הדף היומי מסכת בבא בתרא דף סו הרב בניהו שמואלי שליט"א כו מנחם אב תשפד

‏m בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש 26 כו לחודש מנחם האב תשפד ערב שבת קודש פרשת ראה אנחנו פרשת שבת קודש שבת מברכין את החודש מברכין חודש אלול אתם יודעים בשבת הזאת שמברכים את חודש אלול אנו בחודש תשרי לא מברכים את החודש אז צריך לכוון על השבת הזאת גם על חודש תשרי שיהיה בעזרת השם חודש מבורך גם החודש הזה גם חודש תשרי למה כתוב בכסל ליום חגנו תשרי לא מברכים ולכן א חיד ורעד יחז כלב מברכים כבר על חודש תשרי ראש השנה משפיע

לכל השנה בברכת החודש הזה כבר נכלל הברכה של שנת תשפה וכל מה שהתרחש בה עכשיו ראיתם איזה דבר זה זה לא דבר פשוט אז הראש חודש הזה השבת מברכין הזה זה לא פשוט לכן צריך האדם יקח עליו בשבת מברכין זה כל התהילים כל 24 פרקי משנה של שבת אומר ריבונו של עולם אני מתקרב אליך לכן אומרים ראה אומר רבי אברהם מסדיגורה ראה זה ראש אלול היום תמיד אומרים ראה אלול הגיע אבל ראה זה גם ראש אלול היום למה קריאת הפרשה הזאת תמיד פותחת את רש חודש

הרחמים והסליחות לכן קודם ראש השנה ראה אנוכי נתן בפניכם היום מה זה היום תמיד היום זה ראש השנה בוא ביום אני נותן לכם מה מה אני נותן לכם בוא ביום ברכה וכללה בראש השנה נקבע בדיוק מה יהיה המאורעות שלנו של כל אחד ואחד איזה ברכה ואם חס ושלום הפוך לכן צריך חזק שאדם תחזק בעזרת השם הזה ערב שבת הזאת כבר אדם יעשה צדקה לבדו את נפשו מהקליפות מהסטרא החרה שיהיה מוכן לשבת הכין הזאת בחילו ורחימו עם ישראל זה לא סתם זה עם סגולה איך קראים לנו

פלא פלאות להיות לי לעם סגולה עם עם ש משולש במצוות אתם יודעים שהיה מעשה אריה אחד יום אחד בא לטרוף את ה את השועל אומר לו השועל מה יצא לך ממני אני סך הכל אני כולי עור עצמות אין בי כמעט בשר מה תטרוף אותי מה יצא לך בוא אני אראה לך יש איזה אבובן אחד מה זה שמן 200 קילו בוא תאכל תשבע ותר בוא איתי בוא והוא הלך שמה ו והיה שמה בדרך איזה בור רעוע איזה בור מכסה עליו היה רעוע אומר לו אל תדאג לא

יקרה לך כלום תלך רק מה אחרי שתאכל תעבור על הבור לא לפנה קודם כל תאכל את הבולבל זה טוב אחרי שגמרת הוא עושה הרבה צרות לעם ישראל אל תדאג ואם יהיה איזה בעיה אומר לו בגלל שאני אלך אצלו אני מפחד שלא ינזק בגלל אכלתי אותו אז יכול חס ושלום ינזק שלא ייפול בבור אומר לו אתה לא תינזק אולי הבן שלך אולי הנכד שלך מה אכפת לך אתה לא רואה אותם לא מכיר אותם אז תלך באמת בתי אריה רץ להתנפל והתנפל על הבול בן הזה לקח אותו

איתו הוא הולך לאכול וי נפל בתוך הבור הלך על המקום הזה ו ביד בפה שלו הבול בן כל השומן הזה אז ביחד עמדו על המכסה ונפל בפנים הולך השועל צוחק אומר לו מה אומר לו אבל אמרת לי הבן הנכד אומר לו אבא שלך סבא שלך הם כבר רשוי את הבעייה הזאת לא חשבת על זה לכן אתה סובל עכשיו אם כן מה המוסר שפה אומר הארייה היה רעב לא היה אכפת לו יושר לא אכפת לו שום דבר לא אכפת לו מה שהוא רוצה לא אכפת לו שבגללו

ייענשו הנכדים שלו הבנים שלו אין לו שכל אתה מבין כשאדם הוא רודף אחרי התאוות שלו כל החושים שלו נאבדים לכן צריך לקבל עלינו עכשיו השבת הזאת זה שבת מברכין להתקדש חודש אלול זה חודש שאין כמותו הלו כתוב דירשו השם בהמצאו כ ראו יותו קרוב אומר בעל התורים עובד כרא בהיותו קרוב אומר הרב בעל התורים כרא בהיותו קרוב זה חודש אלול כל חודש אלול עד כדי כך שאומר הבן איש חי תדעו לכם חודש אלול כל דקה בחודש אלול כמו חודש מי לא ינצל את זה שערי שמיים

נפתחים כבר מהשבת הזאת נפתחים ג מידות של רחמים שערי שמיים פיתוחים אדם יכול להתקדם אז ערב שבת הזאת יעשה צדקה מה זה אומר אם אדם יש לו איזה בעיה איזה צרה עושה צדקה יש לו ישועה א מה זה צדקה להקיז דם להקיז דמים אדם לא מרגיש טוב פעם מה היו עושים מקיזים דם אז עכשיו שהכיס דם ק מהכיס כן נכון כמו שעשה היום רוני אמן כן איזה אז טוב שהקדוש ברוך הוא יעזור היום רק אני רציתי שלא נשכח לדבר אתכם על מורנו ורבנו חכם יהודה פתיה

איזה יהודי קדוש היה פטירתו ביום שבת ואני אגיד לכם רק כמה דברים עליו זה זה משהו לא רגיל הוא עצר את המלחמה של היטלר שבא לפה פחדו שיכנס לפה הוא עצר אותה משהו לא למה אתם יודעים שהמצב של היהודים בארץ ישראל היה בסכנה גדולה מאוד המופתי הערבי שיתף פעולה עם הנאצים לעזור להם לאתר את כל בתי היהודים כדי להכל עליהם את הטבח ביהודים החליט לעשות מעשה נועז ומה הוא עשה כן הוא צילם את הבתים הביא להם כתובות המופתי הזה רשע מרושע היה אז תמיד הם רשעים

אין אמונה באף אחד אבל מה היה אז חמדתיה אמר יעשה טיסה עם כפרות ופתו הקטורת וככה היה הוא לקח מטוס מאנגל מטוס בריטי שלם עליו אבא של רבי מנחים כהן פה פה יש רבי מנחים כהן הבית הכנסת של היוונים רבי מנחם כהן ועלה בפנים איזה מקובלים הרבה איזה שבע שנה והם עמדו שחטו תרנגולות במטוס ממש לעשות כפרות כמו שעושים בכיפור וגם עשו משהו חזק מי כותב את זה באותו זמן היה 14 לשמיני 53 למניינם אומר בזירו שלם פוסט הטייס יש גם את השם שלו הוא כותב

