בסימנא טבא📖הדף היומי מסכת הוריות דף ב📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א י אלול תשפה

פלא אני אתן לך אחר אז הנה עוד אחד דוצה דוהי אמ אמנו [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש י אלול תשפה הנה 10 ימים באלול כבר כלומר שליש מחודש אלול כבר עבר לטובה ולברכה אבל השאלה כמה ניצלנו את השעה את הימים היפים האלה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא באיזה מתנה יקרה מן השמיים שנתן לנו הקדוש ברוך הוא את חודש אלול אתם יודעים אלול זה ראשי תיבות אחד לחטאת ואחד לעולה. כלומר ככה אומרים בעלי התוספות. דהיינו אדם יכול לעלות ברוחניות, בתורה, לזכות לגן עדן, תשובה, מעשים טובים. לכן אומר אחד לעולה.

צריך לתת את זה לבן אדם אם הוא ירוז. בסדר, בסדר. זה גם את הסימן זה מה זה גם את זה תשים אחד לחטת ואחד אדם יכול לעלות לעלות לעלות זאת התורה לעולם לעלות ות על ידי זה אחד לעולם ואחד אבל יכול גם חס ושלום לרדת לחטאת השם אצילנו כי יצר הרע הוא לא מניח הוא לא עוזב הוא יודע שעכשיו זה זמן הכי יקר לכן הוא מנסה כמה שיותר להטעות את הבן אדם ככה זה הולך ולכן אם הוא הולך באמת אחר כך יש ראשי תיבות אלול אחד לחטאת אחד לעולם יכול לענות יכול חשו? אלול ראשי תיבות אוי לו ואוי לנפשו השם יעזור אבל אם שב בתשובה לא אהוב למעלה ונחמד למטה הוא זוכה באלול אז לכן גם אלול זה טרייה בינה בינה.

בינה זה עולם התשובה למעלה אדם יכול באלול להיכנס ישר לעולם הבינה איפה כיסא הכבוד חפץ חיים אומר שהיה אחד לא הייתה פרוצאה כסף בכיסים שלו לא היה לו מסכן בכלל אף פעם לא נסע ברכבת אז הוא אמר לאשתו אם הוא מוכנה שהוא יחסוך יחסוך קצת מהלחם מהזה שאיזה פעם הוא רוצה לעלות ברכבת אמר לו אני כבר נסעתי אתחסור רק בשבילך תעשה לך טיול ברכבת אמר לו בסדר את מכונה כן יכול יכול וככה היה חסך הוא לא יודע הוא הלך לבד הוא לא יודע מה עושים ברכבת

נכנס לשמה אין פה מוכרים כרטיסים רוצה לקנות כרטיס אומר לו איזה כרטיס אתה רוצה יש שלוש שלוש מדורים יש מטור בעלי עסקים משהו מיוחד זה עולה יותר כסף יש בינו עמך רגיל ויש מה איפה הבהמות שמה זה כמעט לו כסף בזול אומר לו אני רוצה דור עסקים הלך למדו אמר לקח לקחו לו תמים את הקילים והוא הלך עכשיו שהוא עולה לזה לרכבת הלו כל הרחו אותם כולם רצים ואיפה הם הלו מהדרך האחורית וכולם רצים איפה הבהמות ושם כמה היו יושבים אז הוא חשב זה ככה זה

אז הוא רץ גם לשמה הוא לא הוא לא יודע עמך הלך שמה עכשיו יש בעולה ה הכרטיסן זה שמבקר מבקר הרכבת לאות הכל בסדר מה עושים הגנבים האלה כל הזה מתחבאים מתחת לספסלים איפה בהמות איפה זה מסכנים הוא רואה חשב ככה זה עכשיו גם הוא התחבה אבל הוא לא יודע להתחבות. אז עובר מבקר אותו רגליים שלו בחוץ. הללה בוא קום קום בואנה. יש לך כרטיס?

בטח. מביא את הכרטיס אומר איזה איזה שכל יש לך אתה. אתה יש לך מקום של יוקרתי. בעלי חביבי צילמת בטבין בתקילין.

אתה הולך לפה, אתה שותה שבעולם יש לך כזה דברים אתה הולך אומר זה אותו דבר עכשיו הימים כל כך גבוהים כל כך חשובים עם ישראל הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה בואו תיכנסו תן לכם מה עושה אדם הולך לגור עם הבהמות עם הבאמיות שלו במקום שילך מעשה מעשה בהמה אדוני תיכנס חלקה הראשונה פלטין של מלך תתקרב להשם תבוא להר שלום תבוא תתקרב תלך בדרך השם מה אתה הולך מאיפה אתה הולך השם יצילנו השם יצידנו השם יעזרנו שנדע איך ממש לא איך ממש שהימים האלה כל כך

הם חשובים לנצל אותם אתמים האלה לנצל אותם כמו שצריך אז השם יעזור שנזכה לזה לא פשוט לזכות לזה זה צריך רחמים שנזכה ממש ככה ללכת בדרכי השם עכשיו בפרשה הזאת שנ יש לנו כמה דברים חשובים יש דברים שבין אדם למקום אדם בינן לבין הקדוש ברוך הוא אבל יותר חמור זה בין אדם לחברו למה בן אדם למקום עשה אדם עושה תשובה מתכפר לו אבל בן אדם לחברו לא מתכפר לו עד שירצה את חברו תלוי בדעת אחרים זה לא דבר פשוט הוא צריך לרצות אותו אני אביא לך

אחר אני אביא לך אחר צריך לרצות אותו אתה מבין לרצות לשמח אותו זה לא פשוט לכן צריך לשים לב אחד הדברים שבאמת יש מצווה שעוסקת בתיקון המידות שבין אדם לחברו זה ביומו תיתן שכרו שאן אדם הזמין אוכל אצל חברו, אצל קנטרינג של מעדני המזרח בא הוא אסור לו כל כך יפה צמות שכרו אתה יכול להגיד לו תשמע טוב אחר כך אני אשלם לך מה זה אחר כך אתה תשלם הוא עבד המנצרים עובדים הוא צריך לשלם כסף אחר כך אני אשלם לך הוא מפסיד ביומות תן זכרו

מעלתו כל כך גדולה לא כתוב רבותינו אמרו כי אליו הוא נושא את נפשו להתפרנס אדם בא עובד פועל עובד כי אליו הוא נוסע את נפשו מאחר לשלם לו רבותינו אמרו כאילו נותן את נפשו ככה הגמרא אומרת בבמציאה נותחר לשלמו כאילו הוא נוסע את נפשו פרמינן זה לפעמים אדם בא לעבוד בשביל האוכל אין לו היום לקנות אוכל אחר כך אדם לא משלם לו ביומו תן שכרו רבנו הארי היה מלווה כסף בשביל לשלם באותו יום ביום צכרו אם לא היה איתו היה מלווה כתוב בזוהר מי שמזלזל ממצווה

זו ממש נותן נפשו של הפועל ואז מה הוא עושה כיוון שהוא עשה דבר כזה הקדוש ברוך הוא ממעט אומר רבי שמעון בר יוחאי ממעט את ידיו את ימיו של אותו אחד שהוא לא משתדל במצווה הזאת קודם כל עובר על חמישה לבין וגם מי שמאחר להשלם יורד הנכסים שלו לטמיון צריך מאוד מאוד להיזהר בזה אומר הארי מי שמקיים את המצווה הזאת ממשיך על עצמו קדושה תוספת קדושה על הנשמה שלו כמו שממשיכים תוספת קדושה בערב שבת עד כדי כך מצוות יומות תן זכרו שאדם חושב על הזולת לא

לעזוב אותו וגם לא צריך למצות את הנשמה לא תוריד עוד זה עשה הכל ב באהבה אתה עושה מצווה תעזור אותה באהבה מה זה אתה לוקח בפרט זה מצוות אסור אסור לעשות ב אדם הולך להסתפר פרות שבת מצווה תעשה ביומות תן שכרו בן אדם עבד תן לו הבאת פועל בבית לסדר לבנות לעשות ביומות תיתן שכרו היה אומר החפץ חיים יש אדם מעפר עושה זהב ויטפש מזהב עושה לעפר כל אדם הברירה בידו לפי הפעולות ככה מה ככה הוא הופך אומר למשל אתה משלם לעגלון את הכסף שלו או

או לזה המכונית אתה מזכיר מכונית משלם כסף מי שתבונן עכשיו הוא מתקיים מצוות בומות זכרו קיים המצווה מהתורה אבל אם הוא הוא אם הוא משלם את זה ביבש עשה מצווה אבל יבשה אבל אם הוא זה התורה צפתה אותנו אני בא לקיים מצווה זה כמה זה דבר גדול הזכות הזאת זה בשם שמיים בטוב כל גדולי ישראל התמיד היו מקפידים לשלם בזמן אני זוכר שהיה אצל הרב שרבי זה רבי אליהו כהן אליהו כהן היזדים אליהו כהן פסריין >> הוא היה סייד הצבאי אז הוא אז הוא סיין את

הבית של הרב בדיוק אני באתי הרב בלילה יושב בחוץ אומר לו כבוד הרב למה כבודו יושב בחוץ אומר יש ריח סדש היום צייד לנו אליהו את הבית ויש לי ריח קשה לי לשבת עם זה אבל יש פה אויר הרב ככה אומר אויר טוב אז אני יושב פה אז קצת דיברתי איתו והכל ואחר כך אז הוא אומר לי אחר כך בניה תלך לישון למה תבוא בבוקר אני רוצה לשמוע אותך מוקדם אמרתי לו בסדר אז הוא אומר לי בים דרכו הרב שרבי אומר לי בים דרכו אומר לי

אומר לי מה משבים אמרתי לו אני לא יודע לא יודע מה אמרת כבוד הרב ומה אני צריך להשיב יש פסוק אומר לי בים דרכו המשך הפסוק ושבילו במים רבים זה מש0 בים זה ראשי תיבות ביומו תיתן שכרו לא לא סליחה בים זה ראשי תיבות בטוב ילין מור >> כן בים אחר כך מה משבים ברחמים מרובים יקיץ מור אז זה המשך ושבילו במים רבים במים ברחמים מרובים יקיץ מור כן אז הוא אז סיפרו לי שבאותו יום הרב שרבי הכריח את אליהו לקח כסף הוא לא רצה אומר

אני לא לוקח מהרב כסף לא מהרב ולא מהישיבה אומר לא חייב לא רצה טוב היה צהריים אם הוא הלך נקרא את הערב. אולי אבא שלי סיפר לי את זה. אותו יום לא ידעתי את זה. זה רק אחר כך שבאתי לבית סיפרתי לרב לאבא שלי אני יושב עם הרב.

אז הוא אומר לי אז הוא אומר ש הרב אומר למי שהיה איתו שם למטה בבית אליהו עשה הוא במכונית שלו מתחיל להיכנס להגריפס הוא תכף יגיע לבניין עיני תגיד לו שאני קורא לו מיד טוב ובא ותפס אותו לא שם אומר הרב אמר אתה עכשיו נכנסת בקריפס אתה עכשיו עומד בעין בוא בוא בוא בוא בוא ניד הרב רוצה לך אומר אני לא רוצה כסף בואנה הרב אומר לו תיקח את זה זה מצווה ביומות זכרו יהיה לך בלאכה קח את זה אז הוא לקח אמר תראה איך ביומות

צחלו איך הרב שכל היה יודע הכל פלא פלאות פלא פלאות אז זה היה אותו יום אותו יום קיים מצוות ביומו תיתן שכרו תן שכר בין אדם לחברו צריך להשתדל על זה >> כן הה בכתה שלך כן יהודי צדיק היה יהודי טוב טוב לך טוב >> מאוד מסכן >> כן צפו ה הארי אף פעם לא עמד להתפללים ננחה אם לא שילם ומן שכרו אף פעם לא עשה אדם דבר כזה אומרים הפרי מגדים הוא קנה חליפה חדשה והוא הזמין חליפה והיה לומד את שעה מאוחרת אמר להרבנית תראי

היום יבוא החיית לפה יביא את החליפה מבקש ממך ביומות תן צריכה לאותו תשלמי לו את הכסף שלו נתן לה את הכסף אמרה לו בסדר הוא המשיך ללמוד עד 12 בלילה בינתיים הרבנית הייתה עייפה של ה של הפרי מגדים הייתה עייפה ישנה הוא עכשיו לא יודע אם היא שילמה את הכסף רואה את החליפה תלויה עכשיו הוא יעיר אותה הלך, תשמע, הלך ברגל לבית של החיית. אם אומר בטח הוא ער למה יש לו עבודה? באמת היה ער אומר לו באתי לשלם לך ביומות תן שחר אומר לא הרבנית

שלמה לי וחזר אבל לא רצה גם להעיר את הרבנים את אומר מה עשינו >> לא הפרי מגדים אומרת הבת של החפץ חיים שיום אחד החפץ חיים האיר אותה אומר בוא איתי נלך לשלם ל לחיית את הכסף לא שילמתי לו את הכסף אומרת לו אבא עכשיו זה קרוב לךצות לילנה וסגריר ר מאוד קר ואתה מבוגר מה אתה רוצה ללכת אומר לו לא בואי אצי בואי אומרת הלך בקוראמים הלך עד שהגיע אליו הוא שלם לו את הכסף של ה אבל גם היה עם השדה חמד עם ה שדה

חמד נתן את הנעליים שלו לתיקון אצל הסנדלר כשהחזיר לו את הסנדלר את הנעליים בתוכנות ראה שהרב מוציא שטר של רובל אחד. השכר שמגיע לו זה רק חמש גורות.

הוא מוציא רובל. אז אמר לו שיבוא למחורת לקבל את שכרו. הסנדר אומר אני אבוא מחר. אומר לא התורה לא תן לי פעולה צחית עד בוקר.

אומר מה בגלל שאתה אני לא צריך לסבול. תקח את כל הכסף, מחר תחזירי עודף. נתראה, נחזיר עודף. קח.

