בסימנא טבא 📖הדף היומי מסכת שבועות דף ד📖🌾כב לעומר🌾 הרב בניהו שמואלי שליט"א ז אייר תשפה

[מוזיקה] הרב זה מוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש שבעה ימים חודש אייר תשפה הה היום שניים ו20 יום לעומר שהם שלושה שבועות ויום אחד הרחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן הנה כותב הגאון חידה במורה באצבע יום לג בעומר ירבה שמחה לכבוד רשבי זכותו יגן עלינו כי הוא יומדי הילולה דילה ונודע שרצו רצונו הוא שישמחו ביום זה אז החתם סופר אומר למה כל כך יש שמחה אחד הדברים שיש שמחה בגלל שביום לק בעומר התחיל המן לרדת לעם ישראל במדבר וצריך

לעשות את זה זכר לחם אבירים לחם של מלאכי השרת זה ה מה העניין זה דווקא התחיל לרדת ביומן דילולה דרשבי המן מה מה העניין התחיל לרדת בלג בעומר אז זה הולך לשיטה של רשבי הגמרא אומרת בברכות רבי שמעון בר יוחאי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה זורע בשעת זריעה קוצר בשעת קצירה דש בשעת בשעת דישה זורב בשעת הרוח מתי אז כל זמן יעבוד תורה מה תהיה עליה אלא בזמן שישראל עושים רצון של מקום מלך נסת על ידי אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צונכם זמן שאין ישראל

ס של מקום מלכתן ניס על ידי עצמן שנאמר ואסבת דרניך ולא עולת שמלכת אחרים נעשה אדם גם הם עובדים לאחרים שנאמר ועבדת את אויבך אז שמה הביהי אמר הרבה עשו כמו רבי שמעון ולא עלתה בידם מה איך זה רבי שמעון אומר לעשות כך לא עלתה בידם כלומר מה זה הם לא הם לא מה פירוש עשו כמו רבי שמעון חקיינות עשו לא מתוך ביטחון בדיוק כמו רבי שמעון אם היו עושים בדיוק כמו רבי שמעון שהם בוטחים בקדוש ברוך שהיביא להם מזון מלמעלה היה הכל בסדר אבל הם

מחכים לא אמיתי מכל הלב איך היה אומר רבי שמעון לא ניתן התורה לדרוש אלא לאוכלי המן אומר לפני מתן תורה רצה הקדוש ברוך הוא להוכיח שאדם שמקבל על עצמו תורה אין לו סיבה לדאגה ולכן הוריד את המן מן השמיים כדי שידעו שאין למה לדאוג. כלומר, כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועוד דרך ארץ. זה חזק מאוד. אז זה שאומר קדושת הלוי שביום לק בעומר מתחילה הערה של מתן תורה.

מאיפה יודעים? ויעקב קרא לו גל עד. גל זה אותיות לג. העת זה לשון עדי עדאים זה התורה הקדושה ואתה הורד אדיך זה רמז על התורה אז הספר תורה מכנים אותו בשם עדי עדאים כי אומר רש"י אין לך עדי גדול מה מהתורה אז אז ידוע כל זמן שעם ישראל היה להם עדיין מלחם מצרים החררה היה לכוחות מצרים קצת קרוב אליהם למה השורש של ההשפעה כיוון שהם קצת קשורים אליהם במזון השר של מצרים משפיע עליהם אבל ברגע שהם כבר לא ניזונים ממשהו ממצרים אין להם קשר לגמרי לכן לא טוב ליזון מן רשעים רק מהצדיקים שירד לו לאדם מידו הרחבה והמלאה זה פלא פלאות כף החיים מביא שמבד השמחה ביום לק בעומר שזה הילולה של רבי שמעון בר יוחאי ואומר באותו יום יש שמחה גדולה כי רבי עקיבא שמח את חמישה תלמידיו.

בוא בוא איפה אתה? ורשבי הוא ותלמידיו רבי עקיבא שמח אותם רבי מאיר רבי שמעון רבותינו אמרו אוה שותה בצמ את דבריהם זה רבי עקיבא איזה חשק להם על לימוד תורה איזה ההרה אתה יודע מספרים עלם ביום א דג בעומר זה גם פטירת הרמה כן על המפה על השולחן ערוך הוא פרס מפה על השולחן ערוך משהו היה גדול בתורה שאין כמותו איזה חולל גם כן דברים נפלאים בעולם הוא עמד בפרק הוא נפתח צעיר מאוד. יש אומרים ביום לג בעומר בגיל לג ככה עד כדי כך. כן.

אבל הוא נפטר ביום לג בעומר. יש אומרים בגיל לג. אז בשמה באירופה אין להם כוח לבוא עד א עד פה עד עד מרון. איפה הולכים?

היו הולכים חלק מהם אצל אצל הרמה ביום הזה ביום רק ועומר. הולכים לקבר הרבה, מתפללים ו היה הגאון הגדול רבי נתן שאול זון היה הוא בעל שואל ומשיב אומרים שהיה גאון שאין כמותו משהו מיוחד אז הוא הלך ביום פטירת הרמה והגיע אצל הרמה הלך לשם ברוך הבא רבי שמואל כן הוא יוציא הוא יוציא הוא הגיע לשם ו בא לבקר אותו הוא ישב שם באיזה אחסניה בא לבקר אותו האב בית דין של קרקה הרמה הוא קבור בקרקה בא לבטל שמה בית דין קראו לו רב אברון דובית

שומע? בא לבקר אותו דוביד בית דין של כרק. אז הם אומרים לרב כבודו יגיד לנו איזה איזה חידוש אז הוא אומר להם הוא אומר לאב בית דין אני מאוד עייף קשה לי עכשיו לדבר קשה לי מאוד תדבר אתה אומר לו אתה יודע מה תדבר איתי?

תגיד לי כל ההוויות של אביה ורבה בשס התחיל להגיד לו ברכות שבת כל הסדר מועד אומר לו מספיק אומר לו תמשיך עוד אמר לו בבא קמה בבא מציעה בבא בטרה כל הבה שיש שם אומר לו עכשיו תעצור למה תעצור עד כאן חיסרת 33 ממרות שלהם. ככה אומר לו הגאון שואל משיב אמר לו אני אמנה לך אותם עכשיו מנע אותם תראה איזה עמלה של תורה איפה יש דברים כאלה תראה לך מה היו אלה החכמים שאין כמותם בעולם מה זה רבי שמעון בר יוחאי כל סודות התורה הוריד

מהשמיים מה נתנו לו מן השמיים זה פלא פלאות אתה יודע מה שכותב ה אומרים שהוא כמו שהיה משה רבנו בתורה שבכתב רבי שמעון בן יוחאי זה תורה שבעל פה אומרים שרבי עקיבא היה אדיר שאין כמותו אומר המגלה העמוקות היה קורא לו סוד תורה שבעל פה מה זה משה משה רבנו ורבי עקיבא רבו של רבי שמעון אין כמותם העיקר ה הכוח שלהם האדיר החשק על לימוד התורה הסודות שגילה רבי שמעון בר יוחאי זה על היום רק בעומר זה יום שהסתלק בו רבי שמעון בר יוחי והתגלו בו

רזי עולם בסודות התורה ולכן הוא יום גדול ועצום מסוגל לישועות רבות היום הזה רשבי הגיע למדרגות עצומות. היה לו כוח לבטל כל גזרות, להמתיק את כל הדינים והצרות מכל העולם. לא היה מסופר בזוהר מעשה נורא.

אומר יום אחד רואה רבי שמעון בר יוחאי שאור השמש נחשך שלושה ימים. אומר, מה זה יש חושך? אומר לה לרבי אלעזר אמר לו בני בוא בוא אחריי ונראה מדוע יש כזה אין אור שמש מעיר מה קורה פה אני מרגיש חשוך מה יש היום זה לא היום זה קיץ זה לא יום ימים מעוננים בוא איתי ויש כנראה איזה גזירה הקדוש ברוך הוא אבל לא עושה שום דבר הם לא מודיע על הצדיקים הלכו רבי רבי שבי נכנסו לאיזה קרם אחד רואים איזה נחש אחד גדול שפתוח מוציא אש אש תפס אותו רשבי במקן שלו הכע אותו בראשו אמר לו אומר לו תלך אתה תגיד לנחש העליון זה השטן זה יצר הרע שרבי שמעון בר יוחאי נמצא בעולם הוא לא יכול להזיק פה מיד ברח הנחש נכנס בתוך נקב אחד. ככה כתוב בזוהר.

עמד רשבי הקדוש אומר לו כשם שהנחש התחתון תמראשו בעפן, ככה הנחש העליון זה השטן. תמנו בתאום רבה. באותו רגע נאמד חשבי בתפילה התחילת חנן לקדוש ברוך הוא. באמצע התפילה הוא שומע כוז מן השמיים.

כל החיצונים המקטרגים הממונים להזיג את העולם תחזרו למקומכם מיד אין לכם כוח לשלוט בעולם כל זמן שרשבי נמצא בעולם הוא קיים הוא מבטל את כל ה את כל הכוחות שלכם אז כל אשריך רבי שמעון שבורך חולק לך כבוד יותר מכל בני העולם תראה מה באותו רגע ראה רב שבי ורבי אלעזר איך אור השמש הוא מעיר. לכן נהגו לקדש את היום של לג בעומר על ידי הדלקת מדורות. נשמה מסמנים על זה את הזוהר, את האור. למה היה בגלל זה היה חושך כנגד ה חושך יבוא כנגד זה

עכשיו באור הקדוש ברוך הוא חולק לו כבוד לא כתוב יכול אני לפתור את העולם כולו מן הדין לכן כולם ממהרים להגיע לרבי שמעון אומר אני יכול לפתור את כל העולם מכל הדינים מכל הבעיות זה דבר גדול למה יש בגמרא במסכת שבת דף מו הגמרא אומרת דבר שאלו מתכוון רבי שמעון אומר דבר שאדם שהוא עבר על חילול שבת בלי כוונה פטור אז רוב עם ישראל לא מתכוונים באמת לחטו להכעיס אלא היצר הרע מפתא אותם לא מתכוון לעשות אז לכן בזה הוא כבר מבטל רבי שמעון גזרות קשות

מן העולם ם זה פלא פלאות איזה כוח אדיר יש להם אתם יודעים שנה שעברה לפני משנת שפד מה היה שמה ב בא ואוי ואבוי לא הצלחנו לעשות גם כן כל כך שנה שעברה את העדולה עשינו שם אבל לא כמו שצריך הכל באחבה אבל גם בשנים האחרונות מי שנהיה האסון הזה הגדול של 45 הרוגים במערון שלא תקום פעמיים צרה בר מינן בר מינן אז אי אפשר לדעת איזה גזרה היה רבי שמעון לא יתן שיהיה את זה ביום שמחתו באותו זמן נהיה אחר כך קורונה נהיה מלחמות נהיה

בעיות נהיה שיבושים לא היה אף פעם שיבושים עד היום תמיד היה הכל בסדר פתאום נהיה שיבושים בעולם זה לא פשוט אז אומר הזוהר, הדי מן השמיים מאז שנחרב בית המקדש, מי זה ראש הקהל של עם ישראל?

