הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלז-קלח הרב בניהו שמואלי שליט"א ט מרחשון תשפה

‏na רב זה [מוזיקה] נטלה לא דולק לי הטלפון הזה זה מר איך מדליקים טלפון לפתוח אותו אתה יודע בפ לא מוע לא עובד הלו לו אני יוד זה טלפון רגע אני יודע שזה עובד אני רואה לא התענו אות ג שים בטעינה תרה לא שמ בטעינה יש קבל לראש לא לאלא תטען שמה ונראה שזה עובד זה הכל זה עובד זה לא קשור תפתח לי את הטלפון זה הכל הוא מלא נכון אני יודע שהוא מלא לח או זהו חברנו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש

יום ראשון תשעה ימים למר חשבן בעזרת השם שיהיה שבוע טוב וישועה גדולה איזה שבת קודש שבת המלכה פרשת לך לך מארצך ממולדתך מבית אביך אל הארץ אשר הרקה ראינו בסוף הפרשה פלא פלאות איך הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו וקמ אותי את בריתי בני ובניך ובן זך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלוהים וזרעך אחריך פלא פלאות יש קשר נפלא בין שתי הבריתות שקרא את הקדוש ברוך הוא עם ישראל ברית אחת בזכות מצוות המילה כמו שכתוב וכמותי את בריתי בני ובניך ובן זך חרכ לדורותם לברית

עולם ברית אחת בזכות תורה שבעל פה כמו שהגמרא אומרת בקטין דם ס רבי יוחנן אומר לא קרא את הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל בשביל דברים שבעל פה תורה שבעל פה מה הביאור לזה לא קרא את הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל על פי הדברים האלה כתוב בתורה על פי הדברים האלה קראתי ברית בזה גילה הקדוש ברוך הוא את כל הדברים הסתומים וחתומים בתורה אי אפשר להשיג תורה שבעל פה רק בזכות מצוות המילה שנמצאת מילה ברית בין הקדוש ברוך הוא לישראל בזכותה אפשר לקיים הברית של

התורה שבעל פה השתי הבריתות ברית מילה וברית תורה הם עולות בקנה אחד לא היה המדרש אומר שפעם אחת אמר לו כנס זה אונקלוס דריאס המלך אמר לו אני רוצה להתגייר ולעשות ישראל אמר לו לומת זו אתה מבקש כמה בזיתי אותה כמה הרגתי אותה ירודה שבאומות אתה מבקש להתערב מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר אומר לנ קלוס אמר לו הקטן שבהם יודע איך ברא הקדוש ברוך הוא את העולם מה אתה מדבר מה נברא ביום ראשון מה נברא ביום שני כמה יש מי שנברא העולם ד ועד מה

ועל מה העולם עומד והתורה של עם ישראל אמר לו אתה יודע מה תלמד אבל אל תמול אמר לו אפילו חכם ש במלכותך זקן במ שנה איין יכול ללמוד תורתן אם אין ומל שכן כתוב מגי דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן גוי ולמי לבני ישראל אומר אם אכנס אם אקלס לו מל ולא אמר ולא נתגייר עיקר העיקוב זה רק מצד מילה אתה אומר אי אפשר ללמוד תורה אם אדם לו מל אם אדם לא עשה ברית מילה אי אפשר ללמוד אתה יודע שהיה אחד לקחו אותו

אצל החתם סופר והם כל כך לימדו אותו תורה והיה מתפלפל וזה אמר להם שמו אותו לחתם סופר שהתפלפ איתו אומר זה לא יהודי אמר לו איך אתה יודע אומר אין נשמה אין הוא לא מתנענע הוא לא הכל קר אין אין הוא לא עשה ברית מילה הוא לא חם הנשמה לא עובדת הלו כתוב אם לא נמצא האבא בברית מילה של בנו אז הנכד הסבא יכול להגיד להכניסו בבריתו למה גם הסבא חייב ללמד את אותו תורה כי המילה והתורה זה הכל קשור ביחד זה פנ פלאות ולכן מילה

זה גימטרייה פה מילה גימטרייה פה לרמוז שבזכות המילה זוכים להשיג תורה שבעל פה ואז נזכה ליישב מה שכתוב פירש הקדוש ברוך הוא בתורה שבכתה באיזה עבר לקיים את המצוות המילה לכן לפי מה שאמרו רבותינו זה בברית זה בברית קודש למה לא אפשר להשיג את התורה אם אין פה של הברית מילה כמו שכותב מארי אסד לא קר את הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבא על פה כי על פי הדברים האלה קראתי איתך ברית יש 36 מסכתות בתורה שבעל פה שיש עליהם תלמוד בבלי

ו בדרשות חתם סופר הוא אומר מטעם סיום סיום תלמוד בבלי תנ ד באליהו כל השנה הלכות בכל יום הובטח לו לא זה 36 שהוא בן העולם הבא אז אומר המ אסד כיון שיש בגמרא אין טוב אל תורה 36 מסכתות שיש בתורה שבעל פה 30 פע 36 פעמים טוב גמטריה ברית פלא פלאות אז בעזרת השם אנחנו עכשיו אין לנו הרבה זמן אנחנו בשיעור ואתם יודעים הראשון מה רוצים ללמוד את הגמרא שלמדנו אותה בשבת קודש תודה מה שלמדנו בשבת את זה אנחנו רוצים ללמוד בשבת למדנו דף ק

לז היום הדף הוא היום הדף הוא ק ל ח אנחנו נלמד מה שלמדנו בשבת בני נדר כ לז אז תפתח צי משה אתה יודע שבשבת פה היה איתך שמח מאוד כן היה אחד ראובן כהן קזק באמצע הספר תורה אומר לו קודם כל תעשו מ שברך לציון משה לא לא בטח בן אדם הזה אומר אי אפשר לא לעשות אמר הביה תשע שורות מלמעלה אמצע השורה אמר הביה איזה הוא רשע ערום ראייתם שמה הפסקנו ביום שישי אי א אי אמר אביה איזה הוא רשע ערום זה המשיא עצה

למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל זה זה אדם שמציצה לחברו למכור בנכסים כרבי שמעון גמליאל אנחנו אמרנו אדם שאמר לחברו הוא אין לו ילדים שימו לב ציון משה לא לדבר עכשיו אדם שאמר לחברו הוא אמר לו אין לו ילדים אז הוא אומר לו תשמע כל הנכסים שליים שלך ואחריך אחרי שהוא יפטר מן העולם הראשון תן את זה לשני לפלוני ואחרי זה לפלוני ואחריך לפלוני הראשון לא יכול למכור את הנכסים למה הוא אמר לו אחריך תתן פלוני אבל רבן שמעון גמליאל אמר אם מחר מחור אז לכן

רבי שמעון בן גמליאל אמר לכתחילה איין לו למכור וף הקרקע אבל בדיעבד חלה המכירה לכן אומר אמר רב איזה רשע רום זה מי המשיא עצה למכור בנכסים כרב ש הולך לזה שקיבל הראשון את הנכסים והוא שמע שוא אמר לו אחריך לפלוני יש לו חשבון עם השני אומר לו תשמע אתה היום בגיל 90 קח כסף תהנה הוא נתן לך את הקרקע ויש בזה פירות אתה אוכל את הפירות אתה מבסוט מהם אתה מוכר אותם בסוק ה שלטונים אבל בכל זאת עוד מעט אתה נוסע תמכור את הקרקע תשתמש

גם בכסף של הקרקע תשמח זה זה נקרא רשע ערום מסיא עצה לחברו למכור בנכסים אז למה הוא נקרא ערום בדע בהתחלה מכירה אז מי זה הרשע זה שמשי את העצה לא המוכר ראשון ש שוא אומר אחריך למה מק נותן לו זמן או שד לא לא לא אחרי מיתה אמר רביזור שעון זה המשיא עצה למכור כרבן שמעון גמליאל אמר רבי יוחנן הלכה כרב שמעון גמ המכירה הראשונה חלה אבל אבל בכל זאת מודה הוא מודה רבן שמעון בן גמליאל מודה שאם נתנן במתנת שכ מרה לא עשה כלום

זה הראשון הזה היה חולה בשכיב מרע אומר אני נותן את זה בשביל פלוני אבל אדוני זה שנתן לך את זה אמר אחריך לפלוני לכן בזה מודה רב שמעון גמליאל שבשכחה לאלא אמר כלום בזה מודה שתנה במתנת שיה לא עשה כלום מה הי טעמה הנה הגמרא מבארת למה אמר רב מתנת שכירה לא קנה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך מתנה שכי מרה לא קונן רק לאחר שהבן אדם ימות אבל פה כבר כשהבן אדם אמר לו אחריך השני שעליו אמר נותן אחריך לפלוני הוא זכה מיד עם תחילת

גמר המיטה כבר הרשון לא מסוגל להשתמש בנכסים כלומר שהתחילו העברים שלו למות התחיל להסתלק הנשמה עבר הזה מהעבר הזה כבר הוא לא יכול להשתמש בנכסים כבר קנה את זה אחריך כלומר כמה שהה נותן כבר הסתלק מהנכסים כשנתן אותם לראשון אבל זה הראשון קיבל נותן נתן אותם לאחרים בבת שכ רע עדיין לא הסתלק מהנכסים לכן אנחנו למדים בדעתו שהוא לא רוצה להסתלק מהמהם רק אחר גמר מיתה ורבה אמר עוד פעם הגמרה שואלת ומאמר רביה אחי שמתנה שימרה חלה רק אחר גמר המיתה והתמר מתנת שכ מתי קנה

הבה אמר אם גמר מתה ורבה אמר לאחר גמר מיתה הנה פה אתה רואה ויתר מתנת שכר מתי קנה ב אמר ם גמר מיתה מה זה עם גמר מיתה כלומר אם יציאת נשמתו מה פירוש הנימוקי יוסף מסביר שזה קצת לפני גמר מיתה עוד מע אמת ורבה אמר לאחר גבר מיתה אז אתה רוא סתירה בדברי הביה כי הביה אמר מתנת שכי מרה לא קנה אלא לאחר מיתה פה אתה אומר אם גמר מיתה זה מעט לפני שהוא גמרי מת סותר הגמרא אומרת מה הגמרא אומרת הגמרא שואלת הגמרא מתרצת

אדר ואביה מאהי חזר בו אביה ממה שאמר בבריתה עם גמר מיתה חזר בו מזה באמת כמו שאמר בתחילה לאחר גמר מיתה הגמרא שואלת מדרבה מי אמר שחזר בו ממה שאמר ם גמר מיתה דרבה הוא הלך חזר מה שאמר שמת שר קונה רק לאחר גמר מיתה אומר לא עתך שלאחר גמר מיתה לא אם גמר מתה לא צדעת תנן למדנו בגיטין זה גך ם מטי זה הגד של למה אם אין להם ילדים אם לא יתן להג פה לייבום והיא לא רוצה את הייבום הזה אז הוא אומר לה

זה ג איתך אם הוא ימות או אמר לה זה ג איתך מחולי זה אם הוא לא יקום מהחוליות יתך לאחר מיתה לא אמר כלום למה אין גט לאחר מיתה אז זה כוונתו אחרי גמר מיתה ולכן לא אחל הגת אז הוא הדין גם פה מתנת שרי מרעה כוונתו לאחר מיתה אז לכן חייבים לומר במה הוא גמר במה הבה חזר בו עם גמר מיתה ולאחר גמר מיתה בזה הוא אמר מתנת שכי מר זה לאחר גמר מיתה אמר רבי זר אמר רבי יוחנן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואפילו

מה שמה שמכירת הראשון חלה אם הוא מכר הוא קיבל הוא קיבל נכסים ואמרו לו תשמע אחריך לפלוני והוא הלך מכר את הנכסים חלה המכירה ואפילו היו בהן עבדים והוציאה לחירות ואפילו לא רק שמכירת הריס כלה קרקעות חלה אלא גם אם היו בהם בנכסים שהוא קיבל הראשון מה ן הזה עבדים לקח את העבדים הוציא אותם לחירות זה שני דברים א' כל הוא מכר את הקרקעות הקרקעות מכורות זה חל ב היו לו עבדים מה הוא עשה הלך לשחרר אותם אדוני אמרו לך אחרי זה תיתן אותה מפלוני למה

אתה משחרר יצאו לחירות אז והשני אין לו מה לעשות בהם פשוטה הרי רבן ש ש גמאל כנין פירות גנין הגוף דמה והראשון זכה גם בגוף הנכסים כלומר הוא נתן לי את זה לגמרי נתן לי את הקרקע ונתן לי את הפירות של את הפירות של הקרקע ואמר לי אחריך תן את הקרקע לפלוני מי שזוכה בפירות קניין פירות כקניין הגוף אז זכה גם בקרקע גם גם בפירות גם בקרקע ולכן ו מה ההבדל בין נכסים לעבדים מהו תמה אמר מעבד איסור לך כמה שבעלה הייתי אומר לא נתת את

הנכסים עלד שתעשה איסור למה אסור לשחרר עבד כנעני כל מי שמשחרר עבד כנעני עובר בעשה כתוב בתורה לעולם בהם תעבודו אז אומר אני נתתי לך את זה לא שתעשה איסור כמה שועלן אפילו שעשה איסור בדיעבד מה שעשה עשוי זה עוד הלכה לא רק הקרקעות המכירה שלהם חלה גם אם שחרר את העבדים חל אמר רבי יוסף אמר רבי יוחנן הלך כרבן שמעון גמליאל ואפילו עשה תכריכי נמת אתם יודעים תכריכי המת זה אסור בהנאה מה הוא עשה הוא נתן לו נגיד מטלטלין נתן לו הוא לקח בגדים וזה

מה עשה אמר לו אתה תשתמש בהם אחרי שתלך מן העולם אין לך גמרנו זה יהיה לפלוני הוא באמצע אחרי 10 שנים מישהו נפטר וכבר הכישו אפילו התביישו אותו תחכים הוא הלך זרק את זה על המת לחסות אותו בעוד כיסוי כל דבר ששמים על המת אסור להנות ממנו אהלא מישהו הוא הוא בעצמו זה שהוא נתן את זה לראשון נתן לו את הנכסים לראשון ואפילו הסא הראשון הזה האה הסאה הסאה תחכים למת וכן שסאן תחכי למת אסורים בהנאה פשטה ודאי שככה למה לרבן שמון גמ פרות כגן הגוף

הראשון זכה גם בגוף הנכסים אז מה אתה רוצה אז בטח שיכול מה עוד כמה ש הייתי חושב שכול הנותן לטעון לא נתתי לך את הנכסים על מנת שתעשה ייסורי הנאה איך אתה שם את זה על מת זה ייסורי הנאה על מנת שיהיו בני אדם נהנים מזה שלא ילך לאיבוד למה אני נתתי לך את הנכסים זה כמו נתת לך נכסים אדם בא נתן נכסים לחברו ואומר רוצה שתהנה בהם והכל ואחרי זה תן פלוני הוא התחיל להנות מה הוא עשה לקח אותם זרק אותם בים איזה בן אדם

אתה זה נתן את זה למת כניסה מת כמו זרק בים אי אפשר להשתמש בזה או שרף אותם באש הייתי אומר נו איסור הנאה לא יבין לך וא אין ו זכות לעשות את זה כמה שועלן לא עם שם נמת הלך דרש רב נחמן ברב חסדה או אתרוג אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפ ראית זה אתרוג אדם נתן אתרוג לחברו כנראה חברו היה היה הולך למות אמר לו קח את זה בשבילך ואחריך אחרי מיתתך יהיה האתרוג לפלוני לצאת בו לאכול אותו נתלו ראשון ויצא בו לקח אותו

מצוות לולב ומיניו ויצא בה ידי חובה אה ככה באנו למחלוקת רבי יוחנן ורבן שמעון גמליאל למה למה באנו למחלוקת אם הוא יצא ב או לא כי לרבי לרבי כנין פירות הוא לא כקניין הגוף כיון שקין נתן לו נתן לו אתרוג קניין פירות זה לא כקניין הגוף אז הראשון יוצא בדי חובה למה זה נחשב רק קניין פירות זה לא נחשב ממש שלאו ולפי רבן שמעון גמליאל יוצא בו ידי חובה למה כנין פירות כקנין הגוב דמה זה נחשב שלאו כתוב בתורה ולקחתם לכם צריך שיהיה להיות שלכם ביום

טוב ראשון אז אם אני אומר קניין פירות כקניין הגוף יכול למכור לאכול הכל אז לכן קח אותו יצא בידי חובה זה דעת רבן שמעון גמליאל אבל דעת רבי לא למה קניין פירות כגוף דמה ולכן באנו למחלוקת לא יצא בידי חובה מתקיף חמן בר יצחק עד כפג רבי ורבן שמעון בן גמליאל ל כ נלקו כל מה שנחלקו רבי לגבי קניין הגוף א דמס קנין פות כנין הגוף כ קנה ממש את חפץ קנין פ גגו אלא אכה פה לגבי אתרוג לצאת בו ידי חובה המצווה היא כ אכילת

פירות שלכל הטיות קיבלם הראשון למה הוא קיבל קיבל את זה בשביל לצאת ידי חובה אם פק לא נפיק בה עכשיו אם הראשון לא יצא בידי חובה למה יוני יהלה למה נתנו את האתרוג אתץ הגמרא א מפקד כולם פגד נפיק ודאי שיצא בידי חובה נטילת לולב ומיניו למה לכך ניתן לו למה נתן לו אבל מכרה או אכלה את האתרוג באנו למחלוקת רבי ורבן שמעון גמליאל לרבי כב שקינן פירות כגנן הגוף לרבי קנין פירות זה לא כקנין הגוף אין ו כקנין הגוף לכן היה אסור לראשון למקור או

לאכול וצריך לשלד מהאתרוג רב שמעון גמליאל כנן פרו כנן הגוף ולכן חלה מכירה אמר רבה ורב הונה אחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית הם ירשו מאבא שלהם כסף והלכו קנו בכסף הזה אתרוג אבל זה של כולם ביחד נת לו אחד מהן חין בלי רשות שאר האחין ויצא בו אם יכול לאוכלו שהוא יודע שהאחים לא מקפידים היה פה הרבה ארוגים הם קנו כמה אתרוגים ולכן הוא יכול לאכול וצאו בידי חובה במישהו אחר יש להם הרבה אתרוגים אז אם אם יכול לאכלו ואף אחד לא יקפיד עליו יצא בו

ואם לאו אם אין ידוע שהם מקפידים לא יצא ודווקא דיקה אתרוג לכל אחד ואחד הנה מדובר שיש בירושה אתרוג לקנות לכל אחד ואחד אפילו לא קנו ממש אבל יש כסף לקנות אבל אם אין לכל אחד ואחד אלא לאחד יתנו לו אתרוג לאחד ניתנו לו חבוש פריש עובד וב לא שומעים לא שמו עד עכשיו כלום את תלך לטייל עוד אל שמה מה זה יעזור שו הלאה לא הטלפון אז לאחד יהיה לו אתרוג לאחד יהיה לו פריש פריש זה חבוש חבוש פעם אמר לנו הרב חבושים כן או

אחד רימון וזה לא יוצאים ידי חובה אפילו אם ידו שהם לא מקפידים צריך צך שיהיה לכל אחד אמר רב אתרוג זה נתו ך במתנה לנת שתחזירו לי עכשיו דין זה דין של של של סוכות אדם נותן לחברו אומר לו זה התו נתון לך במתנה אבל על מנת שאחר כך תחזיר לי את זה אם תל יצא בו החזירו יצא ידי חובתו אם אחר כך החזירו כמו שיתנה איתו לא החזירו לא יצא בידי חובתו מה זה לא החזירו אז מה הוא עשה בו אכל אותו ווואי ווואי וואיש

אר כמה שמלן מה זהד מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה יפה זה ככ הלכה לכן אפשר ל לכן אפשר לתת לו לצאת ידי חובה הנה התה ד רביי רבה אישה אחת היייתה לה דקל בקרקע של רבי בירבי הוא קיבל את הקרקע הזה רבי פי בירושה או משהו אבל היייתה אישה אחת שמה היה לה דקל ככה הזכירו לה את המקום נתנו לה בשביל שתשים עץ דקל זה הה שאלה כלם דבה אזלה מגזרה הבה כפית עדבה כל פעם היייתה באה לכתוב תמרים לקחת היה רבבי מקפיד עליה למה

היא היייתה דורכת לו בשדה והוא שם קצת עגבניות בכל מיני כל מיני זה ר ירקות והיא זורחת לו עליהם מקלקלת לו עכשיו הוא בא הוא צריך להכין לאשתו בבוקר ארוחת בוקר הוא בא לקחת עגבניה אין אניני הלה כל שני חייו ראתה שהרב מקפיד עליה מה עשתה הקנתה לו האישה את הדקל שיהיה שלו כל ימי חייו ואחרי זה אחרי כל יומי חייו יחזיר לה את זה בחזרה או להושע מה עשה רבי בי ברביה אזל הקני הלה לבני קטן הקנה רבי בית דקל הקנה לו אותה לבן שלאו

קטן או מחר לבן שלו אז לפי רבן שמעון גמלין הלכה כמותו כבר לא יכול לא יכולה האישה זה לא יחזור לאישה וושה אמר רבונה ברב יהושע משום דתו ממולא אמרי מ מוהם בגלל שאתם מזרע אלי הכהן ש מקוטעים הם מתים צעירים הם היו גרים בעיר ממלה אמרי תה יש אומרים זה משפחה אומללה רעוה כן אפילו רבן שמעון ב גמדן לא כמר אלא לאח אלא לאחר מתי חלה מכירה שהלך מכר את זה לאדם זר אבל לעצמו לא מה אדם נתן איש מסוים נותן לעצמו קנה את זה

הנותן לעצמו זה לא מועיל המכירה גם כאן נתן אותם לבנו זה לא מועיל וכן יחזור הדק בחזרה לאישה אמר אמר רב נחמן אז זכור את זה משה צריך לחזור הדקל לאישה אמר אמר רב נחמן שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזרי אולי את רוצה אותו בזמן כן שאני רוצה לעשות בו מנחתי הקדישו ו או תראה מה עשה זה הקדישו והחזירו עכשיו אסור להשתמש בזה הלך הגדיש את זה עכשיו אסור להשתמש הרי זה מוקדש ומוחזר ואז תברר למפריע שהשור שלו והקדש הוחל אמר לי רבא לרב