אני הייתי בעצמי אני ממוצא יהודי אני הייתי בהתרגשות מאוד בטיסה הזאת ואני הייתי הטייס ולא ראיתי דבר כזה בעולם מה שאיך הם בכו ואיך הם התפללו והרב יהוד פטיה זה הזיע את כל העולם אומר אומר היה כל דם שזה היה הולך אדם של התרנגולים כל המסלול היה יורד עושה הקף אומר הם קראו פרקי תהילים הוא לא יודע מה זה אבל זה היה פיתום הקטורת וה אומר הטייס שאר החברים שלו הטייסים גנגו עליו אומר לו מה אתה מאמין לדברים האלה אומר לו תחכה אתה תראה שרומן יסוג

אומר ככה היה לא עבר שלוש שבועות ורומן נסוג הובס עם ישראל נצל ממש הטייס הזה הוא כתב פגש את החברים בחדר האוכל בתחושת ניסיון נו מה עכשיו את הישים השתוקקו אני עצמי לא הייתי מאמין אני עצמי הייתי שם תראה מה זה אחרי ש אחרי שנפלו כל אלה נפטר חכם יוד בתיה אחרי שגמר את העבודה הזאת וראה את המפלה שלהם הוא נפטר מסכן זה היה כמו היום אומר הוא כותב פעם אחת בחודש כסלו באה אלי אישה בעלת רחיים אומרת תראה היא חלמה בבוקר אומר נמנמתי עוד אני

מסדרת היייתה תמרה בחיטים בירכתי עליה בורא פרי האדמה אכלתי אותה היא אומרת לו והמשכתי לנקות עוד שאני קוברת ככה אתה יודע מנפה אומר נמנמתי וראיתי זקן אחד עומד לנגדי חן אין לך אישה טובה אני נותן לך תודה הצלת אותי מהצער שאני בו הצלת אותי אני הייתי מגולגל בתמרה הזאת פאלה פלאות ועל ידי הברכה שבירך תיקנת לי את הנשמה אשרי איך גברת אישה טובה ככה הוא מדבר אליה למה זה עכשיו רבנו הרי מזהיר חודש אלול אתה מיזהר מאוד מאוד בברכות הנהנין מיש בת הזאת איך אדם מברך

ברכת מזון איך אדם מברך בורא פרי העת בורא פרי האדמה ברכה ראשונה ברכה אחרונה הכל ממש בכוונה לא סתם עוד דבר אגיד לכם החכם דתיה ונתחיל את השיעור מה מאוחר אתם יודעים את זה אבל זה הוציא מלהיב מאוד למה פה היה מקובל אלקי היה רבי אברהם עדס סבא של רבי יהודה עדס ראש ישיבת כל יעקב השם ירי חימו שיהיה בריא סבא שלו זה רבי אברהם עדס אבא שלו זה רבי יעקב סבא שלו זה רבי אברהם עדס היה מקובל אלקי היה רואה דברים למרחוק באופן הוא בא

לרבי בציון חזן הוא היה גבאי של פעת יוסף הוא היה עיראקי עלה מבגדד אומר לרבי בציון חזן תראה אתה יודע העצה מי בנה את פורת יוסף העצה לבנות אותה זה בא הנדיב יוסף אברהם שלום בא לרבי חם יוסף חיים בבגדד אמר לו אני רוצה לבנות בית חולים בירושלים אמר לו לא צריך בית חולים תיקח בית חולים לנפש תעשה ישיבה איפה נעשה אותה מול הכותל מול השכינה וזה ישיבת פורת יוסף וכשעלה לפה רבי בן ציון חזל אז מאופן הוא נהייה הגבאי של פעולת יוסף לא חשוב באופן

אמר לו גם רבי יוסף חיים תעשה שם ישיבה של מקובלים והיה שם ישיבת עוז והדר המקובלים בפורת יוסף העיקר רבי אברהם עדס הוא היה שם אז הוא רבי אברהם עדס פלא פלאות הוא בא לרבי בציון חזן אומר תגיד יש לכם רעב בבגדד קוראים לו חכם יהוד פתיה אומר כן אומר אני רוצה להיפגש איתו הוא צריך להגיע אומר נכון הוא יבוא מחר אומר איך שיבוא תיקח אותי אליו אומר חס ושלום אני אביא אותו אליך אומר לא אני רוצה לבוא ככה היה למחרת הגיע חמד אפתיה אמר לו

יש פה רב גדול קוראים לו הרב אברהם עדס רוצה להיפגש לך אמר בבקשה הוא בא לבית שלו של חכם דתיה אומר לו כבוד הרב אני רוצה לשאול אותך אתה יש לך חיבור פירוש הנדר רבה זותה קוראים לזה ין הרקח אומר כן אבל איך אתה יודע אף אחד בעולם לא יודע אבא שלי ה יודע אבא שלי לא נפטר אף אחד לא יודע אומר בא אלי רבי שמעון בר יוחאי בחלום תגיד להם שקט שם רוצים לדבר רחוק אומר בא אליי רבי שמעון בר יוחאי בחלום אמר לי לך

לח מ דוטה הוא צריך להגיע לארץ ישראל תגיד לו שיוציא את הביאור שלו ה נדרה רבה זותה שיוציא את הביאור הזה ולכן אני באתי אליך ועכשיו אני מוכן לתת את הכסף על זה אמר הרב לא צריך אני מפה אני אוציא את זה אני חוזר לבגדד לסדר את העניינים שלי יש לי כסף אני אדפיס אומר לו טוב בבקשה אבא תעשה תראה איך וזה הפירוש הכי יפה שיש על הדרה רבה והדרה זותה יש לו גם ביאור על יש לו גם ביאור על כל עץ חיים נקרא בית לחם

יהודה גם ביאור מאוד נחמד יש לו העיקר יש הרבה מה לדבר על החכם יודב תיה זכותו יגן עלינו ועליכם וגם על כל העוסקים במנחת הקודש ציון משה ונתנאל כן בטח השם ישמור אותכם אמן אמן כן לא אני בכוונה אומר ציון משה למה אתה יודע כיוון שאנחנו ידידים גדולים לפעמים אני גם עושה בעיות אז אני מבקש מחילה מחילה מה אני יכול לעשות לביקורת איזה ביקורת מה ביקורת הביקורת זה רק שקט ככה אתה מקבל על זה גם סוכריה הנה יאללה הנה גם אתה בבקשה ואו ווא וא מקום

חדש מתוק מתוק מתוק תודה רבה טוב טוב הנה בסדר תודה אנחנו ישעיה פרק כא זה מפריע לך לא לא פסוק יג מסא בערב ביער בערב תלינו אוחות דנים אומר משא זה על הערב ערב זה ערביים ביער בערב תלינו ראיתי מה עשיתם כשלו אשור גלו אשור את עמי היו מבקשים לשבעים ולכם דרך דרך ערב דרך ישמעאלים אתם בני דודים אולי תרחמו עליהם אוי ואבוי לכם אתם הייתם יוצאים ולנים ביער דרך איפה הולכים בני דודם אוי ואבוי מה שעשיתם הנה מה עשיתם לקרא צמא אתיו מים יושבי ארץ

