בסימנא טבא הדף היומי מסכת מכות דף ג הרב בניהו שמואלי שליט"א יב ניסן תשפה

עכשיו הוא יוצא מזה ליל הסדר כולנו נגלים הלילה הזאת לכן איך אנחנו אומרים אשר גאלנו ממש גאלנו אלאלה וגאל את אבותינו גאלנו על עצמנו אנחנו אומרים אחר כך מזכירים את וגעל את אבותינו הברכה הוא על ביטוי ודרגשות גאולתנו נדלנו לו שיר חדש על גאולתנו ועל פידות נפשנו בעזרת השם כך יהיה רצון שנזכה כולם כולנו להפוך להיות בריאה חדשה ואתם יודעים שלא מוזכר השם של משה רבנו באגדה למה ויצואנו השם לא על ידי מלאך ולא על ידי שרה ולא על ידי שליח שזה משה רבנו אלא הקדוש

ברוך הוא בכבודו בעצמו כדי שנידע אלו כדי שנדע שהכל ממנו מאיתו יתברך לאח אין אין אי אפשר לייחס שום כוח לאדם הנברא אלא לבורא לבד כל הכוחות והפעולות בעולם לא עובד לא עובד זה היה איזה בעיה איפה היה הבעיה מפה זה לא היה לי קשה אבל סר זה עכשיו זהצומר שומע כל הכוחות והפעולות בעולם זה רק מאיתו יתברך לכן השם של משה רבנו לא מוזכר באגדה כי אין השבח תלוי במשה רק בהשם יתברך וימינו בהשם משה עבדו לא נאמר לגדולת משה אלא המינו שהשם עושה הכל

ומשה הוא רק עבדו זה הכל רק התורה נקראת על שם משה כמו שכתוב בהפטרה זכרו תורת משה עבדי אם אין אדם לומד תורה מחדש הלכה אז יקרה שמו לנצח נצחים אפילו אם יבנה עיר ויציל את עם ישראל לא יקרה על שמו אפילו לא על ידי שליח כי הכל מאיתו יתברך רק לימוד תורה שאדם לומד בגמרא או בתוספות זה יקרה על שמו לעולם זכו תורת משה גם אנחנו צריכים להרחין את עצמנו חזק אתם יודעים במוצאי פס הראשון של פסח כבר אנחנו אנחנו מתחילים עומר לכן צריך להיות

מאוד [מוזיקה] מאוד אז זהו צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא נמצא איתנו בכל רגע אנחנו כל הזמן עם השם יתברך אתה יודע היה אחד מגדולי ירושלים היה רבי יש ברדקי לנו היה בוכן רב אברום בורדקי אבל בשייתי לומד בתלמוד תורה הבוכין היה בית ספר שילו זה היה הבוכן היה רבי אברהם בורדוקי היה רב אבם היה שני בוכנים רב אברהם דוד רוזנטל והיה בוכן אברהם בורדוקי אברהם ברדקי היה בוכן קשה היה גאון גדול והיה בוכן חזק מאוד אבל אברהם דוד בדרום היה בוכן קל אז היינו אומרים אומרים

ככה שנכנס אדר מרבים בשמחה אדר זה רב אברהם דוביד רוזנטן ראשי תיבות מרבים בשמחה שנכנס אב אברהם בורדוקי ומעתי בשמחה אבל זה ה הסבא שלו היה רברי שויר ורדוקי כשהה מארץ ישראל לחוץ לארץ הוא בא עם בנו ובתו הקטנים היו קרובים לארץ ישראל אוי ואבוי נשברה ספינה הוא יוצר כולם לקפוץ למים. האבא לקח את את הבן והבת והתחיל לשוחה עמהם. הוא הרגיש שכוחותיו אוזנים. אין.

אמר לבת שלו, תראי ביתי, אתה חבת במצות כמו אחיך. להציל את שניכם אני לא יכול. אין לי כבר כוחות. אם אנחנו נצ נמשיך כולם יטבעו.

לכן אין מה לעשות אלא להשאיר אותך במים. והוא והבן נסכו וככה היה השאיר אותה מסכנה ו והוא בוכה איתה והכל הבן עזב אותה היא צועקת אבא אבא כ עזב אותה במים והיא זועקת הוא לא יכל לסבול את זה אומר קיבל כוחות חדשים התחיל לסות הגיע בסוף בחוף עם שניים כלומר גם עם הבן וגם עם הבת זה אז אם כשהגיע זמן הפטירה היה קורא לביתו הזכיר לה את הזעקה שלה אבא אבא אמר לה תדעי לך בכל עניין שמרגישים שנמצאים במקום צער בבצרה אז תזקי אבא אבא תזכרי

לצעוק אבי אבי אל תעזבני כשיגיע ממעמקי הלב הקדוש ברוך הוא יענה לך בפרט דברים רוחניים זה אמת עכשיו בלילה הזה ונסעק אלבותינו עם ישראל זועק להשם ואז אם זה כס זה מכל הלב הקדוש ברוך הוא בא ומושיע ויש ישועה אז זה פלא פלאות ולא עכשיו זה זעקה גדולה למה איך באימרו את חייהם בעבודה קשה בחומר במביבנים כל עבודה בשדה אומר זוהר הקדוש בחומר קל וחומר בלבנים של הנכה בכל עבודה בשדה זה בריאה שעבדו בהם בפרך זה תקו אומר אומר הזוהר אבל מה שבט לוי לא היה

משהו עובד במצרים עסק בתורה מי שמקבל עליו אור תורה מעבירים ממנו עוד דרך ארץ אז אין אבל מי שלא רוצה לקבל עליו עוד תורה אז יש בהם מררו את חייהם בעבודה קשה בחומר בב פנים אדם יש לו שני דרכים או ילך לעבוד עבודת פרך או ילמד תורה אז היה פעם בא אחד לראש הישיבה בד צדקה עליו השלום אומר לו אני עובד קשה במשך כל היום הבן שלי לומד אצלך בישיבה ואתה מחנך אותו שהוא ילמד תורה ואבא שלך יעבוד קשה אומר לו איזה חינוך זה אומר לרב

אומר אני מבוגר אין לי כוחות איך יאכל איך ישתה הבן שלי אתה מחנך אותו אמר לו הרב אומר למה כל האיברים עובדים קשה הידיים עובד קשה הרגליים עובדים קשה הפה רק העיניים לא עובדות למה העיניים לא עובדות התפקיד שלהם להביט ימינה שמאלה שעיניים הם הם ממלאות תפקיד עבור שאר האיברים אם לא היו עיניים הרגליים יכולים ליפול לתוך בור. גם הידיים פוגעות, מזיקות, העיניים שומרות, מפקחות על כל האיברים שהכל יפעל כמו שצריך. אומר, תלמידי חכמים הם עיני העדה, הם תפקידם של לומדי תורה כתפקיד העיניים.

לכל העם הם מסתכלים והם שיוכלו להתקיים. איך החזיקו? איך החזיקו כל העם שעובדים? הם העיניים, הם הביטים ובזכותם הכל מסתדר להם יפה.

אומר הבן שלך, אתה חושב שאתה אתה יש לך כוח לעבוד? הבן שלך שהוא לומד אתה יהיה לך פרנסה. הוא נותן לך כוח. לא אתה נותן לו ולא אתה עושה לו.

הוא עושה לך. זה דבר אמיתי. זה אמת. ככה זה יצר הרע.

פעם בא בחומר, פעם בא בבינים. אתה יודע את זה? עץ הרע מברר את החיים. פעם הוא בא עם משקיע את האדם בתוך החומריות.

מה זה חומר? מתקח עוגה, כח זה משקיע אותו. נסיעה עלה לים, טיולים, הנאות אתה מבין? אבל אחר כך הוא בא בלבינים.

מה זה לוינים? יגיע הזמן לעשות תשובה ביצר הרע. אומר עכשיו אני כבר עשיתי תשובה אני כולי לבן טהור אני לבן אתה מבין ככה זה פעם בא בחומר אבל בין כך ובין כך הוא מרדים את האדם אתה מבין נותן לאדם להירדם לא מאפשר להתקדם פעם הוא משקיע את האדם בחומבריות פעם אומר לו תשמע עכשיו אתה צריך לעשות תשובה וזה לא פשוט וצריך לצום וכך וכך וכל יום הוא מסובב לו והלך ממנו נכון א הוא לא מאפשר להתקדם אז בעזרת השם אנחנו צריכים לא לשמוע לו פעם חומר

פעם לא לעשות את האלימות שלנו ואת הקבע שלנו ואת מה שצריך אז בעזרת השם אתם יודעים שנו השם ממצרים הגאולה הקרובה אדומה לגאולת ישראל בדור מצרים. כשבא משה אמר להם בחודש הזה אתם יוציאים אמרו לו איך אפשר עדיין הם בתוך המצרים בתוך התנופת בתוך העבודה זרה איך אפשר לצאת ועוד יותר הלו עכשיו בחודש האחרון תשע מכות עם ישראל ראוי יד השם הייתה התרדירות אדירה כבר שקעו במט שערי תומאה עוד רגע יורדים לשער הנן אין תקומה אומר עם ישראל זה זרע אברהם יצחק ויעקב יש להם נשמות

קדושות הם מאמינים בלי מאמינים אף אחד לא יכול לנגוע בנקודה הפנימית שלהם מה שזה טמא בתאוות מעשים רעים זה פיתויים זה מדיחים אותם זה רק לחוץ לא בנקודה הפנימית של הלב בלב עמוק אף אחד לא יכול להגיע לפנימיות הם זה רק בחוץ משל למה הדבר דומה אדם גנב תרנגולת מחברו, לא רצה שירגישו בו.

מה עשה? מרט לה את הזנב והוציא להנוצות וצבע אותה בצבע שחור. הלך ברחוב, ראו ראה אותו בעל התרנגולת, אמר לו, "תביא לי את התרנגולת, היא שלי." אמר לו, "הגנ"ם זה שלך? האם השלך היה זנבו ארוך?

זה אין לו זנב ארוך. שלך היה לבן, זה שחור. אמר לו, "אתה יכול לשנות מבחוץ, אבל רק תשחרר את התרנגונת, תראה אצל מי תקפוץ." שלי זה אמת. אתה יכול לשלום בחוץ, אבל ברגע שמשחררים אתה בחוץ, מה שאדם עשה, אז אדם רץ להביא שבשמיים, לאיפה הוא ירוץ?