לא, זה נכון. גם אומרים על החפץ חיים שיום אחד היה איזה פעם היה צריך לנסוע באיזה עגלה למקום רחוק בערב והוא עלה על העגלה וכמעט הגיע כבר למקום שהוא צריך פתאום הוא אומר המעיל לא שילמתי עליו ביום עשה לי החיית אה תיקן את המעיל לא שילמתי לו אומר תחזור בחזרה אני אשלם לך את הכל אומר אין מה זה תחזור לא מחר תשלם לו לא קרה כלום לא עכשיו לחזור הילדים אומרים אבא מחר לא עכשיו כל הדרך הזה בקורעמים חזר מה אתה יודע מה זה נותנים פעולת

צחי זה זכות אומרים שהסטייפלר היה צריך לעלות לאיזה בית לשלם ארבע קומות הוא היה כואב דחקים היה זה תקלוטו לא היה אכפת לו אומרים רב צבי נמתן פינגן פעם בערב כיפור ראו אותו ב מ בגבעת שאול הפעם הוא לא בא שם אומר יש פה אחד עשה לי עבודה ואני אמרתי לו שאני אשלם לו את הכסף וזה לא הלך היום צריך לשלם את הכסף זה התאריך שקבענו אני באתי תי לשלם לו אה יש מעשה ידוע מרב זו היה פולי עליו ומתן שכרו אשתו מאוד רצתה לעשות לה

מעיד יפה חסכה חסכה חסכה אומרת לה הרב אני הולכת ליד שתפור לי את המעיל שלי אמר לה למה לאכי בקיצור הכינה המעיל עבד על זה איזה חודשיים מעין של הרבצן משהו הייתה מאוד שמחה והיא כל פעם אומרת לר מדתי וזה ככה טוב והנה החיית מספר לה שהיום אשתו בכתה של החיית אומרת אומרת לו למה בכתה אומר תראה יש לי בת כלה ואין המעיל אה היא אומרת חשבה חשבה קחו את זה מתנה יאללה זה מצווה גדולה נתת את זה מתנה בעל הבית אומר לו אומר לה רבושה

איפה עמית רוצה לשמח אותה אומר תשמע כך וכך היה נתתי את זה מתנה אומר לרגע מה עם הכסף של החיית ונותן לך אומר מה נתתי לו כבר את כל המע אומר אבל מסכן מה הוא יעשה לפרנסתו הוא עבד לפרנסה שלו נתת עשית מצווה עשית מצווה >> אבל מה איתו מה עם הכסף שלו היה אצל אבא שלי. אבא שלי הו היה סנדלר. והיו באים היו באים אנשים לקחת את הנעליים שהוא תיקן להם.

אמרו לה אין לנו עכשיו כסף. אז אבא שלי היה אומר לי תטפל בזה. תפל. עכשיו ההוא חושב שהאבא שלי אומר מה מה זה פה מטפל בו לא יעני אבא שלי אומר תלווה לו כסף שיקיים מצוות בומות תן שכרו אז הייתי מלווה לו קח כסף תשלם קיים מצד בומות אן צריך לעי שיהיה לך תביא לך אבל קיימת מצוות ביומות אין שכרו ובאמת אצל אבא שלי אם לא היה צריך לאכול את זה זה לא היה עובד בכלל.

הוא לא מאבד את הזמן שלו בכלל. היה עובד, אנחנו יודעים אין אין לו מה לאכול בכלל, אין מה לקנות חלב. היינו אני ואחי הגדול יודעים אם לא היום נעשה לו איזה עבודה והוא לא היה בא לעבוד, אנחנו בעצמנו היינו פותחים את החנות ועושים לו את העבודה הזאת. למה?

האמא שלי הייתה אומרת, אין כלום דבר, תדעו לכם. והוא לא מעניין אותו. כלומר הוא היה אדיש מאוד. זה לא בענייני העולם הזה אדיש.

לא. אבל מהשמיים תעילות וסבת הסיבות הוא לא היה רק מתקן, הוא היה גם מייצר נעליים. עושה נעליים ל הוא היה עושה את הנעליים של אדמור מברץ, של חסידי ברזו יפה. אנחנו היינו ביחד עושים.

אז פעם בא איזה אחד משוויץ, עשה אצלו נעליים. אז הוא אומר לו, "אני רוצה לשלם לך היום, אבל אני אין לי כסף. אני יש לי שעון זהב של נשים." אומר לו, "כן, בסדר, אבל זה השעון זהב צריך לקבל שלוש זוגות נעליים, ארבע זוגות, ואני לא יכול לייצר את זה." אומר לו, אני רק בשביל הזוג הזה. אמר לו, "אבל זה יותר מדי כסף?" אומר, "לא, לא חשוב.

כך היו רוצים לעונות אותו." אז הוא אומר לי ביניהם, "לא הייתי לוקח, אבל אבל אני התרסתי, אני בדיוק התרסתי." אומר, "אני רוצה שיהיה לךין סתיבור". אומר שיהיה לך לאירוסין שעון זהב. >> כן? אז הראיתי את זה לאמא שלי.

אז היא הצער שלה היא פלטה לי ש שהיא אף פעם לא קיבלה שום דבר זהב. היא אומרת לי >> אז אני אמרתי לה תקחי את זה אני אומרת לי בעולם לא יהיה אמרתי לה לא לא יש עוד אחד תקחי אומרת לי ברצינות אמרת לי אל תדאגי תקחי את זה אז היא דקחה אז הבייש אומר לי מה עשית אתי זה זה עכשיו תדע לך יהיה לנו ברכה תדע לך איך שאני אומר לך זה מחורתו באותו עוד שביץ אחד כן כן שעון זהב גם כן לבן אז היה

מודש שעון זהב לבן >> פלטינה זה נקרא >> פלטינה כן >> אז אומר אז טוב אז אמרתי לאמא שלי איזה את רוצה היא אומרת לו אני רוצה את הזהב צבע זהב אני רוצה את זה יאלה אני אקח את זה כיתן כן ככה היה ככה היה לרב יעשה >> פעם בא גם אחד והביא לו שעון זהב של גבר אבא שלי אומר לי ניתן את זה לאחיך שמואל לאחי הגדול שיהיה שמח אתה לא בטח תן לצל את זה לאחי צדיק צדיק בכלל הוא לא היה נהנה מהעולם הזה

לא אוכל לא בוכה לא כלום זכה >> עכשיו בזמנים היינו הולכים איתו לתרום להביא אתרוגים שמה הוא היה כולל את כל העצים האלה אבא שלי אני חושב שיקח הכסף הכל היה לנהר שלום. אנחנו היינו עובדים איתו אני ואחי כלומר עוזרים לו. מה זה?

אולי היה אומר תקחו כסף לא הכל יהיה אצלו מחשבות אתה לא יכול להבין אותו כל עובד את השם משהו לא רגיל הייתי אומר לו כבר הוא צריך להיכנס לתעצים לקחת את האתרוגים למיין אותם לעבוד היה מאוד קשה אומר אומר יסבול ולא יולה יעשה יעשה אבל לכולם היו היה מורבים בטרון חמובד ירחם בציון ירמיה כג ג' התפילה לפני הירמיה כן אמר לי התפילה הוא צודק תפילה של ה רבי יוסף חיים >> היום אנחנו כבר היות באלול כן ציון משה עשה אתמול בלילה חשבון נפש אמר לי אני

אעשה כן כמה מה מה איך בירכת אתמול ברכת המזון בכוונה צל משה היה פה אתמול אוכל וזה >> אה אכלת מזונות ברכה אחרונה ברחת בכוונה מזונות ושמת לב שלא אכלת יותר מדי את המזונות שלמה אחר כך >> אם אוכל יותר מדי זה צריך ברכת מזון כשאוכלים מזונות צריך לשים לב שלא יהיה לו אחר כך אתה יודע >> רץ מהר >> אה >> כן כן, זה אדם לא שם לב, לא שם לב. א צריך גם נטילת ידיים בהתחלה. >> אם אדם אוכל יותר מהשיעור, הוא יודע שהוא

יותר, אז זה צריך נטילת ידיים ולברך על זה המוציא. כי אם מהתחלה הוא חושב לאכול הרבה.

טוב אתם א אצלכם ב באסבען לא היה מזונות >> היהותך היה >> אזה היה לחם לחם היה לכם מראה כי זה הכל >> אתה רואה >> בשכונה >> רואה יהי רצון מפניך אדוני אלוהינו לאבותינו שתעשה למען שמך הגדול במילואו שעולה מספר סגמן שם הקדוש במילואו שעולה מספר קסה הרב מוזי באותיות אלו ותשפיע לנו הערה בשפע ברכה בשפע בטובה וברכה וחיים ושלום מן 13 מקורות ש 13 תקוני דקנה דעת חכה קדישה שרים מתגלים באבא ואמא במקום המרכים של המוח שלהם בהם החודש הזה חודש אלול אדוני נותן

בים דרך נחנינו בדרך אמת והודיענו את הדרך הטוב אשר נלך בה את המעשה אשר אשר נעשה לעבודתך ונזכ בדרך טובים דרך חיים דרך שלום דרך הקודש פס שוקת שמק מצובה לפניך שמך צנו כפרות חיים בניך נצח י רצון לפני אדוני אל תעשף שלום טובה ברכה וחיים טובים תכנים רחמולה שועה פרנסה טובה חקלה רבח צלח הגדול במילוא שח הקדוש אק במילואו שעולה מספר דרך לנו אנחנו עדרך לקבל השפע הטוב לגופנו לנפשנו שני שמות הקדושים במילו שואלים מספר דרך אנ זכות בדך עוד נבי רבי זכר טוב שעולה

מספר שמו במילו אל א' ליקו מספר דרך למעניסות הקדוש הנקרא יוסף למען אורות המוכרים חיגים שפע לנו שלום חנטוב וחיים חנו דדך חוננו מתך חוכמה בינה דעת חיים עורקים טובים מתוכנים תשפע לנו שפע חוכמה בינה ודעת שפע טובה וברכה חיים טובים ששפע פרנסה טובה וחלקה צלך אריךפך מספר דלך שבטרתך מגן לך אשר עולה מספר אותיות פטחה זאת דרך שפיע לנו אנחנו עבדך שפע גאולה ושוערות ושבע שחסד ורחמים מקור השפע של הבטח זו שאמרת אנוכי מגן לכם אשר שפע לנו אנחנו עבדך מתי אדוני מגן ד כבוד

כל היום הקדושים הוויה >> שבעה שבות הוויה ושני שבות כש מספר דרך משכנו שפע טובה וברכה וחיים שלום וכן חלקם וחנינה משבעה שמות הוויה בשני שמותקה וירו שמותי הקדושים שהם אדנות >> מה מה אתה אומר ברוך משולם ברוך משלם א >> כן זכני מצוות טוב שבאתק >> כב שפצ מה שלומך אתה >> הכל בסדר >> כן חובי שתה משהו לא תשבני ש ה ש >> עוד שגה ירמיהו >> פרק כ"ג פסוק ח ואם עשה אדוני תאמרו לכן הוא אמר אדוני יען אמרוכם את הדבר הזה מסא

אדוני וישלח עליכם לאמור לא תמרו משא אדוני אתם אומרים דיבר השם אין דיבר השם שקרנים אל תמרו לכן הנני ונשיתי אתכם נסו ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם על פני >> אומר בעבור זה שלם לכם גמול עזוב אתכם ואת העיר אשר האזוב שתיך על פני ותהיה מסורה ביד הכסדים ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות וכלמות עולם שלא תשכח אומר זמן מרובה תהיה בחרפ גולים ביד הכסדים זמן מרובה תזכרו את הקלימה הזאת שיהיה לכם בעת שלכו שבי לפני צר לא תשקח הקלימה הזאת איזה איזה בושה

יראהני אדוני והנה שנהדו דאי תאנים מועדים לפניך לדוני אחרי החלות נבוכד נצר מלך בבד את יכוניהו בן יהוי יקים מלך יהודה ואת צרי יהודה ואת חרש ואת המזגר מירושלים ומביאם בבל הנושא קודם כל היה גלות יכוניה בתחילה אומר יראה לי השם במראה הנבואה דודאה זה כלים מלאים תאנים היו מזומנים לפני ההיכל אחרי שהקדוש ברוך הוא הגלה את כלומר שנבוכת נצר הגלה אותם את החרש והמסגר אלה שהיו האומנים בשומרי השערים עדוד אחד תאנים טובות מאוד כי תאנם בקורות עדות אחד תאנים רעות מאוד אשר לא תאכל מרובע

אומר דוד אחד היה תאנים חשובות ואחד לא שווה שום דבר בר מינן ויאמר אדוני אלי מה אתה רואה ירמיהו ויאמר ואומר תאנים התאנים הטובות טובות מאוד והרעות רעות מאוד אשר לא תאכל מרובע וידבר אדוני אלי לאמור כ אמר אדוני אלוהי ישראל כתניים הטובות האלה כןכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כסדים לטובה ושמתי עיני עליהם לטובה והשיבותים על הארץ הזאת ובניתים ולארוז ומטעתים ולא אתוש זה אלה שכבר גלו השגיח עליהם לטובה לשמרם השיב אותם בזמן בית שני ונתתי להם לב לדעת אותי כי

אני אדוני ויו לי לעם ואנוכי אה להם לאלוהים כי ישובו אליי בכל לדיבם הוא בתשובה לגמרי וכתני ובכתנים הרעות אשר לא תאכל מרוע כיכו אמר אדוני כי אתן את צדקיה ומלך יהודה ואצרה ואת שהרי תירושלים הנשארים בארץ הזאת והיושבים בארץ הזאת ולטתים לזעבה לרעה לכל ממניכות הארץ לחרפה ולמשל ולשנינה ולכללה בכל המקומות אשר דיעם שם אוי ואבוי ושילחתי בם את החרב את הרעה ואת הדבר ורעת טומ מעל האדמה אשר נתתי להם ועל אבותיהם הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרביעית ירקים בן

יושיהו מלך יהודה והיא השנה הראשונית בוכה נצר מלך בבן אשר דיבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל יושב ירושלים לאמור עד כאן רציתי להפסיק בטוב כן הול נשמת אליה בן ד בת דינה שאול בן גניה רבי דוד בן פה ורבי רפאל בן תופח המנקה ו זה גם כן >> עזרא בן מזל אברהם בן מזל הרצל בן תופחה בן חמות >> אמוק בן חמותל >> מחלוף בן >> מחלוף בן שמחה מרדכי בן קורין >> סלים בן רחל לעשות גם את הצדקה >> פרי משה בן

>> אפרי משה בן רג'ין מנקה >> להחיה בטוב >> להחיה בטובה >> לטיף היפה >> טיף היפה >> בצלימה >> בת צלימה >> דית בן יפה דוד בן >> יפסרה מרים >> יצחק בן מרים >> בן חנה >> אליהו בן חנה היום זה השבעה של רבי דוד >> אסתר בן שרה >> בטעות >> יוסף בן שרה מרים בטעות מאיר בן מוזני ואורי בן מוזני >> שלמה בן מזל אליהו בן אליהו בן מזל רבי אליהו בן חיים בן רחמה נועם אהרון >> איך >> נועם אהרון בן

אילנית כן לפתוח אנחנו רבותיי זוחים שלא לדבר מסכת זבחים משניות באו לירושלים אחרי שנמלה בית המקדש בירושלים את די שלמה נאסרו הבמות עד עולם לא היה להם עוד היתר. למה קדושת ירושלים קדישה לשעתה? קדישה לעתיד לבוא. והיא הייתה נחלה.

