The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכ הרב בניהו שמואלי שליט"א הושענה רבא ו דחוהמ סוכות כא תשרי תשפה

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכ הרב בניהו שמואלי שליט"א הושענה רבא ו דחוהמ סוכות כא תשרי תשפה

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר ♦פדיון נפש בהושענה רבה♦ בסעייתא דשמיא גם השנה יערוך מורנו ורבנו המקובל הצדיק רבי בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים נהר שלום בירושלים פדיון נפש מיוחד ביום החיתום האחרון לשנה החדשה לאחר חבטת הערבה בתרומה של 51 ש"ח גמטרייא הושע "נא" צמצמנו את הפרוטות כדי שתוכלו להכניס את בני משפחתכם לפדיון מיוחד זה. https://did.li/Cc3lC כיון שבחג לא עובדים עדיפות שיכנסו שמות דרך הקישור ואנו נדאג להדפיס את כל השמות שנקלטו לפדיון מקישור זה עד יום הושענה רבא בשעה 8:00 בבוקר בלבד לאחר שעה זו לא יתקבלו שמות . נא להזדרז. ויהי רצון שיתקבלו תפילותינו ברצון לשנה טובה ומבורכת והצלחה בכל הישועות. ניתן להפיץ לזיכוי הרבים 🪙 מעות אושפיזין 🪙 כתב הרמב"ם "אבל מי שאוכל ושותה הוא ואשתו ובניו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחה של מצוה אלא שמחת כריסו" בכל לילה ישלח קערה עם תבשיל חשוב לאיזה עני בן טובים, או יזמין אצלו העני לסעוד בביתו. ובלילה הראשון יאמר זו הסעודה שאני נותן, לכבוד אברהם אבינו ע"ה וכו'. ויש נוהגין לתת במקום סעודה בכל יום סכום כסף הגון כדי שיוכל העני לקנות צרכי סעודתו. ואפשר ליתן בערב חג הסוכות כל הסכום לכל ימי החג כולם, וקודם לכן יאמר לשם יחוד. זה המקום לתת מעות אושפיזין בהידור 👇 🔗 הקליקו על הקישור: https://did.li/LHQTY ☎ חייגו עכשיו: 026249000 💬 ווטסאפ: 0523325778 הלימוד במסכת בבא-בתרא מוקדש לע"נ מו"ר ראש הישיבה רבי שלום אהרון בן רחל זיע"א ולהצלחת ה"ה נתנאל בן יפה כאפי וה"ה אליעזר פינחס בן לאה הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

איפה היית בלילה אנו באים 12 שעתיים וורדים לישון מקום אחרים שי שלי בוקר טוב לכולם היום הנחנו מועדים לשמחה חגים וזמנים ססון תזכו לשנים רבות עמות וטובות חתימה טובהה שיהיה ישועות בכל בתי ישראל גזרות טובות הנה עכשיו אנחנו ביום הושע את יום נ שהוא רבה איזה יום גדול זה יום שמתקבלים בו התפילות וזה סיום של כל הימים הנוראים היום זה כא בחודש תשרי תשפ יום האחרון של חג הסוכות ופיזה דדוד מלכה משחה דוד המלך זה תמיד מלווה מלכה בעזרת השם הוא מלווה אותנו עכשיו לקראת

Lire la transcription complète ↓

Transcription2913 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

איפה היית בלילה אנו באים 12 שעתיים וורדים לישון מקום אחרים שי [מוזיקה] שלי בוקר טוב לכולם היום הנחנו מועדים לשמחה חגים וזמנים ססון תזכו לשנים רבות עמות וטובות חתימה טובהה שיהיה ישועות בכל בתי ישראל גזרות טובות הנה עכשיו אנחנו ביום הושע את יום נ שהוא רבה איזה יום גדול זה יום שמתקבלים בו התפילות וזה סיום של כל הימים הנוראים היום זה כא בחודש תשרי תשפ יום האחרון של חג הסוכות ופיזה דדוד מלכה משחה דוד המלך זה תמיד מלווה מלכה בעזרת השם הוא מלווה אותנו עכשיו לקראת