זה רבי שמעון. הוא המשפיע על כל הדור. היום הזה שלו זה בנהל על דתך. הנהד זה יום של רבי שמעון בר יוחאי בענה בכוח חסין קדוש ברוב תובחה נהל זה הוא המנהל כן את העדה הלו אלוהים גם אותו יום שלו זה תיבת אלוקים ב בלמנצח יכול אני לפתור העולם יכול אני לפתוח העולם אין לי מן הדין כן ככה כן יש לו כוח אדיר רבי שמעון בר יוחאי זה לא דבר פשוט בן איש חי אומר ואמרתם כלחי הבית האחרון תורתו מגן לנו עם הירת אלינו וימניס טוב

עלינו אדונינו בר יוחאי מי שמחובר לרבי שמעון עם התורה שלו מגיד טוב, מליץ טוב מטהר על לא כתוב בדע פיקול מן גלותה ברחמ על ידי לימוד הזוהר עם ישראל יוצא מן הגלות ברחמים זה פלא פלאות אבל אתם זוכרים היה שמה בקיבוץ בערי איזה אישה אחת כמו בת 60 והיא הייתה לבדה בבית והיא אומרת אומרת היא מספרת שבבוקר ששמחת תורה שהתחילה המלחמה והיה הטבוח הנורא הזה באותו בוקר ישמעו קולות מלחמה קשים המחבלים הערורים האלה אומר נכנסו אצלם לבתים והיו שורפים את הבית אנשים התחבאו ב בתוך החדר

הממד והיו שורפים את הבית ומגרוב מרוב השריפה לא יכלו לנשום אז הם יצאו והרגו גו אותם על המקום אומר היה אומר מספרת שהיה דבר נורא היא ראתה כך כלומר היא הבינה שהולך משהו נורא והיא לבד בבית היא אומרת לקדוש ברוך הוא אני יודעת שאתה המנהיג אתה מלך מלכי המלך עם הקדוש ברוך הוא אני אין לי כלום בבית יש לי ספר שחילקו זוהר של פנחס ריבונו של אני יודע יודעת רבי שמעון ברחי יש לו כוח הוא הבן שלך מה אני אעשה אני לא יודעת מה לעשות אבל

אני בוטחת בך אומר רצתי לסלון לקחתי את הספר הזוהר על זה שמישון ברוך חי הצעתי אותו ללב שלי והחלטתי להיכנס לארון הבגדים בחדר השינה ואני מסתתרת מאחורי הבגדים חושך שם לא יכולה לקום אבל האותיות של רבי שמעון בר יוחאי האירו לי היא אומרת האירו לא יודעת איך הייתי קורא את האותיות, היא האותיות.

ככה היא אומרת משהו לא רגיל. אומר, כשהייתי עם רבי שמעון בר יוחאי תפסתי והרגשתי שאני צמודה לבורא עולם הייתי הם נכנסו אצל הבית זרקו שני רימונים והיו יורים יריות באוויר ומה שהם עשו לא מצאו אותי. הייתי בתוך אהרון בגדים התייאשו ויצאו. איזה ניסים שלא שרפו לי את הבית, כל הבתים מסביב, אומר, חיכיתי ככה איזה 12 שעות ביותר.

אחרי זה יצאתי כי שמעתי קולות של החיילים אז יצאתי וראיתי כל הבתים על ידי שרופים, כולם הרוסים, מסכן כל האנשים שוכבים מתים והשם אותי הציל. והיא אומרת שהיא הייתה מתפללת, אומרת, ריבונו של אם תציל אותי אני מאמינה בך. אני אעזוב את כל הדרך שלי הרעה ואני רק בוחרת בטוב. אומר המכבדים היו זמן קצר.

אומר הכל זה בזכות שהאמנתי בקדוש ברוך הוא ובצדיק רבי שמעון בר יוחאי. תראה ככה היא מספרת. תראה איזה דבר איזה איזה פלאות לא אומרים השואה אומר כל גדולי המקובלים אומרים איך בני עידות המזרח השם הציל אותם אומר שזה לא זה לא יש גם מהם שהלכו אבל בעיקר לא הלכו למה היו חוזרים כולם רושמיוחי היה להם כזה זוהר ו וים שתוק כן ישתם את הכוח הזה הזוהר שלי זה מועין מאוד זה תיקון לנפש בכלל היה שמה אחד מה כן הוא אומר היה 145 פצועים. אתה יודע שכל הפצועים איפה הביאו אותם?

אצלנו לשטח למטה. שמה זה היה החפק המרון. במרון אצלנו כן יש יהודי אחד בשם אברהם קרויס. הוא חסיד של תודות אברהם יצחק גר בבית שמש.

הוא נמחץ בין ההמון הנוראי, לא הצליח לנשום, איבד את ההכרה, קחות ההצלה, לקחו אותו א 20 אנשים שוכבים על הרצפה לדופק שמו אותו שם הם נפחו את נשמתם כולם כשהגיעו ה ההוא טוב מותר ללא דופק בנשימה זמנו עליו בסקית נפטר אומר באורך נס אחד הכוננים לנסות בכל פעם עוד פעם אחרי אה אולי התרחש נס בניסים אברהם קרויס התעורר פקח את העיניים בנינו אותו בבהילות לבית חולים זיב שמה עוד פעם מבית הכרה שוב עשו בו פעולות אחי אומר בחסדי השם הצליחו לחיות אותו אומר שלוש פעמים הוא

חזר בחיים שכב בבית החולים מעורפל ביום שישי פרשת אמו שוכב שמה נכנס מתנדב מארגון חסד מביא אוכל כשר לחולים קוראים לו ישראל רוטנברג ככה הוא כותב אומר הגיש לו מנת בשר לכבוד שבת אומר פתח אברהם כשינם אני רוצה אוכל בכשרות ודרת יותר ואז עוצר קמעה אומר לו ביידיש אני כבר ראיתי למעלה בשמיים והחזירו אותי למטה בגלל שאני לא מדבר בתפילה. כך הוא אומר לו האיש הזה קרויס אומר לו בגלל שאני לא מדבר בתפילה אומר לו אם אפשר לנסות להביא לי בגדים לכבוד שבת שכן הבגדים שלי

נקראו בשעת החייעה יש שנקראו משפחה במרון אפשר להביא לי בגדים ממנו זה ישראל רוטנברג אומר אני משמח לעזור לך אבל הכניסה למרון סוגרת ומסוגרת סמוך לשעה שלוש מתקשר המתנדב לאברהם קרויס כעת פתחו את שערי מרון אני נוסע להביא לך מהקרוב שלך בגדי שבת שמע מה אומר לו אומר לו אין צורך אתה יודע איפה אני נמצא אני כבר עולה עכשיו את העלייה של מירון תראה צעקב מתנדב על מה אתה מדבר רק עכשיו היית מוקדם ענוש בין חיים נמתים. אומר לו, אתה מוזמן לבוא לראות אותי כעת במרון.

אמרתי לו, אני חזק והכל בסדר.

אומר, באמת הקהל אומר, מי שמכיר אברהם כויס בבית הכנסת הוא אחראי על דיבורים. אין צוות דיבורים. אומרים שזה נש בכלל. איך הוא שוכח מבית הרגליים, בבית החיים, בבית החולים הולך ברגליים.

באופן זה ישראל הזה רוטנברג למד את המעלה עצומה יש לו שתי בנות נשואות משבעות לילדים אמר להם אני לא לדבר בית הכנסת אחרי שבע שנים שאין להם ילדים נולדו להם ילדים תראה איזה דברים הוא אומר תראה, עבר 10ה חודשים נמדו לו לבת הזאת בן, הבת הזאת בן הפרש של שעתיים תראה פני פלאות תראה איזה ניסים הנפלאות. אבא שלי סיפר לי שהיה בגיל 10, עוד לפני מאורות פרפת הוא אומר היה בגיל 10 אבא שלו לקח אותו לעשות שבת בצפת אצל כן זה נכון איך אתה יודע משמעאל כהן אומר כיבדו אותם ו הוא שואל את הסבא שלי, מה אתה עושה בשבת? אומר לו, אני באתי לירושלים מיז, אז אני פרס, אני הולך לקותל המערבי, מקום השכינה. אומר לו, תלך ביום שישי, יום שבת אל תלך.