כי לא בתהם עדתה אלא מנוחה ואל נחלה. זה ירושלים איך כתוב על ירושלים? ונחלתו לא יעזוב. קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים מתוך החומות האזרה.

קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה. משנה טשים שהקדישן בשעת איסור הבמות בזמן שאסור היה להקריב בבמות והקריבה משעת איסור במות בחוץ הרי אלו בעשה ולא תעשה עבר המצוות עשה והיה מקום אשר יבחר השם אלוהיך בואו לשקד שמו שמה תביאו וגם עברה לא תעשה אישה אומר לך בן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה וחייבים עליהן כרת ויקדישן בשעת התר הבמות ויקריבה משעת איסור הממות הרי אלו בעשה ולא תעשה ואין חייבים עליהם כרת משת איסור הבמות קרבה בשעת היתר הבמות הרי אלו בעשה ואין בהם בלא תעשה

>> אה נעשה סיום היום הנו יכולים לעשות את הסיום את כבר מה עכשיו עוד הפעם זה ממתק בוא הלו בשר לא >> זה הולך תביא הלו תביא צ'יפסים שתר כזה אולי אולי אני לא יודע כמה אלו קדשים כרביעי במשקל כ אנחנו עושים סיום מסכת צבוחים ככה אומר הכהן הוא קובע ומתחילים מנחות בעזרת השם והיום נתחיל מסכת הוריות בגמרא ואז זה מסכת אחרונה משדר נזיק ואז תחיל זה בחיים חזרה >> גמרא אלו קדשים אלו קדשים כרבי במשכן כלומר בגלגל או בנוב אפילו שתורה הבמות אז אבל קדשים

אלו מפורטים צריך צריכים דווקא במשכן לא בבמה קדשים שהקדשו למשכן דהיינו קורבנות ציבור קרבים במשכן קורבנות היחיד בבמה קורבנות היחיד שקדשו למשכן קרבו במשכן על מנת להקריבם במשכן במשכן ואם הקריבם בבמה פטור מה בין במת יחיד לבמת ציבור וכומר במה הגדולה זה במת ציבור כמו בגלגל בנוב סמיכה כלומר לסמוך על הקורבן משחיטת צפון ומ ומתן סביב ותנופה והגשה רבי יהודה אומר אין מנחה בבמה ובגדי שרט וכלי שרת וריח רווח או מחיצה בדמים כל זה אין חוץ ידיים ורגליים אבל הזמן כלומר אם בבועם כתוב בבואם לאכול

ולהקטיר את הזמן הראוי שלא יהיה פיגול והנותר והטמא שווין זה בזה צדיק מסכת זבחים עכשיו אנחנו מסכת מנחות זה עושה בקורבנות שבאים חיטים שעורים חולים >> מסכת מנחות כל המנחות זה לא מספיק [מחיאות כפיים] תודה רבה מר שתהיה בני תפילת בית המדרש אל תדאג הכל חשבון הבית זה כן זה סוחף את העיניים שם על ידו אולי נגעת בעיניים תשטוף את זה תפילת בית המדרש בעזרת השם איזה יופי היום מתחילים מסכת חדשה נדבר עליה ‏Ja. שביתי אדוני לנגדי תמיד כמי בלמות שמחות קודש משם כל ישראל אנחנו

באים לקיים מצוות עשה לימוד תורה כמו שמ כתוב כדי לשמקום הוזן בורנו עם אדוני אלונו עלינו >> תן עוד אחד מאיר תן לו עוד אחד זה משה לא טוב טוב תן לו תן לו אי אפשר לעשות הפליות רוב כמת לקח תזל קטי ברוך אתה אדוני ברוך אדוני חוקך חוקך מדי אדוני ברוך ברוך אתה אדוני ברכד כל אדוני אדוני בלילות בו ידכם קודש ברכו את אדוני ברכה אדוני מציון שי שמיים כן רבותיי לפתוח אנחנו היום מסכת הוריות לעזרת האל ופשועתו דף ב מתחילים היום בשעה טובה מסכת

אוריות אמרנו אתמול כבר 13 פרקים בעזרת האל ופשועתו צריך לדעת >> דפים דפים >> יה נשמת >> מזל טוב בת רחן אתם יודעים מסכת הוריות היא בסדר נזיקין אפילו שהיא עוסקת בדיני קורבנות שרואים ובקורבנות וצריך לשנות אותה בסדר סדר קדשים אבל כל חלק מענייניה זה בא להורות הנכות שבית דין טעו בהוראה לכל מיני דינים שנוגעים לבית דין וזה קשור לדיני ממונות ודיני נפשות ובמלכות אז לכן מקומה כאן הרמב"ם אומר שהמסכת הזאת נשאת אחרי סד מסכת אבות. ולמה?

בגלל שאחרי שאדם לומד מוסר ויודע איך להתנהג אז הוא בא לעשות תשובה. שמה אומרים לו במסכת הוריות מורים לו איך סדר התשובה. למעשה בדיוק מסכת אוריות אנחנו מתחילים היום זה יצא מן השמיים י באלול תשפה 30 יום מה קרה >> 30 יום לפני >> יום כיפור למה היא מדברת בדיוק לפני כיפור 30 יום כי צריך דש שואלים ודורשים בהלכות חג בחג חג 30 יום קודם וזה בדיוק ענייני תשובה גם כן ש לרפואת א רבי יעקב זכריה בן נעימה ראש ישיבת לבדיה הוא למד איתנו בפורת יוסף

בת רחל >> יודע מה הוא מצב קשה גם ברכה בת רחם >> ברכה בת רחם רפואה שלמה אז בעזרת השם הנה ה מסכת הוריות באזור בעזרת השם היא בנויה בצורה כזאת שמה קוראים להוריות כי זה דיני הוראה שמורים בית דין או נשיא או כהן משוח אם הם מורו שלא כהלכה אז מתחייבים לפי הוראתן כלומר אוריות זה אותיות כמו ערות צמונו מי שלומד טוב בחשק מרוה צמעונו הוא מרווה גם הוא יורה אמר אמרתי לכם אתמול שרבי יצחק ויץ אמר שבחודש ניסן מתחילת החודש עד ערב פסח נוהגים

מסכת אוריות יש בה יג דפים כנגד יב נשיאים ושבט לוי בעזרת השם >> כן נכון אז הוא אומר גם בשלש כל אחד מנעמים הוא כל אחד מנימים זה כמו ראש חודש לא כתוב החודש הזה לכם ראש חודשים כל יום זה כמו ראש חודש צריך לעורר בו את קדושת היום גם אותו דבר כתב בקו הישר קדושת ימי הנשיאים אומר אם תלמד עליהם בעניין קדושת ימי הנשיאים תראה נפלאות כך הוא כותב לכן אומר שזכה הראות כתוב באגרת דקלה היו מתבוננים בכל יום מזה יום א' שלניסן היו רואים

מה יהיה כל חודש ניסן יום ב' רואים מה יהיה כל חודש כל ה-12 חודשים כל המאוראות שעתידים בבכללותם בכלל ב כתוב שכל המאוראות שעתידים בכללותם ובפרטותם עד ימות המשיח הכל נכלל בנשיאים האלו הללו בקורבנות שהקריבו הנשיאים דבר פלא אתה יודע אז אתה רואה גדול את הנישיאים עכשיו לומדים מסכת הוריות להזכיר לנו ש את הימים האלה של הנשיאים כנראה יש בזה עניינים טובים בעזרת השם השם יזכנו לעובדו לראה אותו על השכל >> שבט אחד שחט כל השבטים >> יפה כן הגיע ה א זה >> משה >>

רבי משה השם ישמרהו בבקשה משה יש לנו פה שני צדדים רש"י שימו לב הדפים הם מלאים וטובים וקלים לא לדאוג רק מה אנחנו צריכים לשים לב וללמוד ואם נשים לב טוב ונלמד טוב ונסכם טוב אז אנחנו בעזרת השם נתקדם יפה כן והעיקר הוא לא לדבר באמצע שאומרים שזה לא רשי >> לא רשי כן בכלל יש ב יש הרבה שכתבו שלא לומדים מסכת תוריות עם מסכת שלא לא מזניחים אותה אין לה הרבה מפרשים אין לה הרבה כן לא היקלה >> הראשונים לאים >> אמר רבה איפה אניו

ארוך >> סליחה סליחה במישה >> כן עכשיו במשנה הזאת תלמד אותנו אם הורו בדין למשל על חלב שזה מותר למשל בא אחד שואל את הבית דין החלב שאן הקבה מותר לאכול אותו אסור לאכול אותו אני יודע שחלב אסור לאכול ויש חלב שמותר לאכול אז אני שואל לכן שקבה מותר או לא אז הבית דין טעו והם אמרו לו מותר והוא הלך ועשה על פיהם אז הוא פטור מלהביא קורבן כסבה ושעירה אז בוא נראה אורו בית דין לעבור הלחה מכל מצוות האמורות בתורה בוודאי בטעות למשל שמותר לאכול

חלב או דם הוא הדין בכל מצוות לא תעשה שיש בהם כרת. אבל מצוות לא תעשה שאין בהם כרת כמו רציחה וכדומה או מצוות עשה אפילו אם יש בהם כרת כמו פסח ומנה יש בהם כרת לא חייבים קורבן בכלל לא כשעשה בשוגג מעצמו ולא כשעשה על פי בית דין כך כותב רבנו חנאל אלא זה מצוות לא תעשה שאסור לאכול למשל חרב אסור לאכול דם וביתין הורו לו שמותר ואז הוא לא חייב להביא קורבן כפרה על זה אבל אם זה מצוות עשה כמו פסח ומידה שזה כרת ועל

זה גם אומרו לו שזה שמותר ואז זה אין לא מביאים אין את זה קורבן גם חרב זה קורבן >> חרב נכון >> למה מה אמרנו הורו בדין לעבור ראשי על רשע חלב או דם >> הורו בדין לעבור על אחד מכל מצוות האמורות בתורה כמו שאמרנו שרוש שמותר לאכול חלב והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם אחר חלב אודם על פי הוראתם הוא לא ידע הם אמרו שמותר אז הוא שמע הוא למד מהם ועשה על פיהם מה מה זה שוגג על פיהם?

הגמרא תבואר מה זה שוגג על פיהם. ועשה שוגג על פיהם. בין שעשו ועשה עמהן. בין שהם עשו בית דין הוא ראו אותו הם הוא ראה שבית דין אוכל חלב הזה ועשהמה.

אז הוא גם אכל בן שעשו ועשה אחריה ראה אותם שהם אכלו חלב. אמר לי אשתו צמי מחר אני מביא לך זה היה משהו טוב מחר אני אביא גם מה תאכלי בין שעשו ועשה אחריה בין שלא עשו ועשה על פי הוראתם פטור כלומר פטור מלהביא קשבה וסערה לקורבן חטת הבית דין עצמם אם עשו את העבירה אכלו חייבודם ודאי חייבים קורבן חטת של יחיד או כסבה או שעירה התוספות >> כן הסתפקו אם בית דין חייבים קורבן יחיד על מה שעשו או לא בוא נראה >> הורו >> לא לדבר למשל מה שאמרת הרגע זה המשך של המשנה זמן נפקמינה >> לא לא לדבר השם ישמרך ויחייך. >> אמן. >> זה קשה אני יודע אבל שתדל.

שתדל. בבקשה. הורו בדין וידע אחד מהן שטעו או שתלמיד והוא ראוי להוראה. והלך ועשה על פיהם.

בין שעשו ועשה עמהן. בין שעשו ועשה אחריה, בין שלא עשו ועשה, הרי זה חייב. לא עשה ממש מה שבדין אמרו, הבנת? הוא ידע שהם טעו.

הוא עשה על פי סברתו. צריך לשמוע לבית דין. עוד פעם אני חוזר. הוא בית דין בטעות לעבור על אחד מהמצוות האמורות בתורה.

