הדף היומי מסכת בבא בתרא דף כט הרב בניהו שמואלי שליט"א יח תמוז תשפד

אתה שאל מה אתה רוצה ואני אמלה שאלתך אומר לו אני שאלתי ובקשתי שבכל דבר שיגע יהפוך אותו לזהב ויע הנער אמר לו כדברך כן [מוזיקה] יהיה ויגע בו בשרית הזהב מיד נעלם והוא מנסה לעשות את ה לנסות בחלום שלו לנסות חשב אם זה עובד או לא יגע בעץ אחד מחבילת העצים אומר והפוך העץ לזהב בכפו בעיקר בקד החרס של המים ונהפך הקד זהב למה זה חושך ך שתסדר את זה תגיד לו שיסדר את זה נוכ משהו בזה השם יעזור העיקר אז הוא בחלום הוא נוגע ב

כן בחבילת העצים ונהפך העץ העץ לזהב אחר כך הוא נוגע בכת החרת של המים נהפך הכד לזהב היה שמח אומר בחלומו אתוני הגיע כפי ר אלוהים אוו מעתה המלא את ביתי הוצאות זהב כל אבן ו עפר ברגבי אדמה יהפכו לזהב אומר אני אלך יחף על הרצפה תתהפך לזהב אומר מי יכול לעמוד כל המלכים אני הולך בדרך הכל נהפך לזהב אומר כשהגיע ססו שמח בחלומו הרגיש שהוא צמא כחום היום ויו ש את ידו בחלום לקד השלו וניגש אלמים בפיו נהפכו לזהב וי ויוצא מפיו אז הרגיש בשכלו

בתאווה פקה בכל מר בחלומו מה עשיתי כי מעתה כל מה שרצה לאכול ולשתות גע בלשוני בשפתי יהיה זהב אם כן מה אוכל מה אשתה חשוב עוד כנראה זה היה טעמו של הנער ששחק בשמעו את שאלתי איך עשיתי דבר כזה ואז נתעורר האש האיש התעורר והנה חלום אומר חבילת העצים כולה על ידו וקד המים על ידו ויאמר בליבו הנה חלום זהר אני כי לא טובה התרעומת אשר רעמתי אז הוא נפקח ליבו ואומר הנה כמה רעה היא התאווה לכסף לזהב לשטויות ולהבים לא טוב אז בעזרת השם היום

בגלל ש יש פה הרבה בלגן ברחוב אגריפס אז היום בח וחי אחרי צהריים כל מי שיכול צריך לבוא בשביל שנעשה פה עצרת תפילה איך לזעוק להבינו שבשמיים שיראו בשמיים שיבטלו מעלינו את הגזירה הזאת פה אי אפשר ללכת ברחוב קשה מאוד יום חמישי בערב יום חמישי מ כן כל זה בגלל זהום ש אז נעשה מה מה צריך לעשות ופותח את כל המקומות פה של ה גם מסביב הוא פ סוגר את הכביש שלא יעלו מכוניות כדי שהרבה אנשים גם עכשיו הוא פותח משמה עושה הכל יהיה פה מלא

מכוניות בצדדים חוב הנציב שמה גם הוא יהיה פה בלאגן גדול שם אפשר להתמודד זה אפשר להביא את הילדים את הכדים כן רצ ל צודקים בעיה גדולה אז לכן צריך להתפלל להבינו שבשמיים שהשם יוציא מעלינו הצרה הגדולה הזאת צריך צריך להגיע לתפילה שעייה אוי ואבוי הקדוש ברוך הוא לאס אנחנו ישעיה פסוק טז י פסוק טז לכן ישלח אדון אדוני צבאות במש מניו רזון תחת כבודו יקד יקוד כקוד אש זהו אומר לכן בעבור גודל לבבו ושלח האדון השם צבאות במשמר ון כל אלה שהם השמנים ש בעמו כלומר

החשובים וה אומר זון יאבדו מן העולם תחת כבודו במקום שיהיה מתכבד בעצמו היה אומר זה אני כוחי ועוצם ידי יקד יקוד כקוד אש ישרף בשריפה בר מנן והיה אור ישראל לאש וקדושו ללי הבה ובערה ואכלה שיטו ושמיר ביום אחד אוי ואבוי אוי ואבוי אור ישראל התורה שעוסק בה חזקיהו תהיה לאש לסחב וקדושו הקדוש ברוך הוא או הצדיקים הם ללהבה אסוף את הגויים ובער ואכלה שיטו ומירו כלומר את צריו ואת גיבור ר ביום אחד של שר החריב וכבוד יערו וכר מילו מנפש ועד בשר יכל והיה כ

מסוס נוס אומר וכבוד יערו וקר מילו אומר השי הם רובה חיילות קרמן זה יער גבוה כ מסוס נוס וא דימה אותם לעצי יער אז הפורענות שלהם זה התולעת שנוצרת בפיה בטוחנת הטע [מחיאות כפיים] ושר עץ יערו מספר יהיו בנער כתבם כל היערות מה ישאר עץ שנער כתבם אין כלום והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופלטת בית יעקב להשען על כו ונשען על אדוני קדוש ישראל באמת הם סמכו על מלכי מצרים והם היו בתחילת המציקים אתה סומך עליהם אבל עכשיו ביום ההוא לא יוסיף עוד

עם ישראל ופליטת בית יעקב לישאל נמקים שהר ישוב שהר יעקב א אין גיבור אומר השרית שבהן ישובו אל השם שהר ישוב שריד שבהן ישובו אל השם אתל גבור שראה להם גבורה בסנ חריב כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שהר ישוב בו כיליון חרוד שוטף צדקה אומר כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים לחזקיה אומר הנביאי עמך כחול הים ושר שישוב בו למוטב תשטוף את קידון החרוץ לבוא עליהם ויעקב מלבוא בצדקה שיתנהג בה יש רבנים קוראים כן הבן ש החתן של הרב גורן הרב שער ישוב

הבן של הנזיר הנזיר הבן שלו שער ישוב כי חלה ונחרצה אדוני אלוהים צבאות עושה בקרב כל הארץ עד כאן משה אתה איתנו שניות היום הלימוד לו נשמת רבי יעקב כנפי וציפורה בת רחל ופנחס לילי אסתר בת יוסף הנולדת מזרע חווה רבי רבי משה בן משה בן ישועה וגם כן מורבי רבי שלום אהרון בן רחל רבי אורי נורי בן רחל עזרא נסים בן כחילה עזרא נסים בן כחילה ד שמואל בן שולמית ד שמואל בן שולמית מרדכי בן חנא משה בן דבורה הרב משה בן דבורה רבי שלום

א הכהן בן שרה ן חנ יצחק בן חנה ציפור בת גסטון צדקה מהו בב כן אנחנו מסכת קידושין פרק שלישי האומר לחברו פרק שלישי פסוק א' האומר לחברו צ מקדש לאישה פלונית והלך וקדשה לעצמו איזה דבר זה מקודשת לשני הכוונה לכן ה אומר ישה הרי את מקודשת לאחר 30 יום ואבא אח מקדשה ב 30 יום מקודשת לשני אמר לה לאחר 30 יום בת ישראל הכהן תאכל בתרומה מעכשיו הוא לאחר 30 יום בא אחר בקדשה בת 30 יום קדשת בנה מקודשת ספק מעכשיו ולאחר זה תנאי אם

