הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קב-קג הרב בניהו שמואלי שליט"א צום גדליה ד תשרי תשפה

הוא לא יכל אבל ביום השני לא לא בתפילות בלימודים הלימודים בתפילות להתפלל עם אחים בטח ה היה קהל תגיד להם היה פה אנשים היה לא אמרתי אמרתי לך שוא היה ם אחי בפ אחימן ואותו בית הכנסת בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון ד תשרי תשפ ה תהיה שינת פדות השכינה בעזרת השם א להקים שכינתא מאפרה שיהיה ישועה גדולה וחיים טובים שיהיה שנה טובה ומתוקה לכולם בעזרת השם אמ שמה זה מתוקה שנרגיש את המתיקות תמיד הקדוש ברוך הוא ש שנה טובה אבל

אנחנו רוצים שנרגיש את המתיקות שהכל יהיה מתוק כלומר הכל יהיה בני אדם בנחת ובשמחה ישועה לא יהיה בלי שום ייסורים בלי שום בעיות בעזרת השם באיזה אהבה ואחוה היה ראש השנה כל אחד לשני שקטה ותחתם לשנה טובה מתוקה לחיים טובים ושלום מראים את האהבה ואת האחדות של כל בית ישראל ביחד כל אחד מהחל לחברו כמה הקדוש ברוך הוא שמח שהוא שומע ולהתחיל כזה באהבה באחוה בשלום ברעות להתחיל בצורה כזאת את השנה זהה זכות גדולה מאוד לתת לכל אחד פרח יפה אוהו פרח זה אותיות רפח כן

אבל האמת ש להתחיל את השנה היה היה האמר אמת האמרי אמת מגור איך הוא היה מתחיל את השנה אומר צריך להתחיל בדבר טוב אומר אין טוב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו אין דבר יותר טוב מהתורה אחרי שגומרים רבית הוא יהיה יושה ללמוד איזה חצי שעה יושה לללמוד גמורה טוב טוב אחר כך הוא הולך לבית אומר צריך להתחיל בדבר טוב את השנה אז ככה אנחנו נתחיל את השנה אבל בעזרת השם אז הנה ברוך השם איזה זכות היייתה לנו לכל ישראל אחנו להתחיל זה הימים

האלה עכשיו כבר היום זה כבר אמרנו היום זה דנת זה יום רביעי של תשובה זה ד בתשריי הזמן ובר ר ר כבר עבר לנו שלוש ימים שלמים ועכשיו אנחנו באמצע ד' עוד מעט גם ד' עובר 12 שעות של הלילה כבר עבר ועכשיו אנחנו כבר בשעה ת בבוקר תב והזמן עובר ועכשיו הימים האלה אין כמותם מה כותב הרב פלא יועץ הוא אומר הימי ערת ימי תשובה מה ההבדל ביניהם לימים רגילים הוא אומר ההבדל בין עשרת ימי תשובה לימי חול כ הבדל האור מן החושך אומר הימים האלה

זה אור שאיין כמותו לעומת ימים רגילים שזה חושך לעומתם תראה איזה ימים אלה כלומר אתה יכול לפעול ברגעים האלה בלימוד בתפילה בתחנונים בתשובה מה ששמה אתה תפעל בימים הרגילים תפעל כמה ימ כמה חודשים פה אתה ברגע אחד זה למה הדבר דומה עכשיו אתה צריך למשל איזה קיר אתה רוצה להרוס אותו בשיל לבנות משהו יפה אז אתה מביא פטיש ואזמל כמה זמן זה יקח לך הרבה זמן פטיש זמן אבל הימים האלה זה כמו שאתה מביא ברגע חת אתה עושה את זה בולדוזר אתה פותח את כל השערים

מלך פורץ גדר ברגע זה בולדוזרים אתה יכול עכשיו בימים האלה זה משהו לא רגיל ואז זכינו הנה איזה שבת תשובה איזה איך קראנו אתמול לו חכמו יזכירו זאת יבינו לאחריתם רו אתה כי אני אני הוא והן אלוהים ממדי אני המית וחיה מחצתי ואני ארבה אתה יודע שרבי אליעזר רבי אליעזר וק ספר מעשה רוקע הביא בשם רבי נתן שפירה בעל מגלי עמוקות אותו דבר גם זה הארי יש למעלה בעולמות העליונים תת קנה רקיעים כלומר 955 רקיעים תת ק נ ה זה 955 רקיעים ב900 רקיעים טק הרקיעים

יש למט שר הפנים רשות להעלות את תפילתם של עם ישראל מלבד 55 רקיעים שאין רשות לשום מלך להגיע לשם רק להשם לבדו וסימנך זה הפסוק הן להשם אלוהיך השמיים הן זה 55 ה ונ להשם אלוהיך הן זה הן רקיעים כל זה רק להשם אלוהיך אין שום רשות מלאך להגיע אבל משה רבנו בתפילה שלו ב כל הרקיעים גם את אותם 55 רקיעים אף אחד לא יכול וזה בפסוקים של משניה תורה של ספר דברים יש בהם בקע אותם למה בספר דברים יש תת כנה פסוקים 955 כל ספר

דברים יש בו 990 955 פסוקים כל פסוק בוקע רקיע אחד עכשיו מתחילת הספר עד הפסוקים ראו אתה כי אני אני הוא יש תתק פסוקים זה 900 אחר כך מי פסוק רוא אתה כי אני אני הוא יש 55 פסוקים עד הסוף לכן כאשר בקע משה רבנו את התת הקרקעיים על ידי התק פסוקים עד עכשיו לא אמר הוא אתה עכשיו הוא אומר עשיו שהגיע לפסוק הזה ראו אתה עכשיו מה קורה ברקעים האלה פתח את כל המקומות שמה של השרפים והאופנים אומר עכשיו ראו אתה ששם לא נמצא שום

מלאך אין שרפים אין אופנים ראו אתה כי אני אני הוא ואיין אלוהים ממדי רק הקדוש ברוך הוא עד כאן היה רשות סר מט להכניס את התפילות של עם ישראל אבל מכאן ואלך כל הרקיעים הם בלתי להשם לבדו רוע אתה כי אני אני הוא ואין אלוהים ממדי על זה אמר ל משה רבנו רק אני אני הוא אומר הקדוש ברוך הוא לכן אתה יודע שעכשיו ה הזמן שנעשה תשובה חזקה עעם הקדוש ברוך הוא ולפייס את השם יתברך לשמח אותו שיהיה לכולם אתה יודע מה עושה הקדוש ברוך ה

אומר טוב מה נעשה הוא לא יודע מה אנשים בינוניים תלויים ועומדים לא פשוט בינוניים תלויים ועומדים עד יום כיפור אז צריך להתחיל להרכין עורכי דינים חזקים שנצליח עכשיו זה מכרי זהב בזמן הזה לא לאבד אותו רואים מהשמיים כמה אדם משתדל אתה מבין אז שאלו את רבי אלימלך מליזנסק התלמידים שלו איך בבד שלם איך עושים תשובה בערב כיפור הגיעו לערב כיפור עכשיו מה נעשה אמר יש חיית בעיירה תלכו אליו הלכו עמדו לפני החלון ראו אותו מלובש בבגדי שבת יושב ליד השולחן עם כל הילדים שלו מה זה

שולחן מלא מעדנים ערב כיפור בקבוק משקה חיית מוציא מארון ספר אחד כתוב בו את כל העבירות שעשה משך כל השנה מיום כיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה כל דבר ה היה כותב אומר ריבונו של עולם היום זה ערב כיפור הגיע הזמן לעשות חשבון כל מה שעשיתי עבירות אני עושה אך חשבון אומר עכשיו זה היום זה זמן כפרה לכל ישראל התחיל למנות את כל העבירות זה זה זה זה כולם היו רשומות בספר אצלו אחר שגמר את החשבון מוציא ספר גדול כבד יותר מהראשון אומר אומר לו ריבונו

של עלם קודם מניתי את את העבירות שאני עשיתי עכשיו אני מונה את העבירות שאתה עשית לי תמים מיד מה עושה איזה צער איזה ייסורים איזה עגבת נפש כל מיני שהיה לו עגבת נפש וצער וייסורים ולשכנים כל מיני חולאים וכל מיני הפסד ממון שעברו עליו על נפשות ביתו ועל השכנים שלו משך כל השנה ש גמר את החשבון אומר ריבונו של עולם אם נחשוב באמת על פי היושר אתה חייב לי יותר ממך תראה כמה זה אבל אלא אני לא רוצה לדקדק היום ערב כיפור כל אחד מוכרח להתפס

עם חברו לכן אנחנו מוחלים לך על כל העבירות וגם אתה תמחל לנו על העבירות שחתנו לך היה תמים ואז אומר בכ ות כוש משקה רך שהכל לחיים לחיים ריבונו של עולם הכל מחול עשינו סוחה ים א אומר חזרו התלמידים צל הרב סיפרו לו אומר נו מה אתם אומרים זה חוצפה אבל הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו ם כל פעם בנייה שלמעלה כל שנה באים לשמוע אותו את החיית ויש שמחה גדולה בעולמות העליונים על התמימות הזאת על ה על ה תראה מה זה אבל באמת זה מה מלמד

אותנו צריך אדם יעשה חשבון נפש מה קורה איתו אנחנו אצלנו החשבון נפש מ מכף רגל ודנו שאין בו מתום אין רגע בלא פגע מה נעשה יש הרבה הרבה זה לא פשוט עשו זה שאומר רוא אתה כי אני אני הוא אומר בדעתכם עכשיו לחזור בתשובה התשובה זה איך איך אנחנו אומרים צריך למהר למה תחזרו בתשובה כי אני אני הוא השכינה אני נקרא בצער גדול מכל העוון שאדם עושה יש צער גדול לשכינה אז ברגע קטן אדם יכול לעשות תשובה להרר בתשובה הכל מסתדר לו אם אדם עושה תשובה

הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו רוצה בנו בחר בנו צריכים לפקוע כל הרקיעים עכשיו זה זמן זה זמן טוב שאדם שאיך הקדוש ברוך הוא זיכה אותנו לדבר הגדול הזה ו ואיך איך כתוב מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד זה הגמרא בברכות הגמרא אומרת אין צדיקים גורים יכולים למה כי על ידי עוונות שעושים מתלבשים אדם שעושה עוונות מתלבשים עליו סתרה אחרה חיצונים מלכי חבלה והם מנסים להחטיא אותו עוד ועוד וידוע המלאכים הטובים הם דוכים את הנשמה של אחותה אמרו אל תתקרב בינינו ריח טומאה אל

תתקרב לפה יש לך מלאכי טומאה לא רוצים אותך אז אומר היערות דבש אומר בבתי הפנימיים שם ראה בפחד במסתרים תפקה נפשי בתי ברא נאמר שמה אין עצב שרפים עומדים ממעל הצדיקים הם כולם סביבי הקדוש ברוך הוא מה שיותר צדיק יותר ליד הקדוש ברוך הוא פחות קצת רחוק אבל כולם עומדים שם עכשיו ברגע שיבוא הרשע הזה רוצה להתקרב להשם הוא רחוק מי רוצה אותו בכלל ממי יתן להתקרב להשם שם יתן לו לדבר וריח אף אחד לא רוצה אותו מה עושה הקדוש ברוך הוא וא בן אדם הזה

כל כך באמת בוכה ורוצה להתקרב אליו מה הוא יעשה חותך חתירה מתחת כסא הכבוד מגיע עד הבן אדם הזה אחורה מלמטה מנהרה אומר לו בוא אלי בוא ההוא בא עכשיו איפה הוא עומד ראשון מתחת לאר איפה כיסא הכבוד מלמטה כל אלה למעלה אפשר להתקרב לקדוש ברוך הוא אומר לו יש לי דרך במנהרה אם אתה באמת חוזר בתשובה בוא אלייש הוא לוקח אותו לכן אין מה צדיקים גורים יכולים לעמוד הקדוש ברוך הוא חתר לו חתירה מתחת כיסא הכבוד אומר לו בוא בני בוא בוא לכן צריך לנצל

עכשיו את הימים האלה הקדוש ברוך הוא נותן לנו את הכוח דבר ראשון הנה י יום ראשון של ראש השנה יום חמישי היה יום שישי יום שבת שבת תשובה זה כל השנה תלוייה בה עכשיו כל הימים הללו זה כל השנה אם זה המוח של כל השנה זה הכוח של כל השנה צריך ממש לשמור את העשרה ימים הללו חזק חזק אדם זוכה משהוא לא רגיל רבנו הארי עד כדי כך אומר כל יום שאדם צא ועושה תשובה בימים הללו למשל היום יום ראשון מתכפר לו כל ימי ראשון של

כל ימי חייו מחר יום שני אדם יעשה צום בתשובה תכפר לו כל ימי שני של כל ימי חייו יום שלישי כל יום יש שלישי אז אם אדם יכול לתפוס לו רק מה צריך לצום בכיפור אבל אם אדם יכול לתפוס לו איזה יום ככה ולעשות עוד יום צום ולבכות ולבקש רחמים מהשם יתברך מצויין אבל מה כל יום חייבים כל לחם לברך ברכת מזון בלילות ביום הוא יצום בלילה יכל לחם ברך ברכת מזון למה התיקון שימים האלה זה תשובה מעשים טובים זה באוכל לברך זה ככה זה הולך

בפרט ערב כיפור תיקון הגדול זה באכילה כל העשר ימים האלה התיקון הוא באכילה כל הער ימים האלה למה זה לתקן את החציוני העולמות יש בזה תיקון אבל היום בכל זאת היום זה צום גדר ד חום דחוי למה אתמול היה שבת יום ג בתשרי היה שבת לא כתוב הגמרא אומרת בראש השנה רבי עקיבא היה דורש כה אמר השם צבעות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי בצום העשירי ל בית יהודה לששון ושמחה לעתיד צום השביעי זה ג בתשרי שבו נהרה גדליה בן אחיקם הפקיד אותו את גדליה בן

אחיקם הפקיד אותו וכת נצר פה על כל אלה שאחרי שהחריב בית המקדש והגלה והכל השאיר פה דלת העם נשארו בירושלים חשש שלא רדו בו שטפל אתה מה עשה הפקיד את גדליה בן אחיקם אמר לו אתה תהיה מופקד הוא היה צדיק וישר וטוב הפקיד אותו היה הרג אותו ישמעאל בן נתניה הרג אותו למה מלך בן עמון הייתה עינות צרה ב היייתה עינות צרה בשארית יהודה שלח את ישמעאל בן נתניה להכות נפש את גדליהו אזה היה בחודש השביעי בדיוק בא ישמעאל ל גדליהו למצוה אז הוגד נגד אליהו

שישמעאל זומם לרוצחו הוא אומר לא אל תדברו לשון הרע חס ושלום לא רצה לקבל לשון הרע וקיבל את ישמעאל בכבוד ואז ישמעאל הרג אותו ישמעאל בן נתניה ואת כל רוב היהודים שהיו שם ואת הכשדים אשר השאיר אתו מלך בבל כולם הרג היהודים קצת שנשארו ברחו פחדו ממלך בבן ואז לא היה אף אחד בארץ ישראל לכן זה צום השביעי הריגת גדליה בנ אחיקם יש אומרים שנהרג ביום הראשון של ראש השנה אבל לא היה אפשר להתענות אז לכן דכו את זה אבל על פי רוב זה נהרג בג'

בתשרי ועל צום הזה אמרו רבותינו שכול מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוהינו כ כמו שקבעו צום על חורבן בית המקדש גם על מות גדליה קבעו רבותינו צום זה לא פשוט אז צריך להתענות מעמוד השחר עד צת הכוכבים לפי סוד הצום הזה של גדלין זה בא ביום הראשון היה התקבצות של כל הדינים בכתר עשינו שופר יום השני בספירת החוכמה אבל יום השלישי בספירת הבינה אבל אין אין שופר איך נמתק את הדינים על ידי צום גם היום כל הדינים מתקבצים בדעת אחר כך זה לא מתקבץ רק היום

זהו אז לכן כשזה דחוי אפשר אש לצום היום זה פלא פלאץ כל זה הצום הזה למתק את הדינים ולבכות לאבינו שבשמיים כי אתם יודעים גם בגמ תשרי זה פטירת רבי אפריים כהן בין רבי משה זרחה הכהן הוא היה בבגדד כבר כשהיה צעיר היה לו שם של גאון ו מופלג בקדושה ובחסידות ודיוקן שלו מי שראה את התמונה שלו יראה ממש כמו מלאך השם הוא היה תלמידו של רבי שמעון אגסי זכה גם הרב יוסף חיים היה כבר בערוב ימיו ושמע על רבי אפרים אז היה רבי אפרים גיל

20 שנה השתוקק רבי יוסף חיים להכירו או מקרוב אמר לו בוא אליי השיב אותו לצידו והיה מגלגל ע בדברי תורה והיה שמח בו אומרים שאמר לו אשרי יולדתך י רצון שירבו כמותך בישראל זכה זכה הוא היה פה בירושלים ראש ישיבת המקובלים עוז ודר ש בפורת יוסף אוש שב לוקח איתו איתו כשהיה עליה של העיראקים היה הולך איתו היה נראה מלאך הולך איתו [מוזיקה] ביחד למעברות וככה היו היה לו פה טוב היה מדבר יפה שצילם שלא ידרדרו שלכו לעלי נץ וכל מיני מקומות כאלה היה לומד כל

הזמן עם חכם סמן אליהו גם הוא נפטר יום קודם לא באותו שנה אבל הוא נפטר בתאריך ב בתשרי ורבינו אפריים ב בג בתשרי אז היה ראש הישיבה הספיד אותו כולם אמ עדיין לא הגיע כיפור והרב נפטר אמר להם כן שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מביתו לשקל פרדין לה פלאות הבן שלו זה רבי שלום כהן עליו השלום שעכשיו נפטר רוש ישיבת פורת יוסף בעיר עתיקה זה בנו קראה לו שלום למה בא אליו הרשש לרבי אפרים אמר לו הבן ש שיבת לך יש לו ניצוץ

ממני תקרא לו שלום כך היה קרא לו שלום היית כן בא אליו הרשש בחלום הוא התחתן מאוחר משפחת רביע אשתו היא אחות של חם יוסף רביע כן ככה אני יודע לא הם נשואים חיות אה הם נשואים משתי אחיות דורי משפחת דורי משפחת דורי א חכם יוסף רביע אחד והוא לקח אחד צדיקות אני מכיר אותה את אשתו של חכם אפריים אני חושב כן שאני מכיר היא היייתה אצל הבת שלה אצל רבי אליהו חמד וזה בשביל זה רבי אליהו חמד החתן שלו יש לו בת אחת קראו לו

