בסימנא טבא📖הדף היומי מסכת זבחים דף ב📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כג אלול תשפה

אחים כן לא לאחים אתמול באו לפה קבוצה גדולה של תלמידים ראיתה >> אה >> אני לא רוצה להגיד לכם איזה היה הם אומרים לי שניים מה הם אמרו לי הנכדים של מי הם לא אסור להגיד שעים או לא טובים הרב היו >> התלמידים טובים מתחזקים כאלה אותם שלא יקו לגמרי >> טוב יהיה בסדר מי שעשה פה היום ם אתה חלה כן זה ה כן זה הבן של משה משה יוסף הבן של חם עובדיה אברהם אברהם שמחתי שיש לו ילד בכלל בוקר טוב לכולם היום אנחנו בעזרת

האל ובשועתו יום שלישי בשבת קודש כג אלול תשפה הנה מחר זה פטירת החפץ חיים כד אלול מחרתיים זה יום בריאת העולם כה באלול ימים קדושים אחר כך ששבת האחרונה של השנה מכינים את עצמנו חזק חזק אתם יודעים שהעולם נברא בקפה באלון אבל אדם הראשון בא' בתשרי ביום השישי לבריאת העולם באותו יום הוא חטא הקדוש ברוך הוא דן אותו באותו היום ויצא זכאי בדימוס ולכן כל שנה הקדוש ברוך הוא דן אותנו באותו היום להוציא אותנו זכאים דווקא אבל זה תמוד הראשון איך יצא זכאי נגזרה עליו מיטה.

איזה זכאי? נגזרה עליו בזאת הפך תאכל לחם ומיטה עליו על כל צאצאיו. אלא הדברים הוא היה צריך למות מיד.

אלא האדם הראשון באמת הוא לא יצא זכאי. אבל אלא נענש. נגזרה עליו מיטה בזעת הפך תאכל לחם והקדוש ברוך הוא גרשו מגן עדן אומר בכלל גם אנחנו איפה אדם האדם הוא מכף רגל ועד ראש אין בו מתום איך הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו זכאים ואיך נתן את אדם הראשון אלא אדם אחד מזה יהיה משל הביא רבותינו משל היה לו מפעל מסכסק מצליח אדם אחד היה מאוד שמח בו באחת השנים הוא שם איזה מנהל עבודה והמנהל הזה דרדר לו את כל העסק היה מנהל כושל הכל עושה הפוך מנהל כזה ישר מה צריך לעשות לו רואים את ה מה שנ נהיה בסוף השנה צריך לת לזרוק אותו עם בעיתה החוצה. אבל רואים שהבעל המפעל העביר אותו מסרה אחרת, הוציא אותו משם, שם לו איזה עבודה אחרת.

אמר לו, איך זה? אומר, אתה יודע מתי זוחקים ונותנים בעיתה? כשזה אדם מהשורה, אדם זר. זה הבן שלי.

הבן שלי אני יכול לסרוק אותו. מאיפה אני אשים אותו? צריך לטפל בו, לעזור לו. אפילו שהוא עשה את הכל הפסד.

אומר אותו דבר זה הקדוש ברוך הוא איתנו אומר עם אדם הראשון אומר נכון אתה אני מוריד אותו דרגה אני אתן לו דבר אחר אני לא יכול להתאמץ איתו בכל הכוחות שצריך צריך גם נקדוש ברוך הוא ככה דן אותנו אומר לא יש דחתם מזה אתן לכם תפקיד אחר מהדין צריך לזרוק לגמרי מה זה זה נשצל אלא מה יעשה אם זה הבן שלו אז מה לעשות זה לא פשוט אבל ברגע שאדם מתוודה לפני הקדוש ברוך הוא ומודה כל מעשיו והכל הקדוש ברוך הוא אוכל לו על זה אמרו רבותינו וסלחתה לעווני כירב זה לא מובן. אומר, תסלח לעווני. למה? כי זה הרבה עוונות.

הפוך אם אתה רב הוא אז צריך להעניש אותו. אלא רבותי אמרו יש מחלוקת דעת רב בגמרא מודה בקנס פטור. אז אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא ריבונו שם, תראה צלחבוני אפילו שעשינו עשינו בגלל שאנחנו מודים שעשינו בדעת רב. מודה בקנס פטור אז לכן וסלחתה לאווני למה כי רב הוא לפי דעת רב לפי דעת רב מודה בכנס פטור ולכן מבקש ממך ריבונו של עולם שנחת לעווני כי רבו באלה פלאות עכשיו אפשר מאמצים שאדם עכשיו הוא עושה את ה שנשא לנו לתשובה אתם יודעים מה יש לנו היום הלך

לקת כב כג היום נשאר לנו כד כה כו כז כח כט זהו ניה שישה ימים עד יום הדין הגדול והנער הכל רץ וצריך להכין חזק חזק ואדם מה עושה יצר הרע הוא רוצה ליאש את הבן אדם אומר אתה כבר די עשית ועשית אין מה לעשות לא לא התייאש לפעמים אדם אומר מה אני אתפלל לקדוש ברוך הוא מה אני אגיד לו אני כל הזמן מורד בו עושה לו לא תבקש צריך שתדל עכשיו הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו אתם יודעים מה שאמרתי לכם כבר מה ימוב יובייס הכרתם

אותו היה עכשיו ראש הבית דין של העדה החרדית הוא היה ילד בשואה והוא מספר ספר ששלחו אותו הם היו גרים בעיירה קטנה שלחו אותו לעיירה הגדולה הוא היה בגיל 12 שילך שמה לרב ישאל אותו מה עושים איפה בורחים נשארים בורחים אז הוא הלך לשם אמר לו תגידו להם שאין מה לעשות אין איפה לברוח אבל מה בוא אתה יש פה רכבת של 1000 ילדים אני יכול לקחת גם אותך הם מצילים אותם מלך אנגליה יציל אותם הוא קרא להם הוא הביא רכבת מיוחדת להציל אותם אז בוא תגע

אתה הוא ישר רץ לבית הוא עוד מצר מאש אומרים כולם נשרפו שם הוא רץ לבית הביא את הפקל שלו את התרמיד הודיע להם ורץ בחזרה על הרכבת עלה הצליח והגיעו לאנגליה והכל אחרי יום אמרו להם עכשיו נחתם וזה המלך האנגלי רוצה לראות אותכם ולכן הסבירו להם מה זה המלך עשו שתי שורות של פה 500 ארד פה 500 ארץ ושמו שטיח אדום באמצע והמלך יעבור וככה עוד תודה רבה והמלך חובע בסוף דבר ה זה רב טוב יוביס עצמו היה בוכה הוא היה ילד והוא בכה שההורים שלו

נשארו שם ורק זה ילדים באים נו לא לא יכל להתאפק קפץ ובא אצל המלך לדבר איתו רצו ישר רצו להעיף אותו.

אמר להם תעזבו אותו כן מה אתה רוצה? צריך לבכור. תודה רבה לך אתה הצבת אותנו אבל מה יהיה עם ההורים שלי? והוא בוכה אומר מה מה איפה אתם גרים?

אמר, "תכתוב לי איפה, מה השם, מה זה קרה להם אחרי שבועיים הם היו שם. תראה מה זה הוא לא עזב, ביקש התחנן קיבל." אומר, זה מוסר גדול שיש חסדים מאת השם. זה אותו דבר. עכשיו הקדוש ברוך הוא הולך בינינו אתה יכול רגע אחת תקבל כי קרוב אליך הדבר לכן לכן זה זכות הכי גדול והתשובה מועילה אין דבר כזה לא לא ראית אצל מנשה איך מנשה מה זה לא עשה כדר הזכרות של שם השם והיה שם שמה שמות של עבודה זרה כל יום הה הורג לכל הפחות 2000 מישראל ישראל סתם מה לא עשה קורבנות לעבודה זרה בסוף דבר הוא ראה שרק הקדוש ברוך הוא שמו אותו בתוך אש והוא התקפלל לקדוש ברוך הוא והציל אותו אף אחד לא האמין שבכלל הוא יחזור חזר בתשובה.

גם הוא חזר בתשובה. היום הוא ראש ישיבה של בעלי תשובה בשמיים. לא היה. הגמרא אומרת על יוסף משיטה היה יהודי מתיוון יושב משיטה.

הוא ראה מה זה חילול השם הכל. הם אמרו לו כשהם היוונים רצו להיכנס למקדש הם פחדו. הם אמרו מי שיכנס מה שהוא יוציא דבר ראשון זה יהיה שלו הוא קם אמר אני נכנס נכנס הביא את המנורה אמרו לו לא זה לא מתאים לבן אדם פשוט זה של המלך תיכנס עוד פעם תיקח לך אומר מה אני פעם אחת הכנסתי את בוראי עוד הפעם פעם אני אכניס את דבורי לא יהיה הם לא ציפו לתשובה כזאת לא ציפור מרוב הקעש ה שם התחילו להכות אותו אומר זה לא יעזור לכם הוא היה צועק אני לא אכז את בוראי אני מתחררת שכסתי אותו תראה מה זה בן אדם וכך יצא נשמתו ויצא בתקול שהוא מזומן אחי לום הבא לא היה רבי אלעזר בן דורדיה. אלעזר בן דורדיה לא הניח עב חברה שלו עשה.

יום אחד שמע איזה מוסר, הלך להרים, הניח ראשו בן ברכה והיה בוכה עד שפרחה נשמתו. יצאתה בת קול ואמרה יוסף בן דורדיה מזלמן לעולם הבא, לחיי העולם הבא. אז אדם סוגש שצריך לדעת אפילו מה שעשה ואיך שעשה יש כוח הקדוש ברוך הוא נותן את הכוח היה רבי ראש ישיבת פונוביץ' רבי אליהו דסלר היה משגיח של פונוביץ' לא ראש ישיבה משגיח אז הוא מספר התלמיד שלו זה היה רבי סחר מאיר אתם הזכרתם אולי רבי סכר מאיר >> כן אומר שהמשגיח אמר להם פיתחו לי פתח כפתחו של

מחד ואני אפטר לכם פתח שעגלות וקולות נכנסים בו אומר זה הוא הביא איזה משל אדם אדם שנזדמן לניו יורק, לאמריקה ונכנס לאחד מגורדי שחקים שבה בעניינים רב קומות אי אפשר בכלל להגיע אלעד בלי מעלית קבוע 100 קומות 60 קומות 70 קומות אי אפשר לעלות את המדרגות אי אפשר [מוזיקה] נכנס המבקר הזה זה לאחת המעליות להגיע לודו אז אחרי זה כעבור רגע שומעים כל הזקה מתברר שאותו אדם לחץ על כפתור החירום שבמעלית אנישה תחזוקה כולם רצו בדאגה מה קרה אמרו לו למה לחצת על הכפתור אומר הוא

אומר מה זאת אומרת המענית לא תקינה ‏Ja. המעלית אומר המעלית לא תקינה הם אומרים לו לחצת על הכפתור אומר איזה כפתור מה צריך ללחוץ פה על כפתור רק אני נכנס זה צריך לעלות לאתי אומר מה אתה חושב שזה עולה לבד אומר לפי דעתכם אתחוץ על הכו הכרטוף הכפתור הזה אני נחץ על זה מה זה יעשה מה זה יועיל אמר לו חביבי תלחץ ותראה ואז הוא לוחץ באמת זה עולה למקום לקמה זה שותה צריך ללחוץ לא חצים אומר ככה זה בעבודת השם אומר ברגע שאדם צריך איזה

דבר לוחץ וזה ניח זה עובד גם אם אדם עושה מעשים לא טובים אז זה גם פועל לא טוב אבל אם אדם עושה מעשים טובים זה פועל הכי טוב פעולה קטנה שעושים פה זה משנה את הכל הכל אם השם רוצה לא צריך גם את המעמד שלנו.