חלב. וידע אחד מן הדייינים שטעו. או תלמיד היה איך זה היה? היו יושבים בית דין והיו תלמידים שעוד מעט יהיו מורי הוראות גם כן גם יהיו דנדים היו יושבים בקרקע נכון עוד תלמיד והוא יודע ראוי להוראה שידע שבדין טעו בהוראתם והלך אותו דין או אותו תלמיד שידע שבדין טעו ועשה על פיהן למה הוא טעה מה הוא טעה בלי הוא אמר אפילו שאני יודע שהיה לך לא כך אבל אפילו שיגידו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמל שהוא ימין מצווה לשמ דברי חכמים ולכן אני שומע דברי

חכמים בין שעשו אז לכן בין שעשו ועשה עמהן בין שעשו ועשה אחריה בין שלא עשו ועשה אותו תלמיד על פיהם הרי זה חייב להביא כסבה ושערה למה משנה אומרת בפני שלא טלה בבית דין לא עשה ממש על פי בית דין אתה יודע שהם הם טעו אלא אתה עושה על פי סברתך שאתה חושב שצריך לשמוע למה שאומר הבית דין זה הסברה שלך שאתה חושב צריך לשמוע לבית דין אז לכן חייב להביא זה הכלל התולה בעצמו מי שתולה בעצמו אז פה כמו פה הוא אומר כן מצווה לשמע

נכון שזה לא נכון אבל מצווה לשמ חכמים התולה בעצמו עצמו שהוא עובר בשוגג עליו שאין בו חייב כרת חמת שטעו בעצמו חייב חייב קורבן חטאת והתולה בבית דין אומר בשוגג עליו שיש בו חיוב כרד על פי הורת בית דין פטור מקורבן חטאת עד כאן זה המשנה >> זה נקרא שוג שהוא ידע שזה אסור לא >> כן אבל הוא חשב שזה מצווה לשמ לא חייב להביא קורבן >> כן זהו מעשה עשה במכ נכון אבל הוא אבל הוא הבין זוג כן כן >> אמר שמואל אמר שמואל >>

לעולם אין בית דין עד שאומרו להח >> אין לעולם אין בית דין חייבן >> לאט לאט גם אני טוען כן >> אמר שמואל לעולם אין בית דין חייב עד שאמרו להן מותרין אתם אמרנו שאם יראו בית דין בטעות לעבור עליו שיש בו חיוב כד ועשו הציבור אור רובו על פי הוראתם הם צריכים להביא פר לחטאת זה לדעת רבי מאיר שבדין עצמם חייבים להביא פר שעשו רוב הקהל על פי הוראתם לקמן בדף ד זה יהיה ולדעת רבי יהודה חיו להביא פר שמות מותר על כל ישראל.

העיקר אמר שמואל לעולם את בית דין חייבים את הפר הזה של חטאת עד שאמרו להם מותר אתם שאמרו לציבור שעשו על פיהם שאלו אותם לבית דין מותרים אנחנו לאכול חזב שעל הקיבה והם אמרו להם כן מותרים אתם אותו דבר ליחיד עשה על פי בית דין לא נפטר מקורבן חטאת עד שיגיד זה מותר אתה מותר לך לאכול אבל אבל כשאמרו דבר זה בבית המדרש זה לא נחשב הוראה לחייף פר למדו זה לא הוראה דווקא שמברו להם מותרים אתם אז זה נקרא הוראה >> אתם אם תעשו מותר

>> שאלו אותם ממש רב דבי מן הרדעה אמר זה לא מספיק עד שאמרו מותרים אתם רבי דמי מנרדעה אמר עד שאמרו להם מותרים אתם לעשות ממש לעשייה מה היא טעמה לפי שלא נגמר ההוראה מותרים אתם ולא אמרו לעשות לא חייבים זה לא הוראה גמורה מתי זה הוראה גמורה מותר לכם לעשות לאכול מותרים לכם לאכול את החלב הזה זה אמר הביה הפננה מתננה לעשות ממש אפננה מתננה כמו שאומר הבדימי מה היה אתם יודעים חכם שהוא חולק על הבית דין הגדול הוא לא קיב דבריהם היה מחלוקת ביניהם

הוא היה מורה הוראות ועושה הפוך מה שכתוב בתורה ואז הוא הלך לבית דין הגדול ואמרו לו לא ככה אתה לא רוצה זה נכון. זה נקרא זקן ממרה. והוא חזר אצלו והוא עשה. אם הוא רק לימד מה שלא נכון אז עדיין לא חייב ביטור זקן מרה.

אבל ברגע שהוא נתן הוראה ולא שמע על הבית דין הגדול והוא עשה מה שהוא רוצה ונתן הוראה, הכוונה לא רק לימד לעשות אז הוא חייב. אז הנה אז כתוב חזר לערו זה אותו זקן ממרה שנה ולימד התלמידים כדרך שלימד כפי סברתו כמו הטעות שלו כמו השיבוש שהוא משתבש בו פטור מה בזה פטור ממיטה מחיוב מיתה למה לא הורה לעשות מעשה על פי דבריו אבל הורה לעשות אז הוא חייב מיתה לוקחים אותו והורגים אותו זה הכל למה הוא זקן כן ממרה כתוב בתורה והאיש אשר יעשה בזדון

לבלתי שמו אל הכהן או אל השופט ומתא איש ההוא ובערת הרע מקרבך אין מה לעשות אז חייב מיתה אתה רואה שההוראה נחשבת לא נחשבת הוראה עד שיורה על מנת לעשות סות זה זה הפירוש אמא הביה אמר רבי אבא אפננה מתננה שצריך לעשות שזה לא רק מותר שצריך ממש כך שנינו היה אתם יודעים יש דין אישה שהלך בעלה למדינת הים הוא בא אחד והעיד שמת בעלה עד אחד שהעיד שמת בעלה מתוך עומר שחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה היא יכולה עם שני עדים לא צריך בית דין

יכולה להתחתן אין בעיה אבל אם זה עד אחד הולכת לבית דין ובית דין מתירים לה להתחתן והתירו לה הלכה לבית דין והתירו לבית דין להתחתן אבל במקום להתחתן היא הלכה זינתה או בוא נראה עכשיו אמר רבי באב פננה מתננה הורו לה בית דין להינשא בסדר את יכולה להתחתן והלכה וקלקלה כלומרזינתה ואז בא בעלה ממדינת הים אוי ואבוי והיא הייתה אשת איש חייבת בקורבן למה עברה על איסור אשת איש בשוגג היא לא נפטרת מכחורה עד בית דין שהיא תרוה יגיד לא חייבת בכלל לא לפי שלא התירו

לה אלא להינסא לא התירו לה לזנות אז אז אתה רואה מזה מה שאמרה המשנה אורו לבית דין להינשא לא אמרה סתם אורו תירוע הבית דין לא אלא להינשא כלומר לא נגמרה הוראתם עד שיתרוה להינשא אז הוא הדין בכל הוראת בית דין עד שלא יגידו לעשות כמו שאמר רב דמי עוד ראיה אמר רבינה אפנ מתננה הורו בדין עבור על אחד מכל מצוות העמורות בתורה הורו לעבור תראה לעשות מעשה זה נחשב הוראה הורו לעבור אם סתם הורו זה לא רע לעבור לעשות >> הגמרא אומרת זה רעיות שלושה

ראיות כמו ברזל ולכן תו לא מדי. משלושה הראיות האלה לא צריך עוד ראיה נוספת. זה חזק מאוד.

>> זה לא כמו שמ >> שמה >> רק שומר מותר. לא לא צריך לעשות איכדי אמרם אמר שמואל אין בית דין חייבן כלומר בטעות שבית דין הורו בטעות לעבור עליו שיש בו כת ועשו הציבור אורבו על פי הוראת הבית דין חייב להביא פרחטת אז אין בית דין חייבים להביא פרחטת עד שאמרו להם מותרים אתם לעשות ראית שמואל אומר את זה קדם רב דמי מנרדעה אמר אפילו מותרים אתם נגמרה לא צריך לעשות זה >> מה מקשה אמר הביטנן אחי הרי כתוב שנינו כך חזר לעירו ושינה או

לימד בדרך שלימד פטור הורה לעשות חייב הרי שלא נגמר הורה או עד שהוא על מנת לעשות אז קשה על רב דימי כשהגמרא אמר רבי אבא גם כן על רב דימי עד עכשיו היה כל השאלות על שמואל כמו צריך לעשות אמר רבי אבב היה לו תנן אחי לא שנינו כך אישה שהלך בעלה מדינתיים כמו שאמרנו רוה בדין להינסא ועל ככלה חייבת בקורבן לפי שלא יתורלה אלא להינשא אז אתה רואה לא לזנות אז אז מזה שנקתה המשנה אמרו לה בית דין ינסה לא אמרה סתם היא תראו הבית

דין אתה תוכיח שלא נגמר הוררת שיגידו לי ינסא >> זה מותרים אתם לא מותרים אתם צריך להגיד מותרים אתם לעשות ואיך אתה רב דמי אמרת >> אמר רבינה והיה לו תנן אחי גם הוא שואל הורו בדין לעבור על אחד מכל מצוות האמורות בתורה אז מה ש הורו בדין לעבור לעבור פ לכן הנה שלוש ראיות ומסכה הגמרא תו לו מדי לא צריך יותר מזה לא צריך ראיה נוספת ועד שיגידו לעשות עד פה גמרה בסדר היא קלה >> אה לא לא קשור אליי לא קל >> אז אם

לא באדם חורבן עשה ושוגג על פיהן היה תראי אני דקתי סליחה אמרנו במשנה הורו בדין מקבל על זה ישר כן בבקשה ראית אני יודע שאתה לא אוכל מתוק בחירה איפה עוד בבקשה סליחה לא שמתי לב על כבודו איי איי איי קח אחר ככה אחר פעם נפל אני אעיר אותך תכף אמרנו במשנה אמרו בית דין בטעות לעבור עליו שיש בו חיוב כרת והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם וניתנה ועשה על פיהם זה ש אמרנו במשנה מפרש >> למה צריך שוג הנה ועשה על פיהם התירו לו לאכול

חבך היחיד ואכל חלב שוגג למלי יעני אם הוא עשה במזיד ודאי הוא פטור בקורבן על מזיד לא מביאים קורבן אז למה צריך להגיד שוגג עשה על פיהם חלסנה על פיהם הוא שוגג >> נכון תרצת הגמרא אמר רבה שוגג להטויה הורו בדין שחלב מותר ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו פטור בקורבן חטאת על פיהם על פיהם ממש אתה שומע יפה אמר רבה למה נגתה הגמרא אומר לרבות גם אם ארוין בטעות שחלב מותר אבל הוא לא התכוון לאכול חלב הוא התכוון באמת לאכול שומן שעל פי הדין זה באמת

מותר אבל מה נתחלב לו בטעות חלב בשומן והוא אכל את החלב בטעות אז הוא פטור מקורבן חטאת אפילו שלא הייתה כוונתו בכלל לאכול חרב שהתירו בית דין אל שומן הוא חשב הייתה כוונתו לא הייתה כוונתו לאכול חלב שהתירו בית דין אלא שומן הייתה כוונתו ומשוגג הוא אכל חלב מכל מקום כיוון שגם אם היה יודע שזה חלב לא היה נמנע מלך עולם הטירו אותו בדין אז לכן זה טולה בית דין ופטור מקורבן אז לכן נקתה המשנה על פיהם על פיהם ממש כלומר התירו לו לאכול חלב ואחר

חבל חלב על פי הוראתם זה פטור מקורבן חדדתד למה הוא עשה על פי בית דין על פיהם כן מה שאומר שוגגשוג לא זה שהוא חשב התירו בדין לאכול חלב והוא רצה לאכול בכלל שומן הייתה כוונתו לאכול שומן התחלף לו בחלב פטור וחטת אפילו שבאמת בכלל הבן אדם הזה הוא לא חשב בכלל לאכול חלב אתה מבין >> לא הייתה כוונתו לאכול חלב שהטירו בית דין אלא שומן סוגג אחר חלב כיוון שאם הייתה יודע שזה חלב לא היה נמנם מלא אוכלו כי הטירו אותו בדין זה טולה זה

נקרא טולה בדעת בית דין ופטור בחורבן אז במה שהלך ביחיד ועשה בשג על פיהם יש שני אופנים הלך היחיד ועשה שוגג שהם התירו לאכול חלב והוא רצה לאכול שומן ונתחל לו חלב בשומן ועל פיהם שהם התירו לאכול חלב והוא אכל חלב לפי הוראתם אז השמיע לנו התנה גם באופן הראשון שאין עיקרסי על פי הוראת בית דין פטור מקרובם ו ככה אומר רשי נחשב לו כטולה בבית דין זה אחד ויקדע אמרה >> אין כל שכן הרב אם הוא בדין סוג אבל הוא כל שכן אם הוא רצה

לכ כל שומן וזה ויצא לו חלק כל שכן >> לא למה >> למה יכול להיות שאם הוא רצה אם באמת לא היה לא הורים בית דין בית דין ההורים אסור לאכול חלב והוא היה על ידו והיה על ידו שומן והיה ל ידו חלב והוא לא רוצה לאכול את את החלב רצה לאכול את השומן וטעה ואכל את החלב מה הדין של הבן אדם הזה >> חייב >> חייב להביא קורבן >> אז מה כל שכן כן בסדר זה הפירוש ויקדמרה אמרבה שוגג על פיהן הוא דפטור אבל התחייב

לו >> התחלף לו סליחה חילה בשומן ואכלו חייב הנה אם היית מחכה לפה היה לך טוב הנה לכן אומר יש שאמרו שמועה זו בצורה כזאת אמר מה שנקתה המשנה שוגג אתה יודע למה להשמיע לי דווקא עם שוגג על פיהן ששגע על שאכל ממש חרב על פיהם הוא דפטור אבל למה אתלה בבית דין לכן אני אומר שפטור >> התחלב לו שומר בשומן ואכלו חייב חייב קורבנם השגיגתו לא הייתה על פי הוראתם אנחנו צריכים שגיגה על פי הוראתם זה לא על פי הוראתם כן הוא רצה באמת לאכול

שומן עה ואכל חרב לא בגלל ש >> כן אז הגמרא אומרת מנתפשטלה לרבה כם בעיה לה לרבי ברחמה דבר זה שהיה פשוט עלבה הסתפק בו רבי ברחמה לבעי רבי ברחמה אורו בדין שחלב מותר ונתחל בשום בנוכלו מה הוא מה דינ לקרורבן חטאת חייב או פטור כשירו לא בדינה חלב אמר תה שמה בוא נפשוט את ספק על אמרנו במשנה אם הורו בית דין בטעות לעבור על אחת מהמצוות אמורות בתורה והלך יחיד ועשה על שוגג על פיהם אז אז אז פה תדייק שוגג על פיהם למני למה צריכה

המשנה להגיד שוגג על פיהם לבו להתויה אורו בית דין שחלב מותר ונתחליו חלב בשומן ואכלו שפטור מקובל חטאת אפילו שהוא לא עשה ממש על פיהם זה הכוונה שוגג על פיהם אפילו שהוא לא עשה ממש על פיהם זה היה שוגג פטור הגמרא אומרת לו לא דין מה שוגג על פיהם הוא דפטור אבל התחייב לו חלב בשומן ואכלו חייב דווקא בצורה כזאת אם שוגג על פי כו מה אכל חלב וידע שזה חלב ושגיגיתו הייתה משום ששמח על פי בית דין אז הוא פטור אבל התחייב לו חלב בשומן

