הדף היומי מסכת בבא בתרא דף כא הרב בניהו שמואלי שליט"א י תמוז תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש י תמוז תשפד דף היומי היום מסכת בבא ותרא דף כא לית כ זה גם אח אתה רוצה לא חי זה גם עושה בעל אתה רואה בכל רגע מתחלף תעיין במישהו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי ב בת קודש יות תמוז השפד הנה ראינו הפרשה שלנו איך אתונו של בלעם מנסה כמה פעמים בכמה דרכים לבנו מבלעם שימשיך בדרכו הרעה בתחילה קודם כל השתטה מן הדרך והיא נותנת לו בזה רמז כה לבלעם כשלא התעורר ל רמז יותר חזק

איתות חזק מה יש גדר מזה וגדר מזה ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר אולי במצב כזה יחשוב בלעם למה זה קורה לו למה עכשיו פתאום האתון לוחצת לו את הקיר בגלל זה הוא היה צריך למה זה הכיתני זה שלוש רגלים בדרך רמז אבו עכשיו צריך לו רגל שלישית את המקל תחשוב הוא לא רואה את המרור אומר לו עצור הוא לא חש שעוצרים אותו מן השמיים להמשיך בדרכו שהוא לא מתעורר רבץ היא לא המשיכה אפילו במצב כזה לא התעורר והוא ממשיך להכותה אז מה עושה האטום שאף

פעם לא היה דבר כזה פותחת את הפה והוכיחה אותו על מעשיו והוא לא חושב עדיין הוא חושב זה קרה מקרה שפתחה את הפה שלה ודיברה לא היה כזה דבר אבל כן קרה מקרה לחצה לו את הרגל זה מקרה סטתה מן הדרך זה מקרה זה קורה אפשר אזה פ פלאות אפשר שזה קורה אז ככה הוא חושב ברעם היה נביא היה צריך לדעת ששום דבר בסדר זה בסדר אמרתי לו שישב שם אין דבר שום דבר לא קורה אז הוא צריך לדעת שאין דבר כזה מקרה מקרה זה אותיות

רק מהשם מקרה זה אותיות השם רקם אין בעולם מקרה ואת זה הוא לא לכן בא מלאך השם ניצב לקראתו בדרך וחרבו שלופה בידו אנחנו צריכים לדעת ולהחדיר בתוכנו שאיין דבר כזה מקרה ויש אין דבר כזה שכל דבר אין אדם נוקב צבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה אפילו על מכה קטנה שאדם מקבל יש קרוז יוצא מלמעלה שלא יחשוב זה קרה מקרה נפל זה מקרה קיבל מכה זה מקרה לא זה כל דבר יש לו חשבון ויש לו תגמול והכל זה מהשמיים צריך לדעת הכל זה עילת

העילות בסיבת הסיבות על כל דבר שקורה שקורה היה מסופר על מלך אחד היה אהוב מאוד ונערץ עעל תושבי המדינה שלו הוא עשה כל מה ש ביכולתו לעשות צדק תבונה היה דרכו לפעמים לצאת מהארמון שלו ושהוא מחופש והולך באיזה מקום לראות מה המצב באחד הימים הסתובב באיזה מקום הגיע על גדות איזה נהר ורואה וילה מאוד יפה דפק בדלת ורואה איזה עשיר אחד אומר לו זה אומר לו אני המלך אתה יודע באתי לראות אני לא רוצה שתה תדבר אבל אני באתי לראות אומר כן אני ברוך השם פה

בניתי לוילה יש לי עסקים אני מצליח אמר לו שואל אותו המלך למה יש חלק מאנשים עניים בחלק עשירים אתה יודע לומר לי אומר לא אבל אני יודע אבא שלי תמיד היה אומר לי כל אחד והגור שלו והמזל שלו וכל אחד זה השגחה מן השמיים מה יהיה איתו ומה שנקצב לבן אדם זה הוא יקבל לא יעזור לו שום דבר יעלו שמיים ירדו תהומות הוא לא יכול לשנות אי אפשר לשנות אם הקדוש ברוך הוא נתן לו כך זה כך כל אחד לפי ה מה שקצו לו מן השמיים

אי אפשר לשנות את זה אמר לו אם ככה בוא ננסה אמר לו בבקשה הוציא המלך איזה שקית מלאה מלאה 500 זהובים זהב זה סכום אדיר היה אז אמר לו תיקח את זה לך תן את זה לעני הראשון שאתה רואה שאתה יודע שהוא עני מאוד תביא לו את זה ונראה ולבחון אותו ונבדוק אם נוכל להטיב איתו אולי זה יעשה אותו עשיר בזה הוא יכול לקנות שני בתים בוא נראה טוב היו שני אחים עניים מרודים אחד יושב בפינה כזאת אחד יושב בצד השני של העיר הם מה שאוספים

מחלקים ביניהם הוא הלך לאחד מהם נתן לו את ה את השקית את הכיס הזה עם כל הזהובים נתן לו זה אומר עכשיו אני צריך להתחלק עם אחי חשב חשב אומר למה אני תחלק עם אחי כזה סכום גדול לך התחלק איתו לא זה ישנה לי את כל החיים לא יכול לוותר בשביל אחיו לא מוכן אמר טוב אני אסתיר עכשיו את הכסף לא רחק מביתו היה שפת איזה נהר עמד שמה עץ לון עתיק לקח שמה את הארנק את כל הכסף הזה הסתיר אותו באחד מהענפים היבשים שם ואמר

פה אף אחד לא הגע בערב מגיע אחי ורווקים שניהם מגיע אחי בלבית העני הזה אומר לו עד תשאל מה היום היה לי אומר מה אומר עפה לי הקפר וץ עף הכובע היה רוח עברתי עליה שפת הנהר ועף לי הכפר וץ הכובע ף ורציתי להביא אותו זה עף במים בסוף עקרתי איזה ענף מה מהעץ שם ומש חתי את הכובע עם הענף וכמה עבדתי קשה עד שהבאתי לי זה שומע מתחיל להתבלבל אומר לו ומה עשית עם הענף אומר זרקתי אותו שם מה אני אעשה איתו ו אוי ואבוי

לא יכל לישון כל הלילה בבוקר הוא קם הולך ליד הנער הוא רואה באמת את העץ את הענף הזה היבש איזה מזל קרט לו אותו יפה שהוא שם את כל המטמון שלו את הענף הזה אחיו שבר והוציא את זה והביא את הכובע אומר הוא זרק את זה טוב זה העשיר גם הוא היה דרכו לעבור דרך הנהר הזה והוא חיפש איזה עצים להבהיר לעשות באחו שלו ב בתנור מצא את העץ הזה היבש שם לקח את זה הביא את זה לבית רואה בפנים יש את הכסף אומר הנה מהשמיים

אין להם אין להם הש הם לא רוצים לתת להם את הכסף הזה איך זה זה פלא פלאות עוד שבוע הגיע בחזרה המלך אומר לו נו מה נהיה אז לפני כן לפני שהגיע המלך לא עבר כמה כמה זמן בא העני הזה שהוא נתן לו את הכסף דופק לו בדלת הוא לא יודע שהוא גר פה אומר יש משהו לאכול אומר כן אומר אבל זה היה עני שאין לו אין לו מזל וכלום מהשמיים לא נותנים לו אומר טוב בוא נבדוק אותו הכין שני פשטידות גדולות ושם בפנים את הכסף

ואחד הכניס את ה איזה חתיכות ברזל ובאחד הכניס את ה את הכסף אמר לו תבחר לך איזה פשטידה אתה רוצה אבל מה לקח את הפשטידה שבפנים יש את הברזל הלך עם זה רואה מה זה ברזן חוצפה ברזלים שם לי בפשטידה כעס חזר לעשיר אומר לו ך עשית דבר כזה אומר בוא תנוח זה מחילה לא שמתי לב שב זה ישן שמה הוא בינתיים הכין איזה לחם אחד כל כך טוב ושם לו בפנים את הכסף אמר לו תקח את הלחם הזה בשבלך גם יתן לך איזה מטבח תקנה

משהו ללפת בזה את הלחם אבל הוא הלך אמר לא רוצה לפתוח בזה מי יודע מה יש בלחם הזה והוא לא רוצה את זה ב ראה איזה אישה אחת אמר לה אם את רוצה תראי איזה כיכר יפה יש לי את רוצה לקנות את זה בשתי אגורות כסף אמר לה כן קנתה היא לקחה את זה טפה את זה בנייר יפה שלחה את בעל לה לבית הזה של העשיר להחזיר לשכנה טובה שה תמיד עושים להם טובה אמר עכשיו זה לחם טוב החזיר את זה לבית שמה רואה בחזרה את

הכסף פה שלוש פעמים העני הזה שקיבל לא הלך לו ואז המלך הגיע ושואל אותו נומה ניה אומר לו אתה רואה כך וכך סיפר לו בהתחלה שמתי בענף הענף בא אליי עוד פעם שמתי בפשטידה עוד פעם שמתי ברחם ואומר לו תראה זה הכל מה שהשם רוצה אדם יעלו שמיים ירדו תאומות אדם לא יכול זה הכל ממנו יתברך כל דבר שקורה בעולם זה הכל זה הכל הקדוש ברוך הוא אתה יודע שהיה פה [מוזיקה] היה ראש ישיבת חברון הרב סרנה זה היום איפה ישיבת דבר ירושלים היה ברחוב חגאי

