיה במעשה רק ע חיה למה תשעה זה לשנו מעשר אז מה אני מפריש עליהם לזה הרי אין עליו בכלל חובת מעשר זה לא אין בעיה אד ארבה מתד אמרי לדחות את הרעיה למה שוודאי אפשר אפשר להביא רעיה למה לספקה לבר איסורה מתי ד אמר צפק בר סורי תנן קפץ אחד מ

המנון לתוכן כולן פטורין וסק דעת ספקה בסורה לעשר ממה נפשך י בחיוב שפיר עשר ואלה בחיוב הו נפטר במניין הראוי דמר לה ומנין הראוי פותר אלא מה תלח למאמר עשירי בדא אמר רחמנא ולא עשירי ספק אכן עשירי בד רחמנא ולא עשירי ספק הנה אדר אמ רביה באמת מה שאני אמרתי לדחות לרב חנניה לדחות את הראיה מהברית ודאי יש לאביב ממנה רעיה מהברית שאם באמת יש לכהן איזה צד צחיה בממון שמוחזק אצל ישראל לא היינו מחייבים את ישראל לעשר מספק למה ספקה לו בר איסורי שיש ספק

ה מחי במעשר לא מחיב במעשר בכלל גם במקום שמ נפשך יעשה כדין אם יעשר לא לא אין אפילו שממה נפשך יעשה כדין אם יעשר לא מחוייב במעשה ליפק עליו בריסו איפה ראינו דתנן היה היה אדם היה מעשר את התלים שלו התחיל למנות את היוצא מפתח אדיר קודם שמנה עשרה קפץ אחד מן המינויים לתוכן לתוך התלים שבתוך הדיר עדיין לא נמנו כולם פיטורים תראה מה שכתוב כולם פיטורים בין אלו שיצאו נפטרו במינן הראוי בין אלו ש בדיר הם נפטרים בגלל הטלה המסופק מעורב בהם וסרק דעתך ספקה

בע אסורה לעשר ממה נפשך את כל את העשרה י בחיוב הו שפיר מעשר ול בחיוב הו נפטר במינן הראוי היה היה למה בשעה שמנ העם היה בדיר תלים שרואים נשים את המניין אז כשיש בדיר תלים שראויים להש המניין אז אלו שייצאו כבר פתורים למה ר המניין הראוי פותר היה לו עשרה תלים בדיר והתחיל לצאת מהפתח למנותם בכדי להפריש מהמהם עשר בהמה מנה חמש בינתיים בר מינן מת אחד מהם מאלו שבדירה כבר פטורים שומע היה לו 10 הוציא אותם אחד מת בפנים הוציא חמש נשאר לו בפנים

במקום חמש ארבע אחד הלך אז אלה אלה שהוציא אותם מפתח הדיר פטורים ממעשה למה בשעה שנמנו היה בדיר חמישה טלים תלים שראויים להשלים לו מנין לער אז הטלה שעבר תחת השבת יש לאים אחרים עומדים להצטרף זה שוב לא חייב להעביר אותו פעם אחרת למעשר אלא מה תלך לממר למה לא מחייבים אותו לעשר ממה נפשך למה שעשיר ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק אז כיוון שנתערב אחד מהמנויים שפטור ממעשר בתוך הדיר אפשר להפריש מהדיר הזה מעשר כל הסרי כאן זה ספק למה שאם יצא הפטור עשירי אי

אפשר לקרותו עשירי למה הוא פטור וגם אם יצא חמישי עשירי אחריו קראו עשירי אלא תשיעי זה לא מן המניין אז החנמ אומר הביה עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק הטלה שהופרש על ספק פתר חמון אין לו אלא תשעה תלאים אפשר אפשר לחייבו מספק במעשר אם אומרים שתקפו כהן מצים מידו ולא מחשיב את ה ממון שמוחזק ביד ישראל מספק מספק כמו ודאי יצרו לא חיה ממעשר ממה נפשך אלא ודאי ממה שראיתי שחייה במעשר מוכח מפה שתקפו כהן מוציאין את זה מיד הכהן אם לא כלא הח

במעשר כלומר תדע לך הרב אפלבוים ברגע שהיה הוא לא חוטף הוא חוטף מצוות כןכן אמן ברגע שהיה דבר כזה שיש ספק פתח חמור והפריש סה או ספק בכור אדם אין אם בא הרב אפלבון ולקח ואומר תשמע חביבי זה שלי ואני כהן או לא משנה יש עוד כהנים מכל המקומות יש בסדרות יש בכל מקום שיש בפרט בא הכהן שמה תפס אתה מבין אתה לא יכול לקחת אפשר לקחת לו את זה יש דברים שאתה לא יכול לקחת לו לכהן יש זה מאיר מוציאים מידו אבל אם זה ד