שולמית יהו ה הם היו פה כן הם היו פה אז לפעמים אני חושב שהיא באה הבת היייתה באה לפה כל הזמן אז זהו אז כן אבל אמר לי חכם יצחק שהוא רצה לעסוק בקבלה תפסו אותו בבגדד שהוא קונה ספרים של מקובלים וזה אמרו לו אתה לא יכול להתעסק בקבלה אלא אם כן תלך לרבי אפרים הוא יהיה אשר לך למה הוא היה רווק אז הלך לרבי אפרים כהן בבגדד דיבר איתו למד איתו אמר כן אתה יכול בסדר שים את זה פה בארון אמר לו כן אתה יכול

בסדר יש תעס זה אתה יכול ללמוד קבלה היה רווק רווק אז אחר כך צוחק חכם יצחק כדורי אמרתי לו אבל איך כבודו רבק מה כפתו עוסק בחיים וזה אומר כן אז הוא צועק ואומר לי מה אתה חושב חכם אפרים וכי היה נשוי גם הוא היה רווק וחכמי בגדד אמרו לי שהוא יה אשרך ללמוד קבלה אומר גם הוא עדיין היה תראה איזה ה איזה ד פ פלאות טוב נלמד נשמתם רבי אפרים כהן בן רבי משה וגם כן מורבי רבי שלום אהרון בן רחל וגם רבי שלום כהן

בן רבי אפרים וגם כן יוסף בן רבקה ריחנה בברסה והב בן מלכה משה בן ישועה ואברהם בן ישועה ואביעד שמואל בן שולמי צבי ארז בן רבקה חים ף חיים בן רבקה יצחק בן חנון אליש אלישע בן סמדה כן רבותיי אנחנו ישעיה הנבי אנחנו פרק כח פסוק כח כן לחם ידק כי לא ננצ דוש ידונו ו ס גלגל ערלתו ופרשיו לא ידונו אומר הנביא התבואה שעושים ממנה את הלחם שהוא לא נוח להפרש מהקשיים בדבר קל לכן הוא נדשי לכתות את את התבן דק דק עד שיתגלה הגרעין

למה כילא לנצח לא לזמן מרובה דוש בהם את התבואה לפי צורך ברגע שרואים שהגרעין פרש אז הוא הפסיק והמס גלגל עגלתו והמם והמם נכון גלגל ערלתו ופרשו לא ידונו אומר כי אם יעשה זמן רב אז האופן העגלה שיש לו ישבר ופרשו לא ידונו לכן החרוץ לא יעבור זמן רב על התבואה בכדי שלא יהיה שיניו מקטט את הזרע גם זאת מעים אדוני צבאות יצא אפלי עצה ארדין תושיה אומר גם זאת כדרך דשי התבואה חובת קצע כמון מאם הקדוש ברוך הוא יצא אפלי עצה להראות לכם רמזים בדרך

חידוש משל נפלא ומכוסה אז גם שאמרתי שמעו דו ששם נאמר לי המשל הזה לא מלבי הדוש ברוך הוא הפלי עצה בזה המשל ראה עצה נפלאה הגדי תושיה ראה חוכמה גדולה ומוסר נפלא הו אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים אקפו בלי דגש אין דגש הוי אריאן אומר הנביא אש תעונן למזבח שעומד בעיר אשר שכן שם דוד לא אמרנו ואריאל 12 קריית חנה דוד תבנה בקרנה ד שרה ד שרה ב דוד חנה זה זה הכוונה איפה הוא חונה מקום שהחניה החניה שלו של דוד

ספו שנה על קופו כי מעולם לא דולן אדם בירושלים ועוון בידו כי תמיד השחר כיפר על העוונות של הלילה ותמיד של בן הארבעים כיפר על העוונות של היום אבל עכשיו שאיין לנו את הריאל הזה אז אם תופסים עוונות של שנה שנה איך יהיה כפרה צריך כיפור לכפר אין מזבח שיכפר צי קותי לאריאל ויתניה ואניה ויליק אריאל אומר אבי מצוק וצרה על אריאן לירושלים חס ושלום והייתה מלאה מצער בללה תה מוקפת ארוגים למה אין מזבח אין מי שיכפר עליהם וחניתי כדור עליך צרתי עלייך מוצע והקימותי עליך

מצורות איזה דברים הוא אומר גייסות אומר אשכול עליך גייסות מסביב כמו כדור ש צרתי עלייך מוצב ושפלת מארץ את הברי ו מעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומפר אמרתך תצפצף אומר תהיה מושפלת ותדברי בהכנעה בכול נמוך כאילו הכל יוצא מתחת לארץ מעפר תשך אמרתך כופף עמ רתך כמו כן והיה כאוב בעזרת השם יהיה אבל ישועה והיה כאבק דק המון זרך כמוץ עובר המון עריצים ולפתע פתאום כן אוכלס נחרים שיהיו למכולת אש זה לא עם ישראל יבוא פה לירושלים ויאכל את הסחלב ברוח השם הגענו פסוק

ו משה אתה נתת א שישי שבת ראשון אה כן אם לא צרך עכשיו לתת אך קורים שחוק ס ום שישי לא לא קוראים קורים זה בו שענה רבא עכשיו כל השבוע תחן בשיל השענה רבה שניות מר תפתח משניות יצחק היה יצחק פרחים שישי שבת ראשון מרדכי של הה הית הוא היה יום שישי הוא היה א זה בסדר אם הוא היה הכל בסדר כן מ מ הוא שם הוא שם לכל השלושה ימים בסדר לא תחשוב בעשרות הוא שם שקלים צריך לשמ הכל אנחנו במציאה פרק ד משנה

ט אלו דברים שאיין להם הונאה אין דין הונאה נטענה המוכר או הלוקח אפילו ביותר השטות לא יוכלים לתבוע את ההונאה מה הם העבדים והשטרות ו דשות למה כתוב בתורה וכי ת מר לעמיתך אוק מיד אמיתך לתו ישת עמיתו הוקנו דבר שנקנה מיד ליד קרקעות זה לא מטלטלים יצאו עבדים הוקשו לקרקעות בסדר דווקא הדבר הנקרא מיד ליד הקדשות גם כן אין להן תשלומי כפל גם אותו דבר כל אלה אין להם תשלומ אם נגנבו אין גניבה בקרקעות למה כתוב על כטב פשע על שור חמור רש שמה על

כל עבדה אשמר כי הוא זה כל דבר פשע כלל שור וחמור פרט כל עבדה חזר בכלל כלל פרט כן הפרט מה הפרט המדבר מטלטל בגופו גמון אף כל דבר מטלטל בגופו יצאו עבדים שוקה של קרקעות קרקעות לא מטלטלים יצו הקדשות לשלם שיניים לרעב הוא אמר רחמנא לא תשלו מ ארבה וחמישה עכשיו שומר חינם איןו נשבע אם נסר לו עבדים או שטרות לא נשבע נושא שכר איןו משלם אם נגנבו א שעבדו למה כתוב כיתן ישר חמור וש עושה אותו דבר למודים רבי שמעון אומר קדשים שהוא חיי

באחריותן שאם מתו חיה באחריותן יש להן הונאה לא לא ישבים פה לא לא לא שם שם עוד אמן רבי שמעון אומר קדשים שהוא חיב באחריותן יש להם הונאה שאין חייה באחריותן אין להם הונאה אם נפל בהם הוא רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ו מרגלית אין להם הונאה למה ספר תורה אין כצ דמו בהמה ומרגלית אדם רוצה ל אדם רוצה לפעמים יש לו שור יפה חרישה רוצה חוזר מחזר או מרגלית רוצה לשבץ אותה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו עבדים שטרות קרקעות והקדשות

משנה י כשם שהונה במקח ממכר כך הונאה בדברים או ו הונאה בדברים לא יאמר איך לא יאמר לך לא ימר לו בכמה חפץ זה והוא הינו רוצה בכלל לקנות לא רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו או אתה יודע מה עשית זכור מעשייך ראשונים אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו עוד משנה ד' אין מערבין פירות בפירות מי שהיה לו חברו פירות צדה זו לא יערב ו פירות של שדה אחרת אפילו חדשים בחדשים ואין צריך

לומר חדשים בישנים ב במת ביין התירו לערב קשה ברך פני שהוא משביחה יין משביחות אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותנו את שם הריו למה שם הריו שומר אותו מ שנתערב מים בינו לא ימ קרנו בחנות אלא אם כן הודיעו למה זה יכול להחמיץ ולא לתגר אף על פי שהודענו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו אם ככה הדרך היום הכל הכל היום מתירים מים עוד משנה מה יש לנו להשלים להשלים יב התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת זה שקונה תבואה

מבני אדם ומוכר אותה זה תגר הוא קונה כמו סיטונאי גדול אז הוא לוקח מכל אחד זה יש לו גורן פה זה יש לו גורן פה עושה את הכל אחד או מחמש גיתות לוקח יין מחמש גיתות נותן בטס אחד בלוד שלא מתכוון לערב לא יש לפעמים מתכוון לערב למה זה גרוע זה טוב מערבב אותם שיראה טוב את הגרוע לבד הוא לא יכול למכור אז הוא מערבב כן אסור יש לו פרחים כאלה מערבב אותם מעם פרחים אחרים עוד זה פס פטס חבית גדולה בלבד שלא יהיה מתכוון לערב

לא יחלק חלבני כליות ואגוזי לתינוקות שהוא מרגיל לבוא אצלו אתה רואה מהוא עושה באים באים התינוקות נותן להם כליות נותן להם פיתויים שתמיד לבוא אצלהם חכמים מתירן אומר לו כמו שהוא מחלק גם אתה תחלק ולא יפחות את השער לא יוזיל וחכמים אומרים זכרו לטוב למה לא שיוזיל שכולם יוזילו את הם אחרים לא יעבור את הגריסים זה פולים תחונים לא יוציא את הפסולת דברי אבא שאול חכמים מתיירים מודעים שלא יבור מעל פי המגורה מה הוא עושה יש לכלוך למעלה הוא מוציא את כל הלכלוך שרה יפה אבל

