הדף היומי מסכת בבא מציעא דף ה הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי כד אדר א תשפד

אתה עכשיו למה את אתה קוראים לך זקן בד בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש כד באדר הראשון אל ישוב דך נכלם תשפד הנה ראינו איך וכיצד ויכהן את כל עדת ישראל ויאמר עליהם ששת ימים תעשה מלאכה ביום השביעי יהיה לכם קודש פלא פלאות אומרים רבותינו ויכהן משה אמר לו הקדוש ברוך הוא תקהל קהילות לדרוש משבת רוש להם דרשות ללמד אותם הלכות שבת כמה משה הקהיל הכיר 60 ריבו נשמות של עם ישראל כל עם ישראל עמדו לפניו כל שבת בשבת והיה מלמד להם את

הלכות שבת וכן בימ חון גם כן איזה קהילות איזה לומדים אצלו תורה איזה זכות גדולה כולם באחדות אחד לב אחד קהל ביחד בקהילה כמו שכתוב תורה ציוה לנו משה מורשע קהילת יעקב שקהל ביחד באחדות אחת בלב אחד כאיש אחד אתם יודעים ויקן יעלה כ מטריה מקווה למה אם תעשה חשבון ו זה ש י זה 10 16 קף 116 ה 121 ל 151 מקווה [מוזיקה] 151 יפה מאוד ולכן כשלומדים ביחד ויקהל ביחד זה ביחד זה מקווה אדם כמו טובה במקווה למה התורה מטהרת את האדם עושה אותו

טהור כמו מקווה גם שאנחנו לומדים דף יומי ביחד דף יומי אם הכולל עולה בדיוק מקוו דף 84 יומי י זה כבר 94 ו' נהיה 100 נכון מ 14 130 30 לא למה 140 140 140 140 י 10 ועוד הכולל 151 מקווה מקווה בדף זוהר עולה ב פעמים מקווה דף 84 זוהר 2005 200 ועוד ועוד 6 זה 211 ועוד ש 218 ועוד 84 306 306 עכשיו מקווה כמה יקח 151 פעמיים מקווה 302 הכולל 3 הנה זה ככה הולך העיקר איזה זכות גדולה שבעזרת השם צריך ללמוד באחדות

אחת זוכים לתורה ביחד ב אחד כמו שאותו נוחי בא אצל הלל אמר לו למדני את כל התורה על רגל אחת אמר לו אתה יודע מה כל התורה דלך סנה לחברך לא תעביד שיקיים מצוות ואהבתה לרח כמוך על ידי אחדות נחשב כאילו מקיימים כל הת מצות למה כולם ערבים זה לזה אפילו אני לא כהן אבל אתה כהן רבי מאיר כהן אז זה כמו קיימנו את הכל קיימנו כל מצוות כהונה רבי חיים עיראקי אז זה ועושה הרבה מצוות אז אנחנו ביחד אתין כל אחד אחרב זה לזה אז

זה נחשב כמו שאדם אם אנחנו באחדות כמו שעשינו ביחד אז לא צריך גם לבוא בגלגול למה אדם צריך לבוא בגלגול לקיים כל המצבות אם אנחנו באחדות או איזה זכות יש לנו ביחד תודה אז זה העניין אז כמה זה זכות גדולה בפרט שאדם לומד באחדות בשבת קודש שבת קודש הלימוד כל שעה זה 1000 שעות עכשיו תאר לך אם אנחנו לומדים 10 או 20 זה 10 אל 20 זה 20 אל כל אחד מקבל 20 אל שעות כלול מכולם אתה יודע כמה זה מעלה גדולה ואם לומד זוהר זה

כ כל שעה זה זה 70 שנה 7 שה 70 שנה ככה אומר הרב כיסא מלך אז תאר לך כמה זה מעלה גדולה גם עכשיו שאנחנו לומדים ביחד אז לומדים איתנו גם בטלפון ונבין אז זה יוצא ברוך השם שכל זה מזכים אותנו ביחד ואז הדוש הקדוש ברוך הוא הרבה פעמים אדם לא יודע לימוד תורה ואחדות ביחד מציל את האדם מכל מכל צרה מכל בעיה אפילו לפעמים אדם לא רואה את זה איך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ראית את אחורי פניי לא ראו עכשיו אתה לא רואה

אבל אתה רק רואה את מה שמאחור אבל אתה לא יכול לדעת לאחר מעשה הכל לטובה לא ופני לא יראו לפני כן בתחילה קשה אתה לא רואה את הפנים אתה לא רואה את האור אבל אל תדאג תכף זה זה מסתדר לא אמרתי לכם על אבר אחד שנקרא עליהם בעיות היה מה יעשה ה ילך לארצות הברית סובב בשביל כסף הגיע לאיזה גביר אחד גדול הגביר הזה התחיל לצעוק עליו צעקות אתה אתה ככה אתה פרזיטי אתה לא לומד אתה רוצה לפשוט יד אתה רוצה לקבל כסף לא ענה לו

גמר לדבר העשיר הזה ציא 1000 דולר טק טקס א לו אמר לו בבקשה הוא בא לצאת אומר לו עשיר תגיד איך אתה שתקת לי אני כל כך צעקתי עליך וזה אומר אני לפני שבאתי אליך ביררתי מי אתה אמרו לי כבר אתה צועק ואתה ככה עושה ואחר כך אתה נותן את ה1000 אז אמרתי מה יש שצעק בכמה שהוא רוצה אני מחכה אוכל לקחת את הכסף לנכד זה כשאדם קובע בליבו יודע שהכל מתוכנן מאת השם הכל נעשה בגזירת עליון אין לו שאלות הקשיים לא מעיקים יודע תכף האמונה

זה זה הכרת האמת תכף יסתדר הכל תכף הכל יהפך לטובה תכף יהיה בסדר תכף יהיה אור ככה זה האמת שהקדוש ברוך הוא זה הכל כל אחד לפי צורך הנשמה שלו התיקון שלו למה הוא בא לעולם ככ הקדוש ברוך הוא עושה אבל אצל הקדוש ברוך הוא אך טוב חסד רדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית השם הזה בנוהג שבעולם אדם נמצא בבית המשפט מטיל עליו השופט עונס מעשר ו כל מיני בעיות בר מינן הוא לא מתחשב בצער של הסובבים אותו יכול להיות שלא יהיה מי שיפרנס את בני

ביתו יכול להיות שההורים שלו יהיו בצער הילדים שלו יישארו ללא אבא מחנך כל זה לא עומד בפני השופט זה לא מעניין אותו אבל הקדוש ברוך הוא הוא מנהיג את העולם הוא לוקח בחשבון את הכל מסביב מה יהיה עם בודנה מה יהיה עם זה מה איך זבלו בודק את הכל כל אחד מה מגיע לו ולפי זה אם לא מגיע לזה ולזה וזה לאי כל אחד מ ללכן אדם זה טוב שלו ידידים הרבה למה הקדש ברוך הוא מסתכל עליהם למשל אנחנו ידידים של ציו משה אומר לא משה

לא מגיע לו צער לכן כן לא יתן הכל מדוקדק זה שאומר חסד ואמת זה הכל מדוקדק ית לקדוש ברוך הוא אין מה לדאוג איזה איזה כמה הקדוש ברוך הוא מטיב עמנו כש הקדוש ברוך הוא אומר אומר לעם ישראל אל תדאגו כי הוריש גויים מפניך ככה ראינו בסוף הפרשה שבוע בשיקי טיסא והרחבתי את גבולך ולא יחמוד איש את ארצך איזה יופי הקדוש ברוך הוא אומר אל תדאגו אתם תבואו כמו שהגמרא אומרת מסכת קדושים תן לכם בית המקדש תן לכם עולם אני אני כל מה שעכשיו אני עושה

יש לנו חשבונות אני גומר את החשבון והכל הסתדר יפה והכל לטובה וכל דבר שאני נותן הכל בחשבון במשקל בבידה ו במסורה אבל אתם תבואו איזה ירושלים בית המקדש כתוב בגמרא אומרת בקידושין גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות לעתיד לבוא תהיה ירושלים גבוהה הרבה מכל המקומות שבעולם ירושלים תהיה תחת ההר היחידי בעולם כתוב בזכריה יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרימון לרימון נגב אתה יודע מה ראשי אומר ראשי כותב שמה יהפוך הקדוש ברוך הוא לעשות כל הארץ כמו ערבה כלומר ישפלו ה הערים ירדו כל

ההרים כל העולם יהיה מישור מה יהיה הר רק ירושלים ועליה ההר שבהרים זה בית מקדשינו תפרנו אבל לגבי ירושלים כל הארצות יהיו מישור הכל מישור הכל יהיו מישור פלא פלאות אולי פה פה זה פלא עכשיו לעתיד לבוא אנחנו עושים רצון השם הקדוש ברוך הוא מסדר את הכל אדם הולך בדרך השם לומד תורה כל יום דף יומי דף זוהר משתדל מקי יושב ללמוד ביחד בצוותא בקהילה הקדוש ברוך הוא איך כתוב והיה מדי חודש בחודשו מדי שבת בשבתו יבוא כל בשר ישח אבוד לפני אמר השם איך אפשר

אתה יודע מה זה יבוא כל בשר להשתחוות לפני הקדוש ברוך הוא אלו כתוב אמר רבי לבי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל כל ארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם איך באים בראש חודש בשבת מסוף העולם איך יבואו אומר לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא לוקח אותם כל ראש חודש כל שבת איך מביא אותם בעננים בענן יושב מה אתה צריך היום יש לי מזוודה שתיים מזוודה שלוש מזוודה ארבע אני רוצה להביא איתי את זה ואת זה אתה רגע אחת שם את זה על הענן ענן ברגע אחד שם אותך

