בסימנא טבא הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ב-ג הרב בניהו שמואלי שליט"א כא סיון תשפד

בזה הזעה ש זה שלב ש [מוזיקה] בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כא בסיוון תשפד שיהיה ישועות דולות לעמו ישראל אמ יהיה רפואה שלמה למבי רבי שלום אהרון בן חל השם ישמרהו ויחיהו הנה זכינו בפרשה שלח לך אנשים בסוף הפרשה פרשת ציצית כתוב בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם למה ען תזכרו התורה אוסרת עלינו נסתכל במרא ות אסורות למה חס ושלום מי שמסתכל במראות אסורות אחר כך בר מינן נכשל בייסורים חמורים השם יצילנו אז שואל האשך הקדוש למה

כתוב קודם אחרי לבבכם צריך רק קודם אחרי עיניכם קודם רואים בעיניים אחר כך עומדים בלב תורה כותרת תור אחרי לבבכם ואחרי עיניכם צריך קודם כל לתתו אחרי עיניכם ואחר כך אחרי לבבכם כי קודם כל אדם רואה בעיניים ואחר כך בלב הלב מהרהר אלא אומר עשר כאשר אדם רואה ראיה אסורה בפעם הראשונה הוא אנוס כזה הוא נאנס הוא לא לא התכוון להסתכל הבעייה אם חושך שוב להסתכל שאז ראייה של תאוות הלב זה ה הה אסורה וזה מה שאומר הפסוק ולא תטור אחרי לבבכם שאחרי הראיה הראשונה הלב

חומד לראות ולהתבונן שוב ואז האיסור הוא אחרי עיניכם מה שעין ראתה לא בגלל הלב אלא בטעות לכן אין אין טענה לאדם אבל אחר כך אוי ואבוי לכן רואים ביום הכי קדוש בשנה קוראים פרשת עריות מתי זה ביום כיפור הגמרא אומרת ביום כיפורים היו בונות ישראל יוצאות וחולות בקרמים יה אומרים בחור סנה עיניך אבל מה צריך לדעת אחרי התית הדבר הכי חמור זה שאדם הולך אחרי ריאות עיניו לא ראיתם האיש הזה ישו ח שמו זכרו הוא היה בתחילה תלמידו של רבי יהושע ב פרחיה איך איך הגיע

לחוסר שמירה את העיניים כזה תודה איך הגיע לשפיר כזה גדול אומר בגלל שמירת העיניים לא שמר על העיניים שלו היה העיניים שלו משוטטות ולכן הגיע כל יום מבשלים אותו בשיר של צוער אוחת יש נשים מה הם עושות לוקחות את הילדים שלהם הקטנים איתם לים בגיל שנה שנתיים אומרות מה יש בזה לא העין שלו רואה היה אומר החזון איש נקלט לו במוח אסור צריך להשתדל על זה מאוד בכלל צריך להשתדל שאדם אלף פעם מתפלל לקדוש ברוך הוא שהעיניים שלו לא יראו במנות הסעודות לכן זה אחד הדברים

שאסור לאדם שיהיה לו המכשיר הזה הרצחני אייפון למה מה קורה הוא לא מתכוון אבל תיק פתאום קופץ לו קופץ לו ואז זה מעניין אותו ואז הוא פותח אומר לא אני לא אשים לב אבל אני רק רוצה לראות מה זה וככה זה יצר הרע בוער השם יצילנו לא כתוב בילקו שמעוני מעשה ברבי מתיה בן חררה זה מעשה הידוע היה יושב בבית המדרש עוסק בתורה אומרים רבותינו זיב פניו דומה לחמה קדסטר פניו דומה למלאכי השרת למה מהמו לא נשא עיניו לאישה בעולם האריזל כותב שרבי מתיא בן חרש

היה גלגול של פרטי בן ליש פרטי בן ליש הוא הירס את מיכל בת שאול והוא נעץ חרב בינו לבינה ולא נגע בה שנים רבות צדיק היה אבל מה הוא סוף סוף נהנה כשהוא ראה אותה מראיית לכן הוא בא בגלגול רבי מתיה תיקון פגם הראייה העיקר שזה רבי מתיה בן חרש פעם עבר השטן התקנה בו אמר איך אפשר אדם כמו זה לא חטא כמו התקנה ביעקב אבינו אמר לפניו ריבונו של עולם רבי מתיה בן חרש מו לפניך אמר לו צדיק גמור אין כמוהו אמר לו תן לי

רשות ושיתנו אמר לו אתה לא יכול עליו אף על פי כ ריבונו של עולם חילק תן לי אמר לו לך טוב הלך אליו בא אליו נדמה לו כאישה יפה שלא היייתה כמותה מעולם ממות נעמה אחות תובלת קין טעו במלאכי השרת וייראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה ככה נדמה לו אמר לפניו בא עמד לפניו פ פניו לאחוריו בא לפניו עוד פעם הפך פניו לצד ימין היה מתהפך בסוף מה עשה אמר מתיירא אני שתגבר עליי יצר הרע וחתני מה נעשה קרא לא אותו תלמיד שהיה

משרט לפניו אמר לו לך תביא לי אש ותביא לי מסמר לקח את המסמר שם אותו באש ושם בעיניים ראה את זה השטן הזדעזע כתוב במדרש נפל לאחוריו באותה שעה כר הקדוש ברוך הוא למלך פען אמר לו לך מהר מהר תרפא את רבי מתיה בן חלש איזה כאבים מהר בא ועמד לפניו אמר לו מי אתה אמר לו אני רפאל המלאך שלך לרפות את עניך אמר לו לא לא לא תניח אותי מה שהיה היה חזר לפני הקדוש ברוך הוא אמר לו ריבונו של עולם ככה אמר לי רבי

מתיה אמר לחמור אני ערב שלא ישלט בו יותר יצר הרע הוא לא רוצה כן מיד ריפה אותו כאן אמרו חכמים כל מי שהנו מסתכל בנשים וע כמה באשת איש בר מינן שלא מסתכל אין אין יצר רע שולת בו תסתכל לאחם עובדיה היה בבית דין כל פעם היה מביא לבנות שלו תמונה ציור שהוא צייר להם שתו הייתה מתפלאה אתה יש לך זמן לצר להם ציורים איזה ציור יפה אבל אני אומר מה את רוצה אני שם להם לב בסוף הוא הסביר לה שבאים נשים לבית דין עומדות לא

יפה הוא לא יכול להרים את העיניים שלו מה הוא עושה את עצמו כותב אמה כתוב אז הוא מצייר ציור לבנות אבל אחר כך היו מבקשים ממנו הרבה פעמים שידרוש לנשים לא מסכים מה היה עושה היה מביא את אשתו שם תניא הזה לשים אותה ראשונה מולו אחר כך ראה זה גם לא שווה לא מספיק טוב אמר אין נשים עושים נשים רק מחיצה לגמרי אי אפשר ראש הישיבה גם כן לא מרשה לדרוש אנשים רק אם יש מקיצה אני יודע רבנים שהיו דורשים אנשים היה קורה להם אומר להם

אסור לך מה שאתה עושה אני מזהיר אותך אל תעשה את הדבר הזה אתה רוצה תשים רק מחיצה מה זה מחיצה ככה מולך שאתה לא תראה שום אישה בשום אופן אסור זה אמת איך אדם יכול עין רואה ולב חומד איך הכתוב העבר עיניים ראות שו בדרכיך חייני אומר הבן עזרא אומר אדם שמשתדל לשמור את העיניים רואה ישועות מועיל לו לרפואה מועיל לו לחיים ארוקים לא לבנה בתו כך כותב הבן עזרא יש מספרים פה היה מעשה פלא בירושלים לפני כמה שנים היה איזה נער אחד קטן שחק עם

החברים שלו ו בנדק לו חבל סביב הצבא ונחנק הספיק עד שהספיקו אנשי הצלה לבוא כבר איבד את ההכרה הבינו אותו לבית חולים מה לא עושים מומחים להעיר אותו לא מצליחים אחרי כמה ימים פנות בוקר נשמע צלצול טלפון אבא מה זה צד שני נשמע רבי דוד פרנקל רבי פרנקל עוד הוא היה מבאי ביתו של החזון איש הוא ידידו של לבי הילד אומר לו תשמע אני רוצה לספר לך חלום מה שהיה הלילה אומר חלמתי שאני עולה לבית דין של עלה ואני רואה שעל השולחן נמצא תיבות מלאות פתקאות

ועליהם כתוב שמות של אנשים החיים שעדיין בעולם הזה כל שם ושם נידון לפי מעשיו בעולם אם נשאיר אותו בחיים או לא אני רואה את השם של הבן שלך שוכב בחוסר הכרה והדיינים דנים אלה מימינים ומזכים והללו מסמנים ולא פתע רואה מספריים צבועות בתכלת לפני הדיינים וחתך את פתקה של הילד ממילא נגמר הדין של הילד לחיים טובים ושלום קצתי ואני חלום אחר רגעים ספורים עוד האבא שקוע במחשבות הללו עוד פעם צלצול מה החופים מצלצלים אומר בוא בוא לפה תבוא במהירות לבית החולים לא הספיק לברר מה קרה

רופאים כבר מה האם לבית חולים אומר תשמעו כמעט שלא נשמתו אבל הכ הלך כמעט אומר יש תחיית המתים כפשוטו של דברים הבן שלכם פקח את העיניים ביקש קצת מים זה פלא פלאות שלו היה כזה פלא מופלא חוזרים לבית האבא סיפר מה שחלם אמר לו רבי דוד מה הפתרון של זה הוא לא יודע אשתו אומרת לו בוא תשמע אתמול הייתי פה במח יהודה והלכתי לקנות בד שהייתה חסרה לי חתחת בת הביא המוכר את המוכר הכניס אותי לאיזה חדר איפה שמה יש וניסיתי לחתוך טבעת כדי ולא עלה

בידי אז ביקשתי מהמוכר שיחתוך אבל דגתי במעשים שלי לא נתתי לו את המספריים ביד הנחתי את זה אומר המספריים באמת היו בצבע תחלת אומר זה מה שהיה זה עלה לפני הקדוש ברוך הוא שלא החתי את הבן אדם הזה וזה שהציל את הבן שלה תראה איך אדם כן אדם לא יכול לדעת היה יהודי אחד לא מצליח בעסקים שלו בא אצל רב שטיימן אומר לו כבוד הרב מה אני אעשה שאני אצליח בעסקים אמר לו אתה רוצה תשמור את העיניים גם אתם יודעים ששמירת העיניים זה סגולה לזיכרון יש

הרבה הם אומרים לו זוכים את מה שהם לומדים לא תטור ל מה תזכרו אדם ששומר את העיניים הוא זוכר היה חם אפיים כהן שהיה בא לישיבה היה גר בבקעה אמר היום קיים בדרך 200 מצוות של תטור אחרי לבבכם א זהו צריך לתאר את המחשבות מאוד מאוד מאוד מאוד להשתדל בכל הכוחות שלנו שאדם ישמור ישמור קדושה לא יש רבותינו אמרו יש שלושה בריתות ברית העין ברית הלשון ברית המעור זה הקדושה של רם החברים שעשה גידים עיקר העבודה זה עין והפה כמו שכתוב גאון חי העין והד של

שמה ישראל כותבים אותם בתורה באותיות גדולות זה מרמז על העין והדיבור ד' זה דיבור א למה צריכים שמירה יתרה זה לא פשוט יש הרבה מה הם עושים הם מעריכים את הדרך בשביל שלא הסתכלו במראות אסורים אומר אדם צריך לדעת מעריך את הדרך אז הוא יבין יותר מהר את הלימוד או אם מפסיד כסף הכל הסתדר לא אמר שלמה המלך אם יתן איש אתקון בטוב באהבה בוא זבו זדו זה אמת צריך להיזהר חפץ חיים רצו לתת לו משקפיים אומר הוא לא צריך היה אומר שהחלונות נאסו להכניס אור