הקדוש ברוך הוא רוצה רק שנפתח את הכפתור ונפתח לו פתח קטן והוא יפתח לנו פתח גדול. זה אמת. פלא פלאות עד עכשיו זה הזמן הרב פינקוס עליו השלום היה אומר כשבונים בניין גדול מתחמים גדולים כמו ישיבה גדולה או אולמות גדולים מה עושים? מביאים קירות שלמות.

קירות במנוף מוריד את זה את הקירות. קירות שלמות. אדם לבד לא יכול לפני זה בא מנוף והוא מסדרים אותו מתומם ואז ככה הוא מרים את הקורה והוא שם את הקורה ב במקום שלה מתרומנת קורה באוויר ואם מחזיקים אותה על ידי כבלים של פלדה צריך להחזיר אותה בדיוק למקום היעד טוב, השם מזכה אותנו שנזכה לעשות תשובה שלמה. >> אמן.

>> ללכת בדרכי השם להתגבר על הכל והסתדל. שתדל. כן. אספר לכם עוד משהו קטן.

זה מאוד משהו חזק מאוד מה שהיה זה היה כך עם תלמידי הגראה היה אז רב ישראל מסקולוב הם הגרה אמר להם שצריך לעלות לארץ ישראל הם עשו אוניה אחת עם הרב התלמיד שלו רבי ישראל מסקולוב והם א התלמידים שלו ענוו לארץ תראה איזה דבר ובדרך היה שרוח שערה והאוניה חישבה להישבר ולא ידעו מה לעשות. קרא לו רב החובה לרבי ישראל. אמר לו תראה תדע לך אף פעם לא היה לי דבר כזה אבל אני בטוח הכל הולך. אתה צריך להגיד להם אולי רוצים לעשות וידוי או משהו.

אין. וגם יורד ממטרים חזקים באסופה בעיצומה. ואף פעם לא נקרענו לדבר כזה. אני לא יודע מה לעשות.

הספינה מתחילה להישור ואין מה לעשות. טוב, מה יעשו עכשיו? שנייה שלי במחלה שנייה השיעור >> ועוד שירה בתך שמחה שהקדוש ברוך הוא יקח ממנו את המחלה. >> אמן אמן שפה ש מיליון ארבע.

כל אז זה אז הרב יצא ואומר אין מה לעשות צריך להביא את זה לידיעתם ויש לנו זמן קצר צריך לנצל אותו אמר להם נעשה תשובה אבל הפעם התשובה תהיה בקול אין מה לעשות בדרך כלל אדם לא אומר את העוונות שלו טוב זה לא יפה להגיד את מה הוא עשה. אמר, אני רוצה שכל אחד נתחיל מהקטן. והוא באמת היה תלמיד אחד מהקטנים של הרב אומר אז הוא מתחיל להתוודות. הוא אומר להם בושתי וגם נחלמתי.

אומר, במשך שנתיים ימים שיכרתי את אמא. זה עוון שלי גדול. מה שקראת את אמא? אומר אני אני בן בכור לתשעה אחים.

גדלנו בווינה. זכינו שהדירה שלנו הייתה ב ממש מול הדירה של הגאון מווינה. אבי היה עמל בחנות המכורת. ואם הלילה ישב הביתה מתיישב ליד הקיר והיה שם חור קטן והיה לומד עם הגאון מבינה כל מה שהוא אומר כל מה שהוא זה אומר לילה אחד ישב אבא ליד הקיר שמע שהגאון מבינה חוזר ושונה את מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי ובנו שיצאו מהמערה עוסקים במרכתם מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה והיה אבא שלי שומע את זה ובוכה ובוכה אומר לי אמא אני יותר לא הולך לעבודה אני רוצה

ללמוד מה אני עסוק בחיי עולם אם בוקר היה מהפכה אבא לא מוכן ללכת בבוקר הוא לא הלך לעבודה הלך לבית מדרש אומר אמא הלכה לחנות אחרי כמה זמן סכים שלה גם היא לא ידע לנהל את זה הכל הלך הכל קרסה את החנות והחלה לעיפות לחם למכור אותו בשוק להשים את הפרנסה הייתה שוטפת אצל בית העשירים עושה ספונג'ה עופה לחם ומוכרת בשוק כל היא לא גילתה את זה לאבא שלו משום אופן כאילו הכל מתנהן יפה אז הוא ראה שכל כך אמא שלו תורחת וזה קשה להביא לבשל

הילדים לחם.

אמר לי אמא אם אני יכול לוותר על ארוחת הבוקר לא צריך פרוסת לחם לחמניה למה נותנים לנו בתלמוד תורה שאמא לא צריך להכין בשבילי אומר ואני חשבתי ואני ככה שיכתי עליה יומיים שאמא לא תטעייף אז שיכרתי עליה שיש לי אוכל מה השקר שלו הוא אומר אז אני מתוודא ששיכרתי שנתיים ימים עמד רבי ישראל אומר ריבונו של עולם ביום הראשון של סליחות אנחנו אומרים פניטלאות חטאנו מרובים אבל אתה בטובך הגדול ראנה את לאותינו את צרותנו אומר ריבונו של עולם תסתכל זה במעלמה מתוודה יודע איזה וידוי יש

לו שמה שהוא שיקר על אמא שנתיים שהוא לא רצה להטיח אותה שתצטרך גם בשבילו להביא לחם אתה מבין ואז היה אומר אומר ריבונו של עולם תשקיד את הים לשקעת הים אומר וככה הגענו לארץ ישראל תה איזה אנשים היו אה זכותם גן עלינו ירמיה מזכה אפרים זכית לבוא היום ללמוד >> זה מה שחשוב היתה אנחנו ירמיה ל פסוק א' הדבר אשר היה אל ירמי ומת אדוני לאמור כ אמר אדוני אלוהי ישראל אמור כתוב לך את הדברים אשר דיברתי אליך אל ספר כי הנה ימים באים נאום אדוני

ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר אדוני והשיבותים אל הארץ אשר נתתי לאבותם ורשוע ואלה הדברים אשר דיבר אדוני אל ישראל ואל יהודה כיכו אמר אדוני כל חרדה שמענו פחד באין שלום אומר תשאלו עכשיו לאנשים תראו מה שנעשה בעולם אומר דרך הזכר ללדת בנים דרך הזכר להיות חלבי חבלי יולדה אז זה לא יהיה מעולם למה ראינו כל גבר תומך ידיו על חלציו כואב לו הבטן כדרך היולדת שכאילו באו לו כמו אישה קורעת ללדת שאלונה הנה זה אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו

כולדה ונפכו פנים נר כל פנים לירקון זה רק מי שיולדת אוי כי גדול היום ההוא מעין כמוהו ועצר ליעקב אבל הוא ממנה יבשע מהצרה תצא ישועה והיה ביום ההוא נאום אדוני צבעות ישבור לו מעל צברך ומוס סרותך הנתק ולא יעבדו בו עוד זרים אומר אני אסבור את עול הכסדים מעל צברכם וכל כושרי העול הסיר אותו ממכם אתם לא תעבדו את האומות ועבדו את אדוני אלוהם ואת דוד מכים להם תראה מה זה הקים לנו דוד ימלך חדש ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום אדוני ואל תחת ישראל

כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרך מרץ שים ושב יעקב ושקעת ושענן ואין מחריד כי איתך אני נאום אדוני להושיע כי עשה חלה בכל הגויים אשר הפיס אותיך שמה >> שם אך אותך לאחלה והסרתיך למשפט ונקה לאנקה כיכו אמר אדוני אנוש לשברך נחלה מכתך השב שהיה לך היה כאב ביותר אבל המכות שבאו עלייך היו מכריעים אותך מאוד. אין דן דינך למזור רפואות עלה אין לך אוש ואבוי כל מאהביך שחוק אותך לא ידרושו כי מכת אויב כיתיך מוסר אכזרי על רוב עוונך עצמו חטותייך מה תזעק על שברך

אנוש מכאובך אנוש מחובך על רוב עוונך עצמוחתותייך עשית אלך לכן אן כל אוכליך יכנו חוצך כולם בשבי ילכו והיו שוסיך נמשיסה כל בוזזיך יתן לבז הרומסים אותך יהיו לרמיסה השוללים אותך יהיו לשלל כי עליהרוךלך ממכותיך ארפך לום אדוני כי נדחה כי נדחה נדחה קראו לך ציון היא דורש אין עד כאן למש תשלים את הגברים לאישה אלה גבונ גלחון >> הוא אומר יה יהיה להם כל כך כל כך יהיה צרות שאדם יקאב לו הבטן מאוד והוא ישים את היד שלו על החלטיים כמו אישה הרע שהיא שמה

וגם האישה הרעה הידיים הפנים שלה ירוקות גם ככה יהיה >> נכון זה בזמן שיבוא גוג שניות קודם המשנה הצדקה אברהם זקן בא אתמול לא היה הוא בא >> אפרים שלושה ימים לא היה תקון דבר בסדר נכון הייתמול לא היה צלשום היה >> אבל לפני כן גם לא היית לפני שלשום יום שבת יום שבת ביום שבת >> כולם דירה רגע רגע נשמת רבי אברהם כספי או >> נשמת עובידה בת מחיתא אברהם אלברט בן שמחה מחא דוד בן שרה אלברט אברהם בן תמר בתחנה >> אפיקפי בת חנה