במקום מביא אותך לירושלים יש יותר טוב מאלה כעב תעופנה לא זה לא אני אומר לכם סתם זה פסיקתה רבתי אבל איך אנחנו עושים רצון השם הכל מהקדוש ברוך הוא הכל יעיר אור שאיין כמותו זה פלא פלאות זה יהיה דברים אדירים אדירים אז בעזרת השם כולנו מחכים ל לדבר הזה הכל ברגע אחת הכל משתנה הקדוש ברוך הוא עילת העילות בסיבת הסיבות שמי שהולך בדרכיו הקדוש ברוך הוא מסדר לו את כל העניינים היה לנו חבר אחד קראו לו רבי משה ו הוא לא היה לו פרנסה ניסא את

מזלו מה יעשה אז הלך היה צריך להשיא את הבת שלו הלך לחוץ לארץ לאסוף אבל כבר שלוש שבועות נמצא שם לא מצליח לעשות שום דבר כלום היה לו חבר אחד למד איתו צל אותו בישיבה והיום הוא בחוץ לארץ גם כן אמר מה שעשיתי לא הולך אני אנסה א שקט מה זה פה אומר אני אנסה ל לדבר איתו אולי יעזור לי טוב ככ היה אז הוא ניסא התקשר אליו אומר ננסה התקשר אליו אומר לו תשמע כך וכך המצב ואני לא יודע מה לעשות והגעתי לפה שמע אותו

אומר תשמע תן לי כמה ימים אני חוזר אליך לא יודע אם זה תשובה מתחמקת אומר אני כבר פה נחכה לא עבר שלושה ימים התקשר אליו אומר לו תשמע מחר בערב תבוא אלי אני עושה עושה לילה של תה לכמה חברים שלי אספתי אותם ם עשירים ישבו אתה תכין טוב טוב את הדיבורים שלך משה שפירקה אמרת אתה שומע תדבר יפה ובעזרת השם לשם הישועה הוא שמע את זה היה שמח באמת הכין את עצמו עם דרשות יפות אמר לו תבוא אחר בערב הגיע ל הבית התייצב רבי משה וישב

עלי את השולחן בחיבה איזה שותפים איזה עסיק אנשים עשירים ישבו נסה לפעמים דרשה מרגשת לא ציפה לכזה דבר אבל נתנו לו לא לחתונה אחת 10 חתונות ממש כל אחד נתן לו חתונה אמר לו תגיד לי אז הוא שואל אותו אתה עושה את זה הרבה פעמים אומר בעולם לא עשיתי מבקשים מבקשים אני לא עושה אבל אתה אני זוכר אותך למה אני עשיתי לך אתה הצלת אותי שהיינו בישיבה אף אחד לא ער ליפנים באתי ללכת מהישיבה אתה ראית אותי יוצא במזוודה אתה תפסת את המזוודה לקחת אומר אני

לא זוכר את זה אומר כן נישקת אותי אמרתי לי מה קרה לך אני בלי לראות אותך לא יכול לחיות מה אתה הולך שב מוק ת שב אל תשים לב לאלה מציקים לא המשגיח אמר לי אמר לו לא אל תלך אל תלך תישאר פה יכולים להגיד לך זה הכל עילת העילות סיבת הסיבות הקדוש ברוך הוא שלח אותו להציק לך אל תשים לב תמשיך איזה אומר הוא כבר בא אומר הרזתי את כל החפצים ואני הולך זהו אתה הצלת אותי בשביל זה התחתנתי עם אישה טובה ועכשיו נהייתי עשיר

אמרתי יבוא הזמן אני אחזיר לך את הטובה הזאת ועכשיו הגיע הזמן אומר אז תדע לך חזרתי מהמכולת בקבוק שתייה בידך פתחת דלת אמרת בוא תשתה באת הבאת לי עשית לי זה הפלא הפלאות אתה מבין מה זה אדם לא יכול להבין מה הוא יכול לגרום ובעזרת השם יהיה ישועה לכולם השם יעזרנו הדבר כבוד שמו אמן אז זה זה דבר גדול שאדם יושב ללמוד הוא כבר כי יש לו יש לו ב וד זה לא בא שאדם חושב חושב זה בא בשח הדעת כל אדם מה טוב לו הקדוש

ברוך הוא נותן לו ושהשם יתן לו נחת לשות בתורי וד עם דרך ארץ פסוק כה פרק טב בן אדב בן ירובעם מלאך ישראל בשת שתיים לשה מלך יהודה ומלוך על ישראל שנתיים ויער בעני אדוני ויל בדבי חטאתו שחתי את ישראל בגשור עליו בעשה בן אחיה לבת ישכר ויקו בעשה בבטון בעשה בבטון אשר לפלשתים ונדה כל ישראל צרים על ג גבתון וימתו בעשה בעשה בשנת שלוש לאשה מלך יהודה וימלוך תחתיו ויכ מלכו הכא את כל בת ירובעם ולא השאיר כל נשמה לירב לירבעם עד השמידו כדבר אדוני

אשר דיבר ביד עבדו אחיה שידוני וי וואי וואי מי זה עשה את זה עשה צי עשה מלך יהודה איבד זה הבן של ירובעם היה נדב והוא הוא הרג אותו בעשה ואז באי כ מלכו עשה אז הכה את כל בית רובם לא השאיר נשמה לרובם עד שמתו כדבר השם שדיבר אל החיה השילוני על חות ירבם אשר חטאר את ישראל בכעסו אשר הכעיס את אדוני אלוהי ישראל יתר דבני נד אשר עשה אלוהים כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל ומלחמה היתה בן אש ובן בעשה בעשה מלך ישראל

כל ימיהם משנת שלוש לאשה מלך יהודה מלאך בעשה בחיה על כל ישראל בתרצה 24 שנה ויער בעני אדוניך בד חתו שתי את ישראל י דבר א ו בן חנני על בעשה למור הגענו טז מה שווה הבן אדם מה שווה יעשה יעשה מה שווה משרים בעסה כן משניות לפני המשנה קה צדקה כמה לתת היום ש ח בוא א פרוץ לך בוא 18 מה זה מן חש בבקשה אוי אב אנחנו במשניות פרק ה משנה ד' הריני עליך חרם אומר לחברו הריני עליך חרם תהיה הנאתו אסורה על חברו

כמו חרם שמוקדש לבתק הבית המודר אסור להנות ממנו למה יכול אדם נסור על חברו של י משלו הרי אתה עליי חרם שאסר את על עצמו הנאה משל חברו הנודר אסור להנות מחברו ני עליך ואתה עליי שניהם אסורים להנות זה מזה ושניהם מותרים בדבר של עולה בבל זה לא בגדר שותפות ואסורים מדבר של אותה העיר שדרים בה כל בני העיר שותפים בו לכן דינם כדין השותפים תראה יש דברים בעיר אסור להם להשתמש ביחד כל בני העיר שותפים הנה הגמרה אומרת ואיזהו דבר של עולה בבל שה מודרים

כמו אמרנו אסורים זה בזה ומותרים להם כגון הרבית או הר מוריה והעזרות והבור שבאמצע הדרך לעולי רגלים בור של מים ואיזה הו דבר של אותה עיר כגון הרחבה כיכר השוק המרחץ בית הכנסת התיבה הספרים והכותב חלקו לנשיא רבי יהודה אומר אחד כותב לנשיא ואחד כותב לאידיוט מה בין כותב לנשיא לכותב לאידיוט כותב לנשיא אינו צריך לזכות לא אף אחד זה הכל ישר הולך יש לו כוח חכמים אומרים אחד זה ואחד זה צריכים לזכות לא דיברו בנשיא אלא בהווה ודה אומר אין אנשי גדים צריכים לכתוב שכבר

כתבו אבותיהם על ידיהם כן הגענו משטה ו גמרא אבל קודם הגמרא נעשה את ההגרלה מה יש מגריל היום למה אתה לא אומר לי את זה לפני כןס פרטי טוב עזוב את הדברים האלה זוב של תינוקים מה אתה כן אז יש לנו הגרלה איפה איפה הלך זה תנל נתנ לא ומט טוב בוא אתה אליסן בוא בוא לסד זה בוא יש היום פה שעון מה זה השעון הזה י שעון מיוחד גם זה שהביא אותו מיוחד אז הנה קודם כל תוציא שעון משהו שעון יד מיוחד אורנו ורבנו הו

תראה איזה כיף טוב בסדר אני אמרתי לו אני אזכה בזה יצא מהשמיים הלאה בסדר עכשיו יין ירון יצחקי ירון יצחקי יין לביין עכשיו רגע רגע ארגז פירות לא ישר תוציא חכה מי לקח את זה נו נו אליהו דורי אברהם אליהו דורי אברהם אליהו דורי מהלוויין פרנות פרחים יאיר גול יאיר גול גול זה פרח עכשיו עכשיו פרחים הללה מהר מהר יצחק בן טוב יצחק בן טוב בעצמו פרחים טוב למה לא עכשיו ספר ימי הפורים יצחק ברוך מי זה יצחק ברוך שעין שיו שו עוד ימי הפורים הרב

אפלבום הרב אפלבוים קערה פסח נדב נדר ברמי מי זה ברמי ברמ מה ניתן לו קערה אמרתי לך הלאה שמעון נחמני שמעון נחמני גם קערה זה לפסח עוד קערה יש עוד מגש ש עוד קער טוב ציל משה תן לו קערה יפה תראה איזה הוא רוצה זה טוב אנה יש עוד עוד מה עכשיו הרב חיים סלמן רב חיים סלמן מגש הלאה מרדכי מרדכי מרדכי מרדכי איפה הוא לא פה עכשיו אליעזר פנחס חזיז אליעזר פנחס חזיז זה כן פי הללה משה עטרי משה עטרי עוד לא הגיע תן לו

