הדף היומי מסכת בבא בתרא דף לא הרב בניהו שמואלי שליט"א כ תמוז תשפד

12 הבים [מוזיקה] כללם חוש קש ה בי מספר הממנים בחבר הי הוא אור ל מד לאחר רשו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כ בתמוז תשפד ערב שבת קודש פרשת פנחס בן אליעזר בן אהרון הכהן הנה ידוע פרשת פנחס הנה כבר בתוך תמיד בדרך כלל בתוך השבעה שלושה שבועות של בין המצרים אז אמרנו כבר שבעזרת השם לעתיד לבוא כל ה-21 יום האלה יהיו ימי חול המועד יום טוב הראשון יהיה 17 בתמוז יום טוב האחרון יהיה תשעה באב המיוחד בימים האלה ציוו אותנו רבותינו

להתאבל על החורבן בית המקדש ועל השכינה ועל הגלות של עם ישראל להתפלל על בית המקדש השלישי להתפלל על כיבו נדחי עם ישראל על ידי משיח פלא פלאות איזה פלא איך סיבב הקדוש ברוך הוא שפרשת פנחס תמיד נקרא אותה בן המצרים כל זה לחזק אותנו שעוד מעט בעזרת השם מתגלה לנו פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן שהוא זכה להיות אליהו הנביא והוא עתיד ל הגאולה עתידה איך כתוב במלאכי הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא ולכן דבר בעתו הטוב איזה זכות

שנלמד שבת בפרשת פנחס שהוא אליהו הנביא מאיפה אנחנו יודעים כתוב בפרשה לכן אמור לו אנני נותן לו את בריתי שלום לכן אמור הנני נותנו את בתי שלום מתרגם יונתן בן עוזיאל ו ודנה מלאך קיים ויחיה לעלם לבסר גאולתה בסוף יום היה ככה אומר ועשה אותו מלאך קיים שיחייה לעולם לבשר על הגאולה באחרית הימים הנה מבואר שפרחה זה אליהו זכה להיות חיי בשערה השמיימה להפוך להיות מלאך והוא זה שעתיד לבשר על הגאולה כל זה בגלל שכינה לאלוהיו והרג את צמרי בן סלו כמו שכתוב בילקו שמעוני אמר

רבי שמעון בן נקיש ו פנחס וא אליהו אמר לו הקדוש ברוך הוא לפנחס אתה נתת שלום בין ישראל ובני עולם הזה אתה עתיד יתן שלום ביני ובין בני ישראל שנאמר הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ולכן הוא גם עושה שלום בכל המקומות תשבי צרת קושיות בעיות הוא תשבי הוא יתרץ ואייך הוא זכה הוא לא מת זכה לעלות בסערה השמיימה איזה כוח היה לו מה זה בשערה שערה אומר הזוהר יצר הרע

נדמה לשערה ערה קטנה אתה מבין לעתיד לבוא איזה בכיות בוכים הרשעים למה בא יצר הרע נדמה להם כסרה אומר זה פיטה אותנו זה אוי ואבוי הצדיקים נדמה להם כהר גדול אומרים איך יחנו עליו וילו לרשעים כחוד השערה איך זה מה זה יצר הרע אחר לא אלא כשבא הפעם הראשונה יצר הרע הוא שערה בא לבן אדם לפתות אותו הרשע ישר מתפתה אז הוא נשאר אותו דבר כל פעם הוא מתפתה אבל אצל הצדיק לא מתפתה מחר הוא מביא איתו עוד כוחות לא מתפתה מביא או עוד כוחות לא

מתפתה מביא אותו עוד כוחות ככה זה הולך אז לכן הוא ניסא לו הר גדול אצל הצדיקים הוא הוא הוא לא אצל הצדיקים הוא הר כי כל פעם הוא הולך להביא עוד כוחות אז הוא נהיה הר אבל אצל הרשעים הוא חוט השערה איך אליהו היה עלא בא היצר הרע מה עשה לו אליו לקח א אותו כפף אותו והיד אותו למטה ואז כל כך הרים אותו זה כמו איזה גומי שאתה מוריד אותו למטה הוא קופץ ככה הוא עלה אליהו לקח לו נתן לו מכה כזאת גדולה ואז טק

אליהו עלה בשערה כך כתוב בשערה כמו כן הוא הוריד ככה את את היצר הרע שלא יתן לו לשלוט בעולם אליהו הנביא רוצה עם ישראל צדיקים הולכים בדרך השם ואיזה איזה כוח מה זה עכשיו זה זמן של חורבן בית מקדשנו פרטנו מה זה חורבן חורבן זה חור בן חס ושלום זה חור כביכול כביכול בשכינה שבן זה השכינה הקדושה צריך חזק חזק להתחזק יש כמה דברים שצריך להתחזק בהם אחד מהם זה גם כן בן אדם לחברו ממש צריך להתחזק היה מאוד מאוד להשתדל יש לנו בין אדם למקום

בין אדם לחברו צריך מאוד להיזהר בזה היה אברך אחד הוא אחרי חתונתו שנים לא לא נפקד הלך לרבי מאר אבוחצירה אמר לו לא יודע מה לעשות לא נפקד בזר שקיימה אמר לו תשמע הרב שסידר לך אומר ל רבי מר בוח צינה הרב שסידר לך את הקידושים נפגע ממך אמר לו אבל הוא צדיק הוא נפגע תלך אליו צריך לפייס אותו זה האברך מנסה לשחזר מה היה הוא לא זוכר פגיעה הוא לא יודע ט הוא נזכר שהרב רבי דבד פרבוס י אומר הוא שהוזמן לסדר את הקידושין המחותנים

ביקשו עושים בכתובה כמה תנאים שבדרך כלל לא מכניסים בכתובה הרב פסק כי הוא לא מסכים ואם יוסיפו את הדברים האלה הוא לא יסדר את הקידושין אחד ה המחותנים הגיעו בתוך מתוך לחס אומר השפה של השורות האלה נחוצה מאוד אומר אין בריירה ראש הישיבה לא יסדר את הקידושין הוא התחיל ללכת בעבר היציאה ברגע התעשתו המחותנים הבינו את גודל חומרת המעשה רצו אחריו אמר אמרו לו החופה תהיה כמו שכבודו אומר אז הוא טוב הוא חזר לסדר את הקידושים אבל מה הפגיעה בשמיים לא לא הסכימו לצלוח רץ ברך

למקום של ראש הישיבה התחנן לפניו בבכיות שאר אמר לו כי בוודאי אין סיבת הדבר תלוי בו חברך אמר לו כרבי מאיר אבוחצירה גילה לו רבי דוד הצטער צער רב על התלמיד שככה קרה אומר עוד עוד באותו ערב שב הורך ביתו וסיפר לרבי מאיר כי יש מחילה אז אמר לו עכשיו אני אברך אותך אתם נפקדים עכשיו בבנים זכרים ומי רבו חצירה תראה איך איך פלא פלאות ראית מה זה צריך מאוד מאוד להיזהר אומרים שרבי יעקב קמנצקי עוד כשהיה אברך הגיע המלבים לפרשבורג לבקר את החתם סופר המלבים