ישיבת חברון אז זמננו זה היה פה זוכר הישיבה פה ח זה היה פה בגאוה רחוב חגאי זה ה שמה היה הרב סרנה מי זאת אשתו אשתו ניצלת שואה מה היה הסיפור שלה דבר פנ פלאות היא היייתה ילדה קטנה נערה והיא ברחה מהנאצים ראתה בית מאוד יפה נכנסה בו דפקה בדלת פותח לאחד נאצי אבל עם נבוש אזר רגיל של הבית שהוא יושן אבל השפם שלו והבת פנים והעיניים החודרות היא ילדה בגיל 12 אומרת איפה נפלתי מי יודע אומר לה את מבקשת איזה הצלה אומרת לו כן אומר

את באת לבית של המפקד הנאצי איזה הצלה והיא מתחילה להוריד דמעות ווא מסתכל לה בעיניים ואומר לה תראי איך עברת ואיך הגעת עד פה בואי תראי יש פה כלבים שאדם לא יכול לעבור אותם הם קוראים את הבן אדם איך את עברת את זה אומר התעברתי לא יודעת לא ידעתי שיש כלבים והגעתי אליך אומר יש לך איזה סגולה עכשיו שעה 10 בלילה תשני פה בבוקר את תצאי בחזרה ותיכנסי אם הכלבים געו בך אז הם ישתו אותך ותלכי לעולמך אבל אם הם לא יגו בך אני אציל אותך

את תישארי פה עד שתיגמר המלחמה הזאת בבוקר היא כל הלילה לא ישנה היייתה מתמללת להשם ובבוקר אומר לה תלכי ומה זה כלבים אכזריים אומר כולם מעולפים ל לרע אומר עברה לא עשו לה כלום חזרה לא נגעו בה אמר לה את בחורה מיוחדת את סגולה בואי תישארי אצלי פה זה מקום הכי בטוח בשבילך שערי תן לאכול מה שמותר לך לאכול ויגמר המלחמה זה יקח כמה שנים תלכי לבית שלך תחיל משוחררת וככ היה ואז היא שחתה להתחתן עם הרב סרנה תראה איך כשהקדושים איזה נשמה כל אחדו התיקון

שלו והגלגול שלו וה והנשמה שלו לא הי שמה מסופר על אנשי ריחו שלא היה להם מים לשתייה כי המים של המעיין היו מרים הם באו לאלישע אלישע ריפה להם את המים והיו עושים לו מסיבות איך שהוא ריפה להם את המים ואז היו 42 הנערים שהם היו מצחקים על אלישה עלי קרח עלי קרח למה הוא קיפח אותם בפרנסתם ואז הקדוש ברוך הוא עשה נס בתוך נס ברא יער והוציא שני דובים מן היער והם אכלו את 42 הנערים האלה אותו דבר גם בערך זה הגמרא מספרת במסכת תענית

רבי יוסי דמן וקרת יום אחד באו אצלו פועלים והוא התאחר לבוא אמרו לבן של רבי יוסי הם רעבים היה שמה עץ תאנה לא היה לה פלות אומר תאנה תאונה תוציא פירותיך פירות יכלו פועלים של אבא והיא הוציאה הוא אב הוא היא הוציאה את הפירות ואומר ובאו אומר להפועל תן לכם לאכול אמרו כבר הבן שלך הביא לנו לאכול אומר איך בקש מתאנה תוציא פרות או ל אתה הטרחת את כולך להוצי תאנה שלא בזמנה תאסוף שלא בזמנך מת בלא עת גם בתו של רבי יוסי גם נרגע בצורה

כת הייתה בעלת יופי מיוחד והיה איזה יהודי שכן מזיז את הגדר להסתכל עליה אמר לה את מחטיאה את הרבים תחזרי לעפר חזרה לעפר מסכנה אז אומר הרב הרב הרמ מפנו הוא כותב בספר גלגולי נשמות אומר שרבי יוסי הוא גלגול של אלישע הנבי שהוא גירה את הדובים בתינוקות ועכשיו גירה את המוות ב וגם בבתו זה תיקון אומר למעשה אמנון ותמר בני דוד הוא באו בגלגול של לתקן אותם וגם ועוד הוא מעריך שמה העיקר הוא אומר ששני הדובים האלה שאכלו את 42 הנערים הם גלגול בלק ובלעם שבנו

שבע מזבחות הסטרה אחרה טבעה את המזבחות בעבור 42 קורבנות שהקריבו באותן שבעה מזבחות אז הצליחו ללה השני הדובים האלה הם אחרו את 42 הנערים למה הסדרה אחרי היא טובעת את השכר של 42 המזבחות ועכשיו הם קיבלו את 42 ילדים הנ האלה שני הדובים האלה מי זה הדובים זה וואי וואיי וואיי זה תראה הכל אדם לא יודע מה קורה לא היה רבנו הארי פעם כתוב שהוא היה באיזה מקום והיו שמה שני עורבים אומר להם אתם רואים שני העורבים האלה זה בלק בבלעם ועוד הרבה הרבה דברים איך

הם באים וגלגולים והכל זה מעשה השם כלומר אדם לא יכול לדעת שום דבר מה קורה בעולם זה כל דבר שקורה זה עילת העילות וסיבת הסיבות משחק משחק אפשר היה לו לקלל 42 ילדים ולהרוג אותם כן הם היו מנערים מן המצוות זה לא נערים הגמרא אומרת היו מנערים בין המצוות ועשו עבירות חמורות שהיו חיייבים מיתה לא סתם לא כתוב כי מרו צורים הראנו מגבעות אשורנו אין עם לבדה דשון תקשר אליו תקשר אליו תסתכל אן עם לבדה תשכון הגויים לא תחשב דבר איתו בכל זאת פלא פלאות אז

הכל צפוי מראש זה לא אדם יחשוב הוא יעשה ואז יהיה לו ויעשה כך ויבוא כך אין זה הכל דלת עילות וסיבת הסיבות הוא מנג את העולם ובפרט שאדם הולך בדרך השם הכל מסתדר לא היה מעשה נורא אישה אחת חלתה מחלה נוראה מה לא עשו בטיפולים ראו שהדבר לא מועילה החזירו אותה לבית לא היה ברירה האבא קרא לכל בני המשפחה אמר אין בואו להיפרד מהאמא למה הם אמ אמר לו הרופא יש לה שעה יש לה שעתיים יש לה שלוש שעות הוא הלך להתפלל שחרית ביקין עד שהוא

יבוא לבית שברו כל הילדים חוזר הוא רואה מחזה שהתעלף נאחז בידית של הדלת לא ליפול אשתו שוכבת חלושה אבל הז כמה היייתה גוססת רואה אותה יושבת על הכיסא אומר לו מה זה אומר לו בוא תשמע סיפור אומר לו אומרת לו אשתו בזמן פרעות תרפת היה זוג צעיר שהתגורר בחברון מספרת לו כאשר זמן רב קודם לכן נולדה בתנו הבכורה ואנחנו בניסי ניסים ניצלנו מנה היא מספרת לבעל את זוכר ניצלנו אנחנו מהטבח בניסי ניסים אבל באותו זמן היה לנו חברים כולם שחטו אותם אבל אחת שלהם ניצלה לא

היה מי שיקח אותה מי שיגדל אותה מי שיכיל אותה ואנחנו לקחנו את הבת הזאת וגידלנו אותה וטיפלתי בה ונתתי לה הנקתי אותה כמו הבת שלי וחתנו אותה והנה היא פה אומר ההורים שלה באו אלי באו אליי הלילה אמרו לי אל תהי בריאה עכשיו הלכנו לבית דין של מעלה ובאנו בכוח בת העצומות אמרנו זאת האישה הצילה לנו את הבת הצילה נפש מישראל תראה איזה ילדים הביאה הבת הזאת בבקשה מכם מהבית דין תדון אותה לטובה אישה ש הצידה נפשות תראה כמה נפשות זה פלא ואת הסיפור הזה סיפר

את זה הרב גואל אל קריף בשם המשגיח מושקוביץ והוא אומר איך הקדוש ברוך הוא לא שוכח מעשה טוב שאישה זאת עשתה לפני עשרות שנים יש לפעמים בא מעשה טוב של בן אדם אפילו צריך להיות לו איזה משהו מסתובב מסתובב נדבק עליו לא עוזב אותו מן השמיים זה עילת העילות וסיבת הסיבות פל פלות נלך לישעיה אנחנו ישעיה ח פסוק טז צור תעודה חתום תורה בלימודי אומר כשור וכפול תחתום את התורה בלב התלמידים שלא ישכחו אותה צור תעודה חתום תורה בלימודיי וחיכיתי לאדוני המסיר פנ מבית יעקב קויתי