ואז אנחנו שומעים קולו של משיח ברגע אחת. אחרי השועה נכנסו לאיזה ממזר קצת שמ ישראל כולם קפצו זה הימים הללו זה ימים עכשיו שהשכינה היא באה היא שורה על עם ישראל ימים גדולים קדושים השכינה מגיעה ברוך הבא רבי שמואל השם ישמרך אתם יודעים שאיך זה זה השכינה הזה רמוז באותיות אדנות א' דני העשרה ימים הראשונים אתה שומע נתניה זה אותיות של אדנות אחר כך יש לנו ארבעה ימים אחרי 10עשה ימים ארבעה ימים עד ליל הסדר זה ד' של נתנות אחר כך מפסח ועד שבועות זה נ

שלנות ובשבועות אז מתגלה הפלא העני כנגד אות א' של הדנות זה האות זה אז עכשיו הימים האלה הם מתקדשים אדם נכנס תחת כנפי השכינה לשם אדנות כבר יוד הלך כבר זכינו בו עכשיו אנחנו בד ועוד מעט נהיה בנ ואז נבוא אליו בא א' זכה עד שציון משה זכה אז זה שאומר בני עם ישראל כשהיו במצרים היו גדורים בכל מעשים לא טובים ערבה בלשון מלמד אמרו רבותינו שלא שינוי את לבושם למה שינוי מלבוש זה התחלה של פרצה לא שינו שמם, לא שינו לשונם ומלבושם היו גדורים, גדורים

שם, לשון ו גידור זה דברים שהם מצויינים במצרים זה שאומר הם יהיו חטאיכם קשה לג הלו איך אמר פרעה כל הבן היילוד האורת תשליחו כתוב בילקות שמעוני שבשנת 130 נראית את ישראל ממצרים פרעה חולם יושב על כיסא מלכותו והוא רואה ככה הוא חולם זקן אחד עומד כנגדו ויש לו מוזניים במזנה הסוחרים יש אחד הזקן של כל חכמי מצרים שריה גדוליה נותן בכף מוזניים האחת את כל השרים של מצרים כל גדולי האומה כולם עם פרעה ביחד שם אותם בכף מוזניים אחת אחר כך הוא לוקח טל קטען

שם אותם בקו המזניים השנייה והוא מכריע את כולם נשתמדי זה חלום תמוע. מתפלא מאוד פרעה על החלום הזה איך יחי עטלה את כולם ויקץ מיני חלום וישכם בבוקר ויספר לכל עבדיו פחדו פחד נורא אומר אמרו לו אין זה כי אם רעה גדולה יולד ילד בישראל החריב את העולם את ארץ מצרים אם המלך טוב יכתב בדתי מצרים כל זכר הילות בעבריים יהרג שלא יהיה את הצרה הזאת בעיצ יצא פרעה לכל מונב בור כל הבן הילות הירוע תשלחו זהו זה עכשיו אדם שמתבונן בזה רואה איזה רוע איזה

רשעות איזה אכזריות איזה אנוכיות המצרים משעבדים את עם ישראל בדי עבל וכפם מנצלים אותם הופכים אותם לעם של עבדים זה לגיטימי הם אומרים פרעה או חולם חלום מוזר אז אומרים לו זה השקפה מעם העבדים האלה יש השקפה לכן כל בן שיוולד האורה תצליחו חוק למען תכדל הרעה הזאת מקרב ישראל פש תראה מה זה אבל מה קורה הקדוש ברוך הוא בכל אלוהי מצרים מעשה שפטים מה זה אלילים. אלוהי מצרים.

אלילים. ראשי תיבות אין להם יכולת לעשות מאומה. אין. ולכן מה זה עשה באים שפתיים?

כל אלוה גם היה לפעמים אישה אחת נגיד מד הבן שלה עשה לו דמות. עשו אלילים מקרש, מברזל, מכל מיני צורות שהם של אלילים שלהם כשהקדוש ברוך הוא הכר כל בכול, גם אלה האלילים האלה כולם נמוסו. אפילו אין אפילו תמונה של איזה ילד בכור הלך, ציירו אותו הלך. אין דבר כזה כל בכול איפה שהוא היה, באיזה פינה שהוא היה.

לכן צריך חזק חזק פסח מצה ומרוק רבותינו מומרים שלא אומר את זה ולפסח למה לפי הסדר צריך להיות אבל קודם מרור לפני פסח למה קודם מררו את חיי אבותינו ואחר כך הוא פסח את בתי בני ישראל ואחר כך הוציא אותם ממצרים אז מתרצים את זה אדם שהוא עוסק בעבודה אפילו שקשה לו הוא לא מרגיש את הצער אבל אחר שינוח אז הוא ירגיש לכן צריך להגיד פסח מצא שהיה בשעה שנחו מעבודתם הזכ הזכירו מרו רק אחרי שנחו אחרי שנחו הרגישו את המרירות של העבודה שנשתעבדו כלומר אחרי

שעשו פסח ומצע אז עכשיו רק מרגישים את המרורתי שהחסות חץ בן שבא לרבי שמעון אמר לי יור בכך כל מה שהגעתי לסע בדחות המצא שעברתי נכון עכשיו מדבר אז מרור זה יש ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובה אנחנו לוקחים חסה אבל אם זה מר לגמרי לא יוצאים אפשר לאכול למה כתוב על מצות ומרורים יאכלו. אם אי אפשר לאכול זה לא מרורים. אז יש חמישה מיני מרור חזרת, עולשין, תמכה וחרבינה ומרור. לכן יש ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה וארבע מינים האלה שצריכים, נכון?

אז הבגות הראשונה הייתה במצרים ולכן עד שמע אוכלים מרור למה מררו את חיי אבותינו הגלות השנייה הייתה בבבל כי הבבליים החריבו את בית המקדש לכן היה רק הרחבינה שזה גם כן אחד הגמרא אומרת גם בזה החריבו השלישי זה היה בפרס לכן זה תמכה זה הפרסים אוכלים תמכה כן הרביעי הייתה יוון עולשין ואנחנו עכשיו אוכדים אדום איזה גלות אדום אז אוכידים חזרת למה כי עכשיו מהגלות הזאת נחזור בחזרה לבית מקדשנו ותפרתנו אמן עכשיו אז זה חס חס רחמנא עלן זה מפריע לא יש פה גמרא על משפט הגמרא כבר אתמבון אמרנו שמרור זה מחשבות רעות ועירורים רעים זה מבטל אותם רעים המסכת הזו אה חזק. כן. אז אנחנו עכשיו נלך לקורבן של היום של היום היום זה יבניסן. ביום ה-12 יום לא מחר יש ביום ה13 מדבר אליו בעלותך את הנלות.

נכון היום זה נסיע ביום שניהם 10 יום נשיא לפני נפתיח בן עינן קורבנו קערת כסף אחת 30 משקלה זרק אחד כסף 70 שקשו שניהם מלאים סולת בלולה בשמן מנח מן הכתורת פר אחד בן בקר אחד שנתחט זבח שלמים בקר שנ חמישה עתודים חמישה כבסים בני שנה חמישה זה קורבן הכי רע בן עינין צדקה לילות תביא אתה שמה כן מי שלא היה אתמול יתן אין גם נעמון וגם יש אנשים שלא היו כמה ימים אפרים היה אתמול היה מה שהיה היה שהיה השם ישמך הרב המרחם על כל

בריותיו ויחוס יחמון ורחם על כל נפשות ורוחות ונשמות שהן מבני ישראל שהן מי שיש להם השכבה וידאג עליהם ועכשיו הם עומדים ומצפצפים בשלוש חומות שבגן עדן אין להם כוח לעלות ממקומם זכות התורה הקדושה השם יתן להם את הכוח ויכלו לעלות ממקומם בעזרת השם למקומם שראו בעזרת השם יהנו מזיב השכינה. כן יהי רצון ונאמר אמן. אמן. שיר השירים.

כן. רק להודיע לכם שמחר השיעור הוא קצר אבל מאר לא יכול אבל השיעור קצר. הוא מתחיל אבל בכל זאת ב8 וחצי. למה?

כי יש או בשב כי יש לנו לקרוא שניים מקרא. כן. יש שניים מקרא אין מה לעשות אני אשתדל אפילו 8 שאפילו יהיה ב8 ם אני יודע שאנשים עסוקים והכל ביום שבת אפילו שפה מתפללים בכוונות שלא יהיה מאוחר ואנחנו אוכלים לחם עושים פה אסק כפרס מהר אבל מתפללים בכוונות אבל החזנים הם א השתדלו להזדרז בכל הכוונות חזק חזק כן למה שב8 וח יוכלו לצאת מבית הכנסת עד שנצליח לצאת זה 8 וח ככה לפי החשבון 8 וח נצא תע נגיעה שעה אוכלים בסדר לכות את הלכ ולהשיר כן

לא כדאי לא אפשר אפשר כן למה אני מפחד שבן אדם לא יתעה לא יוציא את זה להוציא את הכל אנחנו נעשה ככה בשבת קודש פה אז אנחנו נגמור בש נגיע לבית בערך בת נעשה סעודה נשאיר שירי שבת שעה זמן הכל עושים קצת אוכלים והכל זהו גומרים עושים בטול אני לוקח את מה שנשאר לי כל החמץ ואני זורק אותו במזבלה גדולה כי לא נשאר הרבה נשאר פירורים אני משתדל לסדר את הכל יפה אני מחשבן מי בא מי גדול אוכל כמה אוכל ומה אוכלפילו מביא קצת יותר למה

בעמוצים מחלקים לחם שיהיה לי קצת יותר כן פיטות כן פיטות פיטות של 60 גרם שכל אחד בטוח אוכל כביצה שיהיה לו הכל בנחה כבצה 60 גרם 70 גרם הקטנים כן ולקטנים יש לחמניות של אס של של א קמח תפכה אדמה או פרחיות אורז גם זה גם טוב כן שהכל קשר לפסח אבל זה רק לשבת אחר כך לא בפסח עצמן לא אוכלים את ואז אני גמרתי זה מפרך שמה במצבלה ואז אני עושה אהבלה כן לא להסיר בנוכיות לא כבוד שלכם לא כבוד שלכם כמה זהמה לא שהכל

מה אוכלים בלילה בלילה אוכלים פיצות או מצות מצות לא מצות איזה מצות אסור לאכול צרל שבת כן לחם לחם לחם הוא מצוות ביטות משהו לא מי שאמר לך גם מצות זה מצות מתוגנות בשבת אמרו לי שבת מצות מתנות זה מה אמרו לו יש מ יש מי שאומר שבליל בלילה שבדיקת החמץ אין איסור. על זה לא נאמר.