אתה יודע איזה פירושים יש לו הגיע למרות אותו בעוד 20 לחייו כבר שמעו ברכבי אירופה על המלבים החתם סופר ביקש ממנו לדרוש מבית הכנסת כי היה בגיל 20 שהוא מפרג הרבה בשבחים שלו כשההוא גמר את דבריו ב ב בלי התיישב בטעות על מקום של החתם סופר בטעות והוא היה שקוע במחשבות שלו אומר כש כשה הגיע החתם סופר הוא הרגיש שהוא ישב במקום שלו רץ למקום אחר אבל חתם סופר אומר לו אברך תישאר במקומך ברגע ששמע ד בי מילים אלו הרגיש ששוב הוא לא ייעלה בתורה לא

יכול להיות עוד לסיים את ספר ארצות החיים אומר כל ימיו נהג להתבודד בשבתות בזמן מנחה וגופו היה נשטף זעה מהמה של החתם סופר שהוא שמע אברך תישאר במקומך אומר יותר לא יעלה בתורה יני תישאר במקום שלך זה המלבים היה אומר לו החתם סופר תראה אברך תמיד רב שלום שבדרון היה מדבר היה ברדין קבוצה בשם פועלי ציון הם היו פורקי עול הפיצו עיתונים ודעות כוזבות וים כן כן ו הם לא ידעו שצריך להיזהר בכבוד התלמידי החכמים הם אחד מהם הם הם הלכו לבונות של החפץ חיים ולמה

הם הוציאו דברי כפירה החפץ חיים אמר שילקו את זה מהדפוס לשרוף את זה הם שמעו את זה היה להם זעם גדול הלכו לבית של הכהן הגדול החפץ חיים איזה חצוף אחד פתח את פיו נגד החפץ חיים ברגע הזה תוך שהוא מחרף ומקדם נכנס פה רוח שטות והשתגע אומר מהשג שלו הרחיק ללכת והלך עד הנהר ועלה שם לספינה והטביע את עצמו למוות ותהום כל העיר תראה מה זה פגע כן מי שמבזה היום זה פטירת רבי אברהם חיים נאה כן הוא בעל השיעורים אתה יודע הוא תראה הוא

נולד פה בחברון בשנת תרן תרנ והוא היה הלך לבוכרה והוא היה דורש בבוכרית ה ה הוא לא הוא אשכנזי חסיד חבד כן כן כן הוא חסיד חבד אבל הוא היה הרב של הבוכרים ראש הישיבה הכיר אותו היה מספר לנו רבי חיים נאה אומר אין דרשן כמותו ופוסק ובקי בכל התורה משהו לא רגיל הריד בז היה מכבד אותו כבוד גדול מאוד משהו לא רגיל רק שהוא היה עוד בגיל 15 היה נותן לו כבוד אומרים שהייה גאון עולמים היה בקי בכל השולחן ערוך משהו לא רגיל רבי חיים

נ אבל אני אגיד לכם מה ראש הישיבה סיפר לנו אומר היה עני מרוד לא היה לו מה לאכול היה פוסק של כולם בוכרה פה היה עני היו באים היה לו שמעו הולך בכל העולם היו באים אצלו רואים אין אין אפילו כיסא שלם לשבת היה בא איזה יהודי אחד עשיר אמר לא מאמין שיש ככה ראה את זה נתן לו הרבה כסף החליף לו כל הוא לא רצה אבל הוא בכוח אשתו אמרה בסדר אין לנו מה לאכול החליף לו את הבית ונתן כסף טוב והכל ואומר רש ישיבה

שאחר כך בא לו בא להם ייסורים הבנים כן של הרב אז ראש הישיבה אומר שהם דיברו ביחד והם יודעים אדם לא התלונן למה יש לו עוני יש לו בעיות זה במקום צרות אחרות ברגע ראש הישיבה אומר ברגע רב חיים נאן שאין כמותו בעולם אומר ש היה צריך ככה לסבול לפי הנשמה אומר ברגע ה היה קשה רוש שבה תמיד היה נותן לנו מוסר על זה מוסר כן יש הרבה מה נדבר אבל הזמן היום התחלנו מאוחר בהזמן קצר ומהר ומהר אני צוחק כן אנחנו נלך לישעיה איך קוראים

לו שהגיע היום מחדרה מרדכי מרדכי טוב בוא נראה עוד כמה פעמים הוא יברח לי פתאום הוא חושב שבית שו אה חוזר לבית א בעזרת השם כולם חו גיד אמן י חוזר חוזר בסדר לא אנחנו אומרים שישאר בירושלים יקח בית בירושלים שהממשל יתן לו בית בירושלים מה כן יהיה לו שתי דירות צריך שם ישכיר הביא פרנסה פה הגוש לא לא צריך מגדל אנחנו ישעיה י פסוק ל צהלי כולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות או אומר מזהיר את העם צליק הולך בדגלים שאת גולה המקומות שלחו לאנשי

בת גלים לומר עליהם הרימו כול להזהיר את העם למהר לברוח ואתם בני ליש הקשיבו ומהרו לברוח וכן ישמעו העדה העניה אשר בענתות ויברחו גם המה כל זה בא סנחריב אומרים כולכם תברחו מי יודע מה יהיה איזה לברוח הקדוש ברוך הוא נותן כולם פגרים מתים נדדה מדמנה יושבי הגבים הגב העיזו אומר עדת מדמנה נדדה ממקומה וברחו ושמה גם כן הגבים העיזו לברוח עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים אומר עוד עוד יום כל כך ר בהליכתו למען יעמוד בנוב בעוד יום כי משם

יכול לראות את ירושלים ונופף וכשראה את ירושלים היה ניף ידו עליה כדרך בזיוון ולעג כ אומר הללא בנ הקלך בשינה הר בת ציון גבעת ירושלים מה זה זה כלום הנה ה אדון אדוני צבאות מסעף פורה במרצה ורמה הקומה גדועים וגבוהים השפלו הוא לא יודע היי היי היי האדון בלילה ההוא מסעף פורה במרצה פשח פירותיו עיקר אנפי יינותיו אומר במה במרצה כמו מסור שמקצת הענפים ברגע אחת בכלי משחית העור ושובר אותם ורומי הקומה המלכים והשרים גדועים אין פלאות מה אלא יעשה בהם הקדוש ברוך הוא ככה יהיה

עכשיו גם כן אמן ניקב סבכ היער בברזל בלבנון באדיר איפול אוי ובוי ולבנון ובערו כרמלו הם הם מרבית חילותיו באדיר יפול על ידי מלאך ייפול באדיר בזכות חזקיהו שהם שהוא אדירים המושלים של ישראל כמו שנאמר והיה אדירו כן אז זה לא שיפול זה יהיה ביד חזקיהו הבית המקדש כלומר הענפים המסובבים זה בזה יחרטו בברזל ימותו כולם על ידי המלאך והלבנון עצה הלבנון פלו על ידי אדיר וחזק והוא המלאך ידי המלאך פלו בעדי אומר בזכות חזקיהו חשבתי בלבנון זה בית המקדש אומר דמה חיילות של סנחריב ללבנון

אומר באדי ריפול זה גבריאל הוא ישרוף אותם כולם ככ היה הנה הגענו יא ויצא חוטר מגזע ישי בנצר משר השו פרח בנחה עליו רוח אדוני רוח חוכמה ובינה רוח עצה וגבורה דעת ויראת אדוני הנה אתם יודעים זה עכשיו המשיח בא הנה אליהו הנביא זה פרשה מבשר לנו על משיח צדקנו שניות בקודם המשנה צי משה מבקשה תעשי גם על שבת לא אה כן כמה זה ביחד אה שישה ש את הקופה מהבית ע ח לא זה לא שלי כל החיילים כל הכבוד אנחנו פרק ג' קידושין פסוק משנה