לא אחזור וכולי בת ישראל לכהן או בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה מהספק לא תאכל בתרומה עוד משנה נכון ב ה אומר לאישה הרד מקודשת לי על מנת שאתן לך 200 זוז הרי זו מקודשת ווא צריך לתת לוים זוז מקודשת מעכשיו התנאי שיתן על מנת שיתן לך מכאן בעד 30 יום אם נתן לה 30 יום מחודשת מה אינה מחודשת צריך לתת על מנת שיש לי 200 זוז הרי זה מקודשת ויש לו אם יש ללא מחודשת על מנת שיראך 200 זוז הרי זו מקודשת ויראה לה יראה

לה בוויטרינה להרה ואם הראה על השולחן אינה מקודשת הנה לא היה שולחניים הראה ל 200 לא מקודשת היא רוצה 200 זוז שזה שלו לא סתם שיראה פ כ עלמנת שיתן לך מכאן השש יונתן מקודשת אם ל אינה מקודשת זה גמרנו את המשנה בסדר הגענו משנה ג היום אנחנו בעזרת השם מסכת בבא בתרא דף כט בעזרת השם הדף השני כבר שלת חזקת הבתים בעזרת השם כן אז בעזרת השם נשים לב נעשה תפילה שלבית המק המדרש ונתחיל ללמוד אבל לביין לא רואים אותו שבת אדוני רדמ בני ב

קש שכ ששנו חנו נשמתנו חיתנו חיתנו ו כמו שאמר הכתוב גית בו יומ ולילה ע מורך כערים עליד כ ע ברכ אדני אד א א ציון שמים לפתוח דם כט פה בדף כט כ ארשבן תחיל כ כן בסדר קצת אבל אני יודע אבל בדף כט אז נסתלק ראשי לבית עולמו ואז מתחילים עם פירוש של רשבם אתה רואה עד כאן פירש ראשי מכאן בהלך אבל אומרים שפה נסתלק נשי ביזה קטע תכף תרכט מבוגר פש כ דבר כן אנחנו נתחיל מדף כח עמוד ב אתם יודעים שאנחנו למדנו

אתמול למדנו בגמרא שחזקת הבתים והבורות למדנו במשנה שלוש שנים אז הגמרא שאלה אמר רבי יוחנן שמעתי מאלכי אושה זה הרבנים נדרין שגתה מאושה ויש אומרים זה אלה שלומדים מעמיקים ביסודות שהיו אומרים מ החזקה שלוש שנים מישור המועד כך אמרנו בגמרא אמרנו זה דעת רבי ישמעאל שמספיק לו הוא לומדים את זה משור המועד כי שור המועד זה יכול להיות אפילו בשלושה ימים ויום אחד להיות שור מועד ויש פירות שלדעת רבי ישמעאל למשל יש לו בשדה יש לו ענבים יש לו יין כלומר מענבים עושה יין רש אומר

יין ויש לו זתים שמן ויש לו חיטה יש לו אז הוא אלה שלוש פעמים בשנה הוא מוציא שפע מהשדה זה נקרא כבר חזקה דעת רבי ישמעאל זה חזקה אז זה הולך לפי גם כן לפי שור מועד מ הוא לומד משור המועד אבל רבנן הם לא מודים בזה רבנן רוצים שלוש שנים כן הם רוצים שלוש שנים שאדם יהיה בשדה שלוש שנים אז יהיה לו חזקה אם זה שדה לבן אם זה שדה אילן שלושה חודשים ושלושה חודשים בשנה באמצע עכשיו בוא נראה לרבנן מ ראייתם איפה אני א

ח לרבנן הם חולקים על רבי ישמעאל מי מאיפה מאיפה איך ילמדו שחזקה זה שלוש שנים מאיפה לומדים מאיך אננו יודים שדין חזקה שלוש שנים אמר רב יוסף כרק כתיב כתוב פסוק שדות בכסף כנו וחטוב בספר וחתום שהרי הנביא עומד ב1 הנביא עומד ירמיה הנביא היה עומד בשנת ה-10 לצדקיהו הוא מזהיר על ה-1 לצדקיהו שאז הגלו הלכו לגלות ואז יהיו בגלות 70 שנה ועד שיחזרו אף אחד לא יודע חזקה היה לו לכן הוא אומר להם תשמעו את השטרות שלכם שדות בכסף יקנו שדות לקנות בכסף אבל בכל

זאת תכתבו שטר כתוב בספר וחתום אז זה ירמיה עומד ב-10 בשנה עשירית הוא מזהיר על ה-1 לצדקיהו אתה רואה שאין חזקה לשדה בשנתיים אבל בשלוש שנים יש חזקה אז הנה היה ירמיהו קלוע לו ידוע שירמיהו קלו אותו בחצר המטרה הוא הזהיר את מי שקונה שדה שיכתוב שטר יחתים עדים למה בשנת 11 לצדקיהו הגלו מירושלים כשלק עיר ולא ספיקו להחזיק בשדה שלוש שנים אלא שנה עשירית ו1 ואי אפשר צריך שלוש שנים פה אתה רואה צריך שלוש שנים לחזקה תוספות איזה ראיה יתכן שעמד בסוף שנה עשירית לא

בתחילה תס הגמרא שואלת אמר לאבה דין מהת מעצה טובה כמה שעלן הוא לא שבא להגיד לך איך ששנות חזקה ואומר להם משמע שצריך לשנות לא אלא אפשר דין מה עצה טובה כמה שמען שיש טר מוכן בידו לראייה ולא יצטרך לעדים שררו עליו אבל מי אמר שאין חזקה אפילו בשנה אחת אולי באמת חזקה מספיק שנה אחת רק הוא אומר להם תכתוב בספר וחתום ש שיהיה לכם עצה טובה שמחר עוד 70 שנה תעלו לפה לא יהיה מחלוקות של מי זה של מהזה הכי טוב עצה טובה אבל לא

שזה מלמד אותי ששלוש שנים זה חזקה יך הוכיח את זה מה אחי אחי שאם לא תאמר שזה רק עצה טובה הרי ירמיה שלח להם עוד דברים לשלח לאלה בני בבל שכבר גלו לבבל שלח להם הם גלו עם כוניה היה קלות יכונה 11 שנה לפני גלות צדקיהו רואינו במגילת אסתר אמ גולה אשר גלתה אם יכניה מלך יהודה אשר גלה נבו נסר מלך אז הם אמר להם תשמעו אתם שמה בגולה אל תחשבו שתם תעלו עכשיו אתם תעלו עוד 70 שנה לכן בבקשה מכם עצה טובה אני נתן לכם