ואכלו אז אין שגיגתו מחמת הוראת בית דין אלא בגלל שהוא סבר שזה מותר ושמה יהיה חייב קורבן חטאת קושי שוג למה לי >> זה הגמרא דוחה דיל מכך מי אמר שאתה צודק למלי >> איקדעמר אמרבה תעשמע והלך יחיד ועשה שוגג על פיהם כלומר אמרנו במשנה אם אורו בדין בטעות לעבור על אחת מהמצוות המורנות בתורה והלך יחיד ועשה שוגג על פיהם מה אליו שוגג על פיהם כלומר ממש כלומר בדק הגמרא וכינה הכוונת המשנה דווקא אם עשה שגפי ממש אכל חלב וידע שזה חלב ושג על פי אותו

רש"י תראו בית דין הוא דפטול אבל אליו לו חלב בשומן ואכלו חייב על שגיגתו למה זה לא בגלל שנתחלף לו בהורעת בית דין בגלל שהוא סובר שמותר שומן חשב שזה מותר שזה שומן זה לא מר דוכה דין מה או שוגג על פי אה יפה זה לא זה צב דינים כלומר או שעשה שוגג שרצה לאכול שומן שזה מותר מתחנב לו חלב בשומן ואכלו או שידע שזה חלב ואכלו על פי הוראת בית דין שני האופנים האלה פטרו מקורבן >> או שוג >> או או כן ועל שניהם פטור

מקורבן הגמרא אומרת אומרת >> איך זה שוגג זה פתאום >> בגלל שהוא מורו זה פא >> לא הכל מתכוח הוראת בית דין פה היה הוראת בית דין שמותר לאכול חלף והוא באמת הוא רצה לאכול שומן לא את החלם ואכל את החלם כיוון שיש פה הוראת בית דין אז אוטומטיק נתפס עליו אפילו שהוא לא עשה עשה ממש על פי הוראתם >> אז לתנה ועשה >> אתה איתי משה >> קיבל תשובה >> בפלוקתה >> לתנה ועשה >> או או >> זה לא הפשט >> אז יש דבר זה

נחלקו בו המוראים מה המחלוקת הורו בדין שחלב מותר והוא באמת רצה לאכול שומן שזה מותר ונתחליו לו חלב בשומן והכלו רב אמר פטור בקורבן חטת למה תולה בבית דין התירו לאכול חלב ורבי יוחנן אמר חייב קורבן חטת למה זה לא טולה בבית דין אז הוא כ עושה מעשה מעצמו לכן חייב מקשה מטיבים מעם הארץ בעשותה פרט למומר היה כתוב בתורה ואם נפש אחת החתה בשר שכרה מעם הארץ בעצות אחת ממצוות אדוני אשר לא תעשנה והשם למה כתוב מעם הארץ משפס זה נאמר רק במקצת מעם הארץ

לא מכולם כלומר אין בית דין אומר את זה בית דין זה לא אמור בכל ישראל לא לכולם עם הארץ זה לא בכלל מי שנקרא עם הארץ והוא אמר הוא לא בכלל עם הארץ הוא לא בכלל עמך ככה כתוב למה בעם הארץ באסותה פרט למומר הנה הוא לא נקרא עם הארץ שעשה הוא עשה עבירה בשוגג והביא קורבן חטאת לא מקבלים אותו מידו מעם הארץ בעשותה על ממצאות השם אשר לא תעשנה מקבל ואז מקבלים אבל ממנה לא כל אדם שרגיל לעבור על עבירה מסוימת במזיד הוא נחשב מומר

לאותה עבירה אז עכשיו גם כשעשה אותה בשוגה הוא לא מביא קורבן חטאת עליה ככה מפרש רבנו חננאל אז זהו פרט למומן שהוא עשה בשוגג והביא קורבן חטאת לא מקבלים אותם מידו אפילו אחר שעשה תשובה למה כבר נאמר זבח רשעים תועבה לא מקבלים רבי שמעון הנה זה מזה לימד לנו את הנקמה רבי שמעון בן יוסי אומר משום רבי שמעון הרי הוא אומר אשר לא תעשנם בשררה והשם הו הודה אליו חטתו עכשיו מידיעתו מביא קורבן על שגיגתו, לא שמדיעתו אינו מביא קורבן על שרירתו ואם איתה הרי הוא

לא שם מדעתו יפה רבי שמעון בן רבי שמעון בן יוסי אומר משום רבי שמעון הרי הוא אומר לגבי חטאת נשיא כתוב אשר נשיא חתה ועשה אחד מכל מצוות השם אשר לא תעשנה בשכרה והשם או הודע אליו חטתו אשר חטא והביא את קורבנו סעיר 20 זכר תמים אתה לומד פה עכשיו מידיעתו מביא קורבן על שגתו כלומר מי שהיא היא ידיעתו גרמה לו לחתו בשוגג היא ידיעתו היא לא היה יודע שאסור היה שו לא היה עושה היה שב מעבירה אז הוא מביא קורבן על שגיגתו אבל לא שם

מידיעתו משידיעתו לא הייתה גורמת לו לשוב מן החטא אתה מבין לא שמידתו הידיעה שלו הייתה גורמת לו לשום מן החטא אינו מביא קורבן אנשי גירתו אז לכן הוא מר אף אם היה יודע שחטא לא היה שב ועל כן הוא לא מביא קורבן חטא אז מוכיחה הגמרא ואם איתא הלא שם מדעתו אם תגיד הדין כמו רבי יוחנן שאם הוא בדיין לאכול חלב והוא אכל חלב משום שנתחלן לו בשומן חייב קורבן חטא הלא שמדעתהו הרי כתוב בתורה דווקא שם מדיעתו אפילו אם היה יודע שחב הוא לא היה

שו הרי התירו בדין לאכול חב זה לא נקרא שבו מידיעתו אז למה חייב קורבן זה לא צריך להתחיב קורבן דווקא משה מדיעתו חייב קורבן אמר הפפס רבי יוחנן כדכי מתידע להוא לבית דינה הדרבה והוא נמ הדרבה שם מדעתו קרננו וחיה כיוון אם היה לנו דע לבית דין שטעותם שחב אסור היו חוזרים בהם מהוראתם והיו מורים שחב אסור והוא נמ הדרבה א גם הוא אם היה יודע שזה חלב שבית דין חזרו בהם ועשו את החלב גם הוא היה חוזר בו ונמנלך אור חלב לכן שם מידיעתו קרבה

אכילתו הייתה מחמת אי ידיעתו ולכן חייב קורבן חטת אמר רבה מודה רב שאינו משלם שאינו משלים סליחה שאינו משלים לרוב ציבור מה היטעמה אמר כרב בשררה עד שיהיו כולן מזכרה אחת רשובר מי שנתכוון לאכול שומן ואכל חלב פטרו מקובה למה כיוון שיתרו בית דין כיוון שהתירו בית דין את החלב התירו אז אתה אתה רואה שאם אחנו מחצה אכלו מחצה מן הציבור לא כל הציבור אכלו מחצא מן הציבור חלב על פי הורת בית דין שהתירו אז אין שגיגתו מצטרפת לשגיגתם שיחשבו רוב הציבור היה בדיוק חצי אם

הוא צטרף יהיו רוב ציבור שעשי הפרח פרא פטורים מנביא פר של ציפור וגם פטורים מנהבי כסבה וסירנה רק בלעדם זה חצי חצי מה המהציבור אז מביאים קורבן >> כן מה הי טעמה אמר קרא לגבי פר ציבור ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשררה אתה לומד מפה לכל העם בשגגה עד שיהיו כולן משגגה אחת וזה לא שגגה אחת זה לא תשגגה כשכולם שמחו על בית דין שזה מותר ו אבל זה ששגג באכילתו נתח חלב לו חל הוא לא שם >> כן חלב בשומן

לא מצטער נשאר ציבור יפה זה אמרנו עוד בגמרא בן במשנה בין שעשו ועשה עמהן כשהיחיד עשה עבירה עם בית דין בין שעשו אחריהם בין שהם לא עשו כלל והוא עשה הוא פטור מקובן חטאת למה תלה בבית דין אני הלאה בן שעשו ועשה עמהן אמרנו בין שהיחיד עשה עבירה עם בית דין בין שעשה אחריהם בין שהם לא עשו כלל והוא עשה הוא פטור מקורן חטאת יחיד למה הוא יחיד שטלה בבית דין מקשה הגמרא למה ני בדני כל הנה משתמר כמה למה צריך המשנה לשנות לכל האופנים שעשה

עמהן שעשה אחריה שלא עשו כלל והוא עשה שלושה האופנים האלה משלם הרשעה שפטור מקורבן בכל האופנים האלה למטה לה בבית דין אז מובן למה נקתה המשנה האופנים האלה לא זו אף זו קטנה כל אופן נוסיפה המשנה חידוש אופן יותר באופן הקודם לכן אמרה בתחילה כשעשה עמהל שבת בבית בית דין ולא רק כשעשה עמהן אלא אפילו כשעשה אחריה נחשבת בית דין ולא רק שעשה אחריה אפילו כשבא שבית דין עצמו לא עשו בכלל רק הוא עשה על פי הוראת עם נחשב תול בבית דין שלושה אופנים האלו אלא

שפע אז לא זו אף זו קטנה >> אלא שפע דלחיוה בפקה מבעלה כל אחד הדינים או תלמיד ראוי להורות אמרנו שע שבית דין טעו אז זה לחיובה שיהיה חייב קורבן. הייתה המשנה צריכה לשנות בסדר הפוך בכדי להוסיף בכל אחד את החידוש. אז איך הייתה צריכה למשנות?

אורו בדין לעבור על אחת מהמצוות האמורות בתורה. ועד אחד מהדיינים או תמיד ראוי להוראה שטעו. ועשה על פי הוראתם >> והם לא עשו. או אפילו הם עשו והוא עשה אחריהם או אפילו עשה עמהם.

חייב קורבן לא נפתח. ככה גיד צריך לישון מלמטה למעלה זו מתרצת הגמרא זו צריך לומר זו קטנה המשנה נקתה הספע בדרך של זו ואין צריך לומר זו בתחילה אמרה המשנה כשעשה עםמהן שהוא לא שהוא לא נחשב תולה בבית דין כיוון שידעו שטעו אז זה לא לא צריך לומר כשעשה אחריהם שאין נחשב כתוב בבית דין למה כיוון שכן >> ואין צריך לומר גם כשלא עשו כלל שזה לא נחשב כתולה בבית דין כמה שידעו שטעו ידע שטעו גם אם לא היה אומר יזה שבמתנה לא היה אומרת ש

וידע כהש >> וידע אחד מהן שטעו מבחינה או תלמיד וראוי להוראה ככה אמרנו במשנה תרת למה לי למה צריך משנה לנקות שני אופנים אחד הדיינים וגם תלמיד שראוי להוראה אחד הדיינים ידע שטעו או תלמיד שהגיע להוראה אם אמרת ממנה אני יודע גם תלמיד שראוי לאורות למה צריך להיות שונה אצטריך סלקה דעתךמנענ מילה גמיר בסביר אבל גמיר ולא סביר לו למה צריך עוד משנה נגיד היא גם תלמיד שראוי להוראה ללמד אותי שכל תלמיד שראוי להוראה הנאמר עליו בדין הזה למה הייתי אומר היה צדקה דעתךמנני מילה שמרו

לאוראה הוא לא פטור כיוון שידע שבדין טעו דווקא גמיר וסביר גם כ שלמד למד את הדינים ומבין דבר מתוך דבר אז הייתי אומר כך וסביר מבין דבר בתור דבר אבל גמיר ולא סביר אתה תמיד למד אבל לא לא דבר מתוך דבר לא לא יהיה חייב קורבן חטאת זה נחשב כטולה בבית דין לכן בא התנא ואומר תלמיד הראוי לא ראה שידע שבדין הוא חייב קורבן היית אומרת שלא יהיה חייב אמר לאביה להוראה. התלמיד שראוי להוראה גביר וסביר משמע. אם הוא לא יודע להבין דבר מתוך דבר איזה

ראוי להוראה אז איך אפשר להשמיע עלינו התנה אפילו גמיר ולא סביר חייב קורבן ארי גמיר וסביר זה זה תלמיד תלמיד אמר להנה אחי כאמינה כך כוונת מה היא מנענ מילי גמיר בסביר אם היה כותב רק אחד מהם רק אחד מןדיינים או רק תלמיד הראוי להוראה הייתי אומר אנימ מילה איפה שגמיר וסביר בבית דין וחייב קורבן בתלמיד שהוא גמיר וסביר אבל גמיר ולא סביר לא חייב קורבן אלא הוא כתולה בבית דין לכן תנראוי להוראה זה כל אפילו שלא צריך לשנות את זה זה משנה יתרה אפילו משנה

יתרה מ אפילו גמיר ולא סביר ולא גמיר >> סביר ולא גמיר נכון שלמד את הדינים אבל לא מבין דבר מתוך דבר או מבין דבר מתור דבר בלא למד את כל הדינים.