ה המקדשת האישה ואמר כסבור ראיתי שהיא כהנת לכן קידשתי אותה אני רוצה כהנת קדושה והרי הי לביה והקידושין ה בטעות לביה והיא כהנת עניה רציתי עניה פשוטה והיא עשירה הוא אומר לא אני רציתי עשירה ועניה הזו מקודשת מפני שלא תעתור אני אמרתי לך שאני ה כוהנת לא אמרתי לך אתה חשבת דברים שבלב להבו דברים אתה יכול לחשוב עד מחר ה אומר לאישה מי זה אמר לה גוי אומר לאישה ישראלית רד מקודשת לאחר שגייר או לאחר שגרי לאחר ששחר לאחר שתחרר לאחר שימות בעלך לאחר שתמות אחותך

לאחר שחלו צך ימך אינה מקודשת למה כיוון אין בידו עכשיו לקדשה אי אפשר וכן ה אומר לחברו אם ילדה אשתך נקבה הרי ה מקדשת לי איזה טיפש זה אינה מקודשת אם הייתה אשת חברו מעוברת ועוקר עוברה דברים קיימים םדה נקיבה מקודשת אתה יודע שהרב רבנו הרי כשנפטר הוא אמר לרבי חיים ויטל עכשיו עכשיו עכשיו נולדה הבת זוג שלך כן וככה היה הוא הה מוג היה בגיל 40 שג כן לא הוא היה מבוגר אני חושב כך בגיל 40 כן כן עכשיו חיכה לה ו העיקר שהוא הביא

ממנה את שמואל רשו נכון כן כן טוב כן זהור השניה כן משנה ו האומר לאישה הרי את מקודשת י על מנת שאדבר עלייך לשלטון ושה אמך כפועל או על מנת שעשה לך מלאכה מלכת יום כמו פוע דבר ל שלטו עש כפועל מקודשת ואמו אינה מקודשת עלמנת שירצה אני מקדש ענת שאבא שלי ירצה רצה א מקודשת ואם לא אינה מקודשת מת מת אב מה נעשה עכשיו הרי זו מקודשת מת הבן שקידש אותה בתוך 30 מלמדים את האב לאמר אני לא רוצה בקידושין ואז לא היא לא צריכה

חליצה ולא אין בעיה בסדר או איזה יופי היום חושב שכן אני לא צריך את אני לא רוצה תתן לאנשים תחלק את זה תחלק תוציא עוד קצת חלק שיהיה לאנשים שמר שיש ל תוציא את השושני יופי כן כן אנחנו בדף היומי היום זה דף ל בעז השם השם יזכנו ללמוד תורה להגות בה ולהבין ולדעת ולקיים שמות ק א אלנו עלינו מעשה ידנו עלינו מעשה ידנו כנו עלינו מעשה ידנו צ לפניך וד מזה שמה תעשה ש תעשה שם לא צריך חלק שאתה רוצה שתיים אפילו קח לך את

זה זכ מצוות אמן שיר המעלות ברוך אקדש מסיון שמים כן כן לפתוח דף לאא ציון משה מאיר כבר פתח מה אתה חושב תנ פתחת את הדף איזה דף בעזרת השם צלח נכון כן להצלחת נתנן בן יפ הקפי ו אליעזר פנחס בן לאה שיהיה להם הצלחות והיה להם ישועות גם כן שכחנו היום נגיד נו נשמת המבי רבי שלום ארון בן רחל רבי ור בן רחל וגם כן מרדכי הלוי בן חנה ומשה בן ישועה אברה בן אברהם בן ישועה וגם כן רבי שלמה ועקנין בן החש ח מגן

עדן ציפור בת גלס כ אביעד שמואל בן שולמית ב ח יצחק בן חנון סי יופי תבוא קודם כן אנחנו נתחיל מראש העמוד רבותיי בסדר מאיר כן זה אומר של אבותיי זה אומר של אבותיי וזה אומר של אבותיי זה אדם היו שני אנשים דנים על קרקע אתה מבין זה אומר הקרקע הזה של אבותיי ולכן שלי וזה אומר של אבותיי ולכן הי שלי אתה יודע מה פעם היו רבים על הקרקע והיה בעיות כן אז היו שני שני ש אה יופי טוב הלאה זה לא חשוב הוא כבר אמר

הוא אמר תן לו כבוד אנג'ל אני אספר להם אנג'ל לכבד כן אז זה הם רב הו זה אומר זה שני זה שאומר שני באו לרב הרב מתכופף אומר בוא נראה מה הקרקע אומרת הרב התכופף על הקרקע אומר קרקה אומרת שניכם שלי א מה שוה הבן אדם אסור להריב אסור להריב העיקר זה אומר זה קרקע שני של אבותי שלי הי זה הביא דים שהקרקע של אבותיו והי הת סדה דכלה שנה חזקה השני הביא עדים שנמצא בקרקע שלוש שנים ויש לו חזקה אבל הוא לא הביא עדים שהייתה

של אבותיו הוא הביא עדים העדים הביא הראשון של אבותיו אז העידו רק של אבותיו אבל השני הביא שהוא ישב בקרקע שלוש שנים אמר הבא הדינו הוא אין לה מחזיק עדים שהייתה עם אבותיו הוא נאמן למה מה לו לשקר יש לו מיגו מיגו הבעה אמר לי מנח זה בנת כלתי השני חזקה שהרי אם היה משקר היה יכול לומר שקר אחר טוב מאוד היה נאמן מה היה אומר תשמע היה יכול לטעון לראשון נכון שלך של אבותיך אבל אתה יודע אני קניתי את זה ממך וכבר הנה עדים שאני

יושב שני חזקה פה אז לכן בזה שהוא אמר בזה שהוא אמר שזה יש לו חזקה זה מספיק הוא נאמן כי יש לו מיגו אז הוא נאמן אפילו זה אין עם הטענה כי הוא יש לו עדים הדר הדר המרנה אחר כך כשראה המחזיק שהולכים לפסוק אביה אמר אמר לי אביה מה לי לשקר במקום עדים לא אמר נן אומר מגו נגד עדים זה לא מועיל יש כאן לראשון עדים שהקרקע של אבותיו לא אומרים מגו נגד עדים לכאורה אתה רואה איך נאמין המחזיק שקרקע של אבותיו אפילו שיש לו

מגו היה יכול לטעון שכנעה אבל במציאות הוא לא טען אלא אומר הקרקע של אבותיו ו טענה זו יש עדים לראשון והוא אין לו עדים ולכן מה שהוא אומר חזקה זה לא מועיל זה חזקה במקום אין פה טענה הדר אמר לי כשרע מחזיק אוו שתכף לו את הקרקע אמר ליין נכון באמת הקרקע תכי הקרקע של אבותיך היייתה וירשת מהמהם זנזונת מנך אני קניתי את זה ממך ואם כן למה אמרתי של אבתי סמיך עלה כד הבתי המה שאמרתי בתחילה שהקרקע של אבותיי כונתי שהיא שלי גמורה כי אי