נחמן מה ידרה הרי לא החזיר לו כלום מה החזיר לו הרי הקדיש אז מה חזיר לו לא החזיר לו כלום אמר להם מה מהי חסר אומר לו הר שלך לפניך מה חיסר לו דק שהוא גזל לו ה השור שלך קח אלא אמר הבש חזינן בודקים מה שאמר נו הנות שנתנו אותה במתנה היא אמר לה על מנת שתחזירו לי אם אמר לי תחזירו ליר ק אמר לי דבר ראוי לי וזה לא ראוי לי כן הוא אמר ש זה נתון לך במתנה כן אבל לא זהו זה מתנה

לא להחזיר אבל אפש קד ש לא שלו זה זה נקרא אם הוא היה מוכר את זה כמו שאמר הב ש היה מכר אז כמה שיה מכר יכול לתת את זה להקדש אך זה הקדיש והחזיר הקדישו והחזירו כן מה עשה הלך לקח את זה מהקדש אומר קח את זה זה לא מוחיל זה של ה הקדש אמר לו קח זה הקדש טפז בטח טפז עכשיו הוא לא יכול הוא העיקר אומר לו צא חובה החזרתי לך אבל אני לא יכול להשתמש בזה מה החזרת לא החזרת לי כלום לכן

תלוי איך הוא אמר לו אם אמר לו תחזירו לי חייב להביא לו זה לא החזיר לו צריך להביא לו אחר התכוון שיביא לו ראוי לו זה לא ראוי לו טוב אנחנו מסיימים כאן אנחנו חוזרים אליכם כמה דקות ‏vi ‏da ‏ja בוקר טוב לכולם היום הנחנו יום ראשון יום אחד בשבת ת מרחשון תשפ ה שיהיה שבוע טוב לכולם וישועה גדולה סיימנו את הפרשה במילתו של אברהם אבינו במצוות המילה איך שהקדוש ברוך הוא אומר לו למול והנה עכשיו אברהם אבינו וירא אליו השם באלוני ממרה והוא יושב פתח

האוה כחום היום אברהם אבינו ביום השלישי למילה מצפה לאורחים שבו אליו אבל קודם כל הוא זכה לקיים מצוות המילה אתם יודעים שעל ידי מצוות את המילה מכניעים את ה אוייבנו ואת כל ונאנו איך אמר דוד המלך בתהילים רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות באדם חרב מה לעשות בזה נקמה בגויים חרב פיפיות לשקית ברית מילה יש לה שתי פיות כך כתוב בשולחן ערוך יורד דעה מאיפה שיבוא למול שמשל ימול שלא יהיה סכנה על זה אומר דוד המלך לעשות נקמה גויים אז היה נו מורנו ורבנו רבי יוסף עדס

עליו השלום היה אומר לנו מה בסכין של ברית מילה עושים נקמה בגויים נקמה בגויים עושים בחרב עושים בתותח עושים ברווה בסכין של ברית מילה אתה לוקח את הגוים שוחט אותם עכשיו תראה בלבנון במה עושים להם יש תותחים יש ש טילים טילים לא לא עושים להם בסכין של ברית מילה אומר כן זכות המילה סכין של ברית מילה עושים נקמה בגוים מה ראינו אז הוא הסביר הרב כתוב ש דוד המלך היה ה בנו של ישי הוא היה הבן הקטן של ישי אבי דוד בנו הקטן ובזמנו היהה שאול

המלך הוא היה מלך ישראל לפני שהוא נעשה מלך ה היה גולית שהוא הבן של עורפה זה רות הביאה את ישי אבי דוד עורפה שהלכה בחזרה לבית אלוהה הביאה אוי ואבוי את גוד זה גיבור גדול של הגויים הוא היה מחרף ומגדף מערכות ישראל היה כל בוקר יוצא נו נראה אם יש מישהו שיכול להילחם איתי ומחר המלך אמר מי שיילחם איתו שיהרוג אותו יקבל איסה לאישה את בת המלך דוד היה עובד בצאן והוא שמע את הדבר הזה והוא בא להביא אוכל לאחים שלו שהיו במלחמה שומע את מה

שמחר אומר מי זה הנבל הזה בא אצל שאול אומר לו אני יכול לטפל בו מה עשה כולם היו מפחדים לקח מקלו של אבנים סל של אבנים שם בפנים איזה חמישה שישה אבנים ואת המקלע ובזה הוא בא להרוג את גוד כולם אמרו לו מה אתה עושה אומר אל תדאגו בגוד היה גבוע גדול כולו לבו שריון קשקשים איפה זה יכנס פה אש קצווי והוא מה עשה דוד המלך הוא לא תינוק תפס את את השר של המתכת אמר לו דכי רק תן לי שהאבן תחדור את המתכת תיכנס פ

מוחו של גולית אמר לו אתן לך אבל מה המתנה מה בחינם לא תשלם אומר תשמע אשלם לך מה תשלם אומר אתה יודע עד היום עושי ברית מילה בצור באבן ותיקח ציפורה צור ותחרות את עורלת בנה מהיום יעשו ברית מילה במתכת זה המתנה שלך אומר זה מתנה גדולה נתת לי זכות גדולה וכך יהיה עכשיו ואז הוא ואז הוא לוקח דוד המלך לוקח את האבן ומצרף אותה בראש של גולית ואבן הזאת חודרת כמו מגדע חדר לו נפל נכנס לו בתוך המוח הרג אותו ויך נפל גולי במקום שייפול

אחורה נעשה נס נפס קדימה ואז דוד המלך הצליח להגיע אליו יותר מוקדם ולקח לו את החרף שלו עצמו וחתך לו את הראש והלה את זה ברגע אחת גמר איתו א זה שאומר דוד המלך אומר חרב פיפיות באדם למה חרב פיפיות למה חרב למה סכין שעושים בברית מילה אשתה זה בסכין למה זה במתכת ה השים בצור אומר לו לעשות נקמה בגויים בשביל מי זה הגויים זה גולית הזכות של המילה זה הזכות הגדולה ביותר א כשבא עם ישראל לארץ ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע אתה יודע

יהושע אבני תדע לך בני ישראל לא מלו כמעט לא נקראים מולים למה לא עשו פריעה דחילק צריך תודה מה צריך לעשות צריך למול אותם בחזרה אמר לו בסדר שוב מול את בני ישראל ויהושע חזר ומן את עם ישראל כולם עם ישראל צדיקים מה ותה בחזרה עכשיו מה לעשות כשמה ותה בחזרה היה הרבה הרבה עורלות כל זה לקח אותם לקח עפר של המדב עשה גבעת עורלות כשבא בנעם הרשע והוא רוצה לקלל את עם ישראל לא יכול לקלל אומר מי מנה עפר יעקב איך אפשר כל המדבר היה

מלא עורלות מי יכול לעמוד בדם ברית מילה שהוא מכוסה בעפר מכאן אמרו רבותינו מכסים את עולת הדם בעפר צריך להשים זה אז היא המילה מגינה על עם ישראל מהכללות של בנהם הרשע עד היום הזה שום כללי לא יכול לחול על עם ישראל כי מרו צורים הראנו עש לך חרובות צורים בשובו מגבעות אשורנו איזה פלאות זה אז זה הדבר הגדול לא כתוב בתנ דב אליהו כשהיו ישראל במצרים נתקבצו כולם ויישבו יחד היו כולם כאגודה אחת היו שומרים ישראל ברית אלוהיהם מלין את בניהם במצרים אמרו להם המצרים

איזה שכל יש לכם אתם הולכים מלים את בניכם לו תכף זורקים אותם ליאור הם אומרים להם אל תשכחו י לא נשכח את ברית אלוהינו שבשמיים אמרו להם ישראל כמו שאנחנו לא שכחו אבותינו אנחנו נשכח את הקדוש ברוך הוא לעולם נעשה הברית הזאת כשהיו מנים את ביניהם היו מצרים אומרים להם מה לכם אומר קודם כל נמול אותם ואתם אחר כך תעשו כרצונכם רואה כמה עם ישראל מחבבים את המצוות וזה לדורות תראה היום אדם יש לו ברית מילה איזה איזה שמח הוא עושה איזה אולם איזה מה זה

זה שמחה גדולה למה לחבב את המצוות זה לא דבר פשוט וא היה אומרים ש בשואה היו לוקחים קבוצות קבוצות למשרפות היה באמצע קבוצה אחת באה אישה אחת מבקשת מהמפקד סכין אומר לה את רוצה לשחוט את עצמך בבקשה הוציא סכין נתן לה הוציאה חבילה פתחה אותה מי זה תינוק בן שמונת ימים אומר ריבונו של עלם לי בן עדיין לא לא מהול אני אתן לך אותו מהול בחזרה ברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצות צונו על המילה ומלה אתנה ואיזה שהחיינו עכשיו תיקחו אותו אני

אני נותת לך ילד יהודי מסירות נפש זה מעשה אבות סימן הבנים סתם מקיימים את המצווה הזאת בשמחה ובמסירות נפש לא כתוב מסופר בגמרא הגמרא אומרת מסכת עבודה זרה היה קסר היה שונא ישראל בעצמות שלו יום אחד ישבו ביחד אשפה גדולה ו אמר לשרים שלו מי שיש לו מכה כלומר יש לו יש לו איך זה נקרא היום שנרקב לו ה מקום נמק קצנו ויתרפא או יניחנו ויסבול אמרו לו בטח קצנו תרפה אומר אם ככה אין מה לעשות כל היהודים הללו אל נמק אי אפשר לחיות איתם היה

שמה אחד מחשובי המלכות קראו לו קטיעה בר שלום אמר לו כי תה בר שלום תדע לך אתה לא תאכל עליהם אתה רוצה לחסל אותם הקדוש ברוך הוא הבטיח שלא יכל זרע ישראל מן העולם וכל מה שאתה קיים זה בזכותם היהודים מפוזרים בכל העולם בלעדם אף אחד לא יכול לחיות הם האוויר של העולם אם הנשימה רק בזכותם אתה חי חשב המלך אמר לו יפה אמרת אבל מורד במלכות אתה אי אפשר חוק המלכות אדם שמנצח את המלך חולשים מטיילים אותו לתוך בית מלא עפר עד שימות שמה הביאנו

אותו להעניש אותו היייתה שמה מטונה אחת מרמזת לו כמה שסופו למות תמות בתו יהודי מה עשה תמול את עצמך נפל על על ראש עורלת וחתך אותה והיה אומר עכשיו פרעתי את המכס עכשיו אני יכול לבוא לגן עדן איזה פלאות איזה מסירות נפש ואז יצאה בת כו מן השמיים ואמרה כתה בר שלום מזומן לחי עולם הבא על זה בחר רבי ואמר יש כונה עולמו בשעה אחת תראה איזה צריכ להיות דבק בהשם אמיתי תרה פלא פלאות איזה לא כתוב את בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובן זכרך אחריך

אמו לכם כל זכר היה מעשה נורא בזמן החתם סופר משהו אדיר ונור ה גוי אחד שרצה תגר בכל ליבו ובכל נפשו אמר אין אני נהפך להיות יהודי זה עד כאן אין כמו היהודים בעולם והיה כפר קטן זמן החתם סופר ובא שמה לעשות ברית מילה והרב והמורה לא היו בקיעים טוב ובאמת עשו לו ברית מילה נגוי הזה בקיצור אני אומר לכם הגוי קיבל זיהום לקחו אותו לכל הרופאים זה לא מועין עדיי הכריזו עליו רופים שעוד מעד הוא מת אם זה יהיה יהיה אוי ואבוי מה שיהיה שם