לו אומר ישעיה אני המחכה וממתין לקדוש ברוך הוא שמסתיר פניו מעשרה שבטים קיוויתי לו למד את הדברים שלי ולהושיע את בית דוד רוצה לראות את זה אנוכי והילדים אשר נתן לי אדוני לאותות ומופתים בישראל מם אדוני צבא השוכן בהר אפרים בהר ציון אומר הנה המעשה שעשיתי אני זה כתיבת הגיליון בשמות הילדים אשר נתן לי השם והם ש שאר ישוב ומהר שלל חש ובז שאמה ככה קרה לילדים שלו שאר ישוב מהר שלל חש ובז שהם עלא אותות ומפתים בישראל והם והם העניין שמה שייקרה איתם דעו שהכל

מע השם הנה תראה ולא מליבי אני עושה את הדברים וכי יאמרו עליכם פסוק יט וכי יאמרו עליכם דרשו אל אהובות וליידי עונים ה מצפצפים במרים הלו עם א אלוהיו ידרוש בעד החיים אל המתים אם יגידו לכם הם מסיתים יאמרו לכם דרשו את הדבר אצל האובות וידעונים והם יגידו לך את האמת כן הם יפתו אתכם לומר אלא תראו שהם מצפצפים ו מהגים האם יש ממש בהם יוסיפו עוד מהאומות אומר כל אחד מהאומות כל אחד דורש את אלוהיו הם יגידו לך מה יש אתם עם כמו אלוהים כאלוקינו

אוי ואבוי ישאלו מאבות לדעת את האמת אם כדברי החיים ולא יחשבו לעוון ומכחיש באלוהיו למה הם היו מה זה אוב הוא מעלה את המת והוא אומר לו מה יקרה לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר אומר להם אני נשבע בתורה לתורה ולתעודה אם לא ייאמרו המסיתים דברי הבואי כדבר אשר נראה לעין שאין לו בהירות אין להדמות את את את השקר שלהם תשארו מהם ועבר בה נקשה ורעב והיה קרעו והקצף וקילל במלכו ו בוהב ופנה למעלה ומי שעבר בדרך הזה לדרוש בובות והם

בני עשרת השבטים בא עליו מאורה קשה סובל רעבון למה נחסר לחמו ואז אין לו רעב קילל ב במלכו באלוהיו ואז הוא פונה למעלה לאלו האמיתי לקדוש ברוך הוא ואל ארץ יביט והנה צר חשכה מעוף צוקה ואפלה מנוד אומר אולי ימצא עזר מושלי ארץ הנה צרה לא מצא עזר מעוף סוכה אומר צרה חשכה וכפל את הדבר ואפילו מנדע אל האפלה כי לא מועף לאשר מוצק ל כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי ואחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגויים אומר אם לא יהיה עייפות ושות כוח

עם אשר אומן להיות לו למוצק שלוש פעמים יבוא עליהם כעת הגלות הראשון האמצעי תהיה קלה של עת ראשון אשר אזה קלות גלות קלה אל ארץ זוון ארץ נפטלי אומר בגלות האמצעית לא י לא יגלה רק אותם שעבר הירדן אחרון הכביד אבל גלות האחרון נכבד מהם כי הכל הגלו דרך הים עכשיו מונה סדר גלותם בתחילה גלו היושבים דרך ימה של טבריה רץ נפטלי שנאמר בו ים מדרום רשע וזה היה ממי פקח בן רמליהו עבר ירדן אחרי זה גלו אותם שבעבר לירדן וזה היה בימי הושע בן אלה

אז הוא מונה להם איך שהם ילכו לגלות הגענו פרק ט שניות מה זה זה לא בעיה עובד הכל הש בסדר אנחנו מסכת קידושין משניות פרק א' משנה ד' אבל לפני כן נעשה את הצדקה ש מושה תיתן שלוש אליעזר צריך לתת שש אתמול לא היה מרין אפרים צריך לתת שש גד הרב מהש עוד כמה 1000 שק לפני שלש אנחנו מסכת קידושין פרק א' משניות קידושין משנה ד נכנס פמ להביא רב אלבז המלך הש זכה למצוות בהמה גסה נקנית במסירה פרה זה בהמה גסה נקנית במסירה בעליהם מוסרים

אותה ללוקח באסר ובסערה והדקה בהגבהה כבש עז בהגבהה אתה רוצה לקנות צריך גביע לעשות להב יויו דברי רבי מאיר ורבי אלעזר חכמים אומרים בהמן דקה נקנית במשיכה לא צריך להגביה במשיכה לפעמים מאוד קשה להגביה היא מפחדת אז היא נאחזת חזק נאכס בשבח בקרניו אינו נותת ללכת משנה ה נכסים שיש להם אחריות זה כמו קרקעות נקנים בכסף נותן כסף קונה בשטר כותב שטר וקונה למה כתוב שדות בכסף קנו וכתוב וכטוב בספר חתום ובזק וירשתם אותם והשבתם בה שאין להם אחריות זה מטלטלין אין נקנין אלא במשיכה עודי

נכסים שאין להם אחיות נקנים נכסים שיש להם אחיות בכסף בשטר חזקה אומר גם אני קונה את הקרקע אני קונה גם ם מטלטלין שיש נעשה שתי עסק מזוקקים נכסים שאינם אחותם נכסים שחיות להשבע עליהן המטלטלים מוקדים את עצמם את הקרקעות חיי שבועה ה לא נשבעים על הקרקעות אבל מי שטבע את חברו מטלטלין וקרקעות מתוך שהוא נשבע על המטלטלין אז אומרים לו גם תשבע על זה על הקרקעות כן עכשיו אנחנו הגענו לגמרא בעזרת השם מסכת בבא בטרה דף כא אך טוב לישראל שמעון דוד בן ניטא גם לרפואת

אהוד יהודה לוי בן דבור ה פרח גם להצלחת בר בן גלית עדל בן עדי אסתר די אסתר בת להיה להצלחת התורמים זה נתנאל בן יפ קפי ואליעזר פנחס בני השם יתן להם שפע ברכה והצלחה לו נשמת מורבי רבי שלום אהרון בן רחל נסים בן אסתר נסים בן אסתר מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר אהרון בן מרגלית אהרון בן גלית אחד קוראים לו דוד נתנן בן עמרה הוא תרם לכל נפטרי ונצחי עם ישראל מבריאת העולם ועד היום רוצים שיהיה דים טוב נשמת חיים בן אסתר נשמת מרים

בת סוליה רבי מרדכי בן חנה רבי שלום רפאל בן שרה רבי אורי נורי בן רחל יעד שמואל בן שולמית גסטון שבתי אדוני לרדי תמיד כי ממני בלמות קאקים מצוות עשה שלימוד תורה כמו ש אמר הכתוב והגית בו יומם ולילה הנו לומדים תורה לשמ צרנו נועם אד אלנו עלינו ע נועם אד אנו עלינו מעשה ידנו נו י רצון לפניו בחברי שלא אמר מותר ו מותר ו יקשו ך ומ ב תך תצל בלימוד ממה שגידי כבר מדני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת כי אדוני יתן חוכמה

מפי דעת ותבונה גל עיני ואביתה נפלאות מתורתך ז ים ע דש ים עום תורה בלימודי בלימודי תורם ד ברוך אתה אדוני ברוך ברוך אתה אדוני למד ח חך למד אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוקיך חוקיך למדני אדוני את ברוך בחוקות עשך שיר המעלות הנה ברכו את אדוני כל עבדי אדוני עמד בבית אדוני ב דבר אדוני ח מציון וש שמיים וארץ כן רבותיי לפתוח דף כא אנחנו נתחיל ללמוד מדף כ עמוד ב' מהמשנה השנייה למטה מהר פתחת אני רואה צי משה עוד הוא לא לומד

לא יודע מה יהיה איתו ככה עמוד ב דף כא עמוד ב למטה כ עמוד סליחה כ עמוד ב' למטה חנות שבחצר מצאת צין משה יופי כן גם תדע לך שהוא התי יד ביד הרב חורש בזה אמר לך המשנה השנייה השנה משנה השנייה נו זהו בסוף נו חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישון מכל הנכנסים ומכל היוצאים אדם היה לו חצר משותפת יש בה כמה כמה בתים בחצר הזאת אחד בבית שלו עשה לו חנות באים אנשים נכנסים קונים כמו מכולת יכול השכן עכב לו

למחות בידו למר לו אדוני אל תפתח בפה את החנות אין יכול היוצאים גם פה בטח ש פה ברחוב הקריפס לא יכולים לעשות פה חינ געות פתאום אסור למה אנשים צריכים לישון אבל עושה כלים ויוצר ומוכר בתוך השוק למכור אסור מהנכסים ויוצאים אבל אדם מותר לו בבית לעשות כנים בחצר ויוצא ומוכר אותם בתוך השוק ינו יכול למחות בידו ולומר לו אין יכול לישון לא מכל הפטיש ולא מכל הרחיים ולא מכל התינוקות לא יכול להגיד לו למשל לא יכול לומר לו תשמע אל תעשה כלים בחצר למה אני

לא יכול הפטיש שלך מכה אדוני זה בית שלי אני יכול לעשות את הדברים האלה מה תסביר ולא מכל הרחיים אתה טוחן ברחיים ולא מכל התינוקות נראה מה עניין התינוקות האלה זה תינוקות של בית רבן כנראה שהם באים אצל הרבי ללמוד תורה אז הוא מלמד אותם והם כל כך שמחים אז הם למדים בקול הגמרא שואלת מהי שנה רשע ומהי שנה שפה ארבר שע המשנה אמרה יכול למחות בו לומר אני לא יכול לישון מכל הנכנסים מהיוצאים ולמה בספה אומרת המשנה שהוא לא יכול למחות בו מכל התינוקות מה