זה יום קדוש, רק תלמד. יום שישי באים כל הנשמות אצל הכותל, שם תלך, לא תלך. אומר האבא שלי מספר שהם סיפרו שם ש שהמשפחות של האמות הקודמות הם בנו חומה של החצר של מרון והם עשו את המקווה שם כי אחד מהם הרגו אותו הגויים שם אבל במאורות טרפת נכנסו לבית של רבי רבי שמעון כהן ורצחו אותו ואת אשתו וילדים שתיים כן שמה פלא פלאות אני אומר לאבא שלי, חשבתי שאתה אף פעם לא עשית שבת מחוץ רושם כי כשהיתנו אף פעם הוא לא יצא שבת אומר לא

זה הייתי ילד קטן אבא שלי לקח אותי כן גם אותנו האבא שלו הוא לא היה לוקח אותנו לאף מקום אבל האבא שלו היה לוקח אותנו למרון עם הרב מוצפי איך היא ניסה הסבא שלי היה לוקח אותנו שערים ישראל איזה צדיקים היו שיר השירים היה אוטובוס לא היה בטח אוטובוס מתי הייתה שואל היה אוטובוס שאני הייתי ילד אני עלי עצמי אני אומר גד בטח היה בטח היה גד כן היה אוטובוסים רגיל 48 לפני כן היה גם כן בתי ספר וזה לוקחים אותם לפעמים לטיולים באוטו אוטו מסע

כזה והיו שמה ספסלים מסודרים כןחיילים יש כזה היום לחייל אה כן במשאית כן במשאית כזאת אבל אנחנו לא ו אנחנו שיר השירים פרק ד' פסוק יבן נעול אחותיך לה גנעון מעיין חתום אבל פי שבנות השכינה יפות הן מאוד כמו פריחי הגן שהן מריבות ביופעם בכל זאת צינועות הן שומרות עצמן כמו הגן שאדון שומר ונועל אותו גל נעול מעיין אשר בנות ישראל טובלות להתאר לבעליהן גם לאחר נישואי מקפידות על הצניעות כי ממתינות חתימת מעיינן וסופות וטובלות וכוליגן מתארג מתאר אה יג שלח פרדס מונים עם פרים מרדים

כפרים עם נרדים אומר לאחר כך ששיבחתי אותך שאת שומרת צניעות שלחייך בנייך הנשלחים ממך הם ענפייך פרדס רימונים מניי מצוות כריבון ועוד שהם גם עוסקים בפרדס התורה עם פרים גדים הדברים המשובחים ביותר והם מגדנות מתוקים ביותר זכות הצניעות שלך זכית שבניך מוכתרים במידות טובות ונעלות כפרים אם נרדים כופר וכן נרד אמני בשמים כם מול למרחקים אומר על דרך הסוד אני יד שזכית לשמור ולחתום את היצוד שלך בשמות כס כמה קנה שהולך חותם זכית ששל אחיך שהם בנייך יוצאים מפרדס ריבונים ריבונים כבותיי הרצון אותיות צינור שהם

היסוד חשובים וטובים ובעלי שם בעלי שם טוב נרדרכו קנה וקנמון כל עצה לבנה מור ועלות עם כל ראשי בסמים נרד וכך קור כנ וכנמון אתה ממשיך לשבוע בני השכינה מפרט כל מיני בסמים רבים ואומר שכן תזכי דבנים חשובים שיש בהם כל המעלות הללו שהם מריחים רעתו ורחם שהוא פרדס התורה והמידות הטובות שלהם ילך למרחקים בפרט כל ראשי בשמים עם כל ראשי בשמים שהם המובחרים שבבשמים שבניכם הם התלמידי חכמים המיוחדים מרביצי התורה ורחם הטוב הולך למרחוק מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מלבנון אומר אתה אומר לשכינה

בדין הוא שתזכי לבנים חשובים וטובים היות תמעיין משקה את שלוחיך שהם בנייך הם מעיין גנים בר מים חיים שהם טורים מצלולים כומדים תורה נשמע ללא מחשבות זרות ונוזלים מלבנון כל המעין הזה נוזל ויורד מן הלבנון שהוא בית המקדש כל זה בזכות מעשייך הלבנים והטהורים עורי צפון ובוא תמן אפי עירני זלו בשמיו בודי רנו ויאכל פרי מרדיו עור צבון תמן שבח את השכינה רחות חשובים מובעלות וכל המענות מטרות את האדם אתה מבטיח לעור צפון תעורר רוח צפון כן הזכות שיש לך בבית המקדש על השולחן שעליו לכם

הפנים בואי תמן הנה תמן בואי הרוח מצד דרום שמשו חסד לא צריך התעוררות לכן המנורה בדרום כולכם תבוא אל גני שיכנס ישראל והיא תאיר לכם לשמה פייכני זה לא בשמר על ידי נשבת הרוח עזור מצפון ומדרום תביא איתך רוח חיים לעם ישראל ואז יזלו בשמם של הגל מרחקים וריחו בהם אומות העולם כאשר השכינה שבוע על כל זאת היא משבה ואומרת יבוא דודי לרנו ויאכל פירים מגדיו אתה יכול לבוא הקדוש ברוך הוא לגנו שכנס ישראל להנות מהפירות המתוקים והטובים כי למענך עשיתי כל זה ואם כן כדאי

אתה שנתחבר יחד באהבה גדולה בגן הגדול של בית המקדש של מעלה בישראל בבית המקדש שלמטה ושם יאכל הקדוש ברוך הוא את הקורבנות שקריבו בניו וכן הנה מנחסמים של הקטורת הוא רואה צפון בתחילה צריך לעלות מן מצד הנוג שהיא בצפון שיהיה המעלה מן את הגבורות שלה בוא יתמן מן שם החסדים מד מצד הזכר ואז הפיגני הוא עניין נשיבת הרוח כמדרה הייתה להור רוחה ואז סידו בסב כלומר עלית מן גדולה על ידי הור רוחה כנודע יבוא דודי וזה לגנו אל הנוך כלו ויאכל הכוונה היא על ייחוד עם

השכינה והזוכר פירים מגדיו הם נשמות הצדיקים שקדוש ברוך הוא שמח בהם תראה הגענו פרק ה משניות נגיד את ה לעילוי נשמת בן היהו בן כפיר בנעמה זה הילדים שלנו משפחת אביבי שם ישמריהם שושנה בת רבי זכריה ונו נשמת סעדיה בן דוד ונו נשמת מו רבי שלום אהרון בן רחל ויהוריורי בן רחן ואברהם בן מזן עזרא בן מזן רבי דוד דוד בן פה בן מזל ושלמה בן מזל מפעל בן תפחמקהת צדקה דוד אברהם בן יע דוד אברהם בן יען פי משה בן מלכר ג'ינה יפה יפה כפי

בת חנה בןד מיכאל בן נינדה ניסן חי ניסן חי בן רחל חנה בתקה חנה בת רבקה דניאל בן דניאל בן רוץ בן בן שמעון רפאל בן משה ציון שמעון רפאל בן משה ציון מאיר בן מזני ואורי בן מזני שמעון בן השפה שמעון בן שר השפרה ריננוצה בת מזל רינהנוצ'שה בת מזל אסתר בתה אסתר בתאהלי תלי בן שלום אנחנו מסכת עבודה זרה א פרק ד' משנה יאל משה אתה תשמע לא צריך לפתוח אבל תשמע אין לי אינך למה אינך למה מאיר יש לו אתה רוצה שאני אקנה

לך ספר כל אחד משנה אותיות נשמה משנה יא פרק ד יא המטהר ינו שנוכי ונתנו ברשותו ישראל שדורך ענבים של גוי ועשה את יינו בטהרה בקשות כדי למכור אותו לישראל ונתנו ברשותו העמיד את החביות היין ברשותו של הגוי אוי ואבוי בבית הפתוח רשות הרבים שעוברים שמה רבים בעיר שיש בה גויים וישראלים מותר אבל בעיר שכולה גויים אסור למה אולי נגע בו הגוי סיו הנסך עד שיושיב שומר ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר אלא אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר היום גם עושים עים שניהם הגויים

בתי חרושות נותן להם הכשרים על שם שמה שומרים אפילו בשר הבשר שאוכלים דבח כן אה בדיוק כן אני הייתי שמה למוח אה אה אפשר כן כן אפילו במבלולו שזה של גוי יש לו יש לו בדק כן כן יש לו בד זה של גוי עוד עוד כן ישכן הלאה הלאה צודקים חברה כזאת שתהים כן סבתא לולו עשתה במבה במבה לולו לולו זה מרגלית לא כן לולו זה הבת של חכם יודפטיה היו קוראים לה לולו אני הייתי הלכתי אצלה לקחתי רבי דוד זה באצלי אותי גם אבל קר

לה טוב זה שם לא טוב לולו טוב אה פנינה פנינה כן למה ג'מילה הוא זה מה ג'מילה מה זה יפה יפה יפה יפה שחלה זה רחי שחלה זה רחי עכשיו תגידי אתה נהית פה זה אתה לא יודע שאסור לדבר יודע אז זהו תיזהר יוצא יוצא עוד יש לך מזל שאתה אוהב אתמרים לו עוד ואין השומר צריך להיות יושב ומשומר אף על פי שהוא יוצא ונכנס מותר רבי שמעון בן אלעזר אומר כל רשות גויים אחת היא לדעת הנמה לא צריך להשיב שם שומ שומר אפילו נתן את

היין ברשותו של גוי אחר אין לו שייכות ביין כאילו נתן ברשות בעל היין היין לא מותר בעיה רק אם הדלת פתוחה לרשות הרבים או שיושיב שומר משנה יב המתאר אינוש אנוכי ונותנה ברשותו וה כותב לו ישראל מתאר תינו ונתנו ברשותו של הגוי ועלה הגוי כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר דווקא בעיר שיש בה ישראלים וגויים והבית פתוח אבל אם רוצה ישראל להוציאו וא מניחו עד שיתן את מעותיו זה היה מעשה בבית שען ואסור חכמים להוציא את היד מרשותו והגוי לא מעכב אותו עד שיתן לו אתמעותיו

עדיין לא שנה אותה מגיע לו זה היה מעשה בבית שם אסור חכמים כי הוא לא מפחד לגוע בזה. הגענו פרק חמישי.