ואוויר לבית אבל לא להסתכל דרכם לרחוב נכון אומר שהשפתיים לא היה א היה איזה חלבן אחד תלמיד חכם גדול פה בירושלים משהו לא רגיל וצדיק גדול דווקא היה מחלק חלב בשכונות האלה החלבן אבל הילדים היו תמיד משחקים איתו ולוקחים לו את הכובע מעיפים את זה למה הכובע שלו היה מלא ריח לא טוב אז פעם היה פורים שאלו אותו למה הקבע שלך מסריח כל כך אומר אתם לא יודעים אני מחלק חלב ברחביה בבוקר יוצאת אישה לפים גם עם הפיג'מה שלה איך אני רוח בורח חייב שיהיה מסריח

ישר הם לא רוצות כולם מפחדות ממני החלב הכי טוב אבל אף אחד לא רוצה לעמוד על ידי כולם בורחות כן אחרי זה שלא בר מינן זה אמת היה לנו איזה השומר של א זה של אור החיים יהודי צדיק הבנים שלו היו לומדים איתנו שכחתי איך קראו לו עירקי אחד עיראקי היה צדיק אז הוא אומר שעולה לאוטובוס ב ב בזה בבני ברק והוא זקן מבוגר באים נשים יושבות על ידו עכשיו אין לו כוח לעמוד אבל אל מה יעשה הוא מדבר לעצמו עזוב אותי תלך מפה מדבר לעצמו

ההיא מפחדת חושבת זה ב מבול תכף מי יודע מה היא כמה הולכת היום הוא סיפר לנו אומר ככה אה קוראים לו בן עזרא עליו השלום הוא נפטר בן עזרא בן עזרא החמב של רבי אברהם נקי קוראים לו בן עזרא אז הוא היה מדבר לעצמו מה הוא יעשה אז אמרתי לו ומה הה היה איזה יהודי אחד גם כן חסוך בנים אבל היה אוסף הרבה כסף לחתנים משהו לא רגיל הוא היה זקן גם הוא והוא לא ידע והוא ישב גם כן באוטובוס אז הוא מספר לנו את זה

אומר הוא היה לו פטנט אחר מה עושה מוציא את הנעליים מוציא את הנעליים ישר בורחס באוטובוס כן וגם הייה אחר הוא אומר יש לו זה אז הוא אומר תזהרו יש לי כרוספדאי אסור זה במחלה יש לי כרוספדאי הם חושבת זה איזה מחלה ב זה טלית ציצית צצית ק קוספי לא היה רבה דפין פעם אחד הבחורים היה צריך ללכת וזה הרב מדריך אותו אומר לו א כבוד הרב לא ידאג אני א תך תלך לישיבה תחזור אומר לו רבי דפין אני כבר בגיל 92 אומר לו עין אחת

לא רואה עין אחת בקושי רואה וכשאני הולך בדרך אל בכיות אני בוכה להשם שלא יכשל בעיניים ואתה אומר לי אל תדאג כבוד הרב מה אתה חושב שזה זה לא פשוט היו אומרים על אדמור מבז אומר אסור שיעבור תפילה אחת בלי דמעות על הצאצאים ש שעבדו לליבם לאבינו שבשמיים צריך להשגיח מאוד לילדים להתפלל עליהם זה לא לא אדם יחשוב זה בא ככה באוויר צריך עבודה או זכ למצוות ראית כן הייתי ש זכ למצוות עכשיו יבוא עוד כין שהבאת את זה יבוא עוד כקד כן רח ח טוב

נראה ישעיה הנבי אנחנו פרק ו פסוק א' למעשה פה מתחיל הספר ישעיה תראה רשי אומר בשנת סימן זה תחילת הספר בתחילת נבואת ישעיה בחמישה סימנים הקודמים נאמרו אחר זה הסימן אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה וראיה הדבר ישעיה ניבא ונותרה בציון כסוכר זה היה לאחר שהחריב וגלה סנחריב בת עשרת השבטים ונשארו רק יהודה וירושלים לכן אמר חזון שעייה על יהודה ירושלים ל אבל זה אתם יודעים את הפרק הזה כשהיינו ילדים היו אומרים את זה בלוויות בלוויות היו אומרים את זה כמו אומרים יושב בסתר עליון עכשיו זה

פרק ו' נשמע בשנת מות המלך וזיהו זה היה המנגינה וירא את אד יושב על כסא רמ וניסה בשול מלאים את האכל אתה רואה זה בשלת מות מה זה מות לא שמת המלך עוזיה נצטרע למה נכנס בהיכל להקטיר קטורת והצרעת זורחת לו במצחו ומצורע חשוב כמו מת בשו משנת מ המלך וזיהו באה ראה את אדוני יושב על כיסא זה ישעיה הנבי מתנבא ראיתי אז את השם יושב על כיסא רם ניסע ושוב מלאים את האכל שולב מעיל הייתי יושב על כיסא בשמיים ורגליו באכל הדום גלותו בבית המקדש

לדון על עוזיה שבא ליטול כתר כהונה לא מספיק לו כתר מלוכה רפים עומדים ממעל ו שש כנפיים שש כנפיים לאחד בשתיים יכסה פניו ובשתיים יחסר גרו ובשתיים עופף רואה רפים עומדים ממעל לא כלומר ממעל בשמיים ממעל לא לשמשו לשמש אותו כך תרגם יונתן שמשי קדישין ברומה קודמו בשתיים יכסה פניו לא יביט לצד השכינה שלא יביט כלפי השכינה בשתיים יחסר גלו לצניעות שלא יראה בכל גופו לפני בוראו למה זה ככה זה המלאכים קודם כל מכסה פניו שלא לראות פני השכינה לא יפה וגם בשתיים מכסה רגליו למה

לא להזכיר מעשה העגל ככף רגליהם של המלאכים כגב ככף רגל עגל ובשתיים יעופף שהוא צריך ללכת לאיזה שליחות אז הוא הולך ב מעופף אז יש לו שש נה בכוח כן זה הכוונות של ענה כוח הי עופף זה יעו פף כבוד ברוך כוכבו חסר וקרה זה זה ואמר קדוש קדוש קדוש אדוני סבאות מלא כל הארץ כבודו הנה הפסוק וקרא שרף קרא זה א זה שרף קורא לחברו לומר קדוש כאחד ולא יקדים האחד לחברו והכל יוצא מבן כולם כאחד כאילו זה כל אחד קדוש קדוש אתה רואה כלומר

הוא שהקדוש ברוך הוא מקודש ומרומם בעולם המלאכים ובעולם מעשה המרכבה שלוש פעמים מלאו כל הארץ כבודו כבודו מלא בכל הארץ שלוש קנות של וינועו אמות הסיפים מכל הקורא והבית לא עשן הסיפים אומר וינו עמות הסיפים לא כן המזוזות הפתח היו נעים מחוזר כל הקריאה ויוצאים ממקומם הרבה אמות ולא פירש כמה וינועו אמות הסיפים התרגום אומר אלו ציפה זה מזוזות הפתח שנמדדים במידות אמות לגובה ולרוחב זה מזוזות ההיכל והם מכל הקורא של המלאכים שקוראים ונעשה רעש ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש במ עוזיהו בו ביום עמד וזיהה

להקטיר בהיכל רעשו השמיים לשורו לומר בשריפה ותאכל את ה-50 כמו שכתוב בפרשה ותאכל את ה-50 ו 200 איש וזה שקרם זה פרשת שבוע שרפים שבאו ל שורפו רעשה הארץ לעו כמו קורח והבית היה נמלא מתמלא עשן נמלא ואמר אוי לי כי נדמתה תמה שפתיים אנוכי ובתוך עם תמ שפתיים אנוכי יושב כי את המלך אדוני שבאות ראו עיני אומר אמרתי אוילי כי פחד פן ימות על שראה מראו כבוד השם כי איש על כי אני איש תמ שפתיים ואינני כדאי כדי כלומר מצד מעשי לא מצד מעשה העם

א זהו לכן ובתוך עם תמי שפתיים אנוכי יושב כי את המלך אדוני צבאות ראו עיני אוי הנה הגענו פסוק כבר יש לי לא לדבר רבי אנון פה לא לדבר עוד עוד מעט עוד מעט בינתיים אני יכול לצבוע הכל בסדר תל אנחנו משניות מסכת גטין פרק ו קוד כ קודם המשנה צדקה בעזרת השם כי המשנה זה אותיות נשמה נשמה זה ראשי תיבות העלית משעון נפשי הנה שתי ואחד רבותיי פרק שש משנה א'ן לי ש חכם חורש נתן נשיא העדה הבבלית ה ה מבושל פרק שישי רבותיי משנה

א' האומר תקבל גת זה לאשתי אומר לשליח קבל גד זה בשביל אשתי הולך גד זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור יכול לחזור בו למה הגד זה זכות לא הגד זה לא זכות לאישה לא זכין האדם אלא בפניו לא זכין האדם לא חבין לאדם שלא מדעתו האישה שאמרה תקבל גיתי היא אמרה אם רצה לחזור לא יחזור למה ברגע שהגיע לידו הם מגורשת לפי כך אם אמר לו הבעל איש שתקבל לה אלא הולך ותן לה אם רצה לחזור יחזור יכול רב שמעון גמליאל אומר אף האומרת ו גיתי

אם רצה ח ור לא יחזור לא רק שאמרה התקבל אלא גם תקח ב משנה ב האישה שאמרה התקבל לגיטי שעשתה שליח לקבלה צריכה שתי כדי עדים שאומרים בפנינו אמרה שתים שאומרים שניים שאומרים בפנינו אמרה לשליח שקבל את הגט ושני כתי עדים ושני עדים שאומרים בפנינו קיבל וקרע למה ככה היו עושים קורעים למה היה גזור על המצוות ואסור קבלת גטין לכן היו קוראים את הגט אחר קבלתו גם היום קוראים את הגט יש האישה יש קרע של בית דין זה נקרא אפילו ואין האישה צריכה דווקא שתי כיטי

עדים כלומר ארבעה עדים אפילו הן הראשונים והין האחרונים מועיל אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהם גם בסדר נערם אורסה היא ואביה מקבלים את גטה היא יכולה בעצמה לקבל היא נערה או אביה מקבלת גיטה אמר רבי יהודה אין שתי ידיים זוכות כאחד אלא אביה מקבל את גטה בלבד זה זה כ שאנה יכולה לשמור את גטה כל אישה שלא יודע קטנה למשל אין יכולה להתגרש קרא עוד משנה למה יש לנו שבת קודש קטנה שר תקבל גטיה שליח לקבלה אין לו גט עד שיגיע גט לידה

לפי כך אם רצה הבעל לחזור יחזור שאין קטן עושה שליח אבל אם אמר לו אבל אם אמר לו אביה אומר צ תקבל בגטה אם רצה לחזור לא יחזור למה אבא יש לו יד הוא יכול ה אומר תן גד זה לאשתי במקום פלוני הוא מתנה לו במקום אחר פסול למה הוא מקפיד הוא לא רוצה מקום אחר הרי היא במקום פלוני ונתנה לה במקום אחר כשר למה הוא רק מראה מקום איפה היא האישה שאמרה התקבל ליגטי במקום פלוני וקיבלה לו במקום אחר פסול לעזר מכשיר הב לגיטי במקום