בנו בתים בשבו ונטעו גנות ואכלו את פריין איך תאכלו תקנו לכם גנות שמה תזרעו יהיה לכם מה לאכול מכה אמר מה רוצה ירמיה להגיד וכי חיייבים לבנות בתים תעת גנוה אלא עיצה טובה כמה שמלן בכח אומר להם עיצה כמה שאתם עתידים להישאר עד מלות 70 שנה אז כדאי לכם לבנות בתים כן אז זה עצה טובה כמה שענן אז זה מוכרח להגיד שזה עצה טובה עצה טובה כמה שמלן עוד ראייה תדע דכתיב ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים כתוב שמה אומר להם איפה תנוחו את השטרות

שלכם תשימו את זה בכלי חרס עמדו ימים רבים זה ודאי עצה טובה איך לשמור את השטרות הרי הרי דחינו את הטעם לדין עכשיו מאיפה תלמד חזקה שלוש שנים מאיפה תלמד אי אי א מה א כ זה משדר עד עכשיו לא שדר אזה הוא יעשה את הכלח לא זה מק י זה אבל עכשיו מה שעכשיו אבל אין ו אצלי זה אל עם הרבד נכון ן מאיפה לומדים חכמים חזקת שלוש שנים מאיפה הם ילמדו אלא אמ רב שתתה מחיש ר מחיל ת לא מחיל יפה אדם שרואה חברו

אוכל לו מהשדה שלו יושב בשדה שלו ולוקח את הפירות שנה ראשונה אדם אוחל מי שאוכל פירות שלו בקרקע זה מועיל בלב מוחל תרתם מחיל גם עוד שנה מוחל אבל שלוש אין דבר כזה כבר בשנה השלישית כבר הוא לא מוחל היה צריך למחות ממה שהוא לא מחה אז זה ראייה שמחר לו את הקרקע אדם כמה יכול להתאפק רואה חברו שנה אחת אכל ולא רק אכל הלך לקח את איזה סחורה יפה איזה מנגו יצא הלך מכר את זה מנגו מאה מכר את זה בשוק וקיבל כסף טוב אמר

טוב שיהיה לו ל הבריאות שנה שנייה קמל עוד הפעם אומר טוב אבל מה שנה שלישית די אם אם לא זה באמת שלו לא תן לו להמשיך לשבת שם זה משערים ככה האדם מעריכים אותו אז לכן מפה לומדים זה סברה ששלוש שנים זה חזקה אמר לי אביל המעטה כדרי לבר מפרה אם לפי דבריך שמערער בתחילת השנה בסר בסדר אם לפי דבריך תוד קח קח שלישי כל הזמן וצא מציצה אל מעטה כי הרע תדר לבר מפרה כ שמערער בשנה השלישית חוזרת אליו הקרקע נכון ולמדנו לקמן שהקרקע צריך

להחז לו צריך להחזיק לו מחזיק גם את הפירות לא סתם חוזר את האדמה חוזר לו את האדמה אומר לו תשמע חביבי עכשיו תשלם לי את כל הפירות שאכלת משך שנתיים עכשיו הבאת לי ותחזיר לי גם את הפירות שאכלת משך שנתיים אתה צריך לשלם למה הרי שנה ראשונה מחיל ניש שנה שנייה מחי ניש הלו מחלת למה את למה צריך לשלם לו את הפילות של השנתיים הללו על מה למה אמר רב נחמן אדר הרה דר פרא הנה משיכה למה אז למה אמר רב נחמן הרי מחנו עליהם אז

עוד הפעם אלא מעתה כ הרתי דר לבר מפרה כשתחזור על אדמה אז תחזור לחוץ מהפירות למה אמר רב נחמן דר פרה מחזיר את הקרקע מחזיק גם את הפרות לכוח השאלה הזאת חזר בו רבה אלא אמר רבה אתה יודע מה הטעם חכמים שלמדו חזקת שלוש שנים שהייתה כמתה לא קפיד איניש שנה ראשונה לא מקפיד מי שגר בתור שדה רואה בן אדם בשדה ועושה לא מקפיד אבל מה הוא לא מוחל על הפירות אבל לא מקפיד עליו טוב נו שישחק אבל את הפירות הוא לא מוחל טרטה לא קפיד

גם שנה שנייה הוא לא מקפיד אבל תלת קפיד בשנה השלישית כבר למה שילש באלתו אדם יכול לשנות באולתו אבל לשלש באולתו ולחשוב ככה לרכוב על בן אדם לא היה צריך למחות מנו מחה כן אז מפה לומד רבה מפה לומדים חכמים אמר להבל המעטה כגון אפילו המצד דו אכי נמ עלתה רבה חזקה טוב הוא לא מקפיד יש אלה אנשים חזקים זה כמו אנשי ה לא מפיה אבל הם לא מפיה הם אנשים שהם מקפידים מאוד הם לא מוכנים כן הם לא מוכנים שאף אחד יכנס להם על ידם

וא אנשים חזקים שמקפידים כל מי שעובר על המצר שלהם אפילו אחי מדלת ר חזקה ה אם הם לא מחו הם בדרך כלל מוחים מי שעובר בא אן לא נותנים אז עכשיו תגיד גם כן מיד יהיה חזקה בשנה אחת זה יהיה חזקה בכי תמה אכי נמה כן אם תאמר כן יהיה חזקה אומר אם כן תתברך שיעורים כל אדם צריך לקבוע לו שיעור הוא מקפיד זה ככה אם זה מקפיד אז זה ספר אחד ם ככה כן נתת דך לשיעורים אי אפשר זה שנה זה שנתיים זה שלוש לפי

הקפדות אלא אמר רב עוד פעם חזר מאיפה לומדים חכמים חזקת שלוש שנים שת קתה משדר בשר או טרטה ותלת משדה הר תפל לא משדה הר זהו יפה חכמים לומדים את זה שנה ראשונה אדם קנה כרקע עדיין שומר את השטר שנייה שומר שלישית שומר אחר כך כבר אומר מי יכול לדבר איתי שלוש שנים אף אחד לא דיבן ואני באמת קניתי אותה והנה שטר והכל כבר לא כל כך הוא כבר עשה אצלו רגיל הוא לא כל כך מקפיד לשמור את השטר תפל ו משדה הר אמר להביל המעטה

מחאה שלא בפניו לא תבה מחאה דמר לי אם מחית באפי אבה מזדהר משטרי אומר לו הביל רב אלא מעט עלפי דבריך המחאה שלאו בפניו של ה מחזי לא תקראה מחאה בכלל למה אמר לו המחזיק מערער אם היית מוחה בפני הייתי שומר את השטר להר אותו אז זה נופל לבעיה פה אתה שומר את השטר ותו אומר ללא לאמרה חברה חברה אה וחברה לחברה חברה אה אם כתבנו שטר אנשים שומעים ואין אנשים לא יודעים לסגור את הפה זה רץ זה אומר לזה וזה אומר לזה וזה הגיע לאוזניים