למטה מחרבת זה אתה מבין אסור שאינו אלא כ גונב העין אין מפרכסין לא את האדם עכשיו יש לך עבד הוא זקן חלש מה אתה עושה אתה רוצה למכור אותו פרקס אותו מה זה כן בטח אתה שם לו קצת אודם קצת זה סטו גוטלמן שם לו עניבה תה מוכר אותו לאב ולא את הבהמה אז גם היו שוכרים מוכרים חמור או משהו סוס מייפה אותו גם כן לא ולא את הכלים ישנים עושה אותם מבריך אותם ו הם חדשים הגענו פרק חמישי פרק עזרו נשך מה כתוב בלוח איפה

היום המשניות אתה יודע בסדר הגענו לדף היומי שתי אדוני נדי תמיד ני במ תפילת בית המדרש שו כמו שמר כתוב לילה צאנו א אלנו נו צ לפנינו שך צ בוכ ע האמת תצ מפי דבר אמת כיתן חכך אדוני העומדים בבית אדוני בלל צו ידיכם קודש ברכו את אדוני מכך אדוני מציון ש שמיים וארץ כן נפתוח דף היום אנחנו דף כג מתחילים מכב עמוד ב שמה הגענו לתחילת הפרק בת קל פרק שביעי למה עכשיו התחלנו את החודש השביעי אז אנחנו פרק שביעי מי שטרח בערב שבת בחודש

השישי יש לו מה לאכול עכשיו בשביעי גוזרים עליו גזרות טובות חודש שביעי קדושה גדולה כן קדושה גדולה נכון אה התור בטח להצלחת א נתנאל בן יפ הקפי ואליעזר בן אליעזר פנחס בן דח יולדת פ ש אורה בת נעומי וגם הבת שלו בעזרת השית ורה בכל כל יום צריך לרקוד שאתה זוכה לשבת על יד הצדיק למיד חכם גם וף חים הבית כנסת בקט נכון אבא שלו ה כל הזמן ש חזקל חכם שלום שכן האומר כית האומר חברו בית כור עפר אני מוכר לך היו שם נקעים עמוקים

עשרה טפחים או סלעים ערה תפח אתה רוא איך כתוב במשנה ערה כ צריך אינן ממדדים עמה פחות מכן נמדדים עמה ואם אמר לו כבת כור עפר אפילו היה שם נקאים עמוקים יותר מעשר טפחים או סלעים גבוהים יותר מעשר טפחים הרי אל נמדדים ע יפה האומר לחברו או כותב יותר נכון כותב לחברו כי אומר יכול לחזור בו האומר פה מה שכתוב האומר הכוונה הכותב לחברו ואומר לו תשמע בת כור עפר אני מוכר לך אמר לו בת קור עפר למה כשאומר בת קור עפר זה לזריעה זה לא

לבנות פה זה לא סלעים ש אתה רוצה את הקרקע לבנות עליה איזה בית איזה מגדל לא אומר לו בית כור עפר עם עפר אני מוכר לך שתוכל לזרוע בו מה זה בית קור כל המידות שיש לנו במשנה זה הכל מידות של נפח קור זה מידה שזה 30 שעה זה כי לומדים את זה מחצר המשכן 50 על 50 זה בית קור זה בית צאה 23 273 אמות על 273 זה בית קור זה 140 מ 140 מ ססי נראה תכף הלאה הנה רשבם אומר בדקור עפר אני מוכר

לך לפי חשבון שעתיים בחצר המשכן דהינו 100 על 50 זה שעתיים ומכאן צ חשוב לבת קור טו פעמים 100 על 50 שבית כור הוא חומר אתה רואה ור בית כור בתורה כתוב חומר שעורים כשכתוב חומר שעורים זה בית קור אז זה עשרה אפות שנאמר כעשרה בתים חומר אתה רואה ערה אפות כתיב האיפה והבת תוכן אחד להם ואיפה שלוש סעין יוצא בית קור 30 סעין לם אם אתה אומר רה בתים חומר אז כל חומר כל בת זה שלוש כל פה פל 30 30 שעה אז זה 15

15 שות ש זה לא זה אז לכן מקום שראוי לזרוע קור תבואה זה לא אלא לפי חשבון ככה שו חכמים בוא נראה עכשיו אז אמר אדם שאמר לחברו בית קור עפר זה ראוי מקום שראוי לזריעה אבל לא אמר עפר אם לא אמר עפר אפילו כולו צרעים אבל פה אמר לו בקור עפר אני מוכר לך שכן היו שם אם היו שם א נקעים עמוקים עשרה טפחים בקעים חריצים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אינם נמדדים עמה זה לא נחשב בכלל קור למה אומר לו אדוני

אני אני רוצה שטח שאני יכול פעם אחת לזרוע אותו לא תביא לי פה איזה בורות כאלה גדולים אם זה פחות מעש נו אבל כזה אין לו כוח לזה אבל פחות מכאן הנה אם היה נקעים או הסלעים פחות מעומק של גובה עשרה פחים נמדדים עמה זה בטל זה נחשב בכלל לבית קור למה אין שדה שאין בה מעט נקעים סלעים ככה זה הדרך אם אמר לו אבל אם אמר לו לא בית כור אלא אמר לו כבית כור עפר אני מוכת לך כמו אז אז למה הדגיש לו כבית

כור אלא לומר לך בין עם נקעים בין עם סלעים לכן אפילו היה שם נקעים עמוקים יותר מע פחים או סלעים גבוהים יותר מע טפחים הרי אלו נמדדים עמה יפה אז כל שעה זה 50 על 50 אמה שזה 200 שעה שעה שעה זה 50 על 50 אמה שזה 250 אמד מרובעות יוצא קור שזה 30 זהה זה 1500 אמה על 50 נכון זה 75 אל אמות מרובעות זה 750 כן 1550 וזה בית קור אז אם אם תרבעה ב ו זה יוצא הרבה 273 נקוד 861 כן מה זה

במטר בקיצור 140 מ הלאה אז זה זה בית קור בסדר 100 כל חצר המשכן זה היה מקום 50 ועוד 50 שעתיים כל מקום שזה 50 אמ ע 50 אמה כמה זה מטר 50 אמה 25 מטר 25 25 מטר חמה זה חצי מטר כן עכשיו אם אז ש זה 50 מטר 30 קור 30 סאים או יפה זה 15 חצרות של 15 כפל זה טוב זה מובן לנו נן אז העיקר זה בית קור מה זה הוא נתן הוא נותן לו כזה כור של חיטים ם זה כן לא

זה הכור זה נפח של חיטה בכמה מקום אתה זורע אותו ובת קור עפר צ 2738 ריבוע יצא 136 מטר וקצת במטרים כן כמו שאמר מ 140 מטר משהו מר יפה אמרת 140 שנה תנ נתם גמרא תם מקדיש שדהו בשעת בשעת היובל כלומר בזמן שובה נוהג זה צריך להגיד קודם כל מה כתוב בתורה כתוב בתורה ואם מסד א תו יקדיש איש להשם וי ערכך לפי זרע חומר שעורים ב50 שק כסף אתה יודע אדם שמקדיש את שדהו בזמן שהובל נוהג בזמן שהיה בית המקדש שהיה היוה נוהג לא

תמיד שהיה בית המקדש היה היוה נוהג היוה נהג רק שכל עם ישראל היו על אדמתם בזמן שהיו נוהג התורה נתנה לזה אם אדם הקדיש את השדה שהוא קיבל ירושה מאבותיו זה לא שדה שהוא קונה שדה שההוא קונה מוכרים אות פודים אותה בשובה אבל שדה שאדם ירש מאבותיו והקדיש את זה אל המקדש הוא יכול לבדו את זה בזמן שהיווה נוהג יכול לבדו אותו מהמקדש ב בסלע כל חודש כל שנה סלע 50 סלעים נכון איך איך אומרת ה תורה הנה ואם משדה אחוזתו שזה אחוזתו שזה אחוזת אבותיו

יקדיש איש להשם ויקחה לפי זרע חומר שעורים ב50 שק כסף 50 שק שקל אז התורה נתנה מחיר קבוע מי שפודה שדה שהקדיש בן זה לא משנה איך השדה מה היא מה טיבה טובה פחות טובה אז זה 50 דעים ואם זה לא מסדה אז לא אז אם כמה שזה עולה לפי מכירה למה אם הוא לא אבדה את זה עכשיו עוד 50 שנה אחרי שיגמר היובל האת נותנים אותה לכהנים הא מתחלקת לכהנים והוא חבל שזה יצא מרשות המשפחה אז הוא נותן כל שנה סלע ופדיון קצת יותר 50

כסף כן 50 סלעים אז עכשיו בוא נראה זה שאומרת הגמרא תנן אתם זה משנה בערכין המקדיש שדה הו בשנת היובל בשעת היובל סליחה לא בשנת זה טעות לומר בשנת בשעת כמו שכתוב פה בשעת היון לא היון בזמן שהיו נוהג זה הכוונה שישראל על דנתם כן נותן לו לבית זרע חומר שעורים זה בית שעה כל חומר שעורים זה בית סעה שכתוב בתורה חומר שעורים זה בית סעה 50 שקל כסף היה שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או או סלעים גבוהים ערה טפחים אין דדין עימה אתה רואה לפד