>> צבי >> צבי בן רבקה >> בן רבקה יצחק בן מרים >> יצחק בן מרים >> אליהו בן חנה >> אורי בן מזרי ומאיר בן מזלי יצחק כן רבי יצחק בז'ח זה היום >> בן טפחה אליעזר בן חליעזר בן חיים אברהם בן מזל >> אברהם בן מזל זרע בן מזל >> שלמה בן מזלח >> סרחי בן רבקה >> בן רחל >> חנה בת רבקה >> משה בן רבקא שמעון בן סר השיפ עשיתי אומרים >> כן שכחתי >> מרים בטאוס >> בתאוס דוד בן יפסר >> דוד

בן יפסרה דוד בן חימה דוד בן פימה רבי רפאל בן טופה המלכה >> רפאל בן תופח המלכה רבי מאיר חמס >> סימיר בן חמסנה של >> עם משה >> בן רג'ין מלכה בטוב >> החיה >> בטובה >> בטובלים היפה >> צלים היפה >> לטיף היפה בצל >> טיף היפה בצלים >> יוסף מועל בן רחל כן >> א משה בן רבקה שמעון בן שר השפה >> משה בן רבקה שמעון בן שרה בסדר כן נעשה את התפילה יהי רצון לפניך אדוני אלוהינו שתעשה למען שמך הגדול במושג שעולה

מספר סג למען שמח קדוש ממנוו שעולה מספר כסרימוזים באותיות אלו תשפיע עלינו הערה בשפע טובה וברכה ורחיים ושלום 13 מכורות של 13 תכוונים דכנה דעתכה קדשה שרי מתגלים באבא ואמא במקום המוקף של המ שלהם בכל ימי החודש הזה שהוא חודש אלול אנדוני נותן בים דרך ניחנו בדרך אמת הודיענו את הדרך הטוב אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה לעבודתך להזכיר בדרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך קודש תפוס ע סוכת שלמך תקנו ועצה טובה מלפניך עוזרנו אלונו דבר כבוד שמך צילנו בטך אורחיים סובע עשה מחוד

את פניך נעמוד בנך נצח לפניך אדוני אלוהינו שש שבע שלום טוב חיים טובים ארוכים תוקנים חמים גאולה פרנסה טובה חק ח צלה שבך גדול ממילו משך חד ממילו ש מספר דרך לנוח קבל טוב גופנו שמות קדושים שו מספר דרך אדוני זכות בדך אליהו הנבי זכרוטוב שעושה מספר שעולה מספר שבו במילואו מספר דרך מניסוד הקדוש נקרא יוסף מנוחות המוכנה נקראים חיים תשפיע עלינו שלום וחנינה וטובה ברכה וכן חס ברחמים בהצלה ותמלא ידנו ברכותך מ שתך חננו מתך חוכמה בינה דעת חיינו חיים ארוכים טובים תוכנים שפיע עלינו

שפע חוכמה ובינה בדעת שפע טובה וברכה וחיים טובים שלום שפע פרנסה טובה קלה בהצלחה למען דריך עלפין והדר מלך השם הני שול מספר דלך אנה אדוני למען שבטחת לאברהם אהובך שאמרת לא אנוכי הרן לך אשר עולה מספר אותיותיו אותיות הבטחה זאת דרך תשפיע עלינו אנחנו עבדך שפע גאולה ישועה חירות שפעים חסד ורחמים בכל מקור השפע של ההבטחה שאמרת אנוכי מגנחים אשר שפענו אנוחנו עבדך אתה אדוני מגן בעדי כבודי אומרים אדוני זכה לעולם הזה דך חונני אדוני כך כל נויר שמותך הקדושים שבע שבות שב טוב חיים

שלום אלו מפני צבותי אנחנו במשניות אנחנו מנחות פרק ה משנה ג זהג חיים מה יש לך סורי חיים יש תאו תעונות שמן ולבונה. יש מנחות שצריך להם שמן וגם לבונה. ויש תעונות שמן ולא לבונה.

לבונה ולא שמן. לא. ויש לא לבנה לא שמן ולא לבונה. ואלו טעונות שמן ולבונה מנחת הסולת.

ויצק עליה שמן נתן להבנה. מחבת מרחשת חלות רחכין מנחת כהנים מנחת כהן משיח. מנחת גויים, מנחת נשים, מנחת העומר. זה צריך שמן ונבונה.

אבל מנחת נסחים תאונה שמן בלבד ואין תאונה לבונה. לחם הפנים טעון לבונה לבד, לא טעון שמן שתה הלחם מנחת חוטה ומנחת קנאות לא שמן ולא לבנה. למה זה לא יהיה עשיר? >> לא יצעוק עליו שמן.

תורה מלת ש משנה ד וחייב על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה. אם נתן שמן ולבונה על מנחת חוטא או מנחת כנאות כתוב לא תעשה אז לכן חייב על כל אחד במיוחד נתן עליה השמן פסלה לבונה אלא כתנה יכול להוציא את זה זה כלום נתן שמן על שיריה הנאכלים לכהנים אין עובר בלא תעשה נתן כלי על כלי על גבי כלי נתן כלי שיש בו שמן על הכלי שיש יש בו מנחת חוטא לא פסלה מה הוא עשה הוא שם שמן אבל בתוך כלי ושם את זה

על זה זה רק יכול להיות מספר עשו דבר כזה כדי ככה תביא מדבקה תביא הלו תביא שתי מדבקות תפילת בית המדרשית אדוני תמיד גים בלי בנמות שמיחוד קודשברכו בובושכ >> אנחנו באים כדור אלוהנו עלינו מעשה ידנו עלינו מעשה ידנו נונונו כוננו מעשה ידנו כוננו רצון מפניך אלך בחי שלא אמרת מות מה ששגוב כמה תחליקי תזל קטן כיסירים על דשבים כד אדוברסיון עושה עושה שמיים בערב כן אז בעזרת השם אנחנו אתמול כבר היום זה דף ראשון כלומר דף ב' במסכת זבוחים מתחילים את סדר קדשים היום זה

הדף הראשון אבל אנחנו נסכם אותו ונראה שאנחנו יודעים אותו ואז נעבור לדף השני. אז אני כבר אמרתי לכם אתמול כמה החפץ חיים וכמה כל גדולי עולם מעריכים את הלימוד הזה שלסדר קדשים כמה זה מטהר את האדם וזה נחשב לו כמו מקריב קורבנות. אז לכן ה זה מקרב את הגאולה וצריך ללמוד את זה טוב שנדע את זה נותן השפעות טובות כאילו אנחנו מקריבים קורבנות ממש בדרך כלל מי יכול להקריב קורבנות זה רק הכהנים עכשיו גם אנחנו יכולים להקריב קורבנות שלא יחשוב לו רק מאיר שרק הוא יכול

עכשיו גם אבל אנחנו מתפללים שפנה בית המקדש ו באמת הוא מאיר יכול להקריב את הקורבנות.

אנחנו צריכים בזה. >> אז לפתוח בעזרת השם דף ג אנחנו נלמד היום זה דף ב', הדף היומי. אבל למה אנחנו צריכים להתקדם? לקראת ראש השנה.

אז אם זה נוח, אם זה לא נוח לכם, תגידו לי. נחזור עוד הפעם. אבל אתמול, מאיר, אם אתה זוכר, אתמול למדנו כל הזבוחים. שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה כלומר זבחים שנשחטו שלא נשמן נשחט עולה לשם שלמים זה לא נקרא לשמן והיה צריך לשחט לשם עולה והוא שחט אותו לשם שלמים זה כשר אפשר לזרוק את דמם והכל אבל אבל זה לא עלה לבעלים הם צריכים להביא עוד הפעם ולמדנו גם כן חוץ מהפסח, הפסח בזמנו והחטת אם זה לא עולה לבעלים, זה לא עולה, זה הולך לאיבוד, אין מה לעשות עם זה.

רק רבי אליעזר אמר שגם אשם ורבי יוסי בן חוני אמר לנו במשנה שגם מה שנשחט לשם פסח או נשחט לשם חטאת גם זה לא עולה רק מה הגמרא אז היא אמרה למה צריך למה שנה התנה בדרך ארוכה אז הוא אומר שיש פ סברה שכתוב בתורה מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נתת נדבה להשם ביך אז מה וכי זה נדבה זה נדר אלא התורה אומרת כמו שנדרת עשית אם כמו שנדרת עשית זה יהיה נדר ואם לא זה יהיה נדבה נכון ככה אתמול למדנו לא על זה השאלה הזאת

התורה הגמרא תרצה עד כמה שמנבעלים דלא עלול לשם חובה אבל בקדושתי הוא קיימרנו עכשיו זה כדרבה אמר רבה עולה ששחטה שלא לשמע אסור לזרוק דמה שלא לשמע אומר כבר אם אם כבר התחלתי שלא לשמע אני אמשיך עוד אעשה עוד אם לא מה אם אדם שינה ועשה לא טוב אז אפשר ישנה אז הגמרא עכשיו היא שואלת אומר שכתוב בזבחים שנשבחו שלא נשמן הטעמה שלא נשמן הסתמה עלול לבעלים לשם חובה אתה רואה שסתמה זה כלשמן דמה ואני ראיתי ש >> אצל גט שזה לא לשמע אז הגמרא ניסתה

להתרץ בסוף הגמרא הביאה הגמרא אמרה הביאה הגמרא א לשם שישה אלא מהה מאיפה אני יודע נשמע ושלא נשמע וכולי אומר לשם שישה דברים הזבח נזבח לשם זבח לשם זובע לשם שם לשם איש לשם ריח לשם ניחוח והחטאת והשם לשם חטא אמרזה אתה רואה צריך הכל שיהיה בלותו אותו דבר שהזבח יזבח לשם זבח לשם קורבן לעולה לשם עולה ולשם שהתכפרו בו הבעלים לשם הקדוש ברוך הוא אמרנו ולשם ריח ניכוח ולעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא. כל זה אתמול אמדנו. אז כל אלה אחד מכל אלו כשר עכשיו

אף אף מי שאמר רבי יוסי אף מי שלא היה בליבו לשם אחד מכל אלו שחט מסתם כשר. למה?

שתנאי בית דין הוא. אז הגמרא מבארת מה מה התנאי בית דין? התנו בדין דלא למה לשמו. למה דין מעט לממך שלא לשמו?