על זה לא נאמר לא לאכול מצה. מי שאוכל מצה וערב פסח זה לא נאמר. לא. אבל הרבה דעות בפוסקים לאכול לאכול פיט קצת.

כן. וגם בבוקר. אבל מה אם יש לך תינוקים בבית אז תלם תביא פקמח תבחי אדמה לחמניה ואתה אבל תיקח כמה אתה צריך רק מהתחלה תקנה פיטות לא מתפורר לאכול את זה עם עם איזה דבר שאתה אוהב את זה לאכול עם זה כן ואחר כך אתה גמרת את זה תאכל א אתה אוכל בבוקר גם אותו דבר בבוקר אבל תחייבים מגמור עד 10 כן כן הולך זומרזכה ואם אתה רוצה תשים גם 12 עוד לא תשים 12 חלות איך תהיה לך איך אתה עושה כל שבת לא שם 12

אז בסדר 12 פת עכשיו שש הוא מכוון על הששות שיחד הלאה בפרק א' שיר השירים פרק א' משנה יד כל הכופר דודי לי בחרמען גדי דודי לי דודי לי בהכר ענגדי כל הכופר אומרת ישראל הרבה פלאות חזת עשית עם כמו אשכול הכופר שהוא מן בוסם ששמו כופר כפרים עם נרדים ועשוי כמו אשקלות והוא נמצא בחרמי ענגלי שאותם גרמים עושים פירות ארבע או חמש פעמים בשנה והם מתקיימים שם כל השנה ואתה מחלת לנו על כמה וכמה ניסיונות שניסינו אותך וזה זה הכופר מלשון כפרה אנחייתי אינך יפה

עיני חיונים יפה אינך יפה ראתי שחו מרצה את כנת ישראל כתמיד היא יפה בעיניו כי יש לה יופי של מצוות ומעשים טובים גבונות חסדים עיניים חיונים ועוד משבח אותה על עיניה שאינם משוטטות בעיניה לנטות ולסתות מן הדרך כמו היונה שמשעה שמכירה את בן זוגה אינה ממירה אותו באחר כך ישראל אינם איניהם צופות רק לקדוש ברוך הוא ועוד מהיונה צנועה ויפה במעשיה ונאה בהילוכה כר ישראל יפים צנועים ונעים במעשיהם אנח יפה דודי אפנעים אנך יפה דודי אפנעים עפרסנו רע עננה בשבכינה הקדושה לקדוש ברוך הוא הנך יפה

היופי שלך הוא שלך הוא אתה הוא היפה ואת חוט של חסד משוך עליך להיות נעים ואהוב זה שעברת על כל פשעי והשרית שכינתך בתוכי פרסנו העננה הוא המשכן לכן המקדש כי המשכן קראו מטע כמו שכתוב הנה מטתו שלמה שעל ידי שנמנם בית המקדש היו סים מבחינת רעננה היו פרים ורבים בכל המובנים כעץ רענן פסוק האחרון בפרק קורות בתנו ארזים הייתנו ברוצים ממשיך לשבח את המשכן בעיקר הכוונה על בית המקדש שעתיד בנות על ידי מלך המשיח שהקורות של בית המקדש יהיו מן הארזים שבגן עדן או ראהית

בירותים במקומות שהכהנים ראהים ורצים היו מצופים בברים שהם עצי בירושים כמו שכתוב ויצף את את קרקע הבית בצלעות ברושים כן הגענו פרק שני מהר שניות דקה למשניות לא צדקה למשניות זה עינון הנשמות על ידי המשנה כן לפני המשנה צדקה יש ניסים בנימין בן נג'לה ויונתן את איתי בן א ובר בן גיטי אסתר רפאל יהושע בתול בן זוהר הצלחת יונתן איתי בן דן חיה ודנה חיה בת רבקה חיה נשמת מורבי רבי שלום אהרון רחל וישולמית רחל בת מזל יפה קפי בת חנה רבי אורי נורי בן רחל

ומרדכי הלוי בן חנה חק בן לולו יצחק בן לולו יוסף בן זרה ברים בטעות בים בטעות ש בן מזל שבן מזל מאיר בן מזלי ואורי בן מזלי מי יונה בן רחל צדק בן צדוק בן מזל ועזרא בן מזל בנימין בן בן אסתר משה בן משה בן סנ אליהו בן רחמה אליהו בן רחמה שמעון בן שר השפר שמעון בן סר השפר רחל בתור אליהו החבר שלנו רחל בתוס רחל בת טעוס גם אמא של א רבי אברהם קוראים לה רבקה בת מחל בן שמחה ניסים בן אסתר העיר

העיד רבי יהושע ורבי עקים איש הדר על על כלל של חטאת זה כת מה אתה צריך צל שאני אביא לך לא בסדר בסדר טובות בב אם הכל בסדר אין בעיה לא נדבר רק לא לדבר העיד רבי יהושע ורבי יקים איש הדר על כלל של חטאת זה כת חרס שבתוכה הי אפר פרה אדומה שנתמו על גבי השרץ את כלי החרס נתן מכבד טומאה מגבו סליחה כלי החרס הוא לא מקבל טומאה מגבו אבל נתנו על גבי השרט שהוא טמא, האפר טמא, שרבי אליעזר מטהר את האפר הועיל והכלי

טהור. חכמים מטמאים את האפר.

למה כתוב בתורה ואסף השטהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה כיוון שהקד נתון על גבי השרץ נמצא שאין האפר מונח במקום טהור העיד רבי פפיס על מי שנזר שתן נזירות הריני נזיר שתי נזירויות אמר סתם נזירות 30 יום שתי נזירויות 60 יום שאם גידח את הראשונה את הראשונה יום 30 שמגלח השנייה יום 60 זה יום 31 נזותו השנייה ואם גלח יום 60 חסר אחד יצא בדיעבד שיום עולה לו מן המניין בסדר משנה ו' העיד רבי יהושע ורבי פפיאס על ולנט של שלמים שיקרב שלמים שרבי אליעזר

אומר שבלת שלמים לא יקרב שלמים אלא מה עושים איתו שד שלמים קונים שם אותה לכפה סוגרים אותו ברפת מונים ממנו מזון עד שימות ברער אל ואבוי חכמים אומרים קרב אמר רבי פפיס אני מעיד שהייתה לנו פרה זבחי שלמים ואכנו בפסח קרבנו אותה ואכנו אותה בשרה בפסח ואכלנו ולדה שלמים בחג עוד משנה למה אמר כי עכשיו יהנו יומיים שבת ופסח וחג הראשון הם העידו על ארוחות שנחתומים שהן טמאות מה זה ארוחות יש אומרים ארובות זה לוחות עץ ארוכים העופים עורכים עליהם כיכרות הלחם שהם טמאות למה זה

מקבלות טומאה זה פשוטי כלי עץ אפילו שפשוטי כלי עץ לא מקבלים טומאה פה גז זרו עכשיו אליעזר מטהר וחכמים לא הם העידו על תנור שחיטרחו חוליות ונתן חול בן חולה לחוליה שהוא טמא שרבי אליעזר מטהר הנה הם הידו שמעבירים את השנה בכל אדם שהיו אומרים עד הפורים הם העידו שמעבדים את השנה על תנאי מעשה ברבן גמליאל שהיה נשיא שהלך לרשות שהלך לטול רשות מהגמון בסוריה בשעה לבוא והברו את השנה על תנאי שרצה רבן גמליאל כשרצה אמר רוצה אני והשנה הייתה מעוברת עד כאן גענו משתח את

מאיר לא מחלק במוציא כל אחד ואחד חתיכה גם מהמוצים גם של המצל אכילת מצה או רק מהמצ משתדל אבל יש לי כמה צלחות כמה קעות כל אבא משפחה יש לו קערה כל אחד יש לו שלוש מצות שחקים משל האישה לבת כזה כן צריך כן כן בישיבה נהגו לעשות את ה המנורה ביג א מה לעשות תיקון המנורה יג בניסה מה זה תיקון המנורה כן לא יודע מה זה תיקון מנורה תפילת בית המדרשית אדוני בלמון השם חוד קודש בריכו שכנתיות כ באותיות וכיחוד שנים שם קצת הש כמו

שמ כתוב והגית ביום לעשות צנו והנועם אדוני אלוהינו עלינו עשה ידנו כל עלינו ידנו ולא מרשנות מה שגיד כבר דו בלימוד בלימוד תורה ברוך אתה אדוני ברוך ברוך אתה אדוני חוקך אדוני ברוך ברוך אתה אדוני אמר את הדכם קודש ברכו את אדוני ברך אדוני מציון עושה וו שמים בארץ כן כן כן נפתוח דף אנחנו היום דף ג היום כל העולם לומד דף ב מתחילים את המסכת אבל בגלל שיש לנו יומיים של שבת ויום טוב. אז היום אנחנו בדף ג בעזרת השם שיהיה לנו קצת שיהיה לנו

נחת שנוכל ללמוד כפי הסדר. כן. מסכת מכות.

כן. אמרנו מכות זה אותיות תמוך. בערב פסח אנחנו לומדים על השר שנקרא תמוך. אלו 10 מכות 10 מכות אה אנחנו אומרים מכות 10 סרע ומכות תמוך שהביא יפהפוליםכל נכון יופי יופי.

כן. נפתוח. אנחנו במשנה עמוד ג' עמוד א' במשנה באמצע עמוד מעידין אנו. שימו לב אני אלך בנחת אל תדאג הכל יהיה לאט לאט טוב טוב.