תמה לחמוק דמו נודד אומר אמר רבי יוחנן 80,000 פרחי כהונה בידם 80 אל מגיני זהב בקעו לתוך חילותיו של נבוכה נצר והלכו יצת בני ישמעאל אמרו להם אכלו כילה ואחר כך תשתו איזה אנשים טובים מה נתנו להם לאכול 80 אל בריחי כהונה ילדים מה נתנו להם לאכול מלוחים אחר כך הציעו להם דות תפוחים היה רק נכנס לרוח מפרפר במת עליו הנביא פה מתנבא מסא בערב זה מותר זה כל זה משול על הרבייה זה שאומר לקל צמא אתיו מים יושבי ארץ תמה בלחמו קדמו נודד איזה היו

צמאים מסכנים כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה מפני כובד מלחמה אומר עמי נדדו בפני חרב נטושה ו היו נטושים מסכנים בפני קשת דרוכה היו דורכים עליהם קשת למה איך היו דורכים את את את הקשת ברגל שהמתח טוב והיה חוזק של המלחמה כיכ אמר אדוני אלי בעוד שנה כי שני שכיר בחל כל כבוד קדר אומר עוד שנה אתה תראה איך אני מדקדק עליהם אין שום לא ישאר להם כלום הושאר מספר קשת גיבורי בני קדר ימעטו כילא אדוני אלוהי ישראל דיבר זהו שארית כשת

גיבורי בני קדו בעלי רובה כשת שהיו כאביהם וה רוב כתוב על ישמעל לא כתוב ושת אומר כל אלה יאבדו מן העולם הנה עכשיו השם יאבד אותם גם כן מי הלה מזל טוב כן נפתור את המשנה לפני המשנה צדקה כ כמה ימים בבקשה יומיים כל יום שלוש שקל 2 2 הנה גם ש חמישיות לופ זקו למצוות אנחנו מסכת בבר קמה פרק ז משנה ג' ב שלמה ברוך הבא שלמו דוד לא קיבלת היום ממתק אני יודע אחד גם שוקולד כן גם אתה אני רואה אותך כן אנג'ל ראיתי

מכילה אתה גם כן אני רואה מיד מיד גם אתה בוא את קורים עוד אה פרק ז משנה ג גנב על פי שיניים וטבח ומכר על פי שיניים אחרים שני עדים העידו שגנב שני עדים אחרים העידו שטווח אלו ואלו נמצאו זוממין הראשונים משלים תשלומי כפל אחרונים משלמים תשלומי שלושה נמצאו אחרנים זוממים הוא משלם תשלומי כפל והם משלמים תשלומי שלושה נמצא אחרונים זוממין הוא משנה את השום קפן הגנב משלם כפל למה עידות של שקר והם משלמים תשלומי שלושה עדים שלושה אחד מן האחרונים זומם בת לעידוד שנייה אחד

מן הראשונים זומם בת לכל עדות שאם אין גנבה אין טביחה ואיין מכירה אז לא משלמים כלום לא הוא הגנב ולא העדים משנה ד' גנב על פי שנה אם היו עדים מעידים שגנב שור עוסה וטבוח ו מחר על פי עד אחד או על פי עצמו משלם תשלומי כפל ו משלם תשלומי ארבעה וחמישה למה עד אחד לא יכול לחייב ממון גנב מטבח בשבת אוי ואבוי זה התחייב כבר מיתה אז פטור גנב מטבח לעבודה זרה גנב משל אביו ווא מת אביו אחר כך טבח ומחר גנב והקדיש ואחר כך

טבח ומחר משלם את שלומי כפל לא משנה תשלומי ארבעה וחמישה למה זה הקדש רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחרי אותם משנים את וחמשה כן חייב שאנו חייב באחרי אותם פטור עד כאן מאיר בסדר כן כן אנחנו בדף היומי היום אנחנו בדף סו סו פילת בית המדרש שביתי אדוני לנגדי תמיד כמני בלמות חו קיכ הנ אנחנו באים לקיים מצוות עשה נוע אד אנו עלינו עלינו ני נפלאות מתור נפלאות מ שמ בץ אוי אויו פתוח דף ו קוראים לאחיך עזוב איך שם שיעקב אבינו אנחנו נתחיל בס ה

עמוד ב בנקודות תנו רבנן מר בסדר אפשר בסדר א ידעתי שהוא יבואו תנו רבנן צינו זה אותיות רצון הנה אחרי שחודשיים לא היה פה תנו רבנן צינור שחקק ובסוף קבעו פוסל את המקווה זה צינור של עץ או לא משנה של אבן ממנו יורדים המים למקווה חקק אותו קודם היה לו פה אתה רואה היה על הרצפה לקח אותו חקק צינור טוב טוב זה כמו מרזב חקק אותו אחר כך קבע אותו ככה בסביב הגג וירדת למטה כן אז קודם כל הוא היה כלי היה עליו תורת כלי ואחר

כך עיבר אותו לכותל לקרקע אז הוא אומר שלא מתבטל ממנו שם כלי אפילו שחיברתי אותו לקרקע נשאר עליו שם כלי לכן פוסה את המקווה המים עוברים דרך דרכו למקווה נחשבים מים שאובים זה כמו שאבת המים כי זה כלי אבל קבעו ולבסוף חקקו קודם חיבר את הצינור קודם כל לאדמה ואחר כך קק אותו בלי אז אין עליו שם כלי ולכן איןו פוסל את המקווה זה כמו שאדם עושה חריץ בקרקע אז אין בעיה הרב ח חצב חקק זה עשר שביל זה לא חצב חצב שיחשוב אם זה עץ

אם זה זה העיקר עשה להם שביל כן חצו חצו אם זה אם זה אבן בסדר בסדר כן בלי טרקטור מני מי זה התנא ששנה בבריתה שהם חקקו כשהוא תלוש ואחר כך קבע אותו לא התבטל ממנו שם כלי מי זה התנא ש לא רבי אליעזר ולא רבנן לא רבי אליעזר ולא רבנן שחולקים על רבי אליעזר ה רבי אליעזר ש איזה רבי אליעזר איפה איפה שנה רבי אליעזר תביא לי אותו אא נאמר רבי אליעזר דבית כמו שלמדנו למעלה שמה למדנו כל ה מחובר לקרקע הו כקרקע ולכן מי

שמחר לחברו בית קנה גם את המכתש את הקבועה כך אתמול למדנו הם היו עושים בקרקע אם יש לו קרקע של סלע ה היה חוצב בה ועושה מכתשת איפה הוא כוש את ה את הזה את הקמון את הפטן כן הפרסים אומרים זירה עוד איפה הוא קוטש את זה אז היו עושים אז אם זה מחובר לקרקע אז אזז מחר לו גם את זה רבי אליעזר אומר אם תגיד זה רבי אליעזר דבית שכל המחובר קרה קרקה לכן כשמחובר אז הוא קנה גם את המחשת הקבועה אפילו שחקק אותה ואחר