של הבן אדם בפרט היום שיש דיינים הם לא מתקלקלים אין ויש אנשים כאלה טובים שמשתדלים עליהם חזק עוד א אמר רבונה שלוש שנים שאמרו הוא שאכל רצופות מה שאמרנו שלוש שנים אדם יש לו חזקה בקרקע דווקא שזרע בקצר בשלוש שנים רצוף אבל עם שנה אחת זרע קצר אכל שנה שניה הלך חופש שנה שלישיית זרק קצר ואכל זה לא חזקה דווקא רצופות למה אמר לו תראה ראיתי שנה שנייה אתה לא באת הבנתי זה לא שלך למה לא עשית אז מה זה לא שלך מה קם משונן הרי

כבר תננה מה אתה בא להגיד לי רצופות נ ום ליום תננה יש מפורש חז קתן שלוש שנים מיום ליום דווקא אין הפסק בינתיים יום ליום ממש יום ליום זה ח בתמוז עד יח בתמוז שלוש שנים יום ליום או לא צת הגמרא אם משמה מהוד תמה מיום ליום לאפוקי מקוטעות ולעולם אפילו מפוזרות כמה שמעלה אני הייתי אומר מה שכתוב מיום ליום שנים שלא שלמות בתחילת נו בסופן כמו שאמר רבי ישמעאל ורבי עקיבא ואפילו הו לעולם אפילו מפוזרות אם יש שנה מלאה אחר כך פסיק העיקר לא יהיה

כמו שאמר רבי שמל ורבי עקיבא אבל יש שלוש שנים אבל באמצע שעושה חופשים לא נורא כמה שמלן בא רב הונן נגיד לא מועיל חזקה כשהשנים מפוזרות לא מועיל שנה כן שנה לא לא מ לא מועיל אמר רחמה ומוד רבונה באטר דמבר בגה נכון שרב הונה אומר שזה לא מועיל מפוזרות אבל במקום ש נוהגים לזרוע שדות שנה ושר בזריעה שנה למה הם רוצים שהאדמה תקבל כוח אם זורעים אותה שנה אחרי שנה היא קצת נחשת אז שאז החזיק בה רגילות האנשים לעשות בשדותיהם כך אז מועילה חזקה גם

בשנים מפוזרות באדר דמבר בגה הבירה מאבירים אותה שנה באמצע פשוטה אם זה מקום אז לא מועיל גם ש בשנים מפוזרות לא צריך צופות לא צריך יקד מובר ויקד לא מובר יש מניחים שדה פנויה בלא לזרוע יש שלא מניחים וגברה מברה בזה האדם השאיר אותה שנה בזריעה מה ודמה אמר לה אם אית ולך למזרעה אם זה שד שלך הייתה צריך לזרוע אותה כמנ חלק האנשים שזורעים כמה שמר חד בכולי בג לא מצי ננטר אומר אדמה אחת בכל בכל הסדה שלי בכל הזרעות שאני לבדי בבקעה אני לא

יכול לשמור אותה לבדי אתה אומר לי תזרע אותה גם בשנה הזאת לא יכול ונמה באחי נחלי דעבד תפה ועוד יכול להגיד לו תשמע אני נוח לי מה קורה פה היום למה מדבר למה מדבר הנמה באחי נחלי דעבד תפה השאיר אותה לא זרועה שנה אחת למה אחר כך היא תיתן לי לשנה הבאה יבול טוב זה יותר טוב לי תנן אבל זה ציון משה תדע לך זה אדם יכול לעשות חופש לקרקע שנה לא לעבוד אבל בלימודים אי אפשר זה מה שר לפני שתי דקות להגיד נכון אי אם

תעזבני יום יומיים הזקה אוי ואבוי אדם לא יכול להגיד אני עושה חופש בי לימודים אלה קבלו תהודה או לא כבוד הרב איזה תעודה עוד עזוב תעודה השאלה ידע למד נהיה לא נהייה זה רצוף צריך ללמוד ברציפות לא יכול יום לבוא יום מה ק מינה בין שני התירוצים איפה זה מה זה היה תירוצים י יכול לשמור את הקרקע לבד וצה שתע י הוא יכול לשמור את הקרקע לבד צצ מו מזיז אותו לציד לא לא אבל יש ל שאלה נו אבל אתה לא יודע שלא שוערים פה בדרך

כלל אם כולם זרועות אדם לוקח הוא לוקח לו שומר כן שכולם שומרים כולם זרועות אז במני יש לכולם אבל אם הוא לבד יזרע אותה זה עלה לו הרבה כסף השומר אז הוא לא רוצה לבד ללכת לזרוע ואז הוא צריך שומר רק בשביל עצמו הוא צריך זה היה תירוץ ראשון תירוץ השני היה אני נוח לי באמת שאלה אם כולם עובר או לא כולם עוברים אומר הוא נעלם נמצא במקום שבאמת אנשים לא מברה ואני אני עשיתי לכך בגלל שאני נוח לי כאדמה שלי תיתן לי פירות יותר טוב

אני לא צריך שתיתן הרבה אני רוצה עיקו טובה כולם הוברה הוא יכול הר הו הוא לא יכל ק לכולם רבא אמר כגון דעתו בטרה אה תנן חזקת הבתים שלוש שנים אמרנו והבתים מה ידעה בלילה לא ידעה איך זה יהיה חזקה אתה מבין ביום יודעים שהוא גר שם אבל בלילה לא יודעים שהוא גר שם אז אם כך זה הרי אלו כמו שהיה שם שלוש שנים מפוזרות זה לא מועיל חזקה זה כמו שלוש שנים מפוזרות למה בלילה משנ מהשדה לא עושים בלילה מלאכה בשדה אז רק ביום אבל

בבית אדם גם ביום גם בלילה אבל ביום אנחנו יודעים שהוא היה בלילה לא יודעים אז אם ככה זה כמו מפוזרות איין זה חזקה זאת אמר הבה מה מסיד הבתים שביבה השכנים שביבה מדדי ממה ובן אליה גם בלילה הם יודעים למה הם שומעים אותו אך הוא לומד הוא חוזר את הדף יומי ולומד וככה אז הם שומעים אותו אז זה גם בלילה לפעמים חם לו יוצא קצ קצת אבה אמר היום בר מינן יש זה הרבה בלילות הם ערים הולכים זה לכל מיני מקומות באים זה הפוך ביום לא

ידעו בלילה ידעים עוד רבה אמר כגון דתו בטר ואמרי נגרין מ בדרין ב בממה ו בליה אז זה הרעיה אומר באו שני עדים ואומרים אנחנו שכרנו את הבית וגרנו שם שלוש שנים ביום ובלילה אז הנה אז ככה ידעו גם בלילה אמר לרבי אמר לרב השה הם לא נאמנים העדים האלה הם שכרו ממנו את הבית נוגעים בעדות הן דילא אמרי אחי הם לא יעידו שהבית שלה מזכיר אמרין ו זי אבו גר בת עי הם בכוונה מעידים ככה הם לא כן ילכו יגידו להם תשמע אתם בכלל לא