ביס כדעתך סתם הפסול קיימי בית דין ומתנה מלתד מבפסיל אלא ודאי סתמה זה כשר אמרנו מפה הראיה שאדם ששחט את הזבח מסתמה כשר עכשיו הגמרא מבררת לגבי גד סתמה פסול מנן הנהמה מדנ נן היה עובר בשוק ושמע כל סופר מקרין איש פלוני גירש פלוני מקום פלוני ואמר זה שמי וזה שם אשתי והוא רוצה להשתמש בגדל זה פסול לגרש בו אז הנה אתה רואה ששמע >> דוקה לשמ >> כן אומר לו דילמה כדרה פפה ואמר בפחה בסופרים העשויים נתלמד עזקינן ולא יכתוב קריטות לשם קריטות סתם לשם

נתלמד אלא יתר על כן כתב לגרש את אשתו ונמנח ממצאו בין עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתך כשם אשתי ושם אשתי כשם אשתך פסול גרש בו אז זה כן נכתב לשם קריטות אבל בסוף הוא חזר בו מתגרש והוא אמר לו >> כן בכל זאת הגט פסול גט שנכתב בסתמה פסול כן עכשיו הגמרא מבינה מצאו בנילו ואמר לו שמי כשמך ואני רוצה לגרש בו פסול עכשיו הגמרא סוברת כיוון שבסוף הוא חזר בו אז אז כאילו זה חזר מעיקרה ולא היה בו מחשבה אז הגמרא אומרת לא

שאני אתה תם דנתיקה לשם גירושין דהו באמת זה לא סתמה כדו הגמרא בהתחלה בסקה דעתין חשבה כמה שהוא חזר בו אז זה סתמה פה הגענו אתמול נכון זה לא >> את הקטע הזה לא אז נחזור עליו אז אני חוזר על זה כלומר אנחנו רוצים לדעת מה היה מה מה שהיה פשוט עלבה בגט נכון בגט וכתב גט סתמה פסול אם כתב סתם סתם לא יכול להגרש בו הגט טבלה לשמע הגט צריך לכתוב לאותו אישה אם אדם סתם הכין גט ויצא אותו השם פסול >> פסול >> ככה

אמר רבה מןנן אם תגידי ממה שהלך בשוק ושמע סופרים מקרין איש פלוני גירש פלונית שפסו לגרש ש בו והוא מתחרט וזה פסול דין מעקד רב פפא למה עכשיו כל סופרים מקרין איש פלגרש בו בכלל לא התכוונו לשם קריטות הם סתם כתבו >> מתאמנים תלמד על זכינן ולא כתיבים לשוב קריטות אבל ג שנכתב על שם פלוני ופלוני כדי שיזדמן לו מגרש ששמו ושם אשתו הם כאלו באמת יכול להשתמש בו אלא מה אלא המקור מכאן מאיפה המקור שג תמ פסול מאיפה אנחנו יודעים מה יתר על כן אני

בראש העמוד לג >> יתר על כן כן לומר יש קידוש יותר גדול אפילו גד שנכתב לשם גירושים נכנן לבעל מלגרש בו פסול כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בנעילו ואמר לו תשמע חבל שמי כשמך ושם אשתך כשם אשתי ואני רוצה להשתמש בגש הזה פשטו לגרש בו אז הגמרא חושבת שכיוון שהוא חזר בו מלגרש כנראה שמעיקרה היה לו ספק בדבר כתב את הגט על מנת שאם מתחרט שתמש בו אדם אחר אה בכל זאת הגט פסול מה שמע שגט שנכתב סתמה בכל זאת הגד פסול משמע שגט שנכתב

סתמה פסול הגמרא אומרת לו דין מה שנאתם דתנתיקה לשם גירושין דהו התנתק הגד הזה משאר אנשים ונכתב במיוחד לשם הגירושין של זה לכן זה פסוק לא מדובר אהבת >> מי אמר שהוא כתב את זה בשביל שיוכלו להשתמש בו אחי לא >> מה זה >> התנתק התנתק הגט משאר האנשים והאנשים שהוא חזר בו צה לגרש את אשתו חזר בו >> כן אבל הוא רק רצה להגרש את אשתו >> רצה חזר בו >> בסדר חזר בו >> אז כן אתזה כבר לא יכול להשתמש למישהו אחר >> כן

דין מכחה הטעם זה לא סתמה בהתחלה חשבנו להגיד זה נקרא סתמה. למה? אם הוא חזר בו, סימן שהבן אדם לא היה בטוח לגרש בו. ולכן אני אכתוב את זה, אבל אפילו שאני לא כל כך צריך אותו, אולי יעזור למישהו אחר.

זה היה המחשבה שלו. הגמרא אומרת, אלא מהה. מאיפה אנחנו לומדים על הגט שסתמה פסול? יתר על כן היו לו ש מ יש לו שתי נשים ששמותה שבות וכתב לגרש בו את הגדולה מביניהם או קטנה זה לא משנה לא יגרש בו את הקטנה אז אתה רואה זה שתי נשים של אותו אדם יותר מסתבר אחת כל כך חשב שאם לא יגרש בו את הגדולה יגרש בו את הקטנה אין אין תקציב לשניים בכל זאת לא יכול לגרש בו את הקטנה למה >> כן אפילו גט שנכתב בסתמה לא במיוחד

לשם אותו אישה פסול לא אנחנו רוצים להגיד שנכתב בסתמה כן לא לשם אותו אישה בסתמה זה פסול למה לא בטוח הוא גם כתב אותו בסתמה כמו שהסביר התוספות שמה הוא כותב את זה לשם אשתו הזאת אומר אם היא לא תרצה והיא הקטנה תרצה נתגרש אותה בזה אומר לו עדיין דין מה שנעתם נתיק לשם גירושין להי אולי באמת הוא חשב על הגדולה נתק לשם גירושין לכן זה לא מועיל למישהו אחר יתר על כן חידוש יותר גדול שלא רק שיגיד נכתב לשם אשתו השנייה אלא אפילו כשרוצה שיתברר

בשעת הגירושין מי משתגרש טועה אמר ללבלר כטוב גט ולאזעס שירצה הגרש פסול לגרש בו אז אתה רואה יכול להשמש בו או לזו או לזו בכל זה לדקל פסול ו נכתב בסתמה מה דין מה שנה אתם דין ברירה אתה לא יכול להגיד להתברר למפרע של זאת זה גרוע מסתם גט למה פה צריך שיתברר למפריע שהגט נכתב לשם אותו אישה שבסוף מחליט לגרש אותה והדין הוא שאין ברירה זה לא יכול להתברר למפריע ולכן זה לא גט אם בסתמה עוד היה יכול להיות גט אולי אבל זה שכתב שאיזה

מהם יותר צה לגרש בו זה יותר גרוע ממה שהוא כתב בסתמה >> אלא מהה עכשיו פה לא כתוב יותר על כן [מחיאות כפיים] אלא מע כותב תופסגתי הנה הנה מכין גיטי שום זמנינו שת צולך צריך שיניע מקום האיש מקום האישה מקום העדים מקום הזמן שלא יכול לכתוב עכשיו את הגירושין לא יכול לכתוב עכשיו ואמר רבי יהודה שמואל אף צריך שניח מקום הרי את מותרת לכל אדם זה עיקר גן זה טורף אז גם צריך לכתוב לשם האישה מתגרשת אז אתה רואה לא יכול לכתוב גט על שם

אישה פלונית ופלונית שהזדמנו אולי אותום שמות למה זה צריך להיות לך תבלה לשמע דווקא לשם אותה אישה מתגרשת כי צריך להשאיר מקום הטורף >> אז למה חטאת לשם חולים מועיל >> למה צריך שיניח מקום עליד מותרת לא אי אפשר לפתוח את זה מראש עלי מותרת לא למה צריך לכתוב הרי את מותרת לשם אותה אישה שרוצה להגרש אותה >> הרי אתה האישה הזכת עכשיו בשלוש >> אין לו שיצא ביחס סתם >> ש להראת זה היה מוש עשה להחריעת.

זאת אומרת טו רמה מטח ריטי >> איך >> רבה >> אמרנו שהוא חידש שם כמה חידשים >> זה חוזר כמו על העמוד הקודם תראה תורמ מלתה אחריתי מי מאמר רב יהודה אמרב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה אבל אם שחטה לשם חולין כשרה על מה כלומר איך עוד קשה לו דבר אחר מה מי אמר רבי יהודה אמר וכי איך יכול להיות שאמר רב יהודה אמרב חטאת שחטה לשם עולה פסולה אבל אם שחטה לשם חולין >> לשם בהמה שהיא לא קורבן כשרה על מה משמע שהרב סובר דמינה

מחריב בה דלמינה לא מחריב בה דווקא כשוכ שם קורבן אחרי שהוא ממין קדשים זה מינה מינה זה מין קדשים אז זה מועיל לעקור את שם החטאת ולפוס לה מחריב בה כלומר מחריב אותה לעקור לפוסה אבל כשוחט שם חולין שזה לא ממין קדשים אז לא נדפס בו ה אין שמו נדפס על חטאת לעקור את שמה ממנה חולין זה לא נדפס אני רוצה לעקור שם חטאת וזה לא נדפס עליו לעקור שם חטאת זה לא מחריף בה מה בכלל הדין הזה זה מתם משנה שטה לשמוע צריך להות שירה

>> לא היא לא נתן לה בבענים אבל את שם חובה >> אה פסולה פה פורש לא צ >> בוא נראה אמר רבי יהודה אמרבת שפסולה >> חטת שר הקורבנות לשם ח >> חטת לא שווה חטאת לא שווה חטאת פה שחטא לשם עולה פסולה >> שער הקורבנות שם חטאת >> זה מחלוקת >> זה פסול לכולם חטאת לשם חומות אחרים זה היה רבי יוסף במין משהו שמר רבי יוסף בן חוני אבל חכמים התירו את זה >> חת כל דם פסולה אמר לך תן כן כתוב אתה אומר בקוד

פסולה חכמים היה להם אמר שהיא כשרה דברים שתפסח בזמנו והחתו בכל זמן >> ואם שחטת קורבן אחר לשם חטאת כן >> לא לא מה שהמשנה אומרת כל הזבחים שנשבחו שלא נשבן כשרים >> אלא שלא עלו לבעלים שם חובה חוץ מן הפסח וחטת מה פירוש שחשמן שחט עולה לשם שלמים >> ועכשיו ועכשיו מה הוא שחט חוץ מן הפסח והחטאת הגמרא תסביר הפסח בזמנו והחטת בכל זמן לא >> רבי אליעזר אומר אף השם והפסח והחטאת והשם בכל זמן אמר רבי אליעזר החטאת בעל חטא והשם בעל חטא אז