במחיר שקבעה התורה למה אלא בשום האמיתי אין מה לעשות הם קדושים וצריך לבדות אותם בשובם האמיתי פחות מכאן אם היו הנקאים והסלעים פחות מעומק של גובה עשרה נמדד עמה כמו שלמדנו פה במשנה לגבי לגבי מחר לו שדה בור בית קור שיש בו נקעים פחות דדים כןכן הגמרא שואלת והמי קדשו בלפ נפשו למה הנקאים והסלעים שיותר מעשרה הם נפרדים ממחיר שקבעה התורה אלא אתה אומר בשובי אמיתי פד אותם קדשו בלפ נפשו גם הם יהיו קדושים בפני עצמם פדה אותם גם כן לפי חומר שעורים במחיר שקבעה התורה

למה בשוב ים ואם תרצה לומר לי תתרץ לי תרצה לתרץ וכי תמה כן דלא אב בדקור לא קדשה אם תרצה לומר לא פודים ממחיר שקבעה התורה דווקא שדות גדולות כשיעור בית קור במעלה אבל נקעים וסלעים שהם חוטים מבית קור אז פודים אותם רק בשובי למה התורה דיברה על בית קור והתניה שדה מה תמוד לומר כתוב בתורה איך פדיון שדה אחוזה ואם משדה אחוזתו מה תמוד לומר לפי שנאמר זרע חומר שעורים ב50 שק כסף שזה בית כור אין אלא שיקדיש בעניין הזה שדה בשטח של בית קור

אז פודה במחיר שקבעה תורה מנן לרבות לתך אפילו הקדיש קרקע בשטח של חצי קור זה נתך חצי קור חצי נתך זה רבע קור או שאה זה אחד משלוש בקור או תרכב זה שלושה קבים למה זה למה תרקב זה שלושה קבים תרה וקו שתיים וקו לא למה פעם אחת הסביר לי תרה קו שני קוים לא שלוש תרה וקו עוד קו לא חב עוד וחצי תרכב זה כ וחצי למה תרכב זה שלוש כ וחצי תמד ומר שדה מכל מקום המקדיש כל גודל של שדה פוד לפי המחיר של

התורה למה לפי החשבון של בת קור ב50 שק כסף ל-49 שנים בת כור אה כל בית קור ב50 שק כסף חומר כמה זה לפי שד טובה אה נכון חומר זה קור זה לא סקור סורים ב50 שק כ זה חומר שעורים זה בית קור בסר זה ב50 50 שניים זה בית קור נכון אני אמרתי שעה כן לא ה מפרש פה ף שעה כן נכון א תשמע נוזה צר המשקע כן אז שהתורה אומרת זהר חומר שעורים ב-50 שק כסף זה זה בית קור חומר שעורים זה קור שעורים

בסדר אז זה שובר ואם מה תמו מדומר לפי שנאמר זרע חומר סורים 50 שקל כסף ש זה בית כור אין ילה שהקדיש שטח של בית כור אז בוד במחיר שקבעה תורה מנין לרבות לתך בחצי לטר שעה תרכב אתמ לומר שדה מכל מקום מקדיש לא משנה איזה שדה לפי ה ותמיד פודא את זה לפי המחיר של התורה לפי חרבו של בית קור אז למה הנקאים והסלעים שיותר מעשרה טפחים לא נפדים במחיר שקבעה התורה למה בשו אמיתי אלו גם אם תגיד לי לא דווקא צריך בתקו לא הנה

אני מראה לך נתך חצי נתך אז גם זה נחשב אותו לפי מה שהתורה קבעה זה השאלה תירוץ אמר אתה איתי צו משה טוב אני רואה אמר הוא כבר ברחמה אכה בנקעים מלאים מים עסקינן דלה בן זרי ענינו יפה זה לא שדה התורה אמרה בית זרע שעורים לכן המחיר שהתורה אמרה לשדה ראוייה לזריעה לכן נפדים בשובם האמיתי כמ ש זה מים זה לא שדה שרואה לי זריעה אתה לא יכול להחשיב אותו כחלק מהשדה זה מים תמכור אותם בפני עצמם קנ דו מיד סלעים נקעים וסלעים אתה רוא

הנעים דומד סלעים כמו שסעים לא רואים לזריעה גם הנעים האלה לא רואים לזריעה שמאמינה הנה זה תירוץ יחי אם הטעם שהם לא רואים זריעה אפילו פחות מכמה אפילו נקעים וסלעים פחות מעה למה דווקא ע אתה ורה קפידה על בית זרע אומר הנ הוא נגני דרע יקרו שדרי דרע יקרו אומר הם נקראים בקעים שבקרקע הם בטלים לגבי השדה למה ככה זה בכ בכל יש איזה בקעים יש איזה שדרות גבשושיות הם הם בטלים לגבי השדה העיקר שרוב השדה ראוייה לזריעה גמרנו זה בטל ולכן אתה לא מחשיב אותם

בשון לא לכן אני אומר לך זה שדה אחת גמר אם זה פחות פחות הגמרא שואלת אחמי זה אמרת לי שמה בגמרא בערכין ש קדיש הקדש עכשיו אני רוצה לשאול אותך כאן אצלנו שאדם מכר לחברו שאמרנו במשנה שהנקה עמוקים מעשרה טפחים שלא נמדדים עם השדה זה דווקא נקעים שהם מלאים מים אז שהם לא רואים לזריעה אבל אם לא מלאים מים הם כן רואים לזריעה וכן אשיב אותם או לא אמר ה פפה אף על פי שאין מלאים מים בכל זאת לא נמדדים עם השדה צנו במכירה מה הטעמה

אין אדם רוצה שייתן עותה במקום אחד ויראו לו כשניים ושלוש מקומות אדוני אני קניתי שדה אני לא רוצה שני שדות שדה קטן ועוד שדה קטן ועוד שדה קטן אני רוצה אוחד אני לא רוצה שלו שדות אמרנו שזה בטלים פחות מער לא זה ערה עכשיו עכשיו מדבר על העה כן רה מה יהיה דן ענייננו של מכירה שזה עשרה ואין מים ואין מים מתקיף רבנה ואדומי סלעים קטנה נקעים בסלעים מהסלעים דלב נזרי ענינו אפנ מדלא בנזה ענינו כמו ששמה הסברת דומיה דעים בערכין שמה בגמרא לגבי הקדש גם

פה תסביר לגבי קונה כמו הסלעים אמרת זה דו מיד סלעים נקעים דו מיד סלעים אומר כי קטנה דו מיד סלעים הפחות מכאן מה שכתבה המשנה נקעים בסלעים זה דווקא פחותי מעשרה טפחים אפילו שאן לא בני זריעה הם נמדדים עעם השדה הזה אמרנו במשנה פחות מכאן נמדדים עם אם זה פחות מעשרה אמר רבי יצחק תרשים שאמרו מבית ארבעת קבין אמרנו הסלעים שאמרנו הם במשנה שאם הם פחותים מהשדה פחים דדים עם השדה גם הנקע שחוטים מעשרה טפחים שנמדדים עעם השדה אומר כ זה דווקא שהם ביחד לא יותר

מארבעת קבין בתוך בית קור לא יותר מארבעת קבין הכל טוב אני באמצע הלימוד חביבי מה זה כן אמר בי יצחק תרשים שאמרו שאם הם פחותים מעשרה טפחים נודדים עם השדה וכן הנקע שחוטים מעשרה טפחים אומר דווקא בית ארבעת קבים לא ביחד הם לא יותר מבת ארבעת קבים בתוך בית הקור אמ רב עוקבה ברחמה והוא שמובל בחמשת קבין דווקא מה שאתה אומר בת ארבעת קבין עדיין מצטרפים עעם השדה ש מובלעים מפוזרים בחמישה קבין אז הם בטלים לשדה או יותר אבל אם הם מרוכזים בפחות מחמישה קבים אז

וניכרים יותר מדי לא נמדדים עם הסדים רבי חיבא אמר רבי יוחנן והוא שמודעים ברובה של שדה גם בית ארבעת קבים מפוזרים חמישה קבין או יותר זה בטה לגב השדה רק באופן שארבעה קבים מפוזרים ב-16 שעה אתה מבין ברוב שזה רוב הקור אבל קודם כל אמר רבע קם לכ זעה אבל אם יהיה יותר מרבע כו לשעה לא בטלים עם השדה רבי יוחנן מחמיר על המוכר מחמיר על המוכר בעה רבי חיה בר אבא רובן במותה ומעון ברובה מה הוא אומר שלא היה 16 רבעי קו מפוזרים בשווה רבע

קב לכל שאו אלא תשעה מהן רובם היו בשבעה שיאים במיעוט רוב המיעוט ברוב השדה שבעה מהמהם במעות היו בתשעה סעין ורובו של ורובו של רוב שדה מה הוא זה נקרא מכונסים למה רוב של הקבן מכונסי ולא נמדדים עמה או נקרא מפוזרין ברובן של הסאיין זה מפוזרים מה הדין טקו תאה רבי ירמיה תהפוך דו ציון מש כשיר מהוא כשורה מהוא הייתה אם היו ארבעת קבים מפוזרים ברובה של שדה אבל הם היו בצורה עגולה כמו צמיד שיר מה הוא ראית יש לך צורה ברש בם כיוון שקשה למחרשה

לדלג עליהם לחרוש באמצע הם לא מדדים עם השדה או דינ כשאר ארבעת קבים שמפוזרים ואם תמסה לומר לי שבאמת דינם כשאר ארבעת קבים המפוזרים שנמדדים ם השדה קשורה מהוא אם היו ארבעת קבין עשויים קשורה כיון שעוד יותר קשה לחריזה לדלג שורה שלמה לחרוץ לזרוע אחריה או דינם כשאר ארבעת קבין ואם תגידי גם כשאר ארבעת קבים מפוזרים שורה זה גם בסדר שנמדדים עם השדה הצטנן מה הוא אתה רואה יש צורה כמו קרניים של ראש השנה אז י עוד יותר קשה של מחרישה לדלג או כשאר ארבעת קבן