כך קבע אותה בקרקע למה הקביעה בקרקע מבטלת ממנה את שם הכלי אז הנה אתה רואה זה למה התנה שם בבריתה לגבי מקווה זובר שלא מתבטל ופה אתה רואה שהוא אמר זה מתבטל אפילו קודם עשה אותה מכתשת וחיבר אותה לאדמה זה נקרא קרקע זה לא נהיה השם כלי לבד הגמרא אומרת לא זה לא ראייה דין מה היינו טעמה דרבי אליעזר סבר מוכר בעין נפה מוכר רבנן סברה מוכר בעין רעה מוכר אולי הטעם של רבי אליעזר לא בגלל שזה יותן ממנו שם כלי או לא בת מנשם כלי

הטעם של רבי אליעזר כי מוכר בעין יפה מוכר כשהוא מכר הכל מחר לו גם את החצב הזה גם את המכתש ולא בגלל ש זה קבוע או לא קבוע לא בגלל שזה מתבטל הקרקע וביטל ממנו תורת כלי לא קשוי לא קשור לזה יכול להיות שזה כלי לא קשור לזה אלא בגלל שבטור עין יפה מוכר רבנן אומרים לא אדם לא מוכר בעין יפה אדם מוכר רוצה להשאיר לו משהו אז הוא לא מוכר בעין רעה אז זה לא רעיה שזה חולק ואלא בקשה ואלה רבי אליעזר דכבר את דבורים

אתה יודע איפה איפה איפה ראינו זה לא כמו רבי אליעזר זה מה שדיבר רבי אליעזר בכת של דבורים מה היה דתנן כברת דבורים שהיא מחוברת לקרקע בתית אם כזה מחוברת כזה רבוע כזה ששמה היה הדבורות באים שמה לעשות הדבש והי חיבר אותה לקרקע רבי אליעזר אומר הרי כקרקע לכל דבר כותבים עליה פרוזבול זה נחשב כמו קרקע ולכן אפשר פרוזבול רע כותבים על קרקע כיוון זה בשביל להנצל בשנת השמטה הלו שמות כל בעל משה ידו עכשיו אם עשה פרוזבול לא משמט חייב להחזיר את הכסף עכשיו הוא

אומר זהם כתב פרוזבול על הכורת של הדבורים זה נחשב קרקע זה מועיל וכן ואינה מקבלת טומאה במקומה היא כמו קרקע אם בא טומאה טומאה מטמ כלי כלי שנגע טומאה שנגעה בכלי טמאה את הכלי אומר זה אפילו שזה קלי כיוון שחיבל אותו לקרקע זה קרקע כמו קרקע לא מקבל טומאה גם זה לא מקבל והודה ממנה בשבת חייב חטאת תראה מי שלוקח ממנה מהכת הזאת בשבת חייב חטאת למה איסור קוצר כל שכן ם עכר את כברת מהמקום חכמים אומרים אינה כקרקע חכמים אומרים מה שחיבור בקרקע לא מבטל

מן השם קרי ולכן כיוון שהיא לא קרקע אן כותבים עליה פרוזבול לא כותבים על זה פרוזבול הוא מקבלת טומאה במקומה רוד ממני שבת פטור אתה רואה שרבי אליעזר סובר דבר ש שחק הכל בסוף קבעו כמו הכורת הזאת נשב כקרקע ואילו התנה שבר הייתה גבי צינור שחק הקו אתה אומר הוא בסוף קבעו אומר שהוא לא כמו קרקע הוא פוסל את המקווה זה כלי אז אתה רואה רבי אליעזר אז זה לא כמו רבי אליעזר כומ אומרת לו כדאמר רבי אליעז הטם כדאמר רבי אליעזר טעמה דאמר רבי אליעזר

מהי טעמה דרבי אליעזר רתי ויטבול אותה ביערת הדבש מה מה יער תורש ממנו בשבת חייב חטאת הדבש הרודה ממנו בשבת חייב חטא הגמרה דוחה את זה אומר לא טעמו של רבי אליעזר לא שהוא סובר שחיבור לקרקע מבטל שם כלי מעליו באמת יש עליו שם כלי אז מה פירוש שמה זה נחשב כקרקע לא הכלי החלת דבש עצמה שהיא שמה היא נחשבת מחובר לקרקע חלת דבש מאיפה אני יודע חלת דבש יש לה דין קרקע מי אמר לך את זה אומר בוא אני אראה לך כתוב יערת דבש וזה

וזה כמו קרקע איפה ראינו נכתב ויטבור אותה ביערת הדבש ואז מקישים דבש ליער זה היה עם יהונתן שאתמול למדנו בן שאול היה ה שעול המלך אמר אף אחד לא לאכול היום שום דבר לא יתן פי והוא לא שמע את זה יונתן הוא היה צמא מאוד ורעב הוא בא בערב הם גברו את המלחמה והוא בא והיה לו את המטה שלו טבל טיפה ביערת הדבש ואכל מזה אז אתה רואה כתוב שמה וייטבול אותה ביערת הדבש אז מקישים דבש ליער מהיער הטוש ממנו בשבת חייב חטאת גם דבש הרודה

ממנו בשבת חיים חתת אז זה דבש נחשב כמו מחובר לקרקע אפילו שהקבר זה לא מחוברת לקרקע לא שייך אדם שלוקח דבש מה מהחלת הדבש הזה בשבת כברת לא קשור לקני אז הוא ממש נקרא תולש זה לא קשור לזה בכלל כן לא משנה לקחת זה תולש בשבת לא לא לא יונק לא צריך שינק קוראים לה יערת דבש כמה ש תורה כיון שהפסוק קרא לו יערה נמשל מקישים אותו ליער אלא אלא אתה יודע איזה רבי אז זה לא זה רבי אליעזר אתה יודע איזה רבי אליעזר אלא רבי

אליעזר ד דף תנה הדף שנחתמים שקבעו בכותל רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין יפה מני בוא נראה מה היה קודם כל דף אתה יודע זה נסר זה כמו ו מדף שנחתמים שמניחים עליו את הלחם למכירה וקבע אותו בכותל חיבר אותו לכותל רבי אליעזר מטאר אומר אם קיבל טומאה המדף הזה אומר הוא לא מקבל טומאה למה הוא מחובר לקרקע אז דינו כקרקע וחכמים מטמאין למה הדף המדף הזה לא לא מתבטל לגבי הקרקע ולא חילק בין עם קבעו ואחר כך תקנו או תיקנו ואחר כך קבעו משמ רבי אליעזר

נחשב כמו קרקע אפילו תיקנו קודם למטה עשה אותו מדף ואחר כך קבעו וחכמים לא נחשב כקרקע אפילו קבעו ואחר כך תקנו אז עכשיו הוא שואל מני הבראתה של צינור אי רבי אליעזר אפילו חק הכל בסוף קבעו נחשב כקרקע אפילו קודם כל חקק אותו נחשב כקרקע והיא לו התנה של הבריתה אמר חקקו בסוף קבעו הוא הוא לא הוא הוא לא נחשב כקרקע ולכן הוא קרי והוא פוסה את המקווה והי רבנן של דף אפילו כבע בקומה לא נחשב כקרקע והלא התנה של הברת סובר כשקבע ובסוף חקקו נחשב