פלוני והביא למקום אחר והביאו מקום אחר כשר למה היא לא מקפידה מ שהביא את הגט במקום אחר לא נורא עוד משנה הבלגתי האישה שאמרה עשתה שליח הבאה יש את כהן אמרה לו ה אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה נכון היא לא מגורשת זה לא התקבל אבל אם אמרה התקבל הגתי אסורה לאכול בתרומה מיד שיצא השליח למה אולי פגש אותו מקבלת כיטי במקום פלוני אוכלת בטומה עד שיגיע גט לאותו מקום ליעזר עוסר מיד למה אולי הוא יודע לעשות קפיצת הדרך ‏o kma גמרנו את המשנה זה הגענו

למשנה ה גמרא היום אנחנו בגמרא חוזרים קודם כל על הדף שלמדנו אתמול כל העולם נתחיל עם כולם היום כולם מתחילים מסכת בבא בטרה דף בצ כן נגיד תפילת בית המדרש שם חוד קודש בריך שכנתנו חד השם אותיות יכ אותיות וכ בחוד שלים בשם כל ישראל צ ש תורה כמו שמ כתוב ג ב יומם לי ד ורן בן ב חכמה מפד ברוך אך א מסיון שמיים וארץ אז כן הלימוד הצלחתם ורפואת וישועה של נתנאל בן יפ הקפי ו אליעזר פנחס בן לאה השם ישמר חייהם בבות תנה

נור מעליה שהם טובים את המסכת הזאת יש לנו ללוות אותה 176 יום וגם נו נשמת קלמן רחמים בין אדמי שמחה נו נשמת מזל אלקי בת ג'וייה נשמת מיכל יונה בת שושנה גורג'יה שמת מסעודה בת ימנה נשמת אביד שמואל בן שולמית משה בן ישועה הבי אורי נורי רחל ורבי שמואל ורבי מרדכי בן חנה שלום שלום רפאל בן של סיפרה בת גוסטון צחק בן חנון יצחק בן חנון כ לפתוח רבותיי מסכת בבא בטרה דף הראשון זה עמוד ב דף ב רבותיי ה שותפים כבר אתמול למדנו שהכל בא

בשותפות כמה זה זכות גדולה ללמוד בעזרת השם אמרנו זה מסכת הכי ארוכה בשס והנה וזה כנגד אומר הזוהר כנגד הגלות האחרונה שהיא ארוכה ועכשיו כבר אנחנו בסופה בעזרת האל ב שעתו ותכף יש ישועות גדולות לכן צריך חזק חזק משנה תניח אולי נצתרך השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר הם אז היו גרים בחצרות ויש בתים פתוחים לחצר היה חצר יפה ושתי חברים גרים בה יש בה שתי בתים אז הם נקראים שותפים שיש להם חצר בשותפות זה שלהם בטאבו אבל החצר האש פות שרצו לעשות מחיצה בחצר לחלוק רצו

לעשות מחיצה מסקנת הגמרה תהיה שאין ב אין בה אין בה מקום לחלוקה אין בה מקום מספיק לחלוק כל פחות צריך שיהיה שמונה אמות אם זה פחות משמונה אמות לא חייבים לחלוק אבל אם זה יותר הוא רוצה לעשות חלוקה החברו חייב להסכים איתו אבל פה מדובר סתם שותפים שרצו לעשות מחיצה בעל חצר רוצים לחלות את החצר בין שניהם אז אם היא קטנה שאם החלקו על כל אחד יש לו פחות מרבע מות אז זה אז זה יכולים לא יכול לא מחייבים זה נקרא רצו עוד אז זהו אז

עוד פעם שותפים שרצו לעשות מחיצה בחצר בונים את הכול באמצע יכל אחד מהם ורוצה לבנות את הכותל בונה לחייב את חברו לבנות איתו להיות איתו ביחד לחייב את השני לבנות את הכול באמצע החצר כל אחד יתן משטחו בשווה כמו שנלמד ויעשו באמצע כל אחד חייב לתת משטחו יכול להגיד לו לא אתה הרוצה תעשה על חשבונך אתה את המקום בחצר אני כל טיפה בשבילי טוב לא עושים מחיצה באמצע חייב כל אחד לתת משלו מקום שנעלו לבנות בגבול גזית גז גביל גויל זה אבן שהיא לא מסותתת בגזית

זה אבן משוטטת גויל זה לא ש של עור יש גם כזה יש גם כזה כן זה פה מדובר גביל זה אבן שאלא מסוטט למדנו את זה למעלה כבר בסוף הבית ועליה גזית זה אבן מסוטט חפיס זה לבנה חצוייה מלאה בט לבנין זה לבנה שהיא לא חצויה בונים הכל כמנהג המדינה לא יכול אחד לכפו את חברו לבנות בחומר אחר אם היה מנהג המדינה לקנות בגבול או בגזית או בחיסין א יכול להגיד לו לא אני לא רוצה א חביבי המנהג לבנות בכזה זה הכל למה הגבי למשל זה

שש טפחים אומר לו לא תיקח ש שלוש טפחים מה אתה צריך כזה לא מנהג המדינה שיה חזק בגבן בגזית בכבישי הכל כמנהג המדינה עכשיו הגמרא המשנה אומרת גבין זה נותן שלושה טפחים זה נותן שלושה טפחים כין שעוביו שישה טפחים זה נותן משטח חצרות שלושה טפחים זה נותן שלושה טפחים תראה ראשי אומר השותפים שיש להם חצר בשותפות ובתי שניהם טורים לתוך לתוכו וכל חצרות שנו חכמים בפני הבתים הן ורוב תשמישים בחצר אתה רואה גם רשי מדגיש שעיקר תשמיש היה בחצר בבית חם לא היה להם מזגן ובבית

חם כל הקר התשמיש שהם עושים זה בחצר לפעמים יושבים גם בשבת לאכול את חמינדוס בחצר א אז עושים מחיצה באמצע זה נותן מחלקו חצי מקום עובי הכות וזה נותן חצי גת גזית כפיסי הכל מפרש בגמרא הכל כמנהג המדינה אם מנהג לבנות בגיל אין חברו יכול לומר לו איני חפץ אלא גזית זה נותן שלושה טפחים זה גביל שעובי קוטל גביל שישה טפחים ושל גזית חמישה ושל כפיסי ארבעה ושל נין שלושה הנה ראינו את הנשי נמשיך אז בגול זה נותן שלושה טפחים וזה נותן שלושה טפחים גזית שעוביה

רק חמישה טפחים זה נותן טפחיים ומרצה וזה נותן טפחיים ומרצה בכפי סין שעוביו ארבעה טפחים זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים בלונן שזה שלושה טפחים זה נותן תפע אומר זה פ מרצעה כל אחד יכול האחד לכפות את חברו לבנות עכשיו אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם לא יכול אחד לטעון זה שלי הכל אדוני אין דבר כזה זה המקום והאבנים והכל אנחנו ש שותפים אומרת המשנה הנה לפי כך תראה ראשי הועילו בתחילת ה הבניין חייבו חכמים לבנות בין שניהם אם נפל הכ לאחר שנים רבות אין

האחד יכול לומר כל הכותל נבנה בחלקי ומשני היו האבנים אפעל פי שוא חזק יותר מחברו כגון שנפל כותל בחלקו לא יכול לטעון וכן אין בגינה וכן בגינה מקום ש מקום שצומחים פירות ירקות מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו למה זה יותר זה קשה אדם לא רוצה שראו מה הולך בגינה כן לפעמים הוא מגדל שמה דברים שהוא לא רוצה שיראו נכון ציון משה כן יש לו עלים מיוחדים יש לו חייר יש לו בטטה לכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בבקעה אז מכוונים כ שכנו דורש אומר

לו תשמע אני רוצה לשים גדר לא יכול להגיד לו לא אבל בבקעה שדות תבואה זה נקרא בקעה שדות לבן מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו לגדול אלא אם רצה קונס את רו שלו ובונה את הקודם בשטחו ועושה חזית מבחוץ זה סימן שעל ידי עיבוי הכותל או תוספת תת והוא מייפה אותו מבחוץ לתזכורת שהוא בנה את הקודר בעצמו בשטחו שזה מגיע רק לו אם זה נפל זה הכל שלו למה הוא לא יכול לחייב את חברו בו תבנה איתי הוא יש לו שדה ו בבקעה זה נקרא

שדה של תבואה זה לא גינה שיש בו פירות ירקות זה שדה של חיטים מדה של של שועית של כל מיני דברים כאלה לא יכול לחייב אותו לעשות מחיצה לכן אם הוא רוצה תעשה אבל על השטח שלך ותעשה חזית לצד החבר שלך מבחוץ כלומר תיפה אותו יפה תחליק וזה סימן שזה שלך לתזכורת שבנה את הקודם בעצמו הוא בשטחו לפי כך כיוון ש קה לא היה לא היה יכול האחד לכפו את חברו לבנ את הכול הוא בנה רק בעצמו אם נפל הכול המקום האבנים שלו אבל בכל זאת

אם עשו מדעת שניהם בונים את הקוטל באמצע חסר כל אחד נותן משטחו ועושים חזית מכאן ומכאן שיידעו שזה שניהם בנו אותה פקר אם נפל ה כותן המקום באבנים של שניהם ראשי לכן בגנ מחייבים שניהם לבנות במקום שנהגו לגדור באמצע אבל בבקעה שד הלבן מקום שנהגו בגמרא מפרש מק אמר עושה חזית מבחוץ עושים חזית מכאן ומכאן יודע ששניהם עשו כל זה למדנו אתמול חזרנו על זה היום גם המשך הגמרא למדנו אנחנו חוזרים שזה יהיה לנו ברור טוב טוב מאיר עד פה אתה איתי כ או אתה צריך

שאני אחזור לך מושה אתה איתי בסדר טוב טוב ט ברוה מגודה מחיצה גודה צבו מ מחיצה אה יפה סברו מים מחיצה גודה סברו חכמי הבני הישיבה מה פירוש תיבת מחיצה שכתוב במשנה זה כול מאיפה אנחנו יודעים מצינו לשון מחיצה על כותל כדי תניה מחיצת הקרם שנפרצה אומר לו גדול חזרה נפרצה אומר לו גדול תיע שמנה ולא גדר הרי זה קדש וחייב באחריותה אתה יודע זה התחלת המשנה הזאת היא אומרת כך מחיצת הכרם שנפרצה לזה היה לו שדה שמו לב לזה היה לו שדה שדה תבואה ולזה

היה לו קרם היה מחיצה שנפרצה שהקרם שנפרצה לזה היה לו כרם לזה היה לו שדה של תבועה ולכן אם יש מחיצה בקרם אז אפשר לבנות עד המחיצה הכלל הוא שה כהוא עושה כרם חייב להרחיק ארבע עמות מהשדה של התבואה למה אם לא כן הוא מקדש את התבואה והכל צריך לשרפה הכל ך לשרפה תקדש תוקד אש צריך להרחיק ארבע אמות כי כל השורשים הם משפיעים ארבע אמות צי ארבע אמות כל אמה זה חצי מטר כלומר ש מטר אבל אם יש גדר אז לא צריך להרחיק יכול לבנות

את הקרם סמוך לגדר והוא יכול לבנות את ה את השדה תבואה שלו סמוך עכשיו תראה מה אומרת המשנה זה לא כתוב פה אני קורא את זה מרבנו גרשום כדתנן מחיצת הקרם שנפרצה לזה היה שדה תבואה ולזה היה לו קרם עכשיו זה בשביל זה אני קורא את זה המילים הללו והייתה כותל מחיצה מפסקת בין השדה לקרם היה כותל מחיצה הת איך המשנה קורה היה כותל מחיצה מפסיד ועכשיו זה המשנה ועכשיו נפרצה מחיצת קרמו וישתחו שלא יתערבו זרעים בכרם אומר לו אומרים לו בית דין לבעל הכרם גדור