מחץ אפשר ליח שזה הק אבל בית מרחץ אי אפשר לרחוץ לא אה עכשיו תקפו אה בית מרחץ שתקפו כהן שקדש הקדש זה שום דבר צא מיד כן אבל לגבי מה שאנחנו למדנו במסה ספק פרש רבנן כן כ הם הסתפקו אבל עכשיו שיש לנו תשובה כי צריך לראות מה הדין אז מה זה הספקות כסים לדין אמר שרק ודאי משנה לא גלמ הנה עכשיו הגמרא תגיד מה הספיקות שאמרת שנכנסים נדיר אמר כ מדי לרבי ספקות אנם הספק בכורות עשירי קודש רחמנא ולא שכבר קדוש אלא הספק פדון פתח

חמור רב נחמן מהרב נחמן אמר רב ברבוע ס שיש לו 10ה ספק פטרי חמור ראית מה זה כמה חמורים היה לו טוב ד כ הגמרה ממשיכה מה היה סותה כן כן לא מספיק ח לא זה צ תבול פה זה סוגיה גדולה הסוגיה הזא בינתיים נמשיך לטבול פה עד שנתפלל פה זה לא זה הלכות זה עדיין זה לא ד סייע לרבה מה אתה מבין האלה זה עשירי אמר רחמ מחר כבר סגרנו אתג לא לא סגרנו זה לא ד מסייע לרב אני יכול להגיד לך לעולם ור לא

תקפ לא מוציאים ד בין תקפו בן לא תקפו מה אתה מביד לי רעיה מהחמורים הלכות ראש השנה סימן תקפה ב מחר בסופו של יום זה לא תנידמ להשי תשמע יום שאתה לא בא מוקדם אתה לא יכול לדבר מוקדם זה אומר רבע לתשע קודם כל תיתן גם 350 לקופה של ציון משה למה החרת שלושה פעמים כבר עופר מזרחי פעם אחת עכשיו מזהירים עוד מח כדי לא לדבר הרבה אתה אם ככה צריך לתת לו כסף תמיד אני מוכן לשלם לך רק תהיה שמח עוד מגיע לך בשבת בינתיים

שבת תשובה בין ראש השנה לכיפור ערבית יאמר יאמר בברכת מן שבע המלך הקדוש הגהה הוא הדין אמחל ראש השנה בשבת וחותם בשל שבת לבד וכן כשחל יום כיפור בשבת אומר המלך הקדוש מים ליל הסדר לא אומר חם רק מ שבת כן זה רק על שבת אה איפה הוא כותב פה תמיד בן שבע אה וחותם בשל שבת לבד כ סעיף ד' כן כן אתה רוצה לשמור לך את התיק יש נוהגים להתפלל בראש השנה ביום הכיפורים בקריעה לא על הברכיים הכוונה מתכופף מעט וצריכים זכו בסוף הברכות אקא

דניאל אבל אין נוהגים ואין נוהגים היום להתפלל בקרי על ברכו אלא בקריעת ראשו וגופו וצריכים לזכור בסוף הברכות מה היו מתפללים כל התפילות ככה בקריעה על הברכיים מה זה מה זה זה מנה גוים לא איך היו משתחוים בבית המקדש הר מישהו מתפלל על הברכ בש השנה לא היום לא נוהגים בבו שי אבל ככה עשה שלמה המלך המלך מתחילה עד הס ואם לא אמר זכרנו מכמון מחזיר אותו הגהה אפילו לא עגר רגליו עדיין רק שסיים אותה ברכה ועדים לא אמר וכתוב לחיים טובים ספר חיים טובים נמ

דינה אחי כל הכוונות שם לא אמר לא חז צריך עוד ן תחיל ללמוד לכות פורים רמבם זק חזק אנחנו פרק שישי דף כב מי שנשבע מי שנשבע שבועת ביטוי וניחם שבועתו כ וראה שהוא מצטער אם קיים שבועה זו ונהפכה דעתו לדעת אחרת או שנולד לו דבר שלא היה בדעתו בשעת השבועה ונחם בכללו הרי זה נשאל לחכם אחד הולך לבקש הטרה מחכם מובהק או לשלושה דיוטות שלושה תלמידי חכמים רגילים במקום שאין שם חכם הו מתיירים לו שבועתו יהיה מותר לעשות דבר שנשבע שלא לעשותו או שלא לעשות