יהיה מלחמת מלחמה גדולה עם הגויים יהרגו יהודים יהיה בעיה גדולה שאין כמותה עכשיו מה יעשו זה היה על יד פרשבורג הלכו לחתם סופר חתם סופר אמר להם אין מה לעשות רק מה שאני אומר לכם להביא מיד עגלה יתנו שמה את הגר של נימון ויבוא הרב שאורה לעשות את זה והמון שלושתם כנסו בספינה יקחו לעגלה שיגיעו היה שמה איזה נהר יעלו לספינה ושמה בנהר הזה ישטוף אותם הנהר וימותו למה אם לא כן יהרגו את כל אנשי העיר ויצרה גדולה גדולה בחילול השם ויחשבו שעשו את זה בכוונה

ולכן לא אין מה לעשות אמר להם כמו שאני אומר לכם ככ הם עשו קיבלו עליהם אף אחד לא יודע הרב והמוהל איזה תשובה איזה ולא אפילו אמרו למשפחה ולא לאף אחד הם אמרו לעיר יש מצאנו איזה רופא מומחה אנחנו הולכים אצלו מביאים אותו בריא וככה היה נכנסו לנהר וכשהגיע וואו וואו איפה שהמים שמה זורמים והנהר שותף נכנסו לשם פתאום רואים אחד וצר אותם מה אתם עושים באמצע המים מאיפה באת תרדו תגידי מה קרה לך ספר לו אין ברירה אומר לו תשמע זה כך וכך אמר לי

אומר תרד איפה תראה לי את הברית מילה הראה לו אומר אני רופא מספר אחד שם לו תחבושת שם לו מים אומר תסתכל כבר נתר פה אומר איך אתה מרגיש את הגוי הזקן אומר מצויין כן אומר תחזרו בחזרה הלכו לחתם סופר אומר אליהו הנביא בא ורפא אותכם עשיתם את המסירות נפש שומר מצווה לא ידע דבר רע ראית מה זה זה פלא פלאות מה שהתורה אומרת ואיך שהתורה מצוה עלינו בשמונת ימים ממול לכם כל זכר לדורותיכם תראה ביום השמיני אמון בשר תפיל בשבת מלים ואומר הרב מנחת כהן

רבי רחמים חי חוטא הוא עשה חשבון אמול בשר אורתו עולה גמטריה השבת כי זה דוחי שבת אבל מה יש שמעשה גדול עם חמצת חוצי הוא היה בזמננו אני לא ראיתי חמצת חוצי אתה ראית אותו אבל הוא היה פה כנראה לפני שנולדנו הוא נפטר הוא ראש הישיבה וכולם מספרים עליו היה תלמיד של הבן איש חי כשהיה בגיל 50 עלה לארץ ועשה פה בית מדרש זה נקרא שמש צדקה האבא שלו החיו זה אבא של רבי יהודה צדקה שאול צדקה אחייב גם הוא עשה בית הכנסת שאול צדקא זה

שמץ צדקה זה שעו הוא היה מוהל אמר לנו ראש הישיבה שהוא היה לו למוד את הבן שלו רבי שלמה רבי שלמה נולד בין השמשות מה זה בן השמשות זה היה 20 דקות אחרי נכנס שבת אמר לו תעשי לי ברית מילה בשבת אומר תלך לכל רבני ירושלים תנו הסכמה אני עושה אני רוצה שכולם יגידו שאפשר לעשות את המילה בש לא משנה העיקר יום אחד באו אליו באיזה אישה אחת או משפחה אומרים לו שיש להם מילה לעשות בשבת וזה רחוק כמו מ לקטמון הוא זקן רצ ללכת מ

מגאולה שמה איפה למטה לכת עד קטמון ברגל זה לכול פחות שעה וחצי ה מזמין יום שבת יום שבת עכשיו איך הוא ילך אבל הוא הסכים ללכת ו הגיע לבית הכנסת שצריך לעשות את הברית מילה והוא רואה מתאמים נו האבא של התינוק לא אומר תגיד לי מה קרה אל תפחד אומר מה אני אגיד לך יש בעיה קצת איזה כבודו המחל לנו וזה מה טוב מה חבל על הזמן אומר בסדר אומר הורים רוצים שיהיה מוהל אחר הביאו מוהל אחר אין בעיה בשמחה רבה שהוא יהיה המוהל אחרי כמה

זמן חוזרים אליו אומר כן אבל גם הוא שכח את הסכין ואת כל הכלים של המילה אומר אין שום בעיה שיקח את ראית הוא יצא משם זה חוצפה גדולה אבל הוא מסכן ככה המשיך ללכת אבל איזה שמחה הייתה לו שהוא זכה לעשות חסד ולבוא אומר השמחה לא כעס אומר מה קרה לכם חשו אדם לעשות מצווה וננס ולא עשה עלי הכתוב כאילו השאה חזק שמענו את המעשה הזה כמה פעמים אבל אתם יודעים שהיום אין זמן אב היום זה פטירת הראש רבנו אשר בר יחיאל הוא נולד בי בשנת

ב בל החמישי שנת יא אתה יודע הוא מהראשונים אמא שלו היייתה מגדולי בע האבא שלה מגדולי בעלי התוספות ה זכנו זה היה הראבן כותב הוא תלמידו של מהרם מרוטנבורג תראה החידה מספר דברים נוראים הוא אומר מצאתי באיגרת רבנו יהודה בן הראש אח שרבי יעקב ב בעל התורים הלא הוא האבא של רבי יעקב בעל התורים פלא פלאות אומר הוא כותב שמה אומר יצאתי קטן מאשכנז לא הסקתי לשמוע מעשיהם אשר שמעתי מאדוני אבי ו מאחותי אומר ה זקנ רבי יחיאל נולד בשנת תתקע כשהיה בן 17 שנה היה

לו חבר ושלו רבי שלמה כהן קרתו ברית ביחד כל מצוותיה והכל ביחד בליל יום הכיפורים כפתה נרו הנר של שעברה של רבי חיא רבי יחיאל היה מנהג להוליך לר שעבת דלוק כל הלילה כמה שכבה נן תיירה וככה היה בכל המועד נפטר והיה מנהג של אשכנז מניחין ארון של של מת על אבן גדולה סמוך לבית הקברות פותחים הארון בחמת הטלטול התעקם המת בתוך הארון וקרב הרב שלמה כהן אצל ארבע מותו הוא בכה בקול גדול אני מזכיר לרבי יחיאל לפני כן שיזכור הברית שקראתי עמו ואז התחיל רבי

יחיאל הוא נפטר אומר לשחק בתוך הארון וראו כל הקהל איך שהוא צוחק והי היום אחרי מותו זה ימים רבי שלמה יושב ולומד בית המדרש הוא רואה את רבי יחיאל אבא של הראש יושב אצלו קורא עמו בהלכה אמר לו מה קרה אתה בגן עדן אומר ש שמה כיסא מוכן הכל בסדר אמר לו רבי שלמה איך יש לך רשות להתראות בבני אדם אומר דע לך יש לי רשות ללכת לבתק בתחילה רק אני לא רוצה שיאמרו מה ההבדל ביני לבין צדיקים אחר ים אומר שישה חודשים אחרי זה בא

לאשתו בחצי הלילה אמא של ראש אמר לה מה את עושה מהר קחי קומי קחי את הילדים ותצאי מחר יהרגו כל אנשי היהודים במקום פה נגזרה גזרה התפללנו נתקבלה תפילתו חוץ מעל המקום הזה במהיר מהיר קמה ועשתה מה שהוא אמר לה כולם יצאו בליל שבת אדוני אבי ואחי ואחי ורבי חיים ושישה אחיות ניצלו אומר זה אני מספר לכם מה היה פלא פלאות זה אבא של הראש בשמחת תורה מה שהיה בא אחד בחלון של חזר בתשובה ואמר להם קומי תפח הילדים תצי מעט כן נכון אמרה לו שבת

זה אמר לה אני אומר לך את יכולה תשעי בשבת תשאו בשבת כן הם משפחה שהם יצאו בשבת נכון ככה היה עכשיו לא יוד א כן כן זה זה ידוע כו ר כן הוא ברח ספרד הראש אז לכן הוא היה ספרדי אה איזה איזה דבר זה היה אומרים שהיה עני מרוד אומרים שיום אחד הוא בגלותו הגיע לטוס והיה הראש היה מפורסם בעולם היה גאון עולמי מ שאין כמותו ו ולא היה לו מה לאכול היה אחד שמה עשה מסיבה גדולה לחכמים והזמין את כולם וגם את עניה העיר

ראה אותו בדרך אמר לו בוא תיכנס גם אתה הוא אף אחד לא מכיר אותו גם העניים לא מכירים אותו אז הוא מה יעשה ישב ממש בפתח כן אבל בפתח האחרון שבעים כי אף אחד לא מדבר איתו טוב היה המנהג שלהם איזה אוכל מביאים משהו טוב אבל חוץ מזה בעל הבית מביא תרנגולת אחת מפוטמת רחה מפה ועד סוף העולם איזה רח טוב איזה בפנים בשר פיניונס דברים טובים מאוד ושם את זה בשולחן אומר תלמיד חכם שיגיד החידוש הכי יפה מקבל את זה התחילו התלמידי החכמים לומר אז

היה עוני לא היה וזה זה לא אמר טוב אולי עניים יש מהם לא אומר טוב אולי ניתן עוד העני ילד הפתח אומר אדוני אני אני לא מפה אבל כתוב בתורה לגר אשר בשעריך תתנ חלה לגר אני אני גר פה אשר שמי אשר בשעריך יושב בשער תתן נה ואכלה אומר זה אכי יפה קח אותה זה פלא פלאות איזה פלאות היה איתו היה היה לו פסקים כמו שהיום אנחנו רואים הוא ישב בכיסא הרבנות בספרד 22 שנה הוא נפטר שמה בטורטיה ביום ט חשבן היה בן 78 שנה יש

פסקי הראש יש זכה זכה לדברים גדולים גם היום בטירת רבי דוד ציון לניאדו זה אתם הכרתם אותו הוא היה פה אה לא דוד ציון נידו הראשון הוא נפטר מאורות תרפת לא זה בטרפת היה איתו עניינים אבל הוא דוד ציון נידו אני גם הכרתי לו הוא היה בזמן הרב הקב עם הרב שעבי לעשות אזה תיקונים אחד לשני מי שיפטר קודם אז הרב שרבי כשהוא נפטר כל יום היה הולך לבית שלו והיה עושה איזה תפילות שמה איזה איזה קריאות והם אמרו לי המשפחה דוקא שבוע שעבר היו פה

המשפחה שלו הנכדים שלו היו פה הוא היה גם מתחת לבית הכנסת היה כל הזמן םרב יצחק אפיה זכותם הגן עלינו אין זמ נלך לישעיה כן ציו מו שהיה פה בשבת אחד קראו לו ראובן כהן הוא כל כך אוהב השיעור והכל אז הוא כל היום לומד הוא גר בבית שמש הוא כל היום לומד איתנו אז הוא עשה פה שבת אז הוא באמצע ברכת התורה שעושים מי שברך בין עולה לעולה פתאום הוא צועק תראה תעשה גם אי אפשר לא לעשות ברכה ציון משה לא הוא בוחרי דד משה