שמיני חג עצרת לקראת שמחת התורה שמחה עצומה ואדירה שלמעשה השמחה הזאת היא משפיעה לכל השנה כי היינו צריכים להגיד שמחה בתורה מה זה שמחת תורה זה שמחה של התורה או זה שמחה שלנו בתורה צריך להגיד שמחה בתורה אלא האמת גם צריך השמחה שלנו וגם היא צריכה לשמוח בנו שמחת תורה שהתורה תשמח בנו שאנחנו לומדים ואנחנו משתדלים על התורה זה העניין אז בעזרת השם יתברך אז השמחת תורה זה הכנה לכל השנה להיות שאדם יזכה לקבוע ממש קביעות חזקה לתורה בתחילת השנה היש שמחת תורה אדם התבונן על

גדלות התורה איזה איזה דברים מיוחדים על ידי התשוקה והשמחה להדבק בתורה עסק התורה הברכה ברכת התורה לפניה ולאחריה זאת הברכה איזה זכות אפילו אנשים סוחרים מחילה מכבוד תור אפילו אנשים סוחרים הם כל השנה הם עוסקים בתורה קביעות איך כתוב שמח זוון בתך למה ישמח בחלק זה צה שעל ידי השמחה קודם שיצא מה פירוש שמח אומר אתה רוצה להצליח בדך בסחורה שמח זבו קודם תמ מה זה קודם תשמח קודם תלמד תורה תשמח בתורה ואז אתה יכול לצאת לכן זה זכות גדולה היום שיש לנו להכין את עצמנו

הנה איזה יום קדוש בעזרת השם וגם נכין את עצמנו הלאה והלאה שבעזרת השם נזכה לשמחת התורה אמיתית אתה יודע כשאדם נכנס לאולם של אירועים הוא רואה את המוזמנים איזה לבושים בגדים חקיקי כולם שמחים כולם רוקדים קשה לו להבחין מזה החתן אבל כש למה כולם לובשים אותו בגדים הגברים כולם אותו בגד אבל הכלה יש לה בגד מיוחד כולם יודעים מי זה אבל החתן יש אנשים נופשים יותר יפה מהחתן תר חכם משה יותר יפה מהחתן הוא לבש זה לא זה יותר יפה אז איך נדע מי זה החתן

אלא החתן אתה יודע אחרי כל הריקודים החתן האמיתי זה מי שלוקח איתו את התורה הביתה מי שלוקח את הכלה והולך זה החתן שלוקח איתו את התורה איך שהוא לומד אותה איך שהוא זוכר אותה אמרו רבותינו תורה ציוה לנו משה מורשה כלית יעקב אל תקרא מורשה אלא מורשה כמו שאומר הנביא והרסתי לי לעולם נכן אתה יודע שכיבדו את החפץ חיים חתן תורה התחיל לבכות אמרו לו למה הרב בוכה אומר אומר כתוב אסור לאדם לקדש את האישה עד שיראנה ש שמ ימצא בה אמר אני כבר כמה שנים

מכובד בעלייה לתורה אבל עדיין אני לא מכיר את הכלה לא מכיר את הכלה שלי אתה מבין יש אנשים שקשה להם לקיים מצווה מסוימת עד ש מתרשלים בעשייתה פעם שמעת אדם לא קם לפני ספר תורה כולם קמים אבל העיקר הכבוד של התורה זה לשמור את דיניה לשמור את חוקיה ללמוד בה לא לעזוב אותה ככה תכח תלמד אלו כל הבריאה כולה זה בשביל התורה כל הבריאה אם לא בריתי יומם לילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי אז לכן בעזרת השם נזכה זה בקיצור דברים היום אני אומר למה נזכה

ככה למתיקות התורה ונזכה לעסוק בתורה כן אנחנו מתחילים היום זה שיור מקוצר מאוד זה משנה וגמרא בסדר משנה אותיות נשמה עלית מן שעון נפשי כי יש לנו הרבה עבודה ומאוחר מאוד פ כן משנה ג פרק ח בבא מציעה משנה ג השואל את הפרה בשלך המשאיל שלח לו אותה ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלחו של השואל הוא מתה פטור למה לא נעשה שומר עלי עד שתבוא לרשותו אמר לו השון של החלי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי הוא ה ביקש

או ביד בנך ביד עבדך ביד שלחך או שאמר לו המשיל הרי משלך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד מנך ביד עבדך ביד שך ואמר לו השואל בסדר גמור מקבל עליי שלחה ומתה חייב לכן בשעה שמחזירה אותו דין משנה ד'' המעלי פרה וחמור וילדה זה למדנו את זה כבר אתם יודעים איך זה פ פלאות כן חליפין המחליף פרה וחמור ד הפרה עכשיו לא יודעים אם ילדה קודם שמשך בעל הפרה את החמור או לאחר שמשך וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה

אומר מ שלקחתי יחלוקו היו לה שני עבדים אחד גדול ואחד קטן כ שתי שדות אחד גדולה ואחד קטנה הקונה אומר הלוקח אומר גדול לקחתי ק והלה אומר המוכר אומר איני יודע מה לקחת זכה בגדול מה זה איני יודע ברי ברי עדיף המוכר אומר קטן מכרתי ולא אומר איני יודע אין אלא קטן זה אומר גדול זה אומר קטן שבע המוכר שקטן מחר זה אומר איני יודע וזה אומר אני יודע יחלוק הו הגענו משנה ה' ביום שישי בעזרת השם אחרי החג למעלה גם ביום שמחת תורה זה למעלה

עכשיו זה פה שיעור אחרון בסוכה מה עכשיו צריך לסדר למעלה אם לא קשה לך בסדר אם לא לא נורא נשב ככה ביום שישי תסדר למה תתר כל ר שש תסר לו כבר את הכיסאות שמתי לו את הכל סדר פ מפות זה העיקר העבודה גמרא זה את יכול לקחת כבר כן כן סדר לי אתזה סדר אותם גם עכשיו יכול לסדר בסוף השיעור שבידו שמות איפה השמות שלהם ו בדר כן כן צדקה עשינו צדקה ום יומיים שלוש או ארבע יומיים יומיים יום שישי גם יומיים כמה ם ישך

כן נפתוח היום אנחנו אתמול כבר אנחנו למדנו הכנו את עצמנו היום זה דף ככ נכון מאיר אתמול היה דף ק יט היום זה דף ככ אבל אנחנו הגענו כ כ עמוד ב אבל נתחיל ככ עמוד א' ארבע שורות מלמטה אמר מור בסדר לפתוח למה אנחנו רוצים גם א קצת תלמוד בשל מחר בסדר מ שלא יהיה לך קשה ביום שישי הנה בא רב פלבם אפשר להתחיל המרמור ראיתם ארבע שורות מלמטה דף ככ עמוד א' הדב כ כ אנחנו הגענו למטה ארבע שורות מתחילים משם אמר מור אמרנו

בברטה למעלה באבות ואמר וכל בת יורשת נחלה אבות אין בבנים לא אשמע דווקא באבות נוהג איסור השבת נחלה דווקא באבות כל בת יורשת נחלה באחד ממשפחת מתה אביה תהיה אישה למה שלא ישב נחלה ממקום למקום אז באבות אין בנים לא נוהג איסור שעשה בנחלה מהם משמע מאיפה לומדים שהפסוק אסר רק לאותו הדור כלומר מה שהתורה אמרה לו תסב נחלה שדווקא אותו דור משמע אבל דור אחריו בבנים כן למה בכל בת יורשת באבות אין באבות נוהג הסור השב בנים לא מהם משמע יפה לומדים שהפסוק רק מדבר

לאותו הדור זה השאלה ו כמו שחשבתי לומר אמר רבה אמר קרא זה הדבר דבר זה לא י נוהג אלא בדור זה כתוב שמה זה הדבר אשר ציווה השם פחד למור תסוב נחלה בני ישראל ממטה אל מטה זה מלמד אותנו דבר זה לא יהיה נוהג אלא בדור זה כלומר זה הדבר תיה בדור זה ככה אומר בעל התורים אבל זהו זה הדבר בדור זה אמר אמר לרבה זוי לרב של מעתה לפי מה שתורה אומרת זה הדבר כונתה רק לאותו דור זה אז אם ככה נלך לפסוקים אחרים שכתוב

זה הדבר זה הדבר לשחי חוץ אכין אמד לא יהיה נוהג אלא בתוך זה איש איש מבני ישראל איש חד שור ושמה אסור לכלות בחוץ אז רק זה יהיה בדור זה זה לא יכול להיות לא שתם נכתב לדורותם בהמשך הפרשה שלותי חוץ כתוב חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותם לכן האיסור נוהג לעולם טוב אז עוד קשה שואלת זה הדבר דרשי המטות חימ דלא יהיה נוהג אלא בדור זה שמה כתוב על דיני נדר איש כידור נדר וידבר השם ראשי המטות אכי נמה דלא יהה דין אפרת נדרים לראשי