המשנה הזאת תבאר לנו איזה דין עדים זוממין אבל הם רצו להפסיד את הנידון ממון רק אנחנו לא יודעים העדים הזוממים האלה רצו להפסיד ממון את ה את האדם הזה אבל הבעיה איך לחשב את התשלום שישלמו מדין עת זומם איך נחשב את זה אז בואו ונראה משנה מעידים אנו את איש פלוני שגירש את אשתו ולא נתנה כתובתה כ זה הבן אדם הזה גירש את אשתו ולא נתנה כתובה ועכשיו וחייב בעל על פי עדותה ניתן אישה כתובה אז צריך לשלם לה את הכתובה שלה נגיד אם הכתובה 100,000

שק צריך לתת לה את ה100,000 שק בסוף נמצאו עדים זוממים מה זה עדים עדים זוממים אמרו להם באו עדים אחרים אומרים להם שקרנים אמנו איתם ביום כזה שאתם מעדים שהוא גרשת אשתו אמנו הייתם אז והבעל חייב ועכשיו נמצאים זמין לא אומרים שצטרכו לשלם לבעל מדין כאשר זמם את כל דמי הכתופה שזממו לחייב אותו למה לאלו בין היום בין מחר סופו יתן הכתוב בתה שלא יהיה בסוף בסוף דבר הבעל אולי ימות וצריך לתת את הכתוב בתה או יגרש אותה צריך לשלם לכתוב בתה מצא שלא הפסידו אותו

העדים כמעט כלום בעדותם אתה מבין למה שאם הגיעו למצב כזה שבאים עדים ש שעדים מעידים שהוא גרש אותה וצריך לתת לה כתובתה כנראה יש ביניהם איזה איזה בלאג אז בין היום בין מחר גרש אותה או בין היום בין מחר מרוב הצע שתעשה לו זה לרוחו ימות אז בן לא צריך לשלם את הכסף אלא אז לכן לא אומרים שלם כתוב בתה כי בן קור עתיד לתת את הכתובתה אלא עומדים כמה אדם רוצה ליתן בכתובה של זו שהיא נתעלמנה או נתגרשה ואם מתה ירשנה בעלה כלומר עומדים כמה

אתה אישה רוצה למכור את הכתובה שלה היא צריכה כסף יש לה כסף כתובה 100 היא הולכת לאחד כמו פייס, אתה מבין אני הולכת לאחד אומר לו אולי תקנה את הכתובה או תרוויח או תפסיד או תרוויח 100,000 או תפסיד אם יגרש אותה בעלה או ימות בעלה אז היא צריכה לקבל את הכתובה אז הוא יקבל אותה וכמה אתה מוכן לקנות נגיד 40,000 30,000 או יפסיד כי אם היא תמות קודם פרמזל זה הכל הולך לבעל אני לא צריך לתת תשלם כתובה אז שם את הכסף שלו כן סביב אז

כמה אדם מוכן לתת על כתובה כזאת זה שאומר כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתעלמנה ונתגרשה אז מגיע לה לקבל כתובה הרוויח קונה אבל מידך והיא מתה יראה שאין בעלה אז הכונה הפסיד אבל עד פה זה המשנה אבל צריך לדעת זה לא ודאי של זה לא כך למה זה לא כוונת המשנה שישלמו העדים לבעל על פי מה שהייתה מקבלת אישה תמורת מכירת כתובתה למה מה שעידים זמימו להפסיד את הבעל זה לא את החלק של האישה תמורת מכירת זכות כתובתה לא אדרבה העדים צריכים לשלם

את מה שזממו לגרום הפסד לבעל לכן עכשיו בגמרא נבאר את זה נראה תראה ראשי שגירש אשתו בפנינו ביום פלוני וזה אומר לו גירשתי ואני חייב לכתובה נמצא זו ממין בעמנו יהיתם והלו בין היום כלומר בין מה ישמו אלו אם תאמר כל הכתובה בעלו שמי ימות או יגרשנה היום או מחר בסוף לא ניתן כתוב בתה נמצאו שלא היו מפסידין אותו כלום עומדים כמה אדם רוצה לתן כתובתו של זו מספק שאר מנגרשה תלנה לוקה לוקח ואם מתה ישלנה בעלה זה הפסיד מעותיו שנתן גמר מפרש מה קחייב להיק

מחייב להותנה דמתי ניתהן כן למה זה צפוך זה מה שהעדים זה ממול להפסיד את הבעל למה הבעל כשהאישה מכניסה לו כסף והכל יש לו למשל בכתובה יש לו לקבל הוא קיבל כשהתחתן שדות הוא אוכל את הפירות והקרן שלה יש כל מיני עניינים אז הם רצו להפסיד את הבעל את כל זה גירש אותה בוא נראה הנה הגמרא שואלת קצמין מה הסכום שזממו העדים להבסיד לבעל איך שמים את זה כלומר קצת שמין את הסכום שזממו העדים להפסיד לבעל איך שמים אותם אמר רב חסדה בבעל רב נתן בר

או ה אושעיה אומר באישה יפה יש שתי אפשרויות רב חסדה אומר בבעל כלומר משערים מה הסכום שאנשים משלמים תמורת קניית זכותו של הבעל בכתובה מה הבעל יש לו זכויות בכתובה מה בא אדם אומר לו, תשמע, תן לי את את הכתוב, את הזכות הזאת שיש לך בכתובה, שאם תמות האישה יקבלו הם את הכתובה. זה עולם הפוך עכשיו, כן? לכן יכולים בחיי האישה לאכול מקרקע כתובה, הקרן שלה, אבל הפירות הוא אוכל, הם יוכלו לאכול. ואת זה שמו עדים לבען.

אז לפי זה ההסבר של המשנה משערים כמה אדם רוצה לשלם על כתובה שהיא בספק שאם היא תמות הכתובה מגיעה לבעל ואם הוא ימות הכתובה מגיעה לאישה ישארו כמה ישארו בית דין כמה שובי הזכות שלו בספק של הבעל של הבעל ואת הסכום הזה של מולו עדים זה דעת רב חסדה מהר אתה איתי כן כן רבנתן ברשע בעיה אומר באישה כלומר ומזה מורידים משערים מה הסכום שאנשים משלמים בתמורה לקנות זכותה של האישה בכתובה אם שאם הבעל ימות או יגרש כמו שסברנו מקודם יקבלו את כתובתה ואז ישלמו העדים

לבעל את סכום הכתובה שזממו לחיייבו פחות הזכום של זכות האישה הבנת פחות הזכ הזכות הזאת אז תוריד את הזכות של האישה למשל הזכות שלה בכתובה זה 30 מ100 א000 זה 30,000 70,000 אז משערים מה הסכום שאנשים משלמים תמורת קניית זכות האישה בכתובה שאם הבעל ימות או יגרש אתה תקבל את הכתובה ואת הזכות הזאת לא ישלמו העדים אלא את השאר הזכות של הכתובה כלומר אם שווה כתובה 200 זוז משלמים תמורת זה 100 זוז אז 100 זוז יקבל בסדר אמר פפה אתה יודע איך איך מעריכים את זה

באישה ובכתובתה באישה כמו שאמר רבי נתן באושעיה כמה האישה זה מוכרים את זה כאילו אישה כמה אישה מוכרת בכתובתה שאם ימות בעלה היא תיקח את הכתובה ואז הם יזכו בזה הקונים מורידים את הסכום הזה ומה שנשאר זה של בעלה זה זה הם צריכים לשלם ובטובתה כלומר משלמים העדים רק את מה שזממו לחייב את הבעל בתשלום הכתובה אבל לא משמים על הזכות להשתמש בנכסי מלוק שלה שהיה מפסיד הבעל על פי עדותם אתה מבין יש לי גם כן נכסי מלוק אתה מבין אבל לא את זה לא למה

רק כתובה הם אומרים איפה אנחנו יודעים שיש לך נכסים ויש בעיות זה לא התכוונו מובן מזה משיר יופי אנחנו נלך למשנה הבאה משנה מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז כלומר אומר קיבל ממנו בהלוואה 1000 זוז חייב לו אלף זוז אבל מה הם מעידים מעידים אנו באיש פנוני שהוא חייב לחברו אלף זוז על מנת יתנה לו מכאן בעד 30 יום הוא לבן ל-30 יום זוז והוא אומר מה פתאום מכאן בעד 10 שנים אני לקחת את זה לתקופה של 10 שנים מה אתם מדברים ונמצאו

באמת זומין כן והייתה וההלוואה הייתה באמת בתקופה של 10 שנים והם זוממים הם אמרו לו איתנו עמנו הייתה בכלל לא לתקופה של 30 יום עומדים כמה אדם רוצה ליתן והיו בידו אלף זוז כלומר כמה המלווה היה מוכן לוותר לו מהחוב כדי שיהיה בידו אלף זוז בין נותנן מכאן ועד 30 יום בין נותנן מכאן ועד 10 שנים כלומר על מה שיפרה לו הלובה את החוב אחרי 30 יום בין מכאן עד עד 10 שנים סכום הזה שלמו העדים הזוממין לנידון אבל העדים לא צריכים לשלם לנידון כמה שאדם

מוכן לשלם כדי שיהיה בידו אלף זוז ל10 שנים לעשות בזה רווחים גם גזלה שמחזיר לאחר 10 שנים לא משלם אלא כשעת ת הגזלה הגניבה אז מה עומדים כמה אדם רוצה ליתן כלומר כמה המלווה היה מוכן לוותר לו מהחוב כדי שיהיה בידו אלב זוז גמרא תי ארב אמר רב יהודה אמר שמואל המלווה את חברו ל10 שנים שביעית משמתו כיוון שחלה שנת השמיטה קודש זמן הפירעון אז הלובה פטור מלשלם לו את ההלוואה בסוף שנת השמיטה פטור לשלם לו את ההלוואה כתוב בתורה בשמעית תשמטנשתה פטור לשלם לו הוא

הלווה לו ל-10 שנים ובתוך 10 שנים שביעית משמת אותו. אז כשיגיע עוד 10 שנים עבר עליו שנת השמיטה והיא ואז הוא פטור מלשלם כי השמיטה פטרה אותו מנשלם אסור לקחת כסף והשמעית תשמתנה משממת בטוב שנתשמיטה לא אסור לקחת לא היה אז זהו לא היה לו פרוסבול כנראה ואף על גב דהשת לא קנן בלא יגוס בשנת השמיטה לא שייך אצל המלווה את ציווי התורה לא יגוס את ראהו בכל עכשיו שנת השמיטה נגיד זה באמצע אחרי שש שנים ויש לו עוד ארבע שנים לוקרנן בן לא יגוס הוא

לא חייב לטבוע מהלווה את ההלוואה עדיין הוא הגיע זמן פרעונו לא סוף אתה ידי לא הגוז כשהגיע זמן הפירעון אחרי 10 שנים יעבור אז הוא יעבור על יגוס למה שהשמיטה חלה קודם ולכן הדין הוא שהוא פטור ש פטור מלשלם לו בסוף עשנים שמת לא משלם לו בסוף עשנים מתיב רב כהנה איך אתה אומר שזה משמת מת ולא ישלם לו. בוא אני אראה לך. במשנה שלנו למדנו עומדים כמה אדם רוצה ליתן והוא אלף זוז בידו.