מצד ואם מצדים כןך קשה משורה שלמה לב ואם תמצה לומר שדינם כשאר ארבעת קבן שמפוזרים דרך קלטון מה הוא יש מלא פניות סיבובים זה עוד יותר קשה מצדדים כן כנ םצ לומר זה הלכה ים עוד הרב לא אומר לנו שכל אם ת מרסה לומר זה הלכה לרמבם ככה זה כל אם תמר הגמרא לא אמר פה אם תמצה לומר זה ה פש כל הגמרא זה אם תמצה לומר כל הדרך זה אם תמצא לומר פה בגמרא כל אם תמצא לומר רמבם זה הלכה כן עוד תנא אם היה

סלע יחידי היה סלע לבד בקצה השדה ככה אומר רשבם התוספות אומרים בשם רבנו תם יש את הסלע הזה שם זה היחידי אז הוא לא בטל לגבי השדה יש לו שם לבד לא משנה הגודל שלו אםה הסלע היחידי אפילו כשהוא אין נמדד עמה ראית אפילו כשהוא אפילו נמוך פחות מעשרה קצר כלשהוא אין נמדד עמה הוא לא בטל לשדה זה לא מובלע ואם היה זה תוספות אומר שיש לו שם ואם היה סמוך למצר אפילו כלשהו אין נמדד עמה למה זה לא באמצע השדה אז למה תיקח לו זה

בצד כמו חומה אז לא נמדד מה עכשיו על זה בער פפה מופסק עפר בינתיים יש הפסק עפר כלשהו בין הסנ לבין המצר אתה אמרת לי באם זה בצד המצר אז לא נדד עמה יש הפסק עפר מעט מה הוא האם כבר זה לא נחשב שעש לה צמוד למצר או בכל זאת זה נחשב צמוד המצר טקו בער אבשה עפר מלמטה צולמה למעלה צמודים למצר יש עפר נחשב הפסק אבל יש עפר מלמטה סלה עליו או עפר מלמעלה צומה מלמטה מכסה אותו את את הסל עפר קצת בצול מה מלמטה

מה הוא הולכים אחרי עפר יש בסק למצר והוא נמדד עם השדה או שהסל הזה העיקר טקו שכחנו היום כן רציתי שכל יום כמו שאנחנו עושים כל שנה נעשה איזה תפילה משל רבי יוסף חיים עשו עשרת ימי תשובה אז כל יום נעשה איזה תפילה אז רק לגמור את הגמרא היום אז נעשה את זה למה שכל יום יהיה לנו משהו שלא נעזוב את עכשיו חיייבים כוח מרבי יוסף חיים נעשה היום תשליך כי רבי יוסף חיים אומר כל יום לעשות תשליך אז פה פה אמקום אנחנו עושים את זה

פה לא יוצאים בחוץ אבל עוד מעט עכשיו משנה במשנה איפה בערב הש למדנו את זה בית קו בית ק את קור עפר אני מוכר לך מידה חבן במדויק אתה מבין מידה חבן כמו שמודדים בחבל לא פחות ולא יותר אתה זה המשנה אם אדם מתנ עם חברו מוכר לו שיעור ידוע בסתם מדד נמצא חסר בוא נראה מה קורה אמר לו בית קור אני מוכר לך מידה בחבל ן מדויק עכשיו מדדנו פחד כלשהוא מבית קור ינקה המוכר מהמחיר ומקח קיים תנקה הויר כלשהו על בית קור הקונה יחזיר

את הכסף הנותר ואם אמר אין חסר אין יתר כלומר אני מוכר לך בת קור א לא בדיוק לא מידה בחבל פחות קצת יותר קצת אפילו פחת רוב על השעה או הי רוב על השעה געו המקח קיים לא מחזיר לו כלום אבל יותר מכן אם זה יותר מרובע עקו סאה יעשה חשבון צריך קונה להחזיר מה הוא מחזיר לו מעות לא את הקרקע ואם רצה מחזיר לו קרקע המוכר לקבל קרקע בחזרה לא מעות מחזיר לו קרקע ולמה אמרו מחזיר לו מעות ולא קרקע זה תקנת חכמים ליפות כוחו

של מוכר לפעמים הוא לא רצה כרכ חזרה מה ה יעשה בטיפה קטנה רוצה כסף שאמ שיר בשדה בת תשעה כבין זה גודל שדה קטנה מאוד ובגינה בת חצי קה קטן קטן כדברי רבי עקיבה בטוב העקב שלא יכול המוכר לטעון שאיין לו מה לעשות עם הקרקע הקטנה הזאת מחזיר לו את הקרקע פי רבי עקיבא ולא את הרובע בלבד הוא מחזיר אלא את כל המותר מה זה את כל המותר מה שהותיר יותר מרבע עקר נראה בגמרא בעיה להוא בת קור סתמה בת קור סתמה מ סתפ ק הגה

אדם אמר חברו בית קור אני מוכר לך לא אמר לו מידה בחבר ולא אמר לו אין חסר אין יתר המשנה דיברה אמר לו מידה בחבל או אין לך שכל יותר אבל אם אמר לו בסתם הדו כאילו אמר לו מידה בחון למה כל האנשים מקביים שיהיה בקרקע בדיוק או כאילו אמר לו אין חסר לא נורא גם פחות מוחלים אתה שמע בת קורפ אני מוכר לך מידה בחבל פחות כלשהוא ינקה יותר כלשהוא יחזיר אז אתה רואה דווקא משום שאמר לו מידה בחבל אז פחות כ שהוא ינקה וכולי

אז סתמה שלא פירש כלום כן חסר כן יתר דמה אז הנה מפה תכיר תפרש מה זה סתמה אין חסר אין יתר לא אז אי אפשר הגמרא דוכה אם השפה ואם אמר לו אין יתר אפילו פחט רובעל הסעה אותי רובעל הסעה הגיעו האסתמה כמידה בחבד דמה אלא מהלק למשמע מנה מפה אפשר להביא מהמשנה רעיה חייב בדיוק למז ‏hab שמע אמה קצת אני אתקדם למה כי מחר אנחנו רוצים ללמוד בלי עדר גם את סדר העבודה להתחיל קצת סדר העבודה אז אני אתקדם שמחר נתחיל עוד קצת בסדר טיפה

ת שמעבד כור עפר אני מוכר לך אומד אמר לחברו בית כור עפר אני מוכר לך או כבית כור עפר אני מוכר לך או אמר לו אין חסר אין יתר אני מוכר לך שלוש לשונות בית כור עפר או כבית כור או אמר לו בית קור אין חסר אין יותר אפילו פחת רובע לשאה או הי רוב לשאה הגיעו המקח קיים ממה ששונו את הלשון אמרנו בית קור עפר או כבת קור או אין חסר אן יתר אז אמרנו ש אפילו פחד רבע הגיעו אל מה סתם נמה כן חסר

כן יתר דמה אז הנה משמע כך אז מפה תוכיה שסתם מה זה א אין חסר אין יתר גמרא דוחה אין פה שלוש לשונות שתי לשונות אתה פירוש כמפרש השפע מפרש את הרשע בית כור א אני אומר לך איך איזה אופן אמר בית קור בית כור שהיא כבית כור ולא מקפיד על הפרש כגון ד אמר ל אין חסר אין יתר זה הסביר לופש אלם אמר בת קור בסתם לא לא פ לא אין כן זה לא אפשר לדעת מה הדין לא יודע אבל מתקיף לרב השה אם כן

אני מוכר לך אני מוכר לך אני מ אני מוכר לך אני מוכר לך למה לי אם זה בא לפרש למה כתוב על זה אני מוכר לך ועל זה אני מוכר לא חד אל ליו שמע מינה תמה נמה כ אין חסר כין יתר דמה שמאמינה אם אמר לו בית קור הוא אמר לו כבת קל אמר לו אין חס כולו חד ולכן כן בסדר עד כאן חלק לכל אחד שיהיה לו כזה נעשה תשליך היום אנחנו רואים את הבן איש חי למה עכשיו זה עשרת ימי תשובה והמנהג שלנו

פה זה כל יום לעשות איזה תפילה בסדר זה טוב שיהיה כל אחד שיהיה לו כזה בדף תסג צודק ת תסג זה אנחנו עושים תשליך כל יום בן אש חי אומר אדם יעשה את העוונות והוא אומר שאיזה יום אחד גם ילך לנהר או לים בבגדד הייהה להם את הנהרות החיד כן ושם הוא אומר בשמונה לחודש או בתשעה לחודש יעשה תשליך וגם יזרוק אבן יכתוב עוונות ימחקו ימחקו עוונותינו ויזרוק את זה ליים כן זה כן אלה אוהבים לעשות את זה הרקים מאודן הם אוהבים זה בנ שלא עבור

צ בטח כבוד הרב בישיבה זה בסדר בישיבה זה בסדר לקרוא את זה מה בס כן כן לא עומדים לא צריך לעמוד אנחנו פה עושים יש פה ברז וזה לא צריך זה העיקר זה ים העליון כן מה שמשליכים את העוונות פה למשל איך עשינו תשליך בראש השנה שמנו פה דלי קטן ורק דוגמה ו למעלה זה ככה היו עושים בבית ען הם לא לא יכולים לצאת בחוץ היה בעיות אם אפשר ללכת ממש שהיינו ילדים היינו אורים חכם סמן מוצפי ביום ראש השנה היה יורד פה לליפתא כן מגאולה