כקרקע ולא פס אז לא רבי אליעזר ולא רבנן עד עכשיו לא ראינו רבנן פה ראינו רבנן לא כמו רבי אליעזר לא כמו רבנן אומרת לעולם רבי אליעזר הבר הייתה של צינור זה רבי אליעזר וסובר חקקו ואחר כך כו דעתו אם חקק אותו ואחר כך קבעו הוא לא בטל שם ק ממנו פוסה את המקווה למה כשהיה קלי היה מים שאובים פוסים את המקווה מן התורה ושנה פשוטי כלי עץ לטומאה מדרבנן אומר גם לפי לפני שבעם בקרקע לכן הם שוטי כלי עץ הטומאה שלהם רק מדרבנן למה אז

אין לו מה זה פשוט כלי ץ תור זה כמו זה מדף אין לו פה ללז שכמו קרי שיתפוס משהו זה סך הכל מדף אין לו כלום לכן הוא לא יקבל טומאה רק מדרבנן זה לא קלי זה פשוטי קלי עץ אז גם לפני שקבעה בקרקע הם רק מקבלים טומאן דרבנן לכן כשקבע אותו בקרקע מכן רבי אליעזר להחשיב אותם כקרקע לא בכל מקום רבי אליעזר יקן לעולם פה בצינור שחק הכוח כ כבו יגיד רבי אליעזר לא זה כלי אבל ראית פה במדף במדף רבי אליעזר מכל למה כי

עדיין הוא רק טמא מדרבנן אפילו שהוא בכלל כלי שהוא לא מחובר לקרקע אז רבי אליעזר מודה שאחר כקו ואחר כך קבעו לא בטל שם קליים ממנו והוא פוסל את המקווה ורק פה גבי פשוטי מדף ש של הלחמים למה הוא אומר שהוא לא יקבל טומאה כ שקבעו בגלל שהוא היה גם בלי שקבעו היה רק טומאה דרבנן אז הוא אומר עכשיו שקבעת אותו לא יקבל טומאה אז הגמרא אומרת מכ דשב מד דאורייתא מה אם אתה שואב למקווה דרך הצינור מה זה דאורייתא מהם שאובים שאתה ממלא את המקווה

זה דאורייתא זה מקווה דאורייתא וקינן דרבנן כשיש במקווה 40 שעה זהזה דרבנן אתה יודע הוסיפו עליו מים שאובים למה מקווה בת 40 סיעה לא נפסלת בהוספת מים שאובים לכן מה מדובר שאין במקווה 40 שעה אז הוא נפסל בהוספת שלושה לוגין מים שאובים ששים אותו ל-40 שעה כך פירש ראשי כוונן הוא לא נפסל רק מדרבנן ועוד למה רבי יוסי ברבי חנינה בדף של מתכת מחלוקת בכלל זה לא מדובר בדף של עץ זה דף של מתכת היה המחלוקת ואם זה מתכת זה מקבל טומאה מדאורייתא זה ברזל אלא

מתרצת הגמרא לעולם כרבנן הבריתה של צינור זה לא רבי אליעזר צינור שחק כל בסוף כבו זה רבנן שהם סוברים לגבי ד של חתומים של מתכת גם שהוא מחובר לקרקע נשב כלי ואפילו חיברו לקרקע ואחר כך תיקנו זה טומאת כלי מן התורה ושנה שאוה דרבנן לגבי צינור החכמים הסוברים כמו הבריתה כבו ואחר כך הקו לא פוסל את המקווה למה מה שכל הפיסול של שאיבה זה רק דרבנן וכיון שפסול דרבנן מקילים חכמים להחשיב את זה כמו קרקע אז המ שואלת הי אחי אפילו חק הקל בסוף כעו מה

אם אתה אומר שפסו מים שובים זה רק מדרבנן ויש להקל אז למה דווקא אתה אומר אפילו חק הכול בסוף קבעו לא יפסול את המכה למה דווקא קבעו ואחר כך הקו אומר שנק תורת כלי עלה בתלוש שחק הכל בסוף כעו כיוון אין לך שאיבה גדולה מזו למה זה כלי לא רצו להכל למה הייתה בת לה גזירת מים שאובים לגמרי אחר כך אם אני אתיר לך דבר כזה התבטל גזירת מים שאובים כ רבותינו אסרו להתרחץ לטבול במים שאובים בע רב יוסף עכשיו עוד דברים כן בערב יוסף מגשמים

שחשב עליהם נדע טובולין מהו לזרעים אתם יודעים כתוב על כל זרעים שהם מחוברים לקרקע ירד אליהם גשם מים לא יקבלו טומאה קודם כל עוד דבר לפני כל פרי אם לא בא עליו מים לא מקבל טומאה מתי הוא ראוי לקבל טומאה קודם בא עליו מים אחר כך נגע בו הטומאה קבל טומאה בלי שבא עליו מים לא אבל אם היה זה זה מחובר לאדמה הוא לא תלשו אותו עדיין יורד גשם כן זה לא נקרא מוכשר לקבל טומאה עכשיו בערב יוסף מגשמים שחשב עליהם כשירדו רואה יורד גשם אומר

או עכשיו זה יש לי עיגול סביב הרחיים זה נקרא למדנו למעלה זה נקרא אצטו בורלי אז זה העיגול הזה אני רוצה ממש לנקות אותו עכשיו שיורד גשם זה ממש טוב ינקה לי אז חשב עליהם אז מה הוא לזרעים ראוי להכשיר זרעים שיקבלו טומאה לא מכשיר לקבל טומאה דווקא מחשבה שאדם יודע ששם מים אם זה הרד מן השמיים זה לא מכשיר לקבל טומאה אז הצטר בל הזה נחשב מחובר לקרקע הוא לא מקבל טומאה אז מחשבתו לגביו שרוצה במ הגשמים ה היא לא מכשירה לקבל טומאה גם לגבי

הזרעים האם ככה כמן שזה לא מכשיר אותו לקבל טומאה כי הוא מחובר לקרקע האם גם את הזרעים זה לא כשיר לקבל טומאה או ש הטביל לא נחשב מחובר לקרקע לא ואם כן מחשבה לגביו שרוצה במ הגשמים נחשבת מחשבה ד מכשיר לקבל טומאה אז הם לגבי הזרעים זה יכשיר אותו לקבל טומאה אליבא דרבי אליעזר דמר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע לא תבע לך אמרנו כל שהוא מחובר לקרקע מתי הוא מקבל טומאה דווקא שהוא תלוש דעת רבי אליעזר קודש שחובר לקרקע לא מקבל טומאה נבטה ממנו שם

התלוש לא תבע לך בוודאי נחשב סורבי כ מחובר גמור ואיין המחשבה לגבי מועילה לגבי זרעים כי תבע לך אבד דרבנן דמרי הצובר הזה שמחובר ה מכתשת שקבועה שה מחוברת ינה כקרקע מה האם הטעם שלהם משום שהם סוברים שתלו ובסוף חיבר לקרקע עדיין נקרא תלוש ולא ק קרקע אז הוכשר לקבל טומאה או משום שהם סוברים שמוכר בעין רעה מוכר לגבי אכשר טומאה נחשב כקרקע ולא הוכשר מה הדין טקו אז תשימו לב הזרעים לא ייקבלו טומאה אם הם מחוברים מתי הזרעים יכולים לקבל טומא דווקא שהוא רצה להשים