האם ידע שבדין טהו דינו כתלמיד שראוי להוראה וחייב קורבן? עושה מעשה מעצמו זה יוש הוא עצמו חייב עוד וראוי להוראה כגון מי מי נחשב תלמיד שראוי להוראה אוי אוי אוי אוי אוי אמרב כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומה היו יושבים בדנים חכמים כתלמידים והגיעו לכלל ה ראה אמר לאבא כ גבנה מזידו אם הוא כמו שמעון בן עזי שידע שבדין טעו ועשה על פיהם זה מזיד לא היה בכלל קורבן איך אתה עושה >> מזיד לא מז לא ירו לא קורבן כן אז מה יעשה מה תקנה

אין לו תקנה תשובה הוא תעמיך אז אמר להבי כי גבונה מזידו הוא לאחר בכלל קורבן אמר כשהו ביה ולתעמיך הדתניה בעצותה אחת יחידה עושה מפי עצמו חייב בהוראת בית דין פטור כצד כלומר לפי מה ששיטתך שתלמיד כגון שמעון בן עזיי ושמעון בן זוהר שידע שבדין טעות נחשב מזיד איך אפשר לפרש הדתניה מה שכתוב בתורה בעניין קורבן במני נפש אחת חתה בשגגה מעם הארץ בעצותה אחת מצוות השם אשר לא תעשה בהשם ולומדים מזה יחיד עושה מפי עצמו חייב קורבן חטאת אבל אם עושה בהוראת בית דין שטעו

בדין והתירו פטור כצד הקצד זה נחשב כעושה מפי עצמו ולא באורת בית דין אר אז הוא מסביר אורו בית דין שחלה מותר ונודע לאחד מהם שטעו לאחד מן הדייינים או תלמיד יושב לפניהם וראוי להוראה כגון שמעון בן זומע וידע שבדין טעו בן עזיי בסדר נכון והלך אותו אחד מן הדיינים או התלמיד שראוי להוראה ואכל חלב יכול יהיה פטור קורבן חטאות למה הוא תל בבית דין תמוד אומר בעשותה אחת יחיד העושה על פי עצמו חייב משמע שעשייה אח הייתה מעצמה עשותה אחת אבל יחיד שעושה על פי

עצמו את הקורבן אז חייב קורבן חטן בהורד בית דין פטור בקורבן חטאת אז מפה אתה מוכיח אלא איך היא משקעה חתלה ואיזה אופן מעטה בריתה תלמיד שראוי להוראה שידע שביתין טהו ואחר חלב שחייב קורבן חתן לא נחשב כמזיד כגון דדה דאסור שאדם בבית דין חולב אסור בדין טעור בחלב אסור בכת במצווה לשמוע דבר חכמים כמו שהסברנו הטעות שלו הייתה שמצווה לשמוע דברי חכמים הם אמרו מותר לדידין המדעו במצווה לשמוע דברי חכמים אז לדבריי גם ש שאני אמרתי תלמיד צרוי להוראה שהוא שמעון בן כמו שמעון בן

עזיי ושמעון בן זומה גם אותו דבר טעו במצווה לשמוע דברי החכמים זה היה הטעות שלהם שהם סברו שמצווה לשמוע דברי חכמים >> אפילו אם התירו דבר שאסור מן התורה לכן נחשבים שוגגים, חייבים קורבן חטת. זה הכלל. עוד אמרנו במשנה, התולה בעצמו חייב.

כלומר מי שעובר בשוגג עליו שיש בו חיוב כרת, טעה בעצמו, סבר שמותר, חייב קורבן חטאת. התולה בבית דין פטור מקורבן חטת. טוי ימי. מה זה בא לרבות?

זה הכלל. תולה בעצמו תהיה מבעת בהוראה מי שדרכו תמיד לבעד בהוראה לא שומע להוראת בית דין עכשיו שוראו בית דין בטעות שחלב מותר הלך ואכל חלב לפי הוראתם זה תגיד עכשיו הוא פטור בקורבן מה פתאום זה חייב קורבן הוא לא פטור בזה שתלה בבית דין למה הוא רגיל לא לשמוע על הבית דין לכן גם אתה שאכל חלב מעצמו מעצמו עשה הוא שומר מותר לאכול >> זה לא על פי הוראת בית דין >> אדם פטור כ מבעדורה >> לא הוא חייב טולה בבית דין להטויה הורו בית

דין וידעו שטעו וחזרו בהן אתה רואה זהחייב קורבן >> זה פטור >> פטור למה חייב לא >> הכלל הוא טולה בבית דין מה זה בעלהטויה >> שפטור >> להטויה בדין הורו בטעות שמותר לאכול והם יודעים שהם טעו אחר כך נודע להם שטעו נודע אחר כך וחזרו בהן מעשה אחר חזרו בהן ואמרו שאסור לאכול חלב והוא לא ידע שביתין חזרו מהוראתם והוא אכל חלב לפי הוראתם הראשונה זה פטור מקורבן למה הוא טלה בבית דין? זה להטוה לטו של >> זה זה לא מה ש מלמעלה הגמרא הגמרא

שואלת הבדקתנלה זה נאמר מפורש שטולה בבית דין פטור אפילו שחזרו בהן למה צריך תנאה לשמענו את הדבר הזה אלא אומר תנה תענה והדר מפרש התנך קודם כל שנה לנו כאן את הדבר הזה זה הקרב טולה בבית דין ושוב מפרש במשנה הבאה מה שנקרא בכלל במשנה הראשונה אמר רבי יהודה אמר שמואל זו דברי רבי יהודה המשנה שלנו שאמרנו משהחיד שעשה את פירועד בית דין פטור מקורבן חטת זא דברי רבי יהודה אבל חכמים אומרים יחיד שעשה ברוח בית דין חייב קורבן חטת מה רבי יהודה איפה אמר רבי

יהודה את הדבר הזה לתניה אם נפש אחת תחיפה בשררה בעשותה אחת ממצות השם כלומר נפש שכתוב בתקילה תחתה כלומר נפש היא תחתה זאת נפש אחת הנפש היא תחתה גם אחת שאמר בתחילה היא תחתה עליה נאמר בעסותה אתה רואה אז זה שלושה מעוצים מה רבי יהודה >> איפה ראית >> עוד הפעם דתניה אם נפש אחת תחתה בזרה בעשותה הנפש שנאמר בתחילה היא תחתה ואחר כך כתוב בנפש עם נפש אחת שנאמר בתחילה היא תחתה ועל זה נאמר בעשותה שני שלוש מעטים כן >> הר אלו שלושה מעותים >>

לא הלימוד השלישי זה בעשותה >> בעשותה למה הגמרא ממשיכה >> ועשותה העושה מפי עצמו דווקא מזה לומדים בעשותה דווקא העושה מפי עצמו חייב קורבן חט >> למה בעשותה משמע שהוא עושה מעצמו אבל באור בית דין פטור מקורבן אז הוא כאנוס לא כשוגג הנה שלושה >> זה רבי יהודה >> מה היא רבנן עכשיו אמרת לרבי יהודה איך פה אמרו חכמים שיחיד שעשה על פי על פי בית דין חייב חטת דתניה אתה הייתי מהר >> יופי דתניה עדיין אני אומר מעודקה שחטאו חייבים שאין בית דין מביאין על

ידיהם פר רוב כך שחטו יהיו פטורים שהרי בית דין מביאים על ידיהם פרמר מעם הארץ אפילו רבה ואפילו כולה רבנן אומרים איפה אני יודע שחייב חטאת על פי בית דין עדיין אני אומר כיוון שריבתה התורה שגם כמה יחידים שעשו כל אחד מהם בשוגג חייבים חטאת אז עדיין יש מקום לפתור רבים שעשו בשוגג בקורבן חטת למה אני יש לי ללמוד דווקא מעוד קהל שחטאו בשוגג חייבים כל אחד להביא כסבה או שעירה לחטאת למה פי שאין בית דין מביאין על ידיהן פר בשבילהם מה זה על ידיה בשביל

עבורם הנה בשבילהם לא מביאים פר לכן חייבים או כסבה או שעירה אבל רוב כהל שחטו היו פטורינבי כסבה וסעירה למה שהרי בית דין מבינה זהם פריתי אומר אז זה >> הייתי אומר ככה תלמוד לומר >> תלמוד לומר מעם הארץ >> לא מאנשי הארץ לא >> לא כתוב אנשי הארץ מעם הארץ אפילו רובה אפילו כולה אפילו רוב העם או כולו שחטו בשוג חייבים להביא קצבה ושעירה לא >> בית דין הם מביאים פר צריך להביא כבה וסעירה >> כן ממש ש במ >> במים הנה עכשיו במים אילמה

בשגגת מעשה בדין כלומר ששגיגתם הייתה במעשה עצמו שנתחלף להם חלב בשומן ואכלו ולא בדין בכלל בדין מה יעבדתיו >> מדובר שלא בהוראת בית דין >> אז אם כן בית דין מה אם תו שלא בהוראה כים בית דין מביאים פר שעשו הקהל שלא על פי הוראתם אז קשח להם שהקהל יביא >> הם שייך להם >> אלא בהוראה מדובר שעשו הקהל פורעת בית דין שהתירו להם לאכול חלב והיכתיב מעם הארץ והיכ כתיב מעם הארץ בשגגת מעשה הוא דכתיב הפסוק נאמר מעם הארץ מדובר בשגגה שבאה מחמת מעשה מה

נתל להם חלק נתחלף להם חלק בשומן ולא בשגגה על פירוע בית דין >> ולכן מי מביא את ה מי מביא את ה >> מה זה שאלה >> הקורבן >> לא >> לא זה ראיה שזה רבנן זה ראיה >> בזה מדובר בפסוקים אלא עליו >> מה רוצה להביא ראיה >> הכי כאמר >> אמר אם זה בורא זה כתוב >> אולי ככה מאוד קהל יחזור לך אלא באורה >> במה אם המשגקת מעשה פה שלו >> הנה הנה מה בשגגת מעשה >> שלא שלא בהוראה רגע אין על זה

תיקון >> לא זה תיקון >> צריך לומר בגגת מעשה שלא בהוראת בית דין >> כתוב ככה שלא בהורעת בית דין מה יביא אותם >> לא בית דין בשגגת מעשה שלא בהוראת בית דין את הבית דין הראשון עם חוק השגיגה של השגגה שלהם הייתה במעשה עצמו ומה עשתה נתחלף להם חרב בשומן ואכלו ולא הרוין בכלל על זה >> אז לא שכשיו >> אז יהיה ביאור עדיין אני אומר שדווקא מיעווד ששגגו שנתחלף להם חלב בשומן ואכלו ולא בדין כלום אז יהיו חייבים כסבה ושעירה אז >> אבל רוב

רוב הקהל ששגו שנתחלף להם חל בשומן ואחלו יהיו פטורים אליו וכסבעו סר על החטאת למה כיוון שבית דין מביאים מביאים עליהם פר ככה הייתי מסביר תמוד לומר מעם הארץ אפילו רוב הקהל או כולו שגגו חייבים כולם כל אחד ואחד להביא כסבה ושעירה אתה איתי >> למרות למרות >> חייבים להביא כסבה וסעירה >> למרות שב שאין בית דין מביאין על ידיהם פרורה כשחדו בשוגג על פי הוראת בית דין שהטירו לאכול חלב אין בית דין מביאים על ידיהם פרז אתה רואה מדיק את הגמרא >> אז אתה רואה

שזה לא המשנה שלנו >> בדין רק דווקא כשעשו כל הציבור אורבו עם כל עדת ישראל גו ונעלם כולם >> זה לא כמו המשנה שלנו >> רגע יא חביבי שאין בית דין מביאין על ידיהם פרוראה הה הן מדי הגמרא ההן חייבים להביא כסבה ושעירה למה בית דין לא מביאים עליהם פעם אז הוא הדין כשהד הוא שוגג בשגגת מעשה שהם חייבים להביא כסבע סיירה רע כמו שהם שבשגגה תוראה הם חייבים >> בשגגת תוראה גם שהם בעצמם חטאו בשוגג בשגת מעשה חייבים להביא >> ולפי המשנה שלנו >> זה

פשיטה זה זה >> יכול הגמרא ממשיכה רגע אתה איתי או לא >> גם הם שהם צריכים להמשג מעשה זה פשוט זה זה ודאי ש צריכים להורה היתש >> לא זה מדאקת הגמרא הן חי בינקסר למה בית דין לא מביאים עליהם פרו דבר כשחטו בשוגג בשגיגת מעשה שהם אז אותו דבר שהם חייבים להביא כסבה אוסירה כמו בשגגת תוראה הם חייבים יכול רוב ציבור שעשו בשגגת מעשה יהיו פטורים התחלף להם חלב בשומן ואכלו יהיו פטורים מלהביא כסבה או שעירה שהרי בית דין מביאים עליהם פרוראה כלומר מה פירוש

הרי בית דין מביאים עליהם כשעשו על פי הוראת בית דין אז מביאים עליהם פר והם פטורים מלהבי כסבה וסערה אז כמו שבשגגת תורה פטורים מלהביא כבית דין מביאים פער כך בזגגת מעשה יהיו פטורים מלא וכסבה שעירה אפילו שלמעשה בדין לא מביאים עליהם פער בבית דין לא מביאים פעם אבל כמה שזה זה כל הקהל עשה אז אין דבר כזה שכל הקהל עשיו שכל יחיד ויחיד יביא כסבה ושעירה >> מודמר מעם הארץ אפילו רבו של קהל שחתה בשגירגת מעשה בלי הורעת בית דין חייבים להביא כסבה וסעה אז

אתה רואה מכאן תדייק שיחידים שעשו על פי הורת בית דין חייבים להביא כסבה וסאלה זה דעת חכמים שהם חולקים על רבי יהודה בסדר שהם חייבים להביא ובית דין לא חייבים להביא >> כן כן עם הארץ העם חייבים והם לא שתים >> אמר הפפה >> אז מה בשנתנו >> אמרת לך לא די אני לא יודע >> אמר הפפה ממי מי אמר שכוונת בריתה >> אתה אומר לי אתה מדייק לי שכוונת הבריתה מאוט הקהל שעשו בהורד בית דין אז בית דין לא מביאים עליהם פר שהם למה הם

חייבים להביא כסבה אוסי הדין מה לא הן ולא בית דין מותקע שעשר פורד בית דין חייבים לא הן כלומר לא הן יביאו כסבה בסיעלה ולא בית דין יביאו פר ולא בית דין יביאו פר הגמרא אומרת לא יחי מריה דכמד על רובה בחיובה לה מכלה דמעות בהוראה כמלן דמחייבה בהוראה ונהדר ברשה על מיעותה דמחי בשגת מעשה ובסוף נהדר רובה לחובה בשגת מעשה אלא למד זה דלא מהדר על מעוד מחייבים בשגת מעשה ובסוף נהדר רובה לחיובה בשגת מעשה שמעמינה מעודוראה חייבן הן כסבה ושערה ושלא בראה בשגגת מעשה

חייבים לא יכול להגיד לי שאף אחד לא לא מביא אין דבר כזה >> אם כ אם הגמרא דוכה בסדר זה זה מובן לנו נחזור על זה שנסביר טוב טוב אם אני אומר לך שותקעה שעשו על פעירוע בית דין פטור מי להביא כסבה וסעירה למה דנה בריתה דווקא על רוב ציבור שעטו בשגיגת מעשה הם חייבים להביא כוסבר סעירה או פטורים כשם כמו ששגגו בית דין בהוראה פטורים למה בכלל את היתי מה יריה דכמהדר על רובה לחיובה למה דן אמר דווקא על רוב ציבור שעטו בשגת מעשה חייבים