בן ז רפואת דוד משה בן זר מה יש לו שה לו רפואה שלמה אה דוד משה בן עז סליחה מחילה מחילה כך אחר כך אחר זה מה זה זה איזה חתן אני חושב הביא את זה איזה חתן ו משה הביא את זה חתן בסדר הנה של חתן זה סגולה כן הנה הוא היה פה בשבת אנג'ל תמיד יש תמיד הלאה הלאה בוא נלמד ישעיה פרק לב פסוק ט אל תרים אל תרים אני אביא לך אחר אני אביא לך אחר עזוב ביום שישי לא למדנו אבל נתחיל אפה

שאתה אומר ן הגיע קגש משת רוצ ז וישב עמשלום במשכנות מפתחים ומנוחת נוחות שננ זה שאומר אומר הנביא וישב עמי מאז והלא ישב עמי בלו שלום בנוחות שענות וורד ברדת היער ובשפלה תשפע על העיר אומר אף גם ברדת ברד תרד על הצמחים כי ביער תר ד הברד ראית ובשפלה בניין העיר תשפה בנות במקום שפל ועמוק אפילו שמה יהיו פתוחים מן האויב לא הצטרכו לבנות בגובה אשריכם זורעה על כל מים משלח ארל השור והחמור אשריכם ישראל שיצליח זרעה צדקתם זורעים על המים עכשיו תקצרו ותאו תבועות שכרכם

הטוב תשלחו רגל השור לדוש והתבואה והחמור להביא אל הבית הכל יבוא לבד כן הגענו פרק לג תגיד ו שמה שמניך את המכשיר שלו משניות ולפני המשנה צדקה ראובן כהן קזק לתת גם כן נתת על שבת ציון משה וב שלוש ש בעיה צ אנחנו משניות במסכת בב בתה בתחילה פרק ב' משנה ג לא יפתח אדם חרות שנחתמים ושל צבעיים תחת אוצרו של חברו יש לו מחסן שם של תבואה למה זה מזיק לתבואה ולור פת בקר למה ריח הזבל מזיק לתבואה באמת ביין התירו עוצר של יין התירו

מפתוח מאפיה אבל לא רפת בקר חנות שבחצר אחד מבני חצר פתח לו חנות בחצר שלו ממקור פרחים ממקור כל מיני יכול למחוות בידו ולומר לא כל אחד מבני החצר אני לא יכול לישון מכל הנכנסים כל היצים חביבי פה זה חצר אבל א יש לו בסטה ברחוב מה הבעיה שיהיה לו שפע יש ל ש בטח עושים כלים בחנות שבחצר ויוצא ו מחר בתוך השוק אבל אין יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישון מכל הפטיש ולא מכל הרחיים ולא מכל התינוקות גם אפשר לעשות שמה תינוקות תלמוד

תורה בחצר גיד לו תשמע הם מפריעים לי לא הם מקיימים את העולם ד' מי שהיה כותל סמוך לכותל חברו לא יסמוך לו כותל אחר היה קוטל של רובן סמוך לקטל של שמעון ככה לא יסמוך לו כותל אחר אז עכשיו שלושה הקולים זה כמו ב אלא אם כן החיק ממנו ארבע עמות שהה מקום רחב לדרשת הרגלי הרבים למה כ שדורסים זה מועיל הכותל חזק את היסודות והחלונות אם בא ראובן לבנות כותל כנגד החלונות מלמעלן מלמטן כנגדן ארבע עמות צריך להרחיק מלמעלה אמות ולמטה אמות כגד למה איך

יהיה לו אוויר ענו מש ח תפילת בית המדרש היום אנחנו בתר דף קלח שבתי אדני לנגדי תמיד מצוות עש שמו תורה כמו שכו ע נו גל העיני והבית נפלאות מתורתך רים על דבים עלי עומדי בבית אדוני ב קדש בר שמיים וארץ היום הלימוד נשמת מורבי רבי שלום אהרון בן רחן רבי הורי נורי בן חן מרדכי לוי בן נ חנה יצחק בן מרים יצחק בן מרים האמא של מרדכי הגברת דולת מד בנפשה רוח השם תנחה בגן עדן יוסף בן שרה עד שמואל בן שולמית יצחק בן חלום

יון המוק בתס שלמית בת מזל משה בן יש משה בן ישועה אברהם בן ישועה ציון מועלם בן זימה ציון מועלם בן זימה שבוע כן א א אי אי אי להצלחת גם כן לתנל בן יפ קפי הצלחתו ו אליעזר בן לאה ‏ov מקבלים קדושה קדושה מהני שלקח קדושת לימות חכם בם בם בם בם בם בם בם ב ק ל ח למדנו בשיעור הקודם קלז של שבת עכשיו ק לח שחונה לז כן ק לז עמוד ב' ארבע שורות מלמטה אמר רב יהודה אמר שמואל הכותב יש לכם אמר

רב יהודה אמר שמואל כותב נכסיו לאחר לא כל נכסיו אלא נכסיו הכותב נכסיו לאחר בא רואה איזה יהודי טוב אומר לו תשמע אני רוצה לתת לך את הנכסים כותב לו את הנכסים והלה אומר איפשי בהן לא רוצה קנה אפילו עומד וצובע אפילו הוא יכול לצעוק לא רוצה את המתנה קנה רבי יוחנן אומר לא קנה אם הוא לא רוצה קונה אמרבי אבא בר מט פליגה אין פה מחלוקת בין בן שמואל לרבי יוחנן אלא כאן בצומח עקרה כאן בשוק מקרו בסוף צובע אם מה שרבי יוחנן אמר לא

קנה צובע מעיקרה בתחילה כשמסר לו את השטר התחיל לצח לא רוצה בשום אופן אז לא קנה לא מזקין לאדם בעל כוחו זה חוב לו הו כתוב שונא מתנות חיה אני לא הוא כמה שהוא נותן עצמו זקין לאדם זה לא זכות הוא לא רוצה הוא לא רוצה הוא שונה מתנות חיני רוצה לחיות עזוב אותי היה חכם זמה מוצף היו באים לחתונה אצל הילדים שלו נותנים לו מתנה הוא לא אומר כלום שם בצד כשיוצאים אחרי שאדם אכל שתה שמח יוצא כל אחד חייב לקחת את המתנה בחזרה נותן

את זה בחזרה אין אומר מה ה רוצה שיחיה קח אותו בחזרה אז זה צובע מקרה מתחילה לא רוצה את המתנה אבל מה שאמר שמואל בשוק מעיקרה קיבלת שטר המתנה בשתיקה ובסוף צובע עכשיו מה זה מועיל כבר קנית לקחת עכשיו אחרי מה זה יעזור עכשיו זה שלך אדם יש לו את שלו יכול לצעוק אני לא רוצה תצעק מה זה יעזור ברשע שהוא צבח מקר לא קנה לא קנה אז מה עושים עם המתנה הזאת לפעמים זה הבקר למה ההוא נתן וזה לא רוצה זה הבקרה זכ כן הנה

אתה יכול ללכת לעמוד שמה לקחת את זה יכו להות אמר רב נחמ יצחק זיכה לו על ידי אחר ושתק ובסוף צבח אומר כלומר אפשר לזכות לאדם מתנה גם אם הוא לא עושה קניין בעצמו אדם אחר עשה לו את הקניין זכה בשבילו בתניא שהוא עומד שם אז לא מה פתאום זה רק בבית שלך עומד סתם אדם זכין אדם ש בפניו מה בא אומר לו תזכה בשבילו זוכה בשבילו אתה יכול להגיד לרב בט תשמע לא הוא תמיד חכם אתה לא יכול להגיד לו אתה יכול להגיד לי חשלו

עוד שאני אזכה בשביל מישהו שאתה רוצה מה זה בפ שו אמר ר יצחק זיכל על ידי אחר בשק אה נכון כתוב בזה בפניו זיקה לד אחר בשק לא אני אומר מעיקר הדין בראש שלי לא צריך לעשות את זה דווקא בפניו פה נכון הרשב אומר בפניו בוא נראה למה מה זה שתק לצווח מה אומר שתקתי לא ידעתי ל נכון למה כתוב ושתק זיכה על ידי אחר בשק כשראה שעושים עבורו את הקניין למה זה חייב להגיד בפניו כ אתה רואה שכתוב בשק זיקה וד אחר בסדר מחילה צודק

ושתק שראה למה לא לא שמתי לב ולבסוף ולבסוף צמח כשבאו למסור לו את השטר המתנה צבח בזה באנו למחלוקת רבן שמעון גמליאל ורבנן אם קנה או לא קנה בוא נראה ד תניה אז עוד פעם מה היה פה הוא היה אדם בא זיכה לו אומר לו היה שמה עומדים שני אנשים שלוש והיה בעל העניין המתנה והוא עומד אומר אני רוצה לתת את זה ב תשמע אומר לחברות שטוב שטר אני רוצה לתת לפלוני תזכה לו לפלוני בשטר הזה בזה הוא קונה אני רוצה לו קרקע רוצה לתת לו

מה רוצה לתת לו תזכר לו בזה כשבא לתת לו זה את השטר התחיל לצבוע עד עכשיו שתק אבל ראית ו בסוף צבח באנו למחלוקת רב שמעון גמליאל ורבנן אם קנה את את העבדים האלה או משהו או לא תניה הכותב נכסיו לאחר והיו בהן עבדים ואמר הלא אי אפשי בהן כותב נכסיו למישהו אחר והיו בהם עבדים ונ אמר הלה אני לא רוצה את העבדים האלה למה אתה יודע מה זה לטפל בהם לתת להם כל בוקר לאכול לשתות אני אין לי כוח בשבילהם ה עבדים הרבה ג אם

היה רבן שני כהן אם היה רבן שני כהן הרי הנו אוכלים בתרומה הדן שני עכשיו שקיבל את זה היה כהן המקבל המתנה הוא כהן כמו נגיד כמו מאיר כהן כהן הרי אל אוכלים בתרומה למה כון שהוא קנה אותם עבדי כהן אוכלים בתרומה כתוב בתורה וכהן כקנה נפש קניין קשו הוא יאכל בו קנה אותם זהו הוא אוכל למרות שאמר הפשי בעבדים רב ב גמל אומר כן שאמר הלה אי אפשי בהן אין רצוני עומד צוח כבר זכו בהן יורשין של הראשון גמרנו אומר לא רוצה אם הראשון עצמו

חי הוא זכה בחזרה אם לב היושים שלו אז הוא לא סובר כמו הדעה הקודמת כל הקודם בהם זכה אלא סובר שנותן המתנה דעתו אם לא יקבל המתנה תחזור אליו תראה תוספות מה ה אומר אם לא תחזור המתנה הוא רוצה אותה בחזר למה למעלה אמרנו זה אבקר עוד עזוב אותו עזוב אותו כן הלאה אז מה התוספות סברו למעלה שגם למעלה סברו התוספות שזה לא הפקר אלא תחזור אליו למעלה לא יוודע לאד הלה אמר רב נחמן יצחק זיכה על ידי אחר משתק ה היה שלושה כן בפניו זיכה