המתות נוהג אלא בדור זה זה לא יכול להיות אמר לה ההוא יליב זה זה תם שמה לומד שווה זה זה משחי חוץ מה האיסור שחותי חוץ נוהג לדורות כי כתוב לדורותם גם הפרת נדרים של ראשי המטות לדורות אנלי זה זה תם גם גם גבי השבת נחלה נלמד זה זה מהתם ויהיה השבת נחלה לדורות למה רק באותו דור הי מ א אפשר ללמוד גזרה שווה להצבת נחלה בשל מה אתה מצטרך לגזרה שווה בשל מהתם גבי שחותי חוץ פרת נדרים זה הדבר יש לי גזירה שווה כמו שתכף

הגמרא תבאר אז ממילאה דורשים בנידון שינהגו לדורות אחה למה הצטרך למה אצטריך זה הדבר הרי אין עוד נושא לדרוש את הגזירה שוה לא צריך נשתוק מינה ואנד דדו התורה תכתוב זה הדבר ואני אדע זה לדורות היינו יודעים זה לדורות כמו כל המצוות שלא כתוב בהן כלום ונוהגות לדורות וכמו בכל זאת בכל זאת כתבה התורה בהשבת נחלה זה הדבר רצה להדגיש דווקא דור זה ולא דור אחר מה גזרה שווה שנלמד מ שחותי חוץ פרת נדרים לתניה נאמר כאן זה הדבר נאמר להלן זה הדבר לגבי שחותי חוץ

מה להלן לאהרון ובניו כל ישראל דבר למה כתוב שמה דבר אל אהרון ואבני בן כל ישראל אף כאן הפרת נדרים שכתוב אפילו שכתוב ראשי המטות לבני ישראל אהרון הובני כל ישראל ומה כאן תכף נבאר למה מה קשור לאהרון ומה כאן בפרת דרים רשי המטות הבש חוץ רשי המטות מה ה ראשי המטות עכשיו הגמרא צם אמר מור כ ישראל אהרון בנ כל ישראל למה הלחתה מה מועי כאילו אמר הפרת נדרים אהרון בני כל ישראל מה זה מה זה קשור השם אתות אני מבין אהרון הובני כל ישראל

מה העניין אמר רבח יעקב לומר שפרת נדרים בשלושה דיוטות אנשים פשוטים משום כל ישראל רו בניו כש הגמרא שואלת ולא צריך דווקא שיהיה בי דין והר רשע מתות כתיב רשע המתות זה דנים מומחים זה לא אדיות כדי אמר רב חסדה אמר רבי יוחנן ביחיד מומחה בקי חנ ביחיד מומחה יכול להתיר נדר לבדו יחיד מומחה לא צריך שלושה זה ראשי המתות ראשי המתות הוא יחיד מומחה יכול לא צריך שלושה שלושה א משיק אפילו אדיות ומה כאן ראשי המטות אף לה ראשי המטות למה הלחתה מה מועיל לגבי

שחוטי חוץ רשי המטות אמר רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש או יפה מה מעיד כאילו לגבי שחותי חוץ רשי המטות מה הנה הנדרים שם אומר אמר רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש כמו שאפשר להשאל על נדרים שאפשר להתיר נדר אותו דבר אפשר להישאל על הקדש אדם שהקדיש חורבן אפשר להישאל עליו להוציא ממנו את את ההקדש הזה אם שחת קדשים בחוץ אחר כך הלך לחכם להתיר את קדשו מצא לאחם פתח של חרתה הותר נדר למפריע ואז אין לו כרת הוציא ממנו את אתיתי ובית שמיים דמרי אין

שאלה בהקדש אי אפשר לעקור את האיסור למפריע כ מצוות אפה אני ולבית שמיי דרי אין שאלה בהקדש תנן אי אפשר לור שאפילו בהקדש שעשה בטעות זה הקדש למה כי תנן בית שמי אומרים הקדש טעות הקדש למשל שור אומר שור שחור שיצא בביתי ראשון ארי זה הקדש יצא שור לבן ארי זה הקדש כ שאמר שור זהו ובית הלל אומרים אין לו הקדש למה לא נוכל לתרץ שלומדים גזירה שבה שיש שאלה להקדש הם סוברים שאין שאלה להקדש היי זה הדבר אם ככה וזה הי זה וזה מהבדלה זה