כן. בעזרת השם שיהיה להצלחת ישראל בן הדרה עתרה שזכה לזיווג גון בלרפואת אריק מאיר בן זריגם יש הגרלות כן את ההגרלות יש יין רגיל של המשמח שנודב שהשם ישמרנו ויש שתי אינות טובות טובות מתוקות עם בקבוק מיוחד שנשאר לנו מפסח של הישיבה שמעורב בזה היין של מורבי אז קודם כל יין הרגיל ואחר כך שני בקבוקי יין כזה כן א מי מי סוחב היום בוא בוא בוא אתה איתמר שכה פעם קודמת אבי אביבי זכה ביין המשמח שלום כהן שלום כהן תן לו בקבוק כזה תן לו את

הש תן לו את זה עם הקופסה הזאת זה אותו דבר בפנים רק זה קופסה כזה זה אין שני יין שלישי כן כהן מאיר מאיר כהן יצחק שי עכשיו חים יצחק שיזה למעלה אה שיר שיו כתוב שיו כן אז תן לו א מה כדאי לתן לו מה שהוא רוצה חים יש כזה יש פרנה הוא פרנה תן לו פרנה עכשיו תעשה מה אתה פתחת כברנובחים פרחים זכיתי ממשיך עכשיו ממלחת מיוחדת לא לא לא זה הראש שלך ישי כהן ישי כהן מי זה ישי כהן ב פה ביום שישי

אה כן זכה תן לו את זה אפרים מריין אפרים מריין סידור תן לו את הפתק הרב עופר הפלב איך אתה כותב סידור תן לו סידור אברהם אליהו דורי אברהם אליהו דורי כן ספר התספורת איך לעשות פאות משה דיין משה דיין יצחק פרחים יצחק פרחים זכה בזה זהפור הלה חי יצחק הוסטי מי זה יהודה חורש אמר אמר אמר מהזה קמסעשה חדש נוריאל זרבבלי מרדכי מרדכי חלון שתי שמאי שאול שמי ש בת ים מדחיידה הרב יצחק פויזן הרב יצחק פיז עוד אחד רב יצחק בתת זהו תוציא עליך

תוציא יכול לקחת יותר אולי צפו יודע אני יכול לקחת לראות במקום זה לא יך יותר בבית יהיה לך שניים עכשיו זה שבוע לא של מישהו הרב חיים סלמן זה שבוע תן לו סידור גם חיים סלמן תוציא סידור שים על הצברים כן זה הלה תפילת בית המדרש משה תעמ אתה לא שמת אותו לא יודע לזכות הרבה מה אתה דעמר אותךשם שם ייחוד קדשברך עשה של תורה [מחיאות כפיים] עלנוצ לפניך אלוהינו שכלל ידנו גשךמחו בנו חבר של טמא ולא מותר לעצמע בהם עינינו תוך ממונות כך הוא דך

אשר המעלות ברוך את אדוני כל אדוני העומדים בבית אדוני ברלוב צדכם כל שני אדוני ציון של שמיים וארץ כן היום אנחנו דף דמ היה ג' היום ד' זה גומל דלים ראינו את זה אמצע התורה זה ג' של גחון ודרוש דר זה אמצע הפסוקים אז ג ד גומל דלין כן לפתוח מסכת שבועות זה השם מצה את השם שלי אומר אחרון אם מים את הקל עליה העיקר שאתה לומד תורה אכפת לי כולך כמה אמרתי יש אני אביא כברים הוא לא אמרת יש לי אני הרבה זמן לא זוכר

הוא מביא מתנות הוא מביא הרבה מתנות חיזה כן אנחנו במיוקמתי הגענו נכון כרבי ישמעאל מצאתם כן כן כמה שורות מלמעלה דף ד 11 11 שורות מלמעלה תחילת השורה במיוקמתה אתם זוכרים אתמול אנחנו למדנו בגמרא שמני מתניתין אמרנו לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא ככה היה בגמרא למה המשנה שלנו היא אמרה שבועות שתיים שהן ארבע מה השתיים להבא שבועה שאוכל שבועה שלא אכלתי לרבות עוד שני שבועות אכלתי ולא אכלתי. ידיעות הטומאה גם כן אמרנו שתיים שאין ארבעה. ידיעות טומאה קודש.

כלומר הוא הוא ידע שהוא נטמע ואז הוא אכל בשר קודש. הוא ידע שנזמן למקדש ושאין ארבע נעלה ממנוזכיר אותו נעלה ממנו הטומאה אמרתי בן היה ובין כפירה אמרתי אמרתי אמרתי אמרתי וגם אמרנו שידיתיד של הישיבה ההורים שלו אביבי גם אמרתי שילכו רוורס בהקלטה וישמעו שומעים עכשיו אז לא אז אני אמרתי אמרתי עוד הפעם נשמת הילד שעשועים בנייהו בן כפיר ונעמה משפחת אביבי הידידים של הישיבה קםשבת נחמן בן רינה כן אז זה שלמדנו למדנו ש השבועות שתיים שאן ארבע אמרנו שאוכל ושלא אוכל שאין ארבע אכלתי ושלא

אכלתי ידיעות הטומאה שנעלם ידע שהוא טמא ונעלם ממנו שהוא טמא ואז הוא נכנס למקדש הוא אכל קודש שאין ארבע נעלם המקדש נעלם הבשר הוא היה טמא הוא יודע שהוא טמא אבל נעלם ממנו שזה קודש אז אמרנו המשנה שלנו זה לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא. למה עם רבי ישמעאל? רבי ישמעאל אמר אין חייב אלא לעתיד לבוא.

ואנחנו דיברנו לרבות שתיים על עבר, רק על העתיד. אכלתי לא אוכל. אוכל לא אוכל לא אוכל. וזה על על העתיד אבל העבר אומר לו לא חייב.

ואם רבי עקיבא אמר על בענייני טומאה אמר להעלם טומאה הוא חייב לא חייב ליעלם מקדש לרבות את השתיים האלה לא אז הגמרא אומרת אחר כך אז האמנו את באמת האמנו לעולם רבי ישמעאל וכי לא מחייב רבי ישמעאל שעבר קורבן אבל מלכות חיובי מחייב ככה אמרנו מה שלא מחייב לשעבר זה קורבן לא מחייב בשוגג אבל אם עשה במזיד מה שאמרה המשנה שבועות שתיים של ארבע פרשו את הגמרא שתיים על העתיד שאין ארבע לשעבר מדובר שעבר אל איסור שבעת שקר במזיד בעדים והתראה ככה דיברנו שחיה מלכות כדרבה

דאמר רבה בפירוש רבדה תורה דומין דשבוע שב מה שב לשעבר אף שקר נמ לשעבר וגם כן ככה האמדנו נכון עכשיו הגמרא אומרת במה יוקמתם כרבי ישמעאל ולמלכות ככה האמדנו את המשנה אני עכשיו עברתי לדף ד לאיפה שאנחנו נמצאים שחשורות מלמעלה במי קמתה כרבי ישמעאל שהוא פותר שבועת שקר לשעבר מקורבן זה בלי מלכות מה שאמרנו שבועת שתיים שרבע זה חוזר לניין במזיד ניין מלכות אז קשה אם ככה לפי דבריך תמשיך את המשנה מראות נגעים שניים שהן ארבעה מה עם מלכות איקה מראות נגעים הם רק מטמאים את

האדם הם לא סיבה לחייב באותו מלכות מה תענה שמה אומר לא יש שייך גם במראות נגעים חיוב מלכות איך בקוצץ בהרתו הבהרת מה זה אדם קוצץ הבהרת שלו אחת ממאות נגעים זה בהרת או שעת זה לא משנה והוא קצץ אותה התורה אומרת אישה אומר בני נגע צרע תשמור מאוד ולעשות אסור לקצוץ בהרת מי שקצת בהרת מלכין אותו במזיד והתראה מלכין אותו וכדריבי אבין אמר רבי אלעה דאמר זה איסור לו דמר רבי אבין אמר רבי אלעה כל מקום שנאמר אישהמר פן ואל אין לא תעשה אז כשכתוב

אישמר בנגע עצרעת זה לו ולא קין עליו עוד מקשה הגמרא, אם אתה אומר שמשנה שלנו מדברת בחיוב מלכות יציאות השבת השבת מה עם מלכות עיקה אמרנו יציאות השבת זה יציאות תמיד זה הוציא מרשות היחיד לרשות הרבים אם עם העני או העשיר בעל הבית יציאות שתיים שאין ארבע הכנסה מכניס מרשות הרבים מרשות היחיד אז מה עם מלכות איקה? הרי מי שעובר על אחת מלאכות שבת במזיד והתראה זה חייב סקילה לא מלכות אם תאמר לי שיתרו בו למלכות ולא יתרו בו לסכילה אז הוא חייב מלכות אין דבר

כזה עליו שאמור בשבת לא בא כדי לחייב מלכות את מי שעובר עליו אלא לו שניתן להזרת מיתת בדיין הוא רק הסכילה מטרים בו בסקילה לא לא למלכות וכלו שניתן להזהרת מיתת בית דין אין לוקים עליו אז מה תענה על זה איפה יש לך שם מלכות יתה רבי ישמעאל הגמרא אומרת משום כמוקים לה כרבי ישמעאל ואמר לו שנית זרת ביטת בית דין לא קין עליו לכן האמדנו את המשנה כרבי ישמעאל שת זה דעת רבי ישמעאל באמת אם יתרו בו למלכות ולא למיטה אז יש מלכות ביצאות השבת

לא כמו רבי עקיבא שהוא אומר שה לוקים עליו שניתן להזהרת בית דין אלא כמו רבי ישמעאל והוא סובך שכן וקים על זה מה שואלת אתה אומר לכך נאמדנו את המשנה כרבי ישמעאל הלו אחי אם לא היית מעמיד את המשנה כמר ישמעאל אם היה רבי עקיבא סובר שהולכים עליו ש שהיא ניתן להזרת בית דין קימה כרבי עקיבא אז המשנה הייתה מטורצת כמו רבי עקיבא כשי הידיעות אם תעמיד כמו רבי עקיבא אז יהיה כשידיעות הטומן שתיים שאן ארבע כמו שהגמרא אמרה ללמעלה למה לדברי רבי עקיבא ה לא

חייב להעלם קודש ומקדש רק שנעלם ממנו טומאה אבל לא על זה אלה הם קודש ומקדש אז בכל מקרה אי אפשר להעמיד את המשנה כמו רבי עקיבא מה תעשה מדיעות הגמרא מתרצת לו אמרת רבי ישמעאלי אול מלכות רבי עקיבא נמון מלכות מה שאמרנו במשנה כמו שאמרת לרבי שמעל מלכות שחייב גם הנשבע על שעבר לא לקורבן אלא למלכות אותו דבר מה שאמרנו ידעות הטומה שתיים של ארבע זה לא זה זה לעניין מלכות שנכנס המקדש אוכל קודש בטומאה במזיד זה לא לקורבן יכי ידיעות התראות מבעלה אם אתה אומר