כמו זה כך זה לא הגמרא המשנה לא הסבירה >> יופי אז אתה אל תדבר >> הלאה שמעת את המילה אתה חושב על זה >> כבר >> פעם שלישית אנחנו >> לא לא לא מחפשים אותך >> לא לא זה מראה שאסור לדבר עזוב אותו בוא הנה אתה הרב עופר אתה מדות שטויות מדות שטויות אם כבר >> לא אבל הוא רוצה ללמוד זה העניין >> אבל שלא יפריע >> הוא לא מפריע הוא לא יפריע >> באמצע הסוגיה אח תוקע שאלה של זה לא קשורה >> לא קשורה בסדר

עכשיו עכשיו זה הולך עכשיו עוד פעם >> טו טור רמה מלתה אחרי >> מאמר רבי יהודה אמרב חטאת שחטא לשם עולה פסולה שחטא לשם חולין כשרה על מה מכה לומר משמע דמינה מחריב בה דנ מינה לא מחריב בה דווקא כשם קורבן אחר ממנה הקדשים זה עוקר אותה זה מועיל לעקור אותה מחריב בה שם זה לא הולך צריך להגיד פוסל מה זה מחריב בה >> למה אומר מחריב >> אבל כשוכט לשם חולין שזה לא מתקדשים אז אין אין השם של זה נדפס על החטאת לעקור את השם

ממנה >> לא מחבר יש על זה פסוק פה עכשיו הוא אומר את זה מסברה אבל לקמן יש איזה פסוק רומיני יש על זה שאלה מה הקשר מה הקשר של גיטין כל כך עם הזבחים היום כנראה הזבחשמע >> ולא ישמע >> הזבח הוא עושה שלום בינינו לבין שבשמיים אז תן גט ליצר הרע מיני כל הגט שנכתב שלא לשם אישה אלא לשם אישה אחרת פסוק כל הגט כל גט הגט כל גט שנכתב שלא שם פסול אז אתה רואה אלא לשם אישה אחרת ואפילו לשם עבודה זרנה מפסול עובדת

>> עובדת עובדת כוכבים פסול אפילו שגויה היא לא בכלל לא בת קידושין היא לא זה לא ממינה של ישראל בכלל כאילו כתב הועוד פסול מועיל שכותב נשמע לפסול את הגט אז אתה רואה שהדבר שהוא לא מינה מחריב בה אתה רואה הנה מפה >> אתה אמרת רק מינה מחריב בה שלא מינה לא מחריב בה אם שחט שם עולי לא מחריב בה פה אתה רואה בגט כשחטת לשם א זאת >> כוכבים עקומה עקומה >> איך קוראים לה העקומה הזאת כן >> פטמה >> פתמה יאללה ראית >> מין

שאינו מי מחרב >> משנה אומר תירץ רבה זה שעל רבה אמר מה ש מה שאינו ממינו של דבר הוא לא מכריב בו אבל סוף סוף עושה לשם הדבר מהימין האחר עשה לשם מה שצריך אז לכן גת דל עובדת כוכבים מנה אבל סתמה וסתמה פסול ג תוציא את העובדת אין פה עובדת כוכבים לא כתב לשם תוציא את העובדת כוכבים מכל מקום זה סתם גט שלא נכתב לשם אישה גת צריך להיכתב דווקא לשם אותה אישה אם לא נכתב לשם גירושין בכלל זה בכלל לא נכתב לשם גירושין לשם

קריטות וסתמה פסול אבל קדשים שחתם לשם חולין דל חולין מן היו תוריד את החולין זה אפס >> אבל סתמה וסתמה כשרים לכן זה צריך להיות כשר >> זה לא דומה >> עכשיו רומה הקשרבה מטה אחריתי מאמר רב יהודה הרב חטת שחטא לשם עולה פסולה אבל שחטה לשם עולים כשרה עלמה על מה אתה רואה דמינה מחריבה דלמינה לא מחריבה אותו אותו דבר כן והתעניה תוכו ולא תוך תוכו ואפילו כלי שטף מסיר עד פה שאלה למדנו גבי טומאת שרצים כתוב שמה וכל כלי חרז אשר ייפול מהם אל

תוכו כל אשר בתוכו יתמע אז זה מלמד אותי שכלי חרס מקבל טומאה מאווירו אפילו שהשרץ לא נגע בכלי חרס הכלי טמא וכן כלי חרס וכל שכלי חרס נטמע מטמא את כל האוכלים המשקים שנמצאים באווירו אפילו הם לא נוגעים בו גם באווירו כמו שהוא נטמע מאבוירו הוא גם מטמא כל מה שנכנס לאבוירו >> דווקא בתוכו כאילו לא תוך תוכו >> בתוכו עכשיו ודורשים תוכו כל אשר מהן את תוכו ולא תוך תוכו אם היה תנור מחרס ובתוכו מונח כלי גבוה אבל שפיו יוצא למעלה מפי התנור אם זה

לא יוצא מפ למעלה מפי התנור זה בתוך התנור זה תוכו של התנור ובקריא הפנימי יש אוכלים או משקין ונפל שרץ לתנור בכלי הפנימי יש אוכלים זה מציל אותם למה כל אשר ייפול מהם תוכו יתמע מה שבתוכו יתמע עכשיו זה לא תוכו זה חוצץ תוך תוכו >> תוכו ולא תוך תוכו נכון אם הכלי הפנימי מחרס זה פשוט למה כלי חרס הוא לא מקבל טומאה מגבו ואפילו כלי שטף הנה כלי מתכת או כלי עץ הוא לא נשמע מאוויר התנור אז הוא מציל אז אתה רואה מהברתה שגם כלי

שטף שהוא לא ממין של תנור מועיל לבטל את תוכו לעשות מה שמונח בו נד תוך תוכו אז גם מה ש שלא ממין הדבר מחריב בו הנה אפילו שלא ממינו מחריב בו מה מה זה מחריב בו? >> מבטל >> מבטל אותו פוסל אז זה לא פוסל אותו פה לענייננו >> פה זה מתאר >> מטאר >> אבל זה הופך את ה >> מבטל שם בתוכו >> כן מבטל שם בתוכו הכוונה שהוא מתאר את האוכל >> זה לא נקרא לתוכו אומר לו שנה ושנה ותרץ נכון עשו חולין אצל

קדשים כמחיצה אצל תנור הוא מתרץ רבלי עולם שאינו ממין הדבר לא מחריף בו אבל כל שטף ביחס לתנור זה נחשב למינוסוף סוף >> למה זה קרי וזה כלי עשו חולין אצל קדשים כמחיצה אצל תנור וחולין כלפי קדשים שהם לא ממינם דומים למחיצה כלפי תנור מה מחיצה צלור לא מעניה לכלל, לא מועילה כלל לחצוץ בין השרץ לאכלים כמ שזה לא כלי בכלל וזה וזה לא ממין התנור אז אז היא לא מחריבה אף חולין אצל קדשים לא מעניין לכלל זה לא מועיל כשחטמתם ש את הקורבן נשמן כלומר

זה לא גורע בו זה לא עושה כלום עכשיו מי אמר לי שמחיצה אתל תנור היא באמת היא לא מחיצה >> לא מענה תנען תנור שחצו בנסרים הוא ביריעות היה לו תנור ושם לו מחיצה באמצע שהיא מגעת באמת עד למעלה מפיב לגמרי גם עוללת למעלה מפיו אתה הייתי מהיר והיא מחלקת את התנור לשניים ונמצא שרץ במקום אחד הכל טמא בצד אחד של תנור גם האוכלים בצד השני טמאים וכן כברת זה כלי שעשוי מכנים שהיא פחוטה ופחוקה בקש תחתיה של הכברת נפחט וסתמו את המקום בקש והיא משולשלת

לאוויר התנור תלו אותה באוויר התנור ה היה חם להם, היה קר להם לדבורות, תלו אותם באוויר התנורתמו. >> יש עכשיו שרץ בתוך ה התנור טמא. שרץ בתנור האוכלן שבתוכה טמאים.

למה? כיוון שהיא ח היא כן כיוון שהיא הפחתה הפחטה אז היא בטלה מלהיות כלי. אז היא לא כמחיצה, אז היא לא ממין התנור והיא לא חוצצת בתוכו. הנה ורבי אליעזר חולק ומטהר אמר רבי אליעזר קל וחומר היא מסרית במת החמור לא תצליחי רסקה היא בטומעת מת חמורה מחיצה באוהל המת את הכלים שמצידה טהורין לא תציל באוהל הקל כלומר בכלי חרס הקל תנור חרס יש בו שרץ תרצות השרץ זה בין החנין מחיצחות >> אמר לו לא אפשר אפשר ללמוד כאלו בחומר הזה למה אם באמת החמור באוהל

המת באמת שטומתו חמורה שכן חלוקה באוהלין חולקין אוהלין תציל בכלי חרס הכל שאין חלוקין ואוהלין לא חולקים בכלי חרס בשלמה באמת באמת אדם כי כל אשר באוהל יתמע מה זה אוהל זה מחיצות חולקין באוהנין המחיצה נשבת כמונחת באוהל איזה אוהל אחר אבל אז לכן מצילה המחיצה >> מחיצה מועילה אבל בכי >> אבל בכי תציל בכלי חרס הקל שאין חלוקין באורניין שמה זה נטמע בשרץ טומ נכון שטומאתו קלה אבל אין דרך בני אדם לחלק כלי חרס על ידי מחיצות אם באמת הוא הוא חסם אותה בכלי חרס

אחר הביא חרס וחסם זה כן יועיל אבל זה לא כלי חרס אין לא עושים תנור אי אפשר לעשות מעץ מחיצה אם תדליק את התנור יהיה לך בלאגן >> יש דרך לחסום כלי חרס וכלי חרס זה גם לא עושים לחסום אותו בעוד כלי חרס >> זה מועיל זה מועיל הגמרא שואלתי גם אז עכשיו רב אמר שדבר שהוא לא מינו לא מחרב התינח לרבנן שהם סוברים שמחיצה הוא והיא לא כלי והיא לא ממין של כלי שלא ממשי כלי חרס היא לא מעילה לחצות בתוכו זה יבוא לרבנן אלא

לרבי אליעזר מה יקלם ממר רבי אליעזר סובר שמחיצה מועילה לחצות בתוכו של כלי חרס אפילו שזה לא ממינו מה יקרה למאמר >> המשב שלנו זה לא רבי אליעזר >> לכאורה הסברה של רב שנייה במחלוקת התנאים אומר רבי אליעזר קל וחומר כאמר יחי אתה מנמל מה קל וחומר אי אפשר קדשים מחללין קדשין חולין א איך מה הכל אומר חללין מקדשים חללין קדשים מחללים קדשים חולין לא כל שכן אז עוד הפעם הגמרא שואלת אתה רב אומר שדבר שהוא לא מינו לא מחריב התינע לרבנן שהם סוברים שמחיצה הועיל