את זה את הגדול את זה כן זה זה למטה זה זהוזה זה אמרת לך מדבר הלאלה תוציא עוד אחד נראה מי זה הרב בנימין מאיר הכהן מאיר הכהן תן לו אחד כזה שקט תן לו כן תן לו את זה הללה עוד אורש מה שלומך איזה בן אדם אתה שעול שמי שעול שמי תן לו רנק הללה נו אברהם בבא אברהם בבא תן לו אחד מכשיר זהמ שאתה רוצה להחליף לך כזה יש ו אחד כ תן ל זה שקלים דוד שקלים לה הרב פוזן הרב פוזן עוד אחד

נו נו מהר הנה אחרון חביבי מה זה זה אבל מה זה נקרא מגפ הרב דן גבא תן לו מגפון זהו תיקח מהמשרד שני ספרים פו אה נכון יאללה בסדר כתבת כולם למה אתה לא מחליף היום עשה הרב שר שלום עשה א סיום משכת ניתן לו את השעון הרב ש שלו יאללה הנה תן לנו את השעון גמרא תפילת בית המדרש אתה מה קוראים לך עשית גם בחינה לא יוסף לוי הרב יוסף לוי לא ר שת ש לא משנה זה לא משנה אתה משתתף בהגרלה אין אין אין

אין אין לו הגר לא הרוויח כלום פעם הבאה הוא ירוויח טוב בוא נראה בסדר כן גם מנחם לא הרוויח אתה יודע למה הוא לא הרוויח הוא הרוויח במקום אחר הוא היה במקום אחר הרוויח במקום אחר כל אחד פ איפשהו חשב הוא פה אנג'ל הרבע השבוע שעברה לא למה לא אז לפני שבועיים כן ברוך השם והברחת גם לפני שלוש שבועות כל הזמן אתה מרוויח בלי עין הרע כל יום אתה מרוויח ללמוד תורה גמר את השיור ירד כנראה אתה שומר לו אני אתן לו הוא נמצא פה לא

לא הוא ה א נסע לר הפרחים הפרחים זכ דפם בפרחים ח זה בשבילך הרווחת לא לא אתה הרווחת היום את הפרחים קח יוסף לוי גם ע טוב אתה מבין זה שלו זה שלו זה זה זה זה כן תן לו את זה תודה אחות קדשה כ שם שלימוד תורה כמו צ הקדוש ברוך הוא עלינו מעשה דנו מ גל עיני ת נ מתך ברוך אתה אד למני חוך חוך למני א העומד בת א ב ם קד מסיון שמיים וארץ כן היום הלימוד נשמת משה בן מרים ונו נשמת

שושנה בת זוהרה ש יתן להם ברי רוח השם תחם בגן העדן אמ כן אז בעזרת השם אנחנו לומדים רפואת כל הפיצוים כל עמו ישראל שהקדוש ברוך הוא יעזור לכל המ ישראל בכל מקום שהם וישועה גדולה אנחנו היום בסכת ב דף ה בעזרת השם אתמול הגענו לדף ה שמה אנחנו בעזרת השם ת שמע ש ארבע חמש שורות מלמעלה לספור אז הנה ה שהיה ישועה גדולה אז אתמול אנחנו למדנו אמרנו שיש רבי חיה אומר מי שאומר לחברו מנה לי בידך למה אומר לחברו מנה לי בידך ולא אומר

אין לך בידי אלא 50 זוז והלך ותשמע אתה יודע 50 זוז זה ברשותך אני אני לא נגעתי בהם בכלל לא השתמשתי בהם איפה שהם נמצאים זה הלך זה שלך בכל זאת חייב נטבע שבועה ש מודה במקצת למה גם הלח נבה כמודה במקצת הטענה דמה אפילו שלא הצי אותם ונשארו ברשות הטובע אבל זה לא נחשב כאילו הם ביד הטובע נתבטלה טבעתו כאילו אין טביעה יש רק של 50 והוא כופר בכל ה-50 ולכן מי שכופר בכל אז אין לו שום שבועה אלא זה נגרה מודה במקצת אומר לו

מ לי בידך אומר לך לא יש לך 50 זוז והם בידך בכל מקום שהם זה שלך בכלל לא השתמש לי בהם אז הוא זה נקרא מודה במקצת וחייב שבועה זה דעת רבי חיה רב ששט חולק עליו רב ששט אמר אלך פטור זה אתמול אמנו אני רק אומר הקדמה אתה איתי מאיר אב ששת אמר אי לך פטור כש אדם אומר לחברו אתה חייב ל 50 100א מנה והוא אומר לא אני אני חייב לך רק 50 ל אם לפניך זה לא נקרא מודה במקצת דעת רב ששת למה

אומר לו אדוני זה בעדך זה נקרא שתה כופר ב הוא כופר בכל וכל מי שכופר בכל אין לו שבועה כמה ש אמר לו הלך אני זוזה ד בגבו זה כסף שהוא מודה בהם כאילו מוחזקים כבר ביד הטובע ולכן באותם 50 הוא לא מודה זה לא נקרא מודה מקצת הטענה אז עכשיו נראה פה תה שמע תה שמע עכשיו מקשה הגמרא על רב ששת רב ששט אמר מי שטובע מחברו מנה חברו אומר לו תשמע זה רק היה 50 והנה הם ה50 אז הוא כופר ב כל התביעה זה

50 והוא כופר ב50 ולכן אין לו שבועה אז תשמה יצחק אתה איתי כן קושה על רב ש בוא נראה איפה עכשיו מרבה יפה תשמע תנ רבי ברחמה ארבעה שומרים צריכים כפי פירה במקצת והודעה במקצת שומר חינם והשואל נושא שכר והסוכר מה שאמרנו מחילה מחילה אחד שלך זה מה שאמרנו ש אר שומרים ארבעה שומרים שצריך השומר להישבע על טענתו שהחפץ עליו שהוא שמר ועל ידי זה יפטרו מחיוב תשלום הנזק כל ארבעה שומרין האלה צריכים אמרנו ארבעה שומרין יש להם שבועה עמורה בהם בשומר חינם אמרנו ש נגנבה

צריך שבועה נכון ככ כ דיברנו נגנבה ראשי אומר ארבעה שומרים שבועה אמורה בהם בשומ חינם שנגנבה אמנו בשומר שכר שנאנסה ובשר שמתה מחמת מלאכה צריכים כפירה במקצת והודעה ממקצוע שומרין אמרנו נשבעין שלא צריך כפירה במקצת והודעה במקצת כ בטענת הבלימה למשל מסרו הבעלים לשומר שלוש פרות בא בא בעלים טובע את הפרות בחזר אומר אדוני שומר אני משרתי לך אם זה שומר חינם שומר שכן אומר מסרתי לך שלוש פרות אז הוא אומר לו כן השומר אומר לו על אחת לא היה מעולם לא קיבלתי אתה אומר שלוש

לא קיבלתי אחד לא קיבל לא קיבלתי בכלל השנייה מודה שהיא ברשותו וזו הודעה זה עכשיו כבר ראינו הודעה במקצת בכפירה כופר על אחת מודה על אחת על השלישית שהוא זקה אומר שמע זה הוזק באופן שאני לא חייב עליה אז רק באופן כזה חייב על טענתו השלישית שבועת השומרים מי הם ארבעה שומרים סוגי הר שומרים שומר חינם צריך שבועה בגניבה שאומר שנגנבה השואל השואל זה שמתה מחמת מלאכה שומר שכר שננסה אלה הם ארבעה שומרים אז רשי אומר צריכים כפירה במקצת והודעה במקצת כפירה לא הביה אלא ככופר

לא הביה אלא בכופר ממש או לא היו דברים מעולם או החזרתי לך או החזרתי לך הודעה לא הביה אלא אם כן הודה ממש שיש לו בידו שחייב להחזיר לו נמצא שאיין חיוב שביעת השומרים באה אלא אם כן רשי אומר טען שלוש פרות שלוש פרות באחת כפר לו בחת הודה לו שישנה בידו והשלישית אומר לו ננסה או אם שומר חינם הוא אומר בשלישית נגנבה חייב עליה שבועה אורב בפרשה שלא שלח ידו ממלכת רעיו ילו שבועה כפירה אין זו שבועה אמורה בשומרים ובלב כפירה נמה לא תחייב שבועת

השומרים דכתיב בשומר חינם כי הוא זה דינ קלן שמודה במקצת וכופר במקצת פוקה ממנ דאמר ב קמה בג ערו פרשיות כ למדנו את זה ערו פרשיות כתוב כאן כ כזה למה שומר חינם כ דכתיב גב כא אלא הם כסף תלב תמי עניש מה ב כפירה והודעה והשורה אמורה בפרשה על פרש שלישית זה יפה אנחנו למדנו את זה בבב קמה בסוף בב קמה למדנו שמה שכתוב מודה במקצת הטענה חייב שבועה מאיפה לומדים את זה כי אמר כי הוא זה שנאמר בשומרי חינם זה זה אם אין עניין

למקום שלו לוקחים את זה למקום הלוואה שאדם לווא לחברו אבל פה התנא הזה אומר לא השבועה לא תהיה בשומרים וארבעה שומרים אלא אם כן יש הודעה ויש יש כפירה ויש הודעה כמו שלמדנו במקצת ועל השלישית שהוא טוען שהיא א נגנבה צריך שבועה אז צריך שבועה איך היא דמה מאר אתה ברור לך עכשיו בסדר לאום הסוכר ס מח שוכר זה כמו שכר שומר שכר הוא שכר מחברו כן גם שלוש פרות היה כן לקח שלוש פרות על פרה אחת הוא אומר כופר לא הייתה מעולם בפרה אחת הוא