שהמשנה מדברת בעניין חיו מכות שאם זה שהיה במזיד ובהתראה אז לא שייך בזה אליהם אז לא היה מתנה לשנות ידיעות הטומאה שתיים שן ארבע למה ידיעות נעלמו ממנו הידיעות לא שייך להגיד ידיעות אלא היה צריך להגיד התראות מלה שהן התראות שמטריין מי שעובר במזיד כשיש מלכות לא להגיד ידיעות ידיעות זה כאילו נעלם ממנו הידיעה אפשר גם לרבי ישמעאל כן הגמרא אומרת אלו חשיה תהנה ידיעות דתרעות זה לא קשה אפשר לתרץ כוונת המשנה זה ידיעות ידיעות של התראות, לא ידיעות שיש בהם העלם, אלא ידיעות של התראות

אם הכוונה עשה הגמרא מקשה אם זה הפירוש ידיעות של התראות כי יש שתיים שרב תרתו דבין אתה אומר שתיים שר בידיעות הטומאה שתי שר מתי שייך שתיים שרב דווקא בידיעות של עיניהם לא מי שנכנס למקדש בטומאה במזיד ואוכל קודש בטומאה במזיד איך איך אפשר להגיד שתיים שאין ארבע אין שתיים שאין ארבע רק שתיים וטו ועוד קשה עת שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף ואלה בינתיים זה אמרנו זה בעולה ויורד עלמה למלכות מה יעבדת מה שיך העלם לעניין מלכות זה דווקא להבין קורבן שוגג לעניין קורבן אבל

לא לעניין א מזיד וטו הרי זה בעולה ויורד מפורש המשנה הרי זה בעולה ויורד קורבן עולה ויורד אז לכן מוכרח להגיד שהמשנה עוסקת בשוגג בקורבן אז כמה קושיות אלה אי אפשר להעמיד כמו שאתה אומר במלכות אז תחזור על הקושיה כפי מי זה התנה של המשנה שלנו עוד פעם דכינו את הכל זה לא יכול להיות לא רבי ישמעאל לא רבי עקיבא. אז מי זה התנה של המשנה? אם זה לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא.

הגמרא אומרת אין אמר רב יוסף רבי תנה של משנה זה רבנו הקדוש רבי ונסיים להיבדתנאה בדעות נסייב לה כרבי ישמעאל בשבועות נסיב לה כרבי עקיבא בידיעות הטומאה עליבת תנאה בידיעות אמר כמו רבי ישמעאל ידיעות הטומאה ובשבוע בשבועות נשים לה כמו רבי ישמעאל. לא שרבי סובר קח להלכה אלא כאילו אמר שבועות לרבי עקיבא שתיים שן ארבע ידיעות לרבי ישמעאל שתיים שן ארבע כאילו לרבי ישמעאל יש ידיעות של שתיים ש ארבע ולרבי עקיבא שבועות שתיים שנר אמר הבשה ש אמרבשמרי לשמעת קמ דרב קהנה אמרתי את מה שאמר

רב יוסף לפני רב קהנה ופירשו שרבי נקד אתדבריו כשתי שיטות של תנאים אמר לי לא תמה רבי נשיא וליבדתנאה ולא לסביר עלה אלא רבי תעמדש מפרש באמת רבי סובר בשבועות כמו רבי עקיבא בדיו זה טעמו שלו ואומר אני מפרש בידיעות כמו רבי ישמעאל ובשבועות כן כמו רבי עקיבא בוא נראה איפה ראינו את זה איפה ראינו שרבי סובר שידיעות הטומאה כרבי דתניה מנן שאינו אנו חייב אלא על שיש בידיעה בתחילה וידיעה בסוף והלם בינתיים מילה איננו שלא חייב קורבן עולה ויורד מי שאכל קודש או נכנס למקדש

רק שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף ועלם בינתיים תמוד לומר ונעלם ונעלם שני פעמים כתוב בתורה ונעלם ממנו והוא טמא עוד פעם כתוב ונעלם ממנו והוא ידע אז שני פעמים ונעלם ממה שכתוב ונעלם ממנו טמא למד רבי עקיבא שלא חייב קורבן אלא על נעלם ממנו שהוא טמם ולא באלם קודש ומקדש אז מובן הכתיבת ונעלם השנייה מיותרת כי זה לא חוזר על העלם קודש ומקדש לרבי עקיבא אז מה תעשה בה והכוכח לא בא אלא לדרשה מר לך תטיל את המילים והוא הוא ידע שנאמר אחרי תיבה זו

של בנעלם כאילו היה כתוב והוא ידע ונעלם כדי לחייב קורבן צריך שתהיה ידיעה בתקהילה קודם שנעלם ממנו וחטה ככה זה דעת רבי עקיבא כלומר מפה אני לומד מהנעלם המיותר אני לומד שחייב להיות שהייתה לו ידיעה בתחילה שהוא טמא אתה לא יכול להגיד תשמע נעלם ממנו ואז הוא ואחר כך הוא ידע שהוא היה טמא ובתחילה לא ידע אי אפשר ממה שכתוב עוד פעם בנעלם תשים והוא ידע ב תשים והוא ידע לפני כן ונעלם ואז ואז כל חייב להיות ידיעה בתחילה והעלם והידיעה בסוף כן מה שכתוב ונעלם

ונעלם מזה למד רבי עקיבא שלא יחב קורבן רק אם נעלם ממנו שהוא טמא הוא מנעלם הראשון לומד רק שנעלם ממנו שהוא טמא אז הוא חייב קורבן אבל בנעלם ממנו קודש ונעלם ממנו מקדש לפי שיטתו הוא הוא פטור אז אז למה צריך תבת ונעלם השנייה מיותרת אז אלוהי אני דורש את זה תטיל את המילים והוא ידע שכתוב אחרי תיבת ונעלם כאילו כתוב הוא ידע ונעלם כדי לחייב קורבן צריך שיהיה ידיעה בתחילה קודם שלה ממנו וחטאה זה דברי רבי עקיבא רבי אומר אינו צריך לא צריך בדרשה כזאת

ללמד שצריך ידיעה בתחילה אלא דעת רבי אלא ארי הוא אומר תהפוך המרוא אומר ונעלם מכלל ד ידע והוא ידע הרי כאן שתי ידיעות כשכתוב ונעלה ממנו משמע מה זה נעלם? ידע ונעלם. עצם העובדה שכתוב ונעלם נעלמה ממנו מה שהוא ידע מקודם.

ואחר כך אומר כתוב הוא ידע משלנו דע לו אחר כך. הרי כאן שתי ידיעות לא חייב אלא שהייתה לו ידיעה בתחילה ידיעה בסוף ואלה בינתיים אם כן מה תמות ונעלם ונעלם ונעלם ונעלם צבוי פעמים אומר לחייב על העלם טומאה ועל להלם מקדש כמו שנעלה ממנו והוא טמא זה לחייב עלם טומאה אלם מקדש ונעלם השני עלי מקדש אז מה ששטן רבי במשנה כמו רבי ישמעאל שחייב קורבן גם עליי מקדש זה כפי שהוא בעצמו סובר טוב הגמרא שואלת אשכחים בידיעות דעת לטעמה דנפשה בידיעות ראינו מפורש בבריתה שסתם

את המשנה יש לו טעמה לנפשה דנפשה של עצמו שבועות דל לטעמה דנפש מנן שלא אמר במפורש לא מצינו משום מקום שאמר מה סובר בעניין שבועות אז מן שהוא סובר שהוא סתם כמו במשנה אומר סברנו איך מסברה שדעת רבי חייב קורברן גם בשבועות לשעבר יש לך לשנה אחרנה למה מאיפה אני יודע סברה רבי עקיבא מהעמק מחייב לשעבר דדריש רבויה מעותה רבי נמ דריש ריבויה ומעותה למה רבי עקיבא אומר שהוא סובר שהוא מחם לשעבר שרבי רבי יומותה עכשיו יביא את זה הגמרא תכף רבי למה זה לא זה

לא הגמרא תביא את זה לקמן א בדף בדף כו אז זה לא רבי יוצא שעכשיו יהיה הדעת רבי ישמעאל התורה נדרשת בכלל ופרא ודעת רבי עקיבא רבי מאוטה כן ברבי נמ מצינו שהוא דורש רבי מאוטה לכן הוא גם סובר כמו רבי עקיבא שסובר רבי יהיו מאוטה בוא נראה מה איפה ראינו שרבי סובר ביום מעותה עוד בחרת שורה שעבר בוא נראה כתוב בתורה ופדויב מבן חודש תבקה תפדה בערכך כסף חמשת שקלים צבתה התורה מי שנולדו בן בכור יתן חמישה סקאים לכהן בפדיון בנו אתה נולדת לך בן

בכור נכון פדית אותו ודאי מתן לפני 26 שנים עשינו פגי עכשיו שהוא יוולד לו גם בן זכר נו בעזרת השם בעזרת השם צריך שתחתן אותו אמרתי לו יש לו יאללה מהר מה היא תעמה דרבי דריש ריבויה ומעותה פדויה מבן חודש שנבדים בכל דבר אתה יודע איפע דווקא צריך לתת כסף טהור מה יתן כסף ריבה לפדות את הבכור בכל דבר ובדויב מבן חודש בכל דבר ריבה בערקך כסף חמש שקלים משמע שהפדיון צריך להיות דווקא בכסף מעץ הכי טוב תודה רבה לך רבי דורש רבי יו מעוטה לא

כללופת אז זה אמרנו מעט למר שלא פודין רק בדברים שהם כי אין כסף אחר כך עוד פעם כתוב תבדה חזר וריבה הכלל הוא ריבה ומעת ובא ריבה הכל הריבוי והמיעות משמע שהדין נוהג רק בדברים שאין כן המיעות אבל אם יש עוד פעם ריבוי ריבה ומעת ועוד פעם ריבה אז הדין נוהג בכל חוץ מדבר שנצמעת מה היא ריבה ריבה כל מיני מה היא מעת מעת שטרות ריבה כל דבר שהוא שווה כסף מעץ שטרות שאין אין גופה אבל אם שווה כסף לא שטר לא שווה הוא נייר בעלמה

הוא לא שווה כלום הוא גורם אתה יכול לשים אותו על פי הכופס חובך הוא לא שווה כלום של חוב הנייר לא שווה שווה הוא אתה יכול לקבוות איתו אבל הנייר עצמו אין לו שווה כסף זה לא כמו כסף שתיים משתשים בכיסה הגמרא אומרת לצור אותו על פי אתה יכול את השטח הגמרא למדנו קידושים הלאה ורבנן דרש כללי ופרטה עכשיו ר ממשיכה לבר מחלוקתם רבנן דרשה כללי ופרטה פדויה מבן חודש כלל דרך ברקך חמש כסף חמשת שקלים פרט למר שפודעים בכסף בלבד עוד פעם כתוב תבדה חזר

בכלל כלל פתוכל היה תדן על הכאן הפרט מהכלל הראשון ומהפרט דווקא בכסף בא עוד פעם כלל מפרט לך עוד הפעם לרבות הכל מה מה הפרט מפורש כסף חמש שקדים מה הוא דבר המטלטל אפשר לטלטל אותו מקום מקוב בגופו ממון בגופו של הכסף זה ממון אף כל דבר המטלטל בגופו ממון כמו כסף יצאו קרקעות מטלטלים אפשר לבד בקרקעות יצאו עבדים שוקשו לקרקעות והתנחתם אותם לבניכם אחריכם להרשות שתחוזה כישן כתוב לה אחוזה אז תמעטו גם עבדים יצאו שטרות אף על פי שמטלטלים אף על פי שמטלט תרילין אין

גופל ממון. למה? השיווי של שטר משום הראיה שבו אבל הנייר עצמו לא שווה כלום.