והיא אין היא לא כלי והיא לא ממין של כלי אז היא לא מועילה לחצוץ בתוכו אלא לרבי אליעזר שוב שמחיצה מועילה לחצוץ בתוכו שגלי חרס אפילו שלא מנו מה יקלממה אז אתה רואה מה שאמר זה מה שאמר הרב זה מחלוקת תנאים בכלל מלא עולם גם רבי אליעזר סובר בדרך כלל שדבר שהוא לא מינו לא מחרב ולכן חטאת ששחטה לשם חולין צריכה להיות >> גם כן אבל עניין מחיצה שחוצץ בכלי חרס רבי אליעזר דן קל וחומר מה הוא אומר >> הוא לא אמר את זה בספרה >>

הוא מקשה הוא אמר את זה בקל וחומר יחי אתה מנמים מהכל וחומר גם בדין של חטאת שחטה לשם חולין אפשר לומר קל וחומר שתיפסא כי לומר מי ששעת חטאת בלי לומר כלום והוא סבור שהיא עולה הדין הוא שהיא תהיה כשרה ואילו מיש שחט חטת בלי לומר כלום והיה סבור שהיא חולין הדין הוא שתהיה פסולה אז יש ללמוד קל וחומר קדשים מחללין קדשים חולין כל שכן אם אם חטת שחט אותה לשם עולה >> לא >> לא כל שכן שיחללו קדשים ששחטת את החטאת לשם חולין בדין הוא

ש של רואים שחולין מתחללים יותר >> ומה בחמור שמתחלל בקהל או לא כל שכן שתחלל קודשים שם חוליהם גם מתחל >> אז לכן הדברי רב הם לא מתיישבים מפ אליעזר בין אם רבי אליעזר אומר את דינו מסבע בין אומר את דינו מקל וחומר אלא טעמה דרב כרבי אליעזר כרבי אלעזר הגמרא חוזרת רביע >> א רביעי מה שאמר הרב ששחטת שחטה לשם חולין זה לא בגלל שדבר שאינו מינו לא מחריב בו >> זה גזרת הכתוב >> אלא כרבי אלעזר או רבי אלעיידה אמר רבי אלעזר אמית תעמה

דרב כתוב בתורה לא יחללו את שם קודשי ולא יחללו את קודשי בני ישראל את אשר ירמו להשם קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים כלומר ולא יחללו את קודשי בני ישראל אשר מו השם אין דבר אחר מחלל קודשי בני ישראל רק קדשים מחללים קדשים אבל חולין לא מחללין קדשים >> קל וחומר >> קודשי אשר יעלו פה מדובר בשני קדשים קודשי אשר יעלו >> ואין חולין מקדשים על מה אתה רואה שההסבר של רבי אלעזר במה שאמר רב אתה כרע ואבקה מקל וחומר בא הפסוק הוציאים מקל וחומר

שאמרנו שאם שאם קדשים מחללים קדשין חולים שכן הוציא את זה הפסוק הוציא אז תחנמה לית תוכו לבקה מקל וחומר אז גם פה הגמרא שואלת גם לגבי מחיצה בכלי חר שרבי אליעזר למד מכל וחומר שהיא חוצצת אז וגם למד מסברה דבר שאין מנו לא מחריב נית תוכו נפכה מכוח חומר זה פסוק נית תוכו אמרנו שתוכו ולא תוך תוכו נית תוכו שאנחנו דורשים מזה ולא תוך תוכונבכה מכל וחומר ואם תגידי מחיצה של מצילה בתוך כלי חרס אפילו שהיא תוכו לא צריך לי בשביל זה איתור.

אנחנו לומדים תוך תוכו מאיתור. משמע שמחיצה היא לא מצילה. הדרשה מהעיתור של תוכו תוצאי מהקל וחומר. כל מה שבתוכו מטמן.

זה לא משנה מה. אז איזה קל וחומר. מאיזה קל וחומר תוציא. מה קל וחומר היה >> קל וחומר של מועלים שמחיצה חוצצת >> אז קל וחומר שתחצוץ פה >> שלא תחצוץ אין לי קל בחומר בגלל שכתוב תורחו אז תורחו מ >> אבל בחומר שזה יחצוץ המחיצה >> זה מה שעשה רבי אלז חוצץ גם >> אז גם פה שיחצוץ >> מה הפסוק מפיק מזהכ מוציא את הכל וחום כי המחיצה זה נקרא גם תוכה שמה בא איך איך הפסוק הוציא מכוחר ולא יחללו את קודשי בני ישראל אשר

אמ להשם >> שניהם קדשים >> שאין דבר מחלל את קודשי בני ישראל רק קדשים מחללים קדשים ואין חולין מחללים קדשים זה אחד עכשיו הוא אומר לו גם אתה רואה שאתה כרב כן קל וחומר ולא יחללו בה והוציאים מקל וחומר שאמרנו אז אם ככה אח לגבי מחיצה בקריך ארץ שרבי אליעזר למד מקל וחומר שהיא חוצצת מאיפה מאוהל כמו זה חוצץ באוהל המת לא כל שכן פה יחצוץ אפילו שסברן אמ אומר ליתי תוכו נפכה מכל וחומר למה יש לי יתור שתוכו הגמרא מר עוד מעט בהמשך תלמד אותי

שיש איתור שתוכו שממנו דורשים ולא תוך תוכו כמו שאמרנו דווקא >> עכשיו אם מחיצה מצלת בתוך כלי של חרס אפילו שמסברה אתה יכול ללמוד את זה תוכו אבל יש לי פסוק יתור תוך תוכו אם לומדים שהמחיצה לא מצלת >> מחיצה זה לא כלי >> כן צריך שיהיה תוכו >> תוך תוכו זה מהעיתור עוד מעניה איתור איתי >> אז אתה לא יכול לעשות קל מחומר כמו בקדשים כי פה יש לי תוכו >> בגלל העיתוב זה תוך תוכו אמרנו תוכו ולא תוך תוכו אבל כל מה שביניהם >>

לא יש לי איתור שכתוב עוד פעם תוכו איתור אחד של תוכו הגמרא תכף תביא את אז עד פה זה שאלה נכון >> אתה אמר אלא תעמ כי הגמרא חוזרת בה תעמ דרב כרבי אליעזר דמר רבי אלעזר דמ רבי אלעזר מה היא טעמה דרב לא חלוקות שבני ישראל אשר ימשם קדשים מחלילים חדשים ואין חוללים חדשים הגמרא שואלת על מה אתה קרה ואבק בקלחומר אז אם ככה לתוכו ולבקה מקל וחומר הגמרא מתרצת היית תוכו מבעלה לאוכלין שגיבלן בתית והכניסן לאוויר תנור סרקתחמנ ובנגיעה לא מטמא באווירו מ לא

מטמ כמה משמעלן אומר אני צריך את התוכו הזה ללימוד אחר מה מה שהיה צריך איתור של תוכו זה נצטרך למ לטמא זה בת >> את מה את אוכלין שקיבלן חיפה אותן בתית הבנת מה הוא עשה אוכלים שמה עליהם תית כיסה אותם בתית והכניס אותן להעביר תנור בתנור ישרט אז סרקדתחמנה הייתי חושב לומר אויר בנגיעה לא מטמ אין שם נגיעה אפשרות לטמשר בנגיעה באבירון אמן לא תמו בתשמת שק באבירון >> אפילו אם גע בו לא תמ כי יש לו תיק >> לא אין פה אין פה נגיעה

אז כמה שמעלן לא כתוב אפילו מה ש כמה שמעלן דווקא תוך תוכו מציד ולא חופפוי תיד זה לא כלי >> ומתמ >> והוא לא הוא לא מחריב בו לבטל שם תוכו ולהחריב את האוכלים שבו לתוך תוכו >> זה לכם מטמח >> זה הכוונה לא מחריב בו >> ורבנן שהם אומרים שמחיצה היא לא מצילה בתנור חרס והם באמת לומדים שהלימוד של תוך תוכו מציל מכל וחומר של רבי אליעזר איפה הדמדו שורחנין שגיבן בת טמאים למעשה הם טמאיםלאצי >> לא צריך יקרה למה לא צריך יקרה כי סוף

סוף זה בתוכו מה יועילתי זה לא יועיל השם >> זה לא סיבה אם לא יכול לגוע שזה לא יטמ >> כל האוויר מטמא לא משנה >> כן כי אין להם את כל קל וחומ שמחיצה לא לא מטמ זה כמו מחיצה רב יוסף ברעמי רמה >> ברמה רמה אמן >> כן אומר יש ל עוד א קושיה מה שאמרנו דבר שהוא מינו או לא מינו אמרנו מחריב בו או לא מחריב בו רבס בר בר אמ רמה שינוי קודש השינוי בעלים >> הוא משנה כלומר הוא הוא הקשה סתירה

בדעת רב שינוי קודש השינוי בעלים בסתירי רצת הסתירה מה כנמר שינוי קודש שוחט לשם זבח אחר שינוי בעלים על שוחט לכפרת אדם אחר הוא משנה תראה את הסדרה הזאת >> חטאת לשם עולה או לשם בעלים שחת חטת של ראובן על שתכפר בשבעון שת >> למה?