דבר שנשבע לעשותו וזה הנקרא היתר שבועות ב בדבר זה אינו עקר כלל בתורה מקור מפורש שבכתב אלא כך למדו ממשה רבנו מפי הקבלה שזה שכתוב לא יאחל דברו שלא יאחל דברו הוא בעצמו דרך קלות ראש בשעת נפש כעניין שנאמר וחיתה את שם השם אלוהיך אבל אם נחם וחזר בו חכם מתיר לו בלי זלזול חכם מתיר ג בן אדם יכול להתיר שבועת עצמו אם הוא חכם צריך ללכת לחכם אפילו שהוא חכם ואיין אדם רשאי להתיר שבועה או נדר במקום שיש הגדול ממנו בחוכמה במקום שיש רבו אסור

להתיר אלא מדעת רבו ד' זה שנשבע הוא שיבוא לפני החכם להתיר לו בן איש בין אישה ואינו עושה שליח לאישה אין ו על נדרו והבעל נעשה שליח חרטת אשתו ומתירים לה בפני הבעל בלבד שיו שלושה מקובצים אבל לא יקבץ אותם להתיר לה לכתחילה וין ו נעשה שליח להתיר נדר לאשתו רה שבועה יכול לעשות שליח ל נדר לא למה היא כגופו אדם לא יכול להתיר שבועת עצמו כצת מתירן יבוא הנשבע לחכם המובהק עוד לשלושה ותות אם אין שם מומחה ואומר אני נשבעתי על כך וכך ונחמתי ואלא

הייתי יודע שאני מצטער בדבר זה עד כה או עד שהרע לי כך וכך לא הייתי נשבע ואילו היייתה דעתי בעת השבועה כמו אתה לא הייתי נשבע והחכם או הגדול מהשלושה אומרים לו וכבר נחמת והוא אומר הן חוזר ואומר וחוזר ואומר המתיר שרו לך או מותר לך מותר לך או מחול לך וכן כל לשון כיוצא בעניין זה בכל לשון אבל אם אמר לו מופר לך עונק שבועת כן כ וצא בעניין זה לא אמר כלום שאין מפר אלא בעל או האב אבל ם אין אין אומר אין אומר

אלא לשון היתר ומחילה זה הפקעת הנדר מייסודו לא אפר ואפר נדרה זה או בעל או אבא וואוו הכרובים כשרים יר אין ללא נדרים ושבועות קרובי המשפחה אפילו שהם פיסולים נדון אבל יכולים להתיר הו מתיר אותם בלילה גם בלילה אפשר ו מעומד גם אפשר דיינים הדיינים צריכים לשבת אבל פה גם מעומד שאין ההיתר הזה דין לפי כך נשנים לשבות דרים בשבת אם היו לצורך השבת כגון שיתירו לו שבועתו כדי שיאכל וישתה היום פילו היה לו פני להתיר שבועתו נדרו מערב שבת הרי זה מתיר בשבת וי והוא

צרך השבת מה יעשה לא יאכל לך מנדוס אבל שלא לצורך השבת אסור יפה טוב ראובן זה בן אדם אתה בשביל מהדבר ראובן שהשביע לשמעון וענה אמן או קיבל או קיבל השבועה קיבלתי נחם שמעון ל שבועתו ונשאל עליה אין מתירין אלא בפני ראובן שישביעו אה דווקא בפני ראובן שישביעו ואם אין וכן אם נשבע ראובן או נדר שלא יהנה משמעון או שלא יהנה שמעון בו נחם ונשאל לחכם אין מתירי אלא בפני שמעון שנדר ממנו בהנאה פילו היה שמעון קטן או גוי אין מתירין אלא בפניו כמו שהיה עם

המלך כדי שידע הנדר שהתיר זה נדרוש לפי כך יהנ לו אחד חטא אחד הנשבע בינו לבין עצמו ואחד הנשבע ברבים אפלו נשבע בשם המיוחד בהשם אלוהי ישראל בנחם הרי זה נשאל שבועתו מתנו נשבע על דעת רבים הרי נשבע על דעת פלוני ופלוני ופלוני או שנדר על דעת הרבים אין מתינו לעולם מסכין אלא אדבר מצווה כיצד נשבע ותלה שבועתו בדעת רבים שלא יהנה בפו לעולם צריכו בני אותה העיר ללמוד תורה או למי שימול את בניהם או שיבח להם שחט להם ולא נמצא אלא זה בלבד הרי זה