על ידי אחרת בפניו של אותו שהוא רוצה לזכות לו ושתק ו בסוף צבע באנו למחלוקת רב שון ג רבנן תניה כותב נכס חיו ב עבדי ואמר אבשי בהן אני לא יכול לזון אותם אם היה רבן השני כהן הרי אוכלים בתרומה כאילו קנה אותם עבדי כהן אוכלים בתרומה רב שמעון אומר כמה שאמר לישי בהן כבר זכו בעין יורשין הנה ובנ בא בתנ קמה אפילו עומד וצובע מה אז הגשנו נ קמה סובר שקנה את העבדים בעל כוחו אבל אדוני הוא עומד וצובע איך אפשר אז מה אפילו עומד

וצובע אמר רב רבי יוחנן בצוחר צבח מתחילה כשס השר המתנה כל הדעות הוא לא קונה בעל כוחו שתק כשמסר לו ו בסוף צבע אחרי אחרי שתר מתנה בדו צבע פליגה דקנה כל לא קנה כי פליגה זיכה ושתק בסוף צבע זה מה שהיה דון שלנו ת בסב מדי שתיק ני אם הוא שתק מתחילה גילה דעתו שרוצה לקנות צדר מהמה שהוא צועק אחר כך שהוא לא רוצה הוא התחיל לחשוב מה אני ולכל העבדים האלה למה אתה לא רוצה אותם אותם לא רוצה את העבודה שלהם לא רוצה אותם

אצלי אז הוא חזר בו אבל לקנות הוא קנה ורב שג צבר הוכיח סופו על תחילתו אזה בסוף מוכיח שהוא לא רצה את המתנה והיי דלא צבע חדשת אז למה לא צעקת וסבר כי לא מטו לימה צבח כל עוד שלא הגיעו לידי מה אני צריך לצעוק כשהגיעה המתנה לידה נדבר מאיפה אני יודע מהלא בר איו כן א א תנו תנו תנו רבנן שכיב מרע שאמרנו 200 זוז לפלוני ו 300 לפלוני ו-400 לפלוני אתור זה חולה נטה למות השם הצילנו למה אז הדיבור שלו חתו הוא יכול לדבר

בצורה כזאת תנו לזה ותנו לזה ותנו לזה אז זה שאומר שיב מרע שאמר תנו 200 זוז לפלוני אומר יש לי אתם יודעים יש לי בקופה יש לי אצלי בבית במקום פלוני כן כן פעם אחד אמר לי א תדע ש הוא מסביר לי שאני אגיד לילדים שלו הוא היה בבית חולים אומר תגיד לילדים שלי שאני שמתי בציר של הדלת אתה יודע מה זה ציר של הדלת אם תעקור את הדלת מהמכות צי יש שמה בפנים אחור כזה חור של היסוד שלו אומר שמתי שמה 2000 דולר בשביל שיהיה

להם להוצאות אחרי שהוא יפטר טוב אמרתי להם שיש ם הוא נפתר אמרתי להם יש לכם 2000 דולר פה בתוך הציר באמת הם מצו הם היו צריכים את הכסף היה להם כסף עניים הוציאו את הציר הזה הוציאו את הדלת טיק טיק הוציאו את 2000 דולר אבל לא ידעתי שיש גם שמה מחביאים לא אני אומר את זה בשביל מי שירצה פה להחביא כן עוד הרב עוביה מחי וב כן נכון שכיב מרש אמרנו 200 זוז פ 300 זוז פ 400 זוז פני מה עשה להם שרשרת סך הכל 900

200 300 ו 400 אין אומרים כל הקודם משטר זוכה לא אומרים מי שקודם בש זה אמר תנו 200 זוז פני הוא ראשון אחר כך 300 שני לא אם מצאו רק 200 אם בא בעל חוב גובה מכולם ביחס שווה ביחס חכה חכה זה ה אן אומרים כל הקודם בשטר זוכה לפי כך יצא עליו שתר חוב שהיה חייב כסף יזה אדם לפני הנתינות המתנות הללו גובה מכולם המלווה גו מכולם בשווה באופן יחסי אבל זה נתן לי שלושתם בבת אחת אתה מבין לכן אין גובה משלושתם בשווה איך זה

שווה הרב זה קיבל 200 זה קיבל 300 זה קיבל 400 זה שקיבל 400 באופן יחסי יתן יותר זה מתחלק לתשעה יש פה 900 זה ילך באופן אבל אל תדבר אל תדבר רוה להבין את הר אני יודע שאתה רוצה להבין מה שכואב לך גם כואב לי אל תדאג תכף בסדר וד פעם אני חוזר אני חוזר אז הוא אמר תנו שכי מרע הזה אמר תנו 200 זוז לפלוני 300 לפלוני ו-400 לפלוני אין לו יותר כסף שאם היה לו זה לא מתנת שכיר אין מתנת שכיר מקצת אם אין

אם היה לו יותר כסף צריך לעשות קניין היה לו רק את הכסף הזה רק רק 200 זוז לפלוני 300 זוז לפלוני 400 זוז לפלוני זהו אין יותר אין אומרין כל הקודם בשטר זוכה לפי כך כלומר אלא מה לא אומרים כל הקוד בשטר זוכה כן לא אומרים זה קודם זה קודם משטר זה 200 יקח 200 זה 300 יקח 300 אלא ין כסף מתחלק לפי שווי 200 לפי שווי 300 באחוזים כך כל אחד יקבל באחוזים אומרים כל הקודם זוכים כל הקודם מ אז מה זה זה אבל הוא

ממה גובה יתומים הוא זה בקרקעות צריך להיות אם לא בקרקעות כסף לא יכול לקחת אז המתנות שלו היו יש קרקעות בשווי וקרקעות היתומים משתעבדים חוב לכן יכול המלווה לגלות אפילו אם הייתה מלווה בעל פה בסנה שה כמו יורש אם זה אם זה במטרת מטלטלין צריך לומר שעדיין לא לא ניתנו למקבל המתנות זה ות הנותן עדיין אז יכול לגבות בעל החוב מהם למה אם זה היה כבר ברשותם לא יכול לגבות מהם כן יש נתן מישהו אמר תנו תנו תנו הוא אמר לי מישהו לתת ו ככה אומר

רשבם שאמר תנו 200 זוז לפלוני 300 לפלוני ו-400 לפלוני אין אומרים כל הקודם בשטר זוכה אלא זה מתחלק לפי מה שיש כסף לפי האחוזים לפי כך יצא עלי שת הרחוב שהיה חייב כסף לאדם לפני כלומר לפני נתינתו את המעות האלו לכן צריך להגיד לפנה או שזה ה קרקעות גובה מכולם בשווה יעני למה שנתן לשלושתם בבת אחת גובה מכולם בשווה מה שאמר בבת אחת כדי שהוא לא יכול להוציא מפיו בבת אחת אבל מדובר שלא שהה ביניים מרות בסדר אבל אם אמר תנו 200 זוז לפלוני ואחריו תנו

300 לפלוני ואחריו לפלוני אומרים כל הקודם משטר זוכה אפילו שמתנה שליחי בריה היא לא קונה רק לאחר מיתה אז יכולו כולם ביחד בכל זאת אומר אני רוצה שזה יזכה קודם ואחריו יזכה זה ואחריו ייזכה זה כדי שכל אחד יקבל קודם מי קודם הוא קודם יהיה כסף הוא קודם הוא בא ל2 ה2 שולח אותו על ה300 אומר היה ל חסים זה הואב על ה300 ה300 שולח אותו על 400 לכן הוא מתחיל לגבות מהאחרון לפני כי הוא אמר בזה אחר זה זה החילו הוא חילק אותם לשלושה אתה

בא ל-200 הוא אומר לך מה לך ל300 היה לך נכסים בני חורים למה אתה גובה ממני אתה הולך ל-300 אומר לך לך ל-400 צה עליו שת החוב גובה מן האחרון זה מ זה של 400 קודם כל אנחנו הסברנו את ההתחלה אתה קופץ לסוף אתה רואה מה שאתה עושה אתה לא לא הוא יודע את הגמרא אבל לא לא ככה אננו כל הזמם מסבירים פה בהתחלה הסברנו כשהוא אמר נותן לזה 200 לזה 300 זה לפי אחוזים כולם מעורבים אתה אל תדבר אני מבקש ממך עכשיו כעכ שיו אנחנו

עדיין בהתחלה כשהוא אמר ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני אז הראשון קיבל 200 השני יקבל 300 זה יקבל 400 זה קבל ככה עדיין לא הגענו לסוף עכשיו ש הוציא ש הרחוב עכשיו הולכים לאחרון אתה הגעת לזה כן והלך לא למדתי טוב אז אתה מזיז אותי אתה מבין לא אבל אם אמר מפי כך ה מצא עליו שת חוב גובה מן האחרון יופי אפילו שאחרון הוא ידידו הגדול של נותן נתן לו יותר מקודמיו אפילו אחי מתחיל מהחלון גובה מהחלון אם אין לו מספיק גובה מ שלפניו אין לו גובה מ

שלפני פניו לכן הוא הקדים את זה והקדים את זה עד פה זה בסדר מר אתה איתי או התבלבלת ב אמצע טוב בסדר נו אתה לא מתבלבל רק מישהו מבלבל לך תדבר יאללה זה חשבתי שאתה אוהב את זה אולי את זה בסדר הלאה יותר טוב תאוכל תנו רבנן שכיב מרע אשרך אשרך הר מטיילת לי זה כף אמן תמיד תהיה לך שמחה אמן תנו רבנן שכיב מרע שאמרנו 200 זוז פלוני בני בכ כראוי לו נוטן ונוטל את בכורתו אה זה עכשיו עוד דין הוא השרי מר החולה נטה

למות אמר תנו 200 זוז לפני בני בכול כראוי לו כ שמגיעים לו חוץ מחלק הבכ אתה מבין זה יקח 200 זוז אני רוצה לתת לו עוד מתנה מגיע לו חוץ ממה שהוא לוקח מתחלק עם החים שלו והוא מקבל פי שניים חלק הבכורה שלו חוץ מזה תנו ל עוד 200 זוז נטלן ונותן את בכורה חלק בכורתו מה שמגיע לו על פי התורה ואם אמר כי בכורתו לא אמר כן אם אמר תנו לבנוני בני בכור לא אמר כראוי לו אלא אמר כי בכורתו איך איך כתוב ור בב

כן עוד פעם שכיר שאמרנו 200 זוז בכור כראוי לו נותנן ונותנת חלק בכורתו ואם אמר אבא תנו 200 זוז לפני בני הבכור בכורתו יני זה בשביל הבכורה אפילו שאמר בבכורת אה זה זה העניין או שהוא יקח את ה2 זוז בטור הבכורה או יקח את הבכורה שלו אפילו שהוא אמר 200 זוז ב בכורתו כונת האבא שאוכל לקבל במקום חלק בכורתו או אם יירצה יקח את הבכורה ויעזוב את ה2 זוז זה חידוש ל מה ש אפילו שמר ב בכורתו לכן ידו על העליונה יד הבכור על העליונה רצה

נוטלה מתי זוז רצה נותן בכורתו משכיב מרשה אמר שכיב מרש אמרנו 200 זוז פנוני פנית אהי מר שמרנו 200 זוז פ אשתי רולה נוטלת ונטל כוב אותו דין אותו דין במקום בכורה כתובה נותת כתובתה ואם אמר בכתובתה ידע רצה ת רצה נותנת כתובתה אם הכתובה יותר תיקח את הכתובה אם הכתובה פחות תיקח את ה2 אז זה החידוש שהיא אלמנה וכתוב לה רק מנה אם זה בתולה בן כו זה 200 זוז רצה אם רצתה הכוונה יש הגאות יעבץ אומר במקום רצה רצתה נטל תן רצתה נותנת כתובתה