בין ליתן מכאן ועד 30 יום. בין ניתן מכאן ועד 10 שנים. אז אם שביעית לא משמטת חוב שלא ניתן לטובעו בזמן השמתע מובן שלא זה ממועדים להפסידו אלף זוז. והיא אמרת שביעית משמתו כולהו נמ בעשלמלא על ידי העידות שזמם שזמן הפרעון הנוה הוא רק עד ה-30 יום אז הם זממו להפסיד ללובה את כל האלף זוז בגלל שנת השם איתה תחול במהלך ה10 ואחר זה לא ירצו ללוות אתה מבין אם אם אתה אומר לי שזמן ואז זה היה עד 30 יום ולא עד 10 שנים אני אם

זה היה עד 10 שנים הייתי יכול להרוויח לא לשלם בכלל למה השביעית שאתה משמרת אבל במה שעשיתם 30 יום השביעית אז אני צריך לשלם את הכסף אז אז לכן אז לכן זממו להפסיד 1000 אז הם צריכים לשלם לו 1000 אלא ודאי זה לא כךשל זה לא כמו שאתם אמרתם שהן 30 יום שכן שזה משמט אתם אמרתם לי הלכה אמרתם לפי ההלכה השביעית משמתת נתן לו הלוואה מכאן ועד 10 שנים שביעית משמתו לא קרנן באו יגוז מה אומר אמר רבה אכ במעסקינן במלוה במלווה על המשכון ובמוסר

שתרותיו לבית דין אתה מבין זה יפה נתן הלוה למלווה חפץ שהיה בידו בתורת משכון והוא משובט בכנוי למלווה עד שיחזיר לו עלובה את ההלוואה או עשה פרוסבול כמו שתיקן הלל מוסר שטרותיו לבית דין אז זה לא משמט אז אז בוודאי צריך לשלם לו את הכסף כן נטנן לא לכן עומדים לכן עומדים 30 יום 10 שנים כי זה לא משמ נתנן לא משמ כן דתנן אתה לא יכול להקשות לי מפה דתנן באיזה אופנים אין השביעית משמטת המנווה על המשכון והמשך שתרא אותה בבית דין יעני עושה פרוסבול

מוסר את זה ביד בית דין אין משמ דין לא עובר על מלווה על לא יגוס למה זה נחשב שהוא לא טובע בעצמו מהלווה כלום אם יקבל משכון נחשב כבר רחוב לגבוי כשיש משכון או פרוסבול זה בית דין טובע את החוב לא הוא ולכן לא קר לא יגוס אז הנה ראיה שאם זה היה בצורה כזאת אז בזה המשנה דיברה בפיק בתורה כזאת איקע דעמר בבא אתה איתי יופי איקע דאמרה אמר רב יהודה אמר שמואל המנווה את חברו ל10 שנים תראה אין שביעית משמתו הנה שיכול המלווה לקבוות

את חובו לאחר השביעית ואפרגב דעת דא יגוס אפילו שחר שביעית אמר ו כן גווה ויגוס את הלובה אשתמה לא קרנת בן לא יגוס בזמן השמט לא שייך בו את הציווי שלא יגוס את ראהו למה עוד לא הגיע זמן פרעון רחוב אז ממילא הוא לא משמט את חובו רעיה לזה העייל הזה אמר רב כהנה אפננה מתננה עומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלב זוז בידו בין ניתן מכאן ועד 30 יום בין ניתן מכאן ועד 10 שנים זה היה במשנה והיא אמרת ששביעית משמתו אפילו שעוד לא הגיע

הזמן אפי רעון כולו נמ בעו שלומה ששלמו העדים ללובה את כל האלף שרצו להפסיד אותם על פי עדותם שבכך השביעית הייתה משמטת אלא ודאי זה לא משמט הגמרא דוכה את זה אמר אחזקנן במלמש מהשקור מסר שלותיו לבית דין בזה דיברה המשנה אז לכן אן השביעית משמתת את ההלוואה נתנן המלווה על המשכול משחות לבית דין אין משמתין ואמר רב יהודה אמר שמואל האומר לחברו על מנת שלא תשמתני שביעית רואה מה זה אדם מלווה כסף אומר לו אני מלווה אומר לו אני מלווה לך את הכסף הזה את

האלף זוז על מנת שלא תשמתני שביעית שאני אוכל לגבור ממך את החוב לאחר שנת השמיטה הדינו ששביעית משמטת תנאו בטל ככה הדין אז הגמרא אומרת מה כסב שמואל מטע על מה שכתוב בתורה הוא וכל המטנה על מה שכתוב בתורה מבטל האם זה הטעם שמסובר שזה מתנה תנאי נגד דברי תורה שאמרה התורה ששביעית משמתת את החובות ושמואן דעתו כל המתנה על מה שכתוב בתורה אפילו בדבר שבמון תנאו בטל אם ככה והיתמר ש ראינו שואל אומר אחרת ויתמר אומר לחברו על מנת שאינך עלי הונאה מי שמוכר חפץ

לחברו ביוקר אומר אבל אל ת אל אני מוכר את זה הרבה יקר ואין לך עליי הונאה לא יהיה לך כלפי טענה שהמחיר מאוד יקר והמחירה בטלה כדין הונאה צעל שישית בטל רב אומר יש לו עליו הונאה יש לו לוקח טענת הונאה למה התנאי בטל בתנ על מה שכתוב בתורה.

שמואל אומר אין לו עליו הונאה. אין לנו לוקח טענת הונאה כלפי המוכר. התנאי קיים. אתה רואה שלפי שמואל חי התנאי גם נגד דברי תורה.

ואתה פה אמרת לי לא. שמואל אומר זה מתנהל מה שכתוב בתורה זה לא חלתי. לגבי הונאה אומר שכן חלתני. אמרה תרצת היתמר ענה.

אמר רב ענן לידי מפרשה למני דשמואל לי פירא שמואל כוונת דבריו לגבי הונאה עלמנת שאין לך עליי הונאה ואין לו עליו הונאה על מנת שאין בהונאה הרי יש בהו הונאה זה העניין לא אל תטבע על מנת שלא תטבע ממני שאין לך עלי הונאה את דמי ההונאה אלא תמחו לי על כך אז זה תנאי קיים ואין לו עליו הוא אומר את תטבע ממני דמי ההונאה לא אומר אין לך עליי הונאה אין לך עליי הונאה כוונה אל תטבע אל תבע אמני דמי ההונאה לא אין לך עליי אין

לך עלי אלא תמחו לי על כך אז התנאי קיים ואין לו עליו הונה למה כל המתנה זה מתנה מחברו אבל אם אמר אין הונאה זה בתו הוא מתנה איתו על ממון אתה אתה מבין השנה הוא קיים אבל אם אמר לו על מנת שאין בו בו הונאה שמבטיח המוכר לקונה שהוא לא יעשה לו הונאה במקע אבל יש הונאה ונמצא שבאמת הונע אותו הרי יש בהו הונאה ו כלפי המוכר אז לפי זה זה מיושב הכי נמ על מנת שלא תשמטני בשביעית אז הגמרא אומרת אותו דבר יש לך

חלק בלשון שאמר המלווה שאם אמר בזמן ההלוואה אותו דבר נלך עכשיו לשם טח המנת שלא תשמתני בשביעית אין שביעית משמת שלא תשמות מה הכוונה מלשלם את החור בפני השביעית תנעו קיים למה כל המתנה בממון גם אפילו שזה נגד תורה תנאו קיים אבל מנת שלא תשמתני שביעית שלא יכלו עליי איסור התורה לכבוד חוב לאחר השביעית שביעית ת משמתו למה כל מי שמתנה שלא יכול איסור מהתורה לא בטל הוא יכול שלא יכול עלי איסור על הממון יכול אבל על מה שכתוב שביעית מה זה יש שביעית זה אי

אפשר תנא המלווה את חברו סתם אינו רשאי לטובעו פחות מ-30 יוםלא מה לא קצר זמן כן כל הלוואה סתם הלוואה 30 יום אני לא יכול לטבוע אותו את הכסף אומר באמצע בא אחרי שבועיים אומר שלם לי את הכסף לא יכול סברחנ כמדר דרב למר אני מילה במלוה בשטר דווקא שיש שטר הלוואה דלא עבדת דכתב שטר בציר בתלת יומי אדם לא תורח לכתוב שטר פחות מוש יום לכן לא יכול אבל במנווה על פה לא כלומר לא שי את הסברה הזאת יכול המנווה לצבוע את החוף גם אחרי

יום למה אין שת אמר לרב אחי אמר חביבי זה לא נכון מה שאתה אומר רבי חיא אחד בנוה בשטר אחד בנו בעל פה לא יכול לטבוע רק אחרי 30 יום בתוך 30 יום גם בעל פה גם בעל פה היה אחי ואחי תניהנמחי המלבד חברו סתם לא פירש מתי הוא תאריך הפירעון אין רשע לטובעו פחות מ-30 יום אחד המלווה בשטן חדה בעל פה אמר לשמואל לרב מתנה רבי חיים אמר לשמואל לרב מתנה לא תטיב הקרעיך עד מפרשתי לאשמעתה לא תשב על מקומך עד שתפרשי את הממרה הזאת

מה מנה המיתה דאמור רבנן מה המקור הדין שאמרו חכמים המלווה את חברו סתם אין לו רשע לטבוע פחות מ-30 יום אחד מלווה בשטר ואחד מלווה בעל פה מפונה למדו את זה אמר לה דכתיב קרבה שנת השבע שנת השמטא ממש שנאמר כרבה שנת השבע אין יודע שהיא שינת השם טה למה התורה צריכה להגיד קרבה שנת השבע שינת השם טעה קמן פעמיים אלא מה תמוד לומר שינת השם טעה לומר לך יש שמיטה אחרת שהיא כזו יש אופע נוסף שדומה לשמיטת כספים שהמלווה לא יכול לצבוע ולגוס את החוב

במשך זמן מסוים ואיזו זה זו המנוה את חברוטם שאין לו רשבעו פחות מ-30 יום דאמר מור 30 יום בשנה חשוב שנה למה זה מחשבים עניין עורלה 30 בשנה חשב שנה ולכן זה רק 30 סתם הלוואה 30 זאת אומרת אם הוא לו ביג עגול בשנה הבאה זה שנת שמיטה זה משתמ ש תצי בקרך 30 יום בשנה שלום מעמדה בראש השנה לפדל את זה כן עוד אם נדבר לו ביג באלול זה כבר שנת שמיטה שנה חודש זה ואז בא כן ואז בא אה סיזה ביום האחרון למה שום

אחרון טוב מה נעשה הלך הכסף או שהוסבול או משכון או שהכסף נסע אפילו מנהל הדוח יגיד לך אבל הוא חייב להגיד לו משמט אני לך אבל הלובה יכול ז אני מחזור וזה ככה ההלכה ואמר רב יהודה אמר פותח בית הצווא בשבת זה עוד דינים שאמר רב יהודה שיקשה עליו רב קהנה מביאים כמה דינים כאלה שהם לא שייכים אבלשם כיוון שזה הקשה רב כהנה על רב יהודה אז מביאים אותם ואמר רב יהודה אמרב הנה מה אומר רב יהודה הפותח בית הצו בשבת חייב חטאת אתה יודע אז

היה להם חלוק כולם לובשים כמו שמלה ופה היה להם בית הצו זה הם מעמידים אותו יפה והוא סגור אי אפשר לבוש את זה זה בלי זה לא יקרח עדיין בגד זה לא כלי אז הוא פתח קח אותו בית הצו בשוגג בשבת עשה פתח לחלוק חדש בשביל שוכל ללבוש להכניס חייב חטת כיוון שזה בשוגה אזה זה תיקן כלי בשבת חי להביא קורבן חטת מבין מה פטיש אי עשה כלי מתקיף לרב קהנה וכימה בן זה למגופת חבית שואל אותו רב קהנה מה ההבדל ב שפתח בבגד חדש שאתה

עומד לחייו חטא למגופת חבית. מגופת חבית זה בכסה. מכסה של החבית. כזה בעליו יש מסביב תית שאמרנו שמותר.