הראיה כמו שאמרתם ולכן לא דומים לכסף ולא פודים בהם. בסדר? זה דעת. כלומר מה יצא לי מהמחלוקת הזאת?

שדעת רבי שהוא דורש ריבוי ומיעות רק ממעטים שטרות אבל קרקע אפשר לבדות בין בכור עבדים אפשר לפדות בין בכור אבל דעת רבנן כיוון שכל דבר מטלטל בגופו ממון יצאו קרקעות שאין לו מטלטלים יצאו עבדים שהוא קשור לקרקעות ויצאו שטרות שאין גופה ממון יוצא שרבי לא דורש אמר לבינה לעמר רבי דריש ריבויה ומעטה וכי זה אמת ככה שרבי דריש שריבויה מעותה והרבי כללי הופרתי דריש לא דריש רבי מעותה איפה ראיתי לתעניה זה מדובר עכשיו על עבד דברי שהוא לא רוצה לצאת חופשי אהבתי את אדוני ואת אשתי

ואת בניי לא יצא חופשי אז הולך עמו רבו לבית דין רוצع את אונו במרצע ועובד אותו עד היובל זה נקרא לעולם מרצע צרוצו במרצח אין אלא המרצח מנ רבות אסול והסירה המחת והמקדח והמכתב כלומר גם קוץ סירה זה קוץ סול זה עץ חדודה זה לא מכתב סירה בסדר מחת אני אלמד לאט לאט אני אלמד תודה אני אשמע לך מכתב לא רוצה בסדר מנה לרבות את הסול חתיכת עץ חדודה והסירה והמחת המקדח כלי שעושים ממני והמחתב זה כלי שחורטים בו עד הפנקס זה נקרא מחטב מחטב מחטב

מחטב המכתב סוג של כלי שרוצחים בו לא זה חורטים בו על הפנקס ובזה גם רוצעים אפשר זה כמו קוץ זה לא מרצח לא זה לא מרצח יופי תעמוד לומר תודה רבה תעמוד לומר נאמר ולקחתה ולקחת את המרצע בכל כל דבר שנקח ביד לא רק מרצע אז מנין לרבות גם את ה את הסול והסירה והמחת והמקדח והמכתב והמחתב מחטב מחטב אמר לך מה אתה טוב אתה הוא למד כך בפורת יוסף מחטב אין דבר תשמע הוא למד מחתב לא לא יכול להיות יכול להיות מחטב עוד פעם זה

מחטב אמיתי עזוב אתה יודע הכי טוב עוד כן כן תנו לומר בלקחתה כל דבר שניקח כל דבר שניקח ביד דברי רבי יוסי ורבי יהודה רבי אומר מרצע כלומר מה שכתוב אי אפשר ללמוד רק מרצע שלא רוצים רק בכנים שעשויים ממתכת לא מחודד לא כמו שאמרתי לך סול סירה למה מה המרצה המיוחד של מתכת אבכות של מתכת ואמרונן מה במקפלגי שמה הגמרא אומרת בקדושין מה טעם מחלוקתם במקפלגי איך מה שכתוב בתורה בדין נרצע ולקחתה את המרצע ונתת באוזנו ולקחת כל דבר שנקע ביד המרצע דווקא מרצע ונתת

באוזנו משמע עוד הפעם כל דבר שניתן רב דריש כללי הופרתי רבי יוסי ברבי יהודה דריש ריבויה ומעותה רבי דריש כן רבי רבי דריש כללי ופרטה מה שכתוב ולקחת את המרצע מה הפרט הפרט זה לפרש את הכלל שאין כשר לרצע אלא מרצע כיוון שחזר הכתוב ואמר ונתתה באוזנו בא לרבט עוד כלים שקשרים כשרים לרצוע בהם אבל הכלל הופרט שבאו קודם מלמדים שאין לרבות כל הכלים לכן רק דבר הדומה למרצח שהם ממתכת כללי ופרטה אז יש פה רק כלל לא אבל יש לי גם עוד פעם כלל כלל

בדגלה אתה עדיין לקין הפרט אם אתה דורש כלל דוגלה זה פר אז רק כמו שמרצע ורבי יוסי ורבי יהודה דריש רבויה ומעותה ולקחת את המרצע ממעד שלא כשר לרציע אלא כלים שהם כן מרצע ועוד פעם ונתזר ואמר ונתתה באוזנו בא לרבות גם כלים שהם לא כן מרצע מה הוא בא למעט רק דבר אחד שאי אפשר לרצוע על ידי שם ששימו לו איזה חומר ובזה יעשה לו חור. אז אתה רואה שרבי דורש כללי ופרטה ולא כמו שאמרת לי רביה ומעותה אין בעלמה כללי ופרטי דריש באמת רבי

דורש באמת כמו בעניין נרצע כללי ופרטה ואחר גבי פדיון הבן של הראינו שהוא דרש רביו מעותה וכה היינו טעמה למה הוא דרש בריבוי ומיעוד הכללים ובדויב טפדה סמוכים אחד לשני אחר כך כתוב כסף כדתנא דבר ישמעאל תנא דבר ישמעאל כתוב בתורה זה את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לא עושה נפיר כסכסת במים בימים בנחלים אותם תאכלו מה שכתוב במים, במים שני פעמים עכשיו במים, בימים, בנחלים משמע שהדין הזה נוהג בבריות שגדלות בכל מים. אז זה שני כללים. אחר כך נאמר פרט בימים ובנחלים.

משמע שזה לאהג אלא בבריות שגדלות בימים ובנחלים. אז אין זה כלל ופרט. לא דורשים כלל ופרט וכלל. למה?

שני כללים סמוכים זה לזה אלא ריבה ומעת דורשים בזה ריבוי ומעוד אז הוא הדין כל מקום ששני הכללים סמוכים זה לזה דורשים ריבוי ומיעות אז אז זה נכלל בפרט שמנויה בבריתה 13 מידות נכוןל כלל תורשים עושה כבוד שזה זה שני בדיוק את ההס אז איך זה הולך כדי לדבר ישמעאל דבר רבי ישמעאל כתוב שמה בויקרא כן זה פרשה שלמדנו את זה אשר במים את זאת תאכלו כל אשר במים כל אשר לא סר נפיר וכסכסת עוד פעם במים אחר כך כתוב בימים ובני חולים אותם תולחלו במים

במים שני פעמים משמ זג בבריות שגדלות בכל מים במים במים אז אתה רואה זה שני כללים אחריהם נאמר פרט בימים ובנחלים דווקא בבריות הגדלות בימים ובנחלים לא יותר אז אין זה כלל ופרט אז איך אתה דורש בכלל ופרט וכלל לא דורשים בזה למה כיוון ששני הכללים סמוכים זה לזה אלא מה אתה דורש בריבוי ומיעוד אז הוא הדין בכל מקום שכתוב שני הכללים אחד ליד השני אז דורשים ריבוי ומיעות אז גם אצלנו זה כך קודשפיד הבן בכפידון הבן נכון איך כתוב בדיה מבין חודש תפתה בהרקח 5

ש₪ כסף בשקל הקודש 20 גרע השקל אז מה כתוב שמה הוא דויב מבין חודש בבן חודש זה כלל תפדה עוד כלל עוד כלל אה כסף כסף כסף זה דווקא כסף כזה אתה עושה ריבוי מעוות ריבוי אז זה בביל חודש תפנה כן בסדר יפה אז זה עכשיו הבנתי אז זה פידוי לפדות לפדות פעמיים אבל כשאין כלל כלל ופרט רבי דורש כלל ופת הוא כלל לא דורש ריבוי מיעוט ריבוי ורבנן שחולקים על רבי הם דורשים בכלל פרט אפילו ששני הכללים סמוכים זה לזה כמי הם סוברים אמר רבינה

כדאמר במערבה כמקום שאתה מוצא שתה כללות הסמוכות זו לזו תל פירת ביניהם בדונם בכלל הופרעת ככה אמרו בארץ ישראל אשת דעמת רבי כללי ופרטי דריש כלומר כל מקום שיש שני כללים וביניהם פרט דורש כלל ופרט אז גם בפרשת שבוע שבועות שהפרט הוא בין שני הכללים אז הוא ידרוש בכלל הוא פרט אז הוא אה אז בהכרח הוא סובר כמו רבי ישמעאל שיש חו חיוב קורבן רק בשבועות על העתיד הם ככה בעל כוכח קשיה מה ששטם רבי שבועות קשה שבועות שתיים שאין ארבע מה תענה על זה אלא

בשבועות נסיב עליבה דרבי עקיבא ולא סביר לה באמת בשבועות נסיב רבי כרבי עקיבא שחייב גם על עבר שמחייב קורבן גם על שבועות של עבר אבל הוא בעצמו לא סובר כך מתחילה תקשה בסדר אז מה רבי זה רשע רבי עקיבא ספר רבי ישמעאל יפה מאוד טוב מחתב שח הזמן אתה מביא אותו בהקשר לראיה כדי לרצוע בו את האוזן אז הכלי הזה שוקחים בו המחתב הזה וזה רוצים את העוזרים מכתב חצי בכלי חצי נכתב שמעת שבמכתב אפשר לחרות כן כמו חולים לא יודע אם זה נכון מי כותב

מאחור ש יכול להיות שזה נכון מחתאב או משהו כל טוב לך יג בסדר גרסט יופי הלאה זכית אנחנו הלכות ציצית כל מלמדי הזכרתי הלכות ציצית אני לובש תלית קטן הוא מברך עליו כשהולך לבית הכנסת הוא מתעתב בטלית גדול צריך לברך עליו למה להניכתו מביתו לבית בית הכנסת זה ההפסק ואם מתפלל בתוך ביתו אם היה דעתו מתחילה גם על טריף גדול ולא הפסיק בינתיים בשיחה או בדברים אחרים אין לו צריך לעזור לברך בבוקר לא מברך לא לא זה עכשיו משהו אחר נכון לא יש מחלוקת אנחנו מה

עושים אנחנו בבוקר שמים תלית גדול מכים לפתור תלית קטן אבל פה זה משהו אחר. הוא לבשת קטן בבית, בירך עליו, להתעטף או מה שבירך. והלך לבית הכנסת, אומר מרן, נברך עוד הפעם. למה זה הפסך?