נשאר אחכ שבועתו ועושה להם מצוות אלו ונותן שכרו מאותם אנשים שנשבע שלא יהנה מהם יד מי שנשבע ולא נחם על שבועתו ובא לבית דין נקים שבועתו דנים שתר שבועה זו גורם למשה ולשלום ב ולשלום בין איש לא שתו בן אדם לחברו וקיום שבועה זו גורם לעבירה לקטטה פותחים לו פתח ונושאים אותו ונותנים עמו בדבר בודין ו דברים שגורמת שבועתו עד שינחם אם נחם מדבריהם מתירין ואם לא נחם ועומד במריו הרי זה יקיים שבועתו כיצד גורמים לו בית דין להתיר את השבועה נשבע שיגרש את אשתו או

שלא י יהנה ישראל מנכסיו או שלא יאכל בשר שלא ישתה יין 30 יום כיצ זה אומרים לו בני תגרש לאשתך אתה מוציא לעז את בניך ואומרים העם מה התגרשה אמן של אלו ולמחר קוראים להם בני גרושה שמת תנסה לאחר ו אתה יכול להחזירה כצא בדברים אלו וכן זה שנשבעת שלא יהיה אני ישראל אם נכסיך למחר צריך זה צדקה תהיה עובר על אחייך עמך וחזקת בו פתוח תפתח כ יוצא בהן זה שנשבעת שלו תאכל בשר תשתי יין 30 יום אתה פוגע ברגל מבטל שמחת יום טוב ועונג

שבת אם אתה תפגע עכשיו שלושה רגלים אם אמר א לא הייתי יודע זה לא הייתי נשבע מטרי נו ואם אמר אפד פי כן נחמתי ורוצה אני בכל זס בכל זה אין מתירין לו לא יכל ולא ישתה יין בשבת שו אן פותחים בלונה דבר שלא היה בעולם כיצד נשבע שלא יהנה בפלוני מאדם מסוים בנעשה סופר העיר נולד הוא נולד אחר כך סופר הועיד ולא נחם על שבועתו אין פותחי בדבר הזה אפילו אמר הוא מעצמו א לא הייתי יודע לא הייתי נשבע אין מתירים לא איל ועדיין לא

נחם אלא לרצונו שלא יהנה לו שלא יעשה זה סופר אבל אם נחם מעצמו פני הנולד ונהפכה דעתו מתירן וכן כל כ יוצא זה יג מי שנשבע על דבר ונשבע שלא יתיר שבועת זו וניחם א זה נשאר לשבוע האחרונה תחילה שנשבע שלא יתיר אחר כך ישאל לראשונה יד נשבע שלא ידבר עם פלוני נשבע אחר כך שאם ישאל שבועתו זו תרה יהיה אסור לשתות יין העולם ונחם אחרי זה נשאל השבוע הראשונה ומתירה ואחר כך ישאל לשניה היין שאין מתר נדר או שבועה שעדיין אכלו לפי כך אם היה

עומד בניסן נשבע שכל בשר 30 יום ראש חודש איר בנחם אין אין נשאר עד שיכנס ייר נשבע שלא יהנה לפלוני שלא יהנה לחכם שישאלו על שבועה זו נשאל השבועה הראשונה ואחר כך ישאל ע השנייה ז נשבע שלא יהיה נ לפלוני נשבע ש לא יהנה לפלוני והרי הוא נזיר אם נשאל ל שבועה זו יהיה נזיר ישאל השבועה תחילה ואחר כך ישאל נזירותו לכן כל כיוצא בזה יז שבועה שלא אוכל היום שבועה שלא אוכל פעמיים פעמים פעמיים שבועה שלא אכל היום עוד הפעם שבועה שלא אכל היום שבועה

שלא אכל היום או שמר קקר זה שבועה שלא כלנה שבוע שלא כל שבעה שלא כלנה ונשאל שבועה הראשונה ו נה אין זה חייב בשבועה שנייה הרי זה חייב שבועה שנייה אה צודק כל שבוע ושבוע טוב שיש לך מה להגיד משהו וכן אתה יודע ששי בא ואמרת לא פה שילוב א הולך כן כן אם נשאל על השנייה חיה משום שלישית נשאל על השלישית בלבד חיה משום ראשונה ושנייה נכון נשאל על השנייה חייב משום ראשונה אם כן בפני מה אמרו שבועה חל שבועה שאם לא נשאל בהכלה אין