נתייאש מן הזמן שקבעו לו בית דין ולא גדרה נתערבו הזרעים בקרן הרי זה קידש טוענין תעונן שריפה כקד אי הקרם כמו שכתוב בתורה פן תקדש המלאה הזרע דרשי מה זה תקדש תוקד אש ואותו בעל מחיצה חייב באחריות זרעוניה של אותו שהפס שהפסידו חייב לשלם לודמן זה המשנה אז עכשיו זה שאומרת פה אני כפה ברוע מה הא מחיצה גודה זה כון מאיפה אני יודע כדי תניה מחיצת הקרם ש היה לזה קותל מחיצה מכאן קותל לזה לזה קרם מכאן ולזה שדה תבואה מכאן קותל מחיצה באמצע ואז מחיצת

הקרם שנפרצה נפרצה המחיצה אומר לו גדול העיקר כבר ראינו שכול מחיצה זה כול כי היה כתוב כותל מחיצה בסדר אומר לו גדול חזר נפרצה אומר ו גדול ראיית ראשי גודה כותל דכר תנה גודה מחיצה מחיצת הקרם שסמוך לשדה לבן של חברו אומר לו לבעל הקרם גדול אתה שלא יאסו פניך את תבואת השדה בשום כל עין לפי שסמך בעל השדה זה רעב סמוך לגדר בפרק שני היה גדר בינתיים זה סומך לגדר מכאן את יינותיו וזה סומך לגדר את זרעו מכאן כשאין שם גדר ן לא איתה אדם

אילן סמוך לשדה חברו אכן החיק ממנו ארב אמות כדי עבודת הקרן חי הב קלים חוק ארב עכשיו אדרב נתרצה עוד הפעם אומר לו גדול אם נתעה שמנה בעל הכרם כלומר הוא לא ולא גדרה נתיעה שאומר אני מכאן לא גודר יותר אם יש דבר כזה אם בכל זאת הוא לא התייאש ווא אומר אני גדול וסר כל העניין של זה ככה אומר תוספות דווקא נתייאש אבל לא נתייאש ועושה כל שעה לגדור אף על פי שהוסיף 200 מותר כן אך למדנו במסכת כע ששם אומר רשי תראה אומר התוספות

שמה כתוב הרוא ירק בכרם ואומר כשהגיע לשם מלאכתנו הוסיף 200 מותר וכ שחזור על כנו הוסיף 200 אסור על מה כשהוא מחזר אחר לכיתתו אפילו הוסיף 200 מותר אם הוא רוצה אז גם פה הוא מחזר לעשות את המחיצה אז זה מותר אבל אם הוא נתייאש והוא לא מחזר לעשות כמו שאומר רשי נתייאש לא נתייאש מהגדר אומר אני לא בונה מה אכפת לי שיתערב לא אכפת לו ש ולא גדלה וגד יותר משור אחד מ-2 אתה רואה רשי אומר אם הוסיף 200 שנת קרנק פן תקדש תוקד אש

אז חיב באחריותה כל התבואה נאסרה והוא חייב בעל הקרן באחריות התבואה ומשלם לו את נזקו הדין הוא בכלאים הדין ה למשל אם אדם יש לו כרם והלך זרע באמצע ירקות זה נקרא כלאיים וצריך הכל לשרוף אין איזה תקנה בקוטר של 16 עמה אם הוא זורע יש לו פה כרם ובאמצע הוא זרע הירקות זה כדי הכרם אסר את הכול א פה פה עכשיו הוא לא זרע אבל מה זה נפרצה המחיצה ויש לו שמה גדים גודלים לו ירקות תבועה אם הירקות היו בשיעור שנגיד א פחות מ-200 כן

נגיד 195 190 כן ואחר כך הוא התייאש ממנה עדיין זה לא וסר מתי זה וסר כשזה נהיה 2001 הוסיף הוסיף 200 על מה שהיה כלומר גדל יותר התבואה היא גדלה יותר יותר משיעור אחד מ-2 יותר משור אחד מ-200 הרי זה קידש את התבואה ואז חייב בעל הקרם באחריותה של התבואה אתה הבנת אותי ציר משה 200 זה חוזר על התבואה התבואה ואיין זה ין יש קרם נפרצה הגדל נכון עכשיו לא התבואה אם אם ברגע שהיא גדלה קצת כן ברגע שטבועה עד עכשיו היה הכל בסדר התבואה גדלה

לעצמה זה לא היה מעורב כיוון שהיה גדר היא גדלה בהיתר ברגע כ שין גדר שאיין גדר והיא גדלה יותר באיסור עכש אז היא גודלת באיסור כן הגדילה הזאת באיסור זה אוסר את זה אוסר אותה והכל צריך לשרוף הכרם וסר מי קובע את הגודל של הב התורה אחד מ2 ברגע שזה גדל 200 הוסיף אחד על ה-2 כל זמן שאין 200 והי גדלה עד 200 אין בעיה זה תראה אני אסביר עוד פעם עוד פעם הבנתי זה גובה בטח שואל מה זה 200 200 קילו 200 גו לא לא

גובה גוב גם קילו א זה לא משנה יחסית לאותו כן תראה תראה אני אסביר לך למשל למשל אתה צודק אתה צודק יש יש בשר בחלב כן כמה בטל החלב בתוך הב ב60 יפה יש 60 פי החלב כן אז זה אז זה מותר נכון כן כן יש ייסורים זה צריך פי 100 כן בכלאים 200 פי 200 כ עכשיו זה גדל יותר מ-200 אז לכן זה וסר בסדר אם זה היה פחות זה היה בטל כןכן אבל זה עדיין עכשיו זה גדל הגדילה היייתה מה שגדל אחרי שנפרץ בסדר

הבנת כן הוא משלם שורפים את הכל והוא משלם בח לא אבל זה כמן שזה מחוב עכשיו הוא הוריד את זה זהזה כמו הוא מתערבב יונק גפ ונק מהגפן הגר כן כן או שלא צריך גדר ירחיק ארבע עמות זה המשנה הזאת היא נמצאת במסכת קלאיים כ בפרק ה תפתח רגע יש לך מסכת כלאים פרק ה אני יכול לקרוא לך את זה משם זה דרך אגב הביאו לפה זה לא עיקר הגמרה פה אבל בשביל שאנחנו נבין אני נקרא לך שם שיהיה ברור פרק ה משנה ו הרואה ירק

בקרם ואמר כשהגיע לו אל חתנו מותר כשיחזור הלכנו אם הוסיף ב2 אם הוסיף ב2 אסור לו עכשיו אני קורא לך את הביעור קודם כל הקדמה לזה הרואה ירק בקרם ירק שגדל בכרם שלא מדעתו ואמר כשהגיע לשם לקנו מותר לפי שגילה דעתו שהוא לא רוצה בקיומו שיחזור על הקטנו הרי יכול לקטו עצל אם מוסיף ב 200 אם עד שנקטו שים נ זה כמו מחיצת הכרם שנפרצה זה אותו דבר אם אם עד שנקטו הוסיף הירק חלק אחד מ2 ממה שגדל עד שראה הוא חלק אחד ממ ממה שגדל

עד שראה הוא אסור בהנאה משום מקיים כלאיים כמו שאמרנו שאם נפרצה עכשיו הוא אומר את המילים שלנו שאם נפרצה מחיצת הקרם מחיצה שבין כרם לשדה תבואה כל זמן שמתעסק בעל הכרם בעניין הגידור אפילו הוסיפה התבואה 200 לא נאסרו אבל אם הוא לא עוסק בזה כי לא נכו שזה יגדל לא רוצה אבל אם הוא לא עוסק בגידור והוסיף המ נאסר זה משנה בקל זה המשנה בקל בסדר זה הכל בסדר זה מובן אז מפה כל זה בא בשביל להראות לי שמחיה זה כותל זה הכל בשביל זה הביא

את כל זה מה הם מחיצה גודה זה כול בשביל זה זה בא ג מדייקת טע ד רצו הלשון מחיצה שפירוש הוא קוטל מחייבים אותו לבנות את הכול באמצע רצו הם רוצים את בניית הכותל שניהם הסכימו הלא רצו אן מחייבין אותו אם אחד מהמהם לא רוצה לא מחייבים אותו לבנות כותל אומר לי תשמע אני לא רוצה אני מספיק לי לנעוץ אזה דות בקרקע להבדיל בין החלק שלי לחלק שלך לא רוצה קוטל בוטל לא רוצה אין מחייבים אותו עלמה זה קרייה לב שמ הזק אם לא מחייבים אותו

משמע והוא מסתכל הוא יכול להסתכל כמה שקורה לחברו משמע מפה אזק ראייה אין שמו אזק ולא יכול לחייב אותו לבנות כותל למנוע את ראייתו ככה משמע אם רצו כתוב במשנה השותפין שרצו מה אומרת ואמה מחיצה פלוקה כדכתיב מחיצת העדה העדה וכן רצו בוא רו שלך שמיצה זה גודה ורצו לבנות ואז טעמה שרצו א לא רצו אז אין אזה ריה אזה ריה לזק מי אמר אולי מה זה מחיצה אולי סליחה אולי מה שכתוב שרצו לעשות מחיצה זה פקה חלק את החצר זה הכל פלוקה פלוקה זה לחלק

את החצר אתה יודע תשמע חביבי זה זה עד כאן זה שלי עד כאן שלך אתה שומע זה המידות כדכתיב ותהי מחצת העדה זה נאמר לגבי המניין השבויים של מלחמת מדיין שמה זה לא עניין של מחיצה שמה לא עשו חומה שמה חצו מחצת העדה חצו את השבויים זה יקח חצי זה יקח ככה זה יקח ככה אז אתה רואה שמדובר בחצר שאיין ב דין חלכה לכן לא הה יכול לכפות את חברו לחלוק וכיוון ד רצו למה זה היייתה חצר שאין בה דין חלוקה מה זה חצר שאיין בדין

חלוקה אם יש שמונה אמות יש דין חלוקה אם זה פחות משמונה אמות אין דין חלוקה והם רצו עכשיו לחלוק בונים את הכותל בעל כוחו עכשיו עשו פלקטה רציתה אתה רוצה לעלו חייבים כ מקום קטן י חביבי חייבים לעשות כותל על מה אזק ריש מזק אז הוא מחייב אותו לבנות כותל במנוע שהוא לא ירא את בחצר שלו את שניהם רוצה אחד לא רוצה אחד רוצה אחד לא חוצה לא חוזר כן כמה שרצו לחלוק את המק פלוקה השותפין שרצו לעשות מחיצה מה הם רצו קודם כל הם רצו

לחלוק לוקטה לעשות מחיצה זה לא מחיצה זה פלוקה רצו לחצות ביניהם את את החצר אז כ עכשיו אחד חזר לא אז הם רוצים שניהם רוצים רק אחד הוא לא רוצה לעשות קוטן ואחד רוצה לא רק לעשות כותל מחייבים אותו לעשות כותל קרייב אותו לבנות את הכותל אז מפה רואה שזה ראיה שמ זק אז מי אמר לך אין אזה קרייה לא שמי זק אני יכול לדאק לך אחרת יחי אם הפירוש מחיצה זה חלוקה הי שרצו לעשות מחיצה שרצו לחצות מבעלה לא השותפים שרצו לעשות מחיצה זה לא

נכון החלוקה היא לא עשיית דבר שצריך מעשה בחצר אלא שרצו לחצות כלומר לעשות פעולת חציה לח ביניהם אז זה אז לא דוכה אותו אומר זה לא פירוש כמו שאתה אומר טוב אלא מה הי אז נחזור לפירוש הראשון אלא מהי גודה זה כותל אז גם קשה הלשון המשנה בונין את הכותל בונין אותו מבעלה הלו אם מחיצה זה כותל אז לא צריך להגיד עוד פעם בונים את הכותל בונין אותו למה הרגע אמרת כותל מחיצה כש עוד פעם בונין אותו אלה לא לא לא לא אי תנה אותו אמנה