ההבדל אמר הביה שפהה לחצר אחרת ספר של המשנה לא מכל התינוקות שבני חצר אחרת אינם יכולים למחות בו אם זה באותו חצר בטח יכול למחות בו אבל זה בני תינוקות של חצר אחרת זהו לא יכול להגיד לו ששמע בני חצר אחרת מפריעים אמר לרבא אחי תני חצר אחרת מותר למה אומרת המשנה אין יכול למחות מחמת כל התינוקות תגיד מפורש חצ חצר אחרת מותר אלא זה משהו אחר אלא אמר חוזר בפירוש אלא אמר רב שפה אתן לתינוקות של בית רבן הם באים ללמוד תורה משנה והם רוצים

ללמוד אצל הרבי איך לקרוא מה לעשות אז זה הוא לא יכו למחות בו השכן לא יכול למה ומתקנת יהושע בגמ לך כל זה מתקנת הכהן גדול אמרנו יהושע בן גמלה יש אומרים זה לא התו כהן גדול זה אשתו אילני המלכה היא נתנה הרבה כסף שיהושע בן גמלה הוא יהיה כהן גדול הוא היה אדם גדול אבל היה יותר גדולים ממנו אז היא נתנה ואחר כך הוא עשה תשובה נהיה חסידה קדישה הוא לא הה כן הוא היה כהן היה כהן והכל היה היה כהב וגם צדיק אחד הכהנים

הגדולים רשי אתה כהן אליסין אתה כהן זכית אפילו שאתה יזדי אתה כהן לא קנה את זה הוא לא לא לא לא יודע נבו יה כיבוד כן יה כיבוד נכון ומתקנת שימו לב יהושע בן ג ואלך דמר ודרו הנה ברעם זכור אותו האיש לטובה נזכור אותו לטובה מי זה ויושע בן גמלה שמו שנמלא הו נתקע תורה מישראל זה נאמר על רבי חיה אם לא הוא היה לא הייתה משתכחת תורה מתינוקות של עם ישראל למה כי כבר אמר רבי שמעון בר יוחאי כי לא תשכח מפי זרעו אבל

מהתינוקות היה בעיה שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה קודם התקנה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שיש לו ומי שאין לו אב לא היה למד תורה מה י דרוש למה היה כתוב ב כתוב בתורה ולמדתם אותם את בניכם ולמדתם ולמדתם אתם אל תקראה אותם למדתם אתם אתם בעצמכם תלמדו את בניכם אז כל אב היה מחוייב ללמד את בנו זה לא מול על הבית דין על הרב של המקום לדאוג שיהיה שיהיה ה כן הם חייבים לקחת מלמדי תינוקות התקינו א א תראה תוספות זכור לטוב

יושע בן גמלה התקינו ה תקינו התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים מה דרוש למה למתם אתם כתוב כי מציון תצא תורה מציון היה תצא תורה למה שמה יש כהנים עוסקים בעבודה יש קדושה אז אם מי שהולך לציון לירושלים יש יותר ישירת שמיים ואז התורה תיכנס בו ברמ אברה בשס כתב הנה תוספות אומר לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון ניבו יותר ליראת שמיים וללמוד תורה כרשינה בספרי למען תלמד דראה פלא פלאות ראית מפה לומדים שאיפה אדם ילך למותו מקום קדוש לנו היה אומר

ראש הישיבה פורת יוסף נבנה לשם שמיים מקום קדוש ולכן מי שלומד בה הוא זוכה עם יראת שמיים יש יראת שמיים במקום ככה היה אומר הרב מקום קדוש אומר פורת יוסף גמטריה ש שמן זית זך היה משבח את זה ראש הישיבה רבי ד צדקה היה משבח אוי אוי אוי ועדיין מי שיש לו אב מעלה ו מלמדו מי שאין לו אב לא היה עולה למת מי שיש לו אבא מעלה אותו לירושלים שמה היה תלמודי תורה מעלה אותו ירושלים בדו מי שאיין לו אב איך יעלה התקינו שיהיו מושיבים

בכל פלך ופלך ומכניסי אותם כבן 16 17 ראית היו משיבים מנמד תינוקות בכל פלך לא היו מכניסים את הפחותים מגיל 16 17 למה צריך ללכת זה היה סכנת דרכים ילך כל ה ל הדרך ילדים לא קטנים לא שולחים ומי שהיה בו כועס עליו עכשו בגיל 16 17 מבעד בו ויוצא למה הוא גדול הוא לא הורגל מקטנות ללמוד תורה אז הוא אין לו סבלנות לשבת בגיל 16 17 אתה לוקח אותו כבר צריך להתחתן אתה אומר לוקח אותותו עכשיו ו תורה אין הסבלנות הוא לא הורגל בזה אז

היו מועטים עד שבא יהושע בן גמלה יכן שהו משיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה בכל עיר ועיר מכניסין אותה כבת שש כבן שבע ריתה בן שש אם הוא אם הוא בריא שבע אם הוא כחוש היום ברוך השם חשרות הרי גיל ארבע גיל חש כבר הוא יודע את האב אמר לרב לרב שמואל בר שילת לו רב לרב שמואל בר שילת הוא היה מלמד תינוקות רב שמואל בר שילת היה מלמד תינוקות אמר ל עדשית לא תקבל תינוקת תינוקות עד גיל שש אל תקבל לתלמוד למה הם לא הם

עדיין לא יכולים לסבול את טורח הלימוד אבל מכאן ואלך כבי ואספ כתורה בגיל שש והלאה תקבל תאכיל אותו תשקה אותו הרבה תורה בעל כוחו כמו שור שנותנים עליו עור על צברו למה יש חילוק בין שור לעגל עגל הוא לא אוכל מעצמו צריך להכיל אותו שור יכול כבר לאכול בעצמו לא אמרנו אדם צריך לתת את עצמו לתורה כשור לעול כחמור למשוא בטח מתאר לך יום אחד השור יגיד אני לא בא ללמוד תורה רוצה להסכין פרנות מה יהיה איתו בא בענים שלו אומרים לו חביבי בוא ללמוד איפה

אתה למה לא באת הוא לא רוצה להגיד יש לו עניין אחר אומר ורג' על הבטנו כואב לו הבטן פסר מה עושה הבעלי אומר אוי ואבוי שתכף זה לא יסע לא ילך לוקחים אותו שוחטים אותו אז אומר אז השור אף פעם לא רוצה לפספס למה שלא יהיה בעיות לכן כשור לעול לא דווקא הוא בא כל יום אז מכאן בערך אז פרק התורה עוד דבר אמר רב לשמואל בר שילת שהיה מלמד תינוקות ואמ לרב לרב שמואל בר שלת כי מחי תינוקה לא תמחה אלא בכתה ד מסנה ילד

קטן אתה מכה אותו תינוק בגיל שש שבע שמונה לא תרביץ אותו רק בשרוך של הנעל הין לי מכה קלה לא תיסל אותו שלא ינזק לקרא קרה תיקון תינוק ש לומד אז הוא לומד אתה לא צריך סר אותו אבל דלא קרה לי בצבת לחברה מי שלא לומד אתה לא צריך לייסר אותו יותר מדי בלא תסלק אותו גם אלא ישב עם האחרים בצוותא בסוף ילמד ואם לא ילמד לכל הפחות אחרים ילמדו שיהיה עוד מישהו לכלכל הוא לא מכלכל אה של קש יוז מטבעי א מקשה אתה אמרת לי

שאיין בני בן חצר יכול למחות על חברו אחד מבני חצר שביקש לעשות רופא מוהל אומן גרדי מנמ תינוקות בני חצר מעכבין עליו הנה מי שאמרנו שבמשנה שמי שמלמד תינוקות אי אפשר לעכב אותו בני החצר לא יכול להגיד לו תשמע ת למד פה תינוקות מקשה ראינו אחד מבני החצר שביקש להיות רופא מה זה רופא זה הרב דן זה מוהל זה לא רופא שאתה חושב של אינפוזיה או אומן מכיס דם או גרדי זהור או מלמד תינוקות בני חצר מעקבים עליו למה קולות נכנסים באים ילדים אמר כ קינ

בתינוקות דעובד כוכבים מלמד אותם גויים זה מעכבים עליו מה מלמד אותם אוי ואבוי תשמה שניים שושים חצר וביקש אחד מהמהם לעשות רופא ואומן גרדי ו מלמדי תינוקות חברו מעכב עליו הנה מפורש אחנ המה בתינוקות של גויים זה לא תינוקות יהודים ת שמ מי שיש לו בית בחצר ה שותפין הרי זה לא יזכירו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרד ולא לסופר יהודי מה זה סופר יהודי מלמד תינוקות יהודי ולא לסופר הרמאי לא לממ תינוקות גוי אז הנה אתה רואה לא ליהודי ולא לגוי עסקינן בסופר מתה אומר