עליהם מים וזה תלוש שלח ל רב נחמייה ברד רב יוסף לרבה ברד רב הונה זוטה נרדע כי אחתה לקמ כתבו אישה זו לפניך לדין אגביה עיסו נכסה אתם יודעים הבת לא יורשת הבן הבנים יורשים בנות לא יורשות אבל תקנו להם לקחת עשירית מירושת אביה שהיה לה נדוניה היא רוקה איך היא תתחתן איסור נכסה זה נקרא אז הוא אומר תבוא זאת האישה לפניך תקבל לה עבורה עשירית מירושת אביה כמו כל דין בת שלא נישאת למה מדין התורה רק הבנים יורשים חכמים תיקנו שכל בת שהיא לא נשואה

תקבל מהנכסים לצורך הנישואין שלה יסור נסא עשיריית זה נקרא פרנסת הבנות אז אומר ם איסור נכסה אפילו צרבו דרך חיים אתה רואה מה אמר לה אפילו אם אין אפילו זה הרבן של הרחיים למטה מדב זה גם נקרא מחובר לקרקע זה קרקע כן אמר רשה כבן קנה בגנן אפילו מעמלה דבת היינו גובים פרנסת הבנות גם מדמי עמלה מה זה עמלה כ דמי השכירות של הבתים בירושה שכר קרקע יש דמי קרקע גם מזה אנחנו נתן כן לא זה רק בשביל שתתחתן משנה איזה דף אתה ר שמ כן

נמשיך נמשיך למה ביום ראשון בן נדר צריך ללכת לחברון יום ראשון הזה הולכים לחברון והולכים ב10 בעלך אז לכן ב-10 יוצא מפה אוטובוסים שיהיה יותר קל זה ברוך השם זה ילך עוד קצת אה בסדר ככה ביום ראשון נעשה שיעור אחד וככה נסדר את זה טוב ר אפשר תן אתה כן משנה השם ישמרך ברוך אבא ציו משה משנה המוכר את החצר מכר את הבתים מכר בתים בורות שחין ומערות אבל לא את המטלטלין הרי מי שמוכר לחברו חצר סתם לא פירט לו מכר לו עם החצר הזאת כל

הבתים שפתוחים לחצר או ווא אומר מוכר לך החצר הזאת כל הבתים פתוחים לחצר מחר כל השיחים המערות הכל מחר שבתוך הבית שפתוחים לחצר אבל לא את המטלטלין שהם לא קבועים מטלטלים כל מיני יש לו שמה דבר המטלטל בחצר זה לא בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולם מכורים אמר לו החצר וכל מה יש בה גם מטלטלים מכורים בין כך ובין כך בין אמר לו המוכר במפורש בין לא אמר לו לא מחר לא את המרחץ אם היה לו בחצר מרחץ סאונה כן ולא את בית

הבד יש לו שמה מקום עושה שמן שב רבי אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אווירה של חצר אדוני מכרת לך חצר אתה אוויר את יכול להיכנס פה לשבת באוויר יש פה בתים מה פתאום לא מכרתי לך בתים רק האוויר לא מכרתי לך בתים אה כן מה זה בתים מחר יש שמה ערה בתים בחצר הזאת נהיה ברגע אחד מיליונר לא אבל כנראה הוא שילם עזה זה כמה מיליונים זה לא תנו רבנן המוכר את החצר ולא פירט מחר בתים החיצונים מה זה חיצונים פתוחים לחצר ובתים

הפנימיים ובת חול שאות זה שיש בו חול שעושים ממנו זכוכית חנויות שפתוחות לה שבחצר אם ה פתוחות לתוכה כל אלה מחר לה נמכרות עמה ושאין פתוחות לחנויות אין נמכרות עמה פתוחות לכאן ולכאן גם לבפנים החצר וגם יש להם פתח ברשות הרבים אל ואנו נמכרות עמה רבי אליעזר אומר המוכר את החצר ו מחר אין מלסה של חצר אותו דבר רק את האוויר מלסה זה אוויר ולא שום תשמיש אחר אמר מור פתוחות לכאן וכאן קרות עמה קשה ואתר בחיה אין נמכרות עמה לא איך אתה אומר נמכרות עמה

רבי חיה אמר לא נמכרות עמה לא קשה עד רבת השמשת לגב עד לרוב תשמיש ו לבד אם רוב התשמיש שלהם לבפנים לחצר נמכרות אמה רוב התשמיש שלהם זה רק מבחוץ לא נמכרות מה רבי אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר את הבירה של חצר לא מחר אלא אווירה נכון אלא אמר רבה אי דמר ל דירתה אם אמר לו באופה שמוכר חצר אמר לו קונה דירתה אני מוכר לך פגד בת משמע אמר מה זה דירה דירה זה בתים בטח מחר לו את הבתים כי פליג אמרלה דרטה

לא בי דירתה אלא כשאמר לו דרטה אני מוכר לך דרת זה חצר בלשון ארמית מורס רביצה משמע אוויר בלבד אסבר בתי משמע גם את הבתים מחלוקת קד אמר אמר רבה אי דמר דרת כומ פליג בת משמ או כפלי גד אמר לה חצר אמר לו אני מוכר לך חצר מהוא סבר חצר אבירה משמע מר סבר כחצר המשכן מה זה חצר שם חצר כולל גם את הקודש גם את קודש הקודשים גם את הבתים אמר נחמן מחר לאוכלוסיית אמרנו הו מצולה אדם שיש לו חול חול שעושים ממנו אזה

זכוכית זה נקרא חולשת ומצוה זה קרקע שבתוך הנהר משמה מוציאים כסף זהב מספרן יודעים החזיק בחולשת קנה החזיק בחולשת לא קנה מסולה החזיק במצולה לא קנה חוסי זה כל אחד זה דבר בפני עצמו כל צריך לעשות חזקה כל זמן שלא חזקה לא קנה אני ואמר שמואל מחר לו 10 שדות ב10 מדינות כיוון שיחזיק אחד מהן כנה כולן תראה אדם אחר ללא אמר תשמע אני יש לי שדה ב בארץ ישראל יש לי שדה באס פחן יש לי שדה בהולנד יש לי באמריקה כל זה במשהד כן אז

הוא מחר לו כל השדות האלה החזיק בשדה אחד תפס הכל קנה את הכל זה החזיק בכל למה סדנה דעה חד הו זה הכל אחד אז הוא אומר אז קנה את כולן אז למה פה מצולה חסית וכללה קרקע למה לא קנה אומר אתם הוא סדנה דר אחד הוא דווקא בשדות וכולה חדת השמשת כל הסו זה אותו דבר אבל אחה את השמשת לחו את השמשת לחות כל אחד משמש שימוש שונה אחד זה זכוכית ואחד זה כסף וזהב וקד אמרה מאר תהפוך את הדו אמר רב נחמן החזיק בולסת