לא הייתה של אבותיי כל כך הי שלי כאילו הייתה של אבותיי אז אז הוא בעיקר טוען אני קניתי את זה ממך והנה הראייה שאני יושב שלוש שנים חזקה אז עכשיו הגמרא באמת זה טענה חזקה השאלה יש דבר כזה טוען וחוזר וטוען או אין טוען וחוזר וטוען אדוני אתה כבר אמרת בבי דין טענה מסויימת ואחר כך אתה חוזר וטוען טענה אחרת השאלה יש דבר כזה טען טענה מסויימת וחוזר אחר כך טוען טענה אחרת הוא מתרץ קצת את הזה שלו אבל יש דבר כזה או אין טוען וחוזר

טוען אז זה אמר ולה ולה אמר טוען וחוזר וטוען יש דבר כזה נרדע אמרה אין טוען וחוזר טוען ומודה עולה נרדע איך דאמר לשל אבותיי ולא של אבותיך דנו חוזר בטוען אם הוא אמר לו הוא אמר לו סתם של אבותיי אז זה כן טוען וחוזר בוען אבל אם הוא הוסיף זה של אבותיי בלא של אבותיך הוא לא הוא לא לא יכול עכשיו לחזור ולטעון להגיד התכוונתי שהיא שלי גמורה כשל אבותיך למה אתה סותר את הדברים הראשונים לגמרי אמרת של אבותיי ולא של אבותיך ולא של אבותיך

משלמה היית אומר של אבותיי והתכוונת כמו שזה כמו זה כמו של אבותיי טוב אבל עכשיו אתה אומר של אבותיי ולא של אבותיך לא זה היייתה כוונתך ולכן ואיך הדאבה כאה ועוד דין ואיך הדאבה כאה בדינה ולא טען ואתה מאמרי וטען עוד מודה עולה אם היה בבית דין וטען טענה ויצא מבית דין ושוב חזל לטעון טענתה טענתו עוד הפעם אינו חוזר וטוען למה מה הטעמה טענתי הגמרה חוששים ש האוהבים שלו והקרובים שלו אמרו לו תשמע בוא אתה צריך לטעום ככ אתה צריך לטעום ככ ואז הוא חזר

לטעון טענות האלה בזה גם מודעו לה עכשיו גם רדעה שהם אומרים לא יכול לחזור ולטעון ומדו נרד אךד אמר של אבותיי שלק שלקחו מאביך אתה מבין ה הוא מודה לעולה שאמר הקרק זו היייתה של אבותיי ואחר כך הוא מבאר אתה יודע מה פירוש הייתה של אבותיי הם קנו אותה מאבות זה חוזר בטוען למה אין כאן תיקון זה רק תירוץ לטענתו הראשונה זה כממה זה הוספה זה לא ממש תיקון וחד י שתאה מילי הברא ולא טען ואתה לב דינה וטען חוזר וטוען אומר אתה יודע עוד נהרדעה

הם התחיל הדיון ביניהם בחוץ לבית דין לא טען שום טענה בפני אחר כך התחילו תוכח זה שלי זה שלי הוא לא טען טענות כשנכנסו לבית דין התחיל לטעון טענה חדשה בכלל עוקרת לגמרי את הנאתו שהייתה את הטענה שלו שהייתה בחוץ וזה יכול חוזר וטוען מודים נרדע מה הטעמה עבי דיני שזה לא מגנ טענתה אלא למדינה מה שבחוץ הוא יטעה אותו בן אדם לא מגלה את קר טענותיו העיקריות בפני בעל דינו אלא בפני בעל דין בפני בית דין למה הוא לא רוצה שילמד ממנו מה לטעון פיקח

אמר המאמר אנה מרדע נה סביר ליד טוען וחוזר טוען אומר אני אני מרדע ואני ואני סובר שטוען אפילו שנרד אומר אין ו טוען חוזר טוען אומר אני אני אומר לכם שחוזר טוען וחוזר טוען וחתה טוען וחוזר וטוען כמו שאמר כן זה אומר מר ממשיכים זה כל זמן שהוא לא יצא מבית הדין הרב לא כ אם הוא יצא מבית דין והלך בחוץ וחזר אמרנו שלא אמרנו בגמרא זה אומר של אבותיי מאיר אתה איתי כן זה אומר של אבותיי וזה אומר של אבותיי זה אומר הקרקע הייתה של

אבותיי בשני וזה אומר של רבותיי שני הי הי אית סד דהתה ואחר שני חזקה זה הביא עדים שהקרקע של אבותיו ושנמצא בקרקע שלוש שנים יש לו חזקה והי הת סד דכלה שני חזקה השני גם הביא עדים שנמצא בקרקע שלוש שנים יש לו חזקה והביא עדים אז יש פה עידות מוכחשת זה מול זה זה אומר הייתי בקרקע שלוש שנים וזה אומר אני הייתי בקרקע שלוש שנים כן אמר רב נחמן אוקה אכילה לבידי אכילה תעמיד את העידוד זה אומר אחת ישנות חזקה מול העידוד שזה אומר אחת ישנות

חזקה אז אם כן אין כלום אין חזקה למה זה נגד זה זה אין כלום ווקה הרעה בחזקת הבעתה תמיד את הקרקע בחזקת ש שהביא עדים שזה של אבותיו ולכן אפילו ממישהו אח כנגדו מוחזק בקרקע יוציאו לו את הקרקע יתנו לו אמר לרבה העדות מוכחשת היא כמ ש הכחישו שתי כיתות עדים זו את זו אז אחת מהם פסולה לכל עידות שבעולם זה לא משנה מה היא פסולה אנחנו לא יודעים מהכת הפסולה נבטל עדות שתין לגמרי אז גם פה מה שהעידו שהי של אבותיו זה פסול א זה

עדים פסולים אתה אומר לא יש עדים מעידים של אבותיו אבל זה עדים פסולים למה איש הכחשה אמר לה תכחש באכילת אומנם על ידי אכילת שלוש שנים החשו העדים בהתה מתכחש עדות של האבות של זה לא הוחש היא קיימת בעדות הזאת לא המינה התורה לאחרונים יותר מן הראשונים זה לא דומה לעדים זוממים שמה המינה התורה מפורש לעדים השניים אלא כאן הם שקולים עדות של הבעתה קיים והכל מודעים בו זה פלא אבל הם אמרנו מקודם שהם עדים לא נאמנים נראה אתה יודע אבל זה חזקת הבתים זה אומר

של אבותיי וזה אומר של אבותיי היה החפץ חיים פעם אחת נסע לורשה זה היה בשנת תרצ טרץ היה גזרה שללמוד שפה פולנית באותו זמן נסע ברכבת גם אספת אמת מגור וגם רבי לחנן וסרמן אבל כל אחד היה בקרון אחר חפץ חיים היה קרון ראשון השפת אמת היה קרון שני ורבן חנן צומן היה כן אז החפץ חיים נכנס לקרון של חבץ חיים ילד צעיר אז חבץ חיים אמר לו תמשיך הלאה כלומר הוא אומר לו ביידיש הרבי מגור נמצא הלא למה הוא הבין שהילד רוצה ברכה אז הוא