אז גם כן גם שינוי בעלים פוס למה כתוב וחיפר עליו >> כן דווקא עליו בעל >> מה היה הסתירה מאמר רב חתן שחטן לשם חטאת כשרה לשם עולה פסולה וכי אמר הרב דבר כזה שחטאת אדם שהיה מחויב שתי חטאות אחת על אכילת חלב ואחת על אכילת דם שחטה עובד את זוהר החלב לשם של הדם כשרה בשביל תת אחרת הבנת הוא היה צריך להביא חטת על חרב הוא היה חייב שתיים גם דם הביא את זה לשם הדם אבל לשם עולה פסולה על מה דליו מינה >> מחריב

בהדמינה לא מחריב בה כובן שיו ממנו חטת שם חטאת חטא אחר לא מחיר בו ואמרב חטאת שחטן מישהו מחוייב חטת פסולה לאדם אחר זה מינה >> מנו גם מחריף >> אבל לאדם שמחויב עולה >> כשרה אם שחט אותה על מי לכפרת אדם שהוא חייב עולה כשרה >> זה הפוך בדיוק >> על מה דבר מינה מחריב בה דלה בר מינה לא מחריב בה הוא זה הפוך לגמרי הוא משנה הטעם ושחט אותה לחטאת אמר רחמנא זה צריך המקור שחטה לשם זבח אחר פסולה והרי חטאת לשם חטאת נשחטה

כשחטת חטאת חלב לשם חטאת דם זה חטאת לשם חטאת נשחטה אין זה כלי שינוי קודש אבל אחרי חיפר עליו כתיב עליו ולא על חברו חברו דומי דידה שהוא חייב כבר רק כמותו ולא זה לא יועיל רק צריך שהוא יהיה אותו אז אתה רואה בין מנו מחריב לבטל את שמו מהקורבן >> מה התירוץ גזרת הכתוב זה >> אפילו שזה משונה בס לבין פה כתוב עליו עליו ולא על חברו >> עליו דווקא על אותו בן אדם של החטאת מישהו אחר זה לא יחפר אפילו שזה שם חטא לכן

חט שם ח לא בחברו אם הוא שינה את השם של הבן אדם אם הוא קרא לו משה ולא עופר אז זה לא נע הבנתי רב חביא רב חביבה רמה קשה סתירה שינוי בעלים אתוכו הוא משנה עכשיו זה ככה הולכת הגמרא אני רב חביבה הקשה סתירה משינוי בעלים ושוחט את כפרת אדם אחר שינוי בעלים אתה שומע אתוך תוכו על הדין שתוך תוכו אמרנו מציד בכלי חרס ותרס את הסתירה מה היה וממ חטת שחטה על מישהו שמחויב חטאת כלומר לשם א יצחק פסודה על מי שמחויב עולה כשרה

על מה דמינה מחריב בה דלמינה לא מחריב בהתניה תוכו ו לא תחתוכו ואפילו כ שטף מציל הנה אתה ראית למדנו שנינו בבריתה אם יש תנור חרס שנפל לתוכו שרץ שאז נטמע התנור כל מה שבתוכו ומונח בתוך התנורך כלי אחר גבוה שפיב יוצא למעלה ובכלי השני שחולים ומשקים זה לא נצמע ואמרנו אפילו כלי שטף מציד אפילו שהכלי הפנימי הוא לא מחרס גם הוא מציל אתה רואה זה תוכ שאלו מינו מציל לא מחריב אתה אמרת לי מין שאלו מינו מחריב עכשיו טוב מה מה שצי ארבעה תוחות כתיבים

הנה אתה רואה עכשיו אולי נבין למעלה שני ארבע >> לעולם דבר שאינו מינו שאינו ממין הדבר לא מחריב בו כאן יש איתור שלומדים מסכן שכלי שטף מציל >> למה כן כתוב פעמיים תוכו כל פעם היה יכול לכתוב תוך בלי ו תוכוז >> וכתב ארבעה תוכו כתיבה תוך תוכו תוך תוכו למה הוא צריך ארבעתם חד לגופה שג אחד להדין עצמו שאוויר התנור מצמ את האוכלן שבתוכו בכלי ואחד לגזירה שווה שאמר תוך גבי אוויר התנור שמטמא את האוכלים וגם לגבי התנור עצמו שנמצא מהשרט שנפל לתוכו זרה שבה

כמו שאוכלים באוויר לתנור נטמעים אפילו שהם לא נוגעים בתנור גם התנור עצמו נטמע כשהשר צפה אפילו שלא נוגע בו אחד תוכו של זה ולא תוכו של אחר דווקא תוכו של כלי חרס נטמע מאבירו >> יש עוד כלי >> אבל לא כלי אחר כלי כלי של א מתכת לא מטמם מתוכו באווירו רק אם נגע ידך ולא ולא תוך תוכו ואפילו כלי שטף מציל אתה רואה אפילו שלא זה לא ממין של אותו כלי חרס הוא בתוכו מציל האוכלים >> ולמה גזירת התורה כלי בפני עצמה >> גזירת התורה

זה כלי אבל זה לא מינוך זה לא חרז >> טוב נחמד מאוד קשה >> לא לא היה בסדר >> דו זה נראה >> אה מי שם לי את זה >> זה חיסקיה אולי חיסקיה כמה >> איפה ראינו את זה איפה זה החתם סופר קשר אליו כותב לי שחתם סופר עשה עשה פדיון לכלל ישראל אפילו שלא היו שם כמה שמות ביחד לא חופס הוא לא היה עושה >> אולי מזכיר כל אחד בפני עצמו מסכנים לא מזכיר >> כן מישהו שאל אותי זה יש הרבה שמות אם יכול

שמישהו אחר יזכיר גם יעזרו לו ל >> אה אם יכול שמישהוזה צרח פה כאן ופה כן >> יכולים לצלם לי את זה שם רגע להביא לי את זה >> רגע הוא רוצה אפשר אפשר לצלם את זה לרב הרב יש לי בבית איזה קופסה עם שישות פרצות של חרס ועם איזה כמו גילה כזאתי להביא את זה למתנה או להביא את זה לרב שנביא את זה למתנה מה אתה אומר מי השתמש בזה אני לא משתמש בזה מצחיק אבל נכון >> הלכות אז יש לו כן כמה דקות שתי

בנות מה זה עסקת חמידה פה סגול הפקודה של אמא כן >> אז היית נלמוד שמת אמא שלך >> שמחה בתופחה בסדרת אהובה בתחל >> אהובה בת >> רחל >> אהובה בת רחלת רצו בבוקר אמרתי לעלות רצו לעלות בבוקר לא שיעור שיעור שך איפה הגענו אתמול אתה יודע ד רשו >> ד כהן ד >> כהן שהיה קורא קריעת שמע הוא קראו לקרות בתורה יש מי שאומר שמפסיק ויש מי שאומר שאין לו מפסיק והלכה כדבריו שלא מפסיק לא הפסיק בהם כסירת שמע אחרונים כתבו דכיום נוהגים העולם כי

יש עומר נמקמה ואבילו קראו ישראל הוא עומד באמצע צריאת שמע לא נוכל להשיג ישראל אחר כל פעמים נוהגים שמפסיקים לפני כבוד התורה תראה מה זה הבד פסוק ראשון שלש שמע ישראל ברוך השם אחים יכול למהר לסיים את הפרק אם מהר שהוא יעל Š אבל זה שמות טובים לישראל >> ואלו הם בין הפרקים בין ברכה ראשונה שנייה בין שנייה נשמוע נשמע אתמול >> כהן הרב קרא דינו ד זה היה כהן עכשיו זה בא אחריו תראה בן איש חי אומר בן איש ואולם בין גאל ישראל ובאמצע 18

לכול העלמה לא יעלה בבן איש חי כתב שיעלה דווקא אם נמצא בברכות קריאת שמע ויקרא עם החזן הרי לדעת השולחן ערוך אם לא קורא בריכותיו לבטלה צ חוזר לקראת בתחילה אותה ברכה לבד מברכת יוצר אור שלא יחזור לכתחילה פני שיש בה הזכרת השם לחזור לראש העניין ונמצא בקראת שמע לא יעלה אפילו קראו בשמו ואם יוכל לגר קריאת שמע כולל אמת ויציב יעלה >> והוא למדע את הכף החיים כדעת מרן השולחן ערוך שאפילו הם קראו בשמו ואינו כהן ואין כהן אחר אלא הוא לא יעלה אפילו נמצא

בחות ואין לו כן >> אומר לא יעלה וכן כתב העומר בהקות יוסף אתה אומר שאז לא עולים לא כמו המשתב >> כן לא רק כתוב לא >> זה כמו יש אומרים בטרה כאילו אז דעת הפוסקים הספרדים לא עולים מרן חכם כף החיים לא יעלה ואלוהים בין הפרקים בברכה ראשונה שנייה בין שנייה נשמע בין שנייה לשמוע בין שמע לבה עם שמוע מה זה בין שנייה לשמוע שנייה לשנייה בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה >> בין שנייה לבין לשמע ישראל >> כתוב לכם לשמע או לשמוע >> לשמע

לשמע >> אה בן שנייה נשמע >> שניה >> הברכה ראשונה שנייה בין שנייה נשמה >> זה טעות כתוב שמוע אתה מבין >> למה יש חירית נשמע חירית נשמע >> יש לי ספר אחר אה לחוברת מכינים אותה בן שמעלה לו והיה עם שמוע בין יהיה שמוע לו וויאמר אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק שלא להפסיק בין השם השם לאמת והשם אלוהים אמת אסור אלא יאמר אני השם אלוהיכם אמת ואז יפסיק את דין באמצע הפרק כף החיים אומר דלה והפסק >> אם פסק מפני היראה או הכבוד

אחר שאמר אמת או שסיים קודם החזן ושמח השם אלוהיכם עם אמת ממתין שיתחיל החזן שומר אמר אמו אין לו צריך לחזור ולומר פעם אחרת אמת אף על פי שאמת שייך לביציב ושע זמן מסוים דלמה לי לכפול עוד פעם אמת והרי כבר אמר خ בסדר נעצר פה זה ראיה זה ראיה נכון זה פינון של הרמבן אבל הוא אומר לכלל ישראל עשה ישראל לא הם לא נתנו לו כסף כל אחד שיעשה עבורם כסף ‏SP את >> לא זה כל שלוש הלכות תודה רבה לך אבל שעשית כל טובה

>> אתה חושב שזה ראיה לא כל כך רעיה כ השאלה שלי זה שאין אנשים אנשים עכשיו נותנים פדיון נפש אומרים להם שיזכירו את השם שלהם אני יכול להביא מישהו אחר שיזכיר זה אני חשב שאני מזכיר של צריך להגיד שראשו שהרב >> לא הם לא רוצים >> מה זה משנה מי מסכים מי זה הוא יושב ליד כבודו כבודו עכשיו מכבון לכל השמות >> לא אבל יש עניין שהוא האדם רוצה שכבודו יזכיר כמה הוא פנה לכבודו שיסכיר >> לא הוא עושה את הפטיון הרב >> אני גם רוצה

שהרב יזכיר לא רק >> מי אמר לך את זה אם אני עכשיו >> יש לך שמות עכשיו אתה יכול להזכיר >> אם אני מביא למה אני לא מביא לרב עופר למה אני מביא לרב שהוא יזה עצפיון זה לא בגלל ההזכרה של השם בגלל עצם הפדיון על השם הזה עצם הפדיון על השם הזה אתה מבין חוק ישראל הוא קורא יכול לקרוא שומע את זה זה מספיק >> כן אבל גם אני לא יכול לשמוע אני עסוק בשלי >> מה אני שומע אותו מה אני שומע אותו >> אז

לא זה משהו אחר במידו ושומעים אז אני שומע >> אה זה זה שאלה שהם יקרו לבד >> בטח זה שומע קרוני לא שומע אותו הוא פה שמה קורא שמה 10 אנשים כל אחד קורא >> כל אחד קורא את הרשימה של זה לא יגמור עד הלילה >> אבל יש לי התחכמויות אני נותן גם להם שיעשו פדיון כל הבעיה שלי זה לא בגלל אני שזה שמזכיר את השמות יעשה את הפדיון אז אני נותן להם שגם יעשו פדיון >> עכשיו חש שחייבים להזכיר את השם רק חבים שמע שמזכירים

ששון על נוסח אתה יכול להסתכל על זה ככה גם אין זמן לא יודע לפי שניח את כל הכל >> זהו ככה אני רוצה לשים את היד על זה ו >> למה הם עושים את זה >> שם זה >> למה לא >> בסדר צריך סטיפר הביא לשלמות אז בסוף בכל מתחיל שום דבר היום פרק תהילים כל הפרקים לפניו טוב, אבל אנשים יודעים שזה ככה. לא צריך להגיד שמסכ מה שרים אנשים מועיל אנשים זה פק בקוצב התפילה מקבלת אין להפסיק בדיבור בין הברכה לתקיעות. אמנם אם הוא צרך

לדבר מעניין התקיעות, אין לו הפסק. וגם אין להפסיק בדיבור בין התקיעות דמיושר בין תקיעות דמעומת.