בסס בעלמה כמה שמען כותן אם היה אומר בונין אותו הייתי אומר יעשה דות נעוצות בקרקע ונעשה שמה איזה פספס אחד ומספיק כמה שמנ לא לא בכוונה אני כותב לך בונים את הכון דוו הכות דווקא אז גם מפה יוצא שזה קריה כן שמ עוד ש ש לגמרא בונן אמרנו אמרנו במשנה השנה קמה בונן את הכותל במסע נכון ככה אמרנו פשוטה בסר צ לשות איזה עושים חז כןך הם רוצים כשח ‏daag skepti שתשתמש בחצר שלי בחלק השלושה טפחים או בחצר שלי כמה שמלן אם הסכים לבניית הכול שים

אותו באמצע תעביר אותו מקום תעבור איתו מקום וזק ראייה לא שמ הזק ראינו בכמה מקומות שזה קריש מזק סימן גינה כותן קופין חולקין חלונות זה רבי נחמן בוא נראה תה שמה בוא אני אראה לך שזה קריה ש מזק תה שמה חילה רבי ת שמה ת שמה וכן גינה אתה רואה במשנה כתוב וכן בגינה סתמה כמקום מזק לכן מחייבים אותו לגדול לא אומר גינה שנה אל תביא ראיה שמכוונים אותו לגדול למה שמה לכל הדעות אזה קריש מזק יש בה פירות ירקות כל השנה זה כל השנה מלא

פעם זה פעם זה פעם זה לפי העונה הכל מלא ד רבי אבא מה רבי אבא א ונמר אסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בכמותי למה שלא יזיק לו בעין הרע ה וכן קטנה אז זה זה ראיה דווקא בגינה יש אזק ראיה חצר לא ו בכן קטנה כתוב שדין גינה כדין חצר מהזה בכן כמו כמו כמו בדין גינה כמו דין חצר לדברך רק בגינה אתה אומר ישש מזק אומ אתה יודע מה זה וכן הגבית וגזית מה שכתוב במשנה וכן זה לא חוזר שגם בגינה הקוטל

צריך להיות אלא זה חוזר שגם בגינה צריך להיות מגבית וגזית כמנהג המדינה כמו בחצר צריך להיות מגביית וגזית גם בגינה צריך להיות מגבית וגזית עוד משה הגמרא אתה שמה קותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ארבע אמות הנה אתה רואה קוטר חצר שנפל מחייבין אותו לבנות עד ארבע אמות אתה רואה שאז ריה ש מזק נפל מחייבים אותו לבנות עד ארבע מות למה מחייבים אותו כי הזק ריש זק אומר לו נפל שנה זה לכל הדעות למה עד עכשיו היה לא רואים לא זה אז צריך להמשיך את

זה כבר הסכימו הראשונים לה בנית הכותל אתה יכול עכשיו למנוע כבר היה הסכמות קראלה מה קרלה אז מה המקש שקשה לא ידע ששונה הדין כשכול נפל וכבר זה היה וכך נהגו אומר פע הצטרך עליהם מה מארבע עמות ולמעלה אין מחייבין אותו אפילו שהיה קודם עד ארבע עמות אפילו שמקודם היה קוטן גבוה יותר זה זה צריך השפע המחיצה רק ארבע אמות לא צריך יותר גבוה אפילו שזה היה מקודם יותר גבוה מארבע עמות לא צריך תה שמה קופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר שמע מינ הזק ריש

זק אתה רואה אחד בבני החצר כל אחד הוא קופין אותו לבנות בית שער כלומר מקום לשומר שהרחיק את בני רשות הרבים להציץ בחצרות ולהזיק ודלת לחצר גם לשער לחצר נעול אז אתה רואה שמע מינה הזה קריה ש מזק אתה שם שומר אתה שם דלת שלא סתכלו לו בתוך הבית אומר לו הזקה דרבים ש זה רשות הרבים הרבה עוברים שמה זה לא רק השכן זה כל האנשים עוברים אז זה ודאי צריך להשים את הדלת שזה לא יהיה ושומר שלא יזיקו וד יחיד לא מה זה קרייה של

יחיד זה לא נחשב בזק תשמה אין חולקין את את ה את החצר עד שיהיה ב400 לזה ו-400 לזה אז חולקין להיות לזה 4מ ה יש בה כדי לזה וכדי לזה חולקין קופין אותן מיד חולקין יש ארבע עמון מילה בכותל והנה אתה רואה זה קריש מזק אומר לא פספס בעלמה לא צריך בקוטל תה שמע ב מסיפס כן דות אה יתדות יצייד אה יש לכם ציורים בסוף בגמרא גם את היתדות וגם את המסס הרב על כל ה שקש ה יכול להגיד לו לא טיפס בע מה הוא משר

לא בקוטר איפה כתוב ב אין שאלה כז תשמה החלונות אניס בן יפה טוב אחר כך תשמע כן החלונות בן מלמעלה בן מלמטה בן מכ נגדן ארבע עמות בת נעלה מלמעלה למה כדי שלא יציץ ויראה מלמטן כדי שלא יעמוד ויראה ומכן גדן שלא כדי שלא יעפיל ויראה אז אתה רואה כזה שלא יראה יראה יראה מה היה החלונות מי שבונה כותל מול כותל חברו שיש בו חלונות יש לו כול שיש בו חלונות בין מלמעלה המרחק צריך להגביה את הכול מעל החלון חברו זה 400 בין מלמטה המרחק צריך

להמניך את הכול מטען חלון חברו 400 בין מכן נגדן המרחק צריך להרחיק את הכותל מחלון חברו המרחק ארבע עמות נעלה ברתה מבואר את טעמי הדינים מלמעלה מגביע את הכותל ארבע עמות כדי שלא יציץ ויראה מעל גג כולו ויסתכל לתוך חלון חברו אם זה לא יהיה גבוע ארבע אמות הוא יציץ לעות מלמטן למה מניח את הכותל ארבע אמות כדי שלא יעמוד על ראש קטלו ויראה לחנות של חברו מכן גדן מרחיק את ה מהחלון דו שלא יפיל כלובים נעור ואוויר מחלון חברו אז אתה רואה שלא יציץ ומציאה

שלא יעמוד ויראה למה הזק ריש מז אומר לו אזקה דבית שנה זה לכל הדעות זה לא לחצר או לגינה או משהו כזה זה לתוך הבית שלו תוך הבית אדם מושה דברים צנועים זה לא יפה דמר רב נחמן אמר שמואל עוד שאלה גג סמוך חצה חברו כגון שהחצר גבוה ושווה לגג רואה מהגג החצר חברו הוצי לו מעכה גבוה ארבע עמות לגג שלא יוכל לראות מהגג לחצר אתה רואה איזה קריש זק יש כאלה הרבה בתים בעיר עתיקה במקומות הגג והחצר של למשל אני הגג שלי והחצר של חורש

אותו גובה אני מה הגג שלי הולך לחצר שלו יש שמה קובה שזה דברים אפשר לאכול שמה דמר רב נחמן משמעי גג חץ ל חברו עושי לו מעק גבוה ארבע עמות ש לא יכול לראות מהגג את חברו אתה רואה הזק ראייה שמ הזק שנתם דאמר לה בעל החצר לבעל הגג לדידי קביע לי תשמישי אני התשמיש קבוע יש לי בחצר חביבי אני כל הזמן אדם רוב תשמישו בחצר לדידך לא קביע לך תשמיש אתה אין לך מתי אתה עולה לגג מתחשק לך אתה עולה לגג שאתה רוצה לייבש משמיש

אתה רוצה לעשות לדר כזה אתה עולה לגק אתה שמה אתה מייבש שמה מה כל רגע אתה עולה כן רוצה לעשות איזה עניינים אתה אבל אני כל הזמן בחצר אתה לא קבוע עליך זמן שד להשמר ממך ולא ידע ביד צדיק ואתית אני לא יודע מתי אתעלה לגל שאני אדע להיזהר להצטנע מנך כדי שאני אשמר אני יעשה דברי בצנעה לכן צריך בעל הגג לגדור שלא להזיק בזה ראייה אבל מחצר לחצר שהשימוש לשניהם לא לא מי אמר לא צריך לגדול אזה קרייה לא שמי הזק כל איפה ששנינו את

הדברים האלה אם זה גינה אם זה חץ אם זה בית אם זה ג כל זה זה הזק ריש מזק או רשות הרבים מיוחדים בחצר יפה רשי אומר דצנ מנך דבר הצנע אבל חצר החלוקה לתרו קביעה תשמ שת כל אחד בחלקו כל שעה ולא עבד במיד צניה מה אדם עושה בחצר כבר גם יודע זה לא מסתובב שם שומר רחים חים אח מ בח לא מוכר מכים בח מח לא לגדל לא כתוב אצל בברעם ראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה למה הם קדושים עם ישראל שאין מטוב

הוא אוהליך יעקב ובית אסור שיהיה הפתחים שמכוונים שאדם לא הסתכל מה הולך בבית חברו ראה עם ישראל שהיו במדבר שאין פתחיהם מכוניות נשנה ארינה אמרלה יש עכשיו נשנה לשון אחרת את כל מהמהלך השקל והטיה של הגמרא זה זה הפוך בוא תראה את זה עוד פעם זה חוזר על הכל אבל בצורה כן בוא נראה ברוע מקודם אמרנו ברוע מהם מחיצה גודה כותל עכשיו לא סבר וע מהי מחיצה פלוקה זה חלוקת החצר כדכתיב ותהי מחצת העדה כ במדיין וכיוון ד רצו שהסכימו שניהם לחלוק את החצר חלוקת חצר

בונים את הכותל בעל כוחן על מה הזק ריש מזק ויכול חברו לבנות כותל למנוע הגמרא שואלת עד פה מובן אמה הגמרא שואלת אמה מים מחיצה גודה דתנן מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדול נפרצה אומר לו גדור נטיעה שמנה ולא גדרה הרי זה קדש וחייה באחריותה טעמה ד רצו הלא רצו הן מחייבין אותו על מה אזה הקרייה לש מזק אתה רוא עד עכשיו הוכחנו זה כיש מזק למה מה זה מחיצה זה פלוקה זה זה לחלק את החצר בינינו אבל עכשיו אני אגיד לך לא מה זה מחיצה

זה קוטל כמו שראיינו מחיצת הכרם שנפרצה שמבדילה בין הכרם לשדה אומר לו בעל הכרם לבעל לתבואה לבעל הקרם גדול למה שלא יאסרו הגפנים שלך את תבוא את התבואה שלי באיסור כלים חזר נפרצה אומר לו גדור נתייאש המנה ולא גדרה וגדלה תבואה יותר משור אחד מ2 הרי זה קדש התבואה נאסרה נאסרה וחייו באחריותה וטעמה דצו לא כתוב במשנה רצו מחיצה זה כותל רצו את עצב ני הכותל הלא רצו אין מחייבין אותו לבנות כותל משמע איזה על מה איזה קרייה לשמ איזה לא כן היו מחייבים אותו י

אחי אז אז לא כמו הפירוש הראשון שאתה אמרת כן זה זה מחיצה זה פלוקה זה חלוקה ואז בונים את הקוטב בעל כוחן לא אומר לא הגמרא אומרת אחי אם תסביר לשון של המשנה בונין את הכותל בונין את הכותל בונין אותו מבעלה אם זה חוזר מחיצה זה כותל אז תגיד בונין אותו כבר עמר לך זה כותל תגיד בונין אותו מה זה בונין את הכותל א אל המי אל המי פרוקה זה חלוקה ה אחי שרצו לעשות מחיצה שרצו לחצות מבעלה אומרת כן אומר לא זה לא קשה למה