אמר לו זה לא פה הרבי שם אבל הילד הוא יודע מה הוא רוצה הוא רוצה את חיים אז הוא הבחין בו שהוא אבל הוא רואה שהוא חסיד גוף אז הוא אומר הגמרא אומרת בחזקת הבתים זה אומר של אבותיי וזה אומר של אבותיי אז אומר החפץ חיים נהלת איך אפשר להמשיך להחזיק את בית ישראל כאשר זה אומר של אבותיי וזה אומר של אבותיי כל אחד צריך להחזיק במסורת האבות בדרך שהתחנך בו בבית רק ככה אפשר חזקת הבתים שהבית יהיה משוטה טוב אתה צריך ללכת איפה אבותיך לא

אצלי אבל בכל זאת תקבל ברכה אנו הולכים רק אצלך לא יודעים השם ישמרך אמן הוא ההיל כ שואלת למה רב רב ורב נחמן נאמר רבה ורב נחמן בפלוק דרב אונה ורב חסדה ק מפלגי האם נאמר שרבה ור נחמן חולקים במחלוקת רבונה ורב חסדה הלומה היה רבא אמר העידוד מוכחשת רב נחמן אמר או כ אכילה די אכילה והוקרה בחזקת הבעתה תמיד את החזקה בחזקת אבותיו כ שם לא החש אמר לרבא העדות מוכחשת הי כון שהכחיש שתי כיטי עדים אחד מהם פסולה לכל העדויות שבעולם אחת מהם פסולה

לכל העדויות שבעולם וכיון שאחת מהם פסולה נחנו לא יודעים מי הפסולה אז נבטל את העילות של שניהם לגמרי אמר לה ניד אחת מהם פסולה תכחש באכילת אומנם עעל אכילה שלוש שנים קרשו אבל בהבאתם מת כחוש עדות של אבותיו זה לא חשה היא קיימת אתה פוסל אותה מספק אתה מבין אתה לא יודע איזה עדות מה ש כחשו זה באכילה מאחד שלוש שנים זה קחש אבל של הבתה עכשיו זה נהיה לי טוב בבתה לא כחוש אז הגמרא אומרת למה רבה ורב נחמן בפלוק דרב הונה ורב חסדה כפ

האם נאמר שרבה ורב נחמן חולקים במחלוקת רב הונה ורב חסדה תמר שתי כתי עדים המקשות זו את זו יש שני עדים העידו שבלוני לבה ושני העידו שני כיטי עדים העידו שהוא לא לבה ממנו שום דבר עכשיו פה לא המינה התורה לאחרונים יותר מן הראשונים זה לא דומה לעדים זוממים שהתורה ימינה כן בוא נראה ש ש כן אלה אומרים שהוא לבה ממנו ואלה אומרים לא לבה אמר רב הונה זו באה בפני עצמה או עידה בעדות אחרות וזו באה בפני עצמה הו מעידה במקום אחר הם לא פסולים

לעדות אפילו אחת מהם למה אין יודעים איזה כתי השקרנית לא יודעים מי זה הכת השקרנית כל אחת מהם יש חזקת כשרות הוא לא נפסד מהספק הזה אבל עד אחד מקד זו ועד אחד מקד זו לא יכולים להצטרף עדות אחרת ודאי אחד מהם פסול ככ אומר הרשב בסדר כן אז עוד פעם אמר רבונה זו באה בפני עצמה ומעידה בעדות אחרת אפילו שהם מכחישות ז את זו וזו באה בפני עצמה ומעידה בידות אחרת לא פוסלים עידות אף אחת מהן למה כל אחד ישלה חשקת קשות שלה אבל אם

אחד מפה ילך יצטרף עם מישהו אחר או אחד ירצה למישהו אחר בעיה ו חסדה אמר בהדס הד שקר למני למה לקבל עדוד ספק שקרנים הם לא יכולים להוציא ממון בחזקתו מספק אתה אומר הוא מספק שקרנים איך אני אתן לבן אדם הזה חזקה היא לא מועילה להוציא הממון סוג אחד שכ כן אז מספק אתה ספק אז אתה לא יכול להוציא מספק כסף כן אז האם למה רב נחמן דאמר כרב הונה ורבה כרב חסדה האם נומר רב נחמן שאמר שלעניין של אבותיו לא כחשו עדים ונאמנים אפילו שחשו

חזקה הוא סובר כמו רבונה שעדים מוכחשים כשרים ד בעדות אחרות ורבה שאמר למעלה שהו כחשו לינן חזקה אז הם לא נאמנים גם לעניין של אבותיו סובר כרב חסדה שאמר שד מוכחשים נפסלו לכל ההודיות האם ככה הגמרא דוחה אני בא דרב חסדה הרב חסדה פסל את העדים המוקשים מכל הידיות שבעולם אז אני בא רב חז כו עלמן פליגה פליגה ש בן רב נחמן בן רבה כול עלמה לפי רב חסדה פה יפסלו העדים גם בעידוד שהי של אבותיו לדעת רב חסדה כול עלמה יודעו לזה שדעת רב חסדי

פסלו הכל כי פליגה מה שקו רב נחמן ורב הליבה דרב הונה רב נחמן כרב הונה שעדים מוכחשים כשרים דיות אחרות ורבה אומר עד כאן קמ רבונה שעדים מחשים כששרים אלא לעדות אחרת אבל לא לאותה עדות לא הם לא כשרים גם כאן לענין הות קקע לא מאמינים לעדים שאמרו שישלב אותם למה הוכחשו לעניין החזקה באותו קרקע הקשו חזקה אזלא אז גם אי אפשר להאמין עניין שזה של אבותיו אחר זמן הדר הסד דתי חסר אותו אדם שהפסידו רב נחמן שהביא אדים רק לן חזקה והביא גם אדים שהקרקע

היייתה של אבותיו כעת העדות מוכחשת גם לעניין חזקה וגם לעניין של אבותיו אמר הרחמן אנן חתינה אנן מסכי ותה ד בדינה לא חיישינן אומר חמן אנחנו פסקנו שנותנים הקרקע לזה שהביא עדים שעידו של אבותיו כעת אנחנו נוציא אותו מהקרקע למה עידות מוכחשת זה בקתות מוכחשת בכל לא רק באכילה בכל אז אי אפשר לתת את הקרקע לא לזה לא לזה מ השני שלא ההבי עכשיו לזילות דבית דינה לא חיישינן לא חוששים שהבריות גלגו על בית דין לא חוששים אז עכשיו הוא פסל את שניהם בסוף כן למה

הוכחשו בשני צדדים גם גם בחזקה גם אבות גם חזקה אין מה לעשות פה מתי רבה תמה רבי זירה אתה התי מתי רבה תמה רבי זעיר שניים אומרים מת שניים אומרים לא מת שניים אומרים התגרשה ש אים לא התגרשה זה לא תנסה ום ניסת לא תצא רבי מנחם ורבי יוסי אומר תצא נתחיל להסביר היש בריתה שאומרת אישה שהלך בעלה למדינת הים באים שניים אומרים בעלה הלך היא פה בעלה הלך למדינת הים נסע לאצבע שניים אומרים אוי ואבוי מת שם ושניים אומרים לא מת בעלה או משהו אחר

שניים אומרים התגרשה בחיי בעלה והיא לא צריכה ייבום משתים אומרים נו התגרשה בחיי בעלה אחרי שמת בעלה חייבת ביבום הרי זה לא תנסה יש כאן עידות מוכחשת למה שים אומרים מת שניים אומרים לא מת שניים אומרים נתגרשה שניים אומרים לא נתגרשה אז זה עידות מוכחשת אז אנחנו אומרים הרי זה לא תנסה למה עידות מוכחשת מעמידים אותה על חזקת שישת איש אוי ואבוי מסכנה האישה הזאת אבל בכל זאת אם נישאת בדיעבד לא תצא נישאת לאחד מהעדים שהעידו שהיא מותרת היא נישאת לאחד מהעדים שהעידו שהיא מותרת ככה