להביא קצבה וסעירה או פתורים למה מכה דמיעוד בהוראה קים עלה למחיו בהוראה לא בוודאי מיעוד בהוראה שגו על פי הוראת בית דין היה מקובל התנה של הברייתה שחייבים שחייבים אפילו שעשו על פיורת בית דין לכן היה פשוט להם שחייבים משג גרגת מעשה אבל אם סברה הבריתה שכשעשו מיעוט הקהל על פי רואה בית דין שפטורים מלהבי קשבע שעירה נהדר ברשה על מעותה דמחייבה בשגגת מעשה ולבסוף נהדר רובה לחיובה בשגגת מעשה אם ככה הייתה הבריתה צריכה לדון בתחילה על אופן שמיעות הקהל חטאו בשגיגת מעשה אם חייבים להביא

כסבה או שעירה או שפטורים הייתה דנה בזה כמו שפטורים בשגגו על פירורת בית דין ואחר כך ולבסוף נידון על רובה לחובה בשגת מעשה אחר כך תדונברית בהופה שרוב ציבור חדו בשגגת מעשה אם חייבים להביא קצבה או סעיירה או שפטורים כמו שפטוריםגו ששגו על פי ורעת בית דין אלא לו וזה לא נהדר על מיעות דמחייבים בשגגת מעשה מה שלא דנה ברייתה בתחילה בהופה שמיעו הקר חדו בשגרת מעשה ובסוף דר על רובה לחיובה בשגגת מעשה אחר כך ידע שרוב הציבור חתו בשגיגת מעשה אלא במה דנה רק על

אופן השני שמאמינה מעוד בהוראה חייב הן כזבעו שערה ושלא בהוראה בשגיגת מעשה חייבין יפה בוא תלמד שמיעוד בהוראה ששגגו על פי הוראת בית דין הם חייבים כל אחד ואחד להביא כסבה ושעירה חטאת יחיד ושלא בהוראה מאוד קהל שחטו שלא על פי הוראת בית דין בשגרת מעשה חייבים להביא כסבה וסעירת יחיד אז הברייתה הזאת היא כיבוד דעת חכמים שחוקים ל רבי יהודה שבה והם סוברים שיחיד או מעוד קהל שגיגו על פירות בית דין חייבים כסבה ושעירה הגמרא שואלת מכדי טרביו טמא תנן הרי שתי הבריתות שהבאנו למעלה

שנחלקו עם יחיד שעשה על פיורת בית דין חייב חטאת נשנו בסתם לא כתוב מי זה התנה ממ דקמיתה רבי יהודה ובתראיתה רבנן עם האבקה המרכה הראשונה זה רבי יהודה קמיתה רבנן ובטראיתה רבי יהודה הפוך >> הגמרא משיבה מה שמעתיש? מה יש לך?

הוא כמו שוטנשטן >> הוא כמו שוטנשטן >> כן מה היא שמעת דדריש מעותה כהי גבנה מי מהתנאים מצאת שדורש מאותטים כמו דרשת הבריתה הראשונה אמרנו שלושה מאותטים עם נפש אחת תחתה בשגגה בעס אותה >> זה רבי יהודה לתניה רבי יהודה אומר זאת תורת העולה היא היא שלושה מות >> הרים שלושה מעותין זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זאת מעות היא מעות העולה מעות אתה רואה שרבי יהודה דורש מעותים כמו אלו לכן מסתבר כן לכן מסתבר להמיד את הבריתה הראשונה עם נפש

אחת שדתה בשגגה ועשותה שלוש מאותטים כמו רבי יהודה לכן זה מסתבר זה תשובה אחת והביתי עדין אני אומר אם תרצה אני אגיד לך הטעם שהמיד את הבריתה הראשונה כמו רבי יהודה והבריתה השנייה כדעת חכמים למה הבריתה השנייה פותחת עדיין זה לא מצית מוקמת כרבי יהודה את הבריתה השנייה מקודם הייתי מוכרח לך הבריתה הראשונה זה רבי יהודה עכשיו הבריתה השנייה זה לא יכול להיות רבי יהודה כמה שכתוב עדיין אני אומר דקטנה רוב כעז שחטאו בדין מביאין על ידיהן פרי הברטא הזו זה דעת רבי יהודה דמיתה בדין

מיתה זה לא כתוב כתוב בבט פר שחטו רובם או כולם על פי הוראת בית דין אבל בית דין לא לא מביאים פר על הציבור שגגו מותר ד רבי יהודה מביא אז אי אפשר להגיד את את הראשונה צריך להגיד רבי יהודה את השנייה אי אפשר להגיד רבי כן העמדנו לך כך בסדר זה לא פשוט טוב שאתה עוזר לנו אם לא מה היינו עושים איי איי איי ‏Ja. שטו אמר לא מבין שק י זב מאיר כל הכבוד שנשארת כב אותיות התורה סליחה יב יב >> ים בשבתים >>

השם הוא האלוהים שעוברים אותו ביום כיפור בתפילת נעילה שבע פעמים מנה כשרוכל >> שבכין לבורא שדר למעלה משבעה רקעים. יש אומרים שיש להיזהר שלא נעלות על שום ברכה בית פעמים אמן. למה זה מראה כמו שני רשויות?

יש בזה כוונות לא סתם השם האלוהים. יש לזה לפי הכוונה שני ביאורים שהשם שם הוויה עכשיו נהפך אלות אלוהים כי כל הדינים כל העלו למעלה >> יש פירוש כזה יש כזה מחבלים את שניהם נכוןס סידור >> תביא פה סידור של יום כיפור שתי >> שתי כוונות שם >> זה גם שאר כוונות כתוב נעילה >> צבע לבן נעילה הנה >> יפה כבר פלוח סידור של כיפורי בכנךסור >> אתה מה עשית אה בסוף זה של אה עז >> לא עזפילה למוצאי כיפורך >> זה עלינו שבע רחמנם הנה

זה בא לא זה בסדר לא נביא אחר הנה יש בזה בית כוונות אחד שזה נקרא הוויה עולה למקום שעלתה ענוק שהיא זון דנקודה חמישית נוקלים >> זה השם הוא האלוקים זו זה עלה למקום שזה א נוק זה נקודה חמישית כל הזון זה זון זה נקודה חמישית פירוש שני הוויה פירוש אריך שאתה נעשה אלוהים על ידי עלית זה בטרנוקבין דילה וימע אלאן למקום הזה נעשה זה עניק אריך עלה למקום אלוהים לא כל מי שנמצא איתו זה הכל דינים כתב בשולחן ערוך כדי ללוות למה עושים את זה

כדי ללוות את השכינה שתעלה ותס סתלק למעלה משבעה רקעין זה עכשיו ראית זה עכשיו כתוב כ >> לא לא כתבתי שזה >> זה בכף חנון >> שבעה פעמים מנהג כשרו >> לפי שמשבחים אותו שהטר למעלה בשבעה כופחים >> כן לא אבל פה הוא כותב כדי ללוות השכינה שתעלה ותסתלק למעלה משבר הרכאין כיוון שגמרו ישראל תפילתם בשאר הכוונות כותבת סימן תרקג זה לא פה כיפור >> בכיפור בשאר כוונות פירש בזה הרב מנהג בתל אמר קודם השם אלוהים קראתי בכל לב וטעם אמירתו שב פעמים כנגד שבעה קצוות

אשר עלה זה למענה מהם ועלה עד הבינה שהיא למעלה משבעה תחתונות >> מה זה נקודה חמישית או זה צריך הרבה לך מה הכל אפשר לד כן איך אני יודע אני יודע דברים כאלה >> נכון למה לא נלמד >> לאט לאטמר גם אתר גם >> כן כל ה כל החופה כל הכוונות שבחופה זה זון חמישת זה יקר איזה איחוד שם בדרך כלל אין אותו יום כיפול חופה זה רביעית עם חמיש >> כן מחופה זה רביעית עם חמישית זה אח >> גם עכשיו >> גם בקשר >> עושים

לא בכתר בכתר מייחדים את נקודה רביעית בזה אתה רק מתעסק בדרך כלל בכיפור בנקודה חמישית זה לא רביעית חמישית עכשיו בקדושת כתר מייחדים את הנקודה החמישית עם הנקודה הרביעית שהתעסקת איתה בעיקר ביום ראש השנה והיום במנחה השלמנו לה פנים גם בנעינה אז אתה מייחד אותם עכשיו >> נקודה רביעית היא נקודה חמישית >> החמישית זה המקסימום >> אין מעריה עוד נקודה >> לא זה לא מקסימום >> ישה זה הפוך פור זה שבוע ששמע ישראל בסוף כמו כל של העומ שמה יש חתונה של >> כן גם שמה

יש חתונה אבל זה לא אותו חתונה עוד אחר פסוק ראשון צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בחשי מה איזה פסוק ראשון של שמע ישראל הוא הולך מפה לפה ש לא להגד פעם אז הוא הכניס >> אומר יעקב אבינו אמר את זה אז זה להראות שזה לא מן הפרשה תקנו לומר אותה תיקנו לומר בגלל שיעקב אבינו אמר אבל כיוון שזה לא מן הפרשה >> משה לא אמר אז זה בשקט בכיפור אומרים ברוך שם בקולכ >> למה כי המלאכים אין הם הם אנחנו עכשיו כמו מלאכים

מלאכים יכולים לומר בקנו בק >> לא לא יקנו מלאכים אין היום >> אז מה זה שאומר פחש זה כל יום >> לא כל יום זה לא כיפור פתאום הכניס לך יום כיפור דבר על שמע שמער >> כן כן >> ציקקד זה בחש >> הביאו לעבדיה בחשי משל לבת מלך שהריחה ציקה כדרה ציקהקדר זה תבלינים בהרד שמו שמה >> חקקה >> זה יש אומרים שזה חקקה יש אומרים שזה הריחה את התהדיק חקקה ויש ארו זה כקדרה פשט זה תברית ששמים בהם בכדרה האיראקים שמים חמין בהרד >>

בטבעית זה החמין שלהם מה זה דק >> לא בגלל שהשנה השבוע אמרתי להם שיעשו חמיש רבי יוסף חיים שהיה ישים בהרד שזמזים זה לא מישהם זה לאכ >> עכשיו תשמע עכשיו צריך אנחנו עכשיו עם העיראקים השבת זה לא יעזור שום דבר אתה יכול להישאר איפה שאתה אתה לא עיראקי אם אתה קורדי אז מהשפה מ אתה תהימה קורדי עוד >> לא יודע אם יבוא הרב בטת לאזור צריך שבת צריך ללמוד טוב >> נכון נכון צריך להפסיק ויבוא אצלך רבי יוסף צריך להפסיק מעט תדע לך הוא רואה

רבי יוסף חיים בחום באמה הרבה פעמים כן ממש למה יש לו נשמה גבוהה הוא לומד תלמיד חכם חם בן פורעת יוסף >> בן פורת >> צריך להפסיק מעט בין לעולם ועת לאה פרוש ש מלכותו לעולם ועד להבתה כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמיים לשאר מוספות יש להפסיק פסוק ראשון בין ישראל להשם ובין אלוהינו להשם השני שמע ישראל פסוק ראשון השם אלוהינו השם אחד כדי שיהיה נשמע שמה ישראל מה תשמע כי השם שהוא אלוהינו הוא אחד תזכה למצוות רגע בוא יש לי משהו ויש להפסיק מעט בנח

אחד דברוך כעיקר כוונה רוכות שמיים פסוק ראשון בודרם >> תיבת מלכותו כתב בבן איש חי שהשפיל ראשו מלמעלה למטה ויסוד בדבר להוריד ההרה אל השכינה וכן כתב כף החיים מז שני ב אבא זכר ברכה אמרנו פעם לעשות שמאלה למעלה ימינה ימ >> כן יש >> ארבע רוחות העולם >> גם בקדיש מורידים את הראש מה >> אה ח עכשיו ברוך שם אומרים בשקט אבל לפעמים אדם שאמר ברכה שהיא לא צריכה אומר ברוך השם כבוד מלכותו זה יכול להגיד בכל >> רבי עקיבא איגר אומר שאי אפשר גם

אחרי הנה בכוח אתה אומר נכון אומר אומר בכל זאת בעוד יוסף חי כתב שיזהר לאומרו בלחש >> גם בלחש בלחש מסת >> הרב אומר אותו בלחש אחרי הנהכוח >> כן אני שמתי לב הר מלא פעמים >> העיקר תהיה מבסוט >> טוב כיפורקור >> אני מה נבק אני מה ראיה דוגמה דוגמה חיה >> לא לא אומר הזהר בכל כעצמה שלו להבניע ולא להחליפה ביותר אחרות. ואהבת שלא יהיה ואהבתא ואהבתה שלא יהיה ואהבתה בפ >> ככה >> גם אומר לבבך לבפך פח איפה בשני גם ב >> הרב

שרבי מאוד היה מקביד היה מקביד שנגיד טוב שנגיד טוב היה סועק אותיך כמו >> חד אני הייתי לומד בשילו אז הייתי אומר שמע ישראל לא הייתי שמע שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אז הוא וואי וואי וואי וואי הוא היה מכבן ומרתיח בסוף הוא לא ידע מה לעשות איתי שלח לאמא שלי שתרביץ אותי כי הוא אומר לאבא שלי אבא שלי לא עושה כלום הרב בראשון זה המעמי >> מה אני אעשה הייתי רואה שהוא זה כואב לו אז דווקא הייתי עושה הייתי ילד הייתי לומד בשינו והמור

היה ככה אומר שמע ישראל לא שם שמע בלי בלי עין ישראל השם אלוקינו שם אחד אתה יודע איזה חת עכשיו אני נזכר מזה היה פה הצגה וסוף הוא גם מדבר עם הרב שיו אחר כך הייתי בבורת יוסף אז הוא אמר לרב שיו שיראה שאני אומר את האחד את החטא ואני עושה טוב שיעמוד על זה כן זה היה קשה איזה כיתה >> מה א בבת הייתי כיתה ב היה המורה דיברמן זילברמן אתה זוכר אתה היית בשילו זברמן >> זה הרבה בחורי ישיבות רוצים לעלות אותם חנים מה