שילמתם למקום הנכון את השכירות בית זה זה של המערער אתם צריכים לשלם לא את השכירות שרתם בביתכם בבית אז לכן אמר לה ד דשפ אי אכי ד לא בקי אומר זה דיינים בשבילי שהם לא בקיים כל כך לקבל עדות בוודאי על מקרה כזה דיבר רבא לא על זה דיבר רבא מלא הסכינה כגון קיגר בתה ואמר מן תווה הם לא שהם כבר שילמו את השכרות הם באים לפני החכמים אומרים אנחנו גרנו פה ולא יודעים למי לשלם אם לזה או לזה שכ אם אבל שכרנו מזה והנה הכסף

עוד לא שילמנו אז הם לא נוגעים בעדותה כן הם למדו גם באבא בטרה וגם באבא כמה שתה באבות הגיעו זה אחי נכון הוא חושב שאת הכל הוא מבין הלאה כן חיך לאחיך עודר אתה יודע את כל הסודות אמר מזר א א אמר פה הגענו נכון אמר מזרב ואמר טענת טענה הם באמת באמת לא צריכים להביא עדים שמחזיק שגר שמה גם בלילות אלא כיוון שיש לנו עדים שגר שם שלוש שנים וראו אותו שם בימים בוודאי גם בלילות היה זה לא עד כדי כך צריך והי טעין ואמר

ליטו סוד דר בתלת ש במה בליה אבל אם הוא הע רער אני רוצה דים שגר בבית שלוש שנים גם בלילות טענתה טענתה וצריך מי שמחזיק להביא לו עדים שגם הוא גר שם בלילות שלא יהיה מפוזרות תהפוך את הציון משה דווקא היום אתה מגיע לך ממתק למה אתה אתה לומד יפה ברוך השם תפוס עוד מר התכופף מגיע לו גם אנגל ח מר קח עוד ומודה מזרה ברוכין המחזרים בעיירות פגב דלא תעין תענינה אומר מוד מורז הוא אמר לען שיכול המר לטעון תביא עדים שהיית גם ביום גם

בלילה אז הוא אומר מדזר ברוכין המחזרים בעיירות הם לא נמצאים בבית שלהם ימים הרבה פעמים ימים ולילות לא נמצאים הם מסתובבים בינתיים בא בן אדם החזיק בבית שלו אפל גב דלא טעין הוא ש אומר אני לא אני הרוכל להחזיק להביא עדים ביום בלילה תעני ללאנה הוא יכול לפון תביא לי עדים גם ביום גם בלילה והוא לא טוען אנחנו בשביל הרוכל הזה נבוא וטעון תביא ניצחון בשבילו נגיד למוז תביא עדים תביא עדים שהיית גם בלילה כן כמו כמו שהוא יכול לטעון אנחנו טעון לא אפילו שהוא לא

טוען למה מסכן הוא רוכב מסתובב הולך לפרנסתו מודה רבונה שחזקה היא רק בשלוש שנים רצופות יום ולילה איפה בחנותה דמוזה שמה זה חנויות שכל הזמן עובדות יום ולילה זה נקרא איפה מוכים יין לחמים עוגות זה מה לעשות הם צריכים כל היום לעבוד דממה עבידה אה להפוך לממה עבידה לליה לא עבידה במחזה אסור לפתוח חנויות בלילה גם בליל שישי גם לא בליל שישי אסור לפתוח חנויות בלילה יש הרבה מקומות יש חוק בלילה אפשר לפתוח חנות עד 10 עד 11 יותר אסור לפתוח חנויות גם פה הבדץ בירושלים

אתה רוצה אכשר הבדץ מתנים איתו עד 11 בלילה מותר לך לפתוח יותר אסור לך לפתוח אז תקבל אכשר אם לא לא נותן לו אכשר אין אכשר אז זה אז אז הפוך מה שאמרתי מוד רבונה חזקה היא רק בשלוש שנים רצופות יום ולילה בכל זאת הוא מודה בחנויות ות ש חוזה ששמה מוכרים בהם סור לעבוד בלילה מה עבידה ל לא עבידה רמי ברחמה ורב וקבר ברחמה זבו נאי המתה בהדה דדה קנו שבחה בשותפות מה שבחה שעובדת היא יודעת לבשל להם לא לבשל אסור לנקות להם לעשות להם

השבחה כנענית ועכשיו ה נתה יהודיה יעני אז כנו ביחד איזה שלרם תעשה להם איזה קובה בסדר בוא נראה מור השתמש בה ראשונה שלישית וחמישית מור השתמש ב בשנים ראשונה לו כמה זמן ראשונה שלישית וחמישית אמר השתמש בשנייה רביעיית ושישית שש שנים זה שלוש שנים זה שלוש שנים אבל אבל מפוזרות זה הגו וזה בדו נפק הרר עלוה בא אחרי שש שנים הראר אדם וטען שהשפה שלו עכשיו מה יעשו ו קמה דרבה באו לפני רבה שני החכמים רב חמה ורב עוקבה אמר להוא מה הייתה ע עבדיו אחי

למה עשיתם שזה עבוד שלוש שנים סרוגים שלוש שנים סרוגים כי איך דלא תחזקו עדד שלא יהיה לאחד מכם חזקה על השני אה הם רצו אחד להציל את עצמו מהשני זה לא יהיה לו חזקה על רב חמה לא יהיה לו על רב עוקבה כן מה הם היו אחים רבי ברחמה ורב עוקבה ברחמה הם היו אחים אה שלא יהיה לו חזקה שם בנים של רב חמה כן לא כתוב רמה ברחמה ורק מוגבה ברחמה אולי זה חמה אחר וזה חמה אחר יש חמה אחת וד מ עוד לא משנה

א ק אה בשותפות קנו אותה בשותפות אומר למה מהתה מעבדתו אחי כז אז לכן כחולה וחזקה כלפי עצמכם חזקה אין לכם חזקה תחזירו לו תחזירו לו אם יש לכם שטר טוב אין לכם שטר תחזירו מה זה אחרי שש שנים תחזירו לו כן אין לך אין לכם חזקה על זה שנה הפסיק שנה שנה לא זלזל לא מ זה ולא אמר לא כתוב עטרה לא כתוב שטר חלוקה ביניהם על עבודה לסרוגים אבל היא כתוב עטרה כלה לאם באמת יש טר שזה עובד סירוגי וזה עובד סרוגים חזקה יש

יש כלה לזה א בל כלה לא בגל הז כן ם לא היה כבר לא יכול לטעון לו מחיתי כי סברתי שאתם עובדים בלי סירוגין מתוך פחד להחזיק שנים רצופות השטר מוכיח שעשו כן רק משום שעל מנת כן חילקו ואם לא היה שטר וכל אחד עשה שלוש ברצח הוא לא ה הטוען לוקח זה שלא זה לא אין מה לדבר אמר רבה והחלה כולה אמר רבה החלה כולה חוץ מבית רובע עכשיו מה המחזיק בקרקע שלוש שנים אבל מה הוא עשה הוא אכל את כל הקרקע אבל רובע הקרקע