למה זה מותר להוריד את ה את המגופה? בשניהם הדבר לא ראוי לשימוש בלי ש יעשה את הפתח. אמר לה זה חיבור וזה אין לו חיבור. כלומר בגד זה הבד כולו ארוג ומחובר כולו והסבא עשה לו פתח לכן זה נגמרה מלאכתו אבל החבית היא הייתה חבית כבר הפתח כבר עומד הפתח עומד רק סגר אותה עם המכסה זה מותר כן עכשיו עוד דין ואמר רב יהודה הרב זה קודם כל נגיד לכם את איזה הלכה בעניין המכרה כי עכשיו הוא יבוא לדבר על המקרה פורח אה פורח מה קורה פותח לאן כלום לא לא הוא פתח את הפתח פרם פרם פרם עשה העיקר שהוא יבין שזה עשה פתח.

יש לנו דין כל מקווה שיש בו 40 שעה מגשמים על מקווה כשר. אפילו יש בו הרבה מים שובים אבל יש בו 40 שיעה זה לא משנה. יש בו 40 שעה מגשמים המקווה כשר אפילו נכנס לו הרבה מים שובים יש 40 שסע מגשמים המקווה קשה מדין תורה לא משנה מה היה במקווה קודם מהגשמים או מים שובים העיקר סך הכל יש בו מגשמים 40 שיעה אין בעיה אפילו שמים שובים קדמו לו זה תשמע מה אני אומר לך אפילו שמיים שובים יש מדין תורה אפילו שמיים שובים קדמו לו

ועכשיו באו מגשמים 40 שעה באו כשר כשר הייתי חושב לומר דווקא שקרה היה מגשמים 40 שער ואז באו מים אחרים יהיה כשר לא מדין תורה גם אם קודם היו מים שובים ואז באו 40 שעה של מים גשמיים כשר ככה הדין אבל רבנן רבותינו אמרו אם היה במקווה שלוש לוק של מים שאובים לפני שיש בו 40 שיעה של מגשמים לא יהיה כשר המקווה על ידי נתינת 40 שסעה של מים גשמים לא כשר אפילו תשים 40 שעה מים של גשמים לא כשרים אז דווקא כשר דווקא שלושה לוגים

ודווקא שלושה לוג של מים שובים פסו רבנן אבל אם נתן שלושה לוג היה בהתחלה שלושה לוג של יין או של מצפוחות או של מץפוזים ואחר כך הוספת על זה 40 צמגשרים זה כשר גם לרבנן אז זה לא גזרו אז מה רק על מים המשובים גזרו על מיצים ועל כל דבר כזה לא גזרו ולכן אם היה שלוש לוגין ומפירות הכל בסדר בסדר אפילו אחר כך אתה יכול למלות עכשיו נראה עד פה זה הקדמה עכשיו בוא נראה ואמר רב יהודה אמר שלא שת לו גין מים שנפל לתוכן

קורטוב של יין טיפה לא הרבה כצה של יין ומראן כמראה יין נהפך המראה שלהם ממש אתה חוסם כמה יין מראן כמה יין ונפלו למקבה שלושה הלוגים מראה היין למקווה לא פסלו הם משלימים ל40 או שנבר לא אין אין 40 אם היה 40 אין בעיה אם היה קודם 40 שלושה לוגין מים שנפלו לתוכן קורטוב הוא מראה כמרא היין עכשיו ונפלו שלושה הלוגים אם הרי היין המוכווה ואחר כך באו מגשמים לא פסלו אפילו שזה הרוב מים למה בגלל אז הגמרא אומרת מתקיף רב קנה וכי מה בין זה

למסבע אומר מה מה זה זה נקרא יין זה רק צבוע מה הבדל זה לבין מצבע נתנן רבי יוסי אומר מצבע פוסלים את המקווה בשלושה לוגין כדיל מים שהובין אז מה ההבדל בין זה למי צבע מה שהתירו החכמים זה יין ממש ממש לא טיפה לא צבע אמר לרבה אתה מידצבעה מקרה אחה חמרה מזיגה מקרה אומר יש הבדל זה קוראים לו מי צבע וזה קוראים לו יין מזוג מזוג ופה אבל מזוג לכן גם אם נפל טיפה בשלושה לוגים כשר ואחרי זה בא יום 4 לא יודע מה זה

טיפה ריבונו של עולם זה נפל טיפה אם לקחתי קורטוב אם לקחתי יין מים שהיה בפנים קורטוב של יין מעט ויש להם סבע של יין והם נפלו למקווה זה לא כמו מים ש מים שאובים אלא כמו יש להם מ פירות קשה תדבר תדבר העיקר שתדבר לא מה זה קורטום מה אין דבר לא תפריע לי מי צבע מצבע זה מים ששמת להם צבע כיפה מים צבועים לא מים צבועים מים צבועים אתה לא זוכר בחתונה של רבי חיים איך עשו עשו שני בקבוקים גדולים ושמו בפנים יין זה יין

שמו בפנים סבע ושמו לך את זה וזה משהו יפה אפ זה יהיה פסול יין יהיה מותר כן יין יין יין בגלל השם שזה נקרא זה נקרא יין מזוג והתעני רבי חיא הורידו את המכווה הורידו את המכווה אז אתה רואה שלושה לוג מים שנפל בהם מעט יין שנה רבי חיא הורידו את המקווה מכשור פסלו אותו הוא לא קשר אמרבה לא קשר ה רבי יוחנן בן הרבנן מה שאמרב זה רבי יוחנן בן הורי מה שאמר רבי חיא זה רבנן זה קשה נתנן שלושה לוגין מים חסר קורטוב קצת

פחות משלושה לוגים של מים שובים שנפל לתוך חן קורטוב יין ומראה כמרא יין ונפלו למקווה לא פסדו למה זה לא שלושה לוגין מים שהובין וכן שלושה לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלף ומר אין כמראה מים ונפלו למקווה לא פסלו למה אין כאן שלושה לוגין מים אפילו שהצבע שלהם מים אפילו שמראה שלהם הוא שלושה לוגים מים שובים והיה בתחילה שלושה לוגים מלאים של מים שובים והוסיף עליהם כל טוב של חלב אפילו שני נפס למקווה למה סוף סוף יש לפני שלושה לוגים מים שהובין רבי יוחנן

בן וררי אומר הכל הולך אחר המראה לכן במקרה השני שיש לפניו מראה של מים הוא נפס למקווהחלבצ אבל אם יש אפילו היה בהתחלה שלוש של גים מים שובים והמקווה יהיה כשר למה רב אומר שלושה לוגין של מים שובים שיש בהם מראה יין לא פוסים את המקווה אז הוא סובר כמו רבי יוחנן בן אורי שהולכים אחר המראה אתה איתי ורבי חיה שהוא פוסל את המקווה אומר הולכים לפי רבנן שואלת מאיר אתה איתי הגמרא שואלת ה מבעיה בעל רב פפה שואלת הגמרא על מה מה שאמר רבה הרי

רב פפה הסתפק אם רב אמר את דבר לפי כולם או רק בשיטת רבי יוחנן בן הורי איך אתה רבה אומר ברור לך שדברי רב תלויים במחלוקת תנאים. מה היה דב בערה רב פפה שאל האם רב תנא חסר כטוב ברשע?

אבל שלושה לוגין נתנקמה פיסה ואתה רבי יוחנן ממר הכל הולך אחר המראה ורב אומר כרבי יוחנן בן ורי ככה או דין מערב לא תנחס אותו ברשעה רבי יוחנן בן הורי כפליג כפליג אספה ודו דפליג ורב דאמר כדברי הכל האם ככה תירוץ לרב פפעילה לר לרב פשוטה כן אתה רב פפה מה אני יכול לעשות בערב פפה זה רבה פי שתלה נחזור מה היה דבער הפפה רב האם רב תנה בדברי רבנן חס אותו בנשע מה שהכשירו רבנן את המכווה במקרה שיש לפנינו פחות משלושה לוגין של מים שובים

שוסיפו בהם מעט יין שלמהם לשלושה לוגין אבל זה כפי הגריסה שלנו אבל שלושה לוגין לפי זה יש לדייך אם היה בתחיל שלושה לוגין ממש נתנקמה פסינה פוס את המקווה ואפילו שהמראה כין ואתה רבי יוחנן אמר לו על כל הולך אחר המראה זה לא משנה שהיה בהתחלה שלושה לוגין מים כמה שהמראה שלהם עכשיו אדום זה אדום כשר נכון אין כן ורב אומר כרבי יוחנן בן אולי שרב אמר את דינו שאם מוסיף על שלושה הלוגין של המים שובי מעט יין ונהיה מראה יין זה כשר המכווה ורק לפי

רבי יוחנן זה רק לפי רבי יוחנן עודין מה רב לא תניח חסר כותוב בןשע ורבנן דיברו במקרה שהיה בתחילה שלושה לוגים של מים שובים מכל מקום כשר המקווה כשיש יש בו מראה מים מראה יין רבי יוחנן מןורי פיקפליג אספה דפליג שחלק רבי יוחנן זה רק על הדין השני שלגבי חלב שלחמיר הולכים אחר המראה ורב ד אמר כדברי הכל יוצא שרב אמר דינו שאם יש מראה של יין המקבקשר לפי כולם אז מה אז לפי מה אמר הגמרא אומרת לרבפם היהלה באמת לרב פי שיתעלה שצריך לקרות חסר