מדובר במלמד האחראי על הלימוד של כל תינוקות העיר ומושבים מלמדים תחתיו הוא מדריך אותם איך ללמד אז זה עושה רעש גדול פתח כה כן ספקטור מה זה מנל ספקטו בן א בוחן בוחן אמר מתקנת יהושע בן גמ ולך לא ממתי ממטה למטה לא מביאים תינוק מאיר שיש בה לא לא ממתין ינוקה ממטה למטה לא מביאים תינוק מ שיש בה 25 תינוקות ללמוד ביר אחרת למה הדרך סכנה השטן מקטרג בשעת הסקנה אפשר לקוף נשי אותה עיר להושיב מלמד תינוקות אם יש כבר 25 תינוקות אז מביאים להם

הורה אם אין מלמדי תינוקות יש רק כמה ילדים בסדר תיקח אותם ממטה למטה אבל אם יש כבר כיתה לא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממתין מביאים את התינוק בבית כנסת אחת בית כנסת אחר שבעיר ואם הפסיק נהרה לא ממתין אם יש נהר מפסיק בית כנסת בבית הכנסת לא מביאים צריך לעבור נהר למה שלא ייפול חס ושלום בנהר בעיק תיתורה ממתין אם יש גשר רחב על הנהר ממתין יק גמלה לא ממתין אם יש רק גשר צר על הנהר לא רק גשר רחב פתוח החלון פתוח רצ לראות

אותו בצ זה פתוח לא לא זה אה זה גם במזגן אי אי א ואמר מקרנו עוד לא לא אמר רב סך מקרה דרדק 25 נו המניין של התינוקות שרואים להיות מלמד אחד 25 תינוקות וק חמש יש 50 תנוקות מנטרי צ מן 40 לא ק 4 מקרש דוכנה הנה ממונה נוסף שומע יחד עם התינוקות מפי המלמד ומסייע עליהן לשנן ו מסייעין ל ממטה ולא מנקים מתשלום מלמד כדי לשלם לותו ממונה אלא בני המקל משלמים את כו למי למסייע ואמר מקרנו דגריס קח גריס תני מל תינוקות שמלמד

אבל יש מלמד יותר טוב ממנו לא מסלקין לה למה דמה רשו שלא יבוא השני להתפאר אין כמותו ואז התרשל במלאכתו והוא לא יפחד שיסלקו רבד ממר כ שכן דגרס מה פתאום הפוך אם אתה אם אתה בשבילו תעשה כזה כבוד הוא ידקדק יותר כנאה צופרים תרבה חוכמה התירה שמה המלמד הראשון שק יקנה בו ויפרסם עליו שהוא לא עושה מלאכתו נאמנה ‏h כן אז זה קנאת סופרים תרבה חוכמה מה זה קנאת סופרים תרבה אסור לעשות קנאה בענייני העולם אסור לא טוב רכב עצמות קנאה אבל קנאת סופרים רבה

חוכמה משל אם אתה ראית זה תלמיד חכם איך הוא לומד איך הוא משקיע לומד בלילות לומד בימים נהיה תלמיד חכם אבל אתה מקנה ממנו אתה גם תלמד איזה יהיה צבי תלמידי חכמים תרבה חוכמה הוא תלמיד חכם גם אתה למדת נהיית חכם תרבה חוכמה או שמעת מחברך משהו יפה אמרת גם אני אלמד גם אני אגיד יפה רבה חוכמה יש לך שני דברים יפים מה ששמעת ממנו מה אתה מחדש אז תרבה חוכמה זה נקרא קנאת סופרים תרבה חוכמה אבל קנאה של אבלי העולם למשל אדם ראה חברו בנה

וילה גם הוא מקנה הוא רוצה לבות וילה תקנה וילה תבנה וילה אז כמה וילות יש לו אחד לא שניים אבל קנאת סופרים יש לו שניים כמה שהוא למד מחברו וגם את שלו זה נקרא קנאת סופרים תרבה חוכמה יש לו שניים ואמר רב אר מקרה דקדק תשמע תשמע היה שני מלמדי תינוקות אחד גריס בלא דייק אחד מהם לומד עם התינוקות הרבה אבל לא מדקדק היטב שלא יטעו ואחד דייק לא גריס לא לומד הרבה אבל מדקדק טוב מטבי דגריס ולא דייק מושיבים את המלמד הרבה ולא מדקדק טוב

וש בשת ממילא נפקא השיבוש מאליו יצא לא ישארו התינוקות עם הטעות לעולם רב דימי מרדה אמר מה פתאום מבין דיק ולא גריס מושיבים אדם שלא טוע שיודע טוב טוב ולא טועה אפילו שלא ילמד הרבה ושבתה כד ל למה הטעות כמה שנכנסה נכנסה מה תעשה תוציא לא יכול איפה ראיה כתיב כי ששת חודשים ישב שם יואב וכל ישראל במלחמה עם אדום ישב יואב שישה חודשים עד הכרית כל זכר באדום כל זכר אוי ואבוי כי אתה מקמל דוד בא יואב אמר לה אומר לו דוד אשקי מה עשית

מה התמה עבדת אחי למה הרגת רק את הזכרים מה עם הנקבות האלה אמר לה דכתיב תמחה את זכר עמלק ווא כתוב בתורה תמחה את זכר עמלק המורה שלימד אותו לימד אותו זכר עמלק אומר רק זכרים לה אמר לה וענן זכר קרנן תמח את זכר אמר לה אנה זכר קיון כבוד הרב כבוד המלך אומר מלמד אותי המלמד תינוקות זכר אזל שילה לרבי הלך ישאל את רבו שלמדו בילדותו אמר לו אח הקרין איך לימדת ני לקרוא את הפסוק הזה אומר לה לימדתי אתכם זכר לא שכר הוא קרא

שכר וא לא תיקן אותו ששתו שנמצאו איי אי איי זכר שקל שקל היה סף סירה למטלה לקח יהב את החרב להרוג אותו אמר להמי למה אמר ל דכתיב ארור וסה מלכת השם רמיה אתה עשית מלאכת השם רמיה למה לא השגחת שאני טועה שאני קורא זכר אתה אומר למטה אותי זכר אבל אני שמעתי זכר ייתי קורא זכר אתה צריך לעקוב אחרי לשים לב זה רמיה לא השגחת לראות שאנחנו לא טועים אדם כזה שהוא לא שם לב טוב אסור לשים אותו מלמ תנוקות למה למה הלכת למלאכה הזאת

אם אין לך סבלנות תראה מה עשית א ואתה עשית מנחתך רמיה חייב מיתה אמר ל שבכו גבר דקו רור אמר לו רבו תעזוב אותו לא תהרג אותו שישאר עליו ארור עושה בנכד השם רמיה רותו אומר לו מה אתה מקפיד אני הוא ייה הוא שיעזוב אותו בארור אמר קתי ור מונ חרבו מדם אתה מחוב מיתה גרמת לי לעבור על מה שכתוב בתורה ואור מונ חרבו מדם אני בשבילך רקתי את הנקבות קדמ ק יש אומרים הרג אותו ר לאק היה שוגג לא הרג אותו ואמר רב מקרי נוקה

שתלה מקרי נוקה מלמד תינוקות שתלה נוטע קרן לבעל הבית טבחה שוחט ומנה מכיס דם סופר מתה לבלר כותב ספרי תורה כולן כמטר ועובדים נו כלומר אם קלקלו מסלקים אותם בלי התראה כללה דמתה כל פסיה דלא הדר מות עומדו כל הפסד שלא יכול לחזור מלמד תינוקות ד נקודות טעות שוטל שטל בצורה לא טובה שוחט ניבל את הבהמה אומן הרג מי שהכיס לו את הדם סופר זה כמו זי ל שזה קצת שלא חזר משלם לו ל בקר דר דקה אומר התוסף פר בקנס במקבל במקבל פסיה ד ל

שעה שמלמד להם טעות הם מתבטלים באותה שעה אין יכול לחזור לעולם כן זה אותו דבר אם אדם אומרים לו בת מתחיל ללמוד והוא בא זה סידה דלא הדר מה שמעתי ש בישיבות גדולות מזכירים תינוקות בל בית רבן שקלים בסדר אם הוא רבן טוב כן מלמד טוב נותנים לו הרבה כסף שילמד את התלמידים צריך שלא יהיה שלא יהיה עסוק בדברים אחרים שיהיה באמת שיש לו סבלנות רק ל כן אני הייתי איזה תקופה צייתי למד בפורת יוסף אמר לי ראש הישיבה שאני אשיח על איזה תלמוד תורה מפקח

היה פה ברוממה התלמוד תונה אני הייתי בא לבוקר ב8 בבוקר עד תע זה היה העבודה שלי בתע אני מתחיל וד פת יוסף הייתי אברך צעיר הייתי הייתי בא ורואה מה החומר של התלמידים רואה מה אמורים מלמדים שם לב אבל מה מה אני רוצה להגיד לכם חבי ציון הית לפקח כן קצת חבב ציון היה בא כל בוקר עם האוטו של התלמוד והוא מוריד את הילדים היה מביא איתו ילדים אוספים ילדים הוא היה גם עולה לוטו אומר מי שרוצה לזכות זה כל אחד זה ספר תורה לעשות פתיחת