חיה בל הקורבן או מלכות אחת כמו שביארנו למה היא עומדת היא לא חלה אבל היא אומדת זאת הלכה תיק נתפסת תחת מי שנשבע שבעת ביטוי להבא על העתיד ושוקר בשעתו כגון שנשבע שלא יכל פזו ואכלה חר שהחלה קודם שביא קורבן אם היה שוגג או או קודם שירכה אם היה מזיד נחם ונשאר החכם ויתירה לא הרי זה פטור מן הקורבן ומן המלכות וד אלה אפילו אפילו כבר כפטור לנכותו ונשאל והתירו קודם שכיל לנקותו הרי זה פטור או צאד חובה נשאל זוהר דף ח ובש השכינה שהשכינה ש

רש שכינה מה כך כתוב פה הלכה לא חושב מא נה אהבה לחיות שמחיה אותם א ח מעורב ישראל אלא ודאי לאת כל הפון אפילו ישראל אבינו שבין כל שכן אחרנין יש כאלו פחות יותר שכינה אלא וד כמו המתנה טובה יש לי בבית גנזי ו שבת שמה איזה מתנה שרע ישרא ו נרי ב שעבוד ובא נפש עמלה יעה ע שבת ונפ דנפש אחר ברנש תב ל ברנש ובהכ ברנש ראית ענת לא סתם האדם זז ברם כברם לרמח אם לא כן איך הוא ילך יבוא לישיבה את מבין

תלוי מתי זה מנענע אותו שמ ת הנשמה הזאת מנענעת ור קום לך ח אתם אוים קב סר נקבה דכ מסר דתיות מקבע מסדת אפשר הכל ביום אחנו שבנו לפניך את כתורת הסמים זמן בית המקדש קיים כאשר סובי את הפם עלד משה נבי כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך שסמים נטף שחת ח בסמים ובונה זקה בת בבת ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושחלת וחן בנה סמים ונה זקה בת בבד ויא מש קך סמים נטף ושנת חן בסמים ונה זקה בת בבת יה

יה בתה בת ה הז ועשית אותה ולח ור קודש ת מועד אשר ודך שמה קודש קדש עליו אהרון כור צמים בבוקר בבוקר ב את פניום ה קצ 368 מ 365 כמניין ימות החמה מנה בכל יום אחים שמהם מכניס כהן גדול הכיפורים תשת בערב יום הכיפורים כדי קיים הצורי והציפורן צ נתן הב צור א ש הנוטף מעצ ףג למה באה ד מרגליים פ ש אומר שלכ היה נותן בקורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רח ולמה אין מערבים בדבש מפני שהתורה אמר ככ דבש לא תחתרו

ממנו של אדוני ויאמר עליהם ז עסו חו מזמרת הארץ בכליכם ח מעצורי מעד דשח לות פנים ושקדים ויאמר עליהם ו מח מעט צורים מעד דבש נכות בל בטנים ושקדים יאמר אליהם חו מזמרת הארץ ככם מעד סורי ומעד דבש נחות ל בוטנים ושקדים ז פס מורה במנורה אר ש אחד שני הים צ ממנה כפתור קנם ממנה היו כולם זה כיקר אדוני ושע גןי חינו על בית להושיעני ויאמר מש ן עלי ן אתה ויאמר משה ויקח אהרון מש במתה צמ וזך אשיר ני וזך נבוק חסדך זך עשיר

ני ני למנצח בןר מזמור שיר אלוהים יחוננו ועמוד פנחס פ א יושב בסתר ו אני לוקח את זה להחליף הכל ם רצועות אמרת לו בסר לא כן פה רק ש לא לא צריך לשפץ את הבתים רק של היד של היד סדך אי טוב טוב טוב טוב יכול שיגיד לי משתך לא אליך רה על כפי אורך ימים חין ממצא חוק בוכו לעני דון לאתר ת ככ מד תים בעלה חגור נעני עוז דר לבושה צחק ליום אחרון פיה פתחה בחכמה חסד על לש צופי הליכות ב רבות בנות

עו חים אדו ותנו מגנו אי גול קדוש ש אשר כבר הולמ השמ כן יעלו כל ניצוצי הקדושה ויוסף ד ש כל כל הלומדים כל הקהל הקדוש גם דרך הפלפון בדרך בדיו מקדמה יברך יד ז ב ובשמחה אורך ימים דשנים רעלנים ים שפע גדול פרנסה טובה ושעה גדולה חיים טובים וארקים וכן