הגמרא אומרת בכתובות והיא אומרת בריא לי שאני מותרת שאם לא הרי ספק אשת איש איך נאמר שלא תצא כל הבעלי ה בשם תלוי ככ אומר רשבם על פי אחד מהעדים ד עצמו יכול להיות נגיעה על פי העדות הזאתי נגיה ניסת על פי עדי מטה ש לא לא אומר לא היא ניסת לאחד מהעדים שהעידו שהיא מותרת הוא רוצה להתחתן אסור למה ת שמגלה שי ניסת לאחד מהמהם והעומד ברי לי על זה הם אמרו לא אומר ככה רשבם אני הלך לרשב ואם נישאת לא תצא דעבד אי לכתחילה

לא ובפרק האישה שתמנה פרחין מנו השם תלוי פה לא לאוד ש הו משנה אמר רב ששת כגון שנישאת לאחד מעדה סתכל כגון שנישאת אחד מידיה ככה מעמיד את זה ואם נישאת לא תצא כגון שנישאת אחד מידיך ככה הגמרא אומרת בתשובות כב שנישאת לאחד מן העדים שידו שהי מותרת והיא אומרת בריא לי שאני מותרת אם לא אם לא אומרת ככה היא ספק אשת איש איך לאמר שלא תצא והיא אומרת ברי לי ויא ניסת אחד מעדה בוא נמשיך את תראה שתם אומרים לא נתגרשה הי מה אמרנו עכשיו

ואם נישאת לא תצא רבי מנחם ברבי יוסי אומר תצא אמר רבי מנחם ברבי יוסי רוצה לבאר מתי אני אומר תצא דווקא בזמן שבאו עדים שאמרו שי אשת איש ואחר כך אמרו ש אשת איש ואחר כך נישאת הרי ניסת באיסור לכן תצא אבל באו העדים שאומרים שהיא לא אשת איש והיא הלכה ונישאת בהיתר ואחר כך באו העדים שאומרים שת אש איש הרי זה לא תצא למה חוששים לזלזול הבריות בבית דין התירו אני נסה עכשיו אוסרים אותה אז הנה קשר לרב נחמן אתה אמרת רב נחמן שלא חוששים

זולזו בית דין הבריות בבית דין ופה אתה רואה שכן חוששים זה השאלה פה זה קקה ופה מזים אמר לי רב נחמן לי אמר לי אתה רב נחמן עכשיו קשו עלי ברתה אתה אומר שלא חושש ש זלזול בית דין אומר אנה סבר מעבד עובדה אני כבר חשבתי לעשות מעשה ולהוציא את הקרקע על פי העדים השניים אזת טבן את עכשיו שקשת עליי בריתה טבן רב המלונה בסוריה גם רב המנונה הקשה עלי את הקושיה הזאת בסורה לא עבדינן ב עובדה אני לאשה מעשה להוציא חשבתי ש נזרז בבית דין

לא אכפת לי מזילות דבית דין כל זאת או נפק עבד עובדה הלך רב רחמן עשה את המעשה לא חשל הבריות בבית דין מה ד חזל סבר טעותה היא בידה הרואים חשבו שעשה את המעשה בטעות כבר הודה שהקשו עלה מבר איתה ולא היא אלא משום נטליה באשלי רברבה רב רחמן שעשה יש אומר אני טליתי את עצמי באילנות גדולות אומר התנאים שעכשיו תראו שלא חוששים זלזול הבריות בבית דין איפה נתנן רבי יהודה אומר אין מעלי נכונה על פי עד אחד יש עד אחד אומר שהוא כהן לא מעלים

לאכול תרומה ולעבוד בבית המקדש או ליסע כפיו על פי עד אחד ש שהוא כהן אמר רבי אלעזר א מתי במקום שיש עוררין מתי אני אומר ללא מענין לקונה עלפי ד אחד דווקא כשיש עוררין שפוסלים אותו מכהונה אבל מקום שאין עוררין מעלי קונה אפילו על פי עד אחד רב שמעון שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן מעלי קונה על פי עד אחד עוד פעם הרבי שמעון היינו רבי אלעזר שניהם אמרו מעלים לקון על פי עד אחד בוודאי לא היייתה כוונת רב שמעון גמל שד אחד

נאמן אפילו כשיש עוררים וכי מרה אחד קניו ו שכשיש אחד שמערי כונתו רבי אליעזר סבר אחד נקרא הרה ולכן לא נאמן נגד ד אחד שמכשיר ורב שמעון גמליאל סב ערר תרה רק שני עדים יכולים לערער אבל כשאחד מערער הוא נאמר נגד עד אחד שמכשיר זה אי אפשר לומר כך למה ואמר רבי יוחנן דברי הכל אין פחות משניים אז גם רבי אלעזר שאמר שלא מעלי קונ ל פי עד אחד במקום שיש עוררין הכוונה דווקא לשני מערערים אז אם ככה חוזר את הקושיה מה ההבדל בין רבי שמעון

רבן שמעון גמליאל ובן רבי אלעזר תי מאיר אלא רער תרה אומר יש שני עדים שמעים על כונתו ואחי במה סכינה כגון ד מחזיקין ל באבוה די דכהן יש לנו כבר אנחנו יודעים שאביב מוחזק בטור כהן וגם הוא כהן ונפק עליה כלה דבין גרושה ובין חלוצה וחתנה יצא עליו כל בציבור שהוא נסא שהוא נסא גרושה או חלוצה ונולד מהם זה הכהן הזה פסלנו ואתה עד אחד ואמר דכהן וסכנה אמר לו הוא כהן כשר תו בתרה ומרה דבין גרושה וחלוצה וחתנה הורדנו אותו ואתה עד אחד ואמר דכהן

הוא עוד פעם באעד אחד והעיד שהוא שהוא לא בין גרושה ובין חלוצה אל כהן כשר עכשיו יש לנו שני עדים שמכשירים שני עדים שפוסלים הודקו לעלמה מצטרפין עדות אין בעיה אפילו שזה היה לבדו פעם אחרת זה בא פעם אחרת מצרפיים מצרפיים את העדות בין לרבי אלעזר בין רבן שמעון גמליאל העד שבא אחרון ואמר כהן מצטרף עם העד הראשון אז אם יש כאן שני עדים נגד שני עדים עדות מוכחשת אז יש לנו על חזקתו הראשונה שהוא כהן כמו אביו ואכה במחש זלות דבינה כמפלגה כל המחלוקת שלהם

נחשוש לזלזול של בית דין יסור עכשיו לפסוק שהוא כהן אחרי שכבר פסקו על שני עדים שהוא לא כהן רבי אלעזר סבר כיוון חתינה לא מסכין כיוון שהורדנו אותו מכוונתו לא מעלים אותו בחזרה לקונה למה חיישינן זותה דבינה דרבן שמעון בגמל ספר אנן חתינה אנן מסכין אנחנו הורדנו אותו מכוונתו אנחנו נעלה אותו וזילות ד בדינה לחי שינן מתקיף לה אז זה בדיוק כמו רב נחמן מתקיף לרב השי אחי מה עריה אפילו תרא מה אחד מה אחד אפילו תרא נמה שואל אם אתה אומר שרבי אלעזר חושש לזלזול