קנה מצולה קנה בקניין גם את המצולה הגמא פשוטה דמר שמואל מחר לו 10 שדות ב1 מדינות כ מקסיק בחד מהן קנה את כולן מהו דמה אתם סדנה דר אחדו אז אני אומר קנה את כולם אבל אחה את השמשת לחות ואת השמשה לחות כמה שעלן לא החזיק ואחת קנה את כולם המכ מוכר בט הבד מר אתה רוצה שאני אעצור פה עוד אה לעצור ולא אמרת להמשיך תגיד סתם איזה סבן אתה עוד כן אנחנו בהלכות אנג'ל ברוך הבא תכף הרמבם רק שלוש הלכות פה תכף הרמבם כ סעי

מאיר תדע לך בעזרת השם יום ראשון מסיימים כל שולחן ערוך אור החיים לכן כן לא יהיה סעודה יהיה סעודה בחברון בטח בטח בוא קנ שבשל פרי שמה השתתפות שמה לא לא צריך זה יפה ככה כן לא לקחת את החליפה נישם מה הולך שמה טוב עוד מעט גם צריך לקחת יצא ביחד תמחל פורים במוצאי שבת השם הצילנו והבנו יושב בבית הכנסת בשבת במנחה לא יצא לא יצא משם עד שיתפלל תפילת רבבית משמ קרית מגילה ומחר אתה יוצא מפתח ביתו יקרה את המגילה בביתו ואם יכול לאסוף מניין

עדיף בסדר ו יש מי שאומר שהאבל חייב לשלוח מנות אגהה אבל אין שולחים לאבל כל ים חודש הוא ישלח אבל לא שולחים לו כמו שהתבאר ביורי דעה סימן סימן שפה גימטריה שכינה ואם אין בעיר אלא האבל עם אחר חייב לשלוח לאבל כדי לקיים משלוח מנות אלא אם כן מחל האבל אל מנתו סעיף ז יש מי שאומר שונן מותר בבשר ויין לת עשה דיחיד לות ח סדר רבים דאורייתא סמוח בפורים דברי כבלה שם כדברי תורה כל שכן שחיבים מגילה תפילה בקריאת שמה אין אין היום ונראה לי

דווקא בלילה אף על פי שמתו מותה לפניו אבל ביום שרוצה קבורת מתור קודם כמו שיתבאר לל לכן קורא ומתפלל אחר כך זהלא יעדו ביום טוב בשבת כמו שיתבאר לאל כן נראה לי ניסא אישה בפורים מותר מותר ליסא אישה בפולים אני רציתי לסיים את דבר טוב מותר להתחתן בפולים לא ביה לא תגיד מערב שמחה בשמחה כן אה כן אז בעזרת השם בשבוע הבא נתחיל ללמוד הלכות שבת מרן למה כל העולם הם אלה שלומדים את הסדר למדים קיצור שולחן ערוך וזה של אשכנז אז אני אנחנו לא נלמד

אנחנו נלמד רגיל נלמד הלכות שבת נעשה עזה חזרות בסדר מה כמו שרצית אין בעיה הרמבם אנחנו בדף כף סז הלכה יא וכמה שמן הוא נותן לכל נר של המנורה של בית המקדש שלום חצי לוק שמן שנאמר מערב עד בוקר תן לה כמידה שיהיה דולק מערב עד בוקר ואין מחנכי המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים שמה ה מחנכים הנה הוא מהו דישון המנורה כל נר שקב מסיר הפתילה וכל השמן שבנר ונחו ונותן בו טילה אחרת בשמן אחר במידה והוא חצי לוק בזה שהסיר משכו במקום הדשן

צל המזבח עם דישון המזבח הפנימי והחיצוני נ שקב דקת הנרות היא הטבת בנר שמצאו שמצאו שלו קבא מתנו נר מערבי שקבע אם מדליקין אותו אחר דשנו אלא ממזבח החיצון אבל שאר הנרות כל נר שקבע מהן מדקו מני חברו קצד מדקו משפתי עד שמדליקה מחזירה לפי שהנרות כ ע במנורה ואין יכול להדליק בנר אחר שום בזיון אי אפשר לא יק בנר אחר מושך את הפתילה מדליק בדרך כלל נר המערבי שנים רבות הוא לא נכבה היה נשאר עד שמדליקים ממנו שאר הנרות פלא פלאות כל הפתילות שאסור להדליק

בהם בשבת אסור להדליק בהם במקדש במנורה ש ממר לעלות נר שתהייה שלהבת עולה מאליה לא סתם יהיה פתילות משובחות לא היה מתיב כל הנרות בפעם אחת אל מת חמש נרות הוא מפסיק ועושה עבודה אחרת אחר כך ס מתיב שניים כדי להרגיש להרגיש את כל העזרה מה זה להרעיד אותה להרבות קול פסיעות ו הולך בא הולך בא תראו שעזרה עם אנשים כל נר ש כב מדקו מ אחד מהן כמו שביארנו קצ צדר הטבה זה שזכה בדישו מנו נכנס וכלי בידו חוז שמו בשל זהב היה דומה לקטון

גדול מדשן בו את הפטירות שכבו ואת השמן שנשאר בנר מט חמישה נרות מניח הכו שם לפני המנורה על מעלה שנייה משלוש מעלות שלפניה ויוצא אחר כך ס מטי שני הנרות ונותן קוס בדו משתחווה ויוצא חבתי כהן גדול מצוות עש קריב בכל יום מרצע בבוקר אם תמיד של שחר מרצה בין הר אם תמיד שבין הרבים לי שתן פיתן דחית השבת ואת הטומאה בכל ככל קורבן שקבוע עלו זמן שנאמר תופנה שיהייה נאה ולא תאפה מבערב צריך אותו יום שיהיה טופינה ועוד מה זה טופינה יהיה מפוי יפה יפה

של אותו יום תופי שתהיה נאה ועוד אם בער תפס בדנה שמה חשת בכ קודשי כמו שבארנו תחינת סולטן קתן בחוץ ן דוחים את השבת שקר מצ בשחרית אומת או נטמע או נולד בומו ומנו כהן אחת לא יביא חצי סרון מביתו ולא חצי סרון של ראשון אלא מביא סרון שלם חוצ מקרי מרצ מרצ עבד כא נמצאו שני חצין כרבן שני חצין עובדין ואלו שני חצין עובדין מניחין אותן עד שתע צורתן ו יוצאים לבית השרפה וכן אם עבד או נטמע חצי של בית הרבעים וכן שרפין אותם בעזרה

כב מת כהן גדול בשית אחר שקיב חצי הסלון מנו כהן אחר סרון שלם עושים אותו חביתין שלמה היתה קרבה מת כהן גדול קודם שקרבו בבוקר לא מנו כהן אחר מקריבים אותם סרון שלם בבוקר ו שלם בן ארבים ואן גופים שמנה ולבונה אפי שנפלה הסולת אלא מפרישי הם שלושה וגין שמן קומץ לבונה לא גומרצ שמן וחצי קומץ לבונה סרון של בוקר ולא גומרצ שמן חצי קומץ לבונה סרון שבן ארבים פרק רביעי כל העבודות האלו שעושים בכל יום בפ היו עושים אותן כיצד היו עושים אותן היה פייס