ושכיב מרע לגבי בע רחוב הדין קצת שונה זה זה בכור וכתובה ואישה לא ושכיב עוד הפעם אתה מדבר ושכיב מרע שאמר תנו 200 זוז פלוני בעל חובי כראוי לו ושכיב מרע שאמרנו 200 זוז פוני בער חובי כרוי לו נטלן ונותן את חובו ואם אמר בחובו ת לו 200 זוז בחובו נותן בחובו אבל אין פה ידו על העליונה למה שהוא לא אוהבו כמו בנו א כמו אשתו וגם זה נראה כריבית לכן איין ידוע עלי העליונה זה לא ממש כמו זה בסדר אז הגמרא שואלת לא אבל מובן

ההבדל משום דאמר כראוי לו נוטלה ונטל את חובו בדיל מה כראוי לו בחוב ק אמר אולי התכוון נותן במקום החוב ולא בנוסף מה גם תן לו את הכסף הזה הולי התכוון לתת לו את החוב במקום החוב שיהיה במקום חלק בכורה ולא בנוסף לו איפה זה כן מה ה של רבית משום דמר כראוי לו נטלן וגם לוקח את חובו גם אתה אמרת לי כמו לקח גם את לק בכורתו והאישה גם את כובתה נתן את זה מתנה משום דמר כראוי לא נטלן אמרנו למעלה תנו מתי זוז פונים

בעל חובי כראוי לו נותנן ונותן את חובו שתיים פעמיים אז הוא אומר ואם אמר בחובו נותן בחובו ואמרנו גם בגלל שנראה שזה מחזק כריבית מחזק כריבית נכון לא זה בעיה יך אם הוא לא היה אומר לו בחובי אז תמיד גם פה תהיה ידו לעליונה כן שהוא אמר בחובי זה בעיה אז הגמרא אומרת משום דמר כראוי לו ונותן את חובו בדין מה קרוי לו בחובו כמר שיהיה במקום החוב ולא בנוסף לו אז מה אמרתם למה זה לא ריבית למה כשאמר לו קרו זה לא ריבית לא הבנתי

את שוא לאש למה אתה אומר הרב שזה כאילו נראה פים שלוקח הוא טלן וזהו ונגמר החו לת חובו טלן נטלת חובו למה זה צריך להיות פעמיים לא נטלן טלן נטלת חובו לוקח את זה וגם לוקח את חובו לא בנוסף ישלי החו שלי לא אומר שזה יותר מח קדם כל לוקח את זה אחרי זה יש לי מה שמגיע זה שהגמרא שואלת כשכתוב משום דמר כראוי לו נותן נותן חובו דין מה כראוי לו בחובו כמר הוא לא התכוון שיהיה במקום החוב ולא בנוסף לחוב זה השאלה שלכם הגמרא

שואלת זה הגמרא שואלת אולי התכוון נותנה וקח את חובות זה הכל זה מה שאתם סברתם לא הגמרא מבינה שגם נטלן וגם נוטל חובו הגמרא אומרת למה נטלן ונטל את חובו הוא לא התכ לתת לו גם 200 וגם את החוב בדין מה קרו לו בחובו קמה רק את החוב שלו מה כן זה מה שהסבירו לי אה בלבין אומרים לא שומעים אותך מספיק זה לא יכול זה בוער לו בנשמה שיור נוסף כן תשתדל תשתדל אמר רב נחמן אמר לי הונה אז לא ידענו עדיין מה מה העניין בזה

אמר רב נחמן אמר לי הונה המני רבי עקיבא הי אמר לי הונה הורב הונה למה רב הונה רב נחמן היה חברו אז היה קורא לו הונה אמר רב נחמן אמר לי הו נמני מי זה ה של הבריתה רבי עקיבה דליק לשנה יתרה מדייק לשון הנוספת שבא להוסיף מיותרת תנן איפה ראינו רבי עקיבא מדאק את זה מי שבוחר לחברו בית ולא פירט לו מה כולל הבית זה למדנו למעלה מוכר את הבית הבית מכור ולא את הבור לא מחר את מחר את הבית לא מחר עם הבית את

הבור ולא את הדות זה בור שבנוי למעלה על הכותל הם לא בכלל הבית אף על פי שכתב לו עומקה ורומה שכתב לו מכר את הבית עומקו וגובהו בכל זאת ו מח לו לא את הבור ולא את הדות וצריך ליקח לו דרך זה למדנו למעלה צריך לקנות לו דרך ה רשות לעבור לבור ולדו שלו מי בעל בית מכרת את הבית שלך עכשיו יש לך שם בור ודות זה שלך צריך לקנות לך דרך עכשיו מהיום ועלה איך תלך לבור ודות שלך את זה לא מכרת זה שלך איך

תלך תקנה עכשיו מזה שמכרת לו תקנה ממנו דרך להגיע לזה ב אבל כתבת עומקו ורמו אב על פי שכתב ולא ולא את הבור ואף על פי שכתב לו עומקה ורומה בגובהו לא מכר לו לא היייתה כוונתו לבור בדות אלא לעליות מעקה קרקעית הבית לזה היה וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבא חכים אומרים אין צריך לקח לו דרך למה המוכר שיר לעצמו את הבור ואת הדוד אז גם את הדרך אליהם שיה לעצמו מודה רבי עקיבא זה מה שאמר לו חוץ מאלו חוץ מהבור והדו כיון שהוסיף

זה שלא לצורך מהמר חוץ מאלו בש לובן כ אדם שמוכר זה בלי בית בלי שיפרט זה בלי בורדות למה אמרת חוץ מהבור ודות אלא בוודאי בשביל הדרך בזה מודה שאין צריך ליקח לו דרך בזה מודה רבי עקיבא שאין צריך ליקח לו דרך על מה כיון לא צריך לא חוץ מאלו הוא בא להוסיף גם אצלנו אמר כראוי לו מה זה כראוי לו כוון דלא צריך ראוי לו כמר כראוי לו בכל זאת לטפו מת כתה בא לעושים דבר גם קבל 200 זוז וגם את החוב לכן תפו מת

קתה שניים יקבל גם דעת חכמים מודים כ שמוסיף לשון שלא צריך בל רבות אמני רבי עקיבא היא למה רצינו שכן גם רבנן אז למה אומר המני רבי י תנו רבנן זה גם לרבנן שכיב מרע שאמר מנני שכיב מר שאמר מנה יש לי אצל פלוני הוא לבה ממני העדים כותבים מה ששמענו ממנו אף על פי שאי פי שאין מכירים העדים כותבין אף על פי שאין מכירים מה שהם שבעו כותבים אפילו שלא מכירים אפילו שיודעים שאמר פלוני לבה ממנו לפיכך שהוא גוה צריך להביא ראייה שהייתה פה הלוואה

דברי רבי מאיר חכמים אומרים אין כותבין אלא אם כן מכירין את הלו ויודעים שבאמת לבה ממנו אז עוד הפעם תנו רבנן שכיב מרע שאמר מני יש לי צ פלוני שהוא לבה ממני רבותיי העדים כותבים מה שהם שומעים אף על פי שאין מכירים לא מכירים את הלוה לא יודעים שבאמת היה ככה רק הוא אומר לפי כך שהוא גובה בא היורש לכבוש לגבות מה שאמר להם צריך להביר ראייה שבאמת ה הלוואה זה דברי רבי מאיר חכמים אומרים אין כותבין אלא אם כן מכירין אין דבר כזה ראית כתוב

הם לא כתבו ם לא מכירים שהייתה הלוואה וכך היה לפי כך שהוא גוה אין צריך להביא רעיה יפה למה יש טר בידו חתון ש כן אמר ארב רחמן אמר ליונה תנא רבי מאיר אומר אין כותבים חכמים אומרים כותבים זה הפוך ה כן ו זה הפוך מהברית למעלה רבי מאיר אומר אין כותבים חכמים אומרים כותבין ואף רבי מאיר מעיקר הדין מודה שעל העדים נכתוב כשאין פניא לשכים מרה לטבוע את ההלוואה לא אמר אלא משום בית דין טוען מה ש ואף רבי מאיר מה שמעיקר הדין מודה שהידים

נכתוב שאן פני נשרים מרה לטבוע את הלוה אבל לא אמר ש כבים אלא משום חשש שבית דין טוען שוא שתר שכתבו עדים יחשבו שהכירו וחקרו שכך היה אמר רבדין הרד עח הם יחשבו שבדין יחשבו שבאמת הם ראו את כל ההלוואה ואת כל מה שהיה ו וא ב לא אבל בית דין צריכים לדעת הם טועים שהם יחשבו שאלה ראו את ההלוואה ואת הכל אלה שכתבו ש זה לאל בקר היו יכולים לכתוב אבל ב שם שם התעו בדין שיחשבו שהעדים האלה הם הם ראו את כל העסק לרבנן

איך אתה מסביר אמר רדעה הלחתה אין חוששים לבית דין טועים הידים כותבים שטר נשכים מרה אפילו שהם לא מכירים כותבים וכשיבוא היורשים זה צריכים להביא כן ומה אן שנ מדרבה הגמרה שואלת ומה שנ מדרבה דמה רבה אין חולצין אלאם כן מכירין לא חולצין את היבם ויבמה שבאים לעשות חליצה אלא אם כן מכירין ואין ממענים אלא אם כן מכירין את הבעל ואת הממת לפי כך כותבים גט חליצה וגט מאון אף על פי שאין מכירים בוודאי בדין לא נתון להם לחלוץ בלי שקרום אז הגמרא אומרת משום חוששין

לבית דין טעין אז למה אצלנו אמרת שלא חוששין לבית דין תעיין כותבים לא מי שינה מ שנה מד רבה דמר רבה אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממנין אם כן מכירין טבעת ממנת לפי כך כותבים גט חליצה שיהיה עדים וגת מאונין אף על פי שאין מכירים למה בוודאי בדין לא נתנו להם לחלוץ ולמאן בלי שיכירו אותם אז מדייקת הגמרא מה הטעמה ל משום ד חוששין לבית דין טוען ולמה אצלנו אמרנו לאן שלא חוששין אומרת הגמרא לא אין הטעם של רבן זה לא בגלל שחוששים לבדין

טוען בדינה בטר בדינה לא דייקה בדינה בטר עדים דייקה באמת בדיין אחר בית דין הם לא בודקים אחרי בית דין אחר כ ה לכן שיראו בית דין שחרצו או מאנו לא יבדקו אחריהן לראות מה הבית דין הראשון עשה ולמי וכולי אבל אצלנו זה צבאת שכ מרע בידין בטר עדים דיקה הם מפחדים למכשול לכן הם בודקים אחר העדים לראות הם יודעים שהייתה היה ככה הסיפור או לא היה ואייך היה בדיוק ולכן כותבין אף על פי שהם עד כאן אתה מנסה להבין אבל אחרים ולבתה עושה נכון שאתה

יודע אבל זה מפריע לאחרות אתה לפני שאתה בא לפה אתה צריך ללכת לשיעור של גאונים ואז תבוא לפה אתה כבר הוצאת את המרץ שמה אתה מבין אני אגיד לך לאיזה שיעור תלך של מחוננים אבל לא מבותרים עליך תבוא גם לפה עוד מבחן רבותיי יש לכם מבחן ביד הללה מתחילים אכתוב את השם בני יו כח ככה לך תתחיל לכתוב עכשיו אין לך מה לדבר תכתוב למה לא תופס מתנה תופס כ הג אומרת שכאילו מנה אות הכותב כל נכסיו לאשתו בשון מתנה זכתה בכל נכסיו הוא עשה אותו