וכן בין התקיעות עצמן בין דמיושב בין דמעומד אולם דיבור בעניין התקיעות והתפילאות והפסק זה הברכה של עצמו אחרת שבחס מה יש נוסף חוזר גם על שולחן ערוך תקצב לא יסיח לא התוקע ולא הציבור בין תקיעות דמיון שם תקיעות שמעומת ואם דברים בטילים סך אין צריך לחזור לברך ואין צריך לומר שלא יסיכו בין ברכות לתקיעות אמר ש חוזר עוד שעה עכשיו עוד שעה כך לשירותים מלא דברים אותו תקח שק מרן מרן מרן ככה שחזור לכל הנה כן ברכה זה בכלל מות זה לא העם יודע ערב הוא

כמה זמן >> מנהג רבנו הארי לעשות הפסקה בין סדר לסדר בין תשרת לתשט בין תשת לטרת ודות בפה ולחש שלא ישמרו על דברים לאוזניו ואם לא עושים הפסקה אין התוודות אלא בלב וגם התוקע עצמו מתוד דה בפה וכי מנהג שבתנו דיברנו על זה כבר נכון >> שנייה לאוזנת את הבידור >> מה פתאום גיד בפה אבל לא אומר מנהג טוב לשלוח מנות חשובות ומשמנים וממתקים בערב ראש השנה כי כתיב לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושכו מלות אין נכון לו שמעת רבי אברהם? לשלוח בשר שמן מיני מתיקה

הבין אני >> ראיתי שהזברת לו אז לכן אני חוזר לו >> אבל לשכן לשכן לא עד ירושלים אני אומר לו שישלח לשכן שלו גם לירושלים אפשר לקח >> איפה אתה בראש השנה פה בירושלים ראש השנה ברבציה >> רב מאירציה ברוך הבא הרמבם כן דף א רגע אני אגיד לך נא שיענה המפקיד אצל חברו בחינם ויגנה ואעבד אחרי זה נשבע ונפטר זה שומר חינם יעני שנאמר מחרת פה כן ביום חמישי יש זה שנאמר ורונה מבית האיש ונחרב בעל הבית אל האלוהים אם לא שלח ידו במלך ומגלגלין

עליו בתוך השבועה שלו פשע אלא שמר כדרך השום ריים ולא שלח בו יד ואחר שנגנב ואחר >> חר ש לא שלח בו יד ואחר נגב >> ואחר נגנב שנגנב אחר ששלח בו יד חייב אחריותו כבר גז >> אומר הועילו פתר כתוב את השומך אינם מן הגנבה כל וחומר מן האונסים הגדולים כגון שבורה שבויה מתה הוא שלא שלח יד בפקדון אבל שלח בפגדון חיה באונסיו השם יעריך ימיך בטוב תהיה בריא אולם לעד עולם אמן >> זוהר תנז ונ ארבע עלפין הוויה ארבע גדפין ארבע על פין הוויה

ארבע גדפין אדנות קובל ארבע בגדי זהב ארבע בגדי דמשך פרע ישראל קובד צב חתח ברכות בני שר זמני דנצדיק חי על מן אדנות לכרה אינו לבן גבן אני עשה בעו שדם דומה מדסתה אל דחיילפין כן אל המלך בבסך כיפין בזמקל קובע חטנו חזק מפחים ולא ברוח השם בואו ברשם ירוק מפה מפולה אנו שקבות לפניך את קטורת הסמים זמן שבית הקדש קיים כאשר ציווית אותם על יד משה נביא א כתוב בתורתך ויאמר אדוני אין משה תזכיר עוד פעם לפני שאני קידי רצון עניך אני לא יודע אבל

אני לא יודע אם מה פתאום לעשות את זה? זה לא לא יודע מה הרקע למה למולים משהו >> אז אי אפשר לעשות עכשיו דבר איתי זה לא מועיל צריך לפני שאתה בא לפה לדבר איתי אני אעשה לך את זה מחר עכשיו זה באמצע השיעור אני לא יכול לדבר איתך תה לו אלנוש לפניך כת זמן שם כאשר ציוית אותם כתוב בתור דחוימ אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחרת וחסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושח בנסמים בונה זכר

בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה כע עלך סמים נטף בנסמים זכה בן בביה יהיה בבק יהיה בבד בת זכה ובנה ביאמר יהיה בבת בת זקמר הזכות כ שמור היה דחזו הן מפסית אותה חונש ממך אשר בעין אחד שאמר קודש קדוש תן לכם נאמר קם זה לא שלי לא מקטיר עליו ההרון צמים בבוקר בבוקר טענות הרבה לפני אדוניכם >> תנו רבנן פת 368 מנים 365 כמות חמנים בכל יום חצי טוב בבוקר טוב שלושה מנים מתרים שמהם כן גדול נותן מהם לחומק חזרן בערב יום הכיפורים גדל

בחיים מצוות דרכה דה חסר סמנים היו בה וילו הן הצורי ציפור בני משור מצעה שב שע כל שפש חן בבלי אומר אף כיפן קושי אם נתן בד חיצח מת שמעון אומר מצ כדי לשב כדי להם פ ש מכניסים במקב תניה בן אומר שהוא אומר דרך דרך נש כל יפה לפסמים חצב עשמ אמר רבי יהודה זה הכל אם כמידתה כשחן פר 60 שנה עוד ן של דבש אדם יכול לעמוד בניחה אין בדבש תורה אמר ככ דבש לא תקטירושל אדוני ויאמר עליהם ישראל בם כפ ז עשוכל מצוות

יש גם מצרים >> מה >> יש גם נהר מצרים >> אז תביא לי את זה אתה יכול עליהם כפזחכם מעד צורים בכנים עליהם כחוז לאיש מנחה צורים דבר שנחשדים אומר עליהם אם כן פזות עצו כחו מזמרה את הארץ ככם איש מנחה צורים עד שנכות לות בוטנים ושקדים ויקרא משה לחוזני ישראל מריהם ישכו לכם שחפתם תם בדם אשר בסף געתם שזאת מן אדם אשר בסף דם נותן צות שבטח בתוק אדוני צדם על משת מזוזות חבשית בוא בתיכם שפים את הדבר הזה לחיך היה כי תבוא לארץ אשר

יתן לכם כשר דבר שמים את העבודה הזאת והיום לכם בניכם העבודה הזאת לכם אמרתם חסד לו שבת בספת צחת מנורה זה משה מנורה ירק גביעיה תורה ממנה היו בשעה קנים וצאים מצידה שלושה כל מן עולם צדה אחד ושלושה כלים מן עולם צדע השני שלושה גבים משוכנים קנה אחד כתוב שלוש גים משוכנים קנה אחד כבתו בפרח כן שגנים צים מנורה הוא במורה ארבעה גבים שוקנים כפתח כות אחד שני הקמנה כפתור אחד שני הקנח ששתקנים צים ממנה כפתורים וקנותם ממנה ה כולם שחב טהור יעשה דשבחות זהב טור

כר זהב טור עשה אותה ואת כליה אדוני להושיעות לנגן חיינו על בית אדוני אדוני להושיע לנגן כל ימי חן אדוני מעשה זרך עד שחש כמראה שנראה ש כן עשה אתה ויאמר משהו מכפר עליהם צפח כש משה ואנחמ על בצפה נחצ רה ויאמר משהו כמני בזות לך אל העדה פים קצ חצי לפני אדנג ויקח אהרון כאשר דיבר משה צג בעם את הקדוש פעם יעמוד בין המתים בין צר המגפה ש מועד מגפה נעצרך ואני אשאיר וזך וארנן הבוקר חזק את מסג צר לי צר ביום הבוקרנן רוזך אשר

ואני ואני אשר רוצך רנן לבוק חזק מסגב לא צר לי צגך עוזך השם עני אשר עוזך בוקר חז מסגב יום צר לי צר ביום היית בוקר ענינו ך אשר ואני אני אשרך לבוא כחסדך כית נסים כשארץ ויעמוד פנחס ויפל ות עצר המגפה ונועדנו עלינו ענוש בסתר שדן דתי צפחתו צור מצדך אלך אליך שמדשם מעוניך לך רע לך כמלאכו חוקים בחץ כפתני סכר כילה שלכל שנים עבדים ששגמה בערני יצחק אחרון פיה חוכמה תורה דרך על שונה צופיה הליכות כמה בעלה בנות עשו חן ויופאים עשה אדוני צבעות

עמנו לנו אדוני צבעות אדם המלך יעלו בכוח גבך קדושברך עדך גנך פני זוכר קדושתך שבחתנו קבנו שצחתנו יודע עלמות ה רצ לפניך אדוני אלוהינו תעשה בזכות רחמך כל ישראל רחנו כל גופים רפואה שלמה עמך ישראל כוח שמלך משכוות צמלכך הקדושים מנש שישמרו ישראל חנו מדבר מגפ כל דברנו דונפ שהוא שב דחית כל מה שהת כל המחתחקים כמתם אלינו כל הקדושה שבתוך החליפות מקום קדוש שיניך נשארים חליפות גרים מתים אבל כותר נפשי כני מדיך תקיים כ שכתוב שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד

שלום מברך כל הקהל הקדוש קדע ברך זכות בבריאות נאורה מעליברים שמחים ישועות דונות כל רוח וכן י רצון ונאמר אמן טוב לכולם גם