הבריות בבית דין למה אמרה המשנה דווקא שלא מעלים קונ על פי על פי עד אחד וביאר רבי אלעזר העד שבא בסוף שלא מעלין על פיו הרי אפילו בטרי עדים שבואו בסוף נמ לא נעו בחזרה לקונה למה משו זלזול הבית דין הבריות בבית דין אימר שקו עלמה ז דינה ואכ לצרף עדוד כמפלגה אז בהתחלה אמרנו לא כול עלמה אומרים מצרפים עידוד עכשיו הוא חוזר אומר כול עלמה ד לאש ואח צרף עדוד כמפלגה רבי אלעזר סובר שלא מצרפים את העד האחרון ם הראשון רב שמעון גמ סובר ש

מצטרפין ובפה דני תנאה נחלקו במחלוקת תנך קמה ורבי נתן תניה לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד את המעשה שעליו מעידים רבי יהושע בן כוכ אומר אפילו בזה אחר זה ראו שני אנשים מעשה בזה אחר זה זה ראה וזה רעה וזה אחר זה מצטרפים לעדות לא מצט נתניה לעולם אין עדותן מצטרפת פה אני נכון עד שיראו שניהן כאחד את המעשה ביחד צ ביחד לא אבל רבי ישוע אומר אפילו בזה אחר זה מצטרפין פה אני זה פסיק זה פסיק עכשיו עכשיו עוד דין אין עדותן מתקיימת

בבית דין עד שידו שניהן כאחד אתה רואה אין עדותן של שני אנשים לא מתכבת בבית דין עד שביחד יבואו להעיד שניהם בבית דין אבל אם העיד אחד היום בא חברו ועיד למחר אין דותה מתקיימת זה עוד דין זה עוד דין רבי נתן אומר שומעים דבריו של זה היום וכשיבוא חברו למחר שומעים ד ואז מצטרפים דותם גם סובר ככה רב שמעון גמליאל בסדר עד פה ר איך מצט הלכות אנחנו הלכות חנוכה סימן תרעג תרעג הלכת ד כן אה אתה פה טוב שתה בא פעם בשבוע כל זה

עשו לנו חופש וזה שיבוא ללמוד אבל לא הוא לומד מקומות יותר גבוהים הללה ד בבית עכשו אין חוששים לפתילות להחליפם עד שתכה כפ החיים כותב בשם התניה נהגו לחדש הפתילות בכל לילה אותו דבר כתב פשוט איש מצליח יש הרבה גדולי ישראל לא חוששים לא צריך להחליף את הפתי כמו שולחן ערוך עד כן כן כן אנחנו מה עושים משתדלים להחריף אבל לפעמים ממהרים עוזבים אותם סימן תרעד פתי זה לא יהיה רע דת האדמה מדליקים ני חנוכה מני חנוכה שניהם נרות של מצווה ודווקא להדליק זה מזה בלא

אמצעי לא תקח גפרור תעביר מזה לזה הם פתילה מבטלה אבל להדליק זה מזה על ידי נר של חול אסור זה ביזוי ויש מתירים גם בזה אלא אם כן הוא בעניין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה אוי ואבוי ונהגו להחמיר ב נרות חנוכה שלא ד פילו מנר לנר עקר מצוותו א אלה נר אחד שר מצווה כל כך לכן אין להדק זה מזה כ זה אנו רק בעוד שדק מצוות אבל אחר שעבר זמן המצווה מותרים בהנאה כשכש מותר להדליק מה אין בעיה

אבל יותר טוב לא להדליק מנ למה עיקר המצוה זה נר אחד אם אתה תדליק ממנו אשק צוי יש מי שאומר שנר של בית הכנסת ושל שבת ושל חנוכה כולם של מצווה מותר להדליק זה מזה ז כם זה מצווה ואד נר של תלמוד תורה או נר לחולה הצריך נר בעניין ש נר של בית הכנסת עיין הגרא מביא המשנה ברורה שהוא אוסר להדליק מנר של מצווה זו לנר של מצווה זו שבת מן החנוכה למה זה מצוות שונות אז זה כמו מבטלות אחת את השנייה רק במצווה אחת נר

שבת מנר שבת נר חנוכה מנר חנוכה אבל החזון עובדיה אומר מותר להדליק נר שבת מנר חנוכה רק ור סיים שהמחמצת מר נגיד איזה הנחה גם 17 ותמוז א מרגיש שמר ממהר מושה אתה ממהר אמרנו שמותר לסע אישה שולחן ערוך מותר ל שה עד ראש חודש אבל לעשות ריקודים המחולות אסור כבר מלי 17 בתמוז להסתפר אמרנו מותר מעיקר הדין צריך להיזהר מ-17 בתמוז ע תשעה באב שלא ללך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות למה יש איזה שד שנקרא כטב מררי הוא שולט ולא יקו התלמידים בימים ה

תראה אני לא נותן מכות עכשיו כל השנה אני רק צוחק אני צוחק אתה לא נותן קות אתה נותן ברכות זה דווקא לתת מכות זה היו נוהגים מא' בתמוז לא לתת חודש תמוז ועב לא מקים את ה תלמידים יוצא שבשער זה למה בן איש חי היה מחכה שהרבי שלו יתן לו מכות אמרו לו למה אומר יש הרבה אבק שהרבי נותן מכות הוא מוציא את האבק וכתב במעי צדקה יזהרו במנו שלא נלך בנחמה לצל אומרים זה כל זה צריך להיזהר בעיקר מחוץ לעיר למה איפה נמצאים כל המזיקים

בעיר הם לא נמצאים מחוץ לעיר הם נמצאים נכון ימנע מלך לשוט בימים אלה על הימים ועל הנהרות אפילו מקום שיש בו ספק חשש סכנה מה העניין ברכת הגומל יכול לברכה בימי בין המצרים או בשאר תעניות מלבד תשע באב כך כתב מורנו האור לציון מותר לברר ברכת גומן אומר טוב שהרבה צדקה בימים אלה שיתן צדקה יוסיף בכוונתו לעילוי שכינת עוזנו כי בפשע שוחה אמנו זה רבות בשנים כך כותב החידה זה תזכיר לי משה כל יום עוד שקל אחד לי שכינת עוזנו לא רק בימים האלה כן כן

תביא לי את זה תביא שכינת עוזנו עכשיו אמרנו גם אהצ טוב הלא ריתי לא הנ הוא נתן כל השבוע כל הכבוד איזה כל השבוע ש צריך הרמבם בא עוד הרמבם עכשיו הם שלחו לנו כן כן כן הרב אפלבום הביא את זה אנחנו דף ע ה טמא שעבד במקדש חילל עבודתו וחיה מיתה בידי שמיים על עבודתו א עלפי שלא שחה שנאמר נזרו מקודש בני ישראל ולא יחו שם קודשי הרי זו הזרה עובד בטומאה נו אומר ומתו בו כללו מה חלו אמור כאן מיתה בדי שמיים אכא מתה