לא אכל לא החזיק בה קנה כולה חוץ מבית רובע חוץ מבית רובע זה הרובע הזה אין לו למה הוא לא החזיק בה פלא אמר רבנ רב יהושע ולא אמרן אלא דבר זרעי מתי אני אומר הבית רובע הזה אינו חזקה שזה שלו ש בר זיעה והוא לא זרע אבל בר זריעה הי כנג רה כמו צומה אם זה קרקע שאי אפשר לזרוע אותה בשביל זה הוא לא זרע מה אתה רוצה מתקיף לרבי ביב המעטה צולמה במה יקנה כל האדמה כל האדמה טרשים בסלעים אז איזה הוא קנה כזה

איזה חזקה יהיה לו אלא ב בוקמה בחתה ומשחה בפרה אז הכי נמה לה וקמה בחתה אנ משח מפרה אז קשה עדיין את מבין אם אדם קנה כל הקרקע היא לא בזריעה איך יהיה לו חזקה אתה יודע איך הוא יעשה שם גןחיות פינת החי לשים שמה חיות מה לגדל שם חיות לא כנראה בוקב מחתה ומשחה בפרה או שתח שם פירות אנ בבית רובע לאק בחתה הנמ אשתך בפרה אז קשה על רבונה שאם אן בזיעה לא צריכה חזקה נקנה את הגב שער שדה קשה הו דמר לחברי מה

בעית בי בתה אדם בא לחברו הוא גר שמה חברו בבית דופק לו בדלת אומר תגיד בוא אלי מה אתה עושה בבית הזה אמר להם מנח ב ואח חזקה קניתי את זה ממך ואכלתי שלוש שנים מה אתה אומר מה אתה עושה אמר אנה בשכונ ג ה אומר אני בכלל גרתי ב פה בחדרים הפנימיים עברתי כל יום דרך מגורך השתמשתי שם לכן לא מחיתי אתה כל יום רואה אותי זה מחאה הכי טובה אני גר פה למה הפוך הוא לא אומר לו כלום הוא לא רוצה להוציא בן אדם

אבל הוא רואה אותו שההוא נמצא פ מה לא המחאה הכי גדולה שהוא גר שם לא רק שהוא עובר הוא גר בחדר הפנימי אה הוא גר באותו בי כן לא באותו חצר הוא גר אומר אני מחזיק מה זה אתה מחזיק ש כן אומר מה אמר מנז חזקה אמר להנה בשכונה גבי אני גרתי בחדרים הפנימיים כל יום אני עובר דרך מגוריך אני השתמשתי בהם אני משתמש בזה מה זה איזה לא מחיתי אני משתמש אתה לקמן דרב נחמן אמר לי זיד ור אכילתך אומר לך תוכיח שחזקת שם בלעדיו

שהוא לא היה בחדרים הפנימיים כמו שהוא טוען כיוון שלא תביא ראייה הבית שייך למערער אמר לו אמר לרב אחי דינה הרי המחזיק הוא מוחזק כאן המער צריך להביא ראייה שהוא גר בחדרים הפנימיים המוציא מחברו עליו הרעיה למה אתה אומר שהוא יביא רעיה כן ורמה דרה דרבה ורמה דרב נחמן עד רב נחמן קודם כל רב נחמן הזמר שילך יביא ראייה אם לא מארר אם לא המערער זכה ורבא אמר לו אחי דינה המוציא מחברו עלי בראיה ורמה דרב דרבה ורמה דרב נחמן דר חמה מה היה דההוא דאמר

לי לחברי כ נכסי דב ברסיס מזנין הלך אומר כל הנכסים שיש לי כל הקרקעות שקניתי ממיסטר סיסין כן ככה היה שמו כמו סוסו זה היה ידוע לכולם הוא היה עשיר ואני קניתי ממנו את כל השדות הללו אבל העיר הרעה דבו במקרה ד ד בר סיסין של ברסיסי אמרלה הל ברסיסי ק בקר יד ברסיסי אומר אותה אני נותן לך כי לא קניתי מסיסי אלא רק קוראים לה של ברסיסי אז רגע אז מה כל נכס זה ברסיסי הלך אבל היה אותו קרקע שקראו לה של ברסיסי אז אמר

לו המוכר ה לבד ברסיסי קרוד קריה ברסיסי רוצה אותה חזרה כ אני לא נותן לך אותה כי לא קנית אותה מברס סין רק קוראים לה של ברסיסים עכשו הוא של והוא אומר לו לא עכשיו טוב שיבדקו ב מחירים אין לנועל הקרק את קמה דרב חמן הוקמה בד לוקח פסק רחמן שזה של מי שקנה את הכל ברסיסים אמר לרב נה אחי המוציא מחברו עליו הראיה המוכר הוא מוחזק צריך קונה להוכיח שכין קרקע קנה אותם מבסיסים אם כן כשדר דרב למה הוא אמר במעשה של אמר לו אני

אני הייתי בפנים אז שמה הוא אמר המוציא מחברו עליו הרעייה פמ במוכר פם על המוכר להבי רעיה פה אמר שמה אמר על המוכר פה אמר על המוכר להביא רעיה צל בר ציסין אמר שאל קונה להביא רעיה נכון בכש דרב נחמן דרב נחמן רב נחמן אמר שעל הקונה להבי ראיה במעשה של בר סיסין ל מוכר לאבי רעיה לולי הטענה שלו אז אין ספק אנחנו רואים שהוא מחזק שלוש שנים הטענה עושה ספקות אז כם במקרה של ברסיסים הרי לא טענתו אין לנו שום ספקות ואילו לא היה מוכר

טוען כלום היינו לקטים בפות שקרקע גם את זו מכר לו מתרצת הגמרא דרב דרב לא קשה הטעם מוכר כאב נכסה אכה לוקח כע בנכס קרקע במעש של ברס קרקע זו של בר סיסון כבר בחזקת המוכר לכן אמר רבה לא צריך לתת לקונה עד שיודיע קונה שהמוכר כנעה מבר סיסין אבל אכה במעשה שטוען המערער שגר בחדרים הפנימיים לוקח כע בנזה הקונה מוחזק בבית המוכר הוא טוען שהיגר בחדרים הפנימיים ויצא דרך מגור קונה לכן על המוכר להביא רעיה לכן תלוי במה מדברים ודר רחמנא דרב רחמנא קשה כיוון

דמר לה דבר סיסין ומקרה ד ברסיסי ער גליו ד ברסיסי על המוכר להוכיח שבאמת לא קנה אותם ברסיסי והא סתם נקראת כך אבל החה לא יהיה אלא נקיד שטר ה מראה לו שטר מכירה שהמוכר מחר לו את הבית חזקה במקום שטר אני לא צריך שטר ולא אמרים קיים שטרח קום בנכס לא אומרים לו תקיים את השטר שלך בבית דין ואז תזכה בבית מהמה זה לא צחוק מיר נעצור פה אך אבל לא הבנתי מהרצים לדבר רב נחמן מה מה ההבדל בעדן בעדן כן אבל לא הביאו לי