היה הולך לליפתא ואנחנו היינו רצים אחריו לראות אותו ה הוא היה עם שמלה ומשהו יפה אתה היית בא כן זה היה יפה ישחים ברוך השם חסמ צפי הפיקה ש א כן זה לא ראיתי לא אני לא הייתי לא הייתי קטן הייתי כבר פה בטח ראיתי אבל לא במלחמת יום הכיפורים אני למדתי התפללתי בפורת יוסף כ ראיתי תמיד פורת יוסף הוא הוא היה בישיבה במלחמת יום הכיפורים זה שנה ראשונה שהם לקחו את החבילות שלהם הוא רב ארון סלוטקין מפורת יוסף להתפלל בבית שלך בסד מן למה הוציאו

אותם משם לא נתנו להם להתפלל למה בא המניין של הישיבה עשו הם היה להם מניין בישיבה של המקובלים הוא ורב ארון סלוטקין והרבה מקובלים היו אבל אני ראיתי אותם לא מתפללים שם אבל לוקחים את הפ קלה את ה כל אחד את הסד שלו ואת הסידורים הולכים לבית שלחם סלמן זה המחזה יפה גם כן אבל חכם משה הוא היה בעיר העתיקה איפה הייתם עושים תשליך בעיר העתיקה בבור בבור גם פה היה בור בחצר של הרבבה ה לא דעת הולכים קצת אתה זוכר את הרב אפריים כהן בעיר

העתיקה בטח הוא זוכר כשהיה עובר בשוק כל ה היה יוצא היהודים היו מכריזים רב ספ סנדו הרב עובר הרב עובר ואז כולם היו עומדים מי סיפר לנו את זה בג'ה חמי של אנג'ל הוא הה גם כן שב כן אבא שלו היה חייט הוא היה הוא היה תופר לרבנים את ה את הקדימות לחיילים רבות בחינם היה גם לרבנים תופר עושה להם תיקונים תיקונים חינם ה מספר לנו סיורים על פספ סנדו עוד בוא בוא עכשיו נקרא ג שלא ידעו בכמה שקט זה ב וד פעם אתה ממשיך אמר

לך אל תגלה עוד אתה גם נהית המלל שלי עכשיו ה בכנות התקר מוד נפק בסכ צדיק בחה אתם פה יכולים ללמוד כל הסדר זה התיקון הראשון תיקון הראשון כל השפה העליונה זה תיקון השני זה זהר ברחובה כתב פפ באיך יש פה רה לנו יש כזה שקע ביזה אין פה שערות חלק לה תיקון הרביעי אן רחום וחנון ארך פה יש כמו שפה למעלה יש פה ב אריך למטה מתחת המלאך נותן פה את המכה לא נותן שום מכה אחר הנפיק עוד פעם עכשיו פה באיך יש גם מחיצה

אתה רואה גם פה גם פה זה אם סוגר טוב את השפתיים אז נה אחד המשך זה פ לא לחיים פה פה במרחב הזה תפוח חיים תפוחים ו מ כל זה בארי הזקן הזה פה הוא מחולק לשלוש יש שכבה עליונה יש שכבה למטה ביניהם יש באותו גודל ככה שכבה של ערות קצרות או גודל עכשיו השכבה העליונה זה המזל העליון זה ברב חסד זה נוצא חסד לא רב חסד סליחה נוצה חסד מזה בין שני המרות שני השכבות יש שערות קצרות הםם והם אותו גודל לא אחד יותר גדול

מהשני זה ל כן זה לאלפים תכונ רה חפן זרי גרונה יש פה למטה מתחת הכל פה יש צערות קטנות קונה סר רבים מתערים בשע גם פה זה אותו אותו גודל זה גם תיקון שהם לא אחד יותר גדול קטן מהשני תיקון תיקון פ ר י אין זה השפתיים אין להם שערות כמו אחמ ש בשפתיים גודל לך שערות לא זהו אוי ואבוי מקדש שמה לאכול כן גם שעון מועלם לא גודל לו תקו מזלה כל נפרס כל ה מזלה ש עכשיו נעשה מאן כמוך נושא עוון ועובר על פיש

לשרית נחלתו לא החזיק לעד הפה כי חפץ חסדו שו חמנו יכבוש עוונותינו תשלי במצו כל חותם תתן אמת עקב חצ אברהם אשר נשבעת אבותנו ממקדם ונאמר מאל כמוך נושא עוון ועובר על פיש רית עלתו חזיק לעד פו כת זדו שו חמנו כבוש עוונותינו תשיר במצודות י כל חותם תיתן אמת ליעקב חצ אברהם אשר נשבעת לאבותינו חם ונאמר מאל כמוך נוסא עוון פשע נחלתו חזיק לעד הבוקר סדוא שוב רחמנו כבוש עוונותינו תשר במצ כל חותם תתן אמת ליעקב ריבונו של עולמך תכני תכנה קדישה ע מתגלים משפיעים

רים בעולם העילות בחודש שבי הזה ועל ידי כ נפתחים 1 שרי חמים כדי לקבל השמים בתשובה כ כתוב דרשו אדו ו ב וכתוב ד א עלינו ועל בני ביתנו ול כל ישראל אחנו קבל צו פינו תורך נו זו לפניך כ א רוצ בתשובה ךש יםה צת אותנו מש עבדך שבת עדת במיה יך יפי ממנו כתוב שענות ממקמקים היום זה עומק טוב זה דעת עומ ו גבורה שאנחנו עושים תשובה ממתקים את הרו ה ממעמקים רתיך אדוני אדוני שמע בכולי סד ענ אין מ רחמ קודם כל בשר

ורוח לא קרעתם ן גומל זכו לנו ברית 13 ואם עבדנו רבו למעלה ראש הנה שם אדנות העליון בשני מעזר אותיות נים בשני מזר תכנ ע קדישה הוא עומד הוא יעמוד ויכפר עלינו גבר הדין הנה מי שבינה עונה יעמוד לנו ככתוב א יעמוד מי יעמוד ודאי כל השפתים מ נקן כתוב מר פך תחוס עןמ ט מ וד פסיק מ לשותה כל ח ד כ כ כל חד לכולה כ כי ביום הזה כפר עליכם ח ש שנה יובל הי כ כתוב שלח שלש משום נהר ת פיק תדיר

פסיק ו רצון לפניך שפע גדול מעומק הבאר ההוא שהוא נתיב שבנקודת הבינה על ידי התעוררות הנתיב הזה שבתוך הבינה התעורר הנתיב העליון ש בוע הכל להוציא מים זכרים להמשיך ברכות כנגד מים כבים שואלים מנתי חתון שבא מנגדי נהר יוצא מעדן תי נ פגע בשמח אלוהים ועל זה נאמר ממעמקים קראתיך אדוני עומק הכל עומק הבהר אשר מבועות יוצאים נמשכים ממנו לברך הכל בון העולמים קיים לנו תפילת משה נבי אך שאמר ועתה גדן כוח אדוני תגלה המזל השמני נקרא ונוצר חסד מזל 13 נקרא ונקה למשך מהם טעל

עליון מפרצוף לפרצוף מלך הקדוש חתים קדש לנו כל ישראל אחינו שלום טובה וברכה חיים חח ורחמים רבח בכל טוב פניך אדוני צור וג הנה ברוך השם זכינו עכשיו אנחנו בהלכות כן פתחת את ההלכות שולחן ערוך אנחנו סימן רס לא רנט הלכה וואו יום טוב שחל להיות בערב שבת יש מי שאוסר להטמין באבנים שום דווה כמו בניין אפילו כיחידה נכח למה זה מסדר את האבנים אסור מדרבנן ויש מתירים כבוד שבת לא גזרו ז התנור שמניחים בו החמים וסותמים פיו בדף ושרקן אותו ביתית מחליקים אותו מותר לסתור

לסתור אותו סתימה כדי להוציא חמין למה זה לא נעשה לקיום ולחזור לסמו ם יש בו גחלים לא חשות מותר על ידי גוי יש מחמרן שלא נסתור סתימת התנור הוח ביתית על ידי ישראל אם אפשר לעשות על ידי גוי לכן אפשר לעשות על ידי ישראל קטן עשה ר גדול מם אי אפשר יעשה גדול על ידי שינוי כצד פכי נעום היום אין לנו דברים כאלה אנחנו אז היה לו תנור פורון כזה והיו מכניסים בפנים כמו היה ביר העתיקה אצל משה היה להם תנור שמים בפנים מכניסים זה תנור

גדול מכניסים סיירים ועוד סירים וסותמים אותו אחר כך ואז מותר לפתוח אותו בשבת ויש אחראי על זה והוא כל אחד עושה לו סימן בחמין שלו מה הוא עושה סימן הוא עשה מקרוני הוא שם למעלה מקרוני עשה משהו הוא שם על זה ויש לו כזה ידית כזה גדול קרש עם איזה מר למעלה והוא מכב את זה מושך את זה וכל אחד בא ולוקח את הסיר שלו אחרי השחרית לוקח את הזה כולם מתפללים בנס ואז אתה כ שוור כן הוא שוכב לא כמו הוא תנור כן הוא תנור

כמו חדר למעלה יש לו את הכור כן לא כן הכר למטה כן כ כמו ש מצות של אתה ראית את זה פה היה פה ברחוב איפה רחוב ה הה פה היה פה היה תנורים הו ש גם לוקחים להם לשמה אדם עושה עוגות בבית אין לו אין לו תנור אפייה אז היו לוקחים את זה לשם ועפים אני בעצמי הייתי לוקח בשביל השמחות שלי אפילו של ילדים הייתי לוקח היה ג'ימי ג'ימי היה לו פה תנור ש ברחוב אה חו שמרון כן היה לו תנור לא פה לא פה