גורלות כל כהני בית אבות של יום נכנסים ללשכת הגזית אחר שעמוד השחר והם מלובשים בגדי כהונה וממונים שעל פיסות עם ים והם עומדים בהקפה עיגול עיגול והממונה נותן מצנפת מעל ראש של אחד מהם מחזירה והוא האיש שמתחיל ממנו למנות מפייסים כמו שתבא ויוצא עבודה אנשים שעובדים שאר כהנים מוסר אותן החזנים מפשטים אותם אותם את בגדי הקודש ו מניחים ם את המכנסיים בלבד עד שלובשים בגדי חול חוזרים פשים את המכנסיים של הקדוש מחזירים חזנים את הכלים לחלונות כצ מפיס עומדים ביקב מסכמים על מניין שים 100 או

אל או כל מנין שהסכימו עליו ני אומר להם הצביעו והם מוציאים אצבעותיהם אחת או שתיים ואם מוציא שלוש מונ לו שלוש והם מוציאים גודל במקדש בני הרמאים ש גודל קסר ונוח להוציאו לחפותו ומוציא גודל אין מונין אותו לא ומתחיל הממונה למנות מנין שידוע ששר מצנפות תחילה המונ צביעותה חוזר חלילה עד שישלים המניין למה למשל עברו 100 הגיע ל100 זה קיבל הסכימו עליו ואיש ששלם המניין צלל צבעו הוא שיצא בפס ראשון לעבודה ולמה מונ מנ שהסכימו עליו על האצבעות שהוציאו ולא היה מונה את האנשים שסים את

ישראל אלא ד דבר אחר שנאמר פקדים בטולים פיסות היו מפייסים בכל יום משכי הפייס הראשון מי תורם את המזבח פיסו וזכה מי שזכה לתום והוא מסדר את המערכה והוא מענ שני גזרי עצים למזבח והוא מכניס מרתה מלאה אש א מזבח צון למזבח הזהב להקטיר עליה קטורת ו הפיס השני זוכי בו 1 סדר מדתן כצד המ הצביעו מונ כדרך שבענו זה שצב בפס ראשון הוא שוחט תמיד ש שער והשני שעומד בצידו הוא מקבל את דם התמיד והוא זורקו והשלישי הסמוך לשני מדשן מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטורת

ובעי שבצדו מדשן את המנורה ומטיף את הנרות חמישים עלי ראש תמיד ורגלו לכבש והשישים עלי שתי הידיים שבעים עלי העוקץ והרגל והשמיני עלי החזה והגירה תשים עלי שת לפנות עשירים עלי הקרביים מאיר אתה עכשיו אתה לומד את הכל אתה רואה איך אתה יכול את אתה כהן פלא פלאות ע מעלה סודת הנסכים ו1 מעלי חביתין 1 מעלי היין של נצחן פס שומר להם ממונה כלש בת אב של אותו היום מי שלא התיר כתות מימו יבוא יפיס קבצו אצל הממונה ויפיצו מי שעצה בפי זה ראשון הוא שיזכה

להקטיר כתורת ח הפיס הרביעי מתכווצים כולם מפיס דע ממעלה איברים נקב המזבח פיסו זכה מ שזכה תמיד שבן המיים הם מפסים בו פיס אחר אלא כל כ שזכה בעבודה מן העבודות שחרית או זכה בה בן הערבים חוץ מן הקטורת ש מפיס פיס אחר בין בין ה40 למה ויבוא כל מי שלא הקטיר כתורת מעולם מאנשי אותו ביתו ויפיצו עליה ואם כבר הקטירו כולם ממם מפסים כולם בשחרית כפיס שלישי זה שזכה לשחרית מת בין הרבים יפה גם אתה יודע שעולים בבוקר מי שעלה בבוקר עולה גם בן הארים

ככה זה בתורה ס שעולה בבוקר עולה גם בעליה של מחה זה בתעניות דברים כן ככה זה נכון כ יש כזה מנהג בשבת שיש שם תמד מוספין בזכ דןס בשחר אנשי בית אב של משמר יוצא מריבים תמיד שר שני כבסי עולה של מוספים וכל מי שזכה בעבודה עבודות התמיד מה נעשה יש לי יצר הרעב תמיד שוא זוכה ב בשני כסי מוסף ומשמר אחר שכנס בשבת מפ ות אחרות שים פנים כ את הלח בז על האש נשאר קורבנות אחר כ אחר קורבן המוספים שני בזכ שני כהנים מקרבים

ש זכן כצת חולקים נכ פנים בחו שבתות השנה שמר נכנס ותל שש חלות ומשפר יוצא נותן שש נכנסים חולקים ביניהם מצפון שהרי הם מוכנים לעבודה היוצאים חולקים בדרום בזמן שהיה יום טוב שחרש רגלים בשבת ח בשבת שבתוך החג חולקים כל ה משמות משווה ביןם הפנים כי נמחל יום טוב הראשון שחג אחד בשבת חולק כל משמות משווה מעב יום טוב שהוא שבת ביניים הפנים פני שקרבו עבודה כ נמחל יום טוב אחרון להיות בערב שבת חול ככ משות בש ביניכם הפנים אותה שבת שהיא מוצאה חי וכול דבר

ודבר זה תקנה פני שתרו הכהנים בשביל החילוק לחם הפנים חר אחד מבלי משמר ולא בא י מצא אחר יג חל יום אחד להפסיק בין השבת וובין יום טוב כגון שהיה יום טוב הראשון של חג בשני או יום טוב החרון בחמישי או יום צריכה להיות בשני או בחמישי שמ שמ קבועות שבת לות זה נכנס שים שהרי לא נשאר להם לעבודה אדם אלא יום אחד שערב שבת אחד בשבת צילין ואיין בהם אלא מעט יד כהן גדול לעולם נותן כל משע חצי החלות שזכה בהן שנאמר וית לאהרון ולבניו

מרצה לאהרון מרצה לבניו ואן כ גדול נותן פרס שן זה כבודו הנה זוהב אני כבר גומר שניה דף זן דף זן עוד צריך לא צריך חי מכבודו או זה מה שכתוב בזה ד יסוד עולם מלכ כ צק אחר כב מה נגיד חסד שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ו דוד שו ברך כל הקהל הקדוש גם אלה ששומעים דרך הלבין ואלה ששומעים דרך הפלפון מעלמה יברך יכון בבריאות בשמחה שיהיה שבת שמחה אמ שבת מברכים שחודש אילול נעשה תשובה שלמה אמ נלך בדרך השם חיים טובים

על כולם לא לשכוח יום ראשון בשעה 10 יוצאים מפה אוטובוסים מפה בשעה 10 הלימוד יתחיל ב8 ו30 יום ראשון יוצאים מפה אוטובוסים לחברון נעשה שם סליחות נתחיל תשובה מעשים טובים נלך בדרך השם בחנניה בן הקשה אומר