את זה אולי יצא עכשיו להביא אנחנו סימן תרעה סיפה תבי להם הלכות יש ר ב ר ב' כן נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ כן למה צריך פרסום מניסה אם הבית פתוח רשות הרבים מניחו על פתחו ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר שפתוח רשות הרבים ככה רוצים את קנז גם אנחנו אפילו ואם היה דר בע שאין לו פתח פתוח רשות הרבים נראו בחלון הסמוך רשות הרבים בשעת הסכנה שאין ו רשי לקיים המצווה מניחו על שולחנו ודיו וצריך נר אחד להשתמש

לאורו למה אסור להשתמש לאור ני חנוקה ם יש מדורה אין צריך נר אחד ואם הוא אדם חשוב שאיין דרכו להשתמש לאור המדורה צריך נר אחד מה יש לו שתי פ לא לא לא מטוב שיש לו שתי פתחים עוד מ נלמד שני פתחים העיקר יפה צריך להניח איפה פתח ביתו לרשות הרבים אה אולי בגלל שיותר טוב פתח ביתו רשות הרבים כול להיות סעיף ו מניחו למעלה משלושה טווחים למה כל למטה זה קרקע ממש מצווה להניחו למטה מ-20 טפחים מעשרה טפחים אה זה לפי הסוד תראה זה גם

לפי מרן צב הנחו למטה מע טפחים ואם נחו למעלה מע טפחים יצא אבל אם נכו למעלה מ-20 אמ לא יצא הגה אפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מ20 לא יצא דלקה עושה מצווה לא מועיל לקחת אותה דלוקה ולהוריד אותה אחר כך לא חבות הלכה באמת לא לכבות ולהניח ואז הכינה יורדת מתח ואך פעם שנייה לא הנה בחנוכה מניח אותה מתחת משמע שהשכינה יורדת מתחת לסרת בחנוכה אני לא יודע יכול לה בגלל שהנחה גם אז הוא פעם שנייה צריך להדליק אותה בזמן אבל בלי כי אחר כך

השכינה היא לא פה השכינה היא יורדת ל לקליפות לברי ניצוצי קדושה לכן יש ל זמן הנ כינ באמת המנורה עצמה זה השכינה זה אמת כן מצווה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהייה מזוזה מימין ונ חנוכה משמאל ויהיה מסובב במצוות והוא בא ציצית צמח צמח ציצית מזוזה החנוכה ואם אין מזוזה בפתח מניחו בימין ו מניחו בדלת עצמו נרנו מחצו של כניסה לצד שמאל הגהה ו בזמן הזה שכול מדליקים בפנים ואין הקר לבני רשות הלובים כלל אין אחוס כל כך אן אם מדליק בטח הסמור פתח כל

מקום המנהג להדליק בטוח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות אלא אם כן רבים מבני הבית אן הרבים בני הבית שעדיף יותר להדק כל אחד במקום מיוחד מלער הנראות ביחד ואין הקר כמה נרות מדייקים כל מקום זהרו שלא דיק במקום שמדליקים הנרות כל השנה כי אז לא יהיה היקר כלל ואף אם אן קר רק לפני הבית כל מקום הקר קצת מהבי בבית הכנסת מניחו בקות דרום זה מרן לזכר המנורה ומס דרן ממזרח למערב ו מדליקין ומברכין משום פרסי ניסה גם בבית הכנסת ואיין אדם יוצא בנרות של

בית הכנסת וצריך לחזור להדליק בביתו ונוהגים להדליק בבית ה כנסת במנחה למעריב ויש לו הגין להדליק בערב שבת קודם מנחה לא אנחנו מפלים מנחה חר כך אם רוצים למהר להתפלל לאחר שבך שליח ציבור ודק אחד מהן כל השמש דק הנשים שליח ציבור התפלל כן הוא מקבל אמא מקבל הס הגענו סימן תרעב היום הרב שלמד הנה חצר שיש לה שני רוחות שני צדדים שני שטחים א בקשה כמצ בין המצדים תקנו רבותינו מ-17 בתמוז וילך מפטירים תלת פורענות שבעה דנחמתא רטד תיובתא א שלוש 12 אז בסימן ששלוש

לפנותה דשח דברי ירמיהו שמעו חזון אז מה הסימן שלהם דשח בשבעה דנחמתא נוע ארקש איך תזכור את זה נחמו ומר ציון עניה סוערה אנוכי וני עקרה קומי אורי שוס הסיס דרשו השם שובה ישראל אין לדלג הפטרה דפורענותא וחמתה משום הפטרה אחרת שחל ראש חודש מנחים א בשבת מפטירים שמעו כדרכן מוסיפים פסוק ראשון ואחרון של ראש חודש כך כותב הבית יוסף שקש גם שתיים של טיובה עוד צריך להיזהר למנע בימים אלו שום פרי חדש ושלא ללבוש שום לבוש חדש כדי שלא צ לברך עולם שחינו כמו שנזכר

בענין זה בסר הפוסקים האחרונים בן זה ג שבתות בראש חודש אב כן אנחנו משתדלים לא לברך שכנו לא גם בשבת לא מברך אבל מה אם אדם יש לו בן ווא מברך שחינו על אבי הבן יכול לפתור את הבגדים החדשים או משהו אחר שיש לו עכשיו מה יהיה עם חתן שהוא מתחתן עכשיו והוא רוצה לברך ה שחינו על הטלית הוא לברך מכוון ע אבל זה אינו זה לא מצוה אזה משהו אל תב שליד שנו כוון על הכלה לא הכוון על הכלה מהוים לא תחתם בימים האלה בשל

החינו [‏צחוק] לא בגלל שחינו רשא לברך שחינו ת גדול כך כתב האור לציון פי שהיא מצווה עוברת דעת המ קציעה לברך על הנישואים באישה הוגנת לו דעת ברך על אישה שחינו דעת המור קציעה ווב דברים במחבר אבל בכל זאת נהגו להתע ולברך ע זה שח לפתור את האישה אבל נחקר דין אפשר כמו שכתב פ בכף החיים בןר מצרים כן גם עכשיו ברמי צריך לברך שמן ח מ גדול העונה אמן יותר מן המברך הוא מברך ו זה כמו שבך שהוא מברך עש מכוון עד עכשיו שחי גם

צריכה לברך עלי בטח ברך על הש אם הוא אם הוא כהן בטח אחי חמש שנים הרמבם ידע אם הואצי אומרת זה לא חדש הם גם מוכר פרחים כל פעם יש לו פרחים חדשות לכות ביאת המקדש היית בדיוק עכשיו רוצים בית המקדש ביאת המקדש יש בכלל דף סז סז יש תן 15 מצוות שתי מצוות עשה 13 מצוות לא תעשה וזהו פרטן שלא יכנס כהן שיכור למקדש כהן אף פעם אשו לא להשתכר למה תכף נבנה בית המקדש מה יעשה שלא יכנס לו כהן פרו הראש שלא יכנס כהן