אתה אומר לו אחר >> לא אבל צריך ללמד אותך איזה זה נכנס במזבח >> צריך כן צריך לחנך שהרבחות השם אחרי בסוף הרב אומר את הכל ביחד עשית אפשר כן >> בסוף יש אומרים שצריך ך קודם לא אומר >> שם שש פעמים צים אותם חילוק אז זה ארבע פעמרו >> עכשיו אני עושה ניגון מרוקאי אז אני לא זוכר איך זה הולך הוא כתב ממש לא >> יש שאומרים אולי לא >> לא יודע שמעת אומר השליח הציבור בצליחות מתוודה בקול רק הקרן שקט או יחיד יעשה בשקט

הזכרת הצדיקים ושיחות הוא דרך הסוד אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף זחן שלמה בסליחות יש יב אלפה בתה כנגד יב פרצופים שבאצילות אומר דקדקו לחזור צריך לשים לב על זה שאדם יגיד את כל ה-12 האלה זה קצת קשה >> לקראת >> כן זה הראשון >> כןציבור >> כן אבל אתה הולך איתו אתה יכול גם להגיד >> כן בסוף כולם אומרים >> אני הולך אני ממהר אני רוצה לנח תפילין אני רוצה להתפלל אחר כך לא נצליח כל הקורבנות סדר אותם גם ככה אני בקושי הולך >> אני

לא אוהב להתחיל לפני שהנחתי את התפילין >> אני אוהב הכל הכל לפי הסדר מנהג חסידים כא קדוש בט שומרים שיר המעלות ממעמקים קודם כדי שתתקבל איפה איפה פה בסריכות >> לא בסריחות אנישורה ככה גם היה עושה חכם יוסף עדס >> אבל כתוב למטה מניין קל קדוש בית יעקב חי חברון שוט תנד אליהו יצא היום שוט חדש היה פה של ברוך שאמר זה ברוך >> ככה זה של הרב ברושרגה לא לא שייך לו לך אני אומר רבי ברושרגה הוציא ספר חדש ח את הרמבם לא יודע את

הרמבם תגיד לו כן אפל בי קורא לך תביא את הרמבם מה אתה לא יודע איך קוראים לכם העופך הורים הגדול אתה לא צריך בכ >> לא הוא אומר לי לא אמר לי שאני אגיד לך הוא אמר הוא יביא את זה שבוע הבא >> יש פה שינוי בין ךזה לזכור לבבך ופה אתה אומר לבבך ופה יש מעמד יש הבדל בין שניהם ואהבת לבבך יום על לבך כן ככה אני אומר בסדר בך >> זה באבך >> לא לא הם אין זה החלבים אתם לא אתם אומרים לבעבך נכון

הם הם לא אומרים לבעבך זה החלבים אומרים >> שלהם אין להם בית גוש א לא אבל הרב הרב ד אמר עבד לנו העניין הזה >> מזה למדתי שאני צריך לרות נגיד בב כל הייתי אומר הכל בן >> הרב עוסק תגיד בכל זה וואו >> לא לא >> זה וואו >> מאיפה זה בזה של אייר וואו הרי איפה פה יש פה לבסידור ב אין שצריך לחזור את זה עוד פעם שהם לא >> כן מה אתה אומר אז תפתח פתח סידור ירה כן אולי אני לא יודע תראך

שש פעם >> כן הוא מביא ממנו שאומר שם מלך לבד שם לבד בסוף הזה שיש שש פעמים אותו שם הוא >> יותר שחקים קים נטרו פה >> שם מלך כן שקים נטרוש ועוד הפעם שבשמלך יש עוד בית נהיה ביחד שש פעמים בעלה אנחנו אומרים מנ לא >> כן אבל עוד פעם חזן פעם ציבור >> זה תלמיד חכם >> גלה מעלה >> וגם בסליחות לומר השם מלך בעמידה איפה אתה רואה פעמים שומע כן ודע כי השם מלך עוברים אותו כאן שש פעמים סגולתו להשפיע שפ חכמים המשתלתשלים

מחזור בת אל מכיר את זה >> אני לא הבנתי עדיין איפה גלגלי מענישימו את כל הפסקה השם מלך השם השם >> בתב שעקב השם מלך השם השם עכשיו המוניים אמוני אזה פעם שניה עוד פעם >> אה בין לבין כל אחד >> אחר כך ועד לא עשר החוצות עוד הפעם אחרב >> רגע >> לא לא לא אומרים ככה מי הנה סידור בית אל בוא >> הנה הוא אומר מחזור בת אולי יש ספר סידור מחזור אני לא אולי יש באיזה מקומות >> בכיפור אחד התפילות מביא את זה

באחד התפילות עושים סליחות שם נראה לי גם ישיבה באיזה מביאה הבי אני לא טוע >> הישיבה לא לא אני לא זוכר אני מחפש אצלי בספר עכשיו פה כתוב אין ספר אחד לקודש ולחבדות ימים אין מחזור מחז טלפוניס >> לא הבתי את אין אין שזה מחזור תחזיר אותם כן גם אני לא זוכר שכתב שכתבתי על זה אפילו בסליחות אצלי אין אין דבר כזה >> אה אולי מחזור זה הכוונה בשביל זה אתה אומר מחזור בתן אולי זה סידור שלנו כיפור >> כן אבל היה בת כיפור זה בתוך

הסידור הילכה קוראים ספר מחזור בטל זה השם של הספר מחזור בטל >> זהו חשבת >> רבי אברהם חמאו >> אה חשבתי ככה שיש ככה פה לספר שלו בכס >> אה טוב בברחמהבו היה מקובל כן >> יש לו בבד >> יש לו כמה ספרים יש לו שמות שעושים על פיו גם המלחפורת בית הכפורת >> כן יש לו דבר ח יש לו ספר של שמות של כל מיני שמות שתמש בהם משהו אבל הוא חלבי >> זה לא הוא לא חשבתי מרוקאים >> טוב הפרק רביעי טוב היום למדתם

אותי הרבה דברים >> תראה זה חידוש אבל תשמע תבא שלך זה חידוש בשביל בלינו אם אני רוצה >> אבל רחל לא היו >> כן לא אני לא גם פה לא שמעתי את זה אף פעם כלומר היום אני לומד את זה אצלכם פעם ראשונה עכשיו שהוא אמר לי >> אה ככה עושים >> כן אני יודע שעושים את זה בעצם אני יודע שאתם עושים את זה אבל אף פעם לא שמעתי פה במקומו חשבתי סתם עושים אבל הוא עכשיו אומר יש בזה כוונה בכוונה >> אבל אין לנו כוונה

בזה >> אבל הוא אומר זה הוריד שפע זה ככה >> כן אולי מתאים לרבי בן ציון מוצפי אולי להביא את זה הסוחר את החמור או והוליכה בהר והוליכה בבקעה אם הוכלה פטור פי שעבר על דעת הבעלים ואם מוחמה חייב שכר להוליכה בבקעה והוליכה בהר אם הוחלקה חייב ש שהתקלות בהר יותר מן הבקעה ואם הוא חמה פטור שהביקעה יותר חמה >> שהחמימות בביקע יותר מן בפני הרוח שנשבשי הרים ומוחמה מחמת המעלה חייב מה זה המענה שהיא עלתה כבד הבנת היא הרבה אנרגיה הוציאה שהיא עלתה וכן אתה

זוכר את הפרה לחוש ברוךשה בבקעה ונשבר קרקן והוא הכלי שחורש בו הרי הסוכר פטור ודין בעל הפרה עם האמנים שחרשו וכן אם לא שינן דעת הבעל נשבר קלקן לפרה על האומנים חרן לחרוש בבקעה חרש בהר ונשבע קקסוכר חייו בדינו של סוחר עם האומנים יפה נחמד זה מזכיר לנו את הגמרא גמרה >> תודה רבה שאתה מזכה אותנו ונו דבני השם דוד דרכתיבד >> דף תד ד אדוכתיב בנים אתם שם אלכם חובן דלאון פרדן הלורת שם קר בהם בהם בחורב דלאון הרי קורבנים בן בן מלכות בן משמ

כל קדישן והוא רחיב בארב ח ארבע יסוד ארבע חן טעים מקרב באפרדכתיב עושה שלום בברמה והופכי הוא מקרב מכאן דו מים שכליים עם גבריאל דו אש שכל והוא מקרב אורי דו ר דהינו רוח שכל אם רפ אפר דהינו עפר שכלית דמיד סתנה קודשבריך מבין לדוחה תמה כב בכל קורבני השם ואיך אמרה באזון אל תמרגין בשמק בשמי ולכבוד יסו עשיתי להתן דנות באסילות פירוע ג הדמין י לרשה ו לגופה טרן הן ל10 אבל עילת העלות על כל העילות על כל ושו יומ קדוש ומערכני השם לא שניתי

לאחוב יוד בפיר שנה ולה תפס והוא לא תקר הוא היה חו שמן אלשור עליו חדו למי גרמ שם כלל מנהון עמוק עמוק ממצאנו לתנורק שקחת חשפו כתר דוור תקיף הכל דרג על כל חם היה עניים שורדע בב כל שכן ספרן כל שכן חן כל שכן צ דין הוא סוב על כל העלמין ולא ולא עתה לבית בר מינה ולת דנפיק מרשותה לברו ממלא כל עלמין ולחה ממלא לא לאון חזק זה הזדור תו אדוני אלוהינו שהקטירו אבותינו לפניך את כתור את הסמים בזמן שבית קודש קיים כאשר סי

זרסם על יד משה נביא כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים שבנה סמים בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לךמים נטף וושחלת וכנסמים בונה זכה בת בבד ויאמר אדוני משה נטף ושחלת בנ סמים בונה זקה בת בבת יהיה יהיה בבת בת זקונה בדיו יהיה בבת בתקנה ביומ יהיה בבת בתקה דזזה אין איךז שמור ועשית עוד מלחש מנדק נדת ממנה פני העדות עד השך ועד לך שמה קודם שתן לכם תיר עליו אהרון כי אתה רוצה בבוקר בבוקר טוב חלות אחרון צב לכם תנו רבנן

תומה כת קט 368 מנים היו בה5 כנחמה מכל יום שלוש מנים מתרים שמה גדול מהם ש בערב יום מקים קיים את הדקה מן הדקה על עזר זמנים היו בא ואלוהן על סורי על סיפורן חן בנה לבנה שק 70 נמורה ציעה שבולת נר בח שישה 16 חוש חופה שלושה ן לא מסבי חת מלחן רבן שמעון גמלצור מה היא באה למה הוא בא הלו מאחד שב תניה בן אדם אומר כשהוא שוכך אומר אתה כותב שהכל פה כי מי דתה חס שנה אותו דבר כבר בחור טוב שזה דבשמה

>> אין אדם יכול לעבוד ח ולמה כמפסחו מסמרת הארץ שנחה מעד צורים שכלים מר עליהם אב כס מעד צורים ומעד לב דבשם זור מזכ משהוז טוב ממש ז בתחוק אדוני מצדם על שתי המזוזות בניך תבואכם כשר דיברם הזאת חיה אומר בניכם בניכם מה העבודה הזאת אתם פסח בתבתנו כל העם ויעסת מנורה בקשה גביעיה חגה שלושה כמ עולם תדע שניים שוחדים כן ששת הקנים יוציאים מן המנורה ומנורה גיב שוקדים כפתור כפתורת אחת >> שני הקלים אחרים שיש להקים היו יקח שני חמסיקות מהמשרד החנות שני חמשיקות מכסף

זה עין הרע שיקנו את זה מה אני יכול זה לעינם וס גם רודה לא מפור הבית שלך איפה אני אתה מפור באמצע עסתור זהב טהור שחקנה מצאת את זה >> לא הביא חלק הוא לא טיפל איפה הוא שם גי גי עוד אחד הבי היום שם את הוא הוציא אמרתי לו הוא הוציא את זה שם את זה מצד ימין רגע רגע לא אף אחד מצאתי מצאתי מצאתי מצאתי בסדר מצאתי מצאתי מצאתי אין לי כמו שכתב >> לא זה לא אמר ל בסדר בסדר מצ ידעתי זה >>

צריך תוציא >> זה גם מטפל >> לא לא יודע מה זה לא ראיתי זה כן >> יעמוד בין המתים בינם דעתנ >> ויסת מנורה זהבד עשה את המורך כפתורים שלישה קנים יוצאים מצידה שלושה כניה שלושה קני עולם תדע שלושה גבעים משוחקדים שלושה גביעים משוחקדים רק עם מי >> עדיין לא יודע מה זה באתי לזכור לא דיברתי בסדר בניזר דבר חיילה שהתחקבת למה מקום תשאל אותי לא זוכרתי אפילו מה זה היה איתך אני זוכר שזה בסדר אין כמותו אין כמות איפה אני עשה >> אדוניש אדוני שיענותי

לנגן שנותי ננגן חינ בית אדוני וזה מעשה המנורה משה זהבד לרך כן עשה אתמנורה ויאמר משה אמרת תן עליה האש ועל המזבח ושים כתוב חידה פח קצחן את הקדוש לעמוד >> בין המתים ובין החיים תעצה מגפה צ ומר משהו כמש ך אלה כיצג ככה ויתן את הכת ויאמר משה רח כש משהו בצפ משה פתח צך בוקר חסדך מסגר לי צרגה כחוז אני שעוזך הבוקר חסדך היית מסג צע בג תגזך שני שוזך בוקר חסדך כדגוזר נוסח שיר אלוהים פנחס פעמנו בסתר עליון בצד מפחד מצדך אליך אשת

חי מלהח כתוב זכה זה ממה שחקיש לא תירע לבוש פיה תנו בכוח יהי רצון מלפניך כבשו רחמיך את כעשיך מענינו כל ישראל אחת רחמים צה למלאכיך הקדושים ששפו שברך לאבותינו הקדושים כל הקחל הקדוש קדענו ברך אתכון זכה אתכון תתנור מעליה חיים טובים בריאים שמחים הצחות וישועות בכל מיני דמתיו >> וכן יהי רצון >> ונאמר אמן ب