רק אם היה מתפלל בבית ולא הפסיק בינתיים ומיד הבא שאתה תלית גדול בזה אני אומר שלא יברך. קלים בבוקר. כן. אנחנו ישנים עם תלית קטן.

כן. יש שלא היו ישנים בבוקר. גם אפילו שישנים, כיוון שבלילה התלית קטן הוא פטור. סב שקם כאילו חדש.

מחלוקת. זה מחלוקת. ברב פעמים. הוא כותב שאדם אם אדם רוצה לברך תלית קטן בבוקר יכוון שלא לפתור בזה תלית גדול יותר טוב מכוון שלא לפתור בזה תלית ככ מביא פה זה לא אותו ברכה אותו ברכה זה לא אותו יש שמברכים אותו ברכה לא משנה אםך להתעטף או מצווה ציצם לא נורא התימנים ברכה עוד ואם פשט יד ואם פשטת איתו אפילו ידעתו לחזור ולהתעטב בו מיד צריך לברך כשיחזור ויתעטב בו זה קשה הדבר הזה ואף על פי שתכף נטעתם בו ולא שנה מקומו כלל ויש אומרים זה

הגעה שהם מברכים הידתו לחזוב להתעלטף בו ויש אומרים דווקא כשנשאר עליו תלית קטן הכי נוהגים מי שעלה אז לא צריך לחזור קמינה צריך להיזהר שלא לפשות זה קשה כן הרבה פעמים אני רוצה לפשוט אותו בשביל שאני אוכל לבוש את השרבול או אני אסתדר יפה וזה ואחר כך איך אני אדבש את הזקט שלי ואני אברך אבל אני אשים אותו עלי יש כזה שאומרים שכשאתה מברך עליו תכוון עליו לכל פעם גם תפשוט זה יצא להגביל את הברכה ש מגביל את הברכה אמר אם יפשטנו ויחזור בשנו יצא בזה

בברך אנחנו צ כן אנחנו לא מברכים סבל אה זה סבל מפורש אה אני הייתי רואה פה ש הם פושטים את הטלית זה רבי שהיה פה רבי מיקאל הוא היה מקפל אותה בשביל לצאתי כל הדעות את התלים מקפל את זה רגע ומברך פטנט פטנט הכרה שיהיה שהוא פטנ כן גם התפילין הם מברכים גם אני התפילין פושט מניח לא מברך גם לא שקר הבעיה קר הבעיה בזה שיש כאלה שתלימת לובשו לא בינתיים פרך לדבר עם זה ואז עשה ככה ועשה ככה ואחר כך הוא לובש אותו בלי ברכה

זה בעיה ש הוא חייב כבר לברך את כולע עלמה זה ודאי שחד פה צריך להיזהר לא עדיין לא אם נפלת ליתו שלא במתכוון חוזר ומתעטף אפילו מיד צריך לברך זה יותר חמור מ שאדם פשט והוא שנפלה כולה ואני לא נפלה כולה פי שנפלה רובן צריך לברך אתה יודע כשזה מתחיל ליפול אתה חושב על זה כבר שאתה תוכל לדבוש אותם בחזרה כאילו אתה פושט אותה כי אתה מרגיש שזה מתחיל לתפוס אבל גם כי אתה כאילו אתה פשטת אותה בעצמך פשטת בעצמך צריך כן אנחנו לזידן שלא מברכים

הנופל לא אבל הוא בגלל שהוא לא שם לב כשזה נפל לו אבל ברגע שאדם חושב על זה כשזה נופל כאילו הוא מוריד אותהש חיל לקם לבא שם לב לא לא חילק צריך לברך עם זה אתה אומר אני אומר לך מה שאמרתי זה הכל הלאה בסדר שהרב אומר ש אפילו נפל לגמרי יכול להיות בוא נראה פה כתב במשנה ברורה שאפילו למד פסק מסירת ליטו דעת להחזירו אין צריך לברך בזה גרוע יותר נפלה ואפילו נשאר עליו טלית קטן לא מענה ועל כן תלתו באמצע תפילת 18 והחזירו אחרים

כשיסיים יברך ככ וכן כתב בעוד יוסף חי ואולם עוד יוסף חי ואולם בכף החיים כתב שלא יברך מסבל וכן כתב ביבי העומר ובהלכה ברורה בשם הליכות באקות יוסף הושים בשם האור לציון שמנפל ממנו הטלית לקראת סוף התפילה יחזור להתעטב בה אפילו בתוך חצי שעה כדי שכנס לספק ברכות להקל וכן נהג רבי עזר עתיה בסוף בסוף אפילו בתוך חצי שעה יש לו זה נקרא סוף שפילת חצי מה הדין בירך על הטלית ונפל מידו שאם בירך על הטלית ונפל מידו קודם שתעטהבה וגבייה ולבשה אין צריך לברך שנית

אפילו נפסל ואפילו נפסלו עד ציציותיו והיה לו ציצית מזומנת תחינה מיד אין צריך לברך שנית כמו שעדיין לא עשה מצוותו לא הסח דעתו כן כתב בוד יוסף חיים כפחים מי שלקח טלית להתעטב בו והתחיל לברך קודם שסיים לקחו ממנו ולקחו ממנו תפילין לפניו יכול לסיים להניח תפילין לא אני אצלי אני חושב יודע איפה למדתי אבל ברגע שזה נופל מהבן אדם והוא מרגיש שזה נופל והוא והוא מכוון הנה זה נופל אבל אני חושב על זה שזה נופל ובדעתי שזה כמו אני פושט ביד שלי אז הוא לא

צריך לברך על אה אפשר לראות אולי יכול להיות תביא בסדר היום א' הרב כל מפחים כתב שלא אם זה נופל חושב לא חושב כמה שהוא נכנס לסבל לכן הכתב לא יברך א השם ישברך כמה סבבה מסכן לאבי את זה אם אם פ אם נפלה תליתו מעליו אפילו נפלה לגמרי וחוזר ומתעתף בה אין צריך לחזור לברך גל ספק ברכות להקל מי אומר את זה כג כן כתב מורנו הרשלץ בספר ספר ילקות יוסף וכתב שם במקורות וזה ראשון מרן משולחן ערוך אם נבל את איתו שלו במתכוון חוזר

ומתעטב צריך לברך והוא שנפלה כולה אבל לא נפלה כולה פי שנפלה בעין צריך לחזור לברך קורה מדברי חד שכתב כן בשם רבו כמו שכתוב תלמידי רבנו יונה והינו אין אם היא נאמד מסירתו על דעת להחזירו אין צריך לחזור ולברך חג הרע תפה דנבלה בלא דעת ואז מצוותה אבל דעת הישון שמורים שברת בא שחזור לברך כן משמע מרבנו יונה וגם הגרה מצד כדברי הטז כתב בשולחן גבוה שהעולם נוהגין כיש אומרים דרבנו כיש אומרים דרבנו יונה שלא לברך מי מחלוקת לא יצאנו ספק ברכות להקל ווא דבר בפלב

כף החיים כף החיים טעמם של הפוסקים שנה חוזר דברים שכאשר נופל לאדם הטלית ברגע שהוא מרגיש בזה הוא כבר חושב על זה זה כנראה אני כותב והטוב ביותר שיתנך קודם שיברך בברכה שיתנה קודם שיברך שהברכה היא היא עת שהוא בעצמו פשות הטלית לקפל אותה שהברכה היא עד שיפשות הטלית לקפל אותה שגם בסדר אה יכול להיות מעבד הה מתנה אח השם ישברך נו מה הרב מה לך אז זהו אם נפל ספ סבל אף פעם לא מ שהרב עושה לא בכוונה לא הרב א חי הלכות גנבה פרק

כל דבר שחזקתו הוא גנוב אסור לקח אותו וכן עם רוב אותו הדבר שהוא גנוב אין לו אין לוקחין אותו לפי כך אין לוקחים מן הרועים צמר או חלב או גדים למה בדרך כלל אין גורבים מאחרים אבל לא כמה אין חלב ג'יבן במדבר אבל לא ביישוב ומותר ליקח מן הרוועים ארבע עצון או ארבע גיזות של צמר מעדר קטן או חמש מעדר גדול שאין חזק כתוב שהוא גנוב בדבר רב הרבה הרב עצום מהגוגנו קשה ירגישו שעשה קרחת אם כן כללו של דבר כל שהרואה מוכרו אם היה בעל

הבית מרגיש בו מותר ליקח אותו מן הרועה ואם אין בעל הבית מרגיש אסור לקח אותו אין לוקחים משומרי פירות עצים או פירות אלא בזמן שהם יושבים מוכין ועסלים לפניהם והפס לפניהם שהרי הדבר גלוי ויש לזה קול ואין זה גנבה ולוקחים מפתח הגינה אבל לא מאחורי הגינה כולם שבו עטמן אסור לקח מן אומר תכבה חיה בניון אז תיקח מן מותר ליקח מן העריס שהרי יש לו חלק בפירות ובעצים אותו דבר מאישה וזה זה גם בעיה אבל אם בעלה מוכר פרחים אין בעיה מלא כסף וגם הרבה מנשים