אפוטרופאי מגושה ארוסה לא זכתה לא אלא עשה אושה גושגושה למה הוא יקנ לך תחלה ושה אבל לא זכת איך איך ושה או ארוסה כ כ לא לא הלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ונתן כל נכסיו מתנה לאחרים ואחר כך בא בנו המתנה שנתן לאחרים קיימת או לא לא קיימת היה יודע אוא לא היה נותן במתנה רק על שמועה הוא נתן זה לרבנן המתנה מתנה ולרבי שמעון בן עזר לא בסוף הבן לא יקבל לא לא לרבן שמעון בן אלעזר לרבי שמעון בן אלעזר לא א מתנה

תנהג מר לרבנן המתנה מתנה אדם שיש לו בן שלא נוהג כשורה האם נכון להוציא אותו לשלו מן הירושה י נכד צדי מחלוקת מתח לוסו הבן שלו כן יהה לא אין מחלוקת בזה לא נכון לנשל מ הירוש אם הם היו טובים או לאכל הלך קשורה אלא איזה לימוד נקרא דבר קטן ואיזה לימוד נקרא דבר גדול כן הביות דביה ורבה כן כמה תלמידים היו לו להלל הזקן ומי הגדול שבכולם בגדול בחכמה הרב אל אבל אומרים הקטן ש בתלמידיו יוחנן בן זכא שתלמיד לא אבל הביות ש הביות הביות

מחלוקת זה הוא יכול לנשל אותו הוא לא יכול מה יונתן בן וזל הוא הגדול הרב מתכוונים פה בחוכמה חוכמה או בגיל הרב לא בחוכמה יש מחלוקת בין הים הגדל כולם הגדול מי בב מי זה הגדול ב יונתן בן וזיל הוא הקטן לא לא הקטן זה נמן וד שנאמן עלי אבא בעל ש שאמר גירשתי את אשתי נאמן עלבה ואשתו פטורה מיבו נאמן האם נאמן עליה בא ואשתו פטורה מייבום ומה הטעם נאמן משום שבידו לגרשה יפה יש לו מגו שיש בדו קש לאיפה זה טוב שהוא נותן אמרנו

את במש לא זכה בש ש זה לא כמו צב מצ מי שנפטר ונמצא או שטר לא איפה הני כן ז זז מי שנפטר ונמצא אצלו שטר שמקנה הוא בשטר זה נכס בפלוני אלמוני האם אותו פלוני אלמוני זכה בנכסיו לא לא זכ לאחר מיתה לא כותבים לא עושים שטר לאחר מיתה הוא היה לפני המיתה לא צה כ שעדיין לא נתן לו אולי נמלך ב זה לא הסיבה השפ בבקשה 200 א סליחה שתיים ביחד ח שולחן ערוך ‏e כן אנחנו סימן ר סח התועה בתפילת שבת והחליף זו

בזו אינו חוזר למה עיקר הברכה הרביעית זה רצה במנוחת וזה בכל התפילות שבת אין בעיה צנה במנוחת צ כל השלושה תפילות אין בעיה יש אומרים שאם מחליף של מוסף באחרת או אחרת בשל מוסף חוזר ז חוזרים אמר ויכולו משום יום טוב שחל להיות בשבת שאן אומרים אותו בתפילה וגם להוציא למי שאינו יודע ואומרים אותותו בכל רם ומד למה אנחנו מעידים קדוש ברוך הוא במעשה בראשית דין עדים זה בעמידה חט ואומר ש הציבור ברכה אחת מן שבע בן יחיד אומר אותה אם היחיד רוצה להחמיר על עצמו

יכול לאמרה בלא פתיחה בלא חתימה לכן גים הציבור לאמרה שליח ציבור בלא פתיחה בלא חתימה הרמבם אנחנו דף צדד כל דבר שחייבים על שגגתו פרק 12 כל דבר שחייבים השגתו חטאת קבועה אם שגגו בדין הגדול בהוראה והורו להתירו וגו העם בהוראת ועשו העם והם סומכים על הוראתם ואחר כך נודע לבית דין שטעו הרי בית דין חייבים להביא קורבן טת עד שכתם בהוראה ף לפי שלא עשו הן בעצמם מעשה ש ים הנשית בי דין כלל בין עשו בין לא עשו אלא על הוראתם בלבד שאר העם פטורים

מן הקורבן אף על פי אף על פי שהין העושים מפני שתלו בבית דין ומה הוא הקורבן שמביאים שגגה זו אם בעבודה זרה שגגו וו מבין פר לעולה ו לחטאת כל שבת ושבת קורבן זה הוא אמור בפרשת של לכה והיה עיני הדה נסתה לשכרה פ שמע למדו ששכר עבודה זרה מדבר ואם ישאר קריצות שמ שגגת חטאת קבועה שגגו וורו מביא הכל שבט שבט פר חטאת וזה אומר בפרשת ויקרא ואם כל דת ישראל ישגו נמצא הלמד שאם שגגו בדין הגדול בהוראה בעבודה זרה מביא כל הקהל 12 פרים

עולות 12 שעירים חטאות והן נשרפות שהרי דמן נכנס לפנים והם נקראים סירי עבודה זרה ואם בשאר המצוות שגגו מביאים שני ע פ פרים חטאות והן רבות ני שד נכנס לפנים וכל פר מהן נקרא פר עינם דבר של ציבור שנאמר ויקריבו הקהל כל הקהל וקהל וכל שבט ושבט קר כהל שנאמר ויעמוד ישפ בקהל יהודה בין שעשו כל ישראל בארץ ישראל פי בית דין בין שעשו רוב ישראל פי שאין מועט מניין השבטים בין שעשו רוב השבטים אפי שהן מעו כל ישראל מביא כ מניין כל השבטים פר לכל

שבט ושבט עב זרה פר וס חו שבת ושבת ואף עלפי ואף אלו שלא חטאו מביאין עדי החוטאים אפילו עשה שפט אחד בלבד והוא רוב הקהל הרי כל הציבור מביאין 12 פרים בעבודה זרה 12 פרים ו 12 צעירים ב בית דין שנסתפק להם שגגו בוראה או לא שגגו אין חייבים באשם אין חייבים בשם תלוי שנאמר ונודעה החטאת עד שתדע ואחר כך יתחייבו בקורבן כמו שהתבאר דבר אמורים שבדין חיובים ואלו עושים עלפי פתורים מן הקורבן בשיו המורים בדין הגדול של 71 ויהיה ראש שבע הן בהוריה ויהיו כולם

ראוים להוריה להורות ו וטעו כולן או רובם בדבר זה שורו בו יו בפירוש ומרו לעם מותרים אתם לעשות וכן אלו ששמעו מפי בדין אם המולי אחרים מותרים אתם לעשות ויעשו כל הקהל ורובו על פיהם מדומים שהדבר שהוא קד ורו וו לבטל מקצת א או שעכו כל הגוף לא ש לא שיקו כל הגוף כשיודע עלהם ידעו גופו של דבר שאורו בו בשגגה וכל אלו המוראים הוא שיהיו בדין חייבים בקורבן ועושים פן פטור אבל אם חסר אחד מכל אלו הדרכים שהרי בדים פטורים מן הקורבן כל מי שגע

כ מעשה מבי חת קבועה שגגתו זוהר אנחנו דש תקצ פתח והספר תורה פתיח ש צפנת נרך לת לחוזים בך סגרו פתחין בספר תורה מחמה ו דר בן כוור דיר ששה מארבע גנ נו ל כל בר משיח ר זלכה משיחה צדל כש בשעת התפת פרח כתל את הינה אש הנ הנה מהי אק ובשעת כת לא ישוב אלי עוד ד ברנש לאן אז על רלכ משכ תשי לראשו ר פ פ ובת ועט בפומה קשרן איזה דברים אלה אשרי עין רעתה כל אלהי ראה אבל את העה הזא של

הנ ש בטח שאתה תראה את המשיח אם אתה לא תראה מי יראה אבל הכל תראה השם יזכה אותך רק אם לא מדברים באמצע נומים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סת אות מש כתוב בתור משה קח לך סמים נטף סמים ד בונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך שמ נטף ושחלת ח בנה סמים ונה זקה בת בבד ויאמר אדוני אל משה כח סמים נטף ושחלת וחן בסמים במר יה בבת בת ז ב ה ועשית אותה קודש שת ממ ד שמה קודש עליו אהרון כ

בבוקר בבקר פני אם ת רבנן הקורת כצד 368 35 כים שמהם מכניס כהן גדול כיפורים חזירה למכתש בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסת דקה מ הדקה סמנ הצור והציפור מלח נתן ב רבן שמעון בגכ למה הי באה מה הוא בא ככבוד רביל יפה א בסמים שמ 7 שנה יכול לעמוד ולמה מו מזמרת הארץ מע צורי מעד דבשים והורידו לאיש מנחה מעט צורי מעש חשכים יאמר עליהם פז עסו כחו מזמרת הארץ בככ שכים ויקרא משה םו כולכם צ פסח קחם אדם אשר בף הגעתם אל המשובש מזוזות

בן אדם אשרם צו איש מפתח בתו עד בוקר ועבר מצרים וראה מזוזות גוף שמרתם את העבודה הזאת הדבר הזה חוק לכל בניך אדונם ו כאמ בם וכתב ארץ אשר יתן אד לכם כשר דיבר שמרתם את העבודה הזאת כי יאמרו עליכם בכם העבודה הזאת לכם ואמרתם זבע פסחו במצרים פ מצרים יעת מנורה זהב כש עשה את המנורה ירכה וקנ הגשש קנים יוצאים מצדי השלושה כ מצד אחד ושלושה כנ מצד השני שלושה רביעים משוקדים נ אחד לוש ג משוקדים כנה אחד כפתור פר כק יוצאים מן המנורה במנורה

ארבעה גבעים משוקדים כ שני הקנים מ שני ש צ ממנה כפתור זהב טהור יעב כ זהב טהור כי כ בין המתים פתח אוהל מעל במגפה נצ ויאמר אג כשר עמוד בין המת מגפה מש פתח אוהן ממגפה נצ ימר משהמ במת וזך בוקר חסדך ארץ יעמוד פנחס ופנו בסטר ע מפחד לילה גש ר בעיניך תביך לא תאונ אליך רעה ונגע כחש פ אורך ימים מזב משעת חי מימצא ורחוק פ מ בעל 1 גמלתו טוב ולא רע גמלת הו טוב ולא רע כל ימי חי רשע צמר פשתה

כאניות צוחר ח קום בעוד לילה ותתן תרף לתה חוק לנערות המה שדה הגרע כב בלילה נרא שך בקישור לא תר לת ככ עוז הד לבושה כול שקרבן היופי אד המלך יענו בכ גד ממך תבות סופי תבות ישוב חרון הפך מעלינו השצ שמ י שברך לאבותינו הקדוש ויוסף ותכל הקהל הקדוש וגם אותם שמאזינים דרך הנבים דרך הפלאפון מק ברך תכון זקה כון בבריאות אתנה ונורא מעניה שיהיה לכולם שבוע טוב שבוע בברך שפע ברכה הצלחה