כדאמר אן שתנה עבית פלוקה אומר רגילים אנשים לדבר בצורה כזאת בוא נעשה חלוקה מה שואלת וי איזה קריש מזק מה עריה רצו אפילו לא רצו נמה אם איזה קרייה מה זה רצו קופין אותם לבנות כותן איזה קריה אמר אמר רבי יוחנן משנתנו כשאין בדין חנוכה והו רצו יפה משנה שלנו מדברת אין ארבע עמות לזה וארבע עמות לזה אין ביניהם שמונה עמות שאם נחלוק את החצר ילכ אחד שטח של פחות 400 אלא אם נחלוק יהיה כל אחד פחות מ400 אז אין דין חלוקה ולכן רק אם רצו

למה אבל אם בכל זאת אין דין חלכה אם רצו אז יעשו האפשרות כלומר אפשרות לכפות זה לבנות כול זה רק אחרי שרצו כלומר רצו רצו לחלוק את החצר ברגע שהסכימו לחלוק את החצר יכול לכפות אותו לעשות קוטל אבל כשהסכים אז גם אם תאמר שזה קריה שמי הזק זה דווקא שיש בה שמונה עמות גם אם תאמר שאם פחות רק אם רצו הגמרא שואלת והוא שרצו בסדר זה מובן נכון מר אתה איתי מה קמה ש כילת בה דין חלוקה כי רצו פליגה מה בעלה שמ כשאין דין חלוקה

אז אם רצו שיסכימו ביניהם ועשו לחלוק אז חולקין את החצר ואחד מהם לא יכול לחזור בו זה אתה רוצה להגיד לי כבר תנן ה מתי כלומר חולקים חצ שאין בדין חלוקה אין בה שמונה עמות בזמן שאין שאיין שאן הם רוצים אז דווקא לא מתי לא חולקים את החצר שאן בדין בזמן שן שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו פחות מכן חולקים אז למה קפלה את המשנה לזה משנה אומר אם תם אב אמנה אפילו פחות מכאן אב אמנה סליחה אפילו פחות מכן ממסמס בעלמה כמה שמן הנחה

כותן אם היה מהמשנה שם הייתי חושב שהסכימו לחלוק את החצר שאין בדין חלוקה יכולים לכפות זה את זה ביניהם רק במספר בעלמה בקנים כמה שבענן לא אפילו שאין בדין חרוכה כמה ש לחפות כותל ממש ונתנה ולא נתנה אם כן יהיו שונים רק את המשנה שלנו למה צריך את המשנה של הלן אומר שפה הצטרך בכתבי הקודש אף עפי ש שניהם רוצים לא יחלוקו בשביל ההמשך המשנה כי בזה כבר למדנו מהמשנה שלנו דין חלוקת החצר אבל בשביל המשך אם יש להם ספרי תורה כתובים נכתבו על קלף שניהם

רוצים חוקם זה לא לא חולקים כזה דבר זה גנאי זה לא יפה נשנ חרנה זה את הסוגריים אנחנו מדרגים כי זה נמחק בסדר במה וקמת מתניתין במה קת מתתי פ לשנה בתרא בשאין בדין חלוקה א בשאין בדין חלוקה כי רצו מה יהווה נדרו בהו מה בכך שהסכימו לחלוק כל אחד מהם יכול לחזור בו אם אם הוא לא רוצה לחלוק למה קופין אותו שאיין בדין חלוקה אם שאין דין חלוקה כ רצו יוה רצו אז למה צריך לחייב אותו אם לא רוצים חזרו בהם נדרו בהו ולא קופין

למה קופין אמר רבי אשה אמר רבי יוחנן שקנו מידן קספו קניין תפסו קניין שיחלקו את החצר קניין סודר כן חקו מידל מה יהווה קנין דברים בעלמה הוא עשו קניין עש פעולה אין קניין מועיל רקל קניה מכירה של חפץ או קרקע זה סך הכל דין חלוקה קנו מידן ברוח לא סתם קלו בידם זה בחר לו חלק מסוים של החצר וזה בחר לו חלק מסוים של החצר אז בזה אי אפשר לחזוק אבל שאמר כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק והלך זה עשה חזקה נעל גדר פרץ וזה בתוך

שלו חזיק בקניין חזקה אז כיוון שהחזיק גמרנו אין חזרה כין שאיין חזרה עושים מחיצה בכותל קנה בין שני הלשונות אותו דבר העיקר העיקר אני רוצה שלא יהיה דין חזרה לא יכול לחזור בו או קנו למה אם קניין פעולה אה או ברוחות א בחזקה כן חייב זה של הרוחות לא לא יסכים זה של החזקה לא יסכים לרוחות חייב שיהיה נעל גדר פרץ אבל זה של הרוחות יותר מכל מקום שנהגו לבנות עכשיו הגית גזית נכון ככה אמרנו במשנה ארבעה סוגי כולים גביל אתה רואה הגמרא אומרת אבני דלא

משפיה אבנים שהם לא משופעות פעם היה סטטים הם היו מסתתים היה בא אבן שהיא לא משוטטת גזית אבני אב משייפות כבר זה פחות פ כתיב כל אלהב רות כל אלה אבנים יקרות כמיות גזית ושמה ממשיך הפסוק מגוררות במגרה כפיסי ארחה זה חצאי לבנה לבנה בעו בשלושה טפחים ה אז חציה זה טפח וחצי ובונים אריח מכאן ואריח מכאן ובאמצע ממנים ט אז זה נהיה ארבעה טפחים אמר רב אב משפ נ מה פגזית לבני ור כדי אמרן כפין ארח לבנ ר לבני ור עד פה השאלה טירוס וכולי

אז הוא שואל אותו אמר לו רב רבש ממים דגול זה אמרנו הבנים ש שלא משו יפות הם לא חלקות ואי טפח יתר למור שקנתה הטפח הנותר זה בגלל הבליטות של האבנים אתה רואה גם זה פה האבנים האלה יש להם בליטות זה לא סיטטו אותם ושמו איזה הבנים ירושלמיות כאלה שיש להם יש להם בטן מורש קרנת אז בגלל זה דילמה פלגה גזית זה אבן גזית חצויה לשתיים וטפח יתרה למה יש לזה שישה טפחים לבני עורבה הטפח שנותר ממלאים אותו בטיט בין שני החצאים ממלאים טית כן אנחנו

שהיינו ילדים איך היו בונים את הקוטל היו שמים עצים בצד אחד היו רוצים פה לעשות גדר מה הם עושים שמים פה בונים בונים מחיצה כזאת של קרשים של קרשים כן שמים מחיצות של קרש ואז הם בונים את את האבנים קצת רחוק מהמחילה הזאת ובאמצע הם ממלאים בטון וככה זה היה נתפס נהיה הכותל עב עב כן הרב גם עכשיו גם עכשיו עושים כך גם היום עש עושים קרשים את האבן היום אין קרשים היום ל היום שמים ברס הלאה לא משנה אז גם עכשיו הלאה כדי אמרינן כפיסי

ארחה לא אמרנו פיסין זה חצאי לבנה לבני לבנה וטפח יתרה לבניה עורבה הטפח שנותר מלוי תית אז אותו דבר נבעל בגבי בגזית חלשת אמר לי אמר לו רבה ברד רבה אמר לו רבש רבה עמיך כפיסי ארח מנלן אתה אומר תברך אתה רוצה להשות גבד וגזי פיסין ולבנים כפיס עצמם שברור לך הרח זה חצ לנה מלן אלא גמרא גמילה ככה היה הקבלה שקיבלנו שככה זה גנ אבני ד משפה גמרא גמין לך להגיד אולי זה זה אדוני זה כך קיבלנו מרבותינו מה זה גביל זה אבן שהיא לא

משפת לא לא סטו אותה לא לא משוטטת ק דמר אמר לרחש מפנו פ יר לבני אורב מי אמר לך כפס כפס ח ורב למלות בט כמו שספרנו במשנה דיפין אבני דלא משון לבנים שלא משפות ופ רמש קנתה התפ הנותר זה בבלטות שלבנים כדי אנן גביל אבני דלא משיין גזית אבני ד משפן טש קרנת הטפח שותה זה משום בליטות אמר עמיך גיל אבני ד משפ מלן אל הגמרא נ גמר גדני אל תשאל שאלות זה כך קיבלנו אחד מפי השני זה הפירוש הזה ק אמרנו אמר הביש ממינה

כל בני ובה טפח עד עכשיו למדנו כל כשאתה רוצה למלות ט בין שני נדבכים כמה אתה ממלא טפח הנה מלה בטינה דווקא שזה ט אבל כסה בעט כשממלאים תת עם רכשה זה אבנים כל מיני חצץ באבנים צריך יותר מטפח ככה באמת היו עושים כל הלכלוך שהיו מוציאים מהמקומות איזה אבנים שבורות וזה שמים ביניה וביני ושמים טית וככה היה ככה זה היה לא היה ן דברים מיוחדים למשל פה כל הקורות פה שתופסים זה נקרא רלס זה פסי רכבת אם אתה תגלח פה זה פסי רכבת של פעם

כן נכון ראית את זה חכם משה הביאו אותה ודו משלחי מה שעשו פסים ככה זה היה עכשיו הם לא עושים כל מיני דברים ככה זה לא היה ככה קירה כןד קדמני מ כסה מה שאמרו שמלו זה טפח בטי עם אבנים דקות אבל בטנה קולי לא צריך טפח אפילו אם אתה ממלא ממש טיט היום לא רק זה שמים בפנים ברזל שזה יהיה אחד שהכל יהיה תופס בצורה אחת כן וזה טוב וזה חזק שמים ביניהם בטח מה יבוא יכל לשים אחר כך פרחים בכול תקרא בקומה למטה לא

תקרוס שמים פרחים שמים דברים טוב הנה אז זכינו ללמוד אתה רוצה עוד קצת עוד קצת רב מה עוד שלוש שורות עוד שלוש שורות שלוש שורות למר ד בגזית יכול ארבע עמות גובה אמרנו שקוטל גזית זה עשוי מעובי חמישה טפחים וגובה הכותל זה 400 זה הכותל המפריד לממר ד בגזית תכול ארבע עמות גובה ופוט חמש קאה אתה רואה מוכרח שקוטל שבנוי מאבני גזית שקבעו ארבע עמות צריך עובי חמישה טפחים ככה זה יעמוד מה אתה אמרת לי אתה יודע זה אבנה גזית צריך קוטל גובה ארב עמות והרוחב

שלו צריך חמש זה גזית אילא לא קאה אם לא בעובי חמישה טפחים יעמוד לא יעמוד עמדו שניים שנים רבות זה לא יעמוד כך אומר התוספות ומרקס לטין אמתה פשפוש תראה מה שהוא אומר לו הכותל ש שבנה שלמה בבית המקדש בין הקודש לקודש הקדשים זה היה קוטל מגזית זה המט רקסין הזה זה עמיד 15 כוב כך כתוב במלכים דב גובת לטין אמתה 30 אמה תודה רבה לך כן 30 אמה נכון זה 15 מטר וקם בכל זאת עמד וכמה היה הרוחב שלו חמישה צחים ת לטין המתה ולא

ה פוטי אלא שיט פשכה ולא הבה עוביו אלא אמה שזה שיטה טפחים אמה זה שישה טפחים בקם אפילו ר עמד עלפי החשבון של עובי חמישה פכים לגובה אמות אז ה 30 אמה היה צריך להיות ה בקוט ברוחב שש אמות שש אומר לו כיון דעי כתפך ייתרה כאה זה היה שש זה היה חמש היה שש בבע בבע זה היה חמש אומר חמש על ארבע זה הה צריך להות הרבה יותר משש לא הגיוני ששש הרי בשש אמרת מעמיד ארבע גם לא בחמש אמרנו מעמיד ארבע אמות אז אם