מיותר לגבי שכוי חוץ לגבי הפרת נדרים מהבדלה זה הדבר חי חוץ עלה על על השוחט הוא חייב ואינו חייב על על המולך זה הדבר לזכותי חוץ צריך ללמד לנו על השוחט קדשים מחוץ לעזר שהוא חייב אסור שחוטי חוץ ואינו חייב על המולך מי שמול דווקא שוחט חייו על שחיטת חוץ המול בחוץ לא זה הדבר דרשה המתות למה זה בא ללמד מב לחכם מתיר ואיין בעל מתיר אתה רואה דווקא חכם מתיר את הנדר הבעל לא יכול להתיר לאשתו הבעל מפר לא מתיר מפרפר נדר בעל מפר ועוד

דבר בעל מפר ו חכם מפר זה העניין חכם הוא רק מתיר אז מליקה בחוץ מותר אום חכם כן כן לא מה זה מותר אם עשה לא חייב כרת לא לעשות כזה אתה רואים הבדל זה החרטה על ידי החכם מתיר עם פתח וחרטה ש ועוקר לו החכם את הנדר למפריע הבעל מפר לאשתו בלי ש מתחרטת זרת הכתוב לעקור אותו לבטל אותו בלי טעם כן ביום שמעו אבל אבל החכם יכול לעכור את הכל מהתחלה ברגע אבל לפתוח חרטה לפתוח פתח ככה אבל הבעל הוא מפר בלי כלום לא

צריך כלום אבל רק באותו יום והוא עוקר את זה גם ובית שמיים דלת גזרה שווה אפרת נדרים בשלושה דתות מננ אל הוא לא לומד את זה משכות חוץ ארון בניו מאיפה הוא ילמד נפקא להו מד תניה וידבר משה את מועדי אדוני בני ישראל הנה מועדי השם בני ישראל רת היום מה היום הנה מועדי השם נאמרו איך כתוב שמה דבר רבי יוסה הגלילי אומר מועדה השם נאמרו שבת בראשית לא נאמרה דווקא זה התקדש על ידי בית דין אבל שבת ראשית לא צריך הגמרא תר את זה עכשיו

נכון בן עזי אומר מועדי השם נאמרו הפרת נדרים לא נאמרה עכשיו הגמרא תבאר רבי יוסף נתן גר המתת לא ידע לפרשה למד את זה אבל לא יודע לפרש מה זה מ השם נאמרו שבת בראשי לא נאמרה זל בתר רב ששת נרדע לא השכח תראה איך רצה ללמוד הלך אחרי רב ששת רדעה לא מצא אותו אזל בטר למחוז ושכחה הלך לחפש את ר ש וזה מצעו אמר לה מ מועדי השם נאמרו שבת בראשית לא נאמרה מה פירוש הבריתה הזאת אמר למועדי השם החגים פסח שבועות סוכות צריכים

קידוש בית דין מקדשים את החודש ועל פי זה יודעים מתי יהיה החג שבת בראשית תמיד יום השביעי בשבוע זה שבת לא צריך בית דין יקדשו וזה יקבעו ואינה צריכה קידוש בית דין ששת ימי בראשית מקודש ועומד מששת ימי בראשית אחרי ששת ימי בראשי דעתך אמנ בכתי בגבי מועדות טב קידוש בית דין כמועד כמה שמעלי יפה הנה עכשיו אנחנו נלך לשבת שבת בראשית זה כל שבת בשבת נקרא שבת בראשית עכשיו זה מועדות הנה מ מועדי השם הפ מ מועדי השם א פרר נדרים לא נאמרה ודי השם

צריכין שלושה מומחין פרת נדרים אינ צריכין מומחין אלא מספיק הדיות והראשי המתות כתיב אמרח רבי יוחנן ביחיד מומחה בקי זה ראשי המתות נתם אמר אמר רבן שמעון גמליאל לא היו ימים טובים ישראל כ באב ום כיפורים שבאים בנות ישראל יוצאות בכ לבן שאולין אפילו מי שיש לה הולכת בגדי לבן שאולין ראית היום זהו שנ רבן לשים לבן בגדי לבן שאולין למה היצר הרע אין בעיה ביום ביום הכיפורים יצר הרע לא שולט לכן בנות ישראל יוצאות וחולות בקרמים כדי למה שלא יהיה חטאים שאפילו מ כן שלא