מדי שמיים בכל ל שחייבים עליו מיטה בידי שמיים לקין עליו ב אפלפי שאם עבד בטומה אינו חיב בבית דין אלא מלכות חו הכהנים לא היו מביאין אותו לבית דין אלא מוציאין אותו לחוץ ופוצעים את מחו ביידן וואי והם מחין עליהם בכך פוצעים אותו את מחו ואך אפשר לא לעבוד לא ישה עד שיתחייב כרת אל מיטה בדי שמיים בלבד כגון שנטמע בעזרה ויצא קטנה בצאתו היה צינור בידו והפך בו אבר על גבי האש במזבח וקרב שרפתו שכל קירוב עבודה הרי הו כעבודה וכן טמן שטבל ועבד קודם

שערב שמשון עבודותו פסולה וחיה מיתה בידי שמיים שנאמר ולא יחללו שם אלוהיהם פי השמועה ללמדנו שזו הזרה לטבול יום שעבד שעדיין טמו שנאמר ובא השמש טהר כ שעדיין לא טהר אבל מחוסר כיפורים שעבד פי שעבד אותו פסולה והלל הרי פטול ומנין שעבודתו פסולה שנאמר וכיפר עליה הכהים וטהרה בכלל שעדיין לא נגמרה טהרתה והוא הדין לכל מחוסרי כיפורים ו כהן שעבד ואחר כך נודע שהיה טמא אם טומה ידועה כל הקורבנות שיקרי פסולים שרדת חלין והם מטומאת התהום הציץ מרצה כל הקורבנות שקרים רצו א אפילו נודע לו

שהוא טמ קודם שיזרוק אדם וזרק ורצה שהציץ מרצה על טומאת התהום פי שהוא מזיד כבר בארנו טומאת התהום נזירותו ז לכן ציצ תומת דברים הקרבן שנאמר ויעל מצח אהרון נס ארון עלבון הקודשים אבל אין או מרצ טומאת הנאכלים ולא הומת האדם שנטמא בטומה ידועה אם כן התה הומ דחוה בבור ש מרצה עליה חטא ואן צת מרצה א בזמן שהוא על מצו על מצחו שנאמר ועל מצחו תמיד לרצון ן לפני השם כל קורבן שקרבו עלו זמן אינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה שאם לא יקרב

היום קרב למחר ולמחר מחר כל קורבן שקבוע עלו זמן בין קורבן יחיד בין קורבן ציפור דוחה את השבת הטומאה ולא כל הטומאות הוא דוחה אלא תומא המת לבדה י כל קורבנות הציבור קבוע זמנן יכך דוכים כולם את השבת את המת בוכל קורבן ן שקר בטומה אינו נאכל אלא מקטיר ממנו דברים הראויים כתנה והשאר הרוי לאכילה נשרף כשאר קודשים שנטמאו כיצד דוחין את הטומאה ביב הגיע הזמן של אותו קורבן והיו רוב הקהל שמקריבים אותו תמן אמת או שהיו הקהל תהורים והיו הכהנים מקריבים אותו תמין אמת או

שהיו אלו ואלו תהורים וה כשרי טמאים באמת הרי זה יעשה בטומאה תעסקו בו הטמאים והטהורים כאחד כסו כולם לעזרה אבל התמים בטומה אחרת כגון זבין זבות נידות טמאי שרץ ונבלה קצ בהן לא יתעסקו בו ולא יכנסו לאזהרה פבי שנשא בטומאה ם עברו ועשו א נכנסו להזרה חייבים כרת ה על הביאה ומיתה על העבודה שלא נחת בטומאה תמיד בלבד פסח שבא בטומאה ודחקו תאמת סו לאכל פטורין ופי שלא הו אל לעזרה הו ואין אני קורא בהן אין מחוץ למעלה תשלחו הרי הן פטו יד היו מקצת בתצת

תאורים הפי שובן תמת לא יקריבו אלא תאורים היה כל בית אב תמת הביאו בית אחר הדו כל המשמר המשמרת אמתים מת מחזירין על משמרה אחרת היו רוב הכהנים נמצאים שם בירושלים בזמן הקבוע תמים יעשו בטומאה תו פני מחזור מבית אב אחד אחר פני שטו לא לא הותר בציבור אלא באיסור עומדת חוה הי מפני הדוחק ואין דוחים כל דבר הנדחה אלא במקום שאי אפשר מפני זה צריכ צריכה ציץ לרצות עליה טז מנין שתומת מדויה בציבור שנ והי אנשים שהיו תמים לנפש אדם כך למדו מפי השבועה שאנשים

יחידים הם שידחו לפסח שני והם היו טמאים אבל ציבור שהיו טמאים מתים אינן נטחן אלא טומאה תדח בפניהם ועשו פסח בטומאה וא הדין לכל קורבן שקבוע עלו זמן כפסח שהוא דוחה את הטומאה יז ואר הדבר מפורש בכתובים שנאמר שם כי רבת ב כי רבת בקהל אשר לא התקדשו ולביים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור כי מרבית העם רבת מאפרים נשי סכר זבון לא טהרו ומה הוא זה שנאמר כי הכילו את הפסח בלא ככתוב מפני שעבר שעבר את אותה השנה מפני הטומאה שנאמר ובעץ המלך ושרה וכל

הקל בירושלים לעשות את הפסח בחודש השני כי לא יכלו לעשות בעת האי כי הכהנים לא התקדשו ל מדי כבר בארו בקידוש החודש שהן מעבירים את השנה לכ תחילה מפני הטומאה זה לא לעשות ועוד אחרת היייתה שם באותה שנה שב חזקיהו המלך אתת השנה ביום שש של אדר שרו להיות ראש חודש ניסן ועשה אותו החודש עדר שני ולא ודו לו חכמים שה מעברים ביום זה כמו שבארנו בקידוש החודש פני דברים אלו שעשה שלאו כהלכה שנאמר כי אכלו את הפסח בלא ככתוב בקש חמים על עצמו החכמים שהסכימו

על מעשיו שנאמר התפלל כי התפלל חזקיהו עליהם לאמור השם הטוב יכפר בעד ונאמר וישמע השמן חהו וירפא את העם זה שנרצה קורבנם זוהר אנחנו בסיום מדרה רבה אתם יודעים אנחנו דף תלד תנה עשר עשני ח רבי שמעון עסי יום אחד רבי שמעון ר שלושה חברים מביאים אותם מלאכים ז להם איזה תענוגות עולם הבא איזה גזות איזה חדרים זה יסוד של התבונה העליונה רביב שון באותו ם החברים לא עזבו את רבי שמעון רבי שמעון רזין חים את המנו השבעה קר רבי שמעון שבענן ני אדני שעני השם

ענן תמר אמר רבי אנן שט בוצינה נר משביעה אנחנו שישה אורות רים השביעי מי זה השביעי אתו שבע כ אתה שביעי אתה שבת ד קיושי משביעה כל הת משביעה תמיד הכל תלוי ביום השבת ר וד קרא לשבת הנה רבי שמעון שבת כו שטה מברכין כתב שבת לאדוני קודש לאדוני מה שבת אדוני קודש ו רבי שמעון שבת לאדוני קודש הנ שבת להשם קודש שבך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ברך ושמור מצור כל הקהל הקדוש כד עלמה יברך ידך אמן כה יתכון אמ תהיו בריאים תהיו

שמחים הצלחות ישועות נחת שמחה שלווה כל תוס לה גשמי ורוחני כן יהי רצון ומר אמן אמן אז כל טוב לכולם