האכל של הטנדר אז יעשה פתיחת האחל ולהוריד כל ילד זה ספר תורה להוריד אותו ותמיד כל בוקר הייתי חוזר איתו עולה הולך איתו לישיבת תורת יוסף זה הוא יהיה בא סמוך לתשע ואני הולך איתו לישיבה ואז הוא מדבר איתי מה עשו מה עשו היום איפה הם למדו איפה הם למה לראות שהילדים לא יעבדו את הזמן והמורה יתן את כל כוחו ומרצו ואז לפעמים גם הייתי נוסע לתל אביב היה תלמוד תורה של רבי שלמה כהן זה היה בדרך לו 72 זה בית הכנסת רבי יוסף חיים היה

שמה היה תלמוד תורה יחידי בכל תל אביב שכונת התקווה תלמוד תורה אחד זה היה התלמוד תורה הזה דווקא היה שמה מורא איין כמותו קראו לו מקסי אל זה השם שלו היה מקביל של המורה צדיק גדול וגם תלמיד חכם אז אני שמה גם הייתי לפעמים מפקח אז יום אחד בא איזה אמא אחת בטע כולם חילוניים אבל כל הילדים לומדים תורה יפה מאוד אז יום אחד בא אמא אחת ומרת לי תשמע המורה לימד אותם טעות אמרתי לה כן מה הטעות אומרת לי כתוב בתורה הוא לימד אותם שבעת

המינים מה הם ארץ תאנה המ ארץ חיטה וסורה גפן תאנה ורימון היא אומרת הבן שלה אומר גפן תאנה ורימון וכתוב בתורה ולימון היא אומרת ולימון היא חושבת היא לימדו אותה טעות לימון זהא אבל כן היא אומרת לא אתם לימדתם אותו טעות אמרתי לה לא כתוב בתורה ורימון אבל בלי צחוקים שהיא באמת היא מסכנה רציני הכל רציני כי אני מדבר כזה ו צחוק אם זה בן אדם שאפשר לצחוק פה אסור פה הכל הרציני טעית וזה הלכה בדקה ושאלה ושלחה מתנה לתלמוד תורה שעכשיו היא גם למדה היא

כן ופעם בא גם כן איזה איזה אמא אחת והיא רוצה להוציא את הילד שלה ת למה אומרת עשינו לו מסיבה בשבת יום הולדת והוא לא רצה להדליק את הנרות שעל העוגה אלה אסור שבת קודש אומרת אבל מה יש בזה להדליק את הנר אמרתי לה אסור זה אש תנשקי את הבן שלך שהוא כן תראה איזה איזה הצלות היה שם וכל הילדים כנסו היו מי היה בא לבחול אותו ח בציון היה בא ראש הישיבה רבוד צדקה היה הרב גרינמן שלח את המפקח קראו לו פצ'ה פיצ'י הוא מפקח

מיוחד היה ככה היה השם שלו פאצ'ה פיצ'י הם היו נותנים כל הכסף תלמו תורה גם היה איזה חודשים שהרב שך נתן כל הכסף בתלמוד תורה כ משהו זה היה דבר שמה זה היה מזוזה מה פעם שש מזוזה לא הי ריפ ש כן באיזה שנים זה היה באיזה שנים זה לפני 40 שנה עד היום עובד המקום אני לא יודע עוד סוף חיש כן זה עוד סוף חי זה גם אז היה ו הכל הוא נכון כן הם אז עשו מקווה הייתי מבקש מהמורים שכל מורה לפני שהוא נכנס

לכיתה ללמד שיטבול למה יטבול יטבול במקווה למה שיהיה קדושה שהילדים יקבלו קדושה כן כן לא בשביל הילדים בשביל המורה כן היה היה היה היה עבודה יפה אבל מה היה בה הם זכו שיבוא להם רבנים גדולים בתלמודי תורה אין דבר כזה אחרים מה אחר כך אה מה כולם תלמידי חכמים כן הם באים לפה התלמידים הרבה פעמים מדברים איתי כן צו תלמידי חכמים זה כל זה המשפחה של רבי שלמה כהן חמיו היו קוראים לו הבוי חזקל הבית שלו זה היה כמו א א הפקר מתי שאתה רוצה אתה

נכנס ביום בלילה אתה אוכל אתה שותה יושן שמה על הספה זה לא משנה לו אנשים צדיקים צדיקים צדיקים כל הזמן הוא היה אומר מדי וקט אין לי זמן יאללה מהר הוא היה מביא גם כסף הוא כל זה יזכר בטוב רבי שלמה כהן שהזכויות האלה יעמדו לו ו הוא היה העיקר הוא היה מנהל גם ברוממה גם ברוממה אני רק הייתי קצת עוזר לעודד כזה השיבה ה ש כןד בסדר אז זה צריך שאדם יהיה לו יהיה יחנך את הילדים שלו בת ד תורה וב בית ספר חולני אוי

ואבוי קח אותם למקומות קדוש כמות קדושים שהם ילמדו תורה כל היום בבית ספר אין ש אמר רבונה הי בר מבואה דוקר חיה ת חבר כמו גב עכב עמר פסקתי חיותי עכשיו זה דיני פתיחת חנות במבוי היא בוא נראה מה דינה זה אמרנו במשנה נראה אחד מבני המבוי הימת רחיים לטחון להתפרנס מזה באים אנשים מביאים חיטים וטוחן להם ואתה בב בוע חברי בן אדם גם מבני המבוי המיד רחיים לטחון להתפרנס דיו הדין הראשון מעכב אותו את השני אמרלה כפסק חיותי אתה פוסק את מקור מחיתי אתה תביא

גם פרחים מה יהיה עליי למה מסייע ליה מחקי מצודת הדג מן הדג כ ריצת הדג וכמה אמרו עד פרסה עד פרסה האם זה מסייע או לא מה קורה פה יש צייד הוא צד דגים יש לו יש לו כזה חכה כן הוא שם שמה פיתוי יש לו אוכל טוב הוא יודע מה הדג אוהב הוא מביא לו דג קטן שם לו שם והוא מגרה אותו שיבוא וה הוא יודע איפה החור של הדגים מאיפה הם יוצאים אז עדיין אז הוא אז אז מחיקים מצודת הדג מן הדג קיבלו ריצת

הדג אתה לא יכול להשים תרחיק שאר הדייגים מתרחקים לא הניחו מהמצודה שלהם מלא ריצת הדג ירחיקו כמה אמר ו נעד פרסה זה 4 קילומטר אסור לשאר הדיגים לקחת מקור מחייתו אז כמו שאתה רואה פה אסור אז גם בבי אומר לו ש דגים דבה סיירה דגים משונה למה הם מכירים בפתיון בחכה של הדייג והם נתנו דעתם לרוץ אליו פתאום בא דייג אחר שם באמצע אז הוא אז הם באו ללכת אצלו אבל ברחיים מי שרוצה ילך לזה מ שרוצה ילך ללך זה זה לא ריה אמר ל רבנה

לרבה למה רבונה דאמר כרב יהודה האם נמר א מדור חיים עקב השני זה כמו שלימד רב יהודה דתנן רבי יהודה אומר לא חלכן בני קליות ואגוזים לתינוקות פני שמרגי לבוא אצלו אתה מבין הוא מעודד אותם אומר הוא נותן להם מתנות ואז ה באים לקנות אצלו חכמים מתירים אז הנה אתה רואה אסור אומר אפילו תמה רבנן עד כאן לא פליג רבנן ד רבי יהודה הטעם אלא דאמר לה אומר לחלב שלידו נק מפגינה אם גוזה עד פלוג שזכה אתה אני אתה אני מחלק אגוזים אתה תיתן שדות שקדים

תיתן ארטיק אבל אכה רחיים ליד רחיים אפילו רבד דמלק פסק חיותי את מחיתי מה בבקשה מתבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חברו מקטי יכול לעשות חנות אד חנות של חברו מח בצד מחצות של חברו ואני יכול למחות בידו מפנה שיכול ומר לו אתה עושה בתור שלך ואני עושה בתור שלי אז קשה על רב הונה שאסר להעמיד תנאה היא מחלוקת נתניה קופן ביניהם מבואות זו את זה שלא לשי ביניהם לא חיית ולא בורסקי ולא תנוכות ולא ה אחד מביני בעלי אומנות אדוני יש לנו פה כבר

זה תפסת את המנחה הזאת זה פורס זה זה מלמד תינוקות זה יש לו חייטות אתה לא יכול לבוא לעשות פה מה זה מלמד אבל זה כנ סופרים את חכמה ל שכנו אין לו כופה אז כופין אחד מבני מבוי זה את זה שלא יש ביניהם לא חיד לא בורסקי ולא אחד מבני בעלי אומנויות ממבוא אחרים שלא יבואו לכאן אבל לשכנו מאותו מבוי אין לו כופה נכון רבי שמעון גמליאל אומר אב לשכנו קופה הו אז זה כמו רב הונה זה מחלוקת אמר רב הונ יהושע פטלי ברמתה הבר