יש להם יותר כסף דע שומים על הדעת מרביחות מסכות שלי ברוך השם הלאה אה מאוד אנחנו צריכים לעסוק בתורה שם אנחנו צריכים תפא צריך וטו לאנק אבל גם דתו בנינו לא יש בו חובכון אלא התפרעמנכון זער זער בגן דבוזקדינה רבה שרוכו אני טופע ממכם מעט מעט שלא תרגישו בדבר בשביל שתהיו מוכנים ליום הדין הגדול כאן אתה נדינת מכמים וכמה הפתחין עליו איזה פתחקים יש לו קודש בכו פיך פתחין יסולין זבנו ישראל לכל חובה וחובה ונמוך וכל חובין אומר רגע רגע מה אתה מביא עליהם על בניים

פתחים מוציא פתחקים של ייסורים איזה ייסורים רדפו אותם מלחמות עניינים וזה אומר כל החטאים חייבים להם כמה ייסורים סבלו ולעביד לו בטרנות תקל להלל כדישש כוח וחדסמ ולא יכיל ליון ויתעבר מעלמה וכוס אותו בכל עמין דוד דכתיב ואתה אל תלעב יעקב וגן כך סרתיך למשפת ונקה לו אנק המשפט גמור את הכל אין בעיה ודויד מלכה אמר כי הנה הרשעים לכוון קשת כלח חיצם ליתר לראות במפש ואב גד קרה כמו על שבנה ויואח ממנה דחזקיה תמר שבנה היו השרים שחזקיה המלך שכאשר שלח שלחרים רב שקלחם בירושלים

שלחו לו איגרת על חץ כל ישראל רוצים להשלים רק ישעיה וחזקיהו מעקבים אבל העיקר על סמ מסתובכי יתמר כולבדו ישראלנינו רחו בדו אמרו עמלק עמלק עמדלקון כחיל האנ יתיר בל בלק אתה דלקון בקרעה בלעם בעל עם עמה ולע שמדן גרים שצלון קרלון מעל על מן חושבים קודש בריך ש בגבן אחר בשמהון שמהון במלק בל בבלעם בל ארב בלבל מה אפן שתאר עם עמק בלבל עומק למשב ליון זהלאתון בעלמה לאו בעלמה הנה הנה אמר רבי שמעון אלעזר אמרת הבן בלקפח בגני גיהנם ובעם שתחקון תמן גרמו ורוחה

תראה איזה קללות מקלל אותו רבי שמעון ואחי הוא עתה בשנתו על פטרונג על הייקו איזה רשעים וחשיבו לעקרה להייקו ושיפו לסרב שסגע להם בפו עובדה אמר ההוא רשע יודע מה ישתדע לו ולא יכילו דור הפלגה השתדע לו ולכינו עבדו עובדפומ חסר מנון שלא נתבלבל ולא יכילו אבל פומך שנן אומר לו פה שלך חזקר דפתיה דעדה תקן אבל מטליה כל ועל דם בעובדה כעובדה דנחנת ואתם כל בפומך הוס תברך מבורך הוא יואר ככה הוא חושב והוא לא ידע קדושבריך מסיר שפה לנאמנים וטעם זקינים מקע וכל הברשותי

קימה מסיר שפה נאמנים אלו דור הפגע בני ש במקל כתיב אשר לא ישמעו אישפת ראהו טעם זקן אלו בלעם ובלבו הבוא בעת נכתיב וי בלו בלעם פר מזבח שו בבדל אותם תחזורשה דבלעם כלביש בורני באה תראה גבו את הלב היה לו תבס חלקונה נכתיב ויעל בלך ובלם בן בחין בלך מסדר והוא רשע משבח גרמה ואמר שבע המזבחות עמכתי בעל פרו במזבח ואילו בלחו שבדם אמר הקדושברך רשע כל הידענשובן בלח ואת לא צריך למלנה אלא בכור תדבר דה עוד כתיב בטעם זקנים קח חושבים הרבה דברים הקדוש

ברוך הוא מסדר את העולם סוז זה יעשו זה יעשו ברוך הוא הופך אותם לגמרי גם היום זה ככה הוא אדוני אלוהינו שכתבו אבות לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר צרוית אותם על יד משה נביא ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף שחלת חלבנה שמים לבונה זכה בד בבנים ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת ון בנה ולבונה זכה בד בבד יהיה סמים נטף ושחלת וחל בנהים בונה זכה בד בבדה יה בבקשה יהיה בבד בת זק יהיה בבד בת זקה

קח משה לד ויאמר ה הוא יהיה דב דב איך הזו אין דבר מים מזה שבת שמ הה דזו שמחזור ועשית אותה כמולח קודש אשר ועליך שמה קודש חדשים תלכן עליו אהרון כתורצמים בבוקר בבוקר בין ציבות קרנה מעלות אהרון זה נרות בין הערבים קטרנד תמיד שני אדוני לדורכם תנו רבנן פטום הכורת כיצד 368 מה נלב 395 כני מוד רחמ מנה בכל יום חצי טוב בוקר טוב אחרת שלושה מניים יתרים ש מכניס כזה גדול הכיפורים חזירן מחתשת בער יום הכיפורים כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה 11 סמנים

היו באלוהן הצורי והציפורן והחל ביני והלבונ משק 70 מנה מור קציע שבותר ח שישה 16 מני שניהם עשר כופן שלש כנמון תשעה גר שפצל קבין מצחמר חתיק מלחד מדמק רבי נתן רבלי אומר כפתן קושי נתן בת דבש בשל ואם חיסר אחד מני החיים איתם הבעל שמעון בן גמליאל אומר הצורי אין שף הנוטף צר כתב שטרס מצבי חמר חמר עתיק מנ איך בן רבן שמעון בן גמליאל אומר הצורי אינו אלא שרף צח כתב מוריד כשנה למה כדי לשבות שנה אין כס כן שתעז לו מרגליים פעילה אלא

שכסים ברגליים במקדש פני הכבוד תני רבי נתן אומר שהוא שוח אומר דרך כתב תודק שהכל יפה לביסמים בתמן חצים גשר שליש רביע לא שמענו אמר רבי יהודה זה הקלן אם כמדתה כשחצין ואם חיס אחד החה ת כפרה אח שמ כפרה למטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד נרח ולמה מערבים בדבש שהתורה אמרה חוס סכו דבש תקטו ממנו שדוני ויאמר מחילה ויאמר עליהם ישראל אם כן אפזות עסוקח מזמרת הארץ בכיכם ש מנחה מעצד שנכות לות פותנים שקדים יאמר עליהם ישראל כן איפה זאת עשו כחו מזמרת ארץ

לאיש מנחה מעד צורי ומעד דבש נכות וות משכדים ואומר עליהם ישראל כן נפשות עצור תחום זתחם ודיש מנחה מעד צורים זהש חות ולות משקדים קרא משה כל כזמר עלם שחו לכם צחות לכם שחתו הפסחתם קודם אדם ש מצב ויגעתם אל המשכת בן אדם שם נותן צאופד משק ועל שתי המזוזות סבין תבוא לבדכם גור שמרתם את הדבר הזה בניך אדוני היה כתבוא אלרץ שכתן אדוני לכם כשמרתם את העבודה הזאת כי בניכם מה העבודה הזאת לכם מתיהם זע פסחו שזר בתמצרים בנוקפו את מצרים בתנוצים הציל קודע ויש

רחבו תמנו זחבת כשעשה אתכה וקנה גביעיה כף תורה ממנוש חנים יוצאים מצידי השלושה כני מנורה מצידה אחד שלושה כני מצידה השני שלושה גביעים שוקדים קנה אחד גופר שלושה גביעים שוכנים בקנה אחד כבתופרח כן ששת הקנים היוציאים מן הבן במרבעה גביים שוקדים כפתורה וכפתו ח שנעקנים ממנה כות שנש של הגנים יוצא ממנה כפתורם מני כולם שח זהב טה ויעס את נתבעה מה ככה אמרת זהב טה כיכר זהב טה עשה אותה ואת כליה אדוני להושיע אדוני אדוני כמע משה כן עשה ויאמר משהו כמ תן עליהם כפש בין

המתים פתח מוחמגפה צערה ויאמר משה מחת תן עליהש המזבח עד לכפר עליהם מה יעמוד בין המתים בין עצמפ פתח אוהל מועד מגפה נעצר ויאמר משהו מדבר על יעוד בין המתים בין עצר המגפה שמ ש פתח אוה מועד מגפה נעצרה ואני אשירך הרנן לבוקר חסך כית מסבן עוזך שיר שיר עוזך בוקר חסדתך עוזך אשר עוזך בבוקר חזקני רנושנוץ ויעמוד פנחס ויפל צרגפה עלינו יושב בסתר עליון בצד תלונן אדוני דבר לא תר מפחד לילה מחצע מקוב ממינך עניך לא יגש רק בעיניך תבי שקיון שמת מעונך לא תעונה

אליך רע גך כי חיים ממצא רחוק פני גמלתוב ולא רע כל ימי חייה שילה תית חגה תעמרות כתוב זכר נרבה בלילה נראה יד שלך תר לבית משכדים עוזר נפוש פיה פתחה בחוכמה צופ קמו בני אבות בנות אדוני צבעות עמנו מסגב לנו אלו יעקב אדוני הושיע המלך יענור ערב אדוני חדש עולם וכשנים קדמויות אנה בכור גדולה מחזק שבעתנו כבנו לפניך בזכות פטום הכתורת בסוק בותפש רחמך מענינו כל ישראל חינומנו דכנס קד שחרון הפרק שמה כוח שמחשית מילוים דסגב שברם כוח אלו השמות צמכ קדשום בארץ ונשבת חי

מן הארץ לא תרצכם פלפניך שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצק יעקב משה ואהרון יוסף דוד שלמה יברך בשמו מצור כל הקחל הקדוש גם אותם שמאזין דרך הפלפון ודרך המלך זכרון לחיים טובים ארוכים שפע וברכה על בידיים