ג'ימי זה בבוכרים כן היה בא שם חכם חכם מרדכי אליהו המוב היה לוקח משם פטות כולם פטות חלביות ג' הוא נפטר אז זה ה הייתי מה עושה רוצה שיהיה עופות טוב טוב היינו עושים תבניות של עופות ונותנים לו את זה להכניס שמה בתנור אחר כך זה הכל נשרף אין ב בעיה אז הנו מכניסים שמה תבניות של עופות ואז היינו מביאים את זה לבית זה היה למשל יש לי איזה נגיד שבע ברכות היה לי או פריט מילה הייתי עושה את זה אפוי ת מה זה אפוי כן

זה אתה לא יודע לעשות את זה את היית גר שמה ולא יודע שיש את זה אני הייתי גר פה לא התחתנתי הייתי גר בגאולה ואז הייתי יורד לשמה כן למה אם אתה יודע מי אמר לי אפילו חמוד ך אליהו אמר לי אוי אומר תרד אצלו תיקח זה פיתות חלביות לא מה שאתה חושב פה של מכני יהודה לא היה טוב ט כן אתה זוכר את זה כן ש מלגות ש מלגות מול מוסת כן כן כן זה משהו אחר לא 4 ש אליהו נכון שמה היה עושה הרב

יצחק כדורי מצות בערב פסח כן בפלפל ה אוכלים של עכשיו בסדר נכון עכשו ת הרבה תי שם ויש מחברים שלא לסתור סתימת התנור ואם אי אפשר יעשה גדול על ידי שינוי כצת ונראה לי עד מותר לחזור לסתום התנור היינו ביום זה כבר כל הקדרות מבושלות כל צור כאן אבל בלילה סמור על הת מנתו ספק שם הקדרות עדיין אינן מבושלות אזו תם התנור גורים פישול ואפילו על די גוי אסור כמו שתבע וכולי הגענו סימן רס עוד עוד עוד הלכה למה שלמדנו רק שתי הלכות מצווה לרחוץ כל

גופו ואם אפשר לא לרחוץ פניו דג חמין בערב שבת בטח ומצווה בכלל יש עניין גדול שאדם רחוץ פניו ידיו ורגליו חמין זה מגרש כל הסתר אחרה חוץ ממה שאדם מתרחץ מצווה לחוף הראש לגלח הציפורניים בערב שבת כבוד שבת אני זוכר שהיינו ילדים הייתי הולך מה זה ילדים בחור גדול היינו הולכים לטבול בבתי אורנשטיין שמה היה בא חכם סלמן מוצפי הוא היה גוז את הציפורניים במקווה ואחרי זה יוצאים בחוץ איך היה מחמים את המים של המקווה עם אש והיה שמה מחיצה של ברזלים סורק ברזל היה בא

חם סלמן לוקח את את הנייר עם הציפורניים שלו מצליף אותם לתוך האש ספם חסיד כן ככה היה נכון ואיה שערות רשות גדולות תשמע מה אומר ואם היה שערות ראשו גדולות מצווה לגלח למה שלא יכנס לשבת מנובל עם הרבה שעלות אבל מי שזה יפה לו ככה לא אוהב את זה אין בעיה הוא אומר שלא יעשה את הציפורניים לפי סדר ש לא לא אנחנו לא כשנותן ציפורניו לא יתן ותן כסדר תחיל זה רמה בקמיצה בימין באצבע בסימן הזה באגה או בדאגה בימין לא אנחנו לא עושים ככה לא

צריך רבנו הארי לא הקפיד על זה לא צריך לעשות אבל מה לא לקצוץ את הציפורניים ביום חמישי למשל למה זה יגדל בשבת כך כתב משתה ברורה אבל הור ציון כותב שלא נהגו על זה ב הספרים לא מקפידים אבל אם זה ח למשל ערב חג ביום חמישי ואחר כך יום שישי הוא לא יכול אין דבר לגזוז גם אפשר לקצוץ הציפורניים של הרגליים והידיים ביום אחד לא צריך לחוש רק מהבן איש חאי אומר יזהר שלא יקוץ הציפורניים על הבגדים שלו על הרצפה ש תעבור אשרה לא לזרוק אותם

גם ברצפה נכון כ הגנו בל כיפ איך עילוי נשמות עכשיו יש עילוי נשמות חדות עכשיו אז אנחנו בעשרת ימי תשובה צריך להיזהר להגיד המלך הקדוש אם טעה ואמר המלך הדו הל הקדוש ותוך כדי דיבור אמר המלך הקדוש בסדר אבל אם לא נזכר תוך כדי דיבור צריך לחזור לראש התפילה למה כל השלוש זה אחד מתי חזור עכשיו על המקום זת אומר טעה לא יודע לא אמר יחזור על המקום אבל מתחילת התפילה החז אם החזן טעה אז זה מחלוקת אם חוזר מהתחלה או לא בן איש חי בכף

החיים ור לציון הרב ציון הבשן יחזור לתחילה תחילת העמידה אבל חם עובדיה אומר לא לא צריך הקדושה הפסיקה לא צריך לעזור הכל אלא אתה קדוש חוב יקר הבם כולם חולקים מלך וב קמשפט בן איש חי אומר לא יחזור הוב מחז כ אבל אתה מקדים אותי אתה אתה ממהר אתה לא נותן לי אבל צל הר זכן המצוות טעה וחתם מלך אוהב צדקה ומשפ ונזכר וך כדי דיבור אחר שהתחיל ברכת המינים מחלוקת על כן דד כמו איך שש לסו למה בן אש חי אומר לא יחזור אובדי אומר

כן יחזור עכשיו אני לכן אני כתבתי בצורה כזאת אתה ר על כן דוד ור אבד דוד כמו אביד ויש נהג ישו על מה לסמוך למה כי הייתי כל הזמן עם חם עובדיה היה רואה עליים צריך להיזהר וכן תקנו הגאונים להוסיף ארבעה הוספות בתפילה מה מלך קודם מלך אומר זכרנו לחיים מלך ץ בחיים בחינה שנייה בנאמן מ כמוך א רחמן ומודים מכתוב לחיים טובים שים שלום ספר חיים אם אמר לא אר אם לא אמר לא חוזר אבל זוכ נו לחיים למשל לא אמר במקומה יגיד בשומע תפילה

כן הכי טוב שהתפלל עם הספר בכל עשרת ימי תשובה אומרים השם הוא האלוקים להג לפני השם מלך יגיד השם האלוקים זכרנו בחיים לפני שוקר דלף זכר בס למה נו כן אומרים ש המעלות ממעמקים לפני ישתבח עומק צריו כן בכל הימים האלו עכשיו שביין ראש השנה ליום כיפורים בת תחלונים נהגו כ ישר להבות בצדקה ומעשים ובים לעשות במצות מראש השנה עד יום הכיפורים ותר מכל השנה זה זכ גדול אם בכל הימים חיוב נין ללמוד ספרי מוסר חומר באלו הימים ק שיהודי בשול מלאים בגדים מצוים השם יעזור

התבודד בכל יום ימים הללו בחדר לבד ככה הסתכל יפה בעבירות שאדם דשב עקבו סניך עגלה אריות ג גזל ול לשון הרע גם יראה לשון הרע ביחד זה ה אומר אם האדם תענש בשבעה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ויעשה בהם תשובה גמורה בכל יומם מכפר את כל העוונות שחתה כל ימיו ביום שיוצא בו כצד יום א' של שבעת ימי תשובה מיום א' לראש השנה עד שמיני עצלת כן בחודש ניסן ימר בקשה להלו נשמות לא שמתי לב על זה אז תזכיר לי שאני אכניס את זה לפה

אבל מה אני עושה אני גם בניסן אומר אותם בקיצור ארחם עלכל בריותיו אתה מבין חוס רחמון ורחם על כל הנשמות הטהורות הוא החשב אין לי כוח לעשות כל זה גם בניסן אני אומר את התפילה אגיד של ניסן אתה קורא את היום שלו ואז עושה המרחם למה זה הרבה זמן בשחי קב אותו איך היה חסידה קדישה ככה מי שאינו נזהר במשך השנה לעשות עצה להפריש שהוא בעצמו חלה טוב מנכון פות בשת מתשובה פעם אחת יעשה פרה ושחלה ממנה הוא בעצמו הוא אנחנו אני או אשתי לא אבל

מה אני פעם בשנה מפריש חלה שעושה מצות אז אני עושה חלה גם אני צריך לזכות לזה אבל עכשיו עשרת מ תשובה לא אומרים תיקון רחל רק תיקון לאה בסדר לא להגיד בלילה תיקון רחל רק תיקון עכשיו ברכת הלבנה אנחנו אומרים לפני יום כיפור לא אחרי כיפור עוד מצווה אם אמרת לי אז אתה יודע לא אמרתי לרב שנעשה כו ש הנה מנהג חסידים ואנשי מעשה לקדש את הלבנה קודם ו כיפור במלות שבעת ימים מעת המולד כדי שתהיה מצווה זו נוספת על זכיותיו כל הזמן ב מיים שזה

יהיה תכף י במצווה הראשונה הנה גם הגרה גון מבינה גם עושה קודם גם הגאון חידה גם רבנו בן ציון אבא שאול עדיף קודם יום כיפור בעיר העתיקה איך הייתם עושים כיפ מוצאי כיפור