מתה חיתי מצא מעכב בן עיר זו לעכב על בן עיר שבאה מעיר אחרת פנו החנות פה יכולים לעכב עליו מי שיך בקג דכה אם הוא משלם מיסים לעיר הזאת לא מצה מעכב למה אומר לה אני נקרא אותו בן עיר שלך אבל בר מבואה הבר מבואה דנפש לא מצא מעקב בן מבוי זה לא יכול לעכב על בן מבואי השני לפתוח נות כמותו חכמים חולקים על רבן גמליאל ואומרים לשכנו אינו כופה בע רבונה ד יושע בר מבואה בר מבואה חרנה בן מבוי זה שיש לו כאן אומנות הוא

בא בן מבוי אחר שהוא בן אותה העיר לפתוח כאן אומנות מי האם זה נקרא שכנו אז ולא כופה אותו או כי הוא גר בעיר או צריך לגור באותו מבוי גם כן טקו אמר רב יוסף המוד רבונה במקרה דרדק דלא מצא מעכב מה שאמרנו שאסור לבן לפתו חנות שיש שם בן מב שיש שמה אותו דבר אבל במקרה דרדקי לא מצא מעכב ם יש שם מלמד תינוקות ובא אחר רוצה לפע מלמד תינוקות לא מעכב דמר מור עזר תכנם שישו משבים סופר בצד סופר חושד מששו קנאת סופרים תרבה

חוכמה תו שעוד אחד מלמן יפחדו זה מזה וילמדו יפה יפה אמר רב נחמן בר יצחק מוד רב הונה בר ד רב יהושע שאמר בן עיר זו מעק בין עיר אחרת מלבו ברוכין המחזרים בעיירות איזה מוכה בשמים זהלא מצא מעכב רוכל רוכל הולך מוכר תכשיטי נשים כל מיני עניינים דמר מור עזרתי כןן ישראל שיור אוכלים מחזרים בעיירות למכור לא יכולים לעכב עליהם כדי שיהו תכשיטים מצוים זות ישראל אה תראה כל זה בשביל זה ואני מלה לאדורה לסובב במבואות העיר בבתים כל רוצה לקנות אבל לקבועה לא לעשות

לו חנות קבועה לא צומה רבנן תמיד חכם אפילו לבון מה כי דרבה שר רבי יהושיע רב עובדיה לקבועה התיר להם דלא כחה אלא לפני משורת הדין מה הטעמה כיון דרבנן הנו עצו תרדו מגריס הם תלמידי חכמים אם יסובבו בעיר משוק לשוק יתבטלו מהלימוד תן להם לשבת מקום אחד פנו אליהם יעשו את המסחר וגמרנו תכשיט לא תכשיטים לא י כן צריך צריך הלכות אנחנו סימן תרסד סדר יום הושענה רבה נותן ערבה ביום זה מלבד ערבה שבלולב כלומר זה זכר המקדש היו נותנים את הערבה היו בכל יום

לא רצו חכמים שיתלו אבל ביום השענה רבה היה מנהג נביאים מלבד הרבה שב מברכין עליה ונהגו ששמש בית הכנסת מביא ערבה למכור כמו כשהיה מנהג בזמן שבית המקדש קיים גם פה אתה יודע היה שמש מביא ערבה בזמן הרב שרבי לחבטה כן כן לחבטה היה פה עץ לרב של ערבות בחצר פה היה עץ רבות לרב ואת זה הוא היה לוקח אותו לשנה רבהה והוא היה מוכר את כן היה בדיוק מול הבית של הרב היה עץ ערבה של הרב זה היה מה היה פה אחד מוחר את הערבה

כן השמש פה היה מוכר אותה יכול אחד לבוא לידו למכור גם עוד ג' חלק יכול לא למכור יש הלאה יש מי שאומר שא ביום זה שלוש רבה מקיפים בלולה ולא בערבה למה בבית המקדש הקיפו בלולב ולא בערבה ולא נהגו כן אלא להקיף בו בערבה אה אלא להקיף בו גם בערבה לצאת ידי חובה גם מי שהקיף בערבה לא הבנת מה זה המנהג הראשון יש מי שומר ש אף ביום זה מקיפים בלולב ולא בערבה מצים את הערבה מהלולב לא לא ם חמש ערבות כי היו מקיפים בבית המקדש

היו מקיפים בערבה את המזבח אומר שכן מקיפים הרן אומר כן מקיפים ממערב גם כן היום לא עושים למה לא זה דת אמפם אתמול היה פה הרב של מאיר הוא אמר לי זה איך העושים חליצה יתר ולפעמים ויש יש בעיה גם כן צריך לחלוץ לו את שני הרגליים ואז איך יעשו את זה צריך תעמוד ביחד כן איך הוא איך יעשה אז יש תשובה מסלוניקי אחד חכם סלוניקי שהוא כתב ש שכמו שחולה יכול לשבת ועשו לו אז פה אין בעיה אין מה לעשות ישב ויציא לו את שני

הנעליים מפעם כי אשכנזים עושים את זה את הרגל הזאת חכ את הרגל הזאת דעת הרמו אבל מרן כותב את שני הרגליים ביחד 70 שנה אומר שהוא עשה את החליצה הזאת היה 70 שנה חליצה כזאת כי היו עושים רק האשכנזים חליצה הזאת לא הספרדים אומר זה בא ספרדיה ו סיפר לכם ל עמוס מיכאל כן פה לקנו מך פה זה בסדר בסדר מצוין ככה זה כל הזמן ככה זה כל הזמן בסר מ שאין לו לו כ להיכן שאן ו שחס שזה רק נכן הפה זה הגבורות שיעור הרבה

זו אפילו עלי אחד בלבד אפילו עלה אחד בבד אחד בענף אחד ווא מכוער הוא להיות עלי אחד בבד אחד הכן סו שענות יפים זה הני נהו שהוא עורק כ שהוא אורך הערבה שבלולב בכל הפוסל בערבה ש בלולב פוסל בערבה זו חובת בעל הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש ויש אומרים צריך לנענע בה לא לחבד ב בקרקע ונהגו לעשות שתיהם מנענעים בה ואחר כך ובטן אותה אנחנו לא מנענעים אותה חש פע אשלון אה יופי בחינה מכבודו תורתו ראית איזה צדיק חורש בלי לדבר בלי כלום הולך

לצד השני וזה הכל אתה מקבל פרס אתה צריך לקבל עוז ל הכלים סר את העלים של ה כן זה ושים בחוזקה שבת חבית חבית ולה בריך למתק את הגבורות תש אתה וד אים מתופפים ומתופפים אם אני אעשה חזק אז יהיה להם בעיניים וזה מה אני לא לא אני מרביץ אבל לא שייעשה עשן גדול אני שומר על חורש שלא יהיה לו א איפה עוד מנר חדש הישנה פתחו סו השנתי ו דקות בסדר יופי בדר מי שחולה לא יכול לטבול ולא יכול לשפוך מים יעשה נטילה על יעשה

נטילה על הידיים איך הסדר צריך לעשות 10 פעם על היד הזה 10 פעם על היד הזה ואחר כך לסירוגין כן תחופים קודם קודם תחופים אחר כך סירוגין לא קודם ר קודם סירוגין אחר כך תחופים אה קודם טוב נכון קודם סירוגין אחר כך תחופים אז מה יעשה הרב בודק אותם לא לא לא לא לא אני לא שכרתי טוב כ כי אני תובל במקווה אז אז עשה אז צריך לכוון בשם הוויה במילוי ידין יוד ה י ו יו ה י כמה אותיות זה 10 יעשה ככה י י

ה וו ד ד ה ה י י וו י י ו וו ואחר כך ה ה י י הנה נהיה פה 10 פה 10 ביחד 20 עכשיו יעשה תחופים יו ד ה י ו י ו ה י זה ועוד פעם על זה וזה נהיה לו כמו מקווה אבל רק שהוא לא יכול לא מ שילך למקווה יש על זה גם תפילה לפני כן אזה כן שם הביה לא לא קס כן הוויה הווייה אק זה ביודי זה כס בסר קודם שיטבול יתן א לבו מחשבתו לשוב לפני בוראו

כדי שיוכל לפשוט או להסיר עליו בגדול על ידי התשובה החרתה על העבר קבלה על העתיד צלק מעליו סטרה החלה הזמן שלאחר הטבילה במקווה הוא זמן עלה מאוד וראוי לנכון לנצל אותו בלימוד תורה כל הפחות לא התעסק עוד בעשיית מנחה רק בתיקון צורכי הבית אז דבר גדול אז אם אתה טובל בבוקר או אז מה תעשה מוקדם בבוקר לא תסק בצורך כל שה אבל יש מי שצור שלזה קדס ו ו חזק הכל בכוח עדכ הרמבם אתה יש לך הרבה סכל אני אי בכל נכון אני עכשיו רוכש לאט

לאט טוב מאוד לא תגיד על בן אדם אין שכל לא תגיד הלאה פרק שלישי ד אתה מתרס לי אנחנו רבותיי דף מו פרק שלישי זרע הלבי כולו מובדל לעבודת המקדש שנאמר בעת ההי הבדיל הבדיל השם שבת הלוי מצוות עשה להיות הלויים פינויים מוכנים לעבודת המקדש בין רצו בין לא רצו שנאמר בעבד הלבי הוא בלבי שקיבל עליו כל מצוות לביה חוץ מאחת איין מקבלן אותו עד שקבל את כולן לעבוד כל עבודת לביאים עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש ויהיה מהן שוערים לפתוח שערי המקדש ולהגיב דלתות