כרוע בגדים שלא יכנס כהן בכל עתל הכל שלא יצא כהה מן המקדש לשלח תמ מן המקדש שלא יכנס תמא למקדש שלא יכנס תמא להר הבית שלא ישמש תמא שלא ישמש תבו יום קדש העו ידיו העובד ידיו ורגליו שלא יכנס בעמון לאכ ולמזבח שלא יעבוד בעל מום שלא יעבוד בעלום עובר שלא יעבוד זו והוא מצוות אלו בפרקים אלו פרק ראשון כל כהן א כל כהן הכשר לעבודה אם שתה יין אסור לי להיכנס מן המזבח נפנים ואם נכנס ועבד עבודתו פסולה וחייב מיתה בדי שמיים שנאמר ולא תמותו

והוא ששתה רביעית יין חי בבת אחת מיין שעבר עליו 40 יום אבל אם שתה פחות מרביעית יין או שתה רביעית והפסיק בה או מזגה במים או ששתה יין מגטו בתוך 40 יום אפילו יות מרבעת פטור ואינו מחלל עבודתו שתה יותר מרביעית מן היין אף על פי שהיה מזוג אף על פי שהפסיק ושתה מעט מעט חיה מיתה הוא פוסל עבודה מה יהיה הדין אם הוא לא שותה יין הוא שותה מחייה היה שקור הנה היה שיכור משאר המשקין אסור להיכנס למקדש ואם נכנס ועבד והוא שיכור משאר המשקין

אפילו מנחל או מן הדבלה הרי זה לוקה ועבודתו כשרה שאין חייבים מיתה אלא על היין בשעת העבודה ואין מחלל עבודה אלא שיכור מן היין וכשם כן כמו שצריך ג כשם שאסור לכהן להיכנס למקדש בפני השחרות כך אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להורות כשהוא שטוי להורות הלכות אפילו אכל תמרים או שתה חלי נשתבשה דעתו מעט אל ורה שנאמר הוא להורות את בני ישראל ור בדבר שהוא מפרש בתורה עד שידיעות צדקים מותר כגון שהורה ששר תמ וספרד טהור דם אסור כיוצא בזה ומותר לשכור דמי תורה

אפילו הלכות מדרשות והוא שלא יורא ואם היה חכם קבוע לי הוראה לא היה נמין שלמדו הוראה הי זה חכם עובדה ש שתה ה שתה כדי רביעיית בלבד והיה בא והיה במים כו שהו או ישל מעט או הלך כד מין כבר עבר היין מותר לעב אבל אם שת יותר מ אפילו מזו שנ שנת מעט או דרך מוסיפים משח אותו אלא ישאר לפי שחות עד שלא ישאר משחו שום דבר בעולם ו אנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות אבל לא בימי שבטן ואפילו שאר בתי אבות ש משמר שאין

עבודתן היום שמת תכבד עבודה על אנשי בית אב של יום ויצטרכו לאחרים מש נשמר נשעם אנשי בית אב אותו היום אסורים לשתות בין ביום בין בלילה שמה ישתה בלילה ושקים לעבודתו ועדיין ללא רינו מעלה אז גם בלילה אסור לשתות כל כהן שיודע מאיזה משמר הוא מאיזה בית אב הוא ויודע שבתי אבותיו קבועים הם בעבודת היום בעבודה היום אסור לי לשתות כל אותו היום היה יודע מאיזה נשמר הו ואין יודע בית אב שלו אסור ל לשתות כל אותו שבת ששמר שמשמרת וב ב לא היה מכיר משמרתו

ולא בתי אבותיו הדין הוא שאסור לשתות יין לעולם אבל תקנתו ככלתו והרי הוא מותר לשתות תמיד שאן יכול לעבוד עד שיקבע בבית אב שלו במשמרתו חט כהן שגדל שערו אסור לו להיכנס מן המזבח בפנים ואם נכנס ועבד חייב מיתה בדי שמיים כשיכור שעבד שנאמר ויין לא ישתו כל כהן רושם לא יגלחו ופרע לא ישלחו מה שטו יין שטוי יין במיתה מגדולי פרע במיתה ואין פרועי הראש מחל עבודה פפי שה במיטה עבודתו כש י כשם שאין הכהנים מוזרים עלי יין אלא בשעת ביאה למקדש כך אין אסורים

לגדל פרה אלא בשת בל המקדש במ דברים אומרים בכהן אדיות אבל כהן גדול אסור לגדל פרה ג לעולם שהרי תמיד הוא במקדש כך נאמר בו את רשו לא יפרע וד לא יפרו כמה הוא גדו הפרע 30 יום כנזיר שנאמר בו גדל פרע ואם נזירות פחותה מ-3 יום פי כך כהן הדיות עובר מגלח 30 יום ל30 יום יב נשי משמר סו ספר נכבש בשבת כדי שלא יעלו משמרן כשהם מנוולים אלא מגלחין ורוחצים ומכבשים קודם שיעלו יג מי ששלמה משמרתו בתוך הרגל מותר לגלח גל אבל אם שלמה

בערב רגל אין מגח בערב רגל יד דין קרועי בגדים ודין פ ראש אחד הוא שנאמר אשכם לא תפרע ובכם לא תפלא תמות אם עבד והוא קרוע בגדים החיה מיתה בידי שמיים פי שעבוד אותו כשה ולא ע ו ראלי שכל כהן הקשר לעבודה אם נכנס במזבח לפנים הוא שטו יין או שיכור משארק או פרוע הראש או קרוע בגדים כדרך שקור למתים אפי שלא עבד הרי זה ל ווא רוי לעבודה העבודה מנובל ככה והרי הוא מוזהר שלא יכנס ואם נכנס לו ד נכנס ככה מן המזבח מפנים ד

יצא משם החד כגון שת ין רביעית בן העולם זוקר בגב שם ויצא לו וכן אם עבד ביציאתו היה מיתה יז כן אסור לכל אדם בין כהב בין ישראל להיכנס למקדש כולו בתחילת עזר עזרת ישראל לפנים כשהוא שטו יין או שיכור או פרוע ראש דרך ניבול או קרוע בגדים אף על פי ש שאינו באזהרה שאין זה כבוד ומורה לבית הגדול והקדוש שיכנס בו בנוב אבל ישראל שגדל שערו או ש נסה מחלפת לא היה דרך נבול אחי זה מותר להיכנס לעזרת ישראל פ ביאת המקדש פרק שני כתיב

דף תכה שם קדושה זה תכה כתי וינחם אדוני כי עשה את האדם בארץ פק אדם ד ד בארץ אדם העליון וינחם אדוני אזהר הפי תמר וצב אבו ויעצב נאמר אלא ויתעצב מ הוא לעצמו אתה לא יכול עציב אותו פו ממד התעצב א ליבו בליבו לא כתיב אלא א ליבו כמת למר זה ליבה לבין ויאמר אדני הדם אשר ד ם לא חכמה תכ כל הרהב אני חוכמה שכנתי עורמה אל תק שכנתי א שכינתי ושכנתי ל א בכם כחד הככ שדם םנ מנם למלה כ כבר אנש וי

הוא הוא הוא לא קדמון צ הוא קדמון הוא קדמון הקדמ עד כאן סתמו מילין ובריר תאמין