לבייש את מי שאין לו בשלמה יום הכיפורים יום סליחה ומחילה יום שניתנו בו הרוחות האחרונות מחר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל עוון העגל זה שמחה גדולה יום י בתשרי יום הכיפורים אל 15 באב מה היא מה השמחה אמר רבי יהודה אמרבי שמואל יום שהותרו שבטים נבוא זה בזה להתחתן הוא שבע הנחלה לא היה היה רק ני רק באי הארץ לא עוד מצפת בנימין זה לא קשור מה היא דרוש זה הדבר דבר זה לא יהיה נוהג אלא בדור זה הנה זה מה שראיינו עכשיו בנות של אובחן

רק לא להתחתן משבט לשבט אבל דור אחר כך מותר רבא ברחנא אמר רבי יוחנן הנה זה מה שאתה אומר יום שהותר שב בנימין בוא בקהל נכתב ואיש ישראל נשבע במצווה למור איש ממנון בתו לבנימין אישה מה דרוש איך איך התירו שבת ב יבוא בקהל ממנו ולא מבנינו איש ממנו מאותו דור אבל לא מבנינו למה הילה שבת בנימין עשו מעשה עם פילגש בקבה חפו לא תן קחו לבד כן רב דמי בר יוסף אמר רב נחמן יום שקלו בו מתי מדבר ביום 15 באב הפסיקו למות בת מדבר

זה היה גם כן ניסים כאלה כל יום הם היו עושים איזה תשובה איזה בחיות בפעם האחרונה כולם היו 15 אל האחרונים נכנסו כמו נכנסו כמו למה עשו תשובה הכי חזקה שיש לא חשבו לא חשבו תמיד היו חושב אדם אני אנצל אז לא היה תשוב אח קה עכשיו זה רק 15 אל הל אין אחרים דמר מו עד שלא קלו מתי מדבר לא היה הדיבור עם משה פה אל פה אלא צריך לדבר עמו על ידי מנך או על ידי הורים ותומים שנאמר וקשת כש מחם סמיך לדבר אלי

אלי היה הדיבור כלומר עכשיו גמרנו מת מדבר אז אפשר לדבר פה אל פה הו אמר יום שביטל הושע בן אלה הפרסאות שהושיב רובם דרכים שלא יעלו ישראל לרגל אתה יודע מה זה זה אוי ואבוי רחבעם היהה מלך יהודה מלך הבן של שלמה המלך ירובעם הוא היה מלך ישראל נחלקה המלכות אז הוא אמר מה עכשיו אני אבוא לבית המקדש לא יתנו לשבת יגידו אני איזה מחרבת מה אני אעשה אמר אין לעלות את המקדש שמה שם עגל זהב עגלי זהב פה א אלוהיך מנ זה הכבוד הכבוד רב

מתנה אמר יום שניתן מנה אותו היום שנית קבור תקנו בב הטוב והמטיב הטוב של יו אמית שנית יום שפוסקים בו מכות עצי המלכה מניסן תו באב היו קטים למה כבר בטל הכוח החמה תנ רבי אליעזר הגדול אומר כן שהגיע 15 באב תשש כוחה הנה של חמה ולכה אמר קר יום תבר מגל מכאן באלך או 15 באב ד מוסיף יוסיף מי שמוסיף ללמוד בלילה עוד תורה ועוד תורה מוסיפים לו חיים שאינו מוסיף חס ושלום יסף מה יסף ר יוסף ברשם הצילנו תנו רבנן שבעה כפו את כל

העולם כולו מתוש ראה את הדם שם ראה את מתוש יעקב ראה את שם אברהם ראה את יעקב אחיה השילוני ראה את אמרם אליהו ראה את החיה השילוני ועדיין קיים אז זה ביחד אלה השבעה קיפלו את העולם אנחנו נחזור על זה בני נדר ביום שישי אנחנו מסיימים כאן רבותיי שברך לאבותינו הקדושים ברך כל הקהל הקדוש שיהיה לכם חיים טובים ארוכים בריאים שמחים גם המאזינים דרך הלבין דרך הפלאפון חיים טובים תזכו לשנים רבות לעשות שמחת תורה חזק בעזרת השם להכין את עצמנו לשבת בראשית ם לא מובן המילה

אמ אנחנו עושים פה בישיבה שבת בראשית סעודה שלישית וכולם ביחד השתתפות גואל אמן בחנניה בן הנה גם זה חנני הבן הקשה אומר הצה הקדוש ברוך הוא קות את ישראל לפיכך בא להם