דלתותיו ויהיה מהן משוררים לשורר על הקורבן בכל יום שנ בשרט בשם השם אלוהיו איזהו שירות שהוא בשם השם הב אומר זו שירה מתי אומרים שירה על עולות הציבור החובה בשל מעצרת בת ניסוך היין אבל עולות דב שמקריבים הציבור לקיץ המזבח וכן הנסכים הבאים מפני עצמן הן אומרים עליהם שירה אמר אתה זוכר את השירה שהיו אומרים ג לא אבל אתה היית שומע אות כשאתה עושה עולה לבי האונן מותר לעבוד ו לשורר והם פוחתים 12 לויים עומדים על הדוכן בכל יום אומרים שירה על הקורבן ומוסיפים עד לעולם

ואן אומרים שירה יכולים להוסיף הרבה נביאים ואין אומרים שירה אלא בפה לא כלי שעקר השיירה שהיא עבודתם בפה ואחרים היו עומדים שם מנגנים בכלי שיר מהם לוויים מהם ישראלים אה גם זה הם ישראלים מיוחסים המסי קונה שאין עולה על הדוכן אלא מיוחס ואין אלו המשוררים על פי כלים עולים למניין ה-1 וכמה הן מנגנים בבנים וחללים וכינורות וחוצות סל ואיין פה אה והן פוחדים משני נבלים ואן מוסיפים על שישה ואן פוחתים משני עלילים ולא מוסיפים עעל 12 והם פוחדים משתי חצות צרות ולא מוסיפים על 100 חצות

צרות על 120 סליחה והם פוחתים מתשעה כינורות מוסיפים עד לעולם כינורות הרבה בסיד צל אחד מה זה צילצל במ המועדות אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה ב לא יודע בימי המועדות כולן צתים כתוב מצילתיים אהה כתוב מצלתיים בשימוש בסוגרים כתוב מצלת מה שכתוב מתחת למטה מנגנים שםה שלישית כן השאלה אם זה אותו מצלתיים של היום יכול להיות במ המועדות גולן ובראשי חודשים היו הכהנים תוקעים בחצות צרות בשעת הקורבן בנביאים אומרים שלהה שנאמר ביום שמחתכם כם חוכם עתם בחצות צרות חצות צרות היייתה נסת מן העשת של

כסף עשה אותה מנגרות טוות של כסף כשר אפשר מני מתכות פסולה ואחדים שהיו מנגנים בהם היה אבוב של ההן של קנה מפני שקור לו ערב לא היה מחלק אלא באבו ביחידי פני שהוא מחלה כפה 12 יום בשנה החליל מכה לפני המזבח בשחיטת פסח ראשון בשחיטת פסח שני ביום טוב ראשון של פסח יום טוב שו של עצרת בשנת ימי החג חליל זה דוחה את השבת מפני שהוא חליל של קורבן חליל של קורבן עבודה הוא ודוחה השבת אין בן לבי נכנס לעזרה לעבודתו עד שלמדו חמש שנים תחילה

שנאמר זאת אשר לבי מבן חמ שנה כתוב אחד אומר בן 30 שנה כצד חמש לתלמוד ונו נכנס עבודה ע עד שיגדיל יהיה איש שנאמר איש איש על עבודתו זה שאמרה התורה מבן 50 שנה ישוב מסבה עבודה אי אינו אלה בזמן שהיו נוסעים במקדש במכם במקום ואן מצווה נוגד לדורות אבל לדורות אין הנביא נמסר בשנים ולא במומים אלא בכל שהתקלקל כולו מרוב זקנה פסל עבודתו במקדש וראה לי שאיו נפסל אלא לומר שירה אבל שיהיה מן השוערים יכול שמואל הרואה ודוד המלך חלקו הנביאים ל-24 משמרות ועובד משמר

בכל שבת כל אנשי המשמר מחלק אותם ראש המשמר לבתי אבות כל יום ויום ממי השבת עובדים בו אנשים ידועים וראשי אבות מחלקים אלו העובדים ביום שלהם איש איש על עבודתו כל הרביים מוזרים על עבודת המזבח שנאמר אך אל כלי הקודש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו לא יקרבו לעבודה אבל גע מותרים כשם שהרבים מוזרים שלא לעבוד עבודת כהנים כך הכהנים מוזרים שלא לעבוד עבודת הרביים שנאמר גם הם גם אתם כן הביים עצם מוזרים שלא יעשה אחר מלכ את חברו שלא ישי המשורר השוער ולא השוער המשורר

שנאמר איש איש על עבודתו ועל משאו לבים שהיו עבוד שעבדו עבודת כהנים או שסייע לבי בבניך שנו מלכתו חיייבים מיתה בדי שמיים שנאמר ולא ימותו אב כהן ש עבודת לוי אין ממיתה אלא בלא תעשה זוהר קדוש הכהן יש לו מעלה גדולה מעשה עבודת לוים לא מת עובר על ו למי שעשה עבודת כהן חייב מיטה בדי שמיים אנחנו דף שצד ב מח 450 מחכ אצב כ והנה ידי עמך חני סע בכל עלמה ו יד א ע יד השם ת יד השם שמ זכו ימין השם מתלל יד

בזרועה ימין יד השם ב סוד אדוני נר ים פ רש ח בסופה ספר מוצנע מי כתב אותו רשפי בכ בר בסופה ואן מלא דו מזן ד מה דכל הפריש ד מנדה וחבר לון להתבשם חדה זה הכנה לראש השנה איך איך מספרים 000 סים אין סם מספרים כנראה הם יודעים בעולמות העליונים איפה הראש שלך אתה מחשבים איפה הראש שלך השם יעזור לך אתה הוא אדוני אלוהינו שטר אבותנו לפניך את קטורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם על יד משה כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל

משה קח לך שמ נטף ושנת חן בנ סמים ובונה זכה בת בבד היה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף וש סמים נ זכה בד בבד יה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושרת חסמים נה זק בת בבד יהיה בד ב ז ב בד זכה ר יהיה בת בת זמר אז ארון כור צמ בו בבוקר הון את הנרות בן הכם תנו רבנן פום הור קצ 38 מ 35 כני ב םים שם מכניס כ גדול ביום הכיפורים חזירה תשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מס

דקה מד ן הצור וציפורן ח במתן צורי אי אלא מה היא בא מרגליים הכו תניה בנתן אומר כשהוא שוח אומ פ 60 שנהה ש בקור טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מערביים בדבש מפני שהתורה אמרה כחוסר בכל דבש לא תקטירו ממנו של אדוני ויאמר עליהם ישראל ין מכן איפה זאת עשו כחו מזמרת הארץ בכם ורדו לאש מנחה מעד צורי ומעד דבש ויאמר ליאם ד יש מח מע צור משדים לי מזמרת הא הגעתם אל המשקוף תזוז בן אדם אשר בף אתם תצאו

בוק לשוף על שת מזוזות בח א גוף שמרתם את הדבר הזה אתב הזא ובוז תם פ עשה בור זהב טהור כשעשה אתך וקנה ג כוש קים יוצאים מסד שלושה חשני שלושה גים אחד כפתור פכ הוצאים ממנורה במורג כ תחת שני הקצ ממנה כפתור ות ממ הו כלור יעש זהב טהור כיקר זהב טהור עשה אות כ כ נג בית אדוני אדשת אדו זהה ויעמוד בש כפר עליהם ם גה וני וזך וזך בוק חסדך בשיר ניני אשיר וזך לי בוק אוים רץ ארץ ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה

והנועם אד אונו ענו יושב בסתר לא תר מפחדך אגש רק בעיניך תבית שלומד השם ך רוך אלכ יצו לך ישמך בכל דך על כפני ע אורך ימים בשעת אורך ימים ב אשת חיים נמצא אשת חצת לבעלה י חייה דרשה צמר ופש ותעש בחץ כפה הייתה כוות חחי לחמה תקום בעוד לילה ותתן ון לג כיכ בתנים מרבדים עסלה ש וגמה לבושה נוד בשערים בע בשבתו זקני ארץ צדי עשתה תמכור וחגור תעני עוז ודר לבושה חק ותצחק ום החרון פיה פתחה בחוכמה תורת חסד עלש צופי בעלילה רבות

בנות עשו חגיד ואד עלית על כולנה שקר החן ואבן היופי ישה רעת אדוני ה תתהלל נו לה מפרי ידיה והללו בשערים מעשיה אדוני צבאות עמנו מג משגב אוי משגב לנו אלו יעקב סל אד צבות שאדם בטח ברך אדוני שיעה המלך יעננו ביום קנו גג צדקתך קבל שמע צעקתנו יודע תעלו יהי רצון לפניך ש בזכות פתאום הקטורת ל שברך אבותנו הדשים הוא יברך וישמור כל הקהל הקדוש בר בריאות נהור מעניה אשר תפ גם אלה שמאזינים דרך הל דרך הפלפון השם ישמרם חיהם בבריאות עניה לשמור החתן היקר

מה הש צחק אל חנן בן דורית כל הברכות וישועות שברכה צך בשע אדוני