תעשה עכשיו ב3 עמה כמה צריך שיהייה אומר כן אומר לו כמה שיש טפח יותר זה כבר מחזק אותו לכן צריך תמיד מהנדס צך את יצחק הוא מהנדס של פרחים במקדש שני מה הטעמה לא עבוד המ טרקסין למה עשו פרוכת למה לא עשו את הקוטל הזה כי כאה בתלתן כאה תפה לא כאה עומד בהובי שישה טפחים אז ב-30 זה אומר אבל תפה לגובה של יותר מ-30 אמה זה לא מספיק אומ נן דבה גבוה טפה מי אמר לך שבמקדש שני היה גובה יותר מבית ראשון כתיב גדול יהיה

כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון נחלקו בזה רב שמואל ואמר אלה רבי יוחנן רבי אלעזר אחד אמר בבניין שבית ראשון היה גבוה 30 אמות בית שני היה גבוה 40 אמה אחד אמר בשנים שבית שני התקיים יותר שנים מבית ראשון מה אומרת בית השלישי וית לה וית לה שניהם אמת גם בית שני יותר גבוה וגם מתקיים יותר שנים דות לןמ בבניין דנ פרוכת טוב 3 ש אמה בשיעור כזה באותו כמו שהיה במקדש ראשון והשאר יעשו לטין מה בפרוכת למה עשו 30 מה ואת הגובה וכולי כי כעת

לטין אמתן אגב תקרא ועזיבה אבקה תקרא ועזיבה לאבקה זה גם שעומד 30 עמה בגובה כזה תופס אותו כשהתקרבתי אז התקרה והמזימה הזה תופסים זה לא זה את הלמטה את הכל את כל הכותל זה לא מספיק רק שלמטה יהיה קוטל רחב יהיה רחב ואז זה יתפוס לא זה צריך גם הנמנה לתפוס אותו ביחד אחד את השני אתה לא יכול לעשות פרוכת אמרבי אומר היה מקובל בדם אי אפשר לעשות חלק מכון חלק בפרוכת או כולו בבניין או כולו בפרוכת א כולו בבניין במקדש בית ראשון א כולו בפרוכת

מאיפה למדנו את זה מהמשכן ובדילה הפרוכת לכם בין הקודש קודש הקודשים ביו מחר הה אדם לכם כן על הבתים יש עלזה חידושים גדו הבית החוי פס מחר מחר תבוא מחר צריך לשאול את הרב אני לא יודע זה פוסק צריך פוסק אני לא יודע טוב את הנכה שולחן ערוך הלכות זה הקלים תיקח לשם זר השיק העפר ואז מה ח ל בתורתך דם עפר ממ העגול גדור פסול אתה יודע אתרוג עגול פסול למה אין לו מראה אתרוג איזה מראה זה זה כדור אתו צריך שיהיה לו לב יט

גדלו בדפוס ועשהו כמ בריה אחרת פסול מה הוא עשה הכניס אותו לבקבוק לבקבוק מרובע את האתרוג שהוא היה קטן ואז הוא גדל מרובע אתה מבין היה לו ראש מרובע פסול השאו כמי כמו ברייתו אף הל פי עשאו דפין דפין כשר עשה אותו כמו שהוא אבל מה הוא עשה הוא עשה אותו שיגדל חריצים חריצים דפים דפים כיוון שנראה שזה אתרוג כשר כף ה תיום גדי שניים דבוקים זה בזה כשר תאום תיום זה תאום זה שניים גדלו ביחד אדרבה יש בהם שותפות שפות עוד שלוש הירק שדומה לאב

הירוק שדומה לסבע השדה פסול אלא אם כן חוזר למראה אתרוג כשמש אותו עוד מעט יהיה סבה כב שהוא אתרוג קטן פחות מכ בצה פסול אבל אם כצה אפילו אין בו אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא בגמר פריו כשר היה גדול כלשהוא כשר מה זה גדול כלשהו עכשיו עוד צריך לנו עוד הלכה אחת סימן תרמט דברים הפוסלים בארבעת ה מינים ובו שישה סעיפים כל ארבעת ה מינים פסולים בגזוז ו בגנב בין לפני יאוש בין אחר יאוש אבל גזול ו קנאו בלא סיוע המסווה בלי מצווה שתסייע בקניין

כגון גזל ולב בשפ כשר כן ד טו לכתחילה צריך להיות כצר גדול כל אכי קטן זה כבצל עכשיו כמה שיהיה גדול יותר לא נור גם תקח אותו על הכתף לא היה רבי עקיבה לקח את זה על הכתף אז איך אפשר דבר כזה אפשר אבל גזול קנאו בלא סיוע המצווה בלא שהמצווה תסייע בקניין איך כגון גזל לול בשפה הוא כשר כן יה בשינוי מעשה אומ הוא לא יברך עליו למה זה מצווה באה בעבירה יש מי שאומר דלא נפסל גזו וגנו אלא לגנ אלא גזל עצמו אבל חרים

כשר בשאר הימים המה הם לא עשו את העבירה חוץ מיום ראשון ומשום זה יש להזהר שלא קצצ ישראל בעצמו אחד מ מארבעה מינים שבלולב לצורך לולבו קרקה אינה נגזלת סתם גויים גוזלי קרקעות הם ויבוא בגזילה לידו אתה מבין הם גזלנים גזלו קרקעות הכל גזלות אלה הקצנו גוי ויקנה מהם אחר שקום צצו נשם את תלתנים טלים נגזרים חשבי זה לישראל זה גזרה ור שינוי רשות ועין חילוק בזה בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בסדר לולב שהגדול כוי ועשאו כשר כמו סוכת כותי מה זה ועשאו עשה אותו לולב

כשר עם כל המינים זה הכוונה כשר כמו סוכת כותי מה זה סוס קוטי שבנה לך סוכה זה קשה או שהסוכה של כוי אה 26 עכשיו כבר זה ש אם ישבתי לסוכה שהקו עשה זה קשה וצא ם הוא עשה בשבילי סוקה גם קשר חות שבתב הלו לא ממש לא זה השתדל ויזהר קודם כניסת שבת פורח אבותיו על המאכלים והמצרכים שלקח לכבוד שבת ביומו תתן שכרו ראשי תיבות שבת זה צירוף אותיות בושת כך כותב רבנו הארי למה צריך להתבייש בקדושת שבת ג זה לקרות באש אשרי זה כמו

ששילמת ים תחזור בכל מהזה השראי בוויזה תחזור בך יטבעו אותך כמו ששמת מזונה תשלם אשראי ותחזור בלך תרא מה יעשו אך יתבעו אותך השתדל מאוד להזמין עניים מגונים על שולחנו שהם בני השכינה ממנו יכול להזמינם יתן להם קודם השבת ממון כדי שיקנו בהם סוכי שבת לא כל עני אפשר להביא לבית יש לו בנות יש לו ילדים זה בר מינן יכול להיות נזקים צריך הסכל שלו יהיה במוח שייזהר אז הוא רוצה לקיים מצוות רוצה לת עניים יתן להם כסף עדיף ככ בטוב שבערב שבת קודש סובבו לגבו

מעות לצורך עניים וזה סגולה לכפרת עוונות ובספר דבר בעיתו כתב שעיקר סוד הזמנת עניים ה שולחנו זה בליל שבת למה זה סעודה דחקה תפוחים קדישין של המלכות ועניים שורשם זה במלכות אומר הגאון יעבץ זה טוב אורחים אבל תלוי מי הם אפשר כמוציא שאין בעיה אי לא אני אומר לא סתם אורחים לא ילדים לא לא לא בעייתיים אני מתכוון ון הגאון יעבץ ואם זיכה השם יתברך להרבות מטעמים ומעדנים ראן לזמן גם כן עניים הגונים שיהנו משולחנו פמיד שבת מצווה גדולה לענג אדם עצמו ונפשו ואינו נענש א

אבל אם לא נתן ממנו לעניים ויונים אין שמחה והגנה גדולה מזה בעולמות העליונים אומר וכל המאחד אומר הרמבם ומשקי עניים יתומים שולחנו הרזה קורא ל השם ויענה ומתענג בו שנאמר אז תקרא והשם יענה אני ראיתי את ראש הישיבה רבי יהודה צדקה כל יום חמישי היה בא נותן כסף לאברך היה לו אברך מיוחד שיקנה שני עופות לשבת וגם בהתחלה לא ידעתי ראש הישיבה לא היה נראה כזה אבל כל הזמן כל המשוגעים שהיו בגאולה היה אחד קוראים לו היה כל מיני אנשים משונים משונים שאתה לא תיקח אותם

בשום אופן הבית הייו עולים אצלו אני פעם באתי לשם אני רואה אחד היה חו היה בוץ וטו שוכב על המיטה יושן עם הנעליים עם הכל אומר לו תגיד לי מה אתה עושה פה רבנית אומרת לי תגיד לו מה זה הרב אומר לי הרב אומר לי אל תדבר תעזוב אותו מסכן איפה הוא ילך אז גם הוא וחד גם אחר כך וש מלון כן לפעמים גם הם היו עושים הפגנה פעם אני בא לשם אני רואה רואד הרב לא עשה קידוש אומר כבוד מה קרה אומר הם יהיו בסדר

הרבנית אומרת לי הם עשו הפגנה לא רוצים לבוא היום למה הם רוצים את זה והם רוצים את זה והם רוצים כך והוא כולו מלוכלך והוא לובש עניו לא תאמין לא תאמין לא האמנתי שככה ראש הישיבה צדיק בציון היה לו כל יום שישי כולל מאיפה יכלו אברכים כל ה משכורת שהו מקבלים זה חשמל זה מים לא היה כסף כל יום שישי היה נותן גם אני הייתי בכולל הזה מקבלים כמו היום נגיד 200 שק או 300 שק זה הה הרבה כסף מקבלים את זה אתה לומד שעתיים אתה

מקבל את זה מ-10 עד נגיד 12 אתה מקבל את זה וישר כולם רצים לשוק קונים עוף קונים אוכל של שבת ובאים ככה זה היה ש מזה אני למדתי לעשות ליל שישי וגם יש לי יום שישי למה שמי שלא יכול בלילה שיבוא ביום ואז יש קצת פורנוס כבות שבת אברכים כן עכשיו הגענו לאפיית החלות שפות כל שבת כל ערב שבת למדנו שזה חלתו של עולם האישה אז בוא נראה לאט לאט אפשר קו ביום אחד כי יש לנו גם את הרמבם חלק של אתמול עוד כי אתמול שמו

שהיה כן היום כמה זה ליל ש מה בד שישי ש ברך עכשיו תלוי תלוי איפה מו מה בערך 200 ילד זה ה נותנים 20 ש ה מחכים לזה זה לא אברך זה בחורים היום ילד ילד מקבל 20 שק פה היתי יל תבוא את בוא תקבל כן בחצות אני מדבר איתך ילד מקבל 20 מקבלים הילדים מקבלים יש היום גם אוכל הכל יש אני אבוא בתור ילד או בתור ל ל לא ה אומר עד שתעשה חנק כי אתה ילד תעשה חנק כן תהיה גדול בסדר יאללה אנחנו בדף

רע ד יש גם ביום שישי יש ילדים במקום שיסתובבו אז לומדים איתם פרשת שבוע וטעמים והם לומדים היה אחד הה נותן לי איזה משהו קטן פתאום מפסיק נראה לא השלם את הכל ש זה עבור לו כבר זה נהיה לו איזה 5000 שק הלאה מצווה תעשה איזה פרק אנחנו פרק הרביעי דף רעד אות כד למעשה היום צריך ללמוד בדף ערב ראש השנה היום זה כא סיוון אבל נשאר לנו מאתמול קצת מצאת את זה ר מצווה תעשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר בשביעית תשמיט תשת וכל