כ טוב פרש דברי רב בשיטת רבי יוחנן בן הולי למה ידע רבה את דברי רבי חיא לכן הוא גורס חסר כור טוב ואז רבי יוחנן יוצא רבי חיא יוצא כמו רבנן אמר רב יוסף שמי עלי השמעתה אמר רב סליחה אמר רב יוסף אפילו שאני תלמיד של רב יהודה לא לא למד לא שמי עליה שמעת לא שמעתי דברי רבי בשם רב לגבי מראה של יין שמכשיר את המקווה אמר אמר לי אבא יהיה הלו אתה אמרת לאנילן אתה בעצמך אמרת לנו את הדין הזה בשמו ומוסיף לו הביה

ואומר לו ואכי אמרת ככה אמרת לנו דרב בוא נראה דרב לא תנה חסר כטוב ברשע רבי יוחנן לא רק שנה בחרה חסר כור טוב סתם על מים שהוא לא חסר להם כל טוב וזה הפך את הצבע רק רבי יוחנן אספהפליק ורב דאמר כדברי הכל כמו הצד השני בספק של פפה לא כמו רבה ואמר כן לא שם לב ואמר רב יהודה אמר רב עוד דין חבית מלאה מים חבית עם מלאה מים שובים שנפלה עלים הגד גדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה במקום הנפילה רבי יוחנן סףפתו

כן אמרת למדתי את זה אני אחזור לך אז הנה רב יוסף אומר אני לא שמי אני אשמעתה אז אמר לו הביה איך אתה אומר לו שמי עליך אתה אמרת לנו את זה ואני אגיד לך גם איך היה שאמרת לנו ואחרי אמרת לנו לפרש מה שאמר הרב דרב לא תנחס אותו ברשע תראה רב אמר מים שובים שנתן שהם שלושה דוגין לא חסר בהם ושם עליהם יין ושינוי את המראה על זה דיבר רב ורבי יוחנן אספה פניג אמר כדברי הכל כמו הצד השני בספק של הפפה ואמר רב

יהודה אמרב חבית מלא לעמים שובים שנפלה עם הגדול עד טוב שם לא עלתה לו טבילה באותו מקום ואז הוא נטמן על ידי המים השהובים למה חיישינן שלושה הלוגין שלא יהיו במקום אחד שישה אולי טבע במקום שנמצאו בו שלושה לוגים מים השובים יפה זה דוקא אנחנו מפחדים ודווקא לים הגדול דקה וקיימ שמה הם עומדים במקומם אבל נהרה ועל מה לא ניחוש לזה למה בנהר יש זרימת מים פה בים אין זרימת מים הם עומדים אבל בנהר המים זורם תניה אה הרב אני רוצה להבין אבל מים שהובים לפה

בים והוא טבל באותו אם אבל בקצה השני של לא לא זה קודם כל לא אין בעיה מי שטובל במקום הנפילה במקום הנפילה בטח לא עלתה לו הוא נטמע למה הוא נטמע על ידי מים השובים כל זה בים לא בדם זה אחד משמונה גזרות שגזרו רבנן שאדם טהור שטבל ראשו ורובו במים שהוביין נטמע ונמצא מנכות בתרומה מפחדים אפילו שאולי רוב גופו באמת כן טבל בים אולי היד שלו לא ואז זה לא לא נהיה טהור חיישינן לשלושה לוגין שלא יהיו במקום אחד שתב במקום שנמצאים בו שלושה לוגים

מהמים השובים ודווקא לים הגדול זה כאימה עומד במקומם ונהרה בעלמה לאב למה זה מתערבב זה רץ תנמחי חבית מני היין נחל נובע שנפלה לים הגדול הטובן שם לא עלתה לו טבילה חיישינן שלושה לוגין שהובין שלא יהיו במקום אחד ממשיכה הבריתה וכן כי קר שתרומה שנפל שם אחרי שתבל שמה האדם הטמא טמא למה חוששים שאדם טמע את המים מים האלו והמים מטמאים את הכיכר מה וכן מה באריתה לחדש של בדין שכיכר תרומה פשוט אם אני חושב שהמים נשארו באותו מקום והתובן נשאר בטומאתו גם המים נשאר אחריהם

הכיכר מה עוד דתמה אתם או כגברה חזקתה א או כתרומה חזקה כמה שמעלן הייתי אומר שמה נשאיר את האדם הוא טמא נשאיר אותו על חזקתו ההוא טמא אז זוק גבר אחזקת ולמז אותו שהוא נשאר בטומאתו אח בלחם גבי כיכר תרומה אוקי תטרומה החזקה הכיכר תרומה על חזקתו שהוא טהור למה אתה טמא אותה כמה שמחנן לא דנים את הדבר כטמא משנה זה יפה מעידים אם אנו באיש פלוני שחייב לחברו 200 זוז ונמצאו זוממין לוקין ומשלמין הוא למה עברו על לא תענה ברכך את שקר לוקים ומשלמים אז

יש להם כאשר זמם אז ה משלמים את הכסף 200 זוז ולו וגם לו הנה מעדים בשפון נשנו חברו 200 ונמצאו זומין לא קיננו משלמים למה שלא השמה מביאה ידי מכות מביאה ידי תשלומים הפסוק שחבר מלכות לא אותו פסוק נלמד לחייב הממון מלכות זה עברו לא תענה בערך העת שקר תשלום כאשר זמ דברי רבי מאיר חכמים חוקין מה הם אומרים אומרים כל המשלם אינו לוקה כמה שחייבים העדים הזוממים לשלם 200 זוז כאשר זמרב לא נוקים זה אחד אז למה למה כתוב כדי רשעתו רק רשעה אחת אתה

מחייבו ולא מחייב שתי רשעיות נראה את זה בגמרא עוד דין מעדים אנו באיש פלוני שהוא חייב מלכות 40 ונמצאו זוממין לוקים 80 למה משום לא תענה ברעך את שקר משם עשיתם לו כאשר זמם 40 דברי רבי מאיר חכם הם אומרים אין לוקים אלא 40 תהפוך את הדף מאיר בשלמה מה היה הסיטואציה הרב בש מה הם עשו הם העידו שזה חייב מלכות 40 השקרנים יצאו אז אחד אבואה לא תענה בערך את שקר זה 40 ואחד כאשר זמם זה עוד 40 נהיה 80ח בוא נראה עכשיו 40 גם

שיש לקרוא עוד 40 משמע לרבנן מובן הטעם שאין עדים זוממים מקבלים גם עונש מלכות וגם עונש ממון כדי רשעתו כתיב משום רשעה אחת אתה מחייבו ואתה מחייבו משם שתי רשעיות ולכן לא ניתן לחייב אדם בשני עונשים אלא לרבי מאיר שהוא סובר שמקלמים מלכות ומשל ממון מה טעמה למה לא דורש כדי למה מה למה הוא לא דורש כדי רשעתו עלו רשעה אחת אמר אולי גמר ממוציא שם רע מה מוציאים שם רע לוקה ומשנה אף כל לוקה ומשנה מי שחייב עונש ומלכות וענוש ממון כמו בעדים זוממין דינו

שלוק ומשלם פורכת אני מוציא שם רע שכן קנס התשום של הממון שמשלם זה בדין קנס וכן שזה קנס זה חידוש אז אי אפשר ללמוד על כל תשלומי ממון ששלם גם וגם ידקה אז לכן הגמרא אומרת רבי מאיר סבר לה כרבי עקיבא מרעדים זו ממין כנסהו אתה רואה מה שמשלמים ממון על מה שזממו להיפסיד ממון אפילו שמעשה לא הפסידו לו כמה שכן יכול ללמוד על ידים זוממים מוציא שם רע שילקו וישלמו אבל פסוק אמר מה שאתה רוצה קנס מה מתנ לא כי למעשה לא הפסידו לו אבל

זה לו שניתק לעשה אחרי אחרי עבירת עליו יש חיוב עשה כמו קורבן פסח וכלל בידינו שלא נוקין עליו העשה זה התיקון והכפרה לאדם זה שעבר עליו זה זה ניתק לעשה דמתנה להדעולה דתניה לאותיר הנה ענייני פסח ראית זה דף של שבת רבי מאיר ועל שבת נאמר לא תתירו ממנו עד בוקר לא ממני ממנו יופי תניה זה קורבן שלכות פסח אתה רואה פסח בא פה [מחיאות כפיים] בא בזמן לתניה לא תותירו ממנו עד בוקר ונותר ממנו בוקר באיש לסוף בא כתוב ליתן עשה של באיסתסוף אחר לא

תעשה שלא תותירו לומר שאין לנו קין עליו דברי רבי יהודה רבי עקיבא אומר לו מן השם הוא זה לא צריך את הטעם הזה שלא יהיה מלכות על אלא משום דהבה אליו שאין בו מעש אז בפה חולם שאין במעשה לוקין עליו מכל דרבי יהודה סבר ליו שאין בו מעשה לוקים עליו מנז מאיפה לומד את זה אמר לה גמר מוציא שם רע מה מוצאים שם רע לא ש במעשה ולא קין עליו אב כל שאין במעשה לא קין עליו טוב במפך הכל ביום אחד בסדר זה דף למחר בנידר

בשבת זה צריך להיות דף ה נכון? אז יש עוד הרבה עבודה הזאת לא גדול ביום שישי בשבת ד' לא בפסח שבת אה ה לא הת שבת זה גם נקרא שבת מחורת השבת דף ה שלום כן עכשיו אנחנו באמצע דף דרב שמה רגיל רגיל לא בש הוא מאצ לא לא אין כוונות חול המועד אין תראה ביום הראשון 200 ויקח לא לא גמרנו ללמוד אני יודע אני יודע הכל טוב הלכות איפה הלכות איפה הלכות עוד לא גמרנו ללמוד נכון אני אמרתי לכם שעכשיו לך תביא לו להביא לו

תודה בק תודה לך תודה לכפודו כן, אנחנו התחלנו את ה את מרן, כבר למדנו שני סימנים. סימן הראשון זה השקמת הנהגת האדם בבוקר. סימן השני זה לבישת הבגדים ולמדנו ארך שמנו כל ארץ כבודו.