מודה והפרה השלישית הוא אומר נהנסה לדינו כמו שומר שכר אז זה צריך שבועה על השלישית כל ארבעה שומרים יש להם שבועה אם הם פטורים למשל שומר חינם אם נגנבה אמנו פטור אבל צריך שבועה נפטר בשבועה שומר שכר זה נאנסה הוא פטור שואל מתה מחמת מלכה אבל כל זה צריך שבועה אבל איך שבועה צריך שיהיה שלוש פרות דוגמה כזאת שאחת ה הוא כופר לא היה ולא נברא ואחת הוא מודה ואחת נגנבה ה נהילה מה שניהלה אומר את ה מחמת בנך על זה הוא צריך לשבע בשוברים האלה

ככה זה מדובר איך ידמה כן ככה יוצא ככה יוצא הוא לא יכול להישבע עליה לפי אותו מדמה כן לפי אותו מד מה שצריך הודעה במקצת והכל איך ידמה איזה אופן הודע על הפרן שמחייב עצמו עליה לב דאמר להלך לא שהפרה קיימת והשומר אומר לבעלים קח את פרך כל מקום שהי ואתה רואה שחיה בשבועה במודה מ מקצת ואיך קשה על רב ששת שאמר אלך פטור הגמרא אומרת ללא הבריתה לא עוסקת באופן של הלח אלא דאמר לה הבריתה עוסקת בצורה כזאת אמר שלוש פרות מסרתי לך ומתו כולהו

בפשיעה הוא ככה אומר לו אומר לו הבעלים לשומר אמר לו הבעלים שלוש פרות מסכתי לך ואתה אין לך אותם וכולם מתו אתה פשעתי אתה צריך לשלם לי ואמר לאו מה פתרון חדה היו דברים מהעולם אתה אומר שלוש אחת לא היה ולא נברא כופר זה נקרא כופר במקצת חדה מתה באונס עליה הוא חייב שבועת השומרים וחדה איזה שומר הוא היה וחדה חדה מתה בפשיעה שאני צריך ש לך עליה וזה מודה ממ קצת שעליה אני צריך לשלם לך אז זה לא הלך אלא מחייב עצמו לשלם אתה מבין

הוא מחייב את עצמו לשלם אז אין כאן ראיה להלך אני מסביר לך בצורה שזה לא הלח כי אחת אמר לו לא היה ולא נברא ואחת מתה באונס זה טענת של שומר שכר נראה את זה תכף ואחד ועליה הוא חייב שבועת השומרים ואחת מתה מהן מתה בפשיעה ואני צריך לשלם לך באמת פשעתי בה ואני צריך לשלם לך אז זה מודה אז זה הוא מודה מקצת אז לא שך שמה אלך אלא הוא מחייב את עצמו לשלם אז אין כאן ראיה להלה ת שמע ת אבו עכשיו שאלה הברת

אחרת תענה אבואה דרבי אוטרקי לרבי לדרבי חי קמתה אתה יודע מה זה רבי חיה כמתה רבי חיה הדין הראשון של רבי חיא לא לרבי חייה הגדול הראשון לדין הראשון של רבי חיה למעלה למדנו המביאה אותו אל חי א לא זה השני הלך אמרנו ש כופר בכל ועידו עדים שחיב במקצת התביעה חייב להישבע ככה למדנו למענה מי שכופר בכל אומר לו חברו אתה חייב לי 100 אתה חייב לי 200 שקר לא היה ולא נברא באים עדים אומרים כן היה חצי היה 100 היה 50 חייב להישבע שבועה

של מודה במקצת למה לא התכן שתהייה הודעת פיו גדולה מהדעת אדים ככה למד רבי חיה ככה אמרנו שנינו בבריתה מה היה הנה מנלי בידך אדם טובע מחברו מנלי בידך וא אומר אלך בידי קידום עדים מעידים אותו שיש בידו 50 מעידים את הנצבע יש לך בידך 50 שנה טובע יכול לשבע על השאר הנצבע שבועת מודה במקצת תלמוד לומר על כל עבדה אשר יאמר כי הוא זה רק הזה אני חייב לא על טענת התובע כלומר על הודעת פיו אתה מחייבו שבועה והי אתה מחייבו על הדעת עדים אז

אם אתה רואה מפורש שעדים שאמרו לו דוקא אם הוא הודה בעצמו על על על מעל זה לא נכון אבל 50 כן חייב שבועה שיאמר כי הוא זה אבל אם באים עדים הוא אמר לא נכון כלום ובדים מידים על חצי אין פה כי אמר כי הוא זה אז זה לא חייב ואתה ואתה אמרת לי שגם הלדים חיב כן מ לא חייב לשלם כלום הגמרה מתנית קרמית עלי דרבי חיא רבי חי נפ אתה מקשה מברית על רבי חיה רבי חיה חולק על הבריתה הברת מה מה פתאום זה

תירוץ מפה מתנית רמת רבי חיה רבי חי נפלי כל זה התירוץ מה אתה מקשה ב רבי חיה רבי תנה הו פניג לא משאלים עליו הגמרה שואלת והקר כ אמר בריתה למדה את זה מהפסוק אשר יאמר כי הו זה מה זה בריתה תורה פסוק אני מביא לך נגד רבי חיה לא יכ כן ההוא למודה מקצת הטענה זה למדים מזה בכל שכן שחייב שבועה גם על דדים מוד מקצת הטענה בסדר ודה מקצת הטענה אשר יאמר כי הוא זה לאדם עצמו כן נצרח אומנם למודה מקצת הטענה לומדים מזה

בכל שכן שחייב שבועה גם על הדעת הדים כמו שלמדנו מקודם אבל זה לא זה שיידמן אותי זה לא בא להפ למעט לא לא בא למעט לא מה יענה הזה אבו דרבי ארפי אמר לך מה הוא ישר את הברייתא כתיב הוא וכתיב זה חד דמודה מ מקצת הטענה שזה חייב שבועה וחד דעת דין דפטור הנה פעמיים יש הוא זה הוא זה למה צריך פעמיים שניהם מלמדים דבר אחד כתיב כתיב הוא כתוב זה הנצבע מודה במקצת לכן יש לדרוש עיתוד למודים מקצת הטענה של חי שבועה אחד בא

ללמד דווקא ודעת פיו במקצת חיב שבועה ממעט אם באו עדים והעידו שהוא חייב את ה חצי הוא פטור משבועה למה כיש לי מיותר הייטור זה בא למעט שאת זה לא זה גם דיתה לא בעדך רבי חיה הקושיה עכשיו נכון רבי חיא לומד מאחד למודה במקצת הטענה וחד למודה ממין הטענה חד למודה מקצת הטענה זה חי שבועיים מה נדבר לחל למודה ממין הטענה כדי להשביע אותו שבועת מודה במקצת צריך נטבע להודות במין הטענה טענו חתים יכול להגיד לו כן היה שעורים צריך להודות בודה מקצת הטענה ממין

הטענה אומר לקחת לי שני קור חיטים אומר לו היה כור אחד זה אותה טענה אותו דבר אבל אם אומר לו היה קור שעורים זה לא מן הטענה אבל תבעות שאה חייתים והודה לו בשע שעורים לא פטור משבועה וידך אב רבי הפרקי שהוא מודה ממנה טענה לטלה אלא גם מ מודה לו בשעורים חייו סבר לה אומר זה תירוץ כבר דך מוד ממי טענה לטלה זה כבר תירוץ וסבר לה כרבן גמליאל נתנן טענו חיטין והודה לו בשעורים פטור ורבן גמליאל מחייב לכן האיתור צריך בכדי לפתור הדעת אדים

זה בא להגיד הוא אין לו דין שצריך שיהיה ממינה טענה גם אם מודה בשעורים הדין הוא שחייב ואם כן סבר לה כרבא גמליאל תענו חיתים וודל בסורים פטור ורבא גמליאל מחייב לכן האיתור צריך בכדי לפתור את הדעת אדים סיפור תשמע מעשה ציון משה ההוא רעיה דבו מס כל יומה חבטה בסה היה רועה של העיר היו מוסרים לו כל יום כל יום את הבהמות בעדים פאלה פלאות יום אחד מסרו לה בלא סדה לסוף אבר דוא לא היו דברים מעולם יום אחד מסרו בלי עדים אמרו לו אשי

העיר מה עם הבהמות שלנו אומר היום לא נתתם לא קיבלתי מכם שום בהמות לראות הטוס הדה אסידו בדח תרת מניו בא עדים עידו אכ שתי בהמות מבהמות העיר כן צבי בהמות לא רק בשבילו ני עשהו הו ומרעב אכל אכל בדרך שאוכלים לא משנה איך עוד אתה חושב זה כמו שמרוקאים אוכלים עוד אחד תרת מניו אז זה כופר הכל זה בדיוק כמו המעשה של רבי חיה הוא כפר את הכל אמר אף אחד לא הפקיד עלי אצלי שום כבשים ועוד ובאו עדים מעידים שחייה במקצת צבא כבוסים אמר

רבי זרה אם תד רבי חיה כמתה משבע שארה אם ההלכה כמו רבי חיה בדינו הראשון שחייב שבועה בודה במקצת גם על ידי דעת תים גם כאן הרועה הזה נשבע על שאר הבהמות שעליהן לא העידו עדי צריך לשבע אמר הביה שוא שואלת הגמרא אמר להבים אית משת בה גזלנו גזלן לא נאמן השבועה בכלל שקרן גזלן כזבן אמר לו הביה מה אמ איתה אם הלכה כמותו משבע וה גזלנו לדברי העדים הכל נמצא גזלן שלח בהם יד איך אתה מאמין לשבועה מתי אמר רבי חיא את הדין במלווה במלווה

במלווה שעומדת להוצאה או בפי קדון ששטות שלא שלח בו יד אלא נאבד לו אבל עכשיו ואין עכשיו מעות להחזירן מה שהוא כופר רוצה להשתמט עד שייהנו והוא יחזיר לכן נאמן על השבועה אבל פה במקום שהוא בוודאי גזלן שהעדים מעידים שהוא גזל ואכל לא יכול להיות אמר לה שכנגדו כאמינה אמר לו רבי זרה לביה לא התכוונתי ששבע הוא ודאי שהוא לא יכול אלא הועיד ומוטלת עליו שבועה והוא לא יכול להישבע ישביעו אנשי עירו את אתים את הבהמות אנשי עיר הם ישבעו והוא יצטרך לשלם להם נשבע ונותן

הגמרא אומרת אזת למת את רבי חיא חיב מדר חמה גם עכשיו אם נאמר שאין הלכ כרבי חיא ואין להשביע שבועת מוד במקצת בכל מקום חיב שבועה מ נחמן למה מה אמר רב נחמן תנן מנה לי בידך הטובע חברו אומר לו תשמע נתתי לך בידך מנה והוא אומר אינך בידי כלו פטור משבועה חי התורה רק במוד מקצת ואמר ורב נחמן משביעין אותו שבועת סת למה מדרבנן שבועת יסת הכונה משביעים אותו שבועה דרבנן לכן התורה לא אבל משביעים אותו מדרבנן באמת שכנגדו לא לא אומר שו לא היה

ולא נברא איך כתוב כי יסיתך אחיך יש דבוע חזקה אין אדם טובע עלי אם כן יש בידו משנה אז גם כאן נחייב את ר שבועה הזאת למה הוא חשוד על השבועה ישבעו אנשי העיר ויתלו נעשה כך דרב נחמן תקנת היא זה לא מדאורייתא מתקנת לתקנת לעב דינן לא מתקנים תקנה לצרך קיום תקנה אחרת אז גם דינו של רבי זרה חסוד לשבועה ה שבה זה שכנגדו בעיתון זה רק זה זה זה רק מתקנת חכמים ולא מתקנין אותה לצורך שבועה שחיב ב רק מתקנת חכמים לכן אם לא

שהנחה כמו רבי חיא שהבועה שמוטלת עליו במדור היייתה ינו יכולים לתקן שבועה כזאת שכנגדו נשבע ונטל רק אם ככה הדין כמו רבי חיה אז אפשר שכב כנגדו נשבע ונותן יפוק תיצי משה אתה מצביע כן טיפו ד רועה ואמר רבי יהודה סתם רועה פסול יפה אומר אתה הביה למה אתה אומר שישביע אותו עזוב את הכל אתה יודע הרי כל רועה פסול לעדות הוא גזל אפשר יפוק דב לרועה ואמרי יהודה סתם רועה שלא העידו עליו שגזל פסול עדות למה הוא רואה הוא רואה את הבהמות בשדות אחרים אז

הוא כמו גזלן אז פסו שבוע משה רבנו היה אבל רוע צאן לא איך כתוב אצלו וינהג את הצאן אחר המדבר שמה הוא לא הלך לראות איפה שנמצא הזה אז לא צריך לעמיד עלבד רבי חי ככה הוא מקשה לו גם אם לא נעמיד עלבד רבי חיה ע פסול מטיפו זה הקשיה על מה שאמר הבה מה שאמר הב יפוק למה פסל את הרועה משום עדות שיש עדים שהוא גזלן לא צריך את כל זה ד אבל רועה ואמר רבי יהודה ואמר רבי יהודה סתם רועה פסול פסול עדות למה

משתמר רועה במותה בשדות אחרים אז הוא גזלן גם נשוה הוא לא נאמן אומר לא קשיה הדידה הד עלמה מה ש הה ת של רבי יהודה נאמר במו דידה שיכול לרואה עצמו כיוון שיש לו הנאה מאכילה הוא רואה אותם בסודות אחרים שיש שם ראה יותר טוב אבל הא מה שאמר הביה ברואי בהמות דעל מה למה אין לו מזה הנאה הוא לא אדם אין אדם חוטה ולא לא מכי הוא לא מאכיל אותם הלך כיל אותם לא משנה איפה של הפקר רואה אותם בסודות של הפקר לכן לא לא

פסל אותו הביה רק מחמת הדעת עדים בלי הדעת עדים לא פסל אותו רק שעדים יבואו ויעידו שהוא גז שהוא אכל אז פסל אותו בלי זה לא פסל אותו ותמה אחי ענן חבת רוא איך מסנן רואה בהמות אחרים מסת לא גזלן איך אתה מוסר וכתיב לפני עבר לא תתן מרשון אלה זקין אדם חוטה ולא לא לא יקח את הבהמות לשדות של אחרים למה למה שהוא גם יעשה גזה בשביל מישהו אחר זה ישבע שאין לו בא פחות מחצי לא הבנתי מתי אתה כן פוסל אותו ומתי אתה לא

פוסל א אם זה בהמות שלו פוסל אותו בלי עד כן למה הוא רואה הוא רוצה שיכלו הכי טוב הוא לא משנה הוא רואה פה מראה משהו משהו מכניס אותו שם שיש את פרטיק צי משה אבל אף אחד לא רוצה להיכנס לגינה שלו חס ושלום כל כך יפה אף אחד לא נכנס אוכלים רחים לא פרחים לא אוכלים לא אוכלים פרחים מוף פרחים מיזה גינה ש מה פתאום חצר אם זה לא פרטי יכול להיות שכן למה לא הפקר זה ישבע שאי פחות מחצה וזה ישבע שא ח מרצ

חלא לא לא לאקו או אמרנו במשנה שניים אוחזים בטלית זה אומר אני מצתי זה אומר אני מצתי זה אומר כולה שלי וזה אומר כול שלי זה ישבע שאין לו פחות מחצי וזה ישבע שאין לו פחות מחצי ויחלקו הגמרה שואלת דית משתה בע דית משתה בע או דלת משתה בע למה נשבע בלשון כזאת הרי זה מי שבא לקחת חצי מן הטלית לברר בשבוע את חלקו בטלית על דית אשתבח על מה שיש לו בטנית צריך לשבע או על דלתם אשתבח או על מה שאין לו למה אתה פה

הנשבע אין לי בה פחות מחצה משמע אין ליפה אפילו פחות מחצה הלשון למה תקלו חכמים אתה שבועה בלשון כזאת צריך לשבע חצי שלי וזה ישבע חצי שלי מה זה אין לי בא פחות מחצה זה כאילו נשבע אין לי בא אפילו כן אין לי ב אפילו אפילו פחות מחצה הלשון לא ברורה איזה שבועה זאת אמר רבונה אני אגיד דאמר שבועה שיש לי בה ואין ליבא פחות מחצי תדע לך אני יש לי בטלית אני נשבע שיש לי בטלית שכיוון שנשבע שיש לו בה לא ייתכן לפנ שאין לו

בה כלום אז לכן אומר ואין לי בא פחות מחצי אין לי כל פחות חצי יש לי אין לי פה פחות מחצי אז אין לחשוש שיש לו ברק שליש או רבע נשבע שגם אין לו ב פחות בסדר פשוט לפחות וא אומרת בנהם השבועה שקולה שלי מכיוון שמדובר בטוען כולה שלי למה לא תקנו חכמים להשביע על כל התנית כדי לאמת את הטענה שלו למה לא איזה קושייה זא מהש כולה אומר מבנ ל כולה זה התירוץ הרי נותנים לו רק חצי הטלית גם גם חברו תפס אם ישביע אותו

על כל הטלית יש כאן הוצאה של לעז על בית דין הוא נשבע על הכל ומביאים לו רק חצי אחד מהמהם משקר הרי זה כאילו שנשבע שעושים לו שלו קדין לא זה כמו נשבע לא נשבעים בצורה כזאת לכן תורה החיבה במודה במקצת שבועה לא חשדה אותו בשבועת שקר הלאה ונמה שבועה שחצי השלי הנה שווה שחצי ה שלי מרעל דיבורה אם הי שוה בלשון כזה הוא סותר את טענתו הוא טען שכולה שלו ועכשיו הוא נשבע שרק חסייה שלו אז אי אפשר הגמרא אומרת השתנ ממר ע לדיבור גם

שנשבע שאין לו בה פחות מחצה הוא סותר את טענתו הוא טען כולה שלי ועכשיו הוא לא נשבע לי שיש לי בא שאין לי בפ שאין לי ב אין לי בא ש שיש לי יש לי מה הוא נשבע כולה שלו אין לי ב פחות מחצי הוא אומר כולה שלי והוא נשבע שאין לו בה פחות מחצה הוא גם סותר את דבריו אז הגמרא אומרת אל שמן שנשבע ש שיש לו בה ואין לו בפחות בחציה הרי מרה לדיבור סותרת טענתו למה הוא טען כולה שלי ווא לא נשבע שכולה

שלו ה יש לי בא ואין לי בא פחות מחצה הדמר כולה שלי ובאמת הוא נשבע על חציה באמת הטלית כולה שלי כפי שטענתי קודם לדבריכם שבועה שיש ליבה ואין ליבה פחות מחצה אתם לדבריכם שאתם לא מאמינים לשקול שלי אז אני מחייב לשבע בצורה כזאת שבועה שיש לי בה אין ליב פחות מחצי א הגמרא שואלת בכי מאחר שזה תפוס ועומד וזה תפוס ועומד שבועה זו למה זה חצי טלית בידו זה חצי בידו למה צריך שבועה דבר שמוחזק אני כבר מוחזק בחצי הוא מוחזק בחצי אתה נותן לי

רק חצי למה ה שוע אמר רבי יוחנן שבועה זא תקנת חכמים ש כל אחד ואחד הולך בתוקף בטליתו של חברו ואומר שלי באמת לא צריך להשבע אבל לכ תקנו רבותינו ישבע למה כל אחד יתפוס יש לחברות לית תגיד הוא מוחזק נמה מגוד חשיד ממונ חשי שבועתה עכשיו הגמרא מקשה רבי יוחנן רבי יוחנן אומר תקנת חכמים אם הוא חשו שתקף את הניצות של חברו כמו שאתה אומר רבי יוחנן מתוך שחשו שבתו מיד חברו אז הוא והוא לא חשש לעבור עליו שלא תגזול חשו מה שבועתה נחשוב אותו

גם ל שבועת שקר איך נסמוך על השבועה שלו אתה לא יכול לדעת מה איתו יכול להות שהוא גם נשבע על שקר אם הוא חשוד לך שהוא תקף סתם את חברו גוזל לו חצי טרית אז גם תזות אותו שבועות שקר אמר מגו חשיד ממונ חשיד שבועתה לא אומר דבר הזה בתוך שחשות על גזלת ממון חשות גם על שבועת שקר שבועת שקר היא מאוד מאוד מאוד חמורה על האנשים יותר מאיסור גזלה לא אומרים מתוך שהוא חסו על גזלה חסו גם על שבועת שקר מאיפה הגמרא מביאה לזה הוכחה

דילו תמח הי שחשו גזרת ממון לא חשו שבועת שקר הי דמ רחמנא מודה מקצת הטענה שוה נימה מגוד חשיד הממונה חשוד שבועתה אם לא תאמר ככה שהוא לא חשוד שבועת שקר מה שאמרה התורה שהתובע מחברו מטלטלים וחברו מודה מקצת הטענה וכפר בשער אז אתה אומר משלם מה שהודה בו ועל השר ישבע שהוא לא חייב איך סומכים על השבועה שלו נימה מגוד חשיד הממונה לגזור ממון שכופר בו חשיד שבועת אני חיב אותו שבועה אז אלא מכאן אתה רואה שמי שחשוד על גזילת ממון לא חסוד על שבועת

שקר הגמרה דוחה את זה אומרת לא הטעם שת מותק משתית דרבה אומר זה לא מה שאמרת לך בוד מקצת הטענה ישבה לא חושדים אותו שההוא כופר בשביל לגזול באמת הוא רוצה להודות בכל אלא כעת אין לו בידו לפרוע מה שהוא אומר שהוא חייב הוא רק כדי להשמת תמוק משת מטלה להשמת פירעון חוב עד שיהיה לו ואז הוא לאט לאט הפרע כדרב כמו שאמר רבא למעלה שבאמת הוא לא הוא לא חשו באמת הוא רוצה לשלם את זה רק עכשיו אין לו אז הוא דוחה למה הוא ומ

ש אי אפשר להגיד אין לו הוא קשה לו הוא לא יכול תדע הנה גם הגרה מוסיפה תדע לך ברור שמי שכופר במלוה הוא לא חשו גזלה אלא רק הוא רוצה להישמט עד זמן הפרעון דמר רבי דיבר ימר רב חסדה דמה רבי עדי אמר דמר דיבי אמ רב חז כופר במלוה כשר לעדות באו עדים למנו למעלה בא עדים ועידו שחייו כופר במדב ובא עדים לא הוא כן חייב כשר לעדות בפקדון כופר בפיקדון אומר אני הפקדתי אצלך 1000 דולר ובאו עדים והוא אומר לא נכון לא היה דברים

כאלה ובאו עדים שמעידים זה פסול לעדות השקרן הזה למה הוא חזק לגזלן מה ההבדל ביניהם הכופר במלווה אין דתו לגזול למה אין לו מעות פואה מלווה להוצאה ניתנה הוא השתמש בה הוא קנה בה עכשיו אין לו את הכסף הוא סתם אומר ן זה נכון עוד חודש הוא יביא לו את הכסף עושה עסקה בבת ים יביא אלו זה לא הבעייה אבל פיקדון היה אסור ו להשתמש איך השתמש זה בבית הכופר בפיקדון הוא לא חושב להישמט למה הפיקדון לא ניתן להוצאה אלא לשמירה סך הכל אמר לו תשמור

לי על זה ואם זה עבד לו יכול לטעון זה נאבד והוא פטור אין בעיות ומקשה כן סכן מצוות לא לא מהש אלא דתני רבי ברחמה מה הקושיה על המשנה אין קושייה חכה זה ראיה עשינו אלא אתה לא איתי אם אתה רואה שאתה סתם מדבר יא חביבי תיתן לנו ללמוד לא לא אין קושייה לאט לאט תביא אלא שם שומר לך אלא עכשיו תבין אלא הדת רמ ברחמה ארבעה שאומרים צריכים כפירה במקצת והודעה במקצת זה למדנו היום בתחילת הגמרא בתחילת הסוגיה אמר רחמה ארבעה שומים חיבה תורה שבועה

מתי ש במקרים שפטורים מתשלומי שומר חינם פטור מגניבה אז צריך להשבע שנגנבה פטור מ או שומר שכר שפטור מאונס צריך לשב שננסה שואל פטור מתי כל אלה הארבעה שומרים צריכים כפירה במקצת והודעה במקצת הם לא חיייבים בשבועה ע שכפרו בחלק מהטענה אמרנו כמו שהיה שלוש פרות ואלו הן שומע חינ והש חר והסוכר הנמה אז מגוד חשיד ממונה חשיד שבועתה למה איך אתה מחייב אותה שומר שבועה תגיד גוד חשיד ממונה על חלק הטענה שכפר בה לגמרי חשיד שבועתה אז אם לאמה שכופר כדי להשמת עד שיהיה לו

מעות מדובר שכפר בחפץ שניתן לו בכלל לשמירה לא להוצאה אומר אתה מנמ שתה מותק משתית למה בר משכח לגנב תפיס נלה באמת לא מתכוון לכפור לגמרי הבהמה עבדה או נגנבה בפשיעה והוא כופר עכשיו עכשיו לדחות את הפירעון למה זה פשיעה הוא צריך לשלם אבל הוא דוחה את זה סבבה משכח נ לגנב תפיס ננ הנמה יש לו מצלמות אומר לפי המצלמות אני אמצא את הגנב ואני אביא את הכסף תפיס נלה אנה ממשק נלה באגם אמת נמצא את הבהמה באגם כנראה ברחה לאגם ואני אביא אז הוא לא

תכווה באמת לשקר לגנוב אחי כופר בדון אמי פסול לעדות תשתית למה מה הוא משתמש צבר עד חשנה ומשח אני אחפש טוב טוב אני אמצא את הפיקדון כי אמרי הכופר בפיקדון פסול עדוד כגון דודו שעתה את פקדון ב וידע נקת בד מתי אני אומר ופ בפיקדון אתה מבין שפסול לעדות זה רק באים עדים ומעידים שאותו שעה שהוא כופר נמצא הפיקדון בבית שלו והוא יודע מכך או דנקיט בדה שומע הוא תופס זה ביד וא אומר לא נכון ראית איזה חצוף לא לא חייב להיות פרה זה לא חייב

להיות פרה זה יכול להיות גם 1000 דולר זה יכול להיות מרגלית אלא ה דמר רבונה משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נמה מגוד הממונה חשמה שבועתה אלאד אמר ונ שומר שנח בשבועת השומרים אמרנו משביעים אותו בשבועה שאינה ברשותו החפץ ו ברשותו למה חושש שנתן פקדון קשה למה אני מגוד ונה חש שבועתה תרצ את הגמרא אנמה מורה ואמר כי יבנ ואמר דמק יבנ למה הוא אומר ה מורה התר לעצמו אומר אני משלם עבורו מה יש הרבה פעמים זה שומר הוא אומר אני מוכן לשלם לשבע אז משביעים אותו

שבועה שהי לא ברשותו אתה מבין למה אבל למה תשביע אותו מגוד לא לא הוא לא חש ממונה מה הוא אתה מנמה הוא מורה היתר לעצמו אומר מה יש בזה אני משלם לו וכי אני גונב לו אני צריך את הפרה הזאת את החפץ הזה אני צריך אני אומר אין אני מוכן לשווה אין לי את זה שבע אומר אני מוכן לשלם אלא אני שבע מה עושים לו משביעים אותו שזה לא ברשותו אז איך תשביע אותו אבל הוא חשוד אומר לא הוא מורה היתר לעצמו לא חשוד הוא מהוא

עושה הוא אומר מה לי ולזה הוא מראה יתר לעצמו ש אני סוף סוף משלם על זה מה קרה זה לא גנב איך ישלם על יד לום הרב קח יהלו מתי ישלם על היהלום יחזיר את היהלום זה באופן שהוא יכול לשלם הוא מוכן הוא צריך את היהלום הזה הוא עשיר פיקדון בסדר אז הוא בא לו יצר הרע אשתו אמרה זה יהלום יפה אני רוצה את זה אז הוא מה אומר אין לי נגנב הלך אה אין לך אומר תשבע תשוה אני מוכן לשלם לא צריך תשוה זה המעשה

אז בשניים אוז הוא מוכר פרח טוב הנה ו בשניים אוחזים בטלית הוא לא חשוד על השבועה או לא חשוד לא חשוד אבל משביעים אותו שזה משביעין אותו כן אז למה הוא לא למה לא חשוד למה הוא מורה תרה לעצמו כ הוא משלם אז הוא לא גז כן לא בגלל למה הוא לא אתה אומר אבל הוא שקרן הוא מורה יתרה אדוני הוא מורה יתרה לעצמו לא שהוא מתכוון באמת לגזול הוא אומר מותר הוא אומר לא הוא גזלן אבל הוא אומר מותר לש עוד עד כאן יום מחר

נראה מה יהיה לא לדבר אתם יודעים שפה לא שואלים שאלות אנחנו הלכות ראש השנה רבותיי אתםם יודע מתי מתחיל ראש השנה בניסן הלאה בעשרת ימיב מחפשים שה לך אז כוח לעמוד ממול ד תפסת או לא יופי בוא תשב המכבש אני ייף לפניכן סעיף ד לפני קפב מחפשים ומספרים בערב ראש השנה למה אדם בטוח בחסדי השם שהוציא את דינו לצדק לצדק משפטנו צדק זה לא תמיד השם יעזור אבל ש הכוונה הקדוש ברוך הוא יוציא אותנו זכאים א זה לא בגלל עומר ראש השנה זה עומר זה רש

ה יש נוהגים לטבול בערב ראש השנה משום קרא צריך אדם לתר עצמו ברגל ויש מקומות שנוהגים ללך על הקברות להרבות שם בתחינה נותנים צדקה לעניים כן כן מטענים זה טוב לא גברות כאב הרות לט בנים ב ה איך אתם אומרים בית הקברות גברות אומר למה אומרים אם אין אתה מרחם עלינו חשובים כמתים גם שהמתים יתפללו על עם ישראל ונותנים לפני כן נותנים צדקה בשרת ימי תשובה אומר המלך הקדוש המלך המשפט למה זה ימ דין הקדוש ברוך הוא יושב על כיסא מלך ואם טעה או שהוא מסופק

אם הוא בהמלך אם הוא בהמלך הקדוש חוזר לראש תחילת התחילת העמידה ואם הוא במלך המשפט אם נזכר קודם שע כך הגב חוזר לברכת השיבה ואומר משם וחד הסדר ולא נזק שקר הגלו חוזר לראש תראה מה דעת מרן אבל היה נהל בסימן קיח כי שמה משמע אם לא רגיל אם רגיל לומר תחנונים אפילו שלא עקר רגליו חוזר לראש סעיף ב' ואם אמר האל הקדוש ותוך כדי דיבור נזכר ואמר המלך הקדוש אין צריך לחזור כןד במלך המשפט כ תוך כד שלום עליך רב א כןך המשפט יש מחלוקת

כן כן בן איש חיי אומר שלא יצא ידי חובה המלך אז לא אה פה זה אבינו מלכנו אומר פה למטה אומרים פה בשבת הזה כן לא רק לא מזכירים חטא זה לא אומרים ל זה סעיף ג אתה כבר כף אח מביא את זה ג זה מחר אז מחר בסדר עכשיו הרמבם רבותיי שי מנחם הרמבם זה הרופא הגדול או זהבו פרק חמישי עמוד יז מי שנשבע שזרק איש פני צור לים והוא לא זרק או נשבע שלא זרק והוא זרק הרי זה חיה בשבועת ביטוי לפי שאינו בלה

הבא שרי א יכול להשבע שזרוק או לא יכול להשבע שלא יזרוק פלוני וכל מי שנשבע על אחרים שעשו כך וכך או לא יעשו אפילו היו בני ואשתו אינו חיה בשבועת ביטוי שהרי אין בידו לא לקיים ולא לבטל הוא מכין אותו מכת מרדות שריין בידו לקיים שבועה זו ונמצא גורם לשבועת שו מה זה ככה לשבע הוא נשבע שציון משה יתן כך וכך לא אתה לא יכול להגיד מה שאתה רוצה נשבה ולמה אינו לוקה משום שבועת שו מכין אותו מרכת מרדות שהרי אפשר ותן אחן שישמעו ממנו ותתקיים

שבועתו נצ כש מטרים בו בעת שנשבע רת ספק שאיין לו קין עליה אלא אם כן היה לו היה לו שבה המפורש כמו שדבר בהלכות סנהדרין ואין אותן אחרים נזקקין לקיים דברי זה הנשבע אלא אם כן אנו אמן שביארנו ג ואם קיימו דבריו הנו משובחים שלא הרגילו להוציא שבועת שו ד' במ דברים אמורים שנשבע על דבר שאנו ברשותו כגון שנשבע ראובן על שמעון שלא ילך בסחורה או שלא יאכל בשר שומע נשבע שראובן לא יאכל בשר כ יוצא בזה אבל אם נשבע ראובן שלא יכנס שמעון בביתו שלא

יהנה מנכסיו ועבר שמעון ונכנס לביתו של ראובן ונהנה מנכסיו שלא כדעת ראובן ראובן פטור שהרי הוא אנוס שמעון חייו שעבר על דבר אסור לו לעשותו שלא נשבע אד דבר שהוא ברשותו לכן כל יוצא בזה ה שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן רן אכילה ושתה משקין שאינן רואן אשתיה פטור אחד דברים האסורים מן התורה באכילה כגון שאכל כזית נבלות טרפות שקצים רומסים פטור משום שבועת ביטוי שבועה שאוכל ולא ואכל אוכלין שאינן ראוים לאכילה ושת משקי שאינ ראים לשתיה או שאכ נבלות בהם פטור משבועת ביטוי שרצה ידי

אכילה מאחר שן חשוב אצלו אכילתן אכילתן שמה אכילה ושוע שלא אכלתי והוא אכל דברים שחילה או נבלות טורפות חייב שאכילת שמ אחילה שהרי אין חשובים אצלו שר אכלם אבל לאבא שנשבע שלא יאכל ונקרא מקר כלם את הנבלות אין האכילה שביארנו ז שבועה שלא אכל כל שהוא מנבלות וטרפות ואכל פחות מכזית חייב חיב בשבועה שהרי אין הוא משבע על חצי שיעור מהרס יפה למעשה לא צריך להיות חיב זה מושבע ועומד מהר סיני נשבע שלא יאכל חזיר אדם מושבע ואומר באר סיני לא לאכול את זה אבל אם

הוא אכל חצי שיעור של חייב שבועה שכל פחות מכזית נבלה טרפה חיה בשבועה שבועה שלא אכל עפר קצא בדברים שנים לאכילה אם אכל כזית חייב עפר צפע נוכלים עפר אכר פחות מכזית הרי זה ספק שתח בכוש מפני שאין דרך לאכילה כדי להצריך שעול וכן הנשבע שלא לאכול חרצן ואכל ממנו פחות מכזית ר זה ספק היה נשבע נזיר שהוא אסור חרצן בכזית לכן אמנו פחות מכזית אח בשבועת בטוי שהרי אין דעתו בשבועת אלא על כזית שהוא משבע עליו ואין שבוע חלה עליו לפי כך אם פרש ואמר

שבועה שלא אכל חרצן אחד ואכלו חייב למה זה לא חייב על זה מהתורה יוד שבועה שלא אכל תמרים תמרים ונבלות וטרפות ואחר כך זית נבלה או טרפה חייב אף משום שבועת ביטוי שהרי כלת דברים האסורים דברים המותרים משום שחלה שבועה על התמרים ח כ שחל שבועה על התמרים חל הדברים האסורים כמו שבארנו יפה יא אכל אבל אם נשבע שלא יוכל נב פה קצב בהן בין שאכל בין שלא אכל אין כ חיוב שבוע כלל לא שבועת בטוי לא שבועת שו יב נשבע שיוכל נבלות רפ קוצ בן

מסו תורה הרי זה לאק משום שבעת שו בין אכל בלא אכל שבועה שאוכל כיכר זו שבועה שלא יאכל אנה השניה שבוע שו שרי מצווה עליו לאוכלה שרי מה כתוב בגלל השבועה הראשונה אז לוקח שבועה שנייה בין אכל בין לא אכל אם לא אכלה חייב בנוסף גם שבועת ביטוי לכן גם נוסף על זה ביטוי ד שבועה שלא אוכל כיכר זו זה אמר בהתחלה אחר כך אמר שבועה שאוכל אנה השניה השנייה שבועת שו למה הוא כבר נשבע שלא יאכל אז אסור לו לאכול עכשיו נשבע שיאכל שבועת שו

כן שהר אסורה עליו לאוכלה ולוקח שבועה שנייה ע זו בין הכלה בין לא הכלה אם הכלה לוק משום שבועת ביטוי לכן כל נשבע לבטל את המצווה ולא בטל פטור משום שבועת ביטוי ולוקה משום שבועת שו ועושה המצווה שנשבע לבטלה אי אפשר ל את כול הוא משבע ועומד מהר סיני לקיים את המצוות כיצד הנה נשבע שלא יעשה סוכה ושלא ילבש תפילין שלא יתן צדקה לכן השבע לחברו שלא העיד לך עדות זו שאני יודעה או שלא אעיד לך אם ידע לך עדות הרי זה לוקה משום שבועת שו

כי זה נשבע מה שכתוב בתורה מפני שהוא מצווה להעיד לכן אומר לחברו שבועה שלא ידע לך עדוד אין זו שבועת שו אין אין בידו שלא ידע שהרי כלומר שאין בידו שלא ידע לא עדות וכן כל כ יוצא בזה יש בידו לקבוע אני לא אסתכל לא לא לא רוצה ללכת לראות ולא דע עדות זה בידו לאו שבוע ה אומר לחברו שבועה שלא ידע לך עדות ה ז שהוא עד שו למה שהרי אין בידו שלא ידע לו עדות כיוון שאין בידו לקבוע אם ידע לועידות או לא אז

לכן זה שבועת שו נכון אתה צודק לא לא הסברתי כך בהתחלה טז נשבע לקיים את המצווה ולא קיים פטור משבועת בטוי כיצד נשבע שייעשה לולב או סוכה או שיתן צדקה לעני או שיעיד לו אם ידע לו עידות ולא עשה ולא נתן הרי זה פטור משום שבועת ביטוי שאין שבועת ביטוי חלה אלא על דבר הרשות לא דברים שחובה על אדם א שאם רצה עושה ואם רצה לא אין עושה זה חלה שנאמר להרה ולהטיב לפי כך כל נשבע להרה לאחרים פטור משבעת בטוי כגון שנשבע שיקה פלוני או

אסור או יקלל נו או יגזול ממונו או אם סרנו בידנס פני שהוא מצווה שלא לעשות ויראה לי שהוא לוקה משום שבועת שו בכל זבע רע לעצמו נשבע להרע לעצמו כגון שנשבע שיחול בעצמו אלפי שאין ו רשאי שבוע חלה עליו ואין ואם לא הרעה חייב משו שבועת ביטוי נשבע להטיב לאחרים הבא בידו לעשותה כגון שדבר עליו לשלטון או שכבנו שבועה חלה עליו ואם הבר לא עשה חייב משום שבעת ביטוי זה פשוט מה יח מה שלא יכל מצה או שנה או שתיים הרי זה אסור לאכול מצה בלילי

פסח ואם אכל ח שבועת בטוי ואין לו שבועת ואין ואיין זו שבועת שו שהרי לא נשבע שלא יאכל מצה בליל פסח אלא כלל עתים שאכילת מצא בהם ראשות עם עת שאכילת מצא בו מצווה מתור ש לשבועה שער הימים חל עלי פסח חכ יוצא בזה כגון שנשבע שלא ישב בזה סוכה לעולם או שלא יעלה עליו בגד שנה או שנתיים אתה מבין אז כל השנה מותר זה לא אין מצווה לש סוכה יט נשבע שני שנשבע שכבר הניח תפילין היום או נשבע שלא הניח או נתעטף בלוני בסיסית או

לא נתעטף אזו שבועת ביטול לשעבר שזה מגיד דבר שנעשה ולא נשבע על המצווה לא קמנה ולא בטלה ולא לבטלה כ נשבע שלא ישן שלושה ימים או שלא יאכל כלום שבעת ימים כיוצא בזה שישבו עד שו אן אומרים יעור זה עד שתצטערו שום זה עד שתצטערו יהיה ב בכוח לסבול אחר כך יוכל ו יישן אלא מלכין אותו מיד שבועת שו ויישן ויאכל בכל עת שירצה מיד כא' נשבע שגמל פורח באוויר אתה רואה זה רק אפשר בקורס הלאה אמרו לו סליחה סליחה ואה גמל פורח באויר חושב פה

זה מקובלים אמרו לו איך נשבעת לשו ותראה איזה יופי הוא אומר הוא מתרץ יפה והוא אומר אוף גדול ראיתי הוא הוא מגודלו קרתי גמל אומר היה עוף גדול קראתי לו גמל וכן היה בדעתי אין זה כלום שאין כל אדם קוראים גמל אלא לגמל הוא בא עצות אל כל אדם לוקה חלק יצא בזה כן אבל פעם אתה זוכר שהפרה הגמל היה עומד על על הגג והוא ראה איך שהעופות טסים וה והציפורים מצפצפים והולכות והוא רואה גם כן מהעץ נצלש ענפים ואיך שהם האוויר פורח אותם אומר למה

שאני לא אהייה כזה אז הוא גם רצה להיות פורח אז הוא עשה קפיצה ווא התחיל לעשות כזה והוא התרסק זהלא כל אדם כל אדם מה שמתאים לו כל אחד לפי מה שהשם נתן לו הוא לא יכול גם אני רוצה מה אתה גם רוצה יכול אם זה מתאים לך אז כן אם אתה גמל אתה יכול לפרוח באוויר אתה צריך אשיר על השם כי גמל עלי אתה יודע זה היה אחד היה אחד הרבנים של חברון היה קסר אז הוא היה קונה בסוג של חברון פתאום הוא מרים את

הראש הוא רואה גמן הוא מתחת לגמל אז היה אומר אשיר עלי השם כי גמל עלי כן הוא היה קצר הוא היה בבנ ברק ודד ה מתק עלי גם מה זה בדגש כבוד הרב אמרו לו איך נשבעת לשו ראיתי איזה דבר כב שולחן אפשר לש יש דבר כזה דבר ידוע אצל החכמים בעלי שכל ומדע שהשמן גדולה מן הארץ 170 פעמים נשבע אחד מן העם שהשמן גדולה מן הארץ שש אין כ משום שבו עד שם אף על פי שהדבר כן הוא אין דבר זה גלוי וידוע לכל העם

אלא לגדולי הנבונים בלבד אחד כמו יצחק הוא יודע שהשמש גדולה לא כולם יודעים הוא יש לו פרחים הם עובדים לפי השמש ואינו חייב אלא אם נשבע הדבר שגלו בידוע לשלושה בני אדם משר עם כגון איש שהוא איש ואבן שהוא אבן אתה יודן זה שבועת שו נשבע זה איש אתה נשבע זה איש וכן ה נשבע שהשמש קטנה מן הארץ א לקה אפי שאין רכן פני שאיין זה יע לכל אדם ואינו כמי שנשבע על איש וא אישה שהרי לא נשבע אלא על ראיית עינן ש הוא רואה אותה

קטנה ואי את השמש קטנה הוא יודע אחי קכ יוצא בזה דברי חשבון תקופות מזלות מטות כצ בדברי חוכמה שאין נקרים אל אנשים אחדים מה כולם חורש זו ה רעל דברים ברורים הוא חייב זה כלל הרמבם כן אני לא יודע טוב תמתין אמרתי לך עכשיו אין שלא תשאל אותי עוד כן אנחנו בדף באחרית הימים כן כל הדברים החרי מהך מהמה שחרי המים א עלמ ראית השכינה לא עוזבת את עם ישראל לעולם קדש ברך א בעלמה בתשובה מהל ים תשובה אין דבר שעומד לפני התשובה חזה אפילו תשובה

מכל שכי אק תשובה ון ובה מג בשובה כ ע וא בכל עלמה חיבח קדוש ברוך הוא ניקוב ות רש השנה נ בנו דברים לבדל בן ןככ חזר בג ד נו כל הגאולה תלויה בזה הכל תלו בתשובה כל ה ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ו ששמה ועד עשה למען שמי ועוד למעני למה אני אעשה םו חזרן לו חזרי אם לא חוזרין בתשובה אנמ מלכה שקש גזרות משל פרעה וחזרו לכו חבה שיהיה כך דוכתי ושבת עד אדוני אלוהיך עד השם וד ותשוב קריאת חיים כי ממנו תות חיים

דשבת ישראל ויב דנפק בעל בפומ ברנש בלא עמל לא הג מה זה תשובה מה הדברים ועלה אתמה ככל מצא כי הכל מצא פי השם חיה האדם והי על רש ברנש עלי תמ ותמונת אדוניי אך בשלם התהלך אי ו אדוני אלוהינו שכטי רבותינו לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סוב ופם על יד משה נביא אך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח סמים נטף ושכל ח בנה סמים ונה זכ בת בב יאמר לך שמים טף וש יאמר אדוני משה קלך סמים נט ושת ח

בנה סמים ולבונה זקה בת בבת יה יהיה בבת בת ז יה בבת בת ז ההז ה השית אותה כור ד מועד אשרך שמה קודש קדשים עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר פני א כם תנו רבנן טום הקטורת קסד 368 אמנים היו ב 3 כחמה מנה בכל יום מחטוב בבוקר בער שלנ מניס גדולם ח ביום הכיפורים בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסת מן הדה סמנים היו ב לו הן הצורי והציפורן והח בנ ציה שיבולת שפ יופה שלוש י ם לא תיקב מעלה ש רבי נתן הבבלי אומר

אף כיפת הירדן קושי אם נתן בה דבש פס ם רב שמעון בן גמליאל אומר צורי אנו אלאף מר כתב למה הי באה כדן מה כד לו מרגליים יפי אל מכניסים מרגליים במקדש תניה רבי נתן הב אומר אף כיפה דש תני רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק פני שהכל פ בסמ מה חצ כש שמנו אמר רבי יהודה זה הקן אם כ מידתה כשרה לחצאים ואם חיסר אחד מכמני החייתה בר כפרה אח שנה דש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מערבים בדבש

שתורה דש נו וימר עליהם כז חו מזמרת הארץ מכ מח מעט צורי מעד דבש כות לות קדים ר לי ע מזמרת הארץ בכם שחה מעצורים ע דבש נכות לות בטנים משקדים ויאמר עליהם ישראל קחו מזמרת הרץ בניכם ורדו לאש מנח מעצורי מעד דבש ות ים שמרתם את הדבר ויהב הבוד הז זב פסח שלושה צידה אחו שלושה כקוצים ש עשה אותה כ ויאמר ן בן המתים ויאמר משפש ם ועמד ב מועד מגפה עצרה ויאמר גפה ני ךצ ביום זך וזך חסדך עוזך בוק חסדך נוסע אלוהים יח

ר פני דרכך ל גוים עתך כנו אלוהים ו אותו עמ פח יש תר עליון בידת אלוהי כוא פ גש רק בעיניך תבית מעוך לאך רך כחש בשעתי אשת חין ממצ ורח בת בבעלה לא ר גתו טוב ולא רע כל ימי חיה דרשמ קום בעוד לילה תתמה עמה כי טוב שחרה לא יכבה בלילה נר יד עני דבים עת שבוש נוד בשרים בעלה זג נתנה ניז הדר לבושה צופ ש בעלה ויהללה רבות בנות עשו חיין וטלית על כול מפשר אדוני צבעות דמ חמך ש נוש ך כל הכחל

הקדוש דעל מה יברך ידחו זכה ידחו גם אלה ששומעים השיעור דרך הלויין דרך הפלאפון השם יברך אותם אותכם בכל הברכות שבתה בריאים שמחים הצלחות ישועות נחת שמחה כל תופס נשמי ורוחני כל אשר תפרו תזכירו ותצליחו שנהייה לנו ד שמיים טובות ושעות ובות כן יא רצון ונאמר אמן אז כ תוב לכולם