הנוע כר כלומר לפתוח להשמיד כלומר שאדם יכול לבוא לקחת להגיד משמת ני תפדלו זה לא שנו בכלל כול הנועל קרמו אסג ו בשביעית בטן מצוות עשה לכן אם אסף את כל פירותיו לתוך ביתו לא יעשה כך אלא יפקיר הכל ביד הכל שווין בכל מקום שנאמר ואכלו אביוני עמך ויש לו להביא מעט לתוך ביתו כדי שבין ההפקר חמש קדי יין 15 כדי יין ואם הביא יותר מזה מוב זה מה שאדם מביא קצת לבית שיהיה לו אין שבעי נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד שנאמר כת ב הארץ בן

בפני בי בן שלו בפני הבית כב כל שהחזיקו בו עולה בן עד כזיב אסור בעבודה כל השפכים שסומכים בו אסורים באכילה ל שלא החזיקו בו אלא עולה מצרים בלבד שהוא מכזיב עד הנהר ועד המנה אף על פי שהוא אסור בעבודה בשביעית ספחים שסומכים בו מותרים באכילה ומנהר מהמנה והלא מותר בעבודה בשביעית כז סורי אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה גזרו עליה שתהייה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל כדי שלא יניחו ארץ ישראל ויכו ויתקעו שם אבל אמונו מואב ומשרים נער אפי שאן חבי במעשרות

מדבריהם איין שביעי נוהגת בהם כח עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם סבכי דן סכי סורייה מותרים באכילה לא יהיו ארצות אלו חמורים מארץ ישראל שחקו בעולי מצרים כט כ שקנה כרק רץ ל ו זרעה בשביעית פרותיה מותרים שלא גזרו על הס א פני עוברי עבירה והגויים אינן מצו שביעית כדי שנגור עליהן ל הות אר ישראלש מוחות נספר מושבן עליהן שומר כדי ש יפצו גוים יפוצו גויים ובזו פירות שביעית וז יבוזו פירות שביעית הנה הגענו להיום פרק חמישי פ שביעי ניתנו לאכילה תי צביעה פי השמ למדו

יה אף דקת הנר ולצבוע בה צבע או חילה לשתי קצ לאכל דבר שדרכו לאכל דבר שדרכו לשתות כדין תרומה ומעשר שני ג לא ישנה פיות מתן כדרך שנו משנה ב תרומה ומעשר דבר שדרכו לאכל חי לא יאכל אותו מבושל מלפפון לא יבשל אותו כים אותו חיל מבוש אותו חי לא כל ח אדמה בדבר שכ אכן מבושל אין ח לפי כך אין שוקין אכלי בהמה אינו מטפל לאכול תפשיט שנפס בחופת ופת שא פשה כדרך שאינו אוכל בתרומה ומעשר ד ואן מבשלים ירק של שביעית בשמן של תרומה

שלא יביאנו די פיסול ואם בשל מעט חו מיד מותר שלא ניח כדי לבוא די פיסול ה פירות המיוחדים למאכל אדם אין מאכ ותמה עופות לא מכינ לבהמה הלך הבהמה מאלי התנה ואכלה אין מ חזירה שנאמר בתך חיצ תהיה כבה לאכול נסיכה כצד אסו דבר סוך לא אסוך יין ושמן וחומץ אבל סחו את השמן לא יפם את השמן ולא יסו במרחץ סחו מבחוץ ונכנס ושמן של שביעית אין חוסן בו חוסמים בו את התנור קיריים ואין שכין בו מנעל בסנדל ן שכינו אותו בידיים טומאות נפל את בשרו

משפשפות בידיים טומאות לא ישוך רגלו בתוך המנעל אבל שחו רגלו לובש המנעל סר גופו ו מתעגל על גבי טבליה להרחקת ה להדלקת הנר קצד שמדליק את הנר בשמן שביעית עצמו בשמן ש עצמו מכרו וג שמן אחר או שיחליף שמן בשמן שניהם אסורים בהדלקה שהם מדליקים דמי שביעית ולא ית שמן לתוך המדורה אלא מדקו בנר לצביעה כיצד דברים שרכן לצבוע בהן אף על פי שאן מאכל האדם צובעים בהן לאדם אבל לא צובעים לבהמה פירות שביעית אפילו מאכלי בהמה שן קדושת שביעית חלה ל צבעי בהמה יד מנ

כבסים כגון בורית ואן קדושת שביעית חלה עליהם מחפשים בהן שנאמר והייתה שבת ארץ לכם נכות צורכם אבלם מחפשים מפלות עת ו עשים מגמה שנאמר תה שבת הרכם כ ולא לגמה גמה לרפואה הכוונה ולא לזילוף ולא להכים ולא למשרה ולא לכביסה כלל גדול אבו בפרות שביעית כ שהוא מיוחד למאכל אדם כגון חיטים תאנים ענבים כצ בהן נוצ מה רפואה או רטיה כצ בן אפילו לאדם שנאמר לכם לאוכלה כל ש מיוחד לכם יהיה לאוכלה ולא לרפואה כל ש מיוחד למכל אדם כגון חוצים דרדרים הרקים עושים מהם וגמה

לאדם אבל לא לבהמה כל שאן מיוחד לא לאדם לא לבהמה כגון השיאה והאזור וקרנית הרי הוא תלוי במחשבתו חשב עלי צים קצים חיק פרות חשב עליו למאכל אדם מאכל מה ותים עלי חומרי מאכל אדם שאין עושים ם דגמה חומרי מחל בהמה שאין שולחן אותן יב מותר למכור אוכלי אדם אוכלי בהמה כר בין אוכלי אדם אבל אין מוכרין אכלי בהמה כר בהם אכלי בהמה אחרת ואין צריך לומר שאין מוכרין אכלי אדם כר בן לי בהמה ואם נקח בחלי אכלי אדם בכלי בהמה הרי הם בכלי אדם שאן

עשים בהם אלוג לאדם ג פירות שביעית מצי אותם מהארץ לחוץ לארץ לסור ות לגוי ולא לכיר ם ה שכיר שבת או שכיר שנה או שכיר חודש או הרי הוא כ שבו פר שביעית יד פוסקי הש פיות שביעית מפני שזה שלחו בפיות שביעיית אבל ניזונת היא משל בעלה אין פ פיר שביעית כשן בושר שנאמר תאכלו את תבואתה אינ כלת עד שתעשה תבואה אל אוכל מהן מעט בסד כש פגין שנאמר כדרך שאוכל משאר שני שבוע ולא יקנוס לאכול בתוך בתו עד שיגיע ות ז אומר מתי יהיה מותר

לאכול פירות העינן משדה שביעית הפגים ש מ שה זריח אוכלים פתו בשדה כן כ יצא בהן שים בשדה חצ בו הזתים שיכניסו שעה שן זתים רביעית שמן פוצע וכל בשמן בשדה הכניסו חצי דוג קדש ס בשדה הכניסו שליש מותר לסות לביתו שרג מעסות יז מותר קוצצים בשביעית קדם שיהיה באים פרי אבל שחיל לעשות פרי לא קץ אותו ש שהר מפסיד האוכל נאמר לכם וכנה ולא להפסד ם וציפ ג מה עשות מ לחוץ אותו שר צופות ממנוב גרעו ואז שצו ש שצצים אתפיות בשביעית ני שהוא הפסד

פני ואם אין דרכ לעשות ים אלה שיצי מ לקוץ אותן כנפיות יט אין פעי שראוי למאכל בהמה אבל מזג של שביעית מח של שביעית מותר ח בסר סכר ואם אדם חשוב אסור לחוץ ב בדברים אחרים בשבילו כדי לה בשבילו צס שביעית כא פ ג שזרים אין ת ש לין צים אצבה והכור קדושת ית חלה עליו מסביב העץ של הזה שלד קל יש למת הכו צור יש לך לא מופיע פה א תבן בקש כב הצור שץ לבן ש ח אתה יודע מה זה היום ד אור לבבות

דקה כן כן הם הקורדים לא אוכלים לבבות דקל הם לא יודעים מי זה המרוקאים עושים מזה מזה הם אה אה גם בסלד זוכים אותו כזה ככה הם נמו הלו הצורך תבנין ששב תוך התבשיל אם בטל טעמן הריו מותרים לכל אדם ם נשאר בהם טעם עדיין נשאר בהם טעם עדיין הם בקדושת שביעית אין לדין תבן מקשל שביעית תוך קר א וך חתית ואם נתן אר זה כמבואר בטל בטל תנו שקו בק ש שביעי סן שתרד רביעי שנייה במוצא שביעיית אפים בתב בקה של שביעית הגענו פרק שישי

זו מה זה צ יצ יוצ צנן מה זה יוצ מלשון יעני נץ הוא אומר גאון ג דף יח איפה אנחנו סיח או שיט אמר רבי שוז גמ צרי גים ראית מה מה מה התרופה של הגויים סבבוני צריך להחתם להשמידם לכן אמרתי את התש תיקונים האלה שהם ג הצ מעלמה אומר החיט אותם השמיד אותם מן העולם דתי בשם אדוני כי המיל מה זה המיל ימולל אותם ימלל ויבש ששמה קדישי שבו תלת אדם שלוש פעמים אדם שש פעמים שם הבייה מהזה בשם השם כמילה המיל זה אמרתי לך

ימולל הדם זה אדם מה בל אדם נ שיטת שמה כתיב איך מן המסר קרתי חד זה שם יק ענני במח תרן אדוני ני לא רת אדוני ניוזר רבע טוב לחסות באדוני חמישה טוב לחסות באדוני שתה אדם תנת אז זה עד פו שש אדם תל כתיב אדוני ר מה יעשה לי אדם חד טוב לחסות באדוני מפתוח באדם תראה טוב לחסות באדוני מפתוח בן דבין תל עד כאן ככה מכווננים ככה יש את זה בסידור פתום הקטורת תו אדוני אלוהינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש

קיים כאשר וית אותם מש נבי אך ככתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קע שמים נטף ושת סמים ונה זכה בד בבד יה ויאמר אדוני אל משה קח סמים נטף ושחלת וחל בנה סמים ובונה זכה בת בבד ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושנת ח בנה שמים ונה זקה ב בד בד ז יה בת יהיה בת ה ועשית אותה הכיפורים בערב יום הכיפורים קים ו שנה של של אדם ולמה אין מערבין בדבש פני שהתורה אמר כיח דבש תקטירו ממנו אדוני ויאמר אדוני מש קרך י יאמר עליהם

ישראל הבים אכן זאת עשו כו מזמ מח מע צורות וכדים וזמרת צורי דש מש גםו שז את הדבר הבו הז ור זהש את המור פשישה קנים יוצאים מציד שלשה חלושה כני ששודדים צים שני אדמר משה ימר משה ן ויאמר משה ארון ך עמ פ בסתר עליון אך פת ח ממצ ורחק לאת מפחדך א בניך ת וד רים בע ד פתחה בחכמה בתורת חסד על לשו צופ רב בנות עשו ח שקר הפי שרא צבות עמנו מגנו המלך יענו מנחת ש ס צ למרכך הקדושים המ חי ר

שך רבותינו הקדושים אברהם צחק ויעקב משה ואהרון כל החל הקדוש כד מברך יתכון יתכון שמ בכל צתכון גם אותם שמאזנים דרך הבין דרך הפלפון השם ברך אותם כל הברכות ישועות נחת שח את כולם בנחת והיה ישועות גדולות לעם ישראאל השם ציל אותנו צרה וצוקה אמן יכניע כל אויבנו וכל מבקשי רעתנו ייפול עליהם אמט ופחדן כן יהי רצון ונמר אמן כל טוב לכולם א ל