איך ילבש חלוקו? וגם למדנו איזה נעל נעל בתחילה נעל ימין ואחר כך נעל שמאל ויקשור אותו נכון גם למדנו שאסור ללכת בקומה זחופה ולא ילך ארבע עמות בגילוי הראש ולמדנו שתמיד האדם יבדוק את נקביו שיהיה נקי שים לב אנחנו אה סימן ג הלכה א' כשנכנס לבית הכיסא יאמר התכבדו מכובדים ועכשיו לא לא נהגו לעומרו למה אנחנו לא מחזיקים את עצמנו אלאי שמיים שהמלאכים הם א מסביב לנו אבל בכל זאת לפי יש אומרים שלפי המקובלים זה סגולה זה עוזר לאדם שלא יערר בדברי תורה לכן לפני שהוא

נכנס לשירותים יגיד ככה תכבדו מכובדים קידושים משרטי עליון שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני עד שהכנס ושה כי כן דרכם של בני אדם ככה זה הנוסח אבל להרבה מהפוסקים מאר ביום כיפור שהאדם נחשב כמו מלאך יכול לומר שמנבים אותו מלאכים וככה של משה תלוי איזה מלאכים בזכמה יש חב בכזה שלי להיות אב ללכת כן לעזור את מור ורבנו ככה ישזה יפה בית הנשכמי פורת יוסף אין כי אין כאלה יותר אי אבנו צודק מדברים על זה עלי שבת זה ספר השלמת חיים סימן יא כן שינו על השיזהר לא

להגיד לשני ילדים שיכנסו ביעד לשירותים אפילו שהם לא יודעים לעשות רע זה לא צניעות צריך להרגיל אותם מכתנותם לאן גם לא לא לדבר בבית הכיסא ב יהיה צנוע בבית הכיסא ולא יגלה עצמו עד שישב ולא ילכו שני אנשים יחד אתה רואה אפילו קטנים לא ידבר שם ויסגור הדלת בעודו שם בצניעות אסור לדבר בית הכיסא כן בוודאי לא בעת שנפנע יש מסתפקים בת כיסא של זמננו מה הדין הרב יש בכיסא נקלא חסר סבון חסר יכול לדבר מותר יותר טוב שאדם יבדוק מקודם הכל צריך להיות מסודר מה

זה לא יש לנו במצפ יש לנו ביחד אז יש פעמים אדם משפץ את בית הכיסא מותר לו לדבר שם מותר אה שאנשים קורעים בבית כנסת בבית הכס לומדים קוראים עיתונים דברים כאלה זה כאילו כן לומדים חשבון יש שהם מפחדים לא להרר הורים אחרים אז הם לומדים חשבון או יש לומדים אינגלית למשל ציון משה איפה הוא ילמד אינגלז הרב סיטר בן ציון שם ביקשחקו מה הרב סיתן הרב בן ציון ביקש שילדים ישחקו שהוא לא יהרער נכון ילדים רע זה לא אני שכל שחצה כמה פעמים אם רוצה

למשמש בפי הטבעת בצור בכיסה לפתוח נקבה ימשמש קודם שישב ולא משמ אחר שישב פני שקשה לכשפים וכל זה בספה איפה כשפים פה לא אתה מדבר תגיד גנו טוב אין מפטירין אחר הפסח הפיקומן פירושו הפיקומן שלא יאמרו הוציאו ויביאו מיני מתקה לא אפשר צריך שיהיה לו הטעם בפה את הזה בפייה של המצות אם קצת תפתח פסול צריך לדעת מה זה התנפח קליפה מה הולך לעשות לכן אני יכול להגיד לך תגיד לי שזה לא הרב חסמ הרבנחת בישועה גדולה אמן אמן הרמב"ם גומרים את הרמב"ם אין המקווה נמצא

לא בשינוי הרע ולא בשינוי הטעם אלא בשינוי המראה בלבד כל דבר שאין עשו בו מקווה לכתחילה פוסל את המקווה בשו מראה היין או החלב והדם כצא מהם ממי כל הפירות אינם פוסלים את המקווה בשלושה לוגין שלמרו אל המים שהובין פוסלים בשינויים איפה זה או פוסלים בשינוי מראה אפילו מק שיש בו מאה שיעה ונפלו לו י יין או פירות לא לא יין שנו פסול מכוון שיש בו 40 שעה מים כשלים פחות מזה מפל תוכן שיעה יין אומר ימי פירות ולא שנו דמיו הרי אלו כשרים כשהיו ואין

השיעה שנפלאה עולה למידת המכווה ואם נוסף על 20 20 אחרים מים כשרים אחרי זה מקווה כשר עד זוהר אין מלך הרב עוד שאלה אחות מים ש נו חייב שיהיה שובים ממי מעיין אומרים מנדשת שמי עדן סגור שהיו במקום. זה גם טוב. כן, נראה לי כן.

למה לא? אבל תיקח אותם, תרים אותם תגיד, זה יהיה מים שלנו. מה העניין מים שלנו לא נמים שלנו מה זה טמפרט עכשיו זוהר זוהר תן את זה לבח של זה היום אנחנו בדף שפת אשר חזה שדיחזה מהשמעדחשים דבר חמדלא חמרה בעלמה מהזה שדע משד חורקן ששדיבות פעשון כת בלמלון לגבי כן דר בלעם ואמר לי תראה עמלקי לקמע לי ועמלק לסיומה בך שירותה בן בלעם אמר לרבי שמעון אחי הוא אחי אמא שרותה דבלק בל ושרותה דעם בלשרות דבל בנעם סיו דעמנקבה בבק סיובלעם אבותה דעמנך דכוון גיד

רבי משה בפשיט יד תגיד ככה הידע באילנ רב רבין דח מאחר שתחפת י דכתיבסמים בן אדם בידיהם לא כתיב לבן אדם יד לכל בן ידע כי שדרך לבעם כי מעשה שדי כדי אמר לכי התאנשו לעזה כמ דמר ו מחזה אין חזה ענפה דנבק מתמן הוא ענפה עזה ועזה דנו נופנו גלו עיניים חזה שדיבר חמה נופל כל עיניים בלם באים שעתה תיבה במדיין הכתיב ועתני הולך עמי יעזל מניבה במדיניין אל רשע ישראל 20 אל תו התעקבן בעמניה ועוד התעקבן פי חס אתמן כן לפח יונוס ויתמה אמיתו

בעובדנו פנש חושבנן זהר דרי כמה חשבנ חרן רמבן קרבנה אחר כשל 3 א000 איש אנו בנעם בושק 3000 איש זה הבנים שלו כאן תבנו שק תורה מותנו לפניך את כתור את הסמים בבית כאשר סובית אותם עלינו שני ככ כתוב בתורתך כ צריך להביע משהו היומר אדוני משה ‏Eh ויאמר אדו משה ק לך סמים נטף ושואלת סמים זה ברכות לא חושב שיש בזה משהו שמים ונה זכה בת בבדי אומר אלונל משה קלך שמים נטף ושחלת וחל בנ הסמים זכה בת בבדיהם ויאמר אדוני אל משה קח סמים

תף שת בן הסמים זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בדק מ יהיה בבקשה אומר זה בעליך בצלחה מפה לא צריך אותך יהיה בבד בת זק אומר יהיה בבד בת זקה ונסך בשרומר היה הוא יד חזו אינו מסדס אפס א חשב שמ ועשית אותה כתוב גם עשה חלח מנד שבעד לך שמה קודש חדשים תנח עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר ותרנה העלות אהרון את הנרות בין הערבים יקר כדור אדם מפני אדוני דורותכם רבנן פתום הכרת כצ 368 מנ 365 כמעמני כל יום חצי טוב שלושה מנים ותרים

שמהם מכניס כן גדול מהם דשב יום הכיפורים כדי לקיים צה דכה ואחד סמנים היו והן הצורי והציפורן ואחל ביני דק 70 מנה בוא ציעה שבוא נתנה לך כל משקה שיש 10 מנה כל שנים עשר כידופה שלושה כן ואם לא מצפתיק עשה שהוא רבי נתן הבלי אומרפתי נתן בסת רבן שמעון בן גמליאלצו פינה שקדש הכבוד תני רבי בן אדם אומר שהוא שוחק אומר זה כתב תבדק פני שהכל יפה לב פט חבי שמבנו אמר דקן אם כי מדתה כשצחתה נבר כפרה על 90 שנה תבואה שותחור טוב של

דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אם בדבר שלחוס מזחה שכדים יאומר עליהם ישראל אביהם אם כן איפה זאת עשו כחו מזמרת הארץ לאיש מנחה מעט צורים מעט דבשנכדים מריהם ישראל אביהם אם כן אפו זאת עשו קחו מזמרץ נכות לותכם צתם אדם געתם משקן שתמזוזות אדם אתם לא תצאו בוכר עבר על צד אדם עולם שת מזוזות שבכם גוף שמרתם את העבודה ושמרתם את הדבר הזה חכ בניך כתבו הארץ אשר יתן לכם כש כי אומר לכם העבודה הזאת לכם ואמרתם זה מחפסד לוני שפס בתצחו ויסת

זה טהור שצנור בקנג שק יוצאים מצידה שלושה כני עולם מצד אחד שלושה קצ שלושה גים שוכדים שוכדים קני אחד טוב שצמנורה ובמנורה שנים אחת שני הקד שני שקנים צמנה כפתור מניהם כולם שח זהב טהור עשה זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה כלה אדוני שענג חת אדוני אדוני להושיעני שכן עשה את המנורה ויאמר משה יצג חזפר על עמוד ב מתים משה פתח אוהל מגפה צ עליה על צפ משהגע חבר יעמוד בין המתים בין הדעת מגתח מוחן מועד מגפה נעצר ויאמר משהו את המחת משהו כתן עליהם

עליהם יתן מתים בן ארון נעצ ויאמר אש כסף פני יתן את הכדור חפ יעמוד בן המתים החיים שח פניצר משהו יעמוד בין המתים ובין אשרך כיתב אשירך חסדך אשר של צר בנוחן שירו שחות הנה שם חצי שמח שמח שתשמח צ'ק מגניצ גם צ'ק מנצח בנחינות כל גרץ לברך והכל בסדר אתה זכית שנסיים פה שברך לאבותינו הקדושים אברהם צב יעקב משה ואהרון ויוסף שלמה ברך בשמוצ כל הקהל הקדוש כד דעל מיברך זכי אתם בביר את נוהרה מעניה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שפע וברכה עד בדידי אמן

הצלחות וישועות גדולות ונחת ושמחה גדולה וחיים טובים בדף יותר גדול יפה ככה כתוב אה שדת לי יפה חיים טובים שול שנים דף יותר גדול ככה כתוב יפה כמו בן אדם שיהיה לכולם הכנות גדולות טובות בעזרת השם והצלחות ונזכה לבראר את החמץ יהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל מחר השיעור בין 8 83 בעזרת השם כי